PAGE
2
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 37>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 10:00

<מינהל וכספים בבית הנשיא - דוחות ביקורת של האגף לתפקידים מיוחדים במשרד מבקר המדינה (כסלו התשע"א - דצמבר 2010), עמ' 9.>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
אורית סטרוק

מיקי רוזנטל

מבקר המדינה יוסף שפירא
עמיחי שי - עוזר מבקר המדינה

רינה קרמף - סגן מנהל בכיר על אגף, משרד מבקר המדינה

מירי לרנר-וייס - מנהל ביקורת, משרד מבקר המדינה

גיל מיינר - מנהל ביקורת ראשי, משרד מבקר המדינה

יובל חיו - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

צחי סעד - משרד מבקר המדינה

אפרת דובדבני - מנכלי"ת בית הנשיא, משכן נשיא המדינה

יורם רביב - משנה למנכ"לית בית הנשיא, משכן נשיא המדינה

אודית קורינלדי סירקיס - יועמ"ש, משכן נשיא המדינה

סוזי שאולוף - מנהלת תחום משאבי אנוש הדרכה ורווחה - בית הנשיא, משכן נשיא המדינה

אור קורנהאוזר - עוזרת מנכ"לית - בית הנשיא, משכן נשיא המדינה

איילת פריש - יועצת תקשורת לנשיא, משכן נשיא המדינה

איילה ורדי - מבקרת פנים, משכן נשיא המדינה

יעל גל - מתמחה, נציבות שירות המדינה

תהילה פרץ - ממונה ותובעת בכירה, נציבות שירות המדינה

אסף רוזנברג - ממונה בכיר אגף המשמעת, נציבות שירות המדינה

דורון סמיש - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

אורית לוין - חשבת בית הנשיא, משרד האוצר

סיגל יעקבי - עו"ד, סגנית האפוטרופוס הכללי והכונס הרשמי, משרד המשפטים

רועי מגידו - עו"ד, רשם ההקדשות, משרד המשפטים

אביטל שרייבר - סגנית ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים

שגיב שלום - עוזר ראש רשות התאגידים, משרד המשפטים

חנה פריידין

יפה קרינצה
<מינהל וכספים בבית הנשיא - דוחות ביקורת של האגף לתפקידים מיוחדים במשרד מבקר המדינה (כסלו התשע"א - דצמבר 2010), עמ' 9.>

בוקר טוב לכולם, שוב. הבוקר קיבלנו דוח של מבקר המדינה בנושא הביטחון אצל יושב-ראש הכנסת. לידיעת חברי הכנסת, זו פעם שלא היו הערות ראש הממשלה בדוח המבקר. בדרך כלל מקבלים עם הערות ראש הממשלה, ובדוח הזה לא היו. חשבתי לתומי: מה קרה? אני לא יודע מה קרה עד הרגע, אני מוציא מכתב לראש הממשלה. דרך אגב, כתבנו כבר ארבעה מכתבים לגבי תיקון ליקויים של דוחות מבקר המדינה, ואנחנו צריכים ועדת שרים שתטפל בדוחות מבקר המדינה. למה? רואים כאן שלפעמים מוזכרים מספר משרדי ממשלה בדוח, וכל אחד זורק על השני, ואז צריך את השרים של אותם משרדים שישבו יחד וימצאו פתרון. גם את זה לא הקימו.

את שני הדברים הצפתי הבוקר בתקשורת, וגם אוציא שוב מכתב. זה לידיעתכם, כי הייתם צריכים להיות שם אתי. אולי הייתם בדברים חשובים לא פחות – ועדת כספים. ודאי, הייתי גם בכובע שלכם ואני מכיר. בכל מקרה, יישר כוח לכם ואני מעדכן אתכם.

אני כבר אומרת לך שבדוח ראיתי שיש נושא ששאלתי לגביו את השר לביטחון הפנים בכנסת בשבוע שעבר. הוא אמר לי שהוא לא יודע, והנה, זה מופיע בדוח.

העירו את זה.

הוא לא יודע.

העיר את זה יושב-ראש הכנסת שאישר את השאילתה. הוא אמר שהוא נתן לך את האפשרות לשאול, ואמר: אנחנו חיים את זה. עכשיו תראי מה כתוב בדוח.

אני פותח את הדיון שלנו. הנושא הוא: מינהל וכספים בבית הנשיא – דוחות ביקורת של האגף לתפקידים מיוחדים במשרד מבקר המדינה, דצמבר 2010, עמוד 9. האמת היא שגם קיבלתי פנייה מחברי כנסת לקיים דיון בנושא הזה. היתה פניה של חבר הכנסת רוזנטל, וראיתי גם פניה שלך, של הגברת סטרוק, ואמרתי בואו נשמע, נראה. הדוח שמופיע אצלנו בוועדה הוא דוח מ-2008 שהבדיקה שעשו היא בין 2000 ל-2008.

מצד אחד, בוודאי אנחנו מחזקים את נשיא המדינה ואיחלנו לו כבר בריאות איתנה וביקשנו מהקדוש ברוך הוא שיאריך את שנותיו עד ביאת המשיח. אנחנו רוצים שהנשיא יהיה בריא ושלם, יש לו תרומה רבה למדינת ישראל.
הייתי בקזחסטן במסגרת האגודה לידידות פרלמנטרית. פרלמנט נפגש עם פרלמנט בדרך כלל, עם יושב-ראש הכנסת. פתאום אני מקבל הודעה שראש הממשלה רוצה לפגוש אותי. זה לא נהוג, כי הממשלה היא ממשלה, ואנחנו פרלמנט. בנסיעה ההיא היו אתי יולי אדלשטיין וסופה לנדבר, זה היה לפני כמה שנים. התחלתי מה עושים עם הפגישה עם ראש הממשלה. אני נכנס לשם, יש אנשים שיושבים אתו, והוא אומר: רק אותך אני רוצה. טוב. לא נעים, אבל בסדר. הוא אמר לי: תשמע, לפני חודשיים היה פה נשיא המדינה שלכם, מר שמעון פרס. אמרתי: בסדר, הוא בא להרבה מקומות. הוא אמר: הוקסמתי מאישיותו. באנו לדיון של שעה, ונשארנו כמה שעות. למה הוא סיפר לי? הוא ראה שאני דתי, ואז הוא אמר לי: פטפטנו, התחלנו לאכול, דיברנו על ספרים, על דברים. גמרו את השיחה אז הנשיא פרס אמר: עכשיו אני לא יכול לנסוע עם רכב, אני הולך ברגל למלון כי נכנסה שבת. הוא אומר: שבעה קילומטר הוא הלך ברגל. לא יכולתי לעזוב אותו, בן אדם מבוגר, ישיש. הלכתי אתו יחד. הוא אמר: אני כולי כבר הזעתי, והוא הגיע. זאת אומרת, הוא אישיות מיוחדת. הוא דיבר בהתרגשות כזאת. זכינו, ברוך השם.

אבל יחד עם זאת, יש פה ממצאים שצריך לתקן בבית הנשיא. אמנם בית הנשיא, אבל צריך לתקן. אגיד ברפרוף, יש פה צוות של משרד מבקר המדינה והם ידגישו בגדול איפה הביקורת. אני בטוח שכבר תיקנתם, אבל אם לא – בשביל זה יש מנכ"לית. אני מודה לך שהגעת למרות שאת בחופשת לידה. התלבטנו אם אפשר לדחות את הדיון אבל אמרת: אני מגיעה, למרות שהילד יהיה לבד בבית. תודה רבה שמצאת סידור, אבל מיד אחרי זה תסעי אליו חזרה שלא יהיה על המצפון שלנו משהו. נשתדל לעשות את זה קצר.

לנו חשוב שתיקון הליקויים יתבצע. דוח המבקר מצביע על כך לאמץ את הכללים שחלים על כלל עובדים המדינה, התקשי"ר, ולהחיל אותם גם עובדי בית הנשיא, כמובן, בהתאמות המתחייבות. אתם יודעים, לא כל דבר יכול להתאים. רק אם יש נושאים חריגים אפשר למצוא לכם איזה פתח. ככה ביקשו אז. בדוח הזה ציינו שלא עמדתם בזה.

נושא שני – כוח אדם. דובר על הנושא של המבנה הארגוני: אין תקן נדרש, קולטים כל פעם עובדים. כנראה צריך להיות עץ מסוים, איך המנגנון צריך לעבוד, מה המשרות הנדרשות, מה המשרות המיוחדות במידה ובתקופות מסוימות צריך משהו מיוחד כתוצאה מהתפתחויות כאלה ואחרות. נותנים את הדרך, ודאי, אבל צריך להיות משהו מסודר. גם הנושא של המכרזים לקבלת עובדים כמעט לא מתקיים שם, מציין הדוח. חוץ ממשרה אחת כל העובדים התקבלו בדרכים אחרות, לא בדרך מכרז. נראות צריכה להיות.

יש קרנות של בית הנשיא – המליצו להסדיר את הנושא הזה. המלצותיו של היועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי של משרד האוצר משנת 2001 בדבר סיום פעילות ההתקשרות לא יושמו. רשם ההקדשות לא מנע ליקויים אלה, על אף סמכויותיו ואחריותו.

גיוס תרומות ומתן חסויות – גם על הנושא הזה הצביע אז משרד מבקר המדינה. על מנכ"ל בית הנשיא דאז, מר משה גורל. אני מקווה שהיום זה כבר משהו אחר. גיוס כספים לטובת עמותה שביצעה פרויקט קצב. גיוס הכספים נעשה בניגוד לחוק שירות המדינה. בוודאי יש עוד פרויקטים אחרים שהנשיא רוצה לעשות, אבל הכול צריך להיות באמת מידה ותקינות, כמו שצריך, שתהיה גם נראות.
הסעיף האחרון – במאי 2008 נערכה בירושלים ועידת נשיא ישראל 2008 "פונים אל המחר". לכשעצמה, הפעילות היא מבורכת, טובה וחשובה. רק מציין מבקר המדינה שלא כדאי שזה ייעשה על-ידי תרומות אלא עדיף שזה יבוא מתקציב המדינה. גם פה בגלל נראות.

מבקר פנימי – הדוח מציין שמ-2006 לא היה מבקר פנים. זה חשוב, בכל גוף, גם אצלכם. בחקיקה מוסדר שצריך להיות מבקר, אז אני רוצה לדעת אם יש מבקר או מבקרת פנים ומה תוכנית העבודה במהלך התקופה שממנה נבחר או נבחרה ועד היום, וגם מה היא רוצה לעשות.

משרד מבקר המדינה, פספסנו משהו?

אומר בקצרה מה הם ארבעת הדברים העיקריים שעומדים ביסוד הדוח הזה, והם גם הבסיס לתיקון הליקויים. אחד, בכל הנושא של כוח האדם - - -

דרך אגב, אגיד שמבקר המדינה מאוד רצה להשתתף בדיון והוא אכן יגיע. כרגע הוא נמצא בוועדת הכספים לאשר את התקציב שלו לשנת 2013–2014 – יש שם דיון. מיד אחרי זה הוא צריך להגיע, וכיסאו מוכן כאן.

בבקשה, אדוני. סליחה.

בכל הנוגע לנושא כוח אדם, אני חושב שהאמירה פה ברורה וראוי שתהיה ברורה – אנחנו סבורים שהמערכת הנורמטיבית שצריכה להנחות את כל נושא ניהול כוח האדם בבית הנשיא צריכה להיות המערכת הנורמטיבית שמנחה את שירות המדינה, כשיש את הפתח להתאמות הנדרשות. כמובן, כאשר מופעל הפתח הזה הוא מופעל עם סיבות ענייניות שנוגעות למאפיינים הייחודיים של בית הנשיא. כשאנחנו אומרים המערכת הנורמטיבית שצריכה לחול אנחנו מדברים על מכלול הדברים: תקן, קיום מכרזים, תחום משרות האמון וניהול הנושא של גיוס עובדים שהם עובדי שירות מדינה קבועים, כפי שקיים בשירות המדינה, והם העקרונות שעל בסיסם פועל שירות המדינה בישראל.

גם גובה השכר?

יש התייחסות בדוח גם לעניין גובה השכר והיא מפורטת בדוח.

הנושא השני הוא נושא ההקדשות והקרנות. בנושא הזה הדוח מפרט מכלול של ליקויים. אנחנו חושבים שהתיקון של הדבר כרגע נדרש באופן של יישום הסיכום של היועץ המשפטי לממשלה עוד משנת 2001. זה סיכום שנעשה בין בית הנשיא ליועץ המשפטי לממשלה והחשב הכללי, לפיו ההקדשות שמנוהלות במסגרת בית הנשיא - יפעלו לסגירתן. כל הנושא שנוגע לקרנות תקציביות – יש מקום לבחון האם הפלטפורמה של בית הנשיא – ואני חושבת שהמערכת של בית הנשיא תדע לעשות את זה – לבחון אם זאת הפלטפורמה המתאימה. כל זאת בכפוף לכל האילוצים. מערכת של הקדשות וקרנות היא מערכת כבדה יחסית, היא מגלמת בתוכה גם אילוצים משפטיים כאלה ואחרים. יחד עם זאת, היועץ המשפטי לממשלה, ככל הנראה, גם בחן את הישימות של הדבר הזה. מרגע שהגיע לסיכום הזה ראוי שהסיכום הזה יתקיים. הממצאים שמועלים בדוח בקשר לנושא הזה מדגישים את הצורך להביא ליישום הסיכום הזה.
הנושא השלישי הוא חסויות ותרומות. בתחום הזה אני יכול להגיד שהעקרונות שנקבעו בחוק שירות בתחום של מגבית כספים והעקרונות שנקבעו בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה לעניין תרומות וחסויות, אלה העקרונות שלפיהם צריך לעבוד. הם מתווים את הכיוון, הם מתווים את הגבולות, וכל אירוע – וברור שבבית הנשיא יתקיימו אירועים – כל אירוע שמתקיים וכל אירוע עתידי צריך להיבחן ולהיות מנותח לפי העקרונות שנקבעו בנורמות הללו.

הדבר האחרון הוא נושא של ביקורת פנימית, אתה הזכרת אותו, אדוני היושב-ראש. אני לא יודע מה הסטטוס כרגע, אבל אני מניח שגם המערכת של בית הנשיא תכיר בחשיבות של המוסד הזה וראוי שהוא יתקיים שם.

לסיכום אומר שאנחנו חושבים שהתיקון של הליקויים האלה יביא לשימור מעמדו של בית הנשיא, כי המעמד הוא מעמד יציב וחיובי, ובחיזוק של המוסד הזה. כלומר, בסך הכול הביקורת נועדה בעניין הזה לתת כלי כדי לחזק את המוסד ולהביא לתפקוד – באותם מקומות שזה נדרש – נכון יותר ומותאם יותר.

תודה.

הייתי רוצה לומר כמה דברים בפתח הדיון.

אתן לך. תכינו את התשובות, נציבות שירות המדינה, אם מאז הדוח התקדם משהו. משרד האוצר – מי נמצא ממשרד האוצר? משרד המשפטים – תני לנו תשובות לגבי האפוטרופוס. רועי מגידו ואביטל שרייבר מרשות התאגידים, ארצה לשמוע גם מכם איזו עבודה נעשתה, מה החלטתם.

אבל קודם כול ניתן לחברי הכנסת שביקשו את הדיון ואז ניתן למנכ"לית שתענה על הדברים האלה. בבקשה, גברתי.

ביקשתי את הדיון כי לאור כמה דברים שקרו בתקופה האחרונה נראה לי שהגיע הזמן לדוח חדש על הנושא הזה. אזכיר ארבעה דברים שעלו לאחרונה.

קודם כול, היה הסיפור שהתפרסם בערוץ 2 ולא הוכחש, על עובדת של בית הנשיא שביקשה לבצע טעימות באיזושהי מסעדה בצורה לא תקנית. זאת אומרת, מקובל שמבצעים טעימות, אבל אז באים עם מסמך מסודר, לא עושים את זה כבילוי חברתי של אותה עובדת. משהו שם נראה מאוד לא תקין.

הדבר השני, זה דבר שהתחיל אצלנו בוועדה כשהיה הדיון על האוניברסיטאות. שאלתי את הממונה על השכר האם ישנם מוסדות נוספים שלא כפופים לממונה על השכר באוצר. הוועדה קיבלה ממנו תשובה, אני קיבלתי העתק של התשובה, ושם כתוב שיש שלושה מוסדות שרואים את עצמם כגופים עצמאיים בקביעת שכר עובדיהם ותנאי עבודתם. שלושת המוסדות הם: הכנסת, בית הנשיא ומשרד מבקר המדינה. אני חושבת שבית הנשיא זה בטעות, להבנתי. הכנסת ומשרד מבקר אכן צריכים לבקר את הממשלה אז הם צריכים להיות עצמאיים בעניין. אבל בית הנשיא, אני לא מצליחה להבין מה מקומו שהוא צריך להיות מוחרג מסרגל השכר של כלל עובדי המדינה.
הדבר השלישי הוא מה שהיה לנו לאחרונה, עם הטקסים החגיגיים סביב יום ההולדת, שמתחו ביקורת איך מבזבזים כל כך הרבה כספי מדינה על טקסים כאלה. ואז הגיעה תשובה מבית הנשיא שזה בכלל לא כספי מדינה, זה תרומות. אבל בדוח שבו אנחנו עוסקים כרגע כתוב, מודגש בירוק: מתן חסות לאירועים של גורמים עסקיים מנוגד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה ועלול לעורר טענה של משוא פנים. על בית הנשיא להמשיך ולהימנע מאירוח אירועים הממומנים על-ידי גורמים עסקיים הפוגעים במוסד הנשיאות. אז איך זה מתסדר? הטענה שזה ממומן מתרומות היא טענה מאוד לא ראויה.

הדבר האחרון, שממש, כמו שאומרים, שבר אצלי את גב הגמל, זה הספר שכולנו קיבלנו לעבור עליו - תקציב המדינה. אני פותחת אותו, והגרף מדבר בעד עצמו. אנחנו רואים זינוק שפתאום חל בשנת 2007 - זינוק בתקציב בית הנשיא, זינוק בכוח האדם של בית הנשיא ב-70%. זה בלתי מתקבל על הדעת ואני שואלת את עצמי מה בדיוק קרה ב-2007, וכולנו יודעים מה קרה ב-2007. אני חושבת שזה לא סביר. דרך אגב, הגשתי הסתייגות לתקציב בסעיף הזה. אני חושבת שהגיע הזמן שמבקר המדינה יבדוק מה קורה היום בבית הנשיא ולא רק מה קרה בדוח הקודם שהוא הוציא.

תודה. חבר הכנסת רוזנטל, אתה רוצה רשות דיבור עכשיו או בסוף?

אשמע קודם את האנשים, נראה מה תיקנו מכל הדברים.

כבוד המנכ"לית, בבקשה.

תודה. קודם כול, אני מודה לך, אדוני היושב-ראש. אני מודה לך על ההזדמנות להופיע בפני חברי הוועדה ולספר ולומר, כי אנחנו רואים בבית הנשיא בית פתוח, בית שקוף. הרבה פעמים אנחנו אומרים בצחוק שבית הנשיא הוא כמו אקווריום שראוי שכל הציבור יהיה חשוף למה שקורה בו כי משמש דוגמה למה שצריך להיות בכל שירות המדינה.

אתייחס לדברים לפי אומרם. קודם כול אתן איזושהי אמירה כללית ואחר כך אולי נעבור על הפרטים שהעליתם – הטיעון של מבקר המדינה, הטיעונים של גברת סטרוק ונתקדם.

הביקורת של מבקר המדינה היא ביקורת ראשונה שנערכה בבית הנשיא, ביקורת שבעיקרה מתייחסת לשנים קודמות לשנות כהונתו של הנשיא פרס, בין השנים 2000 ל-2008. עובדי מבקר המדינה התחילו את הפעילות כתשעה חודשים לאחר כניסתו של הנשיא פרס לתפקיד. אני חושבת שתוכלו להעיד כאן שזכיתם לשיתוף פעולה מלא מצדנו - היו דיונים משותפים ארוכים, נתונים שנפתחו בפניכם, ספרים שנפתחו בפניכם, מחשבים. כל מה שנדרש נפתח בפני אנשי המבקר, מתוך מחשבה לשתף את אנשי המבקר. היו אפילו הרבה מאוד נקודות שביקשנו מאנשי המבקר שיתנו לנו את הממצאים כדי שנוכל ליישם את ההמלצות ולתקן את הליקויים שהיו, ובוודאי שהיו ליקויים בבית הנשיא. אני אומרת כאן תודה שכך נעשה. באמת עזרתם לנו ונתתם לנו גם הרבה מאוד הנחיות שלכם איך הדברים צריכים להיראות, דברים שלא היו בבית לפני כן. אני גם מודה לוועדה הזו, זו הזדמנות שלנו להופיע בפניכם. אתם נותנים לנו הרבה מאוד כבוד בכך שאתם מאפשרים לנו להסביר מה עשינו, מה צריך עוד לעשות וכו'.
אני רוצה להגיד פה בצורה מאוד ברורה שרוב רובם של הליקויים שהצביעו עליהם בדוח תוקנו באופן מוחלט. בחלק מהליקויים התחלנו לטפל עוד לפני הדוח – בנושאים של כוח אדם, בנושאים של תקינה, בנושאים של מכרזים. עם כניסתי לתפקיד פניתי לנציבות שירות המדינה על דעת עצמי וביקשתי לקבל הנחיות איך הדברים נעשים בשירות המדינה, כי הדברים לא נעשו כך בבית הנשיא לפני כן, לחלוטין לא. מעבר למשבר הגדול שהיה בבית הנשיא בעקבות החקירות, אנשים היו במצב נפשי מאוד קשה. היה סוג של כאוס, אנשים לא האמינו אחד לשני. בגלל החקירות היו תחושות מאוד קשות לאנשים והיה צריך לשקם את הבית הזה. הפנייה היתה לנציבות שירות המדינה כדי לראות איך אפשר להחיל את הסדרים של המנהל התקין בבית הנשיא. התחלנו את זה עוד לפני הביקורת, אבל בוודאי שהביקורת שלכם עזרה מאוד ועשינו את זה, אני חייבת להגיד, יד ביד עם מבקר המדינה.

אני גאה לומר שפעלנו לתקן את כל הליקויים, כולל הפנייה לנציבות שירות המדינה, כולל עבודה יחד עם מבקר המדינה. אני חושבת שהדבר בא לידי ביטוי גם בסיפא של דוח המבקר, שציין שאנחנו התייחסנו לליקויים שעלו ופעלנו כדי לתקן אותם. המבקר גם ציין בפנינו שהוא רואה בחיוב את המהלכים שלנו לתקן את כל הטעון תיקון. הדברים האלה לוקחים זמן, ואני חושבת שהתקדמנו כברת דרך ורוב רובם של הדברים כבר תוקנו.

לגבי כוח האדם, מה תיאמתם עם נציבות שירות המדינה? איזה סוג של תקנים יהיו במקביל לתקן המקובל; מצבת כוח אדם, כי כמו שציינה הגברת סטרוק, עליתם מבחינה תקציבית ומבחינת כוח אדם. כלומר, לא רק פעילות אלא גם כוח אדם. אז אם זה מתואם - - -

איך אתם מסבירים את הגרף הזה?

את רוצה שאתייחס לזה או שאתייחס כשנדבר על התקציב, כי חבל לי לעבור - - -

תתייחסי מתי שאת רוצה, העיקר שתתייחסי.

אין חשש שלא אתייחס למה שאמרת.

בנושא של כוח אדם, כל הליקויים תוקנו וטופלו. מעבר לפנייה לנציבות שירות המדינה, עבדנו בהתאם לכללי התקשי"ר, החלנו עלינו את כללי התקשי"ר. הקמנו אצלנו תקן מבני – מה שלא היה לפני כן; עץ ארגוני – שלא היה לפני כן; תיאורי תפקיד – שלא היו לפני כן; עבדנו על מתח דרגות מסודר – מה שלא היה לפני כן. דברים שלא היו קיימים הכנסנו בצורה מסודרת. השינוי שאנחנו מדברים בנושא תקן כוח אדם נעשה גם עם תיאום של המנהלים שלנו; נעשתה התאמה של מתח הדרגות למקובל בשירות הציבורי; המרה של משרות; מצבת כוח אדם מסודרת. כל אלה דברים שעולים בדוח ותוקנו באופן מוחלט. התיקונים האלה, שכלולים גם בגיבוש של תקן כוח אדם, במצבת כוח אדם וכו', נעשו לפי מה שנהוג בשירות המדינה, בתיאום עם התקשי"ר ובתיאום לנציב שירות המדינה.

עשינו גם תִקְנון של תקנון בית הנשיא. הדוח מצביע על מצב שעובדים מסוימים במשרות מסוימות לא עבדו בהתאם למה שנהוג. בעצם, מתח הדרגות שלהם היה שונה ממה שנהוג בשירות המדינה. יש דברים שאי אפשר לשנות, זאת אומרת אי אפשר לקחת אותם אחורה, אבל מרגע שהעובדים האלה פרשו – וחלק מהם פרשו - עובדים חדשים התקבלו ושינינו את המשרה הזאת למשרה שמותאמת יותר לשירות הציבורי. אלה דברים שכבר נעשו.

אם צריכים לקלוט עובדים חדשים, איפה מתפרסם המכרז?

לגבי מכרזים, אני באמת גאה לומר שעשינו פה מהפכה של ממש בכל מה שקשור למכרזים. לפני ההגעה שלנו לבית הנשיא לא היו מכרזים, זה לא היה נהוג בכלל. עבדו בכל מכרזים - - -

חבר מביא חבר? איך זה היה?

אני לא רוצה להיכנס לחבר מביא חבר, אבל - - -

איך קלטו? אם צריך היה מזכירה, למשל.

קלטו לא לפי מכרזים – תן לי להיות עדינה ונעימה - לא רק כוח אדם, גם התקשרויות.

ואיך זה היום? מה שחשוב זה היום.

היום הכול עובד לפי תקשי"ר. היועצת המשפטית שלנו נתנה הנחיה מדויקת וברורה ואנחנו לא זזים ממנה לא ימינה ולא שמאלה. כל דבר נעשה לפי כללים של שירות המדינה, מכרזים של שירות המדינה – מכרזים פנימיים, מכרזים פומביים, מכרזים של התקשרויות. למה אני אומרת שאני גאה? כי זו מערכת שקשה להקים אותה. קל לדבר עליה אבל קשה להקים. זו מערכת שבאה לא מאפס אלא ממינוס, זה משהו שלא היה קיים לפני כן. הקמנו אותה, ועשינו את זה יד ביד עם הנציבות, יד ביד עם אנשי המבקר, שהעירו לנו ברוב טובם על נקודות בעייתיות ואיך אפשר לתקן אותם. וכמובן, ההנחיות של היועצת המשפטית שלנו, שהן נר לרגלינו.

אתם מארחים – במוסד של נשיא המדינה יש המון אירועים. כנראה היה אינטרס להציף נושא מסוים, אני לא יודע, אבל איך אתם בוחנים איזו מסעדה ראויה, ממי לרכוש את הקייטרינג? כי אם בא נשיא ממדינה אחת - יש לה אופי מסוים, מדינה אחרת זה אופי אחר, אולי. אתם רוצים שהאורחים גם ייהנו, שירגישו טוב, ולכן צריך לצאת לטעימות. אבל בכתבה שמדברת עליה חברת הכנסת סטרוק אמרו שגם משרד החוץ מארח, אז יש להם מין וואוצ'ר שבאים אתו ואומרים שהם רוצים לטעום, אבל שלא יהיה הפסד למסעדה. אז יכול להיות שיש מקומות מסוימים שאומרים שאם מחר מוסד הנשיאות מזמין מאה מנות לפחות, אז אין לי בעיה, כמסעדה, לספוג שתיים-שלוש מנות על מנת שיעשו טעימות.
אם היום אני סוגר אולם שמחות לבן שלי, אז אני הולך לאולם, אני אומר שיהיו לי 500 אורחים, ואז הוא אומר: יהיה לך ערב טעימות. הוא לא לוקח ממני כסף על זה. הוא אומר: אני מארח אותך, תביא את המשפחה. אני לא יודע איך זה הולך פה, בגלל אתיקה - שלא ייראה, כי היו פה אינטרסים. לכן צריך פה איזשהו נוהל מסודר. הרי אף אחד לא מתעשר אם מקבל שלוש מנות, פחות או יותר. לפעמים אתיקה זה יותר. אני, לאירוע שלי, למשל, אני אומר: תכניס את זה לחשבון שלי, אני לא רוצה להסתבך אתך כי אני איש ציבור. אבל בוודאי שזה מקובל אצל עמך ישראל, שיכולים לבוא לטעום ואז לבחור את המנה המועדפת עליהם.

אמנם, גברת סטרוק, זה לא קשור לדוח לחלוטין, אבל אשמח להגיב כי, כמו שאמרתי, זה נותן לנו במה ואפשרות להגיב ואותי זה משמח באופן עקרוני. בית הנשיא, כמו שאמרת, הוא מקום שמארח מנהיגים מחו"ל. הפרוטוקול, באחד מהתפקידים הראשיים של הנשיא, זה כשמגיע ראש מדינה הוא מגיע בבוקר לנשיא להתקבל בקבלת פנים רשמית, שזה אומר עם אנשי צה"ל, עם סגל א' ויש את הנאומים הידועים, פגישה מדינית ופגישת עבודה. ובערב הנשיא המתארח מגיע לבית הנשיא יחד עם הצוות שלו לארוחה שנחשבת ארוחת פרוטוקול, ארוחה חגיגית. זו קבלת הפנים שמדינת ישראל עורכת לנשיא שמגיע יחד עם כל הפמליה שלו. זה אחד האירועים הכי חשובים, כי בסופו של דבר, כפי שאנחנו יודעים, יחסים בין מדינות נקבעים גם לפי התחושה - האירוח, הכבוד שאתה נותן לאותה מדינה. אין שום סיבה למדינה מסוימת להצביע ולהרים יד באו"ם יחד עם מדינת ישראל אלא אם נותנים להם את התחושה הטובה – תחושת הכבוד, ההכרה במה שהם עושים. לכן שמים הרבה דגש על האירוח.
מי שמזמין ומי שמשלם על האירוח זה משרד החוץ. אמנם אנחנו מארחים אותם אצלנו בבית הנשיא והנשיא הוא המארח הרשמי, אבל מי שמשלם ועוזר להסדרת כל העניין הזה הוא משרד החוץ. אלה דברים שטופלו לפני שנים. לגבי המקרה שדווח - - -

אמרו שזו היתה מישהי מבית הנשיא, לא ממשרד החוץ.

נכון. מכיוון שהאירוע הוא אצלנו והאירוח הוא של נשיא מדינת ישראל, אנחנו הולכים לבדוק - מה שלא קורה במקומות אחרים. זאת אומרת, זה בדרך לא נעשה במשרד החוץ ולא במקומות אחרים. אנשים שלנו, הממונה על קשרי - - -

אתם לא סומכים על משרד החוץ או שזו בדיקה נוספת? הם כבר בדקו.

ברור שאתם צריכים לבדוק בעצמכם.

הם משלמים, אנחנו צריכים לדאוג לאירוח.

אתם בוחרים - - -

אנחנו בוחרים, אנחנו בוחרים גם איך זה ייראה, אנחנו מתאימים את זה גם לאופי של האיש. אנחנו עושים עליו בדיקה – אם האיש אוהב כזה דבר או כזה דבר, אנחנו רוצים לכבד אותו ורוצים להראות לו שניתנה תשומת הלב. אני אומרת לכם את האמת - יצאנו לטעימות, כמו שתמיד יוצאים לטעימות, כמו שכאשר יש חתונה יוצאים לטעימות וטועמים אם המנה הזאת טעימה, אם מנה אחרת לא טעימה, איך זה עובד. חייבים לטעום כדי לראות אם הדברים טובים וראויים, וזה מקובל לגמרי.

הבענו צער על זה שהשף או מישהו אחר שם הרגיש לא נוח עם העניין. אז קודם כול הבענו את הצער שלנו שזה קרה. הוצאנו גם הנחיות חדשות והפקנו לקח מהעניין. מיד הגבנו ותיקנו את מה שטעון תיקון על פי הנחיה של היועצת המשפטית - - -

נאמר שם שבגלל שנתנו לכם טעימות כבר לא תזמינו. זאת אומרת, זה היה לא יפה.

לא, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לחדד את זה, לכן אשמח מה הלקחים שהפקתם ומה ההנחיות. מה שנאמר בערוץ 2 זה שמקומות אחרים, כמו למשל משרד החוץ, שעורכים טעימות כאלה לא בא סתם עובד של משרד החוץ ואומר: בא ל לי לטעום, תן לי לטעום. אלא יש נייר מסודר, הפניה רשמית של המוסד המארח, עם איזשהו טופס, עם איזשהו תשלום שהמוסד הזה משלם. יש נוהל מסודר לדבר הזה ואתם נהגתם ללא נוהל בכלל, אלא סתם באתם.

אני יכול לענות, ברשותך אפרת? אני המשנה למנכ"ל ואחראי על התחום של המינהל בבית הנשיא. אני כבר אומר, שעם כל הצער, לא כל מה שנאמר בכתבה היו דברים מדויקים.

אתה לא צריך להסביר שלא כל מה שכתוב בתקשורת הוא מדויק. אני האחרונה שאתה צריך להסביר לה.

אז חסכת לי נאום של רבע שעה.

לגופו של עניין, בבית הנשיא מקפידים הקפדה יתרה. יש לנו מחלקת אירועים, ואותה גברת שצוטטה בכתבה, התפקיד שלה הוא בקרת האיכות. היא אחראית על כל האירועים, היא אחראית שזה יתנהל בסטנדרטים הכי גבוהים. יש לנו נוהל מסודר בנושא, לשאלתך. כל אירוע מהסוג הזה מתבצע בהליך של מכרז. דהיינו, מוציאים מכרז לחברות קייטרינג – זו לא החלטה שרירותית – מגדירים מה הסטנדרטים, מה הספציפיקציות של המפרט, ומתוך אותם מגישים נבחרת ההצעה הזולה ביותר, בתיאום עם משרד החוץ שהוא זה שמשלם. משרד החוץ לא נוהג לעשות טעימות, לשאלתך. הוואוצ'רים של משרד החוץ שמדובר עליהם הם ואוצ'רים לארוחות במסעדה. אנחנו לא באים לארוחות במסעדות. זו פעם ראשונה, מאחר שזו היתה ארוחה קטנה, ניתנה אפשרות גם למסעדה ספציפית שהומלצה על-ידי משרד החוץ. אנחנו הרי לא מכירים, משרד החוץ הפנה אותנו למסעדה הזאת. דרך אגב, משרד החוץ לא טרח לעדכן אותנו שיש ואוצ'רים, כי אין לנו שום סיבה שלא להשתמש בוואוצ'רים. אותה מנהלת, בהתאם לנוהל שקיים בבית הנשיא, פנתה לאותה מסעדה וביקשה לעשות תהליך של בקרת איכות, שהוא כמקובל בשוק. דרך אגב, בנושא הזה אין עוררין, אין חילוקי דעות.

היום זה מסודר, עם - - - ?

מסודר לגמרי.

תודה, אנחנו מתקדמים.

מה היו הלקחים שהפקתם?

הם אומרים שיש להם נהלים והכול היה בסדר.

הלקחים שלנו בעקבות העניין הם גם בשביל מראה עיניים, מה שנקרא. היועצת המשפטית שלנו הנחתה אותנו בצורה מאוד מסודרת ליצור נוהל כיצד פונים למקום, איך מציגים את עצמנו וכו'. לא היו בעיות עד עכשיו אני מניחה שעל אחת כמה וכמה לא יהיו בעיות בהמשך.

מה עם הקרנות?

אוקיי, נמשיך לדבר על הקרנות של בית הנשיא. רוב הדוח מדבר על קרנות שהיו בתקופות קודמות לשלנו.

אבל הן ממשיכות. מה, הן מתו?

לא, לא. אלה קרנות מתקופת הנשיא קציר, גם מתקופת הנשיא קצב, גם מתקופת הנשיא הרצוג.

אבל אני שואל על היום.

סיימנו את הפעילות של הקרנות.

אין קרנות?

אני עושה הבדלה בין קרנות לבין הקדש. השאלה היא למה אתם מתכוונים.

גם וגם.

גם וגם.

אז קודם כול אני רוצה להסביר לכם מה זה הקדש.

אנחנו מבינים מה זה הקדש. לא צריך להסביר לנו.

קיבלנו את ההנחיה של היועץ המשפטי לממשלה שחייבים לסיים את הפעילות שלהם. קיבלנו את זה באופן מוחלט ואנחנו נמצאים כרגע בשלבים הסופיים עם משרד המשפטים, עם רשם ההקדשות ועם היועץ המשפטי לממשלה כדי לראות איך אפשר לסגור את זה בצורה סופית. אנחנו כבר ממש בשלבים סופיים. היתה לזה התייחסות גם בדוח המבקר. אלה דברים שלוקחים זמן.
במקרה של אחת ההקדשות היתה מעורבת משפחה שלא רצתה לסיים את זה, אפילו שהתקבלה הנחייה מהיועץ המשפטי לממשלה, והיינו צריכים לדבר אתם בצורה עדינה וגם לא להעליב אותם כי בסך הכול המטרה שלהם היתה טובה. אלה אנשים שרצו לתרום כסף למדינת ישראל ואנחנו אומרים להם: תעצרו, אנחנו לא רוצים את הכסף שלכם. צריך לעשות את זה בצורה שהם לא ייעלבו.

רוצים את הכסף, אבל בדרכים אחרות.

עכשיו זה עולה לבית המשפט ובית המשפט יעביר את הכסף הזה לאן שצריך להעביר במדינה. זה לא יהיה בבית הנשיא. זה כדי למנוע את המצב שהם נעלבים, כי בסך הכול הכוונה שלהם היתה טובה.

אביטל, מה את אומרת?

אנחנו רשם ההקדשות מאז שהוקמה הרשות ב-2006, משויך לרשות התאגידים.

אנחנו לא רוצים לסגור את ההקדשות, רוצים שיתרמו כמה שיותר, שילך לצרכים חברתיים. אבל צריך רק להסדיר את זה.

שיהיה מנוהל בצורה סבירה.

גם לא אכפת לי שזה יישאר בבית הנשיא. אני לא רוצה לקחת.

הנחיית היועץ המשפטי לממשלה והחשכ"ל עוד מ-2001 אמרה שלא נכון שינוהלו הקדשות במסגרת בית הנשיא.

אז איפה זה יהיה?

יש המון הקדשות שמנוהלים באופן פרטי על-ידי נאמנים שממונים על-ידי גורמים שונים, בין היתר בית המשפט. עוד בשלב טיוטת דוח מבקר המדינה בינואר 2010 התקיימה ישיבה נוספת אצל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מייק בלס, בהשתתפותנו ובהשתתפות הגורמים מבית הנשיא וסוכם המתווה לאופן סיום פעילות ההקדשות. מאז רשם ההקדשות גם מינה רואה חשבון שהיה בקשר עם בית הנשיא - - -

אדוני מבקר המדינה, היית חסר לי בדיון. מה שלומך, אדוני?

בבקשה, תמשיכי.

זה לא הייתי במסיבות, הייתי בוועדת הכספים.

אישרת את התקציב ל-2013–2014?

כן.

בית הנשיא נמצא בקשר אתנו, וכפי שציינה מנכ"לית בית הנשיא, אכן סיום ההקדשות יכול להיעשות רק על-פי החלטת בית המשפט, ולכן מלווים ונלווה את בית הנשיא בהגשת בקשה כזאת שתאפשר או את סיומם או את המשך אותו הקדש מסוים - - -

זה נמצא באמצע תהליך כרגע?

כן. זה נמצא בפניות של - - -

מאז הדוח, מ-2008?

איזשהו הקדש נסגר מאז הדוח?

מדובר בשלושה הקדשות, שניים מהם עם סכומים מאוד קטנים – יחסית להקדשות זה נחשב סכום קטן - בסביבות 100,000 שקל. קרן צ'ורלי, שהיא הדבר המרכזי, ב-2010 דווח לנו שיש בה כ-9 מיליון שקלים שנתרמו על-ידי - - -

למטרה מסוימת?

למטרות רחבות. הם צורפו לקרן בית הנשיא שעסקה במטרות רחבות. על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, מכיוון שבקרן הזו היו מעורבים גם נשיא המדינה וגם נציגי משפחת צ'ורלי, היה צריך בתיאום עם המשפחה להסכים על המשך פעילות הקרן או סגירתה באופן שבית הנשיא לא ימשיך להיות מעורב.

מתי יסתיים התהליך הזה?

כרגע התהליך הזה תלוי בקידומו על-ידי בית הנשיא, תוך ליווי שלנו.

איפה זה עומד, גברת דובדבני?

זה עומד ממש לקראת הסוף. אני שוב אומרת: יש פה משפחה מאתגרת. אנחנו עובדים על זה שלא ייעלבו. בסך הכול הכוונות שלהם היו מאוד טובות.

אבל צורכי עמך מרובים, יש הרבה צרכים, אז לא לדחות אותם.

לנו אין שום כוונה להמשיך למשוך את העניין. אנחנו מדברים אתם, אנחנו בקשר אתם, אנחנו יודעים בדיוק מה צריך לעשות בעניין הזה. הפסקנו לגמרי להשתמש באיזה שהם כספים.

ומה לוח הזמנים? אני לא רוצה לקיים עוד פעם דיון בשביל זה.

9 מיליון שקל, למה הם מיועדים?

זה ההקדש שנתנה משפחת צ'ורלי. בזמנו, כשהיא נתנה את זה, היא רצתה לתת את זה לנושאים בריאותיים, לנושאים - - -

ולא חבל? שלוש שנים זה עומד כאבן שאין לה הופכין.

חבל מאוד מאוד. רצינו לעשות בזה שימוש - - -

צריך רק להעביר את זה ואז - - -

יש פה מה שנקרא צנעת הפרט ובגלל זה לא אכביר במילים. המשפחה צריכה להסכים, ומרגע שהמשפחה נותנת את ההסכמה שלה – מה שאין כרגע, ואנחנו עובדים על זה בצורה עדינה מאוד – זה מגיע לבית המשפט ואז בית המשפט הוא זה, ורק הוא, שיכול לתקן את המצב. תאמיני לי, אנחנו עובדים על זה כמו פסיכולוגים.

תתקדמי בבקשה לנושא הבא – גיוס תרומות.

רגע, הקרנות קודם. היא דיברה על ההקדשות, היא לא דיברה על הקרנות.

אנחנו מדברים על קרן של האפוטרופוס הכללי שהיתה בשימוש נשיא המדינה. האפוטרופוס הכללי דיבר אתנו כמה וכמה פעמים וחיווה את דעתו שהדרך שבה זה נעשה לא מתאימה. הסיבה שזה לא מתאים היא שהיכולת של בית הנשיא לבקר על הסכומים שניתנו היתה כמעט אפסית. אי לכך הקמנו ועדת היגוי ויחד עם ממצאי מבקר המדינה החלטנו להפסיק את פעילות הקרן והחלטנו שהכספים האלה יינתנו לנו לקרן שקשורה לרווחה, ללימוד, לעשייה למען עם ישראל. אנחנו מקוויים שנקבל את האישור ואת התקציב מהעזבונות בזמן הקרוב.

היום אתם לא מחלקים?

היום אף אחד לא מחלק שום דבר, בגלל שעם כל הנושא - - -

אבל צורכי עמך מרובים, הרבה פונים לבית הנשיא. אני זוכר שהייתי יושב-ראש הוועדה לפניות הציבור והיתה קרן של יושב-ראש הכנסת והיתה קרן של הנשיא.

ברורה לנו המצוקה. מצד אחד, אנחנו חייבים לעבוד לפי הנהלים ולפי מה שנכפה אלינו, אבל מכיוון שאנחנו מכירים בצורך בית הנשיא יזם פרויקט מופלא. מכיוון שרוב הבעיות היו בעיות בריאותיות, בעיות של צרכים של אנשים שאין להם לאן לגשת, יצרנו מפגש של אנשים שרוצים לעשות דברים בהתנדבות – רופאי שיניים, למשל – חיברנו אותם עם שירותי הרווחה במדינת ישראל יחד עם משרד הבריאות ויצרנו פרויקט מקסים של עזרה הדדית.

מתי תתחיל הקרן לפעול מחדש, בפלטפורמה חדשה ובקריטריונים חדשים?

ברגע שוועדת העזבונות תאשר.

תקציב רק. אבל כל הקריטריונים – למי מגיע, מה מגיע – זה מסודר?

על הקריטריונים עבדנו יחד עם היועצת המשפטית שלנו והכל, פחות או יותר מוסדר.

אוקיי. עוד שאלה, חברת הכנסת סטרוק?

הגענו לנושא של החסויות. בעניין הזה מבקר המדינה- - -

הסעיף האחרון זה גיוס תרומות ומתן חסויות וחבר הכנסת רוזנטל רוצה להגיד על זה משפט.

כן. שמתן החסות לוועידת הנשיא, היה ראוי שתתבצע מכספים - - -

של המדינה. אתה יודע כמה כסף זה? יש לנו בור תקציבי, 40 מיליארד.

נחליט כמה אנחנו יכולים להקציב לנושא כמדינה.

אבל ברמה הלאומית זה דבר חשוב.

למיטב ידיעתי, אתם ממשיכים לנהוג כך למרות ההערה של מבקר המדינה. מה תגובתך?

על גיוס תרומות ומתן חסויות.

מדובר על שני נושאים. נושא אחד זה הנושא שהיה קיים בתקופה של הנשיא קצב וגם של נשיאים קודמים. אמר על זה מבקר המדינה: מתן חסות לאירועים של גורמים עסקיים מנוגד להנחיית היועץ המשפטי לממשלה.

אני רוצה לומר באופן ברור שאנחנו הפסקנו את כל הנושא של מתן חסויות של גורמי עסקיים לבית הנשיא לחלוטין. עשינו את זה בהמשך להנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, אבל גם להנחיות מאוד ברורות ומפורשות של היועצת המשפטית שלנו. אין זה אומר שאין הרבה מאוד פניות של הרבה מאוד גורמים שרוצים לקיים אירועים בבית הנשיא, משום שהאירועים האלה מקבלים הרבה מאוד תקשורת, הרבה חשיפה. אנחנו מחויבים להוראות של היועצת המשפטית שלנו ומקיימים אותן במלואן – אין דבר כזה יותר בבית הנשיא. זה משהו שתוקן במאה אחוז.
הנושא השני שדובר עליו זה הנושא של ועידת הנשיא. אולי אספר בכמה מילים על מה מדובר. מדובר על יוזמה של הנשיא פרס. המחשבה שלו היתה להקים בירושלים ועידה בין-לאומית "פונים אל המחר". הכוונה היתה – לא רק הכוונה אלא זה מה שקורה, פעם חמישית שהוועידה מתכנסת בירושלים בבנייני האומה. זה מפגן עוצמה של העם היהודי, של היכולות של העם היהודי, של המוח היהודי. הכוונה היא להציג את מדינת ישראל באור הסברתי מהטובים ביותר שיש. מדובר על ועידה שמושכת אליה אלפי אנשים. השנה 1,800 אורחים מחו"ל, ביניהם זוכי פרס נובל, כלכלנים בעלי שם בין-לאומי, מגיעים לשם מרצים שכל העולם משחר לפתחם. מגיע הטופ של הליין של העם היהודי להרצאות, לפאנלים מרתקים, תערוכות בנושא המוח, תערוכות בנושאים שמדגישים את היכולות של העם היהודי.
אני יכולה לספר לכם, כפי שידוע לכולנו מסביב לשולחן הזה, שמבחינה הסברתית מדינת ישראל לא נמצאת בשיאה בשנים האחרונות, ואני יכולה לומר שהאירוע הזה הוא מבחינת מהפך. מגיעים לסקר את האירוע הזה אלפי צוותי תקשורת מכל העולם, צוותי תקשורת שלא מגיעים אף פעם – מסין, מהודו, מיפן, צוותי תקשורת ערבים - שמציגים את מדינת ישראל באור אחר, אור שאנחנו לא רגילים לראות, וזו היתה המטרה של הנשיא פרס.
מאז הדוח הראשון שיצא נעשה שינוי מוחלט. כל הטיפול בוועידת הנשיא עבר לאוניברסיטה העברית בירושלים. ומי ראוי יותר מהאוניברסיטה העברית בירושלים לנהל את הוועידה הזאת? כל הנושא של התכנון - - -

בכל זאת, אנחנו אנשים אינטליגנטים. זה לא נראה לך קצת כביש עוקף? הרי בסופו של יום האוניברסיטה העברית גייסה תרומות מאנשי עסקים. הציבור לא כל כך מטומטם, אנחנו מבינים שבעצם בית הנשיא גייס תרומות, רק הוא העדיף לעשות את זה דרך האוניברסיטה העברית. 11 מיליון שקל גויסו מגורמים כמו – אתן לך שמות? הגברת שטראוס, אדון עקירוב ועוד ועוד. אנחנו לא טיפשים.

הביקורת היא לא על טיב האירוע ועל מהותו.

האירוע חשוב, ודאי.

אין חולק - - -

אנחנו בעד. תעשו אירועים מפוארים, אדרבא.

איש לא חולק על חשיבותו של האירוע ואיש לא מפקפק ביכולות של הנשיא לגייס את העולם לטובת מדינת ישראל. המבקר העיר הערה, שלא ראוי שהדבר הזה ייעשה מכספי תרומות אלא מכספי המדינה.

לפני כן דיברה חברת הכנסת סטרוק על הרף של התקציב שעולה. אני מתלבט עם עצמי – האירוע הוא חשוב, טוב למדינה בתקופה קשה. אם נעמיס עוד 11 מיליון על תקציב המדינה, בסוף נשאל שוב: למה רף ההוצאות גבה?

אנחנו פה בכנסת. אנחנו רוצים לעשות כל מיני דברים במסגרת הכנסת, ואנחנו כובלים את עצמנו לתקציב מסוים – גם על זה אנחנו חוטפים ביקורת – ואומרים: זה מה שיש. יש גם חולים בבתי חולים, יש גם נוער שמידרדר לסמים - יש הרבה צרכים למדינה. עכשיו באתי מישיבה של ועדת הכספים עם השר לביטחון הפנים – הצרכים זועקים לשמיים. אבל אם מדינת ישראל רוצה שיהיה אירוע מפואר של נשיא המדינה, ויכול להיות שזה דבר שאנחנו דווקא רוצים אותו, זה הכבוד הלאומי שלנו וכו', כפי שתיארה המנכ"לית, אדרבא, המדינה תשקיע כפי שהיא רואה לנכון להשקיע.
אם אומר המבקר שלא ראוי שיהיו תרומות ואומרת המנכ"לית: אנחנו קיבלנו את זה, אז אי אפשר ללכת עם ולהרגיש בלי. הציבור לא מטומטם. כשמעבירים את העניין הזה לאוניברסיטה העברית ובסופו של יום רואים שהאוניברסיטה העברית גייסה 11 מיליון שקל מגורמים שהם במובהק גורמים עסקיים, האם זה לא סותר את ההנחיה המפורשת של מבקר המדינה?

קודם כל, סתם לידיעה, כשמתרימים כספים זה לעולם יבוא מגורמים עסקיים וזה לא יבוא מבית תמחוי. אלה הגורמים שיכולים לתת כסף.

את אמרת - - -

גברת סטרוק, הקשבתי לך רוב קשב.

גם אני הקשבתי לך. את אמרת שלא ראוי שזה יהיה מגורמים עסקיים ולכן העברתם לאוניברסיטה העברית.

הקראתי את מה שהיה בדוח המבקר ועכשיו אומר את זה בצורה מפורשת וחד-משמעית. בית הנשיא והנשיא לא עוסקים ולא מחוברים בגיוס כספים ובגיוס תרומות לוועידה הזו. הוועידה הזאת היא ועידה כל כך חשובה למדינת ישראל, ולא רק זה, אלא שהוועידה הזאת מביאה אתה כל כך הרבה כספים, עסקאות, כל כך הרבה - - -

זאת אומרת שאתם לא מקבלים את המלצת המבקר. זאת המסקנה שלי.

אם היית נותן לי לסיים - - -

תסלחי לי רגע, גברתי המנכ"לית. את אומרת דבר הוא שערורייתי, כי את אומרת שהוועידה הזו כל כך חשובה למדינת ישראל. תקשיבי רגע, אני רוצה להגיד לך משהו: את יודעת איפה קובעים מה חשוב למדינת ישראל? פה, בבית הזה קובעים מה חשוב, מה חשוב יותר, מה חשוב פחות. בדיוק בזה אנחנו עוסקים ועל בזה אנחנו עוסקים ועל זה אנחנו הולכים להצביע עוד מעט בתקציב. פה זה נקבע, לא אתם תקבעו, בבית הנשיא, מה כל כך חשוב למדינת ישראל.

תני לה לענות. תודה.

מכיוון שאנחנו לא אלה שקובעים, אז אני אומרת חד-משמעית – אני אומרת את זה עוד פעם ואני אומרת את זה בצורה מאוד ברורה: בית הנשיא לא עסק בגיוס תרומות. מי שעוסק בגיוס תרומות זו האוניברסיטה העברית. צר לי שאת לא מקבלת את זה שהאוניברסיטה עושה את זה. יש להם את החשבון שלהם, יש להם את האנשים שעוסקים בזה. עם עוסקים בזה, בית הנשיא לא עוסק בזה - לא הנשיא ולא אנשיו. לא רק שלא הנשיא ולא אנשיו לא עוסקים בתרומות אלא שגם אנשי בית הנשיא לא עוסקים בכלל בתכנון האירוע. קיבלנו הנחייה מפורשת של היועצת המשפטית שלנו. צר לי שלא מקבלים את מה שאני אומרת. טוב שם טוב ושמן טוב ואותי לימדו שלא משקרים ואני לא משקרת. לא באתי בפניכם פה להעלות דבר שקר. ואני מאוד מצטערת, זה לא נוח לי שאת ככה מגיבה לדברים שלי. אני אומרת דברים מאוד מאוד ברורים – בית הנשיא לא עסוק בגיוס תרומות.

אוקיי. הנושא האחרון הוא נושא התקציב, שחברת הכנסת סטרוק אמרה שהרף עלה.

צר לך, צר לי, אבל הציבור ישפוט.

בסדר. בואו נעבור לנושא התקציב שעלה. אני רוצה לסיים עוד מעט.

דובר על מבקרת פנים - - -

אני צריך לצאת להצבעות.

אז אתה מפספס שיש מבקרת פנים לבית הנשיא כבר מזמן, לפי הנחיות שניתנו. הליקוי הזה תוקן. מבקרת הפנים, הגברת ורדי, אפילו נמצאת כאן.

מה נשמע? כמה זמן כבודה נמצאת שם?

כשנה וחצי.

יש תוכנית עבודה לביקורת?

אנחנו עושים את זה בשקט. אנחנו לא מרעישים.

יש מספיק עבודה.

ההערות שלך מתקבלות על המנכ"לית? אם יש בעיות, תגידי לי.

יש שיתוף פעולה מלא ופורה.

הכנת תוכנית עבודה בהנחייתה? איך זה הולך?

לא. תוכנית העבודה הוכנה על-ידי כהצעה להנהלה אחרי שערכתי סקר.

הם הורידו כמה סעיפים משם?

הוספנו לה.

לא. ערכתי סקר בקרה ראשוני כשנכנסתי לתפקיד, מאחר שלא היה מבקר קודם בתפקיד היה צריך לעשות בחינה מקצועית איפה החוזקות ואיפה החולשות בבקרה בפעילות בית הנשיא, וכך עשיתי. הגשתי תוכנית רב-שנתית, שממנה כל שנה אנחנו גוזרים - - -

היא אמרה שהיא הוסיפה עוד כמה נושאים.

זה נכון, החיים יותר חזקים מהתוכניות.

והיא הורידה משהו? לא הורידה. את צריכה בסוף לבדוק האם פלטפורמה שקיימת היום לגבי משרות, תקנות, היא מספיק ברורה כדי שמחר לא תעמדי במצב שאת מצביעה על משהו כדבר לא ברור. כי למעשה, כמו שציינה גם חברת הכנסת סטרוק, הממונה על השכר לא הגדיר בדיוק מה כן ומה לא. אתם מקבלים המלצות. אבל מבחינתך, זה ברור? האם התקן ברור, כמה המשרה, כמה העלות, מה הדרגה?

הממונה על השכר לא אמר שהוא לא הגדיר. הוא כתב שהם רואים את עצמם כגופים עצמאיים.

אבל הם אימצו כמה דברים.

אני רוצה להוסיף משהו על הדברים של מבקרת הפנים, ואולי זה גם הלך הרוח שקיים אצלנו. אנחנו רואים במבקרת הפנים, בנציבות שירות המדינה, בטח ובטח בדוח המבקר ובהמלצות שלו עקרונות שאנחנו רוצים להיעזר בהם. אנחנו לא חושבים שאנחנו מכירים את הכול, בטח לא המצאנו את הגלגל. אנחנו צריכים את העזרה ואת הסיוע. ביקשנו את זה, פתחנו את הדברים בפני הגורמים האלה, אנחנו לא מתחבאים מאחורי שום דבר. אנחנו צריכים את העזרה, את הסיוע, כי אנחנו, באמת מתוך ההבנה שלנו שבית הנשיא הוא בית שצריך לשמש מופת, דוגמה וסמל, רוצים להיות הטובים ביותר והנקיים ביותר ולעבוד לפי כל העקרונות של המינהל התקין. אי לכך ובהתאם לזאת לא רק שקיבלנו את ההמלצה של מבקרת הפנים אלא הוספנו לה עוד הרבה מאוד בקשות כיצד להתנהל.
לקחנו את העקרונות של מבקר המדינה וממש מימשנו ותיקנו את כל הדרוש תיקון ואת כל הליקויים שצוינו בו. ישבנו עם נציבות שירות המדינה על התקשי"ר אחד לאחד ויישמנו והחלנו על עצמנו את היישום מתוך מטרה לעשות את הדברים נכון, כמו שצריך, מתוך המחשבה שאם אנחנו לא נעשה את זה כמו שצריך, אז מי כן.

אני רוצה לקדם בברכה סטודנטיות מקורס מינהל אחיות ב"וולפסון" שנמצאות אתנו פה. למה רק נשים? אין אחים?

בקבוצה השנייה.

יישר כוח לכן, תטפלו בכל מי שזקוק. חלקכן יכול להתשלב פה בכנסת. זה בית שלכן. ברוכות הבאות.
אני רוצה לשמוע את ממונה בכיר אגף המשמעת. אסף, מה נשמע? מה קורה שם? עובדי בית הנשיא כפופים לנושא של המשמעת, במידה שצריך?

בית הנשיא, בדומה לעובדי מבקר המדינה ולעובדי הכנסת, כפופים לחוק שירות המדינה (משמעת), אבל יש להם ייחודיות משום שהן רשויות שנתפסות כשונות ממשרד ממשלתי רגיל.

אם יש בעיית משמעת, מי מטפל?

הייחודיות שלהם היא בזה שלמנכ"ל של כל מוסד כזה יש סמכות להשעות, כמו הנציב. עבירות המשמעת מטופלות על ידינו באופן שוטף בכל המוסדות האלו.
אני רוצה לציין לשבח את המנכ"לית, שהיינו אתה בקשר בזמן שהיא נכנסה לתפקיד, וכתוצאה מחקירות שבוצעו בעבר טיפלנו במספר בעלי תפקידים בכירים במוסד. זה מוסד ראוי, אין שם הרבה משמעת, בדומה למבקר המדינה. כאשר הם נדרשים לאיזה אירוע פעם ב-, אז הם - - -

אתה רומז שיש גם אצל מבקר המדינה יש לכם בעיות משמעת ואתה מטפל?

גם אצל מבקר המדינה לעתים יש אירועים, גם של חקירות משטרתיות וגם אירועים פנימיים, שהמבקר פונה אלינו לצורך טיפול.

יישר כוח. יש גם עובדי כנסת בעייתיים? פה כולם צדיקים, לא?

יש מעט, אבל ישנם.

בסדר גמור. בנושא התקציב לא ענית – הרף שעונה.

יש עוד דבר שנזכרתי בו.

לא, אל תוסיפי דברים. חברת הכנסת סטרוק, אני דן בדוח. פה ושם השחלנו שאלות נוספות, זה בסדר.

המטרה שלי בבקשת הדיון הזה היתה לבדוק אם יש צורך בדוח חדש, ואגיד למה. כותב הממונה על השכר באוצר בסוף המכתב שלו שכבר בספטמבר 2010 הוא העביר פנייה בנוגע לשאלת החוקיות של עצמאות המשכורות ליועץ המשפטי לממשלה, וטרם התקבלה החלטתו. זאת אומרת, שלוש שנים - -

דנים, דנים בזה. המבקר רשם לו, הוא יבדוק את זה.

- - היועץ המשפטי לממשלה לא הצליח להחליט, אז אולי צריך לבדוק את זה.

אני רוצה שתעני על נושא התקציב ונסיים. אבל תתייחסי, יש לה הסתייגות. היא בקואליציה, יכול להיות שיקצצו את התקציב.

לגבי התקציב - שנת הפעילות האחרונה, ואפילו קצת לפני, של הנשיא קצב תוקצבה בחסר על-ידי אגף התקציבים בגלל שהוא היה בחקירות. מה זה אומר תקציב בחסר? זה אומר שכל הסעיף של הנסיעות ושל האבטחה שנלווית לכך לא היה קיים בכלל. הרבה מאוד פעילויות לא אושרו לו.

כמה שנים היה בחקירות? תסתכלי - - -

אני לא רואה מפה, אבל אשמח להסביר גם בלי שאני רואה.

מ-2004 עד לפה הגרף ישר, ואז פתאום יש קפיצה. אז הוא לא היה בחקירות שלוש-ארבע שנים.

אסביר. היה מדובר על תקצוב בחסר של הנשיא קצב, כמו שאמרתי. מעבר לזה, מרגע שנכנס הנשיא פרס בית הנשיא תוקצב תקצוב מלא. אחד הסעיפים שהוביל לשינוי דרסטי משמעותי זה הנושא של השיפוץ. אני לא יודעת אם כולכם ראיתם את התמונות הנוראיות שהיו, אבל עם הגעתו של הנשיא פרס למשכן באיזשהו תזמון מופלא, גברת סטרוק, תזמון משמיים, ודרך החשמל בבית הנשיא חדרו מים, ממש דברים שסיכנו לא רק את הנשיא אלא את כל מי שבא לבית הנשיא. מדובר לא רק על דירת הנשיא אלא גם על האולם המרכזי ששם יש את קבלות הפנים, אולי שמכיל לפעמים מאות אנשים, וזה ומצמרר לחשוב מה חס ושלום היה עלול לקרות אם התקרה הזו היתה קורסת. מדובר על עבודת תשתית רחבת היקף בצורה יוצאת דופן – צריך היה לחזק את הגג של המבנה, לשים שם הרבה מאוד ברזל, לשנות. כמו שאנחנו יודעים, הרבה פעמים הרבה יותר יקר לשפץ משהו מאשר לבנות אותו מחדש.

וזה דבר שגיליתם ב-2007 ובגלל זה התקציב עלה?

לא. אני מספרת על המרכיבים, אבל זה אחד המרכיבים המשמעותיים ביותר והאקוטיים ביותר שהיו. זה נעשה גם יחד עם אגף התקציבים בצורה מסודרת.
מעבר לזה, אנחנו מדברים גם על עלייה בפעילות של בית הנשיא. כמובן שכל נשיא מביא אתו את הפעילות שלו, ושכשהנשיא פרס הגיע לבית הנשיא לא היה כמעט ראש מדינה שלא רצה להגיע לישראל ולבקר. כל הגעה כזאת דורשת הרבה מאוד תקציב והיקף הפעילות עולה. אם פעם הגיעו שני נשיאים או שלושה נשיאים בשנה, אז בשנה הראשונה לכהונת הנשיא פרס הגיעו 11 נשיאים. זה מעלה בצורה דרסטית את הפעילות שלנו.

גם שינינו כמה דברים. אחד מהאירועים המרשימים שאולי שמתם לב אליהם זה יום העצמאות. בעבר ניתן פרס הצטיינות ל-120 חיילי צה"ל המצטיינים ביותר שיש, ובתקופת הכהונה של הנשיא פרס החלטנו להפוך את זה לאירוע לאומי, אירוע שהוא פתוח לציבור, אירוע שהוא חגיגה לעם ישראל, לראות את החיילים הטובים ביותר שיש, שנותנים את נפשם, הם אלה שמקבלים את הכבוד הגדול ביום העצמאות. גם זה דבר שבא לידי ביטוי.

נושא של בית פתוח בסוכות הורחב והפך להיות חגיגה גדולה של עשייה ממשלתית. בבית הפתוח בסוכות אנחנו מזמינים את הציבור הרחב לחזות במה שעושים משרדי הממשלה ועושים הנגשה בין הציבור לבין הפעילות של הממשלה ומנסים ליצור חיבור, תחושה טובה של הציבור. באמת להפוך את הבית הזה לבית פתוח, בית מזמין, בית שמחבר את הציבור, בית שרואה את המצוקות של הציבור, בית שמקבל אנשים מהעולם, בית שמעלה את קרנה של מדינת ישראל בעולם. הדברים האלה עולים כסף. אבל באמת, על כל שקל אנחנו חושבים ותמיד חושבים איך אפשר לחסוך. אבל כל שקל שניתן בדברים האלה בסופו של דבר מביא אתו הרבה יותר, כי אי אפשר לעשות דברים בחינם. זה באמת מביא הוד והדר למדינת ישראל.

תודה. לפי התקנון אני חייב לסיים את הדיון כי יש שאילתות מהירות. אתן משפט למבקר המדינה.

אני רוצה להגיד עוד משהו, אם לא אכפת לך.

משפט.

ממש משפט. דבר נוסף שעלה זה נושא הנסיעות של הנשיא לחו"ל.

זה לא היה בדוח.

לא, אבל זה משהו שנכנס לנושא התקציב.

דרך אגב, מה מטרת הנסיעות שלו לחו"ל?

חברת הכנסת סטרוק, במדינת ישראל יש אנשים בודדים שיכולים גם ב-2:00 או ב3:00 לפנות בוקר להרים טלפון לנשיא אחר. אני חושב שאפילו ראש הממשלה לא יכול להגיע לדרגה הזאת. שיבחתי את פעילות נשיא המדינה הנוכחי, שהוא יכול להרים טלפון גם ב-2:00 בלילה כמעט לכל נשיא בעולם. עוד דמות כזאת שהיתה, ואנחנו הולכים לפספס אותו, זה סטנלי פישר שהיה נגיד בנק ישראל. אלה הדמויות שבעת מצוקה, חס וחלילה – שלא נגיע אליה – שיכולים לפנות, בידידות האישית שיש ביניהם. לכן אני חושב שזו שאלה מיותרת - שיסע כמה שיותר. הוא דמות נערצת בכל העולם, הוא פותח לנו אפיקים חדשים במקומות שבכלל לא חשבנו, מקומות שקומוניסטים שולטים שם ובכלל לא רצו לראות את הפרצוף שלנו, הם היו אוטומטית נגד.
להיפך, אני חושב שאת התקציב הזה צריך להעלות יותר ויותר, רק שהקדוש ברוך הוא ייתן לו בריאות איתנה, שתהיה לו את היכולת ואת הכוח לנסוע. זה לא כמו שייסע שר החוץ שלנו או סגן שר החוץ שלנו לאותו מקום. אני בירכתי אותו שימשיך להיות נשיא, אנחנו צריכים אותו עוד קדנציה. אבל כל תקציב של משרד החוץ, להעביר למשרד של נשיא המדינה, שהוא יעשה את השליחות הזאת.

אני חושבת שיש לא מעט בציבור שתומכים בדעתי – אני חושבת שנשיא המדינה לא צריך לעסוק בפוליטיקה ולא צריך לעסוק בתחום המדיני. זה לא עניינו, לא לזה הוא נבחר. בשביל זה יש ראש ממשלה. מדובר באדם שפעם אחר פעם ניסה להגיע לכס ראש הממשלה ולא הצליח.

מה קשור, חברת הכנסת סטרוק?

אז השאלה היא אם מדינת ישראל משלמת עבור פעילות מדינית שאזרחי ישראל הצביעו נגדה פעם אחר פעם.

אני רוצה לומר במשפט שהנשיא לא נוסע סתם כך. הוא מוזמן על-ידי נשיאים בעולם והוא מגיע. אין בנסיעות של הנשיא שום דבר פוליטי. להיפך. אני יכולה לומר שחלק מהנסיעות של הנשיא הן על פי בקשה של מסגרות הביטחון שלנו, והמבין יבין, או על-ידי מסגרות כמו תע"ש, משרד הביטחון או המערכות הצבאיות.

במסגרת נסיעותיו של נשיא המדינה לחו"ל הוא מקדם את הייצוא הביטחוני – אני מצטטת - של מדינת ישראל, הקשרים הביטחוניים והאסטרטגיים עם מדינות רבות. בתוך כך, ניתן לומר שנחתמו עסקאות במאות מיליוני דולרים בין הגורמים הצבאיים-ביטחוניים במדינת ישראל לבין מדינות אחרות. כמובן שלא נאמר עם איזה מדינות בדיוק, אבל זה פרי פעילותו של נשיא המדינה שלנו.

שר הכלכלה היה צריך לעשות את זה למעשה.

אני יכולה לומר בוודאות שכשהנשיא נוסע הוא עושה את זה לזמן מאוד קצר. חבר'ה, הנשיא שלנו בן 90; בן 90 שלא חס על עצמו, שלא חס על היכולות שלו, שלא יושב בבית ושלא נהנה. כשהוא נוסע, אתם צריכים לראות את לו"ז הנסיעות שלו. לא ראיתי בן אדם שמסוגל להיפגש ככה, ועוד בנסיעות לחו"ל, 10–12 פגישות ביום. לא סתם מכנים אותו המאבטחים "אנרג'ייזר". זה אומר שאנחנו עובדים סביבו במשמרות, והכול למדינת ישראל.

תודה. מבקר המדינה, ונסכם את הדיון. בבקשה, אדוני. קודם כול, אני מודה לאדוני המבקר שלמרות לוח הזמנים הצפוף – אתה צריך לנסוע גם לתל-אביב אמרו לי - מצאת לנכון להשתתף בדיון הזה פה. אמרת: למרות שיש דיון בוועדת כספים על התקציב, שגם הוא חשוב, אבל הדיון פה הרבה יותר חשוב.

מקובל עלי.

כבוד היושב-ראש, קודם כול יישר כוח לאפרת. אני חושב שהיא עושה עבודה חשובה מאוד, היא מציגה את הדברים בצורה נהירה ומעשית.
קרדיט נוסף, אני חושב שהגדול ביותר היום, מגיע לשופט בדימוס מיכה לינדנשטראוס, קודמי בתפקיד. הוא סבר שאין גוף במדינת ישראל שלא צריך להיות מבוקר, לרבות בית הנשיא. אני חושב שזו היתה החלטה נבונה מאוד של מר לינדנשטראוס.
הדוח חובק 40 עמודים. הוא נעשה על-ידי האגף לתפקידים מיוחדים – רינה קרמף נמצאת פה. הוא באמת נעשה במעגל קצר, כמו שאומרים, כדי להציף את הנושאים. אפשר לבקר גוף מבוקר כמו בית הנשיא מכוח סעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה בפן המנהלי, הכספי והמשקי שלו בלבד. אין מדובר בביקורת על נשיא המדינה כאזרח מספר 1 במדינת ישראל, עם כל הזכויות, ההערכה והכבוד שאנחנו מעניקים לו - לא רק אנחנו אלא העולם כולו, ובוועידה האחרונה ניתן לזה ביטוי. פעם היו אפילו שרים את זה: העולם כולו נגדנו, גינויים באו"ם; והיום תראו שהמצב שונה לחלוטין ונשיאי מדינות רבות מגיעים לבית הנשיא, מבקשים להגיע הנה. אני, כמשתתף בסגל א', עומד על השטיח ומקבל ורואה איך נשיאים ממדינות שונות בעולם מעריכים את מדינת ישראל בזכות נשיא המדינה. לא פשוט, כמו שאמרה אפרת. אדם בגיל 90 שעוסק בפעילות כזו - כל הכבוד.
עם זאת, גם אני חושב, בעקבות השופט לינדנשטראוס, שיש להחיל ביקורת המדינה על כל גוף שעוסק בהיבטים האלה, ובדעתי להרחיב את מעגל המבוקרים. למשל, לגבי קרן קיימת לישראל או בהיבטים שלא קשורים לאיגוד עובדים כשלעצמו, אבל גם על ההסתדרות הכללית.

אשר לדוח עצמו, קיבלתם כאן הסברים ואני חושב שהוא מדבר בעד עצמו. גם חבר הכנסת רוזנטל, עד כמה שהספקתי לשמוע, העלה נקודות מסוימות, וגם חברת הכנסת סטרוק שעכשיו הוסיפה כהנה וכהנה. אני חושב שרצוי וטוב שגם בית הנשיא יהיה חשוף לעין הציבורית, ולכן נמשיך ונעשה מעקבים או דוחות נוספים, ככל שיהיה צורך.
אני רוצה לומר שעל ביצוע תיקון הליקויים בזמן אמת ותוך תקופה קצרה מגיע לכם קרדיט. איפה שצריך לתת קרדיט אנחנו נותנים אותו, גם בדוחות. היום הגשנו ליושב-ראש הכנסת דוח על מערכת הביטחון, וגם שם יש שני קרדיטים לגופים ממשלתיים מסוימים, שפעלו לא רק כמו שצריך אלא אפילו מעבר לכך.
יושב-ראש הוועדה, אני שמח שהעלית את הדיון בדוח הזה. לדוגמה, הזכירו את ורדי, מבקרת הפנים, שאנחנו נותנים לה קרדיט, נותני לה גיבוי והדרכה. קבענו כבר פגישה כדי להדריך אותה ככל שאנחנו מניסיוננו יכולים לדבר עם מבקרי פנים, ולוודא שהעבודה שלה לא מוכתבת על-ידי בית הנשיא אלא עצמאית לחלוטין, בנושאים שהיא תקבע שחשוב לבדוק אותם. תודה.

אני רוצה לסכם את הדיון. תודה, כבוד מבקר המדינה.

כמובן, אנחנו מחזקים את מוסד בית הנשיא. זה באמת אחד המקומות שהם סמל לחברה ולמדינה. גם שם, כמובן, צריכים להיות שקיפות ונראות. אני שמח, כבוד המנכ"לית, שפרשת בפנינו את תיקון הליקויים, גם על-ידי הנושאים שהועלו על-ידי חברי הכנסת, ועל מה שיכולת לענות ענית. אבל, מבקר המדינה, כמו שאמרת, אולי תחשוב על דוח מעקב על הדבר הזה, שנוכל באמת לראות שהדברים - - -

מה המבקר אומר על הנושא של איסוף התרומות דרך האוניברסיטה?

עניין של איסוף תרומות הוא בעייתי לא רק בנקודה שאנחנו נמצאים בה פה אלא בכלל. האם תרומות זה דבר טוב? אתן לכם דוגמה, אולי זה נוגע גם דווקא לחברי הכנסת - נושא של הפריימריס. האם הפריימריס צריכים להיות ממומנים על-ידי תרומות? נתקלנו, וזה יובא לידי ביטוי בדוח האחרון, במועמדים שקיבלו תרומות מאוסטריה או ממוסקבה, כשלא ברור מה הקשר בין התורם לבין הנתרם.

פה יושבים שני חברי כנסת שאין להם פריימריס.

זה מצריך, לדעתי, דיון רחב יותר, מה קורה לגבי תרומות. גם מדינת ישראל עצמה מקבלת תרומות בדרך כזו או אחרת על-ידי גופים ישראלים או גופים שרשומים בחו"ל.

זה דיון מעמיק בנושא.

דיון מעמיק מאוד, שצריך להתייחס אליו בצורה מסודרת.

השאלה שעלתה פה - - -

אני חייב לסיים.

כוועדה, אני רוצה לקבל את הדיווח בנושא ההקדשות לאחר שתסיימו את התהליך הרגיש.

ברשותך, בגלל נושא ההקדשות, נזכרתי ברגע. צריך לזכור שבבית הנשיא לא היו ביקורות לפני 2008. זה הדוח הראשון שנעשה, והם קיבלו טלאים על גבי טלאים, נדבכים על גבי נדבכים במשך עשרות שנים. גם לתקן מצבים כאלה לוקח זמן. הדברים אינם פשוטים, מפני שיש לפעמים גם בעיות של תקציב פנימי של בית הנשיא, שלשנות דברים יכול להיות שזה יהיה פגיעה בזכויות עובדים, הסכמים קיבוציים וכו'. אני חושב שהיום המתווה שאפרת מציגה באמת אולי יביא גם לפתרון בתחום הזה.

כן, היא דברה על זה. תודה.

לגבי הקדשות, אנחנו כוועדה מבקשים, לאחר שזה יוסדר, רוצים לדעת, כמובן, ברגישות שאמרתם. נחשוב, נתייעץ ביחד לגבי ההמשך, אבל אנחנו שמחים שדיווחת על תיקון הליקויים משורש ונגעת בכל הנקודות שהצביע עליהן מבקר המדינה.

אני גם מברך אותך עם בעלך שתגדלו הילד בנחת, למרות שהחסרת כמה שעות, אבל תשלימי את זה. הצוות פה יידע לעבוד לבד.
תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:15.>