PAGE
30
ועדת הכספים
30/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 93>
מישיבת ועדת הכספים
יום ראשון, כ"ב בתמוז התשע"ג (30 ביוני 2013), שעה 14:00

<פרק ז', סעיפים 56(11), 58 ו-59(יא) ו-(יב) - הפחתת תשלומים למוסד לביטוח לאומי - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

מיכל בירן

גילה גמליאל

משה גפני

יצחק כהן

עליזה לביא

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

זבולון קלפה

אלעזר שטרן

עפר שלח

אורלי לוי אבקסיס

>
משה ברסימנטוב - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר

יגאל ברזני - סמנכ"ל ביטוח וגבייה, המוסד לביטוח לאומי

אביבה גיבל - מנהלת אגף מחקרי גבייה, המוסד לביטוח לאומי

שנטל שרה וסרשטיין - מנהלת תחום מחקר, המוסד לביטוח לאומי

אווה שאלתיאל - מנהלת תקציב תפעולי, המוסד לביטוח לאומי

מיכאלה אסולין - מרכזת תקציבים, המוסד לביטוח לאומי

רועי קרת - המוסד לביטוח לאומי

כרמית נאור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

שלומי מור - עו"ד, המוסד לביטוח לאומי

נתנאלה ברקלי - חוקרת, המוסד לביטוח לאומי

יוסף פולסקי - המוסד לביטוח לאומי

ניר קידר - רכז כלכלת בריאות, משרד הבריאות

שרון צ'רקסקי - מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית, נעמ"ת

עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

משכית בנדל - תחום רווחה ועוני, האגודה לזכויוות האזרח בישראל

מעין סימון - עו"ד, איגוד העובדים הסוציאליים

צבי קסלר - לשכת רואי חשבון

נסים עוג'י - עו"ד, יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

שמעון ליברטי - המשמר החברתי

שגית אפיק

טמיר כהן

אהובה שרון - חבר המתרגמים
<פרק ז', סעיפים 56(11), 58 ו-59(יא) ו-(יב) - הפחתת תשלומים למוסד לביטוח לאומי - מתוך הצעת חוק לשינוי סדרי עדיפויות לאומיים (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנים 2013 ו-2014), התשע"ג-2013>

אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. אנחנו עוסקים עכשיו בסעיף 56(11), חוק הביטוח הלאומי, הפחתת תשלומים מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי.

עמוד 732.

תקראי ותסבירי.

לא, קודם האוצר.

הסעיף הזה הוא באמת טכני ביחס לסעיפים האחרים. המטרה של הסעיף הזה היא לגלם את כל השינוי בהוצאה של הביטוח הלאומי בצד הוצאות המדינה.

נסביר בקצרה איך עובד מנגנון התקצוב של הביטוח הלאומי. יש לו הכנסות עצמיות ויש לו השתתפות בגבייה של אוצר המדינה ויש קצבאות שהן במימון מלא על ידי אוצר המדינה. זה בגדול שלושת זרמי ההכנסות של המוסד לביטוח לאומי.

אנחנו משנים עכשיו ואנחנו מפחיתים את ההוצאות של המוסד לביטוח לאומי ומגדילים את ההכנסות שלו כתוצאה מתיקוני החקיקה שאנחנו מבצעים במסגרת המדיניות הכלכלית, אם אלה קצבאות ילדים עליהם דיברנו בישיבה הקודמת, עקרות הבית, השינוי בסיעוד, הסדרי השיבוב שאנחנו נעשה. מטרת הסעיף הזה היא להעביר את התיקון להוצאות המדינה, לחסוך את זה בהוצאות המדינה. אנחנו משאירים את הביטוח הלאומי מאוזן מבחינת הכנסות מול הוצאות, פער בין הכנסות לבין הוצאות, ואת החיסכון שיהיה בהוצאה של הביטוח הלאומי אנחנו זוקפים לטובת צד ההוצאה בתקציב המדינה. הדרך הטכנית שבה אנחנו עושים את זה היא באמצעות תיקון לוח ב' שיקבע את גובה השתתפות המדינה בענף ילדים. אנחנו מורידים את זה מ-210 אחוזים ל-164 וחצי אחוזים. זה בשונה ממה שכתוב אצלכם אבל הייתה אצלנו טעות.

אתה משנה את מה שיש בכחול?

כן. במקום 175 ל-164 וחצי.

כדי שאהיה נאמן לחבריי ואייצג אותם נאמנה, רק להבין. הסעיף הזה הוא יוצר גשר. זאת אומרת, מה יעבור דרך הגשר זה כרגע לא חשוב. גם אם מישהו מתנגד לקצבאות או חושב שהקצבאות צריכות להיות בסכום אחר, זה לא משנה, כי זה רק יוצר את הגשר שבמידה ומה שיאושר, יעבור בקיזוז, אבל זה לא אומר עדיין מה יאושר. נכון?

בהנחה שכל מה שיאושר יאושר, המספר שצריך להיות כתוב הוא 164 וחצי אחוזים. אנחנו בכל מקרה נעשה את החישוב.

יש כאן סעיפים שלא נדונו בכלל.

השיעור שאני נתתי מגלם כאן את כל ההפחתות שיש בביטוח הלאומי, איך אנחנו מעבירים את זה לתקציב המדינה והטכניקה היא באמצעות קיזוז השתתפות המדינה בתקציב המוסד לביטוח לאומי.

זאת אומרת, זה יצירת הגשר הזה.

נכון. זאת הגדרה טובה.

הלאימו את הביטוח הלאומי.

הוא שייך למדינה אחרת?

לא, לא שייך למדינה אחרת. פשוט הלאמתם את הכסף של הביטוח הלאומי. יש שם יתרה. הסעיף הזה של קצבאות הילדים, אין לי כאן את הנייר.

זה קשור לזה?

בטח שקשור.

אני אגיד במה זה קשור ובמה זה לא קשור. מנגנון התקצוב של המוסד לביטוח לאומי מסורבל ומסובך. נקודה. הם גובים כסף, מפלגים את זה לענפים, אנחנו משתתפים בגבייה שלהם על הסך הכול ומשתתפים בגבייה שהם זקפו לכל ענף וענף. זה המנגנון. מה לעשות, אין התאמה מוחלטת בין מה שגובים בענף מסוים לבין מה שמוציאים באותו ענף ולכן גם יש העברות בין הענפים במהלך אותה שנה, מנגנון שגם הוועדות האחרונות שהיו במוסד לביטוח לאומי המליצו לבטל את המנגנון הזה. זה לא רלוונטי.

זה לא היה כל השנים.

זה כן היסטורי.

לא היה מצב שבאתם להפחית מקצבאות הילדים.

מעבירים כל הזמן.

אני יודע, אבל היו שנים שזה לא היה.

אני יודע על הרבה שנים שזה כן היה.

ליצמן, אני סומכת עליך יותר מאשר על ויקיפדיה.

היו שנים שבהתחלה היה גירעון והחלטתם לקחת מקצבאות הילדים ולמלא את הגירעון. היו שנים שלא נגעו בזה.

אני יכול להעיד על העשור האחרון ונמצאים כאן אנשי הביטוח הלאומי שיכולים להעיד על יותר.

שוב, מכיוון שלתקציב המדינה יש מגבלת הוצאה ומגבלת הכנסה, אנחנו בעצם מגלמים – אולי זאת לא המילה המדויקת אבל היא כן מבהירה את המהות – מגלגלים את השינוי בהוצאה של הביטוח הלאומי לשינוי בהוצאה כדי שלא נצטרך לעשות התאמות במקומות אחרים. הדרך לעשות את זה היא באמצעות שינוי מנגנון ההשתתפות. הביטוח הלאומי יגיד את מה שיהיה לו להגיד.

מה קרה שזה מגיע היום?

לא הבנתי את השאלה.

מה קרה שפתאום ב-2013 תופסים את זה? למה לא עשו את זה בשנים קודמות?

הרב ליצמן, מה שאנחנו עושים, בהנחה שאנחנו מבצעים ---

מה שעושים, הבנתי. תגיד לי רק דבר אחד.

עכשיו הולכים לעשות שינויים.

כי עכשיו אנחנו הולכים לעשות שינויים. מכיוון שאנחנו מורידים את ההוצאה של ביטוח לאומי, אנחנו מגלמים את זה בתקציב המדינה.

יגאל ברזני, רואה חשבון, סמנכ"ל ביטוח לאומי. הכוונה כאן היא להעביר שלושה מיליארד ו-340 מיליון שקלים מביטוח לאומי לטובת האוצר. 2.9 מיליארד שקלים הם קצבאות ילדים, מאה מיליון שקלים זה סיעוד, מאה מיליון שקלים זה שיבוב, ארבעים מיליון שקלים זה דמי קבורה ומאתיים מיליון זה עקרת מיליון שקלים. כל מה שמנסים להעביר בחוק ההסדרים וזה מה שהאוצר חושב שיוכל לחסוך מהוצאות הביטוח הלאומי.

מה דמי קבורה קשור לזה?

במקור היה תשלום ארנונה.

הם ירעיבו את האנשים כדי שימותו ואז ייקחו.

הדיון על עקרת הבית עוד לא התקיים. עושים דיון מקדמי והאוצר בא ואומר שהוא כבר רוצה את המאתיים מיליוני שקלים על חשבון הדבר הזה.

אני רוצה להזכיר לאוצר שחוק עקרת הבית - שכאן מבקשים לקחת מאתיים מיליון שקלים – עבר ב-2003, ב-2004 וב-2005.

לא. עבר פעם אחת. הוא לא עבר שלוש פעמים.

ב-2003 והוא היה בתוקף.

הוא עבר פעם אחת והיה בתוקף.

החוק היה בתוקף משנת 2003, ב-2004 ונדמה לי שגם ב-2005 או שב-2005 הוא בוטל.

בוטל עוד קודם.

למה בוטל?

החלטתם לא לגבות.

תנו לי דקה ואני אסיים. זה מאוד פשוט. החוק בוטל בגלל מספר העובדים שהיינו צריכים כדי לקיים את החוק הזה. אז היה מדובר בערך ב-800 אלף והיום מדברים על 600 אלף עקרות בית שלא נמצאות במעגל המס ועכשיו צריך להכניס אותן. 400 אלף זה לחיוב שנתי מלא ו-200 אלף לחיובים חודשיים חסרים. ה-600 אלף זה בערך מאתיים עובדים. האוצר לא יכול היה לתת לנו אותם ב-2003 וב-2004. ב-2007 האוצר העביר חוק – ויש לי כאן את דברי ההסבר לחוק – ואני אקריא לכם בדיוק מה כתוב בו.

אבל זה לא הדיון על עקרות הבית.

שנייה. יש כאן מאתיים מיליון שקלים העברה לאוצר ואני מדבר על עקרות הבית. האוצר אומר, תנו לנו את מאתיים מיליוני השקלים. ב-2007 האוצר ביטל את נקודת הזיכוי במס הכנסה עבור עקרת הבית ואני אקריא לכם את דברי ההסבר לחוק: "בשל קשיים לגביית מס בריאות המוטל על עקרת הבית, מוצע לבטל את הסעיף של נקודת הזיכוי לעקרת הבית ולהטיל בעקיפין על עקרת הבית חובת תשלום מס בריאות". זאת אומרת, ב-2003 ניסו להעביר את מס הבריאות – זה היה בערך שמונים או מאה שקלים - - -

אתה מדבר עכשיו על הנושא של עקרות הבית?

עקרות הבית. כאן מדובר על מאתיים מיליוני שקלים.

אבל אנחנו לא מדברים על הסעיף הזה.

על זה אנחנו מדברים כאן.

לא.

האוצר רוצה את מאתיים מיליוני השקלים. אני אומר שוב שהאוצר ניסה להעביר את זה, הוא לא יכול היה לתת לנו מאתיים עובדים ואז הוא ביטל את זה ולקח מעקרת הבית מס כפול כי ביטול נקודת הזיכוי היה מאתיים שקלים במקום מאה שקלים. האוצר יודע גם עכשיו שהוא לא יוכל להעביר כי מספר העובדים הוא יותר ממאתיים. אם האוצר יודע מראש שיהיה לו קשה מאוד לתת מספר כזה של עובדים, אז איך יכול להיות שהביטוח הלאומי כבר ישלם מהכיס שלו את הכסף הזה? זאת אומרת, הם באים לביטוח לאומי ואומרים לו להעביר מאתיים מיליון שקלים לאוצר על חשבון, כשאנחנו יודעים שאי אפשר לבצע את הדבר הזה.

יגאל, אני רוצה שניכנס לסדר. אנחנו לא הולכים להצביע על זה עכשיו בנפרד מעקרות הבית וכולי. ודאי שלדוגמה אם לא יאושר הנושא של עקרות הבית, ודאי שהסעיף הזה ישונה בהתאם וכך כל דבר.

זה מה שהוא אומר.

אותו הדבר עם הסיעוד.

כאן בונים גשר. הם בונים את הגשר הזה בהנחה שכל מה שכתוב יאושר. כל מה שלא יאושר, ירד מהסכומים בהם מדובר.

אני רוצה להסביר במה מדובר.

אומר מר ברזני שבמה שאתה דן עכשיו, למשל דמי קבורה אבל דמי קבורה ירד.

תקראו תעריף לחברה קדישא. תמצאו דברים אחרים להגן עליהם ולא על זה.

מה עם דמי קבורה? יש או אין דמי קבורה?

זה לא ארנונה. זה עדכון תעריף. נעשתה עבודה במוסד לביטוח לאומי שבדקה מה התעריף הנכון לשלם לחברות הקבורה כגון חברת קדישא. נמצא שיש פער בתעריף של 45 מיליון שקלים. במקום לקצץ את זה מכל מיני דברים אחרים, אנחנו מורידים את זה ומתאימים את הפערים לעלות בפועל.

איפה החוק הזה?

זה לא חוק. זאת התאמת תעריף. זה לא בתחום אחריותי אבל אני אבדוק לכם בדיוק מה המנגנון החוקי להתאים את התעריף.

כמה זה היום וכמה אתה מוריד?

אני לא זוכר. אני אתן לך את הנתונים. המשמעות המצרפית היא 45 מיליון שקלים. זה לא בתחום אחריותי אבל אני אתן לך את הנתונים.

ואם יעשו לך מחר שביתה?

חבל, אנחנו לא מדברים בנושא.

זה לא משנה. אתם העליתם את זה.

בתקנות יהיה דיון בוועדת העבודה והרווחה.

על מה דנים עכשיו?

אני מסביר. יש כאן סעיף שאנחנו צריכים לדון בו בחוק ההסדרים והסעיף הזה בונה גשר בין האוצר לביטוח לאומי.

מה זה גשר?

צינור.

אני מסביר. משה הסביר את זה. ברגע שיקוצץ מהביטוח הלאומי, לא חשוב כרגע מה יקוצץ, יצטרכו לאזן את הביטוח הלאומי.

כאן זה ההפך. מאזנים את האוצר.

מה הוא עשה עד היום? הוא לקח.

אנחנו נותנים כסף לביטוח הלאומי.

אתה כל שנה לוקח כסף מהביטוח הלאומי.

אנחנו נותנים כסף ואנחנו ניתן פחות בהתאם לירידת ההוצאה. זה המנגנון.

אז מה הדבר הזה עושה?

שוב, הדרך שבה אנחנו מגלמים את זה בתקציב המדינה, אוצר המדינה משתתף בתקציב המוסד לביטוח לאומי בגבייה. על כל שקל שהם גובים, לצורך העניין לענף ילדים, אנחנו נותנים שני שקלים ועשר אגורות. במקום לתת שני שקלים ועשר אגורות, ניתן שקל ו-64 וחצי. הפער בין שני שקלים ועשר אגורות לשקל ו-64.5 אגורות מגלם את השינוי הצפוי בהוצאה של הביטוח הלאומי. הביטוח הלאומי יישאר אדיש לשינוי הזה. הוא לא ירוויח והוא לא יפסיד, שוב, בהתאם לשינוי שיהיה בפועל. אנחנו נתאים את המספר בהתאם לשינוי שיהיה בפועל.

שינוי בפועל, הכוונה בהתאם למה שיסוכם.

נכון.

הערה. ההנחה של האוצר שאנחנו נגבה את מרבית הכסף.

לא, אין כאן הנחה.

יש כאן הנחה שאם החוק יעבור - - -

אולי לא יאשרו? האוצר מסביר שמה שבסוף יסוכם - יכול להיות שנזרוק את זה החוצה, את נושא עקרות הבית - - -

תודה ניסן. לשמוע את זה כאמירה.

זאת באמת הייתה אמירה.

היה שווה לבוא במיוחד מהפריפריה.

אני אומר את זה כמעט על כל סעיף. זה לא מס שפתיים. אורלי, אנחנו נצטרך לעשות עדיפויות אלא אם כן את רוצה לפרק ממשלה. אמרתי, זה ההבדל בין ר' משה לביני. הוא יכול ללכת וכל מה שהוא מרגיש שלא טוב, הוא יצביע נגד. לי יש מגבלה ואני צריך לכן לעשות עדיפויות.

אני מכיר מספיק אנשים שרוצים להיכנס לממשלה. מה אתה מאיים?

אני לא מאיים. איימתי? לא איימתי. לא ידעתי שאתם רוצים לחזור לממשלה.

אני לא.

אתם תיכנסו אחרי שיעבירו את התקציב.

הסכום עליו ידובר זה הסכום שבסופו של דבר יישאר אחרי שהתקציב יאושר. יכול להיות שזה יהיה מאה מיליון, יכול להיות שהוא יהיה 700 מיליון ויכול להיות שהסכום יהיה אפס. לא יודע. זה מה שיהיה. הם כרגע בונים את זה על מה שכתוב כאן, בהנחה שכל זה יעבור. לא יעבור, הם יעדכנו את זה. כלומר, מה שמקריאים עכשיו זה לא כזה ראה וקדש.

אפשר לשאול את הביטוח הלאומי?

זה סעיף טכני.

לא. זה ממש לא סעיף טכני ואני רוצה לומר משפט אחד. כל מאות המיליונים שלא נוגעים לקצבאות הילדים, אלה סכומים שאף אחד, גם לא האוצר, לא יודע כמה מהם, אם בכלל, ייכנסו לקופת הביטוח הלאומי. לכן, אם באמת רוצים לדבר על גשר או על צינור שמעביר כסף מצד לצד, הדרך לעשות את זה באופן אמיתי היא לבדוק בסוף השנה כמה כסף נחסך ואת הכסף הזה לא להעביר. להגיד מראש שהמוסד לביטוח לאומי יגבה מאתיים מיליון שקלים, שכנראה זה לא יקרה, וייהנה משיבוב של עוד מאה מיליון שקלים שגם זה לא בטוח יקרה, ויפחית דמי קבורה ב-45 מיליון שקלים, שגם זה לא בטוח יקרה משום שזה בכלל לא חוק שהגיע לכנסת אלא זאת חקיקת משנה שהממשלה החליטה להורות לשר לעשות אותה והשר עוד לא עשה אותה ורק כשהוא יעשה אותה ובג"ץ יאשר אותה, אז נדע אם יש הפחתה בדמי הקבורה או אין הפחתה בדמי הקבורה. מראש לבוא ולכתוב בחוק שהאוצר מפחית את הסכומים האלה שהם כרגע על הקרח, זה לא נכון.

רציתי להבהיר שגם אם החוק יעבור, הכסף הזה לא מובטח ולכן אי אפשר להוריד אותו מראש.

הבנתי. מה שאני הבנתי בשולי הדברים שלך שיש כאן ממשלה בתוך ממשלה. זאת אומרת, בהחלט יכול להיות שיבוא חוק נניח איקס והביטוח הלאומי, כמו שאני הבנתי בשולי הדברים, לא יצליח או לא ירצה או לא יעשה ולא יגבה.

הוא לא הצליח.

מה זה לא הצליח? כי הוא אומר שאין לו מספיק עובדים. הוא בטח רוצה תוספות. אנחנו הרי מכירים את זה. גם בחברת חשמל לא הולכים לרפורמה כי הם אומרים שהם רוצים את זה ואת זה ואת זה.

אני רוצה למחות על כך שלא נמצאות כאן כל חברות הכנסת, כך שאין מי שיגן על עקרות הבית.

שר האוצר במליאה, בתגובה לביקורת שלנו על העניין של עקרות הבית, אמר שזה כסף שמיועד לביטוח לעקרות הבית האלה. הוא אמר את הדבר הזה במפורש.

עוד לא הגענו לעקרות הבית.

הוא אמר במפורש שהכסף הזה נועד לבטח את עקרות הבית בהמשך. אם לוקחים את הכסף הזה, ממה ישלמו להן?

זאת אומרת, אתה בעד שכן נטיל.

לא. הוא אומר במקרה שזה יעבור על אפו ועל חמתו, מה קורה.

כן.

אבל כשנדון בסעיף הזה בעוד דקה.

למה בכלל האוצר לוקח את הכסף הזה? זה לא שלו. הוא נועד לבטח את עקרות הבית.

כשנדבר על עקרות הבית, תעלה את זה.

אני מציע להוריד את דמי הקבורה רק למי שיש כושר השתכרות.

אני יכול להתייחס?

אתה יכול להתייחס. אחר כך נקריא אותו ונכתוב את ההסתייגויות.

אני מבקש להתייחס לסעיף. ראשית, אני רוצה רק להעיר לגבי הנושא הזה שעובדי הביטוח הלאומי הם לא עובדי חברת חשמל. אלה לא תנאים. עובדי הביטוח הלאומי, בניגוד לאוצר, דואגים לאזרחים, לאלה שמבוטחים בביטוח הלאומי. האוצר, תפקידו לדאוג לתקציב המדינה. אתה צריך להחליט, גם אני צריך להחליט, כולנו צריכים להחליט מה בסדרי העדיפויות, אבל עובדי הביטוח הלאומי מייצגים את המבוטחים.

מופיע כאן שבענף הילדים יש עודף בביטוח הלאומי בסכום של 18 מיליארד שקלים ו-982 מיליון ו-242 אלף. יש עודף. זה לא שהאוצר מממן אותם. יש עודף שהאוצר לוקח מהם.

לא הבנתי. בקצבת הילדים יש עודף?

בענף הילדים במוסד לביטוח לאומי יש עודף של 18 מיליארד. אני טועה?

לא.

18 מיליארד, 982 מיליון ו-242 אלף.

אתה לא טועה מבחינת העודף אבל הכסף הזה לא הולך לאוצר המדינה. משתמשים בו לכסות ענפים גירעוניים.

משה אמר שהולכים להוסיף. מה שכתוב כאן ואם אני טועה, תקנו אותי כי אני לא עובד הביטוח הלאומי ואני גם לא עובד האוצר.

אז למה אנחנו מקצצים בקצבאות הילדים?

יש חוסר בזקנה, באימהות, בסיעוד ובכל הענפים האחרים.

הם מעבירים מענף לענף.

אני בור ועם הארץ, אני לא יודע, אני אומר את הנתונים שלפניי והם אומרים שיש עודף בענף קצבאות הילדים בסכום של כמעט עשרים מיליארד שקלים או 19 מיליארד שקלים.

דבר שני. מה שנאמר כאן זה שגם במידה ואכן יאושר הנושא של עקרות הבית, גם במידה ויאושר כל דבר אחר שאנחנו מדברים עליו בתוך הענף הזה, אז גם קצבאות הילדים עדיין לא אושר. אני לא יודע מה יהיה בסוף. לאף אחד מאתנו אין מושג. אנחנו דנים עכשיו על דבר שבאמת לא בא לעולם כי טוענים עובדי הביטוח הלאומי, אנשים בכירים בביטוח הלאומי, ואומרים שגם אם תאשרו את החוק, אנחנו לא נוכל לגבות את זה. כבר היה תקדים בעבר. אדוני היושב ראש, זה מה שהגמרא אומרת: זה ספק ספקה. קודם כל, יש ספק האם זה יעבור. יכול להיות שחלק לא יעבור. עקרות הבית, קצבאות הילדים או כל דבר אחר.

כן, באמת מעניין איך הסעיף הזה יצא לפועל.

איך עושים את זה.

אתם מערבבים. לא דנים על זה כרגע. עוד דקה נגיע לסעיף. זה לא הסעיף הזה.

על מה אנחנו כן דנים?

על הצינור הזה.

אני מציעה שלא תדון על זה היום אלא תדחה את זה ליום שכל חברות הכנסת יהיו נוכחות.

לא יכול להיות מצב שאנחנו נגיד שהצינור יהיה בסדר על דברים שהביטוח הלאומי לא יוכל לגבות אחר כך.

שוב, מסבירים לך כרגע שהצינור הזה יעביר מה שיוחלט בסוף.

למה לא נחכה אתו לסוף?

מה זה משנה? זה ישתנה בהתאם. הרי גם הוא אומר לך.

בהתאם לפגיעה בפועל.

לא. בהתאם למה שיוחלט בסוף, בהתאם למה שכנסת ישראל תחליט. מה היחס בין האוצר לביטוח הלאומי באופן כללי, מה זה קשור אלינו? אני אומר שאנחנו צריכים ---

זה קשור.

קשור, אבל לא לסעיף הזה. אתה רוצה, יום אחד נעלה את הדיון ונדון במערכת היחסים בין האוצר לביטוח הלאומי.

לא, אבל אם מבקשים מאתנו להצביע, מן הראוי שנבין את המשמעויות.

לא ביקשו מכם להצביע.

שנבין מה בדיוק הסעיף אומר. יחסי הגומלין בין הביטוח הלאומי לאוצר?

לא.

לא יותר חכם לדון בזה אחרי שנדע מה אנחנו מעבירים ומה לא?

אבל זה כפוף למה שיוחלט.

ואז נדון בזה עוד הפעם.

לא נדון עוד פעם. אוטומטית.

נצטרך לשנות את הנוסח.

נשנה את הנוסח אחרי שנראה מה ההתאמות שבוצעו בתקציב. אנחנו נעשה את זה ברמה תכנונית. יש חוק, יש ממשלה, יש שר רווחה ואם הממשלה והכנסת תורה למוסד לביטוח לאומי לגבות מעקרות בית, הוא ייאלץ לגבות מעקרות הבית. אנחנו נשב עם המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי ונסגור אתו איזה משאבים הוא צריך כדי לעמוד במשימה הזאת.

זה לא משנה. אנחנו נידרש לדיון בוועדה עוד פעם כדי לאשר את הנוסח החדש.

רק לסכום. רק לשיעור.

למה לא נשאיר את זה לסוף?

מה זה משנה? כבר דנתם בזה.

אני לא מבינה מה הלחץ.

תקראי.

אומרת היועצת המשפטית שנצטרך להחזיר את זה לוועדה.

היא תקריא את זה.

לא סיימתי את דבריי. אמרתי שיש ספק ספקה. יש ספק אחד האם החוק יאושר.

איזה חוק?

החוק של עקרות הבית למשל או כל דבר אחר.

הספק הנוסף. גם אם נאשר את החוק, טוענים במוסד לביטוח לאומי שכבר הייתה בעבר העברת חוק מהסוג הזה והמוסד לביטוח לאומי לא גבה את הכסף. בחוק הזה אנחנו הולכים לאשר לאוצר להוריד כסף מהביטוח הלאומי – לא משנה מהי הדרך, או בדרך של אי העברת כסף או בדרך של משיכת כסף מהביטוח הלאומי – כשאנחנו לא יודעים בכלל אם הביטוח הלאומי גבה את הכסף, גם אם אישרנו את זה.

מה אתה מציע? מה אתה מציע שיהיה?

אני מציע לקבל החלטה.

הרי אם הם גובים או לא, אתה תדע אחרי שנה או שנתיים.

תקציב המדינה הוא תכנוני. אנחנו גם לא יודעים כמה מס הכנסה נגבה וכמה מע"מ נגבה וכמה מסים אחרים נגבה אבל אנחנו מתכננים את התקציב לפי זה.

אני מציע לקבל החלטה אחרי שיאושרו החוקים.

אבל גם אז זה לא רלוונטי. אתה יודע כמה הם יגבו ואיך?

הדבר הנוסף שהממשלה תכתוב שזה מותנה בגבייה בפועל.

זה לא יהיה מותנה בגבייה בפועל. תקציב המדינה הוא תכנוני.

על כל סעיף תצטרך לכתוב את זה. אתה יודע כמה מס הכנסה תגבה? אתה מאשר כאן.

לא.

מה אתה מוריד במס הכנסה? אתה מוריד מהגירעון.

אני לא מוריד שום דבר. אני אומר לך שיש כאן דבר. אני לא רוצה לספר את ההיסטוריה. יש כאן הלאמה של הביטוח הלאומי. יש פה הלאמה של הביטוח הלאומי.

אנחנו לא נאפשר.

אני מציע הסתייגות עד מאה מיליון שקלים.

המדינה משתתפת בתקציב המוסד לביטוח לאומי.

השנתי.

ההוצאה של הביטוח הלאומי תרד והשתתפות המדינה בתקציב המוסד לביטוח לאומי תרד בהתאמה. זה כל מה שכתוב.

מה שיוחלט בסוף, זה מה שיהיה.

אנחנו מתכננים. תקציב המדינה הוא תקציב תכנוני. אנחנו לעולם לא יודעים כמה בדיוק יוציאו וכמה בדיוק ייכנס, לא בביטוח הלאומי ולא בכל מקום אחר. לכן אנחנו קובעים עכשיו, מראש, מה אנחנו עושים.

אתם גובים את זה על בסיס אחוזים?

זה נקבע באחוזים.

זה צפי. לא מעניין אותם כמה הם יגבו או לא. זה לפי הערכה. אתם רוצים שהם יחתמו על השק אוטומטית.

הם לא מדינה נפרדת. זה לא שק. אנחנו חותמים על השק. זה תקציב שאוצר המדינה מעביר להם, בואו לא נתבלבל. אנחנו מפחיתים את מה שאנחנו מעבירים להם.

אבל הם גובים מאתנו ביטוח לאומי.

זה אנחנו מעבירים להם. זה לא האוצר.

לא, זה האוצר. זאת השתתפות אוצר.

זה לא תקציב המדינה. אנחנו מעבירים.

הוא טוען שזה לא הכסף שכל אחד מאתנו משלם לביטוח לאומי. הוא מדבר על הסכום הנוסף שהמדינה מתקצבת.

אני רוצה להבין. אני מבולבלת.

האם מה שליצמן אומר כרגע זה נכון או לא נכון?

לא נכון. עכשיו אני אסביר. העברת כסף מהמוסד לביטוח לאומי לאוצר המדינה, זה לא העניין. אנחנו מדברים על כך שאוצר המדינה ישתתף בתקציב המוסד לביטוח לאומי בגבייה ואנחנו את זה נוריד.

מה פירוש משתתף?

משתתף. על כל שקל שהוא גובה, אוצר המדינה מעביר לו סדר גודל של 68 אגורות.

זאת אומרת, מזה שאנחנו משלמים ביטוח לאומי - - -

מזה שאתה משלם מס הכנסה.

לא. מזה שאנחנו משלמים ביטוח לאומי, לא מס הכנסה. אל תכניס דברים אחרים. אין מספיק כסף לשלם את הקצבאות.

זה נכון. לכן אוצר המדינה משתתף.

איך יכול להיות שאין כסף?

כי אתה רוצה שמערכת המיסוי תהיה כזאת שיהיה יותר מס הכנסה מאשר דמי ביטוח לאומי.

הוא שואל אותך האם זה נכון שמה שגובים האזרחים, הוא מכסה.

כן. הוא אמר את זה כמה פעמים.

לא, הוא לא אמר את זה. הוא הלך למס הכנסה.

לא, הוא אמר.

הוא לא אמר. הוא הלך למס הכנסה.

אני רוצה שיסבירו לי איך היום נעשית ההתחשבנות.

כסף שאנחנו האזרחים משלמים.

זה כסף שאנחנו משלמים ביטוח לאומי או שזה כסף שאנחנו משלמים מס הכנסה. אלה שני דברים. ביטוח לאומי, לא יכול לגעת ולא יכול להגיד מילה ולא יכול להגיד מאיפה להביא כי זה כסף שלי ולא שלו. הוא יכול להגיד מס הכנסה. הוא בעל הבית על מס הכנסה. הוא בעל הבית על תקציב המדינה אבל הוא לא בעל הבית על ביטוח לאומי.

בואו נעשה סדר. הממשלה אחראית על כל ההוצאה הציבורית של הממשלה.

התשובה היא לא. על זה אני חולק עליך מהרגע הראשון.

משה, הרב ליצמן שאל שאלה טכנית.

עכשיו אני עונה על השאלה הטכנית.

האם הכסף שגובים מאתנו.

אני עונה ביתר פירוט. המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי. דמי ביטוח לאומי לא מכסים.

אומרים לי שאני לא צודק.

אני רוצה לשמוע אותם. אני רוצה שהביטוח הלאומי יסביר.

לביטוח הלאומי יש הכנסה משלושה מקורות. זה באמת קצת מסובך כי זאת איזושהי ארכיאולוגיה. אתם מבינים, יצרתם את חלקה.

המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח לאומי ישירות מהאזרחים. בנוסף, מועבר כסף מאוצר המדינה למוסד לביטוח לאומי כפונקציה של השתתפות בגבייה.

על כל שקל, הוא אמר 68 אגורות.

בקירוב על כל שקל שהם גובים, אנחנו נותנים להם 67-68 אגורות. שוב, בקירוב. מעבר לזה, יש קצבאות שהן קצבאות שהן במימון מלא של אוצר המדינה. המהלך שנעשה כאן הוא מהלך שמוריד את ההוצאות של הביטוח הלאומי.

סליחה, באיזה ענף חסר כסף?

יש ענפים עם עודף ויש ענפים עם חוסר. יש עודף בילדים. בכל הענפים, למעט ילדים, יש חוסר.

יש עודף בקצבאות ילדים, אני יודע.

בענף ילדים.

בענף. יש חסר באבטלה.

אגב, העודף נובע מההשתתפות של המדינה.

תקן אותי אם אני טועה. כשחסר כסף באבטלה, ידוע לי שמעבירים כסף מקצבאות ילדים. זה אחד הדברים שעשו. נלחמנו נגד זה אבל לא הצלחנו. מעבירים מענף ילדים לכסות את המחסור באבטלה. איפה האוצר כאן?

אני אסביר. אני גם יודע למה אתה מתייחס.

גם אחרי שמעבירים, עוד חסר כסף.

לא נכון. עובדה שיש יתר.

כך הוא אומר.

איך יכול להיות שיש כאן עודף של עשרים מיליארד שקלים?

העודף המהולל בקצבאות הילדים, עיקרו נובע מהשתתפות אוצר המדינה בקצבאות הילדים.

כמה שילמתם לביטוח הלאומי בשנה שעברה?

אני לא יודע.

אני אומר לך שלא.

אני לא יודע מה ההכנסות העצמיות שלכם בענף ילדים, אבל אנחנו על כל שקל שהם גובים, נותנים להם שני שקלים ועשר אגורות.

אתם מעבירים את זה לביטוח הלאומי ישירות?

אנחנו מעבירים את זה למוסד לביטוח לאומי.

אני אבקש לשמוע גם את הביטוח הלאומי.

אני אתן גם את המספר. הם גובים כ-35 מיליארד ואנחנו נותנים כ-21 מיליארד שקלים. כמו שאמרתי, יש עודף רב בענף ילדים ובכל שנה מבוצע ויסות, מעבירים את העודף מענף. הילדים לענפים הגירעוניים כמו סיעוד, זקנה, אימהות, אבטלה וכיוצא בזה.

אני רוצה לקראת הדיון הזה נתון. אני רוצה שהם ייתנו לנו את הנתון שאומר איזה ענפים בחסר ואיזה ענפים לא.

אני אומר לך. ילדים בעודף.

גם מה הסיבה.

אני רוצה שהם יגידו את זה.

ליצמן, אתה יכול להסביר לי למה זה קשור לנושא בו אנחנו דנים עכשיו?

הוא רוצה לקצץ מהעברת האוצר לביטוח לאומי.

הוא אומר שמה שיוחלט כאן שנניח מקוצץ מהביטוח הלאומי, בהעברות שהוא מעביר, את אותו סכום יקצצו. מה הקושי? למה זה קשור לכל הדברים שדיברת עד עכשיו? לא קשור לכל הדברים האלה. כמה יקוצץ? מה שבסוף יוחלט אבל לא היום כי אף אחד מאתנו עוד לא יודע.

השאלה אם מבחינה משפטית נכון לעשות את זה עכשיו בטרם החלטנו.

את לא תוכלי לדעת בסוף.

למה? אני שואלת עכשיו את היועצת המשפטית האם נידרש שוב פעם לשבת כאן כדי לתקן?

אנחנו נידרש לשנות את הנוסח, ככל שיהיו שינויים.

רק את המספר. את האחוז. זה הכול.

אתה יודע כמה זה אחר כך מסורבל?

תקריאי את הסעיף.

רגע, הביטוח הלאומי. חשוב לשמוע אותם.

שוב, זה לא דיון על הביטוח הלאומי כביטוח לאומי. אל תעמיסו.

זה הכסף של הביטוח הלאומי.

אחר כך תאמרו שאין זמן לנושאים אחרים. אל תעמיסו את כל הדיון על הנושא של הביטוח הלאומי שהוא נושא חשוב.

אדוני, אני רוצה לעזור.

הסברתם.

אני רוצה לעזור לאוצר. הייתה חסרה שורה אחת.

זה לא המנדט לשולחן הזה הנושא של ביטוח לאומי של עקרות הבית. מה עניין שמיטה להר סיני? אני לא מבינה.

חברת הכנסת לביא שאלה שאלה נכונה. הנושא של עקרות הבית לא יידון כאן, הוא הועבר לוועדת העבודה והרווחה. כאן יידון רק הנושא של מס בריאות. השאלה היא למה אנחנו צריכים לדון על העניין הזה. השאלה הנשאלת היא האם כאן אתה בא ומעביר אחוז מסוים שאתה טוען שיגולם, ממשרד האוצר לביטוח לאומי, שבין יתר הדברים שמגולמים כאן זה גם ההשלכות של מס של ביטוח לאומי של עקרות הבית, שזה בכלל לא נדון כאן אלא נדון בוועדה אחרת, בוועדת העבודה והרווחה.

מה רלוונטי?

בהחלט זה רלוונטי.

מס קבורה יידון כאן?

הסעיף הזה היה צריך לעבור לוועדת העבודה והרווחה. יש השלכה על מה שיקרה בוועדת העבודה והרווחה. אתה רוצה להצביע על משהו.

על מה את מדברת עכשיו? את יכולה להסביר לי?

כן. יסביר לך משה ברסימנטוב שהבין על מה אני מדברת.

לא. אני הבנתי מה את אומרת. אני מוכן להסביר לך.

עכשיו אנחנו מדברים על האחוזים שאתם תתקזזו עם הביטוח הלאומי. המספר הקיים היום בחוק, אתם מגלמים גם את ההוצאות של מס עקרות הבית בנושא של הביטוח הלאומי. הסוגיה הזאת לא צריכה להידון כאן.

זה לא עניינו של השולחן הזה בכלל.

זה נדון בוועדת העבודה והרווחה.

אני אסביר במשפט אחד ואחר כך נקריא. ניקודה. מי שלא רוצה, שיסתייג. אני אומר עוד פעם, יהיו הרבה נושאים שיידונו גם בוועדות אחרות. אם יש קבורה לדוגמה, זה לא יידון כאן אלא יידון בוועדה אחרת. לא משנה. יהיו כל מיני נושאים שיש להם השלכה על הביטוח הלאומי.

קבורה זה בוועדת המדע, לא?

ועדת המדע החליטה לא לקבור שום דבר.

יהיו השלכות על כל מיני נושאים. חלק מהנושאים יידונו אצלנו וחלק יידונו בוועדות אחרות. עוד לא יודעים מה יוחלט. כאן, הסעיף הזה בא לומר כרגע שצריכה להיות איזושהי דרך להתחשבנות בין ביטוח לאומי לאוצר. מאחר שהאוצר מעביר הרבה מאוד כספים, ברגע שהתקציב יאושר, כל אותם דברים שיאושרו וקשורים לביטוח הלאומי, ולא קשורים דווקא לוועדה שלנו אלא גם לוועדות אחרות, הוא אומר שהדרך תהיה שהם יקזזו את זה ממה שהם מעבירים. אם הם נניח מעבירים 21 מיליארד ובסופו של דבר בכל הוועדות כולן יוחלט לקצץ בביטוח הלאומי סכום של 700 מיליון, אז הם יורידו את ה-700 מיליון האלה. זה כל הסיפור. זה חלק טכני.

אבל הביטוח הלאומי אומר שזה לא טכני. בוא נשמע אותו שיגיד למה זה לא טכני.

מה שכתוב כאן כרגע, הרי הם צריכים לכתוב משהו, אז הם כותבים בהנחה.

לא, הם אומרים שזה לא טכני אבל אנחנו לא שומעים אותם למה זה לא טכני.

בהנחה שהתקציב שהוגש יאושר, זה הסכום. אבל הם אומרים שאחרי שיוחלט בכנסת מה, ויכול להיות שיוחלט רק על רבע מהסכום הזה, זה יעודכן בהתאם למה שיוחלט.

אבל שווה לשמוע את הביטוח הלאומי. כשאתה מדבר ואומר טכני, הם מנידים בראש. למה הם מנידים בראש?

רציתי שיבינו מה אני אומר.

אורלי, זה כיסוי גירעונות של האוצר בביטוח לאומי.

לכן אני רוצה להבין את הביטוח הלאומי. האם זה טכני או לא טכני? אם זה לא טכני, למה זה לא טכני?

לא מדובר על מה אלא רק מדובר על הדרך.

שחסר כסף בתקציב האוצר והם לוקחים מביטוח לאומי, זה לא טכני.

אדוני אישר לי שורה.

שורה. משה, אני הסברתי נכון?

אתה יכול לעבור לעבוד באוצר.

השורה שהייתה חסרה לי קודם היא איך ביטוח לאומי הגיע למצב שהוא צריך כל כך הרבה כסף מהאוצר. הוא הגיע למצב הזה כי האוצר לאורך הרבה מאוד שנים הפחית.

זאת שורה אחת?

רגע, בוא נבין.

האוצר הפחית את דמי הביטוח מכל הענפים שהמוסד לביטוח לאומי גובה מהמבוטחים.

הכנסת. לא האוצר.

הכנסת. נכון, הכנסת. כנגד הפחתת דמי הביטוח, כיוון שנוצרו גירעונות, האוצר אמר שהוא יבוא וישלם את זה. הסכומים האלה שהאוצר משלם, עליהם אנחנו מדברים.

עכשיו אני חוזר על מה שכבר אמרתי. מדובר על סכומים שגם עם כל החקיקה שמדובר כאן תעבור, אף אחד – גם לא האוצר – יודע מה ממנה ייגבה. אני אתן לך דוגמה של דמי הקבורה כי אני רואה שעקרת בית זה עניין טעות. נושא דמי הקבורה הוסדר בתקנות. אף אחת מהוועדות שדנה כאן בכנסת לא תדון בזה לפני השלב שבו החוק יעבור. לדבר מראש על 45 מיליון שקלים אלה, שהם אולי מוצדקים, אבל הכנסת לא תדע אם הם עברו או לא לפני שהיא תחליט על החוק. ולכן, איך אפשר כבר להכניס את המספר הזה?

אני אסביר פעם שלישית. האוצר אומר שאם יהיה כתוב הטל הגבייה, לא תהיה גבייה. אתה לא שומע באוזניים? כבר שמעת. זה כבר היה פעם. אני אומר שוב, ביחסים במשך כל השנה בין האוצר לביטוח לאומי, בסדר, יש בטח מערכות יחסים, אבל אל תעמיסו את הכול על הסעיף הזה עליו אנחנו מדברים.

את מוכנה לקרוא את זה?

שתהיה הסתייגות.

הסתייגות שלך?

כן. של כולם.

הקבוצה.

לא בהתאם לקיצוץ אלא בהתאם לגבייה.

כן. בהתאם לגבייה.

לא, זה לא יכול להיות. עם כל הכבוד, רק לעניין עקרות בית זה יכול להיות בהתאם לגבייה.

עזוב. זאת רק הסתייגות. לא מצביעים עכשיו על ההסתייגות.

הסתייגות של הקבוצה.

צריך לדייק.

אני לא יודע למה בוויכוח בין הביטוח הלאומי לבין האוצר אתה עם האוצר. למה?

מי אמר שאני עם האוצר?

כך נשמע ממך כל הזמן.

לא, לא נשמע. השקענו בנושא הזה שעה שלמה במקום שנוכל להשקיע בעקרות בית.

לא דנים היום בעקרות בית. אנחנו דנים היום בעקרות בית? מה פתאום?

לא נמצאות כאן כל חברות הכנסת.

הדיון כרגע הוא על עקרות הבית?

לא כרגע. נסיים את זה ונתחיל לקרוא לגבי עקרות הבית.

לא. אנחנו לא מסכימים.

אז לא תסכימו, אז מה קרה? לא תסכימו. לא קרה כלום.

אני הבנתי שחברים עזבו בהנחה שלא יתקיים דיון.

אף אחד לא הלך בהנחה. תאמין לי שלא. הם הלכו בגלל שהם צריכים ללכת.

תקריאי בבקשה.

עמוד 732, פסקה (11).
בטור שכותרתו שיעור בפרט 2(4) במקום "210" יבוא "164.5".

זה התיקון שהאוצר הביא לנוסח הכחול.

58.
בתקופה שמיום תחילתו של שחוק זה – במקום מה שכתוב כאן – עד יום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013), בסעיף זה – תקופת הוראת השעה, יקראו את לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כך שבטור שבכותרתו שיעור בפרט 2(4), במקום "210" יבוא "166" – המספר הזה נשאר?

לא.

מתי רוצים שנבין על מה אנחנו מצביעים?

59.
לוח ב' לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 58 יחול על הקצבות אוצר המדינה המשתלמות בעד תקופת הוראת השעה.


זה אומר שתיקון לוח ב' בשינוי השיעור ---

מה זה לוח ב'?

לוח ב' מבטא, כמו שמשה ברסימנטוב הסביר קודם, את השיעורים שאוצר המדינה מקציב בהתאם לגבייה בדמי ביטוח ילדים. היום כתוב השיעור של 210 אחוזים שהוא מעביר, עכשיו הם מציעים לקבוע שההוראה הקבועה תהיה 164.5.

פעם ראשונה שאתם אומרים שחסר כסף.

הוא לא אומר שחסר כסף.

זה מה שהיא אמרה.

אל תשכח שהאוצר חייב לביטוח הלאומי בגלל הקיצוצים משנים עברו.

היא מקריאה דבר אחד והוא אומר משהו אחר.

הם מבקשים מחיקת חובות היסטוריים.

הוראת שעה שאומרת שמה-1 באוגוסט 2013 ועד ה-31 בדצמבר 2013, לוח ב', אותו לוח שאמרנו כרגע בו ההוראה הקבועה שלו היא 164.5, שבהוראת השעה תהיה 166 שקלים.

ניסן, היות שחברי הכנסת לא מבינים, כולל אני שלא מבין כלום, אני מבקש להתחיל מהתחלה.

בסדר, ידעתי.

מה ידעת?

האוצר מעביר לביטוח הלאומי על כל שקל שהם גובים בנושא של קצבאות הילדים 2.1 שקלים. כלומר, פי שתיים נקודה אחת. לפי החשבון שעושים כאן, אם נניח יקצצו מהביטוח הלאומי – לאיזה סכומים זה מגיע?

3.3.

מיליארד. בסדר. נניח שכאן, כתוצאה מהקיצוצים שיהיו כאן, נניח כל הקיצוצים ולא רק אצלנו אלא בכל הוועדות שקשורות לביטוח לאומי – סתם אני זורק מספר – 700 מיליון, הם יורידו את ה-700 מיליון מהסכום שהם מעבירים. הם עכשיו עשו את החשבון שבמקום להעביר 2.1 לביטוח הלאומי, הם יעבירו 1.64.5 ואז זה יסתדר. שוב, הסכום הזה מותנה. כשיאשרו פחות, הסכום יגדל ובמקום 1.64 זה יהיה אולי ל-1.8 ואולי יהיה אפילו 2. תלוי מה נאשר.

למה לכתוב מספרים? אם זאת הכוונה שלהם שיגידו שיעבירו כל מה שחסר.

אם אפשר לכתוב כך בחוק.

לא יכולים לכתוב את זה בחוק.

הסתייגויות.

אנחנו כמובן מסתייגים.

הם מסתייגים מזה שהאוצר מעביר כסף לביטוח הלאומי.

לא נכון.

מה אתם מציעים לכתוב במקום?

אנחנו מציעים להשאיר את זה 2.10.

כלומר, יימחק העדכון.

תכתבי הסתייגות של הקבוצה.

כל הקבוצה?

כל הקבוצה.

כל הסתייגות, זאת כל הקבוצה. שלא נחזור על זה כל פעם מחדש.

בסדר. אנחנו עוברים לנושא הבא.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:50.>