PAGE
30
הוועדה לזכויות הילד
25/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 15>
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ג (25 ביוני 2013), שעה 11:00

עבודת בני נוער בחודשי הקיץ: איך לעמוד על זכויותינו? לציון יום הנוער והצעירים

חברי הוועדה: >
אורלי לוי אבקסיס – היו"ר

יעקב מרגי – מ"מ היו"ר

>
יחזקאל אופיר - מנהל אגף אכיפה והסדר, משרד הכלכלה

הדרה רוזנבלום - מנהלת יחידת מועצות תלמידים ונוער, משרד החינוך

גל יוסף - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אביעד לוין - מועצת התלמידים והנוער הארצית

חן אמרגי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

רותם גנץ - מועצת התלמידים והנוער הארצית

נועם פייגנבאום - מועצת התלמידים והנוער הארצית

הודיה שילה - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אבישי אברהם - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אשר כץ - מועצת התלמידים והנוער הארצית

טל בן מלך - מועצת התלמידים והנוער הארצית

צליל לוי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אדווה גלעדי - מועצת התלמידים והנוער הארצית

טל פדידה - מועצת התלמידים והנוער הארצית

אור ליליאן - מועצת התלמידים והנוער הארצית

שרית פרידמן - הנוער העובד והלומד

אור גואטה - הנוער העובד והלומד

נדב הורוביץ - הנוער העובד והלומד

שרית אולשביץ - הנוער העובד והלומד

יובל אורגד - מנכ"ל בורגר קינג, רשת בורגרנץ'

אלי אורגד - בורגר קינג, רשת בורגרנץ'

טלילה יודפת - סמנכלי"ת משאבי אנוש, מקדונלדס

נוח מוגמת - מנהל תוכן, מקדונלדס


יהודה כהן - מנכ"ל, התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

דיאנה מז'ן - מתנדבת, יוניסף

יוני מבורך - תלמיד, יוניסף

חנן שגיא - איגוד השפים

רחל סעדה

ס.ל., חבר המתרגמים

איך לעמוד על זכויותינו? לציון יום הנוער והצעירים

בוקר טוב. 25 ביוני, ישיבה מיוחדת של הוועדה לזכויות הילד, י"ז בתמוז, יום ג', הנושא הוא עבודת בני הנוער בחודשי הקיץ. את הישיבה ינהלו בני הנוער, כמובן זה לא פותר אתכם מקריאות ביניים, אבל לא להחליף את החבר'ה שלכם. אנחנו, חברי הכנסת, נשקיף מהצד ואם יהיו לנו הערות או שאלות, גם אנחנו נביא מהקופסה, מאחורה, מקדימה, ממה שעבדנו בתור בני נוער, כל אחד עם החוויות שלו וננסה למצות את הדיון. אין לי ספק שהיצירתיות שלכם תהיה טובה, כך שתצא מזה קריאה מיוחדת של הוועדה לזכויות הילד, גם למעסיקים, גם לארגונים, ואם הצלחנו להביא לעוד שיפור בשמירה על זכויותיהם של בני הנוער בעבודה בחופשת הקיץ, דיינו.

למי אני מעביר את השרביט?

אני גל יוסף, מזכ"ל מועצת התלמידים והנוער הארצית. אנחנו רוצים להציג מצגת שמסבירה על המועצה.

כרגע יש לנו בעיה טכנית, אז המצגת לא תעלה.

אני יכולה להסביר על המועצה בעל פה. מועצת התלמידים והנוער הארצית, בעצם כל מועצות הנוער על פי עיקרון של גלגל המועצות, גלגל שיניים, באמצע יש את מועצת התלמידים הבית ספרית שממנה נבחרים נציגים למועצות הראשוניות, בכל עיר ורשות מקומית יש מועצה עירונית, משם נבחרים נציגים על פי מפתח נציגות למועצות המחוזיות. יש שבעה מחוזות בארץ, משם נבחרים נציגים, גם על פי מפתח נציגות, למועצה הארצית. למה זה גלגל שיניים? בגלל שכל מועצה תלויה בזאת שלפניה ואחריה, אפשר לקבל סיוע מהגלגל שנמצא מעל, תמיכה וכל מה שצריך, ובעצם אנחנו הגופים הרשמיים שמייצגים את בני הנוער בארץ. בצרכים שלהם וכל הבעיות אפשר לפנות אליה ובכלל יש עבודה שוטפת. אנחנו משתפים פעולה עם הכנסת, עם משרד החינוך, עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הרשות למלחמה בסמים ובאלכוהול, יצא לנו לחתום אמנות שונות, גם עם הכנסת, בנושא אינטרנט בטוח. פחות או יותר אלה המועצות.

אנחנו רצינו לבקש מהסתדרות הנוער העובד והלומד להסביר לנו קצת על זכויות בני נוער בעבודה ולשמוע מכם נתונים.

קיבלתם את הדוח, הדוח הוא דוח שאנחנו מוציאים כל שנה, הוא משקף נתונים לפי מספר פניות שמגיעות אלינו. הדוח השנתי השנה עוסק בעיקר בעיבוד נתונים של תלונות שהתקבלו, גם פניות שהתקבלו בכלל לייעוץ, אנחנו נותנים גם ייעוץ טלפוני, גם ייעוץ למערכת באינטרנט, גם בפייסבוק, לבני נוער שפונים. יש לנו מערך גדול של מתנדבים שמבצעים להם פעולות הסברה בכל רחבי הארץ, בבתי ספר, במתנ"סים, בתנועות נוער, במרכזי פעילות של נוער, גם במהלך כל השנה ובמיוחד בדגש על הקיץ.

בדוח הזה, אנחנו לא ניכנס פה יותר מדי לעומק הנתונים, תוכלו לעיין בו אחר כך, אני חושבת שהדבר המרכזי שחשוב להכיר זה אל"ף, שבאמת יש הרבה מאוד בני נוער שמתעניינים ורוצים לדעת את הזכויות שלהם, ואנחנו מודעים לזה, רואים את זה בעבודה שפורסמה על ידי הכנסת, שנעשתה בהזמנה של הוועדה, שהרבה בני נוער לא מודעים לזכויות שלהם, לא יודעים מה מגיע להם, לא מכירים את החוק, צריך להגיד שחוקי העבודה בכלל זה דבר מורכב, חוק עבודת נוער כשלעצמו זה גם דבר מורכב ואחת המטרות שלנו זה לנסות לפשט את החוק, בעצם ליצור מצב שבני הנוער יכולים כמה שיותר באמצעות מתן שאלות ותשובות וגם באמצעות הסדרה פשוטה, יש להם תרחישי זכויות ודברים כאלה, תיכף - - -

יש לכם נתונים בכלל כמה בני נוער עובדים בחופשת הקיץ?

זאת שאלה מעניינת. נמצא פה גם איתנו מר חזי אופיר ממשרד הכלכלה, שאנחנו נמצאים איתו בדין ודברים על הנתון הזה. זה נתון בעייתי, יש נתונים שונים, יש נתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמדברת על סדר גודל של 30,000, יש נתונים של שירות התעסוקה שמדברים על 70,000. ההערכה שלנו היא שמדובר על קרוב ל-170,000. יש סקר של מכון גיאו-קרטוגרפיה מלפני שנתיים שמדבר על 220,000. הבעיה המרכזית היא שבני נוער עובדים בעבודות מאוד מזדמנות, מאוד לא רציפות - - -

ולא מוסדרות.

לא יודעת אם לא מוסדרות, זה כבר נתון לדיון, אבל לפעמים יכול נער לעבוד פעם בחודש, יכול לעבוד רק בקיץ, יכול לעבוד רק בחופשת חנוכה, ואז האם הוא נחשב נער עובד? רוב בני הנוער לא עובדים לאורך כל השנה באופן קבוע, אלא עובדים בעבודות מאוד מתחלפות ועבודות מזדמנות. הוא יכול לעבוד במקום אחד חודש, לעשות הפסקה של תשעה חודשים, לעבוד עוד שבועיים במקום אחר. זאת אומרת התחלופה היא מאוד מאוד גבוהה. נכון שכל בני הנוער חייבים להחזיק פנקס עבודה, אבל גם בזה המעקב הוא מאוד משתנה, כי השאלה איך מחלקים באמת שנה. אז הנתון הוא נתון די מורכב, אבל אנחנו יודעים מבדיקה מסוימת שלנו בשטח שהמודעות היא לא מספיק גבוהה ולכן אחד הדברים המרכזיים זה לנסות לתמצת את הזכויות. יש לנו אקורדיונים כאלה, מין כרטיסי זכויות שאנחנו מחלקים בכל הרצאה ומתמצתים את הזכויות, יש כרזות שאנחנו מפיקים בגלויות, יש סרטונים ומערכת הסברה שאנחנו מנסים להפיץ אותה.

מבחינת קצת נתונים על פניות של בני נוער. בני נוער פונים אלינו, רואים את זה גם בדוח, מעל 100,000 פניות בשנה לשאלות, התייעצות. זה עדיין לא מספיק, לצערי, הייתי אני רוצה שהמספר הזה יהיה כפול, כי אני מניחה שיש הרבה שפשוט לא מכירים את אמצעי הפנייה וכמה שאנחנו לא מנסים להסדיר, קשה מאוד להגיע לכולם.

אני אציין בסוגריים, לשמחתנו לפני חודש וחצי-חודשיים משרד החינוך הכניס לחוזר מנכ"ל סעיף שמחייב העברת תוכן של זכויות בני נוער בעבודה בשיעורים בבית הספר. אנחנו בקשר עם המשרד הזה, עם האגף שאחראי על הנושא ואנחנו מנסים לקדם את זה כבר בסוף השנה הזאת ולקראת שנה הבאה, שכמה שיותר בתי ספר יזמינו אותנו, או לחילופין שהמורים ילמדו את התוכן דרך מערכי שיעור שאנחנו נבנה ויוכלו להעביר את התכנים האלה - - -

אומרים לי פה שזו הייתה ההמלצה של הוועדה.

נכון.

אמרת שפנו אליכם 100,000 בני נוער.

פנו בשאלות, לייעוץ.

באיזה נושאים? דיברו איתכם נגיד שיפרטו להם בזכויות וכאלה דברים?

לפנות זה להתייעץ לפני שיוצאים לעבוד, הרוב תוך כדי עבודה או אחרי עבודה, כשמסיימים. לפי הדוח אתם יכולים לראות שהפגיעה היא בעיקר בשכר, נסיעות, חופשות, כל דבר שאתם מעלים על דעתכם שקשור. גיל ההעסקה, לפעמים יש לנו, שזה בכלל נושא בפני עצמו.

מאחר והדיון ישודר הייתי באמת רוצה לדעת, לטובת בני הנוער, אם בני נוער רוצים לעבוד בקיץ, איך הם עושים את זה? איך מאתרים מקום עבודה, איך הם מופנים? בבקשה, היא יושבת הראש, היא תיתן לך רשות דיבור, תצביע לה.

שמי חזי אופיר, מנהל אגף אכיפת חוקי עבודה במשרד התמ"ת. באמת יש לי הרבה מה להגיד פה ואני ייוותר לי עוד זמן אני אשמח להגיד. אל"ף, אנחנו אוכפים את חוק עבודת הנוער כל שנה באינטנסיביות גדולה בחודשים יולי-אוגוסט. אנחנו עושים את זה כל השנה, כי כפי שנאמר יש בני נוער שעובדים גם במהלך השנה, כך שגם במשך השנה אנחנו פועלים אבל ביתר שאת באמת בחודשי הקיץ.
בשנה שעברה והשנה שיפרנו את הדרך להגיע לבני הנוער. אם חילקו לכם פה את אלה, בנייר, גם אנחנו עשינו את זה בשנים הקודמות, אבל הבנו שהנוער רץ קדימה והוא לא עובד עם ניירות ולכן עשינו אפליקציה שממש זכתה לשבחים מאוד גדולים, כבר בשנה שעברה זה היה, שבעצם מאפשרת לנער להיכנס לאפליקציה ולדעת מה הזכויות שלו, מין ספרון שמראה לו את כל הזכויות בצורה קריאה, ברורה, לא בצורה של כתב של עורך דין או משפט, זה ממש ברור ומובן, מה מותר, מה אסור, מה מגיע לו. בי"ת, יש דבר נהדר, מין יומן כזה, שהנער בצורה ביומטרית מתחיל את היום, מסמן, מסיים את היום, מסמן, רושם את התאריך שהוא מקבל וזה מחשב לו את השכר שהוא צריך לקבל בסוף החודש. וזה עובד. אם מישהו מרים גבה, כן לא? זה עובד. בשנה שעברה הורידו את האפליקציה הזאת 60,000 בני נוער. יתרה מזאת, לאחר שהורידו כולם, וזה נתון שאי אפשר להתווכח עליו, זה לא שאני יכול להעצים אותו, שלחנו דרך הפלאפונים, הסמרטפונים וכדומה שאלון לנערים האלה ויותר מ-1,000 נערים ענו שזה עזר להם מאוד להבין את המגיע להם, זה עזר להם לחשב את השכר שהם אמורים לקבל בסופו של יום, עם כל מיני ניכויים קטנים וכו', זה ממש מגיע עד לשקף שמסביר מה מגיע לך. יש גם באפליקציה אפשרות, אם תרצו אני יכול להראות לכם את זה - - -

מה שם האפליקציה?

'בני נוער עובדים'. זה קיים. יש גם אפשרות שאם אתה רוצה להגיש תלונה, אתה ממלא משהו מאוד קצר, לוחץ וזה עובר ישר אלינו למערכת. קיבלנו כאלה, רבים מאוד. כך שהנושא של האפליקציה עובד מצוין. השנה אנחנו שיפרנו את זה והוספנו גם אפליקציה בערבית, כי הגענו למסקנה שבני נוער דוברי ערבית מעדיפים בערבית ולא בעברית, והשנה, ממש לפני שבועיים, הוכנסה האפליקציה הזאת בערבית.

ואני אומר לכם, מהנתונים שאנחנו מקבלים מהחברה שארגנה את זה, זה להיט מאוד גדול בין בני נוער. גם בתקשורת פורסם העניין הזה. זה בנושא המידע ונושא השליטה. אבל בזה לא די. בחודשים האלה כל כוח האדם שלנו והוא כבר לא קטן, אנחנו מונים היום למעלה מ-100 מפקחי עבודה, שאנחנו מוציאים אותם ביולי אוגוסט לשטח, לעסוק אך ורק בנושא זכויות עובדים. הבעיה היא, ובשאלה שלך בעצם עלתה גם השאלה איך מוצאים איפה בני נוער עובדים. זה לא כל כך פשוט למצוא אותם, כי שני נערים עובדים פה ושלושה עובדים פה וארבעה פה, ואתה צריך להגיע אליהם ואני צריך להגיע לנער, למצוא אותם, אבל אנחנו מגיעים אליהם. גם הקנסות על מעבידים מאוד מאוד כבדים. אני רוצה לומר לכם שרבים מהמעסיקים שהפרו את זכויות העובדים נקנסו באלפים רבים והסכום הכולל היה בשנים האחרונות מעל 40 מיליון שקל, שנקנסו מעסיקים בקשר להפרת הזכויות של הנערים בלבד, לא המבוגרים, לא שהפרו זכויות מבוגרים.
כך שאנחנו בעניין הזה מפעילים גם את המכבש של האכיפה ואני רוצה לומר לכם שמהתלונות ומהטענות אני שומע ממעסיקים, הם מרגישים את האכיפה בצורה מאוד חזקה. יושב פה נציג של אולמות אירועים, הוא בטח יספר לכם במר ליבו על מה שקורה באולמות אירועים, על קנסות שהם מקבלים. אבל גם עם אולמות האירועים אנחנו מנסים הסברה, אנחנו מנסים אכיפה, גם הלכנו לטובת המעסיקים, בשיפור כמה דברים בחוק עבודת הנוער. חוק עבודת הנוער מאפשר לנער לעבוד בלילה עד 10 בלבד, כאשר בני 16 עד 18 באישור מיוחד של התמ"ת אפשר לעבוד עד 11. הגענו למסקנה שבאמת יש קושי בעניין הזה, במיוחד באולמות ובמקומות כאלה ואחרי התלבטויות קשות מאוד והתנגדויות לא מעטות הארכנו את זה עד 12 בלילה. כלומר נער בן 16 עד 18 יכול לעבוד עד 12 בלילה, ובלבד שבסוף המשמרת של 12 בלילה המעסיק מחזיר את הנער או הנערה לביתם. זה היה חלק מהתנאי. כלומר מעסיק שלא יסיע את הנער בתום יום העבודה מבחינתנו כאילו עבר גם על שעות עבודה. בנוסף, בני 17 וחצי, אלה שכבר סיימו את חוק הלימוד בתיכון והם לקראת הצבא, אנחנו מתייחסים אליהם כאל בוגרים ולכן גם מקלים על המעסיקים. כי צריך להבין, אנחנו מכבידים את ידנו על המעסיקים ומצד שני אנחנו רוצים מאוד לעודד אותם לקלוט נערים בקיץ, כי הם גם עוזרים להם, גם עוזרים למשפחותיהם, כך שאין לנו כוונה להציק למעסיקים אלא לשמור על הזכויות של הנערים בלבד.

רציתי לשאול האם בתמ"ת, במשרד הכלכלה, יש אגף מיוחד לבני נוער, או שאכיפת חוקי העבודה היא גם על בעיות של בוגרים וגם על בעיות של בני נוער?

אין רק לנוער, אנחנו עוסקים באכיפת חוקי עבודה. ואגב, מספר חוקי העבודה שלנו הוא כ-21 חוקי עבודה בתחומים שונים, שעות עבודה ומנוחה, בשבת וכל הדברים האלה, גם נוער, והמפקחים שלנו יודעים ומוסמכים בכל החוקים ולכן כאשר בא הקיץ אני יכול לעשות הסבה ולהסב את כל המפקחים שעוסקים בחוקים שונים - - -

כמה יש כאלה?

אמרתי, מעל ל-120 - - -

בשנים האחרונות היחידה הזו עובדת בתמ"ת.

נכון, אדוני. אני רק רוצה לומר פה, כוותיק במערכת, ב-2004 הקמנו את האגף הזה, הוא מנה 18 מפקחים בכל הארץ ובעקבות החלטות ממשלה וועדת טרכטנברג וכו' המספר גדל באמת ואני חייב לומר שבדרך כלל בשירות המדינה תמיד טוענים לחוסר כוח אדם, תמיד טוב יותר, אבל בהחלט אנחנו לא יכולים להתלונן בנושא הזה ולכן לשאלתך, כל כוח האדם עובד בכול, בחודשים יולי-אוגוסט, כפי שאמרתי, הוא ברובו עוסק בחוק עבודת הנוער.

שמי כהן יהודה ואני מנכ"ל התאחדות בעלי האולמות, גני אירועים והקייטרינג בישראל. עיון קצר בדוח של הנוער העובד והלומד מלמד שאנחנו משום מה מככבים ויש יותר מדי ביקורת על אולמות וגני אירועים, אבל אני אומר לכם, אליה וקוץ בה, הדוח הזה מלמד איך להוציא את הנוער מהתחום שלנו, מתוך אולמות האירועים, לכו תחפשו מקומות עבודה אחרים, אנחנו לא צריכים את הנוער, לא נזדקק לכם, על אף כל זאת, כי אנחנו לא רוצים להיות יותר מדי בנטל כספי, כמו שהוא אומר, 40 מיליון שקל, על אף כל ההוצאות, ולהחזיק את בני הנוער. אנחנו יודעים שבני הנוער זקוקים לכסף הזה, לצורך שנת הלימודים הקרובה, משום מה, אני רק אבהיר ליושבת הראש, כתבה ביום שישי, נער בן 15, אין לו מה לאכול אז הוא נאלץ לגנוב. אם הוא היה עובד כמה שעות באולם אירועים, קודם כל היה מקבל אוכל, גם היה לו כסף, הוא לא היה צריך לגנוב, לא היה לו רישום פלילי וכל שאר הדברים האלה.

התאחדות בעלי האולמות חתומה על הסכם עבודה קיבוצי שמסדיר את יחסי עובד ומעביד, ואכן משלמת לנערים, ומר חזי אופיר, יושב ראש אגף האכיפה יודע איזה פעילות הסברה אנחנו עושים בקרב - - - למרות שפה הם כותבים שבעלי אולמות לא יודעים, לא מכירים, הוא כן יודע כמה אנחנו עושים הסברה לאולמות בנושא הזה. אנחנו יוצאים הנפגעים ואין צורך שאנחנו ניפגע מהנושא הזה - - -

השאלה למה, מה הבעיה?

פה כל החבר'ה, לא בני הנוער, המבוגרים יותר, עומדים להתחתן והחתונה גולשת, אנחנו קובעים עד 11 וחצי בלילה אירוע, אבל הם אומרים 'חבר'ה, זה לא מספיק', החבר'ה רוצים לשמוח וזה גולש ל-12 ו-12 וחצי ואנחנו לא יכולים באותו רגע להגיד לנוער, 'חבר'ה, פה אתם יוצאים החוצה, תשאירו את החוגגים, לא צריך שום דבר'. יש לנו עם זה בעיה. פעם ב-11 וחצי כל ההסעות הציבוריות היו נסגרות, כולם, אבל כולם היום באים עם כלי רכב פרטיים, מרשים לעצמם לגלוש באירועים עד שעות מאוחרות, אנחנו שומעים לפעמים שזה אפילו עד שעות הבוקר המוקדמות.

אין ספק שנגעת בבעיה. אני הייתי מציע, יש לאקונה, מצד אחד רוצים להעסיק את בני הנוער, כי בני נוער שעובדים כנראה זקוקים לכסף, וזה מסייע בידם, אני בכלל, ברמה האישית אני מעריך את אלה שעובדים במלצרות, זה מראה על מוסר העבודה, על האכפתיות והאחריות בשעות לא נוחות. אני יודע להעריך, אני מסתכל בהערצה על מי שעובד, אבל אתה מעלה בעיה אמיתית שקיימת. אני מציע שבאמת תשבו, גם יחידת האכיפה, גם התאחדות בעלי האולמות, תראו איפה הלאקונה, תנסו להגיע למשהו, אם צריך תיקוני חקיקה מותאמים, שיתאימו גם לבני הנוער וגם לאולמות, צריך למצוא את עמק השווה, כי אם יש בעיה בחוק צריך לתקן.

ישבתי עם הנוער העובד, יורם אוברקוביץ וחברים אחרים בתוך הנוער העובד, הם לא מוכנים לשיתוף פעולה. אמרתי להם, 'תהיו בריאים', אנחנו היום עושים את כל הפעילות כדי להוציא את בני הנוער, גיל 18 ומעלה נכנסים לאולמות. זו הגישה שלנו. מי שזה פוגע בו, באמת צר לנו, כי אנחנו רואים את זה בירוחם, רואים את זה בדימונה, רואים את זה בבאר שבע, רואים את זה בשדרות, רואים את זה בהרבה מקומות, ותאמינו, חברים, אנחנו רואים הורים שבאים ובוכים, 'תעסיקו אותם'.

אתה יודע איפה הבעיה שלי איתך? שגם אתם לא תוכלו להתקדם בלי בני הנוער, לכן הצעתי - - -

לא, לא - - -

בתוך עמי אנוכי יושב. אני לא רואה כוח אדם חלופי באולמות כל כך מהר, לכן אם אתה שואל אותי, אתם צריכים להתכנס בשולחן עגול, גם יחידת האכיפה, גם ארגוני הנוער ולנסות למצוא - - -

אפשר? הנושא הזה עם יהודה הוא ארוך ימים והנוער העובד יושב פה והם יודעים בדיוק מה. הלוואי, אני אומר את זה כאן בקול רם, הלוואי וזו רק הבעיה היחידה באולמות האירועים. הבעיה היא שהבעיה הרבה יותר סבוכה, השכר הוא לא שכר, הם מקבלים נניח 100 שקל לאירוע, כאשר אתה מחלק את זה לשעות העבודה שהנער עבד אתה מגיע ל-5 ו-10 לשעה, כך ש- - - גם הנוער העובד אמר להם את זה בשיחות שהיו, ואני מייצג אותם כרגע - - -

זה נגמר. אבל טיפ לא נחשב למשכורת, במסעדות לוקחים את זה ומזה משלמים להם את השכר, את זה אנחנו לא עושים.

צריך לחשוב מה הפתרון כדי לא לפגוע בשכר של בני הנוער, שהם לא יצטרכו להסתמך על טיפים ולא לקבל - - -

לא, בואו נעצור לרגע. אצלנו טיפ לא נחשב למשכורת, זאת אומרת קודם כל משולם לו מה שמגיע לו לפי שעת עבודה, מקבלים תנאים והכול. הטיפ שקיבל לא נחשב למשכורת, למרות, אם יש פה את משרד החינוך, שזה לא חינוכי. חברים, על כל הכנסה צריך להצהיר, מבחינת החוק זו עברה על החוק. תדעו לכם, טיפ, הכנסה שלא מוצהרת, זו עברה על חוק וזו דרך החינוך של ועדת הנוער שאומרת לילדים 'בואו, אל תצהירו על הכנסה' - - -

אף אחד לא אמר.

אבל מצד שני אתה לא יכול לא לשלם להם את משכורת המינימום.

אני משלם, משלמים, רק אני אומר - - -

אני רק רוצה להתייחס. אני אסביר את נתוני הדוח, נתוני הדוח מדברים על תלונות שהגיעו אלינו, הפניות שהזכרתי קודם. אנחנו קיבלנו השנה, מהנתונים שאתם רואים כאן, בהתייחס גם לפילוח לפי מקומות עבודה וגם בהתייחס לסוגי התלונות, מתייחסים לתלונות שהתקבלו על בני נוער שנפגעו בעבודתם, זה יכול להיות החל ממה שחזי אופיר ציין, שגובה השכר משולם לפי שעה, עמידה בשכר מינימום, זה יכול להיות על שעות נוספות, זה יכול להיות על העסקה מתחת לגיל המותר, כל הדברים שציינת, לכן הנתונים של אולמות אירועים זה מבני נוער שפנו אלינו בתלונות, אנחנו לא באנו וביקרנו את אולמות האירועים - - -

אני לא יודע, אתם רודפים אחרי והכול. אני מכיר את השיטה שלכם. לא באים אליכם, אתם מגיעים אל המקום, 'בואו תתלוננו', 'בואו תתלוננו' - - -

ובני נוער שהתלוננו התלוננו כי הם נפגעו, הם לא התלוננו כי הם - - -

יהודה, אני יכול לברך אותם על זה. כל ארגון נועד והוא קם כדי לשרת את המטרה שלו.

לא תמיד. ויהי העם כמתאוננים.

אם התלונות מוצדקות? הם יבואו על הברכה. אין מה לעשות. ההכרח הוא לא יגונה, צריך באמת, אם יש לאקונה, להתכנס ולראות - - - אם אין לאקונה, אז בעלי האולמות יצטרכו לעבוד לפי החוק, אין מה לעשות.

אין בעיה, חוק זה חוק.

אני רוצה להגיב על זה.

חילופי יו"ר – חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס

אני אגיד משהו. מאוד מרגש אותי הדיון הזה היום, ידענו שיש יום מיוחד לציון בכנסת של נוער וצעירים ובהתחלה אמרו איזה נושא, ואמרתי בואו נשאל את הצעירים מה הנושאים שמעניינים אותם, ואחר כך אמרנו, ביחד עם מנהלת הוועדה, ניתן גם לנציגי הנוער והילדים לנהל את הדיון, להזמין את המוזמנים, לשאול את השאלות, כי אין מי שיודע טוב מהם מה מפריע ומה זה. אז אני באמת רוצה לברך אתכם.
אני רוצה להתנצל, אני באה מהפריפריה, היו קצת עיכובים בדרך ותינוק שגם לא הרגיש כל כך טוב, אבל סמכתי גם על הצוות וגם עליכם שתעשו את זה בצורה הכי טובה וראויה. ואיך החוויה בינתיים?

מלחיץ קצת.

אני אגלה לך משהו, גם אני בהתחלה נורא נלחצתי. אז באמת בהצלחה. אני פה כחברה מן המניין.

כן. הודיה.

אני עכשיו סיימתי כיתה י"ב, רוב התלמידים בשכבה שלי שלא כולם מעל גיל 18 עובדים באולמות אירועים, אני גרה בגן יבנה, זה הדבר היחידי שיש וגם זה לא - - -

באיזה אולם את עובדת?

אני לא עובדת באולם אירועים כי מנצלים במקומות ששם - - -

אני מוחה על זה. ניצול - - -

שנייה, שנייה. אני יודעת שמשלמים לערב 150 שקל וכל השאר זה מטיפים וזה לא תמיד קורה בכל האולמות, באולם שאני שמעתי זה 150 שקל, יש אולמות שמשלמים גם 90 שקל וחייבים שכולם יביאו את הטיפים בסוף הערב ושאת הטיפים יחלקו בין כולם שווה בשווה. זה לא תמיד קורה וזה לא נכון, אסור לקחת את הטיפים ואסור לשלם את הסכומים האלה כסכום לערב וצריך לעבוד על פי שעות ועל פי הנהלים, וזה לא באמת קורה בכל המקומות, על פי מה שאתה אומר.

אם תבדקו 150, מה שהיא מציינת, לחלק ל-16 נקודה משהו שכר שעה, יוצא שמונה שעות - - -

אתה לא יכול להתבסס על 150 קבוע, אתה צריך לשלם לה לפי שעה.

זה לפי שעה. זה קודם כל. ודבר נוסף, טיפים - - -

יהודה, זה לא הוגן. אני רוצה לומר לך בכנות, אתה אדם אמיץ, זה שבאת היום ואתה שותף לדיון, אתה אדם אמיץ.

לא, אני לא נרתע. תראה, הכי קל לברוח מזה.

אבל הטון שלך גבוה, אנחנו רוצים באמת להפיק את התועלת מהדיון. מעבר לנושאים גם האינטראקציה בין התלמידים. תן להם לחוש את ה - - -

אוקי. יש למישהו פתרון, הצעה איך אפשר למנוע את הדבר הזה?

אשר כץ, נציג מועצת תלמידים.

מאיפה בארץ?

בגוש עציון. אתה הצגת גם בעיה ואתה גם קבעת שהתשלומים לבני הנוער שעובדים, אז לא מפרים את הזכויות שלהם, אבל לפי הדוח כאן מסתבר שזה כן קורה. אתה לא יכול לקבוע שכל האולמות בתוך הארץ, שזה המון אולמות, שהם לא מלינים שכר של בני נוער. אז אני מציע שבמקום עכשיו להאשים את ההסתדרות של הנוער העובד והלומד, שהם פה למטרה טובה, למה שלא תשתפו פעולה? כמישהו שמייצג את כל אולמות האירועים, למה שאתם בעצמכם לא תקימו סוג של ועדה שגם תדאג לזכויות של נוער שעובדים בתוך אולמות האירועים? במקום לנסות להגן על אולמות האירועים, אתם תגנו הרבה יותר בכך שאתם תגנו גם על עובדים, אתם גם תמצאו שיתוף פעולה עם ההסתדרות ואולי דרך זה תצליחו למצוא פתרונות גם לבעיות של השעות ומה שפירטת בהתחלה.

שלום. אני מתנדבת בקבוצת המנהיגות של יוניסף וגם באופן אישי עבדתי, גם במסעדות וגם באולמות אירועים. אני יכולה להגיד מניסיון אישי שלי שבאולמות האירועים אין תנאים, עבדתי מארבע בצהריים עד שתיים בלילה בלי הפסקות, אסור לאכול, אסור לשתות, המשכורת זה מה שמקבלים וזהו, טיפים לפעמים נותנים, לפעמים לא נותנים, לפעמים גם - - -

מה זה אסור לאכול ואסור לשתות?

יש מכונה של מים וממנה אפשר לשתות, לא בזמן שמוציאים מנות או שמכניסים מנות, בזמן האמצע, כשהבוס לא מסתכל, אז מותר לקחת כוס מים.

לשבת מותר?

לא. האמת, על הפריבילגיה הזאת לא שמעתי אפילו.

חוק עבודה בישיבה מחייב כל מעסיק לתת כיסא לעובדים.

האמת שעל הפריבילגיות האלה לא חשבתי בכלל.

די, לא להגזים.

זה המצב. לעומת זאת ניסיתי להתקבל למסעדה וקיבלו אותי להתמחות ושם שאלתי מה בנוגע לשכר, כי אני יודעת שאמורים לקבל משכורת על התמחות ואני חטפתי כאלה צעקות, היא שאלה איך העזתי בכלל לבקש כסף על העבודה שלי, כי אני בת נוער, אני לומדת אצלה והיא עוד הייתה בטוחה - - -

עוד הייתה רוצה שתשלמי לה.

בדיוק.

אני רוצה לפנות לחזי, אתם מודעים, באגף אכיפה במשרד הכלכלה, לבעיות האלה שיש באולמות האירועים? מה עושים בשביל לפתור את זה?

זה בדיוק מה שאמרתי כבר קודם. הקליינט הכי גדול שלנו זה באמת אולמות האירועים. מה לעשות. יהודה כל פעם מתרגז עליי. האמת היא שלא מזמן הוא עשה כנס ארצי של אולמות אירועים והופענו אנחנו בפניהם, כי הקנסות הם לא מטרת הכול, אני אשמח מאוד שלא יהיו בכלל קנסות ושהם ישמרו על חוקי העבודה. אני באמת מעריך את זה שהם מספקים עבודה לבני נוער, אבל מה לעשות, תשמרו על חוקי העבודה. זה התנאי הבסיסי. אתם שומעים פה את הסיפור והוא לא חריג, אני אומר לכם, הוא לא חריג. למרות שמנסים לגמד את זה, זה לא חריג. אז עם כל הכבוד לאולמות האירועים, וכפי שאמר אדוני, זה באמת win-win, הנער רוצה לעבוד, אבל גם המעסיק, אין לו הרבה - - - וצריך פשוט לשמור על חוקי העבודה. השכר של הנוער לא מגיע ל-20 שקל לשעה, גם בחוק, אז מה, גם זה לא? מה קרה? אני אומר לכם - - -

מה הדין לגבי הטיפים?

לגבי הטיפים, בעיקר במסעדות, הם לא נחשבים אלא אם, זה בפסיקה של בית המשפט כי אין חוק בעניין הזה, אם הם נגבים ונכנסים במקובץ כהכנסה למעסיק, זאת אומרת הטיפים לא נשארים בקטע של העובד אלא נכנסים כתקבולים למעסיק, מותר לו להשתמש בהם כחלק מהשכר, אבל בכל מקרה לא פחות משכר מינימום.

אם אני הבנתי טוב, מעסיק לא יכול ליהנות משני העולמות, מצד אחד לקחת את זה לפול, אם הוא לוקח את זה לפול, שיתכבד ויכניס את זה לתקבולים שלו ויוציא את זה כחוק עם כל התנאים וכל ה - - -

זאת אומרת כשאני הולכת למסעדה ואני נותנת טיפ למלצר, הטיפ בכלל לא מגיע למלצר אלא מגיע למעסיק?

יש ויש.

לא, עזוב את טובתו. במקרים מסוימים יכול להיות מצב כזה?

כן, יכול להיות. אבל בדרך כלל הטיפים הולכים לכיסו של העובד.

יש עכשיו נורמה חדשה. אנחנו רואים את זה. יש קופה מרכזית, יש מסעדות או בתי קפה שיש קופה מרכזית, שמים את זה שם ואחר כך הם מתחלקים. יש כאלה שזה חלק מההסדר עם הבוס גם ואז הוא מחלק את זה. כשזה לא חוקי זה גם לא מופיע לו ב - - - לכן אי אפשר לומר שזה אחיד.

אין חוק בעניין הזה, אבל להגיד עוד מילה אחת בעניין הטיפים, גם למען ההגינות. הטיפ משולם למלצר, לא פעם כשאת באה לאירוע את נהנית גם מהאוכל ואת נותנת למלצר כי - - -

לא, כשאתה נותן למלצר אתה רוצה לתת לו, זה התודעה של הלקוח.

אני לא מתווכח איתך, אבל לא פעם את רוצה גם לתת לטבח שהכין את האוכל, לא?

לא.

חברים, הטיפים, בחקיקה הנושא הזה לא הוסדר. היו מספר ניסיונות, אגב, בחקיקה של הכנסת להיכנס לנושא הזה ומשום מה כולם לא צלחו, כי גם הנערים, או העובדים בכלל, לא מעוניינים לעשות שינוי בזה וגם המעסיקים לא, כך שהעסק הזה די עמום. אנחנו באכיפה שלנו מתייחסים לטיפים, אם הם נכנסים לקופה כתקבולים, אנחנו רואים בזה כ - - -

ואז הוא מחויב על זה גם במס, נכון?

בוודאי.

אנחנו ניתן לנציגת מועצה, נועם, להגיב לדברים.

כן, רציתי להתייחס לכמה דברים, על מה שהצגת, בקשר לשעה 12. יש עם זה באמת בעיה, מהסיבה הפשוטה שרוב הנוער לומד בבוקר ועובד בלילה. כדי לפרנס את עצמנו. אין לי שום בעיה עם החוק חס וחלילה, אבל אני כן יכולה להבין את הבעיה של אולמות האירועים. ובכלל, אני אישית לא יכולה לסיים לעבוד ב-10 או ב-11 או לפעמים גם ב-12, כי אלה העבודות. עבודות לא נוחות ישר אחרי בית ספר, כי יש לנו שיעורים, מבחנים, לימודים, אז אנחנו מקצים את זה לשעות הלילה, את העבודה שלנו, ובגלל זה יש גם טיפה בעיה עם זה. צריך לחשוב על זה. רואים את זה לא רק באולמות אירועים, בכל מיני עבודות שאני וחבריי נתקלים בהם.

אני חושבת גם על האולמות. אני לא יודעת למה כל כך נבהלת, זה לא אחוזים, זה כמה מתוך בני הנוער שעובדים הכי הרבה, כי רוב הנוער עובד באולמות, מסעדות ובתי קפה, ומן הסתם אם הרוב עובד שם, אז רוב התלונות יהיו לשם. אני לא חושבת - - -

היא מנחמת אותי.

אני שמח על הגישה המאוזנת שלך. זה בסדר. לא הייתה הקשבה, אבל היא הציגה, בצדק, החוק אמנם בא להגן עליהם, החוק גם מגביל אותם. בכל חקיקה, אני יכול לומר לך, אני כמחוקק וקודם, בקדנציה הקודמת הייתי שר, הייתי חבר ועדת השרים לענייני חקיקה, לפעמים היינו מפילים חוקים שהם טובים, אבל הם יכלו, איך אומרים? גם חינוך, אומרים בחינוך, אם אתה שם דגש ב-כ הסופית זה חניקה. לפעמים החוק בא עם כוונה טובה, אבל הוא יכול ליצור ריאקציה הפוכה. אז במקרה הזה, אומרת את זה אחת ממועצת התלמידים, היא אומרת, המגבלה של שעת סיום העבודה מגבילה גם אותנו. לכן כשאני אמרתי, אני מפוקח, כי הייתי גם בצד של המחוקק וגם ברשות המבצעת - - -

אני חשבתי שהיית בקטע של הנערים העובדים.

גם שם. אבל אני יכול לומר לכם, בתקופתי, אני בן 53, אז זוכר את תקופת הנערות מאז 30 ומשהו שנים, בתקופתי, אני לא יודע אם זה קיים היום, הייתה בתקופת הקיץ לשכת שירות תעסוקה לנוער.

זה מה שרציתי להוסיף.

זה בוטל.

בוטל. בתקופתי זה היה. אני אומר לכם שאבי, עליו השלום, הסתיר ממני את האפשרות שאפשר לעבוד במקום העבודה שלו, הוא לא החזיק מזה, הוא לא רצה שנעבוד. אז אני, ילד עצמאי, הלכתי לשירות התעסוקה. לאן הפנו אותי? נתנו לי הפניה לאחד מבסיסי צה"ל שאבי עבד שם. אני מגיע לשם, קצינת הקישור רואה יעקב מרגי, שם האב מאיר, היא אומרת לי, 'רגע, אתה הבן של מאיר?' אני אומר לה 'כן', 'אתה יודע שאבא שלך עובד פה?', אמרתי לה, 'תיארתי לעצמי', היא אומרת לי 'מתאים לו'. היא עשתה שני תורים, תור של ילדי עובדים ותור של מי שהופנה מהלשכה ואני עמדתי בתור של מי שהופנה בלשכה, וזה היה טוב, זה היה מאוזן, אני לא יכול לומר שעשקו אותי, כי תמיד עבדתי דרך לשכת שירות התעסוקה לנוער. הבעיה, זה מקומות העבודה הלא מוסדרים שכל אחד מוצא.

זה היה סיפור יפה.

אם אפשר להוסיף?

רק לסכם.

הייתה לך שאלה ששאלת, איך בעצם בני נוער מוצאים עבודות. קודם כל רציתי לציין שמועצת הנוער, הרשויות בעיקר, עושות ירידי תעסוקה, מביאות המון עבודות ליום מרוכז, באותו יום אפשר להוציא פנקסים - - -

זה חשוב, לא למי שיושב בוועדה, בשידור עכשיו הרבה בני נוער שומעים.

גל, את יכולה לספר, הוא אומר שזה חשוב לשידור.

כן. אני יכולה לספר על הרשות שלי, פתח תקוה, אנחנו עשינו לפני שבועיים יריד תעסוקה מאוד גדולה, הגיעו 1,300 בני נוער, הבאנו גם נציגים מהנוער העובד והלומד, שהביאו את הפנקסים האלה והסבירו. היו מעסיקים פוטנציאליים בלשכת התעסוקה שהוציאו כרטיסי עובד והיה מאוד מאוד מוצלח. אז כן, עושים את זה בהרבה רשויות, אולי לא בפריפריה, אבל עושים. גם בוועידה הארצית של מועצת התלמידים אנחנו חילקנו את הפנקסים האלה ואנחנו גם עובדים על הסברה.

באתר מופיעות הזכויות של העובדים, מה עליהם ל - - -

גם אצלנו, אגב. אם תיכנסו לאתר שלנו, הכול יש.

רק רציתי להוסיף שהרבה בני נוער כן מודעים לחוקים ולכל הזכויות שלהם בגדול, אבל בפועל החוקים האלה לא נאכפים וכשלבן נוער יש את האופציה או לעבוד במקום שלא מכבד את החוקים והזכויות שלו או לא לעבוד בכלל ולהישאר בלי כלום, הוא לרוב מעדיף כן לעבוד, למרות שהחוקים והזכויות שלו נפגעים, אז אני חושבת שפה בעניין האכיפה כן כדאי להשקיע אולי עוד יותר מקום ומשאבים ובאמת כן להגיע פיזית למקומות ולהראות נוכחות, להראות שבאמת לציבור אכפת מהילדים שעובדים, שמתאמצים והזכויות שמגיעות לא מגיעות אליהם, שאם הם היו מבוגרים, אז באופן טבעי היו מביאים אותם איתם.

יש לי בקשה לבני הנוער. כדאי להגיד. כל פעם אני שומע את הבעיה הזאת של נוער שפוחד להתלונן, שמא יפוטר. ואני אומר להם - - -

וזה קורה.

בסדר גמור, אני חי במדינה הזאת, אני רק אומר לכם, אתם עובדים בדרך כלל עבודה זמנית, כי בספטמבר אתם חוזרים ללימודים, מה לעשות, אבל נערים שסיימו לעבוד יבואו אלינו להתלונן אחרי שהם סיימו לעבוד, התלונה שלהם לא מתייתרת, היא לא מתיישנת.

אבל אז ייצא להם שם רע ואז אחרים לא ירצו - - -

אבל אנא, אני רוצה להגיד דבר אחד. אם אנחנו רוצים לעזור לכם, אתם צריכים גם ל - - - אין דרך שאני אדע על כל הפרה שנעשית במדינת ישראל, במיוחד לא בנוער. במבוגרים יותר קל לי, נערים עובדים שניים פה ושלושה פה, אמרתי את זה בהתחלה, אם אתם לא תשתפו איתנו פעולה - - - אז אם אתם לא רוצים להתלונן בזמן עבודתכם, תעשו את זה אחרי שאתם מסיימים את העבודה. אני מבטיח שנטפל, אנחנו לא הולכים לשום מקום ונטפל בתלונות שלכם. אם אנחנו רוצים למגר את תופעת הניצול של בני נוער, אנחנו צריכים אתכם. מועצת התלמידים וכל היום שמאורגן פה הוא באמת כדי שתוכלו להתמודד. אם תחכו רק שהרשויות יעשו, אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו, זה לא מספיק.

אנחנו נותנים את זכות הדיבור לרותם, נציג המועצה.

רותם גנץ מחיפה, נציג מועצת תלמידים ונוער ארצית. שתי נקודות קצרות יש לי. הראשונה היא באמת איזה שהיא הצעה אולי לפתרון לבעיה הקונקרטית הזאת שאנחנו מסתכלים עליה. מרבית האירועים, אירועי השמחות, קורים בחודשי הקיץ - - -

לא, כל השנה.

אז השאלה היא האם המחוקק יכול לבצע - - - זאת אומרת היום החוק רואה את תקופת הלימודים כתקופה ובמרבית המקרים תלמידי התיכון, בעיקר בחודשיים האחרונים של הלימודים, הלימודים דלילים, לא מגיעים הרבה לבתי הספר, בחינות הבגרות נמצאות ככה, עם תגבורים לפני, אבל יש הרבה זמנים פנויים, האם המחוקק יכול לבצע תיקון לחוק העבודה או תקנה שבו הוא יגדיר תקופות במהלך שנת הלימודים. כי היום יש הרי איסור עבודה מעבר לשעה מסוימת - - -

אבל החוק לא בא בגלל שעות הלימודים, זה רציונל להגן על בני הנוער, לא להפוך אותם ל - - -

ברור, העניין הוא האם המחוקק יכול לבצע הפרדה בין תקופות מסוימות - - -

אתה אומר במילים אחרות האם המחוקק יכול לאפשר בחודשים מסוימים להיות עבריינים?

לא.

לשנות את החוק? אבל אתה לא יכול לשנות את הרציונל, הרציונל הוא רציונל. כשנוער צריך כך וכך שעות ושעות מנוחה של בני נוער זה לא - - -

אפשר לבחון את זה באמת תוך ראייה כוללת, אבל שמביאה בחשבון קודם כל את טובתו של הנער.

בדיוק, שלא יגרום לניצול, שלא יגרום - - -

>
ורק אם זה ברצונו ולא שמישהו כופה עליו.

בדיוק.

נקודה שנייה, אם אפשר בבקשה. אני חושב שהפתרון לבעיית הניצול של בני הנוער, גם עברתי על הדוח וגם ה - - -

חבר'ה, לא ניצול, למה ניצול? זו מילה לא יפה.

אוקיי, נקרא לזה בשם החוקתי - - -

למה ניצול? אנחנו לא בעולם השלישי שנותנים לילד פת לחם והוא עובד 24 שעות. זה לא אותו דבר.

פת לחם לא, אבל - - -

יהודה, אני מעריך את הרגישות שלך, אבל תמצא לי מילה מתאימה.

אי מתן הולם.

מי שעובר על החוק זה לא עניין להולם או לא הולם.

הולם לא קשור לחוק, יש פה עברה מוחלטת על חוקי העבודה. לנצל בני נוער זו עברה על החוק.

נקודה שנייה, בבקשה, אני חושב שצריך לעבור להסתכלות מערכתית בנושא של ניצול בני נוער. אני חושב שגם הכנסת, כבית המחוקקים, והרשות המבצעת צריכה לשים את העבודה המאורגנת ואת איגודי העובדים כזכות עילאית של בני נוער בעבודה. זו הדרך היחידה של בני נוער במקומות עבודה, גם הזמניים וגם קבועים. אמנם זה יותר תקף לכולם, אבל ניתן לעשות - - -

אתה מדבר על עבודה מאורגנת. כשאנחנו מדברים על ארגון זה בדרך כלל כשזו עבודה קבועה. אז יש פה כבר איזה שהיא בעיה. מה אתה מנסה - - -

ההסתדרות יכולה למצוא פתרון הולם גם למקומות עבודה זמניים, אני חושב שברגע שגם הרשות המחוקקת וגם הרשות המבצעת והשופטת תגיע גם בנושא הזה אחר כך, תופסים את העבודה המאורגנת כבסיס זכויות העבודה, כזכות עילאית, נגיע למצב שיש דיאלוג אמיתי בין המעסיק לבין המועסקים וככה יהיה ניתן להגיע לשיתוף פעולה שמגן על המועסקים ולא פוגע ברווח של המעסיק.

אני רוצה לפנות לנציגים מבורגרנץ' שהגיעו לכאן, הם חתמו על הסכם העסקה לנוער.

בדרך כלל אנחנו רגילים לראות פה נערים במקדונלדס ובבורגרנץ'.

לא אמרתם לנו להביא נערים, היינו מביאים בשמחה הרבה נערים.

אז בורגרנץ'.

בוקר טוב, צהריים טובים. אני כבר פה קרוב לשעה. שמי יובל אורגד, אני המנהל של בורגר ואני רוצה להזיז טיפה את הדיון לדברים קצת יותר חיוביים, כי במשך שעה אנחנו שומעים - - -

אני אתחיל בסיפור, כשאני הייתי נער, ההורים שלי אמרו 'טוב, כשתהיה אבא תבין'. אז היום אני אבא, בני הבכור הוא בן 16.5, אני מבין בדיוק את הטון המתלהם לפעמים ואת הגישה הקצת בומבסטית, את הרצון לצייר כל דבר בצבעים קצת לא בדיוק בהירים, אלא תמיד שחור ולבן, אז בואו ניקח את זה לדברים טובים.

לפני חודש, קצת פחות, חתמנו על הסכם קיבוצי עם הנוער העובד והלומד, ואני חייב לומר שגם אצלנו היה שינוי פאזה, גם אצלנו ברשת בורגרנץ', להבין ששיתוף פעולה עם ארגון הנוער העובד הוא דבר מבורך והלוואי וכולם ינהגו כך. דווקא בהסכם, כאשר הם פנו אלינו ביוזמתם וכיבדנו את זה ואמרנו שאנחנו מוכנים לשיתוף פעולה, וחתמנו על הסכם שהוא די מפורט, שמכבד בגדול את הכללים ואת הנהלים שקשורים בחוקי עבודה, אין טעם שנרחיב עליהם, אבל התעקשנו במשותף, וגם אנחנו בעיקר, להכניס סעיפים שמדברים על נושאים יותר ערכיים או נושאים ערכיים בנוסף לנושאים התעסוקתיים הקבועים של שכר עבודה וכל מה שקשור. למה אני מתכוון? לדוגמה אחד הסעיפים שהכנסנו שם הוא שמדי שנה אנחנו מוציאים משלחת לפולין. אני חושב שברמה האזרחית זה דבר שהוא מאוד מאוד חשוב, הלוואי שמדינת ישראל - - -

מסובסדת לעובדים?

מסובסדת לעובדים על ידינו. הלוואי שמדינת ישראל תממן לכל בני הנוער. אנחנו יודעים בדרך כלל שמי שלא מגיע למחנות האלה - - -

אני אומר, איך חשבתם על זה?

אני יודע שבדרך כלל מי שלא מגיע לטיולים האלה מדי שנה זה אלה שידם אינה משגת, והדגש אצלנו הוא לממן את הטיולים לאלה שידם אינה משגת וזה נושא מאוד חשוב, גם משחר נעוריי, מה שנקרא.

הכנסנו מענק לכל נער או נערה שמתגייסים לשירות לאומי/שנת שירות. כמובן שהכנסנו גם מענק ותק, הכנסנו מתנה או ארוחה זוגית לכל נער שמגיע ליום ההולדת שלו, מותנה בוותק מינימלי של שלושה חודשים, ויש עוד אינספור נושאים, בטח שרית מהנוער העובד והלומד תוסיף אותם. אני חייב לומר שלקח מספר חודשים כדי לגבש הסכם, כי צצו אינספור היבטים, בעיות, שקשורים להסכם הזה, עד שהגענו להבנה הסופית מה אנחנו רוצים. אבל המסר החשוב, מבחינתנו כרשת שמעסיקה אלפי בני נוער במדינת ישראל, גם בחופשים, בעיקר בקיץ, אבל למשך כל השנה, זה ההבנה שהעסקת בני נוער - - - דרך אגב, אני יכול לומר את זה בצניעות, ברשתות המסודרות, גם אנחנו וגם האחרים, אני מניח, אני לא מכיר את הנתונים בעל פה, אבל אנחנו יודעים שזה מה שקורה, ברשתות המאורגנות והמסודרות אין בעיה, בטח לא בהיבטים ששמענו עליהם באולמות האירועים. העובד נקלט, הוא עובד באופן מסודר, הוא מקבל את משכורתו בזמן, הוא מקבל את כל תנאיו בזמן.

גם בהכשרה?

גם בתקופת ההכשרה, מהשנייה הראשונה שהוא נקלט לעבודה הוא זכאי לשכר.

אם יש הסכם קיבוצי - - -

לא, גם לפני ההסכם הקיבוצי. אני בא לחדד שההסכם הקיבוצי מבחינתנו בא להוסיף נושאים ערכיים ולמה? אולי הדבר הכי חשוב, אולי לא שמעתי מישהו אומר את זה, זה מקום העבודה הראשון שלכם. גם אני הייתי נער, גם אני עבדתי בעבודות, בזמני אני לא זוכר שהיה בכלל ענף של העסקת בני נוער, לא היה ענף בכלל, זאת אומרת איפה שעבדת זה מה שהיה, וגם אני הייתי רוצה שהבן שלי יעבוד במקום עבודה מסודר, חלקכם תהיו עצמאים, חלקכם תהיו שכירים בעתיד, חשוב שמקום העבודה הראשון שלכם יהיה מקום שייתן לכם את הטעם הטוב לעתיד ואני מקווה שבהסכם הזה אנחנו משדרים איזה שהיא בשורה שתשמש את כולם.

תודה רבה.

בהמשך לדברים אני פונה לתנועת הנוער העובד והלומד, יש את הארגונים, לדוגמה הארגונים הירוקים, תוציאו תו כזה, לעסק שמעסיק בני נוער יהיה מגן שתלוי, 'פה אין ניצול', אני לא רוצה להגיד - - - כשאנחנו מדברים על הצד הפוזיטיבי, אני לא רוצה להשתמש במילה ניצול, אבל שיהיה איזה מגן כזה, או תו בעסק - - -

כאן מתקיימים, או כאן מגנים על זכויות בני הנוער.

אם הבורגרנץ' עשה זאת ויש רשתות היום שברוך ה' הדברים יותר קלים, זה כבר רשתות, אפשר בפס לרוחב לגשת למקומות כאלה, אם זה ארומה, קפה קפה, כל הרשתות, ואיפה שיש - - - אני לא אומר שיש עובד אחד, גם שם הזכויות חשובות, אבל איפה שיש קבוצות, ואני מזמין את התאחדות בעלי האולמות לחתום על הסכם קיבוצי.

יש הסכם עבודה חתום עם ההסתדרות והכול חתום ומוסדר.

אני הרמתי להנחתה.

אז אני רוצה להגיד קודם כל שזה גם קיים, גם אנחנו ממליצים לבני נוער ללכת לעבוד במקומות מסודרים, אנחנו מפרסמים את המקומות המסודרים ו - - -

אני חושבת שזה גם אינטרס של העסק וגם הנערים המגיעים, שיילחמו על התו הזה.

אם אני אדע שיש תו כזה, כשאני אלך לשבת בבית קפה אני אראה את זה ואני אחזור לאותו בית קפה.

אגב, בירושלים יש את זה, יש את מעגלי צדק שעושים את זה.

אנחנו רוצים להמשיך, כי אין לנו הרבה זמן. מקדונלדס, רוצים לדבר?

כן, אני רוצה לספר דווקא מהפן של אוכף את החוק, לא מהפן של מה אנחנו נותנים מעבר לעובדים שלנו, יש לנו הרבה דברים שאנחנו נותנים לעובדים שלנו, לבני הנוער ולכל העובדים שלנו, אם זה עובדים מצטיינים ומתנות ליום הולדת ולמתגייסים. זה קיים אצלנו שנים ולאורך זמן. אני דווקא רוצה לדבר על מנגנוני האכיפה שאנחנו הקמנו אצלנו, שהם בעיקר אוכפים את כל הנושא של זכויות העסקה של בני נוער. זאת אומרת שלמשל - - -

מנגנון פנימי שלכם?

כן, כן. ואנחנו מנסים גם להיות עכשוויים, כי בני הנוער חיים היום באינטרנט, אז למשל סידור העבודה של העובדים שלנו, הם נותנים את הבקשות שלהם באינטרנט, באתר של החברה, והם מקבלים את סידור העבודה לשבוע הבא גם באינטרנט. מערכת סידור העבודה שלנו, היא בנויה כך שהיא בעצם אוכפת את כל חוקי ההעסקה של מדינת ישראל, בין אם אתה נוער ובין אם אתה מעל. זאת אומרת שאם נער לא יכול לעבוד אחרי שעה 11, לא יכול לעבוד מעל 40 שעות שבועיות, לא יכול לצערנו לעבוד בשבת, ומי שיודע יודע למה אני מחייכת, כל הדברים האלה בעצם נאכפים אוטומטית במערכת. זאת אומרת שאם נער לדוגמה אומר לי 'אני ביום שני הבא רוצה לעבוד עד 1 בלילה', כאשר סידור העבודה שלו רץ הוא לא מאפשר לו, אין מצב שהוא יקבל משמרת אחרי 11 בלילה ואין מצב שלאורך כל השבוע הוא יעבור בעצם את מכסת השעות המותרת לו על פי חוק. אני חושבת שמנגנונים כאלה, ואני בכוונה מספרת על זה כאן, שאני חושבת שכדי להבטיח, והיום באמת מערכות ה-IT שקיימות בכל הארגונים הן מאוד משוכללות, אנחנו במדינת ישראל יכולים להיות גאים בתחום הזה ויש לנו אנשים מאוד טובים, גם אצלנו במערכת אבל בכל מקום, אני בהחלט חושבת שזה יכול לשמש איזה שהיא פלטפורמה רעיונית לפחות, גם לארגונים אחרים, לעבוד עם דברים כאלה, שאוכפים בצורה הזאת. יש לנו עוד מנגנון, כי זה לא מספיק רק סידור העבודה, כי צריך גם לגשת לשטח, הוא מזכיר למנהלים שלנו שלמשל אם אורלי צריכה ללכת ב-11 בלילה, כי היא מתחת לגיל 18, אז הקופה מתחילה לשלוח הודעות pop-up 'אורלי צריכה ללכת הביתה' והקופה תמשיך לנג'ס למנהל המשמרת עד שהוא לא ישלח את אורלי הביתה. כלומר ממש פיתחנו מנגנונים כאלה שעוזרים בצורה בלתי רגילה לאכוף את כל חוקי ההעסקה באשר בהם.

יתרה מזאת, דיברתם פה על זה שבני הנוער לא יודעים את הזכויות שלהם. הם יודעים היטב אצלנו כי אנחנו גם נותנים להם את הזכויות שהם יידעו וגם אנחנו אומרים להם 'זה חלק מהאחריות שלכם, תנדנדו למנהל המשמרת' והם עושים את זה. הם עוזרים לנו לאכוף את הזכויות שלהם בזה שהם מנדנדים למנהל המשמרת ואומרים לנו 'בחמישה ל-11 אני צריך ללכת הביתה'. זו רק דוגמה בזעיר אנפין ואני משתפת אתכם בזה שזה עובד אצלנו כבר הרבה מאוד זמן, זה מאוד מאוד עוזר, ואז אתה יודע שלפחות ברמה של החוק אתה לא חורג בפיפס, במילימטר.

כמובן שכל מנגנוני השכר שלנו הם בהתאם, עושים את כל מה שנדרש, שכר המינימום וכל ההבראה והחופשה והמחלות והכול מוצג בתלוש שכר. תלוש השכר שהעובדים שלנו מקבלים באינטרנט, הם יכולים גם לקבל אותו בסניף עצמו מודפס, הם יכולים לראות אותו עד ה-9 בחודש, על פי החוק, לראות בדיוק במפורט בצורה מאוד מאוד ברורה, כך שהם יכולים מיד לפנות ולומר 'רגע, רגע, לא שילמו לי זה או אחרת', להתקשר, ויש לנו גם מנגנונים כמובן של מדיניות הדלת הפתוחה שהם יכולים מיד לשלוח או מייל או להרים טלפון, להגיד או לברר, ולאכוף בעצם את - - -

כמה בני נוער עובדים ברשת?

היום מעל 5,000 בני נוער עובדים אצלנו.

סליחה על השאלה, מה הטענה על שבת?

אם תרצו, נפתח את הדיון על השבת ו - - -

אני אעשה את זה בקצרה. החוק נכון להיום אוסר על בני נוער לעבוד מכניסת השבת עד צאת השבת, טוטאל, אין היתרים אין כלום. מועצת הנוער קיימה המון ישיבות בנושא בשנה האחרונה ויש המלצה היום לפתוח את זה. זה היה בתקופה של השר שמחון והוא כבר פרש ובכל זאת זה יובא לשולחנו של השר בנט והוא צריך להחליט אם הוא רוצה לקדם את זה, כן או לא. אני מסתכל עליך - - -

לא, השאלה מה היה הרציונל.

הרציונל שבני הנוער באים ואומרים שבת זה 150%, בזמן הלימודים. בזמן הלימודים כשאני עובד בשבת אני יכול לעבוד משרמת אחת בשבוע ולהגיע למשכורת שאותה משכורת כשאין לי את השבת דורשת ממני לעבוד שלוש משמרות בשבוע. כלומר אני בעצם עובד הרבה יותר בימים שמאוד קשה לי לעבוד, כי זה לא רק שבית הספר נגמר ב-2 או 3, אני גם בחוג כדורסל ואני גם בצופים או בנוער העובד והלומד - - -

תנו לי להגיד, כי אם מרגי יגיד את זה הוא יצטייר מיד כמי שבא לשמור את השבת, אבל דווקא מתוך אותו רציונל שילדים עובדים נורא קשה במהלך השבוע ויש להם גם חוגים במהלך השבוע, אנחנו צריכים לדאוג להם ויכול להיות שאנחנו פה פטרונים קצת בקטנה, אבל צריך לדאוג באמת מבחינת החוק ליום מנוחה ובהגדרתו דווקא עם בני נוער זה בא להגן עליכם. נכון, אולי תרוויחו טיפה פחות, אבל יש פה גם את הנושא, לא רק בגלל ששבת היא שבת, זה לא מרגי, ששבת, צריך לשמור על כשרותה, אבל באמת לדאוג לכך שיהיה לכם בתוך כל השבוע המטורף שלכם, של הלימודים, של החוגים ושל העבודה גם את זמן המנוחה, כי אחר כך יהיה גם לחץ של המעסיקים. ברגע שנפתח את הפתח הזה יוכל אותו מעסיק לא להעסיק ילדים שלא יסכימו לעבוד בשבת. אנחנו רוצים להגן עליכם ובזה אני חושבת שכדאי לשמור את הסטטוס קוו הזה, גם אם תרוויחו טיפה מעט, אבל תמצאו, תאמינו לי, מה לעשות בשבת. גם קצת רגיעה, גם קצת פאן, כיף, חברים, זה גם חשוב מאוד בגיל ההתבגרות.

כפי שאמרתי קודם, לפעמים חוק הוא טוב, אבל יש לו גם תופעות לוואי.

הנוער העובד והלומד, איך אתם מתייחסים לעבודה בשבת?

צריך להבין שבנושא עבודה בשבת אני מאוד מסכימה עם חברת הכנסת אורלי לוי, זו גם עמדתנו בנושא. יש דברים שבני נוער, עם כל הרצון להיות אנשים מבוגרים, כמו שאנחנו מגבילים את גיל הנהיגה, כך גם גיל העבודה צריך עדיין להיות דבר שלעולם המבוגרים יש אחריות על עולם בני הנוער והילדים. עוד פעם, אנחנו - - -

אתם מסבירים לבני הנוער שעל פי החוק אסור להם לעבוד ביום שבת?

קודם כל זה יום מנוחה שבועי, מדובר על השבת לבני נוער יהודי, אבל לבני נוער - - -

יש פה גם את הסוגיה של יהודים ומוסלמים ויש פה גם את הסוגיה שיום שישי היום, רוב בני הנוער, לפחות כיתות י"א-י"ב בהרבה מאוד בתי ספר כבר לא לומדים ובהחלט אפשר להגיע לאיזה שהיא פשרה, שזה יהיה יום המנוחה השבועי שלהם. ניתן, יש פה הרבה מאוד - - -

בגלל זה הנושא נמצא, כמו שתיאר - - -

הנושא הוא מורכב ומי שירצה לטפל בו - - -

כמו שתיאר נציג משרד הכלכלה, הנושא נמצא על שולחן הדיונים, יש לנו הצעת פשרה, נראה לי שאין צורך לפתוח אותה פה, אבל אני אשמח להביא אותה ב - - -

היא תגיע אליהם.

אני רוצה לומר משהו בנושא. מאחר שאני גם מעסיק לא קטן של בני נוער, אני דווקא מביע פה עמדה שהיא יותר דומה לעמדת החוק. היא לא דומה, היא מצדיקה לעמדת החוק. אני גם בוחר החינוך הדתי ואני גם אבא לנער ואני לא חושב שצריך להעסיק בני נוער בשבת. כל עוד השבת מוגדרת כיום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל, גם אני השתתפתי בישיבות הקודמות של מועצת הנוער, ואני אומר לכם, אין צורך, בטח לא מובהק, בטח לא קריטי, בטח לא דרמטי, ואולי רק כלכלי, כי העלות של העסקת בני נוער, אין מה לעשות, היא טיפה יותר זולה מהעלות של העסקת בוגרים, השכר הבסיסי המינימלי - - -

אם הבסיס הוא נמוך, זה לא משנה 150%.

אני עדיין טוען שיש פה אולי היתממות כלכלית ולא שיקולים ענייניים רציונליים אמיתיים אחרים. אני גם מעלה פה לדיון איפה האוכלוסייה הדתית, אני אמנם לא חובש כיפה ,אבל אני בהחלט שומר מסורת - - -

לא יעסיקו אותם ברגע שישנו את החוק הזה.

ואף נער שהוא חובש כיפה או שומר דת שיגדיר את השבת כיום המנוחה שלו וההלכה אוסרת עליו לעבוד בשבת, הוא לא יזכה לעבוד במקומות שיחייבו אותו לעבוד בשבת. לכן אני אומר, מאחר ששמענו אינספור התבטאויות שמדברות על חוק חופש העיסוק וכיוצא בזה, אני אומר, רבותיי, אל תשכחו שהשבת היא יום המנוחה הרשמי של מדינת ישראל, יש אוכלוסייה גדולה מאוד, דתית, שיום השבת הוא חשוב לה ויש פתרונות אחרים, למצוא עובדים מעל גיל 18 שיעבדו ביום השבת.

תודה רבה.

הדרה, רצית לדבר?

כן. אני המפקחת הארצית על המנהיגות הנבחרת והייצוגית ואני עובדת במשרד החינוך, במינהל חברה ונוער, ואני רוצה גם להגיד משהו מטעם המשרד, כי בהחלט אני רוצה פה לומר תודה לחברת הכנסת אורלי לוי שבשנה שעברה את ממש דחפת ואילצת אותנו ללמוד בכמה דברים ואכן עשינו. מעבר לזה שאנחנו רואים בצורה מאוד רצינית ואנחנו הולכים להרחיב את זה, כל הנושא של חינוך לערך העבודה, כשאנחנו אומרים פה שאנחנו מכשירים כאן נער גם לאחריות וגם למחויבות ובהחלט יש פה חוויות שאנחנו נושאים איתנו, גם אני ממרום גילי, עבדתי והלכתי לקבל כזה ברחוב יבנה בתל אביב, כמה שעות עמדנו בתור לקבל את הפנקס הזה, זה היה הכי קשה מכל העבודה, זה היה ממש סיוט, אבל מה שמאוד יפה, אנחנו בהחלט גם הכנסנו את זה לשיעורי הליבה בכיתות י"א-י"ב ובשנה הבאה נכניס את זה גם ל-י', לפחות שני שיעורים אנחנו מדברים על כל הנושא של ערך העבודה.

אני רוצה לומר, השנה אני אחראית, משרד החינוך יצא על נושא של קיץ אחר עם מחנכים מסביב לשעון ואני אחראית על כל הנושא. אני מקבלת מכל הרשויות את התכניות של הקיץ ובהרבה מאוד רשויות, כבר מוזכר, הם מחלקים לילדים ברושורים מאוד יפים על הקיץ ובסוף זכויות הנוער העובד. אני מתכוונת בכנס הקרוב של מנהלי יחידות הנוער פשוט לבוא ולומר להם 'צרפו את זה לכל פרוספקט שאתם מוציאים'. גם היום ראיתי בכמה ערים בלוחות המודעות בעיר את זכויות הנוער העובד, וזה לאו דווקא של הנוער העובד או שלכם, בעירייה הם אספו וליקטו את הדברים שלדעתי זה מבורך בצורה בלתי רגילה. גם אם אתם ראיתם, ביום חמישי שעבר, הכנסנו את זה ל'ידיעות אחרונות' וגם באתר של המשרד. זה פשוט אחד הנושאים שחשוב לנו ביותר.

זה גם לעודד את הנוער לדעת וגם לעודד את הנוער להתלונן. כמובן שצריך לדעת איך ומה ומי. כטיפ לחיים, אני לא עומד וצועק ומאיים על הבוס שלי 'אני אלך להתלונן', אבל כל מי שבאמת כבר לוקח את האחריות ואת העצמאות והוא רוצה ללכת לעבוד, אז אנחנו גם נעזור לו בטיפ איך לעשות את זה. לי מאוד מאוד חשוב שאנחנו כן בבתי הספר נכניס גם את העניין של עידוד ללימוד, איך אני מתנהג עם כסף ואנחנו גם עכשיו בקיץ - - -

בואו נעביר את זה למשרד האוצר גם.

אני רוצה לומר שההורים, בלי לפגוע בחינוך ה - - -

אני אומרת את זה ברצינות, אנחנו עכשיו בקיץ מנסים לעשות כמה חוגים בכמה ערים של צרכנות נכונה, זה נראה לי מאוד מאוד חשוב וזה מתחיל מהגיל הזה, שלא לדבר על זה שכשילד מתחיל לעבוד הוא גם מתייחס אחרת לכסף, כי זה אחרת כשאני מקבל את זה כמובן מאליו, או שאני צריך לעבוד. וזה לא שאני אומרת שההורים לא צריכים לעזור לילדים, אבל בואו נעשה את הדברים בתבונה, תוך כדי שילוב. ואני גם בהחלט חושבת, אם היה כאן נציג של ועד ההורים, וחבל שלא הזמנו נציג של ועד ההורים, כי גם ההורים צריכים לעודד את הילדים - - -

הילדים פיתחו חוש מסחר, הם למדו מהאוצר והם עושים מאטצ'ינג עם ההורים.

זה נכון, זה אני יודעת גם באופן אישי. אבל אני אומרת גם בצורה מאוד אמיתית, אני חושבת שהנושא הזה של חינוך והנושא זה גם עניין של אחריות ואנחנו צריכים גם לעודד את ההורים בעניין הזה ולצאת באיזה שהיא קריאה גם פה לעשות מידתיות עם איזה שהוא הסכם. אחד הדברים שאנחנו מכינים לקיץ הזה זה שכל ילד, גם הרבה מאוד תלמידים קיבלו, לוח תכנון קיץ ואז הם גם רואים, כי כל יום סרט זה באמת כבר הופך לפשיטת רגל ואז כל מה שהם ירוויחו זה לא יספיק.

הסרט, הפופקורן, השתייה, זה הופך להיות - - -

אבל בהחלט, אורלי, הפוש שלך נתן, אנחנו עשינו ככה כמה - - -

אני שמחה לשמוע שאתם לוקחים ברצינות גם את ההמלצות פה ואנחנו מברכים אתכם.

בוא אני אגיד לך, 90% אנחנו לוקחים, טוב?

תודה רבה רבה.

אור. שתי דקות. תקצר, כי אין לנו זמן.

לכל חובשי הכיפה למיניהם, בני נוער שהם שומרי שבת, הם לא יעבדו במקום שהוא לא כשר, שלא מקבל כשרות. יש לי חברים כאלה - - -

זה לא נכון. חד משמעית לא נכון.

אז אני יודע שרוב החברים שלי שהם כאלה הם יגידו - - -

הוא במקרה יושב לידי, אני לא ידעתי ש - - -

נכון, במקרה.

רוח גבית למקדונלדס.

אני שומרת כשרות ושומרת שבת ובהיותי נערה ותלמידת תיכון עבדתי גם במקומות שהם לא כשרים, כי הייתי צריכה את ההכנסה הזו.

הבעיה היא שחושב כיפה במקום כזה, כאילו - - -

אבל בני נוער לא עובדים רק בענף המזון. הם עובדים בכל הענפים.

בואו אני אגיד לכם עוד משהו. אני רוצה בכוונה לתת לכם עוד נקודה, כדי שתיקחו אותה גם בחשבון, למעסיק עדיף לשלם 150% לנער, כי זה 150% משכר בסיסי מאוד זול ביחס לעובד המבוגר ולכן יהיה פה ניצול ויהיה פה גם שימוש לרעה, אפילו לא מתוך מקום של אמונה, מי שלא יהיה מוכן לעבוד בשבת לא יתקבל למקומות העבודה האלה. זה האיזון הדק שעליו צריך לשמור. בבקשה, יכולים - - - אני גם רוצה לומר, אל תשכחו שהעסקה של בני נוער, לא רק שהיא מבורכת, יש גם עידוד של תעסוקת בני נוער על ידי כך שאנחנו קובעים רף נמוך לשכר ואותם מעסיקים מרוויחים לא מעט כסף בגלל שהם מעסיקים אותם, יש להם גם בנפיטס מזה ואם אנחנו הופכים את זה, אז חבר'ה, אתם תתחננו לחזור אחורה ולהחזיר את הסוסים לאורווה. אז בואו נחשוב באמת בצורה מאוזנת, כדי לראות איך עושים את זה בצורה נכונה, כי לתקן לפעמים הרבה יותר קשה מלשנות.

כן, אור.

אני רק רציתי להגיד שאני יודע מה כנראה - - - שבני נוער ישנים בימי שבת עד 2-3 בצהריים - - -

זו בעיה שלהם מה הם בוחרים לעשות.

כן, זה מה שהם בוחרים לעשות, כי אני באופן אישי בימי חופש, אני ב-י"א, בימי שבת, אני - - -

תאר לך אם היו לך את שעות השינה האלה? אפילו לחיילים חייב.

והיה לי כסף ולא הייתי צריך להציק להורים על הכסף שלי והם לא היו מנגנים לי על נסיעות. אני חי על חשבון ההורים, לי לא נעים כבר לבקש כסף מההורים שלי בסופו של דבר.

אבל כמו שאורלי אמרה, אחר כך אי אפשר לחזור אחורה ו - - - טוב, תודה.

יוני מבורך, אתה ציינת לנו בפתק 30 שניות, אנחנו ניקח את זה ברצינות, אז 30 שניות מרגע שאתה מתחיל לדבר.

אוקיי. אנחנו פה בדיון על ניצול ילדים. עם כל הכבוד לפן של אכיפה, אכיפה, אכיפה, שעלה פה חזק מאוד, שכחנו פן שונה לגמרי, שאנחנו יכולים לשפר ולעבוד. המצב העגום היום זה שחלק גדול מאוד מהנערים לא מודעים לזכויות שלהם, וזה גם כתוב בדוח, מה שאנחנו יכולים לעשות זה להילחם מבפנים, להילחם דרך הנערים. ברגע שנערים יהיו מודעים הם יילחמו כבר על עצמם. העניין הוא שמעט מהילדים באמת יודעים שמגיעות להם זכויות.

מה אתה מציע?

לכן בוועדה הקודמת שהיינו, ואמרה את זה נציגת משרד החינוך, אנחנו חייבנו את משרד החינוך גם לפרסם את זה בקרב הנערים, גם להיות בהכנה לקראת הקיץ, ששם בעיקר חודשי העבודה המרכזיים של הנערים, גם ביקשנו מהנוער העובד והלומד ומ - - -

גם אנחנו. סיפרתי לכם על האפליקציה, היא עלתה לא מעט כסף.

גם בשירות התעסוקה, אבל הכוח של ילדים היום, עם הפייסבוק ועם השיתופים, הטוויטרים ומה שאתם לא רוצים, תפיצו הלאה. אחד יפיץ, השני יפיץ.

אני מציע ירידי תעסוקה וקמפיינים וכל דבר שיעלה למודעות, כי אנחנו צריכים להיות ריאליים. לא כל המעסיקים יפסיקו פתאום לנצל את הילדים ואנחנו לא יכולים לעשות את זה אצל כל המעסיקים, זה צריך לבוא מתוך הילדים, מתוכנו, אנחנו יכולים להילחם על זה ואנחנו באמת נילחם.

אתם תהיו השגרירים של הנושא הזה.

תודה רבה.

חן.

אני מקרית אתא, נציג מועצת התלמידים והנוער הארצי. יהודה, אפשר לשאול אותך שאלה, כמה אתה באמת עושה עבודת שטח ובאמת יורד לנוער שעובד באולמות?

עוד פעם, אני לא יורד לנוער לעשות את העבודה בשטח, אני צופה בהם, אני רואה אותם, אני חש אותם, אני מגיע לבית שאן, לאולמי גיל, למרדכי, ולאולמי חנה ויורד, תאמין לי, גם לדימונה ולאופקים ואני חי - - - הילד שלי היה מלצר, הבת שלי הייתה מלצרית בבני ברק, אני הייתי מלצר בעצמי, אני מכיר את זה, תאמין לי שאני חי את זה.

איך אתם מטפלים בתלונות? מעניין לרגע.

עכשיו הגברת ממקדונלדס, את רואה המון בני נוער ואני יודע שצוות העובדים, הרוב בני נוער, אז המנטליות שם היא שונה, כי אני יודע שבאולמות אירועים רוב הצוות מורכב לפחות מחצי מבוגרים, אנשים בני 20, 30, 40 ומעט מאוד בני נוער, 5, 6, והיחס שבני הנוער מקבלים באולמות הוא פשוט יחס, אם אפשר להגיד, שמתעלמים מהם. אני למשל עבדתי פעם שעתיים וחצי במסעדה, ואני באמת ניסיתי להתאקלם שם - - -

מאז אתה רק אוכל במסעדות.

לא. ניסיתי להתאקלם שם, אבל במשך השעתיים וחצי האלה שניסיתי לבקש כל מיני דברים מהמבוגרים, ביקשו ממני הזמנה לעשות לשולחן, פשוט התעלמו, לא ספרו אותי. אז אני יכול להגיד לך שהדברים האלה גם מסתכמים ביחס. אני חושב שאתם כן רוצים את בני הנוער ואני חושב שאתם צריכים לשנות גישה. דיברנו פה על חינוך, אז כן, תן לראש הצוות עבודה, שאחראי משמרת, היחס לבני הנוער שיהיה באמת נאות.

הנה, הנציגה מיוניסף אמרה שהם בקושי מקבלים כוס מים. תאר לך שאתה היית מקבל את היחס הזה, אני חושב שזה פוגם.

חן, אין לנו זמן, יש לנו עשר דקות.

צליל.

אני אוכל להגיב אחר כך?

אחר כך ניתן בסוף לכל גוף להגיב.

כל הערה שהייתה פה, הייתה גם תגובה שלך.

אם הייתי בכובע שלך הייתי יושב פה, רושם פתקים, לא מגיב, לוקח לתשומת לבי את כל ההערות.

אני יושבת כאן, שומעת ואני רואה שאנחנו דנים סביב איך לעזור לילדים להילחם על הזכויות שלהם. בן אדם עובד למחייתו והורג את עצמו בעבודה, נאמר ב'טוב הרע והמכוער' ואני חושבת שאם אנחנו רוצים באמת לאכוף ואם ספר דברים, שהוא ספר תועלתי דידקטי שמכיר בשכל של האדם שהוא בסך הכול אדם שעושה דברים בשביל תמורה ואינטרסים, לא בסך הכול, בן אדם עושה משהו לרוב כי הוא יודע שהוא יקבל משהו, תמורה, הוא עושה את זה מתוך מניע, לכן אני חושבת שהוא היה פונה לחזי, שדואג לנו פה לאכיפה, ומציע לו לפתור את הבעיה הזאת מהשורש שלה ובאמת למצוא אינטרס אמיתי למעביד לא לנצל את העובד שלו. אני לא מדברת רק על הפן החברתי. ואם אנחנו פה ברוח האפליקציות שהעליתם, אז אולי ליצור משהו שבסוף כל יום העובד יסמן וי על כל זכות שנשמרה לו וככה אולי רשות האכיפה תוכל לתגמל את המעביד - - -

אבל המשמרת למחרת תבוטל לו.

זה בדיוק העניין, שהעובד פוחד - - -

את נגעת בנקודה, תמרוץ. כרגע מה שעלה זה התו החברתי. יכול להיות שצריך לחשוב איך לתמרץ מעסיקים, כפי שאמרת, לא לא-לנצל, לפעול לפי החוק ,אני אפילו לא רוצה לומר לו - - -

אין את האינטרס לעשות את זה, ולא רק שהילדים יצטרכו להילחם ולצאת כנגד המעביד שלהם, שבסך הכול משלם להם וכן רוצה להעביד אותם בסופו של יום.

להעסיק, לא להעביד.

אבישי, כמה מילים ואנחנו נסכם.

אני אבישי אברהם, נציג חמד, נוער ממלכתי דתי בארץ. אני רוצה להוסיף שאחת הבעיות שהעלינו, של הנוער הדתי בארץ, זה שהרוב הכולל של המעסיקים לא בא לקראת אותו נער דתי או נערה דתית שרוצים לעבוד באותו מקום. כאילו, מה אנחנו יכולים לעשות? רוב הנוער הדתי אומר בגלוי 'אני מעדיף ללכת למקומות דתיים', כמו שהוא אמר שהבן שלו הלך לבני ברק, אז כאילו מה אנחנו יכולים לעשות שתהיה אינטראקציה ושיתוף - - -

מה זאת אומרת? למה לא יכולים להעסיק נוער דתי?

מדובר לגבי העסקה בשבת?

גם בשבת, גם במסעדות לא כשרות שנגיד קרוב לבית, והוא רוצה לעבוד שם, בשביל הכסף, כמו שאמרת, והם לא כל כך באים לקראת הנער הדתי.

אבל אתה יודע שעל פי החוק זה גם אסור להפלות, וזו גם סיבה לבוא ואם אתה יודע על מעסיק כזה להעביר למשרד התמ"ת, משרד הכלכלה, בשמו החדש. אולי באמת לעשות איזה שהוא ממשק.

אם נער באופן פרטני, עברו על זכויות העובדים שלו, למי הוא אמור לפנות?

למשרד הכלכלה.

כל ילד בארץ ישר יפנה אליהם?

כן.

הוא הזמין אותך לזה.

בסדר, אבל אין לכל ילד את מספר הטלפון ישר להגיע אליו.

תצטרכו לעשות ממשק.

גם יכולים להוריד טופס פניות דרך האינטרנט.

יש אפליקציה באינטרנט.

אתה מכיר ילד היום שלא מחזיק טלפון חכם?

אבל אתם תצטרכו לפרסם את זה, חברים. לפרסם ולשתף. כל בני הנוער היום כמעט שותפים באיזה שהיא רשת, כזו או אחרת, עם חברים וכדומה, שזה ירוץ.

הם ניסו עכשיו בחדר וראו כמה זה יעיל. אני אומר לכם, זה יעיל. מילה אחת, ברשותכם. אני הופתעתי מהתוצאות, מ-1,000 מהנערים שהורידו את האפליקציה, שאלנו אותם 'במה זה עזר לכם?' אני אומר מה הם אמרו, לא מה אני אמרתי, שזה הגדיל להם את המשכורת ב-500 שקל. בחיי.

זה אומר ששחקו אותה קודם, בניגוד לחוק.

בדיוק. ובזכות האינפורמציה, אני אומר עוד פעם, זה לא התמ"ת, זה לא אני, אלא הם הודיעו בהיזון חוזר דרך החברה שזה מה שזה עשה להם. אז נסו את זה, אני מחפש אותם, קבלו את המגיע לכם.

תודה רבה. אנחנו נסכם?

כן.

אפשר כמה מילים?

אם אתה רוצה לצאת בהצהרה כרגע - - -

חצי דקה, על הסטופר.

לסיכום, אני רוצה להגיד לכם, המלצרים הם הילדים שלנו, המלצרים הם הפנים שלנו, המלצרים הם לא נותנים לנו את הלקוחות החדשים. מלצר טוב נותן שירות טוב מביא לי לקוח נוסף. אנחנו אוהבים אותם, אנחנו מטפחים אותם, אנחנו שומרים עליהם, אלה הילדים שלנו, שלא תבינו שאנחנו פועלים - - - איך אומרים? אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא. זאת אומרת יש מקרים פה ואלה חריגים של בעלי אולמות, אנחנו לא כרשת שניתן לשלוט דרך המחשב על כל הרשת, אלא כל אולם הוא בודד, המיקום שלו בארץ שונה, תנאים חברתיים כאלה ואחרים יכולים להיות חריגים. אנחנו מנסים ליישר את כל הקו, חזי יודע שאנחנו פועלים. לכן יש גם את הנושא של הסכם העבודה הקיבוצי המוסדר.

תסיים בשיא. תיקנת את כל הרושם שלך.

איך אנחנו מתמודדים עם תלונות? אכן יש גם ועדה פריטטית שיושבת בהסתדרות, דנה בנושאים האלה, היו לי לא מעט מקרים שהתלוננו, ישבתי עם מלצרים, דנתי, ישבנו עם הנציג של ההסתדרות, הגענו להסדרים. אנחנו לא מתעלמים. רק שתדעו, אנחנו אוהבים את המלצרים.

כן, תודה רבה.

לסיכום, כתבנו כמה נקודות שאנחנו חושבים שכדאי להתייחס אליהן כהמלצות לוועדה. דבר ראשון, הוועדה מתבקשת לבחון תיקון הצעת חוק בנושא תעסוקת נוער באולמות אירועים. דבר שני, הוועדה מציעה להקים ועדות של אולמות אירועים שתכלול נציגים ממשרד הכלכלה ונציגי הנוער, שתעסוק בזכויות הנוער שעובדים באולמות.

אנחנו קוראים לנערים שנפגעו במקום עבודתם לפנות לנוער העובד והלומד או למשרד הכלכלה, לא לפחד ולהגן על זכויותיהם.

או למועצה.

או למועצה, נכון, ברור. למעסיקים, לקחת דוגמה ממעסיקים שהגיעו להסדרים עם בני נוער, לדוגמה בורגרנץ', מקדונלדס, להרחיב למעסיקים נוספים.

תו הוגנות, שהועלה כאן. מנגנון שיעניק תו ויזהה מעסיקים ששומרים על זכויות הנוער.

ודבר אחרון, לפתח מנגנונים פנימיים, כמו מקדונלדס, שבאמת יגנו על זכויות העובדים וישמעו אותם. זה הכול.

תודה רבה.

כל הכבוד לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:40.>