PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה
09/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 25>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ב' באב התשע"ג (09 ביולי 2013), שעה 10:00

<אבטלה גבוהה בקרב מורות ערביות>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

חנין זועבי

דב חנין

מסעוד גאיים
אחמד טיבי

חנא סוייד

עיסאווי פריג'
מיכל רוזין

>
עבדאללה חטיב - מנהל אגף חינוך מגזר ערבי, משרד החינוך

כאמל עטילה - דובר המשרד למגזר הערבי, משרד החינוך

נועה היימן - רפרנטית חינוך באגף תקציבים, משרד האוצר

דנה אלוש - מתמחה, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה

רועי אסף - הרשות לפיתוח כלכלי של המגזר הערבי, דרוזי וצ'רקסי, במשרד ראש הממשלה

זיאד מג'אדלה - יו"ר המחלקה לתכנון ותיאום, הסתדרות המורים

חאלד דראושה - יו"ר המחלקה לקרנות השתלמות, ארגון המורים העל-יסודיים

סאוסאן תומא שוקחה - רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

יעקוב איברהים - רכז תקשורת קרן אברהם

ד"ר עלי ותד - ראש המכון האקדמי הערבי לחינוך - בית ברל

מוחמד מסאלחה - הרשות לקידום מעמד האישה

שלי מזרחי - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

תמי סלע

דלית אזולאי

י.ר., חבר המתרגמים בע"מ
<אבטלה גבוהה בקרב מורות ערביות>

אני שמחה מאוד לפתוח את הישיבה שלנו הבוקר, ישיבה שזומנה על-ידי חבר הכנסת מסעוד גנאים בנושא של אבטלה גבוהה בקרב מורות ערביות. האמת שהנושא הזה עלה וחזר ועלה בכמה ועדות שקיימנו כאן, גם בוועדה המכינה, לפני שהתחלנו לעבוד בוועדה לקידום מעמד האישה. הנושא הזה באמת מעיק וחשוב מאוד ואנחנו צריכים לבדוק איך הדברים קורים ומה ניתן לעשות בנדון.
יש לנו, חברי הכנסת, מנהג בוועדה לקידום מעמד האישה. כל ישיבה, כל ועדה שלנו, גם כל דיון מהיר, אנחנו פותחים עם דמות של אישה. כל פעם הדוברת הראשונה או הדובר הראשון או מי שזימן את הדיון או כל פעם אנחנו עושים, והאדם, ותכף תשמע הגברת סאוסאן תומא, שלקחה על עצמה לפתוח הבוקר את הדיון שלנו, מעמותת נשים נגד אלימות, תציין בפנינו ותספר לנו קצת על אישה פורצת דרך. בבקשה.

עליזה, אם יהיה יוזם דיון בוועדה אחרת, אישה, ויושב-ראש הוועדה יגיד, אני יש לי הרגל, לתת לגבר לפתוח את הוועדה.

בבקשה, הלוואי שיאמצו.

מה תהיה תגובתכם?

אני יכולה להגיד לך שאתמול ישבתי עם החבר'ה של הדסה עין כרם ואמרתי להם שאני אשמח לשבת אתם אבל אם הם לא ידעו מי זאת הנרייטה סולד, אז אנחנו לא נדבר על הדברים שהם ביקשו והם באו מוכנים ודיברנו.

אבל תגובתכן תהיה בסדר. תרשום את זה לפרוטוקול.

אבל שאר הוועדות אינן ועדות לגברים. פה ועדה למעמד האישה.

אני רק הערתי.

שאר הוועדות הן ועדות כלליות. כל הוועדות הן לגברים וזאת הוועדה לאישה.

כי יש כלל אתיקה נשבר, אבל הלאה. זה בסדר.

אוקיי, בבקשה. תודה.

בוקר טוב. אני בחרתי לדבר על גברת סמירה חורי, שהיא עדיין בחיים, היא ילידת נצרת, חיה עד היום. מנהיגה פוליטית חברתית, בת 84. לאחר סיום לימודיה התיכוניים, החלה בשנת 1947 ללמוד בסמינר למורות בירושלים, אפרופו מורות מובטלות. ואפילו לימדה בבית-ספר בעכו בשנת 1948. משנת 1949 ואילך, פעלה סמירה חורי לארגן נשים בכפרים ערביים ובגיוס נשים לפעילות פוליטית וחברתית ובהוראת קריאה וכתיבה לנשים אנאלפביתיות. כל זה במסגרת הפעילות שלה בתנועה לנשים דמוקרטיות בישראל, אשר נוסדה ב- 1949, כתנועת נשים יהודיות וערביות. גב' חורי נמנתה עם המייסדות של התנועה ומנהיגותיה. התנועה הובילה מאבקים רבים למען ההכרה ביום האישה הבינלאומי, ה- 8 במרץ, שנים רבות. ייסוד מסגרות לטיפול בילדים כדי לעודד נשים לצאת לשוק העבודה.

גב' חורי פעלה בהרבה מישורים, כולל זה שהיתה מועמדת לחברות במועצת העיר בנצרת ובין המייסדות של הארגון שלנו, עמותת נשים נגד אלימות. נשים רבות רואות בה דוגמה לאישה חזקה, אשר הקדישה שנים רבות של הפעילות שלה, האינטנסיבית, למען זכויות נשים, שלום צודק וזכויות הילדים.

תודה. למדנו. תודה רבה.

אז בואו ניכנס קצת באמת לנושא ונלמד אותו ונראה איך אפשר לקדם ולהתקדם. הנתונים המספריים שעומדים לפנינו וגם הנתונים שכרגע העבירו ה-ממ"מ המדויקים יותר והעכשוויים, אנחנו מדברים על 11,000 נשים ערביות בעלות תעודת הוראה שלא היו מועסקות בשנת הלימודים הנוכחית. 35% בלבד מכלל המורים הערביים שביקשו להשתבץ במשרות הוראה במערכת החינוך אכן שובצו. כשאנחנו בוחנים במבט אורך, ב- 15 השנים האחרונות, אנחנו רואים ירידה של 30% מקרב הבוגרים הערביים שפונים לתחום ההוראה בין השנים 2001 ל- 2008. מתוך פניות לשיבוצים לתפקידי הוראה, 91% אלו נשים ומתוך כלל השיבוצים שיש, 92% הן נשים ומתוך כלל הפניות לשיבוצים של נשים, רק 40% שובצו.
אז אני רוצה באמת להעביר אליך את רשות הדיבור, חבר הכנסת מסעוד גנאים, כדי באמת להרחיב וללמד אותנו על הבעיה לעומק, מההיכרות רבת השנים שלך. בבקשה.

תודה רבה. אני מודה לך, גברתי היושבת ראש, על זה גם ששמת לב כאשר העליתי את הנושא בנאום הדקה, זה היה לפני כשלושה שבועות בכנסת, אני זוכר, ואת ניגשת אלי ושאלת אותי על הנושא ואני הגשתי את הבקשה לדיון מהיר לנושא הכאוב הייתי אומר, הזה.

זאת לא פעם ראשונה שאנחנו דנים בנושא. היה דיון בוועדת החינוך בשנת 2011 והיה עוד דיון, אני לא זוכר, אולי גם בוועדה הזאת, הוועדה לקידום מעמד האישה.

לא.

היה על תעסוקת נשים אולי בכלל, ערביות בכלל.

כן.

אבל הנושא, אנחנו דנו בו קודם. הבעיה טמונה בפער בין הכמות והמספרים הגדולים של המורים והמורות הערביות שהן בוגרות ולפחות למבקשות עבודה במקצוע ההוראה, לבין מקומות העבודה והמשרות. הכוונה שיש פער בין ההיצע לבין הביקוש.
הבעיה, אנחנו רואים אותה כל יום, גברתי היושבת ראש וכולנו כחברי כנסת ערביים וגם אלה שמתעניינים בנושא, מורות ערביות פונות אלינו וגם מורים ערביים. אבל מאחר והרוב הן מורות, המורות הן שפונות ואת הזכרת שמדובר באלפי מורות. את הבעיה הזו צריך לפתור.

יש הרבה דרכים לפתור אותה. דיברנו ב- 2011, כאשר היה דיון בוועדת החינוך, דובר על הרבה דברים. אחד הפתרונות היה שילוב של מורות ומורים ערביים במערכת החינוך היהודית או העברית, בתי-ספר יהודיים. משום ששם יש מחסור, שם להפך, שם אנשי עסקים או ממקצועות אחרים עושים הסבה להיות עובדי הוראה ולא להפך. אז אפשר לשלב ושמענו לאחרונה על תוכנית של משרד החינוך, אולי אנחנו נשמע את הפרטים מנציגי משרד החינוך על שילוב כ- 500 מורים, מורים ומורות ערביים, בבתי-הספר הערביים. דובר שם על העניין של ההכוון המקצועי. מאחר ורוב הנשים או התלמידות הערביות לומדות להיות מורות, הן במכללות של חינוך, אז זה יוצר גם, זה אחת הבעיות, זה אחד הדברים שיוצר את הבעיה הזו, משום שאי-אפשר שכולן רוצות להיות מורות. אבל אני מבין שהסיבה שהמקצוע ההוראה מבוקש לנשים, משום שזה אולי יותר קרוב ליישוב. אולי היא יכולה לעבוד ביישוב שלה, בכפר, בעיר שלה, ואין הזדמנויות אחרות. נכון.
הפיתרון גם טמון בצדק ובשוויון, גברתי היושבת ראש. אני חושב שאילו היה שוויון, אילו היה צדק בין מערכת החינוך היהודית והערבית, הכוונה, אם זה במישור הבנייה, בניית הכיתות שהן חסרות, אם זה בשעות לימוד, אם זה במילוי החסר בתקנים השונים, אם זה גם בתקנים המלווים להוראה, כמו פסיכולוגים, כמו יועצות, אני חושב היינו יכולים לפתור או להפחית מהבעיה הזו. אני מקווה שנשמע ממשרד החינוך מה הפיתרונות שהוא מכין לנו לבעיה הזו. אבל בסוף אני רוצה להגיד שהבעיה היא לא רק עסקית או כלכלית, היא נהפכת באמת לטרגדיה אישית של המורות, שכל-כך השקיעו מחייהן וכל-כך השקיעו מכספן, כדי בסוף להשתלב בשוק העבודה ולהיות מורות ועדיין יושבות בבית, לצערי.

אבל מתוך ההיכרות רבת השנים שלך עם הנושא הזה, זה נושא שעלה למשל בכיוון של ההכוונה המקצועית בבתי-הספר הערביים? יש מושג כזה של הכוונה מקצועית?

כן, אבל ב- 2011 אני זוכר שמכובדי, עבדאללה חטיב, דיבר על תוכנית בכיוון הזה. ההכוון המקצועי, כאשר אני הייתי מורה, הייתי רכז חינוך חברתי.

איפה?

בסכנין, בבית-ספר תיכון בסכנין, הייתי מורה להיסטוריה. אני זוכר שבזמנו, אני מדבר על 2005, 2006, 2007, אפילו לפני זה, 2004, שם ההכוון המקצועי לא היה ממוסד. לא היה כל-כך מסודר. היועצת החינוכית או היועץ החינוכי, היה עושה איזה סיבוב בסוף השנה על כיתות, על תלמידי י"ב, כדי לשאול אותם, או כדי לדעת מה הם יכולים להתמחות באוניברסיטה. הדבר צריך להיות ממוסד יותר, מסודר יותר, אפילו אני הצעתי לשר החינוך הצעה שזה יהיה חלק מתוכנית הלימודים ושזה יתחיל מוקדם, כדי שהתלמיד ידע לאן הוא הולך ובמה הוא יתמחה.

תודה.

אני מעדיף שנשמע נציג ממשרד החינוך.

אני גם חושבת, משרד החינוך ואז ניתן לכם, בסדר, בבקשה. יש לנו את עבדאללה חטיב, שכבר הוזכר שמך, בוקר טוב, מנהל אגף חינוך, מגזר ערבי במשרד החינוך, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. צדק חבר הכנסת מסעוד גנאיים כאשר הוא דיבר על כך שזאת לא הפעם הראשונה שאנחנו דנים בסוגיה הזאת וגם דנו במסגרת הזאת במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטארית שהיתה גם בראשות חבר הכנסת אחמד טיבי.

חקירה פרלמנטארית בנושא הזה?

לפני שנה.

על זה? על מורות ערביות?

לא לא, על הייצוג הערבי.

על הייצוג ההולם של האוכלוסייה הערבית ושם התייחסנו לסוגיה של המורים.

הבנתי. כן, כן.

אני רוצה לציין ולהתחיל, גברתי היושב ראש, בנושא של המספרים. אין ספק שקיים עודף של מועמדים להוראה במגזר הערבי והמספרים, אנחנו היום מדברים במשרד החינוך לקראת שנת הלימודים תשע"ד, אנחנו מדברים על כך שהוגשו כ- 8,395 בקשות עבודה למגזר הערבי. אנחנו מדברים בדרך-כלל על כ- 90% מהבקשות האלה הן נשים ורק 10% מהבקשות האלה, הם מגברים.

אולי, מר עבדאללה, תן לנו נתונים שלוש-ארבע שנים אחורה.

אני אתן לכם למשל, לקראת שנת הלימודים תשע"ג. בתשע"ג מועמדים, לא בקשות, מועמדים 7,941 מתוכם 7,212 הן נשים ו- 729 שהם גברים, כלומר אחוז הנשים היו 90% ממגישי בקשות העבודה למשרד החינוך. מתוכם שובצו במשרד החינוך 3,162, מתוכם, 2,905 הן נשים ורק 257 שהם גברים, אשר שובצו במערכת החינוך.

אתם צריכים לדעת שהשנה יש לנו עלייה, כ- 1,000 בקשות עבודה במסגרת משרד החינוך, כאשר ההיצע הוא עולה מאוד מאוד מאוד על הביקוש.

רק שנתמקד. כמה מורות מובטלות, שלא מצאו. המספרים, שנסדר. זה יבלבל אותנו.

יש לי פה את המספרים.

תגיד את המספרים.

אנחנו פה מדברים על 4,000, אנחנו מדברים על כ- 4,000 מורות שהגישו בקשות למשרד החינוך, שבקשתן לא נענית בחיוב.

זה 4,000.

לא, זה רק בשנה האחרונה.

אנחנו מקבלים כרגע נתונים. בואו רגע ניתן לו. אני אתן לכם את הזמן שלכם. אני לא מצליחה, אני מאבדת את הריכוז ונורא חשוב לי הנושא. בבקשה, אדוני.

אני אוסיף עוד דבר. כאשר אנחנו מדברים על נשים שלא נקלטו במסגרת משרד החינוך, משמעות הדבר שחלק מהנשים האלה מצאו גם תעסוקה במקומות אחרים. למשל, אנחנו עשינו מיפוי לאותן נשים שלא נקלטו במשרד החינוך. אנחנו מצאנו שמעל ל- 30%, כ- 35% מאותן מורות שהגישו בקשות למשרד החינוך, הן עובדות במסגרת הגנים הפרטיים, במסגרת בתי-ספר שהם פרטיים, שקיימים במדינה, במסגרת תוכנית צילה שהופעלה בשנה האחרונה, במסגרת תוכנית החומש שאנחנו מפעילים אותה. כלומר, במסגרת מכלול התוכניות שאנחנו מפעילים אותם, עובדים גם כ- 35% מהעודף. כלומר, נשאר לנו כ- 2,500 מועמדות שלא מצאו תעסוקה במסגרת משרד החינוך.

מועמדות, אבל לא מובטלות. השאלה כמה מורות ערביות מובטלות.

זה מבלבל. אני רוצה מספרים.

אבל אני מסביר.

רק רגע, חברת הכנסת זועבי, בואי רגע נלמד את הנושא. כל מה שאני מבינה כרגע זה שיש חינוך ציבורי ובמסגרות השונות מועסקות 35% מהפונות.

שורה תחתונה, כמה מורות מובטלות?

2,500. 2,500 מורות.

זה רבע מאשר המחקר של ה- ממ"מ.

זה מה שאני רוצה להבין.

המחקר הזה מראה על 10,000 וכל המחקרים האחרים, גם נשים נגד אלימות, מדברים על 11,000.

בסדר, יש לנו פה את נציגי ה- ממ"מ, תכף אנחנו נשמע.

אנחנו מדברים על נתונים שקיימים אצלנו. אנחנו יכולים, הנתונים האלה הם נתונים שקופים מאוד. אנחנו העברנו אותם גם ל- ממ"מ.
הנתונים האלה של מגישי בקשות העבודה למשרד החינוך, כלומר כל מה שאנחנו אומרים פה, אנחנו מבינים - - -

אבל יש אלה מובטלות - - -

חברת הכנסת זועבי, אני אלמד.

אבל לא צריך להיות יותר שקוף.

חברת הכנסת זועבי, תכף יש לנו את ה- ממ"מ איתנו, כולם איתנו. בואי.

חשוב שיהיה לו את המספרים.

נכון. אבל אנחנו תכף נעמוד על כך.

המספרים מולנו מראים נתונים אחרים. טוב, נמשיך.

חברי הכנסת, בבקשה, אני מבקשת, אנחנו באנו כולנו, התכנסו.

אני יודע שהדיון מאוד חשוב ויש לנו אינטרס גם כן למצוא פיתרון לסוגיה הזאת כי היא סוגיה שהיא מאוד כואבת. אנחנו צריכים גם כן, באנו לכאן על-מנת להציע פתרונות, על-מנת באמת להתגבר על אותה תופעה.

אנחנו היום, לפי הנתונים שקיימים אצלנו, אנחנו מדברים על כך ש- 2,500 מגישות בקשות עבודה למשרד החינוך, לא מועסקות באף מקום. לא במשרד החינוך ולא במסגרת העמותות השונות. אם יש מספרים אחרים, אז נשמח לקבל אותם מספרים ולבחון את כלל המועמדים שאנחנו מדברים עליהם.

לגבי הנושא של משרד החינוך, אנחנו צריכים להבין עוד דבר. משרד החינוך הוא המעסיק העיקרי של האוכלוסייה הערבית וכאשר אנחנו מדברים על נשים ערביות, יש לי פה מספרים מדויקים. רק בגני ילדים, ביסודי ובחטיבות הביניים, ללא בתי-ספר תיכוניים, אנחנו מדברים על 17,563 מורות שמועסקות במסגרת משרד החינוך והן מהוות כ- 80% מכלל המורים במגזר הערבי. כלומר, מכלל המורים שעובדים במגזר הערבי, 21,980 – 80% מהמועסקים שם כמורים הם נשים, מורות ערביות בגני ילדים ביסודי ובחטיבה.

אני רוצה להגיד שעיקר הבעיות שקיימות, אפשר האתגרים שקיימים - - -

אפשר לקבל העתק מהדו"ח שאתה מחזיק?

זה שקוף, אני אתן לכם. דווקא רצינו לעשות את זה כמצגת. אנחנו יודעים היום ויכולים לזהות מספר דברים. הסוגיה הראשונה זה הנושא של האבטלה הגבוהה בקרב נשים ערביות.

בכלל?

שחלקן הן אקדמאיות אבל גם בכלל.

זה נושא שדנו בו, על האקדמאיות.

הסוגיה השנייה שאנחנו גם מתמודדים אתה וגם מנסים, אני גם אתן כיוונים לפיתרון, מיעוט מקומות עבודה ואופקי תעסוקה לנשים במגזר הערבי, במשרד החינוך עכשיו אנחנו נציג את התוכנית מה אנחנו עושים על-מנת לכוון בנושא של חינוך לחיי קריירה והכוונה תעסוקתית.
הסוגיה השלישית שהרבה מאוד נשים במגזר הערבי פונות להוראה, כאשר יש מקום היום לכוון גם את מסלולי הלימודים של אותן בנות ואי גם כן אתייחס לסוגיה הזאת והסוגיה שהציג אותה גם כן חבר הכנסת מסעוד גנאים, שהיא מיעוט המסגרות להכוונה מקצועית, בקרב הבוגרים במערכת החינוך במגזר הערבי. למה זה גורם? זה גורם לחוסר השתלבות החברה הערבית הישראלית בכלכלת המדינה והסוגיה השנייה זה הרגשה גם של ניכור ושל תסכול בקרב נשים במגזר הערבי.

יש לנו שני יעדים שהם יעדים מרכזיים שאנחנו קבענו במשרד החינוך, לגבי הנושא של הנשים. הדבר הראשון.

לפני זה, יש לי שאלה אליך. אתה גם מצביע על עודף הכשרה, כלומר כניסה לא מבוקרת למוסדות ההוראה שהתפוקה שלה היא אלפי בוגרות הוראה, שאין קריטריונים למי שיתקבל ללימודי הוראה ואז יש המון בוגרות ובוגרים, שזה לא מבוקר בכלל.

אני רוצה להתייחס ואחרי זה להמשיך. הסוגיה הראשונה, לא כל המורים אשר מסיימים, שבמכללות הערביות, אנחנו יודעים שגם האוניברסיטאות מכשירות מורים למערכת החינוך. לגבי הנושא של המכללות, הסוגיה הזאת נבחנה רבות ואני רוצה להגיד, אני אישית התנגדתי לצמצם בנושא של המכללות הערביות מסיבה אחת – אי-אפשר היום להגיד לאישה ערבייה, אנחנו רוצים לחסום אותך ואנחנו רוצים לצמצם את המכללות. משמעות הדבר, כאשר אנחנו מצמצמים את המכסות של המכללות, שאנחנו מונעים מנשים ערביות, שרוצות לקבל תואר אקדמאי, מלהשיג את ההשכלה הבסיסית. ולמה?

"שלם וקח".

קריטריונים של קבלה.

חברת הכנסת זועבי, יש פה רשימת דוברים ארוכה. אני מבקשת ממך. אני אתן לך את הזמן שלך.

זה עיקר הדיון עם משרד החינוך.

אני רואה. חברת הכנסת זועבי, באנו כדי ללמוד את המציאות. אני מבינה שהנושא הזה כבר חזר ועלה בכנסות קודמות. תני לנו ללמוד על הפער. אני גם לא נוח לי עם הנתונים ובמיוחד לא נוח לי עם הפער. אני גם קוראת פה לפניי את דו"ח מבקר המדינה שגם הוא מדבר על הדברים. הנתונים ידועים לכולנו. בואי ניתן לדברים הלאה להישמע.

צריכים גם לפתח הבנה משותפת עם משרד החינוך. אני מקווה שבוועדה הזאת כן נפתח הבנה משותפת.

בבקשה, את יודעת שהנושא חשוב. ביום חמישי אנחנו גם בנצרת, גם כדי ללמוד את הדברים האלה בשטח. אז בואי, תני לי ללמוד את הנושא לעומק.

כן, קריטריונים של קבלה.

תודה, חברת הכנסת זועבי. כן, אדוני.

בנושא של הקריטריונים. הקריטריונים הם קריטריונים אחרים וארציים, לכלל מגישי הבקשות להתקשר להוראה, הן במגזר היהודי והן במגזר הערבי. אנחנו מדברים על קריטריונים ארציים.

כאשר מועמדים עומדים בקריטריונים הארציים, בקריטריוני הסף לקבלה, אז הם מתקבלים. היום אני בטוח ואני חותם לך, הנושא של הפרוטקציות והדברים האלה נעלמו, נכחדו, ואנחנו לא ניתן לא יד ולא רגל לדברים האלה ואני מתחייב בדברים האלה וגם העמותות, גם עלי, שהוא מנהל מכללה, יכול להעיד על הדברים האלו.

אני רוצה להציע מה אנחנו הולכים לעשות, כי זה גם כן נושא שהוא נושא חשוב מאוד. אנחנו מדברים על התוכנית החדשה שיחד עם הרשות לפיתוח כלכלי במשרד ראש הממשלה, בראשותו של איימאן סייף וגם עם "קו משווה", הנושא של העסקת 500 מורים מהמגזר הערבי, מרביתן נשים, במערכת החינוך העברית. כלומר, אנחנו היום בנינו קובץ של מורות מהמגזר הערבי שהן מורות מצטיינות, אנחנו שלחנו את הקבצים האלה והנתונים האלה למחוזות, ואנחנו מעודדים את הנושא של תעסוקת נשים, במיוחד נשים או אקדמאיות מהמגזר הערבי, במסגרת מערכת החינוך היהודית. התוכנית הזאת היא תוכנית חומש. לקראת שנת הלימודים תשע"ד, אנחנו נקלוט כ- 100, בעיקר מורות ערביות, במערכת החינוך היהודית אבל אני רוצה להגיד עוד דבר.

זה 500 לחמש שנים?

זה 500, שי פירון אמר.

הבוקר נפגשתי בעניין עם השר.

תוכנית חומש, אנחנו לקראת שנת הלימודים הבאה נקלוט 100 מורות ערביות.

אנחנו מדברים על 500 מורות בחמש השנים הקרובות. תודה.

צריך להוסיף עוד דבר, למשל, יש לנו מקומות תעסוקה שהם מקומות תעסוקה פנויים. יש לנו, למשל, בדרום שהם מקומות תעסוקה פנויים ואנחנו מדברים על מאות מקומות תעסוקה פנויים בדרום שאף אחד לא רוצה ללכת לשם. אנחנו אפילו הצענו מקומות עבודה ותעסוקה באילת עם מימון מלא של שכר הדירה, עם גם תוספות ואף אחת לא הולכת לשם.

הנושא השני שאני רוצה להתייחס אליו – עיקר הבעיה היא היעדר הכוונה מקצועית לאותם תלמידים שהם תלמידים שלומדים ב- י"ב.

לכמה תיכונים יש הכוונה?

בשנת הלימודים תשע"ג, אנחנו הפעלנו כמשרד, יחד עם "קו משווה" ויחד עם הרשות לפיתוח כלכלי, אנחנו הפעלנו מיזם ב- 50 בתי-ספר במגזר הערבי, מתוך ה- 135.

כן, אבל את הנתונים אנחנו רואים.

אני רוצה להציב עוד מה אנחנו עשינו. אנחנו, יחד עם המועצה להשכלה גבוהה, ויחד עם משרד ראש הממשלה, בשנת הלימודים הבאה, אנחנו נפעיל את אותה תוכנית ב- 100 בתי-ספר ערביים, כאשר תוך שלוש שנים אנחנו נכסה את כל בתי-הספר הערביים ואנחנו מדברים על 200 בתי-ספר שהם ערבי, דרוזי ובדואי. כלומר, בשנת הלימודים תשע"ו, כל בתי-הספר במגזר הלא יהודי, תהיה בהם התוכנית של חינוך לחיי קריירה.
חוץ מזה, הנושא של פתיחת מגמות טכנולוגיות במסגרת בתי-הספר התיכוניים לבנות. יש סוגיה שהיא סוגיה מאוד חשובה. אנחנו רוצים להפנות את הבנות ובעיקר הבנות במגזר הערבי, לנושא של החינוך הטכנולוגי. כי אנחנו רואים שזה אופק תעסוקתי שהוא פתוח גם כן לבוגרות שהן בוגרות מסלול טכנולוגי במגזר הערבי ולכן מה שעשינו, יש החלטת ממשלה חדשה, אנחנו ישבנו עם כל המנהלים לפני שבועיים, עם כל מנהלי בתי-הספר התיכוניים. אנחנו הולכים לממן בשנת הלימודים תשע"ד כתשעה וחצי מיליון שקל על-מנת קודם כל לעודד את ההשכלה, את המגמות, לבנות מגמות טכנולוגיות ייעודיות לבנות ואנחנו לא מדברים רק על מגמות שהן מגמות נמוכות, אנחנו מדברים על מגמות שהן מגמות יוקרתיות ולחבר הכנסת חנין זועבי, אני רוצה להגיד לך דבר אחד: אנחנו מדברים היום על מגמות יוקרתיות. למשל, הנושא של מערכות ביו-טכנולוגיה, כאשר באותן מערכות היום לומדות כ- 1,240 בנות מהמגזר הערבי.

איפה הן לומדות? איפה יש את זה?

הן לומדות במסגרת בתי-הספר התיכוניים במגזר הערבי, זה ממש הכוונה לחינוך הטכנולוגי העתידי.

תודה. תודה, אדוני, תודה רבה. אני רוצה לשמוע, בבקשה, את ד"ר עלי וותד, ראש המכון האקדמי ערבי לחינוך בבית ברל. בבקשה. שלוש דקות, בבקשה.

תודה. אני חושב שהנושא הזה הוא נושא מאוד מורכב. מורחים אותנו בנתונים ואנחנו שותקים. אני רוצה להתייחס לשתי נקודות חשובות. עניין קבלת תלמידים, הכשרת מורות ערביות במגזר הערבי. לפי דעתי, הבעיה היא בעיה של תכנון. מספר התלמידים שמתקבלים, המכסות למגזר הערבי, הן מתוכננות על-ידי משרד החינוך והן בהתאם לתוכנית של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן לא יוצרות את הבעיה עצמה.
כל התלמידים, לפי מה שאני מכיר, לפי מה שאני עובד, הם מתקבלים לפי קריטריון שקובע אותו משרד החינוך. אפילו מוסף להם קריטריון חדש, מזה שנתיים, שהוא לא נמצא במגזר היהודי, על בחינת כניסה בערבית לכל מי שמתקבל להכשרת מורים במכללות הערביות. הבעיה זה לא המכללות הערביות. מכיוון שמספר הבוגרים של בתי-הספר הערביים הוא גבוה מאוד והיום רוב הנשים והגברים, בעיקר גם הנשים רוצות ללמוד, כי כבר אין חקלאות במגזר הערבי, אני רוצה להדגיש את זה, כבר אין חקלאות שהיו מעסיקים אותם בחקלאות, ההורים, היום כולן רוצות ללמוד והן פונות, כשהמכללות יש להם מכסה מוגדרת מראש, הן לא יכולות לקבל את כולם ולא כולם עומדים בתנאי הקבלה של המכללות הערביות או המכללות העבריות, אז הם פונים למכללות כלליות, לא רק להכשרת מורים, כמו עמק יזרעאל, כמו אריאל, כמו מכללת נתניה ושם מתקבלים בתנאים הרבה יותר קלים מתנאי הקבלה של המכללות הערביות.

הם לומדים שם לכל מיני תארים – קרימינולוגיה, פסיכולוגיה, מדעי התנהגות. כולם לומדים, מסיימים את התואר ועוברים למכללות, או הערביות או העבריות, לעשות הסבת אקדמאים מה שנקרא, והם למעשה נכנסו למערכת מהדלת האחורית ובלי תנאי הקבלה הראשוניים וזה אחד הגורמים ליצירת המספר הגדול של בוגרים של מורות ערביות שבאותו זמן אין להם מקום אחר לעבוד, חוץ מאשר משרד החינוך.

הבנתי. תודה.

אני רוצה להעלות, איך אנחנו מתקדמים עם הנושא. אני סובל מהבעיה הזאת, כיוון שאני אחראי לסטאז' במגזר הערבי, לשנה הראשונה שמתחילים לעבוד. אני חושב שצריך לחשוב על הכוונה עסקית שעוסקים בה, עבדאללה, היא נושא מאוד מאוד חשוב ומאוד טוב, אבל אם אנחנו מכוונים אותם למקצועות טכנולוגיים ואחרי שמסיימים את הלמידה, לומדים בטכניון למשל ביו-רפואה והם לא עובדים, אז שוב חוזרים למערכת. אז צריך לחשוב איך אנחנו פותחים אפיקים מסוימים בתוך המדינה, לבוגרים הערביים.

אפשרות נוספת שאני רוצה לחשוב עליה, יחד עם איימאן סייף, לחשוב על המכללות הערביות כמוסדות להכוונה עסקית אחרי התואר. כלומר, הבוגרים יכולים לבוא למכללות ושם ללמוד הסבה למקצועות טכנולוגיים, להיי-טק וכו'. יחד עם "קו משווה" אפשר לארגן דבר כזה, שיעשה הכוונה.

רק שאלה. יש לך מספר, יש לך כמה מספר התלמידים או התלמידות, שמבקשים להצטרף למכללות? כי אני מכיר שמכללה אחת רק כ- 4,000 בקשות להצטרף אליה.

בקשה להתקבל ללימודים?

כן כן, בקשות ללמוד. במכללות.

למשל אצלנו, השנה, לבד אצלנו בלבד, בבית-ברל, נרשמו כ- 400 מועמדים, והתעניינו, פונים, כ- 1,200.

תודה רבה. חבר הכנסת אחמד טיבי, בבקשה.

תודה, גברתי. בקצרה. זה אחד הנושאים שאנחנו דנו בו בכנסת יותר מאשר פעם אחת, בכדי למצוא פיתרון מיידי, הבעיה האקוטית ממשיכה ללוות את כל החברה הערבית. משרד החינוך הוא בעל הממשק הרחב ביותר עם החברה הערבית בישראל, בעיקר מבחינת תעסוקה וכאשר מדובר על אלפי מורים ומורות בעיקר מובטלים ומובטלות, הבדלי הנתונים, הרי הסיבה ברורה – כי רבות מהמורות שמובטלות, לא נרשמות במשרד החינוך, לא מגישות בקשות ולכן זה לא מפחית מהאבטלה, זה מפחית מהמספר הרשמי, הרשום. לכן, מר עבדאללה חטיב הציג נתון של 2,500. הנתון הוא קשה יותר, באופן פרקטי.
הנקודה השנייה היא תמונת הקונטרסט, ההיפוך בין החברה הערבית והחברה היהודית. בחברה הערבית יש אבטלה של מורות ומורים, בחברה היהודית, במערכת החינוך, יש דרישה, ההפך, דרישה למורים ומורות וכל הזמן אנחנו תובעים ממשרד החינוך ומהממשלה, לקלוט מורות ערביות ומורים ערביים, במערכת החינוך היהודית. לא במקצוע השפה הערבית, אלא במקצועות מתאימים, כמו מתמטיקה, ביולוגיה, אנגלית. אני מכיר, מר חטיב, עשרות מקרים כאלו של מורות שמלמדות במערכת החינוך היהודית ועם סיפורי הצלחה. יש אפשרות לקלוט 1,000 מורים ומורות ערביים במערכת החינוך היהודית. כך אתם פותרים חלק מבעיית האבטלה ופותרים את עניין הדרישה במערכת החינוך היהודית.
הנקודה השנייה היא הצורך להוסיף תקנים, משרות, למערכת החינוך הערבית, לפחות 4,000, אם מחשבים את זה לפי שעות. לא שעות, לפי מספר תלמידים למספר מורים, מספר מורים – מספר תלמידים. לפי מספר שעות זה 6,000 ומשהו תקנים.
הנקודה השנייה זה הסבה מקצועית, כבר דנו ודשנו בזה. יש אפשרות לעשות הסבה מקצועית למי שרוצים, למי שרוצים או רוצות – הייטק, סיעוד וכדומה. זה מצריך תקציב וכשאומרים תקציב, התשובה היא תמיד: יש צמצומים. זה משרד האוצר. משרד האוצר יכול לעשות משהו מעניין יותר ופרקטי יותר, גברתי היושבת-ראש – תוכנית פרישה מפתה שתפנה דרך למורות צעירות. זה נקרא להזרים דם חדש במערכת, לפתור את בעיית הקליטה ויש רבים שרוצים לפרוש ואם ייתנו להם תנאים מפתים, הם יעשו זאת וזה תפקידו של משרד האוצר. הוא אפילו לא חושב בכיוון הזה.

משרד האוצר חושב בכיוון של הארכת גיל פרישה, כמו שאנחנו יודעים.

זה ההפך, אנטי-תזה למה שאני אומר.

חשיבתו אחרת.

אני לא רוצה לדבר על קליטת נשים ערביות, אקדמאיות ערביות באופן כללי, אמנם זה קשור, אבל זה תלוי בוועדות אחרות. אני רוצה להודות לך ולחבר הכנסת מסעוד גנאיים שהעלה את הנושא.

תודה. תודה לך. חבר הכנסת עיסאווי פריג', בבקשה.

אני אעשה את זה כמה שיותר קצר. אל"ף, ברכות על הוועדה שאתם מקיימים דיון לטעמי מאוד חשוב ובעל השלכות.
אני בן-אדם מציאותי, אני אשפוט לפי הנתונים בפרקטיקה. רבותיי, אתם יכולים להגיד אחלה נאומים והרבה תזות, הנתונים בשטח – יש כשל בחינוך הערבי. כשל רודף כשל, שנה רודפת שנה. כל הטיעונים ששמעתי וידידי, חבר הכנסת טיבי וחבר הכנסת מסעוד גנאיים ואני שומע בכל מקום, חוזרים ונשנים על עצמם. בינתיים, התוצאות מראות אחרת ועל-פי התוצאות אני פונה. עזבו אותי מכל המלל היפה והדו"חות הסטטיסטיים, שלא צריך מאמץ מיוחד בשביל לחבר אותם.

אני שואל, את השיח שלי אציג אותו בכמה שאלות. במיוחד. אני הבנתי ממר עבדאללה חטיב שזו פעם ראשונה שאני נפגש ומכיר ורואה, אני לא, אתה יושב ראש האגף למינהל, לחינוך הערבי, נכון?

מנהל אגף א', לחינוך במגזר הערבי.

מנהל אגף א'.

אין מינהל ערבי.

זה מובנה בתוך.

אתה האיש מספר 1, של החיוך הערבי במדינת ישראל, ראש הפירמידה.

נכון.

אתה הכתובת.

נכון.

יפה. אתם מזכירים כאן נתונים, אתה אמרת 2,500, חבריי אמרו יש אנשים שלא נרשמים בגלל שלטון המוכתרים ושלטון הוואסטה, אז אומר – בשביל מה לי להירשם? לא נרשמים, וחלקים שמתחתנים ולא מוצאים את הדרך, ונשאר עם ה- 2,500 שאתה מציג לנו. כל הנתונים מראים אלפים אחרים.

הנתונים האלו חוזרים מדי שנה ומתרבים ומה עשיתם בפועל, עשייה, ולא הצהרות, ולא מכתבים, מה עשיתם בפועל, שהמספרים האלו שנים על גבי שנים, הולכים ומתרבים?

ציינת את נושא ההכוונה האקדמאית וההכוונה. מתי היא התחילה? שנה? שנתיים? מתי התחילה ההכוונה? ב- 50 בתי-ספר ציינת.

ב- 50 בתי-ספר היא התחילה בשנת הלימודים, אני אתייחס.

אל תגיד לי שנה.

תשע"ג, 2012.

השנה, השנה התחיל.

תגיד השנה או שנה שעברה. אני רוצה לשמוע ממך, בהכוונה האקדמית של בתי-הספר שנתתם, ה- 50 בתי-ספר, איך זה השפיע על הכיוון של בוגרי התיכונים בבתי-הספר האלו.

שמעתי מעלי ותד, ד"ר עלי ותד, שהוא ראש מכללה, שאתם הכנסתם אלמנט נוסף שזה בחינה בערבית. מי שמסיים מכללה, צריך לעשות בחינה בערבית, בשביל הניקוד, כתנאי הכשרה.

לא, הוא דיבר על תנאי סף לקבלה למכללה.

אבל אתם כהכשרה, גם נותנים בחינה בערבית, נכון?

נכון.

שמעניקים לה נקודות. נכון?

נכון.

רציתי לשמוע ממך מה אחוז המורות שמסיימות מכללה, שנכשלות בבחינה הערבית הזו.

תודה. תודה רבה.

שנייה, עוד שאלה אחרונה. אני רק שאילת שאלות אני שואל.

בבקשה.

סוגיית המכללות. מר וותד ציין שהמכסה נקבעת על-פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. התחושה במגזר הערבי שהפרטת הממשלות והעמותות שעובדות בממשלות, יצרו מצב, אני אגיד את זה בערבית, שלם וקח. וזה התוצאה, תגיע לילדים שלנו בהישגים, בכל מדדי ההישגים – בגרות, מיצ"ב, פיזה, כולם, שהישגים שנה על גבי שנה, אנחנו רואים בטבלאות ב- down, ואתם יכולים להגיד לנו אחלה טבלאות ואחלה דברים, אבל בפועל, יוק. זה מה שרציתי לשמוע תשובות.

תודה. תודה לך. אנחנו נשמע תשובות בדברי הסיכום. חברת הכנסת חנין זועבי, בבקשה.

תודה רבה. אני אנסה לצמצם ולתת לך, כבוד היושבת ראש, באמת טבלה שהיא צמצום לכל הדיונים שאנחנו ערכנו פה על סוגיית האבטלה. קודם כל, אוקיי, אפיקי תעסוקה לנשים ערביות, אין. אז יותר מ- 50% מהנשים הערביות, עובדות בהוראה בבתי-הספר. יש לנו בעיה משני הכיוונים – מחסור בביקוש ועודף בהיצע. מחסור בביקוש – צפיפות. כאשר יש לך את הנתון של הצפיפות, מול כל 11.6 תלמיד, יש מורה יהודי, לעומת מול 13.6 תלמיד ערבי, יש מורה, אז הצפיפות בכיתות גורמת למחסור בביקוש.
עכשיו על העודף בהיצע. אני חושבת שיש פה פשע שקוראים לו הנושא של הכשרת המורים והמורות הערביות במכללות, בלי ביקורת ועל זה לא צריכים ראשי המכללות לבוא ולהגיד לנו, לשווק לנו את הרמה הגבוהה של המכללות, אלא חוקרים ויש המון חוקרים, אם אנחנו מכבדים את עצמנו, אנחנו נשמע מה החוקרים אומרים בנושא הכשרת מורים. איימאן אגברייה, חאלד אבו עסבה, חוקרים שאין להם כל אינטרס לשווק את המכללות. אבל לשמוע את המנהלים והאחראים על המכללות, אנחנו לא צריכים מישהו לשווק לנו. ואני חושבת, עבדאללה חטיב, שמשרד החינוך עושה פשע בנושא הכשרת המורים. אתה מכיר מורות שלא יודעות לכתוב ערבית בכיתה? אתה מכיר מורות, כיתה א', שההורים שלהם כאשר פותחות את המחברות של התלמידים, מוצאים טעויות ושגיאות בכתיב, לכיתה א' ו- ב' ו- ג', את זה אנחנו קובעים.

אתה מסכים שהבן שלך ילמדו אותם מורים כאלו? וכולם בוגרי הכשרה.

אני לא צריכה את המכללות.

שלם וקח, זה המצב שאנחנו נמצאים בו. זה נורא מעצבן.

זה הסוגיה.

אנחנו בדיון מהיר, אני מבקשת.

למה הסוגיה הזו חשובה?

אבל היא לב העניין.

היא לא לב העניין.

היא לב העניין. הכל מתחיל משם.

אז אני אגיד לך למה. החוקרים יגידו לך למה.

שלם ותלמד, והילדים ישלמו, במקום שילכו למקצועות אחרים.

כי העודף הזה, כי זה קל, זה קל להתקבל למכללה, אין קריטריונים. מי שאומר שיש קריטריונים, הוא לא יודע על מה הוא מדבר או שהוא יודע אבל רוצה לסלף, היות שהוא לא יודע שאנחנו יודעים.

אין קריטריונים.

דברי שני, אין קריטריונים גם בקבלת התעודה, לא בכניסה למכללה יש קריטריונים, ולא בקבלת התעודה יש קריטריונים וזה מה שגורם להיצע הגדול.

עבדאללה חטיב, זה לא רק בעיה של אבטלה, זה גם בעיה של רמה ואתם, במשרד החינוך, ואתה כאחראי ראשון, אתה צריך גם לשים את הנושא הזה, של רמת ההכשרה של המורות, וזה גם ישפיע על ההיצע. בשבילנו, אנחנו ההורים, אתה ההורה, זה לב הבעיה בחינוך הערבי – הכשרת מורים בחינוך הערבי, אחר-כך מכל מה שאמרתם, יש לך, אני חושבת, כבוד היושב ראש, ג'מאל זחאלקה הציע תוכנית של פרישה מוקדמת לפני שנתיים. פרישה מוקדמת, יש מורים שלא רוצים ללמד. יש מורים שלא רוצים להיכנס לכיתה. אז מה, אז זה פה, גם עודף היצע.

אני חושבת שאת נוגעת בכמה נושאים ואני חושבת שאנחנו בדיון מהיר, הייתי רוצה - - -

אבל נושא ההכשרה הוא לב הבעיה. המורים בסיטונאות.

תודה. הייתי שמחה לשמוע את סאוסאן תומא שוקחה מעמותת נשים נגד אלימות. בבקשה.

שלום, ותודה על ההזמנה. אני לא רוצה לחזור על נתונים, כבר דיברו כולם על הנתונים, אבל אני רוצה לעשות כמה הבהרות בנושא של השיבוצים. משרד החינוך, כשאומר שיבצנו מורים, זה לא אומר שהם נתנו מורה חדשה להיכנס למשרד החינוך או ללמד במשרד החינוך. זאת אומרת שהיא ביקשה אולי להגדלת אחוז המשרה שלה, מ- 12 שעות לימוד ל- 24 או ל- 30, זאת אומרת, גם העברת מקום מהדרום, שיש לנו גם אלפי מורות שמלמדות מהצפון, מלמדות בדרום, שהן מבקשות לעבור מהדרום לצפון והן נענו, אז מה שנענה, כאשר אנחנו מדברים על נענו 5,000 או נענו 2,500 בקשות, זאת לא אומרת תקנים חדשים. זאת הבהרה אחת.
הבהרה שנייה בנושא של תוכנית החומש. עם כל הכבוד להצהרות של שר החינוך והרשות לפיתוח כלכלי, אבל באחת הישיבות עם מר עבדאללה חטיב, העברת לנו שמשרד החינוך קולט בלי התוכנית הזאת, 70 מורות בשנה, מורות ערביות מלמדות בשפה הערבית בבתי-ספר יהודיים. אז מה זאת אומרת? תוכנית החומש הזאת, מה, הוסיפה עוד 30 תקן או הוסיפה עוד 100 תקן? גם זאת שאלה למר עבדאללה חטיב, אני רוצה להבהיר.

אנחנו צריכים לסיים ב- 11. אז בואי, שלוש דקות אני נותנת לכל אחד.

ורק הערה אחת, שאנחנו כעמותת נשים נגד אלימות מנהלות - - -

כל אחד רוצה לדבר וכל אחד מרחיב. אז אני מבקשת, אתה דיברת, אדוני, אני נורא מצטערת. אתם צריכים לעזור, כולם.

מנהלות אתר לאקדמאיות ערביות שמשתתפות בהן 2,000 אקדמאיות ערביות. עשינו סקר לנשים שהן עם תעודת הוראה, 80% מהנשים הערביות שעם הוראה, הן כן רוצות לעבוד במשרד החינוך בבתי-ספר יהודי, והן מוכנות ואני יכולה לתת לך שמות עם מספרי טלפון להתקשר אליהן.

תודה גברתי. רועי אסף מהרשות לפיתוח כלכלי, משרד ראש הממשלה.

שלום, תודה רבה על הדיון. אני חושב שיש בעיה בדיון שלצורך העניין אתם מעלים פה שותף שלא נמצא, שהוא המועצה להשכלה גבוהה. יש מדיניות של ניהול של תארים ומה אנשים לומדים ואיך הם לומדים ומה רמת התארים ואתם למעשה ממקדים כל פעם את הדיון שם והמועצה להשכלה גבוהה לא נמצאת. אנחנו, משרד ראש הממשלה, גם עם משרד החינוך וגם עם המועצה להשכלה גבוהה, נדרשנו לעניין הזה. אנחנו מפעילים את תוכנית חינוך לקריירה כעת במשרד החינוך ובעתיד במועצה להשכלה גבוהה, כיוון שאנחנו מסכימים שהיצע המורים מהמכללות הוא גדול מדי.

אבל מה התשובה שלך לגבי ההערה שניתנה כאן וחזרה וניתנה כאן לגבי כניסת הסף, דרישות הסף למכללות.

אני מסביר עוד פעם, דרישות הסף זה לא אחריות של משרד ראש הממשלה. המועצה להשכלה גבוהה, יש מועצות של פרופסורים שקובעים את דרישות הסף ומאשרים.

לא הזמנו את המועצה להשכלה גבוהה?

משרד החינוך זה המועצה להשכלה גבוהה.

לא. לא נכון. לא.

יושב-ראש המועצה להשכלה גבוהה זה שר החינוך.

את הוות"ת.

אבל אם אתה אומר שזה עולה כל הזמן והם לא נמצאים, מה אני צריך להבין מזה?

לא, אדוני. אנחנו כנראה לא הזמנו משום שהדיון התמקד בנושא של אבטלת מורות.

בתעסוקת מורות.

אני חושבת שאנחנו נקיים ישיבת ועדה בנושא הזה.

כיוון שזמני קצר, אני אנסה פשוט לתמצת את הדברים. גם נשלח לחברת הכנסת זועבי לפני שנה וחצי וגם נשלח לוועדה למעמד האישה, ל- ממ"מ מסמך שלנו שיתעסק בכל תעסוקת הנשים הערביות, מדוע? כיוון שאם יש לי עכשיו בעיה של תחבורה ב- X יישובים ערביים, אז הבחירה הטבעית של האישה הערבייה היא תהיה ללמוד הוראה, כאשר ייתכן מאוד שאם הייתי מסדר לה אוטובוס, היא היתה הולכת לבחור מקצוע אחר. ולכן, צריך, כשמסתכלים על נושא התעסוקה, יש הרבה כלים שעמיתיי במשרד הכלכלה שיושבת משמאלי, מפעילים עם הרשות לפיתוח כלכלי, בשביל לשנות את כיוון הרכבת מההתחלה. אתם עכשיו נמצאים ומתנגשים מול משרד החינוך על בעיה שהיא כבר קיימת. החינוך לקריירה, אתה לא תראה את התוצאה שלו עכשיו, אתה לא יכול לקבל עליו נתונים. אתה תראה אותו בעוד שלוש ארבע שנים.

65 שנה הנתונים אותם נתונים. תגיד לי, הגברת עוד מעט יוצאת לפנסיה, תחכה לגלגול הבא. בסדר, נחכה לגלגול הבא. נחלום בקבר על הישגים.

אני מסביר לך עוד פעם, חבר הכנסת, שהנקודה היא שאתה צריך להסתכל - - -

65 שנה סיפרתם, תפסיק.

הפיתרון הכי מהיר – תוכנית פרישה מוקדמת. תוכנית פרישה מוקדמת שאנחנו הצענו.

יוצאים לפנסיה עוד מעט.

תודה. תודה רבה. אני רוצה לשמוע את יעקוב איברהים מיוזמות קרן אברהם. אני חוזרת ושומעת על היוזמה, בבקשה.

בוקר טוב. אני רוצה להגיד על פרויקט יא סלאם שהוא פרויקט שפועל בשיתוף פעולה עם משרד החינוך מ- 2008, של שילוב מורות ערביות שמלמדות אמנם את השפה הערבית, אבל כן משתלבות. כיום יש 100 מורות שעובדות במספר בתי-ספר, כמעט 200 ומשהו, ובטח הם גם במשרה מלאה.

מה זה השותפות הזאת? משום שהבוקר כבר ישבתי עם השר על הנושאים של המשרד ושאלתי והוא אמר זה של משרד החינוך. מה זה השותפות הזאת, אפשר ברגע ללמוד, פעם אחת?

זה תוכנית שפיתחנו ביוזמות קרן אברהם, אבל כן במשרד החינוך.

ומשרד החינוך מממן אותה?

חלקית, אני לא כל-כך יודע בכמה.

מה זה חלקית? 10%?

מה שהשר אמר הבוקר זה שזה במימון משרד החינוך. אני רוצה ללמוד על התוכנית הזאת. מה זה אומר?

אני לא מדבר על שילוב המורות העתידיות, אני אומר על פרויקט שעובד מ- 2008. למשל, הכשרות והכל שנעשות דרך קרן אברהם, אבל גם, המשכורות והכל דרך משרד החינוך, שהן עובדות, הרבה מהן השתלבו בצורה יוצאת מן הכלל, חלק מהם הפכו אפילו להיות גם מחנכות בתוך בית-הספר, ואנחנו מאוד מברכים על היוזמה הזאת.

ולגבי התוכנית העתידית שלכם, ל- 500, במסגרת התוכנית, ה- 500 מורות, או שזה שתי תוכניות נפרדות?

לא לא, אנחנו התחלנו את זה אבל כנראה שזה, בגלל ההצלחה, החליטו.

בזכות ההצלחה.

בזכות ההצלחה.

אני אתן לך לסכם משום שאנחנו חייבים לסיים, יש פה עוד אנשים שלא דיברו. תודה, תודה, אדוני. חברת הכנסת מיכל רוזין.

קודם כל, אני חושבת שאם מיקוד הנושא היה בנושא אבטלה, אז משרד הכלכלה היה צריך להיות כאן.

משרד הכלכלה כאן.

כאן, אז אני אשמח לשמוע כי מהצגות לסדר שונות ושאילתות וגם דיון בוועדת הכלכלה עם השר בנט, אני העליתי שוב ושוב את הנושא של אבטלת נשים ערביות והוא הכריז מעל דוכן הכנסת במליאה, שבפירוש הנושא הזה הוא הראשון במעלה אצלו, הוא מתכוון להידרש לנושא, יש תוכניות, יש תקציבים, אז נשמח לשמוע על העניין הזה, כי זה הכל קשור אחד בשני.
אני רוצה לשאול, ככה אני שומעת כל הזמן, קודם כל, אני חייבת לומר שאני לומדת פה הרבה על הנושא של תנאי הסף במכללות להוראה. אני חייבת לומר שזה לא רק בעיה של החברה הערבית.

אבל אצלנו כולה.

אין ספק, אין ספק.

זה בסיטונאות.

אני לא בתחרות. אין ספק שהמצב הרבה יותר קשה. אני רק אומרת שטעויות, טעויות כתב של מורות גם אני מזהה והרמה היא לא מספקת בכל.

צריך דיון על האיכות. עכשיו מדברים על הכמות.

בדיוק. לגמרי. ולכן, בדיוק, אני מגיעה לכמות. כי האיכות, אין ספק, היא משפיעה אחר-כך על החינוך וזו סוגיה מאוד חשובה שלא הכרתי מספיק טוב ואני חושבת שצריך להתמקד בה.

הרי את חיה במגזר הערבי לא פחות מהמגזר היהודי.

נכון.

ואת יודעת את זה.

מר עבדאללה חטיב יספר לך על מורים שניגשו לבחינה בעברית, כמה מהם שהצליחו ועברו את הבחינה. אחוז, אולי. מורים.

אבל אני רוצה לשאול בכל-זאת.

מר עבדאללה חטיב גם אחראי על הבעיה.

אני רוצה לשאול בכל-זאת. יש מורות, בואו, אנחנו קצת שופכים את התינוק עם המים. יש מורות מוכשרות, טובות, רציניות, שיכולות להשתלב במגזר היהודי, במערכת החינוך.

תנו לה לדבר. אנחנו רוצים להקשיב לה.

אני מנסה גם לתת לאנשים. קודם הוא אמר שלא נתתי לו כל הזמן ועכשיו הוא מפריע. בבקשה, גברתי.

היא מסיעתו.

בדיוק, הוא מרגיש בחברות שהוא יכול להפריע.

אז באמת, לעניין הכמות. אני אומרת – בואו לא נשפוך את התינוק עם המים ונגיד כל המורות לא מוכשרות, לא טובות, זה לא המצב. יש הרבה מורות מוכשרות וטובות. השאלה היא למה משרד החינוך משלב מורות ערביות, רק להוראת ערבית. עם כל הכבוד, אני מכירה קצת גם את החינוך במגזר היהודי ואני אומרת לכם שחסר הרבה מאוד מורות ומה שעושים בפועל, זה בעצם להביא כל מיני מורות מחליפות, שמעולם לא למדו הוראה, מעולם לא עשו שום הכשרה, הן מגיעות ונהיות מורות במצבים, באמת, אני אומרת לכם, אני לפעמים רואה - - -

אנחנו בתוכנית החומש לא מדברים על שפה ערבית בכלל.

לא, אז אני שואלת שוב – האם אי-אפשר להגדיל את הכמות, כאשר יש, דיברה פה חברת הכנסת על ביקוש והיצע.

5,000 מורות מחסור, בבתי-הספר היהודיים. 5,000.

בדיוק. למה לא משלבים? הרי נשיג בכך שלוש מטרות – גם ניצור מצב שיהיו יותר מורות, שיש ביקוש לכך, במגזר היהודי, גם נוריד את סף האבטלה ואת כמות המובטלות בחברה הערבית וגם ניצור, תסלחו לי, סוף סוף איזה שהוא שילוב של חיים ביחד, שלא יהיה, זה יכול להשיג מטרה עם ערך מוסרי ראשון במעלה, שבאמת ילד ילמד אצל מורה ערבייה, הוא יוכל לקבל גם פן תרבותי, גם פן בהחלט של סובלנות, של להכיר את האחר. אני גרה בפתח-תקווה, עיסאווי גר בכפר קאסם והילדים שלנו נפגשים כי אנחנו חברים, אבל אף ילד לא פוגש ילד ערבי מכפר לידו.

חברת הכנסת רוזין, אני חושבת שאת גולשת מהנושא של הדיון, במובן הזה שאין פה אנשים שיכולים לענות לך על הסוגיה המאוד מורכבת הזאת.

למה? משרד החינוך. תשלבו יותר מורות ערביות.

לא, אני חושבת שזאת שאלה שצריך להפנות לשר החינוך, כי זה עניין של - - -

שר החינוך הודיע שהוא פתוח לעניין והוא בעד.

יש לך אמירה חדה בסוגיה הזו.

בואו נמשיך את הדיון.

יש לך אמירה חזקה.

ברור שזה יהיה קשה, זה תהליך. אבל צריך להתחיל אותו.

תכניסי את זה, שילוב מורות ערביות בחינוך היהודי, נכניס את זה ואני חושבת שזה לא, אין לנו פה אנשים שיכולים לענות על הסוגיה הזאת.

שיהיה חלק. מדינת כל אזרחיה, שנתחיל בשילוב.

בסדר, אז זאת סוגיה שהשר צריך להידרש אליה. אני חושבת שצריך לזמן המשך. אנחנו כרגע בדיון - - -

לדעתי, השר תומך בעניין והבטיח לקדם.

אני חושבת שיש הבדל בין תמיכה והצהרה לבין שילוב בפועל, ולכך אנחנו - - -

בשביל זה אנחנו פה.

בסדר. אנחנו לא בשביל זה פה, אנחנו בשביל לתת דיון מהיר על הסוגיה הזאת של האבטלה בשנת הלימודים הקרובה. אנחנו נמשיך - - -

אבל את האבטלה את פותרת על-ידי מקומות עבודה. יש מקומות עבודה.

מיכל, הנושא הזה הוא נושא של מדיניות והוא נושא של הצהרות והוא נושא של התוויה. זה לא סתם עד היום לא נפתר. אז אם רוצים לבוא ולהעלות את הנושא הזה לדיון, אז צריך להיערך וגם להזמין את האנשים המתאימים. ואנחנו, אני חושבת שכרגע אין לנו מי שיענה על הסוגיה, שהיא מאוד חשובה, מה שאת מעלה אותה כרגע.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה רבה, גברתי יושבת הראש. אני מצטרף לכל הדברים של חברתי, חברת הכנסת רוזין. אני מברך, גברתי יושבת הראש, על ההצעה שלך. אני חושב שכדאי להזמין גם את השר, גם את המנכ"לית. אני חושב שיש רצון טוב, אבל יש המון המון חסמים. אנחנו מדברים על 11,000 מורים ומורות שחסרים במערכת החינוך בכללותה, לפחות 1,000 מורות ערביות יכולות להשתלב בלימודי הערבית, בלימודי אנגלית, בלימודים של מקצועות נוספים.

חשבון.

תועלות מכל הכיוונים. אבל כפי שאמרת, גברתי יושבת הראש, זה נושא לדיון מיוחד. אני מאוד מאוד מקווה שנצליח לקיים אותו ואני חושב שזה מפתח רציני לפיתרון של המון בעיות.

תודה. כמו שאתם יודעים, אני שוב חוזרת ואומרת, על נושאים שהועלו כאן, גם במסגרת המכינה לגבי החברה הערבית, גם אבטלה, גם עבודה, גם מסגרות שעונות וגם הלימות. אנחנו ביום חמישי הקרוב יוצאים לסיור של הוועדה בנצרת. אני אשמח מאוד שתבואו, תשתתפו, תהיו איתנו, נלמד יחד ובאמת נראה איך לקדם את הסוגיות הללו שברוב המקרים, ועלה כאן העניין של תחבורה. אין ספק שנושא של תחבורה, מקרין גם על מקומות עבודה.

היום בבוקר הייתי בפגישה במשרד התחבורה על תחבורה ציבורית כמפתח לתעסוקת נשים בציבור הערבי.

תדע לך ששני הנושאים, הנושא של תחבורה והנושא של אבטלה בכלל ואבטלת נשים בפרט, הוא נושא חד משמעי ואלו נושאים עולמיים שדנים בהקשרים הללו בהיבטים מגדריים. גם כשיש רכב, מי לוקח, וגם מי יכול לצאת. יש מושבים שיש אוטובוס שיוצא בשבע בבוקר, ואין יותר. מי יכול לצאת, מי יכולה לצאת לעבודה, אם היא רוצה להוציא ילדים? זה מאוד מורכב וזו סוגיה שמקרינה גם על האוכלוסייה היהודית וגם על האוכלוסייה הערבית ובאמת כדאי שנידרש לעניין הזה.
אני רק הייתי שמחה להעלות עוד נושא אחד במסגרת מחקר שקראתי לקראת הישיבה היום. הנושא שבחברה הערבית, בהיבטים התרבותיים לרוב המקצועות הנרכשים הם מקצועות של מודלים שנמצאים בסביבה. למשל, מקצוע הרפואה, למשל מקצוע הרוקחות וגם כמובן ההוראה, שדיברנו כאן בהרחבה.
לגבי ההכוונה המקצועית ומודלים לחיקוי, מודלים לחיקוי לבנות הצעירות, לאן אפשר להגיע, איך אפשר להתקדם. אני הייתי מאוד מאוד שמחה, האם המחלקה של הבדלים בין המינים במשרד החינוך נכנסת למגזר הערבי? הייתי שמחה לדעת האם התוכניות הללו קיימות במגזר הערבי. לא רק העניין של הכוונה מקצועית, כן תלמדי טכנולוגי, לא תלמדי טכנולוגי, לגבי העצמת נשים, האפשרות, ההתקדמות, היכולת. האם ילדה, נערה בת 17, 18, יודעת על אפשרויות קיימות במרחב התרבותי, ישראלי וכל מה שפתוח. אני למשל, לא ידעתי שאני יכולה לשרת בצבא בגלי צה"ל. לא ידעתי. מה שהבת שלי יודעת היום, אני לא ידעתי. אז האם הבנות הערביות, הנערות הערביות, בעצם יודעות מה פתוח בפניהן? וזה לא רק הכוונה, זה לא רק הכוונה מקצועית לטכנולוגי או לא טכנולוגי.

זה עיקר העבודה שלנו במסגרת הפרויקט, לפתוח אופק תעסוקתי. מה שאנחנו עושים, שאנחנו נותנים להם גם את חוויית ההצלחה. הם מסיירים בכל מיני מקומות, אם זה במפעלי היי-טק, אם זה באוניברסיטאות, אם זה במכון מחקר, במקומות שונים, על-מנת להראות להם שחוץ מתחום ההוראה יש גם כן מקצועות או אופני תעסוקה עתידיים שמיועדים גם לנשים.

ב- 50 בתי הספר שעשיתם, יש לך תוצאות איך זה השפיע?

אני אומר לך מה שאמר לך רועי, התוצאות – אי-אפשר לראות אותם במיידי. את התוצאות אפשר יהיה לראות אחרי שלוש שנים.

אחרי שלוש שנים, מי תסיים לימודים. אבל ההכוונה, היא בוחרת אחרי י"ב.

אני אומר לך, אם אנחנו היום רואים למשל שאחוז הביקוש למכללות, למכללות, אני רק מכללות שהם שייכים למשרד החינוך, הוא בירידה, משמעות הדבר שהיום אנחנו רואים שהם הולכים דווקא למקומות שהם מקומות אחרים והן הולכות דווקא לאקדמיה והן הולכות דווקא לטכניון והן הולכות דווקא למקומות - - -

אז בעוד שלוש שנים נראה את התוצאות של ההכוונה?

נראה תוצאות.

עכשיו אני רוצה להתחבר למה שאתם התחלתם פה. קודם כל, הפרויקט הזה שאנחנו דיברנו עליו, אנחנו הולכים להרחיב אותו לכל בתי-הספר במגזר הערבי, תוך שלוש שנים. תוכנית החומש שעליה דיבר השר והמנכ"לית הוא לא רק להוראת השפה הערבית. אנחנו לא התייחסנו לנושא של שפה ערבית, אנחנו התייחסנו למקצועות שהם מקצועות מדעיים, אנחנו דיברנו על פיסיקה, על כימיה, על ביולוגיה, על אנגלית, על מתמטיקה, ואין שום בעיה למשרד החינוך, לא היו הנחיות שהן אוסרות על העסקת מורים מהמגזר הערבי, במסגרת בתי-הספר במגזר היהודי. היום אני אומר לכם, הרבה בתי-ספר מהמגזר היהודי פונים דווקא למורות מהמגזר הערבי וחוץ מהתוכנית הזאת, אני רוצה להגיד לכם שלפי הנתונים שקיימים היום במשרד החינוך, מעל ל- 300 מורים מהמגזר הערבי מועסקים במגזר היהודי, לא רק בהוראת השפה הערבית. יש מורים, ואני מכיר מורים למתמטיקה, אני מכיר מורים לאנגלית, אני מכיר מורים למדעים, אבל זה אופן תעסוקתי שהוא - - -

מה אחוז, אני שאלתי שאלה חשובה, לא קיבלתי תשובה. מה אחוז הנכשלים?

אדוני, אתם דיברתם. יש פה שני חברים שלא דיברו, אז אני מבקשת לאפשר לעוד שני דוברים ואנחנו נסכם את הדיון. זיאד מג'אדלה, יושב ראש המחלקה לתכנון ותיאום בהסתדרות המורים, בבקשה.

שלום לכולם, קודם כל אני מברך את היושבת ראש, מברך את חבר הכנסת מסעוד גנאים על עצם קיום המפגש והגשת הבקשה לדיון שהוא לעניות דעתי, כאוב וכואב למורות הערביות ואני חושב שזה פצצת זמן מתקתקת ונזק מצטבר למדינה. ולכן אני רוצה להיות קצת פרקטי ולא לחזור על כל מה שנאמר כאן ונאמרו כאן הרבה דברים שהם מאוד נכונים.
קודם כל, אני חושב שפה זה לא נושא רק של משרד החינוך לבד. פיתרון הבעיה זה כרוך בכמה משרדי ממשלה. אני חושב שפה צריך להיות על הקמת פרויקט משולש, של משרד החינוך, משרד התמ"ת או מה שנקרא היום משרד הכלכלה, משרד המדע והטכנולוגיה ועל הקמת מטה בראשות האוצר ולמציאת פיתרונות לנושא הזה, היות ומשרד החינוך לבד לא יכול לפתור את הבעיה.

קודם כל, הנושא שדובר עליו, על קליטת מורים ומורות ערביים בבתי-ספר יהודיים. בכל הנושאים שיש אפשרות לקלוט אותם, אם זה אנגלית, אם זה מתמטיקה, אם זה מדעים, וכל מה שמשתמע מכך. שנית, נושא של הסבה מקצועית ולכן אני הכנסתי פה גם את משרד הכלכלה. בניית כיתות לימוד, בכדי שזה יביא לצמיחה ולצמצום מספר התלמידים בכיתות ואז נוכל לקלוט גם מורים ומורות חדשים למערכת.

רביעית, נושא הפרישה. היום אנחנו יודעים, מכסות הפרישה השנתיות שמוסכמות עם האוצר זה בסביבות 1,200 – 1,250 פורשים לשנה, כולל המגזר היהודי. אז מתוכם, כמה יוצאים במגזר הערבי? איזה 150 מורים ומורות לפרישה? כמה מכניסים במקומם? 300, בחצי משרה? זה לא יביא לפיתרון הבעיה. אני חושב שפה צריך לפעול.

הם כבר שחוקים.

הם כבר שחוקים. אני חושב שפה צריך לפעול על הקצאת מכסת פרישה בתוכנית חומש למגזר הערבי, לא פחות מ- 300 עד 400 פורשים במגזר הערבי בחמש שנים, אז אתה מפריש פה 2,500 מורים שאתה תוכל להכניס במקומם בתוך פרק זמן של חמש שנים, בין 2,000 עד 2,500 מורים ומורות. והמורים שפורשים, אפשר גם פה לקלוט אותם בחינוך הבלתי פורמאלי.

ושתי הערות, רק בשביל להעיר את עיני החברים הנכבדים שיושבים כאן, למה שנאמר כאן. חבר הכנסת עיסאווי פריג' דיבר על נושא הבחינה בערבית. השאלה פה ואני אומר כאיגוד מקצועי, אם מגישים את בוגר המכללה לבחינה בערבית אחרי ארבע שנות לימוד במכללה, איפה היו כל הזמן, איפה היינו כל הזמן בנושא הזה במכללות? אני לא מדבר על המכללות כאן. אני חושב, זה נעשה רק בכדי להקל על הבעיה לקליטת המורים לשיבוצים במגזר הערבי. מורה שעובר את הבחינה הוא מורה שעובר את הבחינה, מקבל 15 נקודות פור לשיבוצים. אני חושב שפה אחרי סיום ארבע שנים לקיים בחינה, אני חושב שזה עוול לבוגר או לבוגרת. אני חושב שפה צריך לפעול לפני זה. מורה שרוצה להתקבל לעבודה במכללה ערבית, צריך להיות עם מינימום ארבע יחידות בגרות בערבית. לא עם שלוש יחידות.

מורה שלא יודע ערבית והוא סיים מכללה, זה פשע, עוול, אין מילים.

אולי עוד שנייה, ואני מסיים.

אין מילים למה שקורה.

עוד הערה על מה שנאמר כאן.

אולי נעשה כאן דיון משותף עם ועדת החינוך.

אין בעיה.

מחר יש דיון בוועדת החינוך, על החינוך הערבי. נעלה את כל הסוגיות.

עוד הערה, כבד היושבת ראש, הערה קצרה, על מה שנאמר כאן. על מורות שהועסקו ונכון שהן לא מובטלות, במסגרת גנים פרטיים או צילה או תוכנית החומש, וזה נכון ופה הם מקבלות משכורת והן לא מובטלות, אבל מה הנקודה כאן, מה הבעיה כאן? כל המורות שעובדות במסגרות האלה, זה לא נותן להן, לא זכויות סוציאליות, זה לא נותן להן נקודות לשיבוצים, הן לא יכולות להתקבל לעבודה במשרד החינוך. היות ומורה, אחרי סיום לימודים במכללה, שלא עובדת ולא מלמדת באותה שנה, היא מקבלת רק נקודה אחת לשיבוצים, לעתיד, למשרד החינוך. ומורה שעובדת בפועל, היא מקבלת ארבע נקודות. וזה לא נותן לה גם זכויות לשיבוץ עתידי. תודה רבה.

תודה. אנחנו חייבים לסיים. חבר הכנסת חנא סוייד, בבקשה.

גברתי, בקצרה. אני חושב שהתוצאה של רצון הרבה נשים ערביות לצאת וללמוד על-מנת לעבוד, הוא היה בומרנג. היום הפגיעה בתדמית, נשים שחיפשו הגשמה עצמית מוצאות את עצמן מתחננות בשביל לעבוד וזה בומרנג ממש.

אני נכנס בקצרה לפתרונות. אני חושב שההפרדה בתכנים בין החינוך העברי והערבי היא רצויה, אבל ההפרדה בתעסוקה היא פוגעת כי אנחנו רואים שבחינוך העברי יש מחסור, בחינוך הערבי יש עודף היצע וצריך להוריד את המחיצות בין שתי המערכות העצמאיות מבחינת העסקה, על-מנת לאפשר למורים ומורות ערביות ללמד ביולוגיה ומתמטיקה, דברים שלא צריכים רקע תרבותי. יחד עם זה, אני חושב שרק העניין של הסבה מקצועית ייתן פיתרון למצוקה של מורות ערביות. כי אני מעריך כל שנה, על-פי הריבוי הטבעי ותחלופה של מורים, צריך 1,000 מורים ומורות חדשים במערכת החינוך הערבית. פחות או יותר. לפי גידול אוכלוסייה של 3%. מה שקיים היום, יש לנו 11,000. כלומר, אם יש לנו אפס ייצור, צריך 11 שנים בשביל להעסיק את כל ה- 11,000 וזה אבסורד, זה לא ייתכן. ואנחנו לא יכולים להפסיק את הנחשול של עוד מורים ועוד מורות שנכנסים לשוק. כך שאני חושב שהפיתרון האמיתי והיסודי זה הסבה מקצועית. יש לנו, כפי שחושבים שהיום להעסיק רוקחים במקצועות רפואה, כי הם לומדים בכל זאת ויש להם את הידע ויש היצף, יש היצע גדול של רוקחים, אז מחפשים להם עכשיו כיוונים אחרים לתרום מהידע שלהם בכל זאת הם אקדמאים.
אני חושב שצריך לעשות אותו דבר לגבי האקדמאיות והאקדמאים הערבים שרצו להיות מורים, אבל מה אפשר לעשות, הם יכולים לחכות עוד 30 שנה בשביל להיכנס למערכת.
ולסיום, אני רוצה לפנות למר עבדאללה חטיב. כל שנה במחוז הצפון יש מחזה מביש, בתקופת הקיץ. חודש אוגוסט, מקימים, מציבים אוהל לפני משרד החינוך, משרד החינוך בנצרת עלית ובחורות שם הולכות שם ומושפלות. אני מתכוון לכל מילה. מתחננות. אפילו מנצלים אותן. אני חושב שמחובתכם, על-מנת לשמור לפחות על הכבוד של הבחורים והבחורות. לא מספיק שהן מובטלות, הן צריכות גם להתחנן למפקח זה או למפקח ההוא בשביל לקחת עשר שעות לימוד? זה בושה וחרפה. זה מעבר.

אני רוצה לסכם את הדיון.

פתרנו את זה. זה נפתר. הוקם מרכז מידע ולא במחוז, הוקם מרכז מידע במטה בצפון.

ממתי? אני שומעת פה שזה היה באוגוסט האחרון.

זה היה לפני שנתיים. השנה פרסמנו את זה בצורה מאוד אינטנסיבית, כי התמונה שתיאר אותה חבר הכנסת חנא סוייד היא תמונה נכונה, היא תמונה אמיתית ויש לנו אינטרס שאותם מורים ומורות, בעיקר מורות ואימהות, שיקבלו גם כן שירות נאות ויקבלו גם כן מקום שהוא נאות. ולכן הקמנו מרכז מידע בצפון שייתן להן מענה בנושא הזה, עם ניקוד, עם מיקום, והמרכז הזה פתוח כל ימי השבוע, כל המורים יכולים אפילו להתקשר ולזמן, על-מנת לא להמתין.

תודה.

אני רוצה לתת תשובות לחבר הכנסת.

ממש בקצרה, כי אנחנו חייבים לסיים.

אחוז העוברים, זה הכי חשוב.

אני רוצה לתת לך תשובות קצרות. לגבי נושא של ההישגים הלימודיים, מחר אנחנו בוועדת החינוך של הכנסת, מתאר את העלייה בהישגי התלמידים הערביים, הן במבחני הבגרות, הן במבחנים הבינלאומיים והן במבחני המיצ"ב, בראייה שהיא חמש שנים.
בנושא של מבחן הבקיאות. אנחנו מלפני שלוש שנים, אנחנו עשינו מבחן והגדרנו פרמטרים שהם מנבאי איכות למורים במגזר הערבי. דיברנו על ממוצע ציונים ודיברנו על מבחני בקיאות בשפה הערבית למועמדים בהוראה. 50% מהמורים שניגשו למבחן במגזר הערבי, נכשלו.

עליזה, תקשיבי לנתון. נתון מדהים.

50% מהמורים.

50% מהמורות והמורים בוגרי המכללות במדינת ישראל, 50% ערביים, נכשלו בבחינת ערבית. זהו.

בסדר, אנחנו נדון בזה בוועדת החינוך.

נכשלו בבחינה, בוגרי מכללות. זה אות קלון, זה נתון מביש שצריך לחקור אותו לעומק. זה מה שאני חושב. איזה מכללות אלו באים, אני לא יודע.

בנושא של תוספת שעות, אני רוצה להגיד - - -

צריך להבדיל בין מכללות, לא כולם בוגרי המכללות הערביות. יותר בוגרי מכללות יהודיות.

אז צריך לעשות את המחקר הזה ואני אטפל בזה, ועדת בדיקה.

תודה. אני רוצה לסכם את הדיון.

בכל המכללות.

אנחנו מקיימים דיון משותף עם ועדת החינוך בנושא הזה, בבקשה, התכנסנו לשמו של נושא מסוים. אני מאוד מבקשת את שורת הסיום שלך, אדוני.

שני דברים. בנושא של תוספת שעות, אני רוצה להגיד שב- 2010, המשרד קלט כ- 1,800 מורים והיום אנחנו מדברים על 3,000 מורים שנקלטו במערכת החינוך במגזר הערבי וזה בשל תוספת כ- 10,000 שעות, למערכת החינוך במגזר הערבי. אני מציע שעיקר הדיון הזה לא יתמקד רק במשרד החינוך, כי עיקר הבעיה היא לא רק במשרד החינוך. צריך להקים פורום משותף של כל משרדי הממשלה. הבעיה היא בעיה של אקדמאים ערבים. זאת אומרת שחלק מהאנשים שבאים להוראה, הם לומדים תואר ראשון במדעי המדינה, הם לומדים תואר ראשון במשפטים, הם לומדים תואר ראשון בסוציולוגיה, הם לומדים תואר ראשון בהנדסה ולא מוצאים תעסוקה במקומות אחרים ולכן מה הם עושים? הם עושים הסבה במסגרת המכללות ובאים להוראה ולכן הבעיה היא לא רק במשרד החינוך. כלומר, אם אנחנו עושים פילוח לאותם מועמדים ואנחנו רואים שחלקם הם עורכי-דין וחלקם הם רופאים, חלקם הם מהנדסים, חלקם הם סוציולוגים, חלקם שסיימו מדעי המדינה.

אני מכיר עורכי-דין ורופאי שיניים גם עושים את זה.

אבל מי אחראי על קביעת הקריטריונים? זה בסופו של דבר, משרד החינוך. גם אם זה המועצה להשכלה גבוהה. אתם אחראים.

ולכן ההצעה להקים מין פורום שיטפל בנושא של האקדמאים במגזר הערבי, כולל מורים היא ההצעה הנכונה שיכולה גם לבנות תוכנית אסטרטגית לחמש-שש שנים, על-מנת לקלוט יותר אקדמאים מהמגזר הערבי. הן במשרד החינוך והן במשרדי הממשלה השונים.

תודה רבה. אני רוצה לסכם את הדיון. אתה רוצה לסיום? בבקשה.

כן, רק הערה. בטח לא היו לנו ציפיות שפה אנחנו נפתור את הבעיה.

אתם הערב יושבים עם השר.

כן, כן, היום אנחנו עם השר ומחר גם בשעה תשע יש דיון בוועדת החינוך על כל העניין של החינוך הערבי. אבל הייתי אומר לפחות שהכיוון יהיה נכון לפתור את הבעיה. לכן אני דורש, אני רק מבקש מהוועדה שיהיה גם דיון המשך שנעקוב אחרי מה שנאמר פה, בעניין הזה, להתמקד בעניין אבטלת המורות הערביות, למרות שהעניין הזה קשור בהרבה דברים והוא מערכתי. אבל נתמקד בעניין הזה ושיהיה דיון המשך.

תראה מה כרגע סיכמנו. אני חייבת לומר לך שהנושא הזה וחברת הכנסת זועבי מלווה אותנו באמת מתחילת העבודה בוועדה ועוד קודם והיא עדה לכך, הנושא הזה הוא חשוב מאוד, גם לחברה הערבית ובטח לחברה היהודית ובטח להמשך החיים המשותפים כאן. נשים ערביות מרוצות יקרינו בכלל על סביבת עבודה ועל חינוך ילדים לאין שיעור ואני מחויבת לנושא הזה. אין בכלל דיון בעניין הזה ואתם יודעים שהנושאים הללו מעסיקים את הוועדה שלנו ואנחנו נמשיך. אני לא רואה בדיון הזה, דיון מזדמן אלא אני באמת רואה שהוא פותח סדרה של המשכיות.
אבל מה שאני כן מבקשת מכם, כי הנושא הזה, אתם מקדמים אותו גם בבמות אחרות, אני באמת חושבת שצריכה לקום ועדה משותפת. כלומר, אם רוצים לעשות פה שינוי והרחבה של נושאים ומקצועות, זה הרבה מאוד נושאים תרבותיים שצריך לפעול בתוך המרקם החברתי המאוד מיוחד, גם של החברה הערבית אבל גם של נשים בחברה הערבית. אז אנחנו נסכם את הדיון שכרגע עלה.

הוועדה סבורה שבעיית האבטלה הגבוהה בקרב מורות ערביות קשורה קשר ישיר לבעיות התעסוקה של נשים ערביות בכלל ואנחנו נידרש לנושא בעקביות.

הוועדה תזמן את שר הכלכלה לדיון בהרחבת עיסוקים מקצועיים לנשים ערביות.
הוועדה תקיים ביום חמישי הקרוב סיור בעיר נצרת כדי להיפגש עם ארגוני הנשים בשטח וללמוד על הבעיות עמן מתמודדות נשים ערביות גם בנושא תעסוקה וגם בנושאים נוספים.
הוועדה מברכת על תוכנית החומש של משרד החינוך לשילוב מורות ערביות בבתי-הספר היהודיים ומבקשת משר החינוך לבחון אפשרויות להרחיב את מספר המסלולים שבהם מורות ערביות ישולבו בבתי-ספר יהודיים ותזמן את שר החינוך להמשך דיון בנושא הזה.

הוועדה סבורה שהכוונה מקצועית ממוסדת בבתי-הספר חשובה ביותר להשתלבות בשוק התעסוקה ומבקשת ממשרד החינוך לבדוק כיצד ניתן להרחיב אותה לבתי-ספר ערביים כבר בשנה הקרובה.

הוועדה תקיים ישיבה משותפת עם ועדת החינוך בהשתתפות המועצה להשכלה גבוהה, בנושא תנאי קבלת מורים ומורות למכללות להכשרת מורים ובסוגריים אני כותבת לעצמי ש- 50% מהמורות שנכשלות במבחן בערבית זה רמזור אדום לכולנו.

תודה רבה, אדוני, על זימון הדיון. אנחנו נמשיך לעסוק בנושא. תודה לכולם, יום נעים.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:20.>