PAGE
7
ועדת הפנים והגנת הסביבה
25/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 57

מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, י"ז בתמוז התשע"ג (25 ביוני 2013), שעה 10:30

<1. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפקעת קרקעות בית חנניה, של חה"כ יריב לוין>
<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפקעת קרקעות באזור מושב בית חנניה, של חה"כ איילת שקד>
<3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפקעת קרקעות ממושב בית חנניה, של חה"כ שמעון אוחיון>

חברי הוועדה: >
דוד אזולאי – היו"ר
משה זלמן פייגלין

עפו אגבאריה

שמעון אוחיון

באסל גטאס

חנין זועבי

ג'מאל זחאלקה

יריב לוין

איילת שקד

>
מיכל מריל - תכנון מקומי ובקרת תוכניות, משרד הפנים

ליאת פלד - מתכננת מחוז חיפה, משרד הפנים

כרמית יוליס - יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ארז קמיניץ - ראש תחום יעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

פיליפ פארן - מנהל אגף תשתיות עירוניות, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

ישי טלאור - מפקח על התעבורה י-ם, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

רענן אמויאל - מנהל תחום תכנון, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

חגית ברנר - מנהל תחום תכנון אזורי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

יעל בורובסקי - מתכננת מחוז יפה, מינהל מקרקעי ישראל

דוד דשן דויטש - אגף תו"פ, מינהל מקרקעי ישראל

יוסי לוי - ארכיאולוג מרחב מרכז, רשות העתיקות

כרמל סלע - ראש המועצה האזורית חוף הכרמל, עיריות ומועצות

עמאש עז אל דין - ראש המועצה, מועצה מקומית ג'סר א-זרקא

ויקטור מוקי - מ"מ מנהל אגף מקרקעין, מע"צ

אסף וחנר - מהנדס מועצת חוף הכרמל והועדה המקומית, עיריות ומועצות

רני גורלי - יועץ משפטי של הוועדה המקומית חוף הכרמל, עיריות ומועצות

שגית דומיאן - יועצת משפטית של הועדה המקומית חוף הכרמל, עיריות ומועצות

יעקוב גורבאן - מהנדס המועצה המקומית ג'סר אלזרקא, עיריות ומועצות

גד עירון - אדריכל ומתכנן ערים, הקואליציה למען שימור הרי ירושלים

אודי שריג - מנהל פרוייקט כביש 2,

אורלי קרקו - סגנית מנהל אגף תכנון סטטוטורי ומקרקעין, חברת נתיבי ישראל

בנימין היימן - בנימין היימן

יורם שגיא - מושב בית חנניה

אריה פרידמן - מושב בית חנניה

נילי פרידמן - מושב בית חנניה

ורדה לשם - מושב בית חנניה

גל שגיא - מושב בית חנניה

חן שגיא - מושב בית חנניה

גיורא שילוני - מושב בית חנניה

ראובן ברקו - מושב בית חנניה

ענת ברקו - מושב בית חנניה

יפה שפירא

רויטל יפרח

<2. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפקעת קרקעות באזור מושב בית חנניה, של חה"כ איילת שקד>
<3. הצעה לסדר היום (דיון מהיר): הפקעת קרקעות ממושב בית חנניה, של חה"כ שמעון אוחיון>

בוקר טוב לכולם. אני פותח את דיוני ועדת הפנים והגנת הסביבה. זו ישיבה שנייה היום. הנושא שעל סדר היום זה הצעות לדיון מהיר של חברי הכנסת יריב לוין, איילת שקד ושמעון אוחיון. הנושא הוא הפקעת קרקעות ממושב בית חנניה.

אני התבקשתי לנהל את הדיון הזה במקומה של יושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת מירי רגב, ואני אבקש מכולם: התחשבו בי, אני עושה את התפקיד הזה בהתנדבות וזה גם יום תענית, יום צום היום, י"ז בתמוז. לפחות שנדע כולנו מה יש לנו היום.
אני אבקש את חברי הכנסת. חבר הכנסת אוחיון, ברוך הבא. חיכינו לך, הגעת וזה בסדר.

חבר הכנסת יריב לוין, בבקשה אדוני.

תודה, אדוני היושב ראש. אני אנסה לעשות את הענין בתמצית. אני חושב שאין חולק על שתי עובדות יסוד: האחת, שצריך לעשות שיפורים בכביש גם מבחינת הרחבתו וגם מבחינת תנאי הבטיחות. כמו כן, צריך לשפר את המצב ותנאי חייהם של תושבי ג’סר א-זרקא, שלא נהנים מיישוב שרמת החיים ורמת התשתיות בו היא הטובה ביותר שאפשר למצוא. השאלה היא איך עושים את זה ועל כך הדיון. נדמה לי שהדרך שבה מנסים ללכת היא דרך לא נכונה מכל בחינה. ראשית, היא יקרה מאד. שנית, היא פוגעת פגיעה שלא לצורך באדמות של בית חנניה ללא שום הצדקה ושלישית, בסופו של דבר, היא גם לא נותנת פתרון ראוי לבעיות לצרכים של ג’סר א-זרקא.

מה שמנסים לעשות הוא בעצם לבצע הסטה של הכביש תוך הפקעה של אדמות חקלאיות של המושב בהיקף ניכר. יצירת כביש שמבחינה תכנונית, ספק אם הוא עונה באמת על הצרכים הבטיחותיים בצורה המקסימאלית האפשרית, שהעלויות שלו יקרות במאות מיליוני שקלים מהחלופה האלטרנטיבית, כאשר השטח הנוסף שיכלא בין הכביש שהתוואי שלו יוסט מזרחה לבין ג’סר א-זרקא לא יספיק אפילו כדי חלק מהצרכים האמתיים של הישוב, גם בטווח המידי ובוודאי לטווח הארוך.
האלטרנטיבה האחרת היא לקיים תכנית שקרובה הרבה יותר לתוואי הכביש הקיים. תאפשר את הרחבתו ואת שיפור ליקויי הבטיחות שבו בעלויות הרבה יותר נמוכות, תוך פעולה מקבילה להסדרה תכנוניות בתוך ג’סר א-זרקא, שתהיה מבוססת בעיקרה על פינוי-בינוי, בניה לגובה וכמובן, שיפור של התשתיות במקביל. נדמה לי שהאלטרנטיבה השנייה גם נכונה יותר והיא כמובן תמנע את הפגיעה הבלתי מוצדקת לחלוטין במושב בית חנניה ובאדמות שלו, וצריך לזכור שהדבר הזה גם יכול להוות תקדים מסוכן למקומות אחרים. הפתרון לצורך של ישובים ערביים, שאין להם תשתיות מספיקות וכפועל יוצא אין בהם גם בניה לגבוה - -

ובכלל.

כן, ובכלל אבל זה בוודאי בעיה ואי אפשר להתעלם מכך, בעיה חריפה במיוחד בישובים הערביים. הפתרון לאותם ישובים הוא לא באמצעות הפקעת אדמות המושבים, חיסול החקלאות והמשך בנייה נמוכה על האדמות האלה, שלא תספקנה לשום דבר אלא הפתרון הוא באמת תכנון מחדש, יצירת בניה לגובה ושמירה, במקביל, על האדמות החקלאיות ועל הזכויות של אנשי המושבים.

על כך, בעצם אנחנו מבקשים את הדיון הזה, מתוך תקווה שהוועדה תקרא לרשויות התכנון ללכת בכיוון הזה. אולי אפילו להביא את הדבר הזה בפני המועצה הארצית לתכנון ובניה נוכח ההשלכות הרוחביות שלו, שחורגות מעבר למקרה הנקודתי ושתקבע, בסופו של דבר, מדיניות נכונה גם לגופו של המקרה הפרטי הזה וגם בראיה הרוחבית.

אולי נשמע את חבר הכנסת אוחיון, שהוא מיוזמי הדיון הזה. בבקשה.

אני יכול להגיד שצדיקים, מלאכתם נעשית בידי אחרים. זה כבר הקדים את עיקר הנקודות - -

האחרים הם גם צדיקים.

בסדר, אוקי. גם אחרים צדיקים בזכות האמירה שלהם.

נתפשר על זה...

לכן, אני הולך אחרי הענין שיריב לוין הציג אותו. אתה לא פותר בעיה במקום אחד, בג’סר א-זרקא על ידי יצירת בעיה בבית חנניה. מי שמעיין במסמכים המלווים את כל הפעילות סביב זה, ואתה רואה שגם כמעט ולא היתה אפשרות אפילו לתושבי בית חנניה להגיב, להופיע לפני גופים מוסכים כדי לטעון את הטיעונים שלהם. הטיעונים לא נדונו בצורה מעמיקה, תעקוב אדוני היושב ראש אחרי המסמכים. הטענה שלהם, רבותי, תנו לנו להשמיע את הטיעונים שלנו. זה דבר אחד שלכל אורך הדרך היתה כאן התעלמות, בלי לבוא בטענות אל משרד הפנים או לבוא למישהו אחר בענין הזה, אבל זאת עובדה.
מה אנחנו יוצרים? אנחנו יוצרים כאן מצב שבו אולי מנסים לסייע לג’סר א-זרקא, שיש לו מצוקה בוודאי, והוא צריך מרחבים כדי לקיים את עצמו אז אתה אומר: בואו נסיט את הכביש ואנחנו נעשה זאת על חשבון בית חנניה. אתה יוצר תוואי ועקומה מסוכנת לציבור בכביש שהולך להתפתח מצד אחד. מצד שני, גם אנשי המקצוע אומרים לך שהאדמה שאתה הולך לבנות עליה, האדמה שאתה הולך לבסס כבישים וגשרים, לא בטוח מבחינה מקצועית שהעסק הזה יכול לעבוד.

לכן, אני חושב שבגלל כל מכלול הבעיות, מכל הכיוונים, אני מציע להעביר את ז - -

אבל התשובות שלך לא מקצועיות, הן פוליטיות. להבהרה - -

- - -

אני פוליטי מאד.

אתה פוליטי, הוא פוליטי, אני פוליטי.

הוא טען טענות מקצועיות. אתה חולק. בשביל מה אתה חולק על אנשי המקצוע?

- - -

לא פיניתי אליך, אף אחד לא דיבר אליך. למה אתה מתפרץ עלי? תן לי לגמור את קריאת הביניים.

אני מבקש, חבר הכנסת זחאלקה. אדוני, אל תעזור לי, אני מבקש.

אנחנו לא נגד תושבי בית חנניה, אני בעדם.

חבר הכנסת זחאלקה.

אז אל תיקחו אדמות.

אני לוקח אדמה. למה, זה אדמה של אבא שלך? ירשת אותה מאבא שלך?

כן, כן. גם מסבא שלי.

תוותר על דונם בכפר קרע - -

רבותי, דקה אחת. אני קורא את כולם לסדר כאן.

זה אדמות של מקרקעי ישראל. תחזיר לי חצי, רבע - -

אפילו לא מילימטר.

- - -

רבותי, אני מבקש שקט.

הפקיעו 20 אלף דונם מכפר קרע. תחזיר לי מה שלקחת מכפר קרע.

חבל שרק 20.

תחזיר לי חצי.

אפילו לא מילימטר.

- - מישהו לקח את הקרקע מלכתחילה - -

לא לקחו אותה. מעולם לא היתה קרקע - -, זו היתה ביצה.

אני קורא אותך לסדר, אני אוציא אותך החוצה.

- - -

זה לא כיוון לאומני.

בואו ננסה - -

חבר הכנסת אוחיון, דקה. אדוני, אתה ברשות דיבור אז אני ארשום אותך ברשות דיבור. אני מבקש ממך שתפסיקי לצעור ותפסיקי לדבר עכשיו, את מפריעה לי. תתני לי רגע לדבר.

רבותי, למען הסדר הטוב אני מבקש מכולם, ללא יוצא מן הכלל, אין רשות לאף אחד לדבר בלי רשות. מי שידבר בלי רשות, אני אוציא אותו החוצה. דבר שני, אני מבקש מחברי הכנסת: או שאתם מכבדים אחד את השני ונותנים לשמוע אחד את השני או שפשוט, אני יודע שיש אווירה מאתמול בלילה, אז בואו לא נמשיך אותה פה. מה שהיה במליאה, תעזבו שם. אתם נמצאים כאן בדיון לגמרי שונה ממה שאתם רוצים לקיים. לכן, אני מבקש שתבקשו רשות דיבור, אני אתן לכולם.

אני מבקש לא להפוך את זה כאילו למישהו יש זכות להביע טענות שיש בהן משמעות פוליטית ולשני אסור. מי שחושד בענין הזה, גם הוא לוקה בנקודה הזאת. אנחנו באים לייצג טענות של תושבים במקום על העוול שנעשה להם. אנחנו באים - -

- - -

בסדר. בקטע הזה, לפי התכנית, אני מקווה שאם יש תכנית כזאת והיא תתבטל ונביא את זה למועצה העליונה לתכנון ובניה עם המועצה הארצית, אולי באמת נמנע את העוול הזה, שמתוכנן להיעשות. אנחנו כולנו מגלים כאן רגישות, גם לצרכים של ג’סר א-זרקא וגם לצרכים של בית חנניה.

איך?

רגע אחד. אם אתה תשמיע טיעונים כנגדי ותגיד לי: לך יש טיעונים פוליטיים, בזה אנחנו לא מתקדמים לשום דבר. אני רואה אנשים. אני רואה את האנשים שגרים בבית חנניה ואומרים לי: תשמע, פה אבותינו ואבות אבותינו היו באדמה הזאת ואנחנו רוצים להישאר כאן, ואנחנו רוצים להתפתח ואתה אומר לי שבגלל שאני משמיע את קולם, אני פוליטי. אני אומר לך שאני רגיש גם לענין של ג’סר א-זרקא.

איך, אני לא מבין.

תן לי. אני בא ואומר שגם אנשי המקצוע אומרים במפורש שהפתרון הזה הוא לא פתרון. למשל, מציעים פתרון של בניה לגובה בג’סר א-זרקא. למה לא? אם בכל הארץ בונים בניה לגובה אז שם לא יבנו לגובה? מה יש פה? למה לא? אם התוואי הזה, שכרגע מציעים אותו, הוא באמת לוקה בהרבה לקויות, בא, כפי שגם חבר הכנסת יריב לוין אומר, בא נבדוק חלופות. אנחנו פוליטיים ואתה פוליטי ואני פוליטי? בא נעביר את הדיון למועצה העליונה הארצית לתכנון ובניה. ההמלצה שלי, שפה תתקבל בהסכמה, שנעביר את זה למועצה העליונה לתכנון ובניה, שתשקול מחדש את כל הטיעונים הללו.

אדוני מתכוון למועצה הארצית לתכנון ובניה.

כן.

מה אומרים גופי התכנון?

- - -

אני מבקש לא לנהל כאן ויכוחים. חברת הכנסת זועבי, תרשי לי בבקשה. תבקשי רשות דיבור, אני אתן לכם לדבר. לא לנהל דו-שיח כאן. חברת הכנסת איילת שקד, מיוזמי הדיון, בבקשה.

אני מבקשת לשמוע אחר כך - -

יש לך את הזכות לפתוח כי את יזמת את הדיון הזה עם עוד שני חברים ולכן, אני מאפשר לך קודם כל. תרצי אחר כך להתייחס, אחרי שגופי התכנון יגידו את שלהם, אני גם אאפשר לך.

אני לא רוצה לבזבז את הזמן. מה שחבר הכנסת לוי ומה שחבר הכנסת אוחיון אמרו, אני מסכימה אותם במאה אחוז. נדרשת בחינת חלופות רצינית או בניה לגובה או התפשטות מזרחה או מערבה. להסיט את כביש 2 ולבצע עיקול מסוכן בעלות של 250 מיליון שקל זו פשוט תכנית לא סבירה שמוסיפה עלות של מיליון שקל לכל דירה שתיבנה בג’סר א-זרקא. אני לא רוצה לחזור על מה שנאמר. אני מבקשת לשמוע את גופי התכנון והבניה.

תודה רבה לך. נמצאים כאן ראשי המועצות הנוגעים בדבר. ראש מועצת חוף הכרמל וראש מועצת ג’סר א-זרקא. אני אבקש מהם להציג את הדברים.

כבוד היושב ראש, אפשר לשמוע קודם את הדברים.

אתה תשמע. תעשה לי טובה, אל תתווכח. תקבל רשות דיבור. אתה רוצה לתת לי לנהל את הדיון?

זאת הצעה לסדר. מותר לי - -

מותר לך, שמעתי אותך אבל תרשה לי.

לא שמעת אותי עוד.

אני שומע קודם כל את ראשי המועצות. תבקש רשות דיבור ואתה תקבל. אתה רשום לרשות דיבור.

אני הצעתי, יושב ראש הישיבה, שלפני שראשי המועצות - - נשמע כולנו, לטובת הדיון, את האנשים שטיפלו בענין, גם מצד משרד הפנים וגם מצד המועצות. אדריכלים שיאירו את עיננו.

אני רוצה שקודם כל יציגו את הבעיה. לא כולם מכירים את הבעיה. הוא נגוע והשני נגוע, לכן אנחנו עושים את האיזון. לכן ביקשתי את ראשי המועצות. אחר כך אתן לגופי התכנון ולגופים המקצועיים להציג את הדברים שלהם.
מר כרמל, ראש המועצה חוף הכרמל, בבקשה אדוני.

כבוד היושב ראש, כבוד חברי הכנסת הנכבדים, תושבי בית חנניה והציבור הרחב שיושב פה, זו סוגיה מאד מורכבת. ג’סר א-זרקא זה באמת ישוב שצריך לטפל בו כמו שצריך, כולם מסכימים. למענם, למעננו וגם למען המדינה. השאלה איך פותרים את הבעיה הזאת?

טיפה היסטוריה לכל גופי התכנון שיושבים פה, תשמע גם אותי, חבר הכנסת גטאס, היסטוריה: לפני שבע, שמונה שנים מדינת ישראל החליטה שהיא מקימה ועדת חקירה לגבולות, ורצתה לקחת שטחים של בית חנניה ולהעביר לג’סר. פרופסור ערן רזין, יושב ראש ועדת החקירה, אמרתי לו: תשמע ערן, אני מעריך אותך בתור פרופסור אבל באף ישוב לא מעבירים שטחים, באף מועצה, אם אין תכנית מתאר מה אתה מעביר למה. אתה רוצה תכנית, נכון? מתי מעבירים שטחים, כשיש תכנית. אמרתי חברה, תפסיקו את ועדת החקירה, תעשו תכנית ואחרי זה נדבר. הוא אמר: אתה יודע מה? אתה צודק. הפסיקו את ועדת החקירה ואז החליטו להקים ועדת היגוי להקים תכנית אב לג’סר א-זרקא, ולגזור מתוך תכנית האב את מה שנתבקש לעתיד.

ובינתיים, המדינה, כמו שאתה מכיר אותה, אוהבת לעשות המון תכניות. תמ"מ 6 ותמ"א 35 ותמ"א 28. המון המון תכניות. אבל מה הבעיה במדינה? עושים תכניות ואחרכי זה לא מכירים את זה. תמ"מ 6 אומר שכביש מספר 2 לא משתנה. תמ"מ 6 זה תכנית מתאר מחוזית. מתוך זה צריך להקים תכנית מתאר מקומית לג’סר. המ עשו? הקימו ועדת היגוי, הוועדה מתקדמת והיא הביאה כל מיני חלופות של הסטת הדרך.
אני רוצה להגיד לכם ככה: "התלבשו" על זה כל גופי התכנון. עדין לא סיימו את תכנית המתאר של ג’סר, עדין לא סיימו את כל התכנון הפנימי שלהם ובינתיים, לקחו התת"ל את ההסטה עשו אותה חלק מהתכנית.

התכנית הזאת הזויה, חד משמעית. למה? כי אם המדינה ואנחנו וכולם רוצים באמת לעזור לג’סר, זה לא יפתור את הבעיה של ג’סר. לקחת אדמות חקלאיות, לייצר סכסוך אדיר בין ג’סר לבית חנניה ולחוף כרמל זה מיותר לחלוטין. זורים חול בעיניים. לא יעזרו לג’סר, מאות מיליונים יושקעו סתם ובינתיים, מה יקרה עם ג’סר? הם עדין בתוך כל המרכיבים הלא טובים שלהם, וזה לא באשמתם. מדינת ישראל צריכה לעשות שני דברים: ברמה תכנונית, אין תכנון לג’סר א-זרקא. מדינת ישראל עדין לא סיימה תכנון.

כמו כל השאר...

עכשיו תשמעו חברים, תראו: אם רוצים לעזור לג’סר באמת, ואני מסתכל לך טוב בעיניים, צריכים להקים ועדה בין-משרדית, ממשלתית-לאומית. לא מחוזית ולא גופים קטנים, ובאמת לעזור לג’סר. 50 מיליון, 100 מיליון, לזרוק 300,500 מיליון בעוד 20 שנה ובינתיים מה קורה עם ג’סר? בינתיים הם יכולים לבנות לגובה, הם יכולים לנצל שטחים פתוחים - -

יותר צפיפות. זה מה שאתה מציע.

לא אמרתי. חברים, אין יותר צפיפות. מי לא חי בגובה? מה קרה?

אדוני ראש המועצה, אני מבקש ממך. אני כרגע לא מחפש פתרונות לג’סר א-זרקא. מה שעומד כרגע על הפרק זה אותן הפקעות, תתייחס לזה.

אני אומר שצריך לעשות פה שני דברים: א. להקים ועדה בין-משרדית שתטפל באמת ותגיע למסקנות ודבר שני, צריך לסיים את תכנית המתאר של ג’סר. לא לנצל את תכנית האב, ועדת היגוי ועל זה להתלבש. התכנית של ג’סר לא הגיעה לוועדה המחוזית, לא הגיעה למועצה הארצית. התלבשו על תכנית אב.

מצד שני אני רוצה להגיד עוד משהו ובזה אסיים. אגיד לכם מה הבעיה: אני מבין את מדינת ישראל. אלוהים ישמור אם לא היה כביש 6, מה היינו עושים. חייבים להרחיב את כביש 2, ברור. התחילו להרחיב מכיוון תל-אביב והגיעו כבר לחבצלת השרון, נתניה, ורוצים להמשיך להרחיב עד קיסריה שלב אחד ואחרי זה עד זיכרון. נכון. עד שיגיעו לג’סר, אני לא יודע אם יגיעו. אני חושב שאת הקטע הזה, של מול ג’סר, יכולים כרגע להשהות בתכנון. ימשיכו עם כל מה שרוצים במדינה, ישהו אותו בתכנון, רק את הקטע הזה של בית חנניה, ובכלל להוריד את זה מהפרק אבל לא משנה - -

אני רוצה לשאול אותך שאלה: אתה, כראש מועצה אזורית, שאני מבין שהיישוב הוא בתחום שיפוטך, בית חנניה, אתה, כראש מועצה, מישהו ממנהל התכנון הארצי פנה אליכם, דיבר אתכם, השמין אתכם?

מנהל התכנון הקים ועדת היגוי, וישבו כמה ישיבות והיינו באיזו ישיבה או שתיים אבל גם בתוך הוועדה הזאת הבענו את התנגדותנו להסטה של הכביש אבל המשיכו.

תודה רבה. עמאש עז אל דין, ראש המועצה של ג'סר א-זרקא, בבקשה אדוני.

אני חושב שהנושא הזה, צריך להסיר אותו לאלתר משולחנה של ועדת הפנים של הכנסת, מכל מיני סיבות אבל הסיבה העיקרית, לדעתי, הפניה של בית חנניה למבקר המדינה. הם פנו למבקר המדינה בתלונה נגד השר לשעבר אלי ישי, על כך שהוא החליט לצרף אדמות לג'סר ערב הבחירות. לדעתי, תנו לא יכולה להיות תלונה למבקר המדינה וגם בוועדת הפנים של הכנסת. צריך להחליט מי מוסמך לדון בענין של הרחבת תחום השיפוט של ג'סר א-זרקא, מבקר המדינה או ועדת הפנים של הכנסת.

זה שני דברים שונים.

- - לטעמי, מתוך הניסיון ארוך השנים שלי, אם יש תלונה או פניה אצל מבקר המדינה, אין גורם במדינה שיכול לבדוק או לטפל בענין הזה.

אתה טועה בענין הזה. אדוני, מבקר המדינה יכול לבדוק והוא בודק ויגיש את התוצאות שלו. אנחנו גוף שיכול לקיים דיון על כל נושא מתי שאנחנו רוצים. תודה.

אז לגופו של ענין אני אומר: אני חושב שמרבית היושבים כאן, המכובדים, חברי הכנסת, אני לא רוצה להוסיף על הדברים שידועים אבל ג’סר א-זרקא, מי שלא יודע, ירד במדרג הסוציואקונומי מ-2 ל-1. היום אנחנו נמצאים ב-1, בתחתית הסולם. ג’סר א-זרקא, חבית נפץ. אם לא יינתן פתרון לבעיות צפיפות הדיור, החבית תתפוצץ.
אתמול היינו בישיבה מאד סוערת בוועדה המחוזית, אני לא יודע אם דווחו. אני אמרתי: כל מה שקורה בג’סר א-זרקא, אם זה עוני ואם זה אבטלה ואם זה פשע ואלימות ולכלוך ואשפה, כל הצרות הן סימפטום לבעיה. הבעיה האמתית זו צפיפות הדיור האיומה בתוך השכונות של ג’סר א-זרקא. אנחנו הסתובבנו בעולם וראינו שאיפה שיש צפיפות דיור, יש בעיות חברתיות קשות. בכדי לפתור את הבעיות האמיתיות של ג’סר א-זרקא, חייבים לתת קרקע, תוספת קרקע. אגב, הדרישה שלנו כמועצה זה לא 400 ו-500 דונם. הדרישה שלנו זה 2000 דונם. חברה, חברי אמר שהמדינה צריכה לפתור. המדינה באה היום - -

מה כל כך מצחיק? את צוחקת כל הזמן.

חברה מה קרה לכם? באתם קרביים היום?

זה מצחיק כי זה מצחיק. בתל אביב יותר צפוף, מה לעשות?

- - -

אתה לא מוכן לבנות לגובה, רק לקחת מהשכן - -

מי שצריך לפתור את הבעיות האמתיות, ואני מסכים עם כרמל סלע, ידידי, זו המדינה. המדינה היום באה וצועקת על התכנון ואומרת שג’סר צריכה אדמות. המדינה נותנת פתרון, למה הוא מתנגד? אני לא מבין. מצד אחד הוא אומר שהמדינה צריכה לפתור את הבעיה והמדינה נותנת פתרון, שאני מקבל אותו בעל כורחי. מצד שני הוא אומר: - -

נבנה לך פתרון, אתה לא מקבל אותו. נדמה לך...

- - אתה תתעסק עם חוף הכרמל. אתה יצרת סכסוך קשה בין בית חנניה לקיבוץ מעגן מיכאל במו ידיך.

נדמה לך. אתה לא רוצה להמשיך להיות ראש מועצה גם.

אני לא אהיה ראש מועצה.

כי אתה לא רוצה להמשיך.

אני מצהיר, אני לא מתמודד על רשות המועצה. בג’סר תישאר חבית נפץ שתתפוצץ. חבר'ה, אני בא ומתריע כאן שאם לא ימצא פתרון לבעיית צפיפות הדיור, חבית הנפץ תתפוצץ. תתפוצץ.

תבנה לגובה.

בית חנניה בונה לגובה? מעגן מיכאל בונה לגובה? יש לך מספרים על הצפיפות?

בית חנניה לא מתפשטת.

אתה בונה לגובה? אתה מכער - -

חברת הכנסת זועבי, אני מבקש. חברת הכנסת זועבי, אני קורא אותך לסדר.

החיילים שלנו, לילדים שלנו אין מקום בבית חנניה.

- -

איפה אתם בונים לגובה בכל החוף? מקיסרה ועד חדרה, איפה בונים לגובה?

באור עקיבא בונים לגובה.

הילדים לא חוזרים למושב כי אין מקום.

אתם מדברים על שכנות טובה?

את לא תקלקלי את השכנות הטובה. אנחנו בשכנות טובה ולא תקלקלי.

את מוזמנת לראות את השכנות הטובה...

על השטחים, על הקרקע שיש לכם. תשווה עם השכן הטוב שלך.

תדאגי לחינוך.

אתם משלים אותם.

אתם לוקחים להם את האדמות.

שלוש חמולות - -

זורים חול בעיניים.

הילדים שלי עוזבים את בית חנניה כי אין להם מקום בבית חנניה.

- - -

זה מה שאת רוצה? את אישה, את לא מתביישת לדבר ככה?

היא אשת חינוך, היא יודעת מה זה לחנך ילדים. איך אני יכול לחנם ילדים? איך אפשר כשיש פשע ואלימות ורוצים - -

עז אל דין, אני מבקש ממך. מספיק. אני מבקש שקט.

מספיק.

כרמל, אני מבקש את הסכסוך שכנים אל תעשה פה, באמת. אתך אני יכול לדבר, הוא לא רוצה לשמוע, אתך אני אדבר. רבותי, - -

אפשר לשאול שאלה?

אני אתן לך אם תפסיקי לצעוק, את רק צועקת מרגע שנכנס לפה, את רק צועקת.

כולם צועקים.

לא גמרת מאתמול בלילה את הצעקות, באת להשלים פה. עם כל הכבוד. אני מבין אותך, אני לא יכול לעזור לך אבל למה פה? אנחנו לא באים לפה לפתור את הבעיות של ג’סר א-זרקא. צריך לקיים דיון מקצועי.

זו התנצחות סתם. תקיים דיון.

תודה רבה. אל תגיד לי איך לנהל את הדיון.

אנחנו מתעסקים ביומיום אז אתם אומרים מה אתם עושים.

למה שאנחנו נתנצח אתם? אנחנו חברי כנסת.

אתם עכשיו רוצים לשמוע דעה מקצועית? בבקשה. מי ממנהל התכנון של משרד הפנים? בבקשה גברתי. דברי לרמקול שנשמע אותך. אני רק רוצה לדעת: עלו פה טענות שהלכתם ויש ניסיון של הפקעת אדמות מבלי לשאול את הנוגעים בדבר. אם נתנה להם ההזדמנות הזאת או לא נתנה להם ההזדמנות הזאת, מה השיקולים שלכם, תגידו כאן? מה היו השיקולים שלכם?

נגד הוראת אלי ישי עצמו. נגד ההוראה של השר עצמו.

רבותי, אני מבקש.

- - -

עז אל דין, אני מבקש ממך, אתה מפריע לי. רבותי, אני מתאפק לא להוציא אנשים החוצה אבל אל תאלצו אותי.

מה הקשר לאלי ישי?

עזוב, מה זה שייך? אתה לא חייב להגיב על כל מה שאומרים. בבקשה, גברתי.

שמי מיכל מריל, אני מנהלת אגף א' באגף לתכנון מקומי במנהל התכנון. אנחנו יזמנו, קידמנו, - -

אני יכול לבקש שם שקט ביציע?

אני רוצה להתייחס באופן מקצועי לתכנית הזאת, ולהתעלם מכל סערת הרוחות שיש פה. אנחנו התחלנו - -

סדרנים, אני מבקש להוציא את שני החבר'ה האלה החוצה. תצא החוצה וגם אתה תצא החוצה בבקשה. לא משנה מי אתה, את הוויכוח תעשה בחוץ. תסיימו ותיכנסו פנימה. בבקשה לצאת החוצה. אני מבקש ממך לצאת החוצה, את הוויכוחים תעשו בחוץ ותחזרו. תודה.

- - את התכנית הזאת יזמנו והתחלנו לקדם ב-2009. האגף שלנו מכין תכניות מתאר להרבה יישובים בארץ, בסדר גודל של מעל 100 ישובים, ויש לנו מתודולוגיה מאד ברורה ושיטת עבודה מאד ברורה, וזה הכל בהיבטים מקצועיים ובפן מקצועי לחלוטין. אנחנו מנותקים ממושגים של הפקעות ומהיבטים קנייניים. אנחנו בוחנים את הנושאים האלה באופן מקצועי. המתודולוגיה שעל פיה אנחנו עובדים היא קודם כל בחינה של סקר מצב קיים של היישוב, מה המצאי התכנוני שקיים. לאחר מכן, אנחנו בוחנים בצורה מאד מדוקדקת ומאד ומעמיקה, ובג’סר א-זרקא זה נעשה פי2 ופי 10 ממה שאנחנו עושים בישובים אחרים. נעשתה בדיקה מאד מדוקדקת של אפשרות העיבוי והציפוף ונבחנו הצרכים הפרוגרמטים של היישוב כולל יחידות דיור, כולל מוסדות ציבור ושטחים ציבוריים ותיירות, וכל מה שנדרש ליישוב הזה. מהבדיקה הזאת עלה שיש מצוקת דיור מאד מאד מאד קשה. אם אנחנו מסתכלים בהיבט של צפיפות יחידות דיור לדונם, זה לא משקף את הצפיפות שאנחנו רגילים, למושגים שאנחנו רגילים לדבר עליהם. הצפיפות של ג’סר א-זרקא היא פי כמה וכמה, היא מגיעה לצפיפות מאד מאד גבוהה כמו בתל אביב אפילו. אם אנחנו מסתכלים במושגים של נפש לקילומטר מרובע. 7000 נפש לקילומטר מרובע, כמו בתל אביב וכמו בישובים אחרים. בתוך בנין דירות אחד גרות כמה וכמה משפחות. זה לא אותו דפוס התנהגות, זה לא אותו דפוס מגורים שקיים בישובים היהודיים. זה דבר אחד, מי שדיבר פה על צפיפות.

עדין בהיבט של הצפיפות – אנחנו מנסים למקסם את מקסימום האפשרויות של צפיפות בישוב. אנחנו גם מתכננים את זה בקונטקסט של תכניות ובראיה רחבה, ויש מעלינו גם הירארכיה נוספת של תכניות שכולם דאגו להזכיר כאן: יש לנו את תמ"מ 6 ויש לנו גם את תמ"א 35. תמ"א 35 קבעה לישוב הזה של צפיפות של 4 יחידות דיור לדונם. אנחנו מגיעים לכפל הצפיפות, ל-8 יחידות דיור לדונם. מעבר לזה תמ"א 35 לא מאפשרת. זה אלמנט שנקבע בתכנית מתאר ארצית, בהחלטה של מועצה ארצית, ואני אומרת לכם שתמ"א 35, המקסימום האפשרי זה 8 יחידות דיור לדונם ואנחנו מגיעים ואם לא, אנחנו נצופף עוד ונגיע.

לאחר הניתוח שנעשה, מצאנו שיש צורך בעתודות קרקע נוספות. בג’סר, למעשה בתחום הבנוי, אנחנו מאפשרים ציפוף ועיבוי באזורים וברקמה הבנויה ומילוי של חללים נוספים שהם לא בנויים. כמובן, שכל זה יהיה תנאי להרחבה נוספת. מעבר לזה, זה לא נותן את הפתרון המלא. אנחנו נדרשים לעתודות קרקע נוספות ועתודות הקרקע האלה, לאחר שעשינו בחינה מרחבית של רגישות סביבתית-נופית, שמה לעשות? גם זה שיקול מאד מרכזי בתכנון. תשמע, אתה יכול להסתכל בציניות ולגחך אבל זה לא יעזור משום שאני מתייחסת עניינית - -

בשביל זה האנשים האלה נמצאים פה. מהרהורי ליבך את מדברת. אלי ישי אסר עליכם את כל הפנטזיה. עשיתם עבודה רשלנית, לא ישבתם עם בית חנניה אפילו פעם אחת - -

רבותי, תאפשרו לה להגיב. אני אתן גם לכם.

כל מילה שלכם בסלע. - - אנחנו בדקנו גם מזרח ובדקנו מערב, ואנחנו מודעים להצעה תכנונית אחרת שעלתה ואנחנו חולקים עליה, אנחנו חושבים שהיא לא נכונה ושהיא לא לקחה בחשבון את מלוא המידע שיש.

סליחה, מה החסם להתפתח צפונה?

בצפון יש דברים מאד רגישים שמוגדרים כשטח שמורת טבע בג’סר א-זרקא, תמ"א 8.

את אפילו לא יודעת, זה פארק צפרים, זה לא הוכרז כשמורת טבע. זה בריכות דגים שהפכו אותן לפארק צפרים. את אפילו לא עשית שיעורי בית כמו שצריך.

- - -

לקחת ממעגן מיכאל זה בסדר.

אנשי בית חנניה, בבקשה תאפשרו לאנשי המקצוע... גברתי... אדוני, אני מבקש מכם.

- - -

- - -

גם 80 משפחות, אתם לא מתביישים? באמת.

אדוני, אני מבקש ממך לא להתערב ולא להפריע. חבר הכנסת אגבאריה, אדוני, אני מבקש. אני באמת שומר על איפוק אבל יש גבול.

- - ציינו כאן גם את תמ"מ 6. במסגרת הדיון בתמ"מ 6 נאמר שתכנית המתאר תבחן את הצרכים בצורה פרטנית יותר. תמ"מ 6 למעשה בוחנת את מכלול היישובים בראיה מרחבית כוללת. היא לא יכולה להיכנס לרזולוציה של פרטים מאד מדוקדקים בשטח, וזה התפקיד של תכנית המתאר. בתכנית המתאר, במסגרת התכנית, אנחנו זיהינו את הצרכים האלה. יש מחסור אקוטי של מוסדות ציבור, אין איפה לשים להם. יש חוסר בבתי ספר, שתי חטיבות עליונות, יש חוסר בבית ספר יסודי. הכיתות מפוצצות. אין שטח, אין מקום. אין שטחים ציבוריים לשחק בהם. אין כלום, אין שום דבר. אני מסכימה עם הטיעון שתוספת עתודות קרקע למגורים זה לא הפתרון האולטימטיבי והיחיד. זה חלק מסל כלים רחב שצריך להעניק לישוב הזה ברמה לאומית, ברמה ממשלתית, ,ברמה של איגום משאבים וזה חלק - -

למה אתם לא מציגים את כל התכניות - -

סליחה רגע, אני מייצגת כרגע את התכנון - -

אז אני שואל אותך שאלה ותעני לי: למה אתם לא מציגים את מכלול התכניות שלכם לציבור הזה כדי שידעו שזה לא רק קטע מצומצם אלא יש עוד דברים אחרים?

אתה מדבר על כלים נוספים?

כן, את אמרת.

לא, במסגרת הדוחות שלנו, שהוצאנו, אנחנו המלצנו על כלים נוספים. זה לא כלי שהוא דווקא בסמכות משרד הפנים או בסמכות התכנון. בסמכות התכנון זה כרגע לבחון את הצרכים של הפיתוח ולהציע את הכלי התכנוני שיאפשר את הפיתוח של הישוב. יש כלים נוספים שהם תקציבים, שמשרדי ממשלה צריכים להתאחד, לאגם את המשאבים האלה ולראות איך מקדמים את הדברים. ראש המועצה יכול לספר לכם מה הוא עושה בתחום החינוך שם. הוא עושה הרבה, זה מעבר לנושא התכנוני.

עכשיו, עלו פה כל מיני דברים שאני רוצה להתייחס אליהם. לגבי תמ"מ 6: תמ"מ 6 קבעה גודל של ישובים וקבעה נכון, בהמלצת החוקרת, שישובים לא יתרחבו. יחד עם זה, באותה נשימה - -

אז תחליטי...

סליחה רק רגע. אנשי בית חנניה, פעם אחרונה. אני אומר לכם שאני אפסיק את הדיון ואתם יודעים מה? שמישהו אחר ידון בזה, אני לא חייב את זה לאף אחד. אם אתם לא רוצים לעזור לעצמכם, אני לא חייב לעזור לכם.

- - באותה נשימה שתמ"מ 6 אמרה את אמירותיה והתקבלה החלטה, באותה נשימה נאמר בצורה מאד מפורשת שצרכי הפיתוח של ג’סר יבחנו במסגרת תכנית המתאר, וזה מה שאנחנו עושים היום. למשרד הפנים אין איזו שהיא אג'נדה שהיא בית חנניה - -

את יכולה להתייחס לענין של המחלף ולהזזת הכביש?

שניה, אני אתייחס.

אני חושב שזה אחד הנושאים המרכזיים בדיון הזה לפחות, וזאת מטרת הדיון הזה.

אני אתייחס גם לזה. עכשיו ככה: במהלך התכנון, למעשה קודמה תכנית נוספת: תת"ל 31 לשיפור ושדרוג כביש החוף. אנחנו, במסגרת התכנית, זיהינו צורך לספק עתודות קרקע נוספות. העתודה הכי נכונה מבחינה סביבתית שמצאנו, לאחר בחינה מדוקדקת של השטח והרגישות הסביבתית והנופית והבחינה בתכניות מתאר ארציות ומחוזיות בהירארכיה גבוהה, מצאנו שהשטח שבתחום בית חנניה הוא השטח הנכון ביותר להרחבה. ולכן, מכיוון שכך ומכיוון שבמקביל התקדמה תכנית לתשתית לאומית של שיפור בכביש החוף, חשבנו שנכון יהיה במסגרת הזאת לבצע תיאום עם התכנית הזאת ונוצר חלון הזדמנויות, כדי שאפשר יהיה להרחיב את ג’סר מזרחה בצורה רציפה. לאפשר תפקוד אורבני נכון ולא באופן שהיישוב מדלג מעל הכביש לצד השני. זה לא נכון תפקודית, זה לא נכון תכנונית, זה לא נכון לג’סר. זה פשוט לא נכון. הוועדה לתשתיות לאומיות השתכנעה שנכון להסיט את הדרך ולאפשר את האופציה הזאת. אם זה לא יקרה עכשיו, זה יהיה מאוחר מדי. להקים שכונה מעבר לכביש 2, שכונה מנוכרת, שכונה שמדלגת מעבר לכביש ראשי, שכונה שהילדים ירצו להיפגש עם הילדים בג’סר ויצטרכו לעבור את כביש 2, זה לא נכון ולא הגיוני. ולכן, השתכנעה הוועדה וקיבלה החלטה שצריך להסיט את הכביש הזה כי זה חלון הזדמנויות שלא קורה בדרך כלל.

עכשיו, אני רוצה להתייחס לנושא של "פינוי בינוי": הרבה דיברו על "פינוי בינוי" בג’סר - -

אני לא יודע אם זה רלוונטי לדיון הזה.

לא, אני רוצה לשמוע על זה דווקא. זה מענין אותי.

לא, אני לא יודע אם כדאי להיכנס לזה, זה לא הנושא שעומד על הפרק ולא הייתי נכנס לזה. תודה רבה לך, גברתי.

באיזה שלב התכנית נמצאת?

התכנית נמצאת כרגע בשלב של ועדות היגוי. אנחנו עוד לא - -

היא עוד לא מופקדת?

לא, התכנית של התת"ל 31, של כבישה חוף, נמצאת כרגע בהשגות הוועדות המחוזיות, השגות הציבור. למעשה, הוועדה המחוזית, שזו אינסטנציה - -

לא, בהתנגדויות.

כן, בהתנגדויות. הוועדה המחוזית למעשה דנה וקיבלה החלטה. היא קיבלה החלטה שתומכת בהסטת הכביש, עם אפשרות לשיפורים גיאומטריים מסוימים כדי שבאמת העקומה הזאת לא תהיה עקומה מסוכנת.

מה מעמדם של התושבים במקרה הזה?

לשאלתך: התכנית הזאת היא כולה במסגרת ועדת היגוי בין-משרדית שכוללת את משרדי הממשלה, כוללת את הרשויות הגובלות. כרמל הוזמן לישיבות האלה וימשיך להיות מוזמן לישיבות, הוא מייצג את הציבור. יש לנו ועדה נוספת שאמורה להתכנס בקרוב ובנוסף לזה, היא לוותה בשיתוף ציבור. אנחנו לא ידענו על הדיון הזה בכנסת, זה תוכנן מראש. אתמול התקיים דיון שמשתף את בית חנניה והפצנו את זה גם למעגן מיכאל. אתמול היה דיון מאד סוער במסגרת דיון של שיתוף ציבור שאנחנו עושים בכל היישובים האלה. הם הביעו התנגדות נחרצת - -

תושבי בית חנניה הופיעו שם?

תושבי בית חנניה היו הרוב, הם הופיעו בהמוניהם, הם באו באוטובוס וקיבלו את מלוא זכות הדיבור.

ו....

אנחנו מבינים את המצוקה שלהם. אנחנו חושבים שמקצועית ועניינית המהלך שאנחנו עושים הוא מהלך נכון ומוצדק, ואנחנו עושים את זה בישובים אחרים גם, בישובים יהודיים וגם בישובים של המגזר הערבי. אין לנו שום אג'נדה של לקדם ישוב במגזר הערבי, אין לנו שום אג'נדה של תעדוף של ישובים על פני ישובים אחרים. אני באה ממנהל התכנון. אנחנו מסתכלים על המדינה ועל כל תכנון בהיבט מרחבי, בהיבט רחב מאד ואנחנו לא מסתכלים בהיבט מאד מצומצם וקנייני. אלה התשובות.

תודה רבה. למען הסדר הטוב, אני מבקש כרגע נציגות של תושבי בית חנניה, תחליטו ביניכם מי ידבר.

אנחנו רוצים לדבר שניים.

חברי הכנסת, אני אשמע חבר כנסת אחד ואחד מהתושבים. ראשון הדוברים מחברי הכנסת יהיה חבר הכנסת באסל גטאס. בבקשה אדוני.

איך שאני רואה את הדברים, יש שתי סוגיות שהן מתכנסות לענין אחד: ענין התוואי של הכביש המהיר מספר 2, וענין תחום השיפוט והצרכים והפיתוח של ג’סר א-זרקא. תראו רבותי, אין כמעט כפר או ישוב ערבי שלא היה בסיטואציה הזאת. אין. הוא דיבר על כפר קרע, אין. כביש 6, שאמרת שהוא כאילו הציל את המדינה, תפוס אותו מכפר קאסם ועד כפר קרע בצפון, אין ישוב ערבי שלא לקח ממנו אדמות על חשבון שטח חקלאי, שטח שאנשים התפרנסו ממנו, ובסיסים צבאיים, איפה שאתם לא מסתובבים בארץ, הישובים הערבים על מה שנשאר מהאדמה שלהם. לא מדברים על 48 ו-50 ו-60. על שארית האדמה אין כביש שלא נסלל בצפון או בסיס צבאי או רפא"ל או מישהו שלא לקח מהאדמות. טוב שתרגישו מה הרגשנו כל הזמן בכל המקומות. וואלה, לבי אתכם. אני חושב שאתם צריכים לשכלל במקום לבוא בטענות כאילו שג’סר היא האשמה, אתם צריכים לשכלל את הדרישות שלכם. אנחנו, במאבקים הציבוריים ארוכי הטווח יכולים ללמד אתכם קצת ולתת לכם כמה טיפים איך להגן על האדמה ואיך לצאת קצת עם רעיונות להתחדשות עירוניות בתוך המשבר הקיים שאתם סובלים ממנו - -

עזוב, אל תקלקל אותם.

לא, אני לא מדבר בציניות. בכביש 6 הלכנו ישוב ישוב והוקמו ועדות ודובר עם מנהל מקרקעי ישראל על פיצוי בקרקע. תבקשו גם פה פיצוי בקרקע. זה מה שחשוב מבחינתו, מבחינת ג’סר, שכל מה שמוצע כאן כאילו פתרון לבעיית ג’סר, זה לא פתרון. אני מסכים אתכם, ה-290 דונם שיצורפו לשטח השיפוט של ג’סר א-זרקא, זה לא פותר את הבעיה. אני כן מחכה לראות, מנהל התכנון, מה תכנית המתאר של ג’סר א-זרקא ומה הצרכים של ג’סר א-זרקא ל-2030. זה מתבטא באדמות ובכל התשתיות הנדרשות.
אבל פעם אחת ולתמיד, רבותי, ואני מדבר ממש לענין נושא הבניה לגובה. אתם משתמשים בזה כאילו כל פעם שאתם מתווכחים אתנו, שולפים את הענין. תבנו לגובה, תלכו תבנו לגובה. באום אל פאחם תבנו לגובה, בנצרת תבנו לגובה. אמרתי לאלי ישי: תפסיק להשתמש במנטרה הזאת - -

למה?

אני אומר לך למה: אדוני, אני שם לך טבלה, אתה מבין מספרים, אתה ראש מועצה אזורית. אני אומר לך: הנה, הגברת נקבה במספר. אני מביא לך את כל הישובים במדינה, כולם, ללא יוצא מן הכלל, איך נמדדת הצפיפות? נפשות לקילומטר מרובע שטח עירוני, נכון? אני לא מוסיף שטחי בר ויער. שטח בתוך הקו הכחול. אני אומר לך, כל הישובים הערביים, כולם, ללא יוצא מהכלל, צפיפות הדיור בהם יותר גבוהה מהעיר הכי צפופה בישראל. עשיתי מחקר. אני אומר לך, ראמה, שהוא ישוב שלי בגליל, ב-1000 דונם גרים יותר מ-10,000 בני אדם, 1200 דונם. תחלק. באום אל פאחם השטח הרבה יותר צפוף. אין לנו התנגדות, אין לנו ב-DNA התנגדות - -

וכמה קומות מותר באום אל פאחם, כמה קומות? 4.

הצעירים של ראמה היום קונים בכרמיאל וגרים בקומה 4,5,6. יש להם שטחים פתוחים, יש להם חניה, יש להם משחקיות. בנצרת, תלכו תבקרו בשכונת שנלר, קומות 4,5,6, קומות. נעשה תכנון ראוי ואנשים קנו דירות. הלוואי והיו בונים לנו בתוך הישובים הערביים שכונות כמו שכונות בכרמיאל.

מה אדוני מציע בנושא שעומד על סדר היום?

צריך 20 קומות.

כרמל, בבקשה. אדוני ראש המועצה, חבר הכנסת עפו אגבריה - -

אנחנו בעד.

אנחנו מוגבלים במספר - -

אדוני היושב ראש, התכנית נמצאת בשלב ההתנגדויות בוועדה המחוזית. זה מוסד תכנון - -

חברי הכנסת, אתם מפריעים לחבר שלכם.

זה מוסד תכנון שמטפל היום בתכנית הספציפית שמעוררת התנגדות. התושבים הגישו את ההתנגדויות שלהם, ההתנגדויות שלהם נדונו או יידונו. מחכים. לוועדת הפנים, אני לא רואה בשלב הזה, בתקופה הזאת, אין עילה להתערב או להביע דעה.

תודה רבה. מי מדבר מבית חנניה?

אנוכי.

ראובן, בבקשה.

קודם כל, אני רוצה לומר לחבריי, אנשי ג’סר א-זרקא ולחברי הכנסת: תודה לכם שאתם מארחים אותנו ושומעים את בעיותינו ואנשי ג’סר א-זרקא, וחברי הכנסת הערביים. אני איש בית חנניה, שמי ראובן ברקו. אני באמת חושב שזה מעמד שמכבד את המדינה שדנים במקום דמוקרטי כזה בסוגיה נפיצה כזאת, ואני גאה בכנסת שמארחת אותנו ונותנת לנו הזדמנות לדון בזה בפורום כזה מכובד. לאנשי ג’סר א-זרקא אני אומר: איש ממתכנני משרד הפנים לא יצליח להרוס את השכנות הטובה שיש בינינו, גם אם יהפכו את האדמה הזאת אלף פעם. ולך, יושב ראש הפורום הנכבד ולקהל הקודש הזה אני אומר: באין חזון יפרע עם. השר אלי ישי, כיוון שהזכרת אותו, כתב לפקידיו - -

- - -

עז אל דין עמאש, ראש המועצה, בבקשה ממך. תאפשר לו.

עכשיו תקשיב: אני אומר את זה שוב: השר אלי ישי, במכתב מפורש - -

תאמין לי, אם אני לא הייתי יושב ראש, השם "אלי ישי" לא היה עולה.

זה לא נכון, הוא היה שר הפנים.

הוא הזכיר את מבקר המדינה נגד אלי ישי וכולי, אני משיב לך ואומר לך: מה זה "באין חזון יפרע עם"? כאשר שר שועה בממשלת ישראל, מורה לפקידיו שלא תהינו להזיז את הכביש הזה, תשאירו את הכפר על מכונו ותפתרו את בעיותיו באמצעות בנייה לגובה, זה במקרה השר אלי ישי, מה לעשות? זה לא בגלל שאתה, כבודך, יושב ראש המועצה הזאת אלא בגלל שהשר אלי ישי הנחה את פקידיו. אנחנו ממלכת פקידים וגוי קדוש. יושבים שרים פה, בעם הזה, ונותנים הוראות לפקידיהם הקטנים, הגמדים האלה - -

לא, לא. רגע, אדוני. יש גבול לכל דבר. אל תפגע בפקידים העושים מלאכתם - -

אני הייתי פקיד בשירות המדינה הרבה שנים. אני חוזר בי, אני מתנצל. אני מתנצל בפניכם. - - נותן הוראה לפקידיו המכובדים מאד ואומר להם: אל תעשו כך והם עושים כך, אני רואה בזה בעיה שהיא מסימני השעה. ממש. עכשיו לעצם הענין: מישהו החליט שיש תאונות דרכים בכביש 2. החליט להרחיב אותו לצמצם את עקומותיו. יש מונח משפטי שנקרא: הפרה בסיסית. כאשר יש לך איזו כוונה. אני הייתי איש צבא. אומרים לך: סע ישר ואתה נוסע עקום, אתה הפרת את הפקודה. מישהו נתן הוראה לעשות כביש ישר, ליישר את עקומותיו ולהרחיב אותו, באים האנשים הנכבדים הללו, מהמיית לבבם משנים את הכביש. זה לא רק הפרה של דברי השר הממונה, זה גם הפרה של תכניות המתאר הארצית והמקומית, המחוזית, שאומרת להם: כך עשו. הם הפרו את הדברים האלה. התוצאה של הדבר הזה, מעבר לכך שהאווירה הזאת נעכרה, לצערי, הם לא נתנו פתרון לחוליי הכפר שמהלכים עלינו אימים על הפצצה הנוראה. קודם כל, גם כפר ערבי וכפר ישראלי, - -

אל תגזים. מה זה פצצה?

הוא אומר.

הוא אומר שהמצב יכול להתפוצץ. זה לא איום עליך.

אנחנו לא מפחדים מאינתיפאדות. אל תספר לנו על פצצות. כבודו, פצצות לא ירתיעו אותנו.

גם לזה הוא התכוון. מספיק להגזים.

חבר הכנסת אגבאריה, מה שהוא אומר שהמצב היום בג’סר א-זרקא נפיץ בגלל כל המצוקות. זה מה שהוא אומר.

אבל זה לא איום עליו.

הוא אומר שהמצב בתוך ג’סר א-זרקא הוא נפיץ בשל כל הדברים שישנם.

הבעיה החברתית מספר 1 זה צפיפות דיור, זה חומר נפץ. אל תגיד ככה.

המנהיגות שלכם - -

אתה סכסכת בין שני ישובים. אתה משחק אותה בגדול. הם מבינים אותך כבר, סלע. סכסכת בין ג’סר לבית חנניה.

עד כאן.

הוא לא סכסך.

משחק אותה אתה. ב-4 עיניים מה אתה אומר לי?

עז אל דין, אני מבקש ממך להפסיק עם הצעקות. תעשה לי טובה, אני מבקש ממך. את הסכסוך ביניכם תעשו בחוץ ולא פה.

תסתכל, מכרת את השכנים הטובים שלי.

חרף הצעקות - -

עז אל דין, אני מבקש ממך. תרגע, זה לא ראוי ולא מכובד לך, כראש מועצה, מה שאתה עושה פה. אני מבקש ממך. באמת, ראשי המועצות, אתם לא שומרים על כבודכם. אל תצפו שאני אשמור על כבודכם.

קראת להם גמדים?

אזרח רוצה לדבר, תאפשר לו. אתה ראש מועצה, יש לך מספיק פורומוים.

הוא לא תושב בית חנניה, הוא לא גר בבית חנניה.

זה לא נכון. הוא תושב בית חנניה, הוא בעל נחלה.

כרגע, לצורך הענין הזה, הוא מייצג את בית חנניה.

נכון שהרבה שנים לא הייתי בבית חנניה כי שרתי את המדינה. באשמה הזו אני מודה ואני גאה בה.

בבקשה אדוני.

חרף ההצקות האלה, אני רוצה לומר לעז אל דין, ואני אומר את זה בפורום מחייב: אני מכיר את עז אל דין וחבורתו, אנחנו פחות או יותר בני אותו גיל, שחינו יחד בנחל התנינים עירומים למעט תחתונים. אין בינינו שום דבר. היינו שוחים יחד ג’סר א-זרקא ובית חנניה בנחל התנינים. האמן לי, כל העולם יתפוצץ סביבנו ואנחנו שמרנו ועד היום שומרים על שכנות טובה. אנחנו שני כפרים שהם מודל.

אתה טועה. לך תשמע מה אומרים הצעירים היום.

אני טועה? אנחנו מודל לדו-קיום. אני גאה בזה ואני אומר - -

- - -

תיכנס לג’סר א-זרקא ותראה את הצעירים שם - -

איפה הילדים שלך משחקים כדורגל היום? כדורגל וטניס משחקים בבית חנניה.

כי אין להם מגרש אז הם באים לבית חנניה.

בנו לך מגרש, איך הוא נראה המגרש שלך? עשו לך מגרש, איך הוא נראה. החברה לפיתוח קיסריה תרמה לך מגרש במיליונים. תראה איך הוא נראה היום. בגללך, בגלל הניהול שלך, איך שאתה מנהל את הכפר. הביוב שלך זורם - -

יורם, אתה לא תורם לדיון.

3 שנים הביוב שלו זורם למרות שיש לו מערכת ביוב חדשה והיא זורמת לנחלים. כן עז אל דין, אתה אשם, לא הכפר. אתה אשם בניהול הכפר. אתה אשם בחינוך, אתה אשם בהכל.

- - מה שכתבתם לעיתונות.

עז אל דין, אני אוציא אותך החוצה. פעם אחרונה שאני מזהיר אותך.

אתה 12 שנה ראש מועצה.

יורם, עוד הפרעה אחת ושניכם יוצאים החוצה.

- - מה שנוצר בעצם, אם אני חוזר לענייננו, נוצר מצב שהכביש העקום הזה, אם אתה מחשב את כמות הקרקעות שנלקחות מאתנו, מוריד מהן את התשתיות ומתעלם מהרס העתיקות, שבא לכאן איש העתיקות, ומתעלם מהרס הנוף החקלאי שמוזכר כסייג ברור בתכנית רמת הנדיב, ואתה מתעלם מזה שמי התהום יזדהמו ואתה מתעלם מזה שהון עתק של אוצר המדינה, שהיה צריך לשמש זקנים וילדים במערכות חינוך שחסרות, כל זה יושקע בפיל לבן ענקי, שיסתובב במין עקמומית שמסכנת את התנועה, שהיא מנוגדת לכוונת המתכנן, בניכוי כל המגרעות האיומות האלה, אתה תקבל פיסת קרקע שבחשבונות מקסימאליים לא מספיקה יותר מאשר ל-450 יחידות דיור, וגם אלה, מי שיבנה אותן יצטרך להיות מיליונר שהלבטים בעלויות בין הרצליה פיתוח לג’סר א-זרקא יובילו אותו להרצליה פיתוח. זאת אומרת, מי שיצטרך לקנות חתיכת אדמה במיליון שקל, חצי דונם או משהו כזה, יעדיף לעבור להרצליה פיתוח, ואני מסכים אתו.

עכשיו לענין ג’סר א-זרקא בפילוסופיה של הפתרונות. זה נוגע אלינו, לכן אני מדבר - -

אני חושב שזה לא שייך לענין. מה שעומד על סדר היום זה אותו קטע כביש שכרגע נלקח מכם לטובת הגשר. חבל שאתם גולשים לתוך ג’סר א-זרקא. זה לא עומד היום על הפרק.

אנחנו בעצם נמצאים בסיטואציה שאנחנו אמורים לא להתייחס לסיבות ולמחוללי ההסטה הזאת של הכביש. מהם מחוללי ההסטה של הכביש? הם אינם תעבורתיים, ריבונו של עולם. מישהו הרשה לעצמו וניכס לעצמו את הפררוגטיבה להתייחס למצב הסוציו-אקונומי של ג’סר א-זרקא, שכל מומחיותו היא בענייני תחבורה. הם החליטו ועשו סקרים, הם דיברו עם ערבים אחרים מאלה שאני דיברתי. הערבים שאני דיברתי טוענים שהם רוצים לבנות לגובה. מבינים שלפעמים כפר נגמר וצריך לעבור לכפר קרע, וחלקם באמת עושים זאת. הם קונים שם אדמה. כאן אנשים חיים בפרדיגמה שערביי ג’סר א-זרקא זה חיות מוזרות, חס וחלילה, שקושרות כבשים בתוך הקומה הראשונה. הם עשו להם כזאת העלבה באישיות של האדם הערבי מג’סר א-זרקא, כאילו זה בן אדם מפגר ועלוב. כפרי הערבים אינם אמורים לקלוט את האנשים הנחותים האלה, ואני מצטט. אז כשאני מספר שאני שוחה אתו בים, בוואדי ג’סר א-זרקא, ואני מתייחס לזה כעובדה סוציו-אקונומית שאנחנו חברים, ואחד האלופים בכדורגל גדל אצלנו, על המגרש בבית חנניה. אני אומר שהוא היה יכול לבנות בית ספר ב-3 קומות, ואני אומר שהוא היה צריך לטפח את המתנ"ס שלו, ואני אומר שהוא היה צריך לעשות קודם כל סדר בבית ואחרי זה לבוא ולקחת אדמה של מישהו אחר.

התחלתי את דברי ב"באין חזון יפרע עם". אני סבור שאנחנו מדינה, ואני אומר את זה שלו היתה אור עקיבא רוצה את האדמה שלי, הייתי בא לפה ומתנפץ על הדלתות של הכנסת באותה אלימות. אני לא מסכים שיגעו באדמה הזאת גם אנשי ג’סר א-זרקא, גם אור עקיבא וגם זכרון. אף אחד. "באין חזון יפרע עם" משום שיתרות האדמה החקלאית שלנו, זה גודל קבוע ההולך ומתכלה. כרישי נדל"ן אוכלים אותנו ואנחנו צריכים לשמור. זה יהיה המלפפון של הדור הבא או הבננות שאריה מגדל. ולכן, אני מציע לחבריי מג’סר א-זרקא, אני גם אמרתי את זה לעז אל דין אלף פעמים והזמנתי את עצמי אליו והוא הסכים לקבל אותי וכל פעם הוא ביטל, לצערי. בואו נלך יחד. - -

עד שהתחילה ההתנגדות שלך.

- - אני חושב שכאשר השכן שלך רעב וממורמר, רע לך. אני לא מתייחס אליו כאילו שהוא זר לי, הוא שכן שלי. בא נפתור את הבעיה, בא נחפש פתרונות. גם כפר ערבי, הם אומרים לי: זה פצצה. את הפצצה אתה מגדיל? מורסה אתה מגדיל או שאתה מנקז? קח את האנשים שאתה חושב שצריך לתת להם הזדמנות נוספת ותוציא אותם מהג'ורה. תודה.

אז אתה רוצה לחנוק את הפצצה?

לא, אני חושב שצריך - - ויש אדמות מדינה על הר. שם לא גדל בננות ואפילו לא פלפל. שם גדל רק אבן, ואני לא רוצה לפנטז פה מה אפשר לעשות עם זה, אפרופו פצצות. אני מציע, חברים יקרים, תעזבו את האדמות של בית חנניה. אבא שלי ייסד את המושב, אבא שלו, ניצולי שואה. אני לא מסכן. אני נלחם במה שאני מאמין בו. אנחנו צריכים להמשיך לעבד את האדמות האלה ואנחנו צריכים כולנו להתגייס ולמצוא פתרונות אחרים לכפר, בניה לגובה, הסטת זוגות צעירים למקומות עם סיכוי. ואני מציע למשרד התחבורה להתעסק בתחבורה ולהפסיק לעשות שאלונים סוציו-אקונומיים ולדבר עם הערבים שלהם. אמור לי, זה כמו אנטישמיות. אם תרביץ ליהודי שלי אני ארביץ ליהודי שלך. חבר'ה, האמת היא אחת: אני מסתובב בג’סר א-זרקא ואני יודע. אומרים לי אנשים: תנו לנו לבנות לגבוה. אנחנו קונים גם אדמות במקומות אחרים - -

- - במטע של אריה, היא לא מעובדת.

עז אל דין, אני מבקש ממך.

זה לא נכון. האדמה מעובדת, אני מעבד אותה.

הוא מטעה אתכם.

למה אתה אומר שהיא לא מעובדת?

משפט אחרון: רבותי, אם הייתי עם קצת אינטגריטי מהחברים האלה שיושבים פה, ואני מאד מכבד אותם, הייתי אומר לאנשים האלה שאוצר המדינה יקר להם: אתם יודעים מה ההבדל? ויש לי פה אנשי מקצוע, שאני מקווה שכבודו ייתן להם את זכות הדיבור. יש לי פה ארכיטקט ועורך דין, שיסבירו לכם את המשמעויות הרות האסון - -

שיבקשו את רשות הדיבור, הם עוד לא ביקשו.

- - אבל אני אקצר ואומר לכם: לו היו אנשים יושבים עם קומפיוטר קטן ומבינים שכביש שיושב על תשתית כורכר קיימת, שמרחיבים אותו, זה עונה למשימה הלאומית, שזה תכנית תשתיות לאומיות, ופתרון של משאבים, רבע מהמחיר של הפיל מטורלל הזה היו נותנים לג’סר א-זרקא, היו רואים את הכפר הערבי הכי יפה במזרח התיכון. זה כפר שיש לו סיכויים, שיש לו ים, שיש לו דייג, שיש לו תיירות. רבע מהסכום הזה. במקום זה, הם תוקעים פיל בטון באדמה חקלאית, ביצתית. שום דבר טוב לא ייצא מזה. אפס יתרות קרקע לבעיות הכפר והמון מכות בראש לעם ישראל.

תודה רבה אדוני, אני מודה לך. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה אדוני.

סליחה, לפני כן שאלה לחברת הכנסת שקד.

יש לי שאלה אליך: האם נבדקה אפשרות של "פינוי פיצוי" ובניה לגובה של בתים פרטיים בג’סר א-זרקא?

המנגנון הזה של "פינוי בינוי" - -

תעני על השאלה - -

סליחה, אל תטיף לי איך לענות, עם כל הכבוד. המנגנון הזה של "פינוי-בינוי" הוא לא מנגנון שמתאים לכל מקום - -

מי קבע את זה? זה של אמא שלך?

מה זאת אומרת? עשו לי את זה ליד הבית, בתל אביב.

רבותי, היא שאלה שאלה.

זאת גזענות - -

קודם כל, זה קרקעות פרטיות וזה מאד מורכב להתחיל לפנות קרקע פרטית.

זאת גזענות.

דבר שני, את צריכה ערכי קרקע מסוימים כדי שאפשר יהיה להכפיל כי את לא יכולה לעשות "פינוי בינוי" ולבנות בדיוק את אותן זכויות. את חייבת לתת זכויות שהן בשמיים, שהן לא מתאימות תכנונית לאזור הזה.

מה זאת אומרת? יש שם בתים פרטיים ואפשר לבנות שם לגובה ולתת, כמובן, לבעלי הבתים. אז שהמדינה תרכוש את - -

- - -

- - למה תל אביב כן ולא ג’סר א-זרקא?

כי בתל אביב ערכי הקרקע עם פי 100 מערכי הקרקע של ג’סר.

אז אל אחת כמה וכמה.

לא, את לא יכולה כי לפנות בנין בג’סר... קודם כל, זה מורכב.

לא, בתל אביב אפשר ובג’סר אי אפשר.

עכשיו, אני יכולה לתת פי 10 זכויות בניה על כל יחידה שאת מפנה. יש מכפילים ויש נורמה מסוימת של משרד השיכון. הוא מכיר את זה ויודע ועובד מול זה. אין לזה היתכנות כלכלית, זה לא יקרה בחיים. אין לזה שום היתכנות כלכלית.

טוב, אז אני אפנה את השאלה לשר השיכון ואני אבדוק את זה. אז בענין התשתיות יש לי שאלה: האם המשפחות ברובן הגדול משלמות ארנונה?

כן.

מה זה שייך לענין?

בוודאי שזה שייך, זה ענין של התשתיות.

- - זכיתי בשני מיליון שקל מענק מותנה.

אפילו אל תענה, זה לא לענין, זה לא רלוונטי.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה, בבקשה.

כבוד היושב ראש, אני תושב המקום או האזור ואני מכיר את ג’סר א-זרקא, ואני מכיר את המצוקות של הישוב, יש לי קרובי משפחה שם. העוזר שלי הוא מג’סר א-זרקא ופעם פעמיים בשבוע אני מגיע ליישוב ג’סר א-זרקא. אני מכיר את ראש המועצה. האמת, המצוקה היא קשה מאד. אני מסתובב בארץ בישובים ערבים רבים. ג’סר א-זרקא הוא הישוב עם המצב הקשה ביותר שאני יכול לתאר לעצמי.

למה? ממה זה נובע?

יש לכך סיבות רבות, אני לא רוצה להיכנס אליהן למה המצב ככה ולמה ההזנחה כזאת ומה המצב. יש סיבות רבות. אבל התוצאה, השורה התחתונה, היא שהמצב קשה ולא מקבל טיפול. הממשלה לא תומכת בו, הצפיפות נוראית. מצב הדיור של האנשים, באיזה תנאים הם חיים, הצפיפות בחדר, בבית. המצב הוא לא מתאים למאה ה-21. אני קורא לחברי הכנסת שמדברים כאן לבוא לבקר ולהסתובב בכפר ולראות אנשים. דרך אגב, זה ישוב שאנשים עובדים בו. בג’סר א-זרקא, דרך אגב, אנשים לא יודעים, אחוז עבודת הנשים מהגבוהים בארץ. - -

35% - -

- - אנשים עובדים, אנשים רוצים לעבוד. זה לא בטלנים ונסמכים על זה אלא אנשים עובדים כשיש עבודה וצריך לפתח את הישוב הזה. ישנן אפשרויות, יש מצב. הכפר מתחיל להתפתח לאט לאט מבחינת לימודים, מבחינת בתי ספר, ויש רצון של המועצה לקדם. אין חולקים על כך. אתה תביא את המומחה עיוור הצבעים, תביא מומחה מהונג קונג, תראה לו את המקום הזה ותגיד לו מה צריך לעשות, לא הגברת שדיברה כאן, שאני לא זוכר את השם שלה. תביא מומחה מסרילנקה, מאיפה שתביא, תצלם את המצב והוא יגיד לך: זה בלתי אפשרי, צריך לשנות. זו הדעה המקצועית בעצם.

כולם מסכימים עם זה.

לכן, הדעת נותנת שנסכים כאן, בואו נלך דרגה דרגה: דבר ראשון, יש צורך בהרחבת היישוב.

חברות הכנסת, הדו שיח שלכן מפריע.

- - לכן אני פועל, תושבי ונציגי חוף הכרמל. אני לא אתחיל להתווכח אם יש או אין צורך. לפני שאתה מדבר, אתה לא רוצה שיהיה בבית חנניה, אני מבין אתכם אבל אל תטענו את הטענה שאין צורך בהרחבת היישוב. יש בה משהו לא תמים ומשהו שמתעמר בתושבי ג’סר א-זרקא ומתעלם מצרכיהם האנושיים של בני אדם, של אזרחים. לפני שאתם מדברים, יש צורך. קודם כל נכיר בצורך. כל מומחה בעולם יגיד לך שיש צורך. כל אדם ישר שיש לו מינימום של יושרה, של הגינות, זה לא הגון להגיד ככה. אני לא רוצה להשתמש במלים אחרות - -

ההרחבה הזאת זה אקמול. זה אקמול קטן.

נכון, אז תתנו יותר. מה אתם רוצים שאנשים יעשו? תגרש את האנשים, תגיד להם: תלכו?

אני אמרתי לבת שלי: תלכי. הבת שלי לא גרה אתי במושב. גם הבן שלי נסע - -

גם הילדים שלנו, לא כולם חוזרים לבית חנניה.

אז מה לעשות? או לגרש, או להתאייד, או להתעלם?

חברת הכנסת, יש מקומות אחרים לגור בהם. כמו שהילדים שלנו, לא כולם חוזרים - -

הדיון הזה הוא דיון נדיר מאד. אני הייתי בעשרות ישיבות של ועדת הפנים שדנה - -

חברת הכנסת חנין זועבי, בקשה.

- - אני הייתי בעשרות ישיבות של ועדת הפנים, שתמיד המצב הפוך. לוקחים אדמות מישובים ערבים. תמיד ככה, תמיד. פעם ראשונה שיש הצעה כזאת, שדרך אגב, אני לא רוצה עכשיו להיכנס לזה אבל הזכרתם את כפר קרע. כפר קרע היתה לפני 48 28,000 דונם. היום אנחנו 7,500. לקחו מאתנו 20,000 דונם.

מה קרה ב-48?

היתה נכבה ואתם הפקעתם את הקרקעות. אנחנו, תושבי ואזרחי המדינה - -

מישהו פתח במלחמה והפסיד.

לא, לא. האדמות נלקחו, מר פייגלין.

הפסדנו ואנחנו עכשיו רוצים לחיות במולדת שלנו. עכשיו רוצים מדינה דמוקרטית ושוויונית.

- - -

תגידו תודה שנתנו לכם מהמולדת שלנו.

בטח מולדת שלנו. זה גם המולדת שלך עכשיו.

המולדת שלי או שלך? צריך להחליט.

אבל לא מדינה שמרחיבה רק ליהודים.

אני לא ראיתי שבאום אל פאחם גרים יהודים בארמונות.

ואין ערבים בבית חנניה, ואין ערבים במעגן מיכאל - -

חברת הכנסת זועבי, תאפשרי לחבר הכנסת זחאלקה לסיים את דבריו.

- - -

חברת הכנסת זועבי, אני מבקש ממך.

האדמות שלנו לא נכבשו בכוח הטנקים אלא בכוח חקיקות של הפקעות קרקעות. אדמה הופקעה מאתנו. כלומר, זה לא מה שקרה ב-48, ההפקעה היתה בשנות ה-50 וה-60. גם ג’סר א-זרקא. עכשיו מנסים לתקן - -

מה אדוני מציע?

האדמות מעולם לא היו שלהם.

- - -

הביצה היתה שלך?

10,000 דונם - -

3 משפחות היתה ג’סר א-זרקא. אני נולדתי במקום.

למה לא גירשתם אותם?

חיינו איתם בשלום, בכיף. עד היום אנחנו חיים בסימביוזה ואוהבים אחד את השני.

זה מה שאת אומרת. - -

חברת הכנסת זועבי, אל תפריעי.

חברים, קודם כל, האניטרס שלכם שג’סר א-זרקא תהיה במצב סוציו-אקונומי טוב. תאמין לי, לא האינטרס שלכם אלא גם של הילדים והנכדים שלכם. לא יכול להיות שהם יחיו בגיהינום ואתם תחיו בגן עדן. זה לא יקרה פשוט, זה בלתי אפשרי. אני לא מבין את הקלות שבה אתם אומרים לא לתת להם. אז מה אתם רוצים שיעשו?

- - -

אני אומר לך, תקשיב לי עכשיו: אין בישובים הערביים, מסיבות שונות שאני לא רוצה להיכנס אליהם, אין מעברים מכפר לכפר, נדיר מאד. למה? יש סיבות. כי הישובים האחרים לא אטרקטיביים. בשביל שאם יעבור מעיר לכפר, הוא צריך אטרקטיביות, משהו אטרקטיבי.

זה האבסורד הכי גדול ששמעתי בדיון הזה.

- - אז אני אומר דבר אחד: היום האפשרויות להרחבת הישוב, או שאתה מרחיב אותם מערבה, לעבר הים, תחברו את ג’סר א-זרקא לים, בבקשה.

אנחנו מוכנים.

לא אתם. יש מי שמסכים לזה?

כן.

אף אחד לא מסכים. לא אתם, המתכננים לא מסכימים, הם יגידו לך שזה לא טוב. זה בלתי אפשרי. הפתרון היחיד שמוצע כאן - -

אנחנו מרחיבים גם במערב, רק למען העובדות הנכונות. ההרחבה היא גם - -

אני מתפלא עליכם, אתם אנשי מקצוע, לא להתערב בדיון הזה.

אני קורא לוועדה לכבד את החלטת גורמי המקצוע. דרך אגב, השר אלי ישי לא מתכנן ואם רשויות התכנון עשו את זה, זה עבודה מקצועית שלהם. הם לא נכנעו ללחץ פוליטי בענין הזה ולכן, צריך לכבד אותם על זה.

אדוני אני מודה לך. אני מבקש מחבר הכנסת - -

דרך אגב, אני בא לשם ולא ראיתי שיש חקלאות בכלל שם.

אני מזמין אותך, יש לי שם מטע בננות.

אני מכיר את האדמה, אני מעבד אותה כבר 50 שנה. אני מעבד אותו כל שנה. השטח כל שנה זרוע.

הנה, קח תמונות.

עז אל דין, לפחות אל תשקר.

תפסיק לאסוף זבל אצלך בכפר. יהיה לך - -

צא החוצה בבקשה. תירגעו שניכם בחוץ ותוכלו להיכנס.

אני אראה לך את התמונות.

משקרים את הוועדה פה.

חבר הכנסת פייגלין, בבקשה אדוני.

טוב, אני רוצה לומר את האמת, כי עד עכשיו לא נאמרה פה האמת וגם אתמול לא נאמרה האמת בדיון שהיה במליאה. תראה, אדוני היושב ראש, כשבא אלי אורח הביתה אני מכבד אותו מאד ונותן לו כל מה שאני רק יכול שירגיש טוב. וכשאנחנו מבינים מי המארח ומי האורח, הכל בסדר ואז אפשר לתת לג’סר א-זרקא את מה שמגיע לה ולבדואים בנגב את מה שמגיע להם, והכל בסדר. אין לי שום דבר כבני אדם לא נגד ערבים או בדואים או כל זר אחר.

מי האורח? אנחנו או אתם?

או, יפה. הסבירה חברת הכנסת זועבי... אני חייב לומר שאני מקנא בחברי הכנסת הערבים - -

אתה צריך לקנא כי אנחנו תושבי הארץ. אנחנו ילידים. אתה, אני לא יודע מאיפה באת. מאיפה באת אתה?

לא אמרתי את זה בציניות, אמרתי את זה ברצינות. במקרה, הייתי כאן הרבה הרבה גם לפניך וגם לפני חנין זועבי באופן אישי אבל גם באופן לאומי, ואכנס לזה בהמשך.

לא, כי אתה אומר שאני אורח. אני לא הייתי מעלה את זה אלמלא אתה העלית את הנושא. אז טול קורה מבין עיניך.

אז השיח הזה זה המשך לתכנית פראוור לגירוש הבדואים?

כן, כן, גברתי.

אוקי, תודה.

תראו, אני מבין שההתנהגות שלכם כאן, בוועדה, היא המשך להתנהגות שלכם אתמול בערב. ברקע הדיון שמתנהל כאן, לא נמצאים זכויותיהם של תושבי ג’סר א-זרקא ואתמול לא היו זכויותיהם של תושבי הנגב הערבי. צודקים חברי הכנסת שקוראים להם ערבים, כנראה שהם יודעים על מה הם מדברים. ברקע הדיון עומדות זכויות לאומיות ולא זכויות אישיות. כשמדובר בזכויות אישיות, אני יכול לגמרי לתמוך בכם, להסכים אתכם. איפה שמגיע לכם, כבני אדם, מגיע לכם. כשמדובר בדיון לאומי, הבהירה את הענין בצורה המדויקת ביותר חברת הכנסת זועבי, גם בדיונים אחרים וגם עכשיו למעשה, שאומרת: זאת הארץ שלי. לא שלך, שלי. אני מוכנה להתחלק אתך. מה לעשות? כפית את עצמך עלי, אני מוכנה להתחלק אתך. זה מה שהיא אומרת.

חלוקה שוויונית בכל. בטח.

היא מוכנה עכשיו, לאור העובדה שכבשתי אותה, שכבשתי את ארצה, היא מוכנה להתחלק. ברקע הדיון, רבותי, בואו לא נרמה את עצמנו, עומד הענין הלאומי ולא הענין האישי. ולכן, אני לא מסכים אתך אדוני. אם הענין היה להעביר את הקרקע שלכם לכפר יהודי, הייתי תומך אם אכן חוות הדעת התכנונית היתה אומרת זאת. אבל לערבי אני לא תומך כי יש כאן מאבק לאומי, בוא נאמר את האמת.

חבר הכנסת פייגלין, אתה גזען. אתה יודע שאתה גזען?

חבר הכנסת זחאלקה, אל תפריע לו. הוא לא הפריע לך.

הוא אמר: אני מסכים שיעבירו ליהודים ולא לערבים. זה גזענות, זה עונה על ההגדרה של גזענות.

אני אומר לך את האמת. אתה יכול לכנות אותי בכל כינוי שאתה רוצה, לפחות אנחנו מדברים אמת.

אתה סתם גזען.

זאת דעה לגיטימית להיות גזען?

אתה יכול לכנות אותי בכל כינוי שאתה רוצה, אני אומר את האמת. ובמקרה - -

לא, אני לא מסכים. זה לא ראוי לחבר כנסת להגיד מה שהוא רוצה. אתה, אל תכנה אותו "גזען", עם כל הכבוד.

אם הוא אומר שהוא מוכן שזה יעבור לכפר ערבי ולא ליהודי, זו גזענות. אני אגיד את זה ואני מוכן להגיד את זה בוועדת האתיקה גם. זה מחמאה בשבילו כשאני אומר שהוא גזען.

אדוני היושב ראש, זה בסדר גמור, תן לו. אני בסך הכל אומר שאני חושב, והתכוונתי למה שאמרתי קודם לכן, שאני מקנא בחברי הכנסת הערבים כי הם אומרים את האמת בפנים. הגיע הזמן שגם היהודים יגידו את האמת בפנים. זאת הארץ שלנו ולא ארץ שלכם. אתם אורחים כאן, כל עוד אתם מבינים את המציאות הזאת מגיעות לכם כל זכויות האדם. ברגע שאתם גולשים אל מאבק לאומי, וזה מה שאתם עושים לאורך כל הדרך, לא מגיע לכם כלום. לא בג’סר א-זרקא ולא בשום מקום אחר. תודה.

תודה רבה, אדוני. אני מודה לך. מתכננת המחוז, ליאת פלד, בבקשה.

אני מתכננת מחוז חיפה. אני רוצה להתייחס בסך הכל לכמה נקודות תכנוניות שעלו כאן: ראשית, אני אומר שהתכנית להרחבת ג’סר עדין לא הגיעה למחוז. היא עדין נמצאת בשלבים של גיבוש שלה, כמו שאמרה כאן מיכל קודם. יש תהליך של שיתוף הציבור עם הישובים הגובלים, שהתקיים אתמול - -

שיתוף תהליך הציבור הסתיים או עדין לא?

הוא חלק אינהרנטי מתהליך גיבוש התכנית.

אני שואל אם עדין יש להם את האפשרות להופיע בפני הגורמים המקצועיים?

בוודאי. לאחר שהתכנית תוגש למוסדות התכנון ותחזור, היא מחויבת גם חייב להידון בוועדה מקומית חוף כרמל וישמעו המתנגדים לתכנית. זאת אומרת, התהליך התכנוני טרם הסתיים - -

סליחה, על סמך ניסיונך המקצועי, כאשר אותם מתנגדים מופיעים בפני הוועדות המקצועיות, היו כבר דברים מעולם שהשתנו דברים בעקבות ההתנגדות של התושבים או ששומעים כי צריך לשמוע אותם?

אנחנו כל יום משנים תכניות בגלל התנגדויות. כן אפשר לומר היום, שהתושבים, לפחות נציגות מוועדה מקומית חוף כרמל, היא שותפה בגיבוש תכנית המתאר גם אם היא לא מסכימה. מזמינים אותם באופן קבוע, שומעים וגם אנחנו מבינים את ההתנגדות של תושבי בית חנניה לתכנון על אדמות שלהם, זה מובן. אבל אם מסתכלים על הבעיות של ג’סר א-זרקא ומנסים לבחון את האפשרויות לפתרון הבעיות האלה בטווח רחוק ואת המגבלות התכנוניות שעוטפות אותם, וכאן אני עונה לכל מי ששאל קודם: מצפון לג’סר יש את נחל התנינים. מדרום לג’סר יש את החומה של קיסריה. ממזרח יש את כביש מספר 2 וממערב יש את הים.

ובריכות הדגים של מעגן מיכאל.

לפני בריכות הדגים, אדוני, עובר נחל התנינים.

- - -

תאפשרו לה להגיד את הדברים.

אני מבקשת להמשיך ולומר שאנחנו נמצאים באזור, במרחב כזה, שהוא כולו כפרי. המרחב שבו מצויה אותה נפת חדרה והתחום של חוף הכרמל, הוא מצוי באזור שהוא דליל, באזור שהוא כפרי, באזור שהאופי שלו הוא פסטורלי. ג’סר א-זרקא צריכה לייצר מצב שאנחנו מסתכלים קדימה, צריכים להסתכל על האיכויות שלה ולראות מה הפתרונות הכוללים לתכנון היישוב.
אנחנו מנסים היום לשלב בין כמה וכמה אינטרסים, אם זה אינטרס של שדרוג כביש מספר 2, שמתנהל במסגרת הות"ל בתכנית ת"תל 31 לבין תכנון של היישוב ג'סר א-זרקא שהפתרונות לו צריכים להיות יותר רחבים. השאלות כאן על "פינוי בינוי" וצפיפות יותר גבוהה נענו על ידי מיכל. מי שרוצה לשמוע לגבי "פינוי בינוי", הוא קורא בינתיים רק באזור המרכז, ואת זה רציתי להעלות.

- - -

אני מבקשת לענות לחברת הכנסת שקד, את שאלת קודם לגבי "פינוי בינוי". כמתכננת מחוז, אישרנו במחוז שלנו למעלה מ-20 תכניות של פינוי-בינוי במחוז חיפה שחל מחדרה צפונה, אף לא תכנית אחת מומשה. זה מאחר שערכי הקרקע במחוז שלנו, לצערי הרב, הם לא גבוהים ופינוי-בינוי קורה היום, לצערי, רק במטרופולין תל אביב, במחוז המרכז.

אז מישהו יקנה חלקת דונם במיליון שקל לפני שהוא בנה?

סליחה, אני לא הפרעתי לך. הרצון לעלות ל-10 ו-20 קומות ושוב, אני חוזרת למרחב הכפרי שבו אנחנו נמצאים. לא סתם אנחנו נמצאים בחוף כרמל. כמו שאנחנו בקיסריה מאד מנסים להקפיד על גובה מקסימאלי של בנין, בעתלית ובכל מיני מקומות אחרים ובמעגן מיכאל הסמוכים, כך גם בבית חנניה.

אבל לא באור עקיבא.

אור עקיבא היא לא חלק ממרחב חוף הכרמל.

10 מטר.

נכון. אור עקיבא היא עיר - -

זה חוק אחר. זה ג'ורג'יה וזאת אלבאמה.

אור עקיבא היא עיר, והיא לא שוכנת על חוף הים התיכון. היא לא שוכנת, אין לה חוף.

אני מבקשת להתייחס לכביש מס 2: נאמר כן שיוצרים עקומות שיוצרות בעיות בטיחותיות. נהפוך הוא. הכביש עומד בסטנדרטים מעולים של בטיחות, וכל הניסיונות של אנשים להציג כאילו הרחבה יוצרת בעיות בטיחותיות הן לא נכונות בעליל. אני גם רוצה ללכת להיסטוריה, חברים, וזה חשוב שתיקחו לתשומת לבכם: בהיסטוריה, כשסללו את כביש מספר 2 ידעו איפה להתחיל. כביש מספר 2, לכל אורכו, הוא לא ישר, "דוך", כמו כביש הסרגל. יש לו בטן בעתלית, שלקחו קצת קרקעות של אנשים שרצו שבעתיד יפותחו לפיתוח עירוני. יש בטן בקיסריה. איפה שרצו להרחיב הרחיבו בהרבה מאד רצון. הגענו לג’סר א-זרקא - -

לא על ביצה. יש כאן את המתכנן.

לא על אדמת ביצה.

גם ביצה. חברים, מתכננים גם על ביצות וגם בתוך ים ומעבירים כבישים גם בתוך ים. אנחנו יכולים למצוא הרבה מאד סיבות למה לא לעשות את זה. אנחנו צריכים כאן לנסות לעשות הפוך, לחשוב איך כן לנסות לפתור את הבעיות של ג’סר א-זרקא למהלך השנים הקרובות.
אנחנו נמצאים במהלכים של שתי תכניות חשובות: התכנית לג’סר ותכנית התת"ל. אני חושבת שצריך למצות את התהליכים התכנוניים ואחר כך, יש גופים אחרים שיכולים לטפל בענין הזה. מיצוי המהלכים התכנוניים הוא החשוב כי בתהליך הזה נמצאים גורמים מכל מיני אספקטים, מכל מיני נושאים, אם זה גורמי סביבה, אם זה גורמי תחבורה, אם זה אנשי משרד הפנים, משרד החקלאות. הוועדות הן אינטגרטיביות, הן לא מסתכלות בעיניים של בית חנניה או בעיניים של ג'סר בלבד. נהפוך הוא. הן רוחביות, את מתכללות ולכן, לדעתי, צריך לתת לתהליך התכנוני להגיע למיצוי וזאת הבמה.

תודה רבה, אני מודה לך. חברת הכנסת חנין זועבי.

תודה רבה. אני קודם כל רוצה להתוודות שכן, איך אנחנו מדברים וההרגשה שלנו היא הרגשה של ילידי הארץ. וכן, אנחנו לא מרגישים כמו אורחים ולא מרגישים כמו פליטים ולא מרגישים כמו נטל. וכן, את הכעס שלנו, חלק גדול מהכעס שלנו, זה שמתייחסים אלינו כאל אורחים, שמתייחסים אלינו כאל נתינים, שמתייחסים אלינו כאל פליטים. בזה אני מכירה אבל - -

אם היו מתייחסים אליך כאורחת לא הייתי חברת כנסת.

אם לא תשוטי על ספינה ולא היית משתפת פעולה, - - לא היו מתייחסים אליך ככה.

אתה מנשל אותי מהכל ואחר כך, אתה מכעיס אותי ואחר כך - -

איפה בעולם הערבי את יכולה לשבת ככה?

כרמל. דקה, רגע. חברתה כנסת זועבי, דקה.

- - -

אני מבקש, אל תיגררו, תנו לה להגיד את דבריה. יש לה משנה משלה, שתגיד. תגידי.

ועכשיו, לשאלה שלכם: את זה אני מודה גם שיש במדינה הזאת את החופש הזה לנשל אותי מהכל ואחר כך להגיד לי: תצעקי. כן, זה מה שיש לי. אתם מנשלים אותנו מהכל, מהאדמות ואפילו הזדמנויות בעבודה, בתעסוקה, משאבי טבע ומשאבים לא טבעיים ואחר כך, אני מודה גם, זה וידוי שלי, שאתם מנשלים אותנו מהכל אבל אחר כך אתם נותנים לנו לעשות משהו אחד: לצעוק. את זה אתם נותנים אבל אני לא אגיד לזה תודה.

ועוד 200,000 דונם בדרום.

אני רוצה פחות אידיאולוגיה, זה היה וידוי, ויותר מספרים וסטטיסטיקה ואם אני טועה, תתקנו אותי. שטח השיפוט של בית חנניה – 3370 דונם ל-700 נפשות, חברת הכנסת שקד.

אפשר לתקן אותך? זה שטח חקלאי, זה לא שטח מגורים. יש הבדל.

אמרתי שטח שיפוט, לא אמרתי בניה. זה שטח שיש ברשותכם. אם היה לנו שטח חקלאי והיינו במצוקה הזאת, היינו הופכים את השטח החקלאי לבניה.

שטח המגורים הוא 250 דונם.

- - עכשיו, שטח שיפוט, בסופו של דבר, אל תעוות עובדות, מספרים אני נותנת לך עכשיו. שטח שיפוט מעגן מיכאל – 6800 ל-1400 נפשות, חברת הכנסת איילת. ג'סר א-זרקא, תקשיבו: 1560 ל-13,000. פי 50. הישובים שמסביבה פי 50. תורידו את זה. אתה יודע, אין לי מספרים של שטח חקלאי, אני מוכנה. אני מורידה מזה ונשארים עם לפחות כמה כפרים של צפיפות. זה הנתונים. אתם לא מתנגדים לפתרון התכנוני הספציפי. לא, זה לא ההתנגדות שלכם. הייתם גם צריכים להיות כנים כמו שאנחנו כנים, ואנחנו כנים, כן. אתם מתנגדים לכל פתרון שמרחיב את ג'סר, בין אם זה כביש ואתם אמרתם את זה וזה בפרוטוקול, - -

לא נכון.

- - מה אתם אמרתם? אני מנסה לחדד את הנקודות שאני רוצה להציג. אתם אמרתם והצעתם את הפתרון היחידי שאתם מסכימים. העובדה ששעתיים וחצי לא הצעתם שום פתרון אחר. אתם אמרתם שהפתרון נמצא בתוך ג'סר א-זרקא. כלומר, יותר צפיפות.

ועכשיו, אני רוצה להגיד לך, אדוני - -

שמי ראובן ברקו.

- - ראובן, אני רוצה להגיד לך: מה זאת אומרת להיות בן אדם? להיות בן אדם, אני לא יודעת מה המספר ברשימה, להיות בן אדם זה להסכים ולבנות לגובה אבל להיות בן אדם זה לא להסכים לחיות בצפיפות - -

אבל בתל אביב חיים ככה, חנין.

- - זה לא להסכים לחנוק. עכשיו, מה עושה ג'סר א-זרקא בתכנית הזאת? מה השטח? אני שאלתי מה השטח שהם רוצים להגדיל וגם תתקנו אותי, כי לא נאמרו מספרים בשעתיים וחצי. 290 דונם שהם משטח השיפוט של הסביבה, הם פחות מ-1%, פחות מחצי אחוז מ-190,000 דונם שטח המועצה האזורית. 290. כל הדיון הזה על 0.02 - -

להיות בן אדם זה להיות על ה"מרמרה"...

הילדים שלנו משם. מהשייטת הילדים שלנו.

מה זה שייך? באמת נו. ראובן, מה זה שייך לענין?

היא רוצה ללמד אותי מה זה להיות בן אדם. את לא יכולה לעמוד במקום הזה. אין לך את הפררוגטיבה ללמד אותי איך זה להיות בן אדם.

- - להיות בן אדם זה שהשכנים הטובים שלך יחיו ברמה תת-אנושית. אתה אומר לי שג'סר א-זרקא תחיו בצפיפות - -

אתם מתייחסים לג'סר א-זרקא כאילו הם לא אנשים רגילים, הם לא יכולים לגור בקומות.

זה לא בכל המדדים תל אביב.

החיים - -

- -אני כמו תל אביב, מבקשים ממני להיות בתל אביב אז כל פתרון שיהיה, יהיה להרחיב את ג'סר א-זרקא. היא נמצאת במצור. מה שהיא מבקשת זה להרחיב את המצור הי היא חסומה מכל הצדדים. מנחל התנינים, גדר הפרדה ובית חנניה. אז היא חסומה. - -

- - -

גם בית חנניה חסומה.

גם בית חנניה חסומים.

חברת הכנסת זועבי, תודה רבה. את עושה פרובוקציות שיגיבו לך - - באמת.

זה כבר לא הגון שאתה תגיד שאני עושה פרובוקציות. מה אמרתי? אני נתתי מספרים.

מספרים שלא שייכים לענין.

את לוקחת את כל האדמות החקלאיות ואמרת שאנחנו גרים עליהם? אנחנו לא גרים באדמות החקלאיות, אנחנו מעבדים אותן.

לא, אתה לא שאלת אף שאלה על מספרים. אני רוצה שקט ואני רוצה לסיים את הרעיון.

אני אתן לך אבל יש לי בקשה אליכם: אני חושב שעברתם את כל גבולות הטעם הטוב. באמת אני אומר לכם, עוד לא ראיתי ישיבה כזאת. אני אומר לכם שלו הייתי יושב ראש קבוע, לא הייתי נותן למצב הזה להתנהל פשוט הייתי לארג' אתכם, מעל ומעבר. אין דבר כזה.

עכשיו אני רוצה לסיים ואם אתם תקטעו אותי, אני אקח יותר זמן. בקצרה: אתם צריכים להכיר פה ולפרוטוקול, העיקרון שאתם לא מסכימים אתו זה העיקרון של הרחבה, כי כל הרחבה של ג'סר א-זרקא תהיה על החשבון שלכם. אחר כך, אם אתם מכבדים את הוועדה הזאת, אתם הייתם צריכים להביא מספרים. מה שטח השיפוט שלכם ומה ההבדל בין הצפיפות של בית חנניה ואנחנו מוכנים לשמוע את זה. עכשיו אני מבקשת ממך, כבוד היושב ראש, מה הצפיפות של בית חנניה, מה הצפיפות של מעגן מיכאל, ולהשוות את זה עם הצפיפות של ג'סר א-זרקא.

תודה רבה, אני מודה לך מאד.

רבותי, אני רוצה קודם כל להודות ליוזמי הדיון הזה, חבר הכנסת יריב לוין, חברת הכנסת איילת שקד וחבר הכנסת אוחיון, ששלושתם יזמו את הדיון. אני אומר לכם, רבותי, דעתי, כשנתבקשתי למלא את מקומה של היושבת ראש, הבעתי אותה ואמרתי שאני חושב שהדיון הזה, לא כאן מקומו, עם כל הכבוד, מפני שהנושא הזה הוא נושא מקצועי תכנוני. ישנם מוסדות במחוז, המועצה הארצית לתכנון ובניה, אלה הם המוסדות שאמורים לטפל בענין. יחד עם זה, אני חושב, ואני פונה כאן גם למועצה הארצית לתכנון ובניה, אני פונה גם למחוז ואני מבקש בכל לשון של בקשה: למעשה, יש פה סכסוך שכנים במסגרת ראיה מקצועית-תכנונית. זו ההגדרה מבחינתי. אני חושב שבענין הזה צריך לשמוע את כל הצדדים, ובמיוחד את אנשי בית חנניה, שהם הגורם הנפגע כאשר הכוונה היא טובה, ומי שמכיר את ג'סר א-זרקא, ואני מכיר את ג'סר א-זרקא, אמרו את זה וזה נכון, זה דבר שבסופו של יום עלול לפגוע בכולנו, המצב הסוציו-אקונומי בתוך ג'סר א-זרקא. מדינת ישראל, לא מנהלי התכנון ולא ועדת הפנים. מדינת ישראל כגורם מרכזי צריכה לתת את הדעת איך לתת פתרונות לאותה אוכלוסייה. זה לא המקום ולא הדיון שעומד כרגע על הפרק.

לכן, מה שאנחנו נעשה, כוועדת הפנים: יש פה מסמך בידי שחתום על ידי הגברת בינת שוורץ, מנהל מינהל התכנון, ואני מקריא לכם את סעיף 4, שהוא הסעיף הכי חשוב במכתב הזה. זה מכתב שהיא כותבת ב-6 ביוני ליושבת ראש הוועדה, מירי רגב. היא כותבת: "התכנית הועברה להערות הוועדות המחוזיות ופורסמה להשגות הציבור כחלק אינטגרלי מקידום תכניות בוועדה לתשתיות לאומיות. זה השלב בו הציבור רשאי להגיש השגותיו לתכנית - -

בגלל זה עושים תכנית מתאר אחרי שהם החליטו.

- - והם תשמענה בנפש חפצה בפני חוקר. המועד האחרון להגשת השגות לתכנית הוא ה-20.6.2013." אני לא יודע מתי היתה הפנייה הזאת. בכל אופן, לאור מה ששמענו כאן, אני פונה ומבקש להאריך את המועד הזה מעבר ל-20.6 ולאפשר לאותם אנשים - -

הדיון כבר התקיים.

אנחנו רוצים להאריך את המועד הזה בשנה לפחות.

כדאי שתדבר עם המהנדס שתכנן את כביש 2 בשנות ה-60. הוא יושב פה והוא יסביר לך כמה זה אבסורד - -

אני לא ועדה לתכנון ובניה.

אבל כדאי שתשמע אותו - -

רבותי, זה לא ייתן לי שום דבר, אני לא אשנה את ההחלטה.

למה? זה ייתן לך. הוא יגיד לך למה הולך הכסף. שואלים איפה הכסף? הנה הכסף.

אבל אני לא שאלתי איפה הכסף... רבותי, אני רוצה להגיד לכם יותר מכך: יושבים פה אנשי מקצוע, שיאשרו את דבריי. אנחנו בכלל לא יכולים להתערב בהליכי תכנון. זה לא התפקיד שלנו. אנחנו, כרגע, מתוך רצון טוב, אנחנו פונים למועצה הארצית לתכנון ובניה, למינהל התכנון במחוז חיפה - -

זה הוועדה לתשתיות לאומיות.

לוועדה לתשתיות לאומיות.

אבל אין לה סמכות, עם כל הכבוד.

רבותי, אנחנו נפנה ליושב ראש המועצה הארצית לתכנון ובניה, שהוועדה לתשתיות לאומיות היא חלק מהמועצה הארצית לתכנון ובניה, ונבקש שיזמינו אתכם וישמעו אתכם. אני חושב שזה המקום שאתם צריכים להיאבק ולהגיד את דבריכם - -

כנראה שזה יקרה בבג"ץ, כבודו.

אין בעיה.

אנחנו באנו לפה כי אנחנו רואים את הליקויים של התכנון הזה. באנו לפה כקרש הצלה וכדי לא להרוס את מרקם היחסים הטוב בין ג'סר א-זרקא - -

בשביל זה יש את המועצה הארצית לתכנון ובניה, שרואה את זה בהיבט הכללי, והיא בוודאי תיתן לכם תשובות.

יש לנו מתכננים שלנו שחושבים אחרת.

יפה. אז בבקשה.

אז זה הולך למועצה הארצית לתכנון ובניה?

אנחנו פונים למועצה הארצית לתכנון ובניה ואנחנו פונים למחוז חיפה, לשני הגורמים האלה, לבקש שישמעו אתכם ושישבו אתכם. זה הכל.

לא נתנו לנו לדבר במחוז חיפה.

אין דבר כזה שלא יתנו לכם לדבר. אם לא ידברו אתכם, אז אנחנו כתובת להורות להם שידברו אתכם.

היתה ישיבה ולא נתנו לנו.

אז אנחנו עכשיו פונים.

רבותי, אני מסכם את הדיון ובזה אני נועל: אנחנו נפנה גם לממונה על מחוז חיפה, שהוא הממונה על התכנון וגם למועצה הארצית לתכנון ובניה, שישמעו את תושבי בית חנניה. ג'סר א-זרקא ירצו – יצטרפו. לאחר מכן, אני פונה אליכם כחברים, אדוני, ראש המועצה כרמל, אני מבקש ממך. אם אכן הפניה של ועדת הפנים לא נענתה, תחזור אלינו ואנחנו נפנה אליהם ונבקש אותם לקבל מהם הבהרות מדוע הם לא קיבלו אתכם.
רבותי, אני מודה לכם, זה היה דיון קשה ולא פשוט אבל זה גם לא היה המקום שלו.
תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:18.>