PAGE
2
ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 20>
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 9:30

<יחסי ישראל יהדות צרפת - בהשתתפות ראש הקהילה היהודית בצרפת פייר בסננו>

חברי הוועדה: >
יואל רזבוזוב – היו"ר
אברהם מיכאלי

שמעון אוחיון

>
אילן בן דב - מנהל מחלקת מרכז אירופה, משרד החוץ

אבי אבלוב - עוזר מנכ"ל, המשרד לירושלים והתפוצות

חנה קורן - מנהלת אגף בכיר עידוד עלייה ותושבים חוזרים, המשרד לקליטת העלייה

יהודה שרף - מנהל יחידה עליה,קליטה ומשימות מיוחדות, הסוכנות היהודית

פייר בסננו - ראש הקהילה היהודית בצרפת

ג'אן שרל זרביב - מנכ''ל FSJU- JEWISH FEDERATION OF FRANCE

אלן זיתון - חבר ועד מנהלים - עמותת גבהים

יוסף זריהן - רכז פרויקטים עמותות לתמיכה עולים חדשים מצרפת

אבי זאנה - מנכ"ל ami, עמ"י ישראל

אבי זאנה - מועצת ארגוני עולים

אסתר בלום - מנהלת פרויקטים ותוכניות, מועצת ארגוני עולים

סם קדוש - מנהל, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

יעל דוד טואטי - חברת הנהלה, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

מיכאל מואיז - יו"ר, C.N.E.F - מרכז לסטודנטים עולים דוברי צרפתית

מיכאל בלום - כתב סוכנות ידיעות בצרפתית

איתי אשקר - מנהל אתר, עמותת "אח גדול"

אברהם דובדבני - יו"ר ההסתדרות הציונית העולמית

משה פרייזלר - ההסתדרות הציונית העולמית

חיים כהן - ההסתדרות הציונית העולמית

רומן גרביץ - לוביסט, פוליסי, הסוכנות היהודית

לורן גרדוול



אודרי סטודר



רוברט איינס



אורלי דהן



ג'וזיאן אטיאס חלפון



ז'קלין ברג'ל



אוליביה דרלן



לורן טייב

דנה גורדון שושני

הדס צנוירט
<יחסי ישראל יהדות צרפת - בהשתתפות ראש הקהילה היהודית בצרפת פייר בסננו>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: יחסי ישראל יהדות צרפת. אני מברך את הקבוצה המכובדת של היהודים מצרפת בראשותו של ראש הקהילה היהודית בצרפת, מר פייר בסננו. זאת פעם ראשונה שאנחנו עושים ישיבה עם התרגום. אני מודה למר אבי זאנה, מנכ"ל עמ"י ישראל, שיזם את הדיון. נפגשנו, וחשבנו שחשוב מאוד לקיים את הדיון הזה.
הוועדה מעריכה ומוקירה את העלייה הגדולה והאיכותית מצרפת. למרות המשברים שעברה יהדות צרפת והאנטישמיות בה, אין לראות בעלייה מצרפת עליית מצוקה. צרפת היא עדיין מדינת רווחה. היהודים העולים ממנה, עולים ממניעים ציוניים וחיוביים. חשוב שמדינת ישראל תתייחס אל העולים הפוטנציאליים מצרפת מתוך כוונה לעודד עלייה ציונית.
מאחר שיהדות צרפת פועלת עצמאית ברמה החינוכית והחברתית של הקהילה, חשוב שמדינת ישראל תפעל בשיתוף מוסדות הקהילה היהודית בצרפת בכל קבלת ההחלטות הנוגעות לעניינה. אין ספק שהתנהלות זו תגביר את הידוק הקשר בין הקהילה לבין מדינת ישראל.

יש לזכור גם שהקהילה היהודית בצרפת היא השנייה בגודלה בעולם, ועלו כבר ממנה מעל 90 אלף יהודים. שיעור העולים מקרבה הוא אחד הגדולים ממדינות העולם, ובמיוחד מהעולם המערבי.

לפני שנהייתי חבר כנסת הייתי חבר מועצת העיר בנתניה עם מרים פיירברג. כל הנושא הזה קרוב ללבי, כי בנתניה יש אחוז עולי צרפת מאוד גבוה, אם לא הכי גבוה – זה בדרך כלל נתניה ואשדוד. אני מכיר הרבה מהעולים וגם את הצדדים החיוביים בעלייה הזאת, ומה שזה נותן למדינה שלנו ולכלכלה שלנו, אבל גם נחשפתי לבעיות של קליטה ותעסוקה. אני בטוח שנדבר על זה בהמשך.

אני רואה שחברי כנסת לא הצטרפו עדיין – הם יצטרפו בהמשך. אני מבקש ממר פייר בסננו לומר כמה מילים, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אנו שמחים להגיע לכנסת ישראל, ובמיוחד לוועדת העלייה, שהיא חשובה מאוד. לולא ההסתדרות הציונית העולמית - וחברי דובדבני נמצא פה - וללא הפעולות שנעשו לאורך יותר ממאה שנה, מדינת ישראל, הייתי אומר, לא היתה קיימת. אם כן זוהי ועדה מאוד חשובה, ועבורנו יהודי צרפת, לבוא לדבר פה, זה חשוב מאוד.
ראשית, כמובן, המחויבות הציונית של היהודים הצרפתים, אינה מחויבות ציונית מזה כמה שנים או כמה עשורים, אלא הקהילה היהודית מצרפת היא אחת הקהילות היהודיות בעולם המגויסות ביותר לישראל. אנו גאים מאוד להמשיך בהתחייבות הציונית הזו שלנו. אני רוצה לומר גם שהקהילה הצרפתית היהודית המאוחדת, שאני יושב-ראש שלה מזה כמה שנים, היא, כמובן, ממלאת מספר תפקידים חינוכיים, פעילויות ביטחון, נושאי חינוך סוציאלי גם כן, אבל הכול - סביב נושא הקשר עם ישראל.

היה עבורי רגע ייחודי ומיוחד, מפגש שקיימתי ב-2005 עם ראש הממשלה לשעבר, מר אריאל שרון. תהיתי והתלבטתי, אם להיענות לבקשת דוד רוטשילד, לבוא אחריו כיושב-ראש הארגון. אבל בפגישה עם שרון הוא אמר לי: העלייה זה לא עניינכם. אני נדהמתי מכך. הוא רצה לומר: אתם תטפלו בכך שהיהודים יישארו קשורים לישראל, ואנחנו, מדינת ישראל, אנחנו נגרום לכך שמדינתנו תהיה מדינה. מטרתנו היא בעצם לחזק את הזהות של יהודי צרפת, וליצור את הקשר למדינת ישראל.
אם כן, אנחנו שומעים לעתים קרובות, ובאתי לכאן לפני כמה חודשים עם שגריר צרפת, והיה דיווח על האנטישמיות לפני שנכנסת לתפקידך, בכנסת הקודמת, ובאנו בדחיפות כי היה דוח שפורסם על עליית האנטישמיות בצרפת. ועדת העלייה והקליטה כינסה אותנו בדחיפות כדי לבדוק מה לעשות. באתי לומר את מה שאמרתי אז – עליית יהודי צרפת אינה עליית מצוקה. היא לא יציאת חירום. העלייה של יהודי צרפת ושל מדינות אחרות - אבל אני מדבר פה רק על צרפת - תלויה במה שאתם עושים כאן בארץ כדי שישראל תהיה מקור משיכה ולא מקלט ליהודים.

אנו שומעים לעתים קרובות את הדאגה שאתם מבטאים כשאתם רואים את עליית הקיצוניות המוסלמית ובעיקר את עלית האנטישמיות. לדידי, זה כיוון מטעה, כי במקום לגרום לכך שתעזרו לנו לחזק את היהדות בצרפת, כדי שהיהודים שנותרים יהודים, יתחשק להם לעולת ארצה, הפחד של האנטישמיות לעתים קרובות מוזכר, וזה לא הנושא שיש לדון בו בעיקר בישראל, לדידי.

הנושא השני, ודיברנו עם זה עם אולמרט, שביקש ממני לנהל דיון על היחסים בין ישראל לתפוצות, זה הרגע שבו ישראל צריכה לעזור לתפוצות. חובתה של ישראל, לעזור לקהילות היהודיות כדי שתיוותרנה קשורות לישראל. ואם במשך שנים התגאינו אנו, יהודי צרפת, לעזור לישראל, זה כמו אב עם בנו. אנו הזדקנו, ואתם צעירים וחזקים. עליכם עכשיו לקחת בחשבון את הצרכים של הקהילות שלנו כדי להבטיח שילדינו היהודים ייוותרו כאלה, יהודים, וזהותנו היהודית והקשר שלנו לישראל צריכים להתחזק.

והדבר השלישי, ובכך אסיים - אנו מאוד שמחים על היחסים של קהילת יהודי צרפת, היחסים שהיו משך ששים שנה עם הסוכנות היהודית. אנו שמחנו מאוד על היחסים של קהילת יהודי צרפת עם ישראל על כל מרכיביה. אנו שמחים היום לשמוע שההסתדרות הציונית העולמית נוטלת אחריות גדולה מאוד בתפקידה, להגביר את הציונות בצרפת. אני אומר זאת, כי מר דובדבני נמצא כאן, אבל הייתי אומר זאת גם לולא היה כאן.
אנו זקוקים להבהרת התפקיד של נציגי ישראל. אתם יודעים שכל יהודי בצרפת מתייחס לעצמו כעין שגריר ישראל. יש לו חשיבה יותר חכמה ורלוונטית מראש ממשלת ישראל על מה צריך לעשות ומה לא צריך לעשות. הדברים הם די מורכבים, וההסברה בנושא המוסדות הישראלים בצרפת תאפשר לנו בפדרציה היהודית הצרפתית להיות יותר פעילים בשטח שלנו.

המשלחת - שהגיעה הנה לראשונה מאז 67' - החלטנו במסגרת איסוף הכספים שלנו בצרפת לעזור ישירות לחברה הישראלית, להיות יותר קרובים לצרכים של הישראליים בתחום החינוך, בתחום החברתי והתרבותי. לכן החלטנו מתחילת שנה זו נפעל ישירות מול העיריות, ואתם יודעים כמה תפקיד העיריות הוא חשוב בתחומי החינוך והחברה. החלטנו גם להיות הרבה יותר קרובים לישראל, כשנבוא ישירות לחלק את התרומות שלנו.

אנו מאוד גאים על שארגנו, במיוחד עם הפדרציה הישראלית, ניסינו לארגן את המרקם של הארגונים בישראל כדי לעשות, כמו התפוצה הרוסית, מעין תפוצה צרפתית, שתשמר את הצד הטוב ממה שהיא ידעה במדינת המקור שלה, ושתיקלט עוד יותר טוב בישראל. תודה רבה.

תודה למר פייר בסננו. אני מסכים לזה שהיהודים שגרים בצרפת הם שגרירים מצוינים. יש לי ניסיון אישי בכך - כשהייתי ספורטאי בעברי, הייתי קפטן נבחרת ישראל בג'ודו, והייתי מתחרה כל שנה בטורניר דה-פריז – זו תחרות הג'ודו הכי גדולה. פגשתי הרבה ג'ודאים צרפתים שהם יהודים, ותמיד לקחו אותי למסעדה כשרה, וראיתי עד כמה הם מסבירים, ואיך הם מדברים על ישראל וגם על הקהילה בצרפת. אני באמת מסכים אתך, שהקהילה היהודית, החבר'ה הצעירים שפגשתי, היו שגרירים טובים.

השאלה שלי, באיזו דרך אתם רואים אותנו כמדינה, כיצד אנו יכולים לעזור לכם, לחזק אתכם בצרפת?

העם היהודי חי בתפוצות אלפיים שנה סביב עמוד תווך אחד – בית הכנסת. אם העם היהודי יכול היה לחיות בגלות אלפיים שנה, זה הודות לבית הכנסת, אך בו בזמן, כדי לשמר את העם היהודי על שורשיו ועל ההיסטוריה שלנו, היה צריך להיסגר ל"גטאות". לא הייתי רוצה להתגרות בחובשי הכיפות שנמצאים פה, אבל היום עמוד התווך של בית הכנסת אינו מספיק כדי לשמר את היהדות, ובמיוחד בתפוצות.

בית הכנסת מילא תפקיד קיומי, אבל היום, בגלל שהעולם נפתח, בגלל שאי-אפשר לחיות כפי שחיינו בזמנו, סגורים בתוך עצמנו, בגלל הפייסבוק והאינטרנט ושאר החידושים, יש עמוד תווך חשוב – ישראל. וזה בעצם מכלול של קשרים שיכולים להיווצר בין ישראל לתפוצות, ואז יש קשר ראשון – למידת עברית. זהו קשר חזק מאוד, כדי להפוך את העם היהודי לעם מאוחד סביב שפה אחת. בנושא זה ישראל יכולה להתחייב, לשלוח שליחים כדי לגרום לכך שהעברית תופץ כמשהו שמחבר בין יהדות התפוצות.

היום יש מרכזים קהילתיים בכל התפוצות, בכל הקהילות. אנו גאים בפריז, שיש לנו המרכז הקהילתי, אחד הגדולים והחזקים ביותר, אבל צריך שיהיו מרכזי קהילות שבהם יוכלו להיפגש בני נוער, בני משפחה. מדובר בהשקעות משמעותיות. הקהילות אחראיות, אך הן לא תמיד יכולות להכניס לרשימת הקדימויות את הקשר עם העם היהודי בקדימות ראשונה. יש לנו נושא הביטחון, הסולידריות, הנוער. חשוב שיהיו יותר מרכזים קהילתיים, אבל מכיוון שאין לנו האמצעים, אנו פונים למדינת ישראל. מדובר במכלול פעילויות שיכולות להתבצע עם הקהילות. כשמחזקים את יהדות התפוצות, העלייה בטווח הארוך תחוזק. בנושא זה, לצערי, עסק דיווח שהגשתי לראש הממשלה מר נתניהו, אך עד כמה שידוע לי, זה לא גרם לתרועות רבות של שמחה ועניין. יכול להיות ששמרו על איפוק. זה, כנראה, העניין.

תודה רבה. הצטרפו אלינו שני חברי כנסת – שמעון אוחיון ואברהם מיכאלי.
אבי זאנה, בבקשה.

קודם כל, מעבר לזה שיזמתי אתכם את הדיון הזה, אני חושב שהוא מאוד משמעותי, כי בפעם הראשונה בוועדה הזאת מתייחסים לקהילה קצת יותר לרוחב ולעומק.

התייחסנו גם בקדנציות קודמות.

לא השלמתי את המשפט. אני מברך על שסוף-סוף, מעבר לנושא של אנטישמיות בצרפת, שהוא תמיד נושא חם בדיונים בוועדה, אני חושב שהתבגרנו קצת. פייר מעלה את הדברים על השולחן בצורה ישירה. אני מאוד שמח שכל השותפים במדינת ישראל – ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית, משרד הקליטה, מייד גם ערב הגעת מאות עולים מצרפת בעוד כמה שבועות, למרות שאנחנו קובלים על כך שלצערי, לא נוכל לעשות להם את קבלת הפנים המשמעותית שאנו רגילים לתת להם, אבל חשוב יותר, לדעתי, שאנו יכולים היום בצורה כנה וישירה להוסיף עוד כמה דפים לספר של היחסים בין הקהילה היהודית למדינת ישראל. יש היום קריאה, שאנו גם כבוגרי הקהילה הזאת בארץ, אבל גם אתם כמוסדות, צריכים לשמור אותה. יש היום רצון וצורך להעמיק, לפתוח ערוצים חדשים – כל נושא העברית, כל הנושא של החינוך, של השליחים, וגם של העלייה, אבל בפרספקטיבה חיובית. אני שמח שגם אתה, יואל, וגם פייר, הדגישו את הנושא שצרפת לא צריכה להיראות כקהילה במצוקה. אני יודע שאנחנו קצת בגבול. חשוב להדגיש שוב שיש פה פוטנציאל אדיר. השנה נהיה עדים, כנראה, לגידול בעלייה של כ-30 אחוז מינימום בעלייה מצרפת. לדעתי, גם בנושא זה עלינו לשאול את עצמנו, מה אנחנו צריכים לעשות טוב יותר כדי שהאנשים האלה ימשיכו לעלות. אנחנו כארגון שקולט עלייה, וגם השותפים האחרים שנמצאים כאן, ימשיכו לתת שירותים, וגם באותה מידה לקבל תמיכה מהמוסדות הרשמיים של המדינה, שצריכים לראות בנו, הארגונים הוולונטריים, השותף המרכזי שלהם בקליטת העלייה מצרפת.

תודה. חבר הכנסת שמעון אוחיון, בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. שמחתי לשמוע את מר בסננו, שגם היתה לי ההזדמנות יחד אתו, בעזרתו, לקיים כינוס גדול מאוד במשך יומיים על יהודי צרפת. אני זוכר גם שבנך למד באוניברסיטת בר-אילן.

אני גם מצטרף לתחושה שלך בעניין הזה, שאולי צריך לא לקשור את הדברים. משרד הקליטה, ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית צריכים לעשות כמיטב יכולתם בעניין הזה בנושא העלייה. אפשר להזדהות, ו-וודאי גם במסגרת שדולה שאני מנהל אותה, והיא תתקיים פה בעוד שבועיים, אשמח לראות אותך, שעוסקת במאבק באנטישמיות. הוזמנו גופים שונים, ואנחנו מתכוונים גם לעסוק בסוגייה הזאת.

אני שמח לשמוע גם שמנהל משרד הקליטה, מר עודד פורר, עומד לנסוע לצרפת בימים הקרובים כדי לקדם את הפרויקטים של העלייה מצרפת, כדי לענות לצרכים, אם זה בתחומים של לימודים כאן במסגרת הסטודנטים. אני עצמי נפגשתי עם מר סם קדוש, עם הגברת יעל דוד, עם ד"ר ג'יל מורלי ועם ד"ר דב מימון כדי לסייע בעניין הזה. אני שמח לומר, שגם שרת הקליטה, הגברת סופה לנדבר, וגם המנכ"ל שלה ייתנו את מלוא תשומת הלב, בלי כל קשר לסוגיית האנטישמיות ולתופעות שאנחנו עדים להן בצרפת. אנחנו רואים פוטנציאל רציני ומכובד, שיכול גם לתרום לקהילה, להתיישבות היהודית במדינת ישראל, להתערות החברתית בתוכה. אנו מברכים על כל עולה ועולה שיבוא מצרפת. מחובתה של מדינת ישראל, של משרד הקליטה, של הסוכנות היהודית, ההסתדרות הציונית, לעשות הכול. אני חושב שאפשר לראות מפנה חשוב כבר בימים אלה.

תודה רבה, חבר הכנסת אוחיון. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, קודם כל, תודה שאתה מקיים דיון מיוחד על יהודי צרפת. אנחנו בכנסות הקודמות, מאז העלייה מצרפת החלה בכמות יחסית גדולה יותר, התייחסנו לסוגייה המיוחדת של יהודי צרפת. אין ספק שמדובר פה לא רק ביהדות חשובה, שהחליטה גם לעשות את הצעד של העלייה, אלא יש פה עלייה מיוחדת. אני קורא לזה עלייה שעדיין הולכת ובאה, הולכת ובאה. שמענו פה בדיונים הקודמים שקיימנו את הבעיה של אנשי העסקים. יש אנשי עסקים שנאלצים לחזור לשם, כדי לנהל את העסקים שלהם. הם לא יכולים לעזוב את העסקים. הם מביאים משפחות הנה, חלק משאירים אותן פה, וחלק נוסעים אתן הלוך-חזור. אנו צריכים להתייחס לעלייה הזאת לא רק בצורה אוהדת במילים, אלא גם לבחון עם ראשי הקהילה, ואני מברך את ראש הקהילה שנמצא אתנו היום, מר בסננו, וגם החברים האחרים שנמצאים פה, כדי להבין באמת את הבעיה.
אני חושב שחלק מהבעיה לא מתחילה בקליטה; חלק מהבעיה מתחילה לפני שהם מגיעים ארצה – לשבת אתם ולבחון את סוג העלייה הזאת. כמו שעל יהודי ברית המועצות, כמו על יהודים מאתיופיה, כמו על יהודים מארצות הברית, אנחנו בוחנים את זה בזווית שונה, כל אחת. לא בושה להסתכל על קבוצות שונות של יהודים שעולים ארצה עם בעיות ייחודיות שלהם. לכן יהודי צרפת, לא רק שהם יהודים טובים ונאמנים למדינה שלנו; צריך לעזור להם, איך להיקלט.

יש סטיגמות היום שכבר מפתחים סביב יהודי צרפת, לצערנו. אומרים: השתלטו לנו על כל הקרקעות. הכול מפריע. אני יודע שאנשים נפגעים. אין ספק שצריך בוועדה, שאנחנו נבחן, ולדעתי, יש כמה שרים שנוגעים בדבר – אם זה שר התפוצות, שנוגע בנושא האנטישמיות. שר התפוצות צריך יחד עם ראשי הקהילה למצוא פתרונות - בצרפת, איך לפתור את זה; אם זה שר החינוך, שיש בעיות ייחודיות לילדים עולים מצרפת. התמודדנו פה עם בגרויות בצרפת, עם ילדים שלא מצליחים להשתלב בבתי הספר. אפילו ילדים שבאו מבתי ספר הכי טובים בצרפת – הגיעו לארץ, ופה נתקלו בקשיים. זה קורה גם ליהודים שבאו מארצות הברית או מברית המועצות. בתי הספר הכי טובים בארץ - נתקלים בקשיים.
אנחנו צריכים גם לבחון יחד אתם, להקשיב להם, היכן הבעיות שהם נתקלים בהן. ואז, כשאנחנו כוועדה נוציא את ההמלצות שלנו, אני לא חושב שמשרדי הממשלה יוכלו להתעלם מאתנו, ואז הם ירגישו ששומעים אותם – לא רק שיושבים אתם במין ישיבה חגיגית טקסית כזאת, אלא לפגוש אותם מדי כמה זמן. אני אמליץ גם לכבוד היושב-ראש, שנקיים את זה על קהילות שונות, שבאים עם בעיות ייחודיות שלהם בארץ. תודה.

תודה. אני מסכים אתך, שלכל קהילה יש הבעיות שלה. אמרתי בתחילת הכנסת, שגם נתייחס לכל הבעיות של כל קהילה, אבל אני גם רוצה להראות הישגים. אני חושב שלכל קהילה יש גם הישגים רבים. אני חושב שגם לקהילה מצרפת יש הרבה במה להתגאות. גם על זה אני חושב שחשוב לקיים דיון, ולהראות את התוצאות.

אין ספק.

ובסופו של דבר לשים את זה על סדר-היום, למה אנחנו רוצים עליי, ובמה זה תורם למדינת ישראל.

אברהם דובדבני, יושב-ראש ההסתדרות הציונית העולמית, אורח הכבוד שלנו. בכל פעם שאתה מגיע, כולם מפרגנים לך, יש פה הרבה אור כשאתה מגיע.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. ראשית, אני רוצה, לטובת אלה שלא מכירים, לומר כמה מילים על מר בסננו, כדי שיבינו שהוא גרם לכך שהישיבה הזו מתקיימת בנושא הזה. זה מהלך מאוד משמעותי, כפי שאנחנו רואים. זה יהודי שלאורך כל השנים לא רק שהוא עומד בראש הקהילה ועושה את עבודתו נאמנה, אלא לאורך כל השנים הוא תורם מהונו ומאונו – גם מכספו האישי בסכומי עתק למען הקשרים, למען העלייה ולחיזוק יהדות צרפת, וגם את כל זמנו, שהוא עושה זאת בהתנדבות, את כל זמנו הפנוי ומעבר לפנוי – גם על חשבון הדברים האחרים – הוא עושה כדי לקדם את מצב יהדות צרפת והקשר עם מדינת ישראל. לכן אני מברך אותו על המהלך שהוא מוביל.
אני רוצה לומר מילה על היושב-ראש בהקשר הזה. אתה לא יודע מה כבר עשית, דברים גדולים למען יהדות צרפת. זה שאתה הצלת את מינהל הסטודנטים, זה מאוד משמעותי מבחינת יהדות צרפת. סטודנט בצרפת מקבל את הלימודים בחינם. יש חינוך ממשלתי חינם מגן ילדים עד אחרי האוניברסיטה. לכן, אם לא היתה האפשרות הזו, שיוכלו לפחות בשנים הראשונות לקבל פה את הלימודים בחינם, זה היה יכול להיות מכה קשה מאוד מבחינת העלייה ללימודים גבוהים פה בישראל של יהודי צרפת. משם יש תוכנית של יהודי צרפת, התוכנית שהתחילו אותה מר בסננו, והסוכנות מובילה אותה כל שנה, שמביאים הנה כ-800 עד 1,000 תלמידי י"ב לתקופה, לעבור את כל המוסדות, להכיר ולבחור את המקום, כדי לבחור את המקום שבו רוצים ללמוד את הלימודים הגבוהים בארץ. זו תוכנית שעדיין ממשיכה, מאוד מוצלחת, הסוכנות מובילה את זה, וזה מאוד משמעותי. אם לא היה מינהל הסטודנטים, היה קשה מאוד שהתוכנית הזו תצליח ותביא את התוצאות שלה, כי יש לה תוצאות מאוד טובות בשטח. אז תדע שכבר יש לך זכויות בקדנציה הזאת בנושא הזה.

תודה.

לגופו של עניין, איני מסכים חלקית עם דבריך בפתיחה. ציינת בפתיחה שלך, שלמרות האנטישמיות והדברים האחרים, יש להתייחס למציאות הזו כמו כל יהדות רווחה אחרת. כאן, לדעתי, זו טעות. אני חושב שאנחנו במצב שצרפת צריכה לקבל טיפול מיוחד ויחס שונה ממה שאנחנו נותנים לארצות רווחה, שאין שם בעיות. יש עכשיו מצב, של השנים האחרונות, שאתה ער לו, שהיא פותחת חלון הזדמנות, ואנחנו כבר רואים אותו; אנחנו כבר רואים השנה עלייה במספרים. זה לא מקרי אלא בגלל המצב המיוחד של יהדות צרפת היום. קל היום יותר לשכנע יהודים לבוא ארצה, ולבנות את עתידם פה. בצרפת רק שליש מהילדים מקבלים חינוך יהודי פורמלי. שני-שלישים לומדים או בבית ספר ממשלתי או בבית ספר נוצרי פרטי. בתי הספר היהודיים מלאים עד אפס מקום. יש יחסית, לעומת מה שהיה לפני שנים, הרבה מוסדות חינוך יהודיים בצרפת היום. והם מלאים, לא יכולים לקלוט יותר. רמת ההוראה של אותם מורים ליהדות בעברית היא רמה נמוכה. לכן מר בסננו אמר פה, שאי-אפשר להסתמך על המורים הקיימים, אלה שמלמדים יהדות ועברית, שזה ייתן את החיבור והקשר לישראל, כי את היהדות הם מלמדים בצרפתית היום – דבר שלא היה בעבר - ואת העברית ברמה לא מתאימה. הם בעצמם לא מזדהים עם הדבר שהם מלמדים אותו. לכן זה עוד יותר בעייתי. לכן בכל המוסדות הפורמליים, שזה קרוב ל-200 מוסדות פורמליים – מגן ילדים עד סוף תיכון – יש רק מורה שליח אחד מהארץ. לכן אמר מר בסננו, שאחד הדברים שצריך לעשות, זה לעשות את החינוך לקשר עם ישראל, להבטיח שהדור הבא יהיה מחובר – את זה אתה יכול לעשות רק על-ידי כך שתלמד אותם, נותן להם את המידע והקשר לישראל בכל הדרכים כדי שהם יהיו מחוברים. אחד הדברים זה נושא המורים השליחים. אבל הם לא מסוגלים, בעלויות האדירות שעולה להחזיק את החינוך היהודי, כי הוא חינוך פרטי, לשם את השליחות מהארץ. לכן הם לוקחים מורים מקומיים, שהם הרבה יותר זולים, אבל הם לא טובים. הממשלה, המדינה צריכה לעזור לנו. אנחנו ניתן להם את הדבר הזה, נמצא את המורים, נספק את כל מה שצריך. אנחנו יכולים להתמודד עם זה, ההסתדרות הציונית; אנחנו לא יכולים להתמודד בנושא הכספי, ולכן בעניין הזה צריכה הממשלה להיכנס. מכיוון שהממשלה הזאת ממשיכה את המדיניות של קודמתה, שרואה אחריות ליהדות התפוצות, רואה עצמה אחראית ליהדות התפוצות, משקיעה מאות-מיליוני שקלים היום, בתקציב הקשה הזה, תשקיע 400 עד 500 מיליון שקל, בדברים שקשורים לחינוך בתפוצות ויהדות התפוצות, צריכה להיכנס גם לנושא הזה ולסייע.

הדבר השני שאני רוצה לומר פה, עלייה כאופציה בחיים, יש לגרום למצב שכל יהודי בצרפת היום צריך לדעת מה האפשרויות, מה ניתן לעשות בישראל. צריך לעשות מבצע אדיר בשנתיים הקרובות, שכל יהודי ויהודי בכל קהילה, בכל מקום, יהיה במצב, שמישהו דיבר אתו על עלייה, פתח לו את האפשרות, ונתן לו את האינפורמציות. זו הזדמנות מיוחדת, כי יהודים עוזבים את צרפת במספרים יותר גבוהים ממה שהם עזבו בעבר, בגלל המצב. חלקם נוסעים למקומות אחרים, אפילו לאנגליה, למיאמי, לאוסטרליה. נבנות קהילות חדשות של יוצאי צרפת במקומות האלה שאמרתי. זה מציאות בלתי-נסבלת, לפחות מבחינתנו, שכבר יהודי עוזב, שהוא לא יעזוב לישראל. לכן צריך לגרום למצב שנוכל להגיע לכמה שיותר יהודים עם בשורת העלייה, עם אפשרות גם עבורו וגם לילדיו – במיוחד במקומות הקטנים יש אפשרויות בארץ של לימוד, גם בגילאי תיכון, אפשר להגיע לארץ, וללמוד את התוכנית הצרפתית. זה דבר שיכול לפתור הרבה מאוד בעיות, בעיקר בקהילות הקטנות, במקומות שאין חינוך יהודי, אבל גם במקומות שיש, לאלה שלא יכולים להתמודד עם זה או שאין מקום לקבל אותם. כל זה יחד יוצר, שצריך לשבת, ליצור תוכנית כניסה לתחום של החינוך עד אוניברסיטה, וגם לעודד צעירים ועלייה, ולראות איך באמצעות שני הכלים הללו אנחנו משנים את המספרים, שמשתפרים, אבל הם עדיין נמוכים מאוד. אפשר להגיע למספרים הרבה יותר גדולים, אם נפעל.

לשם כך צריך דבר אחד כרגע – את השותפות של ממשלת ישראל במהלך הזה. הוועדה הזאת בראשותך יכולה לגרום לכך שהממשלה תצטרף אלינו, תעזור לנו ולקהילה. ישבתי עם ראשי הקהילה בצרפת וגם פה. כל הדלתות פתוחות. מה שנבקש – הם מוכנים, הם מחכים לשיתוף פעולה, הם רוצים אותנו, רוצים את ישראל בפנים. אין שום מניעה. רק צריך לבוא ולתת, ואת זה לא נוכל לעשות בלי מדינת ישראל.

תודה רבה. מר בסננו רוצה להגיב. וכבר אשאל – מה אחוזי ההתבוללות?

שליש מהילדים היהודים הם הולכים לבתי הספר היהודים. מדוע? ראיתם חלק מתוצאות המחקר שלנו. הבעיה היא לא שאין מקום אלא איכות ההוראה במספר גדול של בתי ספר; שנית, קיימת בעיה של איכות של המבנים של בתי הספר. מצאנו את עצמנו לפני חמש שנים במצב שהיו בתי ספר ללא חימום, ללא מזנון, ללא חצר; והדבר השלישי שהיה חשוב מאוד – מספר בתי הספר שלא היו מפוזרים די הצורך.

ושוב, זו סוגייה כספית בלבד. השקענו בחמש השנים האחרונות בקרנות בשווי 25 מיליון אירו לחידוש בתי הספר היהודים. בשנים האחרונות הקו התייצב, ואנו תקווה שנראה התחדשות. זו בעיה של השקעות. יש לחזק את המבנים, לפתח תוכניות חדשות, לשלם על מורים לעברית, שלא מקבלים משכורת מממשלת צרפת, לשים איש ביטחון בכניסה לבתי הספר. תחת אחריותי החלטנו לא להעמיד שומר או איש ביטחון. אם היה איש ביטחון, אולי הדברים היו מתרחשים אחרת, ו-2,500 האירו שעולה שומר, לא היו לנו אותם, כי היה צריך לשלם דברים אחרים. אז כן, יותר חינוך, חיזוק הקשר עם ישראל. אנו חוזרים לאותה סוגייה, אך יש להתחיל מההתחלה.

עכשיו אענה לשאלתך על ההתבוללות. אצל היהודים שבבתי הספר היהודים יש לנו מספרים נמוכים מאוד של התבוללות. מספר נישואי התערובת שם הם נמוכים מאוד. מספר הנערים שעולים ארצה בהמשך ללימודיהם בבתי הספר היהודים הוא גבוה מאוד. תודה שהזכרת את התוכנית שהתחלנו אותה עם מר אבי זאנה, והיא מצליחה מאוד. הסוכנות השקיעה בתוכנית הזאת, ואנו מאוד שמחים לראות שהיא עובדת יפה מאוד. הסוכנות היהודית תומכת בתוכנית.

לעומת זאת, ההתבוללות אצל אלה שאינם בבתי ספר יהודים - לפי סטטיסטיקות מסוימות, המספר הוא 65-60 אחוז של נישואי תערובת. עבורנו זו אחריות אדירה, לחזק את היהדות דרך החינוך, דרך התרבות, דרך הזהות, אך ללא תמיכת מדינת ישראל, האמצעים הפיננסיים שלנו לא יאפשרו זאת. אנו כל יום מסתכלים על האפשרויות, ומנסים לבחון, כיצד לעזור למשפחות במצוקה, ואנחנו לא מצליחים. אנו רוצים לראות את הסולידריות שלנו עם ישראל, אבל ללא תמיכתכם, נאבד יותר יהודים על-ידי התבוללות. זה באמת דחוף. בעוד 15 שנה יהיה מאוחר מדי. צריך אמצעים פיננסיים שממשלת ישראל צריכה להעמיד לרשות ההסתדרות הציונית, הסוכנות היהודית – לא משנה למי, אבל צריך לחזק את זה, כדי שלא יהיה מצב שלא תהיה עלייה כי אין יהודים. והזמן עובד לרעתנו.

למה יש יהודים שעוברים לאנגליה, לארצות הברית? כי עליית יהודי צרפת אינה עליית מצוקה. לא בורחים מצרפת. האנטישמיות היא אכן סוגייה רצינית, אבל היום הסוגייה האמתית היא להפוך את ישראל לאטרקטיבית. אנו עושים ככל יכולתנו בכך, אבל גם עליכם לעשות זאת.

אני מודה על תוכנית בגרות כחול-לבן. הקמנו ב-2007 תוכנית נוספת – שטיח אדום. עמ"י יצרה את התוכנית הזאת. אך המשתתפים חזרו עם מסר מאוד שלילי, המינהל הישראלי היה נורא ואיום. לקבל תעודת זהות היה בלתי-אפשרי, או לקבל תעודת עולה. היה קשה עם הבירוקרטיה.
אני מודה למנהלי משרד הקליטה. הכנו עם אבי זאנה את שטיח עולה, ועכשיו תענוג לראות איך הדברים מתנהלים. אני זוכר את השטיח האדום הראשון שהיה עם אריאל שרון בישראל בבן-גוריון, אחר כך עם פרס, ואחר כך עם אולמרט. לא אמשיך לזרוק שמות. אבל קבלת הפנים, הפעם הראשונה, היום הראשון הוא דבר כל כך חשוב.
כששמענו שהסוכנות היהודית רוצה לבטל את השליח האדום, התכנסנו עם אבי זאנה, ואמרנו שאנו רוצים לארגן לבד. אנו לא מבקשים כסף, רק רוצים את העזרה של משרד הקליטה, שלך, אדוני היושב-ראש, כדי שנוכל לקבל את פני העולים מצרפת, כפי שעשינו זאת בשנים האחרונות, ושנוכל לתת להם את הקשר הראשון עם מדינת ישראל בשמחה, ובאווירה שתגרום לכך שביום שהם עוזבים את צרפת, הם הופכים לישראלים, פותחים חשבון בנק, מקבלים תעודת עולה או תעודה מביטוח לאומי וכן הלאה. אם המפגש הזה יעזור רק לזה - דיינו. עזרו לנו להגיע לכך שבעוד עשרה ימים, כשהעולים הבאים יגיעו, מבצע שטיח אדום יתקיים. אנו מוכנים לממן ולארגן, כפי שעשינו זאת בהתחלה. אם הסוכנות היהודית לא מסוגלת, אנחנו רוצים לעשות זאת. תודה.

תודה.

אדוני היושב-ראש, השתתפתי בטקס כזה לפני כשנה. זה טקס מכובד, ואנשים מרגישים שם שמחים מאוד על קבלתם בארץ. ישבנו עם הרב הראשי לישראל, הרב עמאר אפילו הגיע לטקס הזה – יחד אתו היינו שם. זה באמת מכבד. אני לא יודע מה העלויות של זה, אבל זה נותן הרגשה טובה מאוד לאנשים.

נציג הסוכנות, יהודה שרף, בבקשה.

תודה, אדוני היושב-ראש. הקהילה הצרפתית היא קהילה ציונית. אני מסכים עם כל הברה שפייר אמר. אין להתייחס לעלייה הזו כעליית מצוקה. ואכן אנחנו לא מתייחסים אליה כעליית מצוקה. מדובר בעולים שמכירים את המדינה, רובם ככולם היו כאן יותר מפעם אחת. לרובם ככולם יש משפחה ואנשים תומכים. אנו מודעים לחסמים, ותכף אדבר על החסמים שחוסמים חלק מהעלייה מצרפת. וכבר דנו בהם באחת הישיבות הקודמות בחדר הזה.

הסוכנות היהודית – התקציב שלנו הוא תקציב תרומות. שנים לא היו לנו בעיות, ויכולנו לעזור גם לממשלת ישראל וגם לקהילות היהודיות באשר הן – לאו דווקא בנושאי עלייה; בנושאי חינוך, זהות יהודית וכדומה, ללא שום בעיה. בשנים האחרונות, לאור המצב הכלכלי בעולם, גם התרומות שלנו מתמעטות, והעזרה שלנו, לצערנו, הכספית, כדי לעשות את מה שפייר ציין פה, ואין לנו ויכוח ולו בהברה – אנחנו בבעיה. אני קורא לך, אדוני היושב-ראש, לעזור לנו – למדינת ישראל – לתת אצבע לקהילה בצרפת, כי האצבע הזו תביא יד כזו ארוכה בהמשך. וההשקעה הזו, אם נסתכל על זה בפרמטר הכלכלי, היא רק תניב תוצאות. ככל שיבואו לפה יותר יהודים, מצבנו הכלכלי יהיה טוב.

חלק גדול מהמקצועות הפארא רפואיים שבצרפת, ואדוני היושב-ראש מכיר את זה, לצערי, עדיין לא מוכרים בארץ. הרבה אנשים במקצועות פארא רפואיים, שלמדו בצרפת במכללות, ששם כך למדו – המכללות האלה לא מוכרות כמוסד אקדמי בארץ. אתה יכול למצוא פה אנשים, רופאי עיניים למיניהם, פיזיותרפיסטים ועוד, שעושים כסף טוב בצרפת, רוצים לבוא ארצה, לתרום ולחיות פה, אבל הם צריכים להתפרנס, והם לא רוצים לעבוד על הקו, למרות שזה רק ארבע-חמש שעות נסיעה, ויש רבים שעושים את זה – זה חסם אחד.

חסם שני, אדוני היושב-ראש, שאפו לך- הצלת את מינהל הסטודנטים. אנחנו כבר רואים בתיקי העלייה חבר'ה צעירים, שאמרו שהם משהים את העלייה שלהם ודוחים את העלייה שלהם – הם מגיעים. הם יקבלו את הטיפול של משרד הקליטה ומינהל הסטודנטים, ברכות לכולם.

חסם אחר הוא נושא היזמות העסקית ונושא המיסוי, שעכשיו חוזר שוב, שמפריע לאנשי עסקים קטנים ובינוניים, שרוצים לבוא הנה ולהקים עסקים בארץ, והם בבעיה. לא מדובר פה במיליונים או במיליוני דולרים; מדובר פה בכסף לא גדול, שיכול להוות מנוף כלכלי אדיר, להכפיל את העולים. אנו מדברים השנה על כ-2,500 עולים. אגב, העלייה הכי גדולה היא מצרפת, כי יש להסתכל על מספר היהודים שחיים בצרפת אל מול מספר היהודים שחיים בצפון אמריקה, ואז תגיעו למסקנה שהם עוברים אותם בהרבה. אז מבחינתנו כסוכנות היהודית זו עליה מס' 1, לא מס' 2. וזה בא מחינוך, זה בא מזהות יהודית.

לגבי השטיח האדום – לא הייתי רוצה לדבר על זה עכשיו; אני מוכן לדבר על זה בפורום יותר מצומצם. אני יכול להבטיח לך, פייר שבמגעים בינינו לבין משרד הקליטה אנחנו מחזיר את השטיח האדום – אני לא יודע אם בעוד שבועיים, אבל נחזיר אותו. היתה לי שיחה עם מנכ"ל משרד הקליטה, שהוא מאוד קואופרטיבי. נעשה ועדה משותפת, ונחזיר את השטיח האדום. גילינו את העכבות שהיו שם. לצערי, נכנסתי לתפקיד שלי מאוחר. זה עכבות שבאו טרום זמני. זה יחזור בגדול, וכולם ייהנו.

לגבי כל העולים של רוב הטיסות המרוכזות, למרות השביתה של משרד החוץ הצלחנו, בעזרת משרדי הקליטה והפנים, להקהות את הקושי, והם כולם תוך 24 עד 48 שעות יקבלו לביתם - אנו נדאג שתעודת הזהות תגיע לביתו של כל אחד מהם – תוך 48 שעות הם יקבלו את תעודת העולה. השטיח האדום לא היה עוזר להם עכשיו; מה שקורה, השביתה של משרד החוץ - הם באים בלי אשרת עולה. כולם באים כתיירים. הצלחנו לקצר תהליך של בירוקרטיה ארוכה לשעות וימים בודדים מאוד – תוך יומיים.

תודה רבה. ראשית, אני שמח לשמוע על שיתוף הפעולה עם המנכ"ל החדש. שנית, לא היינו רוצים לשמוע כאן שיש בירוקרטיה שמפריעה.

שביתה של משרד החוץ. כשאתה מגיע כתייר, אין לך אשרת עולה, אז אתה לא מקבל תעודת זהות, ואז אתה לא מקבל תעודת עולה. אבל נפתור את זה. תוך 48 שעות כל אחד יקבל לביתו את תעודת הזהות. זה דבר ראוי לציון.

אני שמח שאני רואה נכונות לעזור ולשפר. חנה קורן, נציגת משרד הקליטה, בבקשה.

אני מאוד שמחה על הדיון הזה, ומברכת את כל הנציגים מצרפת. ברוכים הבאים. חשוב לי לומר לכם שבישיבה הראשונה עם מנכ"ל משרד הקליטה הוא קודם כל שאל אותי, מה קורה בצרפת, מה אנחנו יודעים על צרפת. סיפרתי לו שיש לנו עובדת בכירה, שתפקידה – להיות החיישן שלנו. היא קוראת את כל מה שיש בעיתונות בצרפת, מביאה את כל הדברים הרלוונטיים ברמה יום-יומית אלינו. אנחנו עוקבים אחרי מה שקורה בצורה מאוד צמודה. לכן גם הכנו תוכנית לקליטת עולים, תוכנית מיוחדת גם למשפחות, גם לצעירים. ברגע שיהיה תקציב מדינה, נשיק אותה. שיתוף הפעולה קיים עם כל הארגונים. אנחנו מתייעצים, אנחנו שומעים את כולם. חשוב לנו לשמוע את כל הקולות מכל הארגונים. אנחנו נמשיך כך, ואנו פה לשירותכם.

תודה רבה. המליאה ב-11:00 מתחילה, ואסור לנהל דיוני ועדות אחרי שעה זאת, לכן אני מבקש מהדוברים לקצר. אלן זיתון, בבקשה.

תודה. אני מייצג פה את איגוד גבהים, שעוזר לקליטת העולים מכל העולם, וגם צרפתים. זה התחיל מצרפתים, וזה נפתח לכל העולם. גבהים עובד עם המון אנשים, עם המון ארגונים, אפילו עובד עם נפש בנפש, אני חושב - אמריקאים. זה ארגון מאוד גדול. אני גם מייצג את עמותת - - - הגבוהה מצרפת, שגם עוזר לצרפתים אקדמאיים להתאקלם בארץ ולעבוד, וכל זה מתוך שיתוף של פורום ישראל-צרפת שעובד פה.

כולם דיברו פה על כך שהעלייה מצרפת היא נכס אסטרטגי למדינת ישראל, נכס אסטרטגי פוליטי. העלייה מצרפת היא נכס פוליטי חשוב מאוד לישראל. היא גם נכס אסטרטגי כלכלי; כל עולה מצרפת מביא אתו השכלה גבוהה, שעולה הרבה כסף. להביא מהנדס, להביא רופא זה המון כסף.

הם באים ארצה, ומביאים המון משרות. יש לנו פה אחריות להצליח, לקבל אותם. והדיון הוא הרבה פעמים על לקבל את העולים. אני חושב שצריך פה להחליף דיסקט. מדברים פה על זיהוי ממוקד של פוטנציאל עלייה בצרפת, ולא לומר: העולים הצרפתים. ישראל, אם זה באמת נכס אסטרטגי, צריך לזהות בצורה ממוקדת את העולים מצרפת, לזהות אילו אנשים מוכנים מחר, עוד שלוש שנים לעשות עלייה, מה המחסומים לעלייה שלהם, לעבוד על המחסומים גם בארץ אבל גם טרום עלייה – ואני חושב שלא דיברנו פה מספיק על טרום עלייה. ומדברים על התבוללות. אני אומר שהתבוללות זה לא אומר שאיבדנו את האנשים; עדיין הם נשארים קשורים ליהדות, ולא מחר – עוד חמש, עשר שנים, האנשים האלה, נחבר אותם לארץ חדשה, לישראל, וחלק מהם יבואו ארצה. זה גם נכס לעתיד. כלומר זה לא עניין של משרד ממשלתי אחד פה אלא של כל המשרדים הממשלתיים.

אני עובד עכשיו עם הפארא רפואיים. ב-1 באוגוסט עשרות אנשים הנכללים בתחום זה מקבלים מכתב פיטורין מהעיריות שלהם, כי מכתב משרד החינוך יצא לכל העיריות, לומר: אסור לכם להחזיק את האנשים האלה. עובדים עכשיו עם משרד החינוך כדי שלא יהיו מובטלים. הבעיה הזאת היא אחת הבעיות הקטנות. יש המון בעיות.
אני חושב שהעתיד של העלייה הצרפתית היא שילוב כל המשרדים יחד, ולדעתי, רק גוף עליון בממשלה, שהוא משרד ראש הממשלה, מסוגל להעביר את כל המשרדים יחד, להביא תוכנית אסטרטגית ברורה, מובנת, כמו לעשות תוכנית שיווק של ישראל בחו"ל, ואז לבנות תוכנית שלכל אחד מהמשרדים יש משבצת, ויכול להביא את תרומתו. אם לא עושים את זה, אם עושים כמו שעשינו עד עכשיו, אני חושב שנהיה אחראיים על הכישלון של העלייה הצרפתית.

תודה. עו"ד מואיז, בבקשה.

שלום. קודם כל, תודה על קיום הישיבה. אין לי הרבה זמן, אז אני קצת מתחרט שבאתי. חבל מאוד, וסליחה שאני אומר את זה לך, היושב-ראש – מגיע לך כבוד, אבל גם מגיעה ביקורת – לא לך אישית – על כך שאתה מביא כל כך הרבה אנשים, ואנחנו יכולים לדבר דקה. אני חושב שזה חבל.

נעשה עוד דיונים, וכולם יוכלו לדבר.

אם כך נתחיל בסוף.

בכנסת שעה וחצי דיון זה הרבה מדי... בכנסת לא מדברים הרבה.

להבדיל מאחרים, מרוב היושבים פה מסביב לשולחן, אני עורך דין עצמאי. אני מתנדב בעמותה שלי.

אני חושב שחשוב מאוד שכדי לבטל את כל החסמים, אולי להקים ועדת היגוי עם חלק מהאנשים החשובים היושבים סביב השולחן הזה. אני גם חושב על ידידי- - - ושאני חבר מייסד בה, ועל ידידי- - - וגם כל הרשויות האחרות הישראליות פה, שלצערנו, בתוכן יש הרבה חסמים, וקשה לנו כעמותה שמתכוונת לעזור לעולים, לבטל את החסמים הללו.

כשראיתי את נושא הדיון, תהיתי, האם מדובר בדיון פילוסופי או בדיון מעשי. מה זה יחסים בין ישראל ליהדות צרפת? זה מאוד רחב כנושא. ראשית, מבחינה פילוסופית יש למקד ולהחליט מה המטרות. לדעתי, גם בתור מתנדב בצרפת לפני הרבה שנים, חשוב להילחם נגד ההתבוללות, כי אנחנו חושבים שחשוב לנו גם כיהודים וגם כישראליים, שתהיה קהילה חשובה וחזקה בצרפת. יש לפעול יחד עם הרשויות בצרפת ועם הראשויות בארץ, לעשות את זה. אנחנו גם צריכים לדעת, אם העלייה יותר חשובה לנו בצרפת מאשר הלחימה בהתבוללות. מה יותר חשוב לנו כישראלים? הממשלה צריכה להחליט בזה.

שנית, לאחר שנחליט מה המשאבים שאנחנו רוצים להעניק לשתי הבעיות העיקריות האלה, יש לפעול. הדרך הראשונית היא לקדם את העניינים דרך ועדת ההיגוי, ולגרום לכך שהכול יזרום – וזה לא המקרה. קשה מאוד להשיג תמיכות ממשרד הקליטה, קשה לדעת מה סמכויות הסוכנות, מה סמכויות דובדבני וכו', וזה לא בסדר. צריך לחשוב על זה יחד ולקדם את העניין. תודה רבה.

תודה רבה. נציג "אח גדול", בבקשה.

שלום, אני נציג "אח גדול", שמלווה חיילים בודדים, נותנת להם כתף לבכות עליה ונותנת להם ליווי אישי. אנחנו מאמינים שהשירות הצבאי הוא המוקד והדבר הכי חשוב לא רק לקליטת העולים אלא להשארתם בארץ. יש שלושה דברים: אחד, השפה – הם לומדים את השפה בלית ברירה, כי הם נמצאים בסביבה לאו דווקא של אנשים צרפתים; חיבור חברתי – מאותן סיבות – מוצאים עצמם בסביבה חברתית, שבה במקום להיות בקבוצות של הצרפתים, בקבוצות של החברים, הם נשאבים לתוך הישראליות; ודבר אחרון – הבנה קיומית.
אני גרתי באקס-אן-פרובאנס. נחמד שם, יין טוב, אוכל טעים. בתור אדם שעולה לארץ, קשה פה. אני חושב שרק הצבא באמת יכול לתת לאנשים האלה את ההבנה, מעבר למה אנחנו חיים פה ולמה אנחנו נמצאים במדינה, שהעתיד של העם שלנו הוא לא מובן מאליו. לדעתי, זה האקסטרה הזה, שגורם לאנשים לוותר על היין שהוא טיפה יותר טוב, ולעשות את ההקרבה הקטנה הזאת כדי להישאר פה.

תודה רבה, ואנו עוזרים לעמותה שלך עכשיו עם אישור טופס 46 של התרומות. אני מקווה שזה ייצא לפועל.

אנחנו נסכם את הדיון. אני חושב שהיה חשוב לקיים אותו. היום, אחרי הדיון הזה, הודגש פה עוד יותר עד כמה הקהילה בצרפת היא גדולה וחשובה, והבהרנו פה כמה בעיות שעלינו לפתור.

כדי להיות מעשי, ואני אדם מעשי ופחות פילוסופי, אני חושב שהעמותות של הקהילה צריכות לשבת יחד , לבנות תוכנית אסטרטגית, מה הבעיות ומה הן מצפות שהמדינה תעשה. אני חושב נצטרך לעשות עוד דיון, ולדבר עניינית על דברים כמו עניין התעסוקה ועניין המיסוי. היתה לנו ועדה בנושא הרופאים, ההכרה שלהם, רשיונות. אני חושב שבנושא שליחים, אני רואה איך זה עובד בצפון אמריקה. אני חושב שהקהילה בצרפת היא מאוד גדולה ולא פחות חשובה. איך שאני הרגשתי מהדיון היום, נושא השליחים עובד פחות טוב שם, אז יש לתגבר את זה ולחזק את זה. למה אני צריך את התוכנית הזו כדי לראות מה העלויות ומה התקציבים שצריך לגייס מהמדינה, וכשיהיו לנו התוכנית עם התקציבים ועם דרישות מאוד ממוקדות, אם יש דברים שעולים כסף ודברים כדי לפתור את הבירוקרטיה, אז נוכל לבוא לאותם גופים, אם זה משרד החינוך או משרד האוצר או משרד ראש הממשלה, ולדרוש את הכספים הללו.

הנתון של ההתבוללות הוא נתון מדאיג. גם שם יש לחזק את הזהות היהודית. ראיתי איך זה עובד בארצות הברית, עכשיו נחשפתי, איך זה עובד בברית המועצות לשעבר. אהיה שמח שגם בצרפת זה יעבוד טוב יותר. אם יש תוכנית, אשמח לקבל דברים ממוקדים עם תקציבים, ואז נדע למי לפנות ואיך לפנות. אני לא אוהב להבטיח הבטחות, שמעכשיו הכול יהיה ורוד, אבל הקהילה הזאת היא מאוד חשובה, ואנחנו נעשה הכול ונדרוש את הכספים המגיעים. גם נעודד עלייה וגם נחזק אתכם שם, כי נושא התפוצות הוא מאוד חשוב, ואין לזלזל בו.

אדוני היושב-ראש, לגבי נוער, אני רואה שנציג נעל"ה יושב פה.

הוא פה בכל דיון. הוא כמעט חבר ועדה...

אני נפגשתי עם ילדי נעל"ה שבאו מצרפת לבתי הספר בארץ, ומה שמר בסננו אמר לגבי להביא אותם ארצה וללמד אותם בארץ, במקום להילחם שם נגד התבוללות, זו הדרך הכי נכונה, ולעשות כמה שיותר ילדים – להביא אותם לארץ ולשים אותם בבתי ספר יהודים בישראל - גם יותר זול וגם יותר מועיל.

אני חושב שפרויקט נעל"ה הוכיח ומוכיח את עצמו. זה צריך להיות חלק מהתוכנית.

תודה רבה למר בסננו ולמר אבי זאנה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:10.>