PAGE
3
הוועדה לקידום מעמד האישה
23/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 31 >
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ט"ז באב התשע"ג (23 ביולי 2013), שעה 12:30

<סוגיות של בריאות נשים, בהשתתפות שרת הבריאות יעל גרמן>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

דב חנין

שולי מועלם-רפאלי

עפו אגבאריה

זהבה גלאון

אחמד טיבי

מיכל רוזין

>
שרת הבריאות יעל גרמן
יואל זלוטוגורה - מנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית, משרד הבריאות

ארנון אפק - ראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

נעמה קונסטנטיני - מנהלת המועצות הלאומיות, משרד הבריאות

זוהר סהר-לביא - אחראית הערכה והדרכה, משרד הבריאות

אייל יעקובסון - ע.רפואי ראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

מירה חונוביץ - מפקחת ארצית, משרד הבריאות

מיכל חנוך אחדות - מפקחת ארצית, אלימות במשפחה, אחראית על מקלטים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים


מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, משרד ראש הממשלה

אביגיל מילסון דגן - פסיכולוגית קלינית בכירה, תחנה לטיפול בהורים וילדים, משרד הבריאות

רפאל קטן - יו"ר החוג לסרטן השד איגוד לאונקו' קלינית, ההסתדרות הרפואית בישראל

אפרים סיגלר - חבר ועד האיגוד למיילדות וגינקולוגיה, ההסתדרות הרפואית בישראל

מרים גרייבר - יו"ר עמותת יש ירושלים, הדסה ישראל

חדוה אייל - מנהלת, "אישה לאישה" - מרכז פמינסטי חיפה

רותם אלוני דוידוב - יועצת משפטית לארגון 'אישה לאישה', מרכז פמיניסטי חיפה

אליהו יוסף שוסהיים - יו"ר, אגודת אפרת

דר' ניהאיה דאוד - מרצה ויו"ר המועצה לקידום בריאות, אוניברסיטת בן גוריון

בלה קויפמן - מנהלת המרפאה לבריאות לב האישה, בית החולים איכילוב

נורית אריאל - אחות אחראית מרפאת נשים, בית חולים רמב"ם

מאירה בסוק - לשכה משפטית, נעמ"ת

גלי עציון - לשכה משפטית, נעמ"ת

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

עדי גולדינר - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

חן וקסמן - סטודנטית, שדולת הנשים בישראל

אורלי חסון ציצואשוילי - מנכ"לית עמותת לדעת, עמותת לדעת- קידום בריאות מינית

ג'ואן זק פייקס - מנהלת מקצועית "דלת פתוחה", האגודה הישראלית לתכנון המשפחה

שרון אורשלימי - רכזת "דלת פתוחה", אגודה ישראלית לתכנון המשפחה

מידד גיסין - יו"ר צב"י - צרכני בריאות ישראל

אימאן סלימאן - פעילה בזכויות האישה הערבית, עיתונאית

רפאל קיים - רופא מחוזי, קופת חולים לאומית

ליאת קליין - היועצת המשפטית, איגוד מרכזי סיוע לנפגעות תקיפה מינית

מיכל אוגולניק - סמנכ"לית קשרי חוץ של חברת תרופות MSD

יעל אייזנברג - יזמית חברתית

מלכה נוקריאן - מיילדת ומנחת קבוצות לנשים אחרי אובדן הריון ואחראית מרפאה להריון בסיכון גבוה בבי"ח הדסה עין כרם

תמי סלע

דלית אזולאי

ר.כ., חבר המתרגמים
<סוגיות של בריאות נשים, >בהשתתפות שרת הבריאות יעל גרמן

דיוני התקציב מתחילים ולפנים משורת הדין, יושב הראש אפשר לקיים את הישיבה הזאת. אז קודם כל אני רוצה להודות ליושב ראש הבית על האפשרות לקיים את הישיבה היום. לנו מאד מאד חשוב כמובן הנושאים הללו של בריאות, וכדי להיכנס ישר ולנצל את השעה הזאת מיד כשהשרה תגיע, אני כבר אומרת שכשאספנו את הבקשות ואת הדיונים והתחלנו להבין באמת את המטרייה של בריאות ושל נשים ולחבוש את משקפי המגדר על הנושאים של הבריאות, עולם שלם נפרש בפנינו, והיום רק ניגע בחלק מהנושאים.

אז הנה, השרה נכנסת ואנחנו נתחיל.

שלום לכולם.

גברתי השרה, שרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן תודה, תודה רבה וגם הודיתי ליושב ראש הבית שאפשר לנו לקיים את הישיבה, אמנם במתכונת מצומצמת, אבל נתיח להניע.

אנחנו חבשנו את משקפי המגדר כבר בישיבות המקדימות לוועדה לקידום מעמד האישה, והתחלנו ללמוד על סוגיות שונות שעולות וקשיים וכשלים, ובאמת העלו הרבה מאד נושאים, ויחד בתיאום עם המשרד, עם העבודה הנהדרת של הצוות שלך, שבחלק מהפעמים אמרו לנו – הי, באמת למדנו להתבונן על המערכות גם בהיבט מגדרי ובהיבט בסוגיה של נשים.

רבים באו, ואני שוב אומרת, אנחנו במסגרת זמן מצומצמת. אני לא ארחיב, אני כבר רוצה לחזור ולהודות לך ולהעביר אליך את רשות הדיבור, כדי שניגע בכמה שיותר נושאים. אבל מראש אני אומרת שחילקנו את הישיבה הזאת לשתי ועדות: היום ובתחילת המושב הבא, עוד לפני שידענו שהישיבה מתקצרת, כדי שנוכל לגעת בכל הנושאים שהבאנו לידי המשרד.

קודם כל שלום לכולם, בוקר טוב. אני רוצה קודם כל להודות לך עליזה, על כך שאת באמת יזמת את הישיבה הזאת.

אני חייבת להודות שאחד הדברים שנכנסתי למשרד ושאלתי נתונים, ראיתי באמת הבדלים בין נשים לגברים. בואו נתחיל מתוחלת חיים.

תוחלת החיים במדינת ישראל, בדו"ח הקודם היינו במקום שני בעולם לגברים, מקום שביעי בעולם לנשים. לא חשוב שאנחנו חיות יותר, אבל יחסית לעולם אנחנו במקום שביעי לעומת גברים, זה כבר העלה סימן שאלה. ולדאבוני הרב, בדו"ח האחרון של ה-OECD, גברים ירדו למקום רביעי, הנשים למקום 14. זאת אומרת אם הגברים ירדו רק בשני מקומות, הנשים ירדו בשבעה מקומות, זאת אומרת אנחנו יורדות.זה דבר שצריך מחקר בפני עצמו.

ואני כבר מציעה, אני כבר יורדת לסוף. יש לנו פה בכנסת מכון מחקר, אחד הטובים ביותר בארץ אם לא הטוב ביותר בארץ. אני מציעה שהוועדה ברשותך תזמין מחקר ממכון המחקר שלנו בכנסת, שיבוא וינסה לראות מה הסיבה להפרש בתוחלת החיים - - -

ולירידה הדרמטית הזאת.

גם לירידה וגם מה הסיבה. אני יכולה לומר לכם שישנם נושאים מקצועיים בנושא ה...טציה, אני לא רוצה להיכנס, יש הבדלים. יש הבדלים בין ההשקעה בין גברים לבין ההשקעה בנשים, אני רואה את זה לאורך כל הדרך. אפילו עכשיו, דרך אגב אני התעכבתי מפני שדיברתי עם אסנת לוקסנבורג, מוועדת הסל, ושאלתי אותה, כי קראתי את נייר העמדה של אישה לאישה, שבכלל אני אוהבת את כל ניירות העמדה שלהן. אז קראתי את נייר העמדה והן מדברות על אמצעי מניעה, ושאלתי את אסנת – אסנת, למה באמת אמצעי מניעה, הם אמנם נמצאים בסל, אבל אמצעי מניעה לנשים מעבר לגיל 20, זה במימון של 100%. אז מה אנפקה מינה? מה עשינו עם זה? והיא אמרה בהחלט, אם הוועדה הזאת, או אישה לאישה תמליץ לוועדת הסל הקרובה להוריד 50%, זאת אומרת יהיה מימון של 50% לאמצעי מניעה, לרבות טבעת, ודיברתי איתה גם על זה. אז הנה, אני כבר נותנת לכם את הסוף, אנחנו יכולים להיות מאד מאד אופרטיביות.

אני ממש ממש מודה לך כי אני חושבת שהוועדה הזו תפיח רוח חיים ומערכת הבריאות תאיר בזרקור את הבעיות שיש לנו, ולהערכתי היא גם תסייע להביא לפתרונם.

תודה, גברתי השרה. לנו בוועדה יש מנהג. כל וועדה אנחנו משבחים דמות של אישה מההיסטוריה או מהחיים העכשווים, והיום מי שתפתח את הישיבה שלנו זאת מרים גרייבר שביקשה לדבר, איך לא, על הנרייטה סולד. בבקשה.

תודה. סיפורה של הנרייטה סולד: הפיכתה של קבוצת נשים ציוניות, לומדות תורה, לארגון הנשים היהודי הגדול בארצות הברית, ולה סניפים בעולם ובארץ, נזקפת לזכותה של הנרייטה סולד.

הנרייטה סולד הגיעה לארץ אחרי אכזבה קשה באהבה. בארץ היא הזדעזעה למראה העזובה הגדולה בשרותי הבריאות. הנרייטה החליטה כי קבוצת הנשים הציוניות הקטנה, שארגנה בניו-יורק, תתמסר לעבודה מעשית בישראל. בפברואר 1912 הכריזו הנשים על עצמן כנשות הדסה. הן לקחו פסוק מדברי ירמיהו, "ארוכת בת עמי", והפכו אותה לסיסמה. הנרייטה נבחרה כנשיאתה הראשונה.

בינואר שנת 1913 הגיעו לארץ שתי אחיות לעזור בבריאות בירושלים. מאחר שהנרייטה הייתה צריכה הרבה כסף לפעולתה בארץ, נשות הדסה החליטו לפתוח סניפים בכל רחבי ארצות הברית, כדי לאסוף תרומות. בסוף שנת 1917 מנתה הדסה 47 סניפים, כ-4,000 חברות. כיום היא מונה כ-300,000 נשים, נשות הדסה.

בשנת 1918 הפליגה הנרייטה לארץ, עם יחידה רפואית בת 45 איש, וציוד רב. בארץ, בפעם הראשונה, מודגש תפקידן של הנשים בניצחונות, הן בשעת מלחמה והן בשעת שלום. ביחד עם חברתה הטובה, אליס זליקסברג, הן הקימו את המרפאה הראשונה להיגיינה ציבורית, שתכליתה הייתה לפקח על מצב בריאותם של ילדי ירושלים, מהיותם בבטן אימם על לבגרות.

הנרייטה הקימה את בית הספר לאחיות, טיפת חלב ובית החולים הדסה הר הצופים. כל זה הספיקה בשנים ספורות ובגיל מבוגר. כאשר הייתה בת 70 עמד לפניה עוד אתגר, להביא נוער לארץ ולהצילם מהתופת שהתחילה באירופה. וכך היא גם הניחה את היסודות החינוכיים והמבניים של עליית הנוער.

הנרייטה סולד נפטרה בשיבה טובה בגיל 85, ב-13 בפברואר 1945. היא נקברה בהר הזיתים. לפני 33 שנים התחילה מפעל חיים, ומפעל זה ממשיך לפעול לרווחתם של הנשים והאוכלוסייה הכללית בארץ.

אני אסיים במילותיה של הנרייטה סולד: חלמי חלומות נשגבים ותרגמי אותם למעשה. אני חושבת שזה מה שאנחנו עושים פה.

תודה.

מותר לי רק להזמין את כל הנשים והגברים לוועידה לרפואה, שהשרה גרמן תהיה הדוברת הראשית, בנושא סוגיות בין רפואה לחברה, בבנייני האומה, ביום שלישי, ה-6 באוגוסט. זה לא כרוך בתשלום, אבל כן חייבים להירשם, ומספר הטלפון - - -

תודה גברתי, לא עכשיו. מי שירצה יבוא, ואנחנו קצרים בזמן. תודה רבה, ובאמת הזכרת את פועלה הרב של הנרייטה סולד, אנחנו מודים לך.

אני רוצה לצלול לדיון, כי כמו שאמרנו זמננו קצר, ולפנות אליך פרופסור ארנון אפק, ראש מינהל רפואה, להתחיל את הישיבה. תודה אדוני.

אז קודם כל תודה רבה על ההזמנה. אני ברשותך, ד"ר לביא, אעשה את זה מאד בקצרה כי יש הרבה אנשים שבאו מרחוק, ואני אתן לכם את זה יותר בכותרות, ואז כל המומחים בנושא מסביב, יוכלו גם הם להתבטא, למרות שהכנתי כאן מצגת שיכולה לתפוס לנו את כל השעה.

אני כן, גם לא יכול שלא להתחיל באיזה קטע של היסטוריה. אני במקצועי פתולוג, ומי שראשת הפתולוגיה בארץ, או מי שהתחילה את מקצוע הפתולוגיה בארץ הייתה רופאה בשם סופיה גטצובה. ד"ר גטוצבה עלתה ארצה לאחר שהיא חוותה שברון לב. היא הייתה ארוסתו הראשונה של חיים וייצמן, ושהוא נסע ללונדון, היא אמרה לו יש לי חברה בלונדון, קוראים לה ורה, ובזה אני חושב שהם נפרדו. היא לא התחתנה כל חייה. היא עלתה כאמור ארצה, הקימה את מקצוע הפתולוגיה בארץ, ואנחנו חווים לה את כל הידע שיש לנו במקצוע שלנו ורואים בה את אם המקצוע בישראל.

אז ברשותכם, אני אתחיל. משרד הבריאות רואה חשיבות רבה מאד בנושא, בקידום בריאות הנשים, ולשם כך ישנן מועצות לאומיות ואני אציין רק שלוש מהן. בראש המועצה הלאומית לבריאות האישה עומדת פרופסור נעמה קונסטנטיני שנמצאת כאן עימנו. יש כמובן גם מועצה לאומית לגניקולוגיה, של פרופסור שליו, וגם המועצה הלאומית לקידום בריאות האישה, שד"ר ניהאיה דאוד עומדת בראשה, וגם היא כיבדה אותנו בנוכחותה.

כשאנחנו מדברים על בריאות האישה, יש לזה הרבה מאד מרכיבים והרבה מאד אספקטים, החל מסרטן השד, סוגית הריון – לידה – ותכנון משפחה, סרטן כמו שחלות, סרטן הרחם, אוסטיאופורוזיס, אבל גם - - -

סרטן צוואר הרחם נשכח בכוונה, בלי כוונה? פרוידיאנית, לא פרוידיאנית?

לא, לא, חס ושלום, גם סרטן צוואר הרחם, כמובן. למרות שמתוך סוגי הסרטן בארץ בהשוואה לחו"ל, יחסית שכיחותו נמוכה. אני בטוח שד"ר טיבי יוכל להעיד על כך. סוגית אורח החיים הבריא, רפואה מגדרית שדיברנו, רפואה מתואמת אישית, וגם נושאים שהם סוציו-רפואיים, הייתי אומר על זה, מניעת הדרת נשים ומניעת אלימות, ואני אתחיל ברשותכם.

כשאני מתבוננת תמיד אז אני אומרת מה לא כתוב, ולפי רשימת הנושאים כאן, וזה רק שקף ראשון, אני גם רואה מה לא כתוב, וגם זאת התבוננות מגדרית, אבל אנחנו לא נרחיב, אני רק רושמת.

בסדר גמור. וכמובן תמיד תמיד אגיד שקצרה היריעה מלהכיל את הכל.

אז אנחנו נרצה להציג לכם חלק מפעילות המשרד לקידום בריאות הנשים, ויש גם הרבה מאד נציגים ונציגות של משרד הבריאות שיושבים כאן עמדי, ובכל נושא שתרצו הרחבה, הם יציגו לכם.

אנחנו נדבר על סרטן השד, השחלות, החיסון נגד HPV. טיפות חלב והעיסוק הספציפי שלהן בנושא; הריון ולידה, הנקה ותכנון משפחה; אוסטיאופורוזיס; סוגית סל הבריאות שהשרה התייחסה אליה קודם, ומניעת הדרת נשים.

אז כמובן ישנם רופאים, רופאות ומקומות שבהם ניתן טיפול מכוון לאוכלוסיית הנשים בישראל, החל כמובן מהמחלקות למיילדות, פוריות וגניקולוגיה, דרך מרכזי בריאות האישה שקופות החולים בהחלט מקדמות, ואנחנו מאד שמחים על כך. וכמובן תחנות לאם ולילד בפן שהן עוסקות בנושא.

סרטן השד. תראו, סרטן השד הוא אכן הסרטן השכיח, אחד השכיחים בכלל וכמובן בנשים. אנחנו רואים שהתופעה היא נרחבת, יש מעל 4,000 נשים שאובחנו בשנת 2010 כלוקות במחלה. אגב, גם גברים לוקים בסרטן השד, ואז הוא מאד ממהיר והמהלך הקליני שלו מאד מאד סוער. השיעורים עולים כמובן עם הגיל, אבל לאחרונה אנחנו רואים איזו שהיא מגמה ואני אהיה מאד מאד זהיר ואשאיר למומחים להתייחס לנושא הזה, של אולי התייצבות, אולי ירידה.

כמובן שמה שחשוב בנושא סרטן השד, פרט לטיפול, זה הגילוי המוקדם, וכאן אחת השאלות שהעליתם על הפרק זו סוגיה באיזה גיל. האם לעשות את הסקרינינג, כמו שאנחנו כיום ממליצים מגיל 50, למעט נשים עם סיכון גבוה, או באמת להתחיל לכולן בגיל 40. מראש אני חייב להגיד, בוודאי לא אני, גם אם אני עומד בראש מינהל הרפואה, אינני מומחה לכל התחומים. בשביל זה יש את המועצות הלאומיות ומומחים בנושא. השאלות הופנו אליהם.

אפשר להחזיר רגע שלב אחורה, פשוט זה היה כל כך מהיר.

וודאי.

הנה, מה ההבדלים האלה? יש פה הבדלים נורא גדולים לגבי אבחון סרטן חודרני של השד לנשים, בין נשים יהודיות לערביות?

כן, הייתה פה ישיבה שלמה על הנושא הזה. אני מבקשת לא להתייחס. הייתה ישיבה על סרטן שד, ממש הקדשנו לזה ועדה שלמה, גם בהיבטים כמובן השונים - - -

אם בכל זאת תוכל להסביר את ההבדל במספר.

לא כרגע. תרשמו את הדברים, השרה אחרי זה רוצה לדבר. אנחנו במסגרת זמן של שעה, זה מה שהצלחנו לקבל, אז אני מבקשת לקבל את הסקירה כולה. תרשמו את הדברים, גם אני רושמת.

כן, אדוני, תמשיך.

אז אלף ד"ר טיבי, בסדר, לכן אני גם עובר מאד מהר, כדי להשאיר למומחים כמו פרופסור קטן שכאן, שיוכל לתת לכם הסברים יותר טובים ממני.

בקיצור, אנחנו מדברים גם בסוגית ה-MRI ובנושא MRI וההתוויות מתי אנחנו בכל זאת משתמשים ב-MRI, איזה תתי אוכלוסיות אתם מכירים ודיברתם על זה, ד"ר לביא, על הנושא של הנשאיות של המוטציות ברקה 1 וברקה 2. ושוב, נמצא כאן גם פרופסור זלוטוגורה, שגם הוא יוכל להתייחס, אבל להם אנחנו נתנו כהתוויה, וגם את נושא ה-MRI. שוב, אנחנו מנסים לייחד את הבדיקות ולהגדיר בצורה מקצועית למי כל קבוצה מיועדת.

סרטן השד גם זכה למענה בנושא הסל, ואתם יכולים לראות ואני בוודאי לא אעבור תרופה, תרופה, אבל אתם יכולים לראות שקופית, שהנושא הזה נכנס ונמצא בסל וקיבל מענה בסל. לעולם הסל לא נותן מענה לכל הדברים, לצערי הרב. אנחנו בסופו של דבר מוגבלים בו, אבל בהחלט הנושא זכה למענה.

יש לנו אתגרים. בשום פנים ואופן אני לא רוצה שתצא מכאן התחושה שאין לנו מה לעשות בנושא, יש הרבה מאד מה לעשות וביחד עם המועצה הלאומית לאונקולוגיה, איגוד הרופאים האונקולוגים, אנחנו עוסקים בנושא הזה. וגם משרד הבריאות רואה לנכון את העמקת הבקרה והפיקוח על מכוני הממוגרפיה, לראות שהם עומדים בסטנדרטים הראויים. בוודאי אלה המשתתפים בתכנית הלאומית לגילוי מוקדם. זיהוי ומעקב אחרי נשים שנמצאות בסיכון גבוה, הקרדיטציה של מכוני השד, וכמובן טיפול מותאם אישית. אנחנו יודעים שיש הבדלים בתגובה לטיפול תרופתי, לפי המבנה של הגידול. שוב, אתה יכול להתאים את הטיפול המתאים לאישה, שלה זה יעזור בסיכוי יותר גבוה, ואז למנוע את הסבל, כי חלק גדול מהתרופות הן מאד יקרות, ותרופות אחרות גורמות גם לסבל רב, אז צריך להתאים למי שזה באמת יוכל לעזור. וכמובן, כמובן, והשרה התייחס להמשך עדכון הסל.

אנחנו התברכנו בכך שבוועדת הסל הקודמת, סוף כל סוף נכנס החיסון כנגד HPV, וירוס שנמצא קשור לסרטן צוואר הרחם. אז אתה רואה, בכל זאת התייחסנו לנושא הזה ואנחנו כרגע עסוקים, יש לנו קצת בעיות ביישום, אבל אנחנו מתחילים בנושא הזה כבר ב-2013 ואנחנו רואים בזה חשיבות גדולה, כי המניעה היא הטיפול הכי טוב. אם אנחנו נצליח להקטין את ההידבקות בווירוס ואחר כך יצירת הסרטן, אנחנו נשפר את איכות החיים ונוכל למנוע תחלואה.

אני אתייחס בכמה מילים לטיפות החלב. טיפות החלב, את הזכרת את הנרייטה סולד. אחד הדברים שאפשר להגיד תודה לארגון הדסה, זו העובדה שהם הכניסו את טיפות החלב כבר בשנת 1921. טיפות החלב בזמנו חילקו באמת חלב לילדים, אבל היום הם עוסקים גם בהרבה מאד תחומים אחרים, בעיקר טיפול ביילודים ובנשים, גם בתקופת ההיריון. ויש הרבה מאד עשייה בנושא הזה והאנשים שנמצאים כאן יוכלו לפרט בהמשך.

טיפול בחומצה פולית, שוב, טיפול שהוכח כמונע ומוריד את השכיחות למומים מולדים. שוב, איפה שאתה יכול רק למנוע, בהחלט זו הגישה המועדפת על משרד הבריאות, וראש שירותי בריאות הציבור פרופסור גרוטו, הוציא באמת את החוזר בנושא הזה.

בדיקת סקר למחלות תורשתיות, גם כאן הוצאנו במינהל הרפואה ובבריאות הציבור, חוזר שמגדיר את הזכאות של המטופלות, כולל הכנסת בדיקות נוספות. הנושא הזה עבר במסגרת העדכונים או מה שאנחנו קוראים הזחילה של הסל. אני חייב להגיד שקופות החולים הבינו את החשיבות הזאת, קיבלו את זה. זה לא היה פשוט להם, יש לזה נגזרות, הם לא קיבלו את זה בסל, אבל בכל זאת גם התקדמו בנושא הזה, ואני מודה להם.

מעקב אולטרא-סאונד, גם כאן סוגית השקיפות העורפית עלתה גם היא בחוזר.

שזה מה, סליחה? שקיפות עורפית היום בסל?

פרופסור זלוטוגורה, אני מבקש בבקשה.

שקיפות עורפית בסל מ-2013.

מאיזה גיל?

בתחילת ההיריון. זו בדיקה של ... בגיל מוקדם.

שילמו עליה כי היא תמיד הייתה פרטית.

תסמונת דאון אכן זה משהו שקשור ומופיע לפי גיל, וזה באמת קשור לגיל האישה וגם אגב קשור גם לגיל הגבר. וקבענו כאן כללים לבדיקות סקר לתסמונת דאון. שוב, אם תרצי פירוט, או מישהו ירצה פירוט, פרופסור זלוטוגורה איתנו כאן.

מניעת הריונות חוזרים אצל קטינות. אנחנו רואים בנות, בעיקר צעירות, שמגיעות לוועדות להפסקת היריון ובתחושה שלנו שחלק מהן זה הופך להיות כמין טיפול או אמצעי, לא יודע איך לקרוא לזה בצורה נכונה. הן חוזרות שוב ושוב, זה לא ראוי, זה לא נכון, ולכן ניסינו לאתר אותן ולטפל בהן כדי למנוע את הדבר הזה. חבל על הדבר הזה. כמובן הנגשת מניעת הריונות חוזרים אצל קטינות, יצאה כרגע עדיין עוד טיוטת חוזר. מינהל רפואה מתווה את אופן הטיפול הרב מקצועי בנערות האלה, כי זה לא רק רופאים, ממש לא. להיפך, העובדים הסוציאליים והאנשים האחרים שעוסקים בנושא הזה חשובים, וד"ר זוהר איתי, ותוכל לפרט בנושא הזה.

שוב, טיפול באוסטיאופורוזיס. פרופסור קונסטנטיני תגיד לכם שהטיפול הכי הכי טוב זה כמובן מניעה ופעילות גופנית, אבל איפה ש-, את רואה למדתי, אבל איפה שצריך בכל זאת טיפול תרופתי, הסל מכיל, הכנסנו מספר תרופות וגם תרופות וטכנולוגיות לנשים בסל הבריאות באופן כללי.

לא נעבור על כל הרשימה. מניעת הדרת נשים, אני בטוח שכולם במקום הזה תמימי דעים שאין מקום לקיום תור נפרד לנשים ותור נפרד לגברים. אין לזה הצדקה, אין לזה צורך קיום, והסמנכ"ל הוציא לקופות הנחיה מאד ברורה בנושא הזה, ואין לעשות את הדברים האלה באותם מקומות בודדים שהיה קיים. ולא נצבע את כל הקהל הרחב ואת כולם, אבל איפה שזה היה, אסור שזה יהיה.

והשקופית האחרונה שלי, וד"ר יעקובסון, תודה אגב על המצגת. סליחה שלא הספקתי לעבור על כל הסעיפים, אבל גם סוגית תכנון המשפחה, זו סוגיה שאנחנו עוסקים בה, כולל התאמה, כולל סוגיה בטיפות חלב, חסימת חצוצרות למניעת הריון בנשים שהיריון הוא סיכון לחייהן. כל דבר כמובן חייב להתבצע בהתייעצות עם האישה, שהיא תבין על מה אנחנו מדברים, ותוך הבנה וקבלה תרבותית.

ואחרון חביב, או אחרון לא חביב, סוגית אלימות במשפחה ותקיפה מינית, שוב, אנחנו מנסים לעסוק ולתגבר את השירותים גם ברמת קופות החולים, גם בבתי החולים - - -

היא בת כיתה שלי, בת המחזור שלי.

נעמה?

בטח. מה, אתם לא יודעים? נעמה, תספרי להם.

אוקיי. אנחנו מפעילים מרכזים אקוטיים בבתי חולים לבדיקת נפגעי תקיפה מינית. אני יכול לספר לכם שיחד עם מכון חרוב אנחנו עורכים עכשיו קורס להכשרת רופאים ורופאות כמובן, לזיהוי נפגעי תקיפה מינית הן בקרב ילדים, הן בקרב נשים, כדי להרחיב את השירות הזה גם בעוד בתי חולים בארץ. בעינינו זה שוב, מאד מאד חשוב. אנחנו מבינים שזה לא-. פעם השירות היה ניתן במכון לרפואה משפטית, זה לא ראוי. לא בגלל שהמכון לא ראוי, המכון נפלא, אבל גם ככה לא צריך להוסיף טראומה על טראומה, ולכן ראינו לנכון להוציא את הנושא הזה לכמה שיותר בתי החולים, ויש לנו גם ניידות למזעור נזקי הזנות.

אתה בכוונה דילגת על יחידת אשפוז ייעודית?

לא, אני לא דילגתי בכוונה, אנחנו נוכל לדבר גם עליה, אנחנו צריכים לקדם את הנושא הזה ואנחנו נקדם את זה. זה שקשה זה לא אומר שלא צריך לעסוק בנושא הזה.

אבל מה היא תמונת המצב נכון לעכשיו? רגע, אולי השרה רוצה להתייחס. את רוצה להתייחס לנושא?

לא, אנחנו צריכים לעשות את זה ולקדם את זה. זה מה שאני - - -

זאת אמירה, זה מה שאנחנו צריכים לשמוע.

וזה נעשה, כמו שאתם רואים.

אוקיי.

אני לחלוטין מסכים ואנחנו נקדם את הנושא הזה.


אז תודה רבה על ההזדמנות שניתנה לנו להציג לפחות חלק מהעשייה. תודה לכולם. יש כאן הרבה מאד אנשים, בין ביועצים שלנו ובין באנשי המשרד שעוסקים. אני יודע שאנחנו רחוקים מלהיות מושלמים, אבל אנחנו מנסים.

חלילה מלהיות לא מושלמים, אבל מה שהעירה כרגע מנהלת הוועדה זה שמשרד ראש הממשלה הודיעו, גברתי השרה, שאם תוך חצי שנה הנושא הזה לא ממומש, הכסף שהובטח בתכנית לא יונגש או לא יועבר.

נדאג לכך שתוך חצי שנה זה ייעשה.

יש מילה בעברית יתאיין. אז אני מבקשת ליישם את זה, ואנחנו גם נכניס את זה לפרוטוקול כמובן.

שוב, אני פתחתי ואמרתי לפני שהשרה נכנסה, וגם כדי שחברי כנסת אחרים ואנשים שמשתתפים כאן לא יחשבו שיש נושאים שאנחנו לא מטפלים בהם, אנחנו מלכתחילה חילקנו את הישיבה הזאת לשני חלקים – חלק היום וחלק מיד בפתיחת המושב הבא. ושוב אני חוזרת ואומרת שהישיבה היום קצרה, למרות שקיבלנו באישור חריג עוד רבע שעה, מיושב הראש, אנחנו כל רגע מנדנדים לו, כדי באמת לנסות ולהספיק.

יש נושאים כמו למשל נושא הלב שזה נושא שהוא נושא דגל של הוועדה לקידום מעמד האישה, שלא הזכרתם אותו כאן, ואנחנו נדבר עליו ורק ממש בימים האחרונים בהדסה ויש גם באיכילוב מרכזים, כי מחקרים מדברים על כך שחולות הלב, על כל התסמינים, הן הרבה יותר מכל חולות הסרטן בישראל, אתם דיברתם רק על סרטן השד. זה נושא אחד.

נושא שני, קיבלנו פה דיווחים נוראים על נערות ורשימה ארוכה מאד, אנורקסיה ועוד ועוד סוגיות, אבל שוב, אנחנו נטפל בכל, ולכל זמן ועת לכל חפץ. אז אני מבקשת שלא תתייחסו לנושאים שלא הועלו. מקסימום תרשמו, ואנחנו נמשיך כמובן את הדיונים במסגרת הוועדה.

אני מבקשת כרגע להעביר את רשות הדיבור לד"ר נעמה קונסטנטיני, מנהלת המועצות הלאומיות. בבקשה, גברתי.

תודה. לא ידעתי שאני אמורה לדבר.

אבל אחרי הפגישה שהייתה לי איתך, מאד התרשמתי ואני יודעת שאת מביאה את הרוח, אז בבקשה.

אוקיי, אז אנחנו בדיוק חוזרים עכשיו מישיבה אצל המנכ"ל, שהייתה משותפת לכל יושבי ראש המועצות הלאומיות, ויש כמה מועצות כמו שצוין שמטפלות בנושאים שקשורים לבריאות האישה, כמו קידום בריאות, כמו רפואה בקהילה, ועל סדר היום ישנם כמה נושאים שאנחנו כבר מטפלים בהם, כולל הנושא שהזכרת הרגע של הפרעות אכילה, בעקבות דו"ח מבקר המדינה, שיש פה הרבה מה לעשות. הנושא של אלימות שצוין. הנושא שבעיני כאמור הוא החשוב ביותר, זה קידום הפעילות הגופנית. זה טוב לנשים, זה טוב לגברים, אבל אצל נשים יש דגשים מיוחדים. בריאות נשים בצבא.


יש לנו לא מעט נושאים ואני מקווה שבישיבה הבאה קצת נרחיב על מה אנחנו מתכננים לעשות ביחד.

תודה והרבה הצלחה.

עדי גולדינר, משדולת הנשים, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אנחנו בשדולת הנשים חושבות שהנושא של בריאות נשים הוא נושא סופר חשוב למעמד האישה ואנחנו מברכות על קיום הישיבה ועל ההשתתפות המכובדת של השרה והבכירים של משרד הבריאות.

באמת יש המון המון נושאים, אבל הנושא שאנחנו היינו רוצות להעלות אותו לדיון קצר, להעיר הערה, הוא הנושא של ייצוג לנשים בוועדת סל התרופות. זה נושא שהוא גם מבחינה משפטית מתחייב לפי חוק שוויון זכויות האישה, מכיוון שמדובר בוועדה ציבורית ובפרט לנוכח ההשלכות מרחיקות הלכת של ההחלטות שלה על כלל הציבור בישראל ועל ציבור הנשים בפרט.

גם ברמה המהותית, כמו שיש כאן הרבה אנשים שהם באים מתחום הרפואה והם יכולים להעיד בצורה יותר מפורטת ממני, על ההבדלים בעצם בין נשים וגברים מבחינת הרפואה, לא רק בתחומים הנשיים של סרטן השד או סרטן צוואר הרחם, אלא גם בתופעות בריאותיות שנחשבות לניטראליות מבחינת המגדר, כמו התקפי לב או שאר תופעות שכן מחייבות איזו שהיא התייחסות שונה, כשמדובר בנשים וגברים מבחינת הרפואה המודרנית; ואנחנו חושבות שהקול השונה הזה צריך לבוא לידי ביטוי בתוך דיוני הוועדה, והיינו שמחות אם הדבר יילקח בחשבון כשממנים את החברים.

תודה, תודה.

חבר הכנסת עפו אגבאריה, בבקשה.

טוב, שלום לכלום. אני כמובן מעריך מאד את הדיון הזה, שכל פעם אנחנו אולי נגלה דברים חדשים, איך אנחנו ניתן אפשרות לאישה להיות יותר בריאה ולקדם את בריאותה ואת מעמדה.

אבל לצערי הרב, אני עוד פעם נמצא באיזה שהם חילוקי דעות לגבי הממוגרפיה. מה לעשות? אני דבק בעניין הזה כבר כמה שנים.

MRI.

לא ה-MRI, אני מדבר עכשיו על הממוגרפיה. אני חושב שיש מקום להוריד את גיל הממוגרפיה מגיל 50 לגיל 40, וזה לאור מה שאנחנו ראינו, שעד עכשיו אין ממש מגמה של ירידה בפגיעה בסרטן השד.

יש ירידה קטנה.

אני לא יודע אם זה ירידה. הפרופסור המכובד אמר באופן מאד מאד זהיר, שאולי זה סטטי במקום, אולי טיפ טיפה ירידה. כך שאנחנו לא יכולים לסמוך על הדבר הזה, שזה באמת ירידה. ואם ניקח את העניין הזה במגזר הערבי, אז אנחנו רואים במגזר הערבי למה הגילוי הוא כל כך מאוחר. בגלל זה שהממוגרפיה היא באמת ניתנת בגיל יותר מאוחר. והדבר השני, הנגישות לממוגרפיה במגזר הערבי היא כמעט ולא סבירה. יש הרבה מקומות שנשים צריכות לנסוע למקומות מאד מרוחקים, כדי להגיע לממוגרפיה.

אני לא אשכח את המקרה, שאני בתור רופא כירורג, שאני בקשתי אישה, ואני אמרתי את זה כבר כמה פעמים, שהייתה לי מרפאת שד, פעם בשבוע הייתי מקבל בין 20 ל-30 נשים לבדיקת שד. בחורה צעירה, בת 32, אמא ל-3-4 ילדים, שבאה עם גוש בשד. אני בודק, יש לה גוש. אני שולח אותה לממוגרפיה, את הממוגרפיה לא נתנו לה לעשות, כי היא בגיל לא מתאים. למה? כי רקמת השד לא תהיה התשובה אפקטיבית ונכונה, אם נעשה לה בגיל הזה ממוגרפיה. אז עשו לא אולטרא-סאונד, נתנו לי תשובה שזה אולי פיברואדנומה, או משהו כזה, איזה שהוא גוש שפיר. אז החלטתי לנתח אותה במרפאה, וזה מה שמקובל.

ניתחתי אותה במרפאה, אני פותח, אני מוצא סרטן. והייתי צריך לשלוח אותה באמבולנס, עם חזה פתוח, לבית חולים, להתקשר אליהם, שקרה לי כך וכך וכך, ואני חייב חדר ניתוח כדי לעשות משהו. ואז הבהלתי אותה עם שד פתוח לבית החולים, שכמובן שם עשו את מה שצריך לעשות, אבל לצערי הרב, כעבור 5 שנים, עם כל הטיפולים, האישה נפטרה.

אבל שום בדיקת סקר לא הייתה מונעת את זה. שום ממוגרפיה.

אבל זה לא רק המקרה. אז אם אנחנו ניקח את העובדות שבשטח, שלמשל הגיל הממוצע באוכלוסייה הערבית אצל נשים הוא 4 שנים פחות ממה שבאוכלוסייה הכללית במדינת ישראל, אז זה אומר שיש איזו שהיא בעיה.

לכן אני חושב שיש מקום לארגן את הדבר הזה בצורה אולי יותר נגישה מצד אחד, וגם לתת את האות לגיל להיות יותר נמוך. בגיל 40 אם אנחנו נעשה וניתן את האפשרות לנשים שיעשו את הבדיקה בגיל 40, אז אולי אפשר לגלות מקרים שיכולים היו להסתבך, ולהוביל לתוצאות קטלניות בסוף. וזה גם כן דבר ש - - -

אנחנו הקדשנו לכך ועדה שלמה, ואני חייבת לומר לך שהיה פה פער מאד גדול, מאד אבל, בין מי שאמון ואחראי בתוך משרד הבריאות וגם בצוותים הרפואיים המומחים לנושאים, לבין ארגוני הנשים. כלומר, הצד הרפואי, חד משמעית, אמר גיל 50. הוויכוחים היו, ואנחנו באנו עם בקשה להוריד את הגיל, ולהפתעתי, הוועדה יחד עם ארגוני הנשים, עמדנו פה ככה בצד אחד וחוות הדעת המקצועיות, הרפואיות, לי אין כלים רפואיים, דיברו על גיל 50 ונתנו גם את הנימוקים.

בסופו של יום אני יצאתי מהוועדה הזאת מאד מבולבלת, כי המשכנו לקבל הרבה מאד פידבקים מעולם הרפואה, גם מנשים, שעמדתן מאד מאד ידועה וברורה, לגבי הנושא הזה של הגילאים. אנחנו נמשיך בעניין הזה, אבל אני פה אומרת לך שהצד הרפואי, חד משמעית, דיבר על גיל 50. לא על הבירוקרטיה, אלא העמדות הרפואיות. אני מבינה שעולם הרפואה חלוק בעניין.

רפואה זה לא מדע מדויק ואני יודע שיש גם דעות להנה ויש גם דעות להנה. אבל העובדות בשטח אומרות בעד עצמן, שאם גיל הפגיעה במגזר הערבי הוא פחות מ-40, או הפיק שלו זה בסביבות ה-40, זאת אומרת שאם אנחנו נתחיל לעשות את זה בגיל 50, אנחנו נפספס אוכלוסייה מסוימת. אז אין משהו חד משמעי לגבי זה. אני יודע שיש איזו שהיא מגמה, גם באוצר וגם פקידים, שזה ידוע שזה גם כן איזו שהיא הוצאה כספית. זה בטוח שזה הוצאה כספית וזה כרוך בהוצאה כספית. אבל אם אנחנו נשווה את ההוצאה הכספית על הממוגרפיה, לבין התוצאות האחרות שיכולות לפגוע בבריאותה של האישה, אז בטוח שהממוגרפיה תחסוך את הכסף הזה, ולא רק חיי אדם.

הנקודה השנייה שרציתי לדבר עליה זו השמנת יתר. ידוע לכם שיש השמנת יתר במגזר הערבי, שבצורה מאד לא פרופורציונאלית, וזה גם בגלל זה שאין מקומות עבודה, שהן לא יכולות להגיע למקומות עבודה. ההשכלה גם כן קצת פחות נגישה, וגם אמצעי ההסברה לגבי הסוכרת, שאנחנו יודעים שבמגזר הערבי הסוכרת היא גם כן באחוזים יותר גבוהים ממה שבשאר האוכלוסייה, אז גם לזה יש איזה שהוא מקום לתת את הדעת, ולתת איזה שהוא מענה לעניין הזה. ואני מקווה שהוועדה תדון.

תודה.

תודה אדוני. אני רק מבקשת לשתף את הוועדה שבסיור שקיימנו בנצרת, יחד עם ארגוני הנשים הערביות, שמענו את הסקירה המאלפת שלך, ד"ר ניהאיה דאוד, שאם יהיה זמן אנחנו ניתן לך לדבר. אני שוב אומרת, אנחנו במסגרת זמן, אבל הנושא על השולחן, וגם אתה היית שותף לסיור הזה, ואנחנו בהחלט לוקחים את הדברים.

אני מבקשת כרגע להעביר את רשות הדיבור לחדווה אייל, בשם פרויקט נשים, על נייר העמדה העברתם לנו, בנושא של נגישות כלכלית לאמצעי מניעה והליך הפסקת היריון.

בבקשה.

תודה רבה. מאחר שאנחנו מדברות בעצם על הזכות לבריאות, על נגישות לבריאות, אנחנו בחרנו להתמקד, ובאמת בלי ליצור איזו שהיא היררכיה לנושאים שעולים כאן, שהם כולם חשובים באותה מידה, וכולם מדברים בעצם על בריאות נשים.


אני חושבת שבשונה מהרבה מאד זכויות אחרות, בריאות היא זכות בסיסית ומהותית. כשאנחנו ניגשים אליה כחברה, אנחנו צריכים לחשוב מה נכון לעשות, מה צודק לעשות. ואז דיברו כאן על החברה הערבית והצרכים הייחודיים שלה. בתוך זה אנחנו מסתכלים על נשים מול גברים והנושא למשל שבו אנחנו התמקדנו, זה אמצעי מניעה והליכי הפסקות היריון. אלה שני הליכים שעולים כסף, הרבה כסף, והם ייחודיים לנשים. כלומר, כשמסתכלים על הזכות לבריאות, לגברים זו הוצאה שאף פעם לא תיכלל בסל הבריאות שלהם, בתקציב שהם יוציאו. לעומת זאת נשים יוציאו הרבה.

אנחנו נתקלות בסיפורים קשים של חוסר נגישות לבריאות, להליכים רפואיים, בגלל העדר כספי. אני מדברת על להגיע לוועדה להפסקת היריון עם מקרים קשים, שלא מגיעות לראות ועדה, כי אין להן 400 שקלים לשלם. אני יכולה להגיד לכם שהבוקר זה היה העיסוק שלי. למצוא כסף לנשים להיכנס לוועדה. ובעיני מצב כזה הוא כל כך חמור ובסיסי בפגיעה בזכות לבריאות.

אני חושבת שזה נושא שאין ספק שצריך לבדוק אותו מחדש, את הנושא של הפסקות היריון, לקיים עליו דיון נפרד, מהותי ורציני, ולקשור בו, כמו שעשינו קשר, לכרוך אותו עם אמצעי מניעה, כחלק מטיפול מונע. אמצעי מניעה הם טיפול מונע להפחתה של - - -

סליחה, מה עולה 400 שקלים?

להיכנס לוועדה. לראות ועדה. בשביל לקבל אישור. היום חוק הפסקות היריון בישראל הוא בעצם חוק שלא מתיר הליך הפסקת היריון, אלא בקריטריונים מסוימים, יש ארבעה קריטריונים עיקריים לחוק. בשביל לקבל אישור, צריך לראות ועדה.

ובשביל לראות את הוועדה צריך לשלם 400 שקלים?

400 שקלים.

בכל גיל, מכל מקום?

עד גיל 19. אני חייבת לומר שבישראל עד גיל 19 כל הנושא הזה של הפסקות היריון הוא מאד מאד מתקדם, באמת ברמה בינלאומית, אבל מעל גיל 19 מתחילות בעיות קשות. צריך לראות ועדה, צריך לשלם 400 שקלים.

מתי נקבע מגיל 19? מתי הייתה החלטה בעניין, מישהו יכול לענות?

בערך שנתיים.

לא, יותר שנים. הוועדות להפסקת היריון בגיל 18 זה כבר 5 או 7 שנים.

גיל 19.

זה עלה ל-19. זה היה 18 הרבה שנים.

השרה אומרת שגם אמצעי מניעה עד גיל 19 - - -

באחוז מסוים. זה נכון.

בחינם.

חינם.

12 שקלים. זה לא חינם, סליחה.

12 שקלים, אוי, באמת.

אוי, באמת, סליחה. אוי באמת.

תראה, אנחנו פה שמענו עדויות של נשים שלא הולכות עם ילד לרופא, משום שכל ביקור אצל רופא היום עולה כסף, אז אי אפשר להגיד אוי, באמת. אנחנו מטפלים פה בכל עם ישראל, אדוני .

בדיוק. אני חושבת שזאת דוגמא מובהקת לאיזה פער שקיים בתפיסה על בריאות וכלכלה בישראל. שכשאנחנו אומרים אוי באמת, ובאמת 12 שקלים זה אולי אוי, באמת. זה כל חודש, זה כמה שנים, שנות פריון שלמות. זה לא אוי, נו, זה עובדה. נשים לא מקבלות טיפול רפואי שלו הן נזקקות, כי אין להן כסף. נשים, מפנים להן עורף בבתי חולים, כי אין להן כסף להיכנס לוועדה.

אתמול, וזה סיפור ממש מאתמול, אישה צעירה בת 22 שהגיעה לבצע הליך הפסקת היריון, אבא שלי הבין כשהוא הגיע איתה, שצריך לשלם 2,800 שקלים, הוא נטש אותה בבית החולים וברח. זו המציאות של מערכת הבריאות בישראל.

סליחה, 2,800 שקלים על מה?

לבצע הליך הפסקת היריון. הליך הפסקת היריון תרופתית, מעבר ל-400 עולה 2,200 שקלים. הליך הפסקת היריון כירורגי, עולה 2,800 שקלים. אלה המחירים שנשים משלמות. ועל הדברים האלה אני מבקשת שנקיים דיון רציני, על החוק הזה, על האיסורים שלו. לא למספר את גוף האישה, אלא לתת את הזכות לבריאות שלה. אני לא סתם מסתכלת לכיוון הזה, ואני חושבת שהדיון הזה הוא מהותי ביחס לזכות האישה על הגופה, והזכות שלה לנגישות לבריאות, ועליו הייתי שמחה מאד שנרחיב יותר.

יש כאן גם כמובן את ההיבטים של הוועדה, משמעות הוועדה. אני יודעת שהוגש לשולחן הוועדה הנושא של אחיות בתוך הוועדה. יש כאן המון המון אלמנטים, והרבה מאד פגיעה בדרך.

תודה.

חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה, גברתי.

אלף אני מברך על קיום הפגישה בנוכחות השרה, חברת הכנסת גרמן. אני אמשיך מהקו שהקדים אותי חבר הכנסת אגבאריה, עמיתי, ואציין שוב מה שכבר ידוע לגבי שיעור גבוה יותר, הן במחלות כרוניות, הן בגידולים ממהירים, הן במחלות תורשתיות, הן במומים מולדים, בקרב האוכלוסייה הערבית באופן כללי. כמשתמע, גם תוחלת חיים נמוכה יותר הן של גברים ערביים והן של נשים ערביות, בהשוואה לאוכלוסיה היהודית. כך גם שיעור תמותת תינוקות, שהוא מדד חשוב ביותר. גם מחלות לב, שיעור גבוה יותר בתמותת נשים ערביות ממחלות לב, כמעט כפול, פי שניים מנשים יהודיות, והשמנת יתר, סוכרת וכדומה.

כדי שהדברים האלה יהיו מדויקים ועדכניים, חשוב שיהיה סקר שטח. סקר צרכים וסקר שטח, נתונים, בעיקר בדרום, גברתי השרה. בעיקר בדרום בנשים ערביות בנגב, שם ככל שאתה נמצא בקצה שירותי הבריאות, השירותים הניתנים לאוכלוסיות האלה הם דלים יותר וכמעט ולא קיימים במה שקרוי למשל הכפרים הלא מוכרים; לצד הצורך לעשות מבצעי הסברה בכל מה שכרוך בגילוי סרטן השד וסרטן רחם, צוואר הרחם וכדומה.

יש קשר מובהק בין מצד סוציו-אקונומי למצב תברואה, למצב בריאות, ולכן גם המצב הסוציו-אקונומי הנמוך, מטיל את השלכותיו לגבי המצב הבריאותי של האישה הערבייה. אני שב ואומר כי צריך להשקיע באפשרות שאישה, אגב נשים פונות יותר לרופאים מאשר גברים, ולכן צריך להשקיע יותר בתחבורה, או בהבאת השירות אל מקומות בפריפריה, ביישובים הערבים בדרום, כדי שהנגישות של שירותי בריאות, תפצה על המצב התחלואתי הקיים.

תודה רבה.

תודה אדוני.

דיברנו על הוועדות להפסקות היריון, וקיבלנו פה נייר עמדה בנושא של הפסקת היריון. מינוי אחות בוועדה להפסקת היריון.

נורית אריאל, בבקשה.

שלום. אני רוצה להצטרף לחדווה, ולהמשיך את הדיון בנושא של הוועדות להפסקת היריון. נכון להיום חברים בוועדה שני רופאים ועובדת סוציאלית, והם מתפקדים בעומס מאד גדול. יש מעט ועדות, יותר ועדות נסגרות. העומס של הפונות הוא רב מאד, עם מצוקה מאד מאד גדולה של נשים שמגיעות, והוועדה בפורום הנוכחי שלה, לא מצליחה לתת מענה לכל הבעיות המורכבות שאיתן מגיעות נשים במצוקה מאד מאד גדולה.

אנחנו חושבים שחסרה פונקציה, שיש לה גם את הידע הרפואי וגם את הידע ההוליסטי יותר, לגבי הבעיות שאיתן מגיעות נשים, שיכולה להצטרף לוועדה ולסייע לרופאים ולעובדת הסוציאלית. פונקציה כזאת, בבית החולים רמב"ם, ביזמה פרטית שלנו, אחות נכנסה לתפקד בוועדה להפסקת היריון. היא מלווה את המטופלת שמגיעה, מהרגע שהיא פונה לוועדה ועד לסיום התהליך ואף לאחר מכן. היא מכירה את כל התחומים, ואנחנו ראינו שלחצים, כעסים והרבה תלונות שהיו בהקשר לתפקוד של הוועדה בזמנים קודמים, נפתרו על ידי הפונקציה הזאת שנכנסה.

הפונקציה הזאת מתפקדת עכשיו בבית החולים שלנו בצורה לא פורמאלית, והיא לא קיימת במרכזים אחרים, ואנחנו רואים חשיבות רבה מאד - - -

גברתי, אם אפשר לעצור אותך, ברשותך, גברתי יושבת הראש.

הדברים שאת אומרת מאד מאד חשובים, אבל אני חושב שזאת גם הזדמנות אולי לדבר רוחבית. אצלכם עשיתם מעשה ראוי, יפה ומבורך, אבל אני מבין שזו בעיה גדולה, רוחבית, שקיימת בהרבה מאד מקומות של מחסור וכתוצאה ממנו מצוקה מאד קיצונית.

נכון.

אז אם תוכלי גם להרחיב בהיבט הזה, כי אני לא בטוח שכולם יודעים.

אם אני מבינה בדיוק למה התכוונת. קודם כל, הרבה ועדות נסגרו. אצלנו בצפון מתפקדות רק בערך שלוש ועדות, ויש מצוקה והמון המון - - -

מה זה בצפון, סליחה?

אני באזור חיפה, עפולה, והצפון הלאה.

שלוש ועדות לכל האזור?

לכל האזור.

יש בבית חולים רוטשילד, יש ברמב"ם, יש בעפולה, צפת ונהרייה, שזה כבר - - -

גברתי, מי אחראי במשרד על הנושא הזה? מי יכול לענות לנו אחרי זה, על הנושא של הוועדות?

אני אאסוף את כל הנתונים. אני לא יכול בשליפה לתת תשובות.

ברור, ברור. אנחנו מעלים נושא - - -

כל נושא נבדוק ותקבלו תשובה.

אוקיי. אז כמה ועדות היו? את אומרת שנסגרו, כמה היו? את זוכרת כמה?

נסגרו לפחות שתיים. אני יודעת שאצלנו העומס, וגם במרכזים אחרים, העומס של הפלות גדול מאד מאד.

מזה עומס? כמה אישה צריכה לחכות?

אנחנו משתדלים, יש לנו פעמיים בשבוע ועדה, כך במרכזים אחרים. אצלנו היא מחכה בערך בין חצי שבוע לשבוע לכל היותר. מרכזים אחרים אפילו יותר.

בבלינסון זה יכול לקחת חודש.

חודש?

בבלינסון וגם בתל השומר.

גם בבלינסון וגם בתל השומר – חודש?

אבל חודש זה יכול להיות כבר מאוחר.

וחשוב לציין שנשים שמחכות חודש יכולות ל - - -

זה יכול להיות מאוחר כבר.

בדיוק, להגיע לשלבים מאד מתקדמים.

אם מגיעים בתחילת ההיריון, אפשר להפסיק את ההיריון - - -

אני אתן לך לענות, אדוני, אתה הדובר הבא.

נשים שמגיעות עד שבוע שביעי להיריון, יכולות להפסיק את ההיריון בשיטה תרופתית. נשים שעוברות את זה, צריכות לעבור גרידה, ומעבר לזה כמובן תהליכים הרבה יותר מורכבים.

יש לך נתונים כמה נשים נאלצו לעבור כירורגיה, כי בעצם נדחו?

לא, אין לי נתונים. אנחנו במרכז שלנו מאד משתדלים, אבל אני יודעת שזה בעייתי בכל הארץ. יש הרבה נשים שעוברות ממרכז למרכז ומתדפקות על הדלתות של הוועדות, ומבקשות שיקבלו אותן כי אין מקום במרכז, קרוב אליהן.

תודה, תודה.

אדוני, אני אשמח לשמוע אותך עכשיו, ד"ר אפרים סיגלר, חבר ועד האיגוד למיילדות וגניקולוגיה, בבקשה.

אני קודם כל רוצה להודות ליושבת הראש שזימנה אותנו. על החשיבות של הנושא אין שום ויכוח. אנחנו בתור גניקולוגים, מטפלים יום יום בנשים, אנחנו דואגים לבריאות הנשים ואין מישהו שיותר תומך מאיתנו בנושאים הללו.

נושא של גלולות, שזה ייכנס לסל הבריאות, זו דרישה שלנו, של הוועדה לאיגוד לגלולות ולאמצעי מניעה, והרבה שנים דרשנו את זה. זה לא נכנס לסל משיקולים שונים, אני לא יודע למה. יכול להיות שזו לא טכנולוגיה חדשה, וזה לא הוגש אף פעם לסל. אבל אין ספק שאם הגלולות תכנסנה לסל, זה יקל.

אני אמרתי 12 שקלים זה המחיר, כיוון ש-12 שקלים כל מי שחולה משלם. אז מי שחולה סוכרת – משלם 12 שקלים על אינסולין, ומי שצריך לעבור, משלם. אז אני מסכים שכל התרופות יהיו בחינם, הלוואי ונגיע. אבל אם צריך לבחור בין 12 שקלים לבין 50 שקלים, כמו עכשיו, גם אלי באות נערות ואומרות אין לי כסף לשלם. אני רוצה את הגלולה הזאת, היא יקרה מדי, תיתן לי גלולה זולה. אפשר להתאים את הגלולות לנשים, אתה תמצא משהו יותר זול. עדיף לי לתת לה גלולה שקצת פחות מתאימה לה. אגב, הגלולות היקרות ביותר הן לא בהכרח הכי טובות. החברות משקיעות בזה הכי הרבה כסף, כיוון שהן מרוויחות מזה הכי הרבה. חלק גדול מהגלולות הישנות הן טובות כמו החדשות. אבל לא משנה, יש יתרונות לחדשות, אבל עוד פעם, המחיר כן קובע פה, וברגע שהגלולות יהיו זולות יותר – זה יהיה נגיש יותר.

ברוב המקרים הבעיה זה לא המחיר. הבעיה ברוב המקרים זה חינוך. זה חינוך במגזר הערבי. אני רופא בנצרת. מגיעות אלי נערות ערביות שהן להן מושג, לא על גלולות, לא על אמצעי מניעה, לא על חיסון, לא על השמנה ולא על בדיקת שד. חינוך, חינוך, חינוך, זה השלב הראשון, לא ה-12 שקלים. זה לא מה שמפריע.

לגבי ועדות להפסקת היריון, הנגשה וכל זה, כמובן שאנחנו בעד. כמה הערות על מה שנאמר פה על החיסונים. אנחנו היינו בין התומכים הגדולים. נלחמנו כן להכניס את החיסון לסל. חייבים להודות למשרד הבריאות שתמך בנו והכניס את זה.

יש דרישה שאפשר לדרוש, זאת אומרת לעשות קאץ' אפ. מה שקורה, החיסון הוא מגיל 12. יש נערות בין גיל 16 ל-18, ברוב הארצות איפה שהכניסו את החיסון, אפשרו לנשים בין גיל 16 לגיל 18 או 20, לקנות את החיסון ביותר זול, כדי בכל זאת להתחסן, כיוון שנערה בת 16 שעברה את גיל 12 ולא קיימה יחסי מין, היא קנדידטית מאד מאד טובה לחיסון והיא תהנה מהחיסון; וכדאי למצוא לזה תקציב, לאפשר בשנים הקרובות, עד שהחיסון יכסה את כל הנערות בישראל.

מה עם בנים?

בנים זאת שאלה אחרת, כלכלית. ככה, קודם כל חלק מהקופות הכניסו את החיסון לבנים. החיסון מומלץ גם לבנים, הגרדסיל, החיסון נגד ארבעה זנים. חד משמעית הוא מומלץ לבנים, בגלל שהוא מונע יבלות של אברי המין ומונע הדבקה אחר כך של הנשים. אז מומלץ לחסן את הבנים. חלק מהקופות, אני יודע שמכבי למשל הכניסו את החיסון. עד עכשיו זה היה במחיר מלא, הכניסו את זה לביטוח המושלם, זה עולה 350 שקלים כפול 3. זה יקר, אבל זה יותר טוב מכלום.

מבחינת מדינה, אני לא מכירה מדינה בעולם שנתנה את החיסון לגברים, בגלל שהמטרה בעיקר של החיסון - - -

באוסטרליה.

לא, לא לגברים, לנשים. תתנו לי, אני אתן לכם הרצאה על אוסטרליה והגברים, אני אסביר לכם מה קרה באוסטרליה. באוסטרליה קרה דבר מדהים.

בחלק ממדינות אירופה גם.

רק במסגרת מחקר. כן, במסגרת מחקר.

לא, זאת מדיניות גם.

לא. בארצות סקנדינביות נותנים את החיסון לגברים במסגרת מחקר, לבדוק מה קרה. מה שקרה באוסטרליה זה דבר מדהים. "שרשה לה פאם" – אתם מכירים את המושג?

ודאי.

אוסטרליה היא המדינה הראשונה שהכניסה את החיסון לסל. החיסון נולד בשנת 2006 ובשנת 2007 הם הכניסו אותו לסל, למה? בגלל שאשת ראש הממשלה של אוסטרליה באותה שנה, חלתה בסרטן צוואר הרחם. באותה שנה הכניסו את החיסון.


לחיסון יש שני מרכיבים. יש לו חיסון נגד יבלות, שיבלות מופיעות תוך כמה שנים מהרגע שמתחילים לקיים יחסי מין, ואת ההשפעה אפשר לבדוק מיד, וזה מה שבדקו. יש חיסון נגד סרטן צוואר הרחם. אז בוירוסים שגורמים לסרטן בצוואר הרחם, אנחנו נראה את התוצאות בעוד 20 שנה. אבל באוסטרליה כבר היום ראו שיש ירידה של 90% ביבלות אצל נערות שחוסנו, ומה שעוד יותר מעניין – 90% כמעט בנערים צעירים. נערים צעירים שמקיימים יחסי מין עם נערות צעירות, בגלל שהנערות מחוסנות, גם הנערים לא נדבקים. ולכן באוסטרליה יש ירידה של כמעט 90% במחלות יבלות של אברי המין, גברים ונשים, אבל אין חיסון לגברים שם.

אני רוצה להתייחס. שמי מיכל אוגולניק, אני מחברת MSD, ואני רוצה לחדש לך שהשנה הגרדסיל נכנס באוסטרליה גם לבנים בסל.

תודה.

אני מבקשת להעביר את רשות הדיבור לאורלי חסון.

רגע, עוד שתי הערות. החיסון תפס הרבה נפח. הנושא של טיפות חלב הוא נושא בעייתי, מכיוון שטיפות חלב היו אחת ההצלחות הכי גדולות של הרפואה הישראלית, להנגיש את הרפואה לכלל האוכלוסייה. בשנים האחרונות ובנושא של מעקב היריון, יש איזה שהוא פער ובעיה בין המעקב של הרופאים בקופות החולים, לבין המעקב בטיפות החלב.


משרד הבריאות הוציא הנחיה לפני שנה, שלמעשה כל אישה בהיריון כמעט, היריון בסיכון. זאת אומרת כל אישה ברגע שהיא בהיריון, 90% מהנשים, ההיריון שלהן הוא בסיכון, וזה מחייב מעקב של מרפאה להיריון בסיכון גבוה. על ידי זה עושים שני דברים. אלף, מלחיצים ללא צורך את הנשים, כיוון שאישה שיש לה בלוטת תריס ולוקחת אלטרוקסין, גם היא שייכת להגדרה של היריון בסיכון. הקופות צריכות לפתוח מרפאות להיריון בסיכון גבוה, הנשים האלה צריכות להיות מטורטרות ומוזמנות כל הזמן, כיוון שהיריון בסיכון גבוה זה היריון בסיכון יותר גדול; והם הכניסו שם התוויות, שאנחנו בתור רופאים, מתנגדים להם. זאת אומרת זה לא נשים עם היריון בסיכון. אתה עושה את כל הנשים בהיריון – להריון בסיכון, וזה מחטיא את המטרה שלו.

וגם לגבי תרופות אונקולוגית, אבל זה לא לוועדה הזאת.

אוקיי, תודה אדוני.

אורלי חסון, ציצואשוילי, מנכ"לית עמותת לדעת, בבקשה.

תודה. שלום רב לכולם.

קודם כל אני רוצה לחזק את הדברים שנאמרו על ידי חדווה, בכל מה שקשור לוועדות להפסקות היריון ובכלל על החוק להפסקת היריון, שיוצר מצוקה מאד מאד כבדה על נשים. לאורך שנים של ליווי של נשים, אנחנו עמותה ירושלמית, אמנם פועלים בחלקנו ברמה הארצית, אבל העמותה היא ירושלמית.

לדוגמא, בירושלים פועלות רק שתי ועדות להפסקות היריון. צפיפות מאד מאד קשה. לא ברור לי מדוע משרד הבריאות לא מאשר לבתי חולים נוספים לבצע הפסקות היריון. סוגיה. צריך לברר אותה. אבל מעבר לזה ולחיזוק הדברים שנאמרו על ידי חדווה ועיסוק בנושא הפסקות היריון, אני רוצה שנייה לחדד את כל הנושא של חינוך וחינוך לבריאות מינית, שזו סוגיה שלא עוסקים בה.

לא עוסקים בקידום בריאות מינית בצורה שאנחנו יכולים להגיד בצורה גורפת, המדינה שמה את זה בסדר הקדימויות שלה ואומרות שיש לנו פה מה לעשות ומה לקדם. אנחנו פוגשים בני נוער, נערות, נערים, צעירים וצעירות, שמבולבלים בכל הנושאים של בריאות מינית, בקיום יחסי המין בוודאי, כאחד מהאפקטים, אחד הדברים, אחת הנגזרות של בריאות מינית. בריאות מינית היא דבר הרבה יותר רחב מ-יש היריון או הוא איננו. בוודאי שזה נוגע בראש ובראשונה לאיכות חיינו.

אז אני חושבת שצריכים לעסוק בצורה מעמיקה בקידום בריאות מינית והעלאה של המודעות ל-מה זה בריאות מינית, ולחשוב על תכניות מותאמות ברמה, אפרופו תכנון משפחה. מה זאת אומרת תכנון משפחה במדינת ישראל? מה זה? אישה ניגשת ועושה מעקב היריון – האם זה תכנון משפחה? מה זה תכנון משפחה, זה לא ברור לי.

זה כמובן, נושא מאד מאד מורכב שאני הייתי מאד מאד רוצה שאנחנו נעסוק בו בצורה מעמיקה יותר.

תודה, תודה.

אחרונות הדוברות, לפני שאני מעבירה את רשות הדיבור גם למשרד וגם כמובן לשרה, יעל אייזנברג מבית החולים הדסה עין כרם, בבקשה.

שלום. אני באתי לכאן עם מלכה נוקריאן, שהיא מיילדת בבית החולים הדסה. אני אזרחית פרטית שעברתי שני מקרים של אובדני היריון, אני לא מהדסה. במקרים האלה לא קיבלתי לא עזרה נפשית, לא סיוע להשתקם, ומה שאנחנו רוצות להעלות כאן, מלכה מנחה סדנאות לתמיכה בנשים שחוו אובדן היריון.

אובדן היריון זה אובדן לכל דבר ועניין, בכל מה שנוגע לאובדן, זה כמו אובדן ילד. יש בו את הנושא של ציפיות ותקוות והשבר הוא שבר מאד מאד גדול, שהוא לא מוכר לא באופן חוקי ולא מוכר בשום אופן על ידי המדינה.

רק נשים שחוות אובדן היריון החל משבוע 26 ומעלה, זכאיות לקבל חופשת לידה או חופשת מחלה. נשים שחוו את זה לפני כן, גם אם זה שבוע או שבועיים לפני כן, לא זוכות לשום מענה בעניין הזה.

בתי החולים השונים, בהתאם לרמת הפתיחות ולאיזה שהוא תקצוב שהם מוצאים, אז נותנים איזה שהוא מענה, אבל הוא מענה מאד חלקי והוא לא אחיד. זאת אומרת נשים בעיקר בפריפריה לא זוכות בכלל לקבל מענה בעניין הזה, ואנחנו חושבות שזה חשוב, חשוב לקיים על זה דיון ולהעלות את זה למודעות. קיימים מרכזים בקופות החולים, אבל גם שם ניתן מענה לדברים נוספים, אבל לא לנושא של אובדן היריון. אין טיפולים ואין תמיכה.

גם בנושא של התייחסות של הצוות הרפואי, זה גם נתון ליחס אישי ולפתיחות אישית של כל רופא או של כל אחות. זאת אומרת זה לא נלמד בצורה מסודרת בבתי הספר לרפואה או בבתי הספר לאחיות. אני נתקלתי ביחס מדהים מצד אחד, וביחס משפיל, לא רק אני אלא גם הרבה מאד אחיותיי לאובדן, שנתקלו ביחס מאד-, אני לא יודעת אם משפיל, אני לא אקרא לזה ככה, אבל יחס שהוא לא מבין את המשמעות, או יחס מנוכר, יחס שהוא לא מכיר בבעיה. חוסר הבנה של הנושא הזה.

דבר אחרון, צריך לטעמנו להעביר איזה שהוא מסר לחברה. נתנו כאן דוגמא בדף שהגשנו, יש בארצות הברית יום שלם שמוקדש לנושא הזה של אובדן עוברים. החברה, וזה כולל גם את האנשים הקרובים לנו ביותר, לא מודעים לשבר, לתחושת האבל, לצורך לעבד אותו, לצורך לשקם את הנפש וגם לשקם את המשפחה, בסופו של דבר. הנתונים שהבאנו כאן הם נתונים מדויקים, אבל הם לא משקפים לגמרי את התמונה כולה. כי כשהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברת על אובדן היריון, אז מדברים על אובדנים שהם בשלבים מאד מאוחרים, על אובדנים כירורגיים. אבל כשיש אובדן שהוא אובדן שקורה באופן טבעי, בשלבים מוקדמים של היריון, כשפסק הדופק בשבוע 8-9-10 ו-11, זה לא מדווח, זה לא נמצא כאן. מהנשים שאני מכירה, כל אישה שנייה או שלישית שאני פגשתי, חוותה במהלך חייה לפחות פעם אחת אובדן של היריון ולפעמים יותר מזה, וזה לא מטופל.

אז היינו רוצות שזה יעלה לדיון.

תודה, תודה על העלאת הנושא לדיון.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה גברתי.

אני מתנצל בפני משתתפות הדיון, שאני הגעתי באיחור, היה דיון דחוף שאני יזמתי אותו בוועדת הפנים, ונאלצתי להיות בו, לכן אני מתנצל שאני לא אדבר על הדברים לגופם. אני מניח שהרבה דברים חשובים נאמרו פה ואני לא רוצה לחזור על דברים שכבר נאמרו.

אני רק רוצה להדגיש כמה היבטים יותר כלליים, והיבט אחד ספציפי. אנחנו בעד שוויון בין נשים וגברים, אבל שוויון איננו אומר שנשים זהות לגברים מכל בחינה ואופן. לנשים יש צרכים אחרים, בעיות אחרות, קשיים אחרים ולפעמים גם אפשרויות ויכולות אחרות, ואת השוויון שאנחנו רוצים לקיים אותו, הוא שוויון על בסיס של שוני והכרת השוני וכיבוד השוני, אבל גם מתן תשובות דיפרנציאליות, לצרכים הדיפרנציאליים.

אני מניח שבדיון הזה, מתוך הסתכלות על המשתתפות והמשתתפים שיש כאן, אתם בוודאי הצלחתם להציף את הסוגיות בצורה טובה. אני מברך אותך גברתי השרה, על כך שאת נמצאת איתנו בדיון החשוב הזה.

אני רוצה להתייחס לסוגיה אחת נקודתית והיא הסוגיה של הוועדות להפסקת היריון. אני חושב שמה שקורה בתחום הזה, מתוך המידע שמגיע אלי, הוא מאד מאד בעייתי. אני חושב שלא בכל טיפול רפואי הבדל של שבוע או אפילו שבועיים, הוא הבדל משמעותי. לפעמים אין ברירה, המערכת נאלצת לספוג את הזמן הזה וגם האנשים אולי היו רוצים לקבל טיפול יותר מהיר, אבל הם לא יכולים ואין מה לעשות.

בסוגיות האלה אנחנו מדברים על השלכות מאד מאד גדולות, גם בריאותיות במובן הפיזי, גם בריאותיות במובן הנפשי, וגם באמת דברים שיכולים לשנות בכלל את ההחלטה ואת המתכונת ולשנות חיים של אנשים, בצורה שאני ממש לא רוצה כרגע לפרט, כי אני חושב שכולנו מבינות ומבינים, והסוגיה הזו מחייבת איזה שהוא טיפול שורש.

עכשיו, גישתי העקרונית וישנם חברי כנסת נוספים, ככה החלפתי כמה מילים בנושא הזה עם השרה, זו סוגיה מורכבת, יש עליה ויכוחים ציבוריים וחברתיים, אבל עמדתי העקרונית אומרת שאנחנו יכולים בעניין הזה להפחית הרבה מאד מבלבול המוח, על ידי החלטה של מדיניות יותר מתקדמת, שאומרת שבסופו של דבר הבסיס צריך להיות החלטותיה של האישה. ואם אנחנו נאמץ את העיקרון הבסיסי הזה ואנחנו נוביל את עצמנו למדיניות יותר מתקדמת בנושאים של הפסקת היריון, אנחנו נוכל לצמצם הרבה מאד מהמכשולים ומהמכשלות שקיימים במערכת, כפי שהיא קיימת היום.

אבל, כל עוד אנחנו נמצאים במצב הקיים היום, אני חושב שאת המערכות האלה צריך לתגבר בצורה דרמטית. כי אם אין לנו אפשרות לעשות משהו יותר מתקדם, אז בואו נעשה את מה שאנחנו עושים לפחות, לא בדרך שסתם פוגעת וסתם מתעללת בנשים שנמצאות במצוקה, מצוקה מאד קשה, ושהזמן מאד מאד חשוב ורלבנטי לגבי המצב שלהן.

ונקודה אחרונה, שמחברת אולי בין הסוגיה הזאת לבין סוגיה יותר רוחבית: הפסקת היריון היא כמובן לא רק שאלה פיזית במובן הבריאותי הפיזי, היא גם שאלה נפשית והליווי הנפשי הוא מאד חשוב. אני לא יודע אם היה סיפק בזמן הדיון, גברתי יושבת הראש, לשמוע יותר פירוט בעניין הזה. בפנינו נייר של פורום הפסיכולוגים והעובדים או העובדות הסוציאליות.

אנחנו לא נוגעים בנושא הזה היום, אנחנו לא יכולים היום.

אוקיי, אז אני רק מסמן אותו כסוגיה.

יש פה רשימה של נושאים שאנחנו נדון בהם בישיבות הבאות.

מצוין. אז אם הנושא הזה יידון בישיבה נפרדת של הוועדה, אני מאד מברך על כך.

חד משמעית. אנחנו קיבלנו אישור מיוחד עד רבע לשתיים מיושב הראש ואנחנו חייבים לסכם.

תודה.

תודה לך.

פרופסור ארנון אפק, מילות סיכום שלך.

קודם כל תודה על כל הנושאים. אני חושב שהיה נכון, מפאת קוצר הזמן, לבוא ולבדוק ולהעביר תשובה מסודרת. חלק מהדברים שנאמרו אינם מוכרים, אחרים אני מכיר נתונים אחרים, אבל אנחנו נבדוק כל דבר וניתן לכם תשובה.

תודה רבה, תודה לך, ואנחנו מחכים ומחכות לתשובות.

גברתי השרה, שוב תודה על ההשתתפות שלך וגם על ההערות תוך כדי, כי הנושא מאד קרוב אליך ואת מכירה אותו, והמשקפיים המגדריים אינם חדשים לך, בטח לא בנושאים שטיפלת בהם בעבר בהצלחה רבה, ואני בטוחה שהרוח הזאת תבוא ותגיע למשרד הבריאות.

תודה רבה. אני רוצה להודות לאנשי המשרד, ותרשו לי להודות גם לאורית, היועצת שלי.

היא כבר חלק אינטגראלי מאיתנו.

ממונה על כל נושא נשים אצלי בלשכה. לא רק, אבל בעיקר.

הלאמנו אותה.

אוקיי, אז אני רוצה לעבור ממש אחד אחד: השתתפות נשים בוועדות בכלל ובוועדת הסל בפרט. קודם כל מהרגע שנכנסתי אני הנהגתי, ואני שואלת כל ועדה שיש כמה נשים ישנן, ואם אין נשים – אז אני מבקשת שתהיינה נשים. זה באמת עניין של מודעות. כרגע הבנתי שעניין ועדת הסל יש משא ומתן מול האוצר. אני אעקוב באופן אישי שאכן תהיינה נשים, לפחות ייצוג הולם, אם לא 50-50.


בעניין הממוגרפיה/MRI שדיבר עליו חבר הכנסת ד"ר עפו אגבאריה, הבנתי שכבר היה דיון, אז אני מייתרת אותו, עוברת הלאה.


יש פערים לא רק בין גברים ונשים בנושא של הבריאות, אלא בתוך הנשים יש פערים, ממש כפי שיש פערים בחברה בכלל, בין נשים יהודיות לנשים ערביות ובתוך הנשים הערביות, בין הנוצריות למוסלמיות, ובתוך המוסלמיות בין אלה שגרות בערים לבין הבדואיות. ואני מאד מאד מבקשת להוסיף עוד נושא למחקר, כדי שאנחנו נבין איפה הם הפערים. אם לא נדע איפה הפערים, אנחנו לא נוכל לטפל בהם. לי זה מאד חשוב ואני מאד אשמח להיעזר במרכז המחקר של הכנסת.

לועדות הפסקת היריון יש באמת שני היבטים, יש להן קודם כל את ההיבט של התורים, של המחיר. בהיבט של המחיר הבנתי שכבר הועלתה הצעה ובקשה לוועדת הסל הקרובה, להכיל אותה בוועדת הסל, ואני מאד מאד מקווה שאכן כך ייעשה, ותינתן איזו שהיא הנחה. אבל יש גם באמת את הנושא שחבר הכנסת דב חנין העלה, וגם חברת הכנסת זהבה גלאון, יושבת ראש מרצ העלתה, והיא שבתוך המגזר היהודי יש גם הבדלים בין חרדיות-.

מעירה לי אורית והיא צודקת בהחלט, וצריך לתת את הדעת בעיקר מבחינת המודעות, שגם במגזר הערבי וגם במגזר החרדי חייבים לתת מודעות.

אני חוזרת לוועדות הפסקת היריון. יש היום שאלה מאד גדולה, למה בכלל צריך לבוא לוועדה כדי לבקש רשותה להפסיק היריון. האם האישה אינה אחראית על גופה, והאם לא היא זו שצריכה לקבל את ההחלטה?

אז ראשית לכל אני רוצה לומר לכם שמכיוון שעסקתי בנושא מהרגע שנכנסתי, אז התשובה שניתנה לי הייתה שלמעלה מ-98% מהבקשות נענות והוועדות לא עושות בעיות בתחום הזה. אני גם עניתי לך, אנחנו דיברנו על זה פעם. ולכן אני אומרת לכם את האמת, לפעמים אולי לא כדאי לטלטל את הספינה, כי לפעמים כשמטלטלים אותה נכנסים אליה מים. אז אני מתלבטת ביני לביני אם כדאי להעביר את זה לכנסת, כדי לבטל את הוועדות, מפני שכמו שאתם יודעים – זה חוק. כן, אם אנחנו רוצים היום לבטל את הוועדות ולהביא לידי כך שאישה היא זו שמחליטה והוועדה היא רק ועדה רפואית שקובעת אם היא יכולה מבחינה רפואית וכו', זה יבוא לכנסת. אני לא יודעת מה יהיה הסוף. שאלה.

אני בהחלט מוכנה שחבר הכנסת דב חנין יחד עם חברת הכנסת זהבה גלאון, כמובן עם יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת ד"ר עליזה לביא, שתתנו את הדעת ואם אכן יוחלט לבוא לכנסת, אני בוודאי אזום אפילו חוק ממשלתי בנושא.

ונדמה לי שעד כאן, ואנחנו נקיים המשך, בהחלט.

אני מודה לכולם.

ודאי.

אני מבקשת לסכם את הישיבה:

הוועדה לקידום מעמד האישה מודה לשרת הבריאות, חברת הכנסת יעל גרמן, על ההשתתפות בישיבה ועל ישיבות ההמשך שתבואנה;

אני מודה על ההחלטה של השרה לדאוג לייצוג הולם בוועדות באחריות המשרד, ובכלל זה בוועדת סל התרופות;

הוועדה רואה ישיבה זו כישיבה ראשונה להעלאת הסוגיות השונות הקשורות לבריאות נשים, שממנה אנחנו כמובן נמשיך ותצא הודעה בקרוב על התאריך הבא במושב הבא של הכנסת, שבו אנחנו נתמקד, כמו שאמרתי, גם בנושאים שלא הספקנו לגעת בהם בישיבה הזאת;

הוועדה תבקש ממרכז המחקר והמידע של הכנסת מחקר מקיף, שיבדוק את ההבדלים בתוחלת החיים של הנשים, בהיבטים המגדריים כמובן, נשים-גברים, ואת הסיבות לירידה בתוחלת החיים של נשים במדינת ישראל, ובתוך כך גם לגבי הדברים האחרונים שלך, לגבש מחקר בהיבטים המגזרים, וגם כמובן על הדברים שנאמרו פה על ידי חברי הכנסת השונים;

הוועדה תפנה לוועדת סל התרופות בבקשה שתיבחן את האפשרות להכליל בסל מימון של אמצעי מניעה;

אמצעי מניעה מופיעים בהצעה לסל, והוועדה לבריאות האישה תדרוש שזה יתממש. זה בתחרות, אבל יש רשימה ארוכה מאד של גלולות שמוצע שהן יהיו בסבסוד מלא.

אבל גלולות זה לא האמצעי היחידי.

אז אני מוסיפה: הוועדה תבחן ותגיש את ההמלצה.

הוועדה מבקשת משרת הבריאות לפעול בדחיפות להקמת היחידה האישפוזית לנפגעות תקיפה מינית, לפני שהתקציב המיועד להקמתה יתאיין;

הוועדה סבורה שיש צורך בתגבור הוועדות להפסקת היריון בבתי החולים הנוספים, וגם לכך אנחנו נידרש. אני שוב חוזרת ומודה, הרבה הצלחה בתפקיד הרחב שלך, ותודה על שיתוף הפעולה.

תודה רבה לך.

תודה רבה לכם, המשך יום נעים.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>
07/05/2014
12:36