PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
09/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 53>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ב' באב התשע"ג (09 ביולי 2013), שעה 9:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "פיטורי עובדים במנהל סטודנטים עולים"

חברי הוועדה: עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

בועז טופורובסקי

דב ליפמן

>
מירי כהן - ראש מינהל לסטודנטים עולים, המשרד לקליטת עלייה

חגית פלדמן - מנהלת אגף משאבי אנוש, המשרד לקליטת עלייה

עו"ד מיכל שטרית רבל - יועצת משפטית, המשרד לקליטת עלייה

ג'וש שוורץ - מזכ"ל וסמנכ"ל הסוכנות היהודית

מורית כהן בר-נדר - מנהלת שח"ק ארצית, מינהל הסטודנטים העולים

מאירה אזנקוט - רכז שח"ק - שרות חברתי, מחוז ירושלים

קרן דודיין-נתנאל - מנהל תחום תעסוקה, מינהל הסטודנטים העולים

קוסטנסה לויט - רכזת שירות טרום עליה, מינהל הסטודנטים העולים

יהודית פריסמן - רכז הסברה, מינהל הסטודנטים העולים

רמה רום - מנהלת תחום יעוץ והכוון, מינהל הסטודנטים העולים

אביטל פישר בן-זקן - עובדת סוציאלית, מינהל הסטודנטים העולים, מחוז ירושלים

יהודית גידלי

ר.כ., חבר המתרגמים

פיטורי עובדים במינהל סטודנטים עולים",

של חה"כ בועז טופורובסקי>

שלום לכולם, אנחנו רוצים להתחיל. חבר הכנסת בועז טופורובסקי העלה הצעה לסדר היום במליאה, בנושא פיטורי עובדים במינהל סטודנטים עולים והמליאה החליטה להעביר את זה לדיון בוועדה, והרינו מקיימים את הדיון. השתדלנו לעשות את זה עוד קודם היציאה לפגרה. אנחנו מאד קצרים בזמן אז נצטרך להיות ממוקדים. בשעה 10 יש לנו פה דיון נוסף, אז יש לנו כ-50 דקות, זה הרבה זמן וזה מעט זמן, תלוי מה עושים בזמן הזה.

חבר הכנסת טופורובסקי, בבקשה.

תודה רבה. קודם כל אדוני יושב הראש, אני מודה לך על הזריזות שבה אתה מעלה את הנושא החשוב הזה לדיון בוועדה, זה בכלל לא מובן מאליו. יש כאן נציגים ממינהל הסטודנטים, אני רואה שיש נציגים מהסוכנות היהודית,יש נציגים ממשרד העלייה והקליטה.

מינהל הסטודנטים היה במשך הרבה מאד שנים, אני מנסה לעשות את זה כמה שיותר קצר, העובדים היו עובדי הסוכנות היהודית והם היו תחת הסוכנות היהודית, אבל בפועל פעלו תחת המשרד לקליטת עלייה ועשו עבודה מדהימה, שאני מניח שתיכף העובדות ירחיבו על זה. היה איזה שהוא, תקרא לזה 'דיל', בין משרד ראש הממשלה לבין הסוכנות, שבו הסוכנות החליטה להוציא את התקצוב שלה ממינהל הסטודנטים, תוך כדי זה שהסוכנות התחייבה כנראה לתקצב דברים אחרים, אבל מינהל הסטודנטים נשאר בין הכיסאות. היו כמה שנים, שגם על זה בטח המשרדים ירחיבו, שהיה כל מיני קומבינציות של תקצוב, חלק מהסוכנות, חלק ממשרד הקליטה, היה גם חלק מהוות"ת – הוועדה לתכנון ותקצוב במועצה להשכלה גבוהה.

וכך זה נמשך כמה שנים, שלוש שנים לדעתי ומה שקרה, החליטו בסוכנות לצאת מזה סופית לגמרי, לחלוטין. והעובדים קיבלו בעצם הודעה שהם מפוטרים. עכשיו, את כל זה עוד היית יכול להבין, למרות שיש לי בעיה, כי מינהל הסטודנטים עשו עבודה מעולה, היית יכול להבין אם היו סוגרים את מינהל הסטודנטים, אבל לא סוגרים את מינהל הסטודנטים. מינהל הסטודנטים ימשיך לעבוד באותה מתכונת, רק פשוט העובדים שלו לא הולכים להיות עובדי הסוכנות, אלא עובדי המשרד לקליטת עלייה. המשרד הולך לתת את אותם שירותים והוא הולך לקבל את אותו תקצוב. פשוט התקצוב מגיע כולו מהמשרד לקליטת עלייה. האוצר השלים את החסר, היה חסר כ-30 מיליון שקלים, האוצר השלים את התקציב החסר ויש את אותו תקצוב.

נוצר מצב אבסורדי שבו לעובדות שעובדות הרבה שנים, חלקן עובדות יותר מ-10 שנים, הם הודיעו להם שהם מסיימים לעבוד לדעתי בסוף אוגוסט, ויוצא מכרזים פחות או יותר לאותם תפקידים. יוצאים מכרזים, מכרזי עבודה, פחות או יותר לאותם תפקידים. אפילו חלק מהעובדות ביקשו לעזור לכתוב את המכרזים לתפקידים שלא מי שיחליפו אותם. אם זה לא מדויק, אז תיכף תסבירו, כי ממנה שאני מבין זה כן מדויק.

אני ניסיתי להבין, ניסיתי לבדוק וגם עשיתי על זה הצעה לסדר וניסיתי להבין גם מהמשרד לקליטת עלייה, גם מהסוכנות היהודים – מה הסיפור, וכל אחד מאשים את האחר.

בהצעה לסדר, אני חושב שזה קרה פעם ראשונה מאז שאני חבר כנסת, אתה אולי תוכל להגיד לי מהעבר, שאף שר לא היה מוכן לעלות להגיב. ושאלתי את השרה לקליטת עלייה, והיא אומרת אם אני אעלה ואגיב – אני מודה שהעובדים הם בעיה שלי. פשוט ככה. ונוצר מצב שאף אחד לא רוצה לקחת אחריות על העובדים האלה, והם פשוט נמצאים בין הכיסאות, ואני חושב שעלינו מוטלת החובה המוסרית לוודא שהנושא הזה יטופל.

אני לא בטוח שהבנתי בדיוק את הבעיה. אולי להבהיר את הנתונים, כי אצלנו בדרך כלל הפרשנות אין עליה ויכוחים ומתווכחים רק על העובדות. כל פעם אני מגלה את זה מחדש. אז מישהו רוצה להבהיר, להוסיף או לשנות את מה שאמר חבר הכנסת - - -

תסלחו לי, אולי נכוון איזו שהיא שאלה לגבי הסוכנות היהודית.

אבל בואו נבין קודם כל את הבעיה, אני לא הבנתי את הבעיה.

זהו, רציתי לכוון את השאלה בדיוק בקטע הזה, לנסות אולי שיתייחסו לזה.

כן, מי רוצה להתייחס?

אני היועצת המשפטית של המשרד לקליטת העלייה. אני רוצה לתקן כמה עובדות שהוצגו כאן, שהן השנויות במחלוקת כרגע. קודם כל, מאז 1968, שאז הוקם גם משרד הקליטה וגם מינהל הסטודנטים, הייתה שותפות אמיתית של הסוכנות היהודית למינהל הסטודנטים בניהול, בתקצוב, בהפעלה של מינהל הסטודנטים. זה התבטא בוועד מנהל משותף, בחלוקת עבודה מסוימת, וחלוקת העבודה הזאת באמת הייתה שהעובדים האלה שבעיקרם מדריכים וחלקם משרות אחרות, הועסקו על ידי הסוכנות היהודית, זה נכון.

כמו שאמרתי, השותפות הייתה אמיתית, לא מדובר בקבלן כוח אדם. כל העניין של המינהל נוהל במשותף. מה שקרה זה שהסוכנות היהודית ביקשה לצאת מהשותפות שלה במינהל הסטודנטים ולצורך גם התקצוב וגם לקיחת האחריות של הממשלה, באמת ניתנה החלטת ממשלה שמעגנת את זה, קובעת מתי תצא הסוכנות היהודית, איך יתוקצב הפער.

במסגרת הזאת נדרשנו לעשות רפורמה במינהל הסטודנטים, שכללה המון היבטים של שירות לעולים, בכלל ברפורמה בכל השירות שניתן על ידי מינהל הסטודנטים. בין השאר כמובן היו אילוצים ולא ניתן היה משום שלא אפשרנו לנו לקלוט, מדובר על כ-70 תקנים, לקלוט 70 תקנים לשירות המדינה. רק בשביל לסבר את האוזן אני אגיד שלפני פחות משנתיים אילצו אותנו להיפרד מ-62 עובדים קבועים של משרד הקליטה, כדי לצמצם תקנים, שתבינו איפה אנחנו עומדים. במסגרת הרפורמה הזאת, הוחלט לעשות שינוי שהוא גם שינוי מבני. השירות הזה, שאנחנו קוראים לו שירות מעטפת, כי הוא כולל מספר דברים מתחתיו, שניתנים בנוסף לשכר הלימוד שהמינהל נותן לסטודנט עצמו, יינתן במסגרת שונה.

אנחנו נאלצנו במובן מסוים לקנות שירות בחוץ, של המעטפת הזאת, כשיש לנו 100 תקנים שיפורסמו, והם לא זהים לתפקידים שמתנהלים היום. כל המבנה השתנה. המבנה השתנה ויהיו תקנים שייצאו כמכרז של שירות המדינה וכולם מוזמנים להתמודד בהם, וגם יהיה קבלן שיזכה, אנחנו כך מקווים, במכרז הזה, של לתת את שירותי המעטפת, וכמו שנהוג למשל ב-Outsourcing של המחשוב, שמדי פעם יש שם מכרזים, מה שקונה זה שקבלים שזוכים גם מדי פעם פונים לאנשים שנותנים את השירות בפועל, ומציעים להם – תצטרפו אלינו - כי הם מכירים הכי טוב. אנחנו צופים שזה מה שיקרה.

בכל מקרה, שירות המדינה לא מאפשר לקלוט תקנים כמו שהם כך.

זאת אומרת יהיה את אותו שירות?

לא, זה לא יהיה אותו דבר.

לא, סטודנט יקבל את אותו שירות, לא?

הסטודנט בסוף הדרך יקבל את אותו שירות. המבנה של הדברים יהיה שונה, הדרך של מתן השירות תהיה שונה. אנחנו נדרשנו להראות התייעלות גם למשרד האוצר, לצורך קבלת התקציבים אנחנו נדרשו להראות התייעלות בכל המערך של מינהל הסטודנטים.

כלומר, מה שאת אומרת שבעצם אין שינוי כרגע לפחות בנושא התקציבי, התקציב כולו נמצא במשרד הקליטה, ולא אישרו לכם להפעיל אותו עם עובדי מדינה, אלא רק חלקית עובדי מדינה, זה המכרז שאמרת עליו, וחלק מהדברים יוצאים למכרז.

נכון.

השאלה אם יכולים לגשת כל מי שהיה לפני זה.

כן.

כשכל העובדים שהיו עובדי סוכנות, בעצם מפוטרים מהסוכנות.

פוטרו כבר.

והם מגיעים למכרז הזה - - -

זה לגבי הפיטורים. אבל אנחנו יודעים שיש, אנחנו יודעים בעקבות הפניות שהיו אנשים שקיבלו מכתבים על סיום עבודתם.

זה לא אומר שהם פוטרו.

פוטרו, בתהליך פיטורים, בסדר. הנקודה - - -

אבל יש התייעלות עם אותו תקציב.

הנקודה ברורה. התייעלות או לא, בטח יגידו פה שזו לא התייעלות. יש תמיד ויכוח הרי בין אלה שאחראים על הבירוקרטיה, שאומרים שהבירוקרטיה היא ערך, ואלה שאומרים שבסוף השירות הוא הדבר החשוב. אוקיי, אז תמונת הצד השני של המתרס, הסוכנות. אתם יצאתם.

אבל אני רוצה לתת רקע. הסוכנות מקיימת את פעילותה לפי החוק ולפי האמנה שנחתמה בין הממשלה לבין הסוכנות, יחד עם הממשלה. וכל הזמן מתקיימים דיונים שוטפים, באיזה תחומים הסוכנות היהודית צריכה להשקיע את כספי התרומות שהיא מקבלת מהעולם היהודי.

הגענו לסיכום עם משרד ראש הממשלה, משהו כמו לפני שנתיים, שהסוכנות יוצאת מהתחום של מתן מלגות לעולים שנמצאים הרבה זמן בארץ, שזה תחום של מינהל הסטודנטים, מאחר שהממשלה - - -

בסדר, יצאתם. זה לא חשוב לצורך העניין עכשיו.

אבל זה גם חשוב לנו, מה זאת אומרת שרק לסטודנטים ותיקים, סטודנטים חדשים, אבל אנחנו צריכים לדעת מי מטפל בסטודנטים. זה לא ברור לי, אני רוצה - - -

חכה רגע, בוא נעשה נדבך על נדבך. הסוכנות יוצאת. סיבות טובות, בסדר.

הוא אומר לא לגמרי.

לא, יוצאת מהניהול של העניין, מהשליטה על זה, מהעסקת האנשים. היא מתקצבת מה שהיא מתקצבת.

הסיכום היה שהסוכנות תשקיע כספים בתחום של העלייה בתפוצות וחינוך יהודי בתפוצות, ואנחנו נצא מתחום של הקליטה. זה היה ביוני 2012, התקבלה החלטת ממשלה שכל הפרויקט עובר לממשלה.

אני חושב שהדיון צריך להתייחס לדיון פנים ממשלתי. מינואר אנחנו מחויבים לפי החוק לתת - - -

זאת אומרת אתם בתהליך פיטורים של אותם עובדים שעובדים אצלכם - - -

אני רק רוצה לציין שאנחנו שלחנו מכתב לכל העובדים בינואר, שזה כשמונה חודשים לפני - - -

בסדר, ג'וש, זה לא כל כך חשוב לצורך הדיון.

התהליך הוא שאתם יצאתם מניהול של העניין הזה, משקיעים את הכספים שיש לכם איפה שאתם משקיעים, זה הסכם עם הממשלה, את זה הבנתי. עכשיו, נשמע בטח את נציגי ה - - -

אבל הם לא מנסים למצוא מקום עבודה לעובדים האחרים שעובדים שם הרבה מאד שנים. כאילו, אומרים להם אתם מפוטרים, שיהיה לכם בהצלחה.

לא, זה לא מדויק. כל אחד שהוא עובד סוכנות יכול לגשת למכרזים פנימיים ולנסות להתברג בתפקידים האחרים. אני גם רוצה לציין - - -

גם בסוכנות היהודית.

בסוכנות היהודית, הם יכולים לגשת למכרזים פנימיים. חוץ מזה, בתהליך של פיטורי בסוכנות אנחנו מחויבים לחודש, ואנחנו הודענו 8 חודשים מראש. גם הייתה שיחה ביוני עם משאבי אנוש של הסוכנות שסיום עבודתם אמור להיות בקיץ. זאת אומרת ניתן המון זמן.

בסדר. בבקשה.

אני אדבר בשם עובדי הסוכנות במינהל לסטודנטים עולים. שמי קרן דודיין, אני מנהלת את תחום התעסוקה במינהל.

אני רוצה להעלות שלוש נקודות שהן חשובות לנושא שלנו. הנקודה הראשונה זה חשש מפגיעה בשירות לסטודנט, כתוצאה ממהלך הרפורמה ופיטורי עובדי הסוכנות היהודית במינהל הסטודנטים עולים. כמו שציינו קודם, המינהל קיים כבר 45 שנה והוא נותן מגוון סיועים לסטודנטים העולים ולסטודנטים יוצאי אתיופיה. המעטפת שהתייחסו אליה זו מעטפת שמדברת בעצם על עידוד עלייה, ייעוץ, הכוון, סיוע נפשי, סוציאלי, אקדמי, ושילוב וקליטה חברתית ותעסוקתית.

עובדי המינהל מלווים את הסטודנטים העולים לאורך כל מסלול הלימודים, החל מהאיתור שלהם בחו"ל ועד השילוב שלהם בעצם במשק הישראלי. כל העובדים מפוטרים החל מה-31 באוגוסט. מדובר בכ-34 קבועים ועוד כ-100 עובדים זמניים, 40 מתוכם זה מדריכים שנמצאים במוסדות הלימודים. 40 מדריכים נותנים מענה לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה, ועוד 60 מסבירים שמפעילים פעילויות הסברה קבוצתיות לתיירים בארץ וארגון סיורים בקמפוסים.

כל העובדים האלה שעוסקים במלאכת הקודש הזאת שציינתי, החל מאיתור הסטודנטים ועד לשילובם בעשייה הישראלית, מפוטרים. זה עובדים שרכשו ניסיון רב, התמחו בתחום העלייה, הם ימצאו את עצמם בעצם נפלטים מהמערכת, והמפסידים העיקריים יהיו הסטודנטים העולים, וסטודנטים יוצאי אתיופיה ברחבי הארץ.

משרד הקליטה, כמו שהוא ציין, ערך רפורמה שבה נערכו שינויים בהגדרת התפקיד. לא סתם נערכו שינויים בהגדרת התפקיד. חלק מהתפקידים יאוישו בתקנים של משרד הקליטה וחלק הוצאו, יצא מכרז למיקור חוץ. הרפורמה לא כוללת את כל התפקידים שנתנו מענה הכרחי לסטודנט העולה. התפקידים שכן ימשיכו, לא מובטח כמובן שהעובדים הוותיקים ימשיכו, הם יוכלו להגיש קורות חיים כמו כל עובד אחר, אם הארגון שייבחר לא יביא את העובדים שלו איתו.

יציאה למכרז – אין ביטחון שהחברה שתזכה היא מומחית - - -

אני מבין, שאלה שיפתחו תקנים אצלכם זה מכרז ממשלתי, אבל המכרז בין זכיינים הוא עדיין לא מכרז של המדריכים. זאת אומרת הזכיין שיזכה צריך אז להביא כוח אדם.

נכון.

וזה תלוי בו, מה הוא עושה. כלומר, הוא לא עושה מכרזים.

בתקנים של משרד הקליטה אתן יכולות להתמודד?

לא, רק אם זה ייצא למכרז חיצוני, כלומר קודם עובדי המשרד. אנחנו לא עובדי מדינה. יש מכרז פנימי, אם לא נמצא מועמד מתאים וזה יוצא למכרז חיצוני, ואז אפשר לגשת.

ועל איזה היקף אנשים מדובר במכרז הזה, הפנימי שלכם?

אנחנו מדברים בערך על 8 תקנים, והיתר, המאסה הקריטית תהיה אצל הזכיין החיצוני שיפעיל את שירותי המעטפת.

8 זה בטח משהו אדמיניסטרטיבי, לא? 8 מול מה, 40?

34.

אמרת 40 עובדים קבועים.

34 ועוד 40 מדריכים.

זאת אומרת 34 מפוטרים ובמקומם יש 8.

אבל הרבה מאד תפקידים יהיו במסגרת ה - - -

כן, כן, בסדר, אני שואל על העובדים הקבועים. עובדי קבלן זה עובדי קבלן, אנחנו מכירים את ה - - -

היציאה למכרז, החברה שתזכה בה היא לא בהכרח תהיה מומחית במתן מענה לעונים, זה יכול להיות כל חברה, שהיא גם חברה מסחרית. בעצם ייווצר מצב פה של המצאת הגלגל, יוקם ארגון שלא ידע את יוסף. כל התורה הזו שהרבה ממנה היא תורה שבעל פה, נמצאת בקרב העובדים, עובדי הסוכנות - - -

דרך אגב, יכולים לגשת למכרז גם ארגונים שכן עוסקים בעולים.

יכול להיות, וודאי.

בטח במכרז צריך להציג איזה שהוא ניסיון בתחום.

כולי תקווה. מדובר בכל זאת גם ברפורמה, כשלעשות רפורמה זה תהליך לא פשוט לארגון, אז גם עובדים חדשים וגם רפורמה אנחנו שואלים פה. תקופת ההכשרה של עובדים חדשים למתן מענה יעיל, נכון, יכולה לארוך זמן מאד רב כשהסטודנטים העולים הם אלה שיפגעו מזה. אני רוצה להזכיר ששנת הלימודים נפתחת באוקטובר. עד אוקטובר לא יהיה להם את המענה הזה, בטוח.

דבר נוסף, נקודה נוספת זה בדיקת אפשרות שעובדי המינהל לסטודנטים עולים יכולים לתבוע יחסי עובד-מעביד מול משרד הקליטה. עובדי הסוכנות היהודית יכולים לתבוע יחסי עובד-מעביד מול משרד הקליטה, וזה לאחר חוות דעת משפטית. אני רוצה להסביר.

זה מסלול שקיים בכל מקרה. כל עובד שמרגיש שיש לו זכויות, יכול לתבוע.

נכון. מדובר בעצם בעובדים שכרטיס העובד שלהם ישבו במתקני משרד הקליטה מאז ומתמיד, עד כמה שידוע לנו. המנהלים הישירים שלנו הם עובדי משרד הקליטה. המנהלת הישירה שלי עובדת פה. זה לא מנהל סוכנות. אז לאחר התייעצות גם עם כמה עורכי דין שמתמחים בדיני עבודה, נאמר לנו שזה לא פשוט, שזה לא מורכב. עם זאת, המשכורות שלנו לא מאפשרות לנו אפשרות לגשת לתביעה משפטית, אבל זה נושא שחשוב להעלות אותו.

ודבר אחרון, זה באמת המורכבות של נושא הפיטורים. אני אחזור שמדובר על אנשים שחרטו על דגלם באמת את הנושא של קליטת צעירים. כל 34 העובדים, פרט לשניים שמדובר בגברים, זה נשים צעירות, אימהות, יש גם נשים עם מנעד של ותק של 26 שנים, חד הוריות, עולות חדשות בודדות בארץ - - -

עם ותק של 26 שנים הן לא יכולות להיות צעירות.

מאד צעירות.

אני לא הייתי אומר את זה.

ממרומי גילנו.

זה גם נחשב צעיר היום. יש עולות שנמצאות לבד בארץ ונקלטו במערכת ופועלות במערכת. זאת אומרת מדובר בקבוצה הטרוגנית לא פשוטה, אבל אני אחזור ואגיד שמדובר בכוח אדם מוביל בתחומו, וזה בעצם הנקודות.

הבעיה אני מבין זה העובדים הקבועים.

נכון, ה-34 עובדים.

תגידו, איך אתם באמת רואים כרגע את המעבר הזה, מהמצב הנוכחי אל המצב החדש, מבחינת ההשפעה על הסטודנטים. המכרז כבר יצא לכוח אדם?

שבוע שעבר הוא יצא.

אני רוצה להגיד רק שני משפטים, ואז אני אעביר למירי, שהיא ראש מינהל הסטודנטים. שני דברים, אלף שהטענה שנשמעה כאן היא מאד מוזרה בכל קנה מידה, גם במגזר הממשלתי וגם במגזר הפרטי, שבא עובד ואומר – בלעדיי השירות שתתנו הוא לא טוב. זה מאד מוזר, אני חייבת להודות.

אני רוצה להגיד לך שאני חושב שכל עובד, אם הוא לא חושב ככה, אז הוא בבעיה.

רגע, אני רוצה להגיד עוד דבר. כאילו, אנחנו לא בקטע של מול העובדים. חלק מהם מצוינים והלוואי ויכולנו - - -

כולם מצוינים.

לדעתכם כולם. לדעת המנהל חלק מהם מצוינים, והלוואי ויכולתי לקבל את - - -

בואו נסכים שרובם מצוינים.

זו לא שאלה מולם, זה באמת לא שאלה מולם.

לא, אבל השאלה היא אם אתם מנסים ולדעתי יש כלים לתת למי שיזכה, לפחות זכות ראשונית לאותם עובדים, שלפחות אתם חושבים שהם גם טובים.

לקבלן?

לקבלן. הרי יש פה בעיה מעבר לבעיה של עובדים ופיטורים, וכל אחד מאיתנו צריך לחוש כאילו הוא היה מפוטר, כדי להבין את העוצמה הזו ואת המשמעות. כן, כן, אני יודע שלא כולם חושבים ככה. ודבר שני, גם לכם צריך להיות עניין ב..., כמי שמנהלת את זה, שהעובדים הטובים יתקבלו אצל הקבלן.

נכון, ברור שהאינטרס שלנו זה שכמה שיותר עובדים ותיקים - - -

אז מה אתם עושים בעניין?

תראו, אנחנו לא יכולים לחייב קבלן במכרז להתנות את הזכייה שלו בזה שהוא ייקח את העובדים האלה, אבל אנחנו מאד מקווים שהוא - - -

יכולים לחייב אותו לראיין אותם.

לראיין, או לתת פקודות על כך.

אסור לנו לעשות את זה. אנחנו מאד מקווים ומאד מכוונים לזה.

זה קורה באופן טבעי. כמו שאמרתי, יש הרי מכרזים בשירות המדינה - - -

הבנתי, לא עשיתם את זה, אוקיי. לשאלתי לא עשיתם את זה.

אדוני היו"ר, חבל שנציג של נציבות שירות המדינה לא נמצא כאן, כי הייתי רוצה לשמוע ממנו את הכללים, ואני מבין שגם הכללים שלו נוקשים.

נציבות המדינה זה סך הכל 8 אנשים.

יש לנו כאן את מנהלת אגף משאבי אנוש, שהיא בעצם יכולה להגיד על הכללים ולגבי איך מקבלים תקנים בשירות המדינה.

כן. לא, המדינה לא רצתה להגדיל את התקנים, זו תופעה ידועה. לא רוצה להגדיל, אז מגדילים את זה באמצעות עובדי קבלן.

גם עשתה את זה במכרז פנימי.

כן, אבל זה נהלים קבועים בחוקים. קודם כל אתה ממצה את הכוח האדם הפנימי שלך.

במענה לשאלתך באמת לגבי איך אנחנו רואים את ההמשכיות של התהליך הזה, אנחנו מאז החלטת הממשלה בשנה שעברה, שסיכמה את היציאה של הסוכנות, אנחנו עשינו תהליך מאד מאד מקיף בתוך המשרד, בשביל לבנות את הרפורמה הזאת. כמובן שכמו שמיכל אמרה קודם, לא יכולנו לקלוט את כל התקנים.

לכן, במסגרת התנאים שהיו, באמת בנינו את הרפורמה, כשטובת הסטודנט העולה לנגד עינינו. באמת המטרה הייתה שכל השירותים שהוא קיבל עד עכשיו הוא ימשיך לקבל אותם וגם שתהיה התייעלות, וגם שהשירותים גם ישתפרו.

לא, השאלה עוד פעם, האם-, בעצם נתתם תשובה. אתם לא עשיתם משהו אקטיבי, לראות שאותם 34 מפוטרים וחלקם אתם חושבים שהם עובדים טובים, שרצוי שימשיכו לעבוד, לא עשיתם שום פעולה או לא תעשו, כי עדיין יש בידיכם את האפשרות - - -

אנחנו עשינו מה שיכולנו.

עם הקבלן הזוכה. הבנתי. כן, בבקשה.

שמי רמה רום, אני מנהלת תחום ייעוץ והכוון במינהל הסטודנטים העולים. אני רוצה לשאול מדוע בעצם אנחנו מנועים מלגשת לאותם 8 תקנים שנפתחים במשרד הקליטה.

לא, יש פה שלביות. בכללים שעובדת נציבות המדינה, כל פעם שיש תקן, ודרך אגב זה גם עניין של ארגון עובדים. יש קודם כל מכרז פנימי, ורק אחר כך, כאשר לא מוצאים אנשים מתאימים במכרז הפנימי, פותחים את זה חיצוני. לפעמים עושים פנימי וחיצוני ביחד.

אין כזה דבר בשירות המדינה.

בכלל לא במדינה?

פנימי ואחר כך.

אבל זה כללים. דרך אגב, הם גם די מוגדרים ודי מובנים.

אני לא יודעת. יש פה איזו שהיא תופעה לא נורמאלית. אנחנו בסופו של דבר גוף שהיה מורכב תמיד משני ראשים, וזה קצת מוזר שפתאום אחד ה - - -

אז עכשיו מנסים לנרמל אותו, וזה אפשרי.

זה בסדר, אבל שוב, אני חושבת שהרבה מזה הוא עניין של רצון טוב, של כמה מעוניינים ללכת לקראת העובדים ולהתחשב בהם. ויש עוד נקודה שלא מצוינת כאן בכלל, שעובדי הקבלן או המיקור חוץ הזה, שבסופו של דבר יזכה במכרז, לא ישבו יחד עם עובדי המשרד. כלומר, המנהלים של מינהל הסטודנטים, שהם כולם עובדי משרד הקליטה, ימשיכו לשבת במקום שהם יושבים בו. עובדי מיקור החוץ ישבו במקומות אחרים, אולי אפילו בערים אחרות. זאת אומרת סטודנט יצטרך לרוץ לפעמים, לא לחצות את הרחוב אלא לנסוע לעיר אחרת כדי לקבל את שירותי המעטפת. אנחנו חרדים.

כן, בבקשה.

אני רוצה לחדד, כי אני חושב שאנחנו לא צריכים יותר מדי להתמקד אם הרפורמה היא נכונה או לא כקונספט. אני חושב שגם זה לא המהות של הדיון. המהות של הדיון היא שבסופו של דבר, וזה הוכח כאן עכשיו בישיבה, שעושים איזו שהיא רפורמה ואף אחד לא באמת התייחס לעובדים שעובדים שם הרבה מאד שנים ואין עוררין על זה שרובן עובדות טובות ואפילו לא חשבו במכרז לתת על זה איזה שהוא מיקוד או לחייב או כאלה דברים.

בסוכנות אמרו שהם יכולים תמיד להתמודד לתפקידים בתוך הסוכנות, אבל אף אחד לא חשב איך שהוא לדאוג לעובדים שעובדים שם כל כך הרבה שנים. זאת אומרת אף אחד לא מסתכל על העובדים האלה כעל עובדים שלו באמת, ואף אחד בתוך הרפורמה הזאת לא באמת חושב או עושה מאמץ למצוא להם פתרון. השאלה אם כאן, מסביב לשולחן הזה, אפשר לחשוב על איזה שהוא מאמץ שימצא להם פתרון, כי כולם מסכימים שהם עושים עבודה טובה, וכולם מסכימים שבסופו של דבר אותה עבודה בצורה כזו או אחרת, הולכת להיעשות וזו רק שאלה עם מי.

עכשיו, באמתלה משפטית או בירוקרטית הם מושלכים הצידה, ובלי התייחסות. רק יכולים להגיד – מי שיזכה יוכל לפנות אלינו, לנו אסור להגיד ואנחנו הסוכנות, מה אתם רוצים מאיתנו? הממשלה זה וזה. קצת מסביב לשולחן הזה ראוי שתהיה קצת אנושיות. אנחנו לא משפטנים, אנחנו לא באים כאן לדקדק בחודו של-. זו השאלה, אם אי אפשר כאן לחשוב בצורה הזאת.

אני עובדת סוציאלית במינהל הסטודנטים, במחוז ירושלים. חשוב לציין שמה שאמרו לנו זה שיש לכם הרבה זמן ואתם צעירים, כולכן צעירות, תמצאו עבודה. זה משהו שנאמר לנו גם על ידי הסוכנות וגם מהמשרד. אפשר לקבל את זה, זה נכון, כולנו צעירות, כולנו משכילות, אנחנו יכולות למצוא עבודה, אבל אנחנו אוהבות את העבודה שלנו. אנחנו לא רואות סיבה שאותה עבודה תיעשה על ידי מישהו אחר. אני 12 שנה במינהל, אני התחלתי כמדריכה, כסטודנטית, אני היום במקום אחר, אני אשת משפחה. אני רוצה להמשיך לעבוד שם, אני אוהבת את העבודה, אני חושבת שאני רכשתי גוף ידע שאני לא חושבת שכל כך בקלות ימצאו מישהו אחר שיביא את אותה מזוודה איתו. חבל.

מה החשש?

החשש שלי - - -

אני מדבר על אותה חברה קבלנית בסופו של דבר, מאיפה היא תיקח, מהמאגר הקיים?

אין לי מושג, אני יודעת כמוך.

היא לא תמציא עכשיו עובדים שהם עם כל הניסיון שיש לכם.

אני לא יודעת, יכול להיות שאותו קבלן יבוא עם מישהו שלו, יכול להיות שהוא יגייס מחדש. יכול להיות שהוא לא יכול לגייס מישהו ש - - -

יכול להיות שהוא גם יציע להם תנאים הרבה יותר נמוכים.

בדיוק. אולי זה משהו שיתחדש כל כמה שנים המכרז, ואז לא תהיה לנו לא יציבות ולא קביעות. אנחנו בכל זאת אנשים, אמנם צעירים, אבל כן חשובה לנו איזו שהיא יציבות כלכלית, תעסוקתית מסוימת. אני לא רוצה להגיע למקום הזה עוד שנתיים או עוד שלוש או עוד חמש מחדש. כלומר, אני כן בגיל שאני כבר כן רוצה למצוא את עצמי. אני חושבת שכולן כאן מרגישות וחושבות אותו דבר כמוני.

יש נקודה נורא חשובה, אני חושבת, שמסיבות טכניות בעיקרן אין רצף בין סיום העסקה, סיום הקיום של המינהל במתכונתו הנוכחית, לבין המעבר למתכונת החדשה. הווה אומר: עבודה עם מיקור חוץ. כי אם היה רצף, אז יכולת להגיד – לפני שאנשים מפוטרים, לפני שהם הולכים הביתה, הם יכולים כבר להתחיל לבדוק את עצמם מול אותו קבלן חיצוני, אוקיי? אבל לא נוצר פה רצף, זאת אומרת אנחנו נפוטר - - -

אבל עוד אין קבלן. הוא צריך לזכות במכרז קודם כל.

כן, אבל המכרז יכול היה לצאת כבר לפני הרבה זמן. למה הוא יצא?

רגע, אתן מסיימות ב-31 באוגוסט, נכון?

כן.

מתי אמור להיבחר - - -

האחד באוגוסט זה המועד האחרון להגשת מועמדות.

השאלה למה אף אחד לא אומר תראו, ניצור לכם לפחות את הרצף, נהיה הוגנים להחזיק אתכם עד שייכנס גוף אחר שייתן לכן צ'אנס להיקלט, או לא. אבל משהו, כי אתה מבין? אנשים שהולכים להיות מפוטרים, לא יחכו למזל שאולי הם יקלטו ואולי לא. אנשים צריכים להתפרנס גם בחודש ספטמבר.

בעיקר בחודש ספטמבר, בחגים. בעיקר שאנחנו מפוטרים ערב ראש השנה.

כן, שמעון.

אתה מזכיר לי באמת היסטוריה, גם עסקתי הרבה מאד, הייתי פעם בנושא הזה של רכז סטודנטים מחוץ לארץ, רכז אולפנים בכל הפעילות, וחבל לי על השותפות הזאת שהתפרקה. חבל לי מאד על השותפות בין הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה, כי זה באמת היה, וגם עד עכשיו אני תמה מי יטפל בגיוס הסטודנטים מחו"ל, להביא אותם לתכניות. עדיין הרי למשרד הקליטה אין-. הוא יתחיל עכשיו, יתחיל גם לאמן אנשים שליחים לעניין הזה.

אני מבין שהסוכנות היהודית לא עוברת ימים יפים בשנים האחרונות, לצערי. ואני גם חוויתי את זה גם במסגרת הוועדה לביקורת המדינה, ג'וש, גם בעניין הזה של הדיור הציבורי, כספים שהיו שייכים, של עמיגור, קנו, ואנחנו ציפינו שהכספים ייכנסו בחזרה להשקעה למען הדיור הציבורי, אבל הסוכנות היהודית לקחה אותם בחזרה כי זה כסף שלה, וזה חזר לקופה שלה. אז אני מבין שהסוכנות היהודית לא עוברת תקופה קלה, ואנחנו צריכים לסייע למשרד הקליטה. הרי גם למשרד ממשלתי יש את הכללים הנוקשים שלו.

אני קראתי חלק מהחומרים לקראת הישיבה, נציבות שירות המדינה יש לה את התנאים. אני לא מת על עובדי קבלן. אני שמח שאתמול עברה הצעת חוק לגבי הגבלה לגבי עובדי שירותים וניקיון. אני בעצמי הגשתי גם הצעת חוק לגבי עובדים בהוראה. אני מקווה שהנגע הזה שקוראים לו עובדי קבלן, אבל גם אז האוצר צריך להשקיע, לתת את הכספים ואת התקנים ולאפשר - - -

דרך אגב, הדבר הזה הוא לא בדיוק עובדי קבלן. עובדי קבלן זה שאתה רואה במשרד שני אנשים שעושים אותו דבר, ואחד הוא עובד קבלן ואחד לא. פה מדובר בעצם על קניית שירות כולל מבחוץ. זה לא בדיוק עובדי קבלן, למרות שהעובדים עצמם - - -

אבל הם עובדי חברה, נכון. נכון, אני מסכים איתך שזה לא זהה וזה איננו חופף לכל מצב, אבל היה עדיף לי באמת שכל העניין הזה, ההתמקצעות תהיה במשרד הקליטה. נאפשר באמת למשרד הקליטה שמתמודד עם מגוון שלם של בעיות, ובעיקר של קליטה, ולתת לו את התנאים.

אני הייתי רוצה באמת לעקוב ולנסות לעזור ולסייע כדי שאותם אנשים ייקלטו כמה שיותר מהם במסגרת המכרז, או במכרז אותה חברה שתקבל או/ו אחרים שהמקצועיים יותר יזכו בתקנים שיתפנו, בהתמודדות. אבל מה שנותר לי כרגע, זה ללוות את משרד הקליטה, לעזור לו להתפתח, כי מעכשיו הוא יהיה בעל הבית. עליו מוטל למעשה תפקיד כפול בעניין הזה. עבודה שנעשתה על ידי הסוכנות היהודית, משרד הקליטה יצטרך להתמודד איתה ולו אנחנו צריכים כרגע לסייע ולעזור ולתת לו את האפשרות.

אני לא יודע כמה הממשלה, לא בדוק לגבי אותם 30 מיליון והתקציב שהועבר למשרד הקליטה, אם הוא עונה על כל הצרכים כדי להתמודד ולקלוט את כל האנשים שהיו בסוכנות היהודית. בוודאי נעשה איזו שהיא פשרה, פשרה שאנחנו משלמים את המחיר על פשרה.

הרי ידוע הפתגם על אותו חסיד שבא לרבי שלו וביקש לתת לו עצה, אשתו רוצה ללכת עם נעלים עם עקבים גבוהים, אז הוא אומר – אבל זה לא צנוע, אבל מצד שני אני מכבד את אשתי, אני אוהב את אשתי, אני רוצה לעשות את רצונה. אז הרבי אומר לו – תגיד לה שתנעל נעל אחת בעקב גבוה ונעל בעקב שטוח. אז הוא אומר לו – אבל היא תצלע, אז הוא אומר לו – כל פשרה צולעת. אז זה בערך המצב, זה מה שקיבלנו פה, המצב בקטע הזה שכנראה משרד הקליטה אני מבין לא קיבל את אותו תקציב.

אני רוצה להגיד לכם משהו, זה לא היה חלק ממהות העניין כאן, אז לא העלינו, אבל שתדעו שמינהל הסטודנטים עמד כמעט לפני סגירה. היה לנו מאבק איתנים ואנשים פה יודעים שרצו לצמצם בשכר הלימוד שנותנים לסטודנטים. זה היה מהלך נורא - - -

שמעון, יש פה פרוטוקול של דיון בוועדת החינוך, התרבות והספורט בדיוק לפני שנה. לפני שנה בתאריך 27.6, ממש בדיוק לפני שנה, שעסק בנושא הזה של הרה-ארגון, ובעצם מה שאנחנו שומעים פה, זה עונה על המסקנות של המסמך הזה . כלומר, להעביר את הכל למשרד הקליטה, לרכז את כל התקציבים.

כמו שנעשה בחינוך ההתיישבותי, שפעם היה שייך לסוכנות היהודית ועבר כולו למשרד החינוך, אבל הוא עבר עם כל התקנים, עם כל התקציבים, ולכן נקלטו אנשים שעסקו בחינוך ההתיישבותי. הם נקלטו. השאלה כרגע ללמוד את הסוגיה, לחזק את משרד הקליטה כדי שיוכל להתמודד ולקלוט כמה שיותר מהציבור שהוא מנוסה. אין לי ספק, פה מדובר - - -

אנחנו לא שמענו את זה בשום מצב שעומדים להילחם בשביל ההעסקה שלנו, או לנסות לעזור לנו להמשיך ההעסקה.

אפשר להילחם, להילחם זה לא - - -

לא קטע של להילחם, כאילו הוא פה מציע הצעה שיעזרו לנו - --

כעובדים עם בן אדם בסוף השנה אי אפשר, הוא לא יכול להילחם בשבילכם. כאילו אפשר, אבל זה - - -

ודרך אגב, גם אנחנו היינו חלק מהמאבק הזה, על מנת שמינהל הסטודנטים לא ייסגר. אנחנו היינו חלק מהמהלך.

אנחנו הובלנו אותו. אנחנו הובלנו לכאן סטודנטים לעמוד, הסטודנטים לא באו על דעת עצמם, היה צריך להוביל אותם, גם בפייסבוק וגם מאחורי הקלעים.

מיכל, אל תזלזלי. מותר לך להגיד הכל ולחשוב הכל, אבל תחושת הזלזול שעוברת ממך היא בלתי נסבלת.

גם המחשבה, שוב אני אומר את מה שאמרתי קודם, אני לא חוזרת בי שאני חושבת שחלק גדול מכן מצוינות והלוואי שהייתן נשארות, אבל זה לא קשור. אבל המחשבה שהעובד ממקומו יודע יותר טוב מה טוב למערכת מהמערכת, היא קצת בעייתית. אז גם צניעות מהצד הזה לא תזיק.

זה לא מה שאנחנו אומרות. אנחנו רק אומרות שאנחנו הובלנו את המאבק של הסטודנטים.

גם את זה. גם לא ראיתן את כל המערך של המאבק הזה. בסדר.

אנחנו היינו חלק ממנו לפחות מאחורי הקלעים, לא מהצד שלכם, מהצד של הסטודנטים.

זה בסדר גמור, אבל - - -

חברות, הוויכוח הזה הוא לא מוסיף כלום, בגלל שטוב שהעובדים מרגישים שהם הובילו את המאבק, וטוב שההנהלה חושבת שגם היא הייתה שם. למה יש וויכוח? אני לא יכול לשמוע ביחד.

אני רק רציתי להגיד שבתקופה שניהלנו את המאבק הבאנו סטודנטים כמו שאביטל ציינה, לא היה ראש מינהל. היו 8 חודשים שלא היה ראש מינהל לסטודנטים.

אבל היה מנכ"ל המשרד.

אבל הוא לא היה נוכח. וכן הובלנו פה משהו וכן - - -

גברתי היועצת המשפטית, עם כל הכבוד.

אני רק רוצה להגיד משפט, כי חבר הכנסת הרחיב קצת את הדיון. היציאה מהפרויקט הזה היא אינה פירושה הפסקת השותפות בין משרד הקליטה לבין הסוכנות. אנחנו ממשיכים להפעיל 14 מרכזי קליטה ביחד, אנחנו ממשיכים. הכסף שיוצא מפה הולך לעלייה בתפוצות. אנחנו הולכים להמשיך, אמרנו לשליחים שלנו לגייס את הסטודנטים מחוץ לארץ שיבואו לכאן, ואני לא מסכים בכלל עם הקביעה שהסוכנות היהודית לא עוברת ימים יפים. 18,000 עולים, עשרות אלפים בחברה הישראלית - - -

לא, לא, מבחינה תקציבית אמרתי.

אבל הסיכום פה לא היה בגלל מצוקה תקציבית, הוא היה בגלל שיש סיכום בינינו לבין משרד ראש הממשלה שהייעוד שלנו הוא עלייה וחינוך יהודי בתפוצות והקליטה צריכה להיות בממשלה.

אני גם רוצה לציין שהגוף היחיד במדינת ישראל שבונה דיור ציבורי זו הסוכנות היהודית, כולל 500 יחידות השנה ואלפים ב-15 השנים האחרונות, מאז שנ... פה.

כן, אוקיי.

אנחנו עדיין כל הזמן סוטים מהדיון שהמינהל ממשיך לעבוד, השירות הולך להיות אותו שירות, עובדים הולכים לעשות את העבודה הזאת בין אם דרך משרד הקליטה ובין אם דרך זוכה במכרז, שאלף אמור להגיש את ההצעה שלו עד האחד באוגוסט, עד שיבחרו בו, עד שיהיה זה, מבלי לדבר אם יהיו ערעורים. אני לא יודע מה יקרה אם כבר יהיה זוכה ב-31 באוגוסט, הן מפסיקות לעבוד ואז מה יקרה? אבל זה עוד ניחא, נשים את זה בצד.

בסופו של דבר יש כאן 34 עובדות שהן עובדות, רובן, טובות טובות כנראה, שהולכים להחליפן אותן בעובדות אחרות שאמורות לעשות אולי לא, אולי זה, ואף אחד לא דואג להן, לא בסוכנות ולא במשרד הקליטה. התקציב לא השתנה, אני מדגיש את זה עוד פעם. התקציב הכולל של מינהל הסטודנטים, ואני יודע, כי גם אותי שלחו להילחם עם שר האוצר ואנחנו ישבנו אצלו, שיגענו אותו.

התקציב לא השתנה, אז אני לא מבין איפה ההתייעלות. ההתייעלות היא אולי לא כלכלית? אני מנסה להבין. ההתייעלות היא רק בזה שיביאו עובדים חדשים? אני באמת לא מבין. אני לא רואה איפה בסוכנות מנסים למצוא פתרון לעודות, ואיפה במשרד הקליטה מנסים למצוא פתרון לעבודות. זה מה שאני לא מבין. למה אי אפשר לחשוב על איזה דיון אנושי? למה אי אפשר לחשוב – בוא נראה, אולי כן אפשר למצוא את הסידור, אולי כן אפשר לוודא שתהיה עדיפות לזוכה במכרז שהתחייב להעסיק 80% מהם. סתם אני זורק, כאילו, או אולי בסוכנות כן יהיה, יש עכשיו לא יודע מה, 100 מכרזים פנימיים שאנחנו ניתן להם להתמודד - - -

יכולים. אנחנו הודענו להם בינואר על מנת לתת להם 8 חודשים להתמודד. הם יכלו להתמודד על כל מכרז פנימי ש - - - אבל נתנו. יכולנו להודיע חודש מראש, אבל הודענו 8 חודשים מראש.

אין כאן שאלה של הוגנות, יש כאן הגינות. אנחנו לא באים בטענות - - - יש לנו טענות למי שמנהל אותנו, למי שאחראי עלינו כמו שאנחנו רואים את זה כרגע, וכרגע-. אתם גם אחראים כמובן כי אתם כרגע מסיימים לנו משכורת, וכשתפסיקו לשלם לנו משכורת - - -

כמו שהן אומרות, נתנו את כל ההזדמנויות, שמונה חודשים הם יכלו להתמודד על כל מכרז.

טוב תראו, אני ככה מקשיב רוב קשב ואני מנסה להיות מאד פרגמאטי. הלו בסופו של דבר לא באים הנה כדי לבכות אחד על כתפו של השני; ויש פה בהחלט, אני מתרשם שאין מספיק, ככה לומר את זה בלשון עדינה, אין מספיק התייחסות לגורם האנושי, ואני אומר את זה לכם במינהל הסטודנטים ובמשרד הקליטה.

זה לא המקרה היחידי, דרך אגב, של מעבר מצורת תעסוקה אחת לצורת תעסוקה שנייה. יש עכשיו סיפור שחוזר על עצמו דרך אגב כמעט כל שנה, עם האחיות בבתי הספר. זה עוד פעם קבלן אחד יוצא, ופה זה דבר יותר פשוט לכאורה – קבלן אחד יוצא וקבלן אחד נכנס – והקבלן הנכנס אין לו שום מחויבות להעסיק את העובדים של הקבלן היוצא, והקבלן היוצא שיוצא, בעצם מפטר את כל העובדים כי הוא יותר לא נותן את השירות הזה.

התופעות האלה מחייבות אותנו ובעיקר את הגורמים הממשלתיים, להקדיש לזה יותר מחשבה ולא לומר בצורה פשטנית – הכללים הם כאלה ובזה זה נגמר.

מה אני מתכוון? הדבר הפרקטי היחידי שאני חושב שאנחנו יכולים פה להציע, חוץ מלחלק ציונים, זה כן לחייב ולדעתי, אני לא משפטן, אבל יש לי קצת ניסיון, אין שום פסול בכך שמחייבים את הקבלן הזוכה לראיין את האנשים. לא מחייבים אותו לקבל אותם, את זה אי אפשר, אבל מחייבים אותו לראיין אותם ולתת להם הזדמנות.

אני מבקש ממך, היועצת המשפטית, שתתני לנו אחרי שתחזרי חזרה למשרדך - - -

אני יכולה להגיד משהו? יש עם זה בעיה.

בסדר. אם את רוצה כבר להגיד, אז אני אצטרך לפעול בדרכים אחרות.

בעיה משפטית.

למה יש בעיה משפטית, תסבירי לי.

יש כאן בעיה משפטית לאלץ בן אדם, אפילו אם אתה אומר לו תראיין או משהו כזה, אתה רומז לו שתהיה לו עדיפות - - -

באמת, אבל עם כל הכבוד, אז תציעי לנו, אז סליחה, סליחה. אני מוכרח לומר לכם, אני שומע בשבועות האחרונים כל מיני משפטנים שכל הזמן מסבירים לי מה אי אפשר לעשות. אני מצטער. אני לא מקבל את זה.

אני מבקש שהוועדה תפנה ליועץ המשפטי לממשלה ותבדוק איתו את הסוגיה הזו, ואם יש צורך לעשות חקיקה, נעשה חקיקה שמטפלת במקרים האלה שקיימים במשק, ביותר ממקרה אחד. אף אחד לא מחייב את הקבלן לקחת את האנשים. אפשר לחייב אותו במכרז, ודרך אגב לא מאוחר, כי אם המכרז נסגר ב-1 באוגוסט אפשר להודיע בהודעה כפי שעושים את זה תוך כדי תקופת מכרזים, שעושים התאמות, להודיע – אתה תצטרך, הקבלן הזוכה, תצטרך לתת הזדמנות. מה זה הזדמנות? לראיין אותם. אני לא רואה בזה בעיה.

ובסופו של דבר המערכת המשפטית צריכה לתת תשובות הגיוניות לבעיות אמיתיות, וזו גם החובה שלכם, לא אני צריך להגיד לכם את זה. אולי לא את כמשפטנית, אבל אתם במשרד. בסופו של דבר היינו צריכים להזמין לכאן גם את שרת הקליטה, לדיון הזה, או את המנכ"ל. וכן תעשו משהו קצת יותר, מאשר לעשות שינויים ארגוניים שאני מבין אותם. אני גם חושב שהם גם הומלצו על ידי הוועדה הקודמת. זה מצב משברי, אין בזה ספק. ודרך אגב, מקום העבודה החדש של מי שיקבל אצל הקבלן הזה עבודה, יהיה מקום שתלכו אליו רק אם אין לכם ברירה אחרת, כי הוא יכול לפטר והוא יכול לקבל והוא שנה, והוא זכה אז יש לנו בטח שנתיים או שלוש, כמה שנים הוא מקבל?

חמש.

עד חמש. בטח שלוש עם אופציה, ואחר כך יבוא קבלן אחר, יפטר את כולם. אז אם יש לכם מקום יותר טוב, אל תלכו לשם.

שתהיה לנו את האופציה.

אולי אפשר לתת זמן שיגידו לנו, שידווחו לנו.

כן, אני מבקש ממשרד הקליטה לתת לנו תשובה תוך שבוע – האם הם יחייבו את הניגשים למכרז לפחות לראיין את ה-34 עובדים.

איך הם יחייבו?

במכרז. אני אפנה ליועץ המשפטי לממשלה בכל מקרה.

בסדר, יקבלו ייעוץ.

ואני באמת חושב שיש פה בעיה ולצערי הרב בסוף גם אם אדם אחד נפגע, או 30 נפגעים, זה מחייב אותנו להיות קשובים ורגישים לעניין. ובסוף באמת השירות הוא שירות לעולים, שהוא שירות מאד חשוב. אני מכיר את הפעילות הזו מכמה תחומים והוא מאד חשוב בקליטת העולים. אני מניח שהקשר בין העובדים שבאים עם איזו אידיאולוגיה ועם ערכים, יתמסמס בעבודות של מיקורי חוץ.

דרך אגב, אנחנו עכשיו מטפלים, הלו החשבות הכללית, החשכ"ל במשרד האוצר, הם רוצים למָכרז כל דבר: חברת המתנ"סים, ארגונים שונים שעוסקים כבר שנים, ואנחנו עכשיו קצת מנסים שם איך שהוא לעצור את התהליך הזה. ישנם כל מיני גופים לא ממשלתיים, אבל גם לא פרטיים, שנותנים הרבה מאד שירותים כבר הרבה מאד שנים, הרבה מאד בתחום העולים החדשים, חינוך שאנחנו עוסקים בו, וזה בהחלט מחייב אותנו – הבנה מצד אחד לשינויים הארגוניים והרפורמות שנעשות ובדין הן נעשות; ומצד שני תשומת לב לעובדים מצד אחד, אבל גם למקבלי השירות, מצד שני.

תודה רבה לכם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>