PAGE
2
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
22/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 4>
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
יום שני, ט"ו באב התשע"ג (22 ביולי 2013), שעה 12:30

<נוהל אשרות עבודה לקורבנות סחר, בהשתתפות מנכ"ל רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים>

חברי הוועדה: >
דוד צור – היו"ר

>
אמנון בן עמי - מנכ"ל, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

אורלי שמואל - עו"ד, לשכה משפטית, רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול, משרד הפנים

מיכל יוספוב - ממונה ביקורת גבולות, מינהל האוכלוסין וההגירה, משרד הפנים

רובי קיים - ק' חוקרים ארצי, המשרד לביטחון פנים

יורם סלקמון - ק' חקירות סער יאל"כ, המשרד לביטחון פנים

מירב שמואלי - עו"ד, מתאמת בנושא המאבק בסחר בבני אדם, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם

דנה ביטן - עו"ד, עוזרת המתאמת בנושא המאבק בסחר בבני אדם, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם

תהילה אמסלם - רכזת לשכה בכירה, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם

יעל בלוי - עו"ד מתמחה, היחידה לתיאום המאבק בסחר בבני אדם

מירב דדיה מולד - מפקחת ארצית בנושא פגיעות מיניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יסמין קונפינו - מנהלת המקלטים, "מעגן" - מקלט לנפגעות סחר בנשים

רבקה היוז - רכזת, המטה למאבק בסחר נשים

אמי אסתר סער - מנהלת קשרי ממשל והמאבק בסחר בבני אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים

אורית מרום - רכזת פעילות ציבורית, אס"ף (ארגון סיוע לפליטים)- נציבות האו"ם לפליטים

שרון הראל - נציבות האו"ם לפליטים

חנה קארס - מתנדבת

אריאלה אהרון

סמדר לביא, חבר המתרגמים
<נוהל אשרות עבודה לקורבנות סחר>

אני קודם כל פותח את הישיבה. אני רוצה לציין שיש ממשקים, אני אמרתי את זה גם בדיונים קודמים, כדי להיות תכליתיים ולמצות את הדיון, אני מבקש, לי אין כוונה להיכנס, גם משיקולי התייעלות ויעילות ואני בטח לא בא משיקולי אגו, אני לא רוצה לעסוק בתחומים שהם לא בתחום הוועדה. אני יודע שגם יש ועדות נוספות שאיפה שהוא בממשקים ובדברים שהם חופפים כן עוסקים בזה, אז מבחינתי אין בעיה. אנחנו גם מתואמים, אני ומיכל, לגבי הפעילות של הוועדה שלה. לכן אני גם מבקש את ההתייחסויות של כולם בסוגיה הצרה שביקשנו, מאוד חשובה אבל, ובגלל זה גם ייחדנו לזה ישיבה, אני רוצה להתייחס אך ורק לסוגיה של אשרות העבודה לקורבנות סחר בנשים למטרות זנות, וכמובן זנות בכלל, ולא לעסוק בסוגיית העובדים הזרים בוועדה הזאת. נכון שהדברים נוגעים ומשיקים, אבל בסופו של דבר יש ועדה שעוסקת בזה בנפרד. אני מבין שהחלק השמאלי שלא נמצא פה כולו נמצא שם בוועדה. אז אין בעיה, אנחנו יכולים להתקדם.

אז קודם כל אני שמח להגעתו של מר בן עמי ואני אבקש אולי לפתוח בסקירה שלך בעניין ואחרי זה נוכל לתת לאנשים להתייחס ונתקדם.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. במהלך השנים האחרונות אנחנו ברשות האוכלוסין וההגירה, במתואם כמובן עם משרדים נוספים, משרד המשפטים, משטרת ישראל, משרד החוץ, פועלים לא מעט בנושא. אני חושב שגם מדינת ישראל הגיעה להישגים לא מבוטלים בנושא הזה, במניעת הנושא הזה, וברור שחובה עלינו לשמור על רמת ההישגיות הזו.

אנחנו שותפים פעילים גם בקטע של מניעה, גם בקטע של אכיפה וגם בקטע של הגנה. יש לנו עובדת ספציפית, למעשה שתי עובדות, שתיהן יושבות פה, אדוני היושב ראש, וחלק נכבד מזמנן של שתיהן מוקדש להתמחות בנושא הזה, לליווי בנושא הזה, להדרכה של העובדים שלנו, להנחיה של העובדים שלנו, לבקרה על העובדים שלנו. למעשה, בלא מעט מהתחנות אצלנו, גם אם זה בלשכות מינהל האוכלוסין שפזורות בכל הארץ, גם אם זה במעברי הגבול וגם אם זה במינהל אכיפה וזרים, לנו יש נקודות מגע או ממשקים עם אוכלוסיות שיכולות להיות מוגדרות כקורבנות. לכן למעשה אנחנו מבצעים גם פעולות הדרכה, כל הזמן, בקרב העובדים שלנו, אנחנו מגבירים את האכיפה, את ההנחיה בצורה קבועה.

מינהל מעברי גבול הוא למעשה תחנה שהיא באמת קריטית לזיהוי אפשרי. יצאו הנחיות לבקרים, כיצד אפשר לזהות קורבן ומה הסממנים שאמורים להדליק נורה אדומה.

מינהל אכיפה וזרים זה מינהל גדול של כ-400 איש, הפקחים שלנו מבקרים באתרי העבודה בצורה סדורה. נוטים אולי בציבור לחשוב שמינהל אכיפה וזרים רק מגרש שוהים בלתי חוקיים, אבל הוא גם אמון על הזכויות של עובדים ושל זרים בישראל וגם הפקחים האלה מקבלים הדרכה והנחיה קבועות, והם מבינים שזה חלק חשוב בעבודתם לנסות ולזהות קורבנות או פוטנציאל לקורבנות סחר.

מינהל האוכלוסין – מעבר לעובדה שהעובדים במינהל האוכלוסין, בכל 30 הלשכות, כ-500 עובדים, עוברים הכשרות, אנחנו גם למעשה הקמנו יחידה עכשיו בתוך מינהל האכיפה, שעובדת מול מינהל האוכלוסין, וזו היחידה לבחינת כנות קשר. אנשים שמבקשים מעמד בגין חיים משותפים וכו', היחידה הזו, שאנחנו נתגבר אותה עוד יותר, אמונה לעשות תשאולים יותר מפורטים בצורה יותר רגישה, על מנת לנסות ולעלות על מוקשים.

כמו שאתם יודעים, בשנים האחרונות אנחנו מתמודדים עם גל הסתננות אדיר, שתודה לאל, החל מיוני 2012 הצטמצם מאוד, עד לבודדים בחודש. אין ספק שהעובדה שאלפים הגיעו מדי חודש לישראל גרמה, אני חושב, לחששות מאוד כבדים בקרב כל מי שטיפל בכל הסוגיות שקשורות להסתננות, אבל למרות זאת אנחנו לא התעלמנו מהסוגיות שהועלו בפנינו ואנחנו הנפקנו מסמך שמאפשר לקורבנות לעבוד. נכון שזו לא אשרת ב'1, נכון שזו לא אשרת עבודה, זה למעשה אישור שניתן לקורבן, אבל אנחנו הודענו שלא נבצע אכיפה. להבדיל, זה בדיוק כמו שהודענו לגבי מסתננים, שאנחנו לא מבצעים אכיפה על העסקתם. למיטב שיפוטנו המסמך הזה הוא מסמך טוב והוא מסמך שמאפשר להם לעבוד. אנחנו הודענו ואנחנו חוזרים ומודיעים שאנחנו לא מבצעים אכיפה.

אני מבין שהדיון פה הוא על הבקשה לתת להם אשרת ב'1, אשרת עבודה. אני חייב לומר שאני חושב שאנחנו ניפקנו פתרון שהוא סביר, פתרון שהוא נכון, בהתחשב בזה שאנחנו נמצאים בתקופה שאנחנו רוצים להיות סמוכים ובטוחים שגל המסתננים נבלם, מה היא מדיניות הממשלה קדימה, לגבי - - -

אם נחדד את העניין, עוד פעם, בגלל שאנחנו עוסקים בוועדה לנושא של סחר בנשים למטרות זנות, אני אחדד את העניין, אני לא מדבר על כל בעיית העובדים הזרים שהיא באמת סוגיה מאוד כבדה, האם יש מקום לאוכלוסיית הקורבנות האלה, ללכת ולתת להם אשרות של ב'1.

אני אומר את זה בפשטות, אנחנו לא התלהבנו מכך בעבר, בגלל המספרים, פחדנו, גם לא הבנו את המשמעות, אבל בהחלט היום, לאור הפנייה שלך, אנחנו מוכנים לשקול את זה. אלה לא מספרים גדולים, שוב, אנחנו מוכנים לשקול בחיוב את הקבוצה שנמצאת היום, מבלי שאני יודע להתחייב לגבי העתיד, כי אנחנו עוקבים אחרי האוכלוסייה הזאת. אבל נוכח הפנייה שלך וגם בהסתמך על שיחה שלנו, בוועדה אחרת אבל על הנושא הזה, אנחנו בהחלט נהיה מוכנים לשקול את זה בחיוב.

יופי. מירב, ונשמע גם אחרי זה את אמי, לגבי המספרים והתופעה.
קודם כל, אני מאוד שמח לפתיחות הזאת. אנחנו מדברים פה על אוכלוסייה צרה, אני לא הולך לפתור את כל בעיית הזרים, כי שם זו סוגיה כבדה מאוד ואני חייב לומר שאני, כמי שגם הייתי קצת אחראי על האזור הזה, גם בתקופות אחרות, לא במבול הזה, זה לא משהו שאפשר לטפל בו במחי יד, כי לכל החלטה כזאת יש משמעויות מאוד כבדות. אז לכן באוכלוסייה שאנחנו מדברים בה, אני חושב שיש פה פתיחות שראויה מאוד לציון.

כן, מירב.

אני לא רוצה לחזור על הדברים שאמר אמנון בן עמי, אבל אני מחזקת את מה שהוא אמר. אכן רשות ההגירה היא גורם מאוד מאוד מרכזי במאבק בסחר בבני אדם. אורלי ומיכל, אני בקשר ממש יומיומי איתן, אבל יש עוד גורמים ברשות שמשתתפים בכל הדיונים הבין משרדיים, באישור כל הנהלים והמדיניות בנושא, הם שותפים לכל דבר. יש שיתוף פעולה.

לגבי הכשרות, כפי שנאמר, אני חושבת, כמי שמעבירה את רוב ההכשרות, שזה הגוף שקיבל הכי הרבה הכשרות לעומת כל משרד ממשלתי אחר, בכל הרמות, מיחידת ה-RSC, בקרי גבול, מפקחי עבודה, מפקחי אכיפה, עובדים סוציאליים של לשכות הסיעוד הפרטיות. בסיועה של מיכל אנחנו רק הולכים ומרחיבים ובשנה הקרובה יותר ויותר יחידות ברשות יקבלו את ההכשרות האלה, כך שיש בהחלט מודעות. ואני בטוחה שזה בא מהנחיה מלמעלה של ראש הרשות, אז על כך יש בהחלט להביע הערכה.

אני אציין, גם אם דובר על מניעה, זה קצת פחות קשור ובכל זאת אני אזכיר, ההסכמים הבילטראליים עם מדינות המוצא של העובדים הזרים - - -

זה מה שהזכרתי, השיחה שלי עם חבר הכנסת צור בדיון אחר.

זה בהובלה של הרשות, ואלמנט מרכזי מאוד של ההסכמים האלה זה ההיבט של מניעת סחר בבני אדם. בכל מקום שבו נראה שממדינה מסוימת יש חשש לסחר בבני אדם זה עולה כשיקול מאוד מאוד מרכזי כנגד ההסכם.
לגבי הנושא הספציפי, גם אני שמחה מאוד על ההתפתחות הזאת. אני רק יכולה לומר שכל ההסברים בנוגע לסחר בנשים נקבעו בארץ כשהייתה תופעה שהיא קצת שונה ממה שרואים עכשיו. התופעה היא דינמית ומשתנה כל הזמן וזה דורש איזה שהם היערכות, לימוד וגמישות, ואני חושבת שהרשות כן מראה את הגמישות הרצויה כשהתופעה היא משתנה. כלומר זה שעל היום הראשון לא משנים את כל הנהלים בגלל שזאת תופעה חדשה ולא מוכרת, אז ניתן להבין.

אדוני היושב ראש, רק עוד משפט אחד, בהמשך לדברים שמירב אמרה. אני חושב שהיא אמרה את הנקודה הכי חשובה, הרבה יותר מכל הנקודות שאני אמרתי, וזה הנושא של הבילטראלי, והיינו בדיון בוועדה אחרת על הנושא. ההסכמים הבילטראליים, ופה אני פונה אליך בבקשה לסיוע, הם הדרך הבטוחה למנוע תופעות שליליות רבות לגבי זרים בישראל. אנחנו בתקופה שמופעלים לחצים איומים מכל מיני סקטורים לגבי החזרת השיטות הישנות, של דמי תיווך, של הבאה על ידי גורמים כאלה ואחרים - - -

זה דבר שצריך להילחם בו בצורה חד משמעית.

נכון. אני שמעתי את דעתך גם בוועדה שהייתה, בוועדת הפנים, ולכן אני פונה אליך כשכבר הבעת את דעתך וזה חשוב לי שזה ייצא גם מפה. לנו, כרשות האוכלוסין, חשוב לא פחות מלהביא עובדים זרים, לשמור על הזכויות שלהם, והסכמים בילטראליים זה אחד הכלים הכי יעילים, אם לא הכלי הכי מובהק לזה.

איך כרגע השביתה של עובדי משרד החוץ משפיעה בנושא הזה?

מה שקרה הוא שלמעשה אנחנו קיבלנו הנחיה מראש הממשלה, שהוא גם שר החוץ, לאפשר הגעת עובדים זרים לישראל ומתן אשרה בגבול. הרי הסמכות למתן אשרה היא סמכות של שר הפנים, שהוא האציל אותה לעובדי רשות האוכלוסין ולעובדי משרד הפנים, שהיא זרוע ארוכה שלנו לצורך העניין. על פי הנחיה מפורשת שקיבלנו מראש הממשלה אנחנו נערכים לתת אשרות בגבול לעובדים זרים שיגיעו, בוודאי לסיעוד ולענפים אחרים, ככל שנגלה מצוקה. הכוונה היא לא לעקוף את משרד החוץ, אנחנו לא היינו פועלים אלמלא קיבלנו הנחיה מפורשת מראש הממשלה, אבל אנחנו נפעיל את מיטב שיקולנו והגמישות כדי לאפשר הגעת עובדים לענפים השונים.

אוקיי. רובי, המשרד לביטחון פנים.

רק בגדול השייכות שלנו היא בעצם שאני מאשר את ראשית הראיה לאותם קורבנות סחר ואני מזכיר, זו ראיה מנהלית, זו ראיה שקשה לנו לבדוק אותה אובייקטיבית ואנחנו נסמכים בעיקר על עדויות של המוחזקים ועל מסמכים או ראיונות שמבצע משרד הפנים. אבל, שוב, זו ראיה מנהלית שמספיקה להגדיר אותם, שיש ראשית ראיה להיותם קורבנות סחר.

אוקיי.

יסמין. אם תיתני לנו קצת נתונים כרגע - - -

אז ככה, מתוך 30 נשים שיש לי היום במקלט יש לי 17 נשים שעובדות, 13 לא עובדות, 5 יש להן את המכתב למעסיק והן עדיין לא מצאו עבודה, או שהצוות לא מצא להן עדיין עבודה ו-8 נשים שהן נשים חדשות שרק עכשיו הגיעו אלינו למקלט. התחלופה בימים אלה היא מאוד מאוד גבוהה.

בלי לפרט יותר מדי, אבל המוצא שלהם מה?

הרוב הן אתיופיות או אריתריאיות. יש לי 9 נשים עם רישיון עבודה וישיבה מסוג ב'1, שהן קורבנות סחר לזנות, יוצאות חבר העמים.

אני רציתי בכל זאת להגיד כמה נקודות. קודם כל באמת לברך על ההתפתחות הזו, שככל שהיא תהיה באמת מוצלחת היא תהיה מאוד משמעותית עבורנו, ורק להגיד בכמה נקודות מעשיות איך זה משליך עלינו במידה שיש ב'1, להבדיל מהיתר למעסיק.

מעדכון שקיבלתי הבוקר, בעיקרון המעסיקים עדיין לא מכירים את המסמך למעסיק והם מסתכלים עליו בחשדנות רבה, גם מבחינה משפטית וגם בכלל ולמעשה הם פוחדים לקחת את הסיכון, הם מעדיפים לקלוט מישהי עם ב'1. היו לנו מצבים לפעמים במקלט שהעדיפו מישהו אחת על פני אחרת בגלל הדבר הזה. הם גם מצלצלים הרבה כדי לבדוק.

הכתובת שלהם היא כתובת המעון?

זה עוד דבר, שזה גם חושף את הנשים לעניין הזה שהן שוהות במקלט לקורבנות סחר וזה גם משהו שהיינו מעדיפים שהמעסיק לא יידע, במידה שהאישה לא רוצה לחשוף את זהותה ופרטיותה.

בנוסף יש בעיה מאוד רצינית עם הבנקים. הבנקים לא מכירים את ההיתר למעסיק, ואז כשאישה באה לפדות את הצ'ק בסוף תקופת השיקום שלה, הבנק עושה הרבה בעיות והמעביד הרבה פעמים צריך למצוא דרכים יצירתיות כדי לשחרר עבורה את הכסף.

אלה פחות או יותר הדברים העיקריים.

תגידי לנו אולי, כדי שלא ניתקל במדרגה, אחרי מה ששמענו מאמנון, לכאורה זה מייתר את הדיון כי אנחנו יכולים לקום ולהיות שמחים ולהמשיך הלאה, אבל אני כן רוצה להגן קצת גם עליהם במובן הזה, ובמרכאות על כולנו, מי קובע את הסטטוס שהיא קורבן סחר? זאת אומרת שאין פה איזה פיקציה שבסוף אנחנו נמצא את עצמנו, מעבר לתיקי חקירה - - - תיקי חקירה זה ברור לי, פה המשטרה קובעת - - -

אני.

אתה? בכל המקרים? גם בתיקים שהם אפילו לא תיקי חקירה?

כל המקרים זה בסיני.

כן, על זה אני מדבר.

אפשר להדגיש שזה נקבע בהחלטת ממשלה, שהגורם שקובע זאת המשטרה ונקבע גם שרשאית המשטרה להתייעץ עם המתאמת הבין משרדית, ורובי באמת הרבה פעמים מתייעץ.

אוקיי.

אורית מרום.

שלום. בחודשים האחרונים השתחררו קורבנות סחר מוכרות ומוכרים, 33 גברים ונשים מסהרונים, לקהילה, מכיוון שלא נמצאו מקלטים, מקלטי קורבנות הסחר מלאים. שמענו את שר הרווחה בחודש שעבר מאשר תקציב למקלט חדש, צעד שכמובן אנחנו מברכות עליו מאוד, אבל עד אשר המקלט ייפתח יש היום 33 איש ואישה ששוחררו להמתין לאותו המקלט אצל משמורנים בקהילה, אצל קרובי משפחה ואצל חברים ועמותת אס"ף נותנת איזה שהוא ליווי ותמיכה סוציאליים. הם נשלחים למעשה על ידי רשויות המדינה לעמותת אס"ף, לקבל מאיתנו את אותו ליווי.
33 האנשים האלה, אין להם אפילו לא את ההיתר למעסיק. זאת אומרת אפילו את הדבר המינימלי שלאותם קורבנות סחר אריתריאיות ואריתריאים יש, הן למעשה חשופות לגמרי ומיותר לציין את חשיבות העבודה גם עבור הנשים והגברים האלה. זאת אומרת הם כבר חודשים, חלקם כבר חודשים ארוכים, חלקם מחוץ לכלא כבר שלושה חודשים, לא נראה לעין שייפתח המקלט בחודש אוגוסט, טרם נמצא מקום, לפי מה שאני מבינה, כך שאנחנו נהיה במצב שאולי חצי שנה, אולי אף יותר, האנשים האלה יהיו בלי יכולת להתפרנס ובוודאי ברורה לכולנו החשיבות של העבודה, עבור כל בני האדם ועבור בני אדם שמנסים להשתקם מהזוועות ומהגיהינום שהם עברו בסיני. לכן כאן אני פונה, שוב, למר אמנון בן עמי, להעניק גם לקורבנות שממתינות למקלט אשרות עבודה, את אותן אשרות ב'1. תודה רבה.

אמי.

קודם כל אני גם מברכת על הכרזתו של מר בן עמי. אני מקווה שאשרת ב'1 תינתן לא רק לקורבנות שכבר הוכרו, אלא אם בעתיד יוכרו עוד קורבנות, שגם הם יקבלו את אותה אשרה ולא יצטרכו לעבור את כל אותן תלאות שתיארה קודם יסמין, שעוברות על אותם קורבנות. למעשה אחרי שיסמין ואורית דיברו והסבירו, אני חושבת שאני רק מצטרפת אליהן ומזכירה כמה זה חשוב.

אוקיי, תודה.

יש עוד מישהו שרוצה לומר משהו?

כן, אני אשמח. מאוד חשוב לי להדגיש עד כמה זו החלטה באמת יוצאת דופן ומדהימה שהמנכ"ל שלנו קיבל, שמשקפת את השקפת עולמו ואת המדיניות שהוא דוגל בה כלפי מטה ובסופו של דבר את האני מאמין שלו הוא גם אומר פה. בכל מיני כנסים בינלאומיים ובכל מיני פורומים בינלאומיים שיצא לי להשתתף בהם, עוד לא נתקלנו עם תופעה כזו שמגיעים ממקום אחר קבוצה כל כך גדולה של קורבנות עבירה, שביניהם גם קורבנות סחר, למדינה אחרת. אין לנו פה ראיות, אין לנו פה את העבריינים, אין לנו פה המון דברים, המשטרה הביעה את הקשיים ואת האתגרים שעומדים בפניה כשהם קובעים את ראשית הראיה, וייאמר לזכותם שהם באמת עושים את זה לקולא ולא לחומרה, כי הם מבינים שהאוכלוסייה הזו באמת פגיעה ומיוחדת וצריך להעניק הגנה, מקסימום לקורבן אחד יותר מאשר לאחד פחות, אבל לאור העובדה הזו שאנחנו נתקלים בקשיים, אנחנו כן חייבים להדגיש שזה לא ברור מאליו, גם לפי חוות דעת בינלאומיות שקיבלנו של מומחה שהועברו אלינו מהמתאמת הבין משרדית, לא ברור מאליו שגם אם ניתנת הגנה, יינתן רישיון עבודה. לכן אני רוצה גם להדגיש את החשיבות בכך שצריך להבחין בין אלה שהעלו את הטענות שלהם עד עכשיו, או בשלבים סמוך להגעה לישראל, לבין אלה שיעלו טענות לאחר שנה או שנה וחצי. אנחנו לא יוצרים את ההבחנה הזו בדרך כלל כשמדובר בקורבנות סחר באופן כללי כי אנחנו מבינים שאנשים שעברו טראומה קשה לאו דווקא מתעוררים וישר מעלים את הטענות, אבל במקרה הזה, מאחר שהראיות לא פה בישראל ומאחר שאין לנו את האפשרות לחקור את הטענות שמועלות, אני חושבת שצריך להבין שאדם שמעלה את הטענות בסמוך להגעתו, או לפחות תוך שנה, שאלה המקרים שמדובר בהם פה, לעומת אדם שמעלה את הטענה לאחר שנתיים-שלוש, מובן שאנחנו נצטרך לבדוק את הדברים יותר לעומק.

אני רוצה לחדד את העניין, שההחלטה היא לגבי הקבוצה הזו. אנחנו עוקבים אחרי כל התופעות שמתפתחות בעקבות ההגעה ארצה של מהגרים מכל הסוגים. אני מציע שזה יהיה ברור, זו לא החלטה גורפת וזו החלטה לאור בקשתך לגבי הקבוצה הזו. נפתור את זה, נמשיך לעקוב, אני מקווה שלא ניתקל במקרים, אבל אני מניח שאם יהיו מקרים בעתיד נצטרך להתכנס שוב ולחשוב מה עושים.

אפשר לשאול שאלה להבהרה? האם כשאתה אומר הקבוצה הזו, אתה מתכוון לאותם קורבנות סיני או לאלה שנמצאים בארץ? יש קורבנות סיני וכאלה שיכולים להגיע גם עוד חצי שנה מסיני.

לא, אלה שפה. נקבעה לגביהם ראשית ראיה והם פה.

אני אחדד את התיקון. אני אומר ככה. קודם כל, אמרתי ואני מדגיש שוב, כי יש פה איזה נטייה לעשות ערבוב, זו ועדה שמטפלת בנושא של סחר בבני אדם למטרות זנות, נשים בעיקר, ולכן אנחנו מדברים על האוכלוסייה הזו, שהיא אוכלוסייה שחייבים להבחין אותה מכלל אוכלוסיית הזרים, שהיא בעיה בפני עצמה. היא בעיה קשה, היא לא מטופלת כאן ולכן לסיכום הזה שיש בינינו, כדי לטפל במורכבות של הבעיה הזאת, ביכולת גם לתת לאנשים שכבר עברו את הסיוט הנורא הזה, היו קורבנות לסחר, או לזנות או למטרות אחרות, ובסופו של דבר אי אפשר לתת להם את השהות הנדרשת פה להשתקם, גם להעיד, אם צריך בתיקים, לכן הפתיחות הזו שמגלה פה המנכ"ל חשובה מאוד ואי אפשר להשליך ממנה לגבי מדיניות הנדרשת במקרה של מהגרי עבודה, המסתננים או הפליטים. אני אומר אפילו בסדר הזה, על פי לפחות השקפת עולמי זה הסדר הנכון גם של רוב ה - - - אני יודע שזה לא משקף אולי את עמדת הארגונים האחרים, אבל בסופו של דבר זו בעיה מאוד מאוד מסובכת ומורכבת שלא אמורה להיות מטופלת בוועדה הזאת.

לכן אני אומר שאנחנו צריכים להיות מאוד מפוקסים בעניין הזה. להבנתי לפחות, במקרה הזה, כמובן ההחלטה נתונה בסופו של דבר למנכ"ל, לך, אמנון, אבל מי שיהיה על הברז תהיה המשטרה, הקביעה הזאת צריכה להיעשות במשורה, במקצועיות, בנאמנות, כפי שאני סומך עליכם שאתם יודעים לעשות את זה, ואז אפשר לשמור פה על מערכת שהיא מווסתת נכון את מי שראוי וצריך טיפול מיידי ודחוף לקבלת אשרת ב'1, לעומת אחרים שזה כבר סיפור אחר, שאמרתי שצריך לנהוג בזה בצורה יותר הוליסטית, יותר מסובכת.

אנחנו ביקשנו לבחון שתי תופעות שהן קשורות ולא קשורות לנושא הזה וביקשתי גם נתונים, פעם אחת בעקבות חיסול יחידת סער, הסוגיה דווקא של דמי תיווך וכל מי שטיפלו בהם, והיא לא דווקא בתחום של הוועדה הזאת, הנושא שהתבקשתם להביא לנו נתונים, אני מדבר למשטרה, לוועדה הבאה, ולך, אמנון, וגם לכם המשטרה, דיברנו בפעם הקודמת על תופעה שככה צפה, למרות שאני מכיר אותה הרבה זמן, אני לא בהכרח מצביע עליה כתופעה שקשורה לעניין, אבל להיות ערניים אליה, כל מה שקשור ליבוא הכלות. העירו את תשומת לבי לעניין הזה ואני שמח לשמוע שיש פה גם הדרכה לבקרי הגבול.

גם הדרכה וגם הקמנו יחידה חדשה של כנות קשר, שבין היתר זה אחד התפקידים שלה. נכון, היא עדיין לא יחידה ענקית, אבל הבחנו בבעיה שאתה אומר ואנחנו נתגבר אותה כבר בחודשים הקרובים, היא נועדה בין היתר להתמודד עם התופעה הזו.

כי דיברנו על זה שבהיעדר ויזות אז רואים שיש פה דרך לעקוף ולכן זה צריך - - -

והאמירה שלי, לגבי הנושא של חיסול דמי התיווך. אין לי ספק, זה מהדיון שדיברנו בו, אתה תמצא בי בעניין הזה שותף מלא למלחמה במתווכים, כי איך שלא נעשה את זה, בלי לעשות הכללות, אני אומר את זה בעדינות, אתם הבחנתם שהלשון שלי לפעמים קלה, אז אני אומר את זה באנדרסטייטמנט, רובם ככולם סוחרים באנשים. נקודה. אני אומר את זה בעדינות עכשיו. לכן אני אומר שצריך לבחון היטב את כל חברות כוח האדם האלה, לא צריך דמי תיווך, הנושא הבילטראלי הוא סופר חשוב ואני מבקש, אם יש פה אנשי משרד החוץ שלא מחרימים אותי, שיפעלו מהר לעניין האישורים והעזרה הנדרשת כדי להתקדם בסיפור הזה. כי בסוף רק ככה אפשר יהיה להבטיח כניסה מבוקרת.

אני מאוד מודה, שוב, על האומץ המקצועי והאישי של המנכ"ל ותודה רבה לכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>