PAGE
3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
15/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 35>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, ח' באב התשע"ג (15 ביולי 2013), שעה 9:00

<1. רשות השידור - ענייני מינהל וארגון - דוח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395.>
<2. גביית שכר טרחת עורך דין גבוה בגין הליכי גבייה של חובות אגרת טלוויזיה - דוח נת"צ (נציב תלונות הציבור) 39 לשנת 2012.>
<3. דרישה לתשלום אגרה על סמך ביקור בית שלא היה - דוח נת"צ 39, עמ'275.>
<4. נקיטת הליכי גבייה בטעות - דוח נת"צ 39, עמ' 277.>
<5. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) : אי סדרים ברשות השידור, של חה"כ איתן כבל>
<6. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) : אי סדרים ברשות השידור, של חה"כ ישראל אייכלר>
<7. הצעה לסדר היום (דיון מהיר) : אי סדרים ברשות השידור, של חה"כ רות קלדרון>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר

ישראל אייכלר

איתן כבל

>
מירי אלה - יועצת משפטית, נציב תלונות הציבור, משרד מבקר המדינה

לאה עוזיאל - מנהלת אגף בכירה, משרד מבקר המדינה

רונית אלימלך - מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה

אהובה נבו - מנהלת ביקורת בכירה, משרד מבקר המדינה

מיכל רונן - עוזר בכיר למנת"צ, משרד מבקר המדינה

צביקה אוהל - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

אמיר גילת - יו"ר רשות השידור, רשות השידור

יוני בן מנחם - מנכ"ל רשות השידור, רשות השידור

דדי מרקוביץ - נציב קבילות הציבור, רשות השידור

אבי כץ - סמנכ"ל גבייה, רשות השידור

מיקי מירו - מנהל קול ישראל, רשות השידור

יראון רופין - סמנכ"ל משאבי אנוש, רשות השידור

צביקה צימרמן - מנהל כ"א, רשות השידור

ערן הורן - סמנכ"ל כספים וכלכלה, רשות השידור

איתנה גרגור - מבקרת פנים, רשות השידור

עודד בירגר - משנה למנכ"ל, רשות השידור

לינדה בר - דוברת, רשות השידור

משה נסטלבאום - מנהל חטיבת החדשות, רשות השידור

מרסיה צוגמן - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, רשות השידור

תמנה עורב - יו"ר ועד האקדמאים במח"ר (מדעי חברה ורוח), רשות השידור

אחיה גינוסר - יו"ר האגודה, אגודת העיתונאים

מיקי קליין - חבר (נבחר) של האגודה, אגודת העיתונאים

ישעיהו קומורניק - אגודת העיתונאים

אריה לית - נציג, לשכת עורכי הדין

אלי פולק - יו"ר האגודה, האגודה לזכות הציבור לדעת

נילי בן גיגי וולף - מנכ"לית, האגודה לזכות הציבור לדעת

מרדכי שנבל - נשיא הלשכה, לשכת המבקרים הפנימיים

אריה אבנרי - יו"ר הנהלת אומ"ץ, תנועת אומ"ץ

חני לוז - מרכז תדמית לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית

תומר רוזנר

חנה פריידין

א.ב., חבר המתרגמים
<רשות השידור - ענייני מינהל ואירגון - דוח מבקר המדינה 61ב', עמ' 395.>
<גביית שכר טרחת עורך דין גבוה בגין הליכי גבייה של חובות אגרת טלוויזיה - דוח נת"צ 39 לשנת 2012.>
<דרישה לתשלום אגרה על סמך ביקור בית שלא היה - דוח נת"צ 39, עמ'275.>
<נקיטת הליכי גבייה בטעות - דוח נת"צ 39, עמ' 277.>
הצעה לסדר היום (דיון מהיר) : אי סדרים ברשות השידור, של חה"כ איתן כבל
<הצעה לסדר היום (דיון מהיר) : אי סדרים ברשות השידור, של חה"כ ישראל אייכלר>
<הצעה לסדר היום (דיון מהיר) : אי סדרים ברשות השידור, של חה"כ רות קלדרון>

אני פותח את הדיון של ועדה לענייני ביקורת המדינה. יש לנו שורה של נושאים הקשורים לרשות השידור. הראשון שבהם, דוח מבקר המדינה, ענייני מנהל וארגון. דוח מבקר המדינה 61ב' עמוד 395. זה למעשה דיון מעקב שהיו בו דיונים בוועדה.


בנוסף, יש לנו הצעה לסדר היום, דיון מהיר של חברי הכנסת איתן כבל, ישראל אייכלר ורות קלדרון. הנושא-אי סדרים ברשות השידור.


יש לנו דוח של נציב תלונות הציבור שהבטחנו שאנחנו בפרקים מסוימים בחלקים מסוימים נעשה בהם את הדיון איפה שזה נוגע כמובן לציבור ואיפה שאנחנו רוצים לתקן את הליקויים. אז בנושא הגביה מה שהיה קשור בתוך הדוח, זה גביית שכר טרחה עורכי דין, גבייה בגין הליכי גבייה של חובות אגרת טלוויזיה מדוח של 39 לשנת 2012, פנייה דרישה, דרישה לתשלום אגרה על סמך ביקור בית שלא היה, וזה בעמוד 275, ונקיטת הליכי גבייה בטעות, עמוד 277.


גם בנושא הזה כמובן שאנחנו רואים בגרף שהדוח של תלונות נציבות הציבור, יש תלונות מוצדקות, יש תלונות לפעמים קנטרניות, הציבור חושב שמגיע לו. בסופו של דבר אחרי בדיקה מגלים שלא, אבל פה בנושא של רשות השידור הם במקום הראשון. אתם במקום ראשון לגבי תלונות מוצדקות, אז לכן אנחנו צריכים גם פה, כנראה זה מעיב על כל המערכת, איך שזה עובד.


אנחנו התבשרנו גם שכרגע מתקיים דיון בוועדת הכלכלה לגבי הקמת שני ערוצי חדשות ב-YES ובה-HOT. שר התקשורת נמצא שם והוא מציג את זה. גם הוא יצטרף אלינו לדיון עוד מעט, לאחר שיציג את זה שם, כי הוא גם ממונה על רשות השידור. אז הוא גם יהיה איתנו כאן, ישתדל להגיע.

בכל הדבר הזה השאלה הנשאלת, איך שאפשר שרשות השידור שלמעשה נדרשת לקיים את השידור הציבורי בסביבה תחרותית מאוד מאוד ועכשיו תהיה עוד יותר תחרותית, ומצד שני איך כל מה שקורה בתוכו מבחינת ניהול, מבחינת אי סדרים.

אני גם אשאל כמובן, כי סיכום הדיון היה בדיון הקודם לגבי דוח מבקר המדינה. סיכום דיון היה שמבקר המדינה מיכה לינדנשטראוס אמר שהוא כמובן מודה לחברי הוועדה, לוועדה, ושמצידו יעקב אחרי שורת הטענות לגבי תקינות המכרזים ונושא הסקרים גם בתלונות שהועלו כאן. יש פה פרוטוקול עבה שכל אחד העלה את הטיעונים שלו, עוזר למנכ"ל שנבחר בלי מכרז, כן כשר, לא כשר. דוח שלם עב כרס שהיה בדיון הקודם, אז הוא כמובן מתייחס לזה והוא אומר שהיו לו כאן כאלה שהגיעו אלינו בנפרד, באופן עצמאי למשרד המבקר ואם למישהו מחברי הוועדה יהיה עוד רצון להוסיף משהו גם בנושא הבדיקה או נושאים אחרים בנושא המכרזים, אנחנו מזמינים אותו לעשות זאת.

שאלתי קודם כל את משרד המבקר אם הגיעו אליהם פניות הן מחברי כנסת, הן מגופים כאלו או אחרים, שאתם נכנסתם לעובי הקורה לבדוק את הדברים, ואם המשרד שוקד על איזשהו דוח שבקרוב יהיה על שולחננו, שנוכל לדון בו, להתייחס, או שתגידו, מאז שהיה הדיון האחרון ב-10.1.2012, כל הליקויים תוקנו והכל בא על מקומו, וקיבלתם דוח שוטף על תיקון הליקויים, ובא לציון גואל והכל בסדר.

משרדנו השנה עוסק בשלושה נושאים ברשות השידור במסגרת תכנית העבודה המאושרת על ידי המבקר. אנחנו לא נוהגים לפרט את הנושאים אבל כמובן רשות השידור יודעת, כי אנחנו בקשר שוטף איתה ועובדים בצמידות, בשיתוף פעולה. מלבד זה אנחנו עוקבים אחרי מכרזים למנויים קבועים, בהבדל מהמנויים בפועל שהיו קודם, אז יש כמה מכרזים שנעשו כמנויים קבועים בתהליך של מכרז. אנחנו בודקים כמה מהם. כמובן שלא נוכל לבדוק את כל מאה אחוז המקרים כיוון שבסך הכול נעשו די הרבה מנויים מאז.


בעצם אנחנו בסופו של דבר נעלה את זה על הכתב, נגיש את זה בצורה מסודרת לרשות השידור, נקבל את התגובות שלהם.

מה לגבי דוח שהתדיינתם פה בדיון לכל הליקויים שהיו, האם תיקנו, איפה זה עומד?

חלק מהמנויים בהחלט נעשו. מנויים בפועל בעצם בתהליך של מכרז, הם הפכו למנויי קבע, נבחרו אנשים.

יש מליאה היום מתפקדת?

יש ועד מנהל, יש מליאה.

בדקתם לגבי ההתחייבויות של רשות השידור? החוק קובע כי על הרשות להוציא בשנה לא פחות מ-36% מהכנסותיה לרכישת הפקות מקור מקומיות. כן נקבע שלפחות 10% מהכנסותיה יוקצו לתוכניות סוגה עילית. על פי הדוח רק 3% מכל סך ההכנסות זה מה שהלך לשם.

טופל במסגרת בג"צ.

מה היום? 50% לציבור בחזרה? זה מה שאני צריך לדעת.

אנחנו בודקים היבטים.

46% מההכנסות צריך לחזור לציבור בחזרה. זה חוזר?

אנחנו בודקים חלק מההיבטים של הנושא.

תני לי תשובות איך היום זה מתנהל, איפה זה עומד, כמה אחוזי גבייה.


אני רוצה לגעת בנקודות של נציבות תלונות הציבור. בדוח מציינים שבאופן אגרסיבי נכנסים לגבייה. אפילו לא היה ביקור בבית ויש פה הליכים שאנחנו מכירים, אזורים מסוימים, ואלי גם פונים אנשים שאין להם בכלל טלוויזיה, אין להם מקלט. כל הזמן שולחים ושולחים ואני אישית פניתי לכמה. טיפלו, אבל אי אפשר שכל אחד יפנה אלי, אז לכן אני רוצה לדעת מה הפרוצדורה. יש אנשים שאידיאולוגית לא מחזיקים טלוויזיה בבית, אז אנחנו רוצים לדעת. מי שמחזיק, ישלם. כרגע זה החוק עד שנבטל אותו, אבל יש פה עוול שנעשה ויש פה עורכי דין. בעניין של הכסף נכנסים בכוח. בניין רב קומות, רואים אנטנה, חושבים שזה של כולם, אז מחייבים את כולם בלי ביקור בית, בלי כלום העיקר לגבות כסף. זה קבלן חיצוני, זה עורך דין שרוצה להרוויח.


תעמדי על כמה נקודות, כי גם זה אני רוצה שרשות השידור יענה, על הנושא של נציבות תלונות הציבור.

שלום, שמי עורכת דין מירי אלה, אני היועצת המשפטית של הנציבות.


הבעיה העיקרית, שאנחנו מקבלים הרבה תלונות שרובן מוצדקות, זה בעיקר שיש לנו בעיה עם מענה לפניות של האזרחים ברשות השידור. גם המענה הטלפוני וגם המענה לפניות בכתב הוא מאוד בעייתי. הבטיחו במסגרת הרפורמה שיהיה מענה קולי טלפוני, וזה עוד לא נוצר. גם פניות בכתב לא מקבלים תשובות, אז למעשה הנציבות משמשת מעין ערכאה ראשונה של בירור של הציבור.

אתם מקבלים תשובות?

אנחנו מקבלים תשובות.

לנו יש שיתוף פעולה מצוין עם אגף הגביה, עם העובדים של אבי כץ.

אבל אפשר להגיד גם שיכול להיות 80% מהתלונות לא היו מגיעות אליכם אם הן היו נפתרות שם.

בוודאי. הרשות מחזיקה בתואר המפוקפק של שיאנית התלונות המוצדקות בנציבות. בשנת 2012 היו 52% מהתלונות מוצדקות. גם השנה אין שינוי במגמה הזאת. מתחילת 2013 קיבלנו 250 תלונות על רשות השידור ו-60% מהן נמצאו מוצדקות. התלונות שאנחנו מקבלים הן רוב רובן על אגף הגבייה של הרשות והן מתחלקות לכמה נושאים. קודם כל דרישות לתשלום אגרה ממי שלא מחזיק במקלט, כי למעשה הנחת המוצא של רשות השידור היא שכל בית אב, יש לו מקלט טלוויזיה, ולכן כמעט כל אדם בגיר זוכה לקבל דרישת תשלום כזאת. הוא יכול להיות אדם קשיש שעבר להתגורר עם הילדים שלו, אז הוא מקבל דרישה לתשלום אגרה. צעירים שהם גרים אצל ההורים גם מקבלים דרישות לתשלום. בני זוג שנפרדו, באופן אוטומטי כל אחד מקבל מהם דרישה לתשלום אגרה. נקודת המוצא היא שלשניהם יש גם אם לשני אין. קודם כל חובת ההוכחה הם על האנשים שאין להם טלוויזיה, לא שיש להם. הם צריכים להוכיח שאין להם.

אבל הם מתקשרים והם לא עונים להם.

נכון. הרבה תלונות אנחנו מקבלים, כמו שציינת, על הדרכים העקלקלות שרשות השידור משתמשת בהם כדי לגלות למי יש מקלט טלוויזיה או לא. מכיוון שיש להם הגבלה על הכניסה לבתים של אזרחים שאין להם מקלטי טלוויזיה, אז היא משתמשת בכל מיני אמצעים כדי לגלות אם יש. למשל, זה יכול להיות כאילו שליח של הדואר שמביא חבילה או מישהו שמביא פרחים ומנסה להיכנס לבית בתחבולות. עומדים מחוץ לדלת ומקשיבים. אם שומעים איזה קול של תכנית טלוויזיה, אז ההנחה היא שיש שם טלוויזיה למרות שאפשר לראות גם תוכניות במחשב, ואז שוב אנשים מקבלים דרישות לתשלום שבע שנים אחורה ואז הם צריכים לנהל איזה שיג ושיח עם הרשות בשביל לשכנע שאין להם טלוויזיה, והם לא שומעים אותם, ואז הם פונים אלינו.


יש די הרבה תלונות שנוגעות לאי מתן הנחה בתשלום האגרה למי שזכאי לכך. למשל היה לנו סיפור לפני שנים עם עיוורים. הם זכאים לפטור, רק הבעיה היתה שלא תמיד יש תקשורת טובה בין משרד הרווחה שנותן את התעודות פטור לבין רשות השידור, ואז כשבן אדם פונה ומבקש לקבל הנחה, הוא קיבל אותה לתקופת תשלום אחת אחורה ולא מהמועד שבו הוא זכאי לתעודת עיוור.

כשהוא חייב לשלם, איך זה הולך? כמה תשלומים אחורה או עשר שנים אחורה?

אם הוא צריך לשלם, אז דורשים ממנו שבע שנים אחורה.

כשהוא זכאי, רק תשלום אחורה.

כן. בהתערבות שלנו בעצם רשות השידור שינתה את הכללים ומהמועד שבו האדם מקבל תעודת עיוור, הוא זכאי.

אני לא רוצה שאזרחים ירמו. אם הוא רוכש מקלט טלוויזיה, אוטומטית החנות מודיעה לרשות השידור.

החנויות מדווחות. ישנם דיווחי סוחרים, נכון? לפעמים בעיכוב של שנה.

בסדר.


מי יכול לענות לגבי תלונות הציבור?

אבי כץ.

בבקשה אדוני. מה תפקידך בכוח?

בכוח תפקידי סמנכ"ל גבייה.


אני מבקש לציין שעדיין המבקרת לא ציינה. אנחנו מדברים על 2.2 מיליון בתי אב. כשמציינים שיש תלונות באגף הגבייה של 200-250, כל אחד יעשה את החשבון.

היום זה כבר 400.

400, 500, 1,000.

למה אי אפשר להגיע אליכם להודיע על שינוי מעמד?

אני אענה. צוין פה שאנחנו באופן אוטומטי שולחים אגרה לכל דיכפין. לא כך הדבר. מדובר ב-92% של בתי אב שמחזיקים מקלט טלוויזיה כסטטיסטיקה. אנחנו לא פועלים על פי סטטיסטיקה אלא אנחנו פועלים על מנת להגיע לחקר האמת ולחייב רק מי שחייב באגרה. לצערנו, למרות שמדובר פה ב-97 אגורות ליום, 350 שקלים לשנה, האזרח מעדיף שלא לשלם ולנסות להתחמק באופן קבוע. זה שאומרים, החנות מודיעה לנו, לא מודיעה לנו, יש תקנה שמחייבת את האזרח שמקבל לרשותו מקלט, להודיע לנו. איש לא עושה את זה, לכן הפעילות שלנו כדי לאתר מי שחייב לאגרה, היא יותר קשה לעומת אלה שכבר נמצאים אצלנו ברשת ומודים שיש להם מקלט ומשלמים בצורה מסודרת. גם לפעמים הם משלמים באיחור ועל כך יש התמרמרות מצד האזרח,למה הוא צריך לשלם קנס, אבל זה על פי חוק. אנחנו לא יכולים לשלוט על מצבים שציינה פה עורכת הדין של הנציבות, שאזרח עובר לגור עם ההורים המבוגרים. אם לא מודיע, אנחנו לא יכולים לדעת.

אני אמרתי, לא מגיע אליך. הוא מתקשר 80 פעם אבל הוא לא מגיע אליך.

צוין פה שברפורמה רשות השידור עומדת להכין את עצמה לתת מענה כולל לכלל הציבור. אנחנו בימים אלו מסתיים מכרז שיצא לפני חודש להקים מוקד טלפוני ארצי שהמטרה שלו לתת שירות בכל הארץ לכל מי שפונה אלינו.

עד היום לא היה?

עד היום לא היה מוקד כזה.

אז למי מתקשר האזרח? שינה סטטוס או רוצה להודיע שתגבו ממנו. הוא רוצה להודיע לכם, קניתי מקלט טלוויזיה. למי להתקשר?

הוא התקשר לאגף הגבייה. גם מספר הימים שאנחנו נותנים שירות בטלפון, הוא גם מצומצם ואנחנו הרחבנו את זה. מדברים פה על 15 שעות בשבוע, 3 ימים בשבוע לעומת 64 שעות שינתן על ידי המוקד הטלפוני שיקום. כיום, נכון, זה בעייתי, אין מענה. אנחנו מודעים לכך ולכן פעלנו על מנת לשפר את המצב ולתת לאזרח את המינימום שמגיע לו לקבל תשובה.

מתי יהיה שינוי?

המכרז יצא ומסתיים ב-28 ביולי ואז אנחנו נתחיל בתהליכים של בחירת מציע, בכוונה שהמוקד הזה יוקם בתוך שלושה חודשים. עוד השנה אנחנו מקווים שהבעיה הזאת תיפתר באופן מוחלט וכל אזרח יוכל לקבל מענה בזמן אמת ולפי הסטנדרטים שנקבעו. תוך 3 דקות יקבל מענה וכל מי שלא יקבל מענה, בתוך שעתיים יתקשרו אליו מחדש ויוכל לקבל תשובה לפנייתו.


כדי להתגבר על האכיפה, גייסנו מספר משרדי עורכי דין. בעבר היו 15 משרדים במצטבר. היום אנחנו צמצמנו אותם לאחר שהפקנו לקחים לגבי אותם משרדים שלא נתנו את השירותים שנתבקשו על פי ההסכם. המשרדים עובדים לפי הסכם שהוכן בלשכה המשפטית שלנו ומזה נבע גם כל הנושא הזה של שכר הטרחה הגבוה שהיה חוקי כי זה היה בהסכם. לאחר שאנחנו נענינו לפניות הציבור כדי להקל על הציבור, אנחנו גם ביטלנו את שכר הטרחה הזה ובתחילת ינואר אין שכר טרחה עבור מכתבי התראה שהיו מקבלים.

יש עכשיו תלונות חדשות שאנחנו מקבלים על 16 שקלים שהרשות דורשת לפי פקודת מיסי גבייה על מכתב התראה. התלונות הן לא על 16 השקלים אלא על זה שהרשות מכניסה את זה בתוך האגרה.

קיבלנו את ההערה הזו. אנחנו תיקנו את המצב על פי הפניה שלכם ומאוגוסט הפניה תהיה מסודרת ומפורטת ותכלול את כל המפרט, קרן, קנס, הוצאות גבייה על פי פקודת מיסים וגבייה. האזרח יקבל את הפורמט המלא על מה הוא נדרש לשלם.


שוב, בל נשכח, אנחנו מדברים על אוכלוסיות רחבות שהולכות ומתרחבות, על הודעות שלא מחזיקים מקלט טלוויזיה. אין לנו אמצעים כדי לבדוק את זה. בסך הכול מדובר על אוכלוסיה שעל פי החוק צריכה לציית לחוק ולא כך הדבר, ובכל מיני דברים מנסים להשתמט מהחובה הזו. סך הכול 97 אגורות ליום.

על פי הנתונים שלכם, כמה אחוז מתוך אלה שיש להם מקלט, משלמים?

באוכלוסיה היהודית יש לנו מעל 85% שמשלמים. באוכלוסיה הלא יהודית יש לנו אחוז נמוך מאוד, של 26%. זו גם הסיבה שכאשר אנחנו הלכנו לפעילות של לאתר את אותם אלה שמחזיקים מקלט, על פי הסכם שנעשה עם עורכי דין, אז באוכלוסיה הערבית, נכון מה שציינתם, שהלכנו לפי זה שיש לו אנטנה על הגג או יש לו צלחת על הגג וזו היתה אינדיקציה שגם התקבלה בבתי משפט. קיבלנו פסקי דין שהשופט אמר, אדוני, אתה מחזיק אנטנה על הגג, סימן שיש לך מקלט.

ואם זה בניין רב קומות?

רב קומות, אנחנו לא עושים את השימוש הזה. לחילופין, באו אזרחים ואמרו, לא מחזיקים מקלט. נדרשנו על ידי שופט ללכת ולעשות בקרה בבית. באנו לבית, הוא לא נתן להיכנס. בא השופט ואמר, סליחה, יש לך משהו להסתיר? קבעת שאין לך מקלט, למה אתה לא נותן להם להיכנס? אז לא רק אנחנו, מה שציינת קודם, תחבולות תעשה לך מלחמה, אלא הציבור הגדול, הרחב - - -

זה לא הרחב, זה אחוזים. לא כולם.

לא כולם. נכון, יש כאלה שלא צדיקים.

בהם תטפל, בסדר, אבל בדרכים לגיטימיות.

לגבי העיוורים, הם פטורים על פי חוק.

אז למה רק תשלום אחרון? הוא לא נהיה עיוור מהתשלום האחרון.

הבעיה הייתה כזו שאנחנו מקבלים קבצים ממשרד העבודה והרווחה. זה מה שנקבע בחוק, שצריך להוכיח. על פי אותה הודעה ספציפית לגבי עיוור, אנחנו הוצאנו להם פטור. כל שנה מקבלים את הרשימות האלה וכל שנה אנחנו מוציאים. היו מקרים חריגים שהמשרד לא העביר אלינו אינפורמציה מדויקת ועל כן העיוור לא קיבל פטור, ואז היו פניות מצד המבקר ואנחנו תיקנו את המצב הזה.

אתם נתתם לו רק מתשלום אחרון, אבל הוא לא נהיה עיוור עכשיו.

נתנו מהתשלום האחרון ומייד כאשר היתה פניה של המבקר, אנחנו תיקנו את המצב.


רק לציין שאנחנו מאוד מודים למבקר המדינה על כל הפעילות כדי לתקן. אנחנו קשובים לכל ההערות שלהם. פעילות ברוכה שהמבקר עושה ומאיר את עיננו ותשומת ליבנו ואנחנו מודים להם ואנחנו מתקנים בכל הזדמנות שישנה.

תודה.


כבוד המנכ"ל, מי יענה לנו על הפקות מקור, 36%, ולגבי סוגה עילית 10%. עכשיו עומדים ביעדים?

לגבי 2012 אנחנו עמדנו במחויבות שלנו על פי החוק. אנחנו גם מדווחים פעמיים בשנה לכנסת וגם לבג"צ. יש בג"צ תלוי ועומד.


לגבי 2013 זה עדיין לא הסתיים.

ב-2012 כמה היה?

עמדנו במחויבות לפי החוק.

זה מה שחשוב לנו, שאתם עומדים במחויבות.


אנחנו מגיעים לשלב הזה של חברי כנסת שביקשו דיון מהיר. הראשון שביניהם, חבר הכנסת איתן כבל.

תודה אדוני היושב ראש.


האמת, שחשבתי שמבקר המדינה יהיה נוכח בדיון.

מבחינתך הוא נוכח. יש פה צוות.

ברור. אני מכיר את הצוות ואין לי ספק גם שהצוות ידע להעביר את כל אשר אני אומר, בצורה מסודרת.


אדוני היושב ראש, אני ביקשתי דווקא את הדיון כאן בוועדה לביקורת המדינה במידה רבה אחרי שעל פי תפיסתי אולי כלו כל הקיצים. תראה כמה דוחות. הסיפור הוא לא עכשיו העניין הזה של אבי כ"ץ, ובכל הכבוד, ואני עסקתי בזה ועוסק בזה ומפנה אליו תלונות ובעיות. הסיפור של רשות השידור הוא סוג של טרגדיה מאוד גדולה. עד כמה אנחנו נגיש דוחות? עד כמה מבקר המדינה יגיש דוחות? עד כמה אבי ליכט יכתוב מאות עמודים, עשרות עמודים בעניינים השונים? צריך לעשות מעשה, אדוני היושב ראש.


אני שמח שהשר חושב על העניין, אבל אני מבקש ואומר, ואני יודע שהדברים שלי נרשמים בפרוטוקול. אני באמת מקווה שבעזרתך אולי סוף סוף יחד עם מבקר המדינה נעשה את המעשה.


אני אדם שכל השנים נאבק למען השידור הציבורי. אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרתי בוועדות שונות, כולל אפילו הצעת חוק שהיא כל כך מנוגדת לתפיסת העולם שלי, שבה הכבלים והלוויין יאלצו להעביר את הנתונים שלהם אל רשות השידור כדי שבעצם במקום שיחפשו מי שיש לו אנטנה, שידעו שמי שמחובר לכבלים או הלוויין, ממילא יש לו מקלט. זו הנחת העבודה.


כשכולם ביקשו בכנסת להוריד את האגרה, אני נלחמתי והייתי מהמצביעים היחידים להעלות את האגרה. להעלות, לא להשאיר אותה אפילו, להעלות אותה. כשבכנסת ישראל הרוב נגד רשות השידור, אני כל הזמן ראיתי את עצמי בצד של השידור הציבורי, וגם היום אני עומד מאחורי השידור הציבורי. אבל אני אומר לך אדוני היושב ראש שכולנו, ואני אומר את זה, זה יהיה פשע אם אנחנו נמשיך וניתן לדברים להתנהל באופן שהם מתנהלים היום.


נכון, כשהייתי שר, חשבתי. הגיעו אחריי אנשים טובים, שרים טובים שגם הם חשבו. בסופו של עניין המצב רק נהיה גרוע מיום ליום. מאות מיליונים. חשב ומצא. מאות מיליונים נגבים מדי שנה עבור האגרה. מאות מיליונים. זה לא עשרות מיליונים,זה מאות מיליונים שמדי שנה יורדים לטמיון. אני באמת לא רוצה להתחיל להקריא מתוך כל מה שנשלח לי. יכולתי לבוא ולסרוק כאן ערימות שלמות של פניות מתוך המערכת, דברים קשים, חמורים. זה לא תפקידי. אני לא מבקר המדינה. אני גם לא מבקר הפנים ואני לא היועץ המשפטי. לכן לא באתי להתחיל לחפש האם עומדים בסוגה עילית, לא עומדים. אני מודיע לך, לא עומדים כמעט בכלום. כמעט בכלום. סיפורים יש מפה עד להודעה חדשה.

אני רציתי לפנות למבקר המדינה ולתבוע ממנו, לא רק לבקש ממנו, מספיק עם הדוחות. תעשה מעשה ותצא בקריאה לראש הממשלה ולממשלה ולומר שעליהם לפעול בשלוש דרכים: דבר ראשון פיזור כל ההנהלה. פיזור הנהלת רשות השידור מהראשון עד אחרון העובדים. לא צריכים להיות אלה שיסבלו בגלל התנהלות כושלת של מנהלים.


הקמת צוות הצלה. כן, צוות הצלה שיפעל בשני מישורים: המישור הראשון הוא המשך הטיפול ברפורמה ומצד שני להתחיל במערך הקמה של שידור ציבורי חדש במקביל.


אם זה לא יקרה, נמשיך לדשדש. אני אומר לך, זה פשוט גזל. אמרתי פיזור, הקמת צוות. הדבר החשוב אדוני יושב ראש הוועדה, זה מי יהיה בצוות. אני מבקש שיהיה בראש הצוות שופט בית משפט עליון בדימוס, לא כי הוא מומחה ברשות שידור, אלא חייבת לעמוד סמכות עליונה שתדע ויתנו לה כל הסמכויות לקבץ את האנשים הכי טובים כדי לעשות את הזעזוע.

מי זה האיש הכי טוב?

קבענו בחוק כללים. אני אומר לך, זו לא שאלה של מפלגה, זו לא שאלה של ימין שמאל. אין כאן שום עניין פוליטי. העניין צריך להיות אחד: הצלת רשות השידור, הצלת השידור הציבורי. אנחנו כבר אחרי הדקה ה-90. העסק כבר אבוד. זה שלפעמים באים עובדים ואומרים, מה, אתה רוצה לשלוח אותנו הביתה? אני מודיע לכם, אתם עומדים ללכת הביתה כך או כך כיוון שבאופן הזה שבו הרשות מתנהלת, זה רק עניין של זמן שינקשו בדלת ויתנו לכם את מכתבי הפיטורין או לא צריך יהיה לתת לכם את מכתבי הפיטורין, ואתם יודעים את זה. כמה נדוש פה? אני מבקש מאדוני אולי אפילו לעשות בדיקה האם יש גוף, ולא רק בגלל שמותיו, שנכתבו עליו כל כך הרבה דוחות כמו רשות השידור. שהיו עליו דיונים כל כך רבים, יותר מרשות השידור. שנכתבו עליו דוחות לא רק של מבקר המדינה, של גופים מגופים שונים, ולכן אדוני אני אומר, לאלתר, לא מחר, לא מחרתיים, לאלתר, פיזור הנהלת הרשות, הקמת צוות הצלה ולהתחיל לחשוב על יציאה לדרך באופן אחרי לגמרי.


רייטינג אף פעם לא היה אמור להיות הנושא המרכזי של השידור הציבורי. באמת שלא. אני לא מאלה שאומרים זאת בציניות. יחד עם זאת יש איזשהו מינימום, יש איזשהו רף שאתה אומר, אוקיי, זה לא רייטינג. לכן לא באתי לעסוק, כן עומדים בסוגה עילית, לא עומדים בסוגה עילית, כן שעות נוספות, כן הדוח של ליכט, כן השתמשו בשעות נוספות, כן עוברים על החוק, לא עוברים על החוק. כבר נמאס לשמוע את זה. סליחה, אבל אני אומר את זה כאן למבקר המדינה, שאמרתי לו שאני מציע לו גם כן להפסיק להגיד, כבר נכתב בדוח מספר, ונאמר ש .. אני כבר לא רוצה לשמוע את הנאמר ש...ולא נכתב ש... ולא התרענו ש... ולא אמרנו ש.... צריך שיעשה מעשה. נכון, זו איננה סמכותו של מבקר המדינה אבל יש לו סמכות מוסרית להגיד, אני יותר לא כותב דוחות. זו המלצתי לביצוע. תודה.

תודה.


חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אדוני היושב ראש, למרות שערב ט' באב אני רוצה להגיד משהו קצת מבדח אבל זה ממש כואב. האשם היחיד בזה שהשר המקשר בין הממשלה לרשות השידור, שהיה ממונה על רשות השידור ועשה דברים גדולים, הלך והתפטר, זה איתן כבל. הוא התפטר. הוא כבר לא שר ומאז השתנו הדברים.


דבר שני, ביקש ממני היושב ראש לדבר על ערב ט' באב. אני לא חשבתי לדבר על זה אבל תוך כדי דיבור, חשבתי מה ההבדל בין בית ראשון לבית שני? הרי גם בבית ראשון היתה שנאת חינם. היה שם גם עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים, אבל שנאת החינם בבית ראשון היה בין המנהיגים. כך כתוב. המנהיגים היו מלאי שנאה ומלחמות ביניהם, אבל בעם הם היו עם אחד. הם עשו הרבה עבירות אבל לא זאת היתה הבעיה שלהם.


בבית השני למרות שרובם ככולם היו לומדי תורה והיו שומרי תורה ומצוות, השנאה ירדה אל העם והיו סיקריקים ובריונים וכתות. זה היה הבעיה בבית השני.

יש עוד הבדל מהותי אחד בין בית ראשון לבית שני. סליחה שאני קוטע את דבריך. ארון הברית לא היה בבית השני.

בסדר, זה כבר תוצאה של החורבן הראשון, וחמישה דברים היו חסרים בבית השני, אבל אני מדבר לגבי מה שאקטואלי בימנו.

כאשר התחיל היישוב היהודי בארץ ישראל עד לפני חצי יובל שנים, היתה שנאת חינם בין המנהיגים. אף אחד לא יודע שבן גוריון כינה את מנחם בגין בתואר הנורא "היטלר". היום אף אחד לא יעיז לעשות את זה. היתה מלחמת עולם, הרביזיוניסטים ורצח ארלוזורוב ועלילת ארלוזורוב. אבל בעם, למרות שהרבה מהעם עזבו את הדת והתחקו והתנתקו מכל זה, היה עם אחד, משפחה אחת.

בחצי היובל האחרון, אדוני איתן ואחרים, כולם נכבדים, האיבה ירדה אל העם. השנאת חינם ירדה אל הציבור, ואחד האשמים העיקריים בדבר הזה זה מערכת התקשורתית הישראלית כולל רשות השידור. אני לא אומר רק רשות השידור, שהציפו כל הזמן לא רק את המחלוקות אלא גם את השנאות. מחלוקות זה בסדר. אם אני שומע היום, אתמול ושלשום על תופעה נוראה שאני חושב שמיליוני אזרחי ישראל, 8 מיליון או 7 מליון לפחות כועסים וזועמים על זה שפוגעים בחיילים חרדים ושכונות חרדיות, זה הנושא המרכזי. כשאנחנו חושבים כמה זה אמת, כמה אנשים פוגעים בחיילים? בודדים. מה הפגיעה שלהם? צעקות וביזיונות, שזה דבר חמור מאוד. לעומת האלימות השוררת בכל רחבי הארץ, אנשים צועקים אחד על השני או מכים אחד את השני, רוצחים נשים בתוך משפחה, חיסולים ברחובות, ויש כתב מיוחד, אני לא אזכיר את שמו, שדואג כל שעה, הנה, עוד אחד הגיע. עכשיו קראתי שאפילו יש מישהו שהיה מעורב בתקיפת הערבים בכיכר החתולות, הוא זה שבא לשכונה חרדית ואחר כך עשה בלגאן שפגעו בו כי מישהו צעק לו משהו.

לכן אני אומר, אנשי רשות השידור, יש לכם אחריות גדולה מאוד לשנאה שהתפשטה ב-25 שנה האחרונות. לא לכם, לדעותיכם. אני לא מקבל מה שאיתן אומר, שההנהלה הזאת לא בסדר. אני חושב שההנהלות הקודמות היו הרבה יותר גרועות בעניין הזה. היתה תקופה שרשות השידור הובילה את מסע ההסתה נגד הדת, נגד הרבנות, הרפורמים והקונסרבטיביים, וזכור לי כזה מן גיבוי וכזה מן רוח כאילו הם היו לפחות 500,000 רפורמים בארץ.

אני רוצה לגלות לכם, לא סוד, שהאיש הראשון שרשות השידור הזמינה, חרדי אחד, זה היה מהפכה גדולה, אהרל'ה גולדפינגר. הזמינה חרדי אל פופוליטיקה. איך הוא מגיע לשם בכלל? אני זוכר שבפעם הראשונה שהופעתי, אמר אחד שם, זכרו לברכה, מה זה פורים היום? הביאו פה מישהו בלבוש פורים? זה באמת היה בפורים, אגב.

אחר כך בקול ישראל אני זוכר שהיה שלום קיטל וגבי גזית שהזמינו אותי לפעם בשבוע 3 דקות והייתי החרדי היחיד. היום יש הרבה יותר, אבל הציבור החרדי גדל בהרבה יותר. עדיין אנחנו תקועים במוצאי שבת בין 12 ל-3, שיש שם תכנית נפלאה, אבל אני חייב לומר, איתן, שבעניין הזה של ליבוי אש נגד ציבורים, רשות השידור היום האחרונה בתקשורת. היום יש אתרי אינטרנט שמסיתים, קוראים לציבור החרדי "סרטן", קוראים להשמדה או להכחדה בטובקים, ואף אחד לא מבטל את זה, והם בודקים. תנסה להכניס טוקבק שלא מוצא חן בעיני האימפריה של אותם אתרים, הם לא יכניסו את זה, אבל לכתוב נגד החרדים, כל דבר אסור זה דבר טבעי.

אתמול היה באחד האתרים, אני לא אגיד את שמו, כתבה על נשים שבאות למקוואות. אני אומר לך איתן שבאירופה לא היו כתבות כאלה. שבעליהם מכים אותם, והכללה נוראה. אני לא רוצה אפילו לצטט דברים נוראיים. אני אומר לך אדוני היושב ראש, ההסתה הזאת מחלחלת בציבור וזה חורבן בית שני. אם יש משהו שעלול חלילה להביא עלינו חורבן, זה הדבר הזה.

מה קורה בטרור? פעולת טרור נועדה להפחיד את הציבור. כשאתם מדווחים על מישהו שצעק לחייל חרדי, קודם כל גיליתי דבר מעניין, שיש חיילים חרדים. במשך 60 שנה אמרו לי, החרדים לא משרתים בצבא. פתאום יש כל כך הרבה חיילים חרדים.

דבר שני, אלה שצועקים הרי רוצים שיהיה לזה אפקט אדיר. כלי התקשורת נותנים להם את האפקט הזה, כאילו הם מייצגים את המיינסטרים החרדי. לכן אני אומר שצריך שינויים בתקשורת הישראלית בכלל בעניין הזה של לכבד כל קבוצה.

אני למשל מאוד נגד תג מחיר. אני לא שמעתי למשל פוליטיקאים שלא גינו את תג מחיר, עמדו וצעקו גוועלד על הדבר הזה, למה? כי התקשורת דורשת מהם לעשות את זה.

לגבי הרפורמה ברשות השידור, אני לא מומחה בזה אבל אני שומע את זעקת העובדים ברשות השידור בזמן העניין של הרפורמה, ויש לי גם שאלה, אדוני היושב ראש, מה זה הפקות מקור? מי מוסמך לקבל הפקה, תקציב מרשות השידור כדי שזה יקרא הפקות מקור? האם אני או כל אחד אחר מהאוכלוסיה שלי יכול לעשות איזה הפקה ומישהו יממן את זה ברשות השידור? האם שמעתם שמישהו פעם מימן הפקת מקור דתית, חרדית או אחרת?


השאלה שאני תמיד חוזר עליה ואני לא יכול לא לחזור עליה, זה העובדים מהמחלקה הדתית.

איתן מציע לסגור את הכול.

לא, איתן מציע להביא צוות אחר. לא קיבלתי תשובה ממנו מי קובע את העקרון מה זה אדם טוב. אתה אמרת שופט בדימוס. אני למשל לא מאמין ששופט בדימוס הוא יותר מוסרי מאשר נהג אוטובוס.

הרב אייכלר, גם משה רובנו כשירד מסיני, גם כן אמרו, מי אדוני? מי תהיה לנו? זה לא העניין. בסופו של עניין יש איזה שהם כללים. כשאני אמרתי שופט בדימוס, נזהרתי. בסופו של עניין יש איזה כללים שדרך אגב גם נוסחו בחוק רשות השידור החדש. זו כוונתי. אף אחד לא מורם יותר מכולם.

אתה מתחבר לדברים שאמר חבר הכנסת כבל לגבי פיזור ההנהלה?

אני אגיד לך את האמת, אני לא יודע מיהם חברי ההנהלה ואני לא בטוח שלאיתן יש חברי הנהלה יותר טובים. לכן אם איתן היה ממשיך להיות שר וממנה הנהלה, הייתי יכול לשפוט אותם, אבל הוא עזב באמצע, אז איך אני יודע שההנהלה הקודמת היתה טובה יותר מהנהלה הנוכחית, ואיך אני יודע, וזה עיקר הדבר, שההנהלה הבאה תהיה יותר טובה מהנהלה הנוכחית? הרי יש פה בעיה מבנית. אני למשל חושב שכל העניין של האגרה זה מס מיותר על הציבור, אבל בזה אני חולק על איתן. אני חושב שצריך להיות שידור ציבורי אבל לא צריך להיות ממומן מכספי ציבור. הוא יכול להיות ממומן על ידי פרסומות למשל, והתקציב של שידור ציבורי צריך להיות לפי ההכנסות שהוא מכניס לעצמו. מה זה שידור ציבורי אם כך? שהוא בפיקוח ציבורי, שהוא לא פרטי, שלא יהיה עסק פרטי של אף אחד, אבל שהמדינה או האזרחים ישלמו אגרה בשביל אנשים שיבואו וידברו? עם כל הכבוד, אפילו אם זה יהיה אני או מישהו אחר. למה צריכה גברת אחת לקבל שעתיים בפריים טיים כל שבוע בשביל להשמיע את הגיגיה ושנאותיה ואהבותיה? אני לא רוצה להזכיר שמות.


חדשות, דיווחים, פרשנויות, ניחא, אבל מה זה התוכניות האישיות בשידור ציבורי? לי היה תכנית אישית ברדיו פרטי, ברדיו אזורי. זה בסדר גמור. אדם פרטי רוצה רייטינג ומזמין אנשים, טלנטים לשלם, אבל שידור ציבורי צריך לשלם לאנשים, או אפילו לא לשלם, גם לא משלמים כל כך, אבל לתת את המיקרופון שהוא כוח אדיר? ואם אסור להגיד דברים עם שמות נגד אבל בעד מותר? יש יהודי בשם יהורם גאון שאני באופן אישי, אני מניח שגם הרבה אזרחים ממש נהנים לשמוע את הגישה היהודית הממלכתית. השבוע הוא תקף את אלה שתוקפים את החיילים וייסר את הציבור החרדי בשוטים, וראיתי שזה יסורי אהבה. למה? כי בפעמים קודמות שהיתה הסתה נגד הציבור החרדי, הוא יהורם גאון כחילוני, יצא בעד החיבור. דברים כאלה, אני מבין למה אתם נותנים תוכניות כאלה, אבל סתם שמישהו יבוא ויפלג וישסע ויביא כל שבוע, כל שבועיים מישהו אחר שיכול לתקוף את הרבנות ואת הדת? זה לא תפקידו של שידור ציבורי בכלל, ודאי לא במדינה יהודית.


אני רוצה לסיים במשהו ל-ט' באב. אמנם בית המקדש חרב, אבל ביום ט' באב כאשר פתחו הגויים את הקרובים, הם ראו הקרובים מחובקים זה בזה. הקדוש ברוך הוא עם עם ישראל דווקא ב-ט' באב אומר לאומות העולם, לא יעזור להם, הם ישארו עם אחד ויהיו עם אחד. ב-ט' באב נולד המשיח. מי יתן שבדיון הזה של ערב ט' באב אנחנו נצא עם שידור ציבורי יותר טוב, יותר כללי, יותר מכבד את כולם ונזהר מאוד מאוד לא לפגוע באף אחד מהצרכנים שלו, שזה כל עם ישראל. תודה.

תודה. אנחנו נרצה לשמוע קצת מאלה שנמצאים כאן. אני ארצה גם לשמוע את מבקרת הפנים של רשות השידור וגם את נציב קבילות הציבור, דדי מרקוביץ'.


אני רואה על פי דוח מבקר המדינה שדווקא ההנהלה הזאת תיקנה את הליקויים. אני לא מכיר אישית את אמיר, יושב ראש הרשות. אני כן מכיר את יוני בן מנחם מתפקידיו הקודמים. לי נראה שדווקא מתקנים את הדברים, לכן אני אתן לכם זכות דיבור. בבקשה.

בוקר טוב. יש הרבה מה להגיד, אני אנסה לקצר.


לגבי ישום דוח מבקר המדינה, אז אכן מבחינתנו גם לקחנו את זה כמשימה ראשונה של הוועד המנהל וכבר בישיבה הראשונה החלטנו לאמץ את ממצאי הדוח במלואו. תוקנו רוב רובם של רובם של הממצאים, אם זה תקציב שדילגת על זה בסקירה שלך. הדוח קבע שבמשך 7 שנים לא היה לרשות השידור תקציב מאושר. מאז שהוועד המנהל הנוכחי בתפקידו, יש כל שנה תקציב מאושר.

יש קוורום, יש 7 אנשים. הדוח ציין שרק 4 תקופה ארוכה מאוד.

זה אגב לא עניין של רשות השידור, זה עניין של המשרד הממונה. יש מליאה מלאה. למען הדיוק, 3 אנשים חסרים, שהתפטרו בינתיים.

מתוך 31.

כן. יש 28 מכהנים בפועל מתוך 31 שמונו. יש 7 חברי ועד מנהל, הרכב מלא של הוועד המנהל, שכאמור גם מוביל את הנושא של תקציב מאושר. בכל השנים האחרונות יש תקציב מאושר לרשות השידור. כנגזרת מכך גם תוכניות עבודה.


הארגון הזה עבד במשך שנים רבות בכלל בלי תוכניות עבודה, קצת קשה להאמין, ואנחנו מנסים עכשיו גם להכניס את הדפוס הזה של תוכניות עבודה, הצבת יעדים ושיטות ניהוליות נוספות שלא היו קיימות לצערי הרב במשך הרבה שנים ברשות השידור.


אציין שבשנת 2013 נערכנו לתקציב שמניח את קיומה של הרפורמה, כי זו היתה הנחת העבודה, שהרפורמה כבר תהיה בתוקף. כשראינו שהרפורמה לא נכנסת ומתוך אחריות ציבורית, אנחנו הנחינו את ההנהלה להיערך גם לתקציב חלופי, תקציב חירום, כל אחד עם הכינוי שלו, כי אנחנו צריכים לצמצם ב-140 מיליון שקל את הפער שבין תקציב שמניח רפורמה לבין תקציב שאינו מניח רפורמה.

יש הרבה תסיסה בקרב העובדים. הם פונים, מתוך המערכת גם אלי, גם לחברי כנסת. צריך לעשות את הרפורמה. אולי הרפורמה כואבת, אבל יחד עם זאת איך מטפלים בזה? ואז למעשה כשאתה רואה תסיסה כזאת, יש את הדברים שנאמרו על ידי חברי הכנסת, פיזור, לא פיזור.


בראיה שלי זה ערוץ שחייבים לשמור עליו, לחזק אותו, אבל הגיעו מים עד נפש כמו שאומרים כאן, דוח על דוח על דוח ולא זז כלום. לכן אתם תביאו על עצמכם גזירה שבכלל לא חשבתם עליה, בגלל שלא מטפלים כמו שצריך. בסוף זה יגמר לא טוב.

אז הנחנו שב-1 ביולי אנחנו לא יכולים להיכנס למחצית השנייה של 2013 כשיש לנו תקציב שמניח רפורמה, כשהרפורמה לא נכנסה, לכן ב-1 ביולי הפעלנו את התקציב החלופי שהוא בעצם במתווה של אין רפורמה, מה שאנחנו קוראים.


לשאלתך, אתמול נחתמו בשעה טובה הסכמי הרפורמה, קצת באווירה שונה.

בזכות הוועדה, בזכות הדיון היום.

לא קשור, אבל גם אגודת העיתונאים, גם ההנהלה וגם אנוכי חתמנו אתמול על ההסכמים שכרגע זה כמו לחתום על הקרח לצערי הרב, כי אנחנו מחכים לאישור של האוצר. באופן פורמלי אנחנו מחכים עכשיו לאישור הממונה על השכר. זה התנאי הבא, זה השלב הבא במסלול. הכדור כרגע במגרש הזה. ברגע שאנחנו נקבל את האישור, אנחנו נוכל להתניע את הרפורמה ב-1 באוגוסט. זה באשר לרפורמה, ואני מסכים עם הדברים שלך ואני גם אמרתי את זה, ואני אחזור ואגיד את זה גם פה. העובדים לצערי מוחזקים כבני ערובה במשך 5 שנים. הם לא זכאים לקידומים בגלל שהממונה על השכר לא מאשר את זה עד התחלת הרפורמה אין דרגות, אין תוספות שכר שקיבל כל המשק. התקווה היתה שהרפורמה תיחתם מזמן והעובדים מזמן היו מקבלים את הסכומים המשמעותיים האלה ואת הקידומים. כרגע זה לא בידיים שלנו ואני מקווה שבקרוב יפתר הפלונטר הזה.

הנושא שהגשתם הוא מצריך תקציב נוסף או שזה עומד במהלך התקציבים שלכם?

התקציב החלופי?

שמיועד לרפורמה.

הם חייבים לאשר את הסכמי הרפורמה.

אבל ההסכם זה אם בתוכו יש תקציב מכובד.

ודאי.

מי יתן את הכסף?

חלק זה מענק וחלק זה מכירת נכסי הנדל"ן של הרשות.

אדוני, ב-5 באוגוסט שנה שעברה חתמנו על הסכם המימון מול מדינת ישראל, מול האוצר, מול משרד ראש הממשלה, משרד האוצר על כל שלוחותיו, מנהל מקרקעי ישראל. המתווה של הרפורמה הוא 90 מיליון מענק של האוצר, 240 הלוואות שהאוצר נותן לרשות השידור (כי אף בנק לא הסכים בזמנו לתת לרשות השידור הלוואה), והיתרה, היה צריך לבוא מהעלאת האגרה. ברגע שהכנסת סירבה להעלות, עוד לפני המחאה החברתית, קל וחומר אחרי המחאה החברתית, את האגרה, אנחנו נשארנו עם בור של 400 מיליון שקל שהיה חסר בשביל התנעת הרפורמה. בזה עסקנו בשנתיים האחרונות, בניסיון למצוא את ה-400 מיליון שקל, והפתרון נמצא באמצעות מימוש הזכויות שלנו בנכסים של רשות השידור בתל אביב ובירושלים.

זה יסגור את הפער?

כן. אני רק מתקן לפרוטוקול, אין קידום בדרגות כל עוד זה בתוך התקן, אבל דרגות אישיות אין. אין קידום בדרגות אישיות.

הבנתי.

לגבי הפקות מקור, מבחינת המדיניות אנחנו הגדלנו בצורה ניכרת את ההשקעה בהפקות מקור. כשהדוח פורסם דובר על כך שהרשות לא עומדת במחויבות. אמנם בינתיים תוקן החוק והמחויבות ירדה עד הרפורמה, אבל בסביל לסבר את האוזן במספרים, ב-2010 הרשות השקיעה 8 מיליון שקל בהפקות מקור, שזה סוכם מגוחך לכל הדעות. ב-2011 בלי רפורמה הגדלנו ל-24 מיליון. ב-2012 ל-74 מיליון, והשנה אנחנו מתכוונים להשקיע כ-80 מיליון, זאת אומרת ב-3 שנים קפיצה של פי 10 בערך, שזה בלי רפורמה. זה פשוט הסתת סדרי עדיפות של הרשות.


המנכ"ל שעומד בראש ועדת התקשרויות יכול לענות יותר טוב ממני, אבל היו גם תוכניות בנושא מורשת ישראל.

כבוד המנכ"ל, בבקשה.

לגבי הפקות מקור, יש בעצם שני מסלולים שאפשר לבקש את הכסף לרשות השידור כדי לממן את ההפקות האלה. יש מסלול אחד שנקרא "מסלול קול קורא", שאנחנו מפרסמים קול קורא בנושאים שאנחנו היינו רוצים.

איפה הוא מתפרסם?

בעיתונות, באתר האינטרנט של הרשות ובאמצעי התקשורת, כפי שמתפרסם קול קורא של כל גוף אחד.


המסלול השני זה מסלול ישיר, שכל חברת הפקה, כל מפיק יכול לפנות ישירות לרשות השידור ולהגיש הצעות לתכנית, לסדרה שהוא רוצה לעשות בטלוויזיה, כך שאם לכבודו, נניח יש בציבור שלו אנשים שהם עוסקים בהפקות, הם יכולים לפנות ישירות לרשות השידור. לא מזמן התפרסמו כמה קולות קוראים בנושא מורשת ישראל, בנושאים שונים, למשל חגי ישראל, דברים כאלה, שזה מופנה לציבור הדתי, ואפשר לגשת.

אלי פולק, בבקשה אדוני. מה תפקידך?

יושב ראש האגודה לזכות הציבור לדעת.


אני מכיר את רשות השידור כבר הרבה שנים, גם בתור מי שהיה חבר מליאה, חבר ועדת כספים של הרשות לפני הרבה שנים, גם בתור האגודה לזכות הציבור לדעת שעוקבת אחרי הרשות בצורה די הדוקה במשך הרבה מאוד שנים.


אולי הייתי רוצה להתחיל מדבר שהוא קל יחסית, והוא הנושא של אגרת רשות השידור והציבור שמשלם. לי אין ספק שרשות השידור זה נכס למדינתי שראל ולכן הציבור צריך לשלם עבורו, אבל יש בעיה קשה מאוד באותו תשלום. אין מס רגרסיבי יותר במדינת ישראל מאשר אגרת הטלוויזיה. אדם שיכול להיות לו בכל חדר מהווילה שלו בת 20 חדרים טלוויזיה, משלם בדיוק כמו אדם שיש לו בסך הכול בקתה קטנה, והדבר היחיד שיש לו בבית זה טלוויזיה קטנה. הדבר הזה הוא לא צודק, הוא לא נכון והוא גם כן לא גורם לכך שהציבור יבין את רשות השידור טוב יותר.


מערך הגבייה של רשות השידור ואולי הנזק הכי גדול לשידור הציבורי, ומי שאכפת לו מהשידור הציבורי במדינת ישראל, צריך לדאוג ולהיות אחראי לכך שהתדמית של הרשות בעיני הציבור תהיה רשות שמשרתת את הציבור ולא נכנסת לתוך הבתים שלו כדי לבוא ולקחת ממנו כספים וכן הלאה. לכן הקריאה שלנו, הבקשה שלנו, רבותיי חברי הכנסת, אנא תמצאו דרך לשנות את השיטה.

אנחנו הצענו דרך לשנות את השיטה, לעשות את זה דרך אגרת הרכב. אם עושים את זה דרך אגרת הרכב, אפשר לוותר על 25 מיליון שקל, 30 מיליון שקל מהתקציב שלו, משום שלא צריך להחזיק את כל המערך הזה. הכסף הזה יגיע לרשות. יתרה על כך, מי שיש לו 3 כלי רכב ישלם פי 3. מי שיש לו כלי רכב אחד, ישלם עוד פחות ממה שהוא משלם היום. מי שאין לו כלי רכב לא ישלם, ואז לא תהיה בעיה של מגזר כזה שמשלם ומגזר אחר שלא משלם, משום שאף אחד לא רוצה להיות בלי מצב שיש לו רישיון. אם זה לא הפתרון שניתן לעשותו, אנא תמצאו פתרון אחר.

מה קשור הרכב לבן אדם שאין לו מקלט טלוויזיה בכלל?

אני חושב שהשאלה במקומה, אבל יש לה גם כן, אני מקווה תשובה טובה.


אנחנו נהנים כולנו ברכב מרדיו.

בוטלה אגרת רדיו.

לרכבים אין טלוויזיה למרות שיש להם את המכשיר הזה שהוא כמעט טלוויזיה לכל דבר, אבל מעבר לכך כל אחד מאיתנו משלם מיסים להרבה מאוד דברים שאנחנו לא נהנים מהם ישירות ואנחנו עושים את זה משום שאנחנו יודעים שיש מדינה והיא צריכה להתנהל.

רשות השידור שמשדרת בערבית, אני לא נהנה ממנה. לצערי אני לא יודע את השפה הערבית. רשות השידור שצריכה לשדר בשפות שונות למיניהן, עושה שירות לי כאזרח, כי השירות הזה נחוץ למדינה בתור מדינה ולכן אני צריך לשלם עבור זה.

האם יש לי מקלט טלוויזיה בבית או אין לי מקלט טלוויזיה בבית, להערכתי או לטעמי הדבר ממש לא משנה, אלא מאי, יש סיבה לכך שהרשות מקבלת את התקציב שלה דרך אגרה, דרך מס ישיר מהציבור ולא דרך משרד האוצר, כי אני חושב שאפילו השר לשעבר איתן כבל לא רוצה שרשות השידור תצטרך לכתת את רגליה אל האוצר כל שנה כדי לקבל את תקציבה.

אנחנו רואים היום כמה, למרות שיש לה אגרת רשות שידור ואגרת טלוויזיה, היא עדיין צריכה לכתת את רגליה וכל השנים היא היתה צריכה לעשות את זה, והדבר הזה הוא לא בריא ולא טוב. לכן הנושא הראשון שרציתי להעלות הוא נושא של האגרה.

אני רק רוצה להעלות דוגמא אחת קטנה לאחד הדברים שאני חושב שרשות השידור לא מתנהלת בצורה נכונה. היום כל השידורים הם דרך ה-DTT ולא דרך האנלוגי. אם אני קונה מסך אנלוגי שאין לו מכשיר DTT, מדוע אני צריך לשלם אגרת טלוויזיה על כך? זה לא טלוויזיה. זו דוגמא קלה לדברים שבהם הרשות כן היתה צריכה להתנהל נדמה לי עם קצת יותר הבנה לגבי מה שהציבור צריך ורוצה, והכספים שמדובר עליהם הם לא כספים מי יודע מה גדולים.

אני רוצה להעיר ברשותכם עוד הערה. אני חושב שאם עוברים על הנהלות רשות השידור במשך כמעט 20 השנים האחרונות, לא היתה הנהלה כמו ההנהלה היום, שקשובה לרחשי לב הציבור. אני חושב שהדברים האלה צריכים להיאמר, חבר הכנסת איתן כבל. אני מתפלא עליך שאתה ב-2010, כאשר יצא דוח חריף על אנשים שבעצם אתה היית קרוב אליהם, לא שמענו אותך מדבר בצורה כזאת.

אני אגלה לך סוד, אני לא קרוב לאף אחד. עשה לי טובה, פנית אלי, אל תקרב אותי ואל תקריב אותי.

נדמה לי שההנהלה הנוכחית קשובה הרבה יותר מהנהלות קודמות. זה לא אומר שלא ניתן לשפר. אין ספק שניתן לשפר. אני הייתי רוצה לראות פעם אחת הנהלה של רשות שידור שפונה אל הציבור ושואלת את דעתו על התוכניות שהם מקבלים. האם אתה בעד התכנית הזאת, האם אתה נגד התכנית הזאת. האם אתה רוצה תכנית שתעסוק בענייני כלכלה, שתעסוק בענייני מדע, בענייני חברה. מה אתם רוצים מהציבור. עד היום הדברים האלה היו מלמעלה למטה. הגיע הזמן שהדברים האלה, לטעמי יהיו מלמטה למעלה. תודה.

תודה רבה.


חני לוז. מה תפקידך?

אני ממרכז תדמית לתגבור הדמוקרטיה במדיה הישראלית. עוסקים גם במעקב תקשורת, גם בקידום מדיניות של שמיים פתוחים.


אני עיתונאית, כבר 15 שנה עוקבת אחרי רשות השידור, נמצאת בישיבות שלהם כבר לפחות 15 שנה. אני רוצה לציין שהדה דוו שעולה לי כל שנה וכל דיון הוא חוזר על עצמו. יש לי פה מכתב שלי מ-2007 על דוח מבקר המדינה, על 52% של תלונות מוצדקות. הדברים האלה חוזרים על עצמם וחוזרים על עצמם וחוזרים על עצמם, ואני חושבת שמה שחבר הכנסת איתן כבל אמר, שכתבתי את זה כבר כמה וכמה פעמים, רשות השידור כמי שמעניקה, כמי שנותנת לנו את השידור הציבור, יש בה משהו חולה כרוני שכנראה אי אפשר לרפא אותו. אנחנו כבר שנה אחרי שנה יושבים בישיבות האלה.


אני שואלת אתכם רבותיי האם באמת אפשר לעשות שידור ציבורי, מערכת חדשות בלתי תלויה כשכל הזמן מגיעים לכאן עובדי רשות השידור וצריכים להתחנן על נפשם? כל ישיבה. כל חודשיים נמצאים פה בישיבה אחרת. איזה מן מערך חדשות בלתי תלוי אפשר לעשות בצורה כזאת? האם אפשר לרפא את זה? אני שאלתי את זה גם כשאיתן כבל היה השר הממונה ואני שואלת את זה שוב, האם באמת יש פה משהו שאפשר לרפא? אנחנו באים ואומרים כן, צריך להקים מערך שידור ציבורי אחר. צריך לפתוח משהו אחר בריא. יש הרבה עובדים מוכשרים ברשות השידור. הם ימצאו את מקומם במערכי שידורים אחרים.


המצב היום הוא בלתי אפשרי, של אוסף של ועדים שחונקים את האפשרות של כל הנהלה טובה ככל שתהיה. לא יכולים לעבוד עם המחנק ועם ההסכמים השונים שיש לכל אחד.

אז הבעיה זה ועדים או הבעיה זה ההנהלה?

יש גם בעיה כאן. אי אפשר להגיד שהעובדים הם לא הבעיה. יש בעיה עם הועדים. לא שאין עובדים שיכולים לעבוד טוב. הם יכולים לעבוד טוב, אבל כל מערך המבנה של רשות השידור כמו שהוא, גם עם כל השינויים שחלו בו, הוא לא מבנה שמתאים לשנת 2013 והוא לא מבנה שיכול לתת שידור ציבורי באמת מתאים לציבור.

ופיזור ההנהלה ישפיע על זה?

לא, אני לא חושבת. אני חושבת שצריך להקים משהו חדש. כמו שבזמנו הקימו רשות שנייה והקימו משהו חדש בשידור הציבורי, משהו חדש צריך לקום כאן, עם רענון מחשבתי. אפילו המצב הטכנולוגי של רשות השידור הוא מביש יחסית לטכנולוגיה של מדינת ישראל ב-2013, וזה רק דבר קטן.


אני תומכת במה שאמר פרופסור אלי פולק בעניין האגרה, אבל אנחנו התנגדנו מהתחלה לאפשרות לגבות דרך המכוניות, דרך אגרת הרישוי גם בגלל חוסר השוויון. יש אנשים שיש להם מכוניות, לפעמים אפילו שתיים כי הם גרים בפריפריה. לא מכוניות יקרות. הם צריכים את המכוניות שלהם. יש את הציבור שמקבל את המכוניות ליסינג, ציבור מנהלים שהוא במצב כלכלי מבוסס. הוא לא משלם את זה מהכיס שלו. זה לא יגרום לשוויוניות יתר. אני גם לא רואה את הקשר בין החזקת מכונית לבין תשלום טלוויזיה. יכול להיות שצריך לחשוב כמו שחוק בריאות עבר בביטוח לאומי, אז לגבות את זה או דרך מערך גביה קיים, דרך ביטוח לאומי, אבל בתנאי אחד, שהציבור יוכל להביע את שביעות רצונו מרשות השידור. צריך להקים מערך של סקרים, של מערך שביעות רצון, והיום יש דברים שהם לא כל כך קשים. אני גם לא יודעת למה צריך באגף גבייה שהוא קיים עדיין, למה צריך להקים מערך כל כך חדש ומשוכלל טלפונית? יש היום אימיילים ופייסבוק ודרכים לדבר עם הציבור, ועדיין לא מדברים עם הציבור.

כמה כסף גבייה מהציבור?

450 מיליון שקל מאגרת טלוויזיה ותוספת אגרת רישוי עוד 300 מיליון. יחד 750 מיליון.

מערך הגבייה הוא מיותר לחלוטין. שומעים את זה מכל הציבור.


בעניין התכנים של רשות השידור, אני כמי שמאוד מעורה בציבור ומקבלת פניות רבות גם במקביל לאגודת זכות הציבור לדעת, גם אלי מגיעות הרבה תלונות ואני שומעת את רחשי לב הציבור. יש בעיה גדולה עם הפיקוח על תכנים שלא מייצגים את כל הציבור, אבל יותר חמור מזה ואני מתחברת למה שאמר חבר הכנסת אייכלר, הם מסיתים אפילו נגד ציבור. גם הציבור החרדי, גם ציבור מתנחלים, גם ציבור דתי בכל מיני גוונים. יש גם ציבורים אחרים. יש עולים מסוימים שקובלים על זה. שיח של שנאה ושיח של הסתה, המקום שלו לא בשידור ציבורי.

אהבת ישראל, להרבות באהבת חינם.

אין פיקוח על התכנים ואין פיקוח שיכול לבוא ולהגיד האם החדשות מאוזנות, כמה הן מייצגות ציבור כזה, ציבור אחר. למה יש במאי כמו ניסים מוסק, שהוא פעיל שמאל מאוד ידוע והוא עדיין משדר את הסרטים שלו כסרט דוקומנטרי בלי שיציגו אותו כפעיל שמאל כמו שהוא, ואני לא רוצה לתת פה דוגמאות כי זה לא נושא הדיון, אבל הפיקוח על התכנים של השידור הציבורי הוא לא מוסדר ובשידור הציבור העתידי הדבר הזה צריך להיות מוסדר, שיתן מענה לכל הציבורים ולא לפתח שיח של שנאה דרך כספי הציבור.

תודה.


נציב קבילות הציבור, דדי מרקוביץ'.

שלום אדוני.

מגיעות אליך פניות?

בהחלט.

כמה בשנה?

השנה הגיעו כמעט 3,000 פניות.

מה האופי של הפניות?

מחציתן בנושא אגרה ומחציתן בענייני תוכן. זה פחות או יותר.

זה מעבר למה שמגיע אליכם. יש כאלה שהגיעו אליו ואחרי זה חזרו אליכם או בדרך כלל זה לא כך?

אנחנו עובדים בחפיפה. בדרך כלל אני עונה לשאלות שמגיעות מהאגף של מיכל.

איך מגיעים אליך? יש טלפון מיוחד אליך?

אפשר להגיע אלי בשלל צורות. אפשר להגיע אלי במייל.

מפורסם באיזשהו מקום?

מפורסם גם באתר רשות השידור. יש לי דף פייסבוק מאוד פעיל.

מי יודע על קיומך בכלל? הציבור, איך יודע שקיים דבר כזה ברשות השידור?

רשות השידור מפרסמת גם באתר האינטרנט.

יש תלונות שלא מגיעים אל רשות השידור.

תבדיל בין להשיג טלפונית את רשות השידור לבין פניות שאני מטפל כגוף שאמון על - - -

אישה מבוגרת לא יודעת לכתוב, רוצה להרים טלפון, יש לה בעיה. איך היא מגיעה אליך?

כולם יכולים להגיע אלי, אין שום בעיה.

אבל לא מגיעים, אומרים.

לנציב קבילות הציבור לא מגיעים?

כן.

לנציב קבילות הציבור, מי שרוצה להגיע, מגיע כל הזמן, ואני גם אומר את זה.

איך הוא יודע שצריך להגיע אליך?

אישה מבוגרת לא פונה אלינו, כי היא פטורה בדרך כלל.

אדוני, מי שרוצה להגיע לנציב קבילות הציבור, יכול להגיע לנציב קבילות הציבור בלי שום בעיה. גם ברשתות החברתיות, גם בטלפון, גם במייל, גם בדואר, בכל ערוץ אנחנו זמינים.

כבוד המנכ"ל והיושב ראש, אפשר כשאתם עושים את התשדירים, להגיד, מי שיש לו תלונות - - -

יש תשדירים מיוחדים. אדוני היושב ראש, נראה לי שיש בלבול בין הפניות לנציב קבילות הציבור עם קבילות לבין מה שדובר קודם, זה פניות לאגף הגבייה של אזרחים.

אבל הבעיות הן בגבייה. הציבור לא יודע שיש לך נציב.

הפנייה של האזרח משלם האגרה חייבת להיות בראש ובראשונה לאגף הגבייה. זה הכתובת שלו. גם על זה יש תשדירים. גם על זה יש הפניות בכל דרך אפשרית. יש בכל דרך אפשרית, כולל על השובר של התשלום, יש את הטלפונים. זה שלא עונים שם, זה בעיה אחרת.


אליו פונים בנושא של קבילות כשלא מצליחים לתפוס. גם פונים אלי, גם פונים אליהם.


המצב של האגרה, לא נגעתי בו קודם, החוק הוא מ-1965 חתום על ידי ישראל גלילי. כבר אבד עליו הכלח. החוק קובע שכל מי שברשותו מקלט טלוויזיה, צריך לשלם אגרה.


דיברו פה קודם על נושא של הסוחרים. רוב הסוחרים לא מדווחים. זה רק דוגמא אחת לחוסר עדכניות של החוק, אבל אני רוצה להמחיש את זה בצורה בולטת. זה טלוויזיה, המחשבים הניידים הם טלוויזיה והיום בעצם כל אזרח יכול לצרוך את השידור הציבורי באחת ממגוון הדרכים, טלוויזיה, רדיו, אמצעים סלולאריים ואחרים. לכן לדעתי צריך לשנות היום את החוק, שכל בית אב משלם את האגרה.

אני חושב הפוך, לבטל את האגרה.

הרציו של האגרה זה שרשות השידור תהיה עצמאית.

הבנתי, 750 מיליון זה התקציב, אז צריך לשפות אתכם איכשהו.

אם ממילא ב-5 השנים הקרובות אנחנו הולכים לתכנית הרפורמה, אם היא תאושר, אז ממילא אנחנו לא עצמאיים ב-5 השנים הקרובות. ממילא אנחנו תלויים כמו שאמרתי, באוצר, במענקים ובהלוואות וכו' וכו'. לכן אפילו ל-5 השנים הקרובות אפשר לחשוב על פתרון זמני אחר. אין ספק שהשיטה הנוכחית פשטה את הרגל. רשות השידור היום לא ערוכה. על הכרטיס ביקור הוירטואלי שלי כתוב עיתונאי, לא כתוב גובה. אני יודע לעשות תוכן, אני לא יודע לעשות גבייה. אני אומר את בשביל השיחה.


רשות השידור צריכה לעסוק רק בדבר אחד, היא צריכה לעסוק בשידור. המחוקק הטיל עליה משימות אחרות, להיות גובה, להיות עכשיו חברת נדל"ן, להיות חברת פרסום של הפרסום ברדיו, שזה עוד מקור הכנסה. לדעתי רשות השידור, ואני אומר את זה בכל הזדמנות ואני אגיד את זה גם עכשיו, צריכה לעסוק רק בשידור. לכן צריך למצוא חלופות לנושא גביית האגרה.

אוקיי, תודה.


מבקרת פנים, מה שלומך?

בסדר.

מרגישה טוב, הכול בסדר?

בדרך כלל אומרים על חזאים שכשאין עננים ואין גשם, הם נכנסים לדיכאון, אז אותו דבר זה מבקרים. כשיש ליקויים הם מרגישים בסדר.

אבל אני לא ראיתי, אני רוצה לקבל את הדוחות שלך. יש כמה דוחות.


איתנה, מה שחשוב לנו, אנחנו הולכים לחזק את מעמדם של מבקרי פנים. אנחנו רוצים שלפני שמבקר נכנס בכלל לתמונה בעבודה שוטפת, אתם תגלו את הדברים ותבואו להנהלה, ואת הליקויים צריך לתקן. זו המערכת שצריכה להיות. הביקורת שלך זו תכנית העבודה של ההנהלה ושל החברים שיושבים כאן.


איך ההתייחסות אליך במערכת, בסדר? כשאת מביאה דוחות, מתקנים אותם? יש דוח שהמנכ"ל והיושב ראש יוצאים לתיקון הליקויים?

כן,כן, כמובן. רק באמירה כללית, ברמה הציבורית, תשובה לחבר כנסת איתן כבל. דוחות ביקורת זה דבר טוב. אני הייתי מתחילה לדאוג אם לא הייתי רואה דוחות. כבר נתקלתי בגופים שלא ראיתי דוחות ביקורת. יחידת הביקורת הפנימית באמת מאוד פעילה וזאת זכות שניתנת האפשרות ליצור את הביקורת.

יש לך תכנית עבודה או שמנחיתים עלייך המנכ"ל והיושב ראש או ההנהלה מה את צריכה לבדוק?

בוודאי. אני פועלת על פי חוק הביקורת הפנימית. אני מתכננת את תכנית העבודה השנתית. היא מאושרת על ידי המוסדות. במהלך שנת העבודה גם מתווספים נושאים נוספים שמוטלים עלי על ידי יושב ראש הרשות ועל ידי יושב ראש ועדת ביקורת. מתנהל גם הליך של תיקון ליקויים בכמה רמות, ברמה החוקית, בדיונים בוועדת ביקורת. גם ברמה במהלך הביקורת על ידי דיונים פנימיים במוסדות, בוועד מנהל, ועדת כספים, כל הוועדות. יש צוות תיקון ליקויים ברשות המנכ"ל. עוקבים אחרי הליקויים ברמה של משנה למנכ"ל, רמה של כל המנהלים. יש מגמה של תיקון ליקויים ויש עוד הרבה ליקויים שצריך לתקן.

תודה.

מה יש יותר, תיקון או ליקויים?

אני חושבת שגוף שפועל, יש בו ליקויים.

אגודת העיתונאים.

יושב ראש הרשות כבר אמר שהסכמי הרפורמה חתומים. אנחנו מבקשים מהוועדה, מוועדות אחרות, מכל אחד מה שביקשנו גם מחבר הכנסת איתן כבל. אנחנו מבקשים לאשר את הרפורמה ממי שצריך לאשר אותה, שזה משרד האוצר או הממונה על השכר או על התקציבים או מי שזה לא יהיה באוצר. אנחנו מאמינים שאם הרפורמה תצא לדרך, אפשר יהיה לתקן את הליקויים, ומקווים שאכן היא תצא לדרך. כל הליקויים שמדברים עליהם כאן, לדעתנו הפתרון שלהם מצוי ברפורמה

אוקיי, תודה. המבקרים הפנימיים, מי רוצה לדבר?

שנינו.


אני רוצה להגיד משהו, שאם אני גאה במישהו שהוא המבקר הפנימי, זו האישה הזו, אמיצה, מקצוענית, חודרת לעומק, חושפת מיליונים, עושה את העבודה שלה.

חושפת איפה מיליונים? לא הבנתי.

היא יכולה להגיד אבל אסור לה להגיד. יש לה את זה בדוחות.

קודם כל לא אסור לה כלום. הכול מותר לה. זה ועדת ביקורת.

חושפת וחוסכת.

היא דוגמא לכל המבקרים שהייתי רוצה לראות אותם.

עשית את עבודתך.


מרדכי, אתה רוצה להגיד משהו?

שני דברים בהקשר להערות שהזכרת על ביקורת פנימית. שאלת אם תכנית העבודה נעשית בהתאם למה שהיא מתכננת. אני רק מזכיר הערה כללית שנמצאת בחוק הביקורת הפנימית והיא כנראה צריכה לעשות שינוי.


תכנית העבודה מאושרת על ידי הממונה בשינויים הנראים לו. הסעיף הזה, איכשהו צריך להשתנות.

נתקן אותו.

הדבר השני, היקף ביקורת. גם אנחנו דיברנו בדיון שהיה על הביקורת הפנימית, דוח מבקר המדינה על הביקורת הפנימית, איך גוף בהתאם לגודל שלו וההיקף שלו קובעים תקציב ביקורת פנימית, סקר סיכונים. ראינו במשרדי ממשלה שהיה בדיון שלפעמים זה לא עונה לצרכים.

טוב.


אריה לית, לשכת עורכי הדין.

הדוח מתייחס לבקשות של עורכי דין לגבות שכר טרחה מעל הסכום המקובל.


אני רק רוצה להתייחס לזה מפני שזאת לא הפעם הראשונה שתוקפים עורכי דין בדבר.

לא את כולם, רק מי שלא עובד נכון.

ועדה משותפת של ועדת חוקה חוק ומשפט וועדת הכספים קבעה שהסכום שהגוף עצמו יכול לגבות עבור התראה, הינו 15 שקל שבינתיים עלה ל-16 שקל. בפניה השנייה זה עולה ל-22 או עכשיו 23 שקלים. כמובן הסכום הזה לא מכסה את העלות אם הגוף מבקש מעורך דין לטפל בעניין. לכן מה שקורה, שהגוף יכול לדרוש מהאזרח לשלם את ה-23 שקלים אבל הוא עצמו צריך לשלם את הסכום של שכר טרחה לעורך הדין.

מי צריך לשלם?

הגוף עצמו.

הוא משלם 22 מיליון.

לגבי זה יש תעריף מינימאלי שנקבע על ידי לשכת עורכי הדין והתעריף המינימאלי לכתיבת מכתב התראה הינו 231 שקל. הסכומים שעליהם מדבר הדוח הם מעל הסכום הזה ויש סמכות על פי חוק לשכת עורכי הדין לטפל בדברים כשהשכר מופרז. הדרך לטפל בזה הינה בדיני אתיקה, מפני שאם גובים סכום מעל המקובל, זאת הפרה של דיני אתיקה. יש החלטה של הוועד המרכזי שרואה את הסכום שנקבע בתעריף המינימאלי והסכום שניתן לגבות, ומעל זה זה נחשב כמופרז.

האגרה השנתית היא 356 שקלים. אזרח לא שילם, עבר דירה, נפרד מאשתו, הלך לאימא שלו. הוא כותב לכם מכתב. אתם אומרים, בינתיים העניין לא הוסדר, אתה צריך לשלם. אתה עכשיו אומר, אני מפעיל את הגבייה באמצעות עורך דין חיצוני. כמה האזרח ישלם בסוף? 356 ועוד מה?

ועוד קנסות אם הוא מפגר יותר מ-5 חודשים, 50% ועוד שכר טרחה שקבענו וביטלנו. מה שאדוני מציין, אנחנו גבינו שכר טרחה עבור התראה, 100 שקל פלוס מע"מ עבור סכום של 500 שקל.

להתראה ראשונה?

כל התראה עד 500 שקל גבינו 116 שקלים, וזה כולל מע"מ. התראה מעל ל-500 שקל גבינו 245 שקלים, וזה בתאום עם לשכת עורכי הדין.

ועכשיו זה ירד?

עכשיו ביטלנו את זה.

איך אתם גובים היום? כמה משלם האזרח בסוף?

אגרה פלוס קנסות פלוס אותם סכומים של הוצאות גבייה.

16 שקל פלוס 23 שקל. זה מה שאנחנו רוצים לדעת.


הסדרתם את זה. תודה רבה, לשכת עורכי דין.

אם מותר לומר, לא ברור מהדוח האם הוא מתייחס לתקופה לפני או אחרי 11 במרץ 2011.

מה השתנה?

מפני שלפני זה לא היתה מגבלה.

דרך אגב, את המגבלה של שכר עורכי דין הכנסתי בוועדת חוקה, חוק ומשפט, כי ראיתי דווקא בתחום אחר, בנושא של הארנונה עשקו את האזרחים הגופים החיצוניים. עיריות התקשרו עם גופים חיצוניים כמו עורכי דין. על חוב 100 שקל הוא גובה 300 שקל. היה אבסורדי, אז הסדרנו את זה, אז זה תפס לגבי כולם.


מה רצית לענות לאדוני?

הדוח שלנו לפני מרץ, אבל גם לתקופה שאחרי, כי גם ראינו שאחרי שנחקקו תקנות המיסי גבייה, הוצאות מרביות, הרשות דרשה מהאזרחים סכומים שהם מעבר.


אם יורשה לי להתייחס רק למה שאמר אדוני לגבי השכר המינימאלי שקבוע בתקנות לשכת עורכי הדין, אין חולק שמי שמקבל את השירות, שזה רשות השידור, שוכרת עורכי דין, היא צריכה לשלם להם את השכר שצריך, אבל לבוא ולגלגל את זה על האזרח שחייב באגרת טלוויזיה בסכומים שהם מעבר לתקנון, זה היה פסול.

ברור. כץ, רצית להגיד משפט?

כן, אני רציתי לענות לפרופסור אלי פולק. את ההצעה שלו לגבי הנושא של גבייה באמצעות אגרת רישוי אני שמעתי בשלוש או בארבע ועדות שונות. מה שאני רוצה להגיד פה, שוועדת הכלכלה לפני כשנה וחצי החליטה להעביר לשר הממונה שאז היה ראש הממשלה, להקים ועדה שתבחן חלופות לגביית האגרה. הוועדה הזו קמה ברשות מנכ"ל ראש הממשלה, בחנה חלופות.

ועדת לוקר?

לוקר. בין החלופות היתה גם הצעתו של אדון אלי פולק, ולא התקבלה. שר התחבורה התנגד לכך.

גם אני מתנגד.

בגלל הציבור החרדי.

בכלל זה לא פרופורציונאלי. צריך לבחור חלופות אחרות. יש בטח עוד חלופות, לא?

הוועדה בחנה חלופות, הביאה את זה לראש הממשלה להחלטה. החלופה שנשארה זו החלופה שקיימת גם כיום, גביית האגרה באמצעות אגף הגבייה.

היתה שם עוד המלצה, שגם חבר הכנסת איתן כבל הזכיר אותה קודם, שבמקום לחפש אנטנות על הגג או צלחות על הגג, הוועדה המליצה לקבל מידע מחברות הכבלים והלוויין. יש הצעת חוק שעברה בקריאה ראשונה בכנסת ה-17, של חבר הכנסת איתן כבל, עברה בכנסת ה-18, והבקשה שלנו שימשיכו. אמר לי אמנם שהוא לא רוצה להיות שנוא על הציבור, אבל הבקשה שלנו, כדי להקל עלינו ולאתר חייבים, זה שחבר הכנסת איתן כבל יעביר את זה לרציפות גם בכנסת ה-18. זה תלוי בו.

מצד המבקר, מה נגיד לציבור?

אחרי דיון כזה מה שנותר לי, אני באמת רוצה רק להקריא כמה שורות מהסיכום של הדוח הזה שאמנם היה לפני כמה שנים.

זה רלוונטי גם היום, את אומרת.

מאוד רלוונטי ומאוד נכון גם לימים אלה.


אנחנו ציינו בסיכום כי משרד מבקר המדינה היה ער אמנם למציאות בה פועלת הרשות. היא נדרשת לקדם את השידור הציבורי בסביבה תחרותית מאוד, כשהיא מתמודדת מצד אחד עם גופי תקשורת מסחריים, ומצד אחר עם משברים פנימיים ממושכים, אך אין במציאות זו כדי להמעיט מחומרת אי הקפדה על ההוראות המחייבות של הדין והנהלים.


עוד הדגשנו כי קיום השידור הציבורי אינו עומד בסתירה לתרבות ארגונית נאותה, למינהל התקין ולהקפדה וזהירות בכל הנוגע לשימוש במשאבי הציבור. ניהול תקין של ענייני כוח האדם ותרבות ארגונית נאותה, הם מאבני הבניין החשובות להצלחת הרפורמה ולהבראת הרשות.


לסיום, אני רק רוצה לחזור ולהדגיש את מה שציין היושב ראש בתחילת הדיון, שנושא רשות השידור לא יורד מסדר יומו של משרד מבקר המדינה. אנחנו ממשיכים לעסוק ברשות הן בביקורת והן בבירור תלונות.

חבר הכנסת איתן בכל, בבקשה.

אחרי ששמעתי את רוב הדוברים כאן, רציתי להתנצל בפני כולם שהטרדתי אותם, שביקשתי את הדיון הזה. זה דיון מנומנם, הכול נשמע בסדר, הרפורמה חתומה, יש דוחות ביקורת למכביר, ברוך השם. הכול בסדר. אני באמת מרגיש איזשהו צורך להתנצל על הדיון הדחוף.


אני אומר לך אדוני בצורה הכי ברורה, ואני אומר את זה בעיקר לנציגי הביקורת. כולנו יודעים שהמצב הוא הרבה מעבר לקשה. אני לא רודף אחרי אף אחד ואני לא מחפש אף אחד ואין לי עניין אישי חס וחלילה באף אדם. אני מבקש אדוני שתעבירו את הפניה שלי למבקר המדינה. זה שאתם אומרים לי, וזה בסדר גמור, שאתם ממשיכים לעקוב, תראו, אני לא רוצה להשתמש במילים בוטות, במילים קשות. אני גזרתי על עצמי היום להיות מאוד מתון בדבריי. לכן אדוני, הצעתי היא כאן, ואני חוזר ואומר אותה, היא פיזור ההנהלה. ההנהלה, אני מתכוון ועד מנהל. אני מדבר על כל הגורמים המעורבים, הקמת ועדת הצלה שתהיה גם ועדת הקמה. זה צריך להיעשות במקביל, סגירה ופתיחה במקביל. אין דרך אחרת, ואני מדבר על כך שהצוות שיוקם יהיה ברשות שופט עליון בדימוס שיינתנו לו כל הסמכויות לארגן את הצוות. אני גם מנצל את ההזדמנות הזו ופונה לשר.


תזכור אדוני, לפניי היו דיונים, אחרינו יהיו דיונים, אבל זה לא באמת. זה מאות מיליונים. אדוני שמע את הסכומים. מאות מיליונים. גם אחרי שאגרת הרדיו נגבית, לא חשוב איך שנקרא לה, באיזה מכונת כביסה נכבס את המילה. אגרת הטלוויזיה, ועוד האוצר נדרש להביא כסף כי בלעדי זה לא יהיה, ואחרי זה גם מוכרים את הנכסים שהיו אמורים, ואדוני יודע, להיות לפיתוח בכלל, הרשות, ולא להחזר חובות של הרשות. גם אם היו את הנכסים האלה שדרכם היתה תכנית לעשות את פיתוח הרשות, את פיתוח השידור הציבורי, גם זה לא יהיה. אני אומר את זה כאן והדברים נכתבים והדברים נאמרים ולא בפעם הראשונה. לכן אני מאוד מאוד מבקש שתצא פניה ויצא קול קורא מפי מבקר המדינה. תודה.

תודה חבר הכנסת איתן כבל.


אני אסכם את הדיון על פי הדוח ועל פי נציב תלונות הציבור שהיה כאן בדיון, וכמובן אנחנו גם נתייחס לסיכומו של חברת הכנסת איתן כבל, היוזם של הדיון המהיר.


אנחנו נפנה כוועדה למשרד האוצר ולממונה על השכר על מנת לזרז את הנושא של הרפורמה שהוגשה אליהם. אנחנו גם נציין שם שנציגו ברח מהדיון, יונתן רזניק. רשום שהוא היה צריך להיות כאן. הוא ברח מהדיון ולא עדכן את הוועדה לגבי איך מתקדם הנושא הזה.


דבר שני, אנחנו כוועדה נעקוב לגבי מענה אנושי שאתם הולכים להקים. אמרת שלושה חודשים מר כץ, כי אתם שיאנים של תלונות הציבור שהן מוצדקות, לכן זה צריך להשתנות, כי זה שנים על גבי שנים. הפרסום של הנושא הזה עושה לכם תדמית לא טובה גם בציבוריות, גם בתקשורת. אני שמח שאתם שיניתם את הדרכים. גם שיניתם את הגבייה האגרסיבית הזאת מול עורכי דין. אנחנו מברכים על כך. אנחנו נעקוב שהדבר הזה יוצא תוך שלושה חודשים. אנחנו רוצים שגם תעדכנו את הוועדה ואנחנו נחליט אם לקיים דיונים נוספים.


גם הנושא שהתייחס אליו חבר הכנסת איתן כבל, המלצתו שזה יופיע גם בסיכום שלנו, לגבי הצלת הרשות, פיזור ההנהלה, הקמת צוות הנהלה, יציאה לדרך חדשה. דווקא אני התרשמתי היום שהיו דיונים קשים. קראתי את הפרוטוקולים. אני שמח שהיום שמעתי שדווקא נחתם הסכם רפורמה. עדיין צריך לקבל את אישור המדינה. ההנהלה דווקא פועלת לתיקון הליקויים. גם מבחינת דוח מבקר המדינה הם משתדלים לתקן את הליקויים.


מבחינתי כיושב ראש ועדה אני רואה שבאמת ההנהלה הזו דווקא כן תיקנה את הליקויים. הלוואי וייחתם ההסכם והנציבות והאוצר יחתמו ותצאו לדרך חדשה. זה גם יהיה בשורה לציבור העובדים בתוך המערכת. כל אחד ידע את מקומו. מי שצריך להתקדם, יתקדם. מי שצריך לפרוש, יפרוש בכבוד אחרי שנות עשייה.

אני גם מבקש מהמנכ"ל התייחסות בנושא של תוכן של השידורים. לא צריך להתלהם כל הזמן, לחפש את הדם כל הזמן. גם צריך להביא דברים שמחברים את העם, שיפזרו אהבת חינם בין הפלגים, לאחות את הקרעים בין הגופים, בין המגזרים, בין הדתות, שזה התפקיד של תקשורת ממלכתית. לכן פה צריך להיות משהו אחר, משהו ערכי. יש לכם כמה תוכניות חשובות. אני בתוך עמי יושב, אבל צריך לפקח על הדברים האלה, שהקלקולים האלה לא יהיו, כי זה מעיב גם על כל המערכת.

תודה רבה, הישיבה הזו נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:45.>