PAGE
20
ועדת החינוך, התרבות והספורט

01/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 44>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ג (01 ביולי 2013), שעה 10:30

<הערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ד בכיתות א' ב'>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
יעקב אשר

מוחמד ברכה
יצחק הרצוג
יפעת קריב

>
מיכל כהן - סמנכ"לית ומנהלת המינהל הפדגוגי, משרד החינוך

יהודית קדוש - מנהלת אגף חינוך יסודי, משרד החינוך

עדי קורסיה - מנהל תחום תקציב חינוך פורמלי, משרד החינוך

נועה היימן - רפרנטית חינוך באג"ת, משרד האוצר

זיו בר - ראש תחום צעירים במש"מ, מרכז השלטון המקומי

אסתר שחר - יו"ר תא המנהלים בחיפה הסתדרות המורים, ארגוני מורים

סמי עטר - חבר הנהלה ומנהל מחלקת חנוך, איגוד מנהלי המחלקות לחינוך ברשויות המקומיות

מוריה אשכנזי - יושב ראש חטיבה, אחיות בריאות הציבור

רינה טיורי - אחיות-אשקלון - חטיבת האחיות לבריאות הציבור, אחיות בריאות הציבור

אתי וייסבלאי - מ.מ.מ., כנסת

אלי זרחין - לוביסט, אגודה למען ילדים עולים

לוטם בכר - לוביסטית, הר"י

זכריה פייג - לוביסט, פרילוג

מירב ישראלי

יהודית גידלי

שרון רפאלי
<הערכות לפתיחת שנת הלימודים תשע"ד בכיתות א' ב'>

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. קודם עסקנו בצער בעלי-חיים על אפרוחים אז היו פה הרבה חברי כנסת והרבה אנשים. עכשיו עוסקים בנושאים החשובים באמת אז אנחנו לבד, אבל אנחנו נהנה זה עם זה בכל מקרה.

אני ביקשתי לדון ולשמוע בנושא של כיתות א'-ב' לקראת שנת הלימודים הקרובה כי אני שייך לאלה שמאמינים שהיכולת להשפיע בחינוך היא בעצם מלמטה למעלה. אם אתה לא משקיע ולא נותן תשומת לב ומשקל מתאים לשנים שבהם הילדים נכנסים לתוך מערכת החינוך היסודית – אני מדלג כרגע על גני הילדים שכבודם, כמובן, במקומם מונח – אתה יוצר לאחר מכן פערים שלעיתים הם בלתי ניתנים לסגירה. זה מהניסיון שלי גם בחיפה וגם בירוחם, ולכן ראיתי חשיבות לשמוע מכם, אנשי משרד החינוך, איך אתם מתארגנים לשנה הקרובה. לצערי, בחוק ההסדרים יש שוב פגיעה בחוק שחוקק ב-2007 לגבי תוספת שעות שיביאו לפיצול בכיתות א'-ב' במקצועות העיקריים. אני גם רואה מהדוח שהכין לנו המ.מ.מ. בכנסת שיש גם זחילה איטית במספר הילדים בכיתות א' ו-ב'. אמנם זה איטי מאוד, אבל לפי הדוח שיש לי פה, יש עלייה הדרגתית בממוצע הארצי של מספר הילדים בכיתות א'-ב'.

באיזה מובן עלייה הדרגתית?

בכיתות א' בתשע"ג – 29.5 - -

אה, במספר הילדים בכיתה.

כן. בתש"ע היו 29.3.

בצפיפות.

כן. אני מבקש מאנשי משרד החינוך לתת דיווח כיצד מתארגנים לפתיחת שנת הלימודים בכיתות א'-ב'. בבקשה.

שמי מיכל, אני סמנכ"לית משרד החינוך, מנהלת המנהל הפדגוגי. בסך הכול אנחנו שותפים לעמדה שלך ולחשיבה ולחשיבות של ילדי כיתות א'-ב'. אנחנו מדברים על תהליך רכישת השפה ורכישת ההשכלה בכיתות א'-ב' כתהליך מכריע לגבי המשך הלימודים של הילדים. לכן ההשקעות בכיתות אלה הן השקעות מאוד ממוקדות ברמה שאנחנו יודעים לומר על כל ילד בתום כיתה א' ובתום כיתה ב' שלא רכש את השפה – מה נעשה איתו. אין ספק שהחוק הזרים משאבים מאוד משמעותיים בעצם זה שניתב את מרבית השעות למיומנויות היסוד, ונכון – צר לנו על כך שזה נדחה שוב - -

אני מבין שזה בוטל.

בוטל.

מתי? השנה?

זה עוד לא בוטל.

התוספת האחרונה שהייתה אמורה - - -

של עוד חמש שעות.

כן, עוד חמש שעות בוטל. אבל בסך הכול אנחנו נמצאים במצב - -

אני מבין שהסטטוס של זה הוא בחוק ההסדרים הנוכחי, נכון?

נכון.

זה משום מה לא עבר לוועדה שלנו. לא כל כך ברור לי גם למה.

אני לא יודעת לענות על השאלה הזאת.

בכל זאת אני רוצה לומר שאנחנו ממקסמים את מה שבכל זאת קיבלנו. הייתה דחיה גם במשך השנים – הרי לכאורה היינו אמורים לסיים בתשע"ב את יישום החוק, והגענו לתשע"ג עם הרחבה של 10 שעות – חמש שעות נוספות. בעצם לקראת תשע"ד, על פי המקור, היינו אמורים לסיים.

בכל מקרה אנחנו רוצים לומר שזה נתון מבחינתנו, ואנחנו בכל זאת מתארגנים. איך אנחנו מתארגנים? לפי הנתונים, אנחנו יודעים לומר שבתום כיתה א' ובתום כיתה ב' כ-90% מהילדים רכשו את מיומנויות היסוד, לרבות הקריאה. עדיין 10% מטרידים אותנו. כפי שאמרת, אדוני, ברגע שילד עולה עם פער אנחנו יודעים שיהיה קשה מיותר לסגור בהמשך, ולכן אנחנו מנחים את המורים לתת באופן ממוקד את השעות הפרטניות בסוף כיתה א' ובסוף כיתה ב' לילדים שעדיין מתקשים.

קשה בקריאה?

קשה בקריאה ובמיומנויות למידה נוספות. אנחנו עושים מיפוי בתום כיתה א' ובתום כיתה ב', ואנחנו יודעים להגיד ברמה שמית מהי קבוצת ההתייחסות הנוספת שצריכה להיות. מעבר לזה אנחנו עושים הדרכה מאוד ממוקדת לקראת תשע"ד כדי להשיג את היעד לצמצם את הפער של 10% הללו לידי כך שלא יהיה ילד במדינת ישראל שלא רכש את הקריאה בתום כיתה ב'. אנחנו נותנים הדרכה ממוקדת למורי א'-ב'; אנחנו מעבירים אותם בשנים האחרונות תהליך של התמקצעות גם בחינוך הלשוני וגם במתמטיקה; והכנסנו פרויקטים שונים שנועדו להתמודד עם תלמידים שקשה להם יותר, ואלה תכניות מאוד ממוקדות.
תכנית אחת שנכנסה כדי לשפר את נושא הקריאה ובכלל מיומנויות זה הנושא של קריאה בהנאה לכלל הילדים. יש חלק מבתי הספר שמקבלים, חלק לא. התכניות הממוקדות הן אותן תכניות שמוזכרות פה בדף - -

איזה דף?

אין לכם?

לא.

אנחנו שלחנו.

דפים שלך? לנו אין.

אנחנו שלחנו.

זה קיים בדוח שחילקה אתי וייסבלאי.

בדוח של המ.מ.מ?

כן.

אוקיי, זה יש לנו.

זה לא קיים אצלנו.

ממש לא. מה שאת מחזיקה ביד זה דברים שונים ממה שיש לנו.

לכם יש הדוח של ה-מ.מ.מ. כדי לשלוח לאתי את החומרים של ההתארגנות שלנו, וביניהם אנחנו מזכירים תכניות – וכרגע לא משנה השם שלהם – לעבודה ממוקדת עם ילדים בכיתות א'-ב' שהתקשו לאורך הדרך. אני מדברת על פריסה. היושב-ראש שאל אותי איך אנחנו נערכים לטיפול בכיתות א'-ב', ואני מזכירה את הטיפול השונה. חוץ מהתכניות שאנחנו מפעילים, כמובן, יש בכיתות א'-ב' גם באשכולות הנמוכים ביותר תכניות של ציל"ה שאלה הצהרונים שהם גם במסגרת המלצות ועדת טרכטנברג - -

שגם הם נעצרים.

הם לא נעצרים. קודם כול האשכולות הנמוכים ביותר, 3-1 ממשיכים. השינוי בחוק עכשיו הוא שבמקום גיל 9-3 אנחנו נעשה מגיל 8-3. זאת אומרת א'-ב' בפנים. השינוי הנוסף הוא שאנחנו לא מרחיבים לאשכולות 10-4.

את עושה את זה מאוד רך כזה. זה אמור שהיה אמור לעלות- -

נכון. ירושלים יורדת.

לא, ירושלים נשארת.

כן נשארת? כי ירושלים הייתה בפיילוט – לא פה ולא שם.

ירושלים נשארת עם תקציב - -

עדיין לא ברור התקצוב שם.

- - יותר נמוך.

התקצוב הנמוך יותר אומר שגם יהיו פחות פעולות העשרה ודברים מהסוג הזה?

התקציב הנמוך יותר אומר שבירושלים, כנראה – זה עדיין לא גמור ומוחלט – ייתנו מענה בצהרונים לגנים בלבד ולא לכיתות א'-ב'. זה התקציב.

קיבלת תשובה, אדוני היושב-ראש.

השנה היה ל-א'-ב?

היה ל-א', ב', ג'.

אז זה לא נשאר, זה צומצם.

אני משקפת מה אנחנו מקבלים כגזרות, ואיך אנחנו עושים את הכי טוב.

לא, את לא אומרת אותם.

אני לא אומרת שמה שהיה הוא שיהיה.

נדמה לי, אדוני היושב-ראש, שנאמר מעת בימת המליאה כמה וכמה פעמים שתקציבי החינוך עלו דרמטית.

מספרית זה נכון.

הם עלו, אבל לא הורחבו.

זאת בדיוק הנקודה, שהם עלו רק בגידול הטבעי שלהם.

הם עלו בגלל הגידול הטבעי וגם בגלל סיום אופק חדש ועוז לתמורה. הם עלו במספרים, אבל השירות ירד.

אני אגיב לעניין הזה ואחר כך יתייחסו להיבט התקציבי: באופן מוחלט התקציבים עלו. ברמה הפרקטית יש מקומות שהיינו צריכים להרחיב, קרי סיפור השעות של כיתות א'-ב', קרי ציל"ה בהרחבה – את אלה לא הרחבנו. את אלה עצרנו כדי להתכנס לתקציב הנדרש גם אם הוא מורחב.

יש פרויקטים שהייתה להם תכנית רב שנתית וכן מתקדמים הלאה או יש עצירה במקום?

למשל, תכנית השאלת ספרים כן מתקדמת; נושא של מלגות בהקלת הנטל על ההורים – כן מתקדם, ואפילו משתפר. הרבה מאוד דברים.

"הרבה" זה מוגזם.

הדברים האלה נכפו עליכם ממשרד האוצר או שזאת החלטה פנימית שלכם על סדרי עדיפויות?

אנחנו בדיאלוג עם משרד האוצר. שום דבר הוא לא באופן חד צדדי. פקידי האוצר לא אומרים, משם תורידו. ברור שכשאנחנו צריכים להתכנס למסגרת תקציב מוכתבת אנחנו עושים את סדרי העדיפויות במחשבה ובשותפות יחד איתם. גם למשרד האוצר יש האג'נדה שלו, אבל בדיאלוג הזה מחליטים בסופו של דבר יחד מאיפה. אני רק אתן דוגמה: אם צריך להחליט שבכל זאת יש קיצוץ, ואם הקיצוץ יהיה דרמטי בשעות הוראה כדי לממן את מה שחסר אז בסדרי עדיפויות העדפנו לא לגעת בשעות הוראה לכלל ילדי ישראל וכן לגעת בתכניות התוספתיות.

למה הסכמתם שחמש השעות החסרות בכיתה ב' יבוטלו לחלוטין? הלוא יש פה בטח אידיאולוגיה.

לא. ראשית מה שעמד לנגד עינינו הוא שאם אנחנו צריכים להתכנס לתקציב, מה שלא ניתן עדיף לא לתת כרגע מאשר לגעת בדברים - -

כרגע זה בסדר, אבל השעות האלה בוטלו לחלוטין.

דבר שני, לפי הנתונים שמופיעים בכל זאת במשאבים הקיימים היום אנחנו מצליחים לעבוד היום עם הילדים בכיתות א'-ב' גם ברמה של הפיצולים וגם ברמה של השעות הפרטניות כתוספת. צריך לזכור שכשהחוק הזה חוקק, לדעתי, עדיין לא היו הרפורמות ביסודי, והיום בתי הספר היסודיים והגבוהים יותר לא סובלים מחוסר בשעות – הם יודעים לנווט. בין ההקצאה לבין השעות המחייבות יש להם דלתא שהם יכולים להשתמש בה, כל מנהל בית ספר, לפי הצרכים שהוא מזהה. לכן גם השעות הפרטניות – שוב, אני לא אומרת שבאידיאולוגיה חשבנו שזה לא חשוב – ממש לא - -

בסדרי העדיפויות את נותנת לזה עדיפות נמוכה.

אבל כשאתה לא נותן משהו לעומת שעות שאתה מקצץ לכל הרוחב ביסודי או בחטיבות הביניים חשבנו ששם זה יהיה - -

ה-10 וה-5 הם בכל בתי הספר בארץ בלי יוצא מן הכלל?

כן.

ברשתות – כן. ברשמי וברשתות החינוך העצמאי ומעין החינוך התורני.

אלה שמתוקצבים במאה אחוז.

כן.

ברשותך, אני אעביר ליהודית קדש, מנהלת אגף היסודי.

בוקר טוב. רק אולי המיקוד במורים כי לדעתנו הם אלה שמחוללים את השינוי המשמעותי ביותר. המעטפת שאנחנו בונים היא לחזק את המקצועיות שלהם. כמו שאמרנו, גם בהדרכה ממוקדת, גם בהשתלמויות, גם בפרסום ובגיבוש דגמים להוראה שמורים יכולים להשתמש בהם, ואחר-כך משתמשים בהם כהשראה לפתח עוד; וגם בכלים מאוד מקצועיים. אז יש לנו מבדק "שמונה המשימות" לכיתות א' כדי לראות מה מצבו של כל לומד בנושא השפה ולגזור מתוך זה תכנית התערבות; וממש עכשיו יש יחד עם רמ"ה מבדק נוסף שמאתר בסוף ב' חוזקות וקשיים של תלמידים בכיתות ב' במתמטיקה, והוא ייכנס לשימוש מבצעי כבר בשנה הבאה.

המספרים הם באמת כפי שמיכל אמרה – 90% במעבר מ-א' ל-ב' עומדים בכישורים הנדרשים? זה מספר גבוה.

אלה נתוני מיצ"ב בכיתות ב' מהשנה האחרונה.

את דיברת על א'.

גם ב-א' אנחנו יודעים לומר.

בכיתות א' יש לכם בדיקה ארצית?

בכיתה א' אין לנו בדיקה ארצית, אבל יש לנו בדיקת "שמונה המשימות" של כל בית ספר ובית ספר. אנחנו לא אוספים את הנתונים האלה. ב-ב' יש לנו סטנדרט ארצי.

שתומך את מה שאנחנו אוספים בסוף כיתה א'.

תלמידים משולבים הם בתוך הסטטיסטיקות האלה?

בשפה כן. במקצועות האחרים לא, אבל בשפה הם נכנסים לזה.

לגבי התקציבים הייעודיים לאותם תלמידים שצריכים את הסיוע, יש הגדלה? יש הלימה בין הגידול הטבעי לבין מספר התלמידים או יש שם גם קיצוצים?

תקציב השילוב גדל מדי שנה וגם בשנה הבאה ב-30 מיליון. התוספת של האוצר מדי שנה היא 30 מיליון.

היא בעצם מכסה את הגידול הטבעי?

מכסה, כן. לא במלואה, אבל היא נותנת תוספת - -

היא רחוקה מאוד מלהשלים את דוח דורנר.

נכון.

לפי מה שהבנתי יש פער גדול בין הגידול הטבעי לבין התוספת שניתנת. לכן מחפשים כל מיני קיצוצים כמו למשל פחות שעות בפרא-רפואי וכו'.

מה ששאלת היה רק לגבי השילוב.

התחלתי עם השילוב כי זה כיתות א' ו-ב'. אבל האמת היא, אדוני היושב-ראש, שיש השלכה על כיתות א'-ב' מהטיפול בחינוך המיוחד בגילאי הגן כי זאת ההכנה שלהם לנסות לשלב אותם בצורה מוצלחת יותר בכיתות א'-ב'. השאלה היא מה קורה בתקציבים האלה בפרא-רפואי או דברים מסביב.

להבדיל בין השילוב לבין החינוך המיוחד מדי שנה ניתן עבור גידול טבעי בחינוך המיוחד תוספת של כ-100 מיליון ₪. נוסף לזה רק לטובת השילוב, כלומר לסייעות השילוב ניתנת תוספת של 30 מיליון מדי שנה.

מה זה סייעות שילוב?

יש שילוב סטטיסטי ושילוב דיפרנציאלי. שילוב סטטיסטי הוא לכלל המערכת, ודיפרנציאלי על פי לקויות קשות יותר. התלמידים האלה זכאים לסייעות, והכוונה היא לסייעות האלה.

אז פה הגידול?

30 מיליון נותן מענה גם לסייעות. גם לשעות הוראה וגם לסייעות.

תמיד יש גידול, אבל התקציב תמיד בחסר.

אצלך בבית הספר יש ילדי שילוב?

יש לי חמישה ילדי שילוב דיפרנציאליים שעל זה הוא מדבר. אלה ילדים שיושבים עם סייעות צמודות. אבל אני דווקא לא מדברת על הילדים של השילוב הדיפרנציאלי, אלא על ועדת השילוב שהיא המהותית. כי ילדים שמשולבים עם סייעות דיפרנציאליות אלה ילדים שכביכול היו אמורים ללמוד בחינוך המיוחד, אבל הם לומדים בחינוך הרגיל בשילוב סייעת דיפרנציאלית.

ילדים שרמת המוגבלות שלהם מחייבת עזרה.

אבל הרמה הקוגניטיבית שלהם יחסית גבוהה.

לא תמיד.

זה תלוי.

אבל אני לא מדברת עליהם, אלא על ועדות השילוב הרגילות. עכשיו שמעתי שעומד להיות גידול גם בשעות השילוב?

לא. בשילוב הסטטיסטי לא.

אז מה?

מדי שנה ניתנת תוספת לוועדות השילוב - -

ועדות השילוב הן מתקציב שגדל בהתאם לגידול הטבעי, אבל הוא לא גדל יותר ממה שיש היום פר-תלמיד שזה 5.4.

- - - שזה גם לא ריאלי.

צריך לומר ביושר שכל התקציבים של החינוך המיוחד והטיפול בלקויות השונות הוא תקציב חסר.

יש דוח ועדת דורנר שהוא הרצוי, ואנחנו יודעים שאנחנו נמצאים רחוק מאוד מזה. אנחנו נייחד לזה דיון נפרד.

לא רק על דורנר, על כל נושא החינוך המיוחד.

כן, אבל דורנר הייתה הוועדה האחרונה שעסקה בזה לעומק.

כשאנחנו נציג את דוח דורנר – כי אנחנו אלה שמיישמים – אנחנו נציג בדיוק מה תהיה העלות אף על פי שמי שתבע אמר שזה לא יהיה בתוספת תקציב. אנחנו נציג מה תהיה העלות למדינת ישראל ביישום המלא. וזה לא מסתיים במיליונים בודדים. ברור שכדי ליישם את זה במיטבו ולתת לילד ואוצ'ר עם סל שירותים מתאים זה יעלה הרבה מאוד. מי שהכניס את המשפט שזה באותו תקציב הבין, כנראה, שבאותו תקציב אי אפשר לעשות.

יהודית, הפסקנו אותך? אני רואה בדוח שב-9% מכיתות א' יש מעל 35 ילדים. מה אתם עושים בעניין הזה? אם זה רק 9% למה לא מחליטים החלטה אדמיניסטרטיבית שהסף העליון הוא 35 ילדים? למה אנחנו עדיין עם כיתות של 40 ילדים במדינת ישראל?

זאת שאלה תקציבית גרידא.

ברור שזאת שאלה תקציבית, אבל אנחנו יכולים לומר שהתוספת התקציבית להפחתת תלמידים בכיתה ל-32 ניתנת לכיתות ג' ומעלה מאחר שפיצול א'-ב' נתן איזשהו מענה של שעות.

אבל זה אבסורד. יש כיתות א' עם 40 ילדים.

אז 10 השעות הן שעות פיצול. נכון שזה לא מספיק.

10 שעות שבועיות זה לא מספיק. חוץ מזה זה מחנכת - -

שליש ממה שהם לומדים הם לומדים בפיצול – כן. אם אתה שואל אם היה עדיף שגודל הכיתות במדינת ישראל לא יעלה על 30 – כן.

פעם באמת חלק גדול מהכיתות היו גדולות, ובהדרגה הם קטנו. אבל אני קורא בדוח שבסך הכול 9% מהכיתות הן גדולות מאוד. לכן הגיע הזמן שנפתור את זה.

כן, מה עוד?

אלה הדברים בגדול – התכניות הייעודיות לטיפול בתלמידים המתקשים.

בעצם מה שאנחנו רואים מרוח הדברים שמערכת החינוך לא גדלה תקציבית, היא מתפוצצת בתוך עצמה. זה בא לידי ביטוי גם בתכניות מסוג כזה - -

זה לא מדויק.

אני לא מדבר על משהו שהתחיל אתמול בבוקר.

חוק חינוך חינם מגיל 3 הוא ים של כסף, והוא גורם לכך שבחלק מהדברים צריך לקצץ. אני לא בטוח שלזה התכוונו.

אנחנו לא טועים, כנראה, על הראשונות.

אני אומר את דעתי, כמובן.

יכול להיות, אבל התהליכים והשקטים שקורים זה גם בתכניות חדשות שלא ממומשות עד תום בשלבים האחרונים שלהן, גם אותו נתון מדאיג של הצפיפות בכיתות שזה שוב התרבות פנימה ולא נתינה של דברים נוספים. אני אשמח מאוד, אדוני היושב-ראש, לעשות דיון מיוחד בעניין של החינוך המיוחד כי בעניין הזה יש פיחות זוחל כל הזמן. אין לי כרגע הנתונים המדויקים, ואני לא רוצה להתקיל אותם בעניין הזה, אבל יש כל הזמן פיחות זוחל בין הצרכים לבין מה שנותנים בסופו של דבר לאותם ילדים. שנבין דבר אחד: ילדי החינוך המיוחד הם ילדים שיכולים להשתלב נורמטיבית בכיתות. שילוב יכול להיות שילוב אמיתי. כראש עיר אני יודע שכששמנו פוקוס חזק על הגנים אז בכיתות א' היו לנו הרבה פחות כיתות של חינוך מיוחד. היו שנים שהיו נפתחות 4-3 כיתות בשנה בחינוך מיוחד בעיר בני-ברק, ובשנים האחרונות לאור העצמה רבה של גני הילדים וטיפול במקצועות פרא-רפואיים יותר ילדים השתלבו.

חינוך מיוחד בהגדרה שלו זה ילדים שלא היו נורמטיביים. הם יקבלו כלים להתמודד. לקויות הלמידה זה המקום שבו השקעה בזמן ובמקום יכולה להביא אותם להיות ילדים נורמטיביים לכל דבר.

בכותרת אתה צודק. אולי לא אמרתי את הכותרת הנכונה, אבל ילד שהוא עם לקות למידה ולא טופל כראוי בסוף נכנס להגדרה.

בזה אני מסכים איתך.

אם תרצו אני אתייחס לזה.

אולי נקיים על זה דיון.

אני גם מתכנן, זה נושא שאני מאוד מעורב בו.

אנחנו נתייחס לדברים שאמרת. אני רוצה רק לומר שעם השנים ראינו גידול בכמות התלמידים עם הלקויות הקלות. זאת אומרת שהמערכת בצורה כזאת או אחרת שלחה אותם לחינוך המיוחד בצר לה כי היא לא ידעה להתמודד.

זאת טעות חמורה.

זאת טעות חמורה מאוד. לכן יצאנו עם תהליך שאני מניחה ששמעתם עליו כי היום הוא תופס בכל הארץ – "יעד ההכלה". כשראינו את העלייה הדרמטית בלקויות הלמידה הבנו שמשהו קורה. התחלנו לבדוק את זה תקציבית וראינו שכנראה בחינוך הרגיל חסרות המיומנויות למורים כדי להכיל את התלמידים עם הלקויות הקלות. התחלנו בתהליך מאוד ממוקד שנקרא תהליך מיצוי האפשרויות. כל בית ספר יצטרך להראות בתהליך של שנתיים עם ילד מורכב, איך הוא מכיל את הילד. נתנו לזה תקציבים ייעודיים, ומרבית המורים במדינת ישראל היום מקבלים הדרכה והשתלמות כיצד להכיל את הילדים. לכן אנחנו רואים כבר השנה הפחתה במספר התלמידים שהופנו לחינוך מיוחד בגלל לקויות קלות, וכמו שאמר השר זאת באמת הייתה טעות להביא אותם לחינוך המיוחד מהמקום שהצוותים התקשו.

יש לי שאלה אלייך בתור אחות.

רגע.

אני רוצה לשאול שאלה בנושא שלי.

אני אתן לך לדבר. אנחנו קצת מתפרסים.


כן, בבקשה.

שמי סמי עטר מאיגוד מנהלי מחלקות חינוך ומנהל מחלקת חינוך באזור. אני רוצה להתייחס לנושא של פיצול כיתות שמהמקום שלנו נתן כניסה מאוד רכה לכיתות. היה דיון בנושא הזה לפני 5-4 שנים מתוך מחשבה שהשעות שנתנו לרשויות בהחלט הוכיחו את הייעוד שלהן מתוך כוונה אולי גם בשאלה שהיושב-ראש שאל אותם – מה לגבי הכיתות הממשיכות, ג' ומעלה.

ביישוב שלך יש לכם כיתות א' בשנה הבאה שיש בהן מעל 35 תלמידים?

כן. ועד ההורים היישובי ישב עם ראש הרשות כדי לבדוק את הפיצול של הכיתות האלה. יש גידול של האוכלוסייה הצעירה שמגיעה לאזורים שלנו, ואני נאלץ לפתוח גנים, וכדי לפתוח גנים צריך גם לחשוב על הכיתות. דיברתם על שעות השילוב – אני מוצא את עצמי מתמודד עם סל שעות לאוכלוסייה שאנחנו יודעים שהיא יכולה להיות בסדר עדיפות ראשוני של שעות שילוב, והרשות נאלצת לתת השלמה. אז יש פה בהחלט התמודדות עם כיתות קטנות ומנהל בית-ספר מנסה למצוא את הדרכים כדי להרגיע את ההורים שבכל זאת אפשר לנהל כיתה ובכל זאת להכניס שעות פרטניות במסגרת אופק חדש. אז זאת גם אפשרות לנתב את הילדים בפינות עבודה.

אסתי, אולי מהשטח. כמה תלמידים יש בבית-הספר?

460. בשנה הבאה יש גידול של כיתות א' – 30 ילדים נוספים בכיתות א', ואנחנו נגיע ל-495 ילדים. הגידול הוא ב-א' – 98 ילדים רשומים לכיתה א'.

בכמה כיתות?

שלוש.

98 זה טוב.

זה מעולה.

שעות הפיצול זה אחד הדברים הטובים שקרו במערכת החינוך בשנים האחרונות כי זה מאפשר לנו לתת מענה אמיתי ולהגיע ל-90% מהילדים. עדיין צריך לתת מענה. יש ילדים שבאופן שונה ודיפרנציאלי צריכים עדיין את החיזוק ב-ב'. אני גם רוצה להגיד שאנחנו מחזקים גם מתמטיקה. השעות האלה הן לא רק שעות שפה.

נכון.

10 השעות.

כן.

לגבי יעד ההכלה שהוא גם יעד שאנחנו מתייחסים אליו, יש עלייה דרמטית במספר הילדים לקויי הלמידה או בכל אופן כאלה שמוגדרים לקויי למידה. יכול להיות שתמיד היו, אבל היום ההגדרות הן יותר ברורות ויותר מוחשיות וכוללות אבחונים למיניהם.

מה אתם עושים עם ילדים עם לקויות למידה?

בשעות השילוב אנחנו יכולים לתת מענה רק לילדים עם לקויות מורכבות. שעות השילוב לא מיועדות לילדים עם לקויות למידה קלות. אין לנו אישור לתת להם. אלה דברים שאנחנו מקפידים עליהם מאוד. לכן דווקא ילדים עם לקויות הלמידה הקלות הם אלה שנופלים בין הכיסאות אז אנחנו מפעילים את יעד ההכלה.

מה זה ליקוי קשה?

זה ליקוי רב-מערכתי. זאת אומרת יש לו גם דיסגרפיה וגם - -

גם דיסקלקוליה.

- - ויש לו גם בעיה של שליפה מהזיכרון, וגם הוא לא זוכר חצי דקה אחרי שלימדת אותו שהסימן של א' עם קמץ זה אָ. שעה אחרי זה הוא לא זוכר להגיד שזה אָ.

אז מה הכלים? מה את נותנת כדי להתמודד עם זה?

אנחנו נותנים לו את שעות השילוב שהן שעות של הוראה מתקנת, שעות מקצועיות של מורה שעברה הכשרה לכך. אבל אנחנו מדברים על לקויות למידה יותר קלות - -

נכון. דיסגרפיה זאת לא בעיה לשילוב.

ברור, אני סתם זרקתי. אבל אתה גם צריך לתת כלים לילד.

ברור, אז מה את מוסיפה פה?

זה בדיוק מה שאני אומרת שקשה לנו לתת מענה דווקא לילדים עם לקויות למידה קלות. הילדים עם לקויות הלמידה הקשות מטופלים באמצעות שעות השילוב, והלקויות הקלות מטופלות במסגרת בית-הספר במסגרת יעד ההכלה. אז אנחנו נותנים את השעות הפרטניות שזה שלוש שעות מקצועיות ושעתיים של שיחות. מתוך חמש שעות שלוש שעות הן שעות לימודיות, ושעתיים הן שעות של דיאלוג עם הילד, שיחה עם הילד וכו'. בית ספר בונה מערך של מיצוי המשאבים שלו לפי המיפוי. אם יש בכיתה מסוימת יותר ילדים עם לקויות למידה אז מפנים לשם יותר כוח אדם. בדרך כלל אנחנו די מצליחים גם באמצעות יעד ההכלה וגם באמצעות שעות הפיצול להביא את הילדים. הילדים מגיעים היום להישגים טובים יותר, לדעתי. עדיין היינו מאוד שמחים לתוספת שעות ב-ב'.
במשפט אחרון אני רוצה להזכיר את המצוקה של מנהלי בתי הספר שצריכים לפתוח א' גדולות. הלחץ של הקהילה ושל ההורים שפותחים כיתה גדולה בכיתה א' הוא מאוד קשה. כשצריך לפתוח כיתה עם 40 ילדים בכיתה א' ומסבירים להורים שיש שעות פיצול זה לא פשוט. בתפיסה שלהם הם רוצים כיתה קטנה.

בצדק.

אבל זה אחד מול האחר.

כן, עוד משהו?

כן, אני רוצה להשלים. למעשה, לכאן נכנסות הרשויות המקומיות, בדיוק לנישה שהילדים הם בסדר עדיפות שני ובית הספר צריך להתמודד. אני לפחות יכול להעיד על הרשות שלי שאנחנו נאלצים לתת שעות הוראה מתקנת, תרפיה רגשית – כל דבר שאפשר כדי לנתב את הילדים האלה ועדיין להשאיר אותם ביישוב כדי לצמצם את האפשרות אחר כך להוציא אותם לוועדות השמה, לשיבוץ, לחינוך מיוחד, להסעות שזאת מטריה הרבה יותר מורכבת.

אני ממרכז השלטון המקומי. הדיון היום מתעסק בעיקר בפן הפדגוגי, ואני שמח על כך. אני רוצה רק להאיר זרקור גם על הצד הפיזי, על הצד של הבינוי אף על פי שמנהל פיתוח לא נמצא פה.

אנחנו פנינו לרשויות המקומיות במטרה לאסוף בעיות נקודתיות בנושא של בינוי ופיתוח, ויש לנו דיאלוג. באותם מקרים אנחנו יושבים עם האנשים של מנהל הפיתוח, ודברים נפתרים. אבל יש שני דברים רוחביים. אנחנו מדברים על כיתות א'-ב', אבל בגני ילדים בשלב הקודם יש עדיין פערים בתקצוב הבינוי בין מה שהמשרד יכול להעביר לבין מה שהרשות שמה בפועל. זה כבר יוצר פער בתקציב.

עוד נושא במובן הפיזי – הפערים כשצריך לשפץ. כשאתה מגיע בגלל בעיות בטיחות, ויש לך סדק גדול במבנה התקציב בסופו של דבר הוא תקציב חסר, ותקציב שהרשות המקומית צריכה לשים אותו. אם זה בינוי חדש או מבנה להריסה יש דברים שיש להם תקציב, אבל אם זה אותם דברים של בטיחות יש פער, והרבה פעמים רשות צריכה לעמוד בזה. אז זה גם משהו שכשאנחנו באים לפתוח כיתות א'-ב', הנושאים האלה במובן הפיזי הם גם התמודדות ואתגר.

זה נכון. תקציב השלטון המרכזי לתחזוקת מבנים הוא מצומצם מאוד, והרשויות משקיעות ככל יכולתן. אני מניח שכל נושא הבטיחות נכנס לעדיפות עליונה. כלומר בעניין הזה אין פשרות.
אנחנו מקיימים דיון עם מנכ"לית משרד החינוך על היערכות לשנה הבאה. תכינו את הנתונים. יש לנו תאריך, נכון?

כן. בינתיים ביררתי עם דורנר. עדיין אין לי תאריך, אחרת הייתי מודיעה לכם מתי תהיה הישיבה.

אבל לגבי היערכות לקראת שנת הלימודים הבאה בכלל נדמה לי שלקראת סוף החודש - -


מתי?

22 ביולי.

ב-22 בחודש אנחנו עושים דיון מקיף על כל נושא ההיערכות בשנה הבאה. אני מצאתי לנכון להתמקד ביום א'-ב' בשנה הבאה.

הבעיה שלי היא ביום שני. אני אצל היושב-ראש, אז אפשר להזיז את זה - -

גם אותנו מגבילים. הלוא אנחנו לא יכולים לקיים דיונים כשיש מליאה.

גם ביום שלישי?

ביום שלישי יש לנו שלוש ישיבות. מתי זה?

מ-9:00 עד 11:00.

טוב, אני אנסה לצאת באמצע.

אוקיי, מי עוד רוצה לומר משהו? חבר הכנסת ברכה?

לא שמעתי את הדיון. התייחסתם לסעיפים בחוק ההסדרים?

לא, דיברנו על היערכות לכיתות א'-ב', ועל כך שהקפיאו את 5 השעות הנוספות בכיתה ב'. משום-מה התיקון הזה לא אצלי בוועדה. זה נשאר בוועדת כספים. אנחנו ננסה להשפיע שם.
מוריה אשכנזי, בבקשה.

שלום לכולם. אני מוריה אשכנזי, מייצגת את אחיות בריאות הציבור של טיפות החלב ושל בתי הספר. היום הזדמנתי לכאן בנושא של היערכות כיתות א' כאחות בריאות התלמיד – איך נראה השירות הזה היום או למעשה מ-2007 כאשר השירות הזה הופרט. כאחות בית ספר בתחילת שנת הלימוד עוד בטרם יש ישיבת מורים עם הנהלת בית הספר, שיתפו אותי בכל הגורמים האלה, הייתי חלק אינטגרלי מן המערכת לאתר את כל אוכלוסיית התלמידים החדשים שמגיעים. אני רוצה להתייחס כאן גם לשירות המיוחד כי זה שירות שגם הופרט. הייתי שמחה לדון על זה בנפרד מאחר שדיברתם על סייעות. איפה האחיות האלה שצריכות לעסוק בהכלה? בכל התחומים האלה הן בכלל ישנן? מישהו מבקר אותן? מישהו יודע עליהן משהו? זה תקציב שלפי דעתי, לא צריך להיות במשרד החינוך, הוא צריך לעבור למשרד הבריאות כי מדובר כאן בנושא בריאותי. פה מפצלים שני גורמים – את הרפואה המונעת בתחום הכללי – זה היום משרד הבריאות או חברות קבלניות, ואת הנושא של החינוך המיוחד על כל היבטיו – זה תקציב של משרד החינוך שהפריט את זה ונתן את זה לחברה שאין לנו שום מושג – גם לא בקרה כלשהי – על מה שנעשה בפורום הזה. את זה הייתי רוצה להעלות בנפרד.
כאחות בריאות התלמיד כואב לי הלב כי השירות הזה הלך ונהרס. אני הייתי חלק אינטגרלי מצוות בית הספר והכרתי את התלמידים. היום בהכנה לכיתות א'-ב' אמורים לקבל חיסונים. היום אני כאחות לא שם – מי יסביר להם על מהות החיסונים? על כל התכנית השנתית שנכפית עליהם בגינם של נהלים של משרד הבריאות? היום זה איננו. אולי אתם הוותיקים זוכרים את האחות בירוק עם הצווארון הלבן בבית-הספר. היום היא איננה. היום היא מסתובבת עם טרולר מבית ספר לבית ספר. בתחילת ההפרטה ב-2007 התקציב היה עם 600 אחיות 68 מיליון שקל - -

אוקיי, מוריה, אני מסכים אתך שבעניין הזה יש נסיגה גדולה מאוד, אבל זה לא נושא הדיון היום.

בכל מקרה זה חלק מההיערכות של כיתות א' ושל כיתות ב'.

אין ספק. זה חלק מהיערכות בתי-הספר בכלל.

נכון. יש לי שאלה, אותם 9% מהכיתות שמספר התלמידים בהן קרוב ל-40 בכיתה – יש התפלגות ארצית באילו קבוצות אוכלוסייה זה קיים?

במסמך הזה אין.

למה שלא נדע? אולי זאת אוכלוסייה בסיכון? חשוב לדעת.

לפי הנתונים, בשתי אוכלוסיות הצפיפות יותר גדולה: בעשירונים העליונים והשנייה במגזר הערבי. ההפרשים לא גדולים, אבל זה יותר.

למה זה עבר כל כך בקלות שזה יעבור בוועדת כספים?

לא יודע.

גם אתה מהקואליציה. אפשר לסמוך עליך. יכלו לסמוך עליך.

ניהלנו על זה קרב בוועדת הכנסת.

אני לא יודע מה קרה שם בדיוק.

ניהלנו על זה קרב בוועדת הכנסת.

שר האוצר עם יושב-ראש הקואליציה - -

זה לא הם, זה היה לדעתי משרד האוצר שעשה את זה.

שם מעיפים את זה בחבילה. לא בדיון.

כל מה שאני רוצה לומר זה להדגיש את החשיבות של כיתות א'-ב'. אני לא צריך להדגיש את זה כי אתם עצמכם מבינים את זה ועושים לא מעט. אני חושב שהגיע הזמן לרדת מהמספר המיתולוגי 40 ל-35 אם באמת רק 9% מהכיתות בארץ הן מעל 35 ילדים ההוצאה הכספית היא לא משמעותית, ואני מבקש ממשרד החינוך שיכין נתונים בלי להכניס בחשבון גם תוספת כיתות. תמיד מכניסים תוספת כיתות שהוא דבר לא הכרחי. העניין העיקרי הוא הפדגוגי. ברוב בתי הספר היסודיים בארץ – ולא עשיתי בדיקה – יש מספיק כיתות לימוד שהפכו להיות כיתות ספח, ואם נקטין את כיתות א' ונאפשר לרדת לתקן של 35 תלמידים בכיתה אני חושב שנעשה מעשה חשוב.


אני יכול לומר שאחד הדברים שעשינו בירוחם, והיו מאוד אפקטיביים, הוא שלקחנו בסוף כיתה א' את שלא עמדו בקריטריונים – זה היה יותר מ-10% - ועשינו להם מחנה קיץ של שלושה שבועות, וזה שיפר בצורה משמעותית את תחילת כיתה ב', והביא את הילדים לקו משותף. אני יודע שהיום משרד החינוך מדבר על קייטנות – מה שנקרא רשמיות – אני מקווה שזה יתחיל בשנה הבאה – אז חלק מהעניין הוא גם הנושא הזה של תגבור למידה למי שלא עומד במטלות כפי שהוגדרו לסוף כיתה א'.


אסתי, בבקשה.

רק משפט אחד לגבי 35 ילדים בכיתה. אני רוצה להגיד שזה לא מספר מוחלט כשמדובר על כיתות ג' עד ו' מכיוון שזה תלוי במדד הפיקוח של בית-הספר. יש בתי-ספר שזה מגיע ל-39 ילדים, ואז מה הועילו חכמים בתקנתם? זה כבר ילד אחד, זה כבר לא עקרוני. אז אם מחליטים על מספר אז שיהיה מספר מוחלט, ולא לפי מדד טיפוח.

בכלל, לכיתות ג' ומעלה יש תכנית - -

אבל לפעמים זה 39 ילדים. אצלי זה 39 אז זה כבר לא משנה.

נכון, אני מסכים אתך.

קורים גם דברים נוספים. הלוא אם ילדים יוצאים מבית-ספר ופתאום הכיתות נעשות קטנות מדי אז משרד החינוך מחייב לאחד כיתות. זה קורא לפעמים בכיתה ה' או ו', וזאת גם טרגדיה חברתית בבתי- הספר האלה. תודה רבה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>