הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

<פרוטוקול מס' 90>
מישיבת ועדת הכספים

יום חמישי, י"ט בתמוז התשע"ג (27 ביוני 2013), שעה 13:00

<הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג 2013>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

גילה גמליאל
משה גפני

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

מיקי רוזנטל

>
יוגב גרדוס - רכז מקרו, אגף התקציבים, משרד האוצר

יואל בריס - היועץ המשפטי, משרד האוצר

איל אפשטיין - אגף התקציבים, משרד האוצר

שגית אפיק

טמיר כהן

ס.ל., חבר המתרגמים

<<הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג 2013>>

מאחר שמשרד האוצר עשה באמת השנה שינויים, וצריכים לשבח אותם בעניין, אז יואל גם יסביר אותם.

אבל יצטרכו גם לנזוף בהם. גם לנזוף בהם או רק לשבח אותם?

לנזוף? אנחנו כל הזמן נוזפים, יש חריג, מה שנקרא.

אדוני היושב ראש, החוק הזה רטרואקטיבי. אני שואל ברצינות, איך יכול להיות רטרואקטיבי?

זה לא רטרואקטיבי.

חבר הכנסת ליצמן, אני אסביר גם לגבי סעיף התחולה הרטרואקטיבית, הכול בעתו. אני אתחיל קודם כל בלמקם את הדבר הזה, מה התהליך החשוב שאנחנו עושים כאן.

משק המדינה קובע שתקציב המדינה ייקבע בחוק. המשמעות של הדבר היא שיש חוק שעובר את כל תהליכי החקיקה הרגילים בכנסת, שלוש קריאות. למרות שרוב רובו של החוק הוא טבלאות של מספרים, טבלאות המספרים האלה קובעות את מסגרות התקציב לממשלת ישראל לשנת התקציב הרלוונטית. זה האירוע שבו הממשלה מגיעה אל הריבון, אל הכנסת, ואומרת 'אנחנו פועלים מכוח אמון הכנסת', כך פועלת הממשלה, במסגרת זאת אנחנו מקבלים את הנחיית הכנסת לגבי התקציב שאנחנו גיבשנו במסגרת סדרי עדיפויות ותכניות הפעולה של הממשלה. סדרי העדיפויות של הממשלה ותכניות הפעולה של הממשלה משתקפים בסופו של דבר בסדרה של מספרים, שזהו ספר התקציב.

בפתח חוק התקציב יש את מה שאנחנו קוראים החלק המילולי, שהוא למעשה מבאר, או נותן תוכן למספרים האלה. הוא אומר מה הוא המספר הזה שמופיע בעמוד כך וכך ובטור כזה וכזה, מה המשמעות של המספר הזה, ואת זה קובע החלק המילולי של חוק התקציב.

עוד מעט אני אכנס ואקרא אותו, כפי שאנחנו עושים בשנים האחרונות, רק לפני כן אני אגיד שני חידושים שקרו השנה. קודם כל לקחנו את חוק התקציב, לראשונה מזה שנים רבות, לפחות 20 שנה, את זה אני יודע כי זה מספר השנים שאני בשטח - - -

מ-84', כשהתחיל חוק ההסדרים.

יכול להיות. אגב, בשביל הקוריוז, בהצעת חוק ההסדרים הראשונה לא תמצאו את הצעת החוק בספרי הצעות התקציב, פשוט הכניסו את כל חוק ההסדרים בתוך החלק המילולי של חוק התקציב. אנחנו כמובן מאז לא נוהגים כך, אבל כך זה היה בשנת 85'.

מאז גדלנו.

אבל אל תדאג, כבר בחוק ההסדרים הראשון שחל הכניסו את כל הרפורמה באנרגיה ו - - -

לראשונה מאז, לפחות אני יודע על 93', אז אני הגעתי לממשלה, אבל כנראה שבאמת לראשונה מאז 84', נעשה מעבר של נוסח החוק, נעשתה בדיקה קפדנית של הנוסח, כדי שהוא יהיה באמת תואם. הדבר השני, וזה לראשונה מאז אלפיים שנות גלות, אנחנו מדפיסים את זה במתכונת של הצעת חוק רגילה במערכת רשומות על הדפים הכחולים עם דברי הסבר. אני, אגב, מציע, אם יורשה לי, לקרוא את דברי ההסבר, הם באמת נותנים ביאור למבנה התקציב בצורה יותר נרחבת למי שירצה להעמיק בכך. זה באמת פרויקט גדול. אני משבח גם את משרד המשפטים ששיתפו פעולה וגם עורך דין אלעזר במברגר, מלשכתי, בהכנת הפרויקט הזה, שעל הדרך, כשעשינו עוד כמה דברים, בלחץ זמנים לא מבוטל, נעשה גם הדבר הזה.

אני לא יודע אם להתחיל להקריא את הסעיפים, או קודם כל אני אעשה מעבר על המבנה. סעיף 1 יהיה סעיף ההגדרות. עוד דבר שהוא ייחודי השנה, כיוון שאנחנו מדברים בתקציב דו שנתי, אז כל סעיף בהמשך יופיע פעמיים, פעם אחת לגבי שנת 2013 ופעם לגבי שנת 2014. אז סעיף 2 מדבר על תקציב ההוצאה לשנת 2013 וחלוקתו וסעיף 3 ידבר על שת 2014, כאשר תקציב ההוצאה למעשה קובע את תקרת ההוצאה שמותר להוציא במזומן בכל אחת מהשנים ואיך הדבר הזה מחולק כלפי מטה, לפי חוק יסודות התקציב. זה מופיע בשלוש רמות, כל התקציב בנוי ומאושר בכנסת בשלוש רמות, רמת סעיף, שהיא כעיקרון מתייחסת למשרד ממשלתי או לנושא רוחבי, כדוגמת החזר חובות או דברים מסוג זה, מתחת לסעיף יש את תחום הפעולה, מתחת לתחום הפעולה יש את התכנית ומתחת לתכנית יש את התקנה, שזה למעשה מינהל שהוא לא בחוק הראשי, שהוא כבר נקבע בידי שר האוצר והוא מנוהל כעניין - - -

למה יש דפים ריקים בתקציב הזה?

עוד רגע אני אתייחס גם לזה. זה קשור לפרויקט אחר שהוא פרויקט חריש עמוק, שהוא שינוי מבנה התקציב, שאותו יותר מתאים שיציג איל אפשטיין, אגף התקציבים, אבל על הדרך במהלך השנים האחרונות נעשה פרויקט מאוד גדול - - -

זה לא היום, לזה צריך מצגות.

נעשה פרויקט מאוד יסודי של שינוי המבנה הזה, כך שהוא יהיה אחיד בכל משרדי הממשלה ויהיה לו גם היגיון מובנה, שלא במקום אחד משהו יופיע כתקנה ובמשרד אחר משהו שהוא אנלוגי לחלוטין מופיע כתחום פעולה. ממש לא היה סדר אחוד בכל הדברים האלה וזה הסדר שעשה אגף התקציבים, ואני מבין שהם מתכוונים להציג על זה מצגת מלאה ושונה.

סעיפים 4 ו-5 מדברים על הוצאה מותנית בהכנסה. הוצאה מותנית בהכנסה, שוב, יש גג של ההוצאה, תקרת הוצאה לכל סעיף, אבל לצד התקרה יש עוד תנאי, הסכום הזה יכול לצאת, אל"ף, עד לסכום התקרה וזה לא יעבור, אבל חוץ מזה הוא מותנה בכך שיש הכנסה בצדה. כאשר יש הכנסה ואנחנו עדיין מתחת לתקרה אז יש אפשרות להוציא הוצאה ואלה סעיפים 4 ו-5. 4 מדבר על התקרה המותנית בהכנסה לגבי שנת 2013 ו-5 תקרת ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014.

זה לא סעיף מול סעיף, זה באופן כללי, לא?

יש סעיפים מוגדרים שכתוב עליהם סעיף הוצאה מותנית בהכנסה. אז יש סעיפים מסוימים שיש בהם הוצאה מותנית בהכנסה ואלה סעיפים 4 ו-5, שאחר כך גם נקריא את פרטיהם. כרגע אני עושה overview למבנה ואחר כך ניכנס לדברים.

סעיפים 6 ו-7 מדברים על שיא כוח אדם. שיא כוח אדם, בניגוד למספרי התקציב שמדברים על זרם, כלומר כמה כסף אני מוציא בשנה מסוימת, שיא כוח אדם לא מדבר על זרם, אלא על מצבה, מצבת כוח האדם, מה הוא מקסימום מספר התקנים שיכול להיות בכל סעיף וסעיף. תקני כוח אדם אלה פשוט ראשים של אנשים שעובדים בכל משרד ומשרד, בכל נושא ונושא, זה שיא כוח האדם. שוב, סעיף 6 מתייחס ל-2013, סעיף 7 מתייחס ל-2014.

סעיף 8 מתייחס למפעלים העסקיים, גם לגבי שנת 2013, גם לגבי שנת 2014. מפעל עסקי מוגדר כיחידה ממשלתית שהרוב הגדול של ההוצאות שלה הוא הוצאה מותנית בהכנסה. דוגמאות מובהקות לכך, למשל המדפיס הממשלתי, שזו יחידה ממשלתית שמקבלת הזמנות ועבודות הדפסה ומוציאה אותן. בתי החולים הממשלתיים, חבר הכנסת ליצמן אולי מכיר אותם, הם מפעלים עסקיים שזו דרך הפעולה שלהם, יש להם הוראות מיוחדות. מפעלים עסקים בסופו של דבר הם הגופים שתקציב המדינה או הכנסת מצביעה עליהם שהם מפעלים עסקיים.

סעיף 9 מדבר על עניין ספציפי. יש הוראות בחוק יסוד: משק, בחוק יסודות התקציב. חוק יסודות התקציב הוא החוק שקובע את דרכי התפעול של התקציב משנה לשנה, הוא חוק שיש לו את כל הפירוט הטכני לגבי איך פועל תקציב וסעיף 9 הוא חריג ייחודי לעניין של שימוש ברזרבה כללית. בדרך כלל השימוש ברזרבה הכללית נעשה דרך ועדת הכספים, כמו שאנחנו מכירים. יש רזרבות כלליות שהולכות למטרות מסוימות, קרי - - -

בסעיף הזה, כמה יש ברזרבה הכללית?

כמה יש ברזרבה הכללית כולה? זה ודאי יגיד אגף התקציבים.

המספר מופיע, קצת מעל ל-7 מיליארד.

וכמה השתמשתם כבר? לא צוחק, השתמשתם כבר.

- - - למשרד הביטחון.

עוד יותר, עוד כמה דברים. עכשיו זה במשא ומתן ל - - -

ליצמן, מתוך זה נצטרך לקחת 3 מיליארד אלינו.

אני מדבר עכשיו לגבי הרזרבה הכללית לעניין מאוד ספציפי. יש יחידות במשרד ראש הממשלה שאין להן תקציב גלוי, הן פועלות מכוח רזרבה דרך משרד ראש הממשלה. כל ההוראה היא שלעניין הזה, במקום שזה יגיע לוועדת הכספים זה מגיע לוועדת החוץ וביטחון.

כמה השתמשתם ברזרבה כבר?

רזרבה השנה? אין תקציב השנה, אז - - -

אבל כמה הבטחתם?

הוא לא יודע.

אני לא יודע את המספרים.

אין אף אחד, כולם הלכו. מי מהאוצר? אגף התקציבים, מישהו כאן?

רק רגע, יוגב, כמה מתוך הרזרבה הזו היא רזרבה אמיתית וכמה זה רזרבה חסויה, מה שנקרא?

כל מה שיואל בריס אומר זה שהנושאים האלה, אי אפשר לדון בהם בפורום הזה.

אני מסכים, לכן שאלתי כמה מתוך זה - - -

אני לא יכול לציין את המספר כרגע.

למה?

לא, אל תגיד לי את הרזרבה החסויה, אני שואל כמה הרזרבה הלא חסויה.

אחד מגלה את השני, וחוץ מזה, מדובר ב- - -

בערך, הערכה. רק שיהיה לנו מושג.

לא ביקשנו נושאים, ביקשנו סכום.

לא, תן הערכה, שנדע - - -

הרוב המכריע, מעל 90%.

סעיף 10 מדבר על רזרבת ההתאמות, שזה סעיף שקיים רק במצב של תקציב דו שנתי, אז יש במעבר משנה לשנה גם רזרבת התאמות.

סעיף 11 מדבר על תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2013 ו-2014, כאשר על פי חוק יסוד: משק המדינה אנחנו מחויבים להציג גם את תחזית התקבולים והמלוות לכל אחת משנות הכספים, אז סך הכול כאן אנחנו מפנים לתוספת שבה זה נמצא.

וסעיף 12 מדבר על תחזית הסכומים שלא ייגבו בשל הטבות מס, שגם הוא מופיע בתוך טבלאות המספרים.

עכשיו אני מגיע לסעיפים 13, 14 ו-15 שהודפסו בטעות בפונט קטן, ועל כך התנצלות. הם הודפסו בפונט של דברי ההסבר, למרות שאלה סעיפים עיקריים. סעיף 13 מדבר על הכפיפות לחוק יסודות התקציב. אני אסביר למה הוספנו את הסעיף הזה. תמיד חוק התקציב היה כפוף לחוק יסודות התקציב ולא עלתה שאלה כמובן האם בכך שבתחילת השנה הטבלאות נראו בצורה אחת ובסוף השנה הן נראו בצורה אחרת, מה שאנחנו קוראים תקציב על שינוייו. הסיבה שהכנסנו את זה השנה לתוך החלק המילולי היא בגלל, כמו שנראה כשנקריא את הסעיפים עצמם, שהסעיפים עצמם כוללים עכשיו את החלוקה בין תקציב רגיל לתקציב פיתוח, כי החלטנו שזה דבר שלפי המבנה של חוק יסודות התקציב ראוי שחברי הכנסת יראו אותו בתוך החלק המילולי, שכבר יהיה ברור להם איזה חלק הוא תקציב רגיל, איזה חלק הוא תקציב הפיתוח. כיוון שגם המספר הזה עשוי להשתנות במהלך השנה, היחס בין התקציב הרגיל לתקציב הפיתוח, לכן הוספנו את סעיף 13.

סעיף 14 מדבר על תחולה. חבר הכנסת ליצמן, לשאלתך. אנחנו נמצאים במה שנקרא תקציב המשכי לפי הוראות חוק יסוד: משק המדינה. חוק יסוד: משק המדינה אומר שכאשר אנחנו נמצאים בוואקום, למעשה הממשלה כביכול הייתה אמורה להיכנס לשיתוק גמור כי היא לא יכולה לפעול בתקציב בלי לקבל את אישור הכנסת, אבל אין תקציב כי, כמו שאנחנו יודעים, הכנסת הקודמת התפזרה בלי לאשר את התקציב לשנת 2013, לכן כדי להשלים את הוואקום הזה יש הוראות בחוק יסוד משק המדינה, מה שקרוי 1/12, שעל פיו אנחנו פועלים. בסופו של דבר כשאנחנו נחיל את מספרי התקציב אנחנו נחיל אותם על כל שנת 2013. משמע אם יש משרד, לצורך העניין משרד הבריאות, רק לשם הדוגמה, שהוציא - - -

אני כבר לא שמה.

אני יודע, אבל רק לשם הדוגמה, או משרד האוצר, אם נרצה, יש לו סכום שבסופו של דבר מותר לו להוציא בשנת 2013, ולעניין הזה ייספרו הסכומים שהוא הוציא מתחילת השנה וכל השנה כולה אסור לו לעבור את הגג שקבוע במספרי התקציב.

אדוני, עם כל הכבוד, מי מהאוצר, אמרת?

יוגב גרדוס. גם אני ממשרד האוצר.

לא, אני מדבר על אגף התקציבים. אתה יודע שאתה ב-1/12 לא תוציא אגורה אחת מהרזרבה, ולכן כל מה שהיה עד עכשיו זה רק מהמאושרים לתקציב המופיע ולא שום דבר מהשינויים, בשום דבר לא נגעת. אני אגיד לך יותר מזה, אסור היה לך לנגוע בזה, כי זה רק 1/12, מה שכתוב. לכן אתה לא יכול לבוא עכשיו, עם כל הכבוד, ולהגיד שבחצי השנה שנותר - - -

אבל אם הייתה התחייבות על הרזרבה ואם הייתה רזרבה מיועדת, אתה יכול להוסיף - - -

כן, זה אל"ף. בי"ת, תסמוך על האוצר, הם לא נותנים את הכסף הזה, הם הולכים להרוויח את הכסף הזה לשנת התקציב 2013 מעבר למה שדובר כאן. את זה אני יודע. זה יכול להיות מיליארדים שאנחנו לא יודעים.

95% מה - - -

אם הרזרבות זה הרבה כסף והם מחלקים רק 1/12, ברזרבות הם לא נוגעים, הם לא יכולים לנגוע ברזרבות ב-1/12, זאת אומרת הכסף הזה נשאר והם לא הולכים להוציא בחצי השנה רזרבות על כל השנה.

למה אנחנו לא יכולים לקבל את הנתון הזה?

הוא לא ייתן לך את זה.

למה?

ככה.

של הרזרבה? אבל הסבירו לך.

אני מדבר על מה שכן מותר להוציא ועל מה שמותר לדבר, מה שאפשר לדבר.

אני אומר שוב, בחלק האחד, בוא נאמר ככה, מאחר שאנחנו בוועדה משותפת בנושא של תקציב, אז אחרי שנהיה שם אני מקווה שיהיה לי מושג ב - - -

אבל, ניסן, לא מדברים על אותו דבר. אתה מדבר על דברים שלא מדברים, אני לא מדבר על זה, אני מדבר כרגע על מה שכן מותר לדבר. אני אומר שיש תקציבים לכל משרד ברזרבות, יש דבר כזה, ב-1/12 לא מוציאים משם, כי לפי מה שאיציק אומר לי - - -

95%.

לא, פחות. לא משנה, את זה לא מוציאים, לא נוגעים בזה, ואגב, זה האוצר, תסלח לי, במרכאות, "גונב" מהמשרדים, הוא לא נותן להם את זה בסוף, הוא משאיר, כאילו 'לא הוצאתם את זה, הסתדרתם בלי זה?', קל וחומר השנה, שהתחלפו שרים, אז בטח הוא יעשה אותו דבר. אז שאלתי אם זה מה ש - - -

בתקציב המדינה קיימים שני סוגי רזרבות. רזרבה אחת היא רזרבה להתייקרויות, היא קבועה כאחוז מהתקציב - - -

לא מדובר על זה, זה מחויבים.

והרזרבה השנייה היא הרזרבה לעמידה ביעד ההוצאה. שתי הרזרבות האלה ברוב המכריע של השנים משוחררות בסוף השנה לצרכים של התייקרויות ושל החלטות שהתקבלו במהלך השנה על ידי הממשלה והכנסת, בגין אותן החלטות.

או לגרום לשרים להצביע בעד.

לכן אין לזה משמעות, ה-1/12, שאני מקווה, אם הכול יילך כשורה, יפסיק לחול ב-1 באוגוסט, וגם ככה בכל מקרה לא היה צורך להשתמש ברזרבות האלה עד סוף השנה ולכן אין - - -

למה? כל שנה יש לכם כספים מחויבים ואתם בודקים את זה ב-1 בפברואר או מרץ - - -

כספים מחויבים זה סיפור אחר.

העודפים זה סיפור אחר. העודפים יועברו למשרדים, כשיועברו, הם יועברו לאחר שהתקציב יאושר, אנחנו לא יכולים להעביר עודפים עד שאין אישור תקציב. אני מסכים ש-1/12 פוגע בעבודת הממשלה. עמדתנו היא תמיד שרצוי לעבוד בתקציב רגיל ולא ב-1/12, אבל בשביל זה צריך לאשר את התקציב.

טוב.

לא ענית על השאלה, אבל לא משנה.

אז אחרי שהצגתי את המבנה, שהיה חשוב לי מאוד, רק שנדע איפה אנחנו נמצאים, אני אקריא:

"הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג-2013.

"הגדרות. 1. (א). בחוק זה –

" "חוק יסודות התקציב" – חוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985;

" "סעיף תקציב" – סעיף בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה הקובע את ההוצאות של משרד ממשלתי, של רשות ציבורית או של גוף ציבורי או של נושא בעל היקף או חשיבות המצדיקים את קביעתו בסעיף נפרד, המחולק לתחומי פעולה לפי הצורך;" כשאמרנו שתחום פעולה זה הדבר שניתן רק לסעיף.

" "שנת הכספים 2013" – התקופה המתחילה ביום י"ט בטבת התשע"ג (1 בינואר 2013) ומסתיימת ביום כ"ח בטבת התשע"ד (31 בדצמבר 2013);

"שנת הכספים 2014" – התקופה המתחילה ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014) ומסתיימת ביום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014);

" "תחום פעולה" – חלק של סעיף תקציב המוקצה לעניין מסוים, המחולק לתכניות לפי הצורך;", כאשר אמרנו, תכנית זו הרמה השלישית של התקציב.

" "תכנית" – חלק של תחום פעולה המוקצה לעניין מסוים.

"(ב) לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק יסודות התקציב.

"תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2013 וחלוקתו. 2. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2013 סכום של 395,032,948,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2013), המורכב מתקציב רגיל בסך 279,845,639,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 115,187,309,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2013 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת הראשונה, בטור השני שכותרתו "הוצאה".

סליחה, רק אם אתה יכול להסביר לנו, כי גם אני וגם ניסן פה לא ממש מכירים את המונחים. מה זה תקציב רגיל ומה זה תקציב פיתוח וחשבון הון.

לא, תקציב פיתוח יודעים, מה זה חשבון הון.

אם אתם רואים, התקציב נחלק לשלושה חלקים. התקציב הרגיל הוא התקציב של משרדי הממשלה שלמעשה משקף, על סמך חוק יסודות התקציב, תקציב לשנה אחת, והוא בדרך כלל לא משקף התחייבויות רב שנתיות ולכן מפה אתם מכירים את מנגנון העודפים שנמצא בתקציב. למעשה תקציב המדינה הוא על בסיס שנתי וגם המסגרות הפיסקאליות הן על בסיס שנתי ויש סמכות לשר האוצר להעביר עודפים משנה שוטפת לשנה עוקבת. זה התקציב הרגיל. כפי שאתם יכולים לראות אותו, הוא נקרא חלק א', תקציב רגיל, והוא מחולק פה באמת לרובריקות שונות כמו ממשל ומינהל, ביטחון, רשויות מקומיות, משרדים כלכליים וכדומה.

תקציב הפיתוח, שלמעשה זה חלק ב' שמונח לפניכם, הוא מגלם תקציבית פרויקטים רב שנתיים. לדוגמה בינוי כיתות לימוד בחינוך. בדרך כלל בינוי כיתת לימוד נמשך כשלוש שנים ולמעשה התקציבים האלה מאופיינים בהרשאה להתחייב. מה זה אומר הרשאה להתחייב? הרשאה להתחייב למעשה משקפת את עלות הפרויקט בכללותו, ומכיוון שהפרויקט חוצה את שנת התקציב יכול החשב באותו משרד להתחייב בעבור בניית כיתת לימוד בהיקף מסוים. תקצוב המזומן באותו סעיף יתוקצב בהתאם ללוח הסילוקין, או בהתאם לתזרים המזומנים של בניית הכיתות. זאת אומרת אנחנו משלבים פה אלמנט של תכנון רב שנתי והתקצוב השנתי בהתאם לפריסת התשלומים.

גם כבישים זה אותו דבר.

נכון, גם כבישים. כבישים זו דוגמה יותר טובה, כבישים זו דוגמה מצוינת לכך שאנחנו באמת משלבים בין התקציב השנתי לתכנון רב שנתי.

והחלק האחרון שלמעשה זה תשלום החובות של מדינת ישראל, סעיף 84. סעיף 84 זה החזרי הקרן של מדינת ישראל. החוב נחלק להחזרי קרן והחזרי ריבית.

זה נקרא חשבון הון?

כן.

בסדר, אם ככה זה ברור.

כמה הריבית?

אני אסביר למה אנחנו מחלקים בין החזרי קרן להחזרי ריבית?

רב יצחק יודע את זה.

לא, כמה ריבית?

אבל אנחנו לא יודעים.

יש פה הרבה פרטים חדשים.

לכן שאלתי, לצאת מנקודת הנחה שכולם לא - - -

תשלום ריבית ועמלות. תשלומי הריבית בשנת 2013 עומדים על כ-40 מיליארד שקל. תשלומי הקרן בשנת 2013 עומדים על כ-95 מיליארד שקל. את החוב אנחנו מחזירים להחזרי קרן ל - - -

זה לא מסתדר במספר פה, דרך אגב. אם אמרת פה 115 מיליארד, שני המספרים ביחד זה כבר 130 מיליארד.

לא, תשלומי הריבית והעמלות נמצאים בתוך חלק א', בתקציב הרגיל.

רגע, אתה מדבר כרגע רק על החוב, שאתה מחלק אותו לשנה הזו? לא את החוב הכולל?

אני מסביר עכשיו הסבר כללי איך החוב מתחלק ולמה הריבית נפרדת מהקרן.

כן, אבל החוב הכולל הוא הרבה יותר גדול.

לא, זה לא החוב הכולל. החוב הכולל של מדינת ישראל עומד על כ-73% אחוזי תוצר, התוצר החזוי לשנת 2014 הוא כטריליון שקל. זה אומר שסך החוב של מדינת ישראל הוא כ-700 מיליארד שקל. כשאנחנו מסתכלים על החזרי החוב של מדינת ישראל, הם מתחלקים לשני חלקים, החזרי קרן והחזרי ריבית. החזרי הקרן הם למעשה מחזור, זו הלוואה שלקחה המדינה, בעיקר משוק מקומי באמצעות הנפקת אגרות חוב. למה אנחנו קוראים לזה מחזור? כי אין לזה עלות כלכלית. לקחתי שקל קרן וכנגד אני מחזיר שקל קרן. החזרי הריבית משקפים את העלות הכלכלית בגין ההלוואות. לדוגמה, אם הריביות שלנו תעלינה, אז החזרי הריבית יהיו גבוהים יותר. בלי תלות בגודל החוב.

אז איך יכול להיות שבארבע שנים שכאילו לא ידעו מה החוב, מה הגירעון? איזה ריבית שילמנו? על מה שידענו או על מה שלא? כי אם שילמתם - - -

לא, הריבית זה הריבית שגייסת.

לא, זה הלוואות, משלמים ריבית על זה.

תנו לו לסיים.

אני אשמח להתייחס לזה. יש פער בין - - -

זה הישראבלוף.

חבר הכנסת ליצמן, אני מניח שאם אתה שואל אז אתה רוצה הסבר ואני אשמח להסביר לך.

כן.

אני אומר, יש פער בין הגירעון התקציבי לבין הגירעון למימון. בסופו של דבר על בסיס הגירעון התקציבי מתכננת יחידת החוב בחשב הכללי את נושא החוב קדימה. מעבר לכך מחזיקה החשבת הכללית קופה בבנק ישראל, שהמטרה שלה באמת להתמודד עם אירועים בלתי צפויים - - -

שעת חירום.

ודבר שני, תמיד טוב להחזיק קופה. אני לא בטוח שאני יכול לציין את גודל הקופה, אני אבדוק את זה. אם הנתונים האלה יכולים להיות גלויים, אני גם אציין אותם לפני הוועדה, אבל זו קופה שהיא קופה גדולה למדי.

במהלך השנה יש לנו כל הזמן אומדן תחזיות ואומדן ביצוע של התקציב. איציק, אני מניח שאתה זוכר את זה היטב. בהתאם לאומדנים האלה, בהנחה שיש סטייה, 2012 היא דוגמה טובה, זו שנה שבה הייתה סטייה חריגה. החשבת הכללית כל הזמן תכננה את היקף הגיוסים שלה בהתאם לתחזיות המעודכנות, ואז, אם התכנון שלנו, לדוגמה, היה שהגירעון יהיה 2% ובפועל הוא מסתיים בכ-4.2%, היקף הגיוסים של החשבת הכללית היו גבוהים יותר כדי להתמודד עם הגירעון שהיא הייתה צריכה לממן אותו, ומאידך זה בעצם לשיקול מה צריך להיות גודל הקופה בבנק ישראל.

הריביות נגזרות באופן כלכלי פשוט, ביקוש והיצע. הריביות של מדינת ישראל בשנים האחרונות ירדו. דרך אגב, זו הייתה מגמה עולמית למעט מדינות ייחודיות. אנחנו רואים, מדינות שלמעשה הכה בהן המשבר והן איבדו אמון של השווקים, אנחנו הראינו את זה גם בוועדת הכספים וגם בוועדות אחרות, אבל סביבת הריביות של המדינות הבטוחות, ובינתיים ישראל מוגדרת כמדינה בטוחה, לכן יש חשיבות כל כך גדולה לייצב את המדיניות הפיסקאלית בכדי שנוכל להמשיך ולגייס בריביות שהן ריביות סבירות.

על כמה אחוזים מדובר?

אם אני אציין דבר אחד, כי בוועדה פה הרבה פעמים אנחנו מדברים על המדיניות הפיסקאלית, ההתייחסות אליה לגבי גודל הגירעון ולגבי מהלכים שהם חד פעמיים, קודם כל, אין פה כבר הרבה חברי כנסת, אבל אנחנו יודעים שיש לנו גירעון שהוא גירעון מבני, וגם כשעשינו את המהלכים להעלאת המיסים, עם חבר הכנסת גפני עשינו שני צעדים להעלאת מיסים, אחד אחרי המלצות ועדת טרכטנברג והשני בשלהי שנת 2012, כשהעלינו את המיסים בכאחוז נוסף - - -

למה אתה אומר כל הזמן טרכטנברג? אנחנו ישבנו להעלות את המיסים בלי קשר לטרכטנברג.

לא, אני אומר שהיו המלצות של הוועדה, הוועדה בסוף - - -

למה טרכטנברג?

כל הקרדיט להעלאת המיסים מופנה אליך.

והפחתות המיסים, גם מופנה אליי. מה שאתם לא עושים עכשיו.

חכה רגע, ייתנו לך את הקרדיט הזה.

היו הפחתות מיסים, הוא לא אומר.

חבר הכנסת גפני, ובזה אני אסיים - - -

זה היה בהוראת שעה, בגלל זה אתה לא מקבל על זה קרדיט.

לא, ההפחתה של 2% לא הייתה בהוראת שעה.

לגבי שנת 2012 הממשלה עשתה צעד פיסקאלי אחראי והעלתה את המיסים באחוז תוצר, בדומה לשיעורים שאנחנו מעלים, אנחנו מעלים בכ-1.5 תוצר וכמו שעשו אז עם מהלכים שהם מהלכים פרמננטיים, מכיוון שהייתה הבנה ברורה שהגירעון הוא גירעון מובנה, הצעתנו גם כאן להעלות את המיסים באופן פרמננטי, בגלל שהגירעון הוא גירעון מובנה.

אפשר להתייחס?

לא, רגע, אנחנו קוראים.

לא, רק על מה שהוא אמר. הוא אמר דברים - - -

לא, אנחנו ביקשנו שהוא ייתן רקע לדברים. בואו נקרא.

אני מקריא את סעיף 3, הוא שכפול של סעיף 2, רק בשנת 2014.

"תקציב ההוצאה לשנת הכספים 2014 וחלוקתו. 3. (א) הממשלה רשאית להוציא בשנת הכספים 2014 סכום של 406,264,956,000 שקלים חדשים (להלן – תקציב ההוצאה לשנת 2014), המורכב מתקציב רגיל בסך 286,931,770,000 שקלים חדשים, ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 119,333,186,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה לשנת 2014 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, בטור השני שכותרתו "הוצאה"."

מי בעד?

לא מצביעים, אמרנו לסתיו שפיר שלא מצביעים.

ה-406 מיליארד, אנחנו רוצים - - -

יש לי שאלה. לגבי התקציב פיתוח וחשבון הון לשנת 2014. מדוע הוא גדל ביחס ל-2013? בגלל הפיתוח או בגלל - - -

כל התקציב גדל משנה לשנה.

אבל אמרנו שפיתוח הון מחולק לשניים, אחד, יש את העניין של החזר הריבית, ודבר שני זה כל הפרויקטים הרב שנתיים. אני רוצה להבין מזה שב-2014 התקציב של הפרויקטים הרב שנתיים עולה ולא התקציב של הריביות עולה. מישהו יכול לענות על זה?

שניהם עולים, גם החזר החובות האבסולוטי שלנו עולה וגם תקציב הפיתוח עולה ו - - -

למה התקציב הרגיל עולה?

כל התקציב גדל.

למה? מה הסיבה?

- - -

אבל למה? מה הסיבה?

- - -

אבל למה? למה אתם מעלים את זה? הרי המצב קשה, למה אתם מעלים? למה אתם מעלים את ההוצאה? למה מעלים את ההוצאה מ-2013 ל-2014?

לא שומעים פה. לא שומעים אתכם.

זה מה שגילה שאלה, אני רק מוסיף על התקציב הרגיל, למה זה גדל? הרי יש בעיה של גירעון.

ישנן שתי חלופות, לכנס את התקציב למסגרות הגירעון שקבועות בחוק. אפשרות אחת היא לקצץ יותר בהוצאות הממשלה, הוצאות אזרחיות והוצאות ביטחוניות, והאפשרות השנייה היא להעלות מיסים. למעשה מה שהחליטה פה הממשלה ואישרה הכנסת, שסך ההוצאה הממשלתית תגדל בהתאם לכללים הפיסקאליים שקבועים בחוק ואפשרה עוד גידול של 6.5 מיליארד לשנת 2013, בערכים שציינתי קודם, וכדי להגיע לגירעון של 3% הוחלט על העלאות מיסים ב-2014 בכ-14.1 מיליארד.

מה עושים עם הגידול הזה? למה הוא מיועד?

אל"ף, כל משרד ומשרד מגיע לוועדת הכספים ומציג את תקציבו. בסופו של דבר הגידולים המרכזיים בתקציב הולכים להשלמות, הולכים לפרויקטים, הולכים להשקעות בתשתית והולכים לגידול בהוצאות הריבית של מדינת ישראל, כתוצאה מהגידול בחוב.

יהיו פרויקטים נוספים ב-2014, שאין ב-2013, כתוצאה מהגידול בתקציב?

בוודאי, בתחבורה אנחנו מדברים על המשך של תכנית החומש, זה גידול משמעותי בתקציבים. בכל מה שקשור למערכת החינוך, יש לנו גם גידול משמעותי בתקציבים, שקשורים גם בשעות לימוד.

גם בבריאות.

גם בבריאות, אבל בבריאות זה נוגע יותר - - - את זה הרב ליצמן מכיר טוב ממני, אז אני לא אכנס לזה, אבל שאר הגידולים הטבעיים - - -

אין דבר שאני מכיר יותר ממך.

אבל יש גם תוספת לסל הבריאות, כפי שחבר הכנסת ליצמן מכיר - - -

זה לא הגידול הטבעי? זה מעבר לגידול הטבעי?

יש גם מעבר ל - - - יש טכנולוגיות בסל התרופות ש - - -

כן, אבל הנגיד אמר היום שאתם אשמים בכל הגירעון. כך הוא אמר היום בכלי התקשורת. מה תגובתך? אני כרגע מראיין, מה תגובתך?

טוב, רבותיי. יש משרדים מסוימים שראינו שהם עולים, ובמקרה רובם שייכים ל - - -

כולם שייכים ל'יש עתיד'.

לא כל המשרדים שלהם עולים. כן, בעצם כמעט כולם.

משרד החינוך, משרד הרווחה, משרד הבריאות.

לא, יש גם עוד שני משרדים - - -

כל המשרדים כולם עולים, בכל שנה כל המשרדים עולים, גם משרד הביטחון וגם משרד התחבורה.

לא, אבל היות שנאמר לפרוטוקול, אז אנחנו מאשרים את זה.

לא, נעשה הצבעה.

סעיף 4 מדבר על תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת התקציב 2013 - - -

לא, אבל האמת היא שאתה צודק, מה שיואל אמר הוא צודק. יש את הגידול שיש בכל שנה, השכר עולה, הרופאים, האחיות, המורים.

אבל אתם הולכים לקצץ.

אבל הם הולכים לשנות את הנוסחה.

לא, מיקי, מה שגפני אומר שהתוספת במשרד הבריאות זה בעיקר השכר של רופאים, אין תוספת משמעותית למשרד.

בפועל, לפעולות.

כנ"ל בחינוך, ושלא יביאו לנו הישגים. כנ"ל רווחה ועובדים סוציאליים וכל מיני דברים.

אלה דברים שעשתה הממשלה הקודמת.

יש גידול כתוצאה מהגידול באוכלוסייה.

לא, בגלל הסכמים. היו הסכמי שכר לרופאים - - -

אבל בחינוך יש גידול באוכלוסייה, אז אין כתוצאה מזה - - -

לא, הוא לא נותן, זה הרבה פחות מהגידול. הוא נתן כרגע, היות שיש שינוי משמעותי בשכר מורים - - -

חבר הכנסת גפני, אוקי, בסדר, עד כאן דבר האופוזיציה וזה בסדר, אבל את זה תגידו במשרדים, כשיהיה דיון על המשרדים עצמם, אז - - -

אנחנו מדברים על מסגרות שיסבירו את הדיון שיתקיים כמובן לגבי מספרי התקציב במשרדים השונים.

מכיוון שאנחנו מעריכים שיהיה דיון רציני על כל משרד, אז אנחנו מתחילים עכשיו את הקדימה כדי ש - - -

ניסן, רק תגיד איפה השלטר.

טוב, הלאה.

(מקריא): "תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת התקציב 2013. 4. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2013 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2013, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2013), סכום של 21,860,357,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 17,194,449,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 4,665,908,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2013 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת הראשונה, בטור השלישי שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה".

"תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת התקציב 2014. 5. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2014 רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2014, כהוצאה מותנית בהכנסה כמשמעותה בסעיפים 5(א) ו-5(ב) לחוק יסודות התקציב (להלן – תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014), סכום של 22,440,677,000 שקלים חדשים, המורכב מתקציב רגיל בסך 18,017,328,000 שקלים חדשים ומתקציב פיתוח וחשבון הון בסך 4,423,349,000 שקלים חדשים.

"(ב) חלוקת תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014 לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה, בטור השלישי שכותרתו "הוצאה מותנית בהכנסה"."

עכשיו אני עובר לשיא כוח אדם שכאמור לא מתייחס לזרם, כי זה לא אנשים שיוצאים ונכנסים, אלא מה המספר המרבי שבכל רגע נתון יכול להיות מבחינת מספרי כוח האדם.

"שיא כוח אדם לשנת הכספים 2013. 6. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2013, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 73,619 משרות".

האם ב-11' ו-12' גם שיא כוח אדם היה 1/12 או - - -

לא, זו שאלה מעניינת, אין התייחסות לזה בחוק יסוד: משק המדינה. אני אסביר. דווקא השנה אין הוראה בחוק יסוד : משק מדינה לגבי שיא כוח אדם בתקופת תקציב המשכי, הנגזרת הכספית היא בוודאי, כעיקרון אתה אמור לשמור על מצבת כוח אדם האחרונה שאישרה לך הכנסת. זה מה שהכנסת אישרה ומעבר לזה הכנסת לא אישרה, ולכן אין אפשרות להוסיף. היה חריג לדבר הזה בשנת 2013, הנושא של הכבאים, כיוון שזה היה חוק של הכנסת. בסופו של דבר החלטנו שחוק הכנסת גובר על האין-חוק של התקציב.

אתה הולך להגיד לי שמשרדי הממשלה לא הוסיפו כוח אדם?

הם לא היו אמורים להוסיף כוח אדם בשנת 2013, עד להעברת התקציב.

נאמר לפרוטוקול, אם אני לא טועה, הוסיפו ועוד איך הוסיפו.

לא היו אמורים להוסיף, למעט הנושא, חבר הכנסת ליצמן, של הכבאים, שכמו שאמרתי, שכיוון שזה היה חוק של הכנסת והיה נושא חיוני אפשרנו אותו מעבר לחוק.

"(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי לתקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת הראשונה בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם". "

ניסן, אישרנו את תקציב הישיבות.

הגדלנו את תקציב הישיבות פה אחד.

גם הישיבות הציוניות.

כולם, כמו שנהגנו תמיד, אף פעם לא עשינו הפרדה.

בכמה הגדלנו?

יהיה קיצוץ בישיבות כמו בכל סעיפי התקציב. אף פעם לא עשינו הפרדה.

סעיף 7 משכפל את סעיף 6 לעניין שנת 2014.

"שיא כוח אדם לשנת הכספים 2013. 7. (א) הממשלה רשאית, בשנת הכספים 2014, למלא משרות עד לשיא כוח אדם של 74,273 משרות.

"(ב) חלוקת שיא כוח האדם האמור בסעיף קטן (א) לסעיפי לתקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת הראשונה בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם"."

ב-7(א) מי עוקב אחרי זה? יש מישהו שעוקב אחרי זה, כזה מספר מדויק?

כן, בסופו של דבר אגף התקציבים צריך לאשר כל תקן ואחרי שאגף התקציבים מאשר למשרד תקן הנציבות צריכה להגדיר את התקן. זאת אומרת זה עובר שני שלבים.

אבל זה לא כולל את בתי החולים הממשלתיים וכל הדברים האחרים שאמרת.

כולל.

לא, לא.

לגבי המפעלים, זה כולל את יחידות הסמך, זה לא כולל את המפעלים העסקיים, שעוד מעט אני אקרא בסעיף 8. בתי החולים הממשלתיים הם דוגמה למפעל עסקי שאמרנו קודם, שההוצאות שלו הן מכוח ההכנסות שלו, מכוח הפעילויות שלו.

זה באמת מביא אותנו לסעיף 8 שמתייחס למפעלים העסקיים לגבי שתי השנים, גם 13' וגם 14'.

"מפעלים עסקיים – תקציב שיא כוח אדם ותחזית תקבולים לשנות הכספים 2013 ו-2014. 8. (א) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2013 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2013, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2013, במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, סכום של 16,065,917,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת השנייה בטור השני שכותרתו "הוצאה".

(ב) נוסף על תקציב ההוצאה לשנת 2014 ועל תקציב ההוצאה המותנית בהכנסה לשנת 2014, רשאית הממשלה להוציא בשנת הכספים 2014, במסגרת תקציב מפעלים עסקיים, סכום של 16,379,251,000 שקלים חדשים; חלוקת הסכום האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת השנייה בטור השני שכותרתו "הוצאה"."

עכשיו אני מגיע לתשובה לשאלתך לגבי כוח האדם במפעלים העסקיים.

"(ג) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2013 לפי סעיף 6(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2013 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 21,448.5 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק א' של התוספת השנייה, בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם".

יואל, חסר לך פה סעיף קטן שמדבר על 2014, על המשרות. חסר 8(ד).

הוא נשמט. סעיף קטן (ד), רואים שזה עובר מסעיף קטן (ג) לסעיף קטן (ה). זה נפל בדפוס, אני מתנצל, אנחנו נצטרך להשלים אותו. אני אסתכל אם הוא נמצא פה.

אתה גם יכול לתת הסבר לגבי הכמות של העובדים, איך זה נקרא פה ברשימות?

שיא כוח האדם, התקציב ככלל נקבע תמיד בצורה תוספתית. ככה זה בעולם, יש על זה גם כתיבה אקדמית. תמיד התקציב נקבע על בסיס תקציב השנה הקודמת, כאשר עושים התאמות בתקציב של השנה הקודמת. ככה זה נעשה גם לגבי מספרי ההוצאה, כך זה נעשה גם לגבי מספרי שיא כוח אדם. כאשר יש לך מספר אנשים במשרות בשנה נתונה, רואים כמה היה צריך להוסיף או לגרוע לשנה הבאה וכך זה נקבע בצורה תוספתית, פשוט כל שנה על בסיס השנה הקודמת בהתאמות שנדרשות במעבר משנה לשנה.

אני מקריא את 8(ד) שנשמט:

"(ד) נוסף על מספר המשרות שהממשלה רשאית למלא בשנת הכספים 2014 לפי סעיף 7(א), רשאית הממשלה בשנת הכספים 2014 למלא משרות במפעלים עסקיים עד לשיא כוח אדם של 21,447.5 משרות; חלוקת שיא כוח האדם האמור לסעיפי תקציב, לתחומי פעולה ולתכניות, תהיה כמפורט בחלק ב' של התוספת השנייה, בטור החמישי שכותרתו "שיא כוח אדם"."

לגבי המפעלים העסקיים, יש להם תחזית נפרדת של התקבולים, כיוון שזה קובע את ההוצאה שלהם.

"(ה) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2013, היא כמפורט בחלק א' של התוספת השנייה.

"(ו) תחזית התקבולים לכיסוי תקציב המפעלים העסקיים בשנת הכספים 2014, היא כמפורט בחלק ב' של התוספת השנייה".

סעיף 9 מדבר על מה שאמרנו, השימושים המיוחדים החסויים ברזרבה הכללית.

"הוראות לעניין שימוש ברזרבה כללית למטרות מסוימות בשנות הכספים 2013 ו-2014"

מה זה הרזרבה הכללית?

הרזרבה הכללית זה מה שלפני כן הסביר יוגב, אחרי שחילקנו את סכום ההוצאה הכללית לכל הסעיפים למיניהם, לבריאות, רווחה וביטחון ותחבורה ותשתיות, יש עדיין סכום שמשאירים אותו בצד שהוא הרזרבה הכללית.

כמה הסכום הזה?

אמר יוגב, קצת יותר מ-7 מיליארד.

גם וגם, רזרבה כללית?

כן, כאשר הרזרבה הזאת מתחלקת ל - - -

יש את הסעיפים החסויים פה.

יש רזרבה להתייקרויות ויש רזרבה כללית שהיא לא להתייקרויות, וברזרבה הכללית שהיא לא להתייקרויות יש חלק מסוים שהוא מטעמים של ביטחון המדינה, יש לו לגביו - - -

"9. בשנות הכספים 2013 ו-2014 לעניין שימוש בסכומים שבסעיף התקציב "רזרבה כללית" למטרה שבמסגרת הפעילות של משרד ראש הממשלה לפי סעיף 12 לחוק יסודות התקציב, יקראו את הסעיף האמור כאילו בסוף סעיף קטן (א) שבו נאמר "לעניין סעיף זה, "הוועדה" – ועדה מיוחדת שתמנה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת מקרב חבריה".

"שימוש בתקציב ההתאמות לשנת התקציב 2014. 10.". זה סעיף מיוחד לתקציב דו שנתי. "השימוש בסכומים שבסעיף תקציב ההתאמות לשנת 2014 ייעשה לפי הוראות סעיף 1(א)(5א) לחוק יסוד: תקציב המדינה לשנים 2009 עד 2014 (הוראות מיוחדות)(הוראת שעה) וסעיף 179א לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 עד 2010), התשס"ט-2009".

תסביר רגע במילים לא משפטיות מה יש פה מאחורי הסעיף?

בתקציב דו שנתי מעבר לרזרבה כללית יש רזרבה מיוחדת שבמעבר משנה לשנה, אם יש צרכים שלא נחזו מראש, משתמשים ברזרבה הזאת כדי לבצע את ההתאמות הנדרשות.

לא רואים שנתיים, קשה לראות מה שיקרה. הם שומרים לעצמם משהו בצד, עוד רזרבה, לשנתיים.

יש הוראות מיוחדות לעניין הדיון בה. היא צריכה להגיע לוועדת הכספים שבועיים לפני סוף השנה, כלומר - - -

ה-1.5 מיליארד שקלים האלה בהתאמות, זה מגיע לאישור ועדת הכספים בחלוקה?

חייב, כן.

החלוקה של הסכום, אני חושב שהסכום הוא לא 1.5 מיליארד, אבל הוא מגיע לאישור ועדת הכספים ויש גם הוראה מיוחדת שצריך להגיש את זה שבועיים לפני סוף השנה, יחד עם סקירה של המצב הכלכלי ותחזית הצמיחה המעודכנת. זה תהליך שקראו לו אז מיני תקציב, אבל במקרה הזה הוא יהיה מיני מיני, בגלל הזמנים הקצרים, ויציגו את המצגת הכוללת של המצב העדכני לאותו רגע, יחד עם השימושים המיועדים לתקציב ההתאמות.

"תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2013 ו-2014. 11. תחזית התקבולים והמלוות לשנות הכספים 2013 ו-2014, כאמור בסעיף 2(ב)(1) לחוק יסודות התקציב, היא כמפורט בתוספת השלישית".

זה עוד משהו שצריך להציג, זה נותן את התמונה המלאה בפני הכנסת כשהיא מקבלת את החלטותיה.

"תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מיסים – לשנות הכספים 2013 ו-2014". זה עלה גם בנייר של ה-מ.מ.מ, כדי לדעת כמה שווה לנו כל פטור במס הכנסה. אנחנו נותנים את הנתון לפי הערכות של מינהל הכנסות המדינה.

"12. תחזית של סכומים שלא ייגבו בשל הטבות מיסים לשנות הכספים 2013 ו-2014, כאמור בסעיף 2(ב)(2) לחוק יסודות התקציב, היא כמפורט בתוספת הרביעית".

אז מה עם סעיף (ד), מצאת אותו?

כן, הוא הקריא אותו קודם.

החלק המילולי מופיע גם בפתיחת חוברות הפרומו של אגף התקציבים, ושם הסעיף לא נשמט מהדפוס.

סעיף 13 הוא מה שאמרנו התגברות הדינים, שהוא ברור מאליו, אבל השנה אמרנו אותו גם במפורש, כדי למנוע טעות, בעיקר לעניין החלוקה בין התקציב הרגיל לתקציב הפיתוח.

"תחולת חוק יסודות התקציב. 13. אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראות חוק יסודות התקציב, וכל שינוי בסכומים הנקובים בחוק זה ובאופן חלוקתם ייעשה בהתאם להוראות החוק האמור.

"תחילה. 14. תחילתו של חוק זה ביום י"ט בשבט התשע"ג (1 בינואר 2013)", כלומר הוא חל רטרואקטיבית על כל השנה, כמו שהסברנו.

איפה שגית? יש לי שאלה משפטית.

אז הנה, יש עוד חוק רטרואקטיבי.

כן, אמרתי את זה כבר.

אבל כמו שהסברנו, פה, במקרה הזה, זה פשוט כדי להחיל את כל התקציבים שהוצאו לתוך התקציב הזה. כלומר תקרת ההוצאה בכל משרד לגבי השנה כולל גם את ההוצאה שהם הוציאו כבר במסגרת התקציב ההמשכי, מה שקרוי 1/12.

סעיף 15 קיים פשוט מאז קום המדינה, אז השארנו אותו פה, למרות שבימינו מפרסמים כמובן את החוק סמוך אחרי פרסומו, אבל מאז קום המדינה הכנסת מצביעה על זה שחייבים לפרסם את החוק, אז גם השנה כתבנו את זה.

"פרסום. 15. חוק זה יפורסם ברשומות בתוך שלושה חודשים מיום קבלתו".

רק שאלת הבהרה. האם תוך שלושה חודשים אסור להשתמש בתקציב? רק ב-1/12?

לא, התחילה שלו היא מיום ההצבעה, הפרסום הוא - - -

האם כתבת שהרשומות הוא מחייב? על פי חוק, כך לימדתי בבית הספר שלי בליבה.

הפרסום הוא מחייב, אבל הוא לא תנאי לתחילה, בפרט במצב שבו הכנסת הצביעה על מועד תחילה.

אז למה ברשימות הכנסת כן?

המציאות היא שהוא יפורסם ברשומות תוך 10 ימים או 14 יום.

לא, השאלה שלי האם התנאי של פרסום ברשומות זה תנאי - - -

הוא לא תנאי לתחילתו של חוק.

זאת אומרת שגם אם לא מתפרסם ברשומות כחברי כנסת הוא חבר כנסת.

נכון, אבל זה כמובן לא יקרה.

תודה רבה לך, אדוני.

אני מקווה שהם הבינו מה שהם הקריאו.

הם הבינו, נקווה שהציבור - - -

כמו שאמרתי, אפשר לקרוא את זה עם דברי ההסבר השנה, הדברים באמת - - -

לא, זה הפעם הרבה יותר ברור מפעמים קודמות. למי שיש הסתייגויות, שיגיש לנו את זה בכתב.

זה מעורפל מספיק בשביל שלא - - - בוא נודה על האמת.

תודה רבה, אנחנו עכשיו ממשיכים איתכם.

יש לנו הסתייגויות, אפשר להגיש אותן ביום ראשון?

ודאי, אלא אם כן נצביע היום... אני אשאר לבד.

אני לא מודאג מזה. הלוואי. תאמין לי, אנחנו סוגרים פה את הדברים הכי נכון והכי מדויק. הצוות שנשאר פה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>