PAGE
22
ועדת החוקה, חוק ומשפט
02/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 35>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ג (02 ביולי 2013), שעה 12:00

<1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג -2013 - מועצה אזורית שפיר>
<2. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג-2013 - מועצה אזורית ערבה תיכונה>
<3. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג -2013 - עיריית אילת>

חברי הוועדה: >
דוד רותם – היו"ר
שולי מועלם-רפאלי – מ"מ היו"ר
אברהם מיכאלי

אורי מקלב

>
שושי סומך - מתמחה, משרד המשפטים

שירן מיזן - לשכה משפטית, משרד הפנים

עפר שפיר - מועצה אזורית שפיר, יועץ משפטי, עיריות ומועצות

ליאת מרקוביץ אלון - מועצה אזורית שפיר, מתמחה, עיריות ומועצות

שי זינדרמן - מועצה אזורית ערבה תיכונה, מזכיר המועצה, עיריות ומועצות

רמי בן דוד - מנהל אגף תיירות ואכיפה, עיריית אילת

דפנה ישראלי - יועצת משפטית, עיריית אילת

טליה כולב - עורכת דין לשכה משפטית, עיריית אילת

אפרת חקאק

דורית ואג

איה לינצ'בסקי
<

צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג -2013 - מועצה אזורית שפיר>

צהרים טובים, אני מתכבד לפתוח את הישיבה, נתחיל עם מועצה אזורית שפיר. בבקשה.

מדובר בצו עבירות קנס לגבי המועצה האזורית שפיר, לגבי חוקי העזר הקיימים שלהם, זאת בעקבות עדכון מקיף שנערך לחוקי העזר שלהם קודם לכן, לאחר שחוקי העזר החדשים אושרו, בא תורו של הצו להיכתב ולהתעדכן והרי הכלה לפניכם. מדובר בסדרה של איסורים, שקיימים בחוקי העזר, שאנחנו מבקשים להפוך אותם לעבירות קנס למטרת אכיפה יעילה.

אתה יכול להסביר לי מה זה "בעל בניין חייב להחזיק את בניינו במצב המבטיח את שלום המחזיקים בו ואת שלום הציבור"?

אני חושב שההוראה ברורה, אתה מתכוון לומר שזה לא נכתב ברזולוציה מספיק ברורה?

אני רוצה להבין מה זה עניינך מה קורה בתוך הבית שלי?

מי אמר שזה בתוך הבית? לאחזקת בניין יש גם השלכה כלפי הציבור. אנחנו יודעים למשל, שבחוקי עזר - - -

אתה מבקש להגן על המחזיקים בו?

כן. המחזיקים בו הם גם תושבי הרשות המקומית. מה גם שאחזקה בלתי תקינה, יכולה להיות לה השלכה גם לגבי מי שמסתובב בחוץ, או מי מבקר.

שלום הציבור זה בסדר. אני שואל למה אתה מתערב בעניין המחזיקים?

זו תמיד שאלה ששואלים בכל מה שנוגע ליחסי הגומלין בין אחריותה של רשות מקומית כריבון ובעלת האחריות המוניציפאלית, לבין זכויות הקניין של הפרט. קו התפר מעורר שאלות. למשל, יש הוראות, לא מעטות, שמדברות על הסדרת או מניעת מפגעים בחצרים פרטיים, גם כאן יכולה להישאל השאלה למה? מה זה מעניין? ובכל זאת המחוקק סבור שמה שקורה במגרש הפרטי, יש לו השלכה גם לציבור, וזה כן עניינה של הרשות המקומית.

יש אצלכם בורות ביוב?

אני לא יודע להגיד קונקרטית, למיטב ידיעתי יש עדיין בורות ספיגה במועצה אזורית שפיר, במיוחד במתחמים בתחום העודף, כלומר לא בישובים עצמם, אבל יש עוד ישובים שיש בהם שיירים של בורות.

תסביר לי את סעיף 13(ד) לאספקת מים: "לא ירחץ אדם במפעל מים או ברשת פרטית, לא יכבס בהם ולא יכניס לתוכם ולא יגרום או ירשה לאחר להכניס לתוכם בעלי חיים..". רשת פרטית זו הרשת שמחברת את הבית שלי.

רשת פרטית זו הרשת של הבית. זו דוגמה קלאסית להתערבות מידתית בחצרו של הפרט.

אבל אתה יודע שאני מכבס במים האלה.

הכוונה בתוך צנרת ההולכה לא בתוך האמבטיה. דוגמת הקיצון שאתה מציג אכן יוצרת בעייתיות, בעניין הזה צריך לדעתי לתת גושפנקא לשיקול הדעת של הרשות המקומית, לא להפעיל את סמכותה התיאורטית.

מכיוון שפעם עסקתי בשלטון מקומי, יש לי בעיה לסמוך על שיקול הדעת של הרשות.

אתה מבקש שיקול דעת כי היה מקרה כזה של הכנסת בעלי חיים לתוך הצנרת?

יש בעיות של זיהום ויש גם היזונים חוזרים. אתה מזהם מים בתוך הצנרת, זה יכול להשליך קודם כל על מי שגר בבית. אחר כך אם תהיה הרעלה, יבואו לרשות המקומית ויתחילו לברר למה ואיך. אני רוצה את הזכות, ואני עומד על כך, להיות "פטרנליסט" ולהיכנס ולבדוק מה קורה בעניין הטיפול במים, גם בתוך הרשת הפרטית. אגב, זו זכות שקיימת גם בחוק התכנון והבניה, הזכות להיכנס לתוך נכס פרטי, לגבי טיפול בעניינים שנוגעים לאיכות סביבה, במיוחד מים וביוב ולא להיעצר על קו הגבול, היא יסוד מוסד. מה ששאל עורך הדין רותם - - -

הכול אני מוכן להיות, רק אל תזכיר לי שהייתי עורך דין. החזרתי את הרישיון.

כתבת חוקי עזר, אתה יודע שיש הוראות כלליות שתמיד ניתן לתת דוגמאות קיצון.

משרד המשפטים רצה לבקש תיקון הצו לענייני סעיפים שדומים למניעת רעש.

סעיף 12 לחוק עזר למניעת מפגעים צריך להוריד את הדרגה לדרגה ו', כיוון שזה מקביל לסעיף 4 לתוספת בצו הרעש. סעיף 12 – ניקוי, איבוק, ניעור וחיבוט.

אנחנו לא מתנגדים.

באותו חוק, סעיף 73א', צריך לרדת לדרגה ד'.

אנחנו רוצים שככל האפשר, היינו רוצים שהסכומים יהיו דומים לסכומים שמצויים בעבירות המנהליות בענייני מניעת רעש. היו לי שתי הערות לעניין סעיף 53(ב) לאותו חוק – איסור פגיעה או השחתה של רכוש ציבורי. בעיריות אחרות, בדרך כלל הסעיף הזה קשור למטרד או למפגע, או בסייג או בסעיף עצמו ופה אין את הסייג הזה. רציתי את ההתייחסות של העיריה.

לא ירדתי לסוף דעתך.

בדרך כלל, כשיש עבירה של "לא יקשור אדם כל חפץ" וכו' למתקן ציבורי, בדרך כלל אנחנו קובעים את זה כעבירה רק כשיש אלמנט של מטרד לציבור, מפגע.

אני מוכן שתכניסו את זה כסייג לעניין הקנס. אני לא יכול לתקן דרך ההוראה את חוק העזר אבל לעניין הקנס.

מקובל.

סעיף שהוא טעות, סעיף 2(א) לחוק העזר (מודעות ושלטים), שזה בעמוד 6, זה היה אמור להיות "למעט הרשאה לאחר ולמעט" וכו'.

עניין של נוסח, בעמודים 8 ו-9 כתוב סייג "לעניין ההתקנה והחיבור, למעט שוכר או שוכר משנה" ואותו דבר בעמוד 9, שזה סעיפים 9(א) ו-10(ב). הסייג צריך להיות מנוסח הפוך.

"למעט שוכר או שוכר משנה, לעניין ההתקנה והאחריות"

אני לא חושב שבעברית זה יותר נכון, אבל לא אתווכח אתכם על זה, מקובל עלי.

אתה צודק, כי עם עורכי דין לא מתווכחים.

בקשתי לבדוק את עניין הנוסח. הסיבה היא שכשאנחנו כותבים את הסייג בעבירות קנס, כשמתחילים את הביטוי "בעניין X", רשמית, זה אומר שהעבירה היא רק לעניין X ולא לזה התכוונתם.

לענייני מחזור, תקריאו את הסעיף ותסבירו מה בדיוק רציתם לקבוע בסייג? מה זה "בסמוך"?

ה"בסמוך" מתייחס להודעה. ההוראה מורכבת משניים, היא קובעת את הנורמה וקובעת שאני צריך להודיע על הנורמה.

כתוב: "ובלבד שמתקן המחזור נמצא בסמוך למקום מגוריו". אני אעיר שבקשו פה דרגת קנס ז', שזו הדרגה הכי נמוכה.

כי הם לא מתכוונים לבצע את זה.

אני אענה, "בסמוך" זה בלשון בני אדם. "בסמוך" פירושו שזה במרחק סביר, שניתן לצפות מאדם שהגזירה תהיה גזירה שהוא יוכל לעמוד בה. אני מודע לדיון הקודם שהיה כאן בהשתתפות ידידתי, נטען אז שצריך לרדת לרזולוציה של מטרים, אני חושב שזה לא נכון. חקיקת המשנה צריכה לקבוע עקרונות והעקרונות צריכות להיות מתורגמים להנחיות מנהליות. צריך לסמוך על הפקיד, שההנחיות המנהליות יהיו הנחיות סבירות.
זה גם עניין ספציפי, יכול להיות שבשכונה מסוימת המרחק הסביר הוא 100 מטרים, משום שיש שם עליה או ירידה קיצונית ובמרחק אחר הוא 200 מטרים, משום שזה במישור. צריך לאפשר לפקיד להפעיל את שיקול הדעת. אנחנו יודעים שבפרקטיקה, מתקני המחזור מותקנים בדרך כלל, למשל בישוב שאני גר בו, במרחק של בערך חצי קילומטר אחד מהשני, 300, 400 מטרים, אחד מהשני, כשבתווך, אנשים לוקחים מידי פעם את שקית הנייר או שקית הפלסטיק והולכים למחזור או שולחים את הילדים ללכת למחזר, זה לגיטימי. אני לא חושב שהמילה "בסמוך" לא מספיק מפורטת.

היא לא מספיק מפורטת, כי אם תגיד לי שאצלך בישוב זה חצי קילומטר, אני אגיד לך תחשוב על הזקן שצריך ללכת עם השקית את המרחק הזה.

התכוונתי חצי קילומטר בין אחד לאחד, כאשר אדם לא ילך יותר מ-250 מטרים, זה לא הרבה.

תלוי, בשביל זקנים זה הרבה.

אז להתקין מתקן ליד כל בית?

כל 100 מטר.

זו גזירה שהרשות לא תוכל לעמוד בה, זה גם בעייתי מבחינת איכות סביבה. אי אפשר לשים ברצף כזה כל כך הרבה מתקנים, זה לא עובד.

אפילו תל אביב בקשה לשים כל 100 מטר.

קשה לי להאמין שישב כאן עוזי סלמן והתחייב על 100 מטר. זה מעט מאד.

הוא אפילו כתב את זה.

זה אחרת אצלכם. זו בניה של צמודי קרקע.

תדמיינו לעצמכם, כל 100 מטרים מתקן מחזור, אני מזכיר שיש גם כמה מתקני מחזור, כל מתקן כזה זה גם נייר, גם פלסטיק והיום גם בטריות. תשאירו לנו.

האם האזרחים אצלכם כבר יודעים שאסור להם לא למחזר?

חוק העזר? כן. מה נעשה במועצה ברמה האופרטיבית כדי להטמיע את חוק העזר אני לא יודע. אני יודע לומר שהדרכתי את ראש המועצה שחוק העזר נכנס לתוקף, אמרתי לו שיעשה פרסום לחוק, שיסביר מהם הכללים, מה הוא מצפה שישמעו, תנחה את הפקחים, תקבע מדיניות, יש גם מדיניות של תעדוף, אני בקי בזה גם ברמת השוטף. במועצה הספציפית הזו אני לא משמש כיועץ משפטי שוטף, אבל כך אני עושה ברשויות הרבות שאני עובד אתם. אם תרצו, אני מוכן להעביר לו מסר ברוח הזו.

חבר הכנסת מיכאלי, שלא הגיע היום, אני יודעת שזה נושא שמאד מטריד אותו, העניין של הפרסום לפני שמתחילים לתת את הקנסות.

אני מתחייב בפניכם שאני מודיע לראש המועצה בכתב, שזו הציפייה של הוועדה וזו הנחייתי ברמה הנורמטיבית.

נצביע על הצו, מי בעד?
הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תיקון צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג- 2013 - מועצה אזורית שפיר, אושר

הצו אושר, נעבור למועצה אזורית ערבה תיכונה.
צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג-2013 - מועצה אזורית ערבה תיכונה

אנחנו עוברים לערבה תיכונה, איפה זה ערבה תיכונה?

שמי שי זינדרמן, מזכיר המועצה האזורית ערבה תיכונה. ערבה תיכונה, כשמה כן היא, בתיכונה, בין מושב עידן בצפון עד מושב פארן בדרום. מועצה קטנה, יושבת על שטח גיאוגרפי כמו המועצה הרביעית בגודלה במדינת ישראל, רובה שטחי אש ושמורות טבע. יש שבעה ישובים, חמישה מושבים ושני ישובים קהילתיים.

שימו לב שבמועצה הזו, חוק העזר היחיד שעומד על המדוכה הוא חוק העזר פינוי פסולת, אין בשלב הזה חוקי עזר אחרים שאנחנו מבקשים להפוך הוראות בהם.

אל תכתוב חוקי עזר, כדי שלא תגיש בקשות.

אני קודם כל אעיר, שבטבלה שהוגשה לוועדה היו כל מיני אי דיוקים בנוסח הצו. לעניין דרגות הקנס תעבדו לפי הטבלה עם העבירות.

לדוגמה, בסעיף 5(א) זו דרגת קנס ז'. סעיף 22(ג) ו-23(ה) זו דרגת קנס ו'. בסעיף 4(ג) כתוב דרגת קנס ד' אבל העבירה הופכת את סעיף 4(א) שהיא דרגת קנס ז'. יכול להיות שלא התכוונתם לזה והתכוונתם שסעיף 4(ג) יחול על בית עסק בדרגת קנס יותר גבוהה.


בסעיף 4(א) כתוב: "הותקן מיכל ייעודי או הוקם מתקן מחזור או מרכז מחזור, לא ישליך אדם ולא ירשה למי שפועל מטעמו להשליך פסולת למחזור אלא לתוכו..." וכו', ויש סייג: "ובלבד שמתקן המחזור נמצא בסמוך לנכס במרחק של עד 500 מטר"-דרגת קנס ז'. מה רציתם בדיוק בסעיף 4(ג)?

את טוענת שיש פה חפיפה?

זו אותה התנהגות, לא?

רק שפה זה בא על בית עסק, או בעל נכס למגורים.

אין חפיפה מלאה, הסברנו את זה. אם את מדברת על עצם החפיפה, אז אין חפיפה מלאה. אם את מדברת על דרגת הקנס, אין לי בעיה לשנות את זה. אין כאן חפיפה. כאן מדובר על השלכה למיכל מחזור וכאן מדובר על החובה להשליך לתוך המיכל, אלא אם כן הוא מלא ואז אפשר להשליך מסביבו. יש קצת שוני מבחינת תוכן ההוראה. אני רוצה שתמקדי אותי, אם הבעיה היחידה היא דרגת הקנס, אין לי בעיה לשנות למה שתגידי.

אין לי בעיה עם חפיפה כל עוד דרגת הקנס היא זהה.

תגידי איזה דרגה את רוצה? אני אתך.

בשפיר, משהו דומה היה דרגה ז'.

זה שפיר וזו ערבה תיכונה.

בדרך כלל, עבירות מהסוג הזה הן דרגת קנס ז'.

טוב, אם מקובל עליכם, אפשר להטיל גזירות על ציבור, למה לא?

מטילים על הרשות. מחייבים אותה למחזר ולעשות את כל הדברים האלה, ובצדק, אני לא אומר שלא צריך.

בסדר, גם משלמים לכם על זה.

אם כבר העלית את זה, לא משלמים.

לא משלמים שקל אחד ואנחנו צריכים את שיתוף הפעולה של הציבור, בלי זה לא נוכל לעשות את זה.

השלטון המרכזי מאד נדיב על חשבון השלטון המקומי.

בסעיף 4(ג) כתוב: "שהמתקן הותקן בתחום של בעל הנכס", זה מעט שונה מהסייג ב-4(א), שזה בתוך 500 מטרים.

מדובר בכלי עצירה, בסדר.

לעניין הסייג של 6(א), נתקן את הנוסח.

נצביע על הצו, מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים –אין
תיקון צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג-2013 - מועצה אזורית ערבה תיכונה, אושר.

תיקון הצו אושר פה אחד. נעבור לאילת.

צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג -2013 - עיריית אילת

לא עדכנו את צו עבירות הקנס שלנו שנים רבות, הצו תקף משנות ה-70. אנחנו עובדים עליו כבר מאז 2008 וזה עבר את משרד הפנים, את משרד המשפטים.

אצלנו בוועדה הטיפול היה מהיר מאד.

אני רוצה לפתוח בשאלה: "בעל עסק הגובל רחוב חייב לטאטא היטב את המדרכה שבחזית העסק כמפורט בתוספת, להנחת דעתו של המפקח, בימים ובשעות שנקובים בתוספת". מה זה אומר?

זה אומר שבעל עסק צריך לשמור על השטח הציבורי שבחזית העסק שלו נקי.

מצוין. אבל אתם קובעים לו גם את הימים והשעות?

לצורך העניין, אני יכולה להגן על זה בכך שזה חוק מאד ישן.

זה לא מקובל עלי שהחוק מאד ישן ועכשיו אנחנו הופכים אותו - - -

הרציונל הוא שצריך לשמור על חזית העסק נקיה.

מקובל עלי. אז נקבע בחוק שצריך לשמור על חזית העסק נקיה, אבל לא נקבע ימים ושעות.

גם מה זה להנחת דעתו של המפקח?

אתה לא יכול, מפני שאתה מקשה יותר על בעל העסק מאשר מה שכתוב בחוק העזר.

אז מה? אני רוצה שישנו את החוק.

לשנות את החוק זה משהו אחר, לא במסגרת עבירות הקנס.

אני יודע שאני לא יכול, אבל אני תמיד מעיר להם על כל החוקים שנראים לי משונים. זה כמו החוק שהיה בהרצליה, שאסור לפתוח רדיו באוטו.

שמי רמי בן דוד מנהל אגף תיירות ואכיפה בעיריית אילת. אני מכיר מהפרקטיקה, בעלי עסקים נוטים מתי שהם רוצים לרחוץ את חזית העסק. יש היגיון שיהיה סדר ושליטה ולא שכל אחד ינקה מתי שבא לו, יציף את הרחוב ואחר כך מתקבלות תלונות.

אני מדבר על סעיף 2 בו מדובר על טאטוא.

ברור שזה חלק מזה.

גם באילת יש תיקונים לענייני רעש.

לאילת יש חוק עזר למניעת רעש, בו היה צורך להתאים את כל הסעיפים לצו הארצי. סעיף 2 צריך להיות בדרגה ד'. סעיף 3(א) צריך להיות בדרגה ג', סעיף 4 גם בדרגה ג', וסעיפים 5,6,7 ו-9 כולם דרגה ג'. סעיף 10(א) גם דרגה ג' וסעיף 8 צריך להיות דרגה ד'.
בנוסף, בחוק העזר לאילת, על רחצה בבריכות השחייה, סעיף 6(א) צריך להיות דרגה ד', גם מאותו עניין של הרעש.

זה נראה לי הרבה חוקים בבת אחת, יחסית למה שאנחנו רגילים, זה בגלל שקשה להגיע לפה מאילת או שזה בגלל שהם חדשניים?

הם חדשניים ועבדו על זה הרבה שנים.

מכיוון שיש עוד ערים בארץ.

שיגישו, נאשר להם את זה מהר מאד.

אפשר לקבל מידע כמה קנסות אתם נותנים היום, לפני שאתם מבקשים עבירות קנס? על איזה דברים אתם נותנים ומה האכיפה שלהם?

קודם כל חשוב להגיד שאנחנו פה כדי לתקן את צו עבירות הקנס. צו עבירות הקנס אצלנו היום הכול רמה א'-730 ₪. אנחנו פה כדי לתקן את צו עבירות הקנס ולהפחית את דרגות הקנס וסכום הקנס וכדי לעשות את זה מידתי. זה נכון ומבורך ואנחנו עובדים על זה משנת 2008.

השאלה מה חלוקת הקנסות שאתם נותנים היום לא בברירת קנס, על מה הדגש?

על הכול. כל מה שדרוש אכיפה, נאכף.

כמה נותנים היום על רעש?

כמה עשרות בשנה. אנחנו עיר תיירות, עיר בילויים, מתרחשות אצלנו תופעות שלא מתרחשות בעיר רגילה.

יש אצלכם שיטור קהילתי?

כן.

שמי עו"ד טליה כולב, התובעת העירונית, בשנה יש בין 1000 ל-1200 ברירות קנס בבית המשפט. זה אחרי שאנשים משלמים או מגישים ערעורים. הכמות מאד גדולה ובמיוחד לרעש, כי הרבה מזה עבירות של תושבי חוץ.

כללת גם חניה?

לא. חניה זו ברירת משפט, ההליך אחר, זה לא בצו עבירות קנס.

מותר לשחק מטקות על שפת הים? כי אני רואה שכתוב שאסור לעסוק בספורט.

יש מקומות ייעודיים, צריך לקרוא את המשפט עם הסוף שלו, כתוב: "לא ייכנס לשטח שפת הים, לא יתרחץ ולא ישחק בו משחק הקשור בתנועות גוף, לא יעסוק שם בספורט.."

מה זה משחק הקשור בתנועות גוף?

אני חושבת שהכוונה לאנשים שבאים בבוקר ועושים התעמלות. זה לא איסור גורף כי כתוב בסוף הסעיף "שלא בהתאם להוראות סעיפים 5(3), 5(א) ו-5(ב).

זה מותר, רק שזה יהיה בהתאם לקבוע בסעיפים הקודמים.

האיסור הוא בחופים המוכרזים ולמי שמכיר את צו הסדרת מקומות רחצה לחופים מוכרזים, רשום שהעירייה תקצה מקום עם שלט, שם ישחקו את המשחקים ולא חלילה יפגעו עם מטקה בילד או מישהו שיתרוצץ על שפת הים.

בכל מקום שהקצתם מקום לספורט ולקייטנות, הצבתם שלטים?

בכל מקום. זו עיר מאד משולטת.

בסעיף 13-רחצה על שפת הים, יש סעיף מיוחד על גרימת נזק לשילוט.

נתנו לזה התייחסות.

לא קבלנו.

השילוט שקיים בהקשר הזה הוא לא שילוט רגיל, לא שילוט פרסומי, מסחרי. זה שילוט שהוא שילוט אזהרה, הכוונה, שילוט כמו "רחצה אסורה", או "אזור לספורט ימי", עם האזהרות הכרוכות בשימוש בספורט ימי. כל פגיעה בשלט כזה או השמדה שלו, מספיק שהפילו אתו על הרצפה ואזרח לא רואה את השילוט ולא נזהר, יכולה להיגרם פגיעה בחיי אדם. לכן הקנס הוא בהתאם לנזק שעלול להיגרם.

השילוט השני הוא שילוט פרסומי במתקן עירוני, של הצגות ודברים כאלה.

לרוב, אם פוגעים בשלטים כאלו, זה מישהו שמכוון במכוון לפגוע בשלט כדי שהאיסור ייעלם. כמו "חוף מוכרז", כמו איסור הכנסת רכב לשפת הים ועוד.

יש אצלכם גם בעיה של רכבים על שפת הים?

תיחמנו את כל רצועת החוף שלנו, מטאבה עד עקבה, אנחנו די סגורים.

יש בעיה מתמשכת, שיש שפה אחת אבל אין אחידות בקנס. הרי בריכות שחיה לא ייחודיות דווקא לעיר אילת, בריכות שחייה יש בכל עיר וברוב הרשויות. כולם מדברים על פיגועים ומפגעים, אין אחדות בגובה הקנס. אנחנו רואים קנסות אחרים בכל עיר. במיוחד העיר אילת, שהיא תיירותית, שרוב המבלים בה הם לא בני אותה עיר. כשילד שנמצא תחת אחריות והוא עושה נזק לשלט אז הוא נקנס ב-730 באילת ובתל-אביב רק ב-320.

אז שילדים ייסעו לתל-אביב ולא לאילת.

לצערנו יש הרבה ונדליזם בעיר אילת בגלל אופייה התיירותי ובגלל שהנוער מגיע אליה. אחרי כל חופשת קיץ אנחנו צריכים לשפץ את העיר.

ילד מתחת לגיל 9 שיעשה ספורט בשטח הבריכה - - -

מתחת לגיל 12 אין לו אחריות פלילית.

אבל לאבא שלו כן יש אחריות ואז הוא כן אמור לקבל את הקנס על מעשיו של הילד, במסגרת חוק העזר הזה, לא שהוא לא ישחק ולא יעסוק בספורט שלא בהתאם הוראות הסעיפים השונים, אני מדבר בעיקר על סעיף 3 שהוא סעיף דרקוני. אם העירייה תרצה לאכוף אותו ותהיה בעיה תקציבית לראש העיר, כפי שראינו בערים מסוימות, כשיש דיוני תקציב אנחנו רואים גידול חד בצפי בהכנסות בנושא של קנסות. אנחנו שואלים מה קרה? אתם יודעים שעבריינים אמורים לבוא לעיר הזו? ואז אנחנו שומעים שיש עיר ויש לה מגמה וחלק מהיעדים של אותם מחלקות זה להגדיל את כמות הקנסות. זה קורה בהרבה ערים, במיוחד לאור המצב הקשה. יכול להיות שתהיה אכיפה מאד דרקונית לילדים עד גיל 12 בגלל משחק וההורים שלהם ייקנסו. המקום היחיד שנתתם קנסות כאלה גבוהים היה החלק של בריכות השחייה.

אני יכולה להסכים לעניין של "לא ישחק במקום שהקצו לו", אבל אני יכולה גם להבין את ההיגיון. משום שכשמדובר בבריכת שחייה, אם מקום המשחק מוגדר והילד יוצא מאותו מקום משחק מוגדר ועובר למקום אחר ומשחק בסמוך לבריכה ונופל לתוכה, יש סכנה לחיי אדם. זה בא להגן, לאו דווקא להגדיל הכנסות לעירייה. זה בא כדי למנוע תביעות נזיקין אם יש אובדן חיי אדם. זה בא כדי להגן בראש ובראשונה על אותם נופשים, שנכנסים לאותן בריכות שחייה. בגלל זה יש גם הפניה לסעיף א', שמגדירים איפה אסור להתרחץ, איפה צריכים הילדים להיות. יש היגיון בהגנה על אותו ילד ועל ההורה לצורך העניין. זה מחייב את ההורה להיות ערני לילד שלו.

בלי להמעיט בחשיבות הנושא, אבל כשרוצים לאכוף כזה דבר, החבל מאד ארוך. במיוחד האחריות לגבי הילדים. אני מניח שכדי שילד לא ייפול לבריכה, לא גובה הקנס הוא זה שיגרום לכך. אפשר שתהיה דרישה לכתוב על השלטים במקומות שגובה הקנס הוא 730 ₪.

אפשר לרשום שגובה הקנס הוא 730 ש"ח, אם זה ייצור את ההתרעה. האם זה ישיג את המטרה לשמה חוקק החוק? אין לנו מניעה.

כדאי להשאיר את הקנס על המקסימום, כסוג של התרעה.

חשוב להגיד שמופעל פה שיקול דעת, זה לא שהפקחים מסתובבים כל היום מחפשים ונותנים.

נותנים את זה גם על רעש בלתי סביר בשטח בריכת השחייה, זה כבר לא שאלה של הצלת חיים.

זה דווקא מהנושאים הפחות השכיחים יותר.

הם הורידו לדרגה ד'.

לעניין האחידות, זה נכון שאנחנו רוצים ללכת לאחידות. הוועדה בדרך כלל כן מאפשרת לעיריות לבקש דרגות קנס שונות בהתאם לצרכים המיוחדים שלהם. שימו לב שבצו כתבתם שדרגת קנס א' זה 760 ₪.

לא ברור למה, זו כנראה טעות סופר. זה 730, אין בעיה.

בסעיף 15-רחצה על שפת הים, רציתי להבין למה כתבתם "לא ימכור אדם בשפת הים ולא ישאיל בקבוקי זכוכית"?

קודם כל, בצו הסדרת מקומות רחצה יש איסור הכנסת בקבוקי זכוכית לחוף הים. מה שכתוב בחוק עזר משלים את זה, שזה גם לא להשתמש ולא למכור בקבוקים. במושג "השאלה" הכוונה היא למסור, שלא ימסור אדם בקבוק זכוכית לאחר, זה לא חייב שתהיה תמורה בצדו, זה לא רק המכירה, זה עצם ההכנסה של בקבוק הזכוכית לחוף הים.

אין סעיף כללי על החזקת בקבוקי זכוכית?

בחוק העזר אין איסור הכנסה.

אנחנו עכשיו בבדיקה עם משרד הפנים.

יש את צו הסדרת רחצה, שם יש סמכויות אבל רק למפקח רחצה, ומפקח רחצה הוא מטעם משרד הפנים. אז או שימנו אתך הפקחים שלנו או שנצטרך - - - זה בבדיקה עכשיו מול משרד הפנים.

מה עם 10(א)? זה דבר חשוב, חוק שאולי צריך לאמץ בעוד עיריות.

אנחנו לא מחליטים בשביל הרשויות איזה חוקים הם יכניסו, את זה משרד הפנים יכול להכתיב.

אני חושב שזה לא מתאים כל כך לחוק העזר, הוא אוסר בכלל מערכת צופרים, לא בעסקים, אבל במכוניות. כאן זה רק לגבי עסקים?

כן. כתוב, הפעלת מערכות אזעקה לעסק. בכותרת כתוב "הפעלת מערכות אזעקה בעסק", אבל בתוכן יש גם התייחסות לאזורי מגורים. באזור מגורים, למשך לא יותר מ-4 דקות ובאזור שאינו אזור מגורים למשך לא יותר מ-8 דקות.

הכול על עסק.

אני רוצה להבין, כשאני נמצא באילת, איך אני אדע שהשבת נכנסת ללא צופר?

עמוד 6 סעיף 7, רציתי לדעת למה צריך לקנוס אדם על אי מסירת הודעה לראש העיריה, דבר שלא מקובל בדרך כלל.

ההערה מקובלת, אין מניעה להסיר את זה.

אז מורידים את סעיף קטן (2). הבנתי ממשרד המשפטים שאתם רוצים להוריד את סעיף 3 לחוק עזר לאילת-רוכלים, בעמוד 8. סעיף 11 (א)-איסור רוכלות בשעות אחר הצהריים, האם אתם מתכוונים לאכוף את זה?

בעיקרון כן, אנחנו אוכפים. זה הסיפור של הרוכלים בטיילת. יש פסק דין של בית המשפט העליון, הם אמורים להתפנות ממש לאחר הבחירות לרשויות המקומיות ואנחנו פותחים מתחם של שוק תיירותי, מה שנקרא מגרש 40ב', שנמצא בסמוך לטיילת בין בתי המלון.

כמו שוק רמלה-לוד?

מעין שוק תיירותי, לא של ירקות ופירות. דוכנים קטנים אחידים ומעוצבים. במסגרת הזו יש תקנון בהפעלת השוק ואנחנו בהחלט הולכים להקפיד על העמידה בשעות, בייחוד שזה גובל בבתי המלון.

אותה שאלה לגבי סעיף 13. אתם רוצים להקפיד על מחירון באנגלית?

כבר היום כותבים באנגלית.

השאלה אם רוצים לקנוס אותם אם הם לא יעשו את זה?

זה אינטרס שלהם, זה שוק תיירותי.

סעיף 5 ברחצה בבריכות שחיה. בעיריות אחרות החרגנו.

אמרנו שאין בעיה, מבחינתנו זה בסדר.

סעיף 8 למניעת רעש, זה יורד לדרגת קנס ו', בעיריות אחרות מכניסים סייג של גרימת מטרד או רעש בלתי סביר.

סעיף 8 הוא על חיבוט שטיחים ומזרונים.

אפשר להוסיף סייג, אין מניעה.

זה משהו ישן.

זה חלק ממה שאנחנו עושים פה, אנחנו רוצים לוודא שאנחנו לא מכניסים סעיפים אנכרוניסטיים בלי לעשות סדר. לעניין סעיף 13 (א)- איסוף ופינוי אשפה, עניין הקטנת נפח של חומרי אריזה.

הסבו את תשומת לבנו שיש אחידות בעניין הזה בכל הארץ, כך שאין מניעה. אני לא יכולה להגיד שיש משהו חריג שמאפיין את העיר אילת. חשבנו שיש היגיון בלעודד מחזור, לכן הקנס הוא גבוה. אבל הסבו את תשומת לבנו שאכן יש אחידות בהקשר הזה בכל העיריות, אז אנחנו נצטרף.

אין סעיף של מחזור על פרט?

חובת מחזור על הפרט אין לנו.

באחזקת בעלי חיים, אולי תסבירו לנו מתי אתם מחריגים כלב מחתול?

סעיף 2(ז) לחוק אומר שהווטרינר העירוני יוכל להחליט אילו בעלי חיים יידרש רישיון לגביהם ואילו לא, ברור שהוא לא יכניס חתול.

אני מודה לכולם, אני צריך ללכת וחברת הכנסת שולי מועלם תחליף אותי.

<(היו"ר שולי מועלם-רפאלי)>

תודה. בדברי ההסבר של החוק כתבנו שקודם כל בגלל שאנחנו עיר תיירות אז יש כל מיני מופעים וקרקסים וזה נועד לזה. מעבר לזה, בדוכני הרוכלים היו תופעות של אדם עם תוכי, או אדם עם נחש או סוסים, כך שזה נועד למצבים של בעלי חיים שיכולים לסכן את הציבור, זנים מסוכנים. במצבים האלה נדרש הרישיון. אין היגיון בלפרט בתוך חוק העזר את כל הזנים ואת כל הסוגים.

שיקול הדעת בסעיף הוא לווטרינר.

אני רוצה להעיר, שכלב ממועט פה בגלל החוק הארצי בעניין כלבים, לא צריך שתהיה כפילות.

אני רוצה לחזור למחזור, שאלה למשרד המשפטים. ההיגיון שלנו אומר הפוך, אני רוצה לשאול אם הטילו את זה באמת על כל הרשויות, כרמת קנס ז'? אם כן, מהיכן ההיגיון הזה, כי אני יכול לבוא עם היגיון הפוך, לצורך העניין אם נרצה לאכוף בעל מרכול גדול כמו שופרסל, נראה לכם הגיוני לתת לו 85 ₪? זה נראה הגיוני? צריך לעודד את המחזור. היום דווקא השלטון המרכזי והשלטון המקומי, כולם מעודדים את המחזור וקונסים את הרשויות על זה שמטמינים את מה שמטמינים ומעודדים את כולם להטמין כמה שפחות ובחוק הזה ובמידה הזו, זה ממש לדעתי לא לעניין.

אני אשיב. קודם כל יכולתם לומר לנו את זה קודם.

אמרנו, אבל אמרתם שהטלתם את זה על כולם. אני מפנה את זה ליושבת ראש, אם אתם מתירים לנו את הסמכות להחליט, אנחנו רוצים יותר גבוה.

אני רוצה להשיב ואחר כך יוחלט כפי שיוחלט. קודם כל , גם אם זה שופרסל, גם 730 זה מעט. כשמדובר על תאגידים גדולים, גם אם זה כמה מאות שקלים, זה לא הרבה. אני לא רואה הבחנה בין חברה לבין אדם פרטי. לכן אני הולכת בדברים האלה לפי אם מטילים את אותו קנס בדיוק, יש מקומות שאנחנו עושים הבחנה, עבירות מנהליות ולפעמים בעבירות קנס אנחנו עושים הבחנה בין תאגיד לבין יחיד מתוך הנחה שיש הבדל מאד גדול בעומק הכיס. אבל אם אתה עושה פה קנס, זה לא צריך להיות לפי שופרסל, אלא לפי האדם הסביר והאדם הסביר הוא לא שופרסל.

אבל אנחנו קיצונים. בין א' ל-ז' יש באמצע עוד כמה דרגות.

אפשר לעשות אבחנה בין תאגיד לבין יחיד.

לרוב האכיפה, אם היא תתבצע, היא נגד בעל העסק הסביר, בעל החנות.

לא כתוב פה במהלך עסקו, במהלך עסקו ההתייחסות תהיה שונה לחלוטין. אבל אני מסתכלת על אותו אדם פרטי, ששכח את הקרטון של החלב בחוץ. בן אדם פרטי שעושה את זה, אז זה לא סביר. אם אתה עושה אבחנה, אין שום בעיה. אי אפשר לקבוע קנסות לפי שופרסל, ובהחלט ניתן לעשות אבחנות?

אפשר להחליט שקובעים את הסעיף הזה רק על בתי עסק ולא על בני אדם פרטיים?

אם הם יגידו את זה, בכלל אין בעיה.

לגבי האזרחים, אני מסכים לחלוטין, זה בסדר.

אז אתה רוצה את זה גם על אזרחים וגם על בתי עסק? ואז, שיהיו דרגות שונות?

לא.

אפשר להגיד "במהלך עסקו" ולאדם פרטי להשאיר כך.

אפשר להשאיר דרגת קנס ב' כמו שביקשתם לעניין בית עסק. השאלה אם אתם בכלל צריכים את זה לאדם פרטי? אתם יכולים גם לוותר על האדם הפרטי.

להגיד "למעט אדם פרטי"

או "לעניין בית עסק" ואז להעלות.

בסדר גמור.

אז סעיף 13(א) יהיה לעניין בית עסק, דרגת קנס - -

תודה רבה.

לעניין מכירת בשר, עם הטמפרטורה.

אני אסביר שאני לא יודעת להסביר את זה. חוק העזר הזה עבר את משרד הבריאות ואת משרד החקלאות. זה עניין מקצועי תחום הטמפרטורה.

ואז הכנסנו סעיף, שזה רק כשמדובר בבשר טחון במקרים מסוימים, שזה לא בפני הלקוחות. זה לא שופרסל כשהם טוחנים בשר. הכנסנו את זה כסייג. השאלה אם אתם רוצים להוסיף את אותו סייג?

כשיש חדר מיוחד, שזה מה שהעסק עושה, זה בסדר, אבל לא כשהוא בא לסופרמרקט.

אני רוצה שהוועדה תשים לב שיש עבירות שאנחנו מוסיפים ויש טבלה של עבירות שמורידים. אלה כל ההערות שלי.

>

כן, ראיתי. אנחנו נצביע על תיקון הצווים.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
תיקון צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג-2013 - עיריית אילת, אושר.
<

>
הצווים אושרו פה אחד, תודה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:05