PAGE
2
הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים
02/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 2>
מישיבת הוועדה המיוחדת למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ג (02 ביולי 2013), שעה 10:30

<הערכות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ומשרדי החינוך והרווחה לקראת אתגרי הקיץ בכלל והחופש הגדול בפרט>

חברי הוועדה: >
מוחמד ברכה – היו"ר

>
יאיר גלר - מנכ"ל הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ג'לאל בנא - הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

יעקב נוי - ראש אגף הקהילה ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

ד"ר יוסי הראל-פיש - מדען ראשי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

סיון גולדמן - מנחת צפון ברשות, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

וליד חדאד - מנחה במגזר הערבי, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

גלעד היימן - דובר הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

שמואלה קושניר - מתאמת מאבק בסמים באר-שבע, הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול

אהוד אוריאל - משרד האוצר

רפ"ק שמואל לרמן - קמ"ד נוער באח"מ, המשרד לבטחון פנים

רעיה שטנר-וויכנסקי - עוזרת יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

ד"ר מיקי אריאלי - מנהל היחידה למאבק בפשע הפרמצפטי, משרד הבריאות

מיכל זקסנברג - מפקחת על הייעוץ בירושלים, משרד החינוך

ד"ר אילן שמש - מפקח ארצי בתחום קידום נוער, משרד החינוך

טלי לב-ארי - מפקחת מחלקת התמכרויות, משרד הרווחה

זאב ציגלברג - ממונה יחידת הסמים והלבנת הון, מכס

אהוד אורטל - ראש מדור בכיר יחידת מבצעים, מטה סמים, מכס

ציון אפרתי - מכס

יובל בוגייסקי - מ.מ.מ., הכנסת

נופר סלמן

נחמן בוגוסלבסקי

לי בנא

בת שבע פנחסוב

חפציבה צנעני
<הערכות הרשות הלאומית למלחמה בסמים ובאלכוהול ומשרדי החינוך והרווחה לקראת אתגרי הקיץ בכלל והחופש הגדול בפרט>

ברוכים הבאים. אני פותח את הישיבה הראשונה בכנסת הזו של הוועדה למאבק בסמים. אני מקווה, מאחל ומייחל שיתקיים שיתוף פעולה על השולחן בין כל הגורמים שנוגעים למשימה החשובה – אני לא אוהב את המלה "קדושה", ונשאיר את זה לאנשים אחרים – והמשמעותית לחיי חברה תקינים ולחברה תקינה. אני מצדי אפעל בשיתוף פעולה עם כל הגורמים הממלכתיים הציבוריים, מוסדות החברה האזרחית ומשרדי הממשלה בראש ובראשונה והרשות, ואני מקווה שנייצר שיתוף פעולה טוב יותר ממה שהיה בעבר. לפחות זו הכוונה וזו התקווה.

בישיבה הראשונה, בה נבחרתי בשבוע שעבר בנוכחות יושב-ראש הכנסת, חזרתי על דבר שמוכר לכמה אנשים סביב השולחן הזה והוא שאני שואף לכך שהוועדה לא תטפל רק בנושא הסמים אלא בכל המסכת הכאובה של התמכרויות אם זה אלכוהול ודברים אחרים. יושב-ראש הכנסת גילה הבנה ראשונית, וכמובן שהוא יצטרך לדון ולשקול את הדברים על מנת להרחיב את המנדט של הוועדה, ואז לייצר גם חפיפה יותר שלמה ויותר מקיפה עם עבודת הרשות, שהוועדה הזאת תהיה אכסניה פרלמנטרית לעבודתה ולסדר-היום שלה ואנחנו נהיה כעזר כנגדה.
הישיבה נקבעה היום כדי לדון בהיערכות הרשות ומשרדי הממשלה השונים לחופש הגדול. החופש הגדול הוא התקופה בה יכולים ילדים, בני נעורים, לנוח מתקופת הלימודים השנתית – למנוחה ולחוויות החיוביות והטובות שלהם, שלהן מתלוות גם תופעות שליליות שעל המערכת הציבורית להתמודד עמן. החופשה גדול זו התקופה בה הצריכה של אלכוהול, סמים וסמי פיצוציות בקרב קטינים גוברת וכן תקופה בה נחשפים ילדים ובני-נוער, שלא צורכים חומרים פסיכו-אקטיביים, לשימוש בחומרים האלה.
בישיבה היום נבקש קודם לשמוע כמובן את הסקירה של הרשות. הייתי קודם צריך לעשות היכרות, ונעשה את זה עכשיו. אני חבר הכנסת מוחמד ברכה, יושב-ראש הוועדה. נמצאת פה גם המנהלת המיתולוגית של הוועדה, בת-שבע.

דוקטור יוסי הראל-פיש – מדען ראשי של הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, וליד חדאד – הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, גלעד היימן – דובר הרשות, שמואל הרמן – ממחלקת הנוער במטה הארצי, זאב ציגלברג – מכס, מיקי אריאלי – משרד הבריאות, ציון אפרתי – יחידת סמים במכס, אהוד אורטל – יחידת סמים במכס, אילן שמש – קידום נוער במשרד החינוך, טלי לב-ארי – מפקחת שירות להתמכרויות במשרד הרווחה, יאיר גלר – מנכ"ל הרשות, יובל בוגייסקי – מהמ.מ.מ. בכנסת, שמואלה קושניר – מתאמת בעיריית באר-שבע, יעקב נוי – ראש אגף קהליה ברשות, סיון גולדמן – מנחת אזור צפון ברשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, ג'לאל בנא – מחלקת הדוברות ברשות למלחמה בסמים, וכן לי בנא, נחי בוגוסלבסקי – מועצת התלמידים, נופר סלמן – מועצת התלמידים.

אנחנו נשמע היום מהרשות סקירה ואת תכניותיה לחופש הגדול. אנחנו נבקש לשמוע גם מנציגי משרדי הממשלה השונים על הפעילות בה נוקטים כדי להתמודד עם החשיפה והצריכה המוגברת של אלכוהול, החומרים המסוכנים וסמי פיצוציות בידי קטינים. אנחנו נרצה לשמוע גם מנציג המשטרה, שיושב כאן, על השינויים בדפוסי הצריכה של החומרים האלה. אני מבין שהיום השתכללו לאור האיסורים והסגירות של כל מיני דברים, ועכשיו עושים את זה באינטרנט, במשלוחים או בקטנוע או בקטנוע ובאופנוע שמגיעים עד פתח הבית. אנחנו נרצה לשמוע איך מתמודדים עם התופעות החדשות. אני מעוניין לשמוע גם את הסקירה הכללית, אבל לגבי ציבורים מסוימים למשל בקרב האוכלוסייה הערבית ובקרב ציבור העולים מה נעשה במיוחד ומה נעשה בכל מה שנוגע לילדות למשל שגם נכנסות לתוך הדבר הזה. אנחנו נשמע את הדברים ונעשה את התיאומים הנדרשים בין הרשויות השונות, ואנחנו מקווים שיהיה בעיקר חופש נעים ומועיל ונטול תופעות שליליות, כי זו התקופה שיכולה לייצר את המגע הראשון בין הקטין, בין הנער או הנערה, לבין הסם, ואז הדרך חזרה תיראה יותר קשה. לכן, העניין של המניעה והעניין של הטיפול הם משמעותיים והייתי אומר שאפילו קריטיים. שוב, אני מברך את כולם, ואני מקווה ומייחל שאנחנו נעשה את העבודה שמוטלת עלינו כמו שצריך. מר גלר, אתה הראשון. בבקשה.

קודם כל, אני אפתח בברכות. אני חושב שלא רק בשם הרשות אלא בשם כל הציבור החשוב שיושב פה אני שמח לראות אותך פעם נוספת מוביל אותנו מטעם הכנסת.
הפעילות הזאת של המלחמה בסמים ובאלכוהול זו סוגיה קריטית לאיכות החיים של החברה הישראלית על כל הציבורים, ואתה כבר הזכרת את זה, אדוני. הפעילות שלנו נוגעת היום בכל אדם ואדם, וזה לא משנה גילו, מעמדו, מינו וכו'. על כן, הפעילות הזאת כל כך חשובה. בשנים האחרונות, כבר כשאתה נכנסת בכנסת הקודמת הכרת היטב את הפעילות ומאז אני חושב שגם בהנהגת השר לביטחון פנים והשרים האחרים הנושא של פעילות בהתמכרויות בכלל וסמים ואלכוהול בפרט מתועדף ברמה מאד-מאד גבוהה. כפי שאתה כבר מבקש, אתן סקירה קצרה על נושא סמי פיצוציות. אני מדלג לרגע לסוף כי את הסקירה ניתן בהמשך, אבל יש פתרונות רבים שכבר עומדים בין לצמצם מאד-מאד משמעותית עד כדי סגירת העניין הזה, ואני מקווה שזה במהלך שבועות ספורים. אבל, בואו ונעשה דבר דבור על אופניו, נדבך-נדבך, ונתחיל כמובן בקיץ.
אני רק רוצה לסבר את האוזן של כלל האנשים: אתמול התקיימה ישיבה של שדולה חדשה שקמה בכנסת, במקרה זה בחברה הערבית, בנושא אלימות ופשיעה. המשרד לביטחון פנים יוצג שם על-ידי ראש אגף מציל"ה, משטרת ישראל רמ"ח נוער ואנכי. שם כבר דיבר חבר-הכנסת ברכה שדיברנו על כך שנרחיב את הפעילות היום. הקיץ זו התקופה הקשה ביותר מבחינתנו. כפי שאתה הגדרת אתמול, הילדים יוצאים לחופש, ואנחנו נכנסים לכוננות – "אנחנו" זה כל האנשים שיושבים פה – משום שבקיץ, ואני לא מחדש הרבה, אין גדרות, אין מחסומים, אין מבוגר אחראי, אין מורים, הלילה הופך ליום, ההורים יוצאים לעבודה והילדים ישנים, ובלילה כשההורים ישנים הילדים מסתובבים ועושים יותר מדי דברים שאנחנו לא אוהבים שהם עושים, ונקרא לזה בשפה המקצועית: התנהגויות סיכוניות. על כן, אנחנו, בעצם, נערכים מדי שנה לפעילות מאד-מאד מקיפה – כשאני אומר "אנחנו", אני מדבר בשם כולם, למרות שכל אחד כאן כמובן ייתן את הסקירה שלו – כי אנחנו מכירים, כבר לאור לקחים ומסקנות של הרבה מאד שנים אחורה, את כל הנזקים, את כל הסכנות ואת התוצאות הרות האסון לפעמים והרבה פעמים דברים שלא מגיעים לידיעת הציבור אבל כולם נתקלים בהם יום-יום ושעה-שעה, מי שמסתובב במיוחד בשעות הלילה.

פעילות קיץ 2013.)

מספר אנשים מתוך הרשות ידברו, ורק אגיד באיזה bullets היינו רוצים להתמקד. אנחנו רוצים להתמקד ברשויות המקומיות, משום שלהן יש משקל כבד בפעילות. מאחר ואמרנו שאין מוסדות חינוך פורמליים ואין הורים כמעט במשחק הזה, הרשויות המקומיות נכנסות לפעולה. יש את נושא הפנאי והאלטרנטיבות.

- - - השלטון המקומי.

אנחנו נדבר על החינוך הבלתי פורמלי, על תנועות הנוער ומועצות התלמידים שנציגן יושב פה. יש את האוניברסיטאות שאמנם לא נמצאות פה, אבל גם הם יוצאים לתקופה חופשה עד אוקטובר, עד אחרי חגי תשרי, ואנחנו מדברים על תקופה של שלושה-ארבעה חודשים שגם בהם מי שלא עסוק בפעילות קיץ או בעבודה כזו או אחרת יש לו יותר מדי זמן לצריכה של סמים או אלכוהול.

אנחנו מדברים על הצבא. כולנו ערים לכך שרק לפני מספר ימים קרתה טרגדיה נוספת ביחידה, שאגב נעשתה בה פעילות רק לפני חודש לכלל היחידה והוחלף מפקד. אצל המפקד הקודם נהרגו שני קצינים לפני שנה בתאונת דרכים. יש את אותו חייל שנהרג השבוע בכך שהוא נתלה על קרון הרכבת אחרי מסיבת אלכוהול. אני אומר שהנושא בתחקיר, אז אני לא רוצה להיכנס לפרטים. יש לי את הפרטים, והפרטים לא מחמיאים לאף אחד כמובן. אבל, האסון הוא אסון כבד.

כמובן שמשרד החינוך יציג את כל פעילות הקיץ האחר, כפי שהם קוראים לזה.

קמפיינים – יש לנו גם קמפיין בשפה העברית וגם קמפיין בשפה הערבית, ולצורך זה גלעד, ג'לאל ווליד נמצאים פה, כמו גם פעילות רבה אחרת במגזר הערבי ובמגזרים של העולים הן בני העדה האתיופית והן עולי חבר העמים.

אנחנו נדבר על הורים. בכל זאת יש הרבה מאד פעילות הורים, סיירות הורים כמו גם פעילויות אחרות.

אנחנו נדבר על החופים. מאחר ואנחנו יודעים שהנוער אוהב להתרכז בחופים, יש פעילות מאד רחבה באילת, בטבריה והשנה נוסף גם הים-התיכון מאחר וגם הוא משמש מקום ריכוז לבני-נוער וגם שם צריך לעשות הרבה עבודה.

משרד הרווחה ידבר ודאי על יחידות האיתור. בשונה משנים קודמות, לפני שנתיים זה היה בשלהי הכהונה הקודמת שלך אבל מאז יש פעילות ענפה מאד של משרד הרווחה יחד אתנו ויחד עם גופים אחרים בחופים, בים ובכנרת.
אנחנו נדבר על הפרסומים השונים שמתבצעים הן כתובים והן באינטרנט ובפייסבוק.
תעסוקת נוער היא גם נושא מאד-מאד חשוב על מנת להעסיק את הנוער.
נדבר כמובן על המשטרה ועל הפיקוח העירוני שלהם יש תפקיד מרכזי וחשוב.
ברשותך, הייתי מעביר את המיקרופון לדוקטור יוסי הראל-פיש, כמדען ראשי שלנו, כדי שידבר קצת על נושא הפנאי והתנהגויות סיכוניות, ולאחר מכן לכמה אנשים נוספים אצלנו: סיון תסקור את הפעילות, והיא עושה אותה מטעם הרשות. לאחר מכן בנושא הדוברות וההסברה גלעד, ווליד וג'אלל ידברו. ווליד גם ידבר כמובן גם על החברה הערבית בפעילויות הרבה יותר רחבות מעבר להסברה. לאחר מכן, שמואלה, אם את תרצי, תאמרי כמה מלים כדוגמא על באר-שבע על נושא תעסוקת נוער. ברשותך, אעביר את רשות הדיבור לדוקטור יוסי הראל-פיש.

בבקשה.

כבוד היושב-ראש, קודם כל, אני מצטרף לברכות.

תודה.

זה שכולנו שמחים שחזרת אומר משהו לגבי הכהונה הקודמת שלך גם. תודה.
אהיה מאד קצר. אני רק רוצה לומר שמבחינת הידע המדעי שהצטבר בספרות המדעית בעולם בכלל ובארץ בפרט אנחנו יודעים שני דברים מאד חשובים שיש להם השלכה לגבי ההיערכות שלנו בחופש הגדול. דבר ראשון זה ששורש הרע זה כאשר יש פנאי שהוא לא מובנה, שעות של פנאי שהילדים לא נמצאים בתוך מסגרות. לכן, אחד האתגרים החשובים ביותר שלנו זה להבנות את הפנאי. להבנות את הפנאי זה גם להבנות אותו בפעילויות אם זה חוגים, קייטנות ופעילויות אחרות ולהבנות את הזירות הבטוחות והנקיות מאלכוהול וסמים והמפוקחות שם הפעילויות האלה נעשות ושהילדים יכולים להיות שם.
ישנן רשויות מקומיות שהתחילו לעשות את העבודה הזאת בצורה יוצאת מן הכלל. חלק מהעבודה שלנו, גם בפרויקט חופים וגם בעבודה של המתאמים שלנו בתוך הרשויות המקומיות, במגזרים השונים, מופנה לכיוון הזה, אבל זה – אני חושב שכל הגופים שיושבים פה סביב השולחן ובעיקר ברמת הרשויות המקומיות – צריך להיות המפתח החשוב ביותר. כל הידע והמחקרי מוביל לשם. המקומות שבהם הפנאי לא מובנה ואין מספיק זירות שמפוקחות ויש שיעור גדול של ילדים שמסתובבים בלי פיקוח ובלי הבְנייה, שם שיעורי הצריכה הבעייתית, גם של אלכוהול וכמובן גם של סמים, הם גבוהים, ושם האירועים של האלימות שקשורה לסמים ולאלכוהול מתרחשים. זו נקודה שהיה חשוב לי לומר אותה, כי זה, בעצם, בא לידי ביטוי ברוב הדברים שייאמרו פה בהמשך.
הדבר השני שאני רוצה לומר זה, שבתחילת שנת הלימודים הקרובה אנחנו עורכים את הסקר הבין-לאומי של ארגון הבריאות העולמי שוב, ואנחנו עושים אותו פעם בשנתיים. בסקר, שהולך להיכנס בחודשי הסתיו, אנחנו מכניסים שאלות רבות לגבי מה קרה בקיץ. כלומר, אנחנו רוצים לעקוב אחרי מה שקרה בקיץ ולראות איך זה מבחינת הפעילויות של הילדים וההבנייה של הזירות והפנאי שהם היו חשופים אליהם במהלך הקיץ ואיך זה מנבא את המעורבות שלהם בהתנהגויות שקשורות בסמים, באלכוהול ובאלימות. כך שכשיהיו לנו נתונים די עדכניים ודי מעניינים, ונסתכל עליהם בהמשך.

(מוקרן שקף, שכותרתו: פעילות קיץ 2013.)

אוכלוסיות יעד.)

אני קיבלתי את המשימה הבלתי אפשרית לתאר את פעילות הקיץ שלנו בחמש דקות. אני סיון, מנחה באזור צפון, ואציג את הפעילות שלנו בהיבט הכלל-ארצי עם נגיעות בכמה פרויקטים שאנחנו כן רוצים לתת להם העצמה או להגיד שזה הכיוון שלנו בתקופה הקרובה. חשוב להגיד שהרשות הלאומית פועלת על כלל האוכלוסיות במהלך כל השנה, גם בקיץ אנחנו מקפידים לנסות וכן להמשיך, למרות החופשה והיציאה משגרה והשינויים והיציאה מסגרות, חופשות וכו', ולעבוד בקרב הורים, נוער והקהילה הרחבה. כל הפעילויות שלנו מתקיימות ברמה היישובית, ויש לנו כמה פרויקטים שמתרחשים ברמה הארצית.

הורים.)

אנחנו נתחיל בהורים, כי מבחינתנו חלק נכבד מהפעילות הוא בכלל להכין את ההורים לקראת הקיץ, לבוא ולהגיד: הורים יקרים, הקיץ שונה מהשגרה. גם בשגרה אתם שומרים על הילדים. יש קושי. צריך לשאול שאלות ולשים גבולות. בקיץ זה פי ארבעה קשה. אני יכולה להגיד לכם שלי היה כבר דיון על באיזו שעה קמים, לאן הולכים והאם הקייטנה מחויבת כל היום או שאפשר להתחיל כבר ביום השני של הקייטנה לחצות אותה. כן, השגרה מאד חשובה. זה חלק מההנחיות שלנו להורים לייצר לבני-הנוער, לילדים, שגרה. אנחנו יודעים שההתנהגויות הסיכוניות באות היום, לצערי, בגיל מאד צעיר, ויש חשיבות כבר להנחיל סוג של שגרה גם בחופשות הקיץ בגילאים הצעירים ובטח ובטח בגילאי הנוער.
סיירות ההורים ממשיכות לפעול, כמו בכל השנה, גם במהלך הקיץ ואפילו בצורה מוגברת של שניים-שלושה ערבים, של שילוב סיירות הורים בתוך הפעילות שמתרחשת ביישובים.
יש סדנאות להורים שנותנות כלים להתמודדות, שנותנות מקום לשיח, לסימולציה ולהתלבטות.

איך זה קורה? בקשר ישיר עם מי?

אתה שואל אותי איך מגייסים הורים לסדנת הורים?

כן. זה דרך הרשות?

סדנאות ההורים מתקיימות ברמת הרשויות המקומיות או שמגייסים את ההורים דרך בתי-הספר או מסגרות אחרות.

ועדי הורים.

ועדי הורים משולבים. אני יכולה להגיד לך שיש למשל חוג כדורסל או קייטנת כדורסל. דרך קייטנת הכדורסל אנחנו אוספים את ההורים של אותם נערים ועוברים אתם בשיתוף משרד הרווחה. לפעמים יש קבוצות שאנחנו כבר יודעים שהנערים הם בסיכון. אני יכולה להגיד שבאחד היישובים בצפון הורי קידום נוער עכשיו סיימו סדנת הורים מאד ארוכה של עשרה מפגשים, כדי באמת לתת להם את הכלים לכל השנה ובמיוחד לקראת הקיץ כשאנחנו יודעים שהדברים הם קצת יותר מורכבים.

שאלת לפני כאן על אוכלוסיית העולים. שמתי לך פה דוגמא של ערב בריאות והמשפחה לקהילה האתיופית בחדרה. אנחנו עובדים בתוך המגזרים. אנחנו מאד מנסים לתת להם, שוב, בדרכים שלהם, בדרכים שרלוונטיות לאותה אוכלוסייה, וכן להעלות את נושא האלכוהול וכן להעלות את סכנות הסמים וגם לחבר את זה בדרך שתהיה להם נוחה גם לפעול ולעשות דברים. הקהילה האתיופית עוסקת באלכוהול דרך בריאות. דרך אגב, זה סיום של פעילות מקסימה בקרב אבות ואימהות בנפרד. זו פעילות שנתית שנתנה להם כלים לבריאות, תזונה נכונה, שיח עם הילדים, איך לאפיין – לפני רגע דיברו על שעות הפנאי של הילדים – את שעות הפנאי ולשלוח אותם למסגרות בתוך העיר בגלל שגילינו שהם לא כל כך שולחים לפעילויות שקיימות.
בנוסף להורים, אנחנו עובדים בקהילה הרחבה.

פייסבוק הרשות – טיפים להורים.)

עוד נקודה שקשורה להורים זה הפייסבוק של הרשות. אפשר לראות שמשולבים בו טיפים להורים לקראת הקיץ ובמהלך הקיץ. אנחנו כבר בטיפ מספר חמש, ומספר שש יוצא השבוע, וזה ככה ללוות את ההורים בכל מיני דוגמאות. יש תגובות, עונים להם וכו' תוך כדי חופשת הקיץ.

זה בנוי על טיפים או גם על אינטראקציה?

יש גם אינטראקציה. יש תגובות. לא הצלחתי להכניס אותן לתוך הדף, אבל יש תגובות, ואנחנו חוזרים.

אני מניח שיש תגובות. יש כאילו מי ששואלים ועונים?

עונים. כן. יש לנו צוות פייסבוק בדוברות שעונה יחד עם אנשי המקצוע שלנו. אנחנו פונים לראשי האגפים ברשות, אם יש שאלות שעולות, והם נותנים את התשובות.

קהילה.)

בתוך הקהילה הרחבה אנחנו קודם כל לקראת קמפיין מאד גדול ברשת ב' ובגלי-צה"ל. חוזרים לנושא של אלכוהול כדי לתזכר ולהזכיר – זו תקופה שבה צריך גם לחיילים ובכלל. ברגע שמתחילים לצאת החוצה והמסיבות יוצאות החוצה, הן בדרך כלל יותר בעייתיות. האלכוהול שם יותר זורם והכמויות גדלות, ואני לא יודעת למה ואת זה צריך לבדוק, אבל ככה קורה לנו בקיץ. אנחנו כן לקראת קמפיין ארצי.
אנחנו עובדים עם דוכני הסברה וחלוקת חומרי הסברה. מי שהיה עד לחדשות בתקופה האחרונה ראה שגם סמי הפיצוציות עלו לכותרות, וגם בזה הוצאנו חומרי הסברה חדשים. עשינו פעילויות גם ברמה הארצית וגם ברמת היישובים. כמו כן, ערבי הסברה, הכשרות למורים, הכשרות לאנשי מקצוע, כדי להכיר, לאתר ולדעת, אם נער נמצא תחת השפעה במהלך הקיץ, מה עושים, בשיתוף המשטרה כמובן.

נוער.)

כמו שיוסי אמר, כלפי הנוער אנחנו מנסים, ביחד עם כל הגורמים ברמת היישוב, למלא להם את היום. בדרך-כלל, הם ישנים ביום, וצריך למלא את הלילה, וזה הופך את כל ההתנהלות בתוך היישובים. צריך להבין את המורכבות של להפוך מדריכי יום למדריכי לילה ושל בכלל לפתוח ולעשות פעילויות. לכן, אנחנו כן פותחים מועדונים. אני יכולה לתת לכם דוגמא של עיריית כרמיאל שכבר כמה שבועות פותחת את פארק המשפחה, שבדרך כלל זה פארק סגור בלילה, עם הרבה מתקני out door כאלה ומתקנים אתגריים. יש את סיירת ההורים. מאז שנהיה נעים, מאמצע מאי, כל יום שישי בערב פותחים את פארק המשפחה. תחשבו על המורכבות, שכן זה פארק עירוני שהוא בדרך-כלל סגור. הם מפעילים, וכל המתקנים פתוחים לבני-הנוער. הוא מואר. הם גם עושים סיורים ומנתבים את הנערים לשם. יש לנו כבר כחמישה שבועות בין 300 ל-400 בני-נוער כל יום שישי בפארק המשפחה. זו פעולה התנדבותית ללא עלות לעירייה מלבד החשמל. באמת יש ניסיון כזה בכל הערים לפתוח זירות בשכונות, לפתוח מועדונים שקיימים ולהפעיל אותם גם בלילה.
הנושא של תעסוקה לנוער בסיכון ונוער בכלל הוא קריטי. יש ירידי תעסוקה לנוער, גיוס מעסיקים שיעסיקו בני-נוער במהלך הקיץ, גיוס הרשות המקומית, צביעת הכיתות, גינון עירוני. ואז, אנחנו לוקחים קבוצת בני-נוער, אנחנו מצמידים להם מדריך ואנחנו מעסיקים אותם במשך היום מתוך הנחה שהם יהיו עייפים בלילה והם יעסקו פחות בהתנהגות סיכונית.

איזה סדר-גודל של בני-נוער?

מספרים? תכף הנציגה מבאר-שבע תציג כמה נערים יש בבאר-שבע. אני יכולה להגיד לך שיש כמה עשרות עד מאות בכל עיר. זאת אומרת, לפי היכולת שלנו להעסיק לפי היכולת העירונית, יצירת מקומות עבודה עם מעסיקים, אנחנו מצליחים בכל ישוב וישוב לתת מענה, כשהמענה הוא משותף, שוב, ליועצות בתי-ספר, למשרד הרווחה, לנוער וצעירים ולנערים שבסיכון – המטרה היא באמת לקחת את אותם צעירים ונערים, שאנחנו מוטרדים מזה שהם לא יהיו עסוקים ומזה שהם בנשירה סמויה וחצי גלויה, ואנחנו אומרים: הקיץ יהיה כאן בעייתי, ואת הקיץ צריך למלא להם כל הזמן.
מסיבות נקיות – אנחנו מעודדים ואנחנו מארגנים ועושים.
יש לילות לבנים עם הרבה פעילויות וסדנאות.

אנחנו מנסים גם להכניס ולצקת לתוך ה'פאן' והכייף והמפגש גם תכניות שהן קצת מניעתיות, שהן נותנות מידע, שהן מאתגרות את החשיבה שלהם, שהן ככה זורקות להם – אני קוראת לזה: הרמה להנחתה – מסר של "תיזהרו", "תשימו לב" ו"אתם תכף יוצאים מפה – מה אתם הולכים לעשות", של קבלת החלטות וכו'.

נהריה וילאג' – מטרות.)

אני רוצה לתת זרקור בכל ים הפעילויות על דגם שנוצר בנהריה. הוא נוסה קצת לפני שלוש שנים, לפני שנה, והשנה הוא עובד בצורה מלאה. עיריית נהריה החליטה שהדרך הטובה ביותר לשלוט במה שקורה ולתת מענה לבני-הנוער הוא לפתוח מתחם – הם קוראים לו: נהריה וילאג' – והמתחם פתוח מיום ראשון הקרוב עד סוף אוגוסט לילה-לילה עם פעילות אטרקטיבית מחולקת לזירות ולסוגי פעילות, כדי שתיתן מענה לכל בני-הנוער. הרעיון היה מצד אחד לאסוף את כל בני-הנוער ושלא תהיה שוטטות בתוך העיר, ולהעצים את בני-הנוער. יש שותפות מלאה של מועצת הנוער. אני מאד שמחה שאתם פה. מועצת הנוער של עיריית נהריה שותפה בבניית התכנית ובהחלטה על הסלוגן. קצת קשה לראות, אבל השנה הם החליטו לקרוא לזה "לא עוזב את העיר – נהריה וילאג'". אני חושבת שהמסר מאד-מאד חשוב. הוא גם יפה. הוא אומר: המענה שלכם הוא פה, שעות הפנאי שלהם הן פה, יש להם מה לחפש פה ולא צריך ללכת לחפש, להסתובב, לשוטט ולהיתקל בכל מיני דברים אחרים. זה באמת מקום מפגש אלטרנטיבי. כל יחידת הנוער מופנית לשם. קידום נוער מעורבים. כל המדריכים וכל הכוחות, מורים חיילים, פרקי משימה – בעצם, כל מי שיכול לעזור מנותב לעבודה ערב-ערב מהשעה 20:00 עד 02:00 לפנות בוקר יום-יום במתחם.

הסעות.

תכף נגיע להסעות.

אנחנו צריכים להתקדם מהר יותר.

אני מסיימת. כדי שבני-הנוער באמת יגיעו לאותו מקום, יש הסעות מכל העיר הלוך וחזור בסבבים, כך שהם לא מטיילים בעיר. הרעיון היה באמת להכניס אותם – זה אולי נשמע לא טוב – ולשים אותם במקום אחד משותף, והפעילות שם מאד-מאד אטרקטיבית.

אופן הפעילות.)

פעילויות בנהריה וילאג' 2012 – תמונות.)

אלה תמונות כדי שתבינו את סדרי הגודל. יש שם בין 1,000 ל-1,200 ילדים בלילה בנהריה. בסופו של דבר, 90% מבני-הנוער של נהריה וקצת מהסביבה מגיעים לפעילות לילה-לילה במהלך חודש וחצי.

תכנית חופים.)

תכנית חופים. זו תכנית שהוקמה ב-2005 על ידינו ועל-ידי על"ם. היום, היא יושבת על הפלטפורמה המשותפת של התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון בשיתוף משרד הרווחה, השירות להתמכרויות. השנה הצטרפו קידום נוער בצורה יותר משמעותית. כל המשרדים, חמשת המשרדים, ששותפים לתכנית הלאומית, שותפים בתוך התכנית הזאת, כשהרעיון הוא להיות איפה שבני-הנוער נמצאים שהוא מרוחק מאזור המגורים שלהם. אם לפני רגע דיברנו על להעסיק את בני-הנוער בתוך הישוב, עכשיו אנחנו מדברים על לתת מענה, להיות נוכחים, להיות מבוגרים מיטיבים, מבוגרים אחראיים, במקום שבו בני-הנוער נמצאים שהוא מרוחק מאותם בתים.
אנחנו מקימים השנה חמישה מתחמים בחופים ובכיכר החתולות. זה נקרא "פרויקט חופים", אבל זה גם בירושלים.

ואליד, האם אתה יכול להתקדם? תודה.

ואליד מתקדם. את צריכה להתקדם.

אני התקדמתי. אל תדאג. חבר הכנסת, אל תדאג. אני אתך.

מטרות.)

מניעת מצבי סיכון; איתור וזיהוי בני-נוער; החלק הכי חשוב בעיניי הוא לעשות קשר בין אותו נער מנותק, שאין לו מסגרת לימודים לשנה הבאה, שמגיע לכנרת, זרוק עם שק שינה לשבועיים-שלושה והוא לא יודע לאן הוא הולך ב-27 באוגוסט כשמתחילה שנת הלימודים – המטרה היא למצוא אותו שם, לדבר אתו, לשכנע אותו שאנחנו נעשה לו קשר חזרה לקהילה שלו, לקב"ס, לעובד הנוער, לקידום נוער, לעובדת הסוציאלית, שהוא יסכים ושבמהלך שהותו בחוף ייעשה אותו קישור מאד-מאד חשוב. בשביל הנתונים: בשנה שעברה היו מעל מאה בני-נוער שנעשו להם המשכי קשר לתוך הקהילות. זאת אומרת, העלו בעיה בצוות הבלתי-פורמלי שהם פגשו בחוף, אנשים שהם ראו בפעם הראשונה, העלו בפניהם בעיה שהצריכה הקשר חזרה לתוך הרשות המקומית, אם זה שיבוץ במוסדות לימודים, אם זה קשר לעובדים סוציאליים ואם זה דיווח על אירועים קשים שהם עברו בעבר או על מצוקות בתוך הבית, שצריך לעזור ולטפל בהם.

אז איך עושים זאת?)

יישוג – הליכה על החופים; מתחם נייח שקיים; יש מערך מאד-מאד משוכלל של תיעוד ודיווח שיושב על התשתית של התכנית הלאומית של ילדים ונוער וסיכון; באמת כל התהליך הזה הוא תהליך ארוך ומורכב. לא פשוט לנער, שכבר הסכים לספר לנו מה שלומו בחוף, שהוא גם יסכים שאני אתקשר לעובדת הסוציאלית שלו ביישוב, לקב"ס או למישהו בתוך היישוב שלו, והם מסכימים בסופו של דבר לעשות את זה. מיותר להגיד כמה אלכוהול נמצא שם. הם מדברים אתנו כשהם חצי שיכורים ושתויים ותחת השפעת סמים, אבל זה סוג של קשר. מתחיל הקשר והם מסכימים להמשיך אותו, ולכן אנחנו באמת חושבים שזה מאד-מאד חשוב להיות שם. עולים סיפורים מאד קשים של נערים שנופלים בין הכיסאות במהלך השנה או שעכשיו לקראת סוף השנה היתה להם חוויה קצת לא טובה בבית-ספר והם לא חושבים שהם חוזרים לבית-ספר, ובאמת המטרה היא שאת הקיץ הם יסיימו כמו שצריך.

בכל זאת, יש לי שאלה: לא הבנתי את המעבר בין אירוע שיש בו ציבור רחב וגדול לטיפול נקודתי אחר כך?

אני אסביר. האופן שבו אנחנו פועלים: אנחנו מסתובבים בחופים. יש לנו צוותים מאד-מאד גדולים של אנשים שמסתובבים לאורך החוף, ויש גם מתחם, אוהל, וראית בתמונות. הם באים.

הם יכולים לזהות.

קודם כל, אנחנו מזמינים אותם לבוא לתוך האוהל. באוהל יש קפה, עוגיות ומשחקי שולחן, כמשהו שייצר קשר וכמשהו שמזמין אותם. שם בשיחה בין המבוגר המתנדב – ואנחנו עובדים של שני שליש מתנדבים ושליש עובדים בשכר, ורובם מתנדבים, צעירים, אנשים שיודעים לייצר את אותו שיח עם בני- הנוער - - -

שאלתי אם עושים להם הכשרה כמובן.

בוודאי. אנחנו עוסקים בזה בימים אלו ממש. מחר אתה מוזמן לרמת-הגולן שם יש הכשרה.

זה רחוק...

צר לי.

אנחנו מכשירים אותם, ואנחנו עובדים על איך הם יוצרים את הקשר ואיך הנער. מרבית בני-הנוער באים ומספרים את אשר על לבם ומקבלים מענה, והכל בסדר. הם חוזרים חזרה הביתה, כשהם יודעים שהכל בסדר. אנחנו שם בשביל אותם נערים שהם לא – או שהם באו והם נמצאים שם כבר כבה שבועות והם לא חוזרים הביתה כי אין להם כל כך איפה לחזור או לאותם נערים שנפלטו או מרגישים שהם הולכים להיפלט ממסגרות הלימודים.
אתה דיברת לפני כן על מגזרים ודיברת על עולים. יש קושי או מצוקה בחברה הדתית והחרדית סביב המעבר מישיבה לישיבה, ההוצאה מישיבה – קצת הליכה על השוליים של בני-הנוער. אותם בני-נוער מוצאים את הכנרת ואת אילת כמקומות מפלט לטווחים ארוכים.

תודה. התקדים הזה לא יחזור. מה ששמענו היה חשוב, אבל אנחנו צריכים לסיים ב-11:45 ואנחנו רוצים להספיק לשמוע את כל הנוגעים בעניין סביב השולחן. לכן, אני מבקש לתמצת ולקצר.

(מקרין שקף, שכותרתו: החברה הערבית – המצב הקיים ותכניות לעתיד.)

הצגת האתגר.)

הסטייה החברתית מתחילה באלכוהול.)

אני יכול לסיים בארבע-חמש דקות. הכנתי מצגת על כל הפעילות במגזר הערבי.
גם אני מצטרף לכל הברכות לכבוד היושב-ראש בקדנציה החדשה.

אני לא אכנס לדברים, אבל חשוב להדגיש בפני הנוכחים שכשאנחנו מדברים על החברה הערבית 90% מהחברה הערבית היא אוכלוסייה מוסלמית. אני בכוונה אומר את זה, כי אנחנו נכנסים לחודש הרמדאן, כשבדרך-כלל אפילו אצל האנשים, הנערים הצעירים, ששותים יש ירידה דרסטית עד ירידה חדה מאד בשתיית האלכוהול בכל תקופת חודש הרמדאן. אחרי חודש הרמדאן שוב יש עלייה דרסטית וחדה בשתיית אלכוהול.

הרמדאן יתחיל בסביבות ה-9 בחודש ויסתיים חודש לאחר מכן, זאת אומרת זה חודש קריטי. זה מאד חשוב.

בחברה הערבית שתיית האלכוהול והשימוש בסמים נעשים באותם מקומות, שזה המרחב הציבורי המוסתר: חורשות, מטעי זיתים. אין מה שנקרא בשפה העברית הרגילה: תרבות שתייה של פאבים וכו'. רוב השתייה היא במקומות מוסתרים. אותם נערים כאילו מעשנים גראס או שותים אלכוהול באותם מקומות. המשטרה, שעושה סיורים ועושה חיפושים על רכב, לא יכולה לדעת אם אותם נערים עושים עבודה חוקית. אם נגיד בני 20 שותים אלכוהול ברכב, הם לא יודעים אם זה סמים או אלכוהול כשעושים חיפוש, כי נערים עושים את זה בסתר כי זו חברה שיש בה איסור על-פי דת וזה מאד משפיע על נערים. לכן, המעבר מאד קל מאלכוהול לסמים, וגם בסקרים רואים שבשתיית אלכוהול ושימוש בסמים זה מספרים קרובים יחסית לאוכלוסיות אחרות.

המצב הקיים.)

חשוב להדגיש לגבי המצב הקיים, כי בזמנו, בישיבות הקודמות גם הצגנו כמה מתאמים יש לנו. היום אנחנו עלינו. בזמנו, בקדנציה הקודמת של כבוד היושב-ראש, היינו 10-12 מתאמים, והיום אנחנו עומדים על 28 רשויות – המצגת נמצאת, ואתה יכול לראות – פלוס שלוש ערים מעורבות שהן חיפה, עכו ולוד שם נמצא רכז ולא מתאם. אנחנו מתכוונים להגיע עד סוף השנה, לפי התכנית של המשרד לביטחון פנים, ל-45 ישובים.

פעילות בקהילה.)

פעילויות קיץ בקהילה.)

פעילויות קיץ בקהילה – המשך.)

פעילות בקהילה – קודם כל, אנחנו נתלבש על הקייטנות. בכל ישוב מ-28 היישובים שהזכרתי שיש שם מתאמים, המתאמים שלנו יהיו שותפים לקייטנות של העיריות ושל המתנ"סים. נעשה פעילויות בתוך הקייטנות במתנ"סים, פעילויות סמים. רוב הפעילויות יהיו בתחום הקייטנות.
יש הרצאות ויש סדנאות, אבל זה פחות רלוונטי. מניסיון, בקייטנות הנערים לא משתפים פעולה עם הרצאות וסדנאות – לבוא ולהרצות להם בקייטנה.
רוב הפעילות היא פעילות תיאטרון, כלומר דרך תיאטרון או דרך ג'אגלינג שזו פעילות שגילינו אותה בשנתיים האחרונות. ג'לאל, אני לא יודע מה השם של זה בערבית.

לוליינות.

זה כאילו משחקים באש וכל מיני דברים, אבל זה כדי לחבר את הנער; כשאתה משחק עם מקל כשיש אש משני הצדדים, מה האש יכולה לסמל בחיים האישיים שלך. זה להתנסות. זה ללמד אותם כל מיני פעלולים ותעלולים, שאתה יכול ללכת לחוף הים לשחק עם זה ולהרשים בחורה אם זו המטרה שלך, בלי לשתות אלכוהול, דרך הדברים האלה. זה מאד מוצלח בחברה הערבית.
מביאים סיפור אישי של בחור נקי.

יש גם הצגת סרטים דוקומנטריים. עשינו לאחרונה שני סרטים בטייבה ובשפרעם על הסמים בחברה הערבית. יש סרט שמדבר על טייבה, ויש סרט שהצגנו בשבוע שעבר בשפרעם. זה דרך אנשים מפיקים מהחברה הערבית. הסרטים האלה רצים יפה מאד בבתי-ספר, וזה סיפור על כל הנושא.

יש תיאטרון קהילתי שזה דרך המועצות והעיריות.

עושים ערב רמדאן. צריך לזכור שהפעילות היא לא לפני 20:00, כלומר אחרי הארוחה המפסקת של הרמדאן, שאז אפשר לעשות פעילות, עם דגש על סמים ואלכוהול כמובן.
יש יוזמה משני המתאמים בטמרה ובאום אל-פחם ללכת על דרשה אחת במהלך חודש הרמדאן שתדבר על נושא האלכוהול במיוחד. המתאמים באום אל-פחם ובטמרה מתואמים ביחד עם המפקח הארצי על האימאמים, ומקווים לקבל בקרוב תאריך של דרשה בכל המגזר הערבי ביום שישי. עשינו את זה בעבר, וזה הצליח מאד.

אני זוכר שפעם, כשהיתה ועדת חקירה פרלמנטרית לחקירת תאונות דרכים והייתי חבר בה, בהזדמנות מסוימת אספנו את כל האימאמים באום אל-פחם ונתתי להם מידע והרצאה על העניין הזה. אני אומר לכם שזה מאד יעיל. זה מאד טוב.

זו יוזמה שבאה מהשטח.

מצוין.

אנחנו מקדמים אותה. הם בקשר עם המפקח על האימאמים, דוקטור זיאד. אני לא זוכר את השם.

זיאד אבו-מוך.

כן. הוא המפקח, והם בקשר אתו על תאריך מוסכם שבכל 28 היישובים תהיה דרשה על נושא האלכוהול במיוחד.

יש לנו גם כמה תחרויות – קט-רגל שזה מדבר. ספורט ברמדאן מאד מדבר.

בגדול, זו הפעילות שלנו בקיץ. תודה רבה על ההקשבה.

שאלה – בעניין חומר המידע, אתם מוציאים את החומר בצורה מסודרת, בצורה מקיפה? כל מה שיוצא בעברית יוצא גם בערבית, בהתאמה כמובן? או שעדיין זה תרגומים?

לא. עושים אדפטציה, התאמת החומרים, לשפה הערבית ולתרבות, מה שנקרא: העבודה ברגישות תרבותית. אנחנו לקראת הוצאת חומרי הסברה, וזה בטיפול.

אבל, צריך לדבר על הקמפיין. יש קמפיין ייעודי לחברה הערבית.

לא. את השאלה הזאת שאלתי לפני שנתיים.

אני מקווה שתקבל תשובה אחרת הפעם.

אחרי שנתיים חשבתי שהתשובה כבר קיימת.

מותר לבשר שמי שישב פה לפני שנה קיבל כבר תשובה אחרת, ואתה היית בישיבה. עכשיו גם תקבל תשובה אחרת.

כן?

כן. מה לעשות? אתה באת והלכת. השתנו.

אני חושש שמאז השאלה לפני שנתיים אנחנו לא התקדמנו.

אציג את מה שנעשה גם ברמת הקמפיינים בעברית וגם בקמפיינים בערבית שג'לאל פה ירחיב בנושא הזה. דיברנו גם על מגזרים נוספים. נעשה את זה בקצרה, ואני מבטיח שתוך שלוש-ארבע דקות אני מסיים. לפני חודש עלינו סביב הנושא של סמי הפיצוציות שצבר תאוצה בקמפיין שהיה גם ברדיו וגם במובייל, במאקו, וזה היה ב"וואלה". זה היה קמפיין שעסק בסמי פיצוציות עם רעל, וזה היה בכל האתרים המובילים בעברית הפעם.

אנחנו עכשיו נמצאים לקראת מהלך של קמפיין קיץ שיעסוק באלכוהול. בעיתונות בערבית הקמפיין כבר יצא אל הפועל, וג'לאל יפרט. זה נמצא ברוב האתרים בערבית.

בקרוב נעלה גם בקמפיין רדיו בגל"צ וגם ברשת ב' שפונה גם לציבור הצעיר וגם להורים שילמדו להקשיב יותר לילדים ושילמדו להבין מה שהילדים אומרים להם, גם אם הם לא אומרים להם את זה בצורה מפורשת.

הקמפיין שיוצא במקביל בחברה הערבית יעלה באמת עד כניסת הרמדאן. אם יישארו לנו עודפים תקציביים, אנחנו נעשה גם המשך שלו לאחר סיום הרמדאן. אנחנו לא נפעיל אותו במהלך הרמדאן.

במקביל, אנחנו עולים גם בקמפיין אינטרנט למגזר הרוסי ובקמפיין לציבור הדתי-לאומי שגם במהלך חודשי הקיץ יש שם בעיה מאד-מאד גדולה של בני-נוער שמבלים בכיכרות ושותים לשוכרה.

במקביל, אני חושב שבשנתיים האחרונות הרשות התכווננה בצורה הרבה יותר טובה מאשר בעבר לטיפול בחברה הערבית. ג'לאל נכנס לעבודה לפני שנה וחצי, ומאז יש קשר תקשורתי קבוע של הרשות עם הציבור הערבי. אני לא חושב שאתה יכול לנהל דוברות טובה לציבור הערבי, אם אתה לא דובר ערבית ואם אתה לא מגיע מהחברה הערבית. ג'לאל עושה את זה יחד אתנו ויחד עם מחלקת הדוברות.

יחד עם דף הפייסבוק בעברית, שגם העלינו לאוויר לפני כשנה פלוס, העלינו דף פייסבוק בערבית שגם שם יש מענה. הצוות כל הזמן עובד כדי לתת מענה לפניות שמתקבלות דרך דף הפייסבוק הזה.

בעבר עשינו קמפיינים שהיתה בהם אדפטציה של מסרים שהועברו לציבור דובר העברית, דוגמת קמפיין שעסק בגראס ושפנה לציבור דובר העברית. עשינו לו אדפטציה בערבית. עכשיו, אנחנו באמת עברנו לבנות קמפיינים שהם קמפיינים ייחודיים לציבור דובר הערבית. אנחנו לא מתיימרים לחשוב שמה שטוב לציבור דובר העברית טוב לציבור הערבי רק בתרגום לערבית, ולכן גם החומרים הפרסומיים שונים. אנחנו כרגע עובדים גם על חומרים הסברתיים שלא יהיו העתקים של החומרים שניתנים לציבור דובר העברית. אני חושב שג'לאל יוכל להרחיב על הנושא הזה.

אנחנו נחזור לג'לאל. ברשותך, אני מציע שנשמע את משרד החינוך, את המשטרה ואת משרד הרווחה כמובן, ואחר כך נשלים את הסבב. משרד החינוך, בבקשה.

דרך-אגב, גם אני ממשרד החינוך – משפ"י.

תתאמו ביניכם.

היא תדבר על הפורמלי, ואני אדבר קצת על הלא-פורמלי. מהבחינה הזאת, זה בסדר גמור. נתחיל בזה ששר החינוך שם בכותרות ובצורה מאד-מאד בולטת את הנושא של פעילות משרד החינוך בקיץ. הוא קורא לזה: קיץ אחר. זה נקרא "קיץ סביב השעון". זה התפרסם. חשוב לי קצת שתבינו מה יש מאחורי הכותרות, מה ההבדל ומה השוני. לגבי החינוך הפורמלי, את תפרטי יותר. יש לזה הרבה אמירות ועשייה מרתקת בעיניי. צריך להבין שחינוך בלתי-פורמלי בכלל עם נוער, במיוחד בקיץ, מתפזר, למעשה לשלושה כיוונים:

(1) פעילות יחידות הנוער ברשויות המקומיות – בדרך-כלל, זה נעשה במסגרת הרשויות המקומיות עצמן. יש פה עידוד לעשות פעילויות מסודרות שהן מפוקחות וחיוביות מלילות לבנים ועד מחנות או כל דבר אחר שהרשות עצמה מוציאה את הנוער לפעילות עם פיקוח, תכנון, יוזמה ומסרים חיוביים כחלק מהדגש שהמשרד היום שם. שיהיה לכם ברור שעל-פי חוק היום כל רשות מקומית צריכה להעמיד יחידה ומנהל יחידת נוער ברשות, והם יובילו את הפעילות הזאת ברשויות המקומיות.

(2) ארגוני נוער – במדינה שלנו יש הרבה מאד ארגוני נוער עצמאיים שלא פועלים רק ברשויות המקומיות אלא פועלים בחתך אחר, וזה מתנועות הנוער דרך גופים כמו "אחרי", "ידידים", "נירים" ועוד. המשרד היום יותר ויותר נכנס לתקנות תמיכה באותם ארגונים, כדי שאפשר יהיה לנצל את הפעילות שלהם כפעילות חיובית נוספת לקיץ.

(3) הדבר האחרון שמוכר לכולנו, שהוא למעשה המסה הקריטית של פעילות הקיץ, זה דווקא תעשיית הבילוי הפרטית. תעשיית הבילוי הפרטית מוכרת לכולנו. הרי היא לא מפוקחת, והיא אחת הדברים הבעייתיים הלא פשוטים ביותר. המגמה של השר, בצורה חד-משמעית, היא להכניס את אנשי החינוך גם למקומות האלה. איך זה נכנס? קודם כל, על-פי חוק, יש היום את חוק הקייטנות. היום מנהל חברה ונוער מפקח על כל הקייטנות. כל קייטנה היום צריכה לקבל את האישור ואת הרישוי, ויש הוראות ברורות בכל הנושא הזה. זה אמצעי טוב להיכנס לעולם שהוא של התעשייה ולא רק של המערכת.

הדבר השני זה המקומות ההמוניים, וזה בעיקר קניונים ואחר כך תשמעו גם כמובן על הפעילות בחופים שכבר התחילו לדבר עליה. בסך-הכל, המקומות ההמוניים מחולקים לשניים: יש מקומות המוניים ששייכים לרשות המקומית עצמה. כמעט כל רשות מקומית היום יודעת איפה החבר'ה מתאגדים בלילות ועושים את הבלאגן. באיזה שהוא מקום צריך לקחת אחריות על אותם מקומות, והאחריות צריכה להיות של הרשות המקומית. אנחנו מנסים היום לעודד את אנשי החינוך להיכנס למקומות האלה, כי גם אם אתה לא מפעיל את הפעילות, הנוכחות של אנשי חינוך באותם מקומות מפחיתה סיכונים. זה בקניונים וזה במקומות ציבוריים.

למשרד החינוך אין מנדט לפעול במקומות האלה.

המנדט הוא תמיד דרך יחידת הנוער ברשות המקומית. הרשות המקומית צריכה להגדיר. אתן לך דוגמא: למשל, בקריות הם ראו שלחופי הים מגיע חלק גדול מאותם בני-נוער של הקריות, בניגוד לתל-אביב, לכנרת ולאילת שלשם מגיעים מכל הארץ. בקריות אין את תכנית "חופים" שהיא תכנית ארצית, אבל הרשות המקומית לוקחת אחריות ומכניסה את אנשי החינוך והנוער שלה לאותם מקומות שהנוער שלה נמצא בהם בלילות. זו תפיסה שאומרת: אנשי החינוך צריכים להיות שם.

לגבי חופים, שמעתם. משרד החינוך נרתם לתכנית שכבר קיימת ופועלת בצורה מאד מכובדת ומאד יפה. זה התחיל עם על"ם והרשות למלחמה בסמים, וזה המשיך עם משרד הרווחה ונוספים. השר החליט השנה לתקצב ולהגדיל את התכנית הזאת, ולהוסיף למה שהיה עד היום באילת וסובב כנרת גם את חופי תל-אביב ואת ככר החתולות. אני מקווה שיהיו עוד כמה מקומות כאלה. זה חדש שלנו. רק עכשיו, בחודש האחרון, התגייסנו באמת גם להעמיד את התקציב וגם לבנות את התכנית הזאת, שאתם תשמעו עליה בצורה יותר מפורטת.

לגבי החינוך הפורמלי, חשוב שתגידי כמה מלים כי גם פה יש מהפכה.

לפני שתגידי, אשאל שאלה שאולי תתייחסי אליה. בסוף שנת הלימודים התלמידים עסוקים בבחינות ואחר כך יוצאים לחופש. האם נשקל אי פעם העניין שהבחינות יהיו לפני השבוע האחרון ושהשבוע האחרון יוקדש להכין את הילדים לחופש על-ידי הדרכה של משרד החינוך, על-ידי שיתוף פעולה עם הרשות ועל-ידי שיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, כדי לייצר מצב לא ללכת לטפל בתופעה אחרי שהיא מתרחשת בתוך החופש ואז לייצר למשל חשיפה לדפי הפייסבוק שקיימים של הרשות, לייצר את האינטראקציה הזאת בין מחנכים לבין המומחים של הרשות או בין התלמידים ישירות וכו'? אני חושב: לא להמתין עד שנופלים בבור, אלא לתת להם פנס כזה לפני כן.

אני ממש אתך. שמי מיכל זקסנברג, ואני אחראית מתאמת, מפקחת יועצים, ומייצגת פה את שפ"י שזה השירות הפסיכולוגי הייעוצי. אני בדיוק עם הכיוון שלך. אני מקשיבה לדברים ואומרת שהעבודה שלנו לא נעשית שבוע לפני החופש. היא נעשית לאורך כל השנה. בשביל שילד יגיע למקום ויחליט מה הוא עושה באותו רגע, ואצל ילדים מסוימים זו החלטה של שנייה, יש לך הכנה ממושכת שעובדת על הדברים הפנימיים של הילד – איך אתה מרגיש, מה קורה לך, מה אתה עושה כשקשה לך, מה הם הסמים, איפה הסכנות – וקוראים לזה תכנית כישורי חיים שאנחנו הכנסנו לתוך המערכת כיחידה קבועה ומובנית שם בעזרת היועצים שמנחים את המורים לומדים לשוחח עם הילדים על כל המקומות שהם עשויים ליפול בהם. מלמדים אותם איך לעמוד מול לחץ חברתי. כשאתה בא למסיבה ומגישים שם וכולם שותים, מאד קשה לגמרי לא לשתות, אבל איך אתה בוחר מה לשתות ואיך אתה בוחר לענות? – אתה מתאמן על זה. זה לא משהו שבאותו רגע אתה מסוגל לעמוד בו, אם לא עשית משהו של להתאמן; מה קורה כשמציעים לי איזה חומר כשאני לא יודע מה יש בכוס? מה קורה כשכולם מעבירים איזו סיגריה? האם אני לוקח או לא לוקח? איך אני עושה את זה בלי להיחשב צדקן? אנחנו מתאמנים על כל הדברים האלה בתכנית ארוכה שיש היום הקצאה בתוך תכנית הלימודים שעתיים ביסודי, שעה בחטיבות ו-15 שעות שנתיות בחטיבות העליונות כדי לדבר על הדברים האלה, לפתח את האסרטיביות ולפתח את קבלת ההחלטות הנכונה. יוסי תמיד מדבר על כך שכל המחקרים בעצם מורים על זה שכאשר יש מבוגר שמסוגל לדבר עם הילדים על הדברים המבלבלים האלה, יש את יכולת הילד אחר כך להפנים את דמות המבוגר בתוכו וכאשר הוא בא למקומות מסוכנים, אני חושבת – יכול להיות, ואני לא אומרת במאה אחוז – שזה מונע מהרבה מאד ילדים להיכנס לבור לפני שהם נופלים בתוכו. זו התכנית המרכזית שלנו.

כמובן שלקראת הקיץ יש תגבור של ההסברה, כי אנחנו יודעים שתקופה ארוכה הילדים האלה יהיו ללא המחנכים, למרות שהשנה התכנית של שר החינוך היא שיהיו מחנכים סביב לשעון וזה אומר שתהיה תקשורת עם המחנכים דרך טלפונים, דרך פייסבוק, וכן יש הרשאה לתקשורת מסוימת דרך כל המדיה האחרת.

אנחנו יצרנו, כמובן, קשר עם קידום נוער וכל הגופים האחרים, כדי שתהיה גם שמירה. לא מספיק שרק ילד יצטרך לקחת את האחריות על עצמו לגבי לגעת או לא לגעת או לעשן או לא לעשן, אלא שגם תהיה איזו שהיא אכיפה. כל הגופים, שמציינים כאן, בעצם, מייצרים מסגרות חיצוניות. אני מדברת על מסגרת פנימית שילד בונה לעצמו וכמובן גם בעזרת ההורים. נשלחה איגרת לכל ההורים. גם במהלך השנה יש קבוצות הורים ושיחות עם הורים, שבהן מסבירים עד כמה חשוב כן לדבר עם הילדים על הנושאים האלה וכן לא לפחד לומר לילד "אתה הולך למסיבה – אני שמח שאתה הולך, אבל אתה צריך לשמור. יכול להיות שיהיו שם סמים או שיהיה שם אלכוהול". לא להיתמם, לא לחשוב שהחיים הם רק ורודים. צריך לדבר על הדברים בצורה ברורה ובצורה לא מטיפה; לא רק "לא, לא, לא", אלא "אתה הולך למקום, מה תעשה?". צריך לדבר על זה בבית. אני חושבת שכך, בעזרת ההכנה המתמשכת של השירות הפסיכולוגיים והמחנכים, הילדים לומדים לאט-לאט איך להתנהג. זה תהליך. יש גילאים יותר קשים ויש גילאים שבהם הילדים כבר יותר בוגרים, ויש את מצבי הקצה של ילדים במשבר ולא תמיד זה עובד: "כשנורא-נורא קשה לי ורע לי, לפעמים אני מחפש תרופה קלה". לכן, חשוב שיהיו אנשים בשטח לקלוט את הילדים האלה ולסייע להם בזמן אמת.

מר לרמן, בבקשה. נופר, אחר כך שניכם תדברו. תתכוננו.

אנחנו במשטרה לקראת הקיץ, בעצם, מגבירים את הפעילות הגלויה והסמויה בעיקר במוקדי הבילוי והריכוזים של בני-הנוער כמו: פארקים עירוניים, אזורי מועדונים. ממקדים את הפעילות לשעות הלילה. בניגוד לרוב השנה שם פעילות הנוער ממוקדת יותר לשעות היום ואחר-הצהריים, פה ממקדים את הפעילות בשעות הלילה.

יש הגדלה של כוח-האדם ושיתוף פעולה, מעבר ליחידות הנוער, גם עם יחידות המתנדבים והסיור, כדי להראות נוכחות בשטח.

יש עבודה עם הגורמים החיצוניים, הרווחה, באיתור נערים בסיכון שמשתמשים בסמים ושותים אלכוהול, ומעבר לטיפול האכיפתי יש גם דיווח לגורמי הרווחה.

בנוסף לזה, במהלך הקיץ יהיו מבצעים לטיפול בפיצוציות ובבעיות של מכירת אלכוהול ומכירת סמי פיצוציות. יש פה שיתוף פעולה עם המשרדים האחרים.

איך אתם נערכים לתופעה החדשה, שאמרתי בהתחלה, שמזמינים באינטרנט משלוחים ודברים כאלה?

יש גם פעילות ממוקדת לדברים האלה. אין לי כרגע נתונים ספציפיים לגבי הפעילות באינטרנט. למיטב ידיעתנו, רוב הפעילות עדיין מתבצעת בפיצוציות. אין לי כרגע נתונים. אבל, יש ביחידות מסוימות מבצעים ספציפיים גם לטיפול בהם.

אנחנו יודעים שקשה לעקוב אחרי כל קטנוע. יכול להיות שצריך לחפש דרכים, אבל בסוף הדרך אם תופסים מישהו צריך מערכת ענישה מרתיעה מאד, כי נדמה לי – ואני לא בקיא – שבכלים שיש לתפוס כל אחד בפריסה הזו זה יהיה קשה. לכן, המוקד יהיה על ההרתעה, אם אני לא טועה.

ברשותך, אני אענה, ואני אעזור לך בשנייה כי היה פה צוות שאתה אישית לא היית בו. סמי הפיצוציות קיבלו בחודשים האחרונים תעדוף מאד גבוה עד רמת ראש הממשלה. השר לביטחון פנים הוביל פה מערכת מאד משמעותית כולל חקיקה שעברה ביום ראשון בממשלה ובוועדת שרים לחקיקה, והיא מגיעה לכנסת ממש בימים האלה. רעיה בטח מכירה את זה היטב. החקיקה אומרת שזה נושא של השמדה והכרזה מהירה. אלה חוקים שאמורים באמת לחסל כמעט לחלוטין את התופעה. ואז, אתה צודק, האלטרנטיבה תעבור לאינטרנט ולטלפון, משום שלא תהיה מכירה גלויה.

מחלקת המודיעין של המשטרה ערה לזה מאד עד יואב סגלוביץ ראש אח"מ וראש חטיבת המודיעין שאמרו, בדיונים אצל השר, בצורה מאד-מאד מובהקת, שהנושא הזה עכשיו בטיפול מאד מתקדם, כדי לתפוס את כל הנושא הזה של מכירות האינטרנט והטלפון, משום שהערוץ הזה ינסה לשגשג כי הרי תמיד מחפשים את האלטרנטיבות, ואנחנו מכירים את זה. הנושא נמצא היטב על סדר-היום, והמשטרה הודיעה שהסוגיה הזאת של מכירות אינטרנט וטלפון תטופל ברמה הכי גבוהה.

כמו שנאמר פה, בעקבות שינוי החקיקה בעניין סמי הפיצוציות יש טיפול נרחב בתופעה הזאת כבר מאז שכל הנושא הזה עלה בתקשורת.

מה שעלה בתקשורת לא מחמיא. זו האמת.

אני מסכים אתך. בעקבות זה, נכנסו כל הגורמים לפעולה ועשו שינויי חקיקה גם ביוזמת המשטרה. זה מקל על עבודת המשטרה. כמובן שבמקביל המתחרים מייצרים חומרים חדשים. בעצם, ההנחיה היום במשטרה היא לתפוס גם את החומרים האלה ולהעביר אותם הלאה לבדיקה כדי גם אותם להכניס לחוק.

אנחנו גם משתתפים בפרויקט "חופים" עם כל הגורמים.

תודה.

חשוב רק לציין שאנחנו לא נציגי הנוער. אני מסיים את השירות הצבאי שלי בעוד חודש, ונופר כבר בת 22.

זה עדיין נוער.

רבותי, אם הם כאן, זה רק סימן של מחויבות עמוקה, ובאמת כל הכבוד. כשהם היו במועצת התלמידים, הם נכחו באופן קבוע. אני רואה את זה כדבר יפה וחיובי שהם נמצאים בינינו היום. נחמן, בבקשה.

לפני בערך שלוש שנים, כשהיינו פה ודיברנו, גם אתה, חבר-הכנסת, היית יושב-ראש הוועדה, ציינו ודיברנו על זה על זה שהדגש צריך להיות פה על חינוך ורק אחר כך על החקיקה. אני רוצה להעלות את הנושא הזה שוב, כי, לדעתי, הוא עדיין סוג של קו מנחה שצריכים ללכת לפיו. צריך להבין שברגע שאתה לוקח את המושג "סמים ואלכוהול" לנער ואומר לו "זה אסור, זה לא טוב, זה משפיע עליך בצורה לא נכונה, אתה נכנע פה ללחץ חברתי", אתה יוצר פה סוג של - - -

יוצר סוג של גירוי, לא?

נכון. אתה מייצר סוג של גירוי, סוג של מסגרת שהנער ירצה לפרוץ אותה ולנסות ולטעום. קודם כל, לדעתי, אין משהו פסול בלנסות ולהבין מה זה, כי אתה חייב להבין מה זה העולם הזה כדי לדעת להתרחק ממנו. זה כמו גמילה מסיגריות היום, שכשאנשים הולכים לגמילה מסיגריות הם מבינים שהאזהרות על קופסאות הסיגריות, שהן גורמות למחלות כאלה ואחרות, להפך – מלחיצות יותר את המעשן וגורמות לו לעשן יותר ופחות עוזרות לו להיגמל. הגישה צריכה להיות חינוך מהתחלה ולעזור לילד. לדעתי, שעתיים לאסרטיביות ביסודי ושעה לאסרטיביות בתיכון הם לא הסיכום של הנושא הזה. צריך להיות פה דגש של המחנך ושל המורה לאורך כל 12 שנות הלימוד וליווי בנושא הזה. כמובן שחשוב לזכור לסמוך על הילד. אתה לא צריך מבוגר אחראי כדי שיגיד לילד איזו החלטה לקבל ומתי. צריך לדעת ללמד אותו לקבל את ההחלטה הנכונה בזמן הנכון. רק אחר כך השלב הוא, גם חשוב מאד לדעתי, חקיקה, כי ברגע שיש חקיקה יש גם תמיכה מהמוסדות לנושא הזה.

דבר אחרון, שחשוב לי להוסיף, ויכול להיות שהוא לא כל כך מתאים לנושא הוועדה היום אבל חשוב לי שהוא יישב בראש, הוא: חיילים משוחררים. כשיוצאים מהצבא, יוצאים ממסגרת, מנסים ומתנסים ובסוף נופלים. אני לא מכיר מסגרת מסוימת חזקה כמו שיש היום לנוער שמטפלת בנושא הזה.

זה נושא שצריך טיפול לא רק בהיבט של סמים.

נכון.

אני כן רוצה להכניס משהו באמצע. כל מה שאתה אומר נכון, אבל דבר אחד אנחנו יודעים היום בוודאות: איפה שצריך לטפל בזה זה במהפכה בתרבות הבילוי של הנוער. זה בתרבות הבילוי החברתי הקבוצתי ולא הפרטני. הפרטני לבד לא יעבוד. הספרות המדעית מוכיחה שמצוות אל-תעשה, לא-תעשה, "אל תעשה" ו"אל תעשה" לבד לא עובדות.

ברור.

מתי זה עובד? כאשר אתה מצליח לשנות את ה"אִינִיות".

אחרת, אפשר היה להסתפק בעשרת הדיברות והכל יהיה בסדר.

לכן, צריך את ה"איניות".

האמת היא שאין לי מה להוסיף מלבד משהו שקצת חרה לי. אני כרגע מדריכת נוער ברשות שלי במתנ"ס, ויש לנו מועדון נוער שפתוח כל לילה עד השעה 03:00 לפנות בוקר במטרה באמת להביא את הנוער אלינו ולהכניס להם כל מיני פעילויות שחלקן לכייף וחלקן עם איזה שהם סממנים ערכיים מאחוריהן. אני כן רוצה נורא להגיד שזה לא פשוט להביא אותם לפעילויות האלה, ושהמטרה היא לא לייצר להם כל הזמן אטרקציות, כי אז אנחנו רק מחזירים אותם למעגל שהם לא לומדים להתמודד עם זמן פנוי ועם שפע. אם זה לא יפגוש אותם בחופש הגדול – זה יפגוש אותם בחופש הגדול שאחריו, ואם לא אז – אז בשחרור מהצבא, כי השפע והחופש הם דבר שהוא מאד קשה גם לילד וגם לחייל משוחרר, כמו שנאמר. שם הבעיה האמתית. כשאני עכשיו מדריכת נוער במועדון שלי, אנחנו כל הזמן חושבים איזה סטנד-אפ נביא ואיך נמלא להם עוד יום ועוד יום. מתי שהוא הבנתי שכשהם מגיעים למועדון, אז גם אם יש פלייסטיישן וכל משחק אפשרי, מטקות וכל דבר שאני יכולה להציע להם מבחינה פרקטית כדי שיהיה להם כייף, הם מגיעים כי בא להם לדבר אתי, כי בא להם לדבר עם מדריך הנוער, כי הם מכירים סוגי אוכלוסייה אחרים אצלי במועדון, ולא כי יש לי סטנד-אפ של שעה להציע להם. אני חושבת ששם רוב העיריות בקיץ שמות את המשקל, את כל הכסף ואת כל האנרגיות – בלעשות חודשיים עם כמה שיותר פעילויות, וזה הסממן להרים את הדגל ולהגיד "עשינו". אבל, זה לא שם. הם לא מגיעים. הם כבר לא מגיעים לסטנד-אפ, והם לא מגיעים למסיבות שאנחנו עושים להם. הם לא מחפשים את זה. זו נקודה שהיא מאד כואבת לי, גם כי אני בעצמי לא מזמן הייתי נוער ואני יודעת איך זה מרגיש וגם כי אני הבנתי שהם לא מחפשים את המקום הזה. זהו.

תודה. משרד הרווחה, בבקשה.

אני רוצה להתייחס לשלוש נקודות עיקריות. הראשונה היא בקצרה, ואתייחס ל"חופים" כי היא מצוינת, אבל אני כן רוצה לומר שבאמת שיתופי הפעולה בין כלל המשרדים מאפשרים, מעבר לאיתור ומעבר לפלטפורמה המאד חשובה, להצליח להגיע לאותו גרעין שזקוק באמת אחר כך להמשך התייחסות וטיפול של כל המערכות. זאת אומרת, יכול להיות שאנחנו נמצא צעיר או נער שזקוק או שחשוב שהוא ילוּוה הן במערך החינוך או בחינוך הבלתי-פורמלי וכמובן במערך הטיפול של הרווחה ואולי גם לצורך העניין במסגרת ליווי סביב העניין של הטיפול בעבריינות. אני שמה את זה על ציר אחד. אני לא אפרט. דיברו על זה. אני חושבת שזו תכנית חשובה מאד, וההתרחבות שלה מעידה על זה יותר מכל דבר אחר.

אני רוצה להתייחס דווקא לתכנית האיתור שפועלת בשנתיים האחרונות, שהתחלנו להפעיל אותה, נכון לכרגע, בתשע רשויות בלבד. בימים האלה אנחנו כבר כותבים את התורה. אני יכולה להעיד את זה. אני כותבת אותה ממש בימים אלה. אני חושבת שיש משהו ביכולת להגיע, בעיקר בקיץ, לזירות שהן יותר מותאמות לנוער דווקא כי אנחנו יודעים שקיימים מועדונים ודווקא כי אנחנו יודעים מה הן התשתיות שפועלות ברשויות המקומיות, והמטרה היא באמת להצליח להגיע לאותם מקומות בהם אין אפשרות או שלרוב לא באמת מגיעים אליהם בימים רגילים או שגרתיים. אני חושבת שזו ההתאמה ושזה קצת יותר fine tuning לעניין החופש הגדול בכלל ולצרכים של החופשה.

אני רוצה להתייחס דווקא לעניין העולים, כי ביקשת ואתן משפט אחרון לעניין הזה.

אני אמרתי "ערבים ועולים", אבל כולם רוצים לדבר על העולים.

אני אדבר גם על ערבים, אבל, לצערי, אין לי פה אמירות חגיגיות. לעניין העולים אנחנו מפעילים תכניות בשיתוף משרד הקליטה כמובן, שמטרתן בעיקר לשים את כל הנושא, וכמובן עם הרשות, ולשים את כל המצע, גם של האינפורמציה וגם של החשיבה ותהליך קבלת ההחלטה – ואת קראת לו אסרטיביות ואני מסכימה – לעניין של "אני בתוך סיטואציה". הקבוצות פועלות בפרישה יפה ויקרה במקומות שבהם יש עולים. אני יכולה להגיד שניסיון להחיל את הדגם הזה בקבוצה דוברת ערבית במרכז הארץ, לצורך העניין, לא ממש צלחה. אני מאד מקווה שבשנה הבאה, כשאנחנו נשב פה, אנחנו נצליח להכניס - - -

תתייעצי עם האדם שיושב לשמאלךְ.

אני לא רק אתייעץ. אנחנו באמת נעשה שיתופי פעולה, כי אנחנו הצלחנו – ולצורך העניין אני אוכל לדבר על העיר לוד – השנה סוף-סוף לגבש את כל בעלי התפקידים, ואני מאד מקווה שאנחנו נצליח באמת לעשות shifting אחר לעניין הזה.

נעשה מחקר הערכה לראות את האפקטיביות של התכנית הזאת?

אני לא יודעת לענות לך. אני חושבת שלא. אני רק יכולה להגיד לך שהדיווחים המאד סובייקטיביים של כל מי שמשתתף בהם, שזה גם ההורים וגם בני-הנוער - - -

כדאי לחשוב על זה, כי אם אנחנו רוצים ללמוד מהצלחות אנחנו חייבים לתעד את ההצלחה.

אני מסכימה אתך לגמרי.

מר ציגלברג, אתה לא רוצה לדבר היום?

לא. זה לא דיון בנושא אכיפה, כך שאין לנו מה להוסיף. אנחנו מתמודדים כל השנה, ואין לנו תכניות מיוחדות לאוכלוסיות מסוימות.

אני שאלתי אותך רק מטעמי נימוס.

אנחנו באנו היום לסיפתח מטעמי נימוס.

ברוכים הבאים תמיד.

ברוכים הנמצאים.

דוקטור אריאלי ממשרד הבריאות, בבקשה.

ראשית, אנחנו מברכים על כך שחזרת אלינו.

שנית, היום, אנחנו אגף אכיפה – ואני מודה לכם עוד פעם על המאמץ – מיחידה שהיו בה מיקי ועוד בן-אדם.
שלישית, זה באמת עוד דבר אחד שאני חייב להגיד עליו: נושא שיתוף פעולה – זה בדיוק מה שהרשות אמרה – אנחנו ראינו את זה, באמת את המודל הזה על שינוי הפקודה לסמים מסוכנים. אני חייב להגיד שזו היתה עבודה בין-משרדית נהדרת. ברוך השם, אנחנו מתחילים לראות תוצאות מהסיפור הזה עם הפקודה, וזה ייתן למשטרה וגם לנו כלים כדי להתמודד עם חומרים חדשים באותו יום.

שינוי בחקיקה בכל מה שקשור להגדרת החומרים – זה מספק עכשיו?

כן.

המודל שאנחנו הבאנו היה מודל אנגלי, זאת אומרת יום למחרת שאנחנו רואים חומרים חדשים יחד אתנו או יחד עם הרשות ויחד עם המשטרה אנחנו כותבים חוות דעת והמנכ"ל שלי יכול להכניס לתקופה של שנה בתוך הפקודה ולתת כלים מידיים.

יפה.

מה שכן מדאיג אותי, ואת זה אני כן רוצה להגיד, וגם זה עם נוער, שהייתי רוצה לראות דבר ראשון את הנושא של סטרואידים אנבוליים שהוא לא בתוך הפקודה לסמים מסוכנים. אבל, זה בחדרי כושר. אנחנו רואים תופעות קשות מאד, ודווקא בתקופת הקיץ וכל זה הם רוצים להיות כך. אנחנו באמת חייבים, והייתי רוצה לראות שהוועדה אחר כך גם תתמודד עם זה.

אנחנו מתחילים לראות במיוחד דווקא במגזר את הנושא של תוספי תזונה שיש בהם חומר פעיל, ממריצים, שמוברחים לישראל. יש לי קרוב ל-20 נשים צעירות מנצרת ומכל מקום אחר שמאושפזות בגלל בעיות פסיכיאטריות מהכדורים האלה.

כדורים או תוספת?

כדורים. זה כאילו תוסף תזונה שיש לו חומר פעיל תרופתי הדומה לאמפטמין. את זה גם הייתי רוצה.

דבר אחר בעבודה עם נוער זה נושא סמי תרופות, סמי מרשם, לשימוש לרעה. אנחנו יודעים את זה מבתי-המרקחת.

ריטלין.

מריטלין ועד כל דבר אחר ועד טוסופדרין. חייבים להתמודד גם עם זה.

דבר אחרון הוא בעצם נושא העישון. אנחנו אחראים גם על נושא עישון. זה באמת הנושא של המסגדים. לפי הדו"ח האחרון, שהבנתי שהוא דו"ח העישון, שהשרה שלי הביאה, למגזר יש בעיה קשה ביותר מבחינת הנושא. אנחנו נהיה אחראים על אכיפה, אבל אנחנו היינו רוצים באמת לראות בתוך האוכלוסייה איך בעצם לתת. זו באמת בעיה קשה. גם מבחינת האכיפה ומבחינת האזור שם, יש להם בעיה קשה מאד מבחינת אכיפה של עישון. אנחנו נעזור להם מבחינת הסיפור הזה. זה הכל.

ג'לאל, אתה רוצה להשלים? אחר כך ידברו לגבי באר-שבע, ובזה נסיים.

אדבר על הפעילות שאנחנו עושים בשפה הערבית שמיועדת לאכיפה הערבית. מבחינת פרסום, במהלך השנה האחרונה עלינו בשני קמפיינים ייעודיים שהופקו במיוחד לחברה הערבית. הייחוד בקמפיין הזה הוא שהוחלט לקחת להקת ראפ ערבית מהצפון. הופקו סרט ושיר במיוחד בשפה הערבית. השיר נכתב במיוחד אחרי שהיתה ישיבה עם אנשי מקצוע ערבים. הקמפיין עד עכשיו נמצא בשלושת אתרי האינטרנט המובילים בשפה הערבית. יש לנו תוצאות. באופן אישי, כאיש מקצוע, הופתעתי מהחשיפה שקיבל הקמפיין.

לגבי יחסי הציבור וההסברה, אנחנו בקשר ישיר בשני מישורים: גם מול המתאמים שהם עובדי הרשויות המקומיות ושייכים מקצועית לרשות למלחמה בסמים, וגם עם אנשי הרשות למלחמה בסמים כאנשי מקצוע. משם אנחנו שואבים את המידע ודואגים להעביר אותו לציבור ולתקשורת הערבית.

אנחנו מנהלים גם את דף הפייסבוק, ומשם אנחנו גם מנהלים דו-שיח גם עם הורים וגם עם צעירים שפונים אלינו. אחרי שהם פונים אלינו, אנחנו מפנים את השאלות לאנשי המקצוע ומשיבים להם על השאלות והבירורים. תודה.

באר-שבע באמת מייצגת עיר גדולה. בעצם, כל מה שכולם דיברו עליה קורה גם בעיר שלנו. מאד התחברתי לדברים שלךְ. אני חושבת שגם באר-שבע, עם כל האלטרנטיבות שהיא מציעה מבחינת בילוי וכו', לא פסחה על העניין של להכניס מדריכי נוער כמו שפעם היו מדריכי רחוב. בעצם, אנחנו מגייסים הרבה סטודנטים שהם מתנדבים או מילגאים מסוג כזה או אחר. הם מגיעים לכל שכונה בבאר-שבע במהלך כל יום בשבוע, כולל תגבור של רביעי, חמישי ושישי, ובעצם יוצרים דיאלוגים. אנחנו מקווים שהם יהפכו להיות דמויות משמעותיות ומודלים לחיקוי עבור בני-הנוער.

שאלת אותי שאלה לגבי תעסוקה. דרך יריד התעסוקה העירוני שהתקיים וגם דרך עבודה שלנו מכוונת לעניין, אנחנו הצלחנו להשיג לבערך כמאה בני-נוער עבודה שזה מספר מאד קטן. אנחנו צריכים להעצים ולעזור הרבה יותר. אני לא מדברת על נוער שההורים יכולים לסדר לו עבודה או על מפעלים מעסיקים ילדי עובדים וכו', מה שמקובל אצלנו, אלא על בני נוער שאנחנו בחרנו אחד אחד. זה נוער בסיכון. רצינו לתת לו אלטרנטיבה בעיקר בשעות היום וגם בשעות הערב בעבודה עם שכר.

תודה. רצית להוסיף?

רציתי לומר רק מלה: חלק מאד גדול מהעישון ומהשתייה קורה בבתים, שם האלכוהול יותר זמין לילדים חנם אין כסף. לכן, אני אומרת שהעבודה הנכונה – מה שכאן עם החבר'ה הצעירים אומרים ואני מאד מסכימה – והעבודה האמתית צריכה להיות מתמשכת בבתים, ואיכשהו לגייס את ההורים כשותפים לשיח הזה. זה לא שיח רק של "אל תעשה", אלא: מה קורה? כמה אלכוהול נמצא בבית וזמין? כמה כסף נותנים לילד? על מה הכסף הולך?

כמה ההורים שותים.

כמה ההורים שותים, שזה מודלינג, וגם מעשנים לפעמים. כל הדברים האלה הם תהליך של חינוך של חברה שאנחנו צריכים כל השנה לעבוד על זה. כמו שאתה אמרת, זה לא משהו בשבוע האחרון לפני החופשה. זה תהליך שצריך לדבר אתו ולדבר אותו נכון כך שנערים ירצו להקשיב, ולא רק מהמקום של "לא, לא, לא" אלא מה כן, מה יש לך בחיים שלך ומה אתה רוצה בחיים שלך. אני חושבת שהמסר החינוכי צריך ללוות את העטיפה החיצונית.

רבותי, אני מאד מודה לכולם. לפני שאנחנו מתפזרים, אני רוצה להגיד כמה מלים. ראשית, הרושם הוא שנעשית עבודה טובה. אני מברך את כל אלה שעושים במלאכה. מר גלר, אני עדיין מזהה שהחיבור בקצוות, אם זה בהתחלה ואם זה בסוף, עדיין חלש בין הגורמים השונים. נכון שהרשות היום היא תחת חסות המשרד לביטחון פנים, אבל היא גם נוגעת למשרד הרווחה, למשרד הבריאות ולמשרד החינוך כמובן, ועל אחת כמה וכמה כשמדובר בנושאים שקשורים בתלמידים ובנוער אני חושב שהחיבור צריך להיות יותר חזק. הרושם שלי, ויכול להיות שאני טועה, הוא שיש משהו רופף באיזה שהוא מקום בקשר ובמגע בין הגורמים השונים. לדעתי, מי שאמור להיות ראש המערכת בכל מה שנוגע לנושא שאנחנו מדברים עליו ושצריך לפרוש את כנפיו לכל המקומות זה הרשות. אני מקווה שהדברים נעשים או ייעשו.

שנית, קיבלתי פתק שמהמרכז לשלטון מקומי מוסרים שהם לא הגיעו כי יש להם ועידה גדולה בתל-אביב. דווקא בדיון הזה הנוכחות שלהם היתה מאד חשובה. בימים רגילים של לימודים אנחנו פונים למשרד החינוך, ואז יש לנו את הכתובת. פה משרד החינוך יפעל דרך הרשות. הרשות למאבק בנגע הסמים – זה דרך הרשות המקומית, משרד הבריאות – דרך הרשות. לכן, בכל מה שקשור לחופש הגדול, נושא הדיון, אני חושב שהנוכחות שלהם והתפקיד שלהם קריטיים. על כן, אנחנו נוציא מכתב לראש מרכז השלטון המקומי על מנת להביא בפניו את הדברים שנאמרו ושאנחנו מצפים לשיתוף פעולה, לתפקיד פעיל וגם לנוכחות של המרכז בוועדות.

גברתי, הבנתי את מה שאמרת בכל מה שקשור לזה: לאורך כל השנה אנחנו מחנכים. אני חושב שצריך לייצר משהו מיוחד. אמרו התלמידים שזה לא מספיק. אבל, בחינוך לאורך כל השנה נגד השימוש בסמים, באלכוהול וכו' אני חושב שיש מקום לייצר אפילו מסגרת של כמה ימים לפני החופש ולתת להם הרגשת חינוך – הם יוצאים אוטוטו למשהו, ואז לתת להם משהו מרוכז – כך ששנת הלימודים לא תסתיים בבחינה אלא במשהו כך שיהיה בידיהם חומר הסברה, נגישות לעמודים בפייסבוק או באינטרנט שיכולים להדריך אותם ולשאול אותך, וגם למחנכים.

יש. זה קורה. זה קורה.

זאת אומרת, הדבר הזה קיים, אבל נראה לי שהקשר לא קיים. אני חושב שזה חבל. זה פשוט בזבוז.

אני מזהה שיש בעיה של נגישות הנוער להסברה. אתם מגיעים לאלה שאתם מגיעים, והסקירה היתה מאד מאלפת, אבל בסופו של דבר אנחנו מדברים על מאה וגם על מאות ועל אלף וכו' ועדיין אנחנו מלקטים בקצוות. אני לא יודע איך, אבל ראשי המקצוע צריכים לייצר מצב של נגישות רחבה יותר לחומר ההסברה לכלל הנוער והצעירים.

דובר כאן על הקייטנות. כפי שנאמר על-ידי נציג משרד החינוך, כל קייטנה חייבת אישור של משרד החינוך. אני חושב שכל קייטנה שמקבלת אישור צריך להעביר את פרטיה לרשות כדי לספק לה חומר או לספק קשר בין הרשות לבין אותה קייטנה. לדעתי, מדובר כאן על אלפים רבים. אני יודע שלמשל בקרב הציבור הערבי יש אלפים רבים שהולכים לקייטנות. אני לא מדבר על קייטנה של כיתה א', כיתה ב' וכו', אלא של נוער ונערים. לפחות שיהיה להם במאגר את רשימת הקייטנות ומי הוא איש הקשר או אשת הקשר, ואז לייצר מצב של קשר יותר ישיר עם אותן קייטנות.

אני הייתי בדעה הזאת קודם ואני עדיין בדעה הזאת, ואני רוצה לחזור על זה. בכל מה שקשור לנושאים שאנחנו מטפלים בהם כאן, אם זה קיץ ואם זה חורף, אני חושב שטוב ייעשה, מר גלר, אם תכנסו מועצת חכמים של תלמידים שיתכנסו שלוש פעמים בשנה. תארגנו להם מקום.

יש.

אנחנו שומעים את הדברים. זה ממש מאלף, וזה מחמם את הלב. אנחנו רואים מכאן, והם רואים את זה אחרת. יתכנסו שלוש פעמים בשנה, ותארגנו להם איזו אכסניה שיישבו בה יומיים עם סדר-יום ושהם יקבעו את סדר-היום. תבקשו, אם אתם רוצים, את העצה שלהם לגבי נושא כזה וכזה ואיך אנחנו מטפלים בו. ואז, ידברו ויוציאו כמה דברים. אם יתאימו – תשתמשו בהם, ואם לא יתאימו – לא תשתמשו בהם. אני מציע שכן תשתמשו בהם. אני חושב שהדברים שנאמרו ונאמרים הם דברים חשובים. זו מועצת חכמים של נוער. זה גם נושא צפייה לנושא הזה בעין - - -

סנהדרין.

סנהדרין הצעירה.

אבל, אני מסכים שצריך אולי לעשות להם ניתוק יום אחד או יומיים רק לנושאים האלה, כי את המפגשים הקבועים יש לנו אתם.

לא. שהם יישבו בינם לבינם. אתם לא תהיו. הם יתנו להם ניירות בסוף או דף.

הבנתי. אין בעיה.

אנחנו נשקול בוועדה לקיים סיור בימים הקרובים בתיאום עם הרשות כדי לראות איך העבודה מתנהלת במוקדים מסוימים, אם זה בחופים ואם זה בקייטנות.

בסדר גמור.

זה גם ייתן לנו אפשרות לראות את זה ישירות.

בכל זאת אחזור על נושא המידע בערבית. אוקיי, מתקדמים אבל בקצב של נמלה.

לא.

לא?

יש עוד מה לעשות. יש עוד הרבה מה לעשות. אני חושב שנמלים - - -

פיל. לפעמים, הוא דוהר.

איך שאתה רוצה, נלך על זה. אבל, יש עוד מה לעשות. אני מסכים שיש עוד מה לעשות.

חבר'ה, תודה. בהצלחה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:51.>