ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 27/06/2013

חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג-2013

פרוטוקול

 
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

<פרוטוקול מס' 90>
מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, י"ט בתמוז התשע"ג (27 ביוני 2013), שעה 13:00

<סדר היום:>
<הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג 2013>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר

גילה גמליאל
משה גפני

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

מיקי רוזנטל

<מוזמנים:>
יוגב גרדוס - רכז מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

יואל בריס - היועץ המשפטי, משרד האוצר

איל אפשטיין - אגף התקציבים, משרד האוצר


<ייעוץ משפטי: >
שגית אפיק

<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
ס.ל., חבר המתרגמים

<<הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג 2013>>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאחר שמשרד האוצר עשה באמת השנה שינויים, וצריכים לשבח אותם בעניין, אז יואל גם יסביר אותם.

<משה גפני:>
אבל יצטרכו גם לנזוף בהם. גם לנזוף בהם או רק לשבח אותם?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לנזוף? אנחנו כל הזמן נוזפים, יש חריג, מה שנקרא.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, החוק הזה רטרואקטיבי. אני שואל ברצינות, איך יכול להיות רטרואקטיבי?

<שגית אפיק:>
זה לא רטרואקטיבי.

<יואל בריס:>
חבר הכנסת ליצמן, אני אסביר גם לגבי סעיף התחולה הרטרואקטיבית, הכול בעתו. אני אתחיל קודם כל בלמקם את הדבר הזה, מה התהליך החשוב שאנחנו עושים כאן.
חוק יסוד
משק המדינה קובע שתקציב המדינה ייקבע בחוק. המשמעות של הדבר היא שיש חוק שעובר את כל תהליכי החקיקה הרגילים בכנסת, שלוש קריאות. למרות שרוב רובו של החוק הוא טבלאות של מספרים, טבלאות המספרים האלה קובעות את מסגרות התקציב לממשלת ישראל לשנת התקציב הרלוונטית. זה האירוע שבו הממשלה מגיעה אל הריבון, אל הכנסת, ואומרת 'אנחנו פועלים מכוח אמון הכנסת', כך פועלת הממשלה, במסגרת זאת אנחנו מקבלים את הנחיית הכנסת לגבי התקציב שאנחנו גיבשנו במסגרת סדרי עדיפויות ותכניות הפעולה של הממשלה. סדרי העדיפויות של הממשלה ותכניות הפעולה של הממשלה משתקפים בסופו של דבר בסדרה של מספרים, שזהו ספר התקציב.

בפתח חוק התקציב יש את מה שאנחנו קוראים החלק המילולי, שהוא למעשה מבאר, או נותן תוכן למספרים האלה. הוא אומר מה הוא המספר הזה שמופיע בעמוד כך וכך ובטור כזה וכזה, מה המשמעות של המספר הזה, ואת זה קובע החלק המילולי של חוק התקציב.

עוד מעט אני אכנס ואקרא אותו, כפי שאנחנו עושים בשנים האחרונות, רק לפני כן אני אגיד שני חידושים שקרו השנה. קודם כל לקחנו את חוק התקציב, לראשונה מזה שנים רבות, לפחות 20 שנה, את זה אני יודע כי זה מספר השנים שאני בשטח - - -

<ראובן ריבלין:>
מ-84', כשהתחיל חוק ההסדרים.

<יואל בריס:>
יכול להיות. אגב, בשביל הקוריוז, בהצעת חוק ההסדרים הראשונה לא תמצאו את הצעת החוק בספרי הצעות התקציב, פשוט הכניסו את כל חוק ההסדרים בתוך החלק המילולי של חוק התקציב. אנחנו כמובן מאז לא נוהגים כך, אבל כך זה היה בשנת 85'.

<קריאה:>
מאז גדלנו.

<ראובן ריבלין:>
אבל אל תדאג, כבר בחוק ההסדרים הראשון שחל הכניסו את כל הרפורמה באנרגיה ו - - -

<יואל בריס:>
לראשונה מאז, לפחות אני יודע על 93', אז אני הגעתי לממשלה, אבל כנראה שבאמת לראשונה מאז 84', נעשה מעבר של נוסח החוק, נעשתה בדיקה קפדנית של הנוסח, כדי שהוא יהיה באמת תואם. הדבר השני, וזה לראשונה מאז אלפיים שנות גלות, אנחנו מדפיסים את זה במתכונת של הצעת חוק רגילה במערכת רשומות על הדפים הכחולים עם דברי הסבר. אני, אגב, מציע, אם יורשה לי, לקרוא את דברי ההסבר, הם באמת נותנים ביאור למבנה התקציב בצורה יותר נרחבת למי שירצה להעמיק בכך. זה באמת פרויקט גדול. אני משבח גם את משרד המשפטים ששיתפו פעולה וגם עורך דין אלעזר במברגר, מלשכתי, בהכנת הפרויקט הזה, שעל הדרך, כשעשינו עוד כמה דברים, בלחץ זמנים לא מבוטל, נעשה גם הדבר הזה.

אני לא יודע אם להתחיל להקריא את הסעיפים, או קודם כל אני אעשה מעבר על המבנה. סעיף 1 יהיה סעיף ההגדרות. עוד דבר שהוא ייחודי השנה, כיוון שאנחנו מדברים בתקציב דו שנתי, אז כל סעיף בהמשך יופיע פעמיים, פעם אחת לגבי שנת 2013 ופעם לגבי שנת 2014. אז סעיף 2 מדבר על תקציב ההוצאה לשנת 2013 וחלוקתו וסעיף 3 ידבר על שת 2014, כאשר תקציב ההוצאה למעשה קובע את תקרת ההוצאה שמותר להוציא במזומן בכל אחת מהשנים ואיך הדבר הזה מחולק כלפי מטה, לפי חוק יסודות התקציב. זה מופיע בשלוש רמות, כל התקציב בנוי ומאושר בכנסת בשלוש רמות, רמת סעיף, שהיא כעיקרון מתייחסת למשרד ממשלתי או לנושא רוחבי, כדוגמת החזר חובות או דברים מסוג זה, מתחת לסעיף יש את תחום הפעולה, מתחת לתחום הפעולה יש את התכנית ומתחת לתכנית יש את התקנה, שזה למעשה מינהל שהוא לא בחוק הראשי, שהוא כבר נקבע בידי שר האוצר והוא מנוהל כעניין - - -

<משה גפני:>
למה יש דפים ריקים בתקציב הזה?

<יואל בריס:>
עוד רגע אני אתייחס גם לזה. זה קשור לפרויקט אחר שהוא פרויקט חריש עמוק, שהוא שינוי מבנה התקציב, שאותו יותר מתאים שיציג איל אפשטיין, אגף התקציבים, אבל על הדרך במהלך השנים האחרונות נעשה פרויקט מאוד גדול - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא היום, לזה צריך מצגות.

<יואל בריס:>
נעשה פרויקט מאוד יסודי של שינוי המבנה הזה, כך שהוא יהיה אחיד בכל משרדי הממשלה ויהיה לו גם היגיון מובנה, שלא במקום אחד משהו יופיע כתקנה ובמשרד אחר משהו שהוא אנלוגי לחלוטין מופיע כתחום פעולה. ממש לא היה סדר אחוד בכל הדברים האלה וזה הסדר שעשה אגף התקציבים, ואני מבין שהם מתכוונים להציג על זה מצגת מלאה ושונה.

סעיפים 4 ו-5 מדברים על הוצאה מותנית בהכנסה. הוצאה מותנית בהכנסה, שוב, יש גג של ההוצאה, תקרת הוצאה לכל סעיף, אבל לצד התקרה יש עוד תנאי, הסכום הזה יכול לצאת, אל"ף, עד לסכום התקרה וזה לא יעבור, אבל חוץ מזה הוא מותנה בכך שיש הכנסה בצדה. כאשר יש הכנסה ואנחנו עדיין מתחת לתקרה אז יש אפשרות להוציא הוצאה ואלה סעיפים 4 ו-5. 4 מדבר על התקרה המותנית בהכנסה לגבי שנת 2013 ו-5 תקרת ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא סעיף מול סעיף, זה באופן כללי, לא?

<יואל בריס:>
יש סעיפים מוגדרים שכתוב עליהם סעיף הוצאה מותנית בהכנסה. אז יש סעיפים מסוימים שיש בהם הוצאה מותנית בהכנסה ואלה סעיפים 4 ו-5, שאחר כך גם נקריא את פרטיהם. כרגע אני עושה overview למבנה ואחר כך ניכנס לדברים.

סעיפים 6 ו-7 מדברים על שיא כוח אדם. שיא כוח אדם, בניגוד למספרי התקציב שמדברים על זרם, כלומר כמה כסף אני מוציא בשנה מסוימת, שיא כוח אדם לא מדבר על זרם, אלא על מצבה, מצבת כוח האדם, מה הוא מקסימום מספר התקנים שיכול להיות בכל סעיף וסעיף. תקני כוח אדם אלה פשוט ראשים של אנשים שעובדים בכל משרד ומשרד, בכל נושא ונושא, זה שיא כוח האדם. שוב, סעיף 6 מתייחס ל-2013, סעיף 7 מתייחס ל-2014.

סעיף 8 מתייחס למפעלים העסקיים, גם לגבי שנת 2013, גם לגבי שנת 2014. מפעל עסקי מוגדר כיחידה ממשלתית שהרוב הגדול של ההוצאות שלה הוא הוצאה מותנית בהכנסה. דוגמאות מובהקות לכך, למשל המדפיס הממשלתי, שזו יחידה ממשלתית שמקבלת הזמנות ועבודות הדפסה ומוציאה אותן. בתי החולים הממשלתיים, חבר הכנסת ליצמן אולי מכיר אותם, הם מפעלים עסקיים שזו דרך הפעולה שלהם, יש להם הוראות מיוחדות. מפעלים עסקים בסופו של דבר הם הגופים שתקציב המדינה או הכנסת מצביעה עליהם שהם מפעלים עסקיים.

סעיף 9 מדבר על עניין ספציפי. יש הוראות בחוק יסוד: משק, בחוק יסודות התקציב. חוק יסודות התקציב הוא החוק שקובע את דרכי התפעול של התקציב משנה לשנה, הוא חוק שיש לו את כל הפירוט הטכני לגבי איך פועל תקציב וסעיף 9 הוא חריג ייחודי לעניין של שימוש ברזרבה כללית. בדרך כלל השימוש ברזרבה הכללית נעשה דרך ועדת הכספים, כמו שאנחנו מכירים. יש רזרבות כלליות שהולכות למטרות מסוימות, קרי - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסעיף הזה, כמה יש ברזרבה הכללית?

<יואל בריס:>
כמה יש ברזרבה הכללית כולה? זה ודאי יגיד אגף התקציבים.

<יוגב גרדוס:>
המספר מופיע, קצת מעל ל-7 מיליארד.

<יעקב ליצמן:>
וכמה השתמשתם כבר? לא צוחק, השתמשתם כבר.

<ראובן ריבלין:>
- - - למשרד הביטחון.

<יעקב ליצמן:>
עוד יותר, עוד כמה דברים. עכשיו זה במשא ומתן ל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, מתוך זה נצטרך לקחת 3 מיליארד אלינו.

<יואל בריס:>
אני מדבר עכשיו לגבי הרזרבה הכללית לעניין מאוד ספציפי. יש יחידות במשרד ראש הממשלה שאין להן תקציב גלוי, הן פועלות מכוח רזרבה דרך משרד ראש הממשלה. כל ההוראה היא שלעניין הזה, במקום שזה יגיע לוועדת הכספים זה מגיע לוועדת החוץ וביטחון.

<יעקב ליצמן:>
כמה השתמשתם ברזרבה כבר?

<יואל בריס:>
רזרבה השנה? אין תקציב השנה, אז - - -

<יעקב ליצמן:>
אבל כמה הבטחתם?

<ראובן ריבלין:>
הוא לא יודע.

<יואל בריס:>
אני לא יודע את המספרים.

<יעקב ליצמן:>
אין אף אחד, כולם הלכו. מי מהאוצר? אגף התקציבים, מישהו כאן?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק רגע, יוגב, כמה מתוך הרזרבה הזו היא רזרבה אמיתית וכמה זה רזרבה חסויה, מה שנקרא?

<יוגב גרדוס:>
כל מה שיואל בריס אומר זה שהנושאים האלה, אי אפשר לדון בהם בפורום הזה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מסכים, לכן שאלתי כמה מתוך זה - - -

<יוגב גרדוס:>
אני לא יכול לציין את המספר כרגע.

<יצחק כהן:>
למה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אל תגיד לי את הרזרבה החסויה, אני שואל כמה הרזרבה הלא חסויה.

<יוגב גרדוס:>
אחד מגלה את השני, וחוץ מזה, מדובר ב- - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בערך, הערכה. רק שיהיה לנו מושג.

<יעקב ליצמן:>
לא ביקשנו נושאים, ביקשנו סכום.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תן הערכה, שנדע - - -

<יוגב גרדוס:>
הרוב המכריע, מעל 90%.

<יואל בריס:>
סעיף 10 מדבר על רזרבת ההתאמות, שזה סעיף שקיים רק במצב של תקציב דו שנתי, אז יש במעבר משנה לשנה גם רזרבת התאמות.

סעיף 11 מדבר על תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2013 ו-2014, כאשר על פי חוק יסוד: משק המדינה אנחנו מחויבים להציג גם את תחזית התקבולים והמלוות לכל אחת משנות הכספים, אז סך הכול כאן אנחנו מפנים לתוספת שבה זה נמצא.

וסעיף 12 מדבר על תחזית הסכומים שלא ייגבו בשל הטבות מס, שגם הוא מופיע בתוך טבלאות המספרים.

עכשיו אני מגיע לסעיפים 13, 14 ו-15 שהודפסו בטעות בפונט קטן, ועל כך התנצלות. הם הודפסו בפונט של דברי ההסבר, למרות שאלה סעיפים עיקריים. סעיף 13 מדבר על הכפיפות לחוק יסודות התקציב. אני אסביר למה הוספנו את הסעיף הזה. תמיד חוק התקציב היה כפוף לחוק יסודות התקציב ולא עלתה שאלה כמובן האם בכך שבתחילת השנה הטבלאות נראו בצורה אחת ובסוף השנה הן נראו בצורה אחרת, מה שאנחנו קוראים תקציב על שינוייו. הסיבה שהכנסנו את זה השנה לתוך החלק המילולי היא בגלל, כמו שנראה כשנקריא את הסעיפים עצמם, שהסעיפים עצמם כוללים עכשיו את החלוקה בין תקציב רגיל לתקציב פיתוח, כי החלטנו שזה דבר שלפי המבנה של חוק יסודות התקציב ראוי שחברי הכנסת יראו אותו בתוך החלק המילולי, שכבר יהיה ברור להם איזה חלק הוא תקציב רגיל, איזה חלק הוא תקציב הפיתוח. כיוון שגם המספר הזה עשוי להשתנות במהלך השנה, היחס בין התקציב הרגיל לתקציב הפיתוח, לכן הוספנו את סעיף 13.

סעיף 14 מדבר על תחולה. חבר הכנסת ליצמן, לשאלתך. אנחנו נמצאים במה שנקרא תקציב המשכי לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה. חוק יסוד: משק המדינה אומר שכאשר אנחנו נמצאים בוואקום, למעשה הממשלה כביכול הייתה אמורה להיכנס לשיתוק גמור כי היא לא יכולה לפעול בתקציב בלי לקבל את אישור הכנסת, אבל אין תקציב כי, כמו שאנחנו יודעים, הכנסת הקודמת התפזרה בלי לאשר את התקציב לשנת 2013, לכן כדי להשלים את הוואקום הזה יש הוראות בחוק יסוד משק המדינה, מה שקרוי 1/12, שעל פיו אנחנו פועלים. בסופו של דבר כשאנחנו נחיל את מספרי התקציב אנחנו נחיל אותם על כל שנת 2013. משמע אם יש משרד, לצורך העניין משרד הבריאות, רק לשם הדוגמה, שהוציא - - -

<יעקב ליצמן:>
אני כבר לא שמה.

<יואל בריס:>
אני יודע, אבל רק לשם הדוגמה, או משרד האוצר, אם נרצה, יש לו סכום שבסופו של דבר מותר לו להוציא בשנת 2013, ולעניין הזה ייספרו הסכומים שהוא הוציא מתחילת השנה וכל השנה כולה אסור לו לעבור את הגג שקבוע במספרי התקציב.

<יעקב ליצמן:>
אדוני, עם כל הכבוד, מי מהאוצר, אמרת?

<יואל בריס:>
יוגב גרדוס. גם אני ממשרד האוצר.

<יעקב ליצמן:>
לא, אני מדבר על אגף התקציבים. אתה יודע שאתה ב-1/12 לא תוציא אגורה אחת מהרזרבה, ולכן כל מה שהיה עד עכשיו זה רק מהמאושרים לתקציב המופיע ולא שום דבר מהשינויים, בשום דבר לא נגעת. אני אגיד לך יותר מזה, אסור היה לך לנגוע בזה, כי זה רק 1/12, מה שכתוב. לכן אתה לא יכול לבוא עכשיו, עם כל הכבוד, ולהגיד שבחצי השנה שנותר - - -

<עפר שלח:>
אבל אם הייתה התחייבות על הרזרבה ואם הייתה רזרבה מיועדת, אתה יכול להוסיף - - -

<יעקב ליצמן:>
כן, זה אל"ף. בי"ת, תסמוך על האוצר, הם לא נותנים את הכסף הזה, הם הולכים להרוויח את הכסף הזה לשנת התקציב 2013 מעבר למה שדובר כאן. את זה אני יודע. זה יכול להיות מיליארדים שאנחנו לא יודעים.

<יצחק כהן:>
95% מה - - -

<יעקב ליצמן:>
אם הרזרבות זה הרבה כסף והם מחלקים רק 1/12, ברזרבות הם לא נוגעים, הם לא יכולים לנגוע ברזרבות ב-1/12, זאת אומרת הכסף הזה נשאר והם לא הולכים להוציא בחצי השנה רזרבות על כל השנה.

<מיקי רוזנטל:>
למה אנחנו לא יכולים לקבל את הנתון הזה?

<יעקב ליצמן:>
הוא לא ייתן לך את זה.

<מיקי רוזנטל:>
למה?

<יעקב ליצמן:>
ככה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
של הרזרבה? אבל הסבירו לך.

<יעקב ליצמן:>
אני מדבר על מה שכן מותר להוציא ועל מה שמותר לדבר, מה שאפשר לדבר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני אומר שוב, בחלק האחד, בוא נאמר ככה, מאחר שאנחנו בוועדה משותפת בנושא של תקציב, אז אחרי שנהיה שם אני מקווה שיהיה לי מושג ב - - -

<יעקב ליצמן:>
אבל, ניסן, לא מדברים על אותו דבר. אתה מדבר על דברים שלא מדברים, אני לא מדבר על זה, אני מדבר כרגע על מה שכן מותר לדבר. אני אומר שיש תקציבים לכל משרד ברזרבות, יש דבר כזה, ב-1/12 לא מוציאים משם, כי לפי מה שאיציק אומר לי - - -

<יצחק כהן:>
95%.

<יעקב ליצמן:>
לא, פחות. לא משנה, את זה לא מוציאים, לא נוגעים בזה, ואגב, זה האוצר, תסלח לי, במרכאות, "גונב" מהמשרדים, הוא לא נותן להם את זה בסוף, הוא משאיר, כאילו 'לא הוצאתם את זה, הסתדרתם בלי זה?', קל וחומר השנה, שהתחלפו שרים, אז בטח הוא יעשה אותו דבר. אז שאלתי אם זה מה ש - - -

<יוגב גרדוס:>
בתקציב המדינה קיימים שני סוגי רזרבות. רזרבה אחת היא רזרבה להתייקרויות, היא קבועה כאחוז מהתקציב - - -

<יעקב ליצמן:>
לא מדובר על זה, זה מחויבים.

<יוגב גרדוס:>
והרזרבה השנייה היא הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה. שתי הרזרבות האלה ברוב המכריע של השנים משוחררות בסוף השנה לצרכים של התייקרויות ושל החלטות שהתקבלו במהלך השנה על ידי הממשלה והכנסת, בגין אותן החלטות.

<יעקב ליצמן:>
או לגרום לשרים להצביע בעד.

<יוגב גרדוס:>
לכן אין לזה משמעות, ה-1/12, שאני מקווה, אם הכול יילך כשורה, יפסיק לחול ב-1 באוגוסט, וגם ככה בכל מקרה לא היה צורך להשתמש ברזרבות האלה עד סוף השנה ולכן אין - - -

<יעקב ליצמן:>
למה? כל שנה יש לכם כספים מחויבים ואתם בודקים את זה ב-1 בפברואר או מרץ - - -

<יואל בריס:>
כספים מחויבים זה סיפור אחר.

<יוגב גרדוס:>
העודפים זה סיפור אחר. העודפים יועברו למשרדים, כשיועברו, הם יועברו לאחר שהתקציב יאושר, אנחנו לא יכולים להעביר עודפים עד שאין אישור תקציב. אני מסכים ש-1/12 פוגע בעבודת הממשלה. עמדתנו היא תמיד שרצוי לעבוד בתקציב רגיל ולא ב-1/12, אבל בשביל זה צריך לאשר את התקציב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב.

<יעקב ליצמן:>
לא ענית על השאלה, אבל לא משנה.

<יואל בריס:>
אז אחרי שהצגתי את המבנה, שהיה חשוב לי מאוד, רק שנדע איפה אנחנו נמצאים, אני אקריא:
(מקריא)
"הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג-2013.

"הגדרות. 1. (א). בחוק זה –

" "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

" "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;" כשאמרנו שתחום פעולה זה הדבר שניתן רק לסעיף.

" "שנת הכספים 2013" – התקופה המתחילה ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) ומסתיימת ביום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013);

"שנת הכספים 2014" – התקופה המתחילה ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) ומסתיימת ביום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014);

" "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתכניות לפי הצורך;", כאשר אמרנו, תכנית זו הרמה השלישית של התקציב.

" "תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.

"(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.

"תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2013 וחלוקתו. 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2013 סכום של 395,032,948,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2013), המורכב מתקציב רגיל בסך 279,845,639,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 115,187,309,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2013 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת הראשונה, בטור השני שכותרתו "הוצאה".

<גילה גמליאל:>
סליחה, רק אם אתה יכול להסביר לנו, כי גם אני וגם ניסן פה לא ממש מכירים את המונחים. מה זה תקציב רגיל ומה זה תקציב פיתוח וחשבון הון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, תקציב פיתוח יודעים, מה זה חשבון הון.

<איל אפשטיין:>
אם אתם רואים, התקציב נחלק לשלושה חלקים. התקציב הרגיל הוא התקציב של משרדי הממשלה שלמעשה משקף, על סמך חוק יסודות התקציב, תקציב לשנה אחת, והוא בדרך כלל לא משקף התחייבויות רב שנתיות ולכן מפה אתם מכירים את מנגנון העודפים שנמצא בתקציב. למעשה תקציב המדינה הוא על בסיס שנתי וגם המסגרות הפיסקאליות הן על בסיס שנתי ויש סמכות לשר האוצר להעביר עודפים משנה שוטפת לשנה עוקבת. זה התקציב הרגיל. כפי שאתם יכולים לראות אותו, הוא נקרא חלק א', תקציב רגיל, והוא מחולק פה באמת לרובריקות שונות כמו ממשל ומינהל, ביטחון, רשויות מקומיות, משרדים כלכליים וכדומה.

תקציב הפיתוח, שלמעשה זה חלק ב' שמונח לפניכם, הוא מגלם תקציבית פרויקטים רב שנתיים. לדוגמה בינוי כיתות לימוד בחינוך. בדרך כלל בינוי כיתת לימוד נמשך כשלוש שנים ולמעשה התקציבים האלה מאופיינים בהרשאה להתחייב. מה זה אומר הרשאה להתחייב? הרשאה להתחייב למעשה משקפת את עלות הפרויקט בכללותו, ומכיוון שהפרויקט חוצה את שנת התקציב יכול החשב באותו משרד להתחייב בעבור בניית כיתת לימוד בהיקף מסוים. תקצוב המזומן באותו סעיף יתוקצב בהתאם ללוח הסילוקין, או בהתאם לתזרים המזומנים של בניית הכיתות. זאת אומרת אנחנו משלבים פה אלמנט של תכנון רב שנתי והתקצוב השנתי בהתאם לפריסת התשלומים.

<יעקב ליצמן:>
גם כבישים זה אותו דבר.

<איל אפשטיין:>
נכון, גם כבישים. כבישים זו דוגמה יותר טובה, כבישים זו דוגמה מצוינת לכך שאנחנו באמת משלבים בין התקציב השנתי לתכנון רב שנתי.

והחלק האחרון שלמעשה זה תשלום החובות של מדינת ישראל, סעיף 84. סעיף 84 זה החזרי הקרן של מדינת ישראל. החוב נחלק להחזרי קרן והחזרי ריבית.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה נקרא חשבון הון?

<איל אפשטיין:>
כן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, אם ככה זה ברור.

<יצחק כהן:>
כמה הריבית?

<איל אפשטיין:>
אני אסביר למה אנחנו מחלקים בין החזרי קרן להחזרי ריבית?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רב יצחק יודע את זה.

<יצחק כהן:>
לא, כמה ריבית?

<קריאה:>
אבל אנחנו לא יודעים.

<קריאה:>
יש פה הרבה פרטים חדשים.

<גילה גמליאל:>
לכן שאלתי, לצאת מנקודת הנחה שכולם לא - - -

<איל אפשטיין:>
תשלום ריבית ועמלות. תשלומי הריבית בשנת 2013 עומדים על כ-40 מיליארד שקל. תשלומי הקרן בשנת 2013 עומדים על כ-95 מיליארד שקל. את החוב אנחנו מחזירים להחזרי קרן ל - - -

<יצחק כהן:>
זה לא מסתדר במספר פה, דרך אגב. אם אמרת פה 115 מיליארד, שני המספרים ביחד זה כבר 130 מיליארד.

<איל אפשטיין:>
לא, תשלומי הריבית והעמלות נמצאים בתוך חלק א', בתקציב הרגיל.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רגע, אתה מדבר כרגע רק על החוב, שאתה מחלק אותו לשנה הזו? לא את החוב הכולל?

<איל אפשטיין:>
אני מסביר עכשיו הסבר כללי איך החוב מתחלק ולמה הריבית נפרדת מהקרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, אבל החוב הכולל הוא הרבה יותר גדול.

<איל אפשטיין:>
לא, זה לא החוב הכולל. החוב הכולל של מדינת ישראל עומד על כ-73% אחוזי תוצר, התוצר החזוי לשנת 2014 הוא כטריליון שקל. זה אומר שסך החוב של מדינת ישראל הוא כ-700 מיליארד שקל. כשאנחנו מסתכלים על החזרי החוב של מדינת ישראל, הם מתחלקים לשני חלקים, החזרי קרן והחזרי ריבית. החזרי הקרן הם למעשה מחזור, זו הלוואה שלקחה המדינה, בעיקר משוק מקומי באמצעות הנפקת אגרות חוב. למה אנחנו קוראים לזה מחזור? כי אין לזה עלות כלכלית. לקחתי שקל קרן וכנגד אני מחזיר שקל קרן. החזרי הריבית משקפים את העלות הכלכלית בגין ההלוואות. לדוגמה, אם הריביות שלנו תעלינה, אז החזרי הריבית יהיו גבוהים יותר. בלי תלות בגודל החוב.

<יעקב ליצמן:>
אז איך יכול להיות שבארבע שנים שכאילו לא ידעו מה החוב, מה הגירעון? איזה ריבית שילמנו? על מה שידענו או על מה שלא? כי אם שילמתם - - -

<עפר שלח:>
לא, הריבית זה הריבית שגייסת.

<יעקב ליצמן:>
לא, זה הלוואות, משלמים ריבית על זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תנו לו לסיים.

<איל אפשטיין:>
אני אשמח להתייחס לזה. יש פער בין - - -

<יעקב ליצמן:>
זה הישראבלוף.

<איל אפשטיין:>
חבר הכנסת ליצמן, אני מניח שאם אתה שואל אז אתה רוצה הסבר ואני אשמח להסביר לך.

<יעקב ליצמן:>
כן.

<איל אפשטיין:>
אני אומר, יש פער בין הגירעון התקציבי לבין הגירעון למימון. בסופו של דבר על בסיס הגירעון התקציבי מתכננת יחידת החוב בחשב הכללי את נושא החוב קדימה. מעבר לכך מחזיקה החשבת הכללית קופה בבנק ישראל, שהמטרה שלה באמת להתמודד עם אירועים בלתי צפויים - - -

<יצחק כהן:>
שעת חירום.

<איל אפשטיין:>
ודבר שני, תמיד טוב להחזיק קופה. אני לא בטוח שאני יכול לציין את גודל הקופה, אני אבדוק את זה. אם הנתונים האלה יכולים להיות גלויים, אני גם אציין אותם לפני הוועדה, אבל זו קופה שהיא קופה גדולה למדי.

במהלך השנה יש לנו כל הזמן אומדן תחזיות ואומדן ביצוע של התקציב. איציק, אני מניח שאתה זוכר את זה היטב. בהתאם לאומדנים האלה, בהנחה שיש סטייה, 2012 היא דוגמה טובה, זו שנה שבה הייתה סטייה חריגה. החשבת הכללית כל הזמן תכננה את היקף הגיוסים שלה בהתאם לתחזיות המעודכנות, ואז, אם התכנון שלנו, לדוגמה, היה שהגירעון יהיה 2% ובפועל הוא מסתיים בכ-4.2%, היקף הגיוסים של החשבת הכללית היו גבוהים יותר כדי להתמודד עם הגירעון שהיא הייתה צריכה לממן אותו, ומאידך זה בעצם לשיקול מה צריך להיות גודל הקופה בבנק ישראל.

הריביות נגזרות באופן כלכלי פשוט, ביקוש והיצע. הריביות של מדינת ישראל בשנים האחרונות ירדו. דרך אגב, זו הייתה מגמה עולמית למעט מדינות ייחודיות. אנחנו רואים, מדינות שלמעשה הכה בהן המשבר והן איבדו אמון של השווקים, אנחנו הראינו את זה גם בוועדת הכספים וגם בוועדות אחרות, אבל סביבת הריביות של המדינות הבטוחות, ובינתיים ישראל מוגדרת כמדינה בטוחה, לכן יש חשיבות כל כך גדולה לייצב את המדיניות הפיסקאלית בכדי שנוכל להמשיך ולגייס בריביות שהן ריביות סבירות.

<גילה גמליאל:>
על כמה אחוזים מדובר?

<איל אפשטיין:>
אם אני אציין דבר אחד, כי בוועדה פה הרבה פעמים אנחנו מדברים על המדיניות הפיסקאלית, ההתייחסות אליה לגבי גודל הגירעון ולגבי מהלכים שהם חד פעמיים, קודם כל, אין פה כבר הרבה חברי כנסת, אבל אנחנו יודעים שיש לנו גירעון שהוא גירעון מבני, וגם כשעשינו את המהלכים להעלאת המיסים, עם חבר הכנסת גפני עשינו שני צעדים להעלאת מיסים, אחד אחרי המלצות ועדת טרכטנברג והשני בשלהי שנת 2012, כשהעלינו את המיסים בכאחוז נוסף - - -

<משה גפני:>
למה אתה אומר כל הזמן טרכטנברג? אנחנו ישבנו להעלות את המיסים בלי קשר לטרכטנברג.

<איל אפשטיין:>
לא, אני אומר שהיו המלצות של הוועדה, הוועדה בסוף - - -

<משה גפני:>
למה טרכטנברג?

<איל אפשטיין:>
כל הקרדיט להעלאת המיסים מופנה אליך.

<משה גפני:>
והפחתות המיסים, גם מופנה אליי. מה שאתם לא עושים עכשיו.

<עפר שלח:>
חכה רגע, ייתנו לך את הקרדיט הזה.

<משה גפני:>
היו הפחתות מיסים, הוא לא אומר.

<איל אפשטיין:>
חבר הכנסת גפני, ובזה אני אסיים - - -

<עפר שלח:>
זה היה בהוראת שעה, בגלל זה אתה לא מקבל על זה קרדיט.

<משה גפני:>
לא, ההפחתה של 2% לא הייתה בהוראת שעה.

<איל אפשטיין:>
לגבי שנת 2012 הממשלה עשתה צעד פיסקאלי אחראי והעלתה את המיסים באחוז תוצר, בדומה לשיעורים שאנחנו מעלים, אנחנו מעלים בכ-1.5 תוצר וכמו שעשו אז עם מהלכים שהם מהלכים פרמננטיים, מכיוון שהייתה הבנה ברורה שהגירעון הוא גירעון מובנה, הצעתנו גם כאן להעלות את המיסים באופן פרמננטי, בגלל שהגירעון הוא גירעון מובנה.

<משה גפני:>
אפשר להתייחס?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, רגע, אנחנו קוראים.

<משה גפני:>
לא, רק על מה שהוא אמר. הוא אמר דברים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אנחנו ביקשנו שהוא ייתן רקע לדברים. בואו נקרא.

<יואל בריס:>
אני מקריא את סעיף 3, הוא שכפול של סעיף 2, רק בשנת 2014.

"תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2014 וחלוקתו. 3. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2014 סכום של 406,264,956,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2014), המורכב מתקציב רגיל בסך 286,931,770,000 שקלים חדשים, ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 119,333,186,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2014 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, בטור השני שכותרתו "הוצאה"."

<יצחק כהן:>
מי בעד?

<משה גפני:>
לא מצביעים, אמרנו לסתיו שפיר שלא מצביעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ה-406 מיליארד, אנחנו רוצים - - -

<גילה גמליאל:>
יש לי שאלה. לגבי התקציב פיתוח וחשבון הון לשנת 2014. מדוע הוא גדל ביחס ל-2013? בגלל הפיתוח או בגלל - - -

<יואל בריס:>
כל התקציב גדל משנה לשנה.

<גילה גמליאל:>
אבל אמרנו שפיתוח הון מחולק לשניים, אחד, יש את העניין של החזר הריבית, ודבר שני זה כל הפרויקטים הרב שנתיים. אני רוצה להבין מזה שב-2014 התקציב של הפרויקטים הרב שנתיים עולה ולא התקציב של הריביות עולה. מישהו יכול לענות על זה?

<יוגב גרדוס:>
שניהם עולים, גם החזר החובות האבסולוטי שלנו עולה וגם תקציב הפיתוח עולה ו - - -

<משה גפני:>
למה התקציב הרגיל עולה?

<יוגב גרדוס:>
כל התקציב גדל.

<משה גפני:>
למה? מה הסיבה?

<יוגב גרדוס:>
- - -

<משה גפני:>
אבל למה? מה הסיבה?

<יוגב גרדוס:>
- - -

<משה גפני:>
אבל למה? למה אתם מעלים את זה? הרי המצב קשה, למה אתם מעלים? למה אתם מעלים את ההוצאה? למה מעלים את ההוצאה מ-2013 ל-2014?

<גילה גמליאל:>
לא שומעים פה. לא שומעים אתכם.

<משה גפני:>
זה מה שגילה שאלה, אני רק מוסיף על התקציב הרגיל, למה זה גדל? הרי יש בעיה של גירעון.

<איל אפשטיין:>
ישנן שתי חלופות, לכנס את התקציב למסגרות הגירעון שקבועות בחוק. אפשרות אחת היא לקצץ יותר בהוצאות הממשלה, הוצאות אזרחיות והוצאות ביטחוניות, והאפשרות השנייה היא להעלות מיסים. למעשה מה שהחליטה פה הממשלה ואישרה הכנסת, שסך ההוצאה הממשלתית תגדל בהתאם לכללים הפיסקאליים שקבועים בחוק ואפשרה עוד גידול של 6.5 מיליארד לשנת 2013, בערכים שציינתי קודם, וכדי להגיע לגירעון של 3% הוחלט על העלאות מיסים ב-2014 בכ-14.1 מיליארד.

<משה גפני:>
מה עושים עם הגידול הזה? למה הוא מיועד?

<איל אפשטיין:>
אל"ף, כל משרד ומשרד מגיע לוועדת הכספים ומציג את תקציבו. בסופו של דבר הגידולים המרכזיים בתקציב הולכים להשלמות, הולכים לפרויקטים, הולכים להשקעות בתשתית והולכים לגידול בהוצאות הריבית של מדינת ישראל, כתוצאה מהגידול בחוב.

<משה גפני:>
יהיו פרויקטים נוספים ב-2014, שאין ב-2013, כתוצאה מהגידול בתקציב?

<איל אפשטיין:>
בוודאי, בתחבורה אנחנו מדברים על המשך של תכנית החומש, זה גידול משמעותי בתקציבים. בכל מה שקשור למערכת החינוך, יש לנו גם גידול משמעותי בתקציבים, שקשורים גם בשעות לימוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם בבריאות.

<איל אפשטיין:>
גם בבריאות, אבל בבריאות זה נוגע יותר - - - את זה הרב ליצמן מכיר טוב ממני, אז אני לא אכנס לזה, אבל שאר הגידולים הטבעיים - - -

<יעקב ליצמן:>
אין דבר שאני מכיר יותר ממך.

<איל אפשטיין:>
אבל יש גם תוספת לסל הבריאות, כפי שחבר הכנסת ליצמן מכיר - - -

<מיקי רוזנטל:>
זה לא הגידול הטבעי? זה מעבר לגידול הטבעי?

<איל אפשטיין:>
יש גם מעבר ל - - - יש טכנולוגיות בסל התרופות ש - - -

<יעקב ליצמן:>
כן, אבל הנגיד אמר היום שאתם אשמים בכל הגירעון. כך הוא אמר היום בכלי התקשורת. מה תגובתך? אני כרגע מראיין, מה תגובתך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רבותיי. יש משרדים מסוימים שראינו שהם עולים, ובמקרה רובם שייכים ל - - -

<מיקי רוזנטל:>
כולם שייכים ל'יש עתיד'.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא כל המשרדים שלהם עולים. כן, בעצם כמעט כולם.

<משה גפני:>
משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, יש גם עוד שני משרדים - - -

<יואל בריס:>
כל המשרדים כולם עולים, בכל שנה כל המשרדים עולים, גם משרד הביטחון וגם משרד התחבורה.

<יעקב ליצמן:>
לא, אבל היות שנאמר לפרוטוקול, אז אנחנו מאשרים את זה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, נעשה הצבעה.

<יואל בריס:>
סעיף 4 מדבר על תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת התקציב 2013 - - -

<משה גפני:>
לא, אבל האמת היא שאתה צודק, מה שיואל אמר הוא צודק. יש את הגידול שיש בכל שנה, השכר עולה, הרופאים, האחיות, המורים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אבל אתם הולכים לקצץ.

<מיקי רוזנטל:>
אבל הם הולכים לשנות את הנוסחה.

<יעקב ליצמן:>
לא, מיקי, מה שגפני אומר שהתוספת במשרד הבריאות זה בעיקר השכר של רופאים, אין תוספת משמעותית למשרד.

<מיקי רוזנטל:>
בפועל, לפעולות.

<יעקב ליצמן:>
כנ"ל בחינוך, ושלא יביאו לנו הישגים. כנ"ל רווחה ועובדים סוציאליים וכל מיני דברים.

<משה גפני:>
אלה דברים שעשתה הממשלה הקודמת.

<זבולון קלפה:>
יש גידול כתוצאה מהגידול באוכלוסייה.

<יעקב ליצמן:>
לא, בגלל הסכמים. היו הסכמי שכר לרופאים - - -

<זבולון קלפה:>
אבל בחינוך יש גידול באוכלוסייה, אז אין כתוצאה מזה - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, הוא לא נותן, זה הרבה פחות מהגידול. הוא נתן כרגע, היות שיש שינוי משמעותי בשכר מורים - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר הכנסת גפני, אוקי, בסדר, עד כאן דבר האופוזיציה וזה בסדר, אבל את זה תגידו במשרדים, כשיהיה דיון על המשרדים עצמם, אז - - -

<יואל בריס:>
אנחנו מדברים על מסגרות שיסבירו את הדיון שיתקיים כמובן לגבי מספרי התקציב במשרדים השונים.

<משה גפני:>
מכיוון שאנחנו מעריכים שיהיה דיון רציני על כל משרד, אז אנחנו מתחילים עכשיו את הקדימה כדי ש - - -

<יעקב ליצמן:>
ניסן, רק תגיד איפה השלטר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, הלאה.

<יואל בריס:>
(מקריא)
"תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת התקציב 2013. 4. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2013 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2013, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2013), סכום של 21,860,357,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 17,194,449,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 4,665,908,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2013 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת הראשונה, בטור השלישי שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה".

"תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת התקציב 2014. 5. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2014 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2014, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014), סכום של 22,440,677,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 18,017,328,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 4,423,349,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, בטור השלישי שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה"."

עכשיו אני עובר לשיא כוח אדם שכאמור לא מתייחס לזרם, כי זה לא אנשים שיוצאים ונכנסים, אלא מה המספר המרבי שבכל רגע נתון יכול להיות מבחינת מספרי כוח האדם.

"שיא כוח אדם לשנת הכספים 2013. 6. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2013, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 73,619 משרות".

<יעקב ליצמן:>
האם ב-11' ו-12' גם שיא כוח אדם היה 1/12 או - - -

<יואל בריס:>
לא, זו שאלה מעניינת, אין התייחסות לזה בחוק יסוד: משק המדינה. אני אסביר. דווקא השנה אין הוראה בחוק יסוד : משק מדינה לגבי שיא כוח אדם בתקופת תקציב המשכי, הנגזרת הכספית היא בוודאי, כעיקרון אתה אמור לשמור על מצבת כוח אדם האחרונה שאישרה לך הכנסת. זה מה שהכנסת אישרה ומעבר לזה הכנסת לא אישרה, ולכן אין אפשרות להוסיף. היה חריג לדבר הזה בשנת 2013, הנושא של הכבאים, כיוון שזה היה חוק של הכנסת. בסופו של דבר החלטנו שחוק הכנסת גובר על האין-חוק של התקציב.

<יעקב ליצמן:>
אתה הולך להגיד לי שמשרדי הממשלה לא הוסיפו כוח אדם?

<יואל בריס:>
הם לא היו אמורים להוסיף כוח אדם בשנת 2013, עד להעברת התקציב.

<יעקב ליצמן:>
נאמר לפרוטוקול, אם אני לא טועה, הוסיפו ועוד איך הוסיפו.

<יואל בריס:>
לא היו אמורים להוסיף, למעט הנושא, חבר הכנסת ליצמן, של הכבאים, שכמו שאמרתי, שכיוון שזה היה חוק של הכנסת והיה נושא חיוני אפשרנו אותו מעבר לחוק.
(מקריא)
"(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי לתקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת הראשונה בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם". "

<יעקב ליצמן:>
ניסן, אישרנו את תקציב הישיבות.

<משה גפני:>
הגדלנו את תקציב הישיבות פה אחד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם הישיבות הציוניות.

<משה גפני:>
כולם, כמו שנהגנו תמיד, אף פעם לא עשינו הפרדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכמה הגדלנו?

<משה גפני:>
יהיה קיצוץ בישיבות כמו בכל סעיפי התקציב. אף פעם לא עשינו הפרדה.

<יואל בריס:>
סעיף 7 משכפל את סעיף 6 לעניין שנת 2014.
(מקריא)
"שיא כוח אדם לשנת הכספים 2013. 7. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2014, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 74,273 משרות.

"(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי לתקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם"."

<זבולון קלפה:>
ב-7(א) מי עוקב אחרי זה? יש מישהו שעוקב אחרי זה, כזה מספר מדויק?

<יואל בריס:>
כן, בסופו של דבר אגף התקציבים צריך לאשר כל תקן ואחרי שאגף התקציבים מאשר למשרד תקן הנציבות צריכה להגדיר את התקן. זאת אומרת זה עובר שני שלבים.

<זבולון קלפה:>
אבל זה לא כולל את בתי החולים הממשלתיים וכל הדברים האחרים שאמרת.

<יעקב ליצמן:>
כולל.

<זבולון קלפה:>
לא, לא.

<יואל בריס:>
לגבי המפעלים, זה כולל את יחידות הסמך, זה לא כולל את המפעלים העסקיים, שעוד מעט אני אקרא בסעיף 8. בתי החולים הממשלתיים הם דוגמה למפעל עסקי שאמרנו קודם, שההוצאות שלו הן מכוח ההכנסות שלו, מכוח הפעילויות שלו.

זה באמת מביא אותנו לסעיף 8 שמתייחס למפעלים העסקיים לגבי שתי השנים, גם 13' וגם 14'.
(מקריא)
"מפעלים עסקיים – תקציב שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנות הכספים 2013 ו-2014. 8. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2013 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2013, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2013, במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, סכום של 16,065,917,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת השנייה בטור השני שכותרתו "הוצאה".

(ב) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2014 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2014, במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, סכום של 16,379,251,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת השנייה בטור השני שכותרתו "הוצאה"."

עכשיו אני מגיע לתשובה לשאלתך לגבי כוח האדם במפעלים העסקיים.

"(ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2013 לפי סעיף 6(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2013 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 21,448.5 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת השנייה, בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם".

<שגית אפיק:>
יואל, חסר לך פה סעיף קטן שמדבר על 2014, על המשרות. חסר 8(ד).

<יואל בריס:>
הוא נשמט. סעיף קטן (ד), רואים שזה עובר מסעיף קטן (ג) לסעיף קטן (ה). זה נפל בדפוס, אני מתנצל, אנחנו נצטרך להשלים אותו. אני אסתכל אם הוא נמצא פה.

<גילה גמליאל:>
אתה גם יכול לתת הסבר לגבי הכמות של העובדים, איך זה נקרא פה ברשימות?

<יואל בריס:>
שיא כוח האדם, התקציב ככלל נקבע תמיד בצורה תוספתית. ככה זה בעולם, יש על זה גם כתיבה אקדמית. תמיד התקציב נקבע על בסיס תקציב השנה הקודמת, כאשר עושים התאמות בתקציב של השנה הקודמת. ככה זה נעשה גם לגבי מספרי ההוצאה, כך זה נעשה גם לגבי מספרי שיא כוח אדם. כאשר יש לך מספר אנשים במשרות בשנה נתונה, רואים כמה היה צריך להוסיף או לגרוע לשנה הבאה וכך זה נקבע בצורה תוספתית, פשוט כל שנה על בסיס השנה הקודמת בהתאמות שנדרשות במעבר משנה לשנה.

אני מקריא את 8(ד) שנשמט:
(מקריא)
"(ד) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2014 לפי סעיף 7(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2014 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 21,447.5 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת השנייה, בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם"."

לגבי המפעלים העסקיים, יש להם תחזית נפרדת של התקבולים, כיוון שזה קובע את ההוצאה שלהם.

"(ה) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2013, היא כמפורט בחלק א' של התוספת השנייה.

"(ו) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2014, היא כמפורט בחלק ב' של התוספת השנייה".

סעיף 9 מדבר על מה שאמרנו, השימושים המיוחדים החסויים ברזרבה הכללית.

"הוראות לעניין שימוש ברזרבה כללית למטרות מסוימות בשנות הכספים 2013 ו-2014"

<גילה גמליאל:>
מה זה הרזרבה הכללית?

<יואל בריס:>
הרזרבה הכללית זה מה שלפני כן הסביר יוגב, אחרי שחילקנו את סכום ההוצאה הכללית לכל הסעיפים למיניהם, לבריאות, רווחה וביטחון ותחבורה ותשתיות, יש עדיין סכום שמשאירים אותו בצד שהוא הרזרבה הכללית.

<גילה גמליאל:>
כמה הסכום הזה?

<יואל בריס:>
אמר יוגב, קצת יותר מ-7 מיליארד.

<גילה גמליאל:>
גם וגם, רזרבה כללית?

<יואל בריס:>
כן, כאשר הרזרבה הזאת מתחלקת ל - - -

<מיקי רוזנטל:>
יש את הסעיפים החסויים פה.

<יואל בריס:>
יש רזרבה להתייקרויות ויש רזרבה כללית שהיא לא להתייקרויות, וברזרבה הכללית שהיא לא להתייקרויות יש חלק מסוים שהוא מטעמים של ביטחון המדינה, יש לו לגביו - - -
(מקריא)
"9. בשנות הכספים 2013 ו-2014 לעניין שימוש בסכומים שבסעיף התקציב "רזרבה כללית" למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש הממשלה לפי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב, יקראו את הסעיף האמור כאילו בסוף סעיף קטן (א) שבו נאמר "לעניין סעיף זה, "הוועדה" – ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה".

"שימוש בתקציב ההתאמות לשנת התקציב 2014. 10.". זה סעיף מיוחד לתקציב דו שנתי. "השימוש בסכומים שבסעיף תקציב ההתאמות לשנת 2014 ייעשה לפי הוראות סעיף 1(א)(5א) לחוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה) וסעיף 179א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 עד 2010), התשס"ט-2009".

<זבולון קלפה:>
תסביר רגע במילים לא משפטיות מה יש פה מאחורי הסעיף?

<יואל בריס:>
בתקציב דו שנתי מעבר לרזרבה כללית יש רזרבה מיוחדת שבמעבר משנה לשנה, אם יש צרכים שלא נחזו מראש, משתמשים ברזרבה הזאת כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות.

<יעקב ליצמן:>
לא רואים שנתיים, קשה לראות מה שיקרה. הם שומרים לעצמם משהו בצד, עוד רזרבה, לשנתיים.

<יואל בריס:>
יש הוראות מיוחדות לעניין הדיון בה. היא צריכה להגיע לוועדת הכספים שבועיים לפני סוף השנה, כלומר - - -

<גילה גמליאל:>
ה-1.5 מיליארד שקלים האלה בהתאמות, זה מגיע לאישור ועדת הכספים בחלוקה?

<יעקב ליצמן:>
חייב, כן.

<יואל בריס:>
החלוקה של הסכום, אני חושב שהסכום הוא לא 1.5 מיליארד, אבל הוא מגיע לאישור ועדת הכספים ויש גם הוראה מיוחדת שצריך להגיש את זה שבועיים לפני סוף השנה, יחד עם סקירה של המצב הכלכלי ותחזית הצמיחה המעודכנת. זה תהליך שקראו לו אז מיני תקציב, אבל במקרה הזה הוא יהיה מיני מיני, בגלל הזמנים הקצרים, ויציגו את המצגת הכוללת של המצב העדכני לאותו רגע, יחד עם השימושים המיועדים לתקציב ההתאמות.
(מקריא)
"תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2013 ו-2014. 11. תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2013 ו-2014, כאמור בסעיף 2(ב)(1) לחוק יסודות התקציב, היא כמפורט בתוספת השלישית".

זה עוד משהו שצריך להציג, זה נותן את התמונה המלאה בפני הכנסת כשהיא מקבלת את החלטותיה.

"תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מיסים – לשנות הכספים 2013 ו-2014". זה עלה גם בנייר של ה-מ.מ.מ, כדי לדעת כמה שווה לנו כל פטור במס הכנסה. אנחנו נותנים את הנתון לפי הערכות של מינהל הכנסות המדינה.

"12. תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מיסים לשנות הכספים 2013 ו-2014, כאמור בסעיף 2(ב)(2) לחוק יסודות התקציב, היא כמפורט בתוספת הרביעית".

<גילה גמליאל:>
אז מה עם סעיף (ד), מצאת אותו?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כן, הוא הקריא אותו קודם.

<יואל בריס:>
החלק המילולי מופיע גם בפתיחת חוברות הפרומו של אגף התקציבים, ושם הסעיף לא נשמט מהדפוס.

סעיף 13 הוא מה שאמרנו התגברות הדינים, שהוא ברור מאליו, אבל השנה אמרנו אותו גם במפורש, כדי למנוע טעות, בעיקר לעניין החלוקה בין התקציב הרגיל לתקציב הפיתוח.

"תחולת חוק יסודות התקציב. 13. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.

"תחילה. 14. תחילתו של חוק זה ביום י"ט בשבט התשע"ג (1 בינואר 2013)", כלומר הוא חל רטרואקטיבית על כל השנה, כמו שהסברנו.

<יעקב ליצמן:>
איפה שגית? יש לי שאלה משפטית.

<גילה גמליאל:>
אז הנה, יש עוד חוק רטרואקטיבי.

<יעקב ליצמן:>
כן, אמרתי את זה כבר.

<יואל בריס:>
אבל כמו שהסברנו, פה, במקרה הזה, זה פשוט כדי להחיל את כל התקציבים שהוצאו לתוך התקציב הזה. כלומר תקרת ההוצאה בכל משרד לגבי השנה כולל גם את ההוצאה שהם הוציאו כבר במסגרת התקציב ההמשכי, מה שקרוי 1/12.

סעיף 15 קיים פשוט מאז קום המדינה, אז השארנו אותו פה, למרות שבימינו מפרסמים כמובן את החוק סמוך אחרי פרסומו, אבל מאז קום המדינה הכנסת מצביעה על זה שחייבים לפרסם את החוק, אז גם השנה כתבנו את זה.

"פרסום. 15. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו".

<יעקב ליצמן:>
רק שאלת הבהרה. האם תוך שלושה חודשים אסור להשתמש בתקציב? רק ב-1/12?

<יואל בריס:>
לא, התחילה שלו היא מיום ההצבעה, הפרסום הוא - - -

<יעקב ליצמן:>
האם כתבת שהרשומות הוא מחייב? על פי חוק, כך לימדתי בבית הספר שלי בליבה.

<יואל בריס:>
הפרסום הוא מחייב, אבל הוא לא תנאי לתחילה, בפרט במצב שבו הכנסת הצביעה על מועד תחילה.

<יעקב ליצמן:>
אז למה ברשימות הכנסת כן?

<יואל בריס:>
המציאות היא שהוא יפורסם ברשומות תוך 10 ימים או 14 יום.

<יעקב ליצמן:>
לא, השאלה שלי האם התנאי של פרסום ברשומות זה תנאי - - -

<יואל בריס:>
הוא לא תנאי לתחילתו של חוק.

<יעקב ליצמן:>
זאת אומרת שגם אם לא מתפרסם ברשומות כחברי כנסת הוא חבר כנסת.

<יואל בריס:>
נכון, אבל זה כמובן לא יקרה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה לך, אדוני.

<יעקב ליצמן:>
אני מקווה שהם הבינו מה שהם הקריאו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הם הבינו, נקווה שהציבור - - -

<יואל בריס:>
כמו שאמרתי, אפשר לקרוא את זה עם דברי ההסבר השנה, הדברים באמת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, זה הפעם הרבה יותר ברור מפעמים קודמות. למי שיש הסתייגויות, שיגיש לנו את זה בכתב.

<מיקי רוזנטל:>
זה מעורפל מספיק בשביל שלא - - - בוא נודה על האמת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה, אנחנו עכשיו ממשיכים איתכם.

<מיקי רוזנטל:>
יש לנו הסתייגויות, אפשר להגיש אותן ביום ראשון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ודאי, אלא אם כן נצביע היום... אני אשאר לבד.

<מיקי רוזנטל:>
אני לא מודאג מזה. הלוואי. תאמין לי, אנחנו סוגרים פה את הדברים הכי נכון והכי מדויק. הצוות שנשאר פה.
הישיבה ננעלה בשעה 14:00.

קוד המקור של הנתונים