PAGE
2
ועדת הכנסת
15/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 31>
מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, ח' באב התשע"ג (15 ביולי 2013), שעה 9:00

< 1. חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013 - בקשת יו"ר ועדת החוקה, חוק ומשפט להעברת הצעת החוק מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדת החוקה, חוק ומשפט>
< 2. הצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג-2013 - קביעת ועדה לדיון בהצעת החוק>
< 3. הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013, של חברי הכנסת אורלי לוי אבקסיס, יריב לוין (פ/800) – קביעת ועדה לדיון בהצעת החוק>
<4. הצעה לסדר-היום בנושא: "הרס עתיקות בהר הבית", של חברי הכנסת אורית סטרוק, משה זלמן פייגלין, יחיאל חיליק בר – קביעת ועדה לדיון בהצעות לסדר היום>
<5. חובת דיווח שרים על פעילות משרדיהם לוועדות הכנסת, בהתאם לסעיף 123(ז)(1)(2) לתקנון הכנסת>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר

רוברט אילטוב
באסל גטאס

יצחק הרצוג

יריב לוין

דב ליפמן

אברהם מיכאלי

אורי מקלב

משה זלמן פייגלין

יפעת קריב

דוד רותם

מאיר שטרית

בועז טופורובסקי

חנא סוייד

שמעון סולומון
אורית סטרוק

>
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט

מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ
דורון אלמוג - ראש המטה ליישום התכנית להסדרת ההתיישבות הבדווית, משרד ראש הממשלה

עו"ד יואל הדר - יועמ"ש המשרד לביטחון פנים, המשרד לביטחון פנים

עו"ד יפעת רווה - משרד המשפטים

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

יעקב סימן טוב
<חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013>

בוקר טוב לכולם. אנחנו מתנצלים מראש על השינויים התכופים שהיו בסדר היום בימים האחרונים, עקב שינויים בהסכמות, בניסיונות לגבש הסכמות בכמה וכמה נושאים.

על סדר יומנו, הדבר הראשון הוא בקשת יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט להעביר את הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט.
חבר הכנסת דוד רותם, בבקשה.

החוק הזה עוסק בפעילות משטרתית ובאפשרויות, לתת למשטרה אפשרויות לעשות כל מיני דברים.
עכשיו, זה לא תוספת של חומרים לצו. אילו זה היה חומרים בצו, אז זה באמת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אבל כאשר פוסקים בסמכויות חוקיות של המשטרה זה ועדת חוקה, חוק ומשפט.

חבר הכנסת יריב לוין, יש לך עמדה?

אני מוכרח לומר שגם על דעת המשרד לביטחון פנים אני מבין שהבקשה היא שהנושא הזה ידון בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, שהנושא הזה נמצא גם בסמכותה. הטענה של יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט היא טענה שיש לה רגליים, היא לא טענה מופרכת.

בטח. אתה מבין, אתה רוצה לפנות לי זמן בוועדה כדי שאני אדון בחוקים אחרים.

בדיוק. אבל אני מבטיח לו שאני לא אשאיר אותו מובטל, יש לי בשבילו כמה הצעות לסדר יום בנושאים שהם גם חשובים וגם מעניינים.
אבל מעבר לכך, אני חושב שמרגע שהחוק כבר עבר לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות – לבוא עכשיו ולהוציא אותו משם, אני חושב שזה יהיה קצת מרחיק לכת.

ולכן אני אומר שוב, גם על דעת המשרד לביטחון פנים, שהעומד בראשו הוא חבר סיעתנו, גם כן, אנחנו מבקשים להשאיר את החוק בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

עמדות נוספות? מישהו רוצה להתייחס?

חבר הכנסת דוד רותם, לאור עמדת יושב ראש הקואליציה ועמדת השר אתה רוצה למשוך את הבקשה?

לא.

אוקיי. מי בעד בקשת יושב ראש ועדת החוקה, חוק ומשפט?

רגע, אני רוצה - - -

ודאי, בבקשה.

זה על דעתנו, זה על דעת השר שזה יעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט, עם ההבטחה שזה יחוקק - - -

לא - - - בחיים.

זה חדש לי לחלוטין, בניגוד מוחלט למה שאמר לי השר.

לא אתחייב לזה ולא אבטיח את זה בחיים.

כן, נו. ולא תהיה הבטחה כזו.

מה שחשוב לנו שזה יעבור במושב הזה.

בואו, רבותיי, השר אמר לי באופן הברור ביותר שהוא רוצה שזה יהיה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, לאחר שביקשתי ממנו לוודא את העניין מול חבר הכנסת דוד רותם - - - איתו להבנה ולא הגיעו - - -

אוקיי. בסדר גמור, תודה. אני חוזר להצבעה - - -. מי בעד בקשת חבר הכנסת דוד רותם? אחד. מי נגד? תודה.
הצבעה
בעד הבקשה להעביר את הצעת חוק המאבק בתופעת השימוש בחומרים מסכנים, התשע"ג-2013, מוועדת העבודה, הרווחה והבריאות לדיון בוועדת חוקה, חוק ומשפט – 1
נגד – רוב
נמנעים – אין

הבקשה לא נתקבלה.

נשאר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
<הצעת חוק להסדרת התיישבות בדואים בנגב, התשע"ג-2013>

קביעת ועדת לדיון בכמה נושאים. נושא אחד זה הצעת חוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב. בעניין זה, המלצת הלשכה המשפטית היא להעביר את ההצעה לוועדת הפנים והגנת הסביבה או לוועדת הכלכלה. היו כמה וכמה הצעות. גם יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט מבקש להעביר את ההצעה אליו. יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה מבקשת להעביר את ההצעה אליה.
יש דעות? בבקשה.

אדוני היושב ראש, העמדה שלנו היא שהוועדה הכי מתאימה לדיון בחוק הזה היא ועדת הכלכלה. מאחר ומדובר בקרקעות שעל פי ההגדרה הרשמית הן אדמות של המדינה, אדמות של רשות מקרקעי ישראל, והוועדה האמונה על הנושאים של משרד הבינוי והשיכון, כולל מועצת מקרקעי ישראל ורשות מקרקעי ישראל היא ועדת הכלכלה. ולכן אני חושב שהזירה המתאימה ביותר לקחת בחשבון את העמדה של הבעלים הפורמאליים של הקרקע, שזו המדינה, זו ועדת הכלכלה.
עכשיו, אני אוסיף לזה עוד היבט אחד: קודם כל, אני לא ראיתי ואין בחוק שום מרכיבים שהם של תכנון ובנייה או מרכיבים מוניציפאליים, כך שוועדת הפנים והגנת הסביבה באמת זרה לעניין הזה. אפילו חוק התכנון והבנייה בכלל לא מוזכר בחוק הזה, ולכן ועדת הפנים והגנת הסביבה היא מחוץ לתחום העניין של החוק הזה.
מה שכן יכול להיות זה ועדת הכספים, כי מדובר בהסדרת מקרקעין, ברכישות קרקע לצרכי ציבור, ויכול להיות שיש איזשהו קשר ענייני עם ועדת הכספים. אבל לעניין ועדת הפנים והגנת הסביבה זה לא בא בחשבון.

לדעתי, אני מסכם ואני אומר שהוועדה הכי מתאימה לעניין היא ועדת הכלכלה.

חבר הכנסת דוד רותם, אתה רוצה לנמק את הבקשה שלך?

כן, בוודאי.

בבקשה.

החוק הזה עוסק בזכויות של אנשים. הולכת להיות שם טענה, ואנחנו ראינו את חברי הכנסת כבר טוענים את הטענה הזאת, שזו פגיעה בזכויותיהם של הבדואים. וְוָעדה שדואגת לזכויות אנשים זו ועדת החוקה, חוק ומשפט.

חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה.

אני חושב שהמקום הטבעי לדיון בהצעת החוק הזו היא ועדת הפנים והגנת הסביבה, ולדבר הזה ישנן שתי סיבות: אחת, סיבה עניינית-מהותית. אני חושב שבסך הכול ההסדרה שבה עוסקים היא הסדרה שבמהותה נוגעת לשני ענפים עיקריים: אחד, לצד התכנוני, שבו כמובן עוסקת ועדת הפנים והגנת הסביבה; שניים, לצד האכיפתי, שגם הוא בצד של עבודת המשטרה והכלים שניתנים לה, נמצא גם בסמכות ועדת הפנים והגנת הסביבה.

מעבר לצד המהותי, אני חושב שגם בצד של הרכב הוועדה, נדמה לי שבוועדת הפנים והגנת הסביבה יש הרכב מאוד מאוזן ועם ייצוג רחב. ואני חושב שאפילו ברמה הפרסונלית נמצאים בה או כמעט הייתי אומר באופן מקרי או אולי זה לא מקרי, רבים מחברי הכנסת שמכירים ומתמצאים בנושא הזה מקרוב ועוסקים בו כבר תקופה ארוכה. ולכן אני חושב שמשתי הסיבות האלה נכון שהחוק הזה ידון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אם כי אני חושב שצריך להתייחס לסוגיה הכספית. הפקעת מקרקעין זה - - -

שנייה, חבר הכנסת יצחק הרצוג, שנייה, יש פה סדר. נרשמו אנשים.
חבר הכנסת מאיר שטרית, בבקשה.

אני רוצה לומר כמה דברים בעניין הזה שהדברים ייאמרו. אני אתמוך במה שהקואליציה תבקש, אבל אני בכל זאת רוצה לומר את הדברים: העניין של הטיפול בנושא - - -

חילוקי דעות בקואליציה.

מותר.

מותר, מותר.

מותר.

אמרתי מראש שאני אתמוך במה שהקואליציה תבקש.

בפועל יש ארבע דעות, אבל אומרים רק שתיים.

אבל - - - בקואליציה - - -

זה חוזר על עצמו הרבה פעמים. אתה חושב - - -

רבותיי, קואליציה זה גוף פלורליסטי.

- - - לאופוזיציה שבה יש אחדות דעים על הכול, כן.

- - - שלנו.

בבקשה, חבר הכנסת מאיר שטרית. תשעה באב מתקרב, רבותיי.

הטיפול בנושא הבדואים הוא נושא מאוד עדין, מורכב ביותר. הוא לא עניין תכנוני בלבד, הוא לא עניין כספי בלבד, הוא לא עניין כלכלי בלבד, הוא מורכבות מאוד-מאוד גדולה. אני אומר את זה כמי שיזם את התכנית לטיפול בבדואים. כל התכנית הזו זה פרי יוזמתי כשר בממשלה, כשר הבינוי והשיכון, אז הקמתי את ועדת גולדנברג. כל התכנית שאישרתי בממשלה זאת תכנית שלי.

אני רוצה לומר, כשאני עבדתי על התכנית והגענו לתכנית, הייתה הסכמה שלי, מלאה, עם הבדואים. צריך לדעת לדבר עם האוכלוסייה הזאת, וצריך להגיע איתם להסכמות. ואני אומר בצער, אני חושב שהדבר הנכון היה זה להקים ועדה משותפת שכוללת אנשים מהוועדות השונות.

אני, בזמנו, אני מוכן להגיד שראש הממשלה ביקש אותי לעמוד בראש הוועדה הזאת, אני הסכמתי. בלי להגיד לי דבר וחצי דבר, בערב ההצבעה הסתבר לי שכנראה ראש הממשלה חזר בו מדבריו, והחליטו להעביר את זה לוועדת הפנים והגנת הסביבה, אלוהים יודע למה. אני חושב שזו טעות. אני חושב שלהעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה זו טעות. לא יצא טוב מהוועדה הזאת, לדעתי, כי הוועדה באמת מורכבת. שם צריך לשבת עם הבדואים, עדיין ראש הוועדה הזאת צריך לשבת עם הבדואים ולנסות להגיע איתם להבנות ולהסכמות, כי התכנית היא תכנית טובה, היא צריכה תיקונים. כי מאז התכנית ועד החוק עברו כל מיני שינויים. אפשר לתקן את זה, לדעתי.

ואני אומר בצער, חבל שהדבר הזה יכול להישמט ולהגיע למקום לא טוב. אני אצביע מה שהקואליציה תבקש, כחבר קואליציה, אבל לפחות רציתי שהדברים ייאמרו לפרוטוקול.

תודה. חבר הכנסת יצחק הרצוג.

אתה יודע מה? אני מעלה את הצעתו של חבר הכנסת מאיר שטרית להצבעה, גם כן, כחלופה. אני חושב שזה מאוד הגיוני וסביר, זה נושא דרמטי. הנושא של הפקעת מקרקעין ופיצויים - - -

איזו ועדה חבר הכנסת מאיר שטרית הציע?

- - -

חבר הכנסת מאיר שטרית הציע ועדה משותפת. אני חושב שיש הרבה היגיון, אני גם אגיד מדוע: תראה, סוגיית ההפקעה של מקרקעין וכולל חוק נכסי נפקדים וכל הפיצויים להפקעות זה ועדת הכספים. יכול להיות גם ועדת הכלכלה בגלל סוגיית הדיור בכלל והשיכון. אבל זה לא רק ועדת הפנים והגנת הסביבה, זה לא רק. זה לא נכון. זה הרבה יותר רחב. הוא הסביר את זה מצוין, ואני תומך בעמדתו, ואני מציע שהוועדה תשקול את זה.

היית בממשלה כשאישרנו - - -

- - - אני גם מכיר את היוזמות של חבר הכנסת מאיר שטרית.

יש עוד עמדות בעניין הזה? בבקשה, חבר הכנסת באסל גטאס.

אני כמובן רואה, יודעים את עמדתנו בכלל בכל העניין של החוק. וראוי לציין שהיום יש שביתה כללית בכל המגזר הערבי במחאה על קבלת החוק. עכשיו, בבאר שבע, עוד מעט תתקיים תהלוכה של - - - ליד המינהלת. אני הופתעתי לראות את - - -

אנחנו מציעים לוועדת הכלכלה. אבל גם אם לא לוועדת הכלכלה, אני גם חשבתי על כיוון של ועדה משותפת. אני חושב שראוי שחבר הכנסת אבישי ברוורמן, הוא איש שהיה נשיא אוניברסיטת בן גוריון הרבה-הרבה שנים, הוא מקובל על האוכלוסייה הזאת, מעבר לפוליטיקה, ולתפיסות עולם ולאידיאולוגיה, הוא איש שעשה, הקים את המרכז של חקר הבדואים בנגב. הוא איש ידוע. יש לו, אפשר להגיד, אמינות אצל האוכלוסייה הבדואית. אם רוצים באמת הידברות, אני חושב שאו לוועדת הכלכלה או לוועדה משותפת בראשות חבר הכנסת אבישי ברוורמן, מעבר באמת לעניינים האידיאולוגיים. אם אתם רוצים להמשיך בקו של העימות והכפייה, ומה שהולכים היום ראש בראש בהתנגשות, אז תעבירו לוועדת הפנים והגנת הסביבה.

יש דעות נוספות?

אני הייתי מבקש אולי לשמוע את האלוף במילואים דורון אלמוג. אחרי הכול, הוא מטפל בזה, כדי לתת לנו קצת תובנה.

רעיון טוב. מר דורון אלמוג, בבקשה.

אנחנו מדברים, קודם כל, בצעד אסטרטגי להסדרת ההתיישבות הבדואית בדרום. אנחנו מדברים על פיתוח הנגב שמשלב בעצם את ההתיישבות הבדואית. אנחנו מדברים על חוק, שהחוק הוא הסדרת ההתיישבות. זאת אומרת, התכנון הוא מרכיב אחד, הוא מרכיב ראשון, אבל לאחר התכנון באה הבנייה. ואנחנו מדברים על תכנית שבסופו של דבר תסיים את - - -

פתרון, כי החוק אף פעם לא מזכיר את המילה התיישבות. החוק, הפתרון, עניין ההתיישבות לא מוזכר - - -. תקרא אותו.

החוק הוא להסדרת ההתיישבות. התבקשתי לדבר.

זו קריאת ביניים.

אנחנו לא באנו להסדיר את סכסוך הקרקעות כדי לסיים את סכסוך הקרקעות. כיום עומדות בין המדינה למגזר הבדואי כ-3,000 תביעות שנרשמו בין 1970 ל-1979, והכוונה, בסופו של דבר, להביא בפרק זמן נתון לרישום הקרקעות. בעצם, הקרקעות היום תלויות ועומדות כתביעות, הן לא רשומות בטאבו, לא על המדינה ולא על הבדואים, ושני הצדדים חסרים. אנחנו מדברים על חוק שבסופו של דבר הוא מאפשר לנו כצעד ראשון להסדיר את סכסוך הקרקעות, ולהסדיר את ההתיישבות. זה הדבר החשוב ביותר – הסדרת ההתיישבות. אנחנו רואים את הבדואים, בסופו של דבר, במצב הסיום, חיים בהתיישבות מסודרת. אנחנו רואים את הבדואים חיים או בהרחבות של היישובים הקיימים או ביישובים חדשים שיקומו. ואנחנו מדברים על הסדרה, ככל האפשר, באזורים שהם היום נמצאים שם.

של כמה? אוכלוסייה של כמה בדואים?

היום אנחנו מדברים, בסך הכול, בנגב על כ-200 אלף בדואים, שמתוכם קרוב ל-100 אלף גרים בפזורה, ביישובים הלא מוכרים.

והחוק הזה אמור להסדיר את הבעיה כולה?

כן, התכנית היא להסדיר.

התביעות מוחזקות רק על ידי כ-15% מהאוכלוסייה הבדואית. כלומר, 85% מהאוכלוסייה הבדואית אין להם תביעות, ובסופו של דבר הם קורבן של המצב. בסופו של דבר, כשאנחנו מדברים על פיתוח הנגב, ואתמול עברה החלטה משמעותית לפיתוח הנגב: חצי מיליארד שקל לתמיכה אזרחית להעברת שלושת בסיסי צה"ל לנגב. אנחנו מדברים על כך שהבדואים ייהנו מההשקעות העצומות שהולכות להיות בנגב. אנחנו מדברים על - - -

אחרי שיאבדו את האדמות שלהם.

לא. אנחנו מדברים על התפתחות והשתלבות בדרום ובפיתוח הדרום: אם זה בתשתיות, אם זה בהשכלה. אנחנו רוצים לראות הרבה יותר בדואים מגיעים לשוק העבודה. היום יש לנו רק, למשל, 16% מהנשים הבדואיות עובדות, אנחנו רוצים להגיע לכ-60%. ואנחנו בפירוש רואים מוטיבציה גדולה אצל הנשים הבדואיות להשתלב, להשכלה. יותר נשים בדואיות היום פונות להשכלה. אנחנו רוצים לראות כמות מסיימי תיכון בהיקפים הרבה יותר גדולים. אנחנו רוצים לצמצם את מקבלי האבטלה - - -

אז אולי לקחת את החוק לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

נדמה לי שמכל מה ששמענו – ועדת הפנים והגנת הסביבה.

מיד אנחנו נצביע, אני רק מבקש משפט סיום.

ועדת החינוך, התרבות והספורט זה הכי.

לא, הוא דיבר על בניית המשך, הסדרת ההתיישבות.

שני הצירים העיקריים של התכנית שלנו: אחד, זה תעסוקה ופיתוח כלכלי. שניים, זה חינוך. ובצד כל זה אנחנו רואים חיזוק ההתיישבות. אנחנו מדברים על מודל יישובים שלם. כשאני אומר מודל יישובים שלם, זה בעצם ארבעה מרכיבים: אחת, מגורים; שתיים, תעסוקה; שלוש, שירותים – בתוך השירותים כמובן זה רווחה, ובריאות, וביטחון וחינוך; ארבע, תשתיות. את כל הדבר הזה אנחנו רוצים לראות ביחד, אנחנו רוצים לראות רשויות מוניציפאליות בדואיות חזקות. אנחנו נותנים הרבה מאוד מאמצים לחיזוקן.

תודה, דורון אלמוג. תודה.

ראשית, נצביע על ההצעה. אני מבין שהמלצת הלשכה המשפטית היא או ועדת הפנים והגנת הסביבה או ועדת הכלכלה. את רוצה לנמק?

לא.

אוקיי. אז אנחנו נתחיל בהצעה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד?

שבעה.

רגע, מי במקום חבר הכנסת עפו אגבאריה?

אני יכול, כן?

כן.

מי נגד?

חמישה.

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הצעת חוק להסדרת התיישבות הבדואים בנגב, התשע"ג-2013, לוועדת הפנים והגנת הסביבה – 7
נגד – 5
נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

אוקיי, הוועדה העבירה את ההצעה לוועדת הפנים והגנת הסביבה. אני חושב שזה גם הדבר הנכון, לאור מה ששמענו.

- - - ועדה משותפת - - -

מהותית, אדוני היושב ראש, אין החלטה יותר מוטעית מההחלטה הזאת.

יכול להיות.

זה בכלל לא המגרש, זה לא המקום. בכל החוק הזה לא - - -

ומה עם ההצעה? מה עם - - -

כיוון שהיה רוב להצעה הראשונה - -

- - -

- - אז אין רוב, לא יכולה לעלות הצעה נוספת.

למה? זו עוד הצעה.

ככה - - -

יש עוד הצעה, - - - מצביעים - - -

לא, אין עוד הצעה.

- - - ועדה משותפת.

יש הצעה עם הצעה לסדר.

סליחה, עם כל הכבוד, יש נוהל ברור: ברגע שרוב חברי הוועדה החליטו לאן תעבור ההצעה, לא עולות הצעות אחרות.

אדוני היושב ראש, אני חושב שצריך להעמיד את כל ההצעות - - -

הבנתי מה שאתה חושב, אבל מה שאתה חושב מנוגד לסדר הדיון הקבוע.

אני מבקש את חוות הדעת של היועצת המשפטית בעניין.

- - -

למעשה, זה ארבע, לפי מה שאני מבין, כי חבר הכנסת חנא סוייד לא יכול להצביע, כי אין לחד"ש נציג.

אמרו לי שאני יכול - - -

אז אמרו לך בטעות.

- - - בסדר, בסדר?

למה? רגע, - - - מחד"ש.

אבל זה לא משנה, ממילא התוצאה היא - - -

אבל הוא לא חבר פה.

חבר הכנסת עפו אגבאריה הוא חבר הוועדה.

הוא לא חבר פה.

כן נכון. חבר הכנסת עפו אגבאריה - - -

חבר הכנסת עפו אגבאריה לא חבר - - -

סליחה, חבר הכנסת עפו אגבאריה החליף את חבר הכנסת אילן גילאון.

נכון.

החליף את חבר הכנסת אילן גילאון. אתה יודע את זה, חבר הכנסת יריב לוין.

- - -

ברור. אתה גם קיבלת העתק בגלל העניין של הוועדה של תקציב הכנסת.

אבל למה זה מאפשר לחבר הכנסת חנא סוייד להצביע, לא הבנתי.

במקום חבר הכנסת עפו אגבאריה.

בהתחלה הוא במקומו, מאותה סיעה שלו.

- - - אין בעיה, - - - במקומו. אם הוא נכנס אז - - -

חבר הכנסת באסל גטאס, אני לא חושב שהוא חבר הוועדה.

חבר-חבר.

לא, חבר הכנסת באסל גטאס - - -

הוא חבר רשמי.

אה, חבר הכנסת באסל גטאס חבר. נכון.

אוקיי, אנחנו עוברים לנושא הבא.

אדוני היושב ראש, אני רק רוצה להגיד לפרוטוקול שאני חושב - - -

הבנתי, אתה אמרת לפרוטוקול.

אבל אני - - -

בסדר, אני לא קיבלתי את עמדתך מכיוון שזה נוהל הדיון בכל ועדה.

- - - חוות דעת של היועצת המשפטית.

בסדר. בחייך, נו, חבר'ה.

אנחנו מבקשים לקבל בוועדה. אני מבקש להעלות להצבעה גם את הנושא של הוועדה המשותפת. זו זכות, גם אם יש רוב לשתי ההצעות.

אי אפשר כי תתקבלנה שתי החלטות - - -

אבל למה - - - מעמידים שלוש הצעות - - -

לא כל דבר צריך - - -

תודה, חבר הכנסת משה פייגלין.

אני לא מקבל את בקשתך.

- - - הצעות, - -

לא.

- - מעמידים כל הצעה. למי שיש הצעה - - -

אתה טועה, לא ככה מנהלים הצבעה על הצעות.

לא, לא כשבדיון מעלים את זה.

חבר הכנסת אורי מקלב, לא ככה מצביעים, אתה יודע - - -

אנחנו מעלים את הנושא - - -

הצעה שאולי יש לה רוב.

סליחה, חבר הכנסת אורי מקלב, אני מכבד אותך, תלמד לכבד את ההחלטה שלי.

מאה אחוז.

<הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013>

אנחנו מעלים לדיון את השאלה איזו ועדה תדון בהצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013 – חברי הכנסת אורלי לוי-אבקסיס ויריב לוין.
ההמלצה של הלשכה המשפטית היא להעביר את ההצעה לוועדת החינוך, התרבות והספורט.

הגיוני.

אני, ברשות היושב ראש, אם אפשר: ישנו סיכום שהגיעה אליו חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס גם עם יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, לפיו ההצעה תעבור לדיון בוועדה לזכויות הילד, - -

מצוין.

- - ואני אבקש להעביר את החוק לשם. אני רק אומר שלאחר מכן אני אבקש להגיש רוויזיה שתעמוד בתוקפה עד שנסיים את התיאום מול משרדי הממשלה הרלוונטיים, כמו שהבטחנו להם, ואז נשחרר את הרוויזיה ונעביר את החוק. אבל רוצים לעגן בהחלטה את הסיכום שהגענו אליו לגבי הוועדה.

אוקיי. ההצעה שנצביע עליה היא הצעה להעביר את הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום לוועדה לזכויות הילד. מי בעד?

פה אחד.

מי נגד?

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את הצעת חוק חובת התקשרות להורים והודעה על אי-הגעת ילד למוסד חינוך או למעון יום (תיקוני חקיקה), התשע"ג-2013, לוועדה לזכויות הילד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

תודה, פה אחד.

אז אני רק מבקש שיירשם שאני ביקשתי רוויזיה.

נא לרשום רוויזיה לחבר הכנסת יריב לוין.

זה תעלול שעוד לא שמעתי עליו.

לא, זה תעלול ידוע.

בסדר גמור.

כי יש סיכום לגבי הוועדה בתוך הכנסת, אבל צריך להשלים את התיאום. אז כדי לממש את הסיכום הזה, שלא עד שנסיים את התיאום יהיה אחר כך חזרה משם, אז - - -

יש לה סמכות לדון בחוק, נכון?

כן, כן.

כוועדה.

היא גם עוסקת במעונות יום, כן.

ומי - - - עוד צריך לתאר, למה יש - - -

לא, לא, לא, אנחנו צריכים לעשות תיאום מול הממשלה לגבי הנוסח. זה - - -

- - - בממשלה - - -

- - -

כן, הוועדה לזכויות הילד.

"הרס עתיקות בהר הבית"

והנושא של קביעת ועדה לדיון בהצעה לסדר היום בנושא "הרס עתיקות בהר הבית", של חברי הכנסת אורית סטרוק, משה פייגלין ויחיאל חיליק בר. אני רק אקרא פה את הדברים: נשמעה הצעה להעביר את ההצעה לוועדת החינוך, התרבות והספורט או לוועדת הפנים והגנת הסביבה או לוועדה לביקורת המדינה. יושב ראש ועדת חוקה, חוק ומשפט מבקש להעביר את ההצעה אליו, יושב ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט מבקש להעביר את ההצעה אליו, יושבת ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה מבקשת להעביר את ההצעה אליה. כולם דורשים בשלום הר הבית.

חברי הכנסת משה פייגלין ואורית סטרוק, מה עמדתכם?

אנחנו ביקשנו להעביר לוועדת הפנים והגנת הסביבה, זה המקום - -

הטבעי.

- - ההגיוני, והטבעי והרלוונטי ביותר.

מה העמדה של המחלקה המשפטית?

הכול אפשרי.

הצעות לסדר היום - - -

כי ארכיאולוגיה, למיטב ידיעתי, זה אחריות של משרד החינוך.

השאלה שם היא לא ארכיאולוגיה, - -

ודאי.

- - השאלה שם אכיפתית, בעיקר. ולכן - - -

זאת הבעיה, כן.

הכי טוב אז בוועדה לביקורת המדינה, תאמינו לי.

כשר לביטחון הפנים ששם מתכתש עם העניין וגם זכה לפתוח את הר הבית, - -

תאמין לי, גם משרדי הממשלה ישמחו על זה - - -

- - הבעיה המרכזית היא באמת הפעלת הסמכות שלנו בצורה שתמנע את - - -

- - -

כן.

כן, כולם פוחדים מהם. נו, באמת.

כן. אז אני אעלה ראשית את ההצעה להעביר את הנושא לוועדת הפנים והגנת הסביבה. מי בעד?

לא, מה שהם רוצים. רגע, ועדת הפנים והגנת הסביבה זו ההצעה?

- - -

ועדת הפנים והגנת הסביבה, בסדר.

הר הבית?

דרך אגב, זו הצעה לסדר. כלומר, - - -

תגיד, זה לא לוועדת חוץ וביטחון, אדוני היושב ראש?

לא. אין שם עניינים סודיים.

מלחמה בין-דתית, זה מה שזה הופך להיות.

כי לכולנו יש עניין שלא ייהרסו עתיקות של העם היהודי.

לזה אני מסכים.

זה לא פוליטי, - -

אז חברת הכנסת מירי רגב - - -

- - אפילו לא אידיאולוגי.

הצבעה
בעד ההצעה להעביר את ההצעה לסדר-היום בנושא: "הרס עתיקות בהר הבית" לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

אז זה עבר לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
<חובת דיווח שרים על פעילות משרדיהם לוועדות הכנסת, בהתאם לסעיף 123(ז)(1)(2) לתקנון הכנסת.>

הנושא האחרון על סדר יומנו: חובת דיווח שרים על פעילות משרדיהם. עורכת הדין ארבל אסטרחן, את רוצה להציג?

תקנון הכנסת - - -

יש לפניכם נוסח שנקרא: החלטת ועדת הכנסת, לפי סעיף זה וזה. לפי הרכב הממשלה בכנסת ה-19 – הסבר קצר לחברי הוועדה החדשים, לעורכת הדין ארבל אסטרחן.

תקנון הכנסת קובע בסעיף 123 – שגם מצוטט בנייר שמונח בפניכם – ששר, שענייני משרדו נדונים בוועדה קבועה, יופיע בוועדה לדווח על ענייני משרדו, פעם אחת בכל כנס של הכנסת. והוא יסקור את פעולות משרדו, תכניות העבודה של המשרד, אופן ביצוע התקציב, וישיב לשאלות לרבות שאלות שהועברו אליו מראש.
ועוד קובע התקנון, שוועדת הכנסת תקבע לגבי כל שר לאיזו ועדה הוא ידווח. ואפשר לקבוע גם יותר מוועדה אחת, במקרה שהשר – ענייניו מטופלים ביותר מוועדה אחת.

מה שמונח כאן זה פירוט להחלטת הוועדה לגבי כל אחד מהשרים, לאיזו ועדה הוא ידווח. זה מבוסס על אותה טבלה שנעשתה כבר בכנסת הקודמת, לפי הרכב הממשלה הקודם, תוך שינוי שמות המשרדים, כפי שנעשה בכנסת הזאת.

ויש פה שני שינויים קטנים, שאני אציין אותם: בכנסת הקודמת נשמט ראש הממשלה מרשימת השרים, ולא נקבעה לגביו חובת דיווח. כבר אז היה רצון לתקן את זה, זה לא נעשה במהלך הכנסת. עכשיו מוצע שהוא ידווח לוועדת החוץ והביטחון, כמובן, כפי שבעצם נעשה ממילא.

ולגבי שר הכלכלה, הפנו את תשומת לבנו בכנסת הקודמת לכך שנקבע שהדיווח שלו ייעשה לוועדת הכלכלה, אבל בעצם הוא מפוקח גם על ידי ועדת העבודה, הרווחה והבריאות; הרי עבר אליו כל נושא העבודה, מה שפעם היה משרד העבודה והרווחה עבר אליו. ולכן מוצע שהוא ידווח לשתי ועדות: ועדת הכלכלה וועדת העבודה, הרווחה והבריאות. לכן, אם אפשר להקריא את זה בקצרה?

כן.

אז ככה: ראש הממשלה לוועדת החוץ והביטחון, ולאותה ועדה גם שר הביטחון, שר החוץ, השר לנושאים אסטרטגיים, השר לענייני מודיעין, השר לשיתוף פעולה אזורי והשר להגנת העורף. שר האוצר לוועדת הכספים. שר הבריאות, כמו גם השר לאזרחים ותיקים ושר הרווחה והשירותים החברתיים, שלושתם, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
כמו שאמרתי, שר הכלכלה, גם לוועדת הכלכלה וגם לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות בענייני עבודה. עוד ידווחו לוועדת הכלכלה שר הבינוי והשיכון, שר החקלאות, השר לפיתוח הנגב והגליל, שר התחבורה, שר התיירות, שר התקשורת, שר האנרגיה והמים.
לוועדת הפנים יש ארבעה שרים שצריכים לדווח: שר הפנים, השר לביטחון פנים, השר להגנת הסביבה והשר לשירותי דת.

שר המשפטים לוועדת החוקה, חוק ומשפט. השר לירושלים והתפוצות והשר לקליטת העלייה ידווחו לוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות. שר החינוך ושר התרבות והספורט לוועדת החינוך, התרבות והספורט. ושר המדע, הטכנולוגיה והחלל לוועדת המדע והטכנולוגיה.

תודה. הערות? אין. מי בעד? תודה. מי נגד? תודה.
הצבעה
בעד חובת דיווח שרים על פעילות משרדיהם לוועדות הכנסת, בהתאם לסעיף 123(ז)(1)(2) לתקנון הכנסת – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה נתקבלה.

הישיבה נעולה.

יופי, תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 09:32.>