PAGE
40
ועדת הכספים
24/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 80 >
מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ג (24 ביוני 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג-2013 - תקציב משרד החקלאות ופיתוח הכפר בהשתתפות השר יאיר שמיר>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר

גילה גמליאל

בועז טופורובסקי

אחמד טיבי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

אראל מרגלית

אורית סטרוק

חמד עמאר

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

עפר שלח

סתיו שפיר

עפו אגבאריה

באסל גטאס

יצחק וקנין

שמעון סולומון

>
שר החקלאות ופיתוח הכפר יאיר שמיר
חנן רטמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

מיתי חיון - ראש לשכת השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

טליה קידר - יועצת בכירה לשר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

רמי כהן - מנכ"ל משרד החקלאות, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אמנון ליברמן - יועץ השר, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אורי צוק בר - סמנכ"ל בכיר למחקר כלכלה, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

סיון ינקוביץ - מנהלת תחום בכירה אגף תקציבי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

אסף לוי - יועץ למנכ"ל, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

שאול מרידור - אגף התקציבים, משרד האוצר

מעין נשר - אגף התקציבים, משרד האוצר

הדסה אלמוג - יועצת כלכלית, מרכז המועצות האזוריות

אחמד אלשאמי - גזבר, מועצה מקומית מערב הנגב

אייל בלום - ראש המועצה האזורית הערבה התיכונה

רון שני - ראש המועצה האזורית משגב, מרכז המועצות האזוריות

אבשלום (אבו) וילן - ח"כ לשעבר

נועם בלום - חוקר ויזם בתחומי החקלאות, ארגוני חקלאים

דוידי הימן - מנכ"ל, התאחדות האיכרים

דוד קשני - עמותת קול בשכונות

צבי קסלר - לוביסט, לקט ישראל

אילת סלע - לוביסטית, התנועה הקיבוצית

רומן גרביש - לוביסט, התאחדות האיכרים

טמיר כהן

ס.ל., חבר תרגומים
<הצעת חוק התקציב לשנות הכספים 2013 ו-2014, התשע"ג-2013>

רבותיי, בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. מאחר שאנחנו לא רוצים לגזול יותר מדי זמן מהזמן שמיועד לידידנו ואהובנו שר החקלאות, לכן אני אעשה את זה קצר. הנושא הראשון בסדר היום הוא אישור ועדות משנה. יש לנו חמש ועדות. ועדה אחת זו ועדת המשנה לפריפריה והתיישבות בראשותו של זבולון קלפה, ועדת משנה למגזר הערבי בראשותו של אחמד טיבי, ועדת המשנה לעסקים קטנים ובינוניים, בראשותו של רוברט אילטוב, ועדת המשנה - - -

אפשר להחליף עם קלפה? אני להתיישבות ו - - -

בדיוק, אני הצעתי.

רגע, מה? ערבים זה לא פריפריה והתיישבות?

ועדת המשנה לביטוח בראשותו של יצחק כהן, ועדת המשנה לעניין תקנות ניירות ערך, זירת סוחר לחשבונו העצמי, בראשות בועז טופורובסקי. בדיוק הוא הגיע.

אני הבנתי שפעם היה מספיק הודעה, אבל הפעם אמרו שצריכים להעלות את זה לסדר היום וגם לקיים הצבעה, אז זה מופיע בסדר היום בסעיף ראשון, ואם אין הערות אני מעלה את זה להצבעה. מי בעד לאשר את כל חמש הוועדות? ירים את ידו. מי נגד? אושר פה אחד.

הצבעה
בעד אישור חמש ועדות משנה - רוב
הסעיף אושר
עכשיו אנחנו עוברים לסעיף השני. זה הנושא של משרד החקלאות ונמצא איתנו חבר, ידיד, אהוב לפחות מבחינתי, אני אומר שוב, זה לא הספד, אבל זה איש שבאמת מייצג עדיין גם בתפיסות העולם את מה שבאמת היה צריך להיות והוא איתן בעמדתו ובינתיים הוא שר החקלאות. אנחנו מקווים לאט לאט - - - מאחר שבאחריותנו לא רק חוק ההסדרים - - -

אני מבין שביקשו מהמפלגה שלו להגיד את זה.

אנחנו עוסקים בעיקר הזמן בחוק ההסדרים, סעיף סעיף, סעיף סעיף, אבל אנחנו גם צריכים לדעת שחוק התקציב ברשותנו ולכן אנחנו משתדלים להזמין את השרים לשמוע, לראות אם יש הערות, אם הדברים מסודרים ואם יש צורך לתקן אז גם נתקן. אני מזכיר לחבריי שאנחנו נוהגים לא להפריע לדובר באמצע הדברים, כל מי שרוצה רושם את ההערות. אחרי שהשר ידבר ואם הוא ירצה, אתה תרצה שעוד מישהו ידבר חוץ ממך?

מי שיציג באופן כללי זה המנכ"ל. תיכף אני אציג את מי שנמצאים פה.

בסדר. אחר כך המנכ"ל ידבר, אנחנו נרשום את ההערות ומי שירצה אחר כך יוכל לומר, ואחר כך יהיה סבב נוסף של השר והמנכ"ל שבו הם יענו תשובות למה שאנחנו מבקשים. כבוד השר, המיקרופון לרשותך.

קודם כל בוקר טוב. אני שמח, זו פעם ראשונה שאני מציג תקציב לפני ועדת הכספים, אז לכבוד הוא לי. אני גאה בתפקיד ואני אשתדל גם להבהיר מה שהשגנו עד כה. לימיני יושב רמי כהן, מנכ"ל המשרד מזה כחודש, ויש איתנו מספר עוזרים וסמנכ"ל כלכלה של המשרד, כדי שנוכל לתת את התשובות הכי טוב שאנחנו יכולים.

בגדול אני רוצה להגיד שעשינו תהליך מסודר בעניין. מכיוון שגם רמי וגם אני איננו בקיאים די בנושאים, אני שלושה חודשים והוא חודש, לכן התחלנו קודם כל להגיד מה מטרת המשרד, מה חזון המשרד ואיך עושים את זה ולאחר מכן, לא חיכינו לדיוני התקציב בממשלה וישבנו עם אנשי האוצר. יושבים פה שאול מרידור ומעיין וחסר אלון, וליבנו נושאים - - -

הם עובדים של המשרד, הבנתי.

משרד האוצר.

אה, חשבתי שהם עברו למשרד החקלאות.

אתה מזכיר את השמות שעשו לך את הבעיות?

הייתי שמח אם הם היו עוברים אליי.

ישבנו וליבנו. חלק מהנושאים שעליהם לא הייתה לגמרי הסכמה, סיכמנו על ועדה משותפת, צירוף של חברה חיצונית, בעיקר בנושא של התמיכות, האם תמיכות ישירות, תמיכות עקיפות וכדומה<, מכסים, הגנה, והתחלנו פעילות, כשכבר היו שתי פגישות לפחות, בשיתוף פעולה מלא ובהבנה מלאה והייתי אומר זהות מטרה, ובדברים האחרים הגענו להסכמה מלאה, כך שהתקציב שאנחנו מציגים לכם היום הוא תקציב שאנחנו שלמים איתו. אני חושב שאפשר להשיג בו את הדברים העיקריים. נכון שכמו כל שאר התקציבים, גם תקציבנו קוצץ במידה מסוימת, אבל אני חושב שזה במידה סבירה וגם בפינות שהסכמנו עליהן ולא עשינו קיצוצים רוחביים, עשינו קיצוצים ענייניים של נושאים שלמים שבהם אחרי כן נטפל, אפשר לתזכר אותם בהמשך. כך שאנחנו באים פה להציג משהו שהוא קוהרנטי, משהו שאנחנו מרגישים שאפשר לבנות סביבו.>

צריך עוד דבר לזכור, שבחקלאות יש את אמצעי הייצור שהם האדמה, המים והאנשים, שאף אחד מהם לא באחריות המשרד, שזו בעיה לא פשוטה. האדמה זה מינהל מקרקעי ישראל, העובדים זה בעיקר עובדים זרים, זה משרד הפנים, ומים זה רשות המים ומשרד האנרגיה והמים. לעומת זאת המחקר, שזה התכלית או היכולת לפרוח ולפרוץ, הוא בהחלט באחריותנו ופה אנחנו לוקחים אחריות מלאה. למרות שגם אנחנו רואים את עצמנו כאחראים כלפי החקלאים גם על המים וגם על האדמה וגם על העובדים הזרים, אנחנו נציגם, אבל יש פה קושי לא קטן ולכן גם לא תראו את התקציבים הרלוונטיים לדברים האלה אצלנו בתקציב, אבל אנחנו בהחלט יודעים שאנחנו רוצים להיות כתובת אחת עבור החקלאים, יש להם מקום אחד שנותן להם גם את התקווה וגם את התמיכה וגם את העזרה וכל מה שצריך.

מה האחוזים בין העובדים הזרים לעובדים?

נדבר על זה אחר כך, יש לנו סעיף מסודר על זה ואני אציג את זה בשלמות. זה לא מדבר על אחוזים, אין פה עניין של אחוזים, זה עניין של איך בונים את זה נכון, כי זה אמצעי ייצור בסופו של יום.

נושא אחד שאני רוצה להדגיש אותו זה הנושא של המחקר והפיתוח. פה עשינו אפילו הגדלה יחסית לשנים קודמות. שוב, אפילו היה פה ויכוח עם האוצר או עם מישהו, זה היה ברור לגמרי שזה נדרש, כאשר הפיתוח הוא בעיקר לא פיתוח תיאורטי, דווקא הפיתוח היישומי, הפיתוח שנמצא בשטח. יש אצלנו בעצם שתי רמות של פיתוח, אחת זה משרדים אזוריים, או פיתוח אזורי. בכל אזור ואזור בארץ, שיש בו את אותם מדענים וחוקרים שיושבים קרוב אל החקלאים, אל השטח, אל האזור הקונקרטי שהם יושבים בו, הבעיות של הערבה אינן הבעיות של הבקעה ואינן הבעיות של הגליל או חבל אשכול. שם הגדלנו את התקציבים בצורה יפה

הכפלנו.

הכפלנו את התקציבים שם. הם לא היו תקציבים מי יודע מה גדולים, אבל הכפלנו. את המחקר התיאורטי שנמצא בבית דגן לא הקטנו כמובן, שם ההגדלה בשוליים יחסית, אבל שם אני חושב שיש לנו יחסית נפח משמעותי.

עוד דבר שהגדלנו זה הנושא של ההדרכה. הדבר החשוב ביותר לחקלאים בעצם בסופו של יום זה עם מי להתייעץ, מי נותן לו את העצה, יש לו בעיה, אין לו בעיה, הוא רוצה להחליף גידול, הוא רוצה להגדיל שטח, מים כאלה, מים אחרים, ופה יש את הנושא של המדריכים. זה גוף שבשיאו היה 600 איש, היום אנחנו באזור ה-150. אנחנו נשתדל להגדיל אותו, כאשר המגבלה פה היא שהתחייבנו לא להגדיל בתקנים, אבל לעומת זאת כן להגדיל, ולכן נצטרך לעשות פה אאוט סורסינג, כלומר להביא מדריכים מבחוץ, כדי שתהיה נגישות יותר גדולה וזמינות יותר גדולה לחקלאים. אגב, זה בכל שטחי החקלאות, זה גם לחי וגם לצומח וגם לעופות וכדומה. לכן גם פה יש הגדלה מסוימת.

אני בסך הכול מרגיש נוח עם התקציב הזה ונשמח לענות לשאלות בסוף, כפי שנאמר פה על ידי היושב ראש. אני אתן את רשות הדיבור לרמי, מנכ"ל המשרד, שאותו אני מכיר עשרות שנים, עוד בחיל האוויר, בתפקידים הבכירים, גם שלו וגם שלי, וגם בעולם העסקי אחר כך וסך הכול אנחנו באנו עם ראש שצריך למנף את מה שיש לנו, צריך לשמר את מה שצריך שימור ואנחנו רואים את עצמנו כמשרד החקלאות של מדינת ישראל ולא משרד של החקלאים. יש פה הבדל טיפה בניואנסים ואני אומר את זה גם לחקלאים, אנחנו רוצים להסתכל על זה בראייה לאומית ולכן על הרבה דברים נסתכל מזוויות שונות. אני מניח שהתוצאות תהיינה טובות לכולם. אני מעביר את השרביט לרמי.

הרי הבסיס של כל הציוניות תמיד היה, מעבר לציון, היה חזון וזה היה קרקע וזה היה חקלאות ולכן מההיבט הזה אני מאוד שמחתי שאתה, האיש האידיאולוגי בממשלה, נקרא לזה, אתה באמת האיש על העניין הזה. רק יכול להיות שברבות הזמנים לאט לאט הוציאו את התחומים האלה והשאירו אתכם רק עם החקלאים ולא - - -

לכן אמרתי שאנחנו רואים את עצמנו אחראים.

כולל שימור אדמות הלאום וכו'.

אנחנו נדבר על זה. אני ורמי רואים את זה והגדרנו לכם, תיכף רמי יתחיל, השקף הראשון שלו זה החזון שלנו, זה חזון שהתלבשנו ויישרנו את הנהלת המשרד והאחרים שזה החזון.

כן, אני באמת אתחיל בנקודה הזאת. שלום לכולם. כמו שאמר השר ואמר יושב ראש הוועדה, הגדרת החזון היא הדבר המוביל ודרך זה תיגזר תכנית העבודה שלנו לשנות העבודה 2014-2013. הגדרנו חזון למשרד שעיקרו פעילות לפיתוח ההתיישבות ברוח הציונות, לשמירה על אדמות המדינה, ליצירת תנאי ייצור אופטימליים לצורך הבטחת אספקת מזון טרי למדינת ישראל, למינוף היתרון היחסי של חקלאות ישראל בראייה כוללת וארוכת טווח. החזון הזה בעצם משקף את הכיוון שאליו אנחנו רוצים להגיע. משרד החקלאות הוא משרד מאוד מגוון, מאוד הטרוגני, עוסק בהמון נושאים ודרך הגדרת החזון הזאת אנחנו חושבים שאפשר לתת כיוון בווקטור זהה לכל הגופים שאנחנו מופקדים עליהם.

מה זה אומר לשמירה על אדמות?

אני אכנס פה לפירוט, ברשותך, במהלך ה - - -

תרשום, אני אענה.

כמה נתונים כלליים על הרקע. השטחים שעומדים לרשות החקלאות במדינה הם סדר גודל של 4.2 מיליון דונם ועוד למרעה 1.4 מיליון דונם. השטח שראוי לעיבוד מתחלק בחלוקה הזאת, ושימו לב לגודל הקרקע שמושקעת בפירות וירקות והדרים. אנחנו ניכנס לזה אחר כך, כשנדבר גם על היצוא של החקלאות. לגבי מים, יש פה דיאגרמה שמראה את התפתחות השימוש במים לפי סוגים שונים של מים שפירים, מים קולחים, מליחים ושיטפונות, כאשר הנושא המרכזי שאני רוצה לגעת בו בנקודה הזאת שלהמים, בשנת 2013, שטרם הסתיימה, התקבלה החלטה של רשות המים,שהיא בתהליך של מימוש, לעשות תכנון מים לשלוש שנים קדימה, לאפשר לחקלאי לעשות תכנון מים לשלוש שנים קדימה, להגדיל את מכסות המים לחקלאים ב-30% ואת ההקצאות של המים בכ-15% באופן שנתי, כאשר התרגום של זה אומר שיש לחקלאי יותר מים לעשות יותר גידולים על אותה אדמה שיש לו והיעד הבא שלנו וגם אותו אני אפרט בהמשך זה לדאוג שיהיה מחיר אחיד למים ולא התעריפים כפי שהם נגזרים היום בתעריפים שונים.

יש פה שקף שמראה את ייעול השימוש במים במהלך השנים האחרונות. אתם רואים את מדד כמות המים למטה בקו השחור ואת מדד התפוקה בקו הירוק. מה שזה אומר בעצם, שהחקלאות בישראל השכילה במשך השנים לנצל את המים לתפוקה צמחית גבוהה מאוד, שהיא די מתיישרת בשנתיים-שלוש האחרונות ואת זה בעצם אנחנו רוצים לשבור בתכנית העבודה הבאה שלנו על ידי מחקר ופיתוח, אנחנו רוצים להגדיל את יכולת התפוקה על אותה כמות של מים.

מילה אחת לגבי הייצור והיצוא בחקלאות. סך הכול מייצרים ייצור חקלאי של 29 מיליארד שקל בשנה במדינה, מתוך זה מיוצא סדר גודל של כ-5 מיליארד שקל, שזה משהו כמו 20% מהתוצר המיוצא החוצה. אנחנו רוצים גם את העניין הזה להגדיל ולאפשר ולחקלאים - - -

מה הדבר המרכזי שמיוצא?

ירקות, פירות, כולל הדרים.

צריך לראות שזה פחות מ-2% מהיצוא הכללי של מדינת ישראל.

אנחנו יכולים לראות בשקף הזה את מה ששאלת. אנחנו רואים שהירקות, הצבע החום, הפירות בצבע הכחול, ואם נוסיף לזה את תפוחי האדמה, זה הדבר הירוק, וההדרים בכחול כהה או הסגול, אז אנחנו רואים שזה בעצם החלק המרכזי ביצוא שלנו.

לגבי עיקרי התקציב של 2013: אנחנו כמובן לא נרד פה לפירוט, אבל מילה אחת לגבי השכר. השכר שלנו - - -

טכנולוגיות חקלאיות לא נכנס כאן, או שכן?

טכנולוגיות חקלאיות לא נכנס כאן, יש עוד 3 מיליארד שקל יצוא של תשתיות טכנולוגיות. אנחנו נדבר על זה גם בהמשך.

זה באחריות המשרד או נחשב חלק מהמשרד?

המשרד ייקח את זה לאחריותו, כי היום זה באחריות התמ"ת, אבל אנחנו ניקח את זה על אחריותנו, בתיאום עם משרד הכלכלה החדש.

לגבי התקציב, השכר שלנו יורד, כי יש לנו קיצוצים בכוח אדם. תקציב הפעולות שלנו יורד בכ-20%, תקציב המחקר יעלה בצורה משמעותית ותקציב התמיכות, בגלל העובדה שיש את מתווה לוקר לשינוי משק החלב ובגלל העובדה שעשו היוון לחוק הגליל שנת 2012, אז יש לנו פה הגדלה בתקציב התמיכות וגם הוא יהיה נושא מרכזי שאנחנו נעבוד עליו עם האוצר בשנה הקרובה, איך אנחנו מצמצמים את התמיכות כתמיכות ומייצרים יותר חכות לאנשים, כדי שיוכלו ליצור מקומות תעסוקה חדשים, לדאוג להכנסתם בצורה ישירה ולא בצורה של תמיכה.

לגבי התקציב של הרשאות להתחייב. אתם רואים פה את הנושא של המחקר, שאנחנו מסתכלים עליו בשלוש השנים הקרובות כדבר דומיננטי, איך אנחנו נגדיל את המחקר בצורה שתאפשר לנו להגדיל את היכולות והיעילות של המשק החקלאי.
השר דיבר על שלושה אמצעי ייצור מרכזיים, שזה המים, האדמה והעובדים. ואכן, כמו שאמרתי לכם, בתחום המים הצלחנו בשבועות האחרונים להגיע עם רשות המים להגדלה של כמות המים השפירים לחקלאי. אני ארחיב עוד טיפה בנושא המים. היכולת לתת לחקלאי את האפשרות לתכנן בצורה רב שנתית את השימוש במים השפירים היא יכולת מאוד משמעותית לחקלאי שמסתכל קדימה. אנחנו רוצים לבטל את המדרג במחירים של המים השפירים ולהפוך אותם למחיר יותר זול וקבוע וכמובן להמשיך לפתח את משק הקולחין וזה יהיה בעיקר באמצעות מחקר ופיתוח.

לגבי אדמה, אנחנו רוצים להגדיל את ההתיישבות במקומות שונים. יש לנו פה שלושה יעדים ששניים מהם כבר בביצוע והשלישי זה בתכנון. חבל אשכול והערבה, אנחנו נגדיל סדר גודל של 100 משפחות בכל אחד מהמקומות האלה. בערבה כבר יש החלטת ממשלה שהיא בתהליך של ביצוע, בחבל אשכול זה עבר את ועדת פרוגרמות שלנו ואנחנו ננצל טוב יותר את הקרקע מסביב למשבצות המרכזיות של המושבים והקיבוצים בחבל אשכול. בתכנית עתידית שאנחנו נעלה בקשה לממשלה בתקופה הקרובה אנחנו נרצה להוסיף עוד 750 נחלות בגליל ובגולן בתכנית משולבת בין משרדית.

מילה אחת על הבין משרדי – יש לנו מצד אחד עניין עז לשתף פעולה עם משרדים אחרים, ומצד שני יש נכונות רבה של מנכ"לים במשרדים אחרים לשתף פעולה. יש גם נכונות של שרים במשרדים מקבילים לעשות עבודה משותפת ובעניין של המנכ"לים אני אחראי, בעניין של השרים שר החקלאות כבר עושה את זה.

לגבי עובדים זרים – נשאלה פה שאלה לגבי כמות העובדים במשק החקלאי. לנו יש עניין עז לחזק את המשק המשפחתי. המשק המשפחתי דורש עזרה גם בנושא של הפריסה שלו וגם בנושא של היכולת שלו להתייעל. אנחנו רואים שממוצע הגילים במשק המשפחתי שעוסק בחקלאות הולך וגדל בשנים האחרונות, היום ממוצע הגילים הוא למעלה מ-60. כשאנחנו מסתכלים על 26 יישובים שיושבים בגבול הצפון וממוצע הגילים שם של אנשים שעוסקים בעיקר בגידול של לולים הוא למעלה מגיל 60, אנחנו חייבים להסתכל קדימה ולראות מה יקרה בעוד 15-10 שנים, כשהאנשים האלה כבר לא יהיו במעגל העבודה הסדיר ונצטרך לתת מקומות תעסוקה חליפיים באזור הזה, ומצד שני לחזק את האזור ביכולתו לעמוד בגבול הצפון. אנחנו חושבים שאחד הפתרונות זה פתיחת הנושא של עובדים זרים. היום יש אישור ל-24,000 עובדים זרים, עם תכנית התייעלות וירידה ל-18,900 עובדים בטווח הקרוב, של שלוש-ארבע שנים, כאשר אנחנו מנסים לפצות על זה בטכנולוגיות, אבל פה אנחנו חייבים למצוא את האיזון של בין הרצון שלנו להתייעל בכמות העובדים ובין הרצון שלנו לשמור על התיישבות חזקה ואנחנו ננסה למצוא, יחד עם המשרדים הרלוונטיים, שזה משרד האוצר, משרד הכלכלה ומשרד הפנים, את היכולת לאפשר עובדים זרים במספרים האלה שמסביב ל-24,000 ולאפשר לחקלאות להתקיים. אנחנו בטוחים שאנחנו נקטין דרך זה את עלויות הייצור וגם את עלויות המוצר הסופי.

רק אם אפשר, לשאלה של ליצמן. אנחנו מעריכים שבערך מועסקים כ-50,000 עובדים ישירים בחקלאות, זאת אומרת שחציים עובדים זרים.

האם ביקשתם תוספת של עובדים זרים?

מה שאנחנו רוצים לעשות זה לשנות את השיטה של מכסות ולעבור לדברים הרבה יותר פשוטים והרבה יותר קלים, כי ההערכה שלנו היא שבכל מקום יש מכסות יש מסחרה נוספת.

אנחנו מעריכים שעובדים עונתיים יכולים לתת מענה לעניין הזה ולכן כמותית אנחנו לא רוצים לגדול, אבל בחלוקה ובתהליך הגיוס שלהם, פלוס המנגנון לפיקוח עליהם, אנחנו חושבים שאפשר להתייעל בעניין.

האם אתם יודעים שכל העובדים הזרים שאתם אישרתם לחקלאות, שזה היה אישור מיוחד לבנייה ולחקלאות, אני זוכר את זה מזמני, האם אתה יודע - - -

הרב ליצמן, זמנך זה גם עכשיו.

כן, אבל לא כיושב ראש. האם מה שאישרו בזמנו, מה שמאשרים היום, אתם בטוחים שנשאר בחקלאות? יש לכם פיקוח שהוא לא עובר לדברים אחרים?

אל"ף, אנחנו חושבים שזה המצב, בהכללה זה נכון. בי"ת, אנחנו רוצים להגדיל את יכולת האכיפה והפיקוח בעניין הזה, וזה חלק מהתכנית שלנו כבר בשנה הקרובה.

יש הרבה פסילות?

יש מעט דליפה החוצה, אבל גם את זה אנחנו רוצים לעצור.

המגזר הכי מסודר זה המגזר החקלאי.

כן, הוא יחסית מסודר מאוד.

לכל עובד רשום ממש מי לוקח אותו, מה לוקח אותו וכדומה, אבל מעבר לכך, על ידי זה שנביא אותם לתקופות קצרות ולא נגביל אותם, היום אתה לא יכול להביא אותו ליותר מסבב אחד או שניים, זה שהוא יוכל לבוא אינסוף פעמים אבל הוא חייב לחזור הביתה אחרי שישה חודשים, גמישות התפעול, גם של החקלאי וגם של - - -

אתם מחזירים אותו אחרי שישה חודשים הביתה?

כן.

--- עובר משנה לשנה הוא 100%? זאת אומרת הוא בא והולך?

לא, הם באים לחמש שנים, אבל יש אל"ף, תחלופה באמצע, ובי"ת, חלק מהאנשים באים לתקופות של שישה חודשים או פרקי זמן קצובים והם חוזרים.

אותם אנשים חוזרים שוב, אותם אנשים?

הם יכולים לחזור.

אנחנו רוצים להגיע למנגנון שמאפשר ניצול יעיל של האנשים האלה דרך השיטה של ה - - -

ומינימום מסחרה בהכנסה שלהם.

בדיוק. זה הרעיון המרכזי שלנו. אנחנו חושבים שכמותית לא נגדיל את זה, אבל הניצול היעיל של המכסות האלה, שהוא הולך וחוזר, הוא יהיה ניצול שהוא אפשרי. על המנגנון הזה אנחנו עובדים עכשיו עם האוצר ועם הכלכלה.

זה קורה בפועל, ששישה חודשים הוא נוסע חזרה לביתו?

עדיין לא, בכמות מועטה מאוד זה קורה היום. את זה אנחנו רוצים להגדיל.

זה היה יכול להיות אידיאלי אם זה יהיה, זה יפתור הרבה בעיות.

אני רוצה להבהיר. ההצעה הזאת היא לא הצעה שלנו, היא הצעה שבאה מן השטח, היא בעיקר באה אלינו מהערבה, כי בערבה הם צריכים את העובדים הזרים לשישה-שבעה חודשים.

גם מהגולן.

אליי היא באה מהערבה, כבודו. וישבנו איתם והבנו אותם, וגם יש ויזה שמאפשרת לתייר עם רשות עבודה, אז אתה יכול את המנגנון מאוד לפשט, על ידי זה שהוא בא לקונסוליה, יש השם שלו כי חקלאי מסוים ביישוב מסוים הזמין אותו, הוא יבוא, הוא רשום בוויזה, הוא חוזר, יש התחייבות של החקלאי כולל הפקדה שהוא חוזר, הקשר בין החקלאי לאיש הזה נשמר. הוא חוזר לביתו לחמישה חודשים או שישה חודשים וחוזר חזרה שוב. בצורה כזאת זה גם ייעול, גם קשרים מאוד טובים והרצון שלו לברוח, הברחנים, כמו שקוראים להם, הוא נמוך יותר. לעומת זאת יש אחרים שצריכים אותו, נניח מי שמגדל משק חי, רפתות, דיר וכדומה, הוא צריך אותו לשנה שלמה, הוא לא צריך אותו לתקופות פיק. אותם אנחנו לוקחים לחמש שנים, אבל החקלאי חייב להחזיק אותו חמש שנים, 12 חודשים בשנה. הוא לא יכול בחודשים מסוימים להשכיר אותו למישהו אחר במקום אחר או באזור אחר בארץ, ועל זה האכיפה שדיבר רמי. אנחנו נתפוס על זה, אנחנו נעשה על זה, אלה יהיו עונשים משמעותיים, לא יהיה כדאי לעשות את זה.

אתם לא כל כך המשתמש בעניין הזה, אבל האם יש היתכנות בכלל להסבה של מסתננים שכבר הגיעו לפה ואנחנו לא יכולים להוציא אותם לעבודה?

עשינו את זה, היה ניסיון, הוא לא הצליח. הם ברחו. אחרי יום-יומיים הם ברחו. כלומר הם עצמם נעלמו, לא רצו להמשיך הלאה. תשמע, לעבוד ב-50 מעלות בחממה בערבה זה לא דבר פשוט. אגב, עם חיילים יש לנו הצלחה.

אתם יכולים להתחיל מ- 30 מעלות בגולן.

עם חיילים יש לנו הצלחה. אבל עוד פעם, אלה מספרים קטנים.

מה עם הפלסטינים?

פלסטינים יש לנו, יש לנו כמה אלפי פלסטינים שבאים גם לפיקים וגם, נניח בערבה, אז יש לנו - - -

למשל עכשיו יש תקופה שאנחנו מכניסים יותר פלסטינאים, יש לנו תיאום עם משרד הביטחון בעניין הזה וזה עובד. החוסר בידיים עובדות הוא מאוד מגוון על ציר הזמן ואנחנו מנסים למצוא את המנגנונים שמאפשרים בנקודות זמן מסוימות להביא אוכלוסיות מסוימות, וגם לשאלתך, יש שוני בין היכולת של התאילנדים לעבוד לבין היכולת של האריתריאים לבין היכולת של ויאטנמים. אנחנו די מנסים למצוא את היתרונות היחסיים של כל אחד לכל המגוון המשתנה הזה של השוק, לפירות בצורה שונה, לירקות בצורה שונה, לטיפול בחי בצורה שונה. זה דורש מקצוענות, אבל בסך הכול המספרים הם לא גדולים. תראו, 24,000 עובדים זרים, אם אתה מסתכל על המספר הזה - - -

זה כולל את הפלסטינים?

לא, זה לא כולל את הפלסטינאים, אבל אלה מספרים שהם לא משהו שמשפיע על מבנה המדינה, על הצד הדמוגרפי שלה.

ההערכה שלנו שעם הניידים וכל זה, אז המספרים יקטנו. וגם המחויבות של מישהו להחזיק מישהו 12 חודשים - - - כי היום הרבה חבר'ה שיש להם מכסות, הוא לוקח את המכסה והוא יודע שכשהוא לא יצטרך אותו הוא יוכל להעביר את המכסה למישהו אחר.

אגב, אתם יודעים אם מי שבא עונתי משלם בארץ מוצאו כל פעם על זה שהוא מגיע, או שהוא משלם פעם אחת?

זה לא יקרה. בעבר זה כן היה.

הפעם אנחנו נעשה ש - - - בעבר זה היה. ולשאלתך בנושא הפלסטינאים יש היום סדר גודל של כ-5,000 פלסטינאים שעל ציר הזמן נכנסים ויוצאים, עובדי חקלאות פרופר.

נותנים עדיפות לפלסטינאים?

אנחנו נותנים עדיפות לפלסטינאים.

הם הולכים לאזורים מסוימים בדרך כלל, הם הולכים לבקעה, הם הולכים לכפרים שמגדלים ירקות, נניח בטמרה ובמקומות כאלה ובשרון. כלומר יש להם את האזורים שלהם וגם יש להם - - - עוד פעם, זה הקשר הנכון עם החקלאי המתאים. יש לנו מכסה הרבה יותר גדולה לפלסטינאים והיא לא מנוצלת. יש לנו 7,000, נדמה לי, מכסות מאושרות על ידי משרד הביטחון וכדומה ואני חושב שאנחנו לא מגיעים, אנחנו מגיעים ל-5,000.

מאיזה צד היא לא מנוצלת?

מהצד שלהם, מהצד של ההיצע. זאת אומרת יש יותר אישורים מאשר כאלה שבאים.

זאת אומרת הם לא רוצים לעבוד בחקלאות?

נכון.

אני יודע שלמשל בבניין יש ביקוש יתר.

אני לא יודע על בניין.

אני מבין, אני אומר - - -

בחקלאות המצב הנתון הוא שהייתה אפשרות להביא יותר ו - - -

ומשרד הביטחון ומשרד הפנים מגלים גמישות בעניין הזה. אם יבואו 10,000 או 12,000, תהיה לנו עבודה בשבילם. אנחנו פתוחים לעניין הזה.

ההיגיון לתת עדיפות להם מאשר לעובדים זרים.

בוודאי.

בתאילנד זה מאפיה שלמה שבה 300 מיליון דולר. במקרה הייתי בביקור שם, שהם באו והתלוננו בפניי על העניין הזה.

כן, אבל מנסים כל פעם לסדר את העולם. אנחנו נדפקנו לא מעט כי ניסינו לנצח את המאפיה התאילנדית ופנינו לארגון של האו"ם, שהוא ימצא לנו את זה וכו' וכו', אז העובדים לא הגיעו.

ברור, המאפיה יותר חזקה.

בואו נתגבר על ענייני ישראל בישראל מאשר לסדר את ה - - -

לא, אני שואל על המסחרה אצלנו.

למה העובדים הפלסטינים לא מגיעים? יש היצע ואין ביקוש, למה? בגלל זה שהם צריכים לחזור כל יום, ואולי בגלל התנאים הפיזיים שהם צריכים לעבוד ב - - -

יש גם אפשרות להשאיר אותם פה. לתקופת הקטיף למשל אתה יכול להביא אותו לחודש או לחודשיים, הוא מגיע עם כל המשפחה, באים 30-20 איש, משתכנים באזור, ואנחנו מחייבים באיזה שהם תנאים סניטריים שיאפשרו להם לעשות את העבודה. הם לא באים בכמות מספקת.
אני רוצה ברשותכם לעבור לנושא הבא.

רבותיי, חרגנו קצת הפעם, אז בואו ניתן לרמי - - -

לא, הייתה שאלה.

לא, השאלות הן חשובות, ההיפך, אם יישאלו בהמשך אנחנו ניתן לך להשלים.

כפי שציין השר, הנושא של מחקר ופיתוח מבחינתנו זה המנוף הגדול למשק החקלאי. אנחנו החלטנו לשים 100 מיליון שקל על מחקר ופיתוח בשנה הקרובה ואנחנו חושבים שזה בעצם יהיה המנוף שיאפשר לנו לתת לחקלאות להתקדם. כפי שציין השר מקודם, הכפלנו את גודל התקציב למו"פ (מחקר ופיתוח) האזורי, שזה המו"פ היישומי ממש בשטח. אנחנו הולכים לעודד את שיתוף הפעולה עם המגזר העסקי ואנחנו מעריכים שהמגזר העסקי יוכל להביא כסף נוסף, מעבר לכסף הממשלתי שאנחנו עושים בו שימוש, לגייס הרבה כסף, כי המגזר העסקי אכן מחפש אפיקי השקעה.
אנחנו הולכים להקים פארק אגרוטק בצמוד לקריה החקלאית שלנו, שבו נאפשר לגופים שונים לבוא ולהשתמש בחוות שלנו ובידע שלנו ובניסיון שלנו ובטכנולוגיה שצמודה אלינו, ואנחנו רוצים למנף את הידע ואת היתרונות היחסיים של החקלאות הישראלית לצרכים מדיניים ואנחנו עושים את זה באמצעות משרד החוץ ועושים את זה בהחלט בצורה טובה. רק שאפשר למנף את זה עוד יותר, אנחנו חושבים שדרך זה גם אפשר להביא הרבה אנשים לארץ ללמוד. יש אוכלוסייה גדולה שבאה מווייטנאם, אוכלוסייה גדולה שבאה ממקומות אחרים ואנחנו מכשירים אותם לפעילות חקלאית בחוץ לארץ.

זה מו"פ תחרותי, או מו"פ ש - - -

זה יהיה מו"פ תחרותי, בהחלט.

אנחנו נעשה אותו מו"פ תחרותי, אני כבר ארחיב בעניין הזה. יש כמה נקודות. למשל לפני חודש הייתי בפרו. בפרו יש 3,600 בוגרים של תכניות ההדרכה שלנו. אתה מסתכל איפה הם פזורים, הם פזורים על כל המגוון, אתה מוצא אותם באוניברסיטאות, כפרופסור, לחלב במקרה, אתה מוצא אותם בחוות, אתה מוצא אותם בכל מקום, ואין שגריר יותר טוב מהשגרירים האלה עבורנו.

הנקודה השנייה שאני רוצה לומר זה לגבי פארק האגרוטק. הרעיון פה הוא לאפשר לחברות שרוצות לפתח פיתוחים במחקר ופיתוח, לחסוך מהן את ההשקעות הנדרשות. נניח שזאת חברה שרוצה לפתח חיסון כנגד מחלה מסוימת, אני נותן לו את הרפת שיש לנו מעבר לכביש. יש לנו רפת, עם פרות ורפתנים וכו' ואז הוא איננו צריך להשקיע את ההשקעה הזאת, לקנות פרות, להקים רפת וכדומה, הוא נעזר בנו. כמובן הוא ישלם על זה תמורה אבל ברמה של קוסט ובנוסף, אם הוא ירצה גם נניח מחקר מסוים או ידע מסוים, אז אנחנו גם ניתן לו את זה, מהמכון הוולקני, בגלל הסמיכות, עוד פעם, תמורת תשלום מסוים. בצורה כזאת נוכל למנף שוב את מה שיש לנו, יש לנו שטחים וגם ניתן את הידע, והיופי פה יהיה שיש פה שילוב מעניין - - -

כמה אתם רוצים לעשות שותפות עם השוק הפרטי?

מקסימום, מה זאת אומרת?

למשל, האם אנחנו רוצים שבמכרז הבא של החממות הלאומיות תהיה חממה אחת שמוקדשת לאגרו?

למשל. תראה, עוד פעם, הפארק, כרגע זה ברמה של רעיון, בחנו את הדברים, אנחנו צריכים עוד את כל האישורים, זו עדיין אדמה חקלאית וכו' וכו', יש לפנינו- - - רשות החברות היא כבר בלופ, כי אנחנו נצטרך להקים פה חברה שמנהלת את העניין הזה, זה ייקח שנתיים-שלוש, אבל צריך כבר להתחיל בזה. להערכתי בפארק תהיה גם חממה. היא לא תהיה חממה שלנו, היא תהיה חממה פרטית.

ועוד דבר, למשל המדינה עשתה מכרז של קרן להשקעות בתחומים שונים במגזר הערבי .

הנה אני נוגע בנקודה הזאת עכשיו.

רק שאלה אחת. המו"פ ומחקר שיש לכם, האם בתמ"ת גם יש עבור חקלאות, או - - -

בתמ"ת אין עבור חקלאות.

בעצם למה לא? יש להם שם הרבה כסף.

אין להם הרבה כסף, אגב. אם כבר מדברים על העניין הזה אז הם ירדו בכסף, אבל אנחנו - - -

לא, אל תרחם עליהם.

האוריינטציה של התמ"ת היא יותר לכיוון התעשייה, האוריינטציה שלנו תהיה כמובן חקלאות וטכנולוגיה של חקלאות.

צריך גם להגיד עוד דבר אחד. התמ"ת תמיד היה בפוקוס, בצדק, ליצוא. מטבע הדברים הראייה, לפחות עד שאנחנו, הצמד החדש, הגענו, הראייה הייתה פנימה ולא החוצה במחקר לחקלאות, כלומר איך לטייב. אני רוצה שאם היום אנחנו רק 2% מהיצוא, כשאני גומר את הקדנציה אני רוצה שנהיה 20% מהיצוא, וזה אפשרי, רק צריך לבחור מה לייצא. לא חייבים לייצא את התפוז כולו, אפשר לייצא שתילים של התפוז.

כולם היום משקיעים במחקר - - -

זה המוח היהודי.

אתה צנוע. היעדים שהעמדת הם צנועים לגבי היכולות.

עוד בנושא הזה, אתה שאלת את השאלה, אנחנו רוצים להקים קרן שהיא יוזמה לחקלאות, על בסיס הקרנות שהיו בעבר בנושא יוזמה, בעיקר לתעשיינים, שזה מה שבעצם נתן את הדחיפה הגדולה להיי טק. אנחנו מעריכים שאפשר לעשות את אותו דבר בנושא החקלאות. אנחנו מינינו עכשיו צוות בראשותי לקדם את התהליך הזה. אנחנו רואים פה משהו שהוא תהליך רב שנתי. אנחנו מעריכים בסדר גודל של שנתיים-שלוש שנגיע לאיזה שהוא תוצר, אבל כבר על ההתחלה, כבר בשנת העבודה הקרובה אנחנו רוצים שיהיה מנגנון שמאושר על ידי האוצר ומאושר על ידי התמ"ת כמנגנון בסיסי שבו נגייס כסף אזרחי. אין לנו ספק שיש ים של כסף פנוי, גם בגופים המוסדיים וגם בגופים חיצוניים מחו"ל שרוצים להשקיע, נמצא את הכלים לאפשר להם לעשות את ההשקעה הזאת.

עוד מילה על זה. יש דבר שהצליח, היוזמה להיי טק הייתה הרי הצלחה מסחררת. אני חושב שב-100 מיליון דולר שהמדינה שמה הביאו מיליארדים והקימו פה תעשייה מפוארת. אז אם יש דבר, למה להמציא? מה שאני עושה, גם התייעצנו עם יגאל ארליך ושוקי גלייטמן, אלה שהיו המדענים הראשיים בתקופה שבאמת הדבר הזה תפס תנופה, איך אפשר להתאים את זה. יש שוני בין חקלאות להיי טק בהרבה דברים, אבל יש גם דמיון. גם אני חושב שיהיה הרבה יותר קל להעביר בצינורות הביורוקרטיה הממשלתית את ההחלטות, כי זה בעצם נתיב ידוע, עשינו את זה. למשל יוזמה ששמה בעשר קרנות, היא שמה 10 מיליון דולר בכל קרן או משהו - - -

8.

אבל מי סופר?

8, נכון. כרגע אנחנו בתהליכים, אני משתמש בכוחות חיצוניים, רובם ככולם בהתנדבות, דרך אגב, מהחבר'ה שהמדינה באמת נתנה להם וכו'. אנחנו מסתובבים בשטח, מביאים רעיונות, אנחנו מבשלים את זה עם המשרד, גם החבר'ה של המשרד, גם המדענים שלנו כבר התחילו לדבר ביזנס קצת, לשון טיפה שונה, מונחים של ביזנס וזה, אתה יודע, זה כבר מעניין יותר, ואני חושב שפה יש קרן אור עצומה בעניין הזה. ראיתם גם שיש פה שריוּן לכסף, ברגע שיהיו רעיונות טובים אנחנו נרוץ על זה.

אנחנו לא רק חקלאות פר-סה, זה יכול להיות גם אגרוטק, זה יכול להיות גם טכנולוגיה מסייעת, זה יכול להיות מכשור, מינוף, זה יכול להיות הרבה דברים.

אני רוצה לגעת בסעיף מרכזי, הסיפור של העובדים בחקלאות. אנחנו מצאנו שהחקלאי חייב להשתמש בהון החוזר שלו כדי לעשות השקעות קדימה ואם אנחנו רוצים לפתח את החקלאות אי אפשר לתת לאנשים להשתמש בהון החוזר שלהם כי בשנה מסוימת יש להם, בשנה אחרת אין להם וזה מכניס אותם מיד לתקלה שהיא לופ סגור שהוא לא יכול לצאת ממנו. לצורך העניין החלטנו להגדיל את הפעילות של הקרן לנזקי טבע שלנו, שהיא בעצם חברת ביטוח. אנחנו רוצים להרחיב את הפעילות הזאת לפעילות פיננסית שתאפשר מתן הלוואות לחקלאים, שהבנקים לא יודעים לתת אותם היום, כי כנגד ביטחונות של חקלאות קשה מאוד להגיע למיצוי של יכולת. אנחנו, עם חברות ביטוח ועם בנקים, ננסה ליצור מנגנון, סדר גודל של מיליארד שקל שיבוא מבחוץ, לא על תקציב המדינה, ויאפשר על בסיס בדיקות מקצועיות שאנחנו נעשה ועל בסיס ביטחונות שאנחנו נגדיר, שהגופים החיצוניים ייתנו אשראי לפיתוח החקלאות.

יש פה שני צינורות מקבילים. אנחנו בכלל רואים בחקלאי כדבר הבסיסי של כל המערכת הזאת. הרי בסופו של דבר הכול בנוי על אנשים והחקלאים היום הם די שבויים בעבודה השוטפת שלהם, בהישרדות שלהם, הם לא מצליחים להרים, אני עושה פה הכללה אבל רובם לא מצליחים להרים את הראש מעבר לשוטף שלהם. המצוקה שהייתה להם באדמה, מצוקה שהייתה במים, מצוקה שהייתה בתזרימים שוטפים, המצוקה שהייתה בעובדים היא מצוקה שמקשה עליהם את החיים ואנחנו רוצים לקחת על עצמנו את היכולת הזאת לפתוח להם את זה מחדש. אם אנחנו נדע לתת להם עובדים ואם נדע להגדיל להם את האדמות לעיבוד ואם נדע לתת להם כסף למינוף המערכת שלהם, אנחנו מעריכים שאנחנו נוכל להגיע פה לתוצאות טובות. במקביל לתהליך הזה אנחנו בודקים מחדש את כל שרשרת הערך במחירים - - -

אני רוצה רגע לפרט. חקלאי, זה המשק המשפחתי. בוא נדבר לא על קיבוצים, נניח על משק משפחתי קטן. הוא רוצה עכשיו להחליף את הטרקטור שלו, אין לו מאיפה לקחת, הוא הולך לבנק, אין לו מה למשכן, האדמה לא שלו, הזה לא שלו, ההוא לא שלו.

קרן בערבות מדינה?

פעם היה אג"ח מיועדות לחקלאים, זה נעלם.

היה גם בנק החקלאות פעם. הקרן לנזקי טבע בעצם היא יודעת על כל חקלאי וחקלאי שמקבל ביטוח אצלה בדיוק מה יש לו, מה אין לו, מה הוא מגדל, מה ההיסטוריה שלו, כמה כסף הוא הרוויח, כמה כסף זה, כמה הוא קיבל וכדומה. זו אינפורמציה עצומה. אני לוקח את האינפורמציה, עכשיו אני בא אל בנק דיסקונט, בנק לאומי, השד יודע מי, ואני אומר, 'תשמע, החקלאי הזה 10 מיליון שקל', מיליון שקל, חצי מיליון, 20,000 שקל, 'זה הרקורד שלו, זה הביזנס מן שלו', אנחנו נהיה ערבים או נמצא איזה שהוא סידור אבל ההלוואה תינתן לו מהבנק המסחרי.

אבל הערבות שלך, ערבות מדינה.

או ערבות או במידע, עדיין לא הגענו לזה. כמובן שמכיוון שזאת חברת ביטוח, חברת הביטוח יושבת היום על הרבה מאוד כסף יחסית, כי היא צריכה לכסות את ההפסדים, יש גם חברה יחסית רווחית והכספים שם זה מכספי החקלאים, צריך לזכור את זה. יש גם כסף מדינה, אבל הרוב זה כסף חקלאי. לכן אנחנו כרגע עובדים גם עם הממונה על הביטוח, גם על שוק ההון, ונבנה פה עוד יחידה שבעצם תקבל את הדרישות מהחקלאים, תבדוק אותם שהוא באמת מסוגל להחזיר את הכסף הזה או מסוגל לעשות את זה ותעשה מכרזים מול הבנקים, מול הדברים האלה. נעשה מאטצ'ינג, נעשה בשבילם גם את המשא ומתן לתנאים הטובים ביותר להלוואות האלה, כאשר מבחוץ אנחנו עומדים מהצד ונוודא שהדבר הזה באמת ייעשה.
כמובן צריך לקחת פה רמת סיכון מסוימת, להקציב כסף מסוים, לעשות את הניתוח של הסיכונים, כמו שעושה כל גוף פיננסי מסודר.

אז רמת הסיכון היא בעצם המתוקצבת.

ודאי, איזה שאלה, אבל בתוך הקרן.

הסיפור של קרן לנזקי טבע והיכולת לפתוח לחקלאי את האופק שלו הוא דבר שהוא מאוד מרכזי בראייה שלנו. אנחנו גם רוצים לבדוק את נושא שרשרת הערך במחירים שבין החקלאי שמייצר בסכום מסוים ומוכר את זה לסיטונאי, לבין הצרכן בסוף, שזה אשתי שבאה למכולת, ואנחנו רוצים את הפער הזה שנמצא בין זה לזה, לנסות ולצמצם ככל שניתן. יש לנו יותר מתחושה שהפער הזה היום הוא גדול מדי במרבית הנושאים. אנחנו נשקיע בעניין הזה מאמץ ואני מקווה שנגיע גם לתוצאות. יש לי יסוד סביר להניח כי משרד האוצר, גם אגף התקציבים וגם החשב הכללי וגם רשות החברות, הם מאוד קואופרטיביים ויש לנו עם מי לעבוד בדברים האלה.

תוותרו על כל המתווכים, לא צריך מתווכים באמצע.

המתווך הכי גדול זה הממשלה בכלל. עם כל הכבוד לכל המילים היפות, המתווך הכי גדול זה הממשלה.

ברור, אבל היה לנו משבר ב - - -

רבותיי, עוד דקה הוא מסיים.

רבותיי, יש היום פרסום בתקשורת לנושא מכרז, מה שנקרא פיק יו, לשוק הסיטוני. אנחנו נמצאים בלי שוק סיטוני, בטח לא שוק סיטוני משוכלל, יצא היום פיק יו, שזה משהו מקדמי להוצאת מכרז גדול, להוציא את השוק הסיטוני לדרך. אנחנו חושבים שהקמה של השוק הסיטוני בהקדם, פלוס יצירת מנגנוני פיקוח על המחירים של התוצרת החקלאית, זה מרכיב קריטי ביכולת של החקלאי לשרוד ולהתפתח וזה מרכיב קריטי ביכולת של הצרכן לקבל מוצרים במחירים הולמים.

כדי לסיים את דבריי אני אומר עוד שני משפטים. יש פה הרבה רעיונות שהם יפים, הרעיונות האלה דורשים מימוש, הכלים למימוש הזה זה פעם אחת עובדי המשרד, שיש לנו עובדים מצוינים במשרד, קיבלנו משרד עם עובדים מאוד איכותיים בתחומים המקצועיים השונים שלהם, הנושא השני זה המשרדים הממשלתיים, שכבר אמרתי מקודם, שכרגע לפחות אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מאוד רציני שבא לידי ביטוי בפעולות שנעשו כבר עד היום, וגורם שלישי ומרכזי זה החקלאים. אנחנו בקשר עם הארגונים החקלאיים ועם מועצות הייצור שאחראיות על הנושאים האלה, אנחנו נפגשים פעם בשבוע, השר יוצא לסיור בשטח, לדבר עם החקלאים, לשמוע אותם, להקשיב להם. רוב הדברים שאנחנו שומעים מהם הם טיפה שונים ממה שאנחנו יודעים על הנייר. המפגשים הבלתי אמצעיים האלה מאפשרים לנו להבין את השטח טוב וגם רפורמות שנקבעו, אם זה בנושא רפורמת לוקר לחלב ואם זה בנושא רפורמת הלולים, אלה דברים שיישקלו מחדש על ידינו ובמקומות שנוכל להשפיע אנחנו נשפיע, כי יש לנו עניין להשפיע ואנחנו גם מאמינים שכל מה שאמרנו פה הוא בהחלט מעשי, הוא בהחלט ריאלי ונבוא לפה לוועדה בעוד שנה להראות את התוצאות.

אנחנו נוסעים פעם בשבוע כל הנהלת המשרד, כל פעם אזור, מבוקר עד ערב, שומעים. זה גם מקום להוציא מהבטן מה שיש, אבל גם עולים המון נושאים מהותיים.

תודה רבה לשר ולמנכ"ל ואני אתן לחבריי. אנחנו ניתן לכולם לדבר ואתם תרשמו את השאלות, כל אחד לפי - - -

זה מאוד מסוכן מה שהשר אומר, כי זה מחייב את כל שרי הממשלה, אתה יכול לגרום למהפכה פה.

גם את חברי הכנסת, לא רק שרי הממשלה. אתה רוצה להיות שר? תעשה את זה עוד כשאתה חבר כנסת.

שני נושאים שאני רק אגיד, שאני לא אדבר עליהם, אלא אם כן חבריי בסוף לא ידברו עליהם, אחד זה פער התיווך והשני זה שנת השמיטה. אם חבריי לא ידברו על הנושאים האלה אני בסוף אדבר. כך אני נותן לחבריי, הראשון ליצמן, רב יעקב.

על השמיטה אני אשאיר לך באמת - - -

אני בטוח לא אדבר על שמיטה.

אתם הפתרון, אתם לא הבעיה.

העובדה שבהסכם הקואליציוני מופיע סעיף על שמיטה, סימן שהבית היהודי הבטיח לערבים פעמיים בשבע שנים שמיטה, לא פעם אחת.
אבל אני אעזוב את השמיטה, אני רוצה לדבר על מה שבעיקר מעיק על האזרחים. אני חושב שהצגת דברים גדולים, אני חושב שמחקר זה הפתרון, אני אמרתי את זה גם בבריאות ואני חושב שגם אצלכם זה נכון לעשות, לצערי המדינה לא משקיעה מספיק במחקר. מה שמפריע לי זה הפער ואני רוצה להרחיב על זה וזה בעיקר מה שהאזרחים מפריע להם. לפי ה-מ.מ.מ (מרכז המחקר והמידע של הכנסת) אנחנו רואים שחמש שנים, מ-2005 עד 2011, הפירות עלו ב-27%. אני מניח, לא בדקתי, אני מבקש שמישהו מה-מ.מ.מ, אם הוא נמצא, אם הוא יודע להגיד לי, מ-2011, שנה, שנה וחצי, אם מישהו יודע כמה עלו הפירות, לדעתי הרבה יותר יחסית מאשר מופיע כאן בחמש השנים. זאת אומרת זו בעצם השתוללות. מה שעולה ב-25% ריאלי, לפי ה-מ.מ.מ זה מצריך פיקוח, אין מילה אחרת.
אנחנו חייבים לעשות על הפירות האלה שעלו ריאלית 25%, והירקות זה פחות אמנם, שם זה 14.5%, זה סכום גדול מאוד, ולדעתי משרד החקלאות לא עושה מספיק בדברים האלה. צריכים, כפי שאנחנו יודעים לעשות קוטג' וגבינה בפיקוח, חייבים לעשות את הפירות בפיקוח. הפער, ואנחנו יודעים את זה, אני לא יודע אם הממשלה אשמה, לא יודע אם המתווכים, הסוחרים, לא יודע, אני יודע דבר אחד, שאם ענבים צריכים לעלות 20 שקל לקילו או משהו כזה, גם האבטיח, אני זוכר את המחירים, אלה לא מחירים שצריכים להיות, זה די גבוה וזה מוסיף למדד, זה מוסיף לאינפלציה, זה מוסיף לעוני, כי אי אפשר בלי פירות וירקות, זה הלחם, זה הבסיס של כל הדברים. כמובן בחלב יש חלקי, אז אני לא רוצה לנגוע בזה כל כך.

ניצול המשרד – לפי ה-מ.מ.מ לא ניצלתם את תקציב המשרד במלואו והחלק שכן ניצלתם, עשיתם חלק כמחויבים אבל נשארו כמה אחוזים שלא מחויבים. זאת אומרת הפסדתם את הכסף הזה.

מה זאת אומרת?

שלא עשינו שימוש בכל תקציב 2012.

זה לא אתם, זה הקודמים לכם.

זה לא נכון.

הנתון לא מדויק, אנחנו מיצינו את התקציב.

אוקיי, יהיו תשובות. בגלל זה יש שאלות ויהיו תשובות.

תצטרכי להתמודד מול ה-מ.מ.מ. יש לי נתונים לפניי.

היה ניצול של 97.2%.

זה כולל המחויבים. זאת אומרת שקרוב ל-3% הפסדת. אתה יודע מה זה 3% מתקציבך? היית נותן את זה לקיצוץ, זה הקיצוץ, תן להם את הקיצוץ הזה 3%, כי הם לקחו את זה בין כך.

אדוני צודק.

תסמוך עלינו שלא יישאר.

כמה שאלות. עובדתית אתה אמרת 100 מיליון למחקר. בספר הכחול שאנחנו קיבלנו - - -

זה לא כולל שכר, זה נטו.

אז בכלל אני לא מבין. כי מינהל המחקר החקלאי, אם זה מה שנקרא היחידה ש - - -

זה חלק מזה. מינהל המחקר החקלאי זה 66% מהתקציב של המדען הראשי שלנו, שמוציא עוד 35% לגופים שהם לא המינהל שלנו ויש חוץ מזה עוד את המשכורות של החוקרים שהם נכנסים לסעיף משכורת ולא לסעיף הוצאה. זה הוצאה נטו של המינהל החקלאי.

הבנתי, זאת אומרת ה-300 מיליון הם 213 מיליון הוצאה ועוד 92 הוצאה מותנית הכנסה, 200 מזה הולך לשכר ו-100 הולך למחקר?

בערך, כן, בהחלט.

כמה שאלות. אחת, לפי הנתונים של ה-מ.מ.מ יש ירידה דו ספרתית באחוזים, של בערך 15%, במועסקים השונים הישראלים, לא הזרים ולא פלסטינים. האם יש לכם מחקר הערכה שאומרת לאן זה הולך? לכמה חקלאים אנחנו הולכים? אם אנחנו ירדנו ב-15% מ-2005 - - -

בגלל דור המשך בעיקר.

הדבר השני זה סעיף שאם אני קורא נכון את ספר התקציב שקיבלנו, הוא כבר לא אצלכם, אבל אני מבקש להבין אותו דרככם, וזה הנושא של החטיבה להתיישבות, שהייתה בשנה שעברה, לפי המסמך של ה-מ.מ.מ, סעיף הביצוע הכי גדול של המשרד.

היא לא הייתה אצלנו גם בשנה שעברה. האמירה שכתובה שם היא לא נכונה.

גם בספר הכחול זה מופיע אצלכם.

זו אמירה לא מדויקת, היא הייתה גם בשנה שעברה במשרד ראש הממשלה.

מופיעה אצלכם ירידה של 48 מיליון משנה שעברה, מהמעבר לראש הממשלה. אין כסף שעובר ל - - -

החטיבה להתיישבות לא הייתה על תקציב משרד החקלאות בשנת 2012.

אוקיי, אז או שמישהו לא יודע לכתוב או שאני לא יודע לקרוא.

לא, אבל השתמשנו בה כקבלן ביצוע.

אנחנו משתמשים בה כקבלן ביצוע והיא קבלן ביצוע טוב מאוד.

בתחרות מול קבלנים אחרים.

היא קבלן ביצוע טוב. למשל שיקום תשתיות, שנעשה על בסיס 100 מיליון שקל שהממשלה נתנה בשנה שעברה - - -

היא מחקה את הסעיף הזה לגמרי.

בשנה הקרובה, 2014-2013, היא מחקה, אבל התקציב הזה נוצל מצד אחד למיונים ומצד שני לשיקום של תשתיות בפועל, והחטיבה להתיישבות עשתה פה עבודה יפה מאוד, היא ומועצות אזוריות. הייתה חלקה ביניהם בביצוע.

אני לא רוצה להיכנס למשהו שאתה אומר שהוא לא היה אצלכם, למרות ה - - -

עפר, זה לא אצלנו.

זה שהוא לא אצלכם השנה אני מבין - - -

לא, גם בשנה שעברה.

אני רוצה להבין איך זה עובד. כשכתוב פה, למשל במסמך של ה-מ.מ.מ., זה די מקביל גם למה שיש בספר הכחול, על משהו שתוקצב מקורית ב-78 מיליון ובביצוע היה 320 - - -

לא יודע על מה אתה מדבר, אין לי את התשובה.

אנחנו מוכנים לבדוק את זה. למרות שזה לא היה באחריותנו נבדוק.

כשראש הממשלה יופיע לדבר על המשרד שלו, אז - - -

התחושה שלי היא שעובר פה הרבה כסף בתנועה. אגב, זה מופיע - - -

השאלה היא נכונה, אבל לא אליהם.

בסדר, רציתי לדעת אם אתם יודעים לספר לי על זה. אז אתם לא יודעים, הכול בסדר.

רק לפי החלטת הממשלה, האחריות על הפיקוח על החטיבה לא נמצאת במשרד החקלאות כבר מסוף 2011.

בסדר, זה פשוט מופיע בספר הכחול, גם יש מספרים של 2012.

אלעזר ואחריו חמד.

גם אני, גם נהניתי וגם אני מסכים עם הקווים שהוצגו פה. דרך אגב, בחזון אני מבין שהיצוא כלול בתוך הראייה הכוללת וארוכת הטווח.

אני רוצה שפרנסה תהיה פרנסה. כמו היי טק, ב-87' או ב-88' כשהוקמה, התחלנו לדבר על קרן יוזמה, היו אולי עשר חברות בתעשיית ההיי טק בישראל, אבל מה עשינו? אתה יכול פה ענף שלם ליצוא חקלאי, אין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה.

אוקיי, אני גם חושב שבגלל זה גם ההשקעה במחקר היא מאוד נכונה. יש לי שאלה שאולי אני לא מבין בה והיא בטוח לא פופולארית, אני מעריך.

עדיף לא לשאול.

אני אשאל.

עדיף לא.

כדאי שכן, זבולון. אנחנו לא באנו להיות פה פופולאריים במקום הזה. אני מדבר ברצינות.

לא באנו להיות פופולאריים ואנחנו מצליחים בזה.

אני מתכוון ברצינות. אתמול היה דיון על התקציב של הרשויות המקומיות, על הערים, על ה-15 או 57, לא משנה איך, והייתה פה השתה של חלק מהמיסים, או חיסכון ממיסים, מהחזקים על החלשים.

כי החזקים מקבלים בחזרה מהאזרחים שלהם.

כן. אני אומר את האמת, זה קצת עשה לי רגשות על הטרקטור, אבל אני מסתכל על כל הרווחים של חלק מהחקלאים, אני לא מדבר בערבה ואני לא מדבר בפריפריה, מהכספים של המגרשים שהמדינה העמידה לרשותם לצרכי עיסוק בחקלאות ולא מתעסקים בחקלאות. אני הולך מהשטחים הגדולים שהופכים להיות שטחי מסחר וסוגים של תעשייה שהמרחק בינם לבין החקלאות הוא רחוק מאוד, כמו לדוגמה מהסולריים והלאה, ועד הבן הממשיך. האם יש סוג של התקזזות על הדברים האלה? זאת אומרת כשאני מסתכל על מגרשים במושבים, שמסביב לשרון, לתל אביב, בצפון, לא משנה איפה, אני מסתכל כתוצאה מהמקום שהמדינה נתנה להתיישבות/חקלאות. אם אנשים עשו כסף ועזבו את החקלאות והכול בסדר, אז אל"ף, אני שואל האם יש פה גם מקום להסתכלות כזאת, לא בדיוק של ערבות הדדית אבל סוג של הסתכלות כזאת? ובי"ת, האם כשבאים לדבר על הטרקטור מדברים גם על המגרשים של הבנים הממשיכים, של מה שעשו איתם? אני לא מדבר על הצרות המשפחתיות שהם גורמים ועל הבעיות שהם עושים שם, אלא רק בהיבט הכלכלי, ושם אני חושב שיש הרבה יותר כסף מכל התקציבים שהוצגו כאן.

מה זאת אומרת? אדמה לנדל"ן? למה אתה מתכוון?

ברור.

אני רוצה להבין מה הוא אמר. הוא אמר שיש המון כסף, אני רוצה לדעת איפה, 'שרשה לה כסף'.

אני אגיד. אני חושב שמגרש של בן ממשיך ב-150 יישובים שאני יכול לתת את השמות, אתם לא צריכים אותי, זה שווה מאות מיליוני שקלים. נתנו את זה כשחשבנו שאף אחד לא רוצה להישאר בחקלאות ואולי צריך את הבן הפחות מוצלח שיישאר בבית. השתנו הזמנים. אותה חקלאות השתנתה, אז תגידו, היום לא צריך את הבן ליד הבית, בגלל שצריך טרקטור שעולה כסף, זה מה שנאמר פה, או צריך לשים במחקר, אבל הכסף הזה התקבל מתוך הסתכלות מסוימת של חקלאות. אז אי אפשר שניקח חצי מההסתכלות ונגיד עכשיו החקלאות יותר יקרה אז צריכים יותר אמצעים ולא נזכור שאותם אמצעים שהועמדו היום הם מומרים לכסף, אני מדבר מהבן הממשיך עד מרכזי קניות. תסתכלו על כל הדברים האלה, והאם אין פה מקום למשרד החקלאות מול המינהל, או לא משנה מול מי, על מקורות שבאמת ראוי שיבואו למקומות הנכונים בשביל להגשים אפילו את החזון הזה.

מאחר שאני רואה את השעון, וכדי שלא ניכנס למצב שאנחנו נשאל ובסוף לא יהיה זמן לשר ולמנכ"ל להשיב, אלא רק קצר ואנחנו לא רוצים, כי ב-11:30 מוזמנים ראשי השלטון המקומי, זה יום השלטון המקומי בכנסת ויש לנו דיון איתם, לכן אני מבקש שהבאים ינסו מאוד לקצר, בתמציתיות. בהיכרותי את השר וגם את המנכ"ל, הם קולטים מהר מאוד. אז לנסות, אני אומר, שוב, לקצר.

אדוני היושב ראש, קודם כל אני רוצה לאחל הצלחה לשר בתפקיד, פעם ראשונה שאנחנו פוגשים אותו בוועדה, למנכ"ל שנכנס לתפקיד בשבוע-שבועיים האחרונים. שיהיה לך בהצלחה בתפקיד. אני רואה תפיסה חדשה במשרד החקלאות, בכל הנושא של השקעה בפיתוח ומחקר, אני חושב שזה ייתן תנופה חזקה מאוד לחקלאות הישראלית. זה מה שהבאת איתך, כבוד השר, למשרד, וזה מאוד יכול לעזור.

פערי תיווך, מה שדיברו עליו, כל הפערים של המחירים. בשבוע האחרון בסוף השבוע במקרה ישבתי עם חקלאים ברמת הגולן, עם הדובדבנים, ושאלתי אותם 'כמה אתם מוכרים קילו לסיטונאים?' הם סיפרו לי שהם מוכרים את זה בשלושה שקלים. בדרך חזרה ירדתי ונכנסתי לסופר ורציתי לקנות קילו דובדבנים, לבדוק. קניתי קילו דובדבנים ב-30 שקל. תראו את ההבדל, הבדל עצום, מרמת הגולן לקרית שמונה. בקרית שמונה נכנסתי 30 שקל לקילו, זה המון, זה הפרש אדיר. אני חושב שהמשרד צריך לקחת את הנושא הזה ובאמת, את ההפרש בין החקלאי שנותן את זה לסיטונאי וזה שאני הצרכן צריך לקנות, צריך ממש שיהיה משהו - - -

פער התיווך.

שיהיה משהו שגם החקלאי ייהנה, אם הוא מוכר את זה ב-30, שהחקלאי ימכור לו את זה ב-15 לפחות, שאנחנו נרגיש שמי שעובד שמשקיע שהוא ירוויח, לא הסיטונאי שעושה את זה באמצע וכל הפער הזה.

הנושא השני. ישבנו שם גם בנושא התפוחים, זה משהו שאני רוצה גם לשבת. היום החקלאים ברמת הגולן מייצאים את התפוחים לסוריה.

זה לא היום, זה כבר שנים רבות.

כשאני אומר היום זה בשנים האחרונות מייצאים את התפוחים לסוריה.

זה לא שנים רבות.

זה כמה שנים, חמש שנים בדיוק מייצאים את התפוחים לסוריה. היום אנחנו יודעים את המצב בסוריה ונראה לי שגם אם הייתה להם אפשרות לייצא את התפוחים לסוריה עדיין לא קיבלו את כל הכסף משם ולזה אנחנו לא יכולים להיכנס, אבל אני רוצה אולי יש אפשרות להתחיל לחשוב על דרך אחרת של יצוא התפוחים של החקלאים שם. כי אם לא נמצא להם דרך אחרת הרבה תוצרת חקלאית שלהם תרד לטמיון ואנשים לא יוכלו להתקיים, כי הרבה מאוד משפחות חיות היום מחקלאות ברמת הגולן.

ספציפית לגבי סוריה אתה שואל, או באופן - - -

הם מייצאים לסוריה, מי שקונה את התפוחים היום, הממשל בסוריה רוצה לעזור לחקלאים ברמת הגולן, הוא קונה את כל התפוחים והוא מייצא את זה למדינות המפרץ. צריך למצוא דרך אחרת - - -

מה זה דרך אחרת?

הממשל בסוריה קונה את זה על העץ באמצעות קבלנים.

זה ידוע, כי הוא יודע שאלה האזרחים שלו. בגלל זה.

בוא נגיד שבינתיים הוא רוצה לעזור לחקלאים ברמת הגולן והוא לוקח את כל התפוחים שלהם לסוריה. את הנקודה הזאת צריך לבדוק ,איך אנחנו יכולים לעזור להם אם הדרך נסגרת סופית.

זה לא חשוב, מה עם האזרחים הסורים?

הנושא של החקלאות. פעם דיברו על המגזר הדרוזי ואמרו שכל המגזר הדרוזי מתעסק בחקלאות. היום כמעט שאין חקלאות בכלל במגזר הדרוזי, אפילו מכסה של חלב אחד אין, לולים אין, למרות שבחוק הלולים הייתי שותף והכנסנו את הנושא של המיעוטים בתוך הלולים ועד עכשיו כמעט ולא קיבל אף אחד מכסה של לולים, ואם מישהו קיבל שם, כי שמעתי שאחד, הקשיים שמערימים עליו בשביל לקבל את המכסה זה כמעט בלתי אפשרי שהוא יקבל את המכסה. לכן את הנושא הזה צריך גם לבדוק.

ונושא מאוד חשוב, הנושא של שמן זית, שאני חושב שנוגע לכל החקלאים בארץ ישראל. היבוא של שמן הזית, שהוא באיכות מאוד מאוד נמוכה, שיש לנו עודפים של שמן זית היום בארץ, חקלאים שמים את זה אצלם בבית ואתם יודעים, כל שנה יש שמן זית חדש ושמן הזית הישן כבר לא שווה. את הנושא של שמן זית, גם את הנקודה הזאת צריך לפתור.

דרך אגב, היום שמן זית ישראלי בלונדון הוא אחד השמנים הכי טובים שקונים.

ומה שקורה, שכאן יש לנו עודפים אדירים של שמן זית שישנם אצל החקלאים.

את שלוש הנקודות האלה, אם אנחנו יכולים לקבל תשובה. שיהיה לכם בהצלחה במשרד.

אדוני השר, אני אישית מאחל לך הרבה הצלחה בתפקיד שלך, גם למנכ"ל. אני הייתי חקלאי שמגדל בפועל במושב יערה בגליל המערבי. בענף ההטלה, רוב יישובי קו העימות, המושבים, הקיבוצים, מתבססים על ענף ההטלה, פטם והטלה ונשירים, שזה אחד הענפים המרכזיים. אחת הבעיות, אני, כמי שמלווה את החקלאות בשנים האחרונות בכנסת בכל פורום אפשרי, אני חושב שהבעיה שלנו, רבותיי, אני אומר את זה במלוא הרצינות, איפה אלעזר?

כאן.

רק שתדע שאין חשש מאוד שאין דור המשך לחקלאות במדינת ישראל.

חד משמעית.

אני יודע.

אני אומר את זה כמי שמגדל, כמי שחי את זה. אל תחשבו, זה נראה איזה אופוריה, אנחנו מבינים שחקלאות מובנת מאליה. רבותיי, זה שאנחנו הולכים לשוק, לבסטה בשפה שלנו, ורואים את הירקות ואת הפירות בכל הצבעים והגוונים, זה לא אומר כלום. החקלאי מתמודד עם בעיות קשות מאוד, יומיומיות, ואני אומר לכם, אני מכיר עשרות חקלאים שסגרו את הבסטה, שלא ממשיכים לגדל, בגלל הבעיות שחלק אנחנו משיתים עליהם. ואני יכול לתת דוגמה, ויכולים להגיד את זה גם נציגי משרד האוצר, שבשנה שעברה אני הייתי איתם בסיור בנושא של העובדים הזרים, ביחד עם (אבשלום) אבו וילן, סיירנו עם המנכ"ל, עם יוסי ישי בזמנו.
נושא העובדים הזרים, אני נותן דוגמה פשוטה. החקלאי בונה 30 דונם חממה, הוא בונה אותה, הוא צריך שישה עובדים, עשרה עובדים, שנה אחרי כן משיתים עליו הפחתה, הוא יורד לשלושה עובדים. הוא לא יכול לתפקד כך בחממה, פשוט העגבניות נופלות לבד. אני אומר את זה על כל דבר אחר בענף החקלאות, רבותיי. אי אפשר שחקלאות לא תהיה מתוכננת לטווח ארוך. אני לא יכול לעשות את זה זבנג וגמרנו, את זה הסברתי לאנשי משרד האוצר כמה פעמים ובזה עוד הצלחנו לעצור את ההפחתה בעובדים הזרים. אני חושב שמי שמבין נכון, שהנדבך המרכזי בענף החקלאות, ישראלים עם כל ההטבות לא באים לעבוד בענף החקלאות, כל מה שאנחנו מציעים להם, עוד תוספת, כל הדברים שאנחנו מציעים, ישראלים לא מגיעים, הם לא מסוגלים לעבוד, לא בערבה ולא בדרום, גם כשאנחנו רוצים להסתמך על הפלסטינים, אנחנו בבעיה שנייה, כי יש סגר. חקלאי לא יכול לעבוד עם סגרים, סגר אחד, רבותיי, נגמר הסיפור, העגבנייה לא מחכה על הענף, ולא המלפפון ולא הפלפל ולא שום דבר, רבותיי.
אני חושב שהרעיונות שהשר הציג פה, חלקם, אני לא שמעתי את כל הסקירה מתחילת הישיבה, אבל שמעתי את הדברים האחרונים, אני חושב שבסך הכול הרעיונות טובים, אני מקווה מאוד, השר, שאתה תוכל ליישם 10% ממה ששמת לנו פה.

רבותיי, חקלאות צריכה תכנון מסודר. בשנים האחרונות עליות מחירי המים, הפער שאנחנו משלמים על העובדים, חקלאים לא מסוגלים לעמוד בזה. אתה משית על החקלאי ואז החקלאי מפסיד בפעם הראשונה - - - אני אגיד לכם, כמי שגידל אבוקדו. אני גידלתי אבוקדו, רבותיי. בשנה ראשונה הפסדתי, בשנה שנייה הפסדתי, שנה שלישית הפסדתי והמשכתי לגדל, בשנה רביעית העצים התייבשו כמו שהם, כי לא הייתה לי הון חוזר אפילו להמשיך ולגדל את זה. והנה, 15 דונם, לא מגדל אותם יותר. זו בעיה. אני מדבר כחקלאי ואני לא עושה הצגות, אני אומר לכם את האמת לאמיתה. עשרות חקלאים באותה סיטואציה, מגיעים למצב שהם מפסידים שנה ראשונה, שנה שנייה. אל תחשבו שיש רווחים.

אני אתן עוד דוגמה אחת. רבותיי, בשנה שעברה עם האפרסקים והשזיפים והנשירים בתקופה הזאת. אני ראיתי עשרות דונמים שהאפרסקים נשארו תלויים על העץ, בחצי שקל, רבותיי, לא היה מי שיקטוף אותם. הם נמכרים ב-10 שקלים על המדף. תבינו, החקלאי הוא לא המיליונר, החקלאי בקושי מוציא את התשומות שלו ואולי בשנה טובה הוא יכול להרוויח וגם הרווח הוא לא איזה רווח שאנחנו נאבד את העשתונות. אלעזר, אני אומר לך את זה באחריות - - -

מה אתה אומר לי? אני ראיתי אותם על העצים, ברמות נפתלי, בכרם בן זמרה.

נכון, אבל אתה לקחת עוד דבר, את הבן הממשיך. אני רוצה להגיד לך משהו, שבמקומות מסוימים הבן הממשיך משלם, במרכז הארץ. בפריפריה, בוא תיקח אצלי שכונה שלמה, קרקע חינם בלי כסף, אף אחד לא רוצה לבוא לבנות.

אבל זה מה שאני חושב שצריך לעשות.

אף אחד לא רוצה לבוא לבנות. הנה, אני נותן לך את קו העימות, מושב שהוא - - -

הוא מדבר על מרכז הארץ.

במרכז הארץ משלמים היום 700,000 ו-800,000 על הקרקע.

בסירקין מיליון וחצי.

זה לא נכון, זה לא על זה.

חבר'ה, אל תתווכחו, אני אומר לכם. אדוני השר, זה נכון מה שאני אומר, משלמים על הקרקע במרכז הארץ. פריפריה זה משהו אחר. לכן, רבותיי, אני מסכם את הדברים, אחד הדברים שאני אומר לשר, אני חושב שאם אנחנו נסייע לו בדבר הזה, החקלאות, רבותיי, זה שורש האחיזה שלנו בארץ הזאת.

נכון.

וזה המרכז של הדברים. אני אומר לכם על החקלאים היום, אין לנו דור המשך, אחת הסיבות היא שכולם הולכים ל - - - זה הולך ונוגס ונוגס ומביא אותנו למצב שאני אקח אתכם לסיור ואתם תראו כמה חקלאים סגרו את הבסטה. למה? כי לא מרוויחים, רבותיי. לא מרוויחים. לחקלאי כואב כשהוא רואה את התוצרת שלו על ענפים, אין מי שיקטוף לו את זה, לפעמים הוא נתקע עם עובדים. כל הדבר הזה צריך להיות למול עינינו, כל מה שאנחנו רואים על המדפים זה לא מחויב המציאות, יכול להיות מצב שכל זה ייפול ברגע אחד.

מחירי המים, רבותיי, האמירו בשנים האחרונות, המס שמשלמים החקלאים לעובדים, רבותיי, העובדים הזרים עולים לנו יקר מאוד, שלא תיטעו, אנחנו משלמים שכר של 8,000 ו-9,000 שקל לעובד זר. אתם יכולים לבדוק את הדברים, באחריות, כל מה שאני אומר. לכן, רבותיי, אל תחשבו שזה מובן מאליו, צריך לתת את הדעת, אני חושב שצריך לחזק את השר וגם את המנכ"ל וצריך לבנות פה איזה סדר מסוים כדי שהחקלאים יוכלו כן להתקיים ושנראה את מה שאנחנו רואים על המדפים לטווח ארוך.

תודה. לא יכולתי להפסיק את איציק, הוא דיבר מדם לבו, אבל אני מבקש, שוב, אם אנחנו רוצים תשובות, אז המקסימום שלוש דקות. אני שם את השעון, כל אחד יוכל לראות שזה נגמר. חבר הכנסת ריבלין ואחר כך גילה גמליאל.

תודה רבה. בהמשך לדברים שאמר חבר הכנסת וקנין, רק מכיוון אחר לגמרי, אנחנו צריכים לראות את החקלאות כערך, כזרם בהקמת המדינה ובציונות ולא להתייחס רק לנושאים האלה בצורה שהיא מחייבת הסתכלות על פי אמות מידה וכללים כלכליים. אנחנו יכולים להיווכח כאשר נעמוד בלחצים כאלה או אחרים כמה החקלאות חשובה והדברים האלה צריכים להיאמר בצורה חד משמעית, גם לשר ולמנכ"ל, שאני יודע עד כמה הדברים קרובים לליבם.

אני רוצה רק באותו עניין, אבל לא באותו עניין, לומר לכם, אדוני השר ואדוני המנכ"ל. אנחנו כאן יושבים בוועדת הכספים ומנסים ומתלבטים לגבי גזרות שנגזרו על הציבור ומנסים להימנע מהם ככל האפשר וכחוט השני עולה המחשבה מטעם האוצר, איפה מרידור הצעיר? שהפתרון יהיה על ידי הטלת מס ערך מוסף על פירות וירקות, דבר שהוא אמירה הפוכה לאמירתי הראשונה, שיש לראות בחקלאות ערך. תודה רבה, אדוני השר. לא צריך לומר יותר.

אני רק מזהיר, ואני יודע ואני מכיר את השר, מזהיר אתכם - - -

טוב, תודה רבה. חברת הכנסת גילה גמליאל.

טוב, ראשית בהצלחה לשר ולמנכ"ל החדש. אני כיהנתי כסגנית שר במשרד החקלאות ופיתוח הכפר ומכיוון שהייתי אמונה על נושא פיתוח הכפר מציק לי שבפרזנטציה הזאת לא כתוב דבר וחצי דבר על הנושא, אז באמת מן הראוי היה לתת את הדעת.

זה תקציב זניח.

חמור מאוד. אפשר בהחלט לקדם את החקלאות ואת כל הדברים שדיברו כאן חבריי קודם, מתוך כן מתן דגש לעניין פיתוח הכפר.

אנחנו נדבר על זה.

אני אשמח מאוד לקבל על זה באמת את ההתייחסות, כי אני חושבת שכאן, בעידן שבו אנחנו מדברים על מצב שבו לצערנו ענף החקלאות הוא מאוד מקשה על החקלאים לשרוד, העניין של פיתוח הכפר יכול להוות אלטרנטיבה, לפחות כלכלית,ב עניין של הסיוע לחקלאים. אני חושבת שכאן צריך לתת את הדעת בתוך המשרד. מניסיוני הקצר בתחום אני אשמח גם כן לעזור בעניין הזה. אז זו נקודה אחת שבאמת עברתי ואני קוראת מהר את הפרזנטציה וראיתי שזה באמת לא מוזכר בכלל, ואמרתי אוי ואבוי, שלא יהיה מצב שבמשרד החקלאות לא יראו את זה באמת כמינוף ממש לתחום של החקלאות. זה עניין אחד.

דבר שני, הזכירו את זה כאן גם קודמיי, אין ספק שהחקלאות היום די נמצאת בפרשת דרכים ולפתחך, כבוד השר, יש באמת תפקיד מאוד מאוד חשוב על מנת להוביל את התחום הזה ולהצעיד אותו על כל השלכותיו. אני חושבת שמה שהציג כאן חבר הכנסת וקנין, ממש מתוך הניסיון שלו והחוויה האישית שלו גם בתחום ומההיכרות שלו, כי הוא באמת מייצג את החקלאים היום בכנסת, בעבר היה פה, אני רואה פה את חבר הכנסת לשעבר אבו וילן, שממשיך לעשות את עבודתו נאמנה גם כשהוא לא בכנסת בעניין הזה, וכאן צריך לבחון איך מקלים על החקלאים, איך מסייעים בידם ולא מקשים. אני תמיד נתקלתי בהרבה פניות של חקלאים שמערימים עליהם קשיים ביורוקרטים מהמשרד, אז צריך לראות כאן איך באמת באים בגישה הרבה יותר חיובית, מתוך הבנה שזה צריך להיות אינטרס משותף.

לגבי עניין העובדים. אני חושבת שהיום, במצב שבו במדינת ישראל יש כמות עובדים פוטנציאליים, גם אלה שהגיעו לארץ כפליטים, ואני אגיד רק את הפליטים, לא את השאר, לא המסתננים ודורשי העבודה המקורית שאותם צריך להחזיר למדינותיהם, אלא את אותם פליטים שהגיעו לכאן, אולי באמת יש איזה שהיא פלטפורמה ששווה לבחון להשקיע בה את ההכשרה המקצועית על מנת לסייע בעניין החקלאות. זה יכול בהחלט לתת מענה, לפחות לשנים הקרובות בעניין הזה.

אז הרבה הרבה הצלחה

תודה רבה.

חבר הכנסת עפו אגבאריה.

אני לא יודע כמה הדברים שאני אגיד פה ישפיעו על מדיניות משרד החקלאות לגבי 20% מהאוכלוסייה. אני לא אדבר על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים הכבושים, אני מדבר על האוכלוסייה הערבית שמהווים כ-20% מאוכלוסיית מדינת ישראל שחלק מהם עדיין, כמה שנשאר מהקרקעות שלהם, הם נשארו גם חקלאים, אבל אני לא רואה, מכל הפריסה של התקציב ושל התכניות של משרד החקלאות, איזה שהיא התייחסות או תכנית לגבי פיתוח החקלאות במגזר הערבי.

הם לא קיימים.

אחר כך אתה מדבר.

למרות שבאמת לא נשארו הרבה קרקעות, אז אפילו בחקלאות המודרנית יותר, גם לזה אין התייחסות. אנחנו רואים שדיברו כאן קצת על אלבטוף ואזור טמרה, שיש שם קצת חקלאות, שקצת פה ושם עוזרים, אבל אנחנו יודעים למשל באלבטוף, איפה שעובר המוביל הארצי באדמות שלהם, הם לא יכולים אפילו לקבל טיפה אחת של מים להשקיה בבטוף, וזה אתם יודעים.
הדבר השני, יש אזורים אחרים, כמו המשולש וכמו הנגב. למשל הדברים שדיבר על הלול, חבר הכנסת חמד עמאר דיבר על קשיים, אבל אני יודע שלמשל במגזר הערבי כמה לולים יש לגידול למשל ביצים, או לבשר, אני חושב שזה אפסי. האם ידוע לשר החקלאות שאין אפילו ולו מגדל אחד הודו במגזר הערבי? אין. למה לא נותנים? מדוע הרישוי הוא רק - - -

זה שוק פתוח, כל אחד יכול ל - - -

זה מכסות.

אין מכסות.

זה לא מכסות, זה פתוח, מי שרוצה, יש לו כסף, שישקיע בגידול - - -

אני לא חושב. אני אגיד לך מאיפה אני יודע. יש יישוב קטן של 64 משפחות, שהוקם על יד אום אל פחם, על האדמות של אום אל פחם, והם מגדלים הודו והעובדים שלהם הם מאום אל פחם. אז אני שואל אותם, למה אתם לא יכולים לעשות גם כן דבר כזה? לא ייתנו לנו רשות.

הם יכולים, מותר להם.

העירייה אולי לא מרשה.

לא העירייה. יש שטחים, אזורים, שאפשר לטפל בהם גם מבחינת להקים לולים, לפחות זה. אז גם בזה אני לא רואה תכניות במשרד החקלאות, לעשות את הדבר הזה. ידוע שבמגזר הערבי יש גם את הזיתים ואת השקדים. אם הדברים האלה קיימים, מדוע המדינה לא נותנת את האפשרות ולא נותנת את התכנית כדי לעודד את הענפים האלה?

--- לא משתפים פעולה יחד בענף?

לא, זה לא אותה תמיכה שמקבלים במגזר היהודי.

הדבר האחרון, אני לא רוצה להרבות, זה על הנגב. בנגב יש עדרים. אתם יודעים, אני רופא, יש עדרים שהם פגועים בברוצלה, חצי מהעדרים האלה נגועים במחלה הזו. אפשר להתגבר על המחלה הזו. הרי בטיפול בכמה ילדים שנפגעו משתיית החלב שנגוע בברוצלה אפשר להשמיד את כל העדרים, חצי מהעדרים שהם באמת נגועים, ועדיין להשתמש בבשר. וזה אתם יודעים, הבשר לא נגוע, החלב נגוע. עד עכשיו הדבר הזה לא קיבל מענה ויש אוכלוסייה של כבשים שהם חולים ויש גמלים, לצערי הרב, אבל הדבר הגרוע מכך זה שיש אוכלוסייה של ילדים נגועים והם מקבלים את הטיפול הזה בבתי החולים, שזה עולה פי כמה מלטפל בבעיה הזו. לכן אני פונה למשרד החקלאות - - -

900 חולי ברוצלוזיס בשנה. 350 מדווחים ובערך כפול מזה לא. הייתה אפשרות למשרד לטפל בזה בשנה וחצי האחרונות.

אבו, אתה תדבר לקראת הסוף, תהיה לך הזדמנות.

חבר הכנסת באסל גטאס.

אם ירשה לי היושב ראש, שזה לא ייחשב בזמן שלי. אני רוצה לספר לכם סיפור על עניין הציונות והכנסת הציונות לכל דבר. סיפרתי על זה פעם, אנחנו הקמנו מו"פ אזורי באגודת הגליל וזה היה בשני קרוונים בעילבון. שם יצאו הסטרט אפים הראשונים. כשהיה מגיע שר המדע וילנאי, הוא היה מסתובב שם ואומר בקול הבאס שלו, 'אתם הציונים האחרונים במדינה'.

נכון, מה אתה חושב, שהציונות זה לא לחיות יחד עם ערביי ארץ ישראל? אתה חושב רגע אחד שציונות זה גזענות? יש מופרעים, זה אני יודע, הכרתי אותם.

לא, לא על זה, אני מדבר על הסטריאוטיפים ועל הכנסת הנרטיב הציוני בכל חלקה טובה. אז גם בחקלאות רוצים להכניס את זה. אז אני אומר שגם יש ציונות אצלנו בחקלאות.

אשכרה.

אנשים שעדיין שומרים על הקרקע. גם השר לא נתן לי תשובה מה זה אומר ברוח הציונות זה שמירה על אדמות המדינה. אנחנו חלק מאדמות המדינה, שלא להגיד שרוב אדמות המדינה הופקעו ויש לנו חלק, לפחות לפי האחוז שלנו באוכלוסייה.

זה מביא אותי לשלוש-ארבע נקודות מהירות. אני באמת מברך על הרוח שאני רואה, רוח יזמית ורוח של חדשנות במשרד החקלאות ואני מאחל לכם הצלחה בפרויקטים שאתם מובילים. מצא חן בעיניי כל מה שאתם יוזמים, באמת.

כשאתם מדברים על פיתוח גם שטחים חקלאיים ונחלות חדשות וכו', השאלה האם פעם חשבתם שזה גם יכול לתפוס אצלנו? וכשאנחנו מדברים על אלבטוף היום, זה מביא אותי לנושא בכלל, בכל הארץ, העניין של התיירות החקלאית. בטוף, מאז שאני זוכר, אולי 30 שנה מדברים על ניקוז הבקעה ושימוש של קרקע חקלאית כשהשנה לדוגמה שליש מהבקעה, שזה 50,000 דונם, לא נוצל שנה שלמה, בגלל שזה היה מלא מים, עד לפני חודש. אני הופתעתי בדיון שהיה בוועדת הכלכלה האחרונה שעמדת הבכירים במשרד השתנתה, נגד פרויקט הניקוז, אני לא יודע למה. 30 שנה משקיעים, אפילו אם זה היה מאות אלפי שקלים, בתכנון ובהנדסה ובסוף המשרד משנה את הדעה שלו, וזה עניין חשוב ביותר ממדרגה ראשונה, עניין הבקעה, זה 50,000 דונם, חלק מהחקלאים שם יהודים של יישובים באזור, אבל זה המקום שעדיין חקלאים ערבים משמונה כפרים עד היום מתפרנסים. אפשר שם לעשות פרויקט לתפארת, של גם תיירות חקלאית וסביבתית, אקולוגית, וגם חקלאות. שהמשרד ייכנס סוף סוף ויפתור באמת את העניין של ניקוז הבקעה, לא רק לדבר על זה ותכנונים פה ושם, ובסוף איזה שהוא ארגון סביבתי, בגלל איזה עוף שעמד פעם בחמש שנים, הרי פעם בחמש שנים הבקעה - - -

הנדידה היא גם דרך הבקעה.

יש לי עוד שאלה לגבי עניין שמן הזית. אני מצטרף לחברי. לדעתי עניין היבוא של שמן זית הוא אבסורד, כשאלפי טונות מדי שנה נשארים במחסנים.

בעניין מכסות המים. אני שמעתי שהרשות נתנה אישור ל-30%?

למים שפירים נוספים.

למים שפירים? האם זה כולל גם חקלאים ערבים?

בוודאי.

לא עשינו שום הבחנה, אין הבחנה.

תודה רבה.

חבר הכנסת קלפה ואחרון חברי הכנסת אראל מרגלית ואחריו אבו וילן, ידידנו. ובזה נסגרת הרשימה כדי שנוכל לאפשר לשר ולמנכ"ל לענות.

אז קודם כל אני מצטרף לברכות כמובן, גם לשר ולמנכ"ל ולכל הצוות של המשרד. לגבי שיתופי פעולה, אנחנו נשמח ביחס לכל הדברים, בכל המקומות ובכל מה שאנחנו מסוגלים ויכולים. אני, ברשותכם, רוצה את מיקוד תשומת הלב או קבלת תשובה ביחס לנקודה מהיבטים שונים. אנחנו נכנסים אוטוטו לשנת שמיטה, בעוד שנה וקצת. אז יש לזה כמה אספקטים, אספקט אחד זה האספקט התקציבי, שהוא רץ על פני לדעתי שלוש שנים לפחות, 2013-14-15, אבל יש גם אספקט נוסף, שיכול להיות שדווקא בהתנהלות נכונה אנחנו מונעים חלק גדול מהבעיה על ידי זה שלמשל, נניח סתם דוגמה, ניקח את הנושא של היין, ממילא יש עודפים בבציר הקרוב, יהיו עודפים של יין בבציר הקרוב. אם נייצר יכולת לקלוט אותם זה יפתור חלק גדול מהבעיה בשנת השמיטה לאחר מכן וזה יצמצם את האירוע. אם יש בעיה איפה לאחסן, יש לי רעיון איפה אפשר לאחסן, יש מקום, לדעתי, שיכול לעלות בקנה אחד, כי הייתה תזוזה בתחום התעשייה, יש מקומות פנויים במקום טוב שמתאים לעניין, וצריך פה איזה שהיא חבירה משולבת של כל הדברים. לאספקט התקציבי, אני אשמח להתייחסות שלכם, אני לא רוצה לגזול מהזמן של התשובות.

אז כל הכבוד, אז אני יצאתי ידי החובה בנושא של לדבר על זה. אמרתי מראש שאם מישהו ידבר על - - -

לא, לדאוג לכסף, לא יצאת ידי חובה.

על זה נצטרך לשבת איתם בנפרד, שהתקציב יתחיל לרוץ כבר מעכשיו.

חבר הכנסת אראל מרגלית.

אז קודם כל באמת ברכות ושיהיה לכם הרבה בהצלחה ואני רוצה להביע תמיכה בכמה נושאים שהעליתם ולומר שנשמח לתמוך ברמה הקונקרטית, כי לדעתי זה חזון טוב, צריך הרבה עבודה לעשות את זה. מחקר ופיתוח, מסכים איתכם, מסתובב בכל הארץ, רואה דברים מדהימים ברמה של הפיתוחים, חלק גדול מהם לא מיושם ברמה הכלכלית.

יוזמה לחקלאות – מה שאני מציע לעשות ואני אשמח לדבר על זה בנפרד, התכנית של יוזמה בזמנו נתנה cash money, קרן בינלאומית שהביאה 12 מיליון נתנה 8 מיליון. אני חושב שהיום יש דרכים יותר נכונות לעשות את זה. הייתי מציע להסתכל על הצורה שבה הקרן הביו טכנולוגית והקרן הערבית גויסו וזה בעצם שהמדינה נתנה איזה שהיא ערבות על ה-down side לגורמים מוסדיים ישראליים שנכנסו לתוך התמונה.

כן, זה בדיוק המודל.

ואז זה יכול להיות דבר עם הרבה כסף.

זה המודל.

בקרן הערבית המדינה שמה כסף.

כן, נכון. היא שמה ביטוח, היא לא שמה כסף.

היא שמה את ה-down side.

היא שמה ביטוח, לא כסף.

מבחינת התקציב זה כסף.

כל ערבות זה כסף.

כן, אבל זה אחרת, אני חושב שזה הרבה יותר נכון שהמדינה תשים ערבות מאשר כסף, כי המשקיעים צריכים להחזיר את הכסף.

בעניין של האשראי, אני חושב שזו אחת הבעיות הכי גדולות של חקלאים. היה פעם אג"ח מיועדות שאם היית רוצה עוד 10 פרות היה לך מאיפה לקחת, והיום אין. אני מאוד מברך על המטרה שלכם, אני רוצה לראות איך אתם מבצעים את זה, כי מה שקורה, יצטרכו לתקצב את כמות הביטוח. מאה אחוז, אם אתם יכולים לעשות את זה תעשו את זה. אני מציע בעניינים האלה, כמו שאנחנו עושים בהיי טק, לתת עדיפות ברורה, לאומית, בנושא של הגליל, בנושא של הנגב, בבקעה אולי, בקליה, בדרום וכו', כי יש שם היום פיתוחים אדירים שחייבים לתת להם אותו תמרוץ שאנחנו נותנים לתעשייה, כלומר דיפרנציאלי, ברמה הלאומית. זה עניין של החלטה.
אחרי זה אני רוצה להגיד, בסוף, את העניין של התיווך של החקלאים. כלומר כל הנושא של פער התיווך בין המצב שבו חקלאי מגדל וקוטף עד המצב שזה על המדף וכל הגורמים באמצע שלוקחים קאט, בואו ניקח על עצמנו מטרה, לקצץ את זה. כלומר פשוט לנסות להפוך את זה למשהו עם מינימום דמי תיווך, כדי שברגע שיש מחיר לאפרסק, הוא יגיע במידה רבה גם לחקלאי.

אוקי, תודה. אז אני גם יצאתי ידי חובה של פער התיווך, שאמרנו. אז נשאר מר אבו וילן, ולאחר מכן נשמע את תשובת השר והמנכ"ל.

רק משפט אחד, אם דיברת על שמיטה. זה: וצויתי את ברכתי לכם בשנה הששית ועשת את התבואה - - - לפני שנת שמיטה יש עודפים בשמן וביין.

ומה עניין שמיטה להר סיני, אתה יודע? והיה כי תבואו אל הארץ.

רבותיי, הצטרפו כבר, אני רואה, לפחות אני מזהה כאן שני ראשי מועצות, אבל אלה מועצות אזוריות, לכן ודאי שלכם זה גם מעניין כי בתוככן יש גם מושבים וקיבוצים וכו', אפילו בגזר יש שם.

קודם כל אני רוצה לברך את השר. פעם ראשונה אחרי הרבה מאוד שנים שגם השר וגם המנכ"ל לא באים מתחום החקלאות. יש לזה אולי חיסרון, אבל יש לזה גם הרבה מאוד יתרונות. אני מקווה מאוד שהתכנית שהוצגה פה, גם אם תוגשם ב-70% היא בגדר מהפכה ותבורכו על כך. זה כיוון אחר וזה כבר חשוב.

יש כמה נקודות שלא מופיעות בתקציב, אני רוצה לעבור במהירות. נושא השמיטה, הכנסת זאת השתיים לפניה, עשתה סדר בנושא ופתרה את הסוגיות גם ברמה הכספית. רק לטיפול בהיתר בשנת 2013 צריך 10 מיליון, מראש השנה בשנה הבאה יש שלושה חודשים ב-2014 וכבר צריך להתחיל להפעיל את הנושא. זה סדר גודל של 120 מיליון שקל. רבע מזה, כלומר 10 מיליון פלוס רבע מ-120 היה צריך להיכנס לתקציב השנה. שאול, אתה מכיר את המספרים מצוין, לא יודע איך זה נעלם.

יש, יש.

זה לא מופיע בספר.

הלאה, פיתוח קולחין. ישראל במקום ראשון בעולם, כתוצאה ממדיניות לאומית של ניצול מי הקולחין, 80% ממי הקולחין חוזרים לחקלאות. היה גם בתוך החקלאות את מרכיב הפחת, השנה בסעיף הזה אפס, הפסיקו. משרד האוצר החליט שלא צריך, המים יזרמו על הוואדיות, יזהמו, חקלאים שהשקיעו, גם מכספם וגם כספי המדינה, כל הסיפור של הפחת לא מופיע בפניהם, צריך להתמודד עם זה.

הנושא השלישי, דובר פה על העובדים הזרים. קחו בחשבון שממשלת ישראל חתמה על הסכם - - -

למה? הפסיקו עם הקולחין בגלל ההתפלה?

מי שקיבל את ההחלטה צריך להסביר.

לא הפסיקו עם הקולחין.

כסף בתקציב אין.

איך הסקת מסקנה כזו?

אין כסף בתקציב.

אני אדבר טלגרפית. העובדים הזרים. ממשלת ישראל חתמה על הסכם עם ארגון התעסוקה של האו"ם, כרגע ההסדר התחיל לעבוד, יש לא מעט בעיות, רמת העובדים היא יותר נמוכה. אני מוכרח להודות פה לפרוטוקול, בחלק מהמקרים כן נכנסו ישראלים לעבודה בחקלאות, לא הרבה, לא מספיק, נכנסו. עדיין הבעיה היא, מה שאמר השר זה נכון, סביב 25,000 ומעלה אפשר להסתדר. יש בקשה מאוד חזקה מסרילנקה שיבואו עובדים עונתיים, לצערי משרדי הממשלה השונים שמים הרבה מאוד מכשולים ביורוקרטים , צריך לגשת לפה עם חשיבה קצת מחוץ לקופסה, יש למשרד רעיונות טובים מאוד, אם נצליח להגשים אותם, צריך פה את העזרה של כל משרדי הממשלה. בלי זה, זה לא יעבוד והחקלאים משלמים מחיר יקר ואחרי זה נתגלגל במשפטים והמדינה משלמת הרבה כסף.

אני חושב שלמרות מה שאיציק אמר, בגדול, ברוב ההתיישבות העובדת, גם בפריפריה, במושבים ובקיבוצים יש חזרה היום מסיבית של בנים. הולכים ללמוד חקלאות, אני אומר את זה מתוך ידע אישי, אפילו אצלי בבית, אבל אני אומר לכם, אלה חבר'ה מצוינים, ופה דובר על פיתוח, אנחנו במקום ראשון בעולם בכל הפיתוחים הגנטיים. האירופאים לא אוהבים את זה, הם קוראים לזה הנדסה גנטית, באמריקה זה הרבה פחות בעייתי, אבל אין לי ספק שזה עולם המחר, פה מונח כסף מאוד גדול וזה גם הרבה מאוד לימודים. הפקולטה, מבחינה זאת, נמצאת שם בנקודת זינוק, ואם רק חלק, אמרתי, מהתכניות של המשרד יוגשמו, זה יכול לתת דחיפה מאוד רצינית. יש לנו טכנולוגיות מים הכי טובות בעולם, זו תעשייה סביב החקלאות, יש פה הרבה מאוד מה לפתח. אני אומר לכם יותר מזה, אני רוצה לדחוף חקלאים היום לצאת לעולם הגדול, שילוב של ידע, טכנולוגיה ישראלית ויזמות, בתחרות היום הכול פתוח ויש לנו אפשרות לייצא מיזמים חקלאיים, עושים את זה הרבה, אפשר עוד הרבה יותר.

חברת הכנסת גילה גמליאל אמרה דבר מאוד נכון, המשרד הוא גם משרד לפיתוח הכפר. ממשלת ישראל החליטה בדגניה, 100 שנה להתיישבות העובדת, להשקיע כל שנה 100 מיליון שקל בתשתיות. לצערי הממשלה שאישרה היא שביטלה. המשרד התגייס, הביא תקציב חלקי לשנתיים, אבל מוכרחים להחזיר את זה, כי זה אבן יסוד ביישובים מאוד ותיקים ומי שכותב בספר התקציב, מה הבעיה, זו בעיה של המועצות האזוריות והיישובים, לא יודע על מה הוא מדבר ובמקום שיהיה פיתוח הכפר תהיה סטגנציה ולא מאוחר לתקן את זה.
נקודה אחרונה, קודם כל מתווה לוקר, אני מציע, שאול מרידור מאוד ישמח אם המתווה יתבטל. אני מציע לחשוב טוב טוב. ההצעה האלטרנטיבית שהייתה, של פתיחה של מכסים חופשיים ליבוא חופשי תהרוס את הענף. דווקא פה הממשלה הלכה מאוד בזהירות. אז גם כשהיא עושה דברים נכונים, צריך מאוד בזהירות, בלי לפגוע במתווה העיקרי.

ואני רוצה להגיב על מה שהעליתם פה, בנגב יש מחצית מעדרי הצאן בארץ. יש 900 מקרי ברוצלוזיס בשנה. כמדינה מתוקנת והשירותים הווטרינריים, אנחנו התגייסנו עם המשרד לפרויקט ניסיוני שהתחיל, אבל את כל הנושא הזה חייבים לנקות, לא מתאים למדינת ישראל להיות עם כל כך הרבה מקרי ברוצלוזיס בשנה.

תודה רבה.

השר והמנכ"ל.

נהיה טלגרפיים ברשותכם. נושא פיתוח הכפר הוא נושא מהותי ומבחינת הייעוד שלנו, פיתוח הכפר ופיתוח הפריפריה והמשק המשפחתי הוא בעצם גולת הכותרת. מבחינה תקציבית כרגע התקציבים הם רק לתפעול העבודות, כלומר הוא לא דבר משמעותי, זה לא כסף משמעותי שאפשר פה להגיד, לכן לא הצגנו את זה. אבל מבחינת המהות, משם אנחנו מתחילים.

פה אני נוגע בנושא של הדור השני. בכל הסיורים, ברוב הסיורים, אנחנו גומרים את הסיור, אני נפגש עם חקלאים מקומיים. אתה מסתכל, רק שיער בצבע שלי, אתה לא רואה צעירים. זה נורא. לכן במסגרת האגף שקיים, שאת מכירה אותו, עם רותי פרום בראשו, אנחנו כרגע מתכננים, אנחנו לוקחים יישוב יישוב, רואים איזה פרנסות נוספות אפשר להכניס, שצריכים ירצו לקחת אותן. אם זה צימרים ואם זה יקב בוטיק ואם זה דברים אחרים, כמו מעבדות כאלה ואחרות בתחום גנטיקה וכו' וכו'. אנחנו כרגע בתהליך מז'ורי של העניין הזה ואנחנו נלך פרטנית מול יישובים כדי לעשות את זה. לכן זה נושא שהוא מהותי אצלנו, מבחינה כספית כרגע, כיוון שאנחנו רק בשלבי תכנון, שאנחנו עושים הכול אאוט סורסינג, זו קבוצה יחסית קטנה בתוך המשרד, אבל אנחנו מעסיקים - - -

אבל האיכות שלה היא גבוהה.

נכון. מעסיקים משרדי אאוט סורסינג משמעותיים, גם פיתוח וכדומה.

פיתוח הכפר, הזכיר פה אבו וילן את העניין של שיקום תשתיות. זו באמת הייתה פגיעה קשה, אבל באיזה שהוא מקום היינו צריכים לוותר. זה היה בוכטה של כסף, זה 100 מיליון שקל בשנה, הסכמנו עם האוצר שנוריד את זה ואמרנו שאנחנו נביא את זה ממקומות אחרים, אנחנו נביא בין 50 ל-60 מיליון מהתקציבים הקואליציוניים של מפלגת ישראל ביתנו, ואני ורמי, אחרי שהתקציב ייגמר עוד נגרד מפה ומשם ואני מניח שיש עוד מפלגות שיעזרו לנו מהתקציבים שלהם, כך שאני מניח שנצליח להגיע לאיזה שהוא סכום שעדיין נמשיך בשיקום של התשתיות של המושבים והקיבוצים הוותיקים שבאמת - - -

זה של ה-100 מיליון שקל. כמה אתם חושבים שתצליחו להשיג מהכסף הזה?

סדר גודל של 100 לשנתיים, במקום 200 לשנתיים. אבל עוד פעם, זה לא בתקציב, כי אנחנו נקבל את זה ממקורות חיצוניים. באיזה שהוא מקום אתה צריך לוותר, אי אפשר לחתוך בלי לחתוך.

לא בוטלו הכספים הקואליציוניים?

רובי, אני גם רציתי לשאול את זה, אבל לא שואלים.

לא משנה, אנחנו התנדבנו להביא את זה ונביא את זה.

בפיזיקה אני למדתי שעל שאלה שאין לך תשובה, אתה לא שואל מראש.

רמי, קח את הנושא של פערי תיווך.

אני רוצה להגיד משפט אחד כללי, אדוני היושב ראש. אם יורשה לי ממקומי הצנוע להגיד שהתרומה של חברי הכנסת לתכנית שלנו היא גדולה מאוד. שמענו פה כמה רעיונות טובים מאוד, כמה דברים בעוצמה נכונה ואנחנו בהחלט ניקח את זה לתשומת לב.

התכנון של הטווח הארוך. חבר הכנסת ריבלין, אנחנו רואים בחקלאות כערך ויחד עם משרד האוצר אנחנו הגענו לתובנה שלא הולכים רק באספקט הכלכלי, אלא משלבים את האספקט הכלכלי עם האספקט הערכי, וזה מופיע לכל אורך התכנית שלנו.

דור המשך – השר נגע. מע"מ פירות וירקות – נעשתה פה מלחמה לא קטנה והנושא הזה בוטל ולכן חשוב לנו מאוד לציין שלנו יש אינטרס שלא יושת כרגע מס ערך מוסף על פירות וירקות ואני שמח שהגענו לזה. פער התיווך – אנחנו נמשיך ונבדוק.

שנת שמיטה - מילה אחת על שנת השמיטה. יש תקציב של 156 מיליון שקל, שאנחנו צריכים לטפל בו. יש כרגע נציג שלנו שעובד עם מנכ"ל משרד שירותי דת, הם יגיעו גם אליך, אנחנו יחד עם השר אריאל, במשרד השיכון, נטפל בהובלה של העניין הזה.

נושא של ניצול תקציב 2012, 97.2%. התקציב נוצל בשוטף שלו ב-100%, בהיבט של הסתכלות על תשלומים עתידיים זה היה קצת יותר נמוך וזה מה שהוריד את הממוצע, אבל בשוטף אנחנו ניצלנו את ה-100% שלו.

לגבי עובדים זרים – שמענו - - -

כמה האוצר חסך עליכם, תשלומים עתידיים, שלא יכולתם להתחייב?

יש התחייבות על הכול, האוצר היה באמת בסדר גמור. כשמגיע לו מגיע לו.

חבר הכנסת איציק וקנין, אני הייתי בשבוע שעבר באזור שאתה מדבר עליו. מרבית הדברים שאתה אומר חקוקים בסלע ואנחנו חושבים שאפשר לטפל בהם. ברשותך, אני ארצה להיפגש איתך באופן אישי כדי ללמוד את הדברים מפי מישהו שחי את זה, אבל אין לנו ספק שיש לנו מצוקה קשה מאוד שם. הנושא של הלולים, למרות שיש לנו רפורמת הטלה שמדברת על סגנון מסוים לפתרון, אנחנו הולכים בקרוב מאוד, בשבוע-שבועיים הקרובים, להחליט על פתיחת הרפורמה הזאת למגוון רחב של פתרונות. אם בנטועה יש סגנון אחד של פתרון, ובדובב יש סגנון אחר של פתרון ובגורן, שאיחדו שם 108 מכסות ללול עם 280,000 עופות, נדמה לנו שאנחנו יכולים לאפשר לכל אחד ללכת לשיטתו ולאפשר לאנשים לעשות את זה.

לגבי נחלות – יש 3,500 נחלות לא מאוישות היום. 3,500 נחלות שלא מאיישים אותן. אנחנו בבדיקה נקודתית. הן מפוזרות על כל הארץ, 3,500 נחלות, חלקן במרכז, חלקן במושבים, חלקן אפילו בצפון והן לא מאוישות מכל מיני סיבות. חלק מהסיבות אלה סיבות פנים מושביות, שהם לא יודעים לעשות את החלוקה הפנימית. אנחנו ננסה להגדיל את העניין הזה. בתכנית שלנו, של אשכול, של הערבה והגליל והגולן, יש סדר גודל של עוד כ-1,000 נחלות, אנחנו מאמינים שאפשר יהיה להגיע למימוש של זה.

יש לנו הבנה פה עם השר אריאל.

נכון. לגבי מכסות הביצים, כולל במגזר הערבי. במקום שאפשר אנחנו נותנים מכסות וזה לא קשור בכלל אם זה מגזר יהודי או מגזר ערבי, אנחנו בעד לתת לכל אחד שיכול לעשות את זה. איפה המגבלה? באותם מקומות שלא יודעים להקים לולים על פי התקן ומבחינת בריאות הציבור אי אפשר לאפשר את זה, אנחנו לא נוכל לקחת את הסיכון ולכן אנחנו נעזור.

אתם המשרד האחראי על בריאות הציבור בעניין זה?

יש לנו את היחידה לשירותים וטרינריים שעובדת בתיאום עם משרד הבריאות ובעניין הזה אנחנו משולבים.

אני רק מפנה אותך לבג"צ של אתמול.

מילה על המגזר הערבי, כי הוא חשוב לנו מאוד. קודם כל אנחנו שמים תקציב. עוד לפנינו, עוד לפני שהגענו שמו תקציב על שיפור דרכים חקלאיות, על הוצאת עדרים מתוך הכפרים, על מכסות גידול ביצים, יש עדיפות למגזר הערבי, סבסוד ענף הזית של המגזר במועצת הייצור. אנחנו היום מסבסדים, במקום המגזר, ואנחנו נוסיף ונגדיל בעניין הזה כדי להקל על המגזר.

לגבי הברוצלה. אנחנו בהחלט חושבים שזו תקלה חמורה. נכנסנו פה למהלך של השירותים הווטרינריים יחד עם משרד הבריאות וזה ייקח לנו קצת זמן.

היום בבוקר דיברו על ביצים נגועות.

דיברו על סקר שהוא שנתי, אנחנו ניתן לזה תשובה. התקלה היא לא כצעקתה.
לגבי הפרויקט של הניקוז של עמק בית נטופה. אנחנו חושבים שזו תקלה חמורה, אנחנו ניכנס פה למהלך גדול עם רשויות הניקוז ויש לנו דרכים לשפר את זה, כולל שיפור התיירות החקלאית. השר זימן למשרדו בשבוע הבא את כל רשויות הניקוז עם יושבי הראש שלהם ואנחנו ניתן לזה מענה.

זה לא רק אצלכם, יש עוד כמה דברים.

אני רוצה לגעת בנושא הדרוזים, חבר הכנסת חמד עמאר. אנחנו בהחלט לוקחים ברצינות את המגזר. אני מוכרח להגיד לך שלמשל 10,000 טון תפוחים שמייצאים היום לסוריה, במקביל אליהם יש 10,000 טון תפוחים שאנחנו עושים יבוא מחוץ לארץ. אנחנו נשמח לבדוק את האפשרות של לבטל את היבוא מחוץ לארץ ולעשות את השיווק של התפוחים פנימה לארץ. אין לנו ספק שהמגזר הדרוזי, שפעם היה על הקרקע, היה על חקלאות, יכול לקבל פעם נוספת את החיזוק, אבל הוא לא שונה מהמגזר הערבי או מהמגזר היהודי, שבו יש ירידה טבעית בצורה רב שנתית, שכמות החקלאים יורדת. אנחנו נבדוק את האפשרות איך לתת להם חיזוק בנושא הזה, כמו גם לדור ההמשך, שזו בעיה שהיא רוחבית.

הנושא של דור ההמשך, אנחנו נקצה יותר כסף למלגות לסטודנטים, שיילכו ללמוד חקלאות. כבר היום אנחנו נותנים כ-250 מלגות בשנה, אנחנו ננסה להגדיל את העניין הזה, אנחנו ננסה להביא עוד עובדים זרים מחו"ל ופה נצטרך את עזרת חברי הכנסת, ואנחנו ננסה להגדיל את כמות האזרחים הפלסטינאים שניתן להם יותר אישורי כניסה, כי לדעתנו זה אפשרי.

דיברנו על המגזר הדרוזי, גם את המו"פ לפתח בשפרעם.

כן, גם את המו"פ במגזר הדרוזי.

ואני רוצה כמילה אחרונה להחזיר את כולנו לסיפור של חזון המשרד. תראו, החזון לא כולל כל פעולה של כל יחידה וכל אגף אצלנו במשרד, הוא מתכלל מערכת של פעילויות, שהן גם של משרד החקלאות ופיתוח הכפר, ואנחנו שמים דגש על פיתוח הכפר, וגם של משרדים אחרים. מה שכתוב פה, שאנחנו נפעל לפיתוח ההתיישבות ולשמור על האדמות ולייצר תנאי ייצור שיאפשרו לחקלאים להגדיל את היכולת שלהם, כי בסופו של דבר צריך לספק פה מזון טרי למדינת ישראל ולמנף את היתרון היחסי, ויש לנו יתרון יחסי ברמה בינלאומית. אז אני מאוד מודה לכם.

אני רוצה להודות לשר ולמנכ"ל ולציין שתי נקודות. אל"ף, אנחנו סומכים עליכם שתשמרו את רוח הציונות וההתיישבות. ובי"ת, בשמחה גדולה על כל המהפך בכיוון של ההתפתחות, בעיקר בנושא של המחקר וכל זה, ותמצאו בנו במהלך השנה ידידים שיעזרו במה שתצטרכו.

בהחלט.

תודה רבה.

תודה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:55.>