PAGE
2
ועדת הכספים
08/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 111>
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, א' באב התשע"ג (08 ביולי 2013), שעה 14:10

<צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14), התשע"ג-2013 (פילה קפוא של אמנון מצופה, מתובל או מעובד)>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
מיכל בירן

משה גפני

בועז טופורובסקי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

חמד עמאר

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

עפר שלח

אורלי לוי אבקסיס

>
שירלי אביבי - כלכלנית ברשות המסים, משרד האוצר

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

אבשלום וילן - חכ"ל, התאחדות חקלאי ישראל

אריאל מירלמן - יועמ"ש, התאחדות יבואני דגים

ישראל אריאלי - מנהל תחום הדגים, ישראל פלדמן בע"מ

עמיחי גילר - מנהל שולחן מגדלים, ארגון מגדלי דגים

גבריאל איכנוולד - יו"ר, דגת הארץ, ארגון מגדלי דגים

שגית אפיק
שלומית ארליך

טמיר כהן

לאה קיקיון
<צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14), התשע"ג-2013 (פילה קפוא של אמנון מצופה, מתובל או מעובד)>

שלום לכולם, אני פותח את הדיון. על סדר היום - צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14), התשע"ג-2013 (פילה קפוא של אמנון מצופה, מתובל או מעובד). הסבר בבקשה. אחר כך, אם חברי הכנסת ירצו – יירשמו וגם אורחים שנמצאים אם ירצו – יירשמו.

בשלב הזה אנחנו מביאים צו שהוא צעד נוסף שנעשה במסגרת ההגנה על הגידול המקומי והייצור המקומי של דגים בישראל. במאי 2011 העלינו את המס על דגי אמנון קפואים שמגיעים לישראל במטרה להגן על גידול מקומי של דגים בארץ.

- - -

אני אקצר כדי שיהיה זמן לזכות דיבור לאלה שרוצים להגיב. בצו שנעשה במאי 2011 העלינו את המס על דגי אמנון קפואים מ-11 שקלים ל-15 שקלים. מאז ועד לצו הנוכחי אנחנו ראינו שבעצם היתה הסטה של יבוא דגי אמנון – מהפרט של יבוא דגי אמנון קפואים לדגים מתובלים בפרק אחר. בצו הנוכחי מה שאנחנו עושים – מתאימים את המס שקיים על דגי אמנון קפואים בפרק 3 לצו תעריף המכס לדגי אמנון שהם מתובלים בתיבול עדין של - -בצו הנוכחי אנחנו מתאימים את ההגנה שנתנו בזמנו וקיבלנו את אישור ועדת הכספים בזמנו להגנה של 15 שקל לק"ג דגים קפואים, מתאימים את זה ליבוא של דגי אמנון מתובלים.

מה זה מתובלים|?

מעובדים. בצו תעריף המכס יש הגדרות סיווגיות. אם הדג מגיע קפוא והוא ללא תיבול בכלל וללא עיבוד, הוא מסווג בפרק 03. אם הוא עובר איזה תהליך עיבוד, קטן מאד – מוסיפים טיפה פלפל, תבלינים, או מצפים אותו באיזה ציפוי, הוא עובר מפרק של דג קפוא, ל-16.

נניח שנאשר את זה ומחר יביאו דגי אמנון עטופים בשקית נייר - זה יהיה מחלקה נפרדת ונצטרך עוד פעם לדון?

לא. אם זה רק באריזה בשקית זה נשאר בפרק 03, אבל אם זה דג שעבר איזשהו תיבול, למשל – פירורי לחם, דברים כאלה, הוא עובר - - -

זה כולל הכל, או שיש משהו שזה לא כולל ומחר יעשו איזה תרגיל או משהו – אני מנסה להבין.

כשאנחנו עשינו את הצו הראשוני ב-2011 לא חשבנו שתהיה הסטה לכיוון - - -

אני יודע. לכן אני שואל – עכשיו, כשכבר ראינו שיש הסטה, וכמו שבתחמוני מס יש אנשים חכמים, אז גם פה מצאו פרצה. אני שואל אם יש עוד פרצות ששווה כבר לחסום אותם מייד.

ברגע שנגלה עוד פרצה - - -כרגע, בדגי אמנון אנחנו לא רואים שתהיה עוד פרצה.

- - -

בפעם הבאה ינסו בפורלים.

כשינסו בפורלים אנחנו כנראה נידרש לסוגיה הזאת.

- - -

אני אסביר. גם במסגרת התיקון הנוכחי – בקודם, ועדת הכספים ביקשה ששליש מהיבוא, 2,500 טון, שזה שליש מהיבוא אז, יהיה במס הקודם של 11 שקלים. גם בצו הנוכחי את היבוא אנחנו את היבוא - - לתוך המכסה הזאת, כלומר, המס של דגים מתובלים שיגיעו במסגרת מכסה, יוכלו לקבל את המס של 11 שקלים ולא של - - -. נשארנו באותה מסגרת, רק אנחנו רוצים לסגור את הפרצה.

שאלה: בצו המקורי בדברי ההסבר, שעשו את ההעלאה המקורית כתבתם שתוספת ההכנסות היא 15 מיליון. קצת הופתעתי לראות שבתכנית המדיניות הכלכלית, ששם הוחלט על הצו הזה, תוספת ההכנסות רק על התיבול היא 110 מיליון ?

זו טעות. זו טעות. זה נע בסביבות - - -

אני רוצה לדעת בעוד כמה מקומות הם טעו – ואז זה כבר - - -

- - -

אני מביא דגים קפואים מזה 12 שנה. אני הייתי אחד מהראשונים שהביא את הפילה אמנון הקפוא למדינת ישראל מסין. רבותיי המכובדים. פילה אמנון קפוא לא בא בשום פנים ואופן על חשבון דגים טריים, קרי אמנון טריא. עקרת הבית הישראלית ידועה בשמרנותה ובמטבח של עקרת הבית הישראלית יש תפקיד לקפואים ויש תפקיד לטריים. זה לא בא אחד על חשבון השני. במשך 2011 או 2012, מתי שהיה הדג המתובל – שזה בכלל לא פואנטה. התבלון הוא לא הפואנטה, הפואנטה היא האם זה קפוא או טרי. עקרת הבית, כאשר היא קונה קפוא, זה לצרכים של בישול של קפוא. כשהיא קונה טרי – זה לצרכים של בישול של טרי. זה לא בא אחד על חשבון השני.

אני מציע דבר פשוט: יש על דג קפוא שלם מס של 6.5 שקל לק"ג. תשוו את המס. שיהיה הדג השלם ודג הפילה באותו מס, 6.5 שקל. כל עם ישראל יודה לכם.

אני רוצה לשמוע את ההצעה שוב.

היום משלמים 15 שקל לק"ג. הדג בסין עולה 13 שקל. הנה הצעת מחיר שהבאתי לפני שעה מסין. 3 דולר עולה הדג בסין. 15 שקל זה המס. תגידו לי אם זה הגיוני?

אנחנו שוקלים את זה לפני שהוצאנו את המים שהכניסו בפנים או אחרי?

ציפוי הקרח בא כדי למנוע חימצון של הדג. דג זה מוצר מזון רגיש. הוא חייב ציפוי קרח כדי להגן עליו בפני חימצון. אנחנו מגנים על עקרת הבית ששמה בפריזר את הדג ומוציאה בראש השנה או בפסח את הדג.

בעצם, הממשלה, הוועדות שהיא מינתה בשנתיים האחרונות שבוחנות את נושא יוקר המחיה, אחת אחרי השניה מדברות על הצורך בהסרת חסמי יבוא. מדברים יפה על הצורך לעשות ולשפר את המצב של יוקר המחיה וכשזה מגיע לרגע האמת - אם זה בשבוע שעבר כשדיברו על תקנות סימון מזון, ועוד לא אישרו, ודיברו על משהו שמאד מגביל את היבוא של מזון - - -

על מה שהיה בוועדת הבריאות אתה מדבר?

כן.

נו, באמת, כדי שתרשום כמה קלוריות יש במוצר וכמה שומן אתה אומר שזה מה שמגביל את היבוא? אל תגזים. מי שיש לו מה להסתיר לא רוצה לכתוב.

אני אומר שברגע האמת תמיד יש אינטרס נורא חשוב. פעם זה אינטרס של לסמן את המוצרים בצורה מאד ברורה שלא יהיה מצב שמישהו חלילה יתבלבל. פעם זה אינטרס של מגדלים מקומיים. ברגע האמת, כשבוחרים את השיקול הזה – יוקר המחיה נשאר בצד, ולכן אחרי זה אנחנו מתלוננים שהמחירים גבוהים. לכן אנחנו חושבים שלא צריך לקבוע מס של 15 שקל, אם העלות היא כל כך נמוכה. 15 שקל רק על המיסוי, כשהגידול המקומי ממילא לא מצליח לייצר את הכמויות שנדרשות ברשתות השיווק - - -

זאת אומרת – לא לאשר את זה.

בוודאי. אנחנו חושבים שהמוצרים ברשתות השיווק הם אותם פילה קפוא, והטענה שזה מה שמתחרה בגידול המקומי היא טענה לא לגמרי מדויקת, וצריך גם לקחת את זה בחשבון.

אני מארגון מגדלי דגים. לצערנו, אנחנו שנה שלמה נמצאים בסיפור הזה. במשך שנה שלמה הביאו את האמנונים האלה בלי מכס, ומי שאומר שזה לא פוגע, זה כן פוגע. זה פוגע בענף ש-2,000 איש מתפרנסים ממנו, כולל מושבים וקיבוצים בפריפריה. זה לא פוגע ב-100% אבל זה פוגע ב-80-70%. זה הדג היחידי שיש עליו איזושהי הגנה. זה דג שבמדינת ישראל, לפני 77 שנים, בקיבוץ ניר דוד בעמק בית שאן בביצה התחילו לגדל אותו. מה שקורה כרגע, במידה ותוסר ההגנה לגמרי – אני רוצה שגם יבדקו איך מגדלים את הדגים בסין. שמשרד הבריאות יבדקו.

איך זה ישפיע על הצרכנים?

זה הדג היחיד שיש עליו מכס. 90% מהדגים שמגיעים לארץ – אין עליהם מכס.

אני מייצג את התאחדות יבואני הדגים ואת חברת "דלידג" בבית שאן. במשך השנה האחרונה היתה פרצה וזה פשוט הפך את השוק הזה לפעם אחת – בצורה אנומלית שיבואן אחד שמצליח לעבור את בדיקות המעבדה, יבואן אחר לא, גרם לחוסר ודאות ושינוי במחירים, כאשר חלק מהיבואנים הרוויחו הון עתק כתוצאה מהיבוא ללא מכס, הזה. אנחנו חושבים שחייב להיות מכס הגנה על ישראל, בניגוד ללשכת המסחר שכל דבר שהיא חושבת זה לפתוח את כל היבוא וזה יהרוס לחלוטין את התעשייה בארץ. חבר הכנסת גפני, שהיה יושב ראש הוועדה הקודם – בזמנו העלו את המכס מ-11 שקל ל-15 שקל, ואני חושב שזה נכון שיהיה מכסה אחיד על כל היבוא. לגבי שיעורו? את זה האדונים הנכבדים יקבעו.

אני לא רוצה לחזור לדיון מלפני שנתיים, אבל מה לעשות? ההגנה היחידה, כמעט, שיש לחקלאות הישראלית היא באמצעות מכסי מגן. אנחנו במקום השלישי מלמטה במדינות ה-OECD מבחינת ההגנה על החקלאות, תקשיבו טוב. מעלינו – 33 מדינות שמסובסדות באורח הרבה יותר גבוה. 80% מהדגים היום בארץ מביאים מסין. אמרתי כבר שאולי הדרך היחידה, שכל צרכני הדגים יתאגדו - - 80% מהדגים מביאים מסין. מה הערך האמיתי שלהם? חברת הכנסת אורלי לוי אמרה את זה- מביאים הרבה מים. עושים כסף ממים, זה בסדר. היתה הטלת מכס. עשו הבה ונתחכמה. אנחנו מבקשים לאשר את זה.

אני מ "דגת הארץ", אמרו פה כבר כמעט הכל, אני מוותר.

אם המכס יעלה את הכנסות המדינה, אנחנו מדברים על יוקר המחיה, יש לי הצעה – שהכסף שרוצים - - -

- - -

אני הבאתי את זה לאישור כאשר הייתי יושב ראש ועדת הכספים. אישרתי את ההעלאה כאשר היה מדובר על זה שחלק יהיה במחיר הקודם כדי שהמחירים לא יעלו, זה היה לפני פסח. יש שתי דרכים שאפשר לסבסד חקלאים – ובמקרה הזה באמת צריך לסבסד את החקלאים. או ששמים את המכס ומגינים על התוצרת החקלאית המקומית או שמסבסדים את החקלאים במישרין. הממשלה החליטה על הורדה של 680 מיליון שקל בהורדת מכסים, שפגעה בתעשייה המקומית. עכשיו, החזירו את זה, אחרי שצרחנו, כמו אני לא יודע מה. אבל הממשלה הורידה את כל המכסים, היא לא התחשבה בזה. זה לא מקרים שירד מחיר לצרכן. במקרה הנוכחי, אני מציע שהממשלה תסבסד את החקלאים, ושמגיע להם הסבסוד. המחיר של הדגים הללו עולה מ-15,18,20 שקלים ל- 40 שקלים. אתה מייד רואה את ההעלאה. אני לא מתערב בעניין הזה, גם אין לי זכות - - -

מיד כשהממשלה תסבסד את החקלאים נדון בעניין, על המקום.

אני רק אומר לך - - אני אז העליתי את המכס והיתה העלאת מחירים. המדינה יכלה לסבסד כמו שהיא יכלה להוריד 680 מיליון שקל. הורידה מכסים והפסידה כסף.

כולנו פה בעד החקלאים, כולנו רוצים להגן על התעשייה המקומית. אותי מטרידה השאלה מה יקרה עם הלקוח הסופי. איך זה ישפיע עליו, במחירים. ואני רוצה לדעת תשובה.

אומרים לך – יעלה המחיר.

שנדע – על כמה כסף באמת מדובר?

מבחינתי הפרט הזה מעביר את הכל בחזרה למקום שהוא היה אמור להיות.

כמה כסף זה?

ההעלאה הספציפית הזאת, כשעשו את החישוב לתקציב המדינה אמרו שתהיה הסטה מלאה. אם לא נעשה את התיקון הזה בסופו של דבר, כל הפילה הקפוא היה עובר להסתווג ב-16 ועל פי זה עשו את התחזית, ואז מדובר בערך על 100-115 מיליון, אם היתה הסטה מלאה. ברגע שסגרנו את הפרצה הזו, כבר לא תהיה ההסטה הזו, והמצב יתאזן.

אחרי ששמענו את כולם, אני מעלה את זה להצבעה.
מי בעד לאשר את הצו? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין

צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 14) אושר.

הצו אושר פה אחד, תודה רבה. הישיבה נעולה .
<הישיבה ננעלה בשעה 14:35.>