PAGE
35
הוועדה לזכויות הילד
02/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 16
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ג (02 ביולי 2013), שעה 11:00

דיווח המשלחת הישראלית לאו"ם לגבי יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד

חברי הוועדה: יעקב מרגי – מ"מ היו"ר
פנינה תמנו-שטה
עדי קול

מיכל רוזין

הילה טנא-גלעד - היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד החוץ

נינה בן עמי - יועצת מטה מדיני, משרד החוץ

פרץ סגל - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ויסאם חיר - היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

הילה טנא-גלעד - ממונה-זכויות אדם, משרד המשפטים

רינת וייגלר - סגן בכיר ליועץ המשפטי, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דורון גיסינגר - מתמחה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טובה בן ארי - ממונה על זכויות הילד, משרד החינוך

מיכל חורין - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

משה טור פז - מנהל מנח"י, משרד החינוך

נעמה קלר - עוזרה הכנה לאו"ם במנח"י, משרד החינוך

תמר פרידמן - מדריכה ארצית, משרד החינוך

עדי סביר - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך

ליזה רובין - מנהלת המחלקה לאם וילד, משרד הבריאות

יובל רויטמן - פרקליט במחלקת הבג"צים, פרקליטות

דפנה גוטליב - מתמחה של יובל רויטמן, פרקליטות

אפרת לב ארי - יועצת משפטית, רשות האוכלוסין

נעמה קלר - עוזרת הכנה לאו"ם, עיריית ירושלים

גלית וידרמן - סמנכ"ל הקרן הישראלית למען יוניסף, "יוניצף" - קרן האו"ם למען ילדים

יהלי בן דוד - "יוניצף" - קרן האו"ם למען ילדים

יונתן גילת - תלמיד, "יוניצף" - קרן האו"ם למען ילדים

סאני כלב - עו"ד - הקליניקה לזכויות בחינוך, "יוניצף" - קרן האו"ם למען ילדים

נועה בן יעקב - נציבות האו"ם לפליטים

גלית גלעד - מנהלת אגף ממשל ומדיניות ציבורית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רותם אילן - עמותת ילדים ישראלים

עפרה בס - אגף חברה ערבית, בטרם-המרכז הלאומי לבריאות ובטיחות ילדים

רינה כהן - ועד מנהל מועצה ציבורית, מועצת הורים ארצית

טוקה גולדי ילין-מור - יו"ר, האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

תמר ארז - חברת הוועד המנהל של האגודה הישראלית למען, האגודה הישראלית למען הילד בגיל הרך

שרונה אליהו חי - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

עלוה קולן - מקדמת מדיניות וחקיקה, האגודה לזכויות האזרח בישראל

טל חסין - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח בישראל

אורית מרום - רכזת פעילות ציבורית, א.ס.ף - ארגון סיוע לפליטים ולמבקשי מקלט

עינב גוטרמן - מייסדת ומנהלת קבוצת כולנו משפחה

רחל שוכמן - מנהלת מכון צופן - יועצת חינוכית

צ'רלס גרינבאום - יו"ר ועד מנהל, אב"י-אגודה בינלאומית לזכויות הילדים

דורית חזן - יו"ר ארגון גננות מחנכות, ארגון גננות מחנכות

ירון ראובני - אבות למען לילדים

אביבית ברקאי אהרונוף - עו"ד, ארגון בזכות (המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות)

רויטל לן כהן

רחל סעדה

רויטל יפרח
<דיווח המשלחת הישראלית לאו"ם לגבי יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד>

בוקר טוב. אני רוצה לפתוח את ישיבת ועדת זכויות הילד בכנסת. 2.7.2013, כ"ד בתמוז. הנושא על סדר היום: דיווח המשלחת הישראלית לאו"ם לגבי יישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד.

אנחנו התרגלנו, לצערנו הרב, שהוועדות השונות באו"ם פועלות חד-צדדית, ואנחנו פועלים שם שלא בנקודת פתיחה שווה וזהה מול כל החברות באו"ם, אבל דווקא במקומות שמדינת ישראל חזקה בהן, תמיד יש מה לשפר כמו: זכויות האדם, זכויות הילד. יחסית לאותם אלה שצועקים ברמה באו"ם, אנחנו "זוכים" לחטוף מהם שלא בצדק אבל הייתי רוצה לשמוע את חברי המשלחת. תחילה אתן לנציגת משרד המשפטים, עורכת הדין הילה טנא-גלעד, הממונה על זכויות האדם, אם יש לה משהו לחדש לנו מעבר לסקירה הקצרה שנתתי.

תודה אדוני. אני אשתדל להיות מאד קצרה, רק להסביר את המנגנון מבחינת מדינת ישראל: ככלל, ישראל חברה ב-7 ועדות זכויות אדם. האמנה האחרונה, הצטרפנו אליה ממש לאחרונה, זו האמנה לענין שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות. באמנה לזכויות הילד ישראל חברה מאז שנת 91. במסגרת החברות באמנות הללו יש מחויבות להגיש שני סוגים של דוחות: דוח ראשוני שבעצם מציג את המצב המשפטי הרחב של יישום האמנה בתוך מדינת ישראל ודוחות תקופתיים, שנדרשים אחת ל-3 או 5 שנים, תלוי בעומס הוועדה, לפעמים זה יוצא אחת ל-7 או 8 שנים כשבעיקרון, במהלך הליך הכתיבה, היחידה שלנו במשרד המשפטים, שהיא חלק ממחלקת ייעוץ וחקיקה בינלאומי, פונה לכל הגורמים הממשלתיים, לארגונים בלתי-ממשלתיים, לחומרים קיימים, לחקיקה, פסיקה, אתרים ממשלתיים, אתרים של הלמ"ס כמובן, ויוצרת את הדוח שלמעשה בנוי לפי הנחיות מאד ברורות של האמנה עצמה ושל הוועדה, כשהתוצר הסופי, כאן מוגש דוח עב כרס של 180 עמודים, שמציג למעשה את כל המצב המשפטי מבחינת מדינת ישראל בכל ההיבטים הקיימים מבחינת הדוח. הדוח אחרי זה עובר מערך של אישורים בתוך משרד המשפטים, עובר, כמובן, גם למשרד החוץ ומוגש לוועדה. הדוח הזה, למעשה, מהווה בסיס לשלב הבא שזה ההופעה של משלחת ישראלית בפני ועדת מומחים של האו"ם. זו ועדה של 18 מומחים והוועדה לזכויות הילד שסוקרת את היישום של האמנה על ידי המדינה.
הדוח הזה, בשלב הבא, עולה לאתר של משרד המשפטים ושל משרד החינוך, תודות לשיתוף פעולה שלנו עם משרד החינוך. לקראת ההופעה עצמה, שזה למעשה הליך שמתחייב מכוח האמנה, שבו משלחת ישראלית מציגה את הדוח שלה בפני ועדת המומחים של האמנה. לקראת ההופעה הזאת הוועדה מעבירה למדינה סט נוסף של שאלות שנקרא: רשימת נושאים שמטרידה את הוועדה, והם למעשה מבקשים התייחסות בכתב לוועדה. גם כאן יש הליך של פניה לכל הגורמים הממשלתיים, גיבוש של מענה מסודר. הדוח הזה, בסופו של דבר, אחרי כל הליך אישור וכתיבה שנעשה, כאמור, במשרד המשפטים בשיתוף עם משרדים אחרים ולאחר שהוא עובר אישור של כל הגורמים, כולל משרד החוץ, מוגש לוועדה ולאחר מכן, יש הופעה בפני הוועדה עצמה.

ההופעה בפני הוועדות שלנו זה מתכונת של כביכול חקירה, זה אדברסרי. יש רשימה של שאלות ותשובות, רצף של שאלות מטעם חברי הוועדה, רצף של שאלות מטעם המשלחת, כשהמשלחת, הרעיון שלנו בגיבוש המשלחות זה שיהיה גורמי מקצוע בהיקף מאד רחב כדי שלא יהיה מצב שלא נוכל לענות על שאלות למרות שתמיד יש שאלות מעבר.

אני אציין שלקראת ההופעה עצמה מוגשים על ידי ארגוני החברה האזרחית מה שנקרא "דוחות צללים" שזה דוחות מטעם הארגונים של החברה האזרחית, שבהם הם מעלים את הטענות שלהם כלפי המדינה. כאן זה היה ב-10 דוחות, זה יכול להיות גם עשרות דוחות, תלוי בתחום. זה ארגונים בינלאומיים, זה ארגונים ישראלים, כל אחד והאג'נדה שלו. הוועדה עצמה יושבת גם על הדוחות הללו וגם נפגשת יום לפני ההופעה שלנו בפני הוועדה עם הארגונים שהגישו את הדוחות וארגונים נוספים, כדי לקבל מהם תשומות.

במהלך ההופעה עצמה, כאמור, יושבת הוועדה לזכויות הילד זה שני מושבים, כל אחד 3 שעות, שאלות ותשובות. מבחר עצום של שאלות בכל נושא - -

והפוליטיקה לא פחתה?

הרבה פוליטיקה, הרבה מאד סוגיות צמודות ליישום של הוועדה במה שהם מכנים "השטחים הפלסטינים הכבושים", שכאן יש ויכוח בינינו לבין הוועדות. אני אדגיש שהוויכוח הזה קיים עם כל הוועדות של האו"ם, כשהעמדה שהוגשה על ידי היועץ המשפטי, שניים אחורה, עוד בתקופתו של מר אליקים רובינשטיין היה שאנחנו מגישים בכתב רק את זו שנוגעת לישראל גופא, ועונים בעל פה על כל השאלות של הוועדה מתוך כבוד לשיח מול הוועדות. חשוב לי להדגיש שמבחינת הוועדות, כשהם אומרים "השטחים הפלסטינים הכבושים", הכוונה היא ליהודה ושומרון, גדה מערבית, עזה, מזרח ירושלים ורמת הגולן, כשאנחנו עונים בכתב גם על מזרח ירושלים ורמת הגולן, מכוח החקיקה הישראלית שהחילה שם את החוק, לא נכתב על עזה ואיו"ש אבל עונים בעל פה על הכל. כאמור, לאחר ההופעה יש מסקנות של הוועדה שמועברות למדינה קודם לעיון ראשוני ולאחר מכן מופצות.

המסקנות הללו, ובזה אסיים, מעובדות, מופצות לכל הגורמים, כל המשרדים הממשלתיים הרלוונטיים להערות והתייחסויות. עולות לאתר של משרד המשפטים בעברית ובאנגלית כדי שתהיה התייחסות ומקסימום נגישות של הציבור. יש צוות של משרד המשפטים בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, שזה צוות הסקת מסקנות שעובר על המסקנות ובוחן אותן. בודק מה ניתן ליישם, איך ניתן ליישם והרעיון הוא שאחרי שעוברים על המסקנות והכל, מכינים מסמך תגובה מסודר שמגובש על ידי כל הגורמים הרלוונטיים ומועבר לוועדה ומתייחס למסקנות. זאת הפרוצדורה מבחינת הוועדה.

לפני שנשאל על התוכן של ההערות, הייתי רוצה לדעת תמונת מצב מאז אשרור האמנה, אם יש דברים שמדינת ישראל היתה צריכה לעשות ולא עשתה? דברים שהיו טעונים חקיקה ולא חוקקו או דברים פתוחים מאז אשרור האמנה?

אני אגיד באופן כללי: הליך האשרור של האמנה הנעשה בשנת 91, שבה הצטרפנו ל-5 אמנות במקביל. למעט האמנה למניעת אפליה גזעית, שאליה הצטרפנו לפני כן, ב-91 הצטרפנו לכל האמנות ולא נעשו אז תיקוני חקיקה. האמירה היתה אז חד-משמעית, ואני מדברת על 91 קרי עוד לפני חוקי היסוד אפילו של כבוד האדם וחירותו וחופש הקניין, כשהחקיקה הישראלית מכסה, למעשה, ואין צורך בחקיקה מעבר לכך.

זה נתון שאין עליו עוררין?

אין עליו עוררין מבחינת מדינת ישראל או מבחינת הוועדות?

אצלנו, מדינת ישראל.

אנחנו שלמים עם המצב אולם, חד משמעית אני אומרת, תמיד אפשר לשפר. נעשה במדינה הליך כל הזמן לשיפור כל הנושא של זכויות אדם והביטוי של אמנות זכויות אדם, בפרט ספציפית לנושא של האמנה לזכויות הילד. נמצא כאן דוקטור פרץ סגל ממחלקת ייעוץ וחקיקה, שהוא בוודאי ירחיב על זה אבל במסגרת האמנה לזכויות הילד, בעקבות העשייה הרבה של ועדת רוט-לוי ואני בטוחה שדוקטור סגל ירחיב על זה, נעשתה המון עבודה. אני חושבת שאם יש אמנה אחת שהעשייה שבה והטרמינולוגיה שבה חלחלה יותר מכל לתוך השיח הישראלי, לתוך החקיקה, זה בהחלט האמנה הזאת. אני אתן, באמת לדוקטור סגל שיגיד כמה מילים.

אם אפשר לפני, אני אתן לו את רשות הדיבור.

מבחינת הוועדה נדרשת עוד הרבה עשיה מבחינת החקיקה הפנים-ישראלית.

מבחינת הוועדה באו"ם.

כן.

אנחנו סוגרים שהחקיקה בישראל מספקת.

זה עולה בקנה אחד, זה אפשר לנו לאשרר את האמנה אבל תמיד אפשר לשפר ויש עוד מה לשפר בהחלט.

את יכולה להעלות בקצרה נקודות מעבר לבעיות הפוליטיות, מה שקשור בתוך מדינת ישראל, מה שהוועדה ציינה.

בתוך מדינת ישראל, הרשימה של המסקנות, מי שראה את זה, היא מאד ארוכה. יש כאן הרבה מאד דבירם. אני אתמקד במצב בישראל גופא מכיוון שההיבטים האחרים באמת חלקם פוליטיים, וגם הנושא של נציבות זכויות הילד, כל הנושא הזה, כל הנושא של החקיקה, יישום של הוראות ועדת רוט-לוי. הם החמיאו למדינה על הנושא של עיקרון טובת הילד ויישומו אבל הם קוראים להעמקה של הנושא. הנושא של איזון בהקצאות, במשאבים, בין המגזרים בתוך ישראל. המגזר הערבי, המגזר היהודי, כל הנושא של בריאות, של חינוך. נושא העוני, נושא של פיקוח על כל הנושא של זכויות אדם. מעורבות יותר של החברה האזרחית. נושא של חוקים מפלים. הם מציינים רשימה של חוקים שהם מוטרדים מהם. הנושא של ילדי עובדים זרים, התנאים מבחינת מוסדות רווחה. נושא של... זו רשימה קצת ארוכה.

לא, ממש בקטן. ביקשתי דגשים.

זה הדגשים העיקרים. יש הרבה מסקנות. אני יודעת שהיה שיח לפני כן, יש הרבה מסקנות עם שפה מאד חריפה אבל זה הסגנון בדרך כלל של הוועדות הללו.

תודה. הם גם פתרו את הבעיות בעולם, את בעיות מדינות העולם השלישי.

לא, אבל זה מנגנון שהצטרפנו אליו מרצוננו.

עורך דין פרץ סגל.

תודה אדוני. אכן, כפי שאמרה חברתי, מדינת ישראל, בחוקיה, השרישה כבר עקרונות רבים מן האמנה. יחד עם זאת, הוקמה בשעתו ועדה ברשות השופטת סביונה רוט-לוי כדי לראות איך להביא ליישום האמנה בחוקי מדינת ישראל. ועדת רוט-לוי סיימה את עבודתה בשנת 2003 ומאז, אנחנו, לאיטנו, מנסים להביא לכך שהחקיקה תתאם, ראשית, למה שוועדת רוט-לוי המליצה אבל גם מעבר לכך, היו נושאים שוועדת רוט-לוי לא טיפלה בהם ואנחנו חושבים ומשתדלים, עד כמה שאפשר, אם זה באמצעות ועדות ציבוריות, אם זה באמצעות הצעות חקיקה, לראות איך להביא ליישום מלא יותר של האמנה.

בא נתמקד במסקנות של ועדת רוט-לוי. מבחינתנו, יש דברים פתוחים שצריכים להשלים בחקיקה ולא השלמנו?

נשארו עדין מספר ניכר של נושאים של החקיקה שלא הושלמו לפי ההמלצות של ועדת רוט-לוי. בין היתר, לשני נושאים חשובים שנוגעת בהם ועדת האו"ם: האחד, זה כפי שהזכירה חברתי, השאלה האם יש מקום, כפי שוועדת רוט-לוי הציעה לבחון, להקים רשות או נציבות לנושא נציבות ילדים, נושא שנדון בכנסת הקודמת בוועדה זאת. אני מקווה ששרת המשפטים הנוכחית, הדברים יובאו בפניה מחדש, כפי שהם באו בפני השרים הקודמים בעקבות הדוח של ועדת האו"ם, והיא תנקוט עמדה כי גם בוועדת רוט-לוי וגם ועדת האו"ם סבורות שיש מקום להקים רשות או נציבות לנושא זכויות ילדים.

יש כיום הצעת החוק שיושבת על שולחן הכנסת, גם של יושבת ראש הוועדה הזאת וגם של חברות הכנסת עדי קול וקרין אלהרר.

אני מכיר את ההצעות האלה אבל הן עדין לא הגיעו לוועדת השרים - -

בהודעת הסיכום נתייחס לכך.

- - הן עדין לא הגיעו לוועדת השרים לחקיקה כך שאני עוד לא ראיתי אותן ולא התייחסנו אליהן. אני מניח שהן מתבססות על הדברים שגובשו - -

אתה יכול להסכים אתי שהניסיון הוכיח שאיפה שהקמנו נציבות, הדברים גם ככה לא מושלמים אבל לא נופלים בין הכיסאות או בין משרדי הממשלה. יש כתובת.

אכן כן. אז מבחינה זאת גם ועדת רוט-לוי וגם ועדת האו"ם פונות לכיוון של הקמת רשות או נציבות לנושא זכויות הילד, שתגבש מדיניות כוללת ותביא לייתר תיאום בין משרדי הממשלה השונים. תפעל בכל הנושא של הטמעת האמנה הן בהתנהלות הממשלתית והן בכלל, בציבור.
ענין נוסף שעולה בדוח של האו"ם וגם בוועדת רוט-לוי זה הנושא של עקרונות הוועדה במה שנוגע לזכויות בסיסיות של הילד, בין אם זה שוויון בין ילדים, בין אם נתן מעמד חוקתי לכך שטובת הילד, כעיקרון ראשון במעלה, יבוסס בחקיקה הישראלית. העיקרון של שמיעת הילד בכל החלטה שמתקבלת לגביו. הקמת מנגנוני תלונות. כל הנושאים האלה, הגישה היתה עד עכשיו שאנחנו צריכים להקים אותם במסגרת חוקים פרטניים שיחוקקו אבל יכול להיות שעד אשר הדבר יעשה, יש מקום לשקול, כפי שוועדת רוט-לוי המליצה, לראות אם יש מקום לעגן את העקרונות האלה כך שיתחילו לפעול על פיהם במקומות שעדין לא פועלים על פיהם כי יש מקומות שפועלים על פיהם, כפי שוועדת האו"ם מציינת. לדוגמה, בענין שמיעת ילדים בבתי משפט. פרויקט שהתחילו לפני מספר שנים ומתנהל בשני בתי משפט בארץ. כמובן שצריך להרחיב את זה לכלל בתי המשפט, כולל בתי הדין הדתיים כאשר מדובר - -

שמענו השבוע איזה דיון, שקטינה התעקשה להופיע בבית המשפט ועורכי הדין של הנתבעים צלבו אותה בחקירה. לכן, צריך לשקול מה טובת הילד.

כמובן. אז אני אומר בענין הופעה בבית משפט לענייני משפחה נקבעו תקנות מפורטות לענין, והדבר טעון הסדרה חקיקתית, בין אם זה חקיקה ראשית ובין אם זה חקיקת משנה. אז הנושאים האלה הם נושאים כלליים שהוועדה עמדה עליהם ותואמים את ההמלצות של ועדת רוט-לוי, ואנחנו צריכים לבחון אותם במישור הכללי.
מעבר לכך, כפי שציינה חברתי, יש פניות למגוון רחב של נושאים שלגביהם צריך לקבל התייחסות, כפי שהיא ציינה שייעשה, שכל משרד ממשלתי יראה מה מההערות אנחנו צריכים להטמיע בחקיקה הספציפית של כל אחד מהנושאים.
כמו שאמרה חברתי, הדוח יתורגם ויפורסם כך שלציבור, בייחוד מה שחשוב זה שילדים יחשפו לדוח כי זה נוגע בסופו של דבר לילדים, כדי שהם יוכלו להגיב עליו. אני חושב שאחד הדברים המרכזיים זה באמת הטמעת האמנה במערכת החינוך וזה אחד האמצעים לדבר הזה. אלה הדברים שעומדים על הפרק מבחינת דרך ההתייחסות שלנו לדוח של האו"ם. תודה.

תודה. גברת גלית וידרמן, בבקשה. סמנכ"ל הקרן הישראלית למען יוניצף.

תודה. אנחנו באמת ביקשנו מהוועדה ליזום את הדיון כחלק מהתפקיד של יוניצף בקידום ויישום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד. יוניצף הוא למעשה הארגון היחידי שנמצא בתוך האמנה, כמי שתפקידו לקדם וליישם אותה. אנחנו יזמנו יחד עם 9 ארגונים מאד חשובים ומרכזיים בנושא, שעוסקים בנושאים של ילדים בישראל, דוח אלטרנטיבי לדוח המדינה. זה נוהג שהוא מקובל בתהליך הדיווח על האמנה, כדי לנסות ולהביא את הדגשים המרכזיים של הארגונים לוועדה לזכויות הילד באו"ם ובעצם לנסות וליצור שיח, ואני רואה חשיבות לא פחותה גם לשיח שמתקיים כאן, בוועדה, ולשיח שאני מקווה שימשיך להתקיים עם משרדי הממשלה השונים כי בעצם הוועדה באו"ם בוחנת את תמונת המצב אחת ל-5 שנים אבל אנחנו כולנו חיים ונמצאים כאן במשך כל הזמן, ואנחנו באמת רוצים לקדם את זכויות הילד בישראל.

אני רוצה לומר שבאמת אני מסכימה עם עורכת הדין טנא על כך שנעשו לא מעט דברים לקידום האמנה הבינלאומית לזכויות הילד אבל יש לנו עוד המון אתגרים. בעצם, כשאנחנו מסתכלים על האמנה לזכויות הילד יש לנו 10 אמצעים ליישום האמנה שהוועדה לזכויות הילד הגדירה, כדי שכל מדינה תוכל לדעת האם היא מיישמת את האמנה או לא מיישמת את האמנה. היום, כשאנחנו מסתכלים על האמצעים האלה, לפחות מספרית, תמונת המצב היא די עגומה כי אנחנו לא ממלאים אף אחד מהם באופן מלא. חלק מהדברים באמת קלים מאד למילוי וחבל שאנחנו לא עושים אותם. למשל, עמיתתי כאן ממשרד החינוך, טובה בן ארי, שהיא המפקחת על זכויות התלמיד ויחד אתה אנחנו גם מפעילים את קבוצת הנוער למען יוניצף, מנסה לקדם את השמעת קולם של ילדים בתוך המערכת ובאמת - -

אנחנו מיד נשמע גם אותה וגם את נציגת משרד הרווחה.

- - וגם באמת משרד המשפטים, שהקים ועדה שעשתה עבודה מקצועית וחשובה, ועדת פרץ, שהיתה בשנה שעברה ודנה בענין הקמת נציבות לילדים והגדירה מתווה מפורש של איך צריך וכדאי להקים רשות לאומית לזכויות הילד והילדה אבל בעצם האתגרים האלה לא מיושמים. היתה לנו שנת בחירות, היו שינויים אבל אני חושבת שכרגע, כשסיימנו את מנגנון הדיווח ואנחנו יודעים מה האתגרים שנמצאים לפנינו, זה הזמן ליישם. נמצאים כאן העמיתים שלי מהארגונים השונים אז הם יוכלו לציין באופן יותר ממוקד את הנושאים שהם עסקו בהם.

שאלה: בממשק, בדוח האלטרנטיבי שלך, יש ממשק פחות או יותר למספר דגשים שהמדינה שמה או שהמדינה מדברת על משהו אחר ואתם מדברים על משהו אחר.

לא, אני חושבת שיש בהחלט נקודות השקה. הנושאים שאנחנו עסקנו בהם בדוח, אנחנו בקרן הישראלית לקחנו את הנושא של הקמת נציבות לילדים כאחד מהנושאים שאנחנו מאמינים שגם יכול לעזור בקידום אמצעים אחרים ליישום האמנה, ולעזור לתכלל ולראות את תמונת המצב והמדיניות הכללית והאסטרטגיה הכללית למען ילדים, שהיום זה דבר שלא נעשה.
עבדו אתנו ארגון "בטרם", לבטיחות ילדים והם עסקו בנושא של בטיחות. "עלם" שעסקו בנושא של זנות, לצערנו, שנמצאת בילדים. היו לנו 4 ארגונים שעסקו בנושא של ילדים חסרי מעמד, שהוא אחד הנושאים הבוערים כרגע גם. אני יודעת שהוועדה לעובדים זרים עוסקת בזה אבל אנחנו ראינו חשיבות גדולה גם לנושא הזה ועבדו אתנו ארגון א.ס.ף, שעוסק בפליטים. ארגון מסיל"ה, שעוסק בילדים מהגרים ובפליטים. ארגון ילדים ישראלים. אני לא מול הרשימה.

אחד מהנושאים שאנחנו רואים בהם חשיבות גדולה, גם כאמא לשני ילדים קטנים, זה באמת הנושא של הגיל הרך, שהוועדה לזכויות הילד באו"ם גם ראתה בו חשיבות רבה והמליצה למדינה להגדיר מדיניות שקשורה לגיל הרך וגם להגדיר מסגרת של פיקוח ויישום. בכנסת הקודמת הוועדה לזכויות הילד דנה ארוכות בנושא של הפיקוח ובמשמעויות שלו מבחינה כלכלית אבל צריך לזכור שאנחנו צריכים לראות את טובת הילד ואת ההיבטים הנגזרים מכך.

אני הייתי רוצה לשמוע את נציגי משרדי הממשלה, שפחות או יותר הדוח מדבר עליהם, זה חינוך, בריאות ורווחה. יצא ככה לפי הסדר. תחילה משרד החינוך. את יכולה להתייחס פחות או יותר אם הדוח הגיע לידיה. האם יש לה התייחסות פחות או יותר למה שקורה בדוח.
אנחנו פה שניים, נתחיל עם הילה ואחרי זה נמשיך.

אנחנו שלוש.

אני לא אתן לשלושתכן. תבחרו את הכי חשובה.

אני בעיקר אתייחס לנושא הקמת הנציבות לזכויות הילד. בזמנו זה נבחן במסגרת הצעות חוק שהועלו באופן פרטי. שר החינוך מצא שאין מקום להקים - -

שר החינוך דאז או הנוכחי?

הנוכחי. שר החינוך הנוכחי נדרש לשאלה והוא חשב שאין מקום להקים נציבות מיוחדת לזכויות הילד מכיוון שבחוקים הקיימים, בחקיקה הקיימת ובהוראות המינהל שקיימים היום במשרד החינוך ושנוהגים על פיהם, יש פתרון מספק לנושא זכויות הילד.

אין ספק שכל משרד שואף וחושב שהוא צריך לעשות אבל כשתחום זכויות הילד נושק לכל כך הרבה משרדי ממשלה, ואנחנו מכירים את זה מתחומים אחרים, לפעמים יד ימין לא יודעת מה שיד שמאל עושה. לעתים לא כל כך רחוקות מישהו עושה משהו והשני עושה בדיוק הפוך. אני חושב שהנושא חשוב וכשתקום נציבות תהיה כתובת, יהיה "אבא" לנושא. יש כאן נציבות לנגישות. את רואה כמה שעדין יש קשיים ביישום של החוק וההוראות. הם דוחפים ודוחפים.

אני חושב שאם אשררנו את האמנה ב-91, אני זכיתי בוועדה הזאת, ב-2203, גם להיפגש עם השופטת סביונה רוט-לוי, והתחושה היא שהדברים, בסדר, יש מסקנות. ודאי שאנחנו אוחזים בזה שאנחנו מדינה נאורה ושהמדינה נותנת מענה להרבה תחומים אבל - -

אם אני לא טועה, האמנה לא מחייבת הקמת נציבות כזאת אלא היא קובעת שבמקום שיש... צריכים לנקוט את האמצעים - -

אם יש דברים שלא כתובים באמנה, זה לא מופיע.

זה גם לא מדויק כי בעצם בסעיף 4 לאמנה המדינה נדרשת לעשות את כל שביכולתה ואחר כך בהערה כללית מספר 5 ו-2 - -

גברתי, תני לה. תרשמי לך.

את צודקת אבל כן צריכים לנקוט את האמצעים החוקיים על מנת למלא אחר האפשרויות - -

- - -

אנחנו לא מקיימים דיון ביניכן, לוועדה בבקשה.

סליחה. במשרד החינוך, אנחנו חושבים שאנחנו יודעים לעבוד עם משרדי הממשלה האחרים ובכל הנוגע בנושאי חינוך, קיימים היום פתרונות במערכת ושמשרד החינוך כן עושה כל אשר לאל ידו כדי לקדם את זכויות הילד וטובת הילד.

יכול להיות שישנו חשש שמא תוקם נציבות כזאת שהיא לוקחת או מתנגחת במערכת החינוך הקיימת?

אני לא - -

את רוצה שאני אתחיל לפרט לך את הבעיות - -

סליחה, השאלה במקום. בדרך כלל נציבות היא גוף שמתאם ומפעיל את האורגן אבל יש פה חשש. כמי שהיה גם שר בממשלת ישראל, במיוחד משרד החינוך הוא לאורך שנים קנאי לסמכויותיו. כל השרים, לדורותיהם, יש את העצמאות. ניסיתי להעביר איזה חוק, תאמינו לי, שנגע קצת, חוק רכישת ספרי לימוד שמגביל את המנהלת להחליף פעם ב-5 שנים כדי שלא נצטרך כל שנה. עברתי סדרה של... לכן, זה טבעי. אבל נציבות לא באה להחליף את השרים ולא את הממשלה ולא אף בעל מקצוע אחר.

בואו ניגע בנקודות ספציפיות. ממש בקצרה.

שלום, בוקר טוב. אני רוצה להתייחס קצת למה שהגברת וידרמן דיבה ואחרים. מונחים אצלכם גם האמנות שנעשו יחד עם יוניצף. אמנה בשפה ידידותית לילדים נמצאת על שולחנכם. גם החוברת ללימוד האמנה לזכויות הילד נמצאת על שולחנך. החוברת היא דו-לשונית, גם בשפה הערבית וגם בשפה העברית. זה החוק.

אנחנו מובילים את הקמת זכויות הילד בכל אגפי משרד החינוך ולראיה, אפשר לראות את כל הפעילות החינוכית ברבדים השונים, גם עם ההורים, גם עם התלמידים וגם עם הקהילה. לאור זאת, גם השנה אנחנו הולכים להתמקד בכמה נושאים מתוך האמנה. 4 סעיפים ממוקדים בנושא של שוויון ילדים בכל הרבדים של מערכת החינוך. אם אנחנו דיברנו קודם על בטיחות, אז גם האגף לבטיחות, ויש לזה התייחסות בדוח של יוניצף וגם בדוח שלנו. יש לנו אגף בטיחות שמדווח השנה על קידום במודעות של מנהלי בתי הספר. אנחנו בדיוק עכשיו לפני פתיחת שנת הלימודים. דווח השנה על בין 15 ל-20 אלף נפגעים שטופלו אם במידית ובמישרין ברמה של חינוך להורים שנגע יוניצף בדוח. אני מדבר על הגיל הרך, על ילדים מגיל 3, על השתלמויות להורים מגיל 3. כל הגננות מונחות להנחיית הורים. יש לנו את אגף שפ"י שמנחה את הגננות יחד עם האגף הקדם-יסודי. נתברכנו בשיתוף פעולה יוניצף בילדים ששותפים לקבלת החלטות. נכון, זה עוד לא רחב - -

טובה, את יכולה לומר לי משרדי ממשלה אחרים שיש להם ממונה על זכויות הילד במשרד?

עוד פעם את השאלה. אני המפקחת במטה על זכויות תלמידים במערכת החינוך.

משרדי ממשלה אחרים, יש להם את הפונקציה הזאת?

לא יודעת, יכול להיות. אני לא מכירה. לא ברווחה, לא במשטרה, לא בפנים.

אם את לא מכירה כנראה שאין. משרד החינוך קיבל מחמאה. בדרך הנכונה.

אם כבר הוא עצר אותך, אני לא רוצה להרוס לך את הרצף אז אני אשאל שאלה - -

ברצון.

אני חברת הכנסת פנינה תמנו-שטה, למי שלא מכיר. נעים מאד. אני רואה, למשל, שדיברת על השוויון. אני רואה את סעיף 2 של יוניצף שמדבר על אפליה בחינוך. אני רוצה לדעת איך בתפקידך במשרד שלכם, איך אתם מקדמים את זה כשאת אומרת "אנחנו פועלים"..

את רוצה להתמקד בנושא או אפליה באופן כללי?

נמצא כאן עורך דין סאני כלב - -

סליחה, אם תבקשי רשות דיבור – תקבלי. תפני למנהלת הוועדה.

חברת הכנסת, אפליה באופן כללי?

כן. התלמידים, אפליה בחינוך מיוחד, אפליה בקבלה לבתי ספר, אפליה במוסדות - -

היא לא תאמר. אני יכול לומר שחילקנו. היא תדבר על ילדים חרדים ואני אדבר על אפליה עדתית.

ומי ידבר על הייתר?

נתחיל.

תראה, כל מערכת, בין אם היא ממשלתית ובין אם היא ארגון פרטי, היא מבקרת את עצמה ומשתפרת כל הזמן. ככה אני רואה את המשרד שלנו. אף אחד לא צודק לאורך זמן באף מקום ויחד עם זה, זה יהיה הנושא בשנת הלימודים הבאה, הנושא של שוויון, אפליה, הכלה של אחרים כי אני חושבת שגם פה, באולם, כולנו ביחד ולחוד, כולנו שונים. גם חבר הכנסת מרגי וגם גברתי וגם אני שונים. ולכן, כדי - -

יש מי שדואג לומר לנו את זה כל הזמן.

מי? מי? תראה, אבא שלי היה אדם חרדי. הוא לימד אותי שכולנו אותו דבר, כולנו יצירי הבורא. ומתוך אותה נקודה אנחנו צריכים להוביל חברה כזאת, שזה לא משנה מה צבע העור שלך, מה למדת או אם אתה בכיסא גלגלים. - -

זה נושא שאתם לוקחים על עצמכם בשנה הקרובה? זה מה שאתם אומרים? מה כן? את עושה כן...

האם משרד החינוך מפסיק את התקצוב לבתי ספר מפלים?

אני אבדוק את זה עם שר החינוך ואשיב תשובה לך ולוועדה.

גלית, נמשיך להתפרץ פה ואז נחטיא את הדוח. משרד החינוך, אני מבקש להתמקד בנקודה אחת או שתיים שהדוח נוגע בהן.

התחלתי לרוץ עם הנושאים.

רק לנושא האפליה: משרד החינוך מטפל בכל תמונה שמתקבלת בנושא אפליה, אנחנו מטפלים ביד קשה מאד. אני לא יודעת אם הגענו כבר לשלילה של תקציבים אבל זה יכול להגיע לכדי זה. לגבי אפליה עדתית: אנחנו מטפלים ביד קשה בכל מקרה שיש בו איזה שהוא - -

אנחנו נבקש שתטפלו בזה ביד יותר קשה.

אני נשמח. אנחנו רואים בזה תופעה פסולה שמגיעה עד להנהלת המשרד. ממפקח בית הספר ועד הנהלת המשרד רואים בזה תופעה קשה - -

תודה.

ברשותך, יושב ראש הוועדה, סתם ככה סיפור קצר: לפני שבועיים, יכול להיות שחלקכם נחשפתם לסיפור. לפני שבועיים קראתי באינטרנט ואני מקווה להגיש על זה הצעה לסדר. ילדה בת 6 שלקחה מספריים וחתכה את הורידים שלה. על ילדה בת 6 אני מדברת אתכם, בגלל שקראו לה בבית הספר "כושית" והתעללו בה במשך תקופה. זה התפרסם ב-MYNET, וזה נושא שלא ראיתי תגובה ממשרד החינוך וריבונו של עולם, ילדה בת 6 ניסתה לשים קץ לחייה. זה לא בסדר.

זה נשמע איום ונורא.

בואו נתכנס לדיון. אין ספק שהסיפור מזעזע אבל בואו נתכנס. נקודה אחת מהדוח, משרד החינוך, לשמוע אתכם, ונעבור למשרד אחר.

על מה אתה רוצה שנתמקד?

אני נותן לך את הפריבילגיה לבחור.

בואו נדבר קצת על תשלומי הורים.

מה אתם הולכים לעשות? היתה ישיבה באו"ם , בוועדה באו"ם, יש דוח - -

אנחנו לומדים עכשיו את המסקנות וניישם את זה אבל יחד עם זאת, גם ללא הוועדה, ישנם תהליכים חינוכיים מקבילים שאנחנו מובילים בתוך המערכת כדי שבשנה הבאה יפעלו בכמה רבדים שינויים. אחד מהם זה נושא האפליה, השני זה נושא תשלומי הורים. תחזוק השכבות הסוציו-אקונומיות הנמוכות. אנחנו מגדילים את התקציב לבתי הספר ב-50 מיליון שקלים.

במקביל, כמו כל גוף מבוקר, מה שתעשו בשוטף זה ברכה אבל אין ספק שיוצא דוח, צריך להתייחס אליו. ככה אנחנו כאן, בכנסת, ובכל משרד. דוח זה כמו דוח מבקר, שצריך לקחת אותו סעיף סעיף ולראות מה אנחנו כן יכולים ליישם. מה שמיושם, להודיע שזה מיושם ושוב, אני באמת מברך. אני חושב שזה חשוב ונכון שכל משרד ממשלה יהיה ממונה על זכויות הילד. בואו נשמע את משרד הרווחה.

זאת הצעת חוק מעניינת. יכולה להיות לך הצעת חוק מעניינת פה.

אני לא מחוקק אובססיבי...

אתה גם יכול להרשות לעצמך אחרי כל השנים שאתה בבית הזה.

בואו נשמע. אם אין ברירה, אז צריך לשים בחוק. תתייחסי לדוח ומה אתם מתכוננים לעשות.

אני סגנית בכירה ליועצת המשפטית במשרד הרווחה. אני הייתי חברה בוועדה ובמשלחת שנסעה והופיעה בפני הוועדה. משרד הרווחה התייחס מאד ברצינות וגם מתייחס כרגע, ואני מיד אפרט מה בכוונתנו לעשות עם הדוח, גם בשלב הדיווח וגם לשלב המענה על הנושאים שפירטה עורכת הדין טנא, וגם להכנה בפני הוועדה ולדיון עצמו. כמו כן, אנחנו התייחסנו גם במענה לשאלות שעלו בזמן הדיון, גם לסוגיות שהועלו בדוח האלטרנטיבי של יוניצף.
אתה שאלת את חברתי לגבי הממשק בין הנושאים שעלו בדוח האלטרנטיבי ובין הנושאים שנמצאים על סדר היום של המשרדים. בכל מה שנוגע למשרד השלנו, אני יכולה להגיד ששני הנושאים שהם ספציפיים בתחום הנושאים שנוגעים אלינו שעלו בדוח יוניצף והם מופיעים גם בדרך כזאת או אחרת בדוח ועדת האו"ם, הנושא של שירותי רווחה למה שנקרא "חסרי מעמד", נמצא על סדר היום של המשרד - -

אתמול שמענו התייחסות של השר.

- - כן. היה אתמול דיון בוועדה לעובדים זרים והשר הופיע. הוא הביע עמדה חד-משמעית בכל הנוגע למחויבותו, למחויבות המשרד לסוגיה הזאת ולמציאת פתרון. הוא אמר שם, אני חושבת שזה היה בשידור, זה היה קבל עם ועדה. הוא אמר שהמחויבות לכל הילדים באשר הם ילדים, זאת המחויבות שעומדת לנגד עיני המשרד. הוא דיבר על הקשיים התקציביים שכולם מודעים אליהם אבל כמחויבות זה נאמר בצורה ברורה. הנושא הזה גם נדון גם כאן, בוועדה, לפני כחודש וחצי וגם בהקשר הזה הוועדה הוציאה המלצות למשרדים. כך שזה נמצא ממש על סדר היום.
הנושא השני שהופיע בדוח יוניצף ופחות עלה בבדיונים בוועדה ולא כל כך מופיע בדוח אבל ודאי נמצא על סדר היום זה הנושא של ניצול מיני מסחרי של קטינים. גם בהקשר הזה אפשר לומר שהשר החדש נכנס בצורה רצינית. הנושא הועלה בפניו שעל ידי הממונה על התחום במשרד והוא גם הודיע שהוא מקציב תקציבים נוספים להתמודדות בשאלות האלה.

לגבי הדוח עצמו ומה המשרד מתכוון לעשות: לגבי השאלה הכללית, שהיא חוצה את משרדי הממשלה וזה נציבות זכויות הילד, אני בטוחה שעכשיו גם בפני השרים החדשים וגם עם העלאת הצעות החוק הפרטיות שחברת הכנסת תמנו-שאטה התייחסה אליהן, הנושא יובא שוב לדיון בין המשרדים בתקווה שתהיה עמדה ממשלתית מוסכמת לגבי הסוגיה הזאת - -

מה העמדה שלכם, לא הבנתי?

אני אמרתי שזה יובא בפני השר החדש. הנושא טרם הובא בפני השר. הוא יובא שוב. המשרד היה מעורב בדיונים הקודמים בכנסת הקודמת, הוא יהיה מעורב בדיונים שוב ותגובש עמדה. אני בטוחה שתגובש עמדה ממשלתית מוסכמת והנושא הזה ודאי יהיה נושא שנהיה שותפים בו.
לגבי מה אנחנו עושים עם הדוח, עם המסקנות – שוב, המסקנות הובאו לידיעת הנהלת המשרד. הדוח פורסם לא מזמן, כל הסיפור היה לא מזמן. הסוגיות הספציפיות שנוגעות, יש שם דברים שנוגעים להליכי אימוץ, יש כמה הערות שנוגעות להליכי פונדקאות, יש דברים שאנחנו צריכים לדון בהם. אנחנו מתכוונים, כמובן, כבר עשינו איזה מיפוי של הסוגיות ויובאו לאנשי המקצוע הספציפיים ותהיה התייחסות ספציפית לסוגיות.

תודה. בינתיים הצטרפה אלינו חברת הכנסת עדי קול. היא יו"ר הוועדה לפניות הציבור של הכנסת. ועדה חשובה בעיניי.
נציג משרד הבריאות הגיע? לא. משרד החוץ. אני מבין שהיית חברה במשלחת. בבקשה.

שלום. אני ממשרד החוץ, מהמחלקה לארגונים בין-לאומיים. יחד עם העמיתים שלי למשרד המשפטים ריכזתי את המשלחת הזאת, שהופיעה בז'נבה לפני כמה חודשים. רציתי בהזדמנות זאת לברך על העבודה הקשה והאינטנסיבית שנעשתה על ידי משרד המשפטים וכל המשרדים ששלחו נציגים במשך חודשים ארוכים להכין את החומר של הדוח וללמוד את הנושאים, להכין את עצמם לקראת ההופעה. זו הפעם הרביעית שאני ריכזתי משלחת כזאת להופיע בפני אמנה בז'נבה, ובהתייחס למה שכבודו הציע בתחילת הדברים שלך, זאת אווירה לא פשוטה מבחינת השלכות פוליטיות, אז רציתי להתייחס לזה - -

בלשון המעטה...

בלשון המעטה. קודם כל, להסביר שיש ענין - -

זה עד כדי כך?

לשאלתה, היא שאלה אם זה עד כדי כך? אני הייתי במשלחות פרלמנטריות במקומות קצת יותר ידידותיים וההרגשה היא לא נוחה כמו מועצת אירופה, הפרלמנט האירופי. אז באו"ם, ודאי וודאי שאנחנו לא...

כידוע, מדינת ישראל החליטה לפני כשנה להשעות את הטקסים שלנו במועצה לזכויות אדם, שיושבת בז'נבה. רציתי, גם למען הרקורד, להסביר שהאמנה הזאת ואמנות אחרות הן לא חלק מאותו דבר. המועצה לזכויות אדם זה דבר אחד. אנחנו משנים את היחסים, זו אפליה ארוכת שנים, יש לה אג'נדה ספציפית נגד ישראל, יש מכלול של סיבות - -

להתכנס לוועדה לזכויות הילד.

- - לוועדה הזאת יש אמנות שאנחנו לקחנו על עצמנו, כמדינה, אחריות, שחתמנו על האמנות האלה, אשררנו אותן ויש מחויבות בינלאומית מבחינתנו, כמדינה, ליישם אותן.

האם משרד החוץ לוקח באמת את הדברים שאנחנו די טובים בהם יחסית, ויודע למנף את זה בדיפלומטיה הבינלאומית?

כן. זה אחד מהדברים מבחינת האג'נדה החיובית, מה שנקרא, שאנחנו עושים. לפני שבוע, באו"ם, בניו-יורק, היו קצת כתבות על זה בתקשורת, שעשינו יום מיוחד בנושא יזמות והמאבק בעוני. הצלחנו להשיג תמיכות גם ממדינות ערב, היו איזה 140 מדינות שתמכו ביוזמה הזאת. עשינו יום מיוחד שאנשים הגיעו גם ממדינות כמו ערב הסעודית, בחריין, מדינות לא ידידותיות לנו שהיו בעולם ובקשו ורצו ללמוד מאתנו. אז איפה שיש לנו יכולת להראות את הפנים היפות של ישראל ולעשות את זה, אנחנו עושים. באו"ם יש לנו ביטוי כזה, שכשסוגרים לנו את הדלת, אנחנו נכנסים דרך החלון. זה חשוב שתבינו מה זה משרד החוץ ודיפלומטיה כי זה לא רק קוקטיילים. יש עבודה מאד קשה שנעשתה - -

אנחנו לא חושדים בכם. אז הנה, הכנסת אמירה במאבק שיש לכם היום. אנחנו מחזקים את ידיכם במאבק.

תודה רבה. תודה לעמיתים שלי שהיו שם ועברו את 6 השעות האלה, שלא היו פשוטות. קיבלנו גם קומפלימנטים נקודתיים.

תודה. עברנו סקירה של משרדי הממשלה. אנחנו נפתח עם הארגונים.

אני ממשרד הפנים והייתי רוצה לומר דברים.

בבקשה.

אני עורכת דין בלשכה המשפטית של רשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. אני אצטרף לדברים של נינה, חברתי, ותשבחות גם למשרד החוץ וגם למשרד הפנים לעבודת ההכנה של המחלקה של אילת וגם לעבודה של משרד החוץ. מעבר למאבק שלכם, עבודת ההכנה, רובנו, רוב המשלחת, מעולם לא התנסתה בעבודה כזאת, בטח לא מול האו"ם, שהוא גוף שעבודת הייצוג שלנו, של המדינה מולו, יותר קשה. אז עבודת ההכנה היתה טובה באמת ואחד הלקחים, עוד לפני שנגיע ללקחים הפרטניים שלנו, כמשרד ממשלתי שקיבל ביקורת במסגרת הדוח הזה, אחד הלקחים הוא באמת עבודת הכנה מאד טובה, קריאה והכנה טובה של הדוחות של ארגוני זכויות האדם. כל ה-NGO, מה שאנחנו מכנים. זה חשוב מאד. כלומר, האו"ם ניזון מאד מהדוחות האלה. לדאבוננו, הרבה דברים שאנחנו מסרנו שם פחות קיבלו התייחסות וקצת התאכזבנו, האמת, לקבל הרבה הערות כשראינו שבפועל נתנו מענים, ומענים שבאמת מציגים את המציאות כהווייתה. אין לנו שום ענין להציג מצגים כוזבים, בטח לא לאו"ם. אז נסיים בתשבחות על כל ההכוונה ועבודת ההכנה.

אנחנו נתכנס לענייננו כי יש לנו הרבה ארגונים ונרצה לשמוע את כולם.

אין בעיה. אנחנו, מטבע הדברים, הביקורת שהופנתה כלפינו היתה בנוגע לילדים שהם לא ישראלים, בין אם הם ילדים של מה שאנחנו מכנים "תושבי האזור", ילדים פלסטינים, בכל הנוגע לחוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), שמכונה חוק האחמ"שים. היה נדמה שיש פערי מידע בין המידע שהובא בפני האו"ם לבין המציאות של מה קורה בהתאם לחוק, באופן הטיפול בבקשות לאיחוד משפחות. בין של בן זוג ישראלי עם בן זוגו הזר ובין אם של קטינים פלסטינים ומניעת הפרדתם מהורה ישראלי משמורן. אז בהיבט הזה ניסינו לשקף את המציאות, את החוק, איך מטופלות בקשות. את המישור ההומניטרי של טיפול, בקשות חריגות, שלא עומדות בתנאים של החוק, שמטופלות על ידי ועדה הומניטרית שמייעצת לשר. זה היבט אחד.

היבט נוסף נוגע לילדים של זרים. לגבי ילדים של מסתננים נטען שאנחנו עוצרים בלי אבחנה ילדים של מסתננים - -

לא, אבל יש גם פליטים.

אנחנו הולכים רגע אחורה: לגבי בדיקת רקמות, התייחסו לזה?

לא היה. זה היה בהיבט קטן ותיכף אתייחס גם לזה.

זה מופיע גם בהמלצות.

- - ילדים של פליטים. פליטים שמוכרים כפליטים על פי האמנה מקבלים רישיון לישיבת ארעי בישראל וגם הילדים שלהם.

כמה ילדים יש? אין אף ילד כזה.

ילד שקיבל מעמד פליט?

אף לא אחד.

אני לא חושבת שזה נכון.

גברתי, אני אתן לך רשות דיבר כשתבקשי.

זה לא נכון. לא את כל הנתונים אני יכולה להעביר לכם.

זה סוד גלוי שהמדינה לא ממהרת לקבל החלטות במעמד פליט. בלי שום קשר לדעותיי, המדינה לא ממהרת, זאת עובדה. לכן, בגלל העובדה הזאת, מן הסתם, ישנם ילדים של מהגרי עבודה, של פליטים, של מסתננים. מכל ההגדרות, בסוף יש הגדרה אחת שיוצאת מכולם, זה הילדים שלהם. השאלה אם הם מטופלים - -

שוב אני אומרת שצריך להבחין בין פליטים ובין ילדי מסתננים. אי אפשר להתייחס לכולם כאל מקשה אחת.

אבל אי אפשר להתייחס לכמה קטגוריות כשלא קיימת קטגוריה בפועל של ילדי פליטים.

אני לא רוצה לשים הכל על הכתפיים של משרד הפנים.

אני רק אתייחס לשאלה של חברת הכנסת קול.

תסלחי לי, שאלה.

הנושא של בדיקת רקמות עלה בהקשר של הטענה שילדים שנולדים לאימהות זרות במדינת ישראל לא מקבלים תעודת לידה כמו ילד ישראלי שנולד במדינת ישראל. ההסבר לזה הוא שתעודת לידה, על פי חוק מרשם האוכלוסין, ניתנת למי שרשום במרשם האוכלוסין. מי שרשום זה בעצם אזרחי ישראל, תושבי קבע בישראל, התושבים הארעיים. זרים לא רשומים במרשם.

זה לא מה שהאמנה אומרת...

אף ישראלי לא רשום - -

לגבי זרים, אנחנו לא מנהלים מרשם אוכלוסין של זרים, יש לנו כן מאגר ממוחשב מסוים של זרים. כאשר תינוק נולד לאם זרה, הוא כן מקבל מסמך רשמי של מדינת ישראל שנקרא: אישור הולדה. שם האב לא נכתב בו מהסיבה הפשוטה שאנחנו לא יודעים מי האבא. אנחנו לא מנהלים מרשם של אבות ואמהות. אני אעצור בנקודה הזאת כי הנושא הזה כרגע תלוי ועומד בבג"ץ. מספר העתירה, אם זה מעניין, זה בג"ץ 1528/13 - -

אנחנו כרגע רוצים להתכנס לדיון של הוועדה.

אדוני היושב ראש, אם יורשה לי במשפט: בסוף, הפנים שלנו ברמה הבינלאומית באו"ם יקבעו הרבה על פי זה, על היחס שלנו לילדים שאין להם מעמד. לכן, אני חושבת שהמשרד שלכם צריך לקחת את זה ברצינות. הנזק שיגרם הוא בלתי הפיך והרבה יותר חמור אם אנחנו נשקיע במדיניות סדורה כלפי הילדים הללו. אני לא יודעת אם יש פה את הנציגות - -

המדיניות קיימת. אני לא יכולה לפרט אבל היא קיימת.

סליחה, אני פיתחתי איזה רגישות במיוחד מיועצים משפטיים של משרדי ממשלה. אין לי טענה אליכם. נכון, אין לכם מענה. המדינה מטפלת. יועץ משפטי אומר: אנחנו לא מטפלים כי חוק מרשם האוכלוסין קובע כך וכך. אנחנו, כרגע, בוועדה לזכויות הילד מדברים על הילדים. יש לנו את כל הבעיות מסביב ובסוף, המשפך שלנו הוא הילדים חסרי המעמד מכל סיבה שלא תהיה. אנחנו כמדינה, כחברה, אמרנו ואומרים ונאמר, בלי שום קשר לוויכוח איך מטפלים בכל סוגית המסתננים, פליטים, עובדים זרים, מהגרי עבודה, הכל, הילדים צריכים לקבל את מה שכל ילד מקבל. יתכבדו המשרדים, היועצים המשפטיים, ויבדקו איפה החוק לא נותן מענה ויתקנו. אי אפשר. הלכו לי כמעט 4 שנים רק מלהתווכח על הדברים האלה במשרד.

אני מכירה ילד שהוא היום בן שנתיים וחצי, אבא שלו אזרח ישראלי שנפטר ואי אפשר לעשות בדיקת רקמות ואי אפשר לעשות לו בדיקת רקמות ואין לו שום מעמד כאן כי יש תזכיר שהוא מעיד שהוא אבא שלו, כולם מסביב, אבל אין את האבא אז אי אפשר. אז לילד אין ביטוח, אין לו שום דבר.

אז נהיה פרקטיים. יושב פה יועץ משפטי - -

זה כבר בדיון שלישי בוועדה לפניות הציבור על הדבר הזה - -

- - -

ציינו את זה לשבח והשכלנו. לכן, יושבים כאן ואנחנו נאמר את זה גם בדברי הסיכום. יושבת כאן נציגה מהלשכה המשפטית של משרד הרווחה. יש נציגות מהלשכה המשפטית של משרד הפנים. יושבים ממשרד החינוך, ממשרד הבריאות לא הגיעו. אני חושב שצריך להתכנס לפתור את הלקונות כדי שהידיים שלכם, של הגורמים המקצועיים, לא יהיו כבולות מלטפל. אין פה אמירה של מדינת ישראל שהילדים האלה הם שקופים. הם לא שקופים, הם לא יכולים להיות שקופים.

אני אענה לזה: צריך להבחין בין הנושא של מדיניות הגירה של מדינת ישראל לגבי - - ולגבי מענים של ייתר המשרדים.

אמרתי את זה. אני רוצה לתת זכות דיבור, רשות דיבור גם לארגונים. אמנם יוניצף קיבלו את רשות הדיבור אבל לא נוותר על הילדים. ארגון הילדים של יוניצף.

מה העמדה שלהם לגבי - -

הם דוחפים. אני חושב שצריך לקדם את החוק וזה יעבור לוועדת שרים לענייני חקיקה ושמשרדי הממשלה יביעו את העמדה. אנחנו נדאג שגם מהאופוזיציה יהיו שותפים לחוק הזה וגם מהקואליציה, שיהיה לחץ. בבקשה, יוניצף, נוער יוניצף.

שלום לכולם. אני חברת נוער למען יוניצף. אני עולה לכיתה י' מראשון לציון. בקבוצה שלנו יש שיתוף של ארגון יוניצף ביחד עם הפיקוח על זכויות התלמיד במשרד החינוך, בהובלת טובה בן ארי. אז ככה, כעיקרון, החלק שלנו בדוח התעסק בהשתתפות של ילדים בקבלת החלטות. ילדים מהווים בערך כשליש מהאוכלוסייה, 30%. אם נחשב את זה, זה בערך 36 מנדטים בתוך הכנסת אבל למעשה, אין להם זכות הצבעה לא בבחירות לממשלה ולכנסת ולא בבחירות לרשויות המקומיות. גם בתוך בתי הספר יש ביניהם יחסי מרות ביחס למורים שלהם ובגלל זה צריך שתהיה להם התייחסות מיוחדת בכל מה שקשור לקבלת החלטות.
לפי סעיף מספר 3 באמנת זכויות הילד, טובת הילד אמורה לעמוד כסעיף ראשון, שיקול ראשון, שתעמוד מעל הכל. ולכן, אנחנו חושבים שאי לכך, אנחנו צריכים להשמיע את דעתו של הילד כדי להגיע למסקנה מה טובתו. עוד ענין: סעיפים נוספים מהאמנה מראים שלילד יש זכות להביע את דעתו בכל מה שנוגע אליו.
בקשר להבעת העמדה של הילדים בתוך בתי הספר: ברוב בתי הספר בארץ יש מועצות תלמידים. הבעיה היא שרובן לא מספיק פעילות או שאין להן מספיק כוח להשפיע גם אם הן מעלות ענין לסדר היום, לא בדיוק מתייחסים אליו ובגלל זה רצינו לבדוק אם יש דרך בעזרת משרד החינוך או חקיקה כל שהיא, לאפשר למועצות התלמידים בבית הספר מרחב גדול יותר לפעולה, לחייב את בית הספר לקבל את זה באיזה שהוא מובן.

רק הערה: אנחנו לא מדברים רק על המועצות. אנחנו אומרים שלכל ילד תהיה הזכות. האמנה לא מתייחסת למועצות או לקבוצות. הרעיון הוא שלכל ילד - -

אין ספק. מאחר ואין לנו עדין נציבות, אז בואו ניתן לזה סטטוס כזה. יש כבר מועצות תלמידים - -

לא, חשוב לדייק בזה. אם אנחנו מדברים על חינוך, ואני במערכת חינוך - -

אבל מועצות התלמידים לא מייצגות. אנחנו רוצים שכל ילד יוכל לייצג את עצמו.

נכון.

מועצת תלמידים היא באמת גוף יציג אבל כל ילד, יש לו את הזכות שלו.

זה לא בא להחליף. היא הסבירה את זה בצורה הכי טובה. יש כבר מועצת תלמידים שנבחרה. יש מקומות שכנראה הן לא באות לידי ביטוי באותן מועצות בגלל שיש מישהו שלא רוצה, הוא חושש ומכל מיני סיבות שכולנו מכירים. אני חושב שהיא נגעה בנקודה שצריך להתייחס אליה במשרד החינוך - -

נכון, והיא היתה מאד עדינה.

לכן, אני לא יודע אם יש מקום לחוזר מנכ"ל או משהו כזה אבל אני חושב שצריך לתת לזה התייחסות.

נכון. זאת הנבחרת של יוניצף, שווה...

אבל מאחר ואפילו חבר הכנסת הכי מוכשר מקבל 3 דקות ואנחנו מצומצמים בזמן, תתכנסי לסיום.

אין בעיה. - - עוד עניינים שאפשר להוסיף עליהם זה הרשות המקומית. כעיקרון, הרעיון הוא להפוך את הערים שבתוכן הילד מבלה את רוב הזמן שלו לעיר ידידותית לילדים ולשתף החלטות מסוימות בתוך הרשות המקומית גם ילדים.
ענין אחרון ואולי הכי חשוב הוא שיתוף ילדים בתוך המערכים הממשלתיים במערכת החקיקה. כלומר, לשתף ילדים בקבלת החלטות בכנסת ובממשלה שנוגעות אליהם. למשל, כמו כשאנחנו יושבים כאן ומתעסקים בחוקים שעוסקים בילדים באופן ישיר, ולשתף אותם ולתת להם להביע את דעתם אפילו שבאופן ישיר הם לא יכולים להצביע עליהם, שישמיעו את דעתם.

תודה. הצטרפה אלינו חברת הכנסת מיכל רוזין, שהיא יו"ר הוועדה לבחינת זכויות העובדים הזרים.

יש לי שאלה בהקשר הזה: מועצת תלמידים, אנחנו מכירים שיש קבוצה קטנה שתמיד רצה להתמודד על מועצת תלמידים ואנחנו רוצים לשמוע את הדעות של כל הילדים. נגיד, ילד בדואי בן 14 מהנגב. יש לך רעיון איך אנחנו מגיעים לכל הילדים ולא רק למועצות?

אנחנו עומדים לפתוח בשנה הבאה קבוצה של ילדים - -

לא, אבל רציתי לשמוע אותה.

אז ככה: כעיקרון, הרי מועצת תלמידים, הרעיון שלה זה לתווך בין בית הספר לבין התלמידים עצמם אבל בהנחה שאנחנו לא רוצים להגיע רק במנהל הבית ספרי, הרעיון הוא ליצור שיח פתוח בין הילדים עצמם לבין המבוגרים בכל שלושת הרבדים. כעיקרון, אפשר להפעיל את זה או דרך שיח פתוח או בעזרת קו טלפוני או בעזרת אמצעי תקשורת אחרים שיוכלו לקשר בין שני הצדדים.

האם אפשר להוסיף משפט?

רשות הדיבור ליונתן גילת, מנוער למען יוניצף בתל-אביב.

מועצות תלמידים הן מועצות תלמידים ונוער ואני, אישית, כמישהו שפעיל גם במועצות תלמידים, אני מכיר מישהו שהגיע אפילו למועצת התלמידים הארצית והוא לא באף בית ספר כי הוא מייצג את הנוער כך שלא חייבים להיות - -

אז איך הוא הגיע?

הוא היה באיזה שהוא בית ספר ואז בנסיבות כל שהן הוא נשר.

יש לי רק להוסיף לך מידע בשורה, סליחה שאני מפריע: המייל שלי נפוץ בכל מקום כמעט, וכל ילד שרוצה לשתף אותי או להשתתף בקבלת ההחלטות ופונה אלי, אני נמצאת שם.

כן, אבל הוא צריך לרצות ולדעת את זה קודם.

טוב, אני אמשיך להתלהב מזה אבל טובה היא גם הממונה לזכויות הילד במשרד החינוך, מה שאין בהרבה משרדי ממשלה.

אני אעבור לנציגת ארגון "בטרם". בבקשה.

נעים מאד, תודה שהזמנתם אותנו. אנחנו נתנו יד ושיתפנו פעולה עם ארגון יוניצף. אנחנו משתפים פעולה כבר הרבה זמן. באנו מהצד של בטיחות הילד, ארגון "בטרם" - -

השאלה היא לא מה את משתפת פעולה עם יוניצף, סליחה על ההתפרצות, אלא אם משרדי הממשלה משתפים פעולה אתכם.

אז יש לי תשובה נהדרת, רק תרשו לי לציין בצער את השבוע האחרון שעברנו, מקרים נוראיים. אתמול נשכחה ילדה ברכב. בשבת ילד בן שנה טבע למוות. אנחנו עוברים שבוע מאד קשה. ארגון "בטרם" חושף פה, בוועדה שלכם, מחקר שביצענו במשך 5 השנים האחרונות. כל שנה, בחודשיים של הקיץ, יש עליה של 12% בהיפגעות ילדים לא מכוונת. נושא שאפשר לפתור בצורה קלה ופשוטה וזולה.
והתשובה לשאלתך, אדוני יושב ראש הוועדה: בפברואר 2012 ממשלת ישראל נענתה לחיזורים שלנו ולקול שלנו והחליטה לקדם תכנית רב-שנתית לאומית. שאלת איזה משרד נוגע בנושא של ילדים, בנושא שלנו, בטיחות ילדים? 15 גופי ממשל, משרדי ממשלה 8 ועוד רשויות לאומיות. כולם שותפים בהחלטת הממשלה, כולם גויסו למלאכה הקשה, הלבירינט הקשה. ארגון "בטרם" נבחר בהחלטת הממשלה כגוף המייעץ והמלווה. אנחנו פועלים החל מחודש מרץ ביחד עם נציגים בוועדה בין-משרדית בהובלתו של משרד הבריאות, הובלתו של פרופסור גמזו ופרופסור ארנון אפק. הוועדה עובדת ביתר שאת במטרה להגיש דוח שגם ימפה את נושא היפגעות הילדים, גם את נושא המדיניות הציבורית במדינת ישראל, שכרגע אנחנו נמצאים במה שנקרא "באמצע", כשאנחנו מייצגים את המדינה בארגונים הבין-לאומיים. כרגע הנציגים משתפים פעולה יפה למרות הבחירות שקצת עשו לנו עיכובים. אנחנו נמצאים כרגע בניסוח של דוחות פנימיים וועדות משנה של נושאים חוצים, שיש ערך מוסף של שיתוף פעולה בין כלל המשרדים. אנחנו במטרה להגיש את הדוח לממשלה לקראת חודש אוקטובר, ופה אני קוראת וגם קראתי ליושבת ראש הוועדה, אורלי לוי, להיות השופר שלנו, לעזור לנו להשפיע על משרדי הממשלה להתחייב לתכנית הזאת ולהגיש אותה להחלטת ממשלה מחייבת, כמו שממשלת ישראל התחייב למשרד האוצר וגם הוא התחייב להוסיף תקציבים על התקציבים הקיימים של משרדי הממשלה, כי לא יתכן שבטיחות ילדים לא תהיה על סדר היום. אני מזכיר לכולנו שכל שנה נמחקת שכבת ילדים. 144 ילדים נהרגים כל שנה מהיפגעות לא מכוונת. יש לנו כל יום 500 ילדים במיון ואני מזכירה לכם את השבוע האחרון.

לענין הדוח שהתכנסנו, "בטרם" נושק לו? הדוח מדבר על היפגעות ילדים?

בהחלט. הדוח מציין את הנתונים. הדוח מציין איזו שהיא מגמת ירידה, וזאת לאור העובדה שאכן לאט לאט יש מודעות. יש יותר ויותר ארגונים במדינת ישראל שמבינים את הנושא אבל לא מספיק.

אני שמח שאת אומרת שיש ירידה אבל אני חושש כי בדרך כלל, כשיש ירידה צריך להעצים את המגמה אבל יש מי שחושב הפוך ולכן, צריך לעמוד על המשמר ולהעצים את המגמה הזאת ולא לחשוב שאנחנו - -

זאת העבודה שלנו, בהחלט. אבל זה נושא לאומי וצריך לשים אותו על סדר היום הציבורי.

אני מאד מודה לך. תודה. עמותת ילדים ישראלים. בקצרה.

בקצרה, מבטיחה. אני רוצה להעלות נקודות שעד כה לא עלו. קודם כל, תודה על רשות הדיבור. תודה גם ליוניצף, שלקחנו חלק, כאמור, בדוח האלטרנטיבי שהוגש לאו"ם. גם אני הייתי בדיונים שהיו בז'נבה ושמעתי את המשלחת הישראלית ואת השאלות של נציגי הוועדה. כפי שכולנו יודעים, אני מקווה, האמנה הבין-לאומית לזכויות הילד קובעת שמעצר של ילד תהיה האופציה האחרונה בהחלט, אם בכלל. ואם כבר הוא נעצר, זה יהיה לפרקי זמן קצרים ביותר. לצערי, לא רק שזה לא נכון לגבי ילדים של עובדים זרים ושל ילדים של מבקשי מקלט, אפילו ההיפך הוא הנכון. מעצר ילדים כיום הפך לברירת המחדל.

הביקורת שהושמעה בדוח של האו"ם לא אמורה להיות לנו מאד חדשה כי קודם כל, דיברו עליהם פה, בוועדה, כבר כמה פעמים. היא הובעה מאד בחריפות בדוח האחרון של מבקר המדינה, בכל הנוגע בטיפול בקטינים חסרי מעמד וגם הפעם, בדוח של הוועדה עולה הנושא של מעצר של ילדי מהגרי עבודה, ילדי עובדים זרים. כרגע אני מפרידה, ילדים של עובדים שהגיעו לפה באשרת עבודה ואיבדו את האשרה, לרוב כשהם הביאו ילד לעולם. אותם ילדים, כפי שנכתב גם בדוח של האו"ם, נלקחים למתקן כליאה שמנוהל בלעדית על ידי פקחי ההגירה. לא על ידי השב"ס ולא על ידי המשטרה אלא על ידי פקחי הגירה. מתקן שאין בו שירותי רפואה, אין בו שירותי חינוך. על פי דוח המבקר האחרון, ביותר ממחצית המקרים שנבדקו, אף אחד מהילדים לא פגש עובדת סוציאלי ושוב, אני מצטטת פה דברים גם של הדוח של האו"ם וגם מדוח מבקר המדינה. הסיבה, על פי משרד הפנים, שאין שם שירותי רפואה או שירותי חינוך היא שהמתקן מיועד לשהייה קצרה. בפועל, כפי שחבר הכנסת אילן גילאון הציג בוועדה זו עצמה, הוא פגש שם מספר ילדים ששהו שם כמה חודשים, אחד מהם 9 חודשים, כי הוא היה בהליך משפטי ולא היה ניתן לגרש אותו. ילדה אחרת 5 חודשים, וכל התקופה הזאת במתקן בלי שירותי רפואה, בלי שירותי חינוך, ששניהם לא פגשו עובדת סוציאלית, כפי שהם אמרו לחבר הכנסת.
בנוסף לזה, מצטרפת הביקורת של ועדת האו"ם על מעצר של ילדי מבקשי מקלט, שכיום, על פי החוק למניעת הסתננות, ניתן לכלוא אותם למינימום של 3 שנים ללא משפט. אם זה משפחות, לרוב הן מופרדות כי אב המשפחה יילקח לאגף הבוגרים והנער לאגף הנערים. אני אסיים בזה. אני רק אומר שמאד שמחתי שמשרד הפנים הגיעו לפה. גם שמעתי את מה שהיה לומר לאפרת לב-ארי, שהציעה לחברת הכנסת לבוא עם המקרה שיש לה. אני מאד אשמח לבוא עם עשרות המקרים שיש לי של אימהות, שלא רק שלא הנפיקו להן תעודת לידה בזמן שאני נכחתי איתן אלא אמרו שינפיקו להן תעודת לידה אם הן תחתומנה על טופס שהן עוזבות את ישראל כי הן שוהות פה לא חוקית. אז אם ההצעה תקפה, אני גם אני מאד אשמח לבוא עם המקרים האלה. אני מאד מעריכה את זה.

תודה. יש ידיעה למשרד הפנים או למשרד הרווחה, כמה ילדים באמת יש היום במעמד של מעצר? את יכולה לומר לנו כמה ילדים יש עד לרגע הזה, ששוהים במעצר?

אני אענה קודם לנושא שאנחנו לא עוצרים ילדים. כלומר, אין פה ברירת מחדל של מעצר ילדים. ילדים, אם הם שוהים במתקן משמורת, זה לרוב יהיה ילדים של מסתננים לישראל וטוענים שהם קטינים. אנחנו עושים להם בדיקה רפואית לבדוק את הגיל שלהם, לבדוק שבאמת הם קטינים. ברגע שמוכח שכן, אנחנו מנסים למצוא להם פתרונות מחוץ למשמורת, בין אם פתרונות של מוסדות חינוך ובין - -

כמה זמן מקסימאלי ילד שוהה במשמורת?

אין פה כלל. מהפרקטיקה, אני יכולה להגיד כרגע כמה ילדים - -

- - -

סליחה, אפשר לעשות את זה דיון שוק ואפשר לנסות לשמוע... הרי מהוועדה הזאת נצא עם מסרים.

נכון להיום בבוקר, יש לנו במתקן המשמורת "סהרונים" בדרום הארץ 4 קטינים לא מלווים ועוד, אם אני לא טועה, 11 כן מלווים. הם נכנסו לישראל לאחרונה עם המשפחות שלהם וכרגע הם במשמרות על פי החוק למניעת הסתננות. מעבר לזה, יש לנו כרגע 15 קטינים לא מלווים במתקן המשמורת "מתן", מתוכם חלק ממתינים, נדמה לי ש-4, לבירור הקטינות שלהם. הם עברו בדיקה רפואית אחת שהוכיחה שהם בגירים אבל הם ממתינים לעוד בדיקה רפואית ועד אז, הם נחשבים בחזקת קטינים. אלה המספרים כיום. ברגע שיימצא שבאמת כולם קטינים, הם יטופלו בחלופות משמורת, בין אם במוסדות של משרד החינוך ובין אם במוסדות של משרד הרווחה.
לגבי קטינים שכרגע נמצאים במתקן, אני מניחה שהתכוונתם למתקן "יהלום" בנתב"ג, אני לא יודעת כמה קטינים כרגע יש עם משפחות. אפשר לברר ולתת תשובה לוועדה בהמשך.

תודה. רונית מרום, הייתי מקצץ לך את קריאות הביניים אבל לא משנה.

אני אעשה את זה קצר במיוחד ואשמח להביא את קולם של ילדי מבקשי המקלט. אני מארגון א.ס.ף, ארגון סיוע לפליטים. אנחנו עובדים בדרום תל אביב ב-7 השנים האחרונות. למעשה, מתחילת ההגעה של מבקשי המקלט לישראל רק שנעשה את זה ברור, "מבקשי המקלט" הם מי שהמדינה מכנה מסתננים. היום יש 55 אלף מבקשי מקלט ובהם כמה אלפי ילדים.

מה זה כמה אלפי ילדים? זה יכול להיות 999 ויכול להיות 1000.

אין לי מספר וזה אולי שורש הבעיה. יש מעקב ב"איכילוב" אחרי כמה ילדים נולדו שם, יש מעקב קצת בטיפות החלב, יש מעקב במשרד החינוך כמה ילדים יש אצלם אבל בגדול, אין מספר מוחלט של ילדים.

מרשם האוכלוסין יכול להגיד לנו?

ילדים שהגיעו לישראל, ילדים שהגיעו לישראל עם הוריהם שלא נולדו כאן, לא רושמים בשום מקום. זאת אומרת, אשרת השהיה שמחזיק הורה מבקש מקלט ובפי המדינה הוא מסתנן, לא רשום עליה שם הילד. כל ילד היום שהולך לאיבוד, תיאורטית, אי אפשר לדעת מי ההורים שלו, וזה לא מצחיק.
אנחנו, בא.ס.ף מהווים כתובת מרכזית, אולי בלעדית, לכל מה שקשור למתן מענה סוציאלי, שירותי רווחה למבקשי המקלט, לא כי אנחנו לא סומכים על המדינה אלא כי המדינה פשוט סוגרת - -

אני יכול לעזור לשולחן הזה. אני מקבל פה שהערכת משרד הבריאות היא שישנם 8000 ילדים ללא מעמד מכל ההגדרות.

צריך לזכור ש"חסרי מעמד" זו הגדרה כללית, שחלקם הם מבקשי מקלט. יש חסרי מעמד מהגרי עבודה ויש חסרי מעמד פלסטינים - -

לכן, אני בכוונה לא נכנס לוויכוח הזה. הוויכוח הוא לא לשולחן הזה. פה יש הסכמה לגבי הילדים, אז למה לפתוח את זה? יש הסכמה שצריך לטפל בילדים.

אוקי. הדלתות של משרד הרווחה עד היום, ושמחתי לשמוע אתמול את שר הרווחה מדבר אחרת אבל עד היום, היו סגורות כמעט הרמטית. אני אומרת "כמעט", מכיוון שיש בכל זאת פתח - -

מאיזו סיבה? צוק העתים או בעיה חוקית?

מדיניות משרד הרווחה היא חד-משמעית. אנחנו, הם אומרים, ניתן מענה אך ורק לילדים הנמצאים בסכנה. זאת אומרת, הילדים שמסתובבים אצלי מתחת לבנין בדרום תל אביב, שמחפשים בזבל, כל יום אני רואה אותם מחפשים בזבל כי ההורים שלהם עובדים 16 שעות כי הם מנקים קניונים, הם לא נחשבים ילדים בסיכון. הם לא נכנסים תחת שום קטגוריה ולכן, שירותי הרווחה לא יתנו להם טיפול. רק כאשר ימצאו סימני אלימות קיצוניים, חס וחלילה, שזה לא יגיע לשם, על הגוף שלהם, אז ייקחו אותם מההורים - -

אורית, אנחנו בחריגה של זמן.

רק רגע. - - רק אז ייקחו אותם מההורים, יכניסו אותם לפנימייה, ואם ליבנו לא חס עליהם אז אולי הוא חס על הכסף של משרד הרווחה כי כל חודש בפנימייה, תגידו לי אתם כמה זה עולה. לדעתי, בין 3000 ל-5000 שקל בחודש. כך שזה גם לא כלכלי לא לטפל בילדים האלה, אם הלב שלנו לא שם.

בענין בריאות, הילדים שאני מלווה, באופן אישי, כשהם חולים בשפעת והם גרים בערד, לא בתל-אביב, אין להם לאן ללכת. בתל-אביב יש מרפאות וולונטריות כאלה ואחרות, בערד ואילת, בחדרה, בחיפה, באשקלון ובאשדוד, אין לילדים טיפול בסיסי. מה שזה אומר, ששוב, הם עולים לקופת המדינה ולקופות החולים הרבה יותר כסף. גם בחינוך המצב לא מושלם. אני רוצה להזכיר שמשרד החינוך, דיברתם על אפליה, תמך בעמדה של עיריית אילת להפרדה של ילדים רק בזכות בג"ץ שאנחנו הגשנו, הילדים שולבו עכשיו בבתי ספר ציבוריים.

תודה. אני לא אעבור על הרשימה, יש פה עוד מישהו שרוצה לדבר מהארגונים?

אני מארגון "כולנו משפחה". אנחנו כאן בשם, אני חושבת, לא אגיד כל הורה במדינת ישראל אבל בנושא של הגיל הרך. זאת אומרת, אם מדברים על זכותם של הילדים להישמע, יש קבוצה של הילדים שלא יכולה להשמיע את קולה. זה מתחיל מגיל 3 חודשים, שילדים נכנסים למסגרות שאינן מפוקחות. זה ממשיך בגילאי טרום-טרום חובה, שבעקבות יישום ועדת טרכטנברג נכנסו ילדים בני שנתיים ותשעה חודשים, הצעירים מביניהם, למסגרות שאינן מתאימות לטובתם. אם מדובר על כיתות של 35 ילדים על גננת וסייעת, מחסור בצוות. מבחינת התזונה, הם אוכלים בשעה מאד מאוחרת צהרים. ההכשרה של הצוות אינה מתאימה. השאלה מה עושים כדי לקדם את כל הנושאים האלה שאיך שהוא נשכחים, איך שהוא שומעים פה על מקרים מאד מזעזעים - -

גברתי, התייחסות לדוח של הוועדה לזכויות הילד. התייחסות ספציפית יש לך?

לא, אבל אני רוצה לנצל את ההזדמנות כי הדוח מתייחס גם לנושא של דוח חינוך חובה, הגיל הרך - -

לוועדה יש נושאים, הילדים ומה שצריך לטפל, עד סוף הקדנציה ובתקווה שהיא תהיה 4 שנים.

נכון, אבל גם בוועדת החינוך וגם בוועדה לזכויות הילד - -

אני מאד מודה לך. גברת טוקה ילין מור, בבקשה. גם עליך חלה חובת הקיצור.

אני יושבת ראש האגודה למען הילד בגיל הרך בישראל. אני אתייחס רק לאותם דברים שלא הועלו כאן, ושהם חשובים מאד: ראשית, כל מה שהועלה כאן מוכרע לגבי קבוצת הילדים הצעירים בגיל הרך, בעיקר קבוצת הילדים מראשית החיים ועד גיל 3. זה נכון לגבי תיאום, רצף שירותים, זה נכון בוודאי לגבי נושא הבטיחות שהועלה כאן. ישנם שני נושאים שלא הועלו כאן ואני חושבת שחשוב לציין אותם: ראשית, הנושא של חוק הפיקוח והרישוי על מסגרות לפעוטות. הנושא הזה זכה לדיונים במשך שנים בוועדה לזכויות הילד - -

זה לא הסתיים?

הוא לא הסתיים. החוק לצערנו לא עבר, למרות כל ההמלצות של כל אנשי המקצוע - -

מסתבר שהכוח של הארגונים יותר חזק כנראה.

לצערנו, אני מקווה שהכנסת תצליח - -

הנה, אני אומר לך, אני חושב שחוק הפיקוח על המעונות חייב לעבור וגם לחייב את משרד החינוך, שגם הם יהיו כפופים לחוק הפיקוח על מוסדות החינוך. משרד החינוך מפלה את ילדי החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי לעומת, במקרה הזה שמפלה לרעה, מול החינוך המוכר שאינו רשמי - -

משרד החינוך אינו מטפל בחוק הפיקוח על מעונות - -

סליחה, לא, את שמעת "משרד החינוך", איבדת את... אז אני אומר לך שחוק הפיקוח, זה התמ"ת ואם את רוצה, אני אחדד לך, שיש מאבק ויש מגמה להעביר את כל נושא הגיל הרך למשרד החינוך וזה כנראה יעבור. זה היה מאבק איתנים בממשלה הקודמת, הייתי שותף לו. אני חושב שזה צריך לעבור לשם. אני מנצל את ההזדמנות לומר כי חוקקתי חוק כזה. אני חושב שאנחנו, המחוקק או הממשלה, חייבת להחיל על משרד החינוך את חוק הפיקוח שלה, שהיא מנצלת אותו על מוסדות אחרים, גם על החינוך הממלכתי והממלכתי-דתי, למה? כי הסטנדרטים של הבטיחות בבתי הספר הממלכתיים פחותים משיקולי תקציב בלבד לעומת המוסדות שאינם ממלכתיים. אמרתי זאת. זה לא נתון לוויכוח, זו עובדה.

בהיעדר קיומו של חוק תנאי רישוי ופיקוח על המסגרות לפעוטות בגיל הרך, ברור שיוצרים מצב של אפליה, של אי שוויון חמור בין ילדים ממעמד סוציו-אקונומי שונים במדינת ישראל, כאשר מי שידו משגת יש לו מעון או מסגרת חינוכית לילדים קטנים, תינוקות ופעוטות - -

או זכות הסירוב של מנהלת מעון שרירותית, למה לקבל את הילד הזה ולא את ההוא. גם זה צריך להיות מטופל.

הנושא הזה מקבל ביטוי גם בתחום הבטיחותי, ויעיד על כך "בטרם". יש פערים מאד גדולים בין מעונות שהם מסובסדים ומפוקחים עם נהלים ברורים לבין מעונות של מסגרות פרטיות ואחרים. בוודאי הוא בעייתי במיוחד בשכונות, וחברת הכנסת מיכל רוזין בוודאי מכירה את הנושא מההיבט של העובדים הזרים והמסגרות לתינוקות ופעוטות לעובדים הזרים.

תודה.

נושא שני שרציתי לומר מספר מילים: הנושא של נתונים הועלה והוזכר בדוח. אין לנו נתונים שמאפשרים, ואנחנו רואים את זה גם היום בוועדה, שמאפשרים לתת את הדעת על אותם צרכים דחופים בקרב ילדים, במיוחד בגילאי 0-3 ועד שהם נכנסים למערכות החינוך. אנחנו פונים, שגם הוועדה לזכויות הילד תעמוד על כך שבכל נושא שנדון בוועדה, כולל בתחום התזונה, בתחום הבריאות, בתחום התברואה, שהנושא זה יכלול נתונים - -

אם תהיה נציבות, היא תרכז את הנתונים לגבי ילדים.

- - אני ציינתי שאני לא אחזור על זה - -

הנציבות תצליח, בא נאמר, בין 60% ל-70% מהמקרים. תודה. גברת רינה כהן, מהמועצה הציבורית להורים. לעמוד בקיצור. אנחנו בחריגת זמן.

בסדר, אשתדל לעמוד בזמנים. אני רוצה להתייחס לדוח ולאמנה לזכויות הילד. בדוח נאמר בסביבה המשפחתית, שהוועדה מברכת על ידי הצעדים שננקטו על ידי המדינה. גם אנחנו מברכים. מועצה ציבורית כוללת בתוכה את ארגוני ההורים וארגונים מקצועיים, שלקחו על עצמם את המשימה להעצים ולחזק את ההורים וההורות בישראל. אנחנו מברכים על מה שנעשה אבל הרבה מאד עדין לא נעשה לגבי הורים והורות לילדים מגיל לידה ועד... זה לא ילך בלי הורים. גם הדוח של השופטת סביונה רוט-לוי מתייחס, ויש שם המלצות לגבי הורים והורות. גם הדוח של האקדמיה הלאומית למדעים בראשותו של פרופסור צ'רלי גרינבאום, שיושב כאן, מדבר על החשיבות או המשמעות של הורים. האחריות הראשונה לחינוך וגידול הילדים היא על ההורים. השאלה - -

תראי, לאחרונה יש פה ויכוח בכנסת, האחריות על ההורים משחררת את המדינה? הבהרה.

אז אני אנסה להבהיר, ושאלה נוספת, כדרך היהודית המקובלת על כולנו: מי אחראי לאחריות הורים? הורות היום זו משימה מורכבת, מאתגרת וחלק ניכר - -

את מספרת לי?

- - -

בפער הקטן שיש ביננו, בתקופה שלך היה יותר קל.

בתקופה שלי באמת היה יותר קל, זה נכון. אני מסתכלת על הילדים שלי, זה הרבה יותר מורכב, ועל הנכדים שלי, זה הרבה יותר מורכב. אי לכך, אנחנו מבקשים שהוועדה תיתן דעתה לאיך מחזקים את ההורים ואת ההורות כי הזכות להורות טובה ומיטיבה היא הזכות הבסיסית והראשונית של כל ילד וכל ילדה, בין אם יש לו מעמד ובין אם אין לו מעמד. אני רוצה שלכולם יהיה מעמד.

זה רגע השיא ואני חושב שטוב לסיים בו. תודה. יהיו לך עוד הרבה הזדמנויות בוועדה.

אני רק רוצה להגיד שאני נתליתי באילן גבוה מאוד של הדוח של השופטת סביונה רוט-לוי, ושאלת קודם, אדוני היושב ראש, אם יישמו את ההמלצות. ההמלצה הזאת, שמדינה אחראית לאחריות הורים אמורה לסייע להורים לממש את הורותם ולתת להם את הייעוץ ואת התמיכה וההדרכה. זה לא - -

זה נושא רחב לדיון מיוחד בוועדה.

אני אשמח אם יהיה דיון מיוחד. תודה.

תודה שתרמת את חלקך לדיון. מר סאני כלב, הקליניקה לזכויות בחינוך.

אני מהמרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת-גן. תודה רבה על הדיון. בקצרה, אנחנו כתבנו את החלק של אפליה בחינוך, התחלתם את הדיון בנושא הזה. אנחנו התייחסנו לשני נושאים מרכזיים, שכולם מטפלים בהם וגם הסתמכנו על נתונים ועובדות רשמיים. נושא ראשון הוא נושא תשלומי ההורים. הצגנו בדוח היעדר אכיפה מוחלט אולי של משרד החינוך בנושא הזה. - -

אתה יודע, לנו יש את הפריבילגיה להתפרץ לתוך הדיון, ואני יכול לומר לך שיש הפקרות מוחלטת, וקל לי לומר את זה דווקא כי אני בא מהמגזרים האלה. בעבר התחנכתי בחינוך ממלכתי-דתי והילדים שלי היום, הם כבר גדולים, אבל יש הפקרות מוחלטת בתשלומי הורים. אני אומר לך שיש תעשיה שלמה של משרד החינוך, של יוזמות בית ספריות, ואם נבדוק גם קשרים כלכליים בין גופים, יוצא שההורה בסוף מוצא את עצמו שהוא השקיע בשנה על כל מיני יוזמות, שאני לא יודע מה החשיבות שלהם. עם כל הכבוד, מנהל בית הספר, זה הולך יותר ואני לא מכיר את החינוך הממלכתי. בממלכתי-דתי זה קיים. סיור לפה, ונסיעה לפה, ושבת לפה, ושבת פה וסמינר כזה, שלא נדבר על ההוללות במסיבות הסיום. בתוך השנה, החליט מנהל בית הספר, עם כל הכבוד, לקחת את השכבה הזאת 6,7 פעמים מסיבותיך האישיות, האידיאולוגיות, מה שאתה רוצה, תמצא מקורות מימון. אתה מפיל על ההורים מסות של הוצאות. סלח לי, אין לי הרבה הזדמנויות אז ככה שחררתי...

אני מסכים עם כל מילה.

אבל אם ההורים היו מתלוננים.

את יודעת שיש ילדים שלא קיבלו תעודה השנה כי לא שילמו תשלומי הורים?

עדין יש אי קבלת תעודה?

אני רוצה לקבל את הרשימה ואני היום מסדרת את זה.

השנה נגמרה, הם כבר לא קיבלו תעודה.

אפשר לקבל את השמות?

אני אנסה להעביר לך.

גברת טובה, את יודעת מה זה שהורה מתלונן - -

אפשר לא לחשוף את שמו.

בחייך, למה אני צריך לבנות בית חולים מתחת לגשר הרעוע? צריכים לתת הנחיות ברורות.

יש הנחיות, זה פשוט לא מענין אותם.

יש הנחיות אבל לא אוכפים אותן.

צריך שיהיה הנחיות ברורות ושמישהו יאכוף אותן. אני בכוונה אומר את זה כי יש גם קשרים עסקיים, וכשיש קשרים עסקיים אז יהיו יוזמות שהן לא הכרחיות. אני אומר את זעקתם של ההורים שפונים. לכן, משרד החינוך צריך להיכנס בסוגיה הזאת בצורה חזקה. אמנם ועדת החינוך, לדורותיה, בכנסת, מקיימת תמיד את הדיון החוזר ונשנה אבל ההערכה שלי היא שאחרי כל דיון כזה רק משכללים את השיטות. הגיע הזמן. יוצא היום שמשפחה משקיעה, אנחנו מתפארים בחוק חינוך חינם והוא מזמן מזמן לא בחינם.

הכל נכון אבל אני מדגיש שההנחיות קיימות. היעדר האכיפה פה זו הנקודה המרכזית. ההנחיות קיימות עלי ספר, זה כתוב נהדר. גם לגבי החקיקה, משרד החינוך דיבר קודם איך הכל קבוע בחקיקה ולכן הכל בסדר. יש פער אדיר בין החקיקה לבין היישום לבין האכיפה. אמרה כאן גברת טובה שמשרד החינוך, לגבי תשלומי הורים, בודק בין 5% ל-10% מבתי הספר. כלומר, מעל 90% לא יודע בכלל מה קורה, ומתוכם, 70% מאותם 10% נמצאו בגביית יתר. זה נתונים שאנחנו ביקשנו.

אני אומר לכם, אני בקרוב מסיים את הדיון - -

והילדים עם הצרכים המיוחדים יישארו שקופים ואילמים?

סליחה, ולכן אני לא רוצה להחמיץ דקה לנותרים. נגעת בנקודה, משפט אחרון.

- - הנושא השני היתה הפניית יתר של נוער אתיופי למסגרות של חינוך מיוחד. גם פה, בחלק שלנו בדוח, הצגנו נתונים רשמיים של הלמ"ס, של ה-מ.מ.מ., שמראים שיש הפניית יתר וגם כאן, זה לא כתוב עלי ספר אבל מבחינת הד-פקטו, יש כאן אפליה חמורה.

תודה. אביבית ברקאי מארגון "בזכות".

תודה רבה, אדוני היושב ראש. צר לי מאד שלא שמענו התייחסות מאף אחד מהמשרדים בנוגע לילדים עם צרכים מיוחדים.

אני אזכיר לכם שהדיון היה הדוח של הוועדה לזכויות הילד - -

אנחנו מדברים על זכויות ילדים, וגם ילדים עם צרכים מיוחדים הם ילדים מאוכלוסיית הילדים - -

הם קודם כל.

אתה אומר "קודם כל" אבל אם תשים לב, הם בסיפא.

אצלי תמיד אחרון הוא אחרון חביב.

חביב חביב ומופלה לרעה.

יש לנו ביקורת על כך. אני רוצה להגיד לסאני שלא רק ילדים מהמוצא האתיופי מגיעים לחינוך המיוחד אלא בכלל, יש הפניית ייתר לחינוך המיוחד. סעיף - -

אני אפריע לך עם הפריבילגיה שמוקנית לי. לפעמים גם החששות יתר מהחינוך המיוחד, אני יכול להגיד לך מחקרית ועובדתית, אני לא חסיד הפניה לחינוך מיוחד. כל ילד צריך לתת לו את המינון, את הדחיפה ולהביא אותו לקו הזינוק כמו כל ילד אחר אבל יש מצבים שאנחנו גם כהורים, גם כמחנכים, גם כיועצים וכבלי מקצוע, צריכים לדעת איפה הקו כי לפעמים אנחנו דוחפים את הילד ולא נותנים לו את הכלים. ואנחנו נפגשים אתו בכיתה ח' או ז' ואומר לו המנהל או ועדת השמה, ובאות המורות ואומרות: תשמע, הוא ברמה של כיתה ד'. ריבונו של עולם...

אדוני היושב ראש, זה בדיוק חלק מההתייחסות - -

זה ייקח עוד רבע שעה רק בשביל תשובה למשפט הזה.

לא, אני לא שאלתי. זרקתי את זה לחלל האוויר.

- - סעיף 23 של האמנה מתייחס במיוחד לנושא הזה של הזכות של ילד שכושרו הנפשי או הגופני לקוי, ליהנות מחיים מלאים והוגנים בתנאים המבטיחים כבוד, מקדמים עצמאות, ואני חוזרת על זה: מקדמים עצמאות ומקלים על השתתפותו הפעילה בחיי הקהילה, וצריכים לתת על כך את הדגש כי מעבר למה שנכתב בדוח לגבי ההקצאה, שזה ללא ספק נכון, למרות שעברו 4 עתירות וועדת דורנר ודוח מבקר המדינה, עדין יש הקצאה לא שוויונית בין חינוך מיוחד לבין שילוב. אבל זה מעבר להקצאה. יש פה ענין של הטמעה, של רעיון, שחינוך מיוחד זה לא מקום אלא שירות. ושילוב זו התאמה שנדרשת כדי ליישם את הזכות לחינוך. שילוב זה בדיוק ענין הנגישות, וזו ההטמעה שחסרה גם במדיניות הכוללת של משרד החינוך, בין אם מדובר - -

יש לנו בקרה על השילוב? אנחנו אוהבים להשתמש במילה "שילוב".

מבקר המדינה כתב ופרסם לפני מספר חודשים דוח מזעזע על התנהלות משרד החינוך ביחס לשילוב. אם רק היינו מיישמים את מה שכתב המבקר, כולנו היינו - -

ילד כזה, שההורים שלו חיים באשליה שהוא בכיתה משלבת והוא מקבל, לכאורה, את כל מה שאישרו לו ועוברת עוד שנה ועוד שנה, הוא יכה על חטא שהוא לא שם אותו בחינוך מיוחד ויקבל תשומת לב - -

זאת התשובה שלך, שהיינו צריכים לשים אותו בחינוך מיוחד? משרד החינוך יוצר אפליה אינהרנטית - -

לא, לא. אני מבין את הרגישות שלך ובחרתי דווקא להתגרות בה כדי שתעבירי את המסרים שאני זורק לחלל האוויר.

אני יודעת את המסרים. הגברת הזאת אומרת לי את זה מאז שהילד שלי בן 3.

סליחה, תתייחסי בכבוד. הגברת הזאת היא בתפקיד. תודה.

אם אפשר להמשיך: המדיניות הזאת, ההטמעה הזאת חייבת להיות במדיניות משרד החינוך, שכיום אנחנו רואים שלא מיישמת את דוח דורנר, ורויטל לן כהןפה הזכירה את דוח מבקר המדינה בענין הזה לגבי הפיילוט שהיה או לא היה בחולון. בין אם מדובר על אי התקנת תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות של נגישות פרטנית להורה ולתלמיד, שמשרד החינוך הוא בין המשרדים הבודדים שעדין לא הגיש את התקנות האלה לוועדת העבודה והרווחה, בין אם מדובר על עשרות חוזרי מנכ"ל שמדברים על ילדים עם צרכים מיוחדים, בין אם מדובר על שילוב ילדים בטיולים, שעדין היום מנהלת בית הספר אומרת: מה הבעיה? שישב באוטובוס בזמן שהילדים מטיילים. בין אם מדובר, ואדוני היושב ראש היה בישיבה בשבוע שעבר כאן, בוועדה, לגבי עזרים טכנולוגיים לילדים עיוורים ולליקויי ראיה. שמעת מה שקורה פה עם היעדר ספרי לימוד מונגשים. אין נגישות במערכת החינוך. ילדים שצריכים לחכות עד סוף שנת הלימודים כדי שתהיה להם מעלית בבית הספר למרות שאת הבקשה הם הגישו כבר בעת הרישום לבית הספר. לא חסרות בעיות בשילוב, וצריכה להיות הטמעה במדיניות הכוללת קודם כל ואחרי זה, בוודאי ובוודאי גם בשטח, שהדברים בהחלט ניכרים.

תודה. אני חושב שהבהרת אותם והדגשת אותם והמסר הובן. אנחנו חרגנו חצי שעה מעבר לזמן.

סליחה, אפשר את זכות הדיבור בתור האב היחיד פה?

לא, אתה לא האב היחיד פה, גם אני אמא פה.

את אמא ואני אבא. זה לא אותו דבר.

יש שוויון בין נשים לגברים. אדוני, הגשתי בקשה לדבר. הקואליציה של ההורים לילדים עם צרכים מיוחדים באופן קבוע מופלית גם במשרדים ועכשיו גם ביכולת - -

סליחה, גברתי, אתאת לא נרשמת לדיון, את באת דרך חבר הכנסת גילאון וזה לא תקין.

נכון. אז זה לא תקין, אז עכשיו לא ניתן לילדים עם הצרכים המיוחדים לדבר בגלל זה?

סליחה, את הפסקת אותי ואני אומר: חרגנו חצי שעה מעל השעה שהקצינו לדיון. אין לי ספק שגם עוד 4 שעות הדיון יהיה מרתק ומעניין ולא משמים ויהיה מה לומר בו. אנחנו נגענו בנושא הוועדה לזכויות הילד באו"ם, הדוח, ועל הדרך נגענו בעוד מצוקות ולקונות. אנחנו נקרא הודעת סיכום שפחות או יותר תכלול נקודות שנגענו בהם. כל הנושאים שנשארו פתוחים, הוועדה הזאת לא הולכת לשנת שבתון. יש מה לקיים ויהיו דיונים. היה דיון לא מזמן על נגישות במסגרת יום העיוור ללקויי הראיה. מן הסתם, אני אמליץ לוועדה, אני שומע שאת מדברת מדם ליבך, לקיים דיון מיוחד בכל הנושא של השילוב בכיתות ובמשרד החינוך - -

אדוני, הילד שלי בן 10 ואנחנו מקיימים דיונים עוד לפני שהוא נולד. הורים לפניי, אני הממשיכה שלהם, הילד שלי בן 10.

אז מה? להרים ידיים?

אני לא מרימה ידיים, אני אמשיך לבוא הנה. גם כשהוא יהיה בן 54 כנראה שתהיה בעיה.

אני מבטיח לך, גברתי, מה השם שלך? רויטל, תקשיבי, אני אומר לך, אין דיון שהוא חוזר ריקם. אם מישהו חושב שהוא בא לדיון בכנסת ודקה אחרי זה נפתרו לו כל הבעיות, חבל להתאכזב. אין בית מדרש בלי חידוש ואין דיון שהוא חוזר ריקם. אנחנו לוקחים נקודות ומשפרים, ולא עלינו המלאכה לגמור.

אני עובר להודעת הסיכום:
הוועדה פונה למשרד המשפטים בבקשה לדאוג לתרגם לעברית את הדוח. דוח הוועדה לזכויות הילד. - -

הדוח של הוועדה תורגם.

את ההמלצות.

תודה. הוועדה פונה למשרד החינוך בבקשה להפיץ את הסיכום לתלמידים ולרכז את תגובתם לסוגיות שעולות בדוח. הוועדה פונה לכל משרדי הממשלה לגבש עמדה מוסכמת לגבי הקמת נציבות זכויות הילד ולדווח לה בעוד 3 חודשים. גם המשרדים שנמצאים פה ואלה שלא באו, הסוררים גם יקבלו הודעה, נשלח להם את הסיכום. הוועדה, כמובן, קוראת לחברי הכנסת המציעים, שהגישו הצעת חוק, נציבות זכויות הילד, בהצעות חוק פרטיות, לקדם את החוק. להביא את עיקרי הדיון בוועדת השרים. קוראת למשרדי הממשלה לקדם - - הלוואי ויכולנו לקרוא לממשלה לקדם ולהקים את הנציבות לזכויות הילד. הוועדה תקיים דיון לבחון את הדרכים לחזק את מועצות התלמידים בבתי הספר ולהרחיב את נציגות הילדים בתהליכי קבלת החלטות. הוועדה מבקשת לקבל דיווח לגבי קטינים הנמצאים במעצר ממשרד הפנים. על הממשלה לקדם את התכניות הלאומיות לבטיחות ילדים, לקדם פיקוח למוסדות לגיל הרך. הוועדה תקיים דיון כללי על טיפול בילדים עם צרכים מיוחדים. דיון מיוחד, ספציפי ותוכלי להגיע ולבקש רשות ותביעי את דעתך.

תודה רבה.

- - -

מן הסתם, יהיו עוד הרבה דברים שלא מופיעים בסיכום. אחר כך, תבואו למנהלת הוועדה והיא תוסיף. מאחר ואני חבר הכנסת היחיד, אני מצביע בעד.

שיתוף בקבלת החלטות ילדים שהם גם לא במועצת תלמידים. כל מיני ילדים.

להרחיב, צודקת.

אני מודה לכולם על ההשתתפות בדיון.

אדוני, מאחר וחזרה נציגת משרד החינוך שהשר קבע שאין צורך בקשר עם משרדים אחרים כי הכל בסדר, אז רק כדי לחדד, הנושא של סייעות רפואיות מול משרד הבריאות לא מוסדר. אני חושבת שאני באופן אישי כבר 6 שנים מגיעה לפה - - מיליון דברים.

גברתי, הישיבה נעולה.
הישיבה ננעלה בשעה 12:37.