PAGE
18
הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת
01/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת הוועדה המשותפת לתקציב הכנסת
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ג (1 ביולי 2013), שעה 9:00

<תקציב הכנסת לשנים 2014-2013>

חברי הוועדה: >
צחי הנגבי – היו"ר
יצחק הרצוג
בועז טופורובסקי
יעקב ליצמן

אברהם מיכאלי

ניסן סלומינסקי

חמד עמאר

יפעת קריב

מאיר שטרית
רוברט אילטוב

>
יושב-ראש הכנסת יולי יואל אדלשטיין
מנכ"ל הכנסת רונן פלוט
מזכירת הכנסת ירדנה מלר-הורוביץ

היועץ המשפטי לכנסת איל ינון

קצין הכנסת יוסף גריף

חיים אבידור - חשב הכנסת

שמוליק חזקיה - מנהל חטיבת המידע של הכנסת

דן עמר - מנהל חטיבת התפעול של הכנסת

מירה פיירשטיין - ראש אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני, הכנסת

יותם יקיר - דובר הכנסת

אתי בנדלר - משנה ליועץ המשפטי לכנסת (כלכלה ותקשורת)

טובי חכימיאן - ראש מדור בכיר תנאי חברי הכנסת, הכנסת

לבנה כהן - סגנית ראש אגף בכיר משאבי אנוש ופיתוח ארגוני, הכנסת

עוז כהן - סגן ראש אגף טכנולוגיה ומחשוב, הכנסת

נדב כספי - ראש מדור בכיר התקשרויות רכש, תקציב ופיקוח, הכנסת

פיני מור - יועץ בכיר למנכ"ל הכנסת

מוחמד שמייה - ראש תחום בכיר (תיאום ומעקב), לשכת מנכ"ל הכנסת

ארבל אסטרחן

אתי בן יוסף

אור שושני
<תקציב הכנסת לשנים 2014-2013>

בוקר טוב. לראשונה בכנסת הזאת אנחנו מביאים לאישור את תקציב הכנסת. אדוני היושב-ראש, בבקשה.

אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנוטלים חלק בוועדה הזאת. אני יודע שישבתם לפגישות מקצועיות ולמדתם את התקציב, ואני לא לוקח את זה כמובן מאליו. כפי שהוצג לכם, התקציב הזה משקף את הצורך לקצץ. החלטנו שלא נחכה להנחיות מהאוצר ולוויכוחים עם האוצר, אלא נבדוק את התקציב ונקצץ את הדברים שאפשר לדחות את הביצוע שלהם או שאינם חיוניים. מצד שני, בוודאי שלא בחרנו להשבית את הפעילות השוטפת של הכנסת או להפסיק פרויקטים שהיו בעיצומם, בגלל הצורך בקיצוץ. עם שני הפרמטרים האלה, המנכ"ל וההנהלה עבדו, התקיימו דיונים כבדים ורציניים, ועכשיו הדברים באים לשיפוטכם.

המנכ"ל, בבקשה.

בוקר טוב. היום זה חודשיים שאני נמצא בכנסת. חודש לפני זה עשיתי חפיפה, ובזמן החפיפה כבר הייתה תכנית עבודה לשנים האלה. כמו שאמר יושב-ראש הכנסת, על פי הנחייתו, ישבנו מספר ימים וניסינו להוריד ככל הניתן דברים שחשבנו שאפשר להוריד. יש לכם פה דף מצורף על 20 מיליון שקל שהורדנו מהתקציב. אני חושב שאנחנו מגישים לכנסת תקציב שהוא מאוד רציני, תקציב שיש בו כמעט הכול.

לקחנו גם דברים חדשים, שלא היו כאן, כמו מאגר החקיקה, שהוא דבר חדש שמתחיל לעבוד מהשנה הזאת, והוא עולה כמובן הרבה מאוד כסף. אנחנו עושים עוד דבר שהוא מאוד חשוב: שדרוג של "סנהדרין". זה דבר שחייבים לעשות, וגם זה עולה כתשעה מיליון שקל.

תסביר מה זה "סנהדרין".

השדרוג של התוכנה, כל מי שמשתמש במחשב. העוזרים, שעובדים כל הזמן עם זה, יודעים שמפעם לפעם יש תקלות. הגיע הזמן שנעשה את זה.

הגידול שאתם רואים – שהוא לא גדול – הוא של דברים הכרחיים. אם היינו מקצצים עוד, כבר היינו פוגעים בתכניות שלנו, וזה לא דבר שהיינו רוצים לעשות.

ישבתי עם כל ראש חטיבה ועברנו כמעט סעיף-סעיף בתכניות שהוא הגיש. איפה שהיה אפשר לקצץ – קיצצנו. כולל כוח אדם. איפה שלא – כתבנו את זה כאן. מיד אחרי זה נפגשנו עם כל חברי הוועדה, כדי שלא יבוא לכאן ויגידו שעוד פעם מביאים דבר שרק עכשיו רואים אותו. ישבנו, הרמנו טלפונים, ואמרנו שאם יש שאלות, שישאלו עכשיו או יתקשרו בהמשך. אני שמח שעשינו הכנה מאוד מאוד טובה, כדי שנוכל לעשות דיון רציני. ענינו לרוב השאלות.

אני רוצה להודות לחשב המשרד, חיים, שיושב כאן על ידי, שעבד הרבה מאוד ימים, לילות כימים, ובסיכומו של דבר הוא גם שינה אותו. התקציב הזה שונה, על פי הנחיה שלי.
סך הכול, יש לכנסת תכנית שבה נוכל לעבוד עד 2015. אני מראש מודה לכל החברים שבאו כל כך מוקדם בבוקר לישיבה ומאחל דיון פורה.

מאיר שטרית, איך הייתם מנהלים את הדיון בעבר?

בדרך כלל, אחרי הצגה של המנכ"ל, חברי הכנסת מתייחסים, שומעים תשובות, ומצביעים.

כמי שהיה חבר בוועדה לתקציב הכנסת בעבר, אני מאשר את מה שאמר חבר הכנסת שטרית. אם לחברי הכנסת יש הערות ושאלות לגבי דברים בתקציב, נשמע התייחסות מקצועית מן הגורמים שנמצאים פה.

חבר הכנסת סלומינסקי, בבקשה.

בקשר למוזאון הכנסת, האם זה מתכוון למה שיש פה, או לבית פרומין?

עם כניסתי לתפקיד ראיתי שיש עוד תקציב, מאוד מאוד גדול, כ-50 מיליון שקל, שהוקצה למוזאון הכנסת. אני לא רוצה לספר עכשיו על כל מה שקרה עם מוזאון הכנסת, כי אני בטוח שכל אחד מכם יודע איך זה התחיל. דרך אגב, אף אחד לא יודע עדיין איך זה ייגמר. מה שאנחנו כן יודעים זה שאנחנו הוצאנו 50 מיליון שקל לדבר הזה, ואני מקווה שבסיכומו של דבר נוכל גם להפעיל את זה.

אבל, אני מבקש בסיום התקציב שישנו כאן, להתייחס גם לסוגיה של מוזאון הכנסת. חברים, מדובר ב-50 מיליון שקל. המדינה החליטה להקים את מוזאון הכנסת, אבל אף אחד לא אמר מאיפה בא הכסף. ואז, מכיוון שהייתה החלטה, לא הייתה ברירה אלא לקחת 50 מיליון שקל מתקציב הכנסת ב-2011, ולהביא אותו למוזאון. הכסף הזה מאוד חסר בקופה היום, ואני מאוד מבקש להתייחס גם לדרך שבה נחזיר את הכסף חזרה לקופת הכנסת.

שוב, לא הבנתי, הכוונה למוזאון שפה בכנסת - - -

לא, לבית פרומין.

היה יזם שלקח - - -

פספסת קדנציה אחת, אתה לא מעודכן עכשיו.

החוק היה חוק שלי בכלל, והוועדה הייתה - - -

אורלב.

לא, החוק היה שלי. אנחנו באנו אחרי שהתברר שמכרו את זה בנזיד עדשים ליזם. אני מבין שזה חלק מהכספים לרכוש את זה חזרה מהיזם.

לא, מה שאתה רואה פה זה 500,000 שקל בלבד.

50 המיליון שהזכרת זה הכסף ששילמו ליזם כדי לקבל חזרה את הבעלות?

כן.

וזה נגמר?

לא, לא, אני רוצה לומר לך שלפי הערכה שלנו, אם אנחנו נגיע ל-100 מיליון בסיכומו של דבר, עשינו עסק טוב.

וגם את היתרה ייקחו מתקציב הכנסת?

אני מקווה שזה לא יקרה.

נניח שאנחנו נחליט שבשום פנים ואופן זה לא ילך מתקציב הכנסת, האם זה מחייב מישהו?

החוק אומר: לפי תקציב הכנסת. סעיף 19, אם אני לא טועה, אומר שכל התשלומים בגין הפקעת מוזאון הכנסת יהיו מתקציב הכנסת. גם ההפקעה וגם התפעול השוטף.

אבל לא העלו את התקציב, השאירו אותו כמו שהוא, ורק אמרו: עכשיו תורידו 50 מיליון.

שני המיליון שמוקצים פה למוזאון הכנסת - - -

לא, זה לתפעול שוטף.

בשנים קודמות, כאשר יצא החוק, הוא יצא באמצע השנה. החוק קבע שמה שיקבע השמאי הממשלתי כתשלום פיצוי על ההפקעה, ישולם לאותו יזם שלו נמכר מוזאון הכנסת. השמאי הממשלתי קבע את הסכום של 44.5 מיליון שקל פלוס מע"מ לתשלום ליזם. זה נקבע בחודש יולי, ותוך ארבעה חודשים היינו צריכים לשלם. הווה אומר שבנובמבר של אותה שנה היינו צריכים לשלם ליזם. היינו צריכים לקחת מכל מיני מקורות של עודפים שהיו לנו באותה השנה בתקציב השוטף. היינו צריכים להעביר כספים כדי לשלם לאותו יזם, כי זה לא תוכנן מראש. באמצע השנה יצא החוק, ובאותה השנה היינו צריכים לשלם, וזה לא היה בתקופה שבה תכננו את התקציב.

זה תקציב חד-פעמי, תשלום חד-פעמי?

לא, זה היה חד-פעמי, אבל עוד לא סיימנו.

לאחר מכן היזם הגיש תביעה לבית-המשפט בסכום של 150 מילון שקלים נוספים.

הוא קנה את זה בעשרה מיליון, אם אני לא טועה.

נכון. אנחנו הכנסנו בתקציב של שנת 2011 עוד 70 מיליון ש"ח כהפרשה לאותה תביעה, כדי שיהיו לנו מקורות תקציביים אם בית-המשפט יקבע חס וחלילה שאנחנו צריכים לשלם. אני רוצה להדגיש ש-70 מיליון השקלים הוא סכום שאין מאחוריו הערכה מקצועית, אין מאחוריו שום דבר, ואף משפטן לא אמר שישנה סבירות לשלם את זה או לא לשלם את זה.

ה-70 האלה שמורים באיזה מקום?

אנחנו מעבירים אותם כעודפים משנה לשנה לשנה. במסגרת העברת העודפים של 2012 ל-2013, בישיבה שנעשה לקראת סוף השנה, נבקש להעביר את אותם עודפים. הוא לא מופיע בתקציב הזה, הוא מופיע בתקציב של 2012. ישנו עוד סכום, עשרה מיליון שקלים, שאנחנו הכנסנו בתקציב, כדי לתכנן את מוזאון הכנסת ולשפץ אותו. השיפוץ עדיין לא התחיל, ואנחנו נבקש להעביר את הסכום הזה בעודפים משנה לשנה.

תודה. חבר הכנסת שטרית.

למען ההיסטוריה, אני רוצה לומר שכל העסקה היא עסקה סיבובית מאוד חלמאית. אני אומר לחברי הכנסת החדשים שלפעמים צריך להיות מאופקים. הרעיון להקים מוזאון כנסת בבניין פרומין הוא רעיון טוב. מה שקרה פה הוא שהיזם, שהוא איש חכם, קנה את הבניין הזה וביקש לבנות בו משהו שאולי היו מאשרים לו ואולי לא. אבל כשהחוק עבר הוא נהיה מלך העולם, כי אז צריך היה לקנות ממנו את הבניין כמעט בכל מחיר שהוא מבקש. אילו לכנסת הייתה סבלנות, והיו אומרים שלא צריך מוזאון – אגב, זו הייתה עמדתי, שלא צריך מוזאון ושלא יבלבל את המוח, שייחנק עם הבניין אם הוא רוצה – אז מאחר שלא היו נותנים לבנות שם, כי זה בניין לשימור, הוא היה חוזר על ארבע, והיינו קונים את זה בחצי מחיר. אבל פה בערו הרוחות, ויש חוק, צריכים לשלם, ושילמנו מחיר שלא ייאמן. היזם עשה סיבוב נהדר על הכנסת. כל הכבוד לו, אני מוכרח להגיד שהוא יזם פיקח.

אני רוצה להציע משהו. בגלל שזה עדיין בתהליך משפטי ולא יודעים איך זה ייגמר, יכול להיות ששווה לכנסת לקרוא ליזם ולהגיד לו: חבר, עשית, הרווחת, כל הכבוד לך, אבל בוא נגמור עניין. בוא נפסיק עם המשפטים ונגמור עניין בצורה מסודרת. לדעתי זה בחור שאפשר לדבר איתו, הוא לא טיפש. אפשר לדבר איתו ולבקש ממנו לגמור את הפרשה הזאת.

אתה חושב שלא ניסו את זה?

אני מציע לדבר איתו ולגמור את הפרשה בכבוד.

בזמנו מינו מישהו מטעם הוועדה, והוא ניהל איתו משא ומתן, אבל... להגיד לך שזה מריח טוב...

אני חושב שיושב-ראש הוועדה יכול לדבר איתו, ואני מוכן לסייע.

חבר הכנסת שטרית, החוק אומר שמינהל הדיור הממשלתי מתעסק בכל מה ששייך לבעלות על הכנסת, והכנסת רק משלמת.

זה רע מאוד. הכנסת יכולה להחליט שהיא לא נותנת לדיור הממשלתי לעשות את זה לבד. הרי אם הכנסת תגיע איתו לסיכום, אז הדיור הממשלתי יתנגד? אתה רוצה הסכמה של גבי שוחט? אני אביא לך הסכמה של גבי שוחט.

ניסן, רצית להוסיף?

כן. שאם יגיע מצב שחס ושלום יצטרכו לשלם עוד, אז נרשום לעצמנו שלא יעלה על הדעת שזה יוּצא מתקציב הכנסת, אלא אם כן נגדיל את תקציב הכנסת באותו סכום. לא יכול להיות שאתה חותך מהתקציב סכומים כאלה.

אני מבקש לא להתעלם מהסכום שכבר הוצא. אנחנו נמצאים בגירעון גדול, ואני מאוד מבקש לעשות הכול כדי להחזיר אותו. אני מבקש לאשר את הסכום שהעברנו, כדי שנוכל לקבל אותו.

אין גירעון, אבל התבטלו פרויקטים בגלל שאנחנו צריכים את ה-50 האלה לצרכים אחרים. כלומר, אין גירעון שקיים, אבל ביטלו פרויקטים בעבר, ולכן חשוב להחזיר את זה.

חבר הכנסת ליצמן.

אני רוצה להיות רגוע שהקיצוץ שעושים – אני לא פופוליסטי – הוא באמת כורח המציאות. לא כל מילה שהאוצר אומר, אנחנו חייבים לרוץ אחריהם. אנחנו סוברניים. האם כל קיצוץ שעשיתם הוא באמת...? אני רואה "רכב ממוגן" – מה, הכנסת לא צריכה רכב מוגן?

אני אסביר את זה.

רגע, יש עוד סעיפים. אני לא נבהל מזה שהכנסת לא עשתה קיצוץ. זה מאוד פופוליסטי להגיד שבגלל שכולם מקצצים צריך גם לקצץ. אגב, יושב כאן יושב-ראש ועדת הכספים, והוא יודע שלפני ארבע שנים הגירעון בתקציב המדינה היה 52 מיליון שקל, והיום זה 40. אז השתפרנו. שלא יגידו לנו שאם אנחנו לא נקצץ אז מי יודע מה...

זה היה גירעון מבני, לא גירעון - - -

לך תסביר את זה ל... לא יודע למי. אני רוצה להיות רגוע שהקיצוץ שעשו זה איפה שבאמת היה צריך. ואם לא – אז צריך לחזיר את זה.

תודה. חבר הכנסת הרצוג.

אני רוצה לברך את יושב-ראש הכנסת, את מנכ"ל הכנסת ואת הצוות על העבודה המאוד יסודית. הם נתנו לכל אחד מאיתנו סקירה מפורטת וענו על כל השאלות בצורה נאותה.

אני התרשמתי שהמקום הזה הפך להיות מפעל עצום. יש לו 160,000 מבקרים בשנה, וזה משהו שלא נצפה קודם. היינו 50 או 60 אלף, ופתאום הבניין החדש וכל הסביבה הפכו להיות מקום של 160,000 איש. חלק באים לדיונים, חלק באים לביקורים, יש משלחות מהארץ ומחו"ל – וצריך לקחת את כל זה בחשבון.

גם עבודת המחשוב היא חיונית. היה פה פיגור נוראי במחשוב, והוא עצר אותנו מלתפקד הרבה מאוד זמן. עכשיו יש בו שיפור.

יש לי כמה שאלות ספציפיות. קודם כול, אני מקווה שהכנסת תסכם עם השב"כ על חלוקת סמכויות לגבי ליווי משלחות לחו"ל. זה עלה לאחרונה בוויכוח ביני לבין קצין הכנסת. אני מקווה מאוד שזה ייגמר, כי יש לזה השלכות תקציביות. אני גם מציע שזה יבוא אחר כך לוועדה.

פנה אליי הלילה חבר הכנסת מזרחי, וכתב גם למנכ"ל, בקשר לעלויות שנוגעות לאירוח שדולות. הוא מזמין בקבוקי שתייה, והמחירים הם אסטרונומיים - -

נכון.

- - ובמנות לא סדירות. אני מבקש שזה ייבדק ויילקח בחשבון.

בדקנו את זה. זה היה במכרז הקודם. עוד כמה חודשים יש מכרז חדש, ואנחנו נשים לב לזה.

הנושא הבא הוא התמחרות המלונות. ח"כים לא רוצים לשהות במלונות והם גם לא חייבים אם לא צריך. אבל לעתים צריך. זאת בגלל סוגיית זקיפת ההכנסה והעלויות של המלונות. השאלה אם אתם עושים התמחרות על המלונות, ואם אפשר להוריד את העלויות פר-חדר.

ההערה האחרונה נוגעת למאבק של העוזרים הפרלמנטריים. זה דבר שצריך לקח בחשבון בתכנון שלכם למהלך השנה. כי להערכתי המאבק הזה יוביל בסוף לתוצאה כלשהי. אתם תצטרכו לנהל איתם משא ומתן ולהיענות לחלק מהדרישות. אז האם לוקחים את זה בחשבון בתקציב המיוחד?

אני רוצה לענות על המלונות. המחיר שלהם הוא 550 ש"ח ללילה, כולל ארוחת בוקר. זה מחיר שנעשה במכרז, וזכו בו שלושה בתי מלון. לדעתי זה מחיר נמוך, כי המלונות הם מלונות חמישה כוכבים, כפי שקבענו בתנאי הסף של המכרז. זה פחות או יותר תואם למה שהיה פעם חמישה כוכבים, כי הדירוג כיום כבר לא קיים. המכרז יסתיים במאי בשנה הבאה, ונצא עוד פעם למכרז. לדעתי המחיר הוא די טוב.

תודה.

תודה. חבר הכנסת מיכאלי, בבקשה.

אני ממשיך בדברים שחבר הכנסת הרצוג אמר. יש שינויים מכנסת לכנסת, לאו דווקא בגלל שינויי הגברי, אלא בגלל הנסיבות המשתנות של הבניין. אין ספק שהבניין הזה שונה לעומת מה שהיה לפני שתיים או שלוש קדנציות, וגם התקציב משתנה בהתאם לכך. עברנו על התקציב עם הצוות המקצועי, והבנו את השינויים.

אני חושב שצריך לשים לב לשתי תופעות שקורות בכנסת הקודמת והנוכחית. אני הערתי למנכ"ל בישיבה שלנו, שבגלל גידול המבקרים, יש כאן תופעה שמבקרים פה מגיל אפס כמעט, ועד גיל 120, ולדעתי יש איזו זילות של יחס המבקרים לבניין. איך זה מתבטא? אני אתמול הסתובבתי פה, וראיתי אנשים מסתובבים עם מכנסיים קצרים וכפכפים, ולא מבינים שהם באים לכנסת. הם חושבים שהם באים לאיזה טיול בירושלים, המדריך מצא חצי שעה פנויה, אז מכניסים אותם לכנסת. הוועדה המשותפת הזאת וועדת הכנסת, צריכים לחשוב איך אנחנו מחזירים את המודעות של האזרחים לכך שמי שמגיע לכנסת שיואיל בטובו ויתלבש חגיגי. שיבוא לכנסת בצורה שמשדרת יראת כבוד כלפי הבניין. כי אם אנחנו לא נקפיד על זה, אני לא יודע מי עוד נשאר שיקפיד על זה.

אפשר פשוט לא לתת לו להיכנס.

היה פעם יושב-ראש שלא אפשר ללובשי ג'ינס להיכנס.

יושבת-ראש.

הדבר השני: המנכ"ל יצוין לשבח על מספר יוזמות שכבר עשה בכניסה לתפקיד, למשל שינויים במזנון ובחניון. צריך לשים לב שהדבר הזה לא היה לנו כבר כמה וכמה קדנציות. כל ח"כ היום יודע שבימים מסוימים הוא חונה בחניה שלו, וזה מאוד מכבד את החניה של הח"כים. כי בעבר ח"כים הסתובבו פה דקות לא מבוטלות כדי למצוא חניה.

אני רוצה לשאול את אדוני החשב ואת אדוני המנכ"ל: קראתי פה את ההערה לגבי ה-ממ"מ. אני מבין שאתם מתקצבים לפי ביצוע בפועל. אני אומר לך מניסיוני שיש לי קושי להגיע ל-ממ"מ. אין להם מספיק צוותים. למיטב ידיעתי, הצוותים האלה לא גדלו במשך השנים. אני זוכר שהתלוננתי על כך בקדנציה הקודמת, ואמרו לי: תגדילו את הבקשות, ואני אגדיל את הצוות. אני חושב שלחבר הכנסת אין הרבה מקורות שהוא יכול להסתמך עליהם כדי לקדם דברים חשובים בבניין, מלבד הגוף המקצועי הזה. ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לחשוב איך נותנים שם גם גיבוי מקצועי וגם כמותי. אני חושב שזה לא מספיק בשביל כל הוועדות בבניין, כולל חוות דעת חריגות שכל אחד מבעלי התפקידים פה יכול לבקש.

בקשר לביגוד הוצאתי חוזר, גם לעובדים וגם למשמר, וביקשתי בדיוק מה שאמרת. יכול להיות שעדיין יש את זה פה ושם, אבל אנחנו נחמיר מאוד. כבר בכניסה, כל מי שיבוא בלבוש לא מתאים, הוא פשוט לא ייכנס לפה. אנחנו נחמיר בצורה חד-משמעית.

הבעיה שיש גם משלחות של מטיילים. אתה צריך לתת הנחיות למשלחות של מטיילים, אחרת תמצא את עצמך במצב שלא תוכל לתת לבני נוער להיכנס.

אני לא אתן לבני נוער להיכנס אם הם יבואו עם גופייה קרועה.

החוכמה היא לא שהמשמר יעצור קבוצה בכניסה לכנסת, אלא החוכמה היא שאגף הביקורים יודיע מראש למי שמביא קבוצות. זאת הייתה ההנחיה של המנכ"ל ונראה איך זה מתבצע. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שיש מסננת מאוד קפדנית בכניסה לכנסת, אלא שיבואו, אבל מתוך הבנה שהם באו לפרלמנט.

על השאלה השנייה שלך יענה שמוליק, יושב-ראש החטיבה של ה-ממ"מ.

הסעיף המדובר מדבר על קיצוץ מחקרים מוזמנים מבחוץ. הדבר הזה הוא לא ליבת העיסוק שלנו, אלה דברים שאנחנו לא מצליחים לעשות, ואנחנו חושבים שזה מתאים שיעשה את זה גורם חיצוני.

אנחנו יזמנו בחינת עומסים על ידי גורם חיצוני. ברגע שיהיו ממצאים הם יועברו למנכ"ל. הנגזרת של זה תהיה כנראה גידול בכוח אדם.

מה היה הגידול במספר העובדים ב-ממ"מ בחמש השנים האחרונות?

הייתה כל הזמן תנודתיות, כיוון שאלה חבר'ה צעירים שבאים לפה וחלקם מתקדמים למקומות אחרים. אנחנו נעים בין 25 ל-22. אנחנו עכשיו נמצאים על מספר קבוע של 25.

זה המספר לאורך חמש השנים האחרונות?

זו פחות או יותר התנודה. עד עכשיו עמדנו יפה מאוד במשימה הזאת. אחרי בחינת העומסים אנחנו מתכוונים להגדיל את כוח האדם. אנחנו חייבים להיות יעילים, כי מדובר ב-120 ח"כים, ומתוכם, נניח, 80 שנמצאים מול ה-ממ"מ. מבחינת הגודל, זה צריך להיות תמיד גוף יעיל מאוד. כי אם אני אצמיד לכל חבר כנסת חוקר, אנחנו נדבר על 80 חוקרים.

אבל קח בחשבון שיש לך חוקרים שונים באותה ועדה באותו יום. אז תאר לך שאתה מזמין חוות דעת לשלושה נושאים בוועדה אחת: אתה לא יכול לצפות מבן אדם אחד, או שניים אפילו, ש - - -

זה קורה אצלנו כל יום כמעט: שלוש חוות דעת – והם עומדים בזה בסדר.

ח"כים בודדים בקושי מקבלים חוות דעת.

לכן בחינת העומסים תהיה כלי אובייקטיבי, והוא כמובן מאוד יעזור לחברי הכנסת ולמנכ"ל להחליט מה הגודל המתאים לכוח האדם.

אני מציע לבחון את הנושא הזה בדיון עומק. אני מרגיש שהרבה שנים אין שינוי בזה.

צריך להקצות דיון נפרד של הוועדה לנושא.

מאה אחוז.

אני מסכים במאה אחוז. התקיימו אצלי מספר דיונים על כך. יותר מכך: אנחנו גם בודקים אופציות ביניים, למשל מימון חוקרים חיצוניים. אני אישית דיברתי עם גופים שמתמחים בזה. אם זה אחד הנושאים שהח"כים מעלים, אז זה אומר שה-ממ"מ מצליח, אבל גם שהוא לא מספק מספיק תשובות לכולם. זה משהו שאנחנו נצטרך לפתור. אני מציע, כפי שאמר חבר הכנסת מיכאלי, שנעשה דיון מיוחד של הוועדה על כך. אנחנו לא רק פתוחים, אלא גם מצדדים בזה.

תודה. חבר הכנסת טופורובסקי.

בשורה 4 של התקציב, שכר חברי הכנסת הוא לפי השכר היום, נכון?

כן, ללא ההורדה של 1%.

למה לא להכניס את ההורדה ה"פנומנלית" של 1%?

קודם כול, היא עוד לא אושרה בקריאה שנייה ושלישית במליאה. אבל אני יכול להגיד לך שההשפעה שלה היא כ-400,000 שקלים בשנה. זאת אומרת שעל 2013 זה כמעט לא ישפיע.

כמה כסף זה 1%?

400,000 שקלים לשנה שלמה.

וכמה זה 10%?

ארבעה מיליון.

שורה 27. אני לא כל כך הבנתי את ההסבר על ערוץ הכנסת, שעולה בעוד שלושה מיליון כמעט.

אני אסביר לך. בחוק ההסדרים נקבע שתהיה תוספת ערוצים ל"עידן פלוס". תוספות הערוצים הולכות בקבוצות של שישה. כדי להפיץ עת "עידן פלוס" צריך איזשהו מערבל שלוקח שישה ערוצים. נכון להיום קיימים שישה ערוצים, ורוצים להוסיף עוד שני ערוצים, אז צריך לקחת עוד מערבל של שישה ערוצים. זאת אומרת שכל השמונה יצטרכו להתחלק בעלות של 12. ואז, כתוצאה מזה, תהיה לנו תוספת של שני מיליון ש"ח להפצה.

2.4.

2.4 מיליון ש"ח. הנושא עדיין נדון בוועדת הכלכלה, אבל אנחנו לא לקחנו סיכון והוספנו את הסכום הזה בכל מקרה.

הבנתי. שורה 30: אירועים מיוחדים של הכנסת. מה זה?

ט"ו בשבט, יום-הולדת לכנסת - - -

מדובר באירועים לאורך כל השנה, כולל "שירים לזכרם", ט"ו בשבט ועוד.

שורה 42: כוננויות עובדים. אני מבין שהיו שינויים, אבל עד כדי כך? כמעט פי שלושה?

הכנסת הרחיבה בצורה מאוד מאוד גדולה את הפעילות שלה במהלך השנים 2011 ו-2012. מה שאתה רואה פה זה גידול בפעילות של שנתיים שלמות, שכתוצאה מהן היה צריך לתת תוספת כוננויות לאנשים במהלך כל השנתיים האלה. אתה יכול להחליף את הנושא הזה בגידול בכוח אדם.

אבל זה על חובות עבר, כי אני רואה שבחצי שנה יש 1.3 מיליון.

לא תקצבנו את זה ב-2011 ו-2012, אלא השתמשנו בכל מיני עודפים שהיו בשכר. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים במצב נתון של הרחבת פעילות, שכתוצאה ממנה יש צורך בתוספת כוננויות, והן באות לידי ביטוי בסכום הזה.

אוקיי. שורה 48: פרסומים, הסברה, מרכז מבקרים. רשום בהסבר: "מודעות ושידורים העוברים משורה 51". לא הבנתי את זה.

הגידול בפעילות של מרכז המבקרים חייב אותנו לפרסומים ולחוברות שיווקיות – חוברות שמחולקות למבקרים, חומר על הכנסת. כמובן שזה גם חייב גידול בהדפסות.

ומה זה ההסבר לגבי מודעות ושידורים העוברים משורה 51? זה היה בתפעול שוטף?

כן, זה היה בתפעול שוטף, והעברנו את זה לשורה הזאת.

שורה 52: אחזקה שוטפת. כמה התוספת בארנונה מוסיפה?

כ-1.5 מיליון שקלים.

ועוד שני מיליון שקלים על תוספת באחזקה השוטפת?

יש סבסוד של מזנון הכנסת. אנחנו הוספנו שם מיליון שקלים. עיקר הסכום הולך לתשלום לספק של ההסעדה בפגרות כדי שהוא ימשיך להעסיק את העובדים ולא יפטר אותם במהלך הפגרות. אנחנו משלמים 180,000 שקלים לחודש פגרה.

אבל זה מופיע בסעיף לפני, בתפעול שוטף. אני שאלתי על אחזקה שוטפת. ב"תפעול שוטף" מופיע הנושא של המזנון, וב"אחזקה שוטפת" יש תוספת של 3.8 מיליון שקל. רשמתם שם "בגלל ארנונה", אבל אתה אומר שארנונה זה רק מיליון וחצי. אז מה עוד?

יש לנו תוספת שנובעת משירותים למערכות ההגברה של אולם המליאה, ששיפרנו אותן. אנחנו מחזיקים שם תורן שיושב שם כל פעם שיש ישיבת מליאה, כדי שלא יהיו לנו בעיות בנושא הזה. יש לנו גם תוספת של חצי מיליון שקלים בשירותי הניקיון באגף החדש, וזה נובע מהסכם שהאוצר חתם עם ההסתדרות לגבי עובדי ניקיון שעובדים כתף אל כתף במקומות מסוימים. ההסכם שיפר להם את התנאים. ויש כמובן הצמדות שונות שאנחנו משלמים לחוזים שקיימים.

שתי שאלות אחרונות. ציוד ביטחוני ותפעולי?

זה ציוד הקשר.

זה עולה שלושה ומשהו מיליון?

ציוד קשר עולה ארבעה מיליון שקלים. שלושה מיליון זה מתקציב של השנה, ומיליון אחד זה מתקציב שעשינו בשנה שעברה ואנחנו נעביר אותו במסגרת העודפים. לא התחלנו את זה בשנה שעברה, אלא אנחנו נעשה חלק במהלך השנה, ומן הסתם גם חלק ייעשה בשנה הבאה. התקציב יהיה ארבעה מיליון שקלים להחלפת מערכות הקשר של המשמר.

השאלה האחרונה היא על גמלאות חברי הכנסת – שורה 89. הן אמורות לרדת, לא? הרי זה השתנה מ-2003.

לא, כל פעם עוד חברי כנסת מצטרפים.

למה אתה חושב שזה זה צריך לרדת?

זה לא הולך בעיקר לפי פנסיה תקציבית?

זה לא פנסיה תקציבית. אתה עדיין משלם גמלאות.

דבר ראשון, פרשו 50 חברי כנסת לפני כמה חודשים - - -

שנייה, איפה הפנסיה התקציבית נכנסת?

מה שאתה רואה כאן זה רק הפנסיה התקציבית.

אבל לחברי כנסת בעבר - - -

חברי כנסת ששירתו לפני שנת 99' – הם נמצאים פה. נוספו חברי כנסת שפרשו עכשיו; וחוץ מזה, הצמדת שכר חברי הכנסת לשכר הממוצע מעלה גם את הגמלאות באותו שיעור.

אבל אלה שפרשו זו הוצאה חד-פעמית. אני לא מדבר על 99', אני מדבר על אלה שפרשו עכשיו.

לא פרשו. חברי כנסת שהיו חברי כנסת או עבדו במוסד ציבורי עד שנת 99' ופורשים היום – הם עדיין בפנסיה תקציבית. נשמרה להם הזכות.

הבנתי.

מזל שהפסקנו את זה ב-99'. אני, כשר אוצר, חתמתי על הסכם עם עמיר פרץ לעבור לפנסיה תקציבית.

בסדר גמור. תודה.

- - -

סליחה, יש אנשים רשומים שעוד לא דיברו. חברת הכנסת יפעת קריב, בבקשה.

כמה דברים קטנים. אני גם רוצה לברך על כל התהליך שעשיתם לכל הצוות. באמת נפגשתם עם כל אחד ואחד מאיתנו וזה היה מאוד רציני וראוי.

אני רוצה להתייחס לעניין היוקרה של הבית הזה. אני חושבת שהבית הזה, היום, כשאני חברת כנסת, אני רואה אותו אחרת. אני חייבת לציין שאני רואה אותו בצורה הרבה יותר טובה ממה שראיתי אותו מבחוץ. אני חושבת שהיוקרה מאוד חשובה. המקום הזה צריך להיות מוסד מאוד מכובד במדינת ישראל. ואם צריך להשקיע עוד תקציבים כדי שנוכל לאפשר לכמה שיותר מבקרים לבוא לכאן, לתת לכמה שיותר מבקרים את ההסברים הנכונים, להביא תלמידים, חיילים, אורחים מחו"ל – אני חושבת שצריך להשקיע בזה. לא כל דבר צריך לבלום ולעצור. המקום הזה צריך לאפשר ביקור לכל אזרח במדינת ישראל. אני חושבת שיש מקום להשקיע בזה.

הנושא של עלויות הביקורים הוא משהו שאולי שווה לבחון אותו, אבל לא לעצור את זה כי זה עולה הרבה כסף. צריך לראות איך אנחנו יכולים לגרום לכך שהבית הזה ייתן ייצוג הולם לכלל האזרחים.

אני רוצה להתייחס לנושא של כוח האדם, נושא שאני חוזרת עליו כל הזמן ומציינת אותו. יש לנו כ-460 משרות, לא כולל עובדי המשמר. בסך הכול מדובר בעוד 20 או 30 משרת של עובדי קבלן, שבעיניי ההתייחסות שלנו אליהם מאוד פוגעת. יש פה מספר עובדים שכולם מכירים אותם בשמות, יודעים מי הם, שעובדים הרבה שנים בבית הזה, והגיע הזמן לקלוט אותם. לא מדובר על מאות, זה לא שינוי תקציבי מאוד גדול. עשיתי חשבון: זה נכנס לתוך הרזרבות שהשארתם, או לתוך האחוז, או יותר, שאנחנו מקצצים בשכר חברי הכנסת. אפשר לקלוט עוד 20 עובדים, שהשמות שלהם ידועים לכולם. חלק מהם – מספר מאוד מצומצם – עובדים פה שמונה שנים ועשר שנים, וגם פיטרו אותם במהלך הדרך. אז צריך לבדוק את הזכויות שלהם מהיום שהם נכנסו לעבוד כאן ולראות איך אנחנו יכולים לתת להם את מה שמגיע להם. "עובדי קבלן בכנסת" – צריך לתת לזה עוד יותר דגש ועוד יותר תשומת לב.

אני רוצה להתייחס גם למה שאמר חבר הכנסת הרצוג בנושא של ההתארגנות של העוזרים הפרלמנטריים. הוא לא קיבל תשובה לכך. העוזרים הפרלמנטריים הם הכוח שמניע את הבית הזה. כחברת כנסת חדשה אני חייבת לציין שכל עובדי הכנסת מאירים לנו פנים. כל שאלה וכל דבר – יש אווירה מאוד נעימה ויש מערכת יחסים מאוד טובה עם כל עובדי הכנסת. אבל יש לנו מצוקה מאוד קשה עם העוזרים הפרלמנטריים. אין מה לפתוח את זה, כי כולם מכירים את זה. אז בואו ניתן לעוזרים הפרלמנטריים את התחושה שהם חלק מהבית הזה, שנותנים להם יחס הוגן וראוי, שיש להם אפשרות להתקדם, שיש להם את התנאים הנכונים. זה לא פשוט וקל, אבל בואו נדון בזה, הרי אנחנו מתעסקים בנושאים הרבה יותר מסובכים מהנושא של העוזרים הפרלמנטריים.
לסיכום, הנושא של כוח אדם הוא הנושא שעליו הייתי רוצה לתת את הדגש.

הייתי שמחה אם במהלך השנה, בזמננו הפנוי והרגוע, נבחן נתונים של פרלמנטים דומים לנו בעולם. נראה איך מתנהל פרלמנט אחר מבחינת - - -

הכנו.

אז אני אשמח לשבת בדיון על כך.

את תתבאסי, הם מקבלים הרבה יותר.

אני יודעת. ולכן אני חושבת שהגיע הזמן להסתכל על זה ולבחון את זה, כדי שנוכל להתייעל לקראת התקציב הבא.

בשווייץ מתכנסים פעם בשנה לשבועיים.

בקשר לעוזרים, אנחנו התחלנו שיחות עם ההסתדרות. ניפגש מחר עם העוזרים. אנחנו מחפשים דרך, אבל זה לא פשוט. יש שיחות הידברות - - -

איזה הסתדרות?

הכללית. יש שיחות, ואני מקווה שבסיכומו של דבר זה יהיה בסדר.

תודה. אחרון הדוברים – חבר הכנסת חמד עמאר.

רק תגיד במשפט לגבי עובדי הקבלן.

בעקבות הפגישה שקיימתם אצלי, הוזמנו עבודות, התקיימו ישיבות, ואנחנו בודקים את הנושא. אני כבר אומר שזה קצת יותר מורכב, אבל אנחנו בודקים מה אפשר לעשות. הדוח שקיבלנו הוא לא חד-משמעי: החברה לא אמרה "תקלטו את כולם", והיא גם לא אמרה "אל תקלטו אף אחד". האמת היא באמצע, ואנחנו בודקים מה אפשר לעשות.

חבר הכנסת עמאר, בבקשה.

קודם כול, אני רוצה להודות למנכ"ל ולצוות שלו על ההסבר שקיבלנו לפני הישיבה. זה עזר לנו מאוד ונתן לנו יותר ידע.

הנקודה השנייה נוגעת לערוץ הכנסת. אני רואה כאן כמעט 30 מיליון שקל. אני מקבל הרבה תלונות בצפון. אני לא יודע מה השתנה, אבל בחצי השנה האחרונה אין קליטה. אנשים לא קולטים את ערוץ הכנסת. אני יכול לקבל את הסיבה למה כמעט ולא רואים את ערוץ הכנסת בצפון? במגזר הדרוזי אף אחד לא רואה את זה. אומרים לי: כנראה הפסיקו לשדר את ערוץ הכנסת. זו נקודה שצריך לבדוק אותה.

שילוב דרוזים בכוח אדם. יש בכנסת 460 עובדים, וצריך לשלב יותר עובדים דרוזים, חיילים משוחררים, בכוח האדם של הכנסת. הרבה אנשים רוצים להגיע לעבוד כאן, וצריך לתת העדפה מתקנת ולקלוט דרוזים לכנסת.

תודה רבה. יש עוד התייחסויות?

אם 50 המיליון שהוצאו פגעו בתכניות מעשיות, אז אולי, אם חבריי יסכימו, כדאי לקבל החלטה לפרוס את 50 המיליון על חמש שנים. כל שנה נגדיל את תקציב בעשרה מיליון, כנגד פרויקטים שאתם תיתנו. כך, בחמש שנים, תקבלו את 50 המיליון בתוספת למה שיש פה.

ההצעה שלך היא מאוד טובה, אבל אשמח לשלוש שנים במקום חמש שנים.

תודה. חבר הכנסת שטרית, אחרון הדוברים.

אני רוצה לנצל את ההזדמנות להגיד תודה מיוחדת לא רק לחשב אלא גם לטוּבי חכימיאן, שיושבת פה. זאת מחלקה קטנה, שמטפלת בחברי הכנסת בצורה יוצאת מן הכלל, וצריך לציין אותה לשבח.

על זה יש קונצנזוס.

מאיר, רק הגיע הזמן שתקרא לה בשמה האמיתי אחרי 26 שנים פה: טוֹבי.

אני מעלה את זה מכיוון שאני ניסיתי לקדם בכנסת הקודמת הצעת חוק, ואני מציע ליושב-ראש הוועדה הזאת וליושב-ראש הכנסת לעשות את זה ביחד. הכנסת מטפלת בכל הקצבאות של חברי הכנסת, אבל היא לא מטפלת בקצבאות של שרים לשעבר. מי שמטפל בזה זה אגף הגמלאות באוצר. אני שכנעתי את שר האוצר הקודם לחתום על תקנה שמעבירה את הטיפול בקצבאות השרים לכנסת, גם אם הם לא היו ח"כים. כי הטיפול מצד האוצר הוא פשוט לא ייאמן – חוסר הטיפול והבלגן שיש בתוך המערכת הזאת של האוצר. ומכיוון שהכנסת מטפלת באותם חברי כנסת, לדעתי צריך לרכז את הכול במקום אחד. על פי התקנות, ועדת הכספים צריכה לאשר תקנה ושר האוצר יחתום עליה. אני מנסה לשכנע את האוצר לחתום על התקנה.

מאיר, במקרה גם יושב-ראש הכנסת וגם יושב-ראש ועדת הכנסת היו בסרט הזה בתקופות שונות, ולכן אתה מוזמן יחד עם יושב-ראש ועדת הכנסת אליי, ונדון בזה בשמחה רבה. אני איתך.

בשמחה, תודה.

תודה רבה. אני רוצה לשבח, ראשית, את חברי הוועדה. יש כאן את ההרכב הרחב ביותר של חברים בישיבת ועדה מאז קום הכנסת עם קום המדינה. תשעה מתוך עשרה הגיעו, ישבו, לא הלכו ונשארו להצבעה מהתחלה ועד הסוף. אני מודה כמובן גם ליושב-ראש, למנכ"ל, שהכינו את הדברים בקפידה והביאו אותם באופן סדיר.

זרקתי קודם שהייתי חבר בוועדה לתקציב הכנסת. כשרונן אמר לי שהוא רוצה לשבת עם כל חבר ועדה ולהציג לו, אמרתי: בשביל מה? לא היו דברים כאלה. היינו באים לוועדה, היו מציגים לנו תקציב, ומי שהיה זריז היה עובר על כמה סעיפים. וזה שרונן התעקש ועשה את זה, זה חלק מן ההסבר למה אנשים נמצאים, שואלים שאלות לעניין ומרגישים שהם לא סתם באו להרים יד. אז באמת כל הכבוד.

יפה. תודה על היוזמה הזאת. תודה גם לחשב הכנסת ולצוותו. אנחנו נעלה את הנושא להצבעה. זה בין הנושאים הבודדים בחדר הזה שלא צריך לעשות גיוס ואין חלוקה של קואליציה-אופוזיציה.
מי בעד אישור תקציב הכנסת כפי שהוצג בפנינו? מי נגד?

הצבעה

בעד – פה אחד

תקציב הכנסת אושר.

התקציב אושר. תודה.

רגע, יש את מה שהציע חבר הכנסת סלומינסקי. זה חשוב מאוד.

אני הצעתי לפרוס את 50 המיליון.

אבל תעבירו את זה לאייטם נפרד.

זה לא נכנס לשום מקום, זו תוספת של חבר הכנסת סלומינסקי, ואני מבקש להצביע עבור זה.

איך אפשר לרשום את זה?

תביאו משהו ספציפי. הקו הכללי אושר, העיקרון מקובל על כל החברים. תיוועצו עם היועץ המשפטי, ואם צריך חידוד – נעשה מפגש נוסף ונצביע עליו.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:00.>








01.07.2013







































תקציב הכנסת לשנים 2013 2014 ברמת התקנות













אושר בועדת התקציב של הכנסת ביום 1/7/2013





























באלפי ₪



















 

סעיף

סעיף


 
תקציב

תקציב

 

תקציבי

 


 
2013

2014








 
 

 

(1

2

סך תקציב הכנסת


 
606,718

608,421

(2

202

חברי הכנסת


 
124,570

127,720

(3

20201

מרכיבי שכר חברי הכנסת


 
60,600

62,000

(4

2020101

שכר חברי כנסת


 
60,600

62,000

(5

20202

תנאי חברי כנסת


 
63,970

65,720

(6

2020201

עוזרים לחברי הכנסת


 
32,200

33,100

(7

2020204

תקציב לשכה, שכירת משרדים ותקשורת


 
13,000

13,000

(8

2020207

שכ"ד ומלונות לח"כים בירושלים


 
1,500

1,500

(9

2020209



רכב לחברי כנסת


 
11,050

11,900

(10

2020211

אבטחה ומיגון חברי כנסת


 
6,000

6,000

(11

2020212

השתתפות בהוצאות משפטיות של חכי"ם


 
100

100

(12

2020213

לימודי שפות חברי כנסת


 
120

120

(13

203

פעולות הכנסת


 
362,368

366,111

(14

20301

שירותים מקצועיים


 
35,440

35,090

(15

2030101

מחקר ופעולות מ.מ.מ.


 
600

600

(16

2030103

כיבוד המוגש בועדות


 
850

850

(17

2030105

סיורי ועדות ברחבי הארץ


 
100

100

(18

2030106

הקלטות בועדות ע"י גורמי חוץ


 
600

800

(19

2030107

תרגומים לועדות ע"י גורמי חוץ


 
100

100

(20

2030108

אינטרנט


 
1,020

1,020

(21

2030110

שידורים מהכנסת


 
22,450

23,100

(22

2030111

צילום מסמכים (מכונות צילום)


 
80

80

(23

2030112

לקט עיתונות


 
140

140

(24

2030113

תיעוד צילומים לעיתונות


 
60

60

(25

2030116

הדרכת תלמידים בשיתוף יח' לדמוקרטיה


 
640

640


(26

2030122

יעוץ לערוץ הכנסת


 
-

-

(27

2030123

הפצת ערוץ הכנסת


 
8,100

6,900

(28

2030124

תחזוקה, שידרוג ויעוץ אולפן ערוץ הכנסת


 
700

700

(29

20302

קשרי חוץ וטקסים


 
3,810

3,860

(30

2030202

אירועים מיוחדים של הכנסת


 
1,610

1,660

(31

2030207

אירועים בתשלום בכנסת


 
180

180

(32

2030208

הכנסות מאירועים בתשלום לכנסת


 
-180

-180

(33

2030211

קרן הכנסת לפעולות מיוחדות


 
-

-

(34

2030212

קשרי חוץ


 
2,200

2,200

(35

20303

שכר צוות פרלמנטרי - סיעות


 
7,600

7,830

(36

2030302

שכר צוות פרלמנטרי - סיעות


 
7,600

7,830

(37

20304

הוצאות עובדי הכנסת


 
135,350

39,848

(38

2030401

שיא כ"א עובדים (463 משרות )


 
104,180

107,308

(39

2030402

עבודה בלתי צמיתה עובדים (58 משרות )


 
10,830

12,150

(40

2030403

שעות נוספות-עובדים


 
3,200

3,200

(41

2030404

החזר הוצאות רכב עובדים


 
8,400

8,400

(42

2030405

כוננויות עובדים


 
4,000

4,000

(43

2030410

פעילויות רווחה והשתלמויות


 
825

875

(44

2030411

הכשרה מקצועית


 
880

880

(45

2030412

הגנה משפטית עובדי הכנסת


 
35

35

(46

2030414

העסקת סטודנטים (61)


 
3,000

3,000

(47

20305

אמרכלות


 
80,388

79,453

(48

2030501

פירסומים הסברה ומרכז מבקרים


 
750

750

(49

2030502

רשומות ירחונים


 
60

60

(50

2030503

רכישת ספרים כתבי עת


 
200

200

(51

2030504

תפעול שוטף


 
9,905

10,155

(52

2030505

אחזקה שוטפת


 
27,827

8,327

(53

2030506

רכישת ציוד משקי


 
2,376

2,231

(54

2030507

דואר טלפונים ומשלוחים


 
2,490

2,490

(55

2030508

שיפוץ מבנים והתקנות


 
5,410

3,450

(56

2030509

הוצאות רכב מינהלה ועובדים


 
5,300

5,300

(57

2030510

משאבי אנרגיה (חשמל , גז , דלק)


 
12,000

12,000

(58

2030511

שכירות רכב


 
20

20

(59

2030512

נסיעות והובלות


 
350

350

(60

2030513

סריקה אופטית ארכיון הכנסת


 
-

-

(61

2030520

אחזקת חניון חדש


 
1,300

1,340

(62

2030522

אחזקת אגף קדמה


 
12,400

12,780

(63

20306

ביטחון


 
61,115

60,215

(64

2030601

שיא כח אדם משמר (201 משרות)


 
46,540

47,850

(65

2030602

עבודה בלתי צמיתה ביטחון (8 משרות)


 
1,530

1,580

(66

2030605

נסיעות מיוחדות-לשומרים


 
200

200

(67

2030606

הוצאות שמירה וביטחון


 
3,530

3,930

(68

2030607

ציוד ביטחוני ותפעולי


 
5,665

2,445

(69

2030609

מדים לשומרים


 
1,145

1,745

(70

2030609

פעילות תרבות (רווחה וספורט)


 
865

825

(71

2030610

החזר הוצאות רכב - למשמר


 
1,500

1,500

(72

2030611

השתתפות בתקציב דיור ממשלתי + שכירות


 
140

140

(73

20307

ניהול מערכות מחשב


 
38,665

39,815

(74

2030701

אחזקה מערכת המחשב


 
37,765

38,915

(75

2030702

השתתפות בתקציב תהילה


 
400

400

(76

2030703

השתתפות בתקציב פרוייקט מרכבה


 
500

500

(77

204

רזרבה


 
18,000

18,000

(78

20401

רזרבה


 
18,000

18,000

(79

2040101

רזרבה


 
18,000

18,000

(80

205

תוספת מבנה


 
24,430

25,090

(81

20501

בינוי ופיתוח
 

 
24,430

25,090

(82

2050101
 
תוספת מבנה

 
 
-

-

(83

2050103

בינוי והחזר הון אגף חדש

 
 
23,100

23,720

(84

2050111
 
חניות בחניון הלאום

 
 
1,330

1,370

(85

207

שירותי משרד ליושבי ראש הכנסת לשעבר


 
1,250

400

(86

20701

שירותי משרד ליושבי ראש הכנסת לשעבר


 
1,250

400

(87

2070101

שירותי משרד ליושבי ראש הכנסת לשעבר


 
1,250

400

(88

208

גמלאות חברי כנסת


 
75,600

70,600

(89

20801

גמלאות חברי כנסת


 
75,600

70,600

(90

2080101

גמלאות חברי כנסת


 
66,600

68,600

(91

2080102

מענקי פרישה חברי כנסת


 
9,000

2,000

(92

209

מוזיאון הכנסת


 
500

500

(93

20901

מוזיאון הכנסת


 
500

500

(94

2090101

רכישת בית פרומין


 
-

-

(95

2090102

שיפוץ בית פרומין


 
-

-

(96

2090103

תפעול מוזיאון הכנסת


 
500

500

1532013
ירושלים,י' בתמוז , התשע"ג

18/06/2013

הערות ודברי הסבר לתקציב הכנסת לשנים 2013-2014
1.
התקציב נבנה עבור 90 חברי כנסת (שאינם חברי ממשלה) לעומת 81 חברי כנסת בכנסת הקודמת. כמו כן, לאחר בחירת הכנסת ה-18 ולפני מינוי הממשלה החדשה התקציב חושב לפי 100 חברי כנסת.



2.
ירידה בלינות חברי הכנסת עקב פגרת בחירות.



3.
תקציב יועצים במ.מ.מ הותאם לביצוע בפועל.



4.
שידורי ערוץ הכנסת מוצמדים למדד המחירים לצרכן.



5.
תוספת מורות עבור סיורים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים.



6.
החל משנת 2012 עברה הכנסת למיזם ההפצה הדיגיטאלית שנקבע על פי חוק, ועדת כלכלה החליטה להגדיל את מספר הערוצים ועלות ההגדלה חלה באופן יחסי על הערוצים הקיימים.



7.
לשיא כוח אדם נוספו 8 משרות עובדים כללים , העלייה נובעת מהצמדות וקידום דרגות.



8.
לעבודה בלתי צמיתה נוספו 22 משרות ,מהם 16 משרות עבור נהגים לחברי כנסת מאובטחים ולחברי כנסת בעלי מוגבלות בנהיגה, בנוסף השתנה התקן ללשכות מנכ"ל הכנסת ויו"ר הכנסת כפי שביצעה נציבות שירות המדינה לכלל משרדי הממשלה.



9.
הגידול בכוננויות נובע עקב השינויים הארגונים שנעשו במחלקות הכנסת, וגידול בהיקף פעילות הכנסת.



10.
בעקבות תגבור הסיורים במשכן, פתיחת מרכז המבקרים וגידול בכמות המבקרים מ – 60,000 ל – 160,000 בשנה וכן פרויקט מאגר החקיקה הוכפל מספר הסטודנטים המועסקים בכנסת.



11.
מודעות ושידורים הועבר משורה 51.



12.
גידול בסבסוד ארוחות המזנון עקב החלפת הזכיין בשנת 2012 (פער בין המחיר הישן לחדש חייב הגדלת הסבסוד). כמו כן, תוספת לזכיין המזנון בפגרות על מנת לשמור על זכויות עובדי המזנון בזמן פגרות הכנסת.

13.
עיקר הגידול בתקציב נובע מגידול בארנונה.



14.
עקב ביטול השיפוצים במסגרת קיצוץ בתוכנית העבודה נקבע תקציב שיפוצים מצומצם.



15.
הגידול נובע עקב מעבר עובדים מאחזקת רכב לרכב ליסינג. מנגד סעיף אחזקת הרכב קטן במקביל (שורה 41).



16.
עלית מחיר חשמל ודלק.



17.
אחזקת אגף קדמה צמודה לשינויים בשכר מינימום, שער הדולר ומדד. כמו כן, תוקצב תוספת עבור הסכם ההסתדרות עם האוצר עבור הסכם קיבוצי לעובדי ניקיון ושמירה.



18.
תוספות שכר עקב תוספות שניתנו לשוטרים להם צמוד שכר משמר הכנסת.



19.
הגידול נובע מהחלפת מערכת הקשר להתאמה לכל ארגוני הביטחון.



20.
בשנת 2014 יוחלפו לשומרים המדים.



21.
הגידול במחשוב נובע משדרוג מערכת סנהדרין, הכנסת מערכת מרכבה, פרויקט חקיקה מאוחדת ופרויקטים נוספים.



22.
שרותי משרד ליו"ר כנסת לשעבר עד תום מועד הזכאות.



23.
הגידול נובע מהצמדת שכר חברי כנסת להם צמודות גמלאות חברי הכנסת.



24.
הגידול נובע מעלויות פרישת חברי כנסת מהכנסת ה-18.