PAGE
22
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
03/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 47>
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום רביעי, כ"ה בתמוז התשע"ג (03 ביולי 2013), שעה 10:00

<תקנות בריאות הציבור (מזון)(סימון תזונתי)(תיקון), התשע"ג - 2013>

חברי הוועדה: >
חיים כץ – היו"ר
אורלי לוי אבקסיס

שולי מועלם-רפאלי

יעקב מרגי

שמעון סולומון

רינה פרנקל

מיקי רוזנטל

יוני שטבון
יפעת קריב

>
רוני גמזו - מנכ"ל משרד הבריאות

שרון גוטמן - עו"ד, משרד הבריאות

אלי גורדון - מנהל שירות המזון הארצי, משרד הבריאות

פרופ' איתמר גרוטו - ראש שירותי בריאות הציבור, משרד הבריאות

ענת כאביה בן-יוסף - מהנדסת מזון ראשית, משרד הבריאות

ד"ר זיוה שטל - מנהלת המחלקה לתזונה, משרד הבריאות

אלכסנדרה ארונין - מינהל סחר חוץ, משרד הכלכלה

דבי מילשטיין - עו"ד, ראש תחום סחר חוץ ויחסים בינלאומיים, משרד הכלכלה

זהרה כהן - ראש תחום בריאות, המשרד לאזרחים ותיקים

רז הילמן - מנהל תחום המזון, איגוד לשכות המסחר

צביקה גולדשטיין - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

זאב פייקובסקי - מנהל איגוד תעשיות המזון, התאחדות התעשיינים

אהוד מלמד - מנהלת רגולציה, התאחדות התעשיינים

יצחק תמיר - יו"ר איגוד תעשיות המזון

ד"ר אסנת סטון - מנכ"ל, עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים הקליניים בישראל

אירית פורז - דיאטנית ראשית, שירותי בריאות כללית

ראובן בן שלום - נציג, עמותת יה"ל - יעוץ והדרכה לאלרגיות מזון

ישראל חזקייה - התאחדות התעשיינים

גל סידס - סמנכ"ל משה סידס ובנו

טל זיו - שדלן, גרינפיס

מאיר אסרף - עו"ד, שדלן מייצג את ארגון גרינפיס

נעה ברודסקי לוי

וילמה מאור

יפה קרינצה
<תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי) (תיקון), התשע"ג – 2013>

בוקר טוב. יום רביעי בשבוע, כ"ה בתמוז, 3 ביולי 2013, ואני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא: תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי). אני מסתכל פה, וואלה – התעניינות גדולה.

אתה מסתכל על האגף הזה?

גם זה וגם ממול.

עוד יחשבו שאנחנו לא באים לדיונים.

אני רגיל שכשדנים בתקנות אז - - -

אוכל מעניין את כולם.

כבר אנשים פנו לבקש לדבר, עוד לפני שנקריא את התקנות ולפני שנאשר או לא נאשר. בואו נתחיל לשמוע, נעשה דיון מקדמי, נראה מה אנחנו רוצים מעצמנו. ראשון יהיה חבר הכנסת יוני שטבון.

אשמח לדבר אחרי שנשמע בצורה יותר רשמית את עמדת משרד הבריאות.

משרד הבריאות, בבקשה.

אני ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות. אני מתנצל בשם המנכ"ל, שיגיע באיחור קל ויצטרף אלינו עוד מעט.

לא, הוא לא מאחר אף פעם. אנחנו הקדמנו.

אתן רקע כללי למקור התקנות בעצם ומאיפה זה בא. אנחנו בעצם נמצאים - - -

כבר פעם שנייה במשפט של שש מילים אומר "בעצם". מה המילה "בעצם מוסיפה למשפט שאתה אומר?

זה נותן לו זמן למחשבה.

אני יכול להגיד: בעצם זה לא מוסיף.

שיחקת אותה. בשביל זה אתה פרופסור.

אנחנו נמצאים בעיצומה של מגפת השמנה, במדינת ישראל ובעולם המערבי בכלל – בארצות-הברית, במדינות אירופה - וגם בעולם השלישי רואים עלייה בהשמנה, גם בקרב ילדים וגם בקרב מבוגרים. השמנה גורמת להרבה מאוד תחלואה, החל מסוכרת – שגם היא נמצאת במגמה של עלייה - יתר לחץ דם, מחלות לב, מחלות כלי דם וגם סרטן.
בעקבות זה יצאנו ביוזמה משותפת לכמה משרדים – משרד החינוך, משרד התרבות והספורט ומשרד הבריאות - בתוכנית לאומית לאורח חיים פעיל ובריא, שבאה לידי ביטוי בהחלטת ממשלה שהתקבלה בדצמבר 2011, וכוללת מספר מרכיבים: העלאת מודעות, יצירת תמריצים ויוזמה של חקיקה ורגולציה כדי להביא את התעשייה לפעול לכיוון ייצור מזון יותר בריא ושהתושבים ידעו יותר טוב מה הם צריכים לאכול.

עשינו מחקר לפני כשנה-שנה וחצי כדי לבדוק מה קורה עם תוויות המזון. היום המזון מחייב סימון תזונתי, אבל בדרך כלל זה מופיע מאחורי המוצר באותיות קטנות. קשה לאנשים לקרוא את זה, הם לא תמיד מבינים מה זה אומר. היום יש מגמה, גם אצלנו וגם בעולם, להביא את הדברים האלה יותר לחזית, יותר באופן בולט, כדי שהציבור יבין וידע לבחור יותר טוב את המוצרים שלו. המחקר הזה גם גיבה אותנו. יש גם מחקרים, שנעשו בעיקר בחו"ל, שהשוו מצב שאין סימון מקדימה למצבים שיש סימון מקדימה, דומה לסימון שלנו. הראו שזה באמת משנה את התנהגות הצרכנים ואת ההבנה שלהם מה מכיל המוצר - אם זה מכיל מלח, סוכר וכו'.
לכן יצאנו עם ההצעה של התקנות. היא מבוססת על חשיבה רבה שעשינו בנושא הזה.

אתה מדבר על סימון באותיות גדולות בחזית המוצר ובגב המוצר?

גב המוצר יישאר כמות שהוא ובנוסף יהיה סימון בחזית המוצר.

למה צריך בנוסף? למה לא מספיק בחזית המוצר שלט גדול, מאיר עיניים? אפשר לעשות גם למעלה אחד.

המטרה של הסימון בחזית - - -

היא שיקראו, יראו באותיות גדולות הרבה יותר.

לקחנו את הרכיבים הכי בולטים, כי יש מאחור רשימה ארוכה של רכיבים, וזה לא יכול להכיל את הכול. בחרנו את הרכיבים הבולטים ביותר שהם קלוריות, סוכרים, מלחים ושומן. ארבעת אלה, שיהיו בולטים, ובעיקר כדי לאפשר השוואה.

בסדר, אז הם יעשו את הכול בולט מקדימה. למה הם צריכים לעשות גם מאחור?

כי אם הכול בולט זה הרבה. זו רשימה של איזה 20 רכיבים, זה כבר יתפוס את כל - - -

נו, אז מה? אתה חושב שאנשים לא אינטליגנטים, לא יוכלו לקלוט הרבה רכיבים? אני אומר לך, אתה תותח. כשהערתי לך על המילה "בעצם" השתדלת ודיברת בלי. אתה ייחודי, אתה תותח. אבל אנשים רגילים, אם הם יראו מקדימה מה יש שם, באותיות גדולות – מספיק. אמא שלי, עליה השלום, אמרה: מה שיותר מדי לא טוב. יותר מדי מלוח – לא טוב; יותר מדי תפל – לא טוב; יותר מדי מתוק – לא טוב. כל דבר במידה. אז אם אתה שם שלט אחד גדול בחזית, זה לא מספיק?

העניין הוא שיש הרבה מאוד - - -

העניין שזה מספיק, אבל אנחנו רוצים - - -

גם בעולם התמקדו בארבעת המרכיבים האלה.

עזוב אותי מהעולם. אנחנו אור לגויים, שיסתכלו עלינו.
יש פה מישהו שהוא נגד? בבקשה, אדוני.

אני יושב-ראש תעשיות המזון ובתפקידי היום-יומי אני מנכ"ל קבוצת "קוקה קולה ישראל". אני מדבר פה בשם תעשיות המזון, ובתפקיד הזה בלבד. קודם כול, אני רוצה להדגיש - אנחנו לא נגד משרד הבריאות. אדרבא, אנחנו משתפים פעולה באופן מלא עם המשרד.

זה לא בשביל משרד הבריאות, זה בשביל הציבור. מה שאתה אומר: אני לא נגד משרד הבריאות, אבל אני נגד הציבור.

לא, לא - - -

אתה לא נגד הציבור.

אני יוצא מהנחה שמשרד הבריאות הוא בשביל הציבור. זו הנחה מוטעית, אה?

אני לא אמרתי. אל תכניס מילים לפי.

אני בטוח שמשרד הבריאות דואג לציבור, ואנחנו לא נגד. אבל יש לנו כמה השגות. את פירוט ההשגות העברנו בכתב, ואני לא חושב שיש פה זמן בשבילי לחזור - - -

יש, יש זמן. דבר. יש לך זמן, אתה מדבר לפרוטוקול, דבר את כל מה שיש לך להגיד. אל תחסוך על זמננו, בין כה וכה אין לנו מה לעשות – אין תקציב עכשיו, אין חוק הסדרים, אין ויסקונסין.

הוא עוד יאמין לך.

גם לי אין, אז זה בסדר.

בשום מקום בעולם, חוץ מתאילנד, החוק הזה לא נחקק כחוק מחייב. אנחנו סבורים שגם בישראל אין מקום להוציא את זה כתקנה מחייבת אלא באופן וולונטרי.

למה? למה?

מפעלי המזון, בניגוד אולי למה שחלק חושבים ובניגוד לכל מיני סטיגמות שהדביקו לנו, מאוד בעד בריאות הציבור ומאוד דואגים לציבור יום-יום ושעה-שעה. אנחנו עושים כל מה שאפשר כדי לשפר את איכות המזון, לעשות אותו בריא יותר, נגיש יותר וכמה שאפשר גם זול יותר. אבל יש הרבה פרטים בחוק הזה שלא מתאימים לכולם באותה מידה. לחלק זה מאוד מפריע - ליצואנים זה בכלל עושה הרבה בעיות; לחלק אין מקום על האריזה לכתוב את כל התנ"ך הזה, גם מאחורה וגם מקדימה, כפי שציינת. לכן לא לכל אחד זה מתאים, ובטח לא באופן אחיד ומחייב. לכן ההצעה שלנו היא שהחוק הזה יהיה לא חוק אלא הוראה וולונטרית.

זה לא חוק, זה תקנות.

תקנות. שתהיינה וולונטריות, לפחות בשלב הראשון, נניח שלוש-ארבע שנים.

זה וולונטרי, זה בדיוק מה שהצעת החוק אומרת. שלוש שנים.

בינתיים זה מוצע להיות וולונטרי שלוש שנים.

זה וולונטרי, אבל עם מעבר אוטומטי לחוק מחייב. אנחנו חושבים שאת ה"מחייב" צריך בשלב זה לא לעשות, אלא לראות איך התקנה הזאת עובדת, אם היא אכן ישימה ומה הבעיות שלה. אנחנו, היצרנים, בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות, מתחייבים לעשות צעד אחר צעד את כל הבדיקות האפשריות ולראות איך אפשר ליישם את התקנות האלה באופן הטוב ביותר. אני חוזר ואומר - אנחנו חושבים שבאופן וולונטרי זה הכי נכון.

דבר שני - מה שאתה ציינת אני חוזר ואומר – הסימון גם מאחור וגם מקדימה נראה לנו מופרך לגמרי ולא מתאים. לכן צריך להסתפק בהדגשת הסימון מאחורי האריזה או להסתפק בסימון מקדימה ולהוריד את מה שמאחור. אני מסכים עם פרופסור איתמר גרוטו שלכתוב את הכול מקדימה זה קשה, לכן נראה לי שנכון יותר להשאיר הכול כתוב מאחור ולהדגיש את הפרטים שאתם רוצים להדגיש ולא לכתוב גם מאחור וגם מקדימה.
אני חושב שאם יתנו לנו את הזמן הדרוש לעבוד בתיאום ולא בהוראה נוכל להגיע לפתרון הרבה יותר טוב.

זהו?

אתה רוצה שאגיד עוד חסרונות לחוק?

לא, עד עכשיו לא אמרת דבר אחד משכנע. שמע מה אני אומר לך - לא אמרת שום דבר אחד שהוא לטובת הציבור.

למה?

מאחורה, מקדימה, וולנטרי, לא וולונטרי. לא יהיה שלוש שנים, יהיה הרבה יותר קצר. אני חושב שמשרד הבריאות הולך אתכם לפי בית הילל.

למה?

ככה, כי זה צריך להיות בחוק ולא וולונטרי, והחומרים במוצרים – צריך שהציבור יידע, ומקדימה. אם זה יהיה מהיר אז יהיה מהיר. לא צריך שלוש שנים ולא צריך לדבר אתכם. משרד הבריאות קובע תקנות לגבי בריאות הציבור, והוא לא צריך להיכנס לשיקולים כלכליים של שום חברה. שום חברה. אנחנו בעד החברות, שיעבדו וירוויחו. שמע, לא היית משכנע. אותי לפחות, אולי אחרים כן.
כן, אדוני.

יש לי מה לענות, אבל אני לא רוצה להיכנס לוויכוח אישי. אני לא מסכים אתך.

סליחה, אדוני. דיברת, סיימת את דבריך, תודה רבה. נרשם בפרוטוקול.

כן, אדוני.

לא, רק שיהיה רשום בפרוטוקול שאני לא מסכים אתך.

סלח לי, אדוני. אתה פה בכנסת, אתה לא בתעשייה. פה יש כללים – אתה מדבר כשאתה מקבל זכות דיבור, אתה לא מדבר כשאתה לא מקבל זכות דיבור. אלה הכללים. אתה מסכים אתי, לא מסכים אתי – לא חשוב.
כן, אדוני.

אני מנהל את תחום המזון באיגוד לשכות המסחר. אתייחס קודם כול לשאלה האם מדובר כרגע במשהו שהוא וולונטרי. התקופה של שלוש שנים שמצוינת בתקנות המוצעות היא תקופת היערכות, לא צריך לקרוא לזה אחרת. זו תקופה שבמהלכה היבואנים צריכים להיערך מול היצרנים שלהם. יש מוצרים שחיי המדף שלהם הם שנתיים, יש מוצרים שחיי המדף שלהם גבוהים משנתיים. זאת אומרת, היום הם צריכים להתחיל לפעול מול היצרנים לייצר את האריזות האלה, כדי שבעוד שלוש שנים יהיו על המדפים המוצרים שנושאים את זה. זאת אומרת, לא צריך לקיים את הדיון הזה כאילו כרגע זה וולונטרי, כי למעשה זה מחייב שלוש שנים – זו התקופה הנורמלית גם באירופה – בשביל להיערך לכל מה שקשור לסימון.
עכשיו אדבר על הכלכלה. אתה אומר שההכנסות של העסקים לא מעניינות אותך, אבל הוצאות הציבור מעניינות אותך מאוד, אני מניח.

גם ההכנסות של החברות מעניינות אותי. שירוויחו במידה. אני בעד שיהיה win-win, שהם ירוויחו במידה, אף אחד לא עובד בשביל לא להרוויח. אני רוצה שהם ירוויחו במידה, שלא ירוויחו רווח חזירי ושהבעלים שלהם לא יקבלו משכורות של 1 מיליון שקל בחודש. זה מה שאני רוצה, זה המעט שאני רוצה.

ישבו ועדות של מומחים, שמעו את כל מי שיש לו מה להגיד על שוק המזון ואיך אפשר להגביר את התחרות, והגיעו כולם למסקנה שמה שצריך לעשות זה להסיר חסמים מהייבוא, לפשט את תהליכי הייבוא. תקנות כמו התקנה שמוצעת כאן היום מכבידות מאוד מאוד מאוד על הייבוא.

יש יבואנים שיש להם יצרן אחד מרכזי בחו"ל שהם יכולים להשפיע עליו, אולי בצורה מאוד דומה אפילו ליצרן מקומי. נגיד שהם, באיזשהו אופן, יכולים לייצר את ההתאמה הנדרשת ולעמוד בדרישות. מרבית היבואנים ומרבית הייבוא לא פועל בדרך הזאת. אין לו יכולת להשפיע בשביל נפחי הייבוא המזערי לישראל על הייצור של האריזות. היצרנים הגלובליים יתנגדו בצורה תקיפה לכל פגיעה בנראות של המוצר שלהם, שהוא מוקפד מאוד בכל העולם. לקחת 20% מהשטח - - -

הם יחרימו את ישראל בעקבות זה?

יכול מאוד להיות שהם לא יסכימו.

מה זה לא יסכימו? אם לא ייתנו להם רישיון לייבא את זה, נשאלת השאלה האם יוותרו על השוק הישראלי.

יכול להיות שיהיו יצרנים שיוותרו על השוק הישראלי.

היה דיון מאוד דומה על הנושא של מדבקת אזהרה על משקאות משכרים, ובסופו של דבר המשרד השתכנע לשים מאחור את המדבקה. היתה התנגדות מאוד מאוד תקיפה של היצרנים. מדובר פה למעשה בחסם סחר, כי יבואן שירצה להביא את המוצר יידרש לעלויות תפעוליות הרבה הרבה יותר גדולות. אם היצרן לא מוכן והוא יצטרך לעשות את זה בארץ. דמיין קרטון מלא בממתקים - הוא צריך לפתוח כל קרטון כזה, להדביק עליו את המדבקה הנוספת שתידרש עכשיו.

אמרנו שאנחנו מדברים בנושאים כלכליים. הוא יעשה את זה אם זה יהיה לו כלכלי. אף אחד לא עובד לשם שמיים, אנחנו גם לא רוצים שיעבדו לשם שמיים.

אבל יכול להיות שלא - - -

אז יכול להיות שלא יביאו את ה"במבה" לצורך העניין – אל תגיד לי שמייצרים אותה ברץ. יכול להיות שלא יביאו את ה"במבה", שלכאורה מיוצרת בארץ, בגלל שצריך לעשות שלט. יכול להיות. אז נשאלת השאלה מה יהיה הנזק הגדול לאזרחי מדינת ישראל שלא יאכלו "במבה".

הנזק הגדול הוא בפגיעה בתחרות, כי "במבה" תמכור "במבה" ולא תהיה לה תחרות משמעותית מייבוא, ואלה בדיוק המסקנות של כל הוועדות. יהיו מחירים גבוהים ואחרי זה תבואו ותשאלו למה המחירים גבוהים ואיך מעודדים את הייבוא. אבל יד אחת אומרת לעודד את הייבוא ויד שנייה באה ויוצרת חסם ייבוא.

בכמה ארצות הדבר הזה וולונטרי היום?

קיבלתי תשובה מפרופסור איתמר גרוטו, שיושב פה היום, שידוע למשרד הבריאות שכרגע זה לא מחייב בשום מקום.

אתה יבואן, נכון? בכמה ארצות הדבר הזה וולונטרי? אתה יודע?

בשום מקום זה לא מחייב, אני לא יודע בכמה זה וולונטרי. אני לא יודע לענות לך על זה. יש במדינות דברים אחרים, יש מדינות שעשו סמל מסוים. אף אחד לא הבטיח לנו שתוספת המידע הזו תעזור לציבור. יכול להיות שזה הולך לבלבל אותו.

מאה אחוז, תודה רבה.

בבקשה, גברתי.

חשוב להגיד שפרופסור גרוטו אמר שהוא מסכים עם המנכ"ל, שדיבר קודם, שהמקום היחיד שזה מחויב הוא תאילנד.

אבל יש הרבה מדינות הולכות לכיוון הזה.

אני מהלשכה המשפטית של משרד הכלכלה. רצינו להתייחס להיבט של הסחר הבין-לאומי, ולציין שישראל חברה בארגון הסחר העולמי, ה-WTO, יחד עם עוד 158 מדינות בעולם. בארגון קובעים את כללי הסחר הבין-לאומיים, ואחד מהסכמי ה-WTO דן במה שנקרא TBT - מחסומי סחר בלתי מכסיים. הגיעו למסקנה שלא רק מכס מגביל את הסחר, אלא גם רגולציה טכנית.

איזה משרד את?

הכלכלה.

יש פה עורכת דין ממשרד הבריאות?

כן.

אתן לא מדברות ביניכן? את לא מכירה אותה?

אנחנו מכירות.

אתן לא מדברות?

אנחנו מדברות.

את יודעת שהממשלה מגישה תקנות?

כן, ואנחנו מדברות.

בסדר, רק רציתי לדעת אם אתן מדברות.

בהסכם יש היבט מהותי, שזו הקביעה שאסור לאמץ רגולציה טכנית שמהווה מחסום סחר בלתי נחוץ. לצורך העניין אמורים להסתפק ברגולציה שהיא הכי פחות מפריעה לסחר בהתחשב, כמובן, במטרות הלגיטימיות שרוצים להשיג. להבנתנו, הרגולציה שאנחנו דנים בה היום היא מחסום סחר. ולכן, מבחינה פרוצדורלית, מבחינת ההסכם, אנחנו חייבים להביא את ההצעה לתקנה הזאת לנקודת הקשר של ההסכם, כדי לתת למדינות החברות להעיר הערות, לשאול שאלות, להתייחס, ולעשות את זה מספיק זמן מראש. אז אנחנו מציעים לתת מספיק זמן כדי שנוכל למלא את מחויבותנו להסכם.

תודה. חבר הכנסת מרגי, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, ידידי המנכ"ל – יצא לך שם של מנכ"ל הבריאות שעושה עבודה טובה. בתקופה הקצרה שאני פה אני רואה רק תקנות בריאות הציבור, כאילו נגמרו כל הבעיות הדחופות של משרד הבריאות ובריאות הציבור. אני ככה מתחיל, אבל אחר כך אני הופך להיות מודגש מטרה.

אני לא מתנגד שהצרכן יקבל את מלוא המידע – בריאות, ירוק. לאחרונה אתה לוקח את שקית ה"במבה" או ה"ביסלי" – שפה חדשה נוצרה: "לפח וחסל", סימוני כשרות, אחד ירוק השני אורגני. עכשיו תוסיף להם גם מקדימה ומאחורה – תאמין לי, כבר ירד החשק לאכול.

ברגע שאמרת שירד החשק לאכול – ניצחו את המשחק.

אף פעם אל תיקחו אותי לפי ההתחלה.

אם אני אדם רציני, אני לוקח את ה"ביסלי", פותח את המחשב ומתחיל לבדוק מה זה 12E, מה זה טטרזין, מתחיל ללמוד. כבר פג התוקף של ה"ביסלי" עד שאתחיל לאכול אותו.

אין לי בעיה לתת לציבור, אבל לפעמים אנחנו אובססיביים יותר מדי. אתה יודע מה? שלא יספרו לי סיפורים, כל חבריי. באמת לא מעניין אותי ההכנסות. אבל בסוף אתה יודע מה קורה? בסוף רף הרווחים לא משתנה, בסוף את המחיר אני, הצרכן, משלם. זה מה שאני זועק וזועק. הכוונות שלכם – עשר. אדוני הפרופסור המלומד, אתם רוצים להטמיע ולהחדיר תרבות או מודעות לתזונה נכונה, ושיבחת את שיתוף הפעולה של משרדי הממשלה? שיתכבדו ויכניסו לתוכנית הלימודים שלהם מודעות והטמעה של תזונה נכונה. אנחנו, בקדנציה הקצרה הזו, יושבים באינטנסיביות איך לדפוק את הצרכן – בכל החוקים, כל התקנות.
הגנת הסופרים – אני מעריך את הסופרים, אני רוצה להיות סופר. רוצים לעודד את הסופרים? סבסדו אותם. אני שואל אתכם שאלה: מי שבחר להיות אופה יכול לבכות למדינה למה הוא מרוויח כך וכך? זה החיידק שלך להיות סופר? תכתוב. תדע שאי-אפשר להתפרנס מזה.
או שיש כלכלה חופשית – חינכו אותנו לכלכלה חופשית, כוחות השוק, ובסוף אנחנו דופקים פעם אחר פעם את הצרכן. מי שישלם את המחיר על האובססיה הזאת של כל הסימונים האלה והתוויות הוא הצרכן. פעם ה"ביסלי" היה מלא עד ההדבקה של האריזה. קנית לאחרונה "ביסלי"?

לא.

אותו גודל שקית, אתה פותח - יש שבע חתיכות בפנים. הכול ריק. אז תפסיקו, זה בלוף, זה לא בריאות הציבור. מי שרוצה בריאות הציבור - במערכת החינוך, מגיל המעון. מלמדים אותנו הכול במשרד החינוך, חוץ מתזונה נכונה. אני לא אוהב את הצביעות.

אתם עושים עבודה טובה – הכול תקנות, תקנות. אבל שהשולחן הזה יידע שהשתת העלויות היא עלינו, על הצרכנים.

תודה רבה. כן, גברתי.

אני מחברת "סידס". אנחנו יבואנים של מוצרי מזון ומשקאות, בין השאר נציגים בישראל של חברת "מארס", אחת מיצרניות המזון הגדולות בעולם. המטרה שלי היא לחזק את הדברים שנאמרו כאן לגבי העלות שהצרכן בסופו של דבר ישלם על אף הרווח שיש לו ברמה הבריאותית – וגם זה, אני מבינה, נתון לוויכוח.
לנו, כיבואנים, עומדות שתי אפשרויות ליישם את התקנה הזאת. אפשרות אחת היא לבקש מהיצרן לשנות את האריזה. בשביל לעשות את זה וליצור אריזה בלעדית לישראל, מה שמתבקש כאן, הדבר – אם הוא אפשרי בכלל - אפשרי רק על הפרטו העליון של המוצרים שאנחנו מביאים, כי בסופו של דבר הכול מוטה ווליום.

קודם כול, הדבר אפשרי. גילוי נאות – אני מגיע ממפעל ששם לוויין בחלל נגד כיוון הסיבוב של כדור הארץ. הכול אפשרי. עכשיו בואי נראה את שאר הדברים.

אנחנו מדברים על נושא של עלויות, ועל כן פתחתי ואמרתי שאנחנו מדברים על עלויות שבסופו של דבר יגולגלו לצרכן. כשאני אבוא ל"מארס" ואגיד לה: בבקשה, יצרי עבור ישראל בלבד אריזות ייעודיות לכל המוצרים, הדבר, מבחינת יעילות של המפעלים הגדולים בעולם, לא יעבור. אולי הוא יעבור על מספר המוצרים המובילים שיש לי מתוך כלל המחזור, אבל הפתרון הזה הוא פתרון חלקי בלבד.

יכול להיות שגם הם יעברו לאריזות חדשות בכל העולם.

אבל הבקשה היא לאריזה בעברית ועל כן השינוי בכל העולם הוא לא רלוונטי כאן. האופציה השניה שלנו היא לקחת את המוצרים המיובאים לישראל ולעשות הדבקה יחידנית לכל מוצר ומוצר בחזית שלו. מכיוון שמדובר על הדבקה מאוד מסובכת, שצריכה לשבת בגודל מסוים ולא להפריע ללוגו של המוצר, אני מדברת – לפחות לגבי המוצרים שלי, כדי להכניס כלכלה מסחרית לשיח - על 10% מעלות המוצר. 10% מעלות המוצר היא לא עלות זניחה. העלות הזאת בסופו של דבר, אחרי תקופה, תגולגל לצרכן.
כאן עומדים שני ערכים של הצרכן. אחד, ערך הבריאות שלו; והשני, התחרותיות, שכל כך מנסים לקדם אותה בממשלה הזאת. יש כאן מספרים שיעזרו לנו לכמת ערך זה לעומת הערך שנגדו.

תודה רבה. חבר הכנסת יוני שטבון, בבקשה.

תודה רבה. לגבי הסיפור של הפחמימות והשומנים, חשבתי תמיד שאם אתה מתאמן ורץ – תאכל מה שאתה רוצה. אמרו שהסיפור הזה הוא עד גיל מסוים, אז אני חושב שסימוני התזונה זה כן דבר נחוץ וקריטי. יש לנו מתח בין הרצון לשפר את איכות השירות לצרכן בכל מה שקשור לבריאות, וזה בעצם הדיון פה, לבין הרצון להסיר חסמים מהיצרנים והתעשיות. מישהו כבר הגיע עד הצרכן – גם את זה צריך לבדוק.

יש פה סימן שאלה, ואני חושב שההצעה הזאת יכולה לבוא לידי בירור בשלב הבא. אנחנו לא יודעים להגיד עכשיו כמה זה ישפיע על הצרכן, כמה זה ישפיע על היצרנים. יש פה את "מארס" שהציגה קצת יותר נתונים, והתהליך הוולונטרי של שלוש שנים - - -

היא אמרה שתציג. לא הציגה כלום, אבל - - -

היא הציגה נתון מסוים של 10%. יכול להיות שיבוא מישהו אחר שיציג נתון הפוך.

ההצעה שלי היא שאחרי שלוש שנים שהן וולונטריות – כמו שקראת לזה, בדיקת ישימות – להגיע למצב שתהיה בחינה מסודרת.

המילה "וולנטרי" היא מילה לא טובה. במקום "וולונטרי" נשתמש ב"היערכות". כשיש וולונטריות אני לא יודע מה ההמשכיות, כשיש היערכות ל-, אני יודע מה ההמשך.

אני מסכים למילה – שלוש שנים של היערכות. בסוף שלוש השנים משרד הכלכלה ומשרד הבריאות, שמייצגים את שני צדי המתרס בהקשר של המתח, יבחנו עלות-תועלת בשני המשתנים: אחד, זה הצרכן, והשני זה היצרנים. אם נוכל להוסיף את זה לתקנה, אני חושב שזה ייעל ויאפשר לבחון את הדברים אחרי שלוש שנים ולהגיע לתוצאה הנכונה.

קודם כול, נוכל להוסיף מה שאנחנו רוצים. אם לא – לא יהיו תקנות. ב', משרד הבריאות, מאחר שהוא הבעלים, יכול למשוך את התקנות בכל רגע נתון. לא מוצא חן בעיניו - הוא אומר לנו: תודה רבה, הייתם נחמדים, עשינו דיונים. הוא הבעלים, הוא הריבון על התקנות. אנחנו מאשרים, ואם ההתניות שלנו מקובלות עליו אז הוא מביא את זה; אם ההתניות לא מקובלות – הוא אומר: תודה רבה, להתראות, לוקח את זה ואתה לא יכול לכפות עליו שום דבר.

זו הצעת ביניים. אדוני המנכ"ל, להבנתי היא הצעה טובה.

אלא אם כן תחייב אותו בחקיקה.

זה משהו אחר. ואז בוועדת השרים לענייני חקיקה הוא יטיל את מרותו, ושמעתי כבר את משרד הכלכלה - - -

ביום ראשון אמורה לעלות הצעת חוק כזאת לוועדת השרים לחקיקה.

בסדר, אז תראי את התוצאות. ראיתי גם שנרשמת לדבר, אז עוד מעט תהיה לך זכות דיבור.

בבקשה, אדוני.

אני מאיגוד תעשיות המזון. אני חייב לתקן כאן כמה דברים ולהעמיד דברים על דיוקם, וגם על בסיס מדעי, משום שאני טכנולוג מזון - הרבה מאוד שנים בתפקיד - ואני רוצה להעיר כמה דברים. לא בכדי העולם הרחב – וביצענו סקר שכלל 100 מדינות, סקר שבוצע על-ידי חברת מחקר בריטית – לא מצא ולו במדינה אחת תקנות כאלה. ואני מדבר על המדינות הכי מודרניות ומתקדמות בעולם, כמו האיחוד האירופי וארצות-הברית, שני גושים שחיים בהם כ-800 מיליון איש ואנחנו לא יכולים להגיד עליהן שהן מדינות מפגרות. אין באף מדינה אחת, חוץ מתאילנד שהזכיר איציק, בסיטואציה מסוימת - - -

חכה, עוד מעט תראה מה עם ההמבורגרים מאמריקה. חכה תראה מה יהיה לך, טכנולוג מזון.

לאט לאט. העניין הוא ששום רשות – גם הרשות האירופית לבטיחות מזון וגם ה-IOM בארצות-הברית - לא הצליחו להציג איזושהי צורה מסודרת, מדעית, מבוססת למה שנקרא front of pack, שתיתן מידע נכון לצרכן. האם אפס קלוריות בחזית האריזה יאמר שמזון הזה טוב יותר מאשר מזון אחר? האם זאת חזות הכול? בוודאי שלא.

לא נתפסים רק לקלוריות.

כשנאמר כאן על וולונטריות במדינות רבות, זה לא בכדי לא מחוּקק. ומה זה הוולונטריות? זה על-ידי חברות או תאגידים של retail, שבאים עם סימונים שלהם, כמו ה-GDA באנגליה או הרמזור בשוויץ. בארצות-הברית קיימים כ-21 סימונים כאלה, וולונטריים לחלוטין, וה-FDA עצר את זה כי זה מבלבל את הצרכן. אני חושב שהסימון הזה מבלבל את הצרכן, פוגע בכושר התחרות, ואני מתחבר כאן ליועצת המשפטית של משרד הכלכלה, שזה לא בכדי לא נמצא במצב של רגולציה. הרגולציה עוד לא הצליחה לקיים את הבדיקה הנכונה, בכל העולם, ולהגיד מהי ההצעה הנכונה לסימון תזונתי בחזית האריזה ובוודאי לא לחבר את זה כרגע לתוצאות עתידיות מרחיקות לכת, שאנחנו לא יודעים איפה הן, והן בגדר ציפורים על העץ – הורדה בהשמנה או הורדה בדברים אחרים.
אני חושב שההצעה הזאת מרחיקת לכת, היא הצעה טרם זמנה – אם בכלל. אני מתחבר למה שאמר כבוד היושב-ראש לגבי סימונים מקדימה ומאחורה - אפשר בקלות להשיג את אותו דבר בלי לפגוע בסחר הבין-לאומי, בלי בעלויות ובלי שום דבר, אם את אותם ארבעת הרכיבים, שממילא מסומנים מאחור בסימון התזונתי, נשים ב"בולד". מה רע בזה? להדגיש אותם, אם אנחנו כל כך רוצים. אפשר גם לסמן אותם בצבע.

תודה רבה. חבר הכנסת שולי מועלם, בבקשה.

רפאלי.

כמו אימו של היושב-ראש, גם הרמב"ם דיבר על הנושא המידתי. בפתיחת ספרו "יד החזקה" הוא מדבר על המטוטלת שכולנו מכירים, שכשאתה נמצא במקום אחד אז כדי להגיע לאמצע אתה עושה את התנועה לקצה השני ואז איכשהו זה מתאזן. זה כנראה נכון גם בטילים, אבל זה לא התחום שלי.

גם ניוטון אמר משהו – לכל אקציה יש ריאקציה.

נכון. קודם כול, אני שמחה שמשרד הבריאות מביא לידי ביטוי את מה שאנחנו כל הזמן מדברים עליו - הצורך להתחיל לפעול במניעה. המלחמה בהשמנה ובגרורות שלה, שהן מחלות נוראיות, בעיניי היא תפיסה של מניעה. ולכן, כמובן, אני תומכת בזה מאוד.

אני רוצה להגיד שני דברים. קודם כול, הופתעתי מהאמירה של היועצת המשפטית של משרד הכלכלה. אני חושבת שהתקנות האלה היו אמורות לבוא אחרי הבדיקה שמשרד הכלכלה חושב שצריך לעשות. אז אולי בכלל כדאי לכולנו לעצור את הדיון ולחזור אליו אחרי הבדיקה המדוברת באותן 158 מדינות.

זה יהיה רק בקדנציה הבאה, אם תיבחרי. הם עובדים לאט.

בעזרת השם. אז אולי נגדיר זמן.

הם עובדים לאט יותר מזמן ההיערכות שהיצרנים רוצים.

זאת ההצעה הראשונה שלי. אם יש מענה על זה – אשמח לשמוע מה התשובה שקיבלתם מה-WTO.
דבר שני, רוצה שתנסו לאמץ איזושהי גישה שתאזן בין הצורך האמיתי להביא למודעות של הציבור כדי למנוע צריכה מיותרת של מאכלים שאנחנו חושבים שגורמים לבעיות, לבין הצורך לפתוח חסמים בסחר ולמנוע את גלגול העלויות לצרכן. אולי יש לנסות לאמץ זמן היערכות ארוך יותר כדי שאולי חלק מהעולם יצטרף אלינו, ואז ממילא חברות כמו "מארס" יהיו כבר בתהליך הזה, יבינו ויפנימו את הדבר הברוך הזה.
אם לא - לאמץ את ההצעה השניה שעלתה פה. אני חושבת שגם מאחורה וגם מקדימה זה מיותר, זה לא נכון. בואו נבליט - או מאחור או שנעביר הכול מקדימה. אני חושבת שעודף הפרטים מפספסים את המטרה. המטרה היא בריאות הציבור – זאת המטרה בדיון הזה - אבל אי-אפשר להסתכל על בריאות הציבור בלי להסתכל על המכלול כולו, שקשור גם בעניינים בריאותיים, גם בעניינים משפטיים וגם בעניינים כלכליים אמיתיים, של הציבור עצמו בסופו של דבר.

תודה. בבקשה, אדוני.

אני מהאיגוד, מחברת "שטראוס". הבאתי לפה מוצרים, שקשה לראות אותם מהמרחק הזה, כדי להבין כמה מידע רשום היום על האריזות וכמה קשה להוסיף עוד מידע על האריזות.

עזוב, שים את זה.

אני שם את זה פה וממשיך לדבר. מי שירצה יוכל להסתכל אחר כך ופשוט לראות את הדברים בעיניים.

התקנות הבאות יחייבו אתכם לשים זכוכית מגדלת באריזה כדי שנוכל לקרוא.

יש היום בסמרטפון. אנשים הולכים עם זה לסופר.

יש עוד תקנות של אלרגניים ודברים אחרים, שמוסיפים עוד מידע.

עזוב אותך. אם נעשה את זה, תראה שהכול אפשרי פתאום. ראיתי את זה עם התרופות, ששמו בארבע שפות. פתאום היו קנסות, אז תוך חודש הכול נעשה אפשרי.

אדוני היושב-ראש, הכול אפשרי. אני מסכים.

אז במקום לציין 17 דברים תציין חמישה דברים בצורה בולטת, גדולה.

הכול פה לפי חוק, כל הסימונים.

הכול אפשרי.

הכול אפשרי – אני מסכים. השאלה היא המשמעויות. אחד הדברים שאנחנו, וגם החברות האחרות, מנסים זה להוסיף את הסימונים בשפה הערבית. על-פי חוק, למעט שם המוצר, אנחנו יכולים לסמן את כל הסימונים בשפה הערבית. לכן גם את הטבלה מקדימה אצטרך לסמן בשפה הערבית או להוריד את כל הסימונים בשפה הערבית.

תקטין את הפרה. מפה אני רואה את הפרה, לא רואה שום אות. מה היתרון שנותנת הפרה?

דבר אחרון שאני רוצה לציין, שדברים שאנחנו עושים בשיתוף פעולה עם משרד הבריאות דווקא כן נושאים פרי. ניקח, למשל, את הוועדה להורדת המלח – יש עכשיו יותר ויותר קטגוריות שנכנסות בשיתוף פעולה וכבר בימים אלה מתחיל לרדת מלח מהמוצרים בזכות שיתוף הפעולה הוולונטרי הזה.

למה לא נעשה באופן עצמאי לפני משרד הבריאות? למה הייתם צריכים את משרד הבריאות? אם אתם יודעים שזה לטובת הציבור, הייתם מורידים, עושים את זה לבד ומדלגים על משרד הבריאות.

להעמיד אותך על טעותך – זה נעשה גם לפני כן.

אומר המנכ"ל שלא נעשה.

אז הוא טועה.

יכול להיות. שנינו טועים.

אני יכול להביא נתונים.

אתה יודע יותר טוב מאתנו, זה ברור לנו.

יחד עם זאת, היום בוועדה שאנחנו עושים עם משרד הבריאות קורים דברים בזכות העבודה המשותפת, כשאנחנו מביאים את היכולות שלנו ומשרד הבריאות מנסה לדחוף אותנו קדימה באיזון הנכון. אני מציע שגם זה יהיה בצורה הזאת, כי אז הדברים ייצאו נכון.

אני מקבל את מה שאתה אומר. זה צריך להיות באיזון הנכון, בצורה הנכונה, בזמנים המתאימים.
חברת הכנסת יפעת קריב, בבקשה.

הצטרפתי אליכם לדיון כי אני חושבת שהנושא הזה ממש ממש חשוב.

קודם כול, אנחנו מודים לך שהצטרפת.

אינני חברת ועדת הרווחה, למרות שהייתי שמחה להיות אם היה לנו עוד זמן. יש פה הזדמנות מאוד גדולה בתקנות הללו. קראתי את החומר בעיון ואני חושבת שלהיפך - התקנות ממעיטות ולא מתייחסות לכלל הנושאים שצריך להתייחס אליהם. מתייחסים לנושא הסוכרים, השומנים והנתרן, אבל התקנות חייבות להתייחס גם לנושא המוצרים האלרגניים וגם לנושא של המהונדס גנטית. הלוא היום, ביחס לעולם המערבי, כל סימון המזון במדינת ישראל נמצא בפיגור רב. מדברים על ייבוא מזון – על רוב מוצרי המזון מסומן גם הנושא של אלרגניים וגם הנושא של מהונדס גנטית בעולם המערבי. אנחנו מדברים פה על הציבור, שאנחנו רוצים להגן עליו. ציבור האנשים הרגישים לאלרגנים לא נמצא תחת שום הגנות. היום כמעט בלתי אפשרי בשבילם לאכול שום מוצר מזון. נציג "שטראוס", אני מוכנה לקחת את שתי האריזות שלך וראות מה כתוב עליהן. רשום: "עלול להכיל". יש סימון מאוד גדול של מוצרי מזון - - -

יש תקנות לזה.

אין תקנות לאלרגניים ולמהונדס גנטית.

בנושא של "עלול להכיל", על אותם מוצרי מזון – אפילו השניים שהביאו לכאן - רשום "עלול להכיל" מוצרים שכלל לא נמצאים במזון. לדוגמה, על קרטיב קרח רשום: עלול להכיל חלב, עלול להכיל שומשום או עלול להכיל אגוזים, כשברור לנו שקרטיב קרח, שמיוצר פה בארץ, מיוצר ממים, סוכר וצבע מאכל.

ברשותך, אדוני היושב-ראש, רק מענה לתקנות אלרגנים.

לא קיבלת.

כבוד המנכ"ל, כבר בכנסת הקודמת הנושא של האלרגנים היה בוועדת העבודה והרווחה, ועובדה שהתקנות עדיין לא יצאו לפועל וזה לא קורה.
נכון להיום, בהרבה מאוד מוצרי מזון אני, כאמא לילד אלרגי, צריכה לקרוא דווקא את התווית באנגלית. התווית בעברית מאוד לא מספקת. צריך להוריד אותה כדי לראות מה כתוב שם באמת. ואם אנחנו מדברים על בריאות הציבור אז בואו נדבר גם על מהונדס גנטית. אנחנו רוצים לדעת מה אנחנו אוכלים.

תודה רבה. בבקשה, אדוני.

אני מייצג את "גרינפיס". גם "גרינפיס" רוצים לדבר על הנושא של מהונדס גנטית ועל העובדה שמוצרים שמכילים רכיבים שמהונדסים גנטית, תהיה חובה לסמן אותם וגם ראוי שזה יהיה מלפנים, כי לא יודעים באמת מה שאנחנו אוכלים. מה שאנחנו ניזונים ממנו היום אולי נראה כמו תירס, אולי כתוב שזה תירס, אבל זה לא תירס. זה תירס שהונדס גנטית ונעשה בו שינוי, שהוא משמעותי מאוד. אין היום מחקרים שמעידים על ההשלכות של זה בגלל שאין חברות שיממנו את המחקרים האלה. אין ודאות שהמוצרים האלה לא מזיקים, וגם אין ודאות שאין קשר בין התפוצה הנרחבת של אלרגיות לעובדה שיש שימוש הולך ועולה במוצרים מהונדסים גנטית.

עשיתם בדיקה, אם היה רשום את כל תאוותו של משרד הבריאות – כל מה שהוא רוצה, מלפנים, מאחור, מלמעלה ומלמטה - בכמה זה היה מוריד את הצריכה אצל הילדים? פרסומת אחת בטלוויזיה וכל מה שכתוב שם לא מעניין.

בסיגריות זה היה מאוד אפקטיבי.

בסיגריות זה היה תודעה ארצית, שגם אנחנו פה מנענו עישון במקומות ציבוריים.

אבל זה שכתוב על הקופסה, מחקרים מוכיחים שזה היה מאוד אפקטיבי.

במיוחד שזה גם ויזואלי.

אתה יודע בכמה מקרים של מוצרים שהם פרווה רשום, למשל, שזה מיוצר על קו ייצור חלבי או עלול להכיל חלב?

יש לנו הצעה עכשיו גם בנושא הזה.

גם לי.

הנושא של סימון מוצרים, בבסיסו עומד העיקרון שיש לציבור זכות לדעת מה הוא צורך. אני חושב שאם הציבור היה יודע מה הוא צורך יכול היה לתכנן טוב יותר את התזונה שלו ולשאול את השאלות האלה, כי אם היום לא כתוב שזה מהונדס אנשים לא יודעים לחפש מה זה מהונדס ומה המשמעויות.
היועצת המשפטית של משרד הכלכלה דיברה על ארגון הסחר הבין-לאומי ואמרה שחברים בו 158 מדינות. אני רוצה להוסיף שבנושא של מהונדס גנטית ספציפית יש 160 מדינות בעולם שמחויבות בחוק – לא וולונטרי, רבותי - לסמן את המוצרים שמהונדסים גנטית. הכול זה חלק מהאמנה שהיא פרוטוקול - - -

זה היה במשרד הכלכלה הישן. עכשיו יש משרד חדש.

זה היה בתמ"ת.

אוקיי. הבנו.

רק עוד נקודה. רוב החקלאים בישראל מייצאים לאירופה, גם רוב יצרני המזון מייצאים לאירופה, ולכן העובדה שיסמנו מהונדסים גנטית, כמו גם השומנים, הקלוריות וכל מה שמתבקש כאן בתקנות, רק יגביר את היכולת של המוצרים הישראלים להתחרות בשווקים זרים ולא להיפך. לא מדובר פה בחסם.

תודה רבה.

חצי נקודה - - -

תודה רבה. יש פה עוד שני דוברים.

חברתי, חברת הכנסת לוי אבקסיס, בבקשה.

תודה. בדרך כלל כשאני מסתכלת על תקנות, הצעות חוק, אני מנסה להביא את קבוצת המיקוד שלי - של מה שאני חווה בבית, של הילדים שלי ואפילו אני בעצמי. מוזר לי שבחלק מהמקרים פה לא ראיתי נציגים של אוכל בריאותי. ואני לא סתם אומרת את זה, אדוני. למשל, אתן לכם את הדוגמה של חטיפי בריאות, או מה שנתפס בעיני הילדים כחטיפי בריאות. אז אולי יש שם קצת קורנפלקס, אבל יש שם המון סוכר והמון שומנים וגם מהונדס גנטית. הם לא רואים את זה באותיות המאוד מאוד קטנות. חבר'ה, אני לא מרכיבה משקפיים, אבל כשאני מנסה לפענח מה קורה שם אני צריכה זכוכית מגדלת.

אני חושבת שהתקנות האלה מבורכות. אני חושבת שזה צריך להיות בפרונט. שיידעו הצרכנים, שתדע האימא, כשהיא הולכת לקנות את חטיף הקורנפלקס, שיש שם קצת קורנפלקס והרבה סוכר והרבה שומנים. וגם בדברים אחרים – שתדע מה היא נותנת לילדים שלה, וגם יהיה לה קל יותר להסביר את זה. חיים, זה המון זמן שלוש שנים. אני לא רוצה לדעת, לגבי חיי מדף של מוצרים מסוימים, למה הם מחזיקים שלוש שנים. אתה יודע למה הם מחזיקים שלוש שנים?

כי הם מהונדסים גנטית.

גם. ויש שם את השומן של התירס. איך קוראים לזה? מישהו יכול להגיד לי? שומן טרנס, ויש עוד משהו שבבסיס שלו היה פעם תירס, והוא מאוד מאוד לא בריא.

אורלי, איך מתמודדים עם אינפלציית המידע שנגעת בה?

אני לא רוצה אינפלציית מידע. זה מזכיר מאוד את מה שהיה לנו עם חברות התרופות. הייתי מוסיפה לשם עוד כמה נתונים, אם צריך. אני חושבת שזה השירות שלכם לציבור. אלא אם כן ישנו איזה אינטרס נסתר פה, שכמה שהציבור פחות יידע הוא ימכור יותר.
תנו לנו להחליט - מי שמוציא את הכסף, להורים - וגם כדי שנוכל להסביר לילדים, ולא להתחיל לחפש את האותיות הקטנות. זה מה זה בעייתי לקרוא את זה, ואני אומרת כמי שלא מרכיבה משקפיים. אני מברכת על התקנות האלה, ויפה שעה אחת קודם.
לגבי דברים נוספים שאולי יתעוררו במהלך הזמן - משרד הבריאות יוכל לבוא שוב ולנסות לתקן את זה.

תודה רבה. מנכ"ל משרד הבריאות, אחרון הדוברים. אנחנו לא מצביעים היום, אין זמן. ב-11:00 נגמר הדיון. הכנסת מתנהלת כך שב-11:00 צריך לסיים. יהיה דיון המשך, אתן לך רשות דיבור, אם תבוא. לא קרה כלום, אנחנו לא מצביעים, לא מקריאים. נגמר הדיון. מה לעשות? יש כללים. אם לא, יפטרו אותי.

אגיב על כל הדברים שנאמרו כאן - הרבה מאוד דברים לא נכונים - בדיון הבא, ברשותך אדוני היושב-ראש. אכין תגובה הולמת לכל הדברים שנאמרו כאן. יש כאן הרבה מאוד הטעיה. היום חברות המזון הן למעלה והצרכן למטה. הוא מבולבל, אתם מבלבלים אותו, הרבה מאוד פעמים בכוונה, עם הרבה מאוד צבעים, עם הרבה מאוד סיסמאות ואמירות של כל מיני דברים, והכול בקדמת האריזה. אין שום דבר שאתם שמים מאחורי האריזה שהוא - - -

כשהם עושים מבצע של שניים במחיר אחד הם לא מחכים לשום דבר שלוש שנים. הם שמים את זה בום, במרכז האריזה. בלי שלוש שנים, בלי שבע שנים היערכות. טרח, זה מגיע.

אבל מה עם הייבוא?

אענה לכם על היבוא בפעם הבאה. כבר היום מיובאים דברים עם סימונים בקדמת האריזה, סימונים מבלבלים, רבים מדי, בשיטות אירופאיות, בריטיות, אמריקניות. כל מיני שיטות בקדמת האריזה. מה הצרכן מביא מזה? כלום. הוא מבולבל מזה גם היום. אתם מסתירים את זה? אמרו כאן שה-IOM אמר להסתיר את זה. אתם מסתירים את זה? לא, כי זה נראה יפה. זה מבלבל – ה-GDA, הרמזורים – כל הדברים שהצרכן בישראל רואה היום. עשינו כאן שיטה הרבה יותר פשוטה, בשבילכם עשינו אותה פשוטה.

רק אענה לגבי האלגרנים – זה נגמר, עבר למשרד המשפטים. זה רק לחתימת השרה. אני מתחייב להגיש את זה לוועדה לפני סיום המושב.

הוועדה לא מתחייבת שהיא תדון בזה לפני סיום המושב.

ברור. את שלי אעשה, אגיש את זה לוועדה לפני סיום המושב.
נובל פוד – מזון חדש - תקנות מאוד מורכבות. אתם מכירים את המורכבות של זה. הן עכשיו במשרד המשפטים, גמרנו את העבודה. אני מקווה שנגמור במהלך הפגרה של הכנסת את ההתמסרות אתם על זה ובמושב הבא אניח את זה על שולחן הוועדה.

את כל זה תשמור לפעם הבאה.

תודה רבה, הישיבה נעולה. תם ולא נשלם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:02.>