PAGE
2
ועדת הכספים
11/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 116>
מישיבת ועדת הכספים
יום חמישי, ד' באב התשע"ג (11 ביולי 2013), שעה 10:00

<תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 20 לשנת הכספים 2014>

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – היו"ר

יעקב ליצמן

אלעזר שטרן

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

עמית סדן - אגף התקציבים, משרד האוצר

טמיר כהן

אהובה שרון – חבר המתרגמים בע"מ
<תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 20 לשנת הכספים 2014>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה. הנושא הראשון שעל סדר היום הוא תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20 לשנת הכספים 2014. כפי שתראו, התקציב מצומצם כי הצפי, לפי מה שקורה בשטח, הוא שהבחירות יהיו בעוד לפחות ארבע שנים. לכן צריך תקציב על מנת לשמור על השלט, כפי שאומרים. זאת לא פוליטיקה. זה לפי החוק. כתוב שיש תאריך לבחירות.

כולנו מקווים שכך יהיה.

כולנו? את בטוחה שכולנו?

אני מדברת על האינטרס שלי.

אני לא אמרתי כלום אבל אני יודע שיש כאלה שלא חושבים כך.

נכון, אבל חברי הכנסת שנוכחים כאן, כן חושבים כך.


אורלי, המיקרופון לרשותך.

כמו שכולם יודעים, תפקידה של ועדת הבחירות הוא לארגן ולבצע את הבחירות לכנסת כשהיא נדרשת להיות ערוכה בכל עת לבחירות. מכאן נובעת שיטת העבודה שלנו שהיא בצפי להיערכות לשלוש שנות פעילות שוטפות כשאנחנו מחלקים את כל ההיערכות ואת הפרויקטים לשלוש שנים על מנת לא ליצור מעמסה תקציבית על שנת תקציב אחת.


האופי השונה של כל שנת פעילות משתנה בהתאם לפרויקטים המתוכננים. לכן הוא לא בהכרח מה שיופיע בתקציב 2014 יופיע בתקציב 2015. אנחנו מתקצבים נושאים שונים.


על פי החוק, ועדת הכספים של הכנסת קובעת את תקציבה של ועדת הבחירות בהתאם להצעת ועדת הבחירות ולכן זה עובר שלושה שלבי דיון בוועדת הבחירות המרכזית.


התקציב שמונח כאן אושר הן על ידי ועד הכספים של ועדת הבחירות, נשיאות ועדת הבחירות ומליאת ועדת הבחירות בראשותו של השופט ג'ובראן שכוללת את כל נציגי סיעות הבית, כולל מספר חברי כנסת.


כמה הערות מקדימות לתקציב הספציפי לשנת 2014. ההשוואה כאן לשנת 2011 משום שלא ניתן להשוות ל-2013 שהייתה שנת בחירות. זה לא בר השוואה כי התקציב היה 246 מיליון שקלים. הבחירות הוקדמו ל-2012 וקיבלנו מקדמות של 64 מיליון שקלים. לכן לא ניתן היה להשוות ל-2012 ולכן אנחנו רואים כאן את 2011. מכאן נובע שהתקציב לשנת 2014 למעשה משקף גם שינויים, הצמדות מדדים, עליות שכר וכולי של שלוש שנים מצטברות, להבדיל ממשרדים אחרים שאפשר לראות שנה מול שנה.


ההצעה שמונחת כאן היא על סך 11 מיליון שקלים לעומת 11 מיליון ו-215 אלף שקלים בשנת 2011, לפני שלוש שנים, כשנעשו ניסיונות רבים להתכנס לסכום נמוך יותר מאשר היה בעבר. נומינלית וריאלית ההצעה נמוכה בהרבה מאשר התקציב של שנת 2011.

ההיגיון להשוות את התקציב לתקציב 2011 הוא ברור אבל נצטרך לקבל הסבר ממך כי כאשר אנחנו רואים את התקציב של 2011 ואת הביצוע של התקציב, אנחנו רואים שהביצוע היה כמעט חמישים אחוזים או אולי 55 אחוזים מהתקציב.

62 אחוזים.

זאת אומרת שיכול להיות שבפועל אפשר היה להסתפק גם ב-2011 רק בשבעה מיליון. אם אנחנו משווים ל-2011, יכול להיות שגם ב-2014 יספיקו רק שבעה מיליון שקלים?

לא. אני אסביר את הסיבות העיקריות לחוסר הביצוע. אני אתן בגדול הסבר לפחות או יותר 25 אחוזים כשיש לנו הסברים פרטניים נוספים לעוד שבעה-שמונה אחוזים.


בשנת 2011 לא מונה יושב ראש לוועדת הבחירות, כאשר השופטת פרוקצ'יה פרשה. ועדת הבחירות הייתה לא יושב ראש במשך כתשעה חודשים ולכן לא ניתן היה לממש פרויקטים רבים שתוכננו ותוקצבו בתקציב לשנת 2011, כיוון שלא ניתן היה לכנס את נשיאות הוועדה ומליאת הוועדה לקבלת החלטות שנדרשו.

איזה פרויקטים?

למשל תקצבנו פרויקט של בחינת פנקס בוחרים ממוחשב אבל זה דרש החלטות של הנשיאות והמליאה, ולא ניתן היה לממש אותו.


פרויקט נוסף היה רפורמה משמעותית באופן גיוס העובדים שגם לצורך זה תוקצב סכום מסוים ולא מומש וכמובן שזה השליך על העסקת עובדים וכולי ועל סעיפים נוספים. זה נותן הסבר בערך ל-11 אחוזים מחוסר הניצול.


יש עוד סעיף נוסף שנותן הסבר ל-7.8 אחוזים.

אני מציע שבמקום לדבר אתנו על אחוזים, שזה חשוב, דברי על הנושאים.

מערכת מרכבה.

אני רואה כאן הוצאות מערכת מרכבה, 881 והמימוש היה אפס.

אני אסביר מדוע. מערכת מרכבה זו המערכת הרוחבית של משרדי הממשלה לניהול המערכת הפיננסית. אנחנו הצטרפנו למערכת הזאת. תקצבנו אותה בשנת 2011 לפי מחירי משרד האוצר להקמה. התכנית הייתה אמורה לעלות בסוף 2011 ולכן צפינו גם את מימוש הפרויקט. היא עלתה בפברואר 2012 ולכן החשבונות התעכבו.

זה היה בתוך התקציב המוגדל של 2012.

וזה מבטא 7.8 אחוזים.

והסכום 72 הוא רק להחזקה של המערכת.

כן. מרגע ההקמה, זה אך ורק 72 עבור תחזוקה ורישיונות.


פרישת עובדים למשל שהיוו כ-3.5 אחוזים מהתקציב, זה כמקובל בכל המשרדים. אנחנו מתקצבים סעיף מסוים למקרה ויפרשו עובדים למימוש זכויות הפרישה שלהם. זה תוקצב ב-400 אלף שקלים אבל אף עובד לא פרש ולכן לא נוצל הסכום.


אלה בגדול ההסברים ל-25 אחוזים מהסכום ויש הסברים נוספים.


אם יש שאלות ספציפיות, בבקשה.

אנחנו נעבור על התקציב אבל אני חושב שיש פער גדול.

פער גדול בין הביצוע או בין התקצוב?

בין התקציב לביצוע. אם למדתם מזה ובאמת ב-2014 אתם נותנים סכום שהוא קרוב יותר לביצוע, זה בסדר כי זה מה שצריך להיות, אבל אם אתם חוזרים ב-2014 לתקציב של 2011, למרות שהביצוע היה נמוך, תסבירי במשפט או שניים את הנושא. לדוגמה, תשלום הוצאות ושירותי מינהלה לכנסת.

זה סעיף שממנו אנחנו משלמים לכנסת את כל העלויות שנובעות מהשהות של ועדת הבחירות בכנסת. זה על פי הקביעה של יושב ראש הכנסת הקודמת. אנחנו נדרשים לתשלומי ארנונה, דמי תחזוקה, חיבור לרשת האינטרנט ואין ספור דברים לרבות השכר שלי עצמי כיוון שאני עובדת כנסת ואני מושאלת לוועדת הבחירות. הייתה התדיינות כלשהי מול הכנסת ולכן לא מומש הסכום במלואו. ההתדיינות הזו הסתיימה בשנת 2013 ומכאן נובע ההפרש אבל עדיין התקצוב הוא זהה.

שלוש שאלות. עצם הדבר שאתם מגישים תקציב, זה אומר שאנחנו מתקרבים לבחירות?

לא. כשנתקרב לבחירות, התקציב הזה יהיה פי כמה וכמה.

הפסדת את ההקדמה שלי.

שאלה שנייה. מה יהיה אם יש בחירות בעוד שלושה חודשים? אין תקציב. מה עושים?

אז אנחנו באים לוועדת הכספים ומבקשים תקציב בחירות.

אז צריך לעשות קיצוץ. מאיפה יש כסף לזה?

אם יש מערכת בחירות? בטח שיהיה כסף. הרבה פרויקטים ייעצרו.

לא ייעצרו כי לא יהיה אישור לתקציב. זה אומר שאין תקציב לבחירות.


אני שואל אותך שאלה שהצגתי גם לשר הפנים. למה אין ועדת בחירות מרכזית לעיריות אלא רק לבחירות לכנסת?

כרגע זה החוק הנוכחי.

שאלתי למה.

יש אפשרות לשקול. ועדת הבחירות מארגנת את הבחירות לכנסת ולא לרשויות המקומיות.

למה עשו את זה רק לכנסת ולא לעיריות?

אתה שואל את מי שיכול לתת לך תשובה. השר אולי יכול לתת תשובה, אבל לא היא.

הוא לא נתן תשובה.

אני אומר שיכול היה.

השר לא נתן תשובה כי הוא לא רוצה להוציא את זה ממשרדו. אני לא תמים. הוא לא רוצה להוציא את זה ממשרדו ולכן הוא לא נתן תשובה. למה אנחנו כחברי כנסת לא מגישים את זה? אגב, ביקשתי להכין חוק. מעבר לכך, השופט היה צריך להמליץ על ועדת בחירות לעיריות ולא רק לכנסת.

אני מניחה שהרציונל הוא חוסר התלות של ועדת הבחירות. זה גוף עצמאי בלתי תלוי. לרשויות המקומיות יש איזושהי כפיפות למשרד הפנים. אפשר לשקול את זה. זה המצב החוקי כרגע.

בבחירות לכנסת יש לך מספר מפלגות שרצות באופן ארצי ויודעים ועם זה מתמודדים. במוניציפאלי בכל עיר ועיר זה סיפור אחר ואלה לא מפלגות ארציות אלא מפלגות מקומיות. זה סיפור פי כמה יותר מורכב לוועדה. אבל בסדר, תגיש את ההצעה, בכבוד.


יש עוד שאלות?

עמית סדן, אגף התקציבים, משרד האוצר.

אתה רוצה לקצץ.

עמית הוא הרפרנט של ועדת הבחירות.

להפך. אני רוצה לציין את עבודת הוועדה ואת שיתוף הפעולה שהיה בינם לבינינו.

אולי זאת פעם ראשונה ששומעים את זה בוועדה הזאת.

הצעת התקציב היא בהתייעצות אתנו ובהסכמתנו. אמנם לא נדרשת הסכמתנו, אבל היו הבנות בינינו. רק לציין את אורלי והחברים שעשו באמת עבודה רצינית בעניין הזה.

גם אנחנו מצטרפים לברכות על העבודה הטובה ומאחלים שלא תצטרכו בשנים הקרובות לתקציב נוסף. ר' יעקב, ההצבעה לא תהיה על האמירה שלי.


אני מעלה להצבעה את אישור תקציב ועדת הבחירות המרכזית לכנסת לשנת 2014 כי התקציב לשנת 2013 כבר אושר לה.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
התקציב אושר פה אחד

אני רוצה לציין לפרוטוקול שהאופוזיציה הצביעה בעד הקואליציה. פעם ראשונה ואולי האחרונה.

אדוני היושב ראש, עוד החלטה שמתקבלת באופן ישיר לאישור של התקציב היא מתן הרשאה להסמכה ליושב ראש ועדת הבחירות להעביר מתכנית לתכנית לפי חוק התקציב במסגרת הגבלה של עד 15 אחוזים.

מאה אחוז.

צריך להצביע גם על זה?

לא.

בסדר. זה נרשם בפרוטוקול. קיבלנו את זה. תודה רבה לכם. שיהיה בהצלחה לכולנו ויישר כוח לך ודרכך לצוות כולו.
<הישיבה ננעלה בשעה 10:15.>