ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 09/07/2013

התקציב לשנת 2013-2014 לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ולמשרדי הממשלה העוסקים בתחום

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה

נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים

יום שלישי, ב' באב התשע"ג (09 ביולי 2013), שעה 11:00
סדר היום
התקציב לשנת 2013-2014 לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ולמשרדי הממשלה העוסקים בתחום
נכחו
חברי הוועדה:
מוחמד ברכה – היו"ר

עפו אגבאריה
מוזמנים:
אסף וסרצוג - רפרנט בטחון פנים באגף תקציבים, משרד האוצר

ד"ר פאולה רושקה - מנהלת המחלקה לטיפול בסמים והתמכרויות, משרד הבריאות

רפ"ק פיני צרויה - ראש חוליית תאום גורמי חוץ, המשרד לבטחון פנים

איתן גולדפלם - ראש חטיבת תקציבים, המשרד לבטחון פנים

רקפת בן-גיא - סגנית מנהלת השרות לטיפול בהתמכרויות, משרד הרווחה

ד"ר אילן שמש - מפקח ארצי בתחום קידום נוער, משרד החינוך

מלכה כץ - מדריכה ארצית לנושא סמים, משרד החינוך

ציון אפרתי - רשות המכס

יאיר גלר - מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יובל בוגייסקי - מרכז המחקר והמידע (מ.מ.מ), הכנסת
מנהל/ת הוועדה
בת שבע פנחסוב
רישום פרלמנטרי
א.ב. - חבר המתרגמים

התקציב לשנת 2013-2014 לרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ולמשרדי הממשלה העוסקים בתחום
היו"ר מוחמד ברכה
שלום לכולם, ישיבת הועדה למלחמה בנגע הסמים, מוקדשת היום לדיון בתקציב לשנת 2013 ו-2014 בכל מה שקשור למלחמה בסמים ובאלכוהול, אם זה התקציב של הרשות ותקציבי משרדי הממשלה השונים. רק לפני שאני מתחיל, אני רוצה לוודא מי נמצא מהמשרדים השונים. (הצגת נוכחים).

אני אקדים ברשותכם ואומר שלאחר בדיקה של התקציב המונח על שולחנה על הכנסת, שאמור להיות מובא לדיון בקריאה שנייה ושלישית בשבועות הקרובים, אני מתרשם שאין שם תוספת לתקציב לצורך מניעה והסברה, אכיפה או שיקום. הרושם הוא שהתקציב המיועד למלחמה בהתמכרויות לסמים ולאלכוהול נמצא לא בסדר העדיפות הראוי. אנחנו נבקש היום לשמוע ממשרדי הממשלה השונים על האופן שבו יתמודדו בשנה הזו וגם בשנה הבאה, היות והתקציב הוא לשנתיים, עם המשימות שעומדות בפניהם בכל מה שקשור לנפגעי סמים ושיקומם. הרשות כמובן תיתן סקירתה בדבר העיקרי הנוגע לעניין של התקציב. ממשרד החינוך אנחנו נבקש לשמוע על פעילות המניעה וההסברה בבתי הספר, בחינוך הבלתי פורמלי גם ועל המאבק בנשירת ילדים. ממשרד הבריאות נבקש לדעת האם התקציב החדש מאפשר את הרחבת הטיפול במכורים ומטופלים, המטופלים כרונית בתחליפי שם, עניין של המתאדון ותחליפיו, המעבר לתרופות טובות יותר וכו' וכו', וכל מה שקשור בתחלואה הכפולה. ממשרד הרווחה נבקש לשמוע על הטיפול באוכלוסיות המכורים ובני המשפחות שלהם ובאיזה מידה יש אפשרות להרחיב את הפעילות התומכת של לשכות הרווחה. ממשרד האוצר נבקש לשמוע האם יש הבנה שכל הזנחה בטיפול, במניעה, יעלה לאוצר ולקופת המדינה יותר כשאנחנו ניפול בתוך המלכודת הזו האיומה, זאת אומרת כל סכום, כל תקציב שיושקע במניעה, יכול לחסוך סכומים גדולים הרבה יותר.

אני מבקש ממנהל הרשות, מר גלר, שיתחיל ואחר כך נעבור למשרדים השונים. בבקשה.
יאיר גלר
תודה רבה אדוני היושב ראש. שנת 2013, מבחינתנו 2013-2014 מהווה מהפכה מאוד מאוד חיובית מאחר והתקציב לראשונה לאחר 25 שנות הרשות עומד להשתנות. הבסיס שהיה, ואני יודע שאדוני כבר לפני שנתיים ושלוש התרעם על זה מאוד. השנה בפעם הראשונה בסיס התקציב עומד לגדול פי 3, במימדים הראויים והנכונים. החזון והחלום שלנו, אם אתה זוכר בשיחותינו לפני שנתיים ושלוש אכן מתגשם ובהנחה ובתקווה שאכן התקציב הזה עובר, אז בהחלט זה מהווה שינוי אולי הכי משמעותי בכל עבודת הרשות בלי בעצם כל מיני תוספות כאלה ואחרות במהלך השנה.
היו"ר מוחמד ברכה
התוספות יהיו או לא יהיו?
יאיר גלר
יהיו גם תוספות. הנה, אנחנו מייד עוברים כבר על המספר. אתה רואה 33,900. זה בסיס התקציב, 33,900 וזה השינוי המשמעותי ביותר. זה מאפשר לך כמובן להיכנס לתכנון ולפעילות בצורה הכי מקצועית והכי רצינית והכי אחראית, עם התחייבויות ועם חוזים. כאן המשרד לביטחון פנים באמת ראוי לכל שבח, עם השר העומד בראשו, הוא הבטיח. אני חושב שגם לך היו שיחות בעבר על הנושא הזה, ואכן הדברים קרו. אנחנו גם צפויים במהלך החודשים הקרובים לתוספת, ואני אזכיר בדקות הקרובות למה היא מיועדת.

אגף הסברה. אגף הסברה, כאן אנחנו רואים 2,100,100 שקלים כאשר עשינו פה סוג של שינוי. הדבר המרכזי, ויתרנו על המדיה הטלוויזיוניות והלכנו יותר למדיה האינטרנטית, הפייסבוק, הסמרטפונים, בכל השפות. זה גם הרבה יותר זול, זה גם הרבה יותר אפקטיבי. למדנו גם שהרדיו, אני מניח שאדוני גם שמע תשדירים שלנו. בחודשים הקרובים אנחנו נשמע הרבה יותר תשדירים גם בגלי צה"ל, ששם חיילים, זו אוכלוסיה שאנחנו מכירים היטב את צריכת הסמים והאלכוהול אצלה. גלי צה"ל פה בעניין בהחלט משתפים פעולה. רשת ב' אותו דבר, זה יותר להורים. שתי הרשתות האלה הן המואזנות ביותר ואליהם אנחנו הולכים. אנחנו פועלים בכל השפות. גם כמובן גם אתר האינטרנט, גם כל המדיה הדיגיטלית וגם האנשים שפועלים אצלנו, גם ברוסית, גם באמהרית וגם בשפה הערבית. לכל דבר יש היום את הרפרנט שלו, את האדם האחראי עליו ועם זה אנחנו רצים קדימה. אנחנו גם יוצאים לקמפיין מאוד מאוד חשוב מבחינתי, של נשים בהיריון, של תסמונת העובר השתיין וכל הצרות האלה, יחד עם איגוד רופאי הנשים. בחודש ספטמבר כנראה אנחנו נצא לדרך בקמפיין מאוד מאוד גדול, כמובן בתאום עם משרד הבריאות. הנושא הזה הוא חשוב מאוד. דיברת אדוני על המניעה ואיך אתה בעצם מייצר פה איכות חיים וחברה יותר טובה. זה בדיוק העניין. המיקוד כפי שהבנו, הולך לכיוון הנוער. עיקר ההשקעה של ההסברה תלך לכיוון הנוער ואת זה אנחנו נעשה גם בקיץ וגם אחריו.

אגף חינוך ומניעה. האגף מבחינתי, ואני אומר את זה פה גם לפרוטוקול, זה החשוב ביותר. עיקר ההשקעה שלנו, ואת זה אנחנו מהיום הראשון למעשה, כשעוד נכנסנו לכל התוכניות ביישובים והתוכניות המקצועיות, אומר חינוך, מניעה, מניעה וחינוך בכל דרך אפשרית. אנחנו מאמינים גדולים בעניין הזה ויחד עם משרד החינוך בזמנו גם נחתם חוזה, הסכם, אמנה שבכל שנתון פועלים. השנה כבר מתחילים בכיתה ה' לפעול. אני רוצה גם להגיד, זה מההיבט של החינוך הפורמלי שאני מניח שד"ר אילן שמש ידבר עליו פה, אבל יש לנו עוד מספר דברים. אנחנו נכנסנו לכל האוניברסיטאות והמכללות ברמה של רפרנטים. יש לנו היום ב-26 אוניברסיטאות ומכללות נציגים שלנו, באמת שהוא מסודר יחד עם דיקנט הסטודנטים בכל מכללה ובכל אוניברסיטה ואנחנו פועלים שם.

הפעילות השנייה המאוד מאוד חשובה הייתה תנועות הנוער. אנחנו יודעים שיש בין 250 ל-300 אלף בני נוער שהם גם קהל יעד והם גם מנהיגות צעירה. היום אנחנו פועלים ב-14 תנועות נוער, שוב, במינון שלנו, בתקציב שלנו. גם זה סוג של מהפכה שהתחילה ב-2012 וב-2013 מיושמת.

לראשונה השנה מהפכה נוספת זה בצבא. קורסי הפיקוד פתחו לנו את השער. היו גם מקרים טראגיים, לא נעים להגיד אבל גם הם במידה רבה שכנעו את הנהלת הצבא להושיט יד ולעשות שיתוף פעולה. אנחנו פועלים היום גם בבה"ד 1, בבית הספר לקצינים, גם בבית ספר למ"כים, גם ביחידות של קורס טיס ובקורסי חובלים, וזה רק ילך ויתעצם.

אנחנו מקווים שנקבל, זו התוספת הצפויה, הנושא של החרדים והדתיים לא מספיק מפותח אצלנו. זה מגזר שאנחנו מאוד רוצים להיכנס אליו. זו אוכלוסיה שהיא חשובה לנו מאוד. מאוד מסובכת, מאוד רגישה בהיבטים של תרבות, בהיבטים מנהיגותיים. מאוד לא פשוט ואנחנו רוצים להשקיע שם הרבה. אני מקווה שעם ההתכוונות של השר בחודשים הקרובים, אנחנו גם נגיע אליהם.

אגף טיפול ושיקום. למעשה קורים פה שני דברים חדשים. אחד, כפי שציינתי, זה כבר רופאי המשפחה שאיתם התחלנו לעבוד. כפי שאדוני מבין אנחנו מחפשים עוד סוכני שינוי בהרבה מאוד אוכלוסיות, אז רופאי הנשים משתפים פעולה בצורה בלתי רגילה ואנחנו נכנסים איתם לעובדה, ורופאי משפחה. לראשונה מחר יש כנס של רופאי משפחה ואנחנו מקבלים שם גם במה וגם חלוקת חומר. גם הם, רופאי המשפחה, למעלה מ-5,000 רופאים, גם הם הבינו שהם חייבים להיכנס איתנו למערכת הזאת ואנחנו יודעים עד כמה הנער, נערה, רופאי המשפחה עדיין אמין בעיניהם. אם לפעמים ההורה, יש לו איזושהי בעיה, למורה גם כן יש איזושהי בעיה של העברת מסרים, אנחנו יודעים עד כמה לרופאים יש עדיין אמון רב ואנחנו בהחלט מסתייעים בהם להעברת גם מסרים וגם דרכי טיפול, בן ברמת המידע, הן ברמת ההכשרה, וזה השינוי שקורה השנה. התקציב, כאמור לא נוגעים בו.

אגף קהילה. באגף קהילה אנחנו דיברנו בשבוע שעבר, וכאן קורה למעשה סוג של שינוי שאנחנו רוצים לאזן אותו בחודשים הקרובים. המגזר הלא יהודי גדל בצורה דרמטית. אנחנו נגיע ל-49 ישובים במגזר הערבי עד לסוף השנה, כאשר במגזר היהודי אנחנו עומדים כרגע על כ-80. אנחנו כמובן רוצים לאזן את העניין ואנחנו מקווים שבחודשים הקרובים נצליח לקבל לצורך העניין עוד תקציבים. אנחנו רוצים להיכנס לעוד רשויות. בשלב זה על פי הנחיית השר, על פי הסיכום איתו אנחנו פועלים יחד עם 'עיר ללא אלימות' ו'מצילה', במובן הזה שכאשר נכנס נציג של 'עיר ללא אלימות' לפעילות, הוא מקבל מאיתנו תקציבים והכשרות, כך שהעיר למעשה כבר מתחילה, הרשות כבר מתחילה, זאת יכול להיות עיר או מועצה מקומית של רשות יותר קטנה. הוא כבר מתחיל לקבל, אותו נציג גם את ההכשרה וגם את התקציבים על מנת להתחיל להניע את הפעילות, וברגע שיתאשר גם כמובן הכנסת אדם שלנו, אבל מבחינת מענה מקצועי, אנחנו כאמור נכנסים לעניין הזה.

אנחנו גם עושים הרבה יותר עבודה השנה במגזר העולים. אנחנו מכירים את הבעייתיות שם. אני לא רוצה להיכנס לנתונים. זה דובר בועדת הקליטה בשבוע שעבר. יש בהחלט צורך לתת לבני העדה האתיופית מענה הרבה יותר נכון. יש בעיה שם עם הדור השני לא רק במובן של צריכת סמים ואלכוהול, אלא התנהגויות סיכוניות וסוגיות אחרות שמחייבות טיפול של הרבה מאוד מערכות רווחה ושיקום וחינוך, ואני חושב שהנושא הזה, ראוי שידון פה וכמובן לא רק הועדה הזאת, אבל הרבה מאוד גורמים יצטרכו לעשות דברים שונים, כי כסף לא חסר. כסף יש. הבעיה זה שאנחנו מסתכלים על הדור השני, על הדור הצעיר, הפוך אגב מהאוכלוסיה של חבר העמים. חבר העמים, הדור הראשון היה שונה והדור השני השתנה. אצל בני העדה האתיופית קרה בדיוק ההיפך , הדור הראשון צורך פחות והדור השני צורך הרבה יותר.

אם אני עובר למדען ראשי. מדען ראשי, עשינו השנה גם כן שינוי מעניין. הוקם בעקבות קשר מצוין עם האיחוד האירופי ומועצת אירופה מרכז ניטור לאומי. יש קושי בנושא הזה של נתונים. אנחנו רוצים להידמות בעניין הזה גם לאירופה וגם לארצות הברית. אדוני כבר נחשף יותר מפעם אחת לבסיסי נתונים מאוד מאוד בעייתיים, ואנחנו כמובן רוצים בעניין הזה עוד לעשות שינוי ושיפור.

אם אני עובר לאכיפה, אז התבשרנו אתמול שנושא של חקיקת סמי הפיצוציות, אותה תקנה כבר יוצאת לדרך וראש האגף אצלנו, ראש אגף אכיפה וחקיקה הייתה מאוד מעורבת. אני מניח שבמהלך הקיץ התקנה הדרושה של סמי הפיצוציות באמת תשתנה.
היו"ר מוחמד ברכה
איך תשתנה?
יאיר גלר
תשתנה. הכלים ניתנים למשטרה להשמדת החומרים, לאיסוף, לתפיסה, להכרזה יחד עם מנכ"ל משרד הבריאות ויחד עם מפכ"ל משטרת ישראל. יש לנו סוג של תקנה שיוצרת השמדה טוטאלית של כל הסיפור הזה.
היו"ר מוחמד ברכה
כוח אדם?
יאיר גלר
כוח אדם, יצטרך פיני לעזור לי. אנחנו בנינו, אנחנו זה לא הרשות כמובן. דווקא המשטרה הובילה את כל המערכת הזאת. הייתה פה מערכת שלמה של משרד החינוך ומשרד הבריאות ומשרד הרווחה. כולם היו שותפים פה. משרד המשפטים כמובן. הכלים מונחים ועכשיו צריך לקחת וליישם אותם. זה הכול. אין מצב כזה ששוטר לא יכול יותר להיכנס לפיצוציה, לקחת ולהשמיד את החומר תוך שבוע ימים. זה ניתן וזה עומד להסתיים. נדמה לי שזה עולה היום כבר לקריאה ראשונה. עד סיומו של המושב והכניסה לפגרת הקיץ, הנושא הזה מבחינת חקיקה גמור והכנסת והממשלה עשו את עבודתם ונתנו את הכלי למשטרה. אני מאוד מקווה שיהיה להם באמת את היכולת, כי צריך פה למעלה מ-2,000, 2,500 מקומות ממכר, לבקר אותם שלוש פעמים ביום או ארבע פעמים ביום, לא לאפשר להם להרים את הראש, לחבורה הזאת. לקחת כל צורה של קפסולה, תרסיס ופשוט להשמיד אותו.

אנחנו גם רוצים להרחיב את בתי הדין לסמים, כולל היום בית דין אחד בתל אביב. יש לנו קשר עם הנהלת בתי המשפט. השופט שפיצר, גם הוא משתף פעולה ואין ספק שגם איתו,
היו"ר מוחמד ברכה
מה צריך לעשות בעניין הזה חוץ מאשר לפנות?
יאיר גלר
עשינו את העבודה. יושבת כבר כרגע ועדה ובונה. אנחנו יחד עם שפיצר בונים עכשיו מערכת חדשה לחלוטין של בתי דין לסמים. בהכשרת פיתוח משאבי אנוש אנחנו מעבר לזה שנכנסנו להרבה מאוד אוניברסיטאות, יש כרגע שני כיוונים חדשים, אחד כבר מתבצע. למעשה הסתיימה שנה ראשונה של תואר ראשון בקרימינולוגיה למכורים נקיים בבית ברל, בסבסוד של רוב האנשים שלנו, של הרשות. 22 מכורים נקיים התחילו את שנת הלימודים בקרימינולוגיה, 4 שנים, והדבר השני שאנחנו בימים אלה מסכמים עם אוניברסיטת חיפה לשנה הבאה, שוב בסבסוד שלנו, פותחים מסלול התמכרויות בתוך בית הספר לקרימינולוגיה ועבודה סוציאלית ביחד, וגם זה יהיה בפעם הראשונה. עד היום, כאמור, לא הצלחנו להרים כזה פרוייקט ואני מקווה שנצליח.
היו"ר מוחמד ברכה
למספר נמוך של אנשים.
יאיר גלר
כן. כיתה.
היו"ר מוחמד ברכה
אני גם מסתכל על 200,000 שקל.
יאיר גלר
נכון. אצלנו תמיד זה עבודת מצ'ינג. גם אם נצטרך לתת יותר, אנחנו ניתן יותר. זה בסדר. אנחנו למדנו לעבוד במצ'ינג עם כל הגופים. אני חייב להגיד שבאמת בשנים האחרונות יש שיתוף פעולה יוצא מן הכלל בעניין.

מרכז להדרכה והמידע ארצי, מילה אחת. למידע מרחוק. גם את זה אנחנו נתחיל בימים אלה. זה יקרה לקראת סוף השנה. הפייסבוק, גם הוא פותח מאוד. אלה שני הכיווניים המרכזיים.

עוד מילה אחרונה על אגף פיתוח קשרי חוץ ושת"פ בין לאומי. מועצת אירופה, יש לנו הסכם חדש שממש הונח אני חושב אתמול בבוקר על שולחנו של השר לביטחון פנים. הייתה התנגדות של תורכיה להכניס אותנו למועצת אירופה. ההתנגדות הוסרה לפני כחודש ימים וההסכם מונח כרגע על שולחנו של השר לביטחון פנים.
היו"ר מוחמד ברכה
לא התנגדו בחשאי, לא?
יאיר גלר
לא, לא, בפומבי לגמרי. הייתה פניה בזמנו של השר ליברמן כשר חוץ לקיים את זה, והתורכים פשוט זרקו אותנו מכל המדרגות.
היו"ר מוחמד ברכה
יכול להיות שבגלל שליברמן הוא לא שר החוץ, עכשיו זה התאשר.
יאיר גלר
בכל מקרה זה התאפשר. ממש ממש אתמול זה קרה ואנחנו מצפים לחתימה עם מועצת אירופה.

הדבר הנוסף שחשוב פה מאוד זה הנושא של המחלקה לשיתוף בין לאומי. המחלקה לשיתוף בין לאומי, עשינו 8 קורסים עד עכשיו בשיתוף עם משרד החוץ. לאור ביקוש מאוד מאוד משמעותי אנחנו פותחים עכשיו כל שנה קורס. בנובמבר הקרוב צפויות להגיע כ-20 מדינות. כמו שהיה בנובמבר הקודם, 5 שבועות לסמינר ברמת רחל. אנחנו מקנים ידע להרבה מאוד ארצות, בעיקר כמובן מתפתחות. שוב, מימון משרד החוץ. אנחנו שותפים לכל הנושא של ההדרכה וההכשרה בעצם אנחנו מסייעים פה. יש לנו הרבה מאוד ידע שנצבר. אנחנו כמובן שואבי ידע.

אני רוצה עוד מילה אחת חשובה לי מאוד בנושא של הבריאות. אני מניח שד"ר פאולה רושקה תעלה פה. אנחנו מאוד רוצים לקדם תרופות שניתן למכורים וגם למניעה בנושא בעיקר של אלכוהול. אני מקדים קצת את פאולה בעניין הזה. עדיין לא איתרנו תקציב לטובת הנושא של תרופות חדשניות גם בגלל העלות הגבוהה. אני מניח שגם ידון בהמשך נושא סל התרופות.
היו"ר מוחמד ברכה
אתה מדבר על תחליף המתאדון?
יאיר גלר
לא, המתאדון מסודר. אני מדבר על הנושא של אלכוהול. כאן הייתי מאוד מבקש, כמובן אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא, אבל גם את הקריאה של הכנסת. זה צעד שמבחינתנו הוא צעד של בשורה. הוא חשוב מאוד, הנושא של תרופות חדשות. אינני יודע כרגע איך ברמה הטכנית, אנחנו נבקש את סיועך הטוב, אבל הנושא הזה מבחינתו יכול להביא לשנוי דרמטי. הרבה מאוד אנשים הן בבית והן במוסדות ראויים לתרופות החדשניות האלה וצריך לעשות כל מאמץ כדי למצוא את התקציבים לתרופות חדשות. שתהיה לנו באמת שנה טובה ומוצלחת.
היו"ר מוחמד ברכה
אני מודה לך מאוד. היות ואנחנו דנים בתקציב לשנתיים, רק תגיד את הכותרת של 2014.
יאיר גלר
זה יעזור לי החבר איתן, התקציבן של המשרד.
איתן גולדפלם
הבסיס של התקציב הוא אותו בסיס תקציב. ה-33 כולל את תכנית האלכוהול שעדיין לא סוכם לגביו לגבי 2014.
היו"ר מוחמד ברכה
מה מונח על שולחן הכנסת עכשיו?
איתן גולדפלם
הבסיס, 31.3.
יאיר גלר
31.3 ו-2.6, יש לנו דיון בועדת שרים לאלימות, שהשר אהרונוביץ' הוא היו"ר של הועדה. כמובן הנושא יוצג שם.
היו"ר מוחמד ברכה
שאלה שנייה ברשותך. האם העלאה של בסיס התקציב באה על חשבון סעיפים מסוימים במשרדי הממשלה השונים או שזה, תיכף נשמע כמובן, זה רשות ולא על חשבון,
יאיר גלר
ממש לא.
עפו אגבאריה
תרשה לי לשאול שאלה.
היו"ר מוחמד ברכה
כן, כמובן.
עפו אגבאריה
לא שמעתי את הדו"ח מהתחלה אבל אני שמעתי שהכל זה מטרות טיפוליות.
יאיר גלר
אתה נכנסת בטיפול. החינוך והמניעה זה הנושא המרכזי שבו אנחנו משקיעים את מירב התקציב.
עפו אגבאריה
תודה.
היו"ר מוחמד ברכה
משרד האוצר.
אסף וסרצוג
תודה אדוני היושב ראש. אני אומר כמה דברים. כמו שאמר המנכ"ל, התקציב באמת לשנת 2013-2014 שילש את עצמו מבחינת תפיסת תקציב. חשוב גם לציין שהתקציב לרשות למלחמה בסמים מבחינת על שינויו, כלומר האופן שבו היא מסיימת את השנה, גבוה בהרבה. הוא למעלה מ-50 מיליון שקל בכל שנה וזה גם משהו שחשוב לציין. אני מתאר מה שהיה בשנים האחרונות.
היו"ר מוחמד ברכה
אני יודע מה שהיה בשנים האחרונות.
אסף וסרצוג
חלקם זה כספים של עודפים שמגיעים. חלקם זה כספים שמגיעים ממשרדי הממשלה השונים בעקבות סיכומים וכן הלאה, חלקם הסכמים קואליציוניים. חשוב גם לציין שגם התקציב, בנינו אותו בתאום מלא עם המשרד לביטחון פנים. כמובן הרשות למלחמה בסמים היא חלק מהמשרד עם שאר צרכי המשרד כולו.

אני פחות מתחבר לאמירה בתחילת הדברים שבה יש הזנחה לנושא של הטיפול בסמים ואלכוהול. אני רוצה גם לציין שמעבר לרשות למלחמה בסמים, יש עוד לא מעט השקעות של המדינה מעבר לחינוך, בריאות, רווחה, שאני מניח שתיכף יציגו פה את העשייה שלהם. גם בתוך המשרד לביטחון פנים יש עוד לא מעט גופים שמטפלים, כמובן קודם כל משטרת ישראל בראשה. למשטרת ישראל יש לא מעט משאבים שמוקצים לטובת הנושא הזה, החל מיחידות מיוחדות שפועלות בגבולות לטובת מניעה של הברחת סמים וכלה ביחידות חקירות, סיור וכן הלאה. יש גם את הנושא של שיטור עירוני ושיטור משולב, שאלה תוכניות חדשות יחסית של המשטרה שמטפלות יותר בעבירות איכות חיים, וביניהם גם יש קשר עם הקהילה וגם יש טיפול בנושא הזה. בנוסף, בתוך המשרד יש גם תוכניות קהילתיות נוספות, ביניהן הבולטת יותר היא 'עיר ללא אלימות', שגם בולט בשיתוף פעולה וגם 'מצילה' כמובן. התייחסתי יותר לבולטת.
יאיר גלר
אנחנו עובדים במשותף. זה נקרא 'המאמץ האזרחי'.
אסף וסרצוג
'המאמץ האזרחי', ושם מופעלות סיירות הורים והרבה ראיה פנימה בעצם לתוך בני נוער ולתוך הקהילה. חלקה הגדול גם מופנה לטובת הטיפול בעניין הסמים.

חשוב לי גם לתת עוד אספקט נוסף של שונות בתי הסוהר, שלא הוצג כאן, אבל גם בו יש לא מעט גידול בהשקעה בשנים האחרונות לנושא הטיפול בשיקום בעיקר, ששם זה יותר באלמנט הזה. גם בהקשר של מה שציין כאן המנכ"ל, נושא בתי דין לסמים. אני רק רוצה לציין באמירה כללית, יש ועדה היום לבחינת מדיניות הטיפול, השיקום והענישה בישראל, של ועדת דורנר, בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, שבוחנת בין היתר מספר המלצות, אחת מהן היא הנושא של בתי משפט קהילתיים, בתוכם זה נושא של בתי משפט לסמים, שזה בעצם בתי משפט ייחודיים לטיפול בצורה יותר אינטנסיבית, יותר טיפולית ושיקומית בעבריינים שמניעי הפשע שלהם נובעים כתוצאה מהתמכרות לסמים, וגם נידון שם הנושא של הוסטלים ומעונות יום שמפעיל משרד הרווחה, של אפשרות של הרחבה של הנושא הזה. אני לא אכנס כרגע על חשבון מה, אבל הרחבה של הנושא הזה גם במסגרת הטיפול בשיקום וגם במסגרת המניעה.

דבר נוסף שרק באמת אני ארצה לציין, זה שמעבר לפן התקציבי יש גם פן חקיקתי מאוד משמעותי בנושא של סמים כמו שציין המנכ"ל, הנושא של סמי הפיצוציות, התיקון חקיקה שנכנס, אם אני לא טועה, בשבועיים-שלושה האחרונים, ממש לא מזמן, שבעצם השינוי בו הוא כביכול קטן אבל הוא מאוד משמעותי. הוא בעצם אומר לאותו כוח משטרה, קחו עכשיו, יש לכם הרבה יותר כלים חוקיים להתמודד איתם אל מול התופעות הקיימות. מדיון של הועדה הקודמת, תחת הממשלה הקודמת אני זוכר שהיה נושא נוסף שדנו בסמי הפיצוציות ואני חושב שזו בעצם התקדמות משמעותית. אני גם מכיר שיש עוד לא מעט נושאים שבתחום הזה, שאפשר לטפל בהם, שיכולים בהחלט לקדם את הנושא. זהו, תודה.
היו"ר מוחמד ברכה
אני רק רוצה להגיד דבר שאני חוזר עליו הרבה זמן. עם כל החשיבות של המאמץ שעושים כל הזרועות השונים, של המאבק בנגע הסמים והאלכוהול, אני נותן את המשקל העיקרי למניעה. המניעה זה מערכת החינוך וזה המכס. אני ראיתי כאן בסקירה שלך, שיש 12.5 מיליון לעניין של שיקום. אני כמובן לא מתנגד לזה, אבל הייתי באמת רוצה לראות יותר במניעה, בחינוך, בתנועות נוער, באוניברסיטאות, בצבא. בנוסף, אנחנו תיכף נשמע גם מהמשטרה וגם מהמכס בכל מה שקשור להברחות.
יאיר גלר
רק היום התבשרנו שמחיר החשיש עלה פי 4 בגלל הגדר הדרומית. זה אינפורמציה מהמשתמשים.
ציון אפרתי
אם יורשה לי בדיוק בקטע הזה, מה שהגדר עשתה, היא מנעה את תופעת הגמלים. ביום שישי האחרון היה באילת בשעות הערב, הם יודעים לבוא בשעות הערב מהפזורה הבדואית, 26 קילו של חשיש שנתפס בתוך רכב שבא ממצרים כשהחשיש בגושים של בערך חצי קילו לכל גוש, טמונים בתוך מיכל הדלק, ספוגים בדלק. אחרי שמורידים את כל הקילופים מגלים שזה סמים. 26 קילו. זה הדרך החדשה במקום הגמלים, שאנחנו ערניים לזה שזה יבוא ממעברי מצרים. אז הפעם זה היה בטאבה. התפיסה הפעם לא הייתה של כלב. היה מידע מודיעיני מסודר בשיתוף עם המשטרה. במרחב אילת, שם יש שיתוף פעולה מאוד מאוד מוצלח בין המשטרה לבין יחידת המכס. המידע הצליח והתפיסה הייתה אמיתית. כמובן שהכלב הגיע גם בסופו של דבר והריח של הדלק לא משפיע על הכלב של הסמים. הוא זיהה את הסמים, את החשיש זיהוי ודאי כמו שכלב יודע לעשות, אבל במקרה הזה הוא היה ה-by the way ולא התופס העיקרי. אז בהקשר למה שהוא אמר, זה נכון. כל הסיפור של המחסור בחשיש שהיה מגיע בגמלים, יוצר את העלייה הזאת.

בענייני תקציב, אז אנחנו הגשנו בקשה ואנחנו בקטע של רצון להרחיב את יחידת הכלבנים שלנו. אנחנו היום ביחידת כלבנים מאוד מאוד מצומצמת במכס. יש לנו כלבן אחד עם כלב אחד במרחב אילת, שניים במרחב חיפה והצפון ו-4-5 במרכז, שנותנים פתרונות לכל מה שנקרא מרכז, מאשדוד וממעבר אלנבי.
היו"ר מוחמד ברכה
כולל בן גוריון.
ציון אפרתי
בן גוריון זה הכלבייה המרכזית, אבל הכלבייה הזאת עם הכלבים שיש לנו, נותנים פתרונות לכל מרכז הארץ בעצם, זה אשדוד, זה יכול להיות גם נהר הירדן ואלנבי. זה נתב"ג, זה הדואר בראשון או ביפו או בתל אביב. היחידה היא קטנה. אנחנו עובדים להגדיל את התקנים אם נצליח וגם לרכוש כלבים. אפרופו, אנחנו השנה נכנסים לקטע שהכלבים כבר הזדקנו מה שנקרא, אחרי ש-7 שנים צריכים לרענן אותם, אז אנחנו הולכים לצאת השנה בעזרת השם להכשרה חדשה וקליטה של כלבים חדשים. הגשנו איזושהי בקשה שאנחנו מנסים להיעזר ביאיר. הוא הבטיח שייתן אפשרות בסוף השנה, וזה אומר שאנחנו גם מחליפים את הכלבים, גם מנסים לקלוט עובדים חדשים וגם במקביל המתקן עצמו שיושב בנתב"ג, כבר צועק 'הצילו' ואנחנו רוצים לשדרג אותו. הוא יושב במבנה ישן שלא בדיוק מתאים. זה משהו שהיה היסטורי ואנחנו רוצים השנה גם לנסות לשדרג את המתקן עצמו. ההבנה שלנו והגידול של התפיסות של החודשים האחרונים, שאני יכול להגיד שמינואר לעכשיו זה בערך פי 4 בכמות התפיסות, כי הכלבים הופכים להיות יעילים ועובדים בצורה עצמאית, לאו דווקא עם חוקר צמוד, ואחר כך החוקר מצטרף. הכלבים עובדים יותר עצמאי. יש לנו גידול של בערך פי 4 בתפיסות רק בזכות העבודה הנכונה יותר של הכלבים. עכשיו אנחנו נכנסים עוד פעם לכלבים, והכלבים, וזה המוטו העיקרי. אנחנו צריכים להגדיל, ואם מפה תצא קריאה לעזור לנו כמכס,
היו"ר מוחמד ברכה
אני כבר מוציא את הקריאה. כל כסף שמיועד למר גלר.. כל כסף שילך לשם, יחסוך לכל השולחן. אני אומר לכם.
יאיר גלר
אין ספק. הם עושים עבודה יוצאת מן הכלל. כמה עולה היום בצ'כיה כלבן וכלב?
ציון אפרתי
כלבן וכלב בערך 25,000-30,000 שקל. אחד. הכשרה וכלב. זה לא הרבה בכלל. זה ממש לא כסף. יחד עם זה אנחנו רוצים את הכלבייה עצמה להגדיל ולהפוך אותה למשהו יותר רציני, אבל אנחנו חוזרים לתקני כוח אדם וזו הבעיה. להביא עוד כלבנים לשירות, וזה אנחנו במצוקת אמת מול הרשות למיסים ומול הנציבות. פה אנחנו בבעיה וזאת הקריאה. 4 כלבים צריכים לפחות 10 במרחב. לפחות 10.
היו"ר מוחמד ברכה
דוקטור רושקה.
פאולה רושקה
השנה בתחום המתאדון, סמים ובעיקר ... הצלחנו מאוד יפה דרך סל התרופות, אפילו אנחנו לא האמנו. תקציב של 14 מיליון, שאחריו עוד לא התקבל ממנו כלום למשרד, אז אנחנו בינתיים פועלים עם הכסף שנשאר לנו עדיין. אין כרגע רשימת המתנה לאנשים שצריכים טיפול.
עפו אגבאריה
אולי עוד לא יודעים.
פאולה רושקה
מתחילים לאט לאט. יש קצת פחות פניות דווקא בשנים האחרונות, כי שוק הסמים קצת משתנה. יש צורך דווקא להתארגן לסמים קצת שונים, ופה אנחנו בבעיה קשה. אז אנחנו מנסים לשנן את המדיניות כדי לאפשר לאנשים שהרסו בתים,
היו"ר מוחמד ברכה
אין בעיה חקיקתית בנושא של החומרים החדשים.
פאולה רושקה
תיכף נראה, זה לא הכול חקיקה.
יאיר גלר
לא, שאל היו"ר על החקיקה.
פאולה רושקה
לא, חקיקה זה בסדר. הרי אנחנו היינו שותפים בועדות שהתקיימו. אז זה קודם כל לגבי מתאדון.

לגבי אשפוזיות. אין לנו רשימות המתנה במקרה של סמים יותר קשים, הרואין וסמים כתרופות. הרואין, אנחנו בסדר. הבעיה היא הסמי פיצוציות, שזה באמת בעיה קשה בעולם כולו. אפילו אם אנחנו דרך החקיקה נסגור את הפיצוציות, אפשר דרך האינטרנט. באירופה איך רוכשים? דרך אינטרנט. גם כן בתל אביב הרבה מהם מזמינים כבר דרך האינטרנט ומביאים את זה לבית, זאת אומרת יש פה בעיות חדשות שצריך גם כן ללמוד ולהתייחס לזה. הבעיה היא מבחינת אבחון, זיהוי, כי כרגע אין בדיקות מעבדה שמזהות את זה. ברגע שנער או מישהו מגיע לחדר מיון, לא בדיוק יודעים מה החומר שהוא לקח. חשוב שהחבר או מישהו ילווה אותו ויגיד, אבל מבחינה מעבדתית עדיין אין בדיקות. יש בעולם כל מיני ניסיונות למצוא בדיקות מעבדה שיזהו את החומר הספציפי, אבל הן מאוד יקרות וזה עדיין משהו מאוד ראשוני, ולכן יש לנו בעיה, כי ברגע שמגיע נער, בדרך כלל הוא גם בא במצב גם גופני מאוד קשה וגם נפשי מאוד קשה, והרבה מהם נכנסים לבתי חולים פסיכיאטרים או לחדר מיון ואחר כך משם לבית חולים פסיכיאטרי במצבים פסיכוטים מאוד קשים, ודרך אגב, לא כל כך מגיבים מהר לתרופות אנטי פסיכוטיות הרגילות, ולכן יהיה לנו פה אתגר גם מבחינת פרוטוקולים טיפוליים ואיך למצוא את הדרך לטפל בנושאים האלה באופן יעיל. יש פה פוטנציאל לנזקים ארוכי טווח ומאוד קשים.
מלכה כץ
הם לא נגמלים?
רקפת בן-גיא
ממש לא, ממש לא.
פאולה רושקה
כי זה יותר שימוש מזיק גם. זה יותר שימוש מזיק. זה נגיש וזה זול.
רקפת בן-גיא
אין מודעות. בכל התמכרות אחרת יש לך מודעות. פה ילד יכול יום אחד לא להיות מכור, לקח סם שעושה אפקט פסיכוטי. גמרנו, זאת אומרת אין דרך חזרה, וזה תלוי במבנה הכימי של אותו ילד. יכול להיות חברים שלו השתמשו והוא לא, והוא השתמש, ואנחנו רואים מקרים קשים מאוד. קשים מאוד.
פאולה רושקה
אז בנושא הזה, בסמי פיצוציות אני חושבת שאנחנו צריכים אולי לקיים דיון מיוחד.
היו"ר מוחמד ברכה
בואו נתמקד בהיבט התקציבי. יש לנו את כל הקדנציה לדבר על שאר הדברים.
פאולה רושקה
אז במובן נוסף אנחנו השנה מקדמים את הנושא המיחשובי, שזה מאגר מידע ארצי. אנחנו משנים את כל התוכנות של מרכזי מתאדון ומכניסים תוכנה שקיימת בבתי חולים פסיכיאטרים ובתי חולים אחרים, שיאפשר לנו אחר כך לדבר עם בתי חולים ועם כל המסגרות הקיימות. זה שדרוג רציני. במקביל אנחנו בונים מאגר מידע ארצי.

הבעיה היא בנושא כמו שיאיר התחיל לדבר, של תרופות לאלכוהול. כרגע יש רק משהו משמח, שזה שחברת תרופות אחת מעוניינת סוף סוף לרשום תרופה לאלכוהול בארץ. התרופה הזאת היא גם תעשה מהפך בסגנון הטיפול.
היו"ר מוחמד ברכה
מה עושה התרופה הזאת?
פאולה רושקה
התרופה הזאת מורידה את הכמיהה לאלכוהול ולכן היא גם ניתנת לשימוש לא רק על מנת להפסיק לגמרי את האלכוהול. הרבה אנשים רוצים להמשיך לשתות, אבל לא רוצים את הנזקים הקשים של האלכוהול. תרופה כזאת תאפשר למשל לאדם שרוצה לצאת ולשתות והוא לא יודע לשים את הגבול בין שתייה שגורמת לו הנאה לבין שתייה מסכנת, הוא יוכל לקחת את הכדור לפני שהוא יוצא, והכדור ימנע ממנו להגיע למצב מסוכן.
עפו אגבאריה
זה כדור חד פעמי?
פאולה רושקה
תראה, יש כמה שיטות. שיטה אחת, למישהו שיש לו שימוש מתמשך באלכוהול בצורה מזיקה, זה כדור לכל יום, אבל מישהו שהוא כבר משתמש רק מדי פעם, שהולך ושותה כמויות בפעם אחת, הוא יוכל להשתמש גם על בסיס מדי פעם. זה ממש מהפך לדעתי מהבחינה הטיפולית.
עפו אגבאריה
מה דעתכם על הכדור שמשתילים מתחת לעור?
פאולה רושקה
כן, זה גם משהו שאנחנו מנסים לבדוק. יש הרבה טכנולוגיות שאנחנו רוצים להביא ואין תקציב לזה.
עפו אגבאריה
זה מספיק לכמה חודשים, לשלושה חודשים.
פאולה רושקה
נכון, נכון.
עפו אגבאריה
משום שמשתמשים בחו"ל,
פאולה רושקה
ברוסיה. בעוד מדינות משתמשים. זה טוב אבל הבעיה היא שיש לפעמים תופעות לוואי בחומר הזה. אם זה מתחת לעור, זה בעייתי. זה פרוצדורה יותר מסובכת וגם דורש פרוצדורה כירורגית.
עפו אגבאריה
רציתי לדעת אם לא קיים פה בארץ. הביאו את הכדורים האלה מחו"ל.
פאולה רושקה
לא קיימת בארץ שום תרופה רשומה לאלכוהול. אני יודעת שהחברה מנסה גם להכניס את זה לסל התרופות בשנה הבאה, לכן אנחנו ננסה. אנחנו אמורים לעשות התנסות קלינית בתרופה בכמה מסגרות, קופת חולים, במסגרות שלנו, ואז נראה. אם התרופה אכן יעילה, זה יהיה חשוב לעודד את הכנסתה לסל.
היו"ר מוחמד ברכה
כמה כסף יש לכם לצורך כל הדברים האלה?
פאולה רושקה
אין לי מי יודע מה. 28 מיליון יש לי על מתאדון וכל הנושא הזה, פלוס 14 מיליון שזה הסל של 3 שנים, ו-24 מיליון זה לכל הדברים האחרים.
עפו אגבאריה
האם באמת יש איזה ירידה בהתמכרות לאלכוהול בשנים האחרונות ביחס ל-10, 15, 20 שנה אחורה?
פאולה רושקה
אני רוצה לומר משהו לגבי איסוף הנתונים מחדרי מיון. גם אנחנו יחד עם הרשות עושים תכנית פיילוט לראות באמת כמה מהאנשים שמגיעים לחדר מיון, לא באבחנה של הרעלת אלכוהול, אלא בגלל שעברו תאונה, קטטה, יהיה שימוש באלכוהול. היום יש רישום ואנחנו לא יודעים מה ההיקף של התופעה. אז מהנתונים הידועים, כן, השאלה אם יש הרבה מאוד נתונים שאנחנו לא בודקים, שישנו את התמונה, וזה מה שאנחנו צריכים לעשות.
יאיר גלר
אנחנו רוצים בשנה הבאה לבוא הנה ולהגיד, יש לנו נתונים. אין לי היום. זה מכל מיני סיבות. זה לא סתם. יש רגישות רבה בדו"חות שהרופאים כותבים למשפחות, חברות הביטוח, הנהלות בתי החולים. יש כאן רגישויות רבות ואתה יודע כרופא היטב על מה אני מדבר.
היו"ר מוחמד ברכה
המשרד לביטחון פנים.
איתן גולדפלם
אני רק אוסיף מעט מעבר למה שנאמר. המשרד קידם בשנתיים האחרונות הקמה של עוגנים במגזר בני המיעוטים בנצרת, בטירה, בכרמיאל ובעיירות בדרום.
עפו אגבאריה
מה עם לוד, רמלה, יפו, שיש שם אחוז די לא קטן?
איתן גולדפלם
שם יש את הפעילות שהיא קיימת וגם הרשות למלחמה בסמים היא חלק מהפעילות הזאת. אני מדבר על מתחמים חדשים. אנחנו מתכוונים בשנתיים הקרובות, 2013-2014 להקים עוד שלושה מתחמים כאלה בעירון, בכפר קאסם, בשפרעם, כשהרשות למלחמה בסמים כמובן היא חלק אינטגרלי מהמאמץ האזרחי באורגנים האלה, ובמסגרת זה היא תקבל תקציבים נוספים מעבר לתקציבים שאתם ראיתם פה, כדי להשתלב במתחמים האלה.
פיני צרויה
אני רק רוצה להדגיש שאני מייצג את הצד התקציבי של המשטרה ולא את הצד המבצעי. המשטרה באופן שוטף משקיעה כוחות ומשאבים ויחידות מיוחדות, יחידות תנועה לבדיקות של נהגים בשכרות. בקיצור, המשטרה נלחמת בתופעת הסמים והאלכוהול באופן שוטף מהכוחות והתקציב הקיימים למשטרה. מעבר לכך אנחנו מקבלים תקציב חיצוני מדי שנה מקרן חילוץ סמים, שהוא מקור שמשמש בעיקר לרכישת ציוד ואמצעים, שכירת כלי רכב, מכונות שיקוף, משקולות סמים, ציוד למעבדות סמים, ציוד למעבדות מז"פ. ההיקף הזה, מדובר על השנה ב-2013 מדובר על 1.8 מיליון. בדרך כלל זה הסכום שמגיע למשטרה מדי שנה. הדרישה של המשטרה מול קרן חילוץ סמים הייתה יותר גבוהה אמנם, אבל כרגע זה המצב וכרגע ככה חילקו את העוגה.
היו"ר מוחמד ברכה
האכיפה כמובן היא לא סלקטיבית, אבל למשל סמי פיצוציות זה דבר שכל משפט שני מדברים עליו, וכלים חקיקתיים כבר יש.
פיני צרויה
היום זה קריאה ראשונה, אני מבין. תוך כמה ימים זה יהיה.
היו"ר מוחמד ברכה
גם מה שהיה. לכן השאלה היא האכיפה בפועל, בשדה, ברחוב. זה תלוי בכם.
פיני צרויה
נכון. שוב פעם, זה משימות השגרה של המשטרה מבסיס הכוחות הקיימים. שוב פעם, אני לא מייצג את המצב המבצעי, אבל אני יודע שהסמים והאלכוהול זה דבר שהוא בשוטף ובשגרה של פעילות המשטרה. כל כוחות השטח, הסיירים, התנועה, חקירות, כולם מתעסקים בזה.
היו"ר מוחמד ברכה
אני דיברתי לפני רגע על החשיבות של המניעה. כמובן העניין של הענישה, אנחנו יכולים להשקיע את הכסף בהסברה ואת התוכניות ואת החוקים. אם אין אכיפה, אנחנו בעצם לא עשינו שום דבר, לכן אמנם אתה אומר שאתה בא מהצד התקציבי, אבל איך הצד התקציבי מתבטא בכל מה שקשור לאכיפה? איך האכיפה מתבטאת בצד התקציבי?
פיני צרויה
אני חושב שקודם כל צריך תקציב.
היו"ר מוחמד ברכה
על זה אני שואל.
פיני צרויה
על בסיס הכוחות הקיימים התקציב קיים במשטרה כבר. אנחנו מקבלים תגבור תקציבי מקרן חילוץ סמים, כמו שאמרתי 1.8 מיליון, וזה בעיקר משמש לציוד למלחמה בסמים ובאלכוהול.
היו"ר מוחמד ברכה
זה כמעט לא כסף, 1.8 מיליון.
פיני צרויה
נכון. אגף החקירות דרש 6.5 מיליון ב-2013 מול הצרכים, מול המשימות, אבל כמובן שגם הקרן מוגבלת וזה מה שכרגע מאושר ל-2013. אמרו שעשויה להיות תוספת באוקטובר, אבל זה גם לא בטוח.
היו"ר מוחמד ברכה
טוב. משרד הרווחה, בבקשה.
רקפת בן-גיא
אומר כמה הדגשים ואני גם אחזק פה את נושא הסמי פיצוציה שאתם לא רוצים לדון, אבל אני כן רוצה להגיד איזה מילה מבחינה טיפולית על הנושא.

מבחינת התוספות, אז קודם כל אני אדבר על המסגרות הפנימייתיות. המשרד הגדיל השנה את ההיקף שלו בשני תחומים מרכזיים שהוא שם עליהם דגש וישים דגש בעתיד. אחד, זה כל הסיפור של התחלואה הכפולה, שזה סיפור קשה מאוד. לנו כמשרד יש בסך הכול 33 מכסות לתחלואה כפולה.
עפו אגבאריה
מה זה תחלואה כפולה?
רקפת בן-גיא
תחלואה כפולה זה שתי מחלות. זה מחלת נפש מאובחנת. בדרך כלל אנשים עם כבר סל שיקום, 40% סל שיקום, והתמכרות, שהיא מוכרת היום כמחלה לכל דבר. יש לנו 33 מכסות כאשר ב-23 מכסות יש לנו שותפות עם משרד הבריאות. אין להם התקשרות עם המסגרות אבל הם מוסיפים לנו כי המכסה היא מכסה הרבה יותר גבוהה. המכסה הממוצעת של קהילה טיפולית עומדת היום על 6,000 שקל. זה עומד בערך על 8,000 שקל מתוך שיקולים שצריך כוח אדם פסיכיאטרי וכיוצא מזה. חוץ מזה המשרד נתן עוד 36 מכסות השנה לכפר איזון, למי שמכיר, שזו מסגרת שעוסקת במשברים האקוטיים של חבר'ה שמגיעים מהודו. המשרד היום משתתף בזה ב-36 מכסות. המשרד בעצם לקח על עצמו את החלק העיקרי במימון של המסגרת הזו. מעבר לזה אין לנו מכסות לתחלואה כפולה. נדבר פה גם על הנוער. אין מסגרות לתחלואה כפולה לנוער, וזה חשוב לציין. זה לא שהם לא מטופלים.
עפו אגבאריה
זאת אומרת אין מסגרות גם טיפוליות.
רקפת בן-גיא
כן, אין מסגרות טיפוליות. יש בזה ביצה ותרנגולת. למה? אנחנו כן רואים בשטח המון בעיות של תחלואה כפולה, אבל המערכת הפסיכיאטרית נמנעת מלהגדיר נער כמחלה פסיכיאטרית למרות שאתה רואה אשפוזים רבים וכיוצא בזאת. לא יתייגו פה כמעט עד גיל 21 עם מחלת נפש. זה מאוד בעייתי מבחינה טיפולית. זה בעייתי גם מבחינה משפטית. זה בעייתי גם מבחינת החינוך שצריך לעשות לפסיכיאטריה. זה בעייתי מבחינת העובדה שאין כמעט פסיכיאטרים לנוער במדינת ישראל. יש פה מדרגים על מדרגים.

יחד עם זאת אני כן רוצה לחזור לעניין התקציבי ולהגיד שהמשרד בגדול הגדיל אחוז גבוה מאוד של מכסות. אנחנו מדברים על 36 מכסות של כפר איזון ועוד 10 מכסות נוספות שהוא לקח על עצמו בלבד לתחלואה כפולה, ועוד נושא מאוד מרכזי שהמשרד לקח על עצמו לשנים הקרובות, זה נושא הנשים. המשרד הקצה היום מכסות יחודיות לטיפול בנשים במסגרות מניעתיות.
היו"ר מוחמד ברכה
האמת, שאני לא יכול להגיד שאני זוכר במדויק מה היה לפני שנתיים, אבל דומני שאת המספרים האלה שמעתי לפני שנתיים.
רקפת בן-גיא
לא. כפר איזון לא היה במשרד הרווחה לפני שנתיים. לפני שנתיים לא היה לנו בדיוק את המספר הזה בתחלואה כפולה, אבל אכן אתה צודק בזה שהגידול בנושא הזה הוא אפסי. יש לנו מחסור גדול בתחלואה כפולה. מחסור מאוד גדול. אין לי מה להגיד מעבר לזה שיש מחסור גדול.
היו"ר מוחמד ברכה
מחסור או אפס?
רקפת בן-גיא
לא, אין אפס. אין אפס. 33 מכסות מתוך 700 המכסות שיש לי בקהילות טיפוליות, זה נמוך.
היו"ר מוחמד ברכה
שואף לאפס.
רקפת בן-גיא
נכון. גם המציאות היא שרק בשנתיים, שלוש, ארבע האחרונות אנחנו בכלל נחשפים לצורך הזה. מעבר לזה השירות שם על עצמו בשלוש שנים האחרונות נושא של תעסוקה, שילוב חזרה בתעסוקה. השירות גייס 2 מיליון שקל והקים 3 מרכזים אזוריים לתעסוקה. יש לנו 71% של הצלחה בהשמה בעבודה של מכורים שבעבר לא הצליחו להשתלב במרכזי התעסוקה הרגילים בגלל העניין הסטיגמטי. גויס פה 2 מיליון שקל. בנוער יש תוספת של 3 מיליון שקל לטובת מכסות לטיפול בנוער. היה מחסור של 2 מיליון שקל בנושא אלכוהול, כי התקציב, כשהוא עבר לשירות, הוא היה לא מפוצל בין פנימיות לבין מכסות טיפול. היה מחסור של 2 מיליון. יש תוספת של 1.5 מיליון שקל.

אני אדבר קצת על החסרים. הוזכר פה כל הנושא של סמי פיצוציה. אני מבינה שזה יהיה, אבל יש לנו אפילו בעיה ברמה הטיפולית. אין לנו עוד ערכות. כל הנושא של לטפל בסיפור הזה של סמי פיצוציה. כל המודל הטיפולי בזמנו היה מורכב על עניין של בדיקות שתן. אין לנו בדיקות לנושא הזה. אנחנו לא יודעים האם כן נשתמש, לא נשתמש. אנחנו רואים מקרים מאוד מאוד קשים עם התנגדות רבה דרך אגב, גם של ההורים וגם של הילדים לטיפול בנושא. אלה עיקר הדברים שאנחנו מתמודדים איתם בשנים הקרובות.

אני כן רוצה לומר, לשמחתנו, נושא של נשים. נשים הושמו על האג'נדה של השירות לפני בערך שלוש שנים ואנחנו מדברים על גידול של 25% מטופלים בתוך המסגרות הפני מיתיות והלא פנימייתיות בטיפול נשים, כולל תוכניות יחודיות בכל בכל המסגרות הפנימייתיות ותוספת של 15 מכסות לטיפול בנשים, שנעשה בשנה האחרונה.
היו"ר מוחמד ברכה
משרד החינוך.
מלכה כץ
שמי מלכי ואני עובדת שפ"י, ביחידה למניעת סמים, אלכוהול וטבק. התקציב שלנו, נתחיל מהגדול ואני ארד לפרטים.
היו"ר מוחמד ברכה
זה פרוייקט אדיר, אין מה להגיד.
מלכה כץ
תודה. התקציב הוא 8,465,000. הוא הצטמצם משנה שעברה ב-200,000. מה בעצם אנחנו עושים עם התקציב? הוא מתחלק לשניים: חלק אחד זה באמת כל הנושא של הפרסומים שלנו, אם זה מרכזי הלמידה שגם הרשות למלחמה בסמים עוזרת לנו במימון, חוברות, אם זה הפעלות לבתי ספר, סמינרים והכשרת מנהיגות נוער, הרצאות, סדנאות. אנחנו כמובן נותנים מימון חלקי לבתי הספר. בתי הספר משלימים דרך הגביה שלהם, של סל תרבות. החלק השני זה בעצם מימון של הכשרות. הכשרות צוותי חינוך למניעה. כמובן שרוב העבודה שלנו היא עבודה מניעתית פרואקטיבית. הכשרות צוותי חינוך, יועצים חינוכיים, מב"סים וכמובן חלק מהתקציב הולך לגמול למב"ס, שזה מוביל בית ספרי בבתי הספר העל יסודיים שהוא מוביל את הנושא.

כמובן שאנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם הרשות. יש פעילויות שאנחנו גם עושים מצ'ינג וזה עובד מצוין. בתשע"ב קרן חילוץ סמים נתנו לנו 50,000 שקלים. זה גם קצת עזר במימון של מרכזי הלמידה. הכנסנו לפני שנתיים מרכזי למידה שנקראים 'גדולים ולא שותים' לכיתות ה'-ו' בבתי הספר, שזה עובד נפלא. זה בעצם התקציב שלנו.

אנחנו נעזרים במנהל לחינוך התיישבותי שהם בשנה שחלפה נתנו 500,000 שקלים לטובת פעילויות במוסדות שונים. גם במסגרת המנהל לחינוך התיישבותי ב-20 פנימיות הופעלה תכנית שנקראת 'כן לספורט, לא לאלימות', שזה היה במימון של הרשות.

האמת שמשרד החינוך שם את הנושא על סדר היום בצורה מאוד משמעותית. זה אחד מהיעדים הבולטים של המשרד. אנחנו מרחיבים את הפעילות בעקבות זה, אבל התקציב שלנו מצטמצם. זה הערת אגב ששווה מחשבה. חשיבה באמת איך אפשר כן להגדיל את התקציב הזה.
היו"ר מוחמד ברכה
מרחיבים את הפעילות,
מלכה כץ
והתקציב מצטמצם.
היו"ר מוחמד ברכה
הפעילות תהיה פרוסה על שטח יותר גדול אבל דלילה יותר.
מלכה כץ
אנחנו לא רוצים שהיא תהיה דלילה יותר. אנחנו רוצים לעשות את העבודה כמו שצריך.

עוד הערה קטנה, במסגרת התכנית העירונית משרד האוצר היה אמור להעביר מיליון שקלים שלא קיבלנו אותם.
אסף וסרצוג
אני רק רוצה לציין שאני רפרנט של המשרד לביטחון פנים ולכן מה שקשור למשרדי הרווחה, חינוך, בריאות, אני יכול לרשום ולבדוק. אני פשוט לא מכיר את התקציבים ואת הסיכומים הקיימים. רק חשוב לי לציין.
איתן גולדפלם
אין שום סיבה. זה אנשי התקציבים שלכם היו צריכים לפנות.
מלכה כץ
גם ה-8,465,000 מיליון כרגע זה רק על הנייר. זה עוד לא אצלנו.
אסף וסרצוג
לא, כרגע אין תקציב מדינה עדיין ואנחנו בתקציב ממשלתי, אז זה בכלל עולם אחר.
היו"ר מוחמד ברכה
אנחנו לא דנים על 1 חלקי 12, אנחנו מדברים על 2013-2014.
אסף וסרצוג
ברור לי אדוני היושב ראש, אבל הטענות שעולות פה כרגע לגבי זה שכספים עדיין לא הגיעו,
מלכה כץ
זו לא הייתה הטענה.
אסף וסרצוג
לא, חלילה, לא טענה.
היו"ר מוחמד ברכה
ההיגיון של הישיבה הזו היא לנסות ולראות מה נעשה מחר. יש לי משהו להגיד בסוף, לכן חשוב שנשמע איפה אנחנו לא מסוגלים למלא את מה שצריך על מנת לראות מה צריך כדי למלא את מה שצריך. בבקשה, ד"ר שמש.
אילן שמש
אותו דבר שנמצא בחינוך הפורמלי נמצא אחר הצהריים בחינוך הלא פורמלי, ובשנתיים האחרונות בשיתוף פעולה באמת יוצא דופן עם הרשות למלחמה בסמים, נכנסו תוכניות מניעה. זה דבר נפלא שלמעשה נוער עובר הכשרות. המד"צים הם אלה שמעבירים פעילויות לילדים. מהבחינה הזו הרווח הוא כפול. זה התחיל בשנתיים האחרונות וזה פורח. יש לנו מפקחת ארצית, גילי דנה, שלצערי היא לא יכלה להגיע היום מסיבות של מחלה, אבל היא מובילה את זה אצלנו במנהל חברה ונוער, וזה נעשה בשיתוף פעולה נפלא.

דבר נוסף שאני יכול להתמקד בו זה באמת קידום נוער. יש גם נוער שנושר מבתי הספר ולצערנו הרב הנוער הזה מבחינת כל הנתונים המרקמיים, התנהגות הסיכון שלו כולל בשימוש בסמים, פי 2, פי 3 ומעלה. רק אני אגיד לכם משהו לסבר את האוזן.
היו"ר מוחמד ברכה
זה תהליך שמזין את עצמו בשני הכיוונים, זאת אומרת הנשירה יכולה לדרדר אנשים לשם, ומי שידרדר לשם יכול לנשור.
אילן שמש
רק כדי לסבר את האוזן, בקרב הנוער המנותק, נתונים קשיחים. מבחינת פתיחת תיקים פלילים למשל, למעלה מ-20% בני הנוער המנותקים, נפתח להם תיק פלילי. ברור לכם שהשיעור זה פי 10 מאשר בקרב האוכלוסיה הנורמטיבית הלומדת.
ציון אפרתי
זה חוזר למניעה, למנוע את הנשירה.
אילן שמש
זה הולך ביחד.
היו"ר מוחמד ברכה
זה חינוך ועוד חינוך ועוד חינוך, ואז אפשר לא ליפול לא בנשירה ולא בסמים או באלכוהול.
מלכה כץ
זו אחת הסיבות שירדנו ל-ה'-ו'.
אילן שמש
גם נכון. תראו, מניעה, נעשים דברים יפים וגם התפתחו ב-10 שנים האחרונות. זה פשוט מדהים, לכל שכבת גיל בכלל. אבל אני בכל זאת רוצה להתייחס לאוכלוסיה הזו. אני רק רוצה להגיד לכם שבשנה האחרונה 17,000, קצת יותר אפילו, היו מטופלים ביחידות לקידום נוער. אנחנו פרוסים על 162 רשויות מקומיות. תקציב כוח האדם שלנו הוא עלה בקצת משנה שעברה. הוא היום 30.5 מיליון, ואני אומר עלה יחסית לשנה שעברה כי יש קיצוץ במשרד החינוך, שיהיה לכם ברור. רוב היחידות צמצמו ואנחנו בגלל הנושא הזה שיש דרישה גדולה מאוד להקמה של יחידות ולקבלת השירותים, העלו אותו מ-29 מיליון ל-30.5 מיליון. אנחנו כמובן צריכים יותר. אנחנו פרוסים בסך הכול ב-162 רשויות מקומיות.
היו"ר מוחמד ברכה
כמה נופלים לכם מבין האצבעות? בסופו של דבר צריך מבחן התוצאה. האם אנחנו מטפלים באופן יסודי, שלם, מלא בתופעת הנשירה?
אילן שמש
תראה, עצם העובדה שאנחנו נמצאים רק ב-162 רשויות ולא ב-250, זה כבר מראה לך שיש לך מסה גדולה שהיא בחוץ. זה רק נתון בסיסי. אני אולי אסיים בכך שמתוך ה-17,000 שנמצאים אצלינו, יש לנו נתונים לגבי חבר'ה שמקבלים לפחות מנה בקטע של הפחתת התנהגויות סיכון, והתנהגויות סיכון אצלנו הן בסך הכול הגדולות, זה אלכוהול וזה סמים, זה עבריינות וזה נהיגה. לצערי הרב גם הנושא של נהיגה נכנס חזק בשנים האחרונות, כי גם זה הנוער התחיל לעשות בלאגנים. אז אני יכול להגיד לכם ש-14,500 מתוך ה-17 לפחות קיבלו מנה, והמנות האלה אלה מנות שאנחנו הרבה פעמים נהנים מהמצ'ינג הזה. ברשות מקומית כאשר יחידה עובדת עם נוער שלנו ועושה פעילות בנושא של כדורגל או אפילו, אני אתן לכם דוגמא, של להוציא חבר'ה לפולין או כל דבר אחר, ומה לעשות שכבר בתכנית ההכנה הם באים עם וודקה, כלומר זה אותם נערים. אתה חייב להכניס שם פעילות בנושאים האלה, ולשמחתי הרבה 14,500 מתוך ה-17 מקבלים, ואנחנו מזהים בתוכניות האלה מהשותפויות שיש, אם זה הרווחה, אם זה הרשות כמובן וכן הלאה.
יאיר גלר
אילן, כמה בתכנית הילה יש לכם?
אילן שמש
בוודאי, אני יכול לתת לך את המספרים המדויקים. תכנית הילה זה למעשה מתן אלטרנטיבה השכלתית פורמלית לנערים שנשרו, זאת אומרת שילד שנשר מבתי הספר, בדרך כלל זה לא בית ספר אחד, הוא נשר משלושה או ארבעה עד שהגיע אלינו, אנחנו מאפשרים לו להשלים את ההשכלה כולל בגרויות. נכון להיום יש לנו 6,600 נערים לומדים אצלנו בתכנית הילה. אני רק רוצה שתדע, יש לי נכון לעכשיו יותר מ-11,000 נערים מנותקים שפורמלית נשרו מבתי הספר. זאת אומרת, אני נמצא בחוסר.
יאיר גלר
אולי אפשר ל-6,600 האלה לשלב תוכניות מניעה?
אילן שמש
אני אגיד לך איפה הבעיה. קודם כל משולבים בתוכניות מניעה, כי נער שנמצא בתכנית הילה בדרך כלל נמצא גם בתוכניות חינוכיות חברתיות. זה לא או זה או זה. ההיפך, חובה. חובה.
יאיר גלר
התכנית היא מדהימה, אני מכיר אותה מצוין.
אילן שמש
בתכנית הילה המטרה היא להשיג תעודה פורמלית. ילד שנשר בכיתה ז' או ח' ואתה רוצה לתת לו תעודה של 8 שנות לימוד, צריך לעשות בתקופה של 8 חודשים, 10 חודשים, בתקופה כזאת הוא צריך לעשות 8 מבחנים ב-8 מקצועות. אני משקיע את כל הבוסטר שיעבור את הבחינות כדי שיקבל תעודה של 10 שנות לימוד. להכניס לו לזה תוכניות מניעה, איך אנחנו עושים את זה? אנחנו באים ואומרים לו תשמע, אתה גם צריך לעבוד כי אתה נשרת מבית הספר. אתה גם צריך לעבור את התכנית של הכנה לצה"ל, ויחד עם ההכנה לעולם העבודה ויחד עם זה, אנחנו מכניסים את הקטע של הזה. זו השיטה שזה מצליח לעבוד. קשה לנו מאוד לבוא ולמכור לנערים האלה. הרי זה חינוך לא פורמלי. הם באים מרצונם. אתה לא מכריח אותם. קשה לי לבוא לנער ולהגיד לו בוא עכשיו לשנה, תעשה תכנית מניעת סמים. הוא יגיד לך, עזוב אותי, בחייך. אבל ברגע שאני אומר לו, בוא איתי, בוא, אתה הולך לצאת לאתיופיה או לפולין או כל דבר אחר, ובשביל זה אתה חייב לעבור סדנא, זה הולך יופי.
היו"ר מוחמד ברכה
טוב, רבותיי, אני מודה לכולם. אני רוצה להגיד כמה מילים. ראשית, אני רוצה לציין בחיוב את העבודה שבסיס התקציב של הרשות עלה בצורה משמעותית, שילש את עצמו כאמור. זה דבר שמאפשר תכנון, מאפשר טיפול, אבל עדיין זה לא מבטיח שהתקציב שעומד לרשות הרשות, יעלה. התקציב היה בסביבות אותו סכום אבל לא מתוך הבסיס אלא מתוך תוספות שבאו לתוכו. אני תמיד חוזר על אותו מספר, שהתקציב של הרשות ב-1988 היה 50 מיליון שקל. אולם היו כל מיני סעיפים שהיו תחת הרשות ועכשיו הן לא, אבל די במספר הזה כדי לומר הרבה. לעומת זאת אני לא מתעלם מהחיוב, בעצם מההרחבה של בסיס התקציב. זה דבר אחד. דבר שני, ההתרשמות של כל האנשים שעוסקים באותה מלחמה קדושה, וזה לא מליצה לומר קדושה בעניין הזה, ואדם לא דתי, של מניעה, של טיפול, של שיקום, של אכיפה וכו', ואני מתרשם מהעבודה של כל האנשים שמייצגים, מתרשם מהעבודה ומהמסירות, אבל התמונה שהתחוורה אל מול עיניי היא עדיין תמונה שאין בה בשורה לטווח הארוך וגם אין בה בשורה לעומת מה שהיה לפני כמה שנים. לכן אני לא הולך לדברים פרטניים של תחלואה כפולה, של תחליפים, של חינוך ושל מכס ויחידת הכלבנים. כל אלה נדרשים. אני מבקש ברשותכם, אם זו לא בקשה גדולה, שמה שנאמר כאן ייכתב בשלוש שורות. כל אחד יכתוב 3-4 שורות. נחבר מזה נייר אחד. אני רוצה ללכת עם זה לשר האוצר. אני לא יודע אם אפשר לשנות. אני חושב שאי אפשר לשנות בתקציב של 2013-2014 בבסיס התקציב, אבל לדעתי במהלך שנת התקציב אפשר להירתם. אני מניח שהוא יקשיב. אני מניח ששר האוצר יקשיב.

כמובן זה יהיה בתאום עם המשרד לביטחון פנים והשר לביטחון פנים. אנחנו לא צריכים להחמיא לעצמנו שאנחנו עושים כך. כולם יודעים, ואני באמת מעריך שעושים את העבודה במסירות וברצינות ומתוך מחויבות וכו', אבל לפחות החוליים, נקודות התורפה, הפערים, להגדיר את זה ב-2-3-4 שורות מקסימום, לעשות מזה עמוד אחד, ונלך עם זה. כל ועדות הכנסת, אין בידיהן כלים ביצועיים, אפילו שהם עושים עבודת ביקורת, מעקב על עבודות משרדי הממשלה, כמובן למעט ועדת הכספים. אנחנו רוצים בתוך רוח טובה ומאחדת ללכת ולדבר עם שר האוצר ואפילו לשלוח את זה לראש הממשלה. בסופו של דבר כל תקציב שיוקדש למטרות האלה סביב השולחן הזה, יחסוך במקומות אחרים. כמובן אני לא מדבר על הפן החברתי, הפן האנושי של הצורך בטיפול באזרחים וכו', אבל אם לדבר במונחים של תקציב, רק במונחים של תקציב, כל כסף שיושקע בתחומי הפעילות שנמצאים סביב השולחן הזה, הוא חסכון הרבה יותר גדול. לכן אני מציע שנעשה את הדבר הזה.

בנוסף אני רוצה להודיע לחברים כאן, אנחנו מכינים מכתב ליושב ראש הכנסת ברוח מה שנאמר בישיבה הראשונה, של הרחבת המנדט של הועדה הזו שגם תטפל בהתמכרויות אחרות, לא רק סמים אלא אלכוהול. מטבע הדברים, הדברים חופפים. אני רק מבקש את רשותכם להוסיף משפט, שהבקשה הזו נתמכת על ידי כל הגופים הנוגעים בדבר. האם יש מישהו שמסתייג? אין התנגדות. אז נוסיף את המשפט הזה, שגם הגורמים המקצועיים הנוגעים בדבר מצדדים בבקשה הזו. כך סביב השולחן הזה נוכל לייצר דיון מוסמך. אנחנו ממילא מקיימים אותו גם ללא מנדט, אבל דיון מוסמך בכל ההיבטים של ההתמכרויות, סמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. אני מאוד מודה לכם על ההשתתפות. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:15.

קוד המקור של הנתונים