PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
10/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 55>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום רביעי, ג' באב התשע"ג (10 ביולי 2013), שעה 9:00

<החינוך במגזר הערבי>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

עיסאווי פריג'

רות קלדרון

טלב אבו עראר

נסים זאב

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

אחמד טיבי

>
דלית שטאובר - מנכ"לית, משרד החינוך

מיכל שטרנברג - עוזרת המנכ"לית, משרד החינוך

דר' מוחמד אלהיב - ממונה ארצי על החינוך הבדואי, משרד החינוך

אסף דטנר - מ"מ מנהל מינהל הפיתוח, משרד החינוך

עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך לערבים, משרד החינוך

כמאל אטילה - דובר המגזר הערבי, משרד החינוך

שאולי פאר - נציג דוברות משרד החינוך

מוהנה פארס - ממונה חינוך מגזר דרוזי, משרד החינוך

משה שגיא - מנהל מינהל כלכלה ותקציבים, משרד החינוך

רימון סאבא - מנהל תחום תכנון, ניהול וביצוע, משרד החינוך

נאסר אבו סאהי - יועץ שר החינוך לחברה הערבית

זיו בר - ראש תחום צעירים ועוזר ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

רועי אסף - ראש האגף לפיתוח חברתי, משרד ראש הממשלה

נסרין שאמי - מנהלת תחום מיעוטים, המשרד לפיתוח הנגב והגליל

אביב טטרסקי - תחקירן, עיר עמים, מוזמנים נוספים

ורד ליבנה - מנכ"ל, תנועת 'הכל לחינוך'

לילי הלפרין - מנהלת, מכון אמת

יהודית פריסמן - רכזת הסברה, המינהל לסטודנטים עולים

ג'עפר פרח - מנהל מרכז מוסאווא

רונן קובלסקי - מנהל מחוז צפון, החברה למתנ"סים

שרון איילון - ראש תחום חברה ורוח, מט"ח

דר' נעמי גורביט - ראש תחום שפות, מט"ח

דר' שרה הרשקוביץ - ראש תחום מתמטיקה, מט"ח

דר' בהאא מחול - מנהלת המחלקה לערבית בתחום שפות, מט"ח

זיאד מג'אדלה - יושב ראש המחלקה לתיאום ותכנון, הסתדרות המורים

מחמד חיאדרי - ועדת המעקב לחינוך הערבי

עאטף מועדי - ועדת המעקב לחינוך הערבי

פרופ' מחמוד חליל - נשיא המכללה, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה

דר' דורון מור - סמנכ"ל לפיתוח, מכללת סכנין להכשרת עובדי הוראה

דב גרינבלט - דובר, החברה להגנת הטבע

יוסף עסאקלה - מנהל המל"שים, החברה להגנת הטבע

אלי חטיב



מיכל תותחני

יהודית גידלי

א.ב., חבר המתרגמים
<החינוך במגזר הערבי>

בוקר טוב לכולם, אנחנו ייחדנו את הישיבה הבוקר לדיווח ועדכון על ידי משרד החינוך, ולאחר מכן כמובן להערות, בנושא החינוך במגזר הערבי.

הוועדה שמה לעצמה בתחילת הדרך בכנסת ה-19 את הנושא של הפריפריה בכלל ואת החינוך במגזר הלא יהודי בפרט כנושא מרכזי כדי לנסות ולהיות שותפים לצורך העמוק לסגור פערים. לא רק לסגור פערים, אלא בעצם לקדם את החינוך במגזר הערבי גם בנושאים הפיזיים וגם בנושאים כמובן הפדגוגיים.

הוועדה ערכה סיור במגזר הבדואי בדרום לפני מספר שבועות בכפרים הבלתי מוכרים, והתרשמה בחלק מהדברים מאוד לחיוב, בחלק מהדברים כמובן פחות, מההתקדמות שיש במגזר בדרום.

מונח לפניכם מחקר של מרכז המחקר והמידע שיצא בתחילת החודש שעבר על נתונים על מערכת החינוך במגזר הערבי, ועבודה נוספת שנעשתה לפני מספר ימים על החינוך במגזר הבדואי גם בדרום וגם בצפון. המספרים מדברים בעד עצמם. הם מציגים כמובן בכל התחומים פערים בין התוצאות בחינוך היהודי ובחינוך שאיננו יהודי. יש זחילה מסוימת בחלק מהנתונים כלפי מעלה. אני מתרשם שמעבר לבעיות הפיזיות, של חוסר כיתות או חוסר מבנים מתאימים, צפיפות ילדים בכיתות, אלימות כפי שמדווחת על ידי התלמידים, אחד הנתונים שמשכו את תשומת ליבי זה היה שיעור ההשתתפות הנמוך בלימודים בכלל. אחד הנתונים המאוד קופצים מייד לעין זה שבכפרים שנמצאים תחת שתי המועצות שעוסקות גם בכפרים המוכרים וגם בלא מוכרים במועצות האזוריות, שיעור ההשתתפות למשל בגילאי גן הוא נמוך מאוד מאוד.
לפחות מניסיוני שלי, ילד שלא הולך לגן ילדים ואחר כך גם לא הולך לכיתה א' ומצטרף למערכת הלימודים בכיתות ב', ג' ו-ד' מכל מיני סיבות, אחת הסיבות זה נגישות כמובן של הילדים הקטנים למתקני החינוך, ילד כזה, הסיכוי שהוא בכלל יצליח להתמודד עם החומר הנלמד ולהגיע לאיזשהו הישג, הוא נמוך מאוד, אם בכלל. אז נא לקחת את זה גם כן לתשומת לב. אני יודע שחברי הכנסת הערבים נפגשו אתמול עם שר החינוך ואני מבין שהיתה פגישה מאוד מועילה. אני רואה את זה בהחלט בחיוב, ההידברות וההתחקות עם הנתונים והניסיון המשותף להביא לשיפור המצב. זה בעצם המפתח להצלחה, כי אף אחד לא חושב שיש פה שני תפקידים, אחד למערכת החינוך לנסות ולתת חינוך יותר טוב, ולנו חברי הכנסת כל הזמן לתקוף, להתמודד, להילחם, אלא באמת אנחנו רואים את עצמנו שותפים לצורך להתמודד עם הבעיות.

זו הזדמנות בשבילי גם לאחל לאזרחים המוסלמים של מדינת ישראל חג קורבן או חג רמדאן או צום רמדאן קל. אני גם ביקשתי בפגישות מהסוג הזה, לא להגיש לא שתייה ולא דברים אחרים, כאות הזדהות וכיבוד השותפים שלנו בחברה הישראלית האזרחית. אז תודה רבה.

אני מעביר את זכות הדיבור למנהלת הכללית של משרד החינוך.

אז בוקר טוב לכולם. אני באמת מאוד שמחה על הפגישה של ועדת החינוך של הכנסת שמוקדשת כולה לנושא של המגזר הערבי, לחברה הערבית, למגזר הדרוזי והבדואי והצ'רקסי. אני יותר שמחה היום מאשר אתמול, בעקבות פגישה מאוד טובה שבעיקר אני רוצה לומר על הרוח שנשבה בה, רוח של שיתוף פעולה, רוח של שקיפות, רוח של העמדת האתגרים המשותפים על השולחן מתוך רצון כן להתמודד עם בעיות שלא נולדו אתמול ולא נולדו בשנה, בעיות של שנים רבות, אבל מתוך רצון בשיתוף פעולה, ושוב, מתוך קשר ושקיפות לקדם את האתגרים המשותפים שיש לנו, שהמטרה המשותפת של כל הנוגעים בדבר היא שכל ילד שנולד במדינת ישראל, לא משנה באיזה נקודה הוא התחיל בכניסה שלו במערכת, יסיים בנקודה של שוויון הזדמנויות וללא פערים, וכפי שאתה רמזת כבר בדבריך, למרות התקדמות עדיין יש פערים ואנחנו רוצים ונחושים להתמודד איתם.


אני ברשותכם אתחיל בסקירה, אפרוס את הנתונים בפניכם, אומר מהם האתגרים שעומדים על הפרק. נמצאים כאן איתי כל אנשי המקצוע שמטפלים במסירות ובמקצועיות גם באוכלוסיה וגם בסוגיות המערכתיות ושקשור לתקציבים ולבינוי, כך אנחנו נשמח לכל דיון ולעמוד לרשותכם בכל שאלה.


אז כפי שאתם רואים במצגת שאנחנו הכנו לטובת המפגש הזה, קודם כל מספרי התלמידים לפי כיתות ולפי מגזר נמצאים לפניכם. אנחנו רואים את האחוזים שלהם מכלל מערכת החינוך. אנחנו רואים שהמגזר הבדואי מהווה היום קצת יותר מ-5%. יש לו כ-3,836 כיתות. המגזר הדרוזי והצ'רקסי הוא קצת יותר מ-2%, 2.07. יש לו כמעט 42,000 תלמידים עם 1,661 כיתות. המגזר היהודי הוא 74% והמגזר הערבי הוא 18.39%, 13,884 כיתות.


הסוגיה שמאוד מאוד מטרידה היא כמובן סוגיית הבינוי וסוגיית הכיתות שיש בה פערים של שנים אחורה ולמרות מתווה שעושה העדפה מתקנת אחורנית בקצב, לא סוגרים את כל הפערים. תיכף נציין אותם ונגיד גם מה אנחנו מתכננים להמשך כדי להתמודד עם האתגר הזה.


אז בסוגיית בתי הספר והגנים, קודם כל אני רוצה לומר לגבי המשימה המאוד מאוד חשובה של חינוך חינם לגילאי 3-4, שכמו שאתה אמרת, זה קריטי. ההשתתפות בגיל הזה במערכת החינוך הציבורית שהיא מערכת חינמית לטובת הילדים, היא קריטית לצמצום פערים ולקידום הישגים. הצורך הוכר על ידנו ב-100% מכל המועצות ומכל הרשויות שהגישו במגזר הערבי, אלא מאי, שבפועל הקצבנו רק חצי בשל קושי מאוד מאוד דומיננטי בבעיית קרקעות בחלק מהמקומות, וזה מוביל בסופו של דבר בין היתר לתוצאה שאתה דיברת עליה, מה שאתה דיברת בדרום זו בעיה נוספת של נגישות ושל קושי להגיע ושל צורך בעבודה עם הורים גם על החשיבות של לשלוח את הילדים, וקשיים אובייקטיבים, אבל קודם כל יש לנו בעיה אובייקטיבית של קושי בקרקעות בהרבה מאוד מהיישובים האלה. יוכל להסביר את זה אחר כך אסף דטנר.


יש נתונים לא מכוילים בינינו שמסתובבים לגבי החסר בכיתות. יש דו"ח שהוא ישן, בן 5 שנים, שמצביע על מספרים גבוהים ואילו הנתונים שבידינו מצביעים עדיין על חסר, אבל על חסר נמוך הרבה יותר, עדיין משמעותי, של 1,860 כשזה כולל כמובן את מזרח ירושלים. אנחנו כוללים את ילדי מזרח ירושלים כילדים שאנחנו חייבים לתת להם חינוך. גם לגבי הסוגיה הזאת אתמול התקבלה החלטה למיפוי משותף ולגבי ראיית המספרים ע' ב-ע' והתגייסות מואצת של המשרד בהתוויית משאבים לצמצום יותר משמעותי בדיעבד של הפער בכיתות, כי אנחנו מתקצבים באופן פרופורציונלי בצורה יותר משמעותית את הבינוי מהפלח באוכלוסיה, אבל כדי לצמצם את הפער האחורי, נדרשת פעולה הרבה יותר מאסיבית, הרבה יותר משמעותית והשר הנחה בעניין הזה להגיש לו תכנית. הוא הנחה אותי בעניין הזה ואני אצטרך להגיש לו תכנית איך מצמצמים את הפער, כמובן לא בשנה אחת אבל להראות איך אנחנו נוקטים צעדים יותר מהירים לצמצום הפער.


כפי שאתם רואים, יש כאן את מספר הכיתות שתוקצבו בשנת 2012. אתם רואים את השיעור, אבל גם ציינתי את מספרי הכיתות החסרות עדיין, בצורה שקופה.

ב-2012 27% תוקצבו בחינוך הערבי?

כן, זה המספר.

אתם דיברתם אתמול על 38%.

ב-7 השנים האחרונות בממוצע רב שנתי, זה מעל 30%. ב-2012 במקרה זה היה 27%.

יש פער בין מה שתוכנן לבין מה שבוצע.

נכון, אז זה מה שאמרתי, שאנחנו היינו מוכנים, ציינתי גם את הבעיות האובייקטיבי. בכל מקרה זה ברור ואנחנו נקדיש לזה דיון אולי בהמשך, שאני אסיים את ההצגה, שנדרשת כאן פעולה מסוג אחר כדי לצמצם את הפער האחורי, ואתם שמעתם אתמול את השר בהקשר הזה, שאמר לכולנו וגם נתן לנו מטלות בעניין הזה.


לגבי התקצוב של הכיתות, אז קודם כל אני רוצה להראות כיצד מתוקצבים היום ילדים במערכת במגזרים השונים ומה הממוצע תלמידים לכיתה, בהתייחס למה שאתה אמרת, חבר הכנסת מצנע, לגבי המספרים. אז כפי שאנחנו רואים, במגזר הערבי יש שיפור ב-3 השנים האחרונות ונכון להיום מדובר פה על תקן בסיס לא כולל חינוך מיוחד ותמריצי טיפוח. יש שיפור ובבסיס המגזר הערבי הוא מתוקצב יותר מהמגזרים האחרים, יותר מהמגזר היהודי. אם נפתח את זה פה לדיון, אז יגידו חברי הכנסת, ואנחנו מקדימים ואומרים שהפער, אם יש פער, הוא נוצר מסלים כאלה ואחרים. שר החינוך אמר כבר בצורה מאוד ברורה ושקופה שהוא מכוון למקום של סל תלמיד ולתקצוב דיפרנציאלי לקראת השנה הבאה. המקום הזה יעשה שיפור גדול בה בהכרח במגזר הערבי וזה היעד שלו לקראת שנה הבאה. הצוותים עובדים על זה כרגע בהילוך מאוד מאוד גבוה. זו המטלה שלנו לשנה, לסיים. אתה מודע לזה גם, חבר הכנסת עמרם מצנע. השר לא רצה ללכת למהלך של תקצוב דיפרנציאלי לפני שיש הגדרה לסל תלמיד, מה המדינה מחויבת לתת לכל ילד באשר הוא, ועל זה לייצר את התוספות וההפחתות בין חזקים וחלשים. זה הקו המנחה וזאת המטלה שאנחנו עסוקים בה, בשיתוף פעולה יחד עם האוצר.

יש הסכמה על הדבר הזה. את יודעת, זה במחלוקת קשה מאוד הסיפור הזה. ראשי הערים הגדולות רוצים את זה.

לא, ההיפך.

הם הגישו נייר עמדה פה. אני אביא לך אותו.

אני מכירה את נייר העמדה שלהם ומכירה את הדברים, וגם נוכל לדון בזה אחר כך.

זה לא דבר מובן מאליו.

א', זה דבר מאוד לא מובן מאליו. הוא לוקח מאלה שיש להם יותר ונותן לאלה שיש להם פחות, וזאת מה שהנוסחה עושה, אבל מאחר והנושא הזה בפני עצמו הוא נושא חדש ושיטת תקצוב אחרת לגמרי, אין לי ספק שברגע שהנוסחה הזאת תתגבש, בוודאי תייעד לזה הרי דיון ויהיו שותפים רבים שירצו להיכנס לפרטי הפרטים.

אם אתם לא מאמצים את העמדה שלהם, בסדר גמור.

לא, ודאי שלא.

בשום פנים ואופן לא.

יש מנגנון לא פשוט, מאוד מתוחכם, שראשי ערים חזקים הם מגישים לך תוכניות. על פניו זה סוציאלי, זה צודק. אתה חוקר את זה לעומק, אתה רואה שזה קטסטרופה. הם קוראים לזה סל לתלמיד. יכול להיות זה אותו שם, אבל דברים שונים. אני רוצה לראות את התכנית.

א', אתה תראה. אני הסברתי מה התקצוב היום. מי שיש לו טענה מאיפה היא נובעת, לא מתקצוב הבסיס אלא מתקצוב הסלים, הסברתי איך אנחנו מתכוונים להתמודד עם זה על פי מדיניות השר. הסברתי שיש שותפים רבים לדיון הזה, משרד החינוך, משרד האוצר, השלטון המקומי. הדיון יהיה שקוף. אתם שמעתם אתמול את הגישה. עובדים בשקיפות, עובדים בשיתוף פעולה. המטרה היא מאוד מאוד ברורה, לשפר את מצבם של אלה שיש להם פחות, ובוודאי כמו שרמזת בדבריך, יש ריבוי אינטרסים בדיון הזה ולכן הנחישות של השר בעניין הזה היא מאוד מאוד ברורה והוא גם אמר שלפני שיוגדר סל תלמיד ברור כחלק מהמהלך הזה, הוא לא הולך על זה ככה, אלא זה מהלך משולב בעיניו, הגדרת סל תלמיד ותקצוב דיפרנציאלי.

העיקרון הוא נכון.

אוקיי. כאן אני רוצה להראות את התפלגות שעות הטיפוח. כמו שאתם רואים המספרים פה לפניכם בצורה שקופה ואני חושבת שההסבר שאני נתתי, הוא יעשה את השינוי גם בנושא הזה.


התפלגות מספר הכיתות שהתווספו ביסודי לפי שכבות לימוד והפחתת 32 תלמידים לכיתה לפי מגזרים. אתם יודעים שאנחנו השלמנו את המהלך של 32 תלמידים לכיתה. המהלך הזה היטיב עם גודל הכיתות באוכלוסיה הערבית ובמגזרים, ואלה סך הכול מספרי הכיתות שנהנו מההפחתה. באופן יחסי כמובן נהנה המגזר יותר.


הרחבת צו חינוך חובה יובא בפני הכנסת, היישובים החדשים. אני לא יכולה כרגע עוד לומר מי היישובים החדשים. כמובן שהשר יגיד, אבל באופן טבעי וברור המגזר הלא יהודי נהנה מהצו הזה יותר בשל החולשה הסוציו אקונומית, ומספר היישובים הלא היהודיים שנכסו, 46, וגם השנה יורחבו נוספים כדי שיהנו מזה, מחינוך חינם עד גיל 18.


יום חינוך ארוך, מאחר והוא יושב יותר חזק בפריפריה, באופן טבעי נהנים ממנו יותר. יום חינוך ארוך הוא כולל גם הזנה. אלה המספרים כפי שאתם רואים מבחינת יוח"א גני ילדים במגזר, ואתם רואים את המספרים. במגזר הערבי סך הכול 12,542. מבחינת האחוזים אנחנו רואים 35% מהסל הזה של יוח"א, נמצא בתוך המגזר.


הישגים לימודיים והתוצאות של המבחנים הבין לאומיים. אנחנו יכולים לראות במספר השנים האחרונות שהאוכלוסייה הערבית, האוכלוסייה הבדואית והאוכלוסייה הדרוזית, בהובלה מאוד מאוד נחרצת של אנשי המקצוע של המשרד, מתוך החשיבות שהיתה בקדנציה הזאת לעבודה על ההישגים, יש שיפור מאוד גדול יחסית לעצמו. עדיין יש פער למגזר היהודי. הציבור הערבי צמח באופן יחסי הרבה יותר מכל מגזר אחר. היתה התגייסות מאוד מאוד גדולה של המורים. היתה התגייסות מאוד גדולה של המנהלים. היתה צריכה מאוד טובה של המשאבים של המערכת, משאבי ההדרכה, רצון להצטיין, רצון להשתפר. ראינו הרבה מאוד נחישות.

מה המספרים משקפים?

המספרים משקפים את הציון במבחני המיצ"ב במקצועות השונים במגזר. כמו שאתה רואה, לאורך השנים, הכול רובריקה ישנה, אז כשאתה רואה את המגמה - - -

יש דרך אגב בתשע"ב ירידה מסוימת.

נכון, אבל זה כלל גם את היהודים וגם את הערבים.

יכול להיות שהשתנו כלי המדידה.

לא, לא השתנו כלי המדידה.

יש החמרה, ואני קורא להחמרה עוד יותר. במבחני המיצ"ב הרי לא מחפשים ציונים. זה לא הישגי בית ספר. רוצים לצלם מצב לכלי עבודה.

נכון מאוד.

זה כלי התחלה, לא כלי סיום. כל המנהלים, המורים מתגייסים כדי לשפר ציונים. עכשיו המשרד התחיל להחמיר. אני קורא לכם להיות הרבה הרבה יותר, ומנהל שעושה, תעיפו אותו. תעיפו שני מנהלים ותראו מה יקרה.

אני קיימתי אכן שימועים למנהלים. היו אצלי בבירורים.

לא מספיק בירור, צריך חקירה רצינית למען יראו וייראו.

אז קודם כל אני רוצה להתייחס לסוגיה המאוד מאוד חשובה שאתה מעלה, והיא סוגיית טוהר הבחינות. אין שום משמעות לתוצאות אם הן לא משקפות את ההישגים האמיתיים של התלמידים. א', זה לא נותן שום דבר, כי הכלי הזה הוא באמת כלי לשיפור בית ספרי. דבר שני, מבחינה חינוכית זה דבר פסול ביותר. אם אתה משתף פעולה עם תופעה כזאת, אתה בעצם מחנך שבמקום מאמץ והשקעה, שזה הדבר החשוב בחיים וזה הערך שמוביל אותך למצוינות גם כשאתה מסיים את בית הספר, התוצאה היא אולי בשנייה הראשונה נראית טובה, אבל יש לה נזקים אדירים. גם פה אתם יודעים שהמדיניות נמצאת בשינוי. השר הצהיר על זה בצורה מאוד מאוד משמעותית מעל כל במה, שהכוונה שלו היא להעמיק את היכולת של מנהלים וצוותים להשתמש במבחנים ככלי לשיפור פנימי ולהוריד את הלחץ של ההשוואות האלה החיצוניות כדי למנוע את התופעות השליליות ולהעמיק את הכלים האלה בשירות המנהל ובשירות הצוות, לשיפור.


אתם בוודאי גם מכירים את המילים של אמון ושל חברת מופת, שהשר מרבה להשתמש בהן, ובצד אמון יש כמובן אכיפה. אם אתה נותן אמון ואתה אומר לאנשים, בואו, תשתמשו בכלים האלה, והשנה הזאת תוקדש לזה, להעמקת הלמידה של הצוותים להשתמש בנתונים לצורך שיפור פנימי, ולצד זה צריכה להיות אכיפה הרבה יותר קפדנית כמו שאמרת. אם אתה מועל באמון הזה, צריכה להיות סנקציה. זה גם נמצא בימים האלה בדיון מאוד משמעותי. אני מאמינה שתוך כשבועיים ימים תצאנה החלטות לגבי אופי המיצ"ב ואופי ההיבחנות בשנה הבאה, כאשר בסופו של דבר אנחנו רוצים לייצר מדד שלם לכל העשייה הבית ספרית, כמובן האקלים הבית ספרי, ההיבטים הערכיים, ההיבטים ההתנדבותיים וגם ההישגים הלימודיים, ובעיקר להחזיר את זה לכלי עבודה בידי המנהל לשיפור, יותר מאשר טבלאות של השוואה כפי שראינו פה.

אנחנו בדיוק בעניין הזה המלצנו בישיבה שעשינו על המיצ"ב עם אנשי המשרד ועם מנהלי בתי הספר, ללכת יותר לכיוון המיצ"בים הפנימיים ופחות למיצ"בים החיצוניים.

נכון. אנחנו שוקלים את זה בימים אלה.

כי התקופה הזו יצרה מציאות באמת בלתי נסבלת.

אז זו אחת ההצעות שנמצאת על השולחן.

זה תחרות בין בתי ספר על יוקרה.

אנחנו דנים גם בהצעה הזאת על השולחן. אנחנו חושבים שכל מנהל חייב שיהיה לו בסיס נתונים כדי לראות את ההתקדמות שלו. אנחנו לא מדברים על עולם ללא נתונים. אנחנו לא רוצים לרדת בהישגים. אנחנו רוצים להשתפר בהישגים, אבל אנחנו רוצים להחזיר את זה לכלי עבודה משמעותי שימנע את התופעות השליליות ושיוביל באמת למצוינות ולהעמקה.

רק שאלה לי אליך, גבירתי. בעניין המיצ"ב והמבחנים הבין לאומיים, הפיזה, מה יותר מהימן מבחינת בדיקה?

מבחינה מתודית וסטטיסטית ומחקרית יש הלימה מוחלטת בין תוצאות המיצ"ב למבחנים הבין לאומיים. כפי שאתם יודעים אנחנו מלווים על ידי ראמ"ה. ראמ"ה היא עצמאית, גוף מקצועי עצמאי שמלווה את ההיבחנות ואת המדידה, ולשמחתנו אנחנו יכולים לומר שיש הלימה בין המבחנים הבין לאומיים לבין מבחני המיצ"ב. במבחנים הבין לאומיים בית הספר לא מקבל משוב חזרה. הוא לא יודע מה היה החלק שלו בתוצאה. המדינה מקבלת תוצאה. המנהל, אין לו שום אינסנטיב לא להיות הגון שם, כי הוא לא מקבל. במיצ"ב התוצאות מגיעות גם לבית הספר, גם למחוז והן גם בידי המשרד ככלי עבודה, אבל מבחינת התוצאות, הלימה מלאה, כי מי שמלווה את זה, זה גופים מאוד מאוד מקצועיים.

מכאן המסקנה שהתייחסנו אליה לגבי השקיפות בטוהר המידות של תוצאות המיצ"ב. זה לא סתם אנחנו אומרים את זה.

קודם כל אני שמחה שאתם אומרים את זה. אני חושבת שאחד הדברים שאנחנו נרצה לבקש ולהגיד בסופו של דבר כשאני אגמור את הסקירה שלי, תראו, יש הרבה דברים שהם חובת המדינה, שהם חובת משרד החינוך לעשות, כולל שיפורים ותיקונים שמשרד החינוך צריך לעשות. אבל יש גם דברים שהם מגמות חברתיות שצריכות לקרות גם ביחד. המעורבות של הורים. איך אנחנו ביחד מסייעים למעורבות יותר גדולה של הורים. איך אנחנו ביחד מייצרים את אותם מסרים, כולנו, לא רק כשמשרד החינוך אומר על טוהר בחינות, זה חשוב, אלא גם הקהילה וראש העיר והציבור ואיש הרוח ואיש הדת במסגד שהוא מדבר, ואתם יודעים שפנינו גם בעניין הזה וביקשנו מהם, ואני כתבתי להם מכתב והם סייעו לנו בעניין הזה, שהדרשות שלהם במסגדים יתמכו בעניין הזה. אנחנו צריכים לייצר אמירה שהנער או המשפחה יבינו שהמסר שלנו הוא מסר אחיד, ולייצר איזושהי תנועה שיוצרת יתר מעורבות למסרים שאנחנו רוצים לכוון אליהם ולמגמות שאנחנו רוצים ליצור, ולדעתי ככל שנצליח להחליט על כמה מסרים משותפים כאלה, לבוא אליהם ביחד, ושהאמון של הציבור יהיה במהלכים האלה, ההתקדמות של מערכת החינוך בהכרח תהיה הרבה יותר טובה והרבה יותר מהירה, כי כולנו באותו צד כאן, ללא ספק.


יש לנו כאן את הנתונים לגבי הזכאות לבגרות. כפי שאתם רואים, אחוז הזכאים, מהלומדים יש עליה. יש ציבורים שהעלייה הרבה יותר משמעותית. יש עלייה מאוד יפה באופן כללי. עבודה מאוד מופקדת. למדו מאוד לעבוד בנושא של מיפויים, בנושא של שימוש באמצעים שהמשרד נותן, כמו מועדים שונים, מחצית שלישית, כיתות מב"ר. גם בזה דרך אגב אנחנו עושים שינוי כבר משנה הבאה, יותר כיתות כאלה יתנו למגזר הערבי מאשר במגזר היהודי.

שאלת הבהרה. לפני מספר שנים אנחנו דנו כאן בוועדה בעניין הפערים בין בנים לבנות. כשאת אומרת ממוצע 38% הזכאים בקבוצת הגיל, אז ברור שבנות זה מעל 40%.

נכון.

הבנים זה בסביבות ה-30%.

במגזר הבדואי ההפרש עוד יותר גדול מבחינת הבנות.

מבחינת הבנות, זה ברור. זה לא מפתיע. ביקשנו שהמשרד יערוך איזשהו מחקר, יתן איזה כלי, לעשות משהו. אם אני עכשיו רוצה לשפר, צריך לטפל בבנים.

מה שאמרה המנכ"לית, העניין החברתי, תרבותי.

לא, בסדר, אבל המשרד לא נתן לנו כלים. אני לא שמעתי מהמשרד אפילו מאמר אחד, איזושהי הצעה בנושא הזה.

אז אני רוצה להרים את הכפפה. אם המטרה שלנו לעבוד בשיתוף פעולה, אני רוצה להרים את הכפפה.


אנחנו עסקנו הרבה דווקא בקידום בנות. אפילו היום שאתם רואים, אנחנו מקדמים בנות למדעים גם ביישובים הערבים וביישובים בנגב, אנחנו מקדמים בנות למדעים מתוך כוונה שהן יוכלו להשתלב במקצועות יוקרתיים. אתה יודע מה, אני לוקחת את הכפפה הזאת. זה ברור, יש פערים לטובת הבנות. דרך אגב, גם אצל היהודים.

דרך אגב רק נתונים לסבר את האוזן. במגזר הבדואי בנים שעומדים בסף הכניסה לאוניברסיטה, 20%. בנות קרוב ל-40%. פשוט מדהים.

אנחנו נקים צוות משותף עם אנשים מוסכמים שמכירים את החברה.

צריך להוציא תוכניות לטפל בבעיות.

כי זה לא רק פדגוגיה.

זה טיפול אחרי שעות הלימודים.

אין בעיה, אני רשמתי לעצמי ואנחנו נקדם גם את העניין הזה.


המבחנים הבין לאומיים, כבר התייחסנו. גם כאן אתם רואים שעדיין יש פער מאוד גדול בין המגזר היהודי למגזר הערבי, אבל המגזר הערבי מאוד מאוד השתפר יחסית לעצמו. עדיין יש מקום.


השיפור המאוד משמעותי יחסית לעצמו של המגזר הערבי, הוא קודם כל, אתם ראיתם שיש שיפור בהקצאת המשאבים. יש העדפה למגזר בהרבה מאוד היבטים וכמובן יש שיפור מאוד משמעותי במקצועיות, ברצון לצרוך את המשאבים ובהחלט ברצון להצטיין. אני רוצה לומר שבכל הפרוייקטים המיוחדים שאנחנו נותנים, אין דבר שאנחנו יוצאים, שהמגזר לא צמא ולוקח את זה קודם ועושה שימוש מצוין. בכל הדברים אתם עובדים בשיתוף פעולה עם מגזר שלישי ועם מגזר עסקי.


אתגרים. למרות הכול יש לנו אתגרים רבים. קודם כל אמרנו, עדיין קיים פער מאוד משמעותי בהישגים לימודיים בין מגזר יהודי למגזר ערבי. כאן אנחנו לוקחים על עצמנו משימה להאיץ.

הסוגיה הקשה ביותר שהיא גם ביצה ותרנגולת, היא סוגיית המכללות להכשרת מורים ואיכות ההוראה. אנחנו יודעים שאנחנו לא שבעי רצון מהבוגרים. אנחנו לא שבעי רצון מדרך ההכשרה. אני אומרת את זה בזהירות, אבל עד כאן על השולחן. אנחנו נצטרך לקבל החלטות ולהיכנס ללמידת עומק של הנושא הזה, כיצד לשפר. בסופו של דבר איכות המורה שנמצא בכיתה משפיעה מאוד מאוד על ההישגים, ופה יש לנו עבודה רבה מאוד לעשות.

אתגר מאוד גדול, עדיין יש מיפות מסגרות פנאי. כל החינוך ה-א-פורמלי לא קיים במגזר באותה מידה שצורכים אותו במגזר היהודי. יש לנו עבודה רבה כאן. שוב, נצטרך לעבוד ביחד על מעורבות הורים. אנחנו כן פתחנו הרבה יותר תנועות נוער ויש הרבה מאוד תנועות נוער חדשות. אנחנו רואים שיש צמא גדול לפעילות בלתי פורמלית. עדיין יש צורך בחיזוק מאוד מאוד משמעותי של התחום הזה.

מחסור בכיתות לימוד. אמרנו, אובייקטיבית וסובייקטיבית, כבר אמרתי שנירתם לעניין הזה, וכל ההיבטים של המציאות שאתם ציינתם, לא נקרא לזה תרבותי, נקרא לזה של המציאות, אנחנו צריכים לנתח את זה ולראות ביחד איך אנחנו מסייעים ליותר מעורבות קהילתית, ליותר מעורבות הורים, לעבודה משותפת סביב היעדים שלנו.

המדיניות שלנו היא קודם כל לעבוד מאוד חזק על שיפור איכות ההוראה והמנהלים, והעצמת מנהלי בתי ספר. אתמול פרסנו הרבה מאוד סוגיות. אני מאוד מאוד שמחתי לשמוע את הרצון המשותף, שהטובים ביותר ייבחרו להיות מנהלים. רצון משותף להתמודד עם תופעות שמאפיינות חמולתיות או תופעות שליליות מסוג כזה או אחר. אם היו ברמת פיקוח, אנחנו נתמודד עם הכול בצורה אמיצה, כל הנושאים שעלו גם אתמול.

צמצום מימדי האלימות בעבודה מאוד משמעותית על אקלים, באמצעות שיפור החינוך הבלתי פורמלי. כמו שאמרנו, זה אתגר מאוד מאוד גדול.

בעיקר הנתונים של הממ"מ ממש מזוויעים.

הנתונים של הממ"מ זה הנתונים שלנו. הממ"מ לוקח מאיתנו. יש לנו הרבה מאוד עבודה בחינוך הבלתי פורמלי כשאנחנו צריכים להתמקד, כמו שאתה רואה חבר הכנסת ברכה, אני מדברת כאן על הנושא הערכי, הנושא החברתי. יש קושי אובייקטיבי בנושא של שפת אם, הנושא של דיגלוסיה. זה שבעצם ילד ערבי מתמודד עם שלוש שפות בו זמנית. כשהוא מגיע לבית ספר גם שפה מדוברת, גם שפה כתובה, ערבית וגם עברית. רק בשנים האחרונות פיצחנו את העניין הזה וכתבנו תוכניות מותאמות לזה, ועדיין יש צורך להעמיק, לשפר במקצועות הבסיס, פיתוח ההון האנושי של בני ובנות הנוער ופיתוח סביבות למידה מתקדמות. אנחנו נמשיך בזה.

אתם יודעים שרוב היישובים הערביים נמצאים בפריפריה. כתוצאה מזה הם מאוד מתקדמים בתשתיות יישוביות. הם נכנסו לתכנית של המאה ה-21. אנחנו יכולים לראות בתי ספר באזורים מאוד נידחים. אתה מגיע לשם, זה שורה ראשונה של הקידמה מבחינה טכנולוגית. יש בעיות אובייקטיביות שלא כתבתי אותן כאן, אבל שמוכרות לנו, כמו למשל המורים מהצפון שיורדים ללמד בדרום. זאת בעיה קשה מאוד שגורמת לניידות מורים. מורים רוצים לחזור באופן טבעי ללמד ליד המקום שהם גרים בו. מורות נישאות רוצות לגור בצפון. זה מביא לחלופה מאוד גדולה של מורים בדרום. זה סוגיה בפני עצמה מעבר לסוגיות המערכתיות. אנחנו עובדים מאוד חזק כדי להכשיר יותר מורים מהדרום לדרום. זה לא פשוט המהלך הזה, אבל יש לנו שיתופי פעולה גם עם מכללת אחווה, גם תוכניות מיוחדות כדי לחזק ולהכשיר.

כמובן רצון שלנו להעלות את מספר האקדמאים. אתמול דיברנו על צורך במלגות לבוגרי מערכת החינוך לצורך אקדמיה מהמגזר הערבי, מלגות שקיימות רק במגזר הדרוזי ובמגזר הבדואי, שגם המגזר הערבי יהנה מזה, וכמובן פעולה משותפת שאנחנו עושים לשילוב בשל העובדה שיש מורים טובים מאוד מובטלים, בשל העובדה שיש הרבה יותר מורים במגזר מביקוש. השתלבות של מורים כאלה בבתי ספר עבריים למקצועות מגוונים של אנגלית, מדעים, מתמטיקה. היעד של השנה הזאת הוא 100 מורים. אנחנו נמצאים בהליך של רעיון ושילוב שלהם. גם פה אנחנו נתקלים בקשיים אובייקטיבים. נתתי אתמול דוגמא שמחוז דרום ראיין 85 מועמדים ורק 4 הביעו נכונות לרדת לעבוד בדרום, אז יש רצון של המערכת לקלוט אותם. רק בדרום יש צורך ב-54 מורים באנגלית. רק 2 הסכימו לרדת לעבוד. גם פה נצטרך עבודה משותפת. יש נכונות מאוד גדולה לקלוט. תמריצים יש במקומות האלה. הם מקבלים אותם תמריצים כמו מורים אחרים. הגברנו תמריצים גם לאוכלוסיה המיוחדת הזאת וגם תמריצים כמו שיש במקום.


אנחנו, אתם רואים, שמנו כאן שאנחנו רוצים להעצים את החינוך הטכנולוגי על בנות. אתם דיברתם עכשיו על בנים, אז הרמנו את הכפפה.


כמובן כל הסוגיה של תלמידים עם לקויות למידה. לקויות למידה, רבותיי, שזה שוב פונקציה של משאבים כלכליים, כי אנחנו יודעים שככל שהאזור יותר מבוסס, יש יותר תלמידים מאובחנים, אז יש פה משימה מאוד משמעותית בנושא של תלמידים עם לקויות למידה במגזר, והעצמת המסגרות של החינוך הבלתי פורמלי והעשרת תרבות הפנאי.


אני יכולה לפרט עכשיו את כל היעדים. יש לנו יעדים מפורטים על מיצ"ב, על בגרויות, על שיפור איכות המורים והמנהלים. כל יעד כזה, יש לו משימות. אפשר לפרט, אבל אני מציעה אולי שנפתח לדיון ואחר כך ניתן לאנשים שלנו עוד יותר פרטים אם ירצו לשמוע, לפי השאלות שיעלו.


אני רוצה לומר שאני מרגישה כשיש קודם כל הכרה משותפת באתגרים ובבעיות. זה דבר מאוד מאוד חשוב, ורצון ללכת במשותף להתמודדות איתם. בעיניי אם נייצר אווירה שלא הכול אולי יפתר ביום אחד, אבל אם יש לפחות הסכמה שיש צורך ויש רצון ללכת במשותף לפתרון של הדברים, יש לזה סיכוי יותר טוב להתקדם יותר מהר. התקדמנו מאוד יחסית לשנים שעברו, אבל יש עכשיו לפי דעתי תקווה לשיתוף פעולה מאוד הדוק שיביא אולי למהירות יותר גדולה גם בעמידה ביעדים.

תודה רבה למנכ"לית.


מי שרוצה לדבר, צריך להירשם פה אצל מנהלת הוועדה.. נתחיל עם חבר הכנסת פריג'.

ראשית כל אני רוצה לברך על הדיון הזה, הדיון החשוב. גבירתי המנכ"לית, אני אגיד את התחושה ומה אני חושב.

אני חמישהחודשים חבר כנסת, נושא החינוך מדיר שינה ממני. כל הזמן נושא החינוך, כי אני מאמין שנושא החינוך הוא האימא, אבא, שורש הבעיה של החברה הערבית. אני חייב לציין, הכוונות, במיוחד הישיבה אתמול, הוציאה לי אישית את האוויר, השתיקה אותי. אני לא מבסוט מהמצב. הטבלאות, אפשר לחבר טבלאות דרך מומחים. לא רוצה להיכנס לזה. אני רק פונה אליך. אני קיבלתי תחושה מאוד טובה ומאוד מעודדת. לא מעט מהחברים שלי קיבלו אותה תחושה.

גברתי המנכ"לית, נתתם לנו תקווה והוצאתם לי אישית את כל האוויר. יש לי מלא מה להגיד, מלא ביקורת. אני רוצה לתת לך באופן אישי גיבוי מוחלט, מלא, רק שהטבלאות האלו ישקפו מציאות נכונה, כי המציאות במגזר הערבי צועקת לשמיים בכל הבחינות. מה שתסכימי לראות בתל אביב, תסכימי לראות ביישוב אחר. אני אישית לא רוצה להיכנס לזה. לא רוצה. החלטתי לא לדבר, רק לתת לך גיבוי. לתת לך גיבוי כי הוצאת לנו את כל האוויר. אמרתם, חבר'ה, תנו לי צ'אנס ואתם תיראו. אתמול שכנעתם אותנו. אנחנו שותקים. אז שיהיה לנו בהצלחה.

תודה. זיאד מג'אדלה, יושב ראש המחלקה לתכנון ותאום בהסתדרות המורים.

שלום לכולם. קודם כל אני מברך על עצם קיום הישיבה הזאת שהיא מאוד מאוד חשובה לחינוך במגזר הערבי, למגזר הערבי בכלל. אני רוצה להתייחס לנקודה אחת, מה שעולה כאן במצגת בקשר לאתגרים של משרד החינוך.

הנקודה היא איכות ההוראה. איכות ההוראה ומוסר עבודה הם מרכיבים מאוד מאוד חשובים למען הישגים מאוד טובים, גבוהים ונאותים. אני חושב שהסוגיה הזו, יש לה כמה מרכיבים. אחד המרכיבים הוא אולי גם טמון בקבלת בוגרי התיכונים למכללות ובאיכות ההוראה שם. אולי זה מביא אותנו למספר ריבוי המכללות במגזר הערבי, ואולי צריך לבדוק את הנושא הזה גם, היות ויש לנו כל שנה מאות בוגרים גם שהם מחוסרי עבודה ומובטלים.


במגזר הערבי אם תבדקו את העניין, יש לנו הרבה מאוד מורים ומורות במשרות חלקיות. אני חושב שמורה שעובד במשרה חלקית והוא מפרנס של משפחה, הוא גם מחפש עבודות מזדמנות בכדי שיפרנס את משפחתו, אז הראש שלו לא נמצא כל הזמן בבית הספר. הוא נמצא במקומות אחרים. אני חושב שזה גורם משמעותי למען הישגים ולמען התלמידים.


זה מביא אותי לישיבה שהתקיימה אתמול בוועדה למעמד האישה על אבטלה בקרב מורות ערביות. אני חושב שהבעיה ופתרון הבעיה הזו, בלי להיכנס לפרטים, אתמול דיברנו על זה הרבה, הוא לא טמון רק במשרד החינוך. אני אתמול הצעתי, צריך להקים פורום משולש של משרד החינוך, של משרד הכלכלה, של משרד מדע וטכנולוגיה, ועל הקמת מטה בראשות אנשים ממשרד האוצר בכדי להביא להסבה מקצועית בקרב האקדמאים הערבים שהם מחוסרי עבודה, בניית כיתות לימוד, שזה יביא לצמיחה ולצמצום מספר התלמידים.

תודה, הנקודה ברורה.


חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

תודה רבה. אני גם מברך על הדיון. מברך גם על הרצף מאתמול, של כל הדיונים כולל הפגישה עם השר, שעניינם והנושא המרכזי הוא החינוך הערבי.


אני באמת גם מברך על הרוח החדשה או הטובה שאנחנו מייחלים שהיא תצליח. אני מאחל גם את כל היעדים והאתגרים ששמה כבוד המנכ"לית. אני מקווה שתפתרו אותם ואני מקווה שזה יתממש. זה אחד.


שתיים, הרוח החדשה לפי דעתי, יש בה פתרון להרבה בעיות. כאשר מדברים על ההעתקה במבחנים, אם זה מיצ"ב, אם זה בגרות, וזו בעיה. אני כמורה בית ספר וכמי שהשתתף בתוכניות לטוהר בחינות, זה מ-2005, נדמה לי הבעיה היא עודנה קיימת. משרד החינוך, עליו לרדת לשטח ולראות בדיוק מה קורה שם. שם המטרה מקדשת אמצעים. עניין העתקות הוא לא מנותק מהאווירה. זה מצב תרבותי. זה מצב של חברה ושל מדינה שהיא רק רוצה ציון, רוצה מצוינות, רוצה הישגים. לא מעניין אותה לא ערכים. אז אם השר באמת, ואני שמעתי אותו, שבעניין החינוך של הערכים, הוא רוצה להעמיק אותו. הוא רוצה להפסיק את המסע הזה כאילו בתי הספר נהפכו לבתי חרושת לציונים. בתי הספר מתחרים על היוקרה לציון, לכן לא מעניין אותו אם זה דרך חינוכית או לא חינוכית, ערכית, לא ערכית. זה גם הכורים משתתפים בזה. זה גם ההורים.
יש הורים שיודעים שהילדים שלהם מעתיקים ויש להם את התשובות לפעמים, והם לא אומרים להם לא. זה מצב ערכי וחינוכי מאוד קשה. אז אם בית הספר, אם משרד החינוך ירים את הדגל הזה, שלא את הציון אלא את הערכים ויביא או ימציא דברים אחרים למדוד את בית הספר בהצלחתו, לא רק הציון אלא למשל רמת האלימות, למשל הרבה דברים, את ההתנדבות בחברה, הרבה דברים. אז צריך לחשוב על זה. זה אחד.


בקשר למיצ"ב, הכול מתמקד בציון. המיצ"ב גם בא לבדוק את האקלים הבית ספרי. כפי שהיינו אומרים כאשר היינו מורים, זה לא הערכה מסכמת, זה מעצבת. הכוונה שבית ספר ידע איפה נקודות החולשה, מה צריך לשפר, מה צריך לעשות, אבל הוא לא רק בודק מה יודע את הכמות. הוא בודק גם את האיכות, את האקלים הבית ספרי וכל מה שסביב בית הספר.


נכון, יש עלייה כמותית בהרבה תחומים, כבוד המנכ"לית, ואני מברך את משרד החינוך, אבל יש מחלוקת. הפער עודנו. הפער בין המגזר היהודי והערבי עדיין, ואתם אמרתם את זה. אז צריכים לעבוד על זה. לא רק זה, אלא האיכות. כאשר אני קורא על האיכות של הבגרות שמשיג התלמיד הערבי, עדיין פחות תלמידים יכולים להמשיך לאוניברסיטה בבגרות הזאת. אז גם האיכות היא לא כל כך, שהיא נותנת לתלמיד הערבי להמשיך בלימוד האוניברסיטאי.


בקשר למורים, אני מסכים עם זה ואני הייתי מורה, שהמורה הוא הציר המרכזי. הוא הדינמו. כאשר אתה מחזק אותו איכותית וכמותית גם, אני מתכוון גם למשכורת ולכל הדברים האלה, ולפי ה-OECD המשכורת של המורים בישראל היא הנמוכה ביותר, אני חושב שתהיה לנו מערכת חינוך חזקה.


בקשר להכשרת מורים, אני גם בעד זה שצריך לעבוד על האיכות כדי שהמורים שלנו יהיו חזקים וגם בקשר למכללות, אבל צריך לראות במורה שהוא בליל של כל מערכת החינוך ולא רק של האוניברסיטאות או המכללות. לכן צריך לשפר לפי דעתי. המורה עבר יסודי, עבר חטיבה, עבר תיכון והלך למכללה ולאוניברסיטה. אז צריך לשפר את כל המהלך הזה, ואני מקווה באמת שמשרד החינוך יעמוד מאחורי היעדים שהציב.

תודה רבה.


ד"ר דורון מור, סמנכ"ל פיקוח במכללה להכשרת מורים בסכנין. בבקשה.

בוקר טוב. בעברי שימשתי כמנהל האגף להכשרה והשתלמות מורים במשרד החינוך, כלומר מי שאחראי על יצור המורים. לאחר מכן שימשתי כמנהל מחוז הצפון של משרד החינוך, שבו מרוכזים כ-60% מדוברי הערבית במדינה, כלומר מי שאחראי על קליטת המורים. לכן אני מכיר את הבעיה הזאת של כביכול היצע עודף של מורים, כבר לפחות 25 שנה.


אני רוצה להגיד שאנחנו צריכים לראות את הבעיה הזאת בהיבט הרחב יותר, לא בהיבט המצומצם. דהיינו, אנחנו יודעים שהיום מציאת מקום עבודה הרבה פעמים היא תלוית תואר אקדמי, כלומר בין אלה שבוגרות, ובעיקר זה בוגרות של המכללות להכשרת מורים, הן עוסקות בהוראה או שהן מחפשות מקום עבודה אחר. המכללות להכשרת מורים עוזרות מאוד בנושא של קידום האישה הערבייה בכלל, ובעיקר בנושא הזה של מתן אפשרות קליטה גם במערכות אחרות. זה נושא ראשון.


הנושא השני, צריך לקחת בחשבון שמורות צעירות בעתיד בדרך הטבע תהיינה גם אימהות צעירות, וברגע שהן מחנכות את הילדים שלהן במסגרת מה שהן למדו, פירושו של דבר, אנחנו גם משפרים את איכות החינוך במגזר דובר הערבית החל מהתחלה. אני מדבר על זה שמי שרואה את הנושא הזה של היצע מורות, בעיקר מורות, כבעיה שצריך לצמצם אותה, בסופו של דבר עלול חס ושלום לפגוע גם בקידום האישה הערבייה וגם בקידום החינוך הערבי. יחד עם זה אני כמובן מקדם בברכה גם את הנושא הזה של המאבק או הרצון לשיפור איכות ההוראה במכללות להכשרת מורים וגם את הרעיון של פתיחת מסגרות להסבת מורות עודפות למקצועות נוספים שהן יוכלו להיקלט בהם.

תודה רבה.


חבר הכנסת אבו עראר.

כן, אני מצטרף לברכות על הדיון החשוב הזה. אני גם מצטרף לחבריי שדיברו לפניי במה שנוגע לכל הסוגיות החינוכית במגזר הערבי.


רציתי להתייחס בקצרה לגבי כמה דברים קטנים במגזר הערבי בדרום מבחינת אחוז נשירת תלמידים ובמיוחד בקרב הבנות יותר מאשר הבנים או התלמידים.


הדבר כאן מעורר באמת דאגה והיא עד היום לא מצאה פתרון הולם לבעיה הזו, וזה אולי נגיד בשני דברים. דבר ראשון המצב הסוציו אקונומי בקרב האוכלוסיה הערבית בדרום. האבטלה שם חוגגת. הדבר השני, אולי גם שכר הלימוד שעומד כחסם בפני התלמידים שם להיכנס למכללות או לאוניברסיטאות. בנוסף, החסם העיקרי שהוא הפסיכומטרי, שעד היום לא מצא פתרון. תלמידים מסיימים כבוגרי י"ב בהצטיינות ונאלצים או לשבת בבית או שהם לא יכולים להיכנס לאוניברסיטה או שהם נאלצים ללכת ללמוד בחברון, בג'נין או בשכם או בירדן או בכל מקום אחר.


עד היום מערכת החינוך במגזר הערבי בדרום היתה "רקובה", ואני, לפי מה שבאמת ראיתי אתמול בדיונים עם השר ועכשיו שמעתי גם מכבוד המנכ"לית, יש רצון טוב וכוונה טובה ואנחנו באמת ממתינים בסבלנות לראות מה ישתפר, איזה תוכניות חדשות מחכות לנו שבאמת יצילו את מערכת החינוך הערבי בכלל ובנגב בפרט.


האמת, יושב איתנו יושב ראש ועד חינוך ערבי בוועד הורים ארצי שהוא ביקש ממני להעלות כמה דברים. רצה לדבר על מחסור במספר הכיתות בדרום וגם על מה שנוגע להסעות, ששם בלי ביקורת, בלי השגחה. המצב נותן לתלמידים המוסעים לריב ביניהם בלי שום ביקורת. אין שום פיקוח ממשרד החינוך, וביקש כבודו שיוקם צוות בדיקה או ביקורת על כל מערך ההסעות בדרום. הרי רוב התלמידים הבדואים אפילו גם ביישובי קבע, הם תלמידים מוסעים. תודה רבה.

תודה רבה.


מוחמד חדרי, יושב ראש ועדת החינוך בוועדת המעקב.

בוקר טוב לכולם, ברכות על הכנס הזה. אתייחס בכמה נקודות קטנות.


אנחנו מברכים על ההתקדמות שהיתה בסקטור הערבי, אבל אל נשכח שהפערים עודם והם מתרחבים, ואני אתן רק דוגמא אחת.


בבחינות הבין לאומיות במתמטיקה התלמידים היהודים במקום 7, התלמידים הערביים, וערביים אני מתכוון לכל המגזר, מקום 21. הפרש הנקודות, 71 נקודות. זה נתון של משרד החינוך.


נתון שני, וזה מדאיג אותי, שזה העשרה. בשנת 2011 היו אמורים לסיים את כיתה י"ב כ-27,000 תלמידים. מי שסיימו זה 20,000 והנשירה היתה 22.3%. כ-7,000 תלמידים לא סיימו כיתה י"ב, ואלה שאני קורא להם נוער לא עובד ולא לומד. צריך לשים לב לזה.


מערכת החינוך שלנו צריכה לא כדורים פה ושם. אני טוען שצריך טיפול הוליסטי בכל המערכת. אני אומר גם כוונות טובות לא פותרות את הבעיות. צריך תכנית מוסכמת ובשיתוף פעולה עם כל נציגי המגזר שלנו, המגזר הערבי. לוח הזמנים כמו שאנחנו אומרים, תוך 5 שנים, 7 שנים, 8 שנים עם תקציבים. בירכנו על הצהרת שר החינוך שאמר שהחינוך הערבי, מגיע לו אוטונומיה תרבותית, ועל סמך זה אנחנו מבקשים להקים מינהל חינוך ערבי, תקראו לזה, ערבי לערבים. לצידו מזכירות פדגוגית של אקדמאים ערביים בתוך משרד החינוך ולא במקביל.

ועדת המעקב לחינוך ערבי, אנחנו לא במקום אף אחד, לא משרד החינוך, לא המפקחים ולא בתי הספר, אבל מה שאנחנו מבקשים זה מינהל חינוך כמו שיש למינהל החינוך הדתי. אנחנו מבקשים מינהל חינוך, מזכירות פדגוגית ושיתוף פעולה שאנחנו נהיה שותפים כולנו ולא אני אישית, שותפים בהתוויית גם המטרות.

תוכניות ללימוד ערבית, צריך להחליף אותן, והיו לנו כמה בעיות. היה באזרחות וזה היה טכני.


אני אומר, ועדת המעקב לחינוך הערבי פועלת בשיתוף פעולה עם ראשי העיריות, עם הוועדה העליונה. מיוצגים בה גם מנהלים, גם מורים, גם מנהלי חינוך אקדמאים, גם חברי כנסת, ועד ההורים שדיבר עליו. אנחנו מוכנים להיות שותפים רציניים לצד, עם, יד ביד עם משרד החינוך.


נקודה אחרונה שלא הוזכרה פה, עניין ההפרטה במוסדות החינוך. הפרטה מסוכנת סכנה גדולה לא רק לסקטור הערבי, גם לסקטור היהודי. אני אומר, מדינה, ממשלה שמכבדת את עצמה, מוכרת כל דבר, כל הנכסים, חוץ מבתי הספר. תודה רבה.

תודה לך.


חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

תודה רבה כבוד היושב ראש. אני הקשבתי לדו"ח וראיתי שיש שיפור בתשומות ובהשקעה של משרד החינוך מבחינת כספים, מבחינת חלוקה, אבל התוצאות הן עדיין לא מספקות. אני חושב שצריך לראות מה הבעיה. אני יכול לתאר מצב שבו נשפך הרבה כסף אבל לא היתה שום תוצאה.


תארו לעצמכם בית ספר שיש בו מנהל גרוע ומורים גרועים, ותעשה מה שאתה רוצה, לא יעזור שום דבר. תעשה כל מה שאתה רוצה. לכן אני חושב שהגיע הזמן שמשרד החינוך יחשוב קצת מחוץ לקופסא. הבעיה נראית מול עינינו והפתרון גם נמצא. לא פתרון שאיננו. פעם היו מביאים תלמידים שגמרו תיכון להיות מורים, כי אין מורים. היום צריך לראות את המצב שיש לנו. 10,000 מורים שלא עובדים ומחפשים עבודה ורוצים ללמד. מהם אפשר לברור בצורה זו או אחרת את הכי טובים, להעביר אותם למערכת ולהוציא מהמערכת מורים שחוקים. זה נראה מסורבל, זה נתקל גם בהסתדרות המורים. אני חושב שצריך לראות את טובת התלמיד. אם לא משקיעים בעניין של המורים, חבל על הכסף. אם לא משפרים את רמת ההוראה, חבל על כל השקעה, כי אם תביא את המעבדה הטובה ביותר, זה לא יעזור. זה פשוט לא יעזור. לכן צריך, אם יש השקעה, לעשות השקעה נבונה.


השקעה נבונה היום אומרת ככה, זו הצעתי, לחוקק חוק של פנסיה מוקדמת, להוציא מהמערכת אלפי מורים שחוקים שאומרים, אנחנו לא רוצים ללמד. לא להכריח אף אחד. זה בחירה. מי שאומר, אני לא רוצה ללמד, אני שחוק, אני נגמרתי, נגמרו לי הבטריות. מורה חדש, בחורה צעירה, למדה שיטות לימוד חדשות, עם מרץ, עם דם חדש. אתה מזרים דם חדש, אתה מטלטל את המערכת. אנחנו לא נפתור את הבעיה של החינוך הערבי אם אנחנו משתמשים באותם כלים. צריך להכניס למערכת הזאת כלים חדשים. אם מעכשיו, כאשר יש שיפור מסוים, זה עדיין לא זה. צריך לטפל בצורה שורשית בעניין המורים.


נקודה שנייה שצריך לטפל בה זה הבעיה של הבנים. הבעיה של הבנים היא לא רק באוניברסיטאות שיש לנו היום 60% בנות, 40% בנים. ההצלחה בבגרות היא פער אדיר. גם במיצ"ב וגם בכיתה ג' אפילו, הבעיה מתחילה. אני קורא לך לקרוא את הדו"ח שאני הזמתי מהממ"מ בשנה שעברה על פערים בין בנות לבנות. יש פה דברים מאירי עיניים. הבעיה מוארת כאן. צריך לטפל בה. משרד החינוך עם גופים אחרים, אם זה הרווחה, רשויות מקומיות, לתת לנו איזושהי חבילה של פתרונות. יכול להיות שהפתרונות האלה, רובם הם מחוץ לבית הספר, חלק גדול מהם, אבל אפשר לפתור את הבעיה. זה לא דבר לא פתיר. ככה אפשר לעשות שינוי גדול.


דבר שלישי, אני רוצה לדבר על הממשק בין בית ספר תיכון לבין אוניברסיטה. זה אומר שני דברים, כי אני לא רוצה עכשיו לתת הרצאות גדולות בנושא הזה. לתת הכוונה במודע. בית הספר האורתודוכסי בחיפה כל שנה עושה איזה הפנינג בקשר להכוונה ללימודים אוניברסיטאיים. אני חושב שהגיע הזמן להטמיע את עניין ההכוונה בתוך מערכת החינוך. אני לא יודע איך עושים את זה בצורה מסודרת, אבל לתת איזושהי הכוונה לתלמידים, במיוחד התלמיד הערבי כשהוא גומר תיכון, ישר לאוניברסיטה. הוא אפילו לא הולך 3 שנים לצבא או משהו כזה, ולכן צריך לתת לו הכוונה בתוך המסגרת של בית הספר.


דבר שני, עוד כל יש פסיכומטרי, צריך להכניס את הפסיכומטרי לבתי הספר ביישובים החלשים, כי ההשקעה היא ענקית ומשפחות עניות לא יכולות בזה. גם בזה אני חושב שאפשר לשרת את הבעיה. יש לנו היום לפי דו"ח ות"ת 10,000. אני קורא למשרד החינוך ליישם את אותם חלקים בדו"ח הות"ת על הנגשה של החינוך הגבוה לציבור הערבי, שנוגעים לבתי ספר תיכוניים. זה דברים קטנים שיכולים לעשות אפקט פרפר, לתת תוצאות גדולות. תודה.

תודה רבה.


פרופסור מחמוד חליל, נשיא מכללת סכנין.

אני מצטרף לברכות על הדיון. דובר על סוגיות שאני חושב מן הראוי להתייחס כדי להבהיר את התמונה. נאמר כאן לגבי איכות ההוראה ומכללות, והסוגיה הזאת אני חושב שמן הראוי להתייחס אליה.


עניין איכות ההוראה, אני רק רוצה להבהיר שבנתונים של הקבלה של התלמידים למכללות מהמגזר הערבי, אני מדבר גם על שלושת המכללות מהמגזר הערבי ולא רק על מכללת סכנין.

מי הן?

מכללת סכנין, מכללת אל קסאמי ומכללה ערבית חיפה. בשלושתן הממוצע של הקבלה ללימודים הוא מעל הממוצע הכללי של מערכת החינוך מהמגזר היהודי, כך שנתוני הקבלה של המורים, אי אפשר לטעון שהמורים הם פחות טובים. אני רוצה להבהיר את הנקודה הזאת.

אפשר להגיד שנתוני הקבלה יותר גבוהים. זה עוד לא אומר על איכות ההוראה.

זה מה שאני רוצה להגיע.

מה ממוצע הקבלה שלכם?

576.

ציון משולב או פסיכומטרי?

משולב.

לא רק זה, אם מתייחסים למה שנאמר גם כן בדו"ח לגבי ממוצא הבגרות במגזר הערבי וגם כן שהפסיכומטרי, נמוכים בהרבה מהמגזר היהודי, אז סביר להניח שאם אתם שמים אותם על אותו סולם, הסטודנטים שמתקבלים במגזר למכללות הערביות הם בהשוואה מסוימת טובים יותר.


מה שנכון וצריך להבהיר, שיש הבדל בין איכות המורים לבין איכות ההוראה. על זה צריך לעמוד. יש הבדל בין איכות המורה לבין איכות ההוראה.

מה זאת אומרת?

איכות ההוראה קשורה גם בהרבה דברים אחרים, במספר התלמידים בכיתות, בסביבה הלימודית, בחדרים, בתוכניות הלימודים, בתוכניות סל עשירות ומגוונות, ובנתון מאוד מעניין שאני לא שמעתי אותו, שיכול לפתור הרבה, גם עניין של אבטלת מורים שלא נגמרה כאן, וזה הנתון שמתייחס למספר התלמידים למשרת הוראה. הנתונים שלפניי מהלמ"ס, ב-2010 מצביעים על פער בממוצע של כ-20% לטובת המגזר היהודי, זאת אומרת למשרת הוראה אחת במגזר היהודי יש פחות ב-20% תלמידים.

איך אתה מסביר שנתוני הבחינה של בוגר מכללה שניגש למשרת חינוך לבקש עבודה, נתוני הבחינה, יותר מ-50% נכשלים בבחינה בערבית, בוגרי המכללות. איך אתה מסביר את זה?

אתה מתכוון לבחינה בשפה הערבית?

כן, של בוגרי המכללות.

היו גם תוצאות כאלה גם במגזר היהודי.


אני חושב שזה לא מוקד העניין.

אתה אומר שבהוראה, והמורים מצוינים. אנחנו עומדים בסטנדרטים טובים. אז פשוט מאוד איך אתה מסביר נתון כזה? אני רוצה להבין. מורה מסיים במכללה. 50% מהמורים נכשלים בבחינה.

אני יכול להתייחס למכללת סכנין בנקודה הזאת. בתום 4 שנים הוראה אני מחייב בחינה בשפה הערבית. מר עבדאללה חטיב יודע את זה והוא שותף לכל המהלכים האלה. אנחנו עושים בחינות כניסה גם בשפה הערבית בתחילת שנת הלימודים, ממש עכשיו, ב-14 בחודש. בסוף אני מוסיף בחינת סיום לשפה הערבית, לבדוק את טיב השפה לפני שהבוגר בעצם יוצא לשטח.

מה אחוז הנשירה אצלכם במכללה, לשם הדגמה?

12%.

12% מתחילים ולא מסיימים מסיבה מקצועית.

רק מקצועית.


אני חושב שאנחנו אחת מהמכללות המובילות בתחום הזה, כי אצלנו לא בקלות מסיימים עם תואר. לא כל מי שנכנס יוצא עם תואר.


אם אנחנו משווים בין מספר התלמידים למשרת ההוראה במגזר היהודי ובמגזר הערבי, אני חושב שתידרשנה כ-8,000 משרות הוראה למגזר הערבי, ועל כן הנקודה הזאת היתה חשובה. אני יכול גם להתייחס לנקודות אחרות שעלו אבל אני אסתפק בזה.

תודה רבה.


חבר הכנסת מחמוד ברכה.

תודה אדוני. שלום לכולם, האמת שאם לחבר את הפגישה עם שר החינוך אתמול ועם הסקירה המאלפת של המנכ"לית היום, אנחנו בפני תמונה חדשה שאני מקווה שזה יתפתח לכדי עידן חדש. יש כוונות, יש הצהרות, יש מחשבות, יש תוכניות. יש גם כותרות שמתחיהן צריך לצקת הרבה פרטים.


אני חושב שיש את הפירוט של מכלול הבעיות והמטלות שצריך לעמוד בהן. לדעתי יש במקביל את הכותרת האסטרטגית של היחס לחינוך הערבי, והוא לדעתי הקמת מינהל חינוך עצמאי בתוך משרד החינוך, שלא יהיה בדלני. אני מדגיש, שלא יהיה בדלני ויהיה מן החצר האחורית של החינוך בישראל, אלא יהיה בתוך המכלול, בתוך הראיה אבל עם הערכים, עם הנרטיב, עם תוכניות הלימוד וכו', כל מה שמתבקש, כמובן לצד מזכירות פדגוגית.


אז יש את הדברים הפרטניים שהם דוחקים וחריפים ויש את הראיה האסטרטגית, שזה משתלב אגב עם עמדתו של שר החינוך כאן בוועדת החינוך בחודש מאי, על האוטונומיה התרבותית.


הדבר האחרון שאני מציע ליושב ראש הוועדה, לקיים התייעצות עם משרד החינוך ולפרוט את התכנית הזו לתקופות קצובות של זמן. לייצר מצב של מעקב בתוך הוועדה, פעם, כל שלושה חודשים. נראה איפה אנחנו עומדים. כמובן בתאום עם משרד החינוך, לראות מה דחוף, מה דוחק וכו' וכו' ואז לייצר מנגנון פרלמנטרי של מעקב ושל ליווי ענייני.


הרוח היא טובה. יהיה מאוד מאוד לא טוב, לא נעים או אפילו קטסטרופלי אם תהיה אכזבה לאחר מכן. תודה.

תודה רבה.


ג'עפר פרח, מוסוואה.

שוב, אנחנו מברכים על קיומו של הדיון בוועדה.


יש לי כמה נקודות. אני לא יודע אם תהיה הזדמנות למנכ"לית להתייחס אליהן לגבי דברים ספציפיים. אני רוצה להתחיל עם החסמים בבינוי כיתות. אנחנו מרגישים שהיתה תזוזה אבל עדיין עיר כמו חיפה, בית ספר שצריך 4 מיליון שקל בשביל להרחיב, סוף סוף בית ספר ממלכתי שיש נהירה.

אנחנו לא מצליחים לקבל את הכסף בנגב, אותו דבר.

איזה בית ספר בחיפה?

בית ספר חיוואר.

חיוואר יש שניים, יש אחד ציבורי.

אני מדבר על הציבורי. יש שם מבנה לשימור.


לגבי בינוי כיתות, יש חסמים שאנחנו מקבלים עליהם דיווחים של מנהל מקרקעי ישראל, של רשות, במיוחד בנגב, כולל בתי ספר שהיה סיור של הוועדה, בתי ספר שהוועדה ביקרה בהם, המצוינים, אבל אנחנו יודעים, שמענו על ההסעות של בתי הספר.

יש בתי ספר גם בלי חשמל בנגב. איך מתכוונים לקדם את זה?

גם הבית ספר המצוין שראינו, מודרני, שבתל אביב אין כאלה, לא מחובר לחשמל.

לא מחובר לחשמל.


הנושא השני, כלים לאבחון ופיתוח כלים להכוון תעסוקתי. הנושא הזה, גם כלי לאבחון,כל הכלים שקיימים הם לא כלים שפותחו בשפה הערבית לחינוך מיוחד ובנושא הכוון תעסוקתי אין כמעט כלים שפותחו וקיימים בתוך המערכת כדי לאפשר הכוון תעסוקתי בשפה הערבית עם י"ב, י"א.


תקציב התרבות במערכת החינוך. אני מסתכל על התקציב של המשרד, אז אפרופו מינהל חינוך, כשמדברים על חינוך התיישבותי, ברור, יש 2.7 מיליארד שקל. חינוך תורני, יש כסף ברור ומסומן. כשאנחנו מדברים על החינוך הערבי אז אין כסף מסומן, אבל יש למשל תרבות יהודית, אז יש כסף מסומן. כמה כסף לתרבות הערבית קיים בתוך המערכת?


בתוך הסיפור של טלוויזיה חינוכית, 107 מיליון שקל לטלוויזיה החינוכית. אין טלוויזיה חינוכית שמכוונת לשפה הערבית. כמה עובדים ערבים שם ואיך הטלוויזיה החינוכית פונה גם לילד הערבי?


נושא של תמיכות. הנושא הזה לא טופל במשך השנים האחרונות. בדיקת כל מבחני התמיכות לעמותות: במבחן התוצאה תקציב התמיכות שמגיע לעמותות ערביות, אולי עמותות שפועלות בתוך החברה הערבית, הוא מזערי. אני לא רוצה לדבר על תקציב התרבות שיש לנו שם כבר בג"צ, אבל בתקציב החינוך יש בעיה של כמות העמותות הפעילות בתוך מערכת החינוך. אני חושב שיש אפילו איזה מגמה בתוך המערכת היום לנסות לדחוק החוצה חלק מהעמותות שעוסקות בחינוך במגזר הערבי.


לגבי תוכניות לימוד והתאמה להשכלה גבוהה, ספר לימוד. עושים 5 יחידות תקשורת. הבת שלי במקרה לומדת. למה אין ספר לימוד? עד היום אין ספר לימוד. כבר כמעט 10 שנים מלמדים תקשורת בבתי ספר הערביים. אין ספר לימוד.

יש מחסור בציוד לא רק במעבדות, בדברים יותר מסובכים, במעבדות מדעים, אבל אני מדבר על תקשורת. כמעט כל מערכת החינוך, יש בה מחסור בציוד בנושא הזה.


הוראת המתמטיקה. מישהו ניסה ללמד את הבן שלו, את הבת שלו, מתמטיקה, ילד ערבי? ספר בערבית וספר בעברית, התוצאה בסופו של דבר היא תוצאה קשה. לכן צריך להיכנס לכל הנושא הזה של תוכניות לימוד, להקצות שם משאבים רציניים ולפתח תוכניות לימוד בצורה רצינית בנוסף לבינוי כיתות הלימוד, שזה אחת הבעיות המרכזיות שיש לנו.

תודה רבה.


חברת הכנסת קלדרון, בבקשה.

תודה. קודם כל רמדאן קריב לכולם. אני מרגישה שיש פה שיחה שקטה גם של חברי הכנסת שבדרך כלל אנחנו שומעים אותם מרימים את קולם, וזה מוכיח פשוט שכשמקשיבים, לא צריך לצעוק. אני חושבת שאנחנו צריכים פשוט יותר להקשיב.


כולם רוצים שלום ועושים פעילות מדינות לשלום. אני חושבת שבעבודה החינוכית יש הכי הרבה סיכוי להזיז קדימה את הדור הבא שלומד עכשיו בבתי הספר, הילדים במגזר הערבי והיהודי והנוצרי, ולכן באמת המשאבים פה לפי דעתי הם הכי כדאיים.


אני שמחה וגאה שב'יש עתיד' יש כיוון כזה וששר החינוך והמנכ"לית, אני מבינה שהיתה אתמול פגישה גדולה עם כל חברי הכנסת הערביים, כך שבאמת יש לב פתוח ורצון פשוט לעשות את הצדק, דבר שהוא פשוט מגיע לחברה הערבית שיהיה לה חינוך ראוי.


אני רוצה להגיד כמה דברים יותר מעשיים. לגבי ריבוי הרוקחים והמורות, שזה בעצם אנשים שלא התקבלו להיות רופאים, ולעלות ולנהל בתוך משרדים. אני חושבת שזה באמת כוח עצום של אנשים איכותיים שכרגע מתוסכלים וחלקם בלי עבודה. בינתיים אני חושבת שאפשר להשתמש בהם כשירות אזרחי ולהגביה את החינוך הצעיר יותר מהגיל הרך, כי שם הרי כל הכוח. ילדים שיגדלו על ידי כוח אדם משובח, כמו שאמרת, יהיו אנשים שיפרצו את כל החסמים. הכוח הזה, קודם כל צריך לפתוח את בתי החולים.

היתה לי הצלחה עם המגזר הדרוזי, אנשים שלא יכולים להמשיך ללמוד רפואה בסוריה ורצו להיות מועמדים בבאר שבע והיה משהו סגור והצלחנו לפתוח, ושיהיו מועמדים לבאר שבע. אני מאוד שמחה על זה. אני חושבת שצריך לעשות אבל זה לא בידנו, אבל להשתמש באמת במורות, במורים וברוקחים להעלות את כל רמת החינוך.


דבר שני שאני רוצה לומר, טלוויזיה חינוכית כמו שנאמר כך, ואינטרנט, הם עוברים כל חסם של גיאוגרפיה, כי לכל אחד יש ערוץ 1. אינטרנט יש כמעט בכל בית או שניים. באמת שם שווה להשקיע על תוכניות לימודים שאין בהם פריפריה או לא פריפריה, כי מי שיש לו טלפון אפילו, אז יש לו את החומר. אני חושבת שפה אנחנו ממש על סף פריצת דרך שפריפריה לא תהיה במקום אחר מאשר מרכז תל אביב או ירושלים.


אני רק רוצה לומר כאן, מכיוון שיש פה הרבה אנשי חינוך, מחר אני בסיור בדואים בנגב וביום ראשון במסעדה בגולן. אם יש מישהו שיכול לעזור לי להיכנס לבית ספר ללמוד קצת יותר מבפנים, לראות את המבנים.


דבר אחרון, אני רוצה להגיד לנו, לציבור הדובר עברית, שאם היה אפשר להכניס את השפה הערבית לליבה, אני הייתי בעד, כי אני חושבת שזה פשוט חרפה. תודה רבה.

אני רק רוצה להפנות את תשומת ליבך, חברת הכנסת וחברת ועדת החינוך, שביום ראשון יש סיור של ועדת החינוך בעכו. אז עדיף שתבואי לשם.


כל הדוברים, לפני שאני אתן למנכ"לית להתייחס להערות שעלו, רועי אסף ממשרד ראש הממשלה.

אני ברשות הפיתוח הכלכלי של המיעוטים במשרד ראש הממשלה. אנחנו רוצים לברך גם את הוועדה על הדיון החשוב הזה והפעילות של המנכ"לית גם בממשלה הקודמת וגם בממשלה הנוכחית, שמאוד פתוחה ומקדמת את הנושא הזה בכל לב.


אני רוצה להדגיש דברים שאינם קשורים בהכרח למשרד החינוך ועלו פה על ידי חברי הכנסת.


החינוך בגיל הרך דבר ראשון, לפני הכניסה לעולם החינוך הוא חשוב כאין כדוגמתו. משרד ראש הממשלה, משרד הכלכלה פתחו את העניין של מעונות היום. יש הבדל בין רמת החינוך במשפחתון למעונות היום. כשעושים את הדיון בוועדת החינוך, צריך להידרש למסלול של הילד שעובר את כל השלבים.


אני רוצה לדבר על מה שנקרא משאלת לב, איפה נוצרת משאלת לב אצל אדם.

יש זמן להבהיר את עניין המעונות במשרד החינוך.

אני לא יכול להביע עמדה כרגע בעניין הזה.


אני רוצה לדבר על מתי נוצרת משאלת לב אצל ילד, מתי אדם בוחר את מקצועו, מתי אדם בוחר את עתידו. יש חוסר בחינוך בלתי פורמלי. יש חוסר בתנועות נוער וכן הלאה. כשאדם בוחר את עתידו, הוא מסתכל על ימין ועל שמאל. כאשר יש עודף מורים, הוא רואה שכמעט כל מי שעובד, עובד בהוראה, כי מי ש עומד לידו, עובד בהוראה. משאלת הלב הזאת צריכה איכשהו להיבלם. עוד פעם, זה לא ישירות משרד החינוך אבל אנחנו מפעילים תכנית שנקראת "חינוך לקריירה", משרד החינוך ומשרד ראש הממשלה. בשנה הבאה זה יופעל על ידי המועצה להשכלה גבוהה, שתיצור בכל בתי הספר את המגוון המקצועי, שאדם יוכל לבחור מקצוע עתידי.

היום זה קיים ב-200 בתי ספר, התכנית של חינוך לקריירה במגזר הערבי, שזה הפנייה ללימודים. כ-50 מרכזים שתומכים בעניין הפסיכומטרי, אבל גם בעניין הפסיכומטרי שר החינוך אמר את המדיניות שלו. אמנם זה לא דיון בהשכלה גבוהה והוא אמר שהוא ייחד לזה דיון נפרד עם חברי הכנסת הערביים, לכל הסוגיות של האוכלוסיה הערבית והשכלה גבוהה, אבל עמדתו היא ברורה. א', הוא אמר שהוא ירצה להתייחס לעניין הפסיכומטרי. ב', בהחלט הוא חושב שאדם שמסיים י"ב כיתות צריך להיות בעל הכישורים להתקבל באופן מיידי לאוניברסיטה ללא כל מבחן נוסף, ויש לו כמה רעיונות שהוא יקדם בהקשר הזה. השר רוצה לשנות את המדיניות בכלל בכל ההקשר הזה, אבל זה דיון אחר. אני פשוט רציתי להוסיף.

בהקשר של מעבר לאוניברסיטה, המועצה להשכלה גבוהה מפעילה, אני יושב בוועדה, מפעילה תכנית מאוד רחבה של הנגשה להשכלה גבוהה לאוכלוסיה הערבית בישראל.


הדבר האחרון שאני רוצה להגיד זה שקודמך בתפקיד יושב ראש הוועדה העלה את הנושא שלמעשה יש מגבלות למשרד החינוך שקשורות למשרד השיכון ולמשרד הפנים. מי כמוך, ראש רשות לשעבר יודע שאת המגבלות האלה שהן קשורות לבינוי הכיתות, פה הוועדה צריכה גם להרים הכפפה וגם משרד ראש הממשלה כמובן, על העניין הזה של החיבור בין המשרדים על מנת להתגבר על חסמים שמשרד אחד איננו מסוגל לפתור בכליו. תודה רבה.

תודה לך.


אני מצטער לגבי אלה שנרשמו ולא הצלחנו לתת להם לדבר.


אני מבקש מהמנכ"לית להתייחס לנקודות שעלו.

אז קודם כל אני אתייחס למספר הכיתות, אבל אני רוצה להתייחס לנקודה אחת שעלתה אתמול ולא עלתה כאן בדיון והיא נקודה חינוכית מאוד מאוד חשובה.


חברת הכנסת חנין זועבי שהיא יצאה מהדיון, היא היתה רק בהתחלה, העלתה אתמול את הסוגיה של עמדות של תלמידים יהודים וערבים אחד כלפי השני, נושא מאוד מאוד חשוב, נושא חינוכי וערכי של סטריאוטיפים, של תפיסות שנוגעות בחינוך לדמוקרטיה ובחוסר היכרות, שמולידה הרבה מאוד סטריאוטיפים והרבה מאוד עוינות.

הנושא השנתי של שנה הבאה עוסק ב"האחר הוא אני". אנחנו עוד נשיק אותו עם השם המדויק, והוא יביא לעניין של חינוך, של הרבה יותר היכרות, הרבה יותר מפגשים בכלל במגזרים בחברה הישראלית, חרדים, חילונים, ערבים, יהודים. הוא אמור גם לתת מענה לסוגיה שלא עלתה פה היום אבל היא סוגיה חשובה ורציתי לשים אותה. היא עלתה אתמול.


נושאים רבים שעלו כאן, אז לגבי המכללות להוראה, נושא מאוד כבד ששב ועלה גם על ידי הדוברים. אנחנו ניכנס לדיון עומק בעניין הזה גם לגבי מספר האנשים המוכשרים, גם לגבי האיכות. אני לא רוצה להתווכח על מקום כזה או אחר. אתה מייצג מכללה מסוימת, אבל יש בעיה והבעיה היא קשה, של איכות הבוגרים והבוגרות, בעיקר הבוגרות, ואנחנו חייבים להתמודד איתה באומץ, והמבחנים, כמו שנאמר כאן על ידי חבר הכנסת שיצא גם, מעידים על כך, וגם הביקורים שלנו בשיעורים.


קודם כל כדי לשפר צריך להכיר באומץ בבעיה. זה לא אומר שאין בוגרים מצוינים. יש מורים מעולים, יש מורים טובים, אבל כתופעה יש לצורך לשפר את העניין הזה.


הנושא של טוהר הבחינות מחייב העמקה. הנושא של השחיקה בפרישה מוקדמת, שאתה העלית אותו, הוא נושא רוחב. הוא לא בידיים של משרד החינוך. זה בשיתוף פעולה עם משרד האוצר. זה נושא שהוא נוגע בכסף, רבותיי. הוא לא מתייחס רק לאוכלוסיה הזאת.


לגבי הכוונה ללימודים אקדמאיים, ציינתי שיש לנו 200 בתי ספר עכשיו שעוסקים בחינוך לקריירה, 50 מרכזים לנושא הפסיכומטרי. לצורך הנגשה של שירותים מצוינים, יש לנו תיכון וירטואלי. יעדנו אותו קודם כל לפריפריה. הרבה מאוד בתי ספר ערבים נרשמו לכך. זה מורים מצוינים ל-5 יחידות מתמטיקה, למקצועות מדעיים באמצעות מט"ח.


אני רוצה לומר שגם אקדמיה בתיכון שפתחנו השנה כדי לסייע לתלמידים מוכשרים להתחיל ללימודים אקדמאיים כבר בתוך בית הספר, ונרשמו תלמידים ערבים. נתקלתי בתופעה שאני רוצה להביא בפניכם. אני רוצה שתדעו אותה, שהנשירה של תלמידים ערבים, היתה סכנה הרבה יותר גדולה וממשית של נשירת תלמידים ערבים שאנחנו עשינו מאמצים חינוכיים מאוד גדולים למנוע אותה, כי המנהל הוא ממליץ על הילד והוא ממליץ על הילד לפי ציונים בית ספריים, ומסתבר שה-80 פה זה לא כמו ה-80 שם, ושהחברים האלה נפגשים יחד בקמפוס האקדמי, הקשיים של התלמידים שבאו מהתיכונים הערביים היו עצומים, וזה שוב אמירה על צורך באיזושהי התבוננות פנימית של אמינות ושל טוהר המדידה, כי אנחנו מאוד מאוד מעוניינים בקידום.


הנושא של קידום הבנים זה סוגיה שאני אמרתי, אני מרימה את הכפפה הזאת, סוגיה חברתית, תרבותית. אנחנו ניקח אותה ביחד אתכם לדיון.


הסיפור של הנגב שעלה כאן כל כך בעוצמה. חשמל ומים, אני שמחה על מה שאתה אמרת. יושב כאן נציג משרד ראש הממשלה. רבותיי, אנחנו אחראים על החינוך. אנחנו יודעים שאין חינוך אם ילדים לא מגיעים לבית ספר. אנחנו מממנים הסעות. הם לא באחריותנו. אנחנו לא שמים את המלווה על ההסעה. גם הרשות המקומית, יש לה חלק. יש פה צורך בחיבור כוחות. אני לא רוצה לספר לכם, אתם תיפלו מהכסא אם תדעו כמה כסף אנחנו היינו צריכים להעביר למועצות בנגב על הגנראטורים שנגנבים, של החשמל, על הסיפור של ההסעות המיוחדות. עשרות מיליונים של כסף שיורד לטמיון כי הוא מושקע בדברים חולפים במקום בכיתות ובילדים, כי אין חשמל. משרד החינוך יכול להניח חשמל? משרד החינוך יכול לסלול כביש? הוא יכול לבנות את בית הספר. ההנגשה לבית הספר היא לא נעשית על ידי משרד החינוך.


יש סוגיות שהן סוגיות ארוכות שנים והן דורשות שיתוף פעולה. אני רוצה להגיד לכם שבמשאבים המוגבלים שלנו, אנחנו רק לאבו בסמה בשנה שעברה, בשנתיים האחרונות עשרות מיליונים על חבלה ועל גניבה של ציוד בדרום, שהוא לא מוגן. מנהלי בית הספר, מה יכולים לעשות? בלי חשמל הם לא יכולים להפעיל, ואתה ראית איזה תשתית טכנולוגית משרד החינוך שם שם, שזה השורה הראשונה של הקידמה, והמורים האלה הם בשורה הראשונה של ההישגים, אבל הם עובדים עם גנרטור. אתה נוסע, אתה לא רואה את בית הספר. פתאום מתוך החולות צומח בית ספר הכי מפואר ואחרי כמה זמן גונבים לו את הגנרטור, מחבלים לו בצינור ושוב עשרות מיליונים יורדים לטמיון. זה כספי מדינה. חבל שהם לא מושקעים בדבר הנכון.

ובית הספר בנוי על ידי משרד החינוך?

בוודאי.

אז אם כבר הוא בנוי לא חוקי - - -

הוא בנוי חוקי.

אז למה גנרטור?

כי אין חשמל.

אנחנו לא מנגישים חשמל לבית הספר.


אני חושבת שהדבר החשוב ביותר לציין כרגע זה לא לרדת לפרט כזה או אחר. כל אתגר, אנחנו צריכים להתמודד איתו במשותף בשילוב כוחות. אני חושבת שיש הסכמה לגבי האתגרים. יש גם הסכמה שלא הכול יפתר ביום אחד, אבל כמו שאמר כאן חבר הכנסת ברכה, יש חובת הוכחה של התקדמות.


אנחנו נכונים לכל שיתוף פעולה, לכל שקיפות שנדרשת כדי להראות את טוהר הכוונות ואת טוהר המעשים, ומכאן אני רוצה לסיים את הפגישה הזאת בגישה אופטימית. אני מאמינה שבשילוב כוחות אנחנו גם נתקדם מול כל האתגרים המורכבים שלא נולדו בשנה אחת, לא יפתרו בשנה אחת, אבל אנחנו רוצים מאוד להאיץ את הפעילות. זאת הכוונה שלנו.

תודה רבה למנכ"לית משרד החינוך ותודה רבה לצוות שהגיע איתה ממשרד החינוך, ותודה רבה לכל מי שבא.


אני רוצה לומר כמה דברים. קודם כל מאוד משמח מצד אחד ומאתגר מצד שני העובדה שמדיניות משרד החינוך בהרכב הנוכחי היא באמת עונה על הדרישות של כולנו. המדיניות ודרך הפעולה כפי שהוצגו על ידי השר בישיבת ועדת החינוך עם כינונה של הכנסת ה-19, הפגישות עם המנכ"לית, הפגישה אתמול עם שר החינוך והמעקב של הוועדה, אין לי ספק שאין ויכוח שהמדיניות של העדפה מתקנת ומאמץ גבוה כדי לסגור פערים, המדיניות הזו קיימת ואני מקווה שתישא פרי.


הדבר השני שראוי לציין לחיוב זה כמובן את אווירת ההידברות, הפתיחות, השקיפות. לא תמיד נוח ונעים לשמוע חלק מהנתונים, אבל הנתונים זה נתונים וצריך לשמוע אותם, להפנים אותם ולנסות כמובן לטפל במניעים שהגיעו לאותם נתונים, אבל כאשר יש שקיפות, יש הידברות, יש נכונות לשמוע, אז אני חושב שההזדמנויות הן גדולות מאוד.


אני רוצה להעיר תשומת לב על כמה דברים שעלו. אני רק רוצה לחדד אותם.

אחד, זה נושא ההשתתפות של הנוער, הבנות והבנים במגזר הערבי במערכת החינוך. ההשתתפות זה גם עצם הנוכחות והביקור הסדיר וגם כמובן הנשירה לאורך 12 שנות הלימוד, אם נוסיף לזה כמובן גם את גני הילדים.

אני חושב שזו בעיה שהיא לא רק של המערכת האדמיניסטרטיבית, היא בעיה באמת של מציאות תרבותית, וצריך להתמודד איתה, ואני חושב שגם אנחנו הפוליטיקאים וגם כמובן היושבים פה והשלטון המקומי שיש לו אחריות דרך אגב בנושא הביקור הסדיר, יכולים לעשות הרבה יותר, כי מי שלא מגיע למערכת החינוך, אז גם כל מה שעושים במערכת החינוך, לא מגיע אליו. בסופו של דבר האחוזים הם גבוהים.

הדבר השני זה האלימות. תראו, אחד הנתונים המדאיגים במיצ"ב, הלא יש גם שאלות שנוגעות לתחושות התלמידים. השאלה, "היעדר תחושת מוגנות בבית ספר". בין 10% ל-12% פשוט שוני לאורך הכיתות, מדווחים על תחושה של חוסר מוגנות בבית ספר, דבר שצריך להדליק הרבה מאוד אורות אדומים. ילד או ילדה שמגיעים לבית ספר, מרגישים לא מוגנים בחצר בית ספר, בתוך בית ספר, וזה בהחלט דבר שהוא בין כל הנושאים שקשורים באלימות, מחייב אותנו מאוד. דרך אגב זה יותר מכפול ממה שמדווחים ילדים בבתי הספר היהודים.

העניין הזה הוא מאוד מאוד קשור למה שעלה כאן.


תראו, מאחר ומדובר הרבה פעמים על חברות חמולתיות, למשל בדרום, בנגב. אם יש אירוע של רצח ביישוב, כל הילדים למחרת, כל הילדים של שתי החמולות הנוגעות בדבר לא מגיעים לבית הספר, ולפעמים הם לא מגיעים ימים ארוכים אחרי האירוע. זה תופעות שבחברה היהודית לא מוכרות והן גורמות לחוסר ביטחון. הן גורמות להפסד ימי לימוד. הן גורמות לירידה בהישגים. אנחנו כאן לא עשינו דיון בסוגיות פרטניות כאלה, אבל אלה דברים מאוד מאוד קשים להתמודדות, ששוב, זה קשור במציאות ובתרבות שכולנו ביחד מוכרחים להחליט שהילדים לא יהיו שבויים, ושבית הספר זה דבר קדוש. זמן לימודים זה דבר קדוש. לא משנה מה קורה, לבית הספר מגיעים. אנחנו מבינים שהילדים הרבה פעמים הם הבנים והבנות של שתי החמולות, אז המתח הוא עצום במקומות האלה בעקבות כל אירוע כזה. זה מחייב התמודדות מסוג אחר, שהיא לא דומה לשום מקום.

ודאי.


הדבר הנוסף שאני רוצה להבהיר גם, המנכ"לית דיברה על זה, זה לא עלה כאן, זה באמת נושא של עמדות הנוער. הן מאוד מדאיגות. אגב, עמדות הנוער היהודי כלפי הערבי שהן הרבה יותר קשות ובעייתיות מעמדות הנוער הערבי כלפי הנוער היהודי, עוד פעם, לפי הנתונים של המחקרים השונים. נושא מאוד מרכזי ואני בהחלט קורא למשרד החינוך להגביר את קצב הפעילויות של המפגשים. בעניין הזה כל המרבה, הרי זה משובח. לא מפגשים כאלה של ביקורים בגן חיות, הדדיים, אלא באמת מפגשים שיוצרים את ההיכרות, כי במקום שאין היכרות אחד עם השני, יש פחד. במקום שיש פחד, יש שנאה ויש גזענות. בדברים האלה כמובן שצריכים לטפל. ישנם ילדים במגזר היהודי ובמגזר הערבי שיכולים להתפתח ולגדול מגיל 0 עד האוניברסיטה בלי לראות ערבי, יהודי, כל אחד את השני, אלא בטלוויזיה.


הוועדה תיקח על עצמה באמת לנסות ולקדם את כל הנושאים שקשורים בבעיות ובמכשולים של התכנון והבניה כדי להשתמש בפוטנציאל הכספי שאתם מעמידים לבניית מוסדות חינוך, חיבורם למים, חיבורם לחשמל.


בית המשפט העליון ביושבו כבג"צ כבר העיר יותר מפעם אחת שזה שישוב איננו מוכר או ילדים שגרים בבתים שניבנו באופן לא חוקי, איננו נותן למשרדי הממשלה את הפריבילגיה לא להעמיד את השירותים הבסיסיים, חינוך, בריאות, מים, חשמל וכל הדברים האלו, ואני גם כן נתקלתי, ראיתי את בית הספר היפהפה הזה בדרום והוא עם גנרטור. גנרטור, זה לא רק שגונבים אותו. זה עלות חשמל עצומה וזה דבר באמת בלתי נסבל. כולם מסכימים, אבל בסוף כפי שאנחנו מכירים במחוזותינו, יש את היד המתאמת שיודעת לפתור את הבעיה.

ותיקח בחשבון שזה מועצה בלי שום הכנסה, אז בסופו של דבר מישהו צריך לממן את העלות הזאת.

נכון מאוד.


לא נגענו באמת בהשכלה הגבוהה. הוועדה עשתה כבר דיון אחד לפני כמה שבועות עם המל"ג. המל"ג הוציא דו"ח די משמעותי בנושא הזה של נגישות להשכלה הגבוהה למגזר הערבי. אנחנו חייבנו אותם בכמה דברים ואנחנו מקיימים דיון נוסף, דיון מעקב על הנושא הזה כי הוא נושא מאוד מרכזי.


אני רוצה עוד פעם בסוגריים לומר שאחת הבעיות הקשות, שעשרות אלפי אזרחים ישראלים דוברי ערבית נוסעים כל שנה ללמוד השכלה גבוהה בירדן, דבר שהוא לא בריא, לא נכון ולא טוב בטח לא במספרים האלה, וזה חלק מהבעיה של הנגישות של הסטודנטים הערביים להשכלה הגבוהה. זה מעיד על הבעייתיות של מערכת ההשכלה הגבוהה שלנו וזה מעיד לדעתי, אני לא יודע אם אני מבטא פה את דעת משרד החינוך, על הצורך להתקדם גם לאוניברסיטה ערבית שתוכל בהחלט לקלוט גם את אותם סטודנטים שהיום יוצאים החוצה.


הדבר האחרון שאני רוצה לומר באמת במגזר בעיקר הבדואי בדרום, מוסדות החינוך הם בעצם המבנים, העוגן, המרכז החברתי, המקום שבו כל ילד וילדה שגרים לפעמים באוהלים, לפעמים בפחונים, לפעמים בבתים מטים ליפול, והם מסתובבים שם בחולות ובבלגאן התכנוני הזה, מוסד החינוך הוא האור הגדול והמקום שאליו כולם צריכים להיות מחוברים מהבוקר ועד הערב, כולל חופשות וכולל כל הפעילויות גם הלא פורמליות. בחלק מהמקומות זה קיים ואני חושב שכך משרד החינוך גם צריך לראות את עצמו, ואני גם ראיתי את הילדים. הילדים מתייחסים באמת לבית הספר בחרדת קודש, ורואים את בית הספר כמקום שבו הם מתחברים למאה ה-21, מה שבבית לפעמים אין להם. זה הרבה יותר בולט במגזר הערבי כמובן מאשר במגזר היהודי.


אנחנו כמובן על פי הצעתך, חבר הכנסת ברכה, ולא רק על פי הצעתך, נמשיך במפגשים, במעקב בנושאים ספציפיים שנביא אותם כאן לדיון, ויחד עם משרד החינוך אנחנו כמובן נעשה את חלקנו בקידום של החינוך. אין דבר יותר חשוב מהחינוך בסגירת פערים, באזרחות טובה ובפתרון כל הבעיות האחרות שחונות לפתחנו. תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>