PAGE
32
ועדת הפנים והגנת הסביבה
01/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 60>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, כ"ג בתמוז התשע"ג (01 ביולי 2013), שעה 14:00

1. <הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013 (מ/773) – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>
<2. הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – מועד סיום שעון קיץ), התשע"ג-2013 (פ/409), של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גלאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין, זהבה גלאון – הכנה לקריאה שנייה ושלישית>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

חמד עמאר

רינה פרנקל

דוד צור

זבולון קלפה

יפעת קריב
יעקב אשר

משה גפני

ניצן הורוביץ

אורי מקלב

שר הפנים גדעון סער
סגן השר לשירותי דת אלי בן דהן

עו"ד יהודה זמרת - היועץ המשפטי, משרד הפנים

עו"ד נתן בביוף - סגן היועץ המשפטי, משרד הפנים

ליאור שחר - מנהל אגף תיאום ובקרה, משרד הפנים

ליטל אפטר - יועצת השר, משרד הפנים

אידית דרויאן - יועצת סגן השר, המשרד לשירותי דת

עו"ד דרור גרנית - מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

דורון אברהמי - מנהל מינהל סביבה ופיתוח בר קיימא, משרד הכלכלה

מרצדס צרפתי - יועצת המשנה למנכ"ל, משרד הכלכלה

רן רידניק - רכז תעסוקה, אגף, התקציבים, משרד האוצר

חמוטל בן-דוד - סגנית הממונה על השכר, משרד האוצר

עו"ד מינו אליסיאן - הלשכה המשפטית, אגף השכר, משרד האוצר

יחזקאל (חזי) ליפשיץ - סמנכ"ל תשתיות אנרגיה ומים, משרד האנרגיה והמים

רחל זקן - מנהלת תחום אנרגיה, סטטיסטיקה וחקר ביצועיים, משרד האנרגיה והמים

ד"ר שי סופר - המדען הראשי, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

שמואל אבואב - מנכ"ל, עמותת אור ירוק

צביקה באר - מנהל מערך שטח, עמותת אור ירוק

עוז דרור - דובר, עמותת אור ירוק

שי טל - רכז פרויקט נוער וצעירים ותאי סטודנטים, עמותת אור ירוק

עו"ד יניב יעקב - מנהל תחום מדיניות ציבורית, עמותת אור ירוק

ארז קיטה - מנהל תחום חינוך ותרבות הבטיחות, עמותת אור ירוק

דוד דהאן - יו"ר ודובר, המשמר החברתי

דנה חוגרי - המשמר החברתי

אבנר עורקבי - יו"ר ארגון אהב"ה

איילת סלע יונגרמן - לוביסטית, מרכז השלטון המקומי

דבורה גינזבורג - דוברת של חה"כ קלפה

ד"ר שמואל חן - דובר הוועדה

נסיה גולן - מתמחה בדוברות הוועדה

תומר רוזנר
גלעד קרן

יוטל כהן (מתמחה)

יפה שפירא

אירית שלהבת
<הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013 (מ/773)>
<הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – מועד סיום שעון קיץ), התשע"ג-2013 (פ/409)>

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לדיון בשתי הצעות חוק שעוסקות במועד סיום שעון הקיץ: הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013 (מ/773), שיזמה הממשלה, והצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – מועד סיום שעון קיץ), התשע"ג-2013 (פ/409/19), של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, תמר זנדברג, אילן גילאון, עיסאווי פריג', מיכל רוזין וזהבה גלאון.
על-פי החוק היום, שעון הקיץ מסתיים ביום ראשון הראשון שלאחר 1 באוקטובר. הצעות החוק שלפנינו מבקשות להאריך את תקופת שעון הקיץ עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר, לפי ההצעה הממשלתית, או עד תחילת חודש נובמבר, לפי הצעת החוק הפרטית. למעשה, לפי ההצעות, תקופת שעון הקיץ בישראל תוארך ב-3 שבועות לפחות לעומת המצב היום.

לפני שאבקש מן השר להציג את השינוי המתבקש, אני רוצה רק להודיע שחברי הכנסת שהגישו את הצעת החוק הפרטית הסכימו להצטרף להצעת החוק הממשלתית. לכן לפני שנדון בהצעת החוק הממשלתית נצביע בעד מיזוג ההצעות, שבעצם מסכימות עם הצעת החוק הממשלתית. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, האם אני צודקת במה שאני אומרת?

כן.

יפה. אז נעבור קודם כול להצבעה על מיזוג ההצעות ולאחר מכן נעבור לדיון על הצעת החוק הממשלתית, שהיא המובילה. מי בעד מיזוג הצעת החוק הפרטית בהצעת החוק הממשלתית? מי נגד?
הצבעה

בעד – 5
נגד – 1
נמנעים – אין

ההצעה למזג את הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון – מועד סיום שעון קיץ), התשע"ג-2012 (פ/409) בהצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013 (מ/773), נתקבלה.

5 בעד, אחד נגד. הצעת החוק הפרטית מוזגה בהצעת החוק הממשלתית, ומרגע זה אנחנו עוברים לדון בהצעת החוק הממשלתית.

המיזוג כפוף לאישור של ועדת הכנסת.

המיזוג כפוף לוועדת הכנסת. אנחנו נעביר מכתב, מייד עכשיו אם אפשר, לוועדת הכנסת שתדון בזה כדי שהמיזוג יאושר בוועדת הכנסת.

זאת לא המשמעות בהצמדה?

לא. על-פי התקנון אנחנו חייבים להעביר את זה לאישור ועדת הכנסת.

על התועלות שבהארכת שעון הקיץ דיברו רבות, גם מבחינת החיסכון באנרגיה, צמצום תאונות דרכים, איכות החיים. בעצם שעון הקיץ, כפי שאנחנו רוצים להביא אותו, פועל כך גם במדינות אירופה כולה ובחלק ממדינות המזרח התיכון. כולנו מבינים את החשיבות של הצעת החוק שמגיעה היום להצבעה. יש מספר מתנגדים, שתיכף ניתן להם זכות דיבור וגם להעלות הסתייגויות. נצביע גם על ההסתייגויות שלהם, בעיקר הסוגיה של שעות הבוקר עם התפילה.
יש הצעה נוספת שיציג אותה תיכף כאן חבר הכנסת זבולון קלפה בעניין שעות עבודה. נתייחס אליה גם בהצעת החוק הזאת. אני חוזרת ואומרת, אמרתי את זה גם לזבולון קלפה, אנחנו לא נצביע כאן על נושא חדש. נצביע כאן רק על הצעת החוק הממשלתית שהגיעה לאישור במליאה ונמצאת כאן להמשך חקיקה.

אדוני שר הפנים, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש. אני מציע שלפני שאדבר נשמע בכמה דקות את יושב-ראש הוועדה שבחנה את הנושא הזה והכינה את תשתית ההמלצות למהלך שהחלטתי עליו, מר שמואל אבואב. אם אפשר תתמצת ותציג רק את העיקרים.

שמואל אבואב, בבקשה. רק לטובת הפרוטוקול תציג את שמך ותפקידך.

אני יושב-ראש הוועדה לבחינת ההסדרים הקבועים בחוק קביעת הזמן של שעון הקיץ.
השר, בתאריך 21 באפריל, מינה את הוועדה וביקש מן הוועדה לסיים בתוך חודש ימים את עבודתה ולהגיש דוח, ואכן ב-23 במאי הגשנו לשר את עיקרי ההמלצות.

לוועדה מונו 10 אנשים מהקשת הרחבה של משרדי הממשלה, של הגופים הרלוונטיים לעניין, אנשים בעלי משקל סגולי, ניסיון וכולי. זו הזדמנות גם להוקיר בפניהם תודה ושלמי הערכה על עבודתם החשובה.

איך הוועדה פעלה?

היה בה מישהו שמתמצא בנושא ההלכתי?

תיכף נדבר על הכול, מי הופיע בפניה והכול יוצג.

לא מי הופיע בפניה, אלא בין 10 חברי הוועדה.

היו בוועדה 3 אנשים דתיים. אדם דתי שמקיים תורה ומצוות בוודאי מתמצא. היו לדעתי יותר חברים דתיים מאשר בוועדה הקודמת.

אני שואל האם היה מישהו שבקי בנושא ההלכתי, זה הכול.

הופיעו גם רבנים בפני הוועדה.

שאלתי אם בתוך העשרה היה אחד שבקי בנושא ההלכתי.

היו 3 דתיים.

שמחת זקנתי שהיו דתיים.

אל תתקוף את הציבור הדתי, חבר הכנסת גפני, זה ציבור חשוב...

בשביל זה באתי, לתקוף את הציבור הדתי... שאלתי האם היה בוועדה אחד שמתמצא בנושא ההלכתי, זה הכול. יכול להיות אדם חילוני, אבל שמתמצא בנושא ההלכתי. הבנו.

על כל פנים, הוועדה פנתה ל-130 גופים במדינת ישראל מכל שדרות הציבור: דתיים וחילוניים, אנשי אקדמיה, אנשי מחקר, ארגונים ומשרדי ממשלה. ערכנו סקירת ספרות של 60 מחקרים שנעשו בעולם, ב-78 מדינות שבהן הונהג שעון קיץ. יתרה מכך, פנינו בקול קורא לציבור ב-6 עיתונים בכל השפות, בכדי לפתוח בפני הציבור את ההזדמנות להציג את עמדותיו, ומתוך מכלול הפניות הגישו לנו עמדות וחוות דעת כ-70 אנשים.
לפני שאני ניגש לנימוקים, מה ההצעה? כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, היום שעון הקיץ מופעל מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 2:00, ועד יום ראשון הראשון שלאחר 1 באוקטובר. הכוונה וההצעה היא שמועד שעון הקיץ יותאם לנהוג באירופה, נתיישר עם אירופה, ושעון הקיץ יופעל מסוף חודש מרץ ועד סוף חודש אוקטובר, מיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרץ בשעה 2:00 ועד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 2:00.

מה הנימוקים שהוועדה נימקה בהגיעה להחלטה הזאת?

הדבר הראשון הוא שתתווסף שעת אור. בכדי לפשט את העניין, היום ב-20 אוקטובר בשעה 17:00 מחשיך ועם הארכת שעון הקיץ החשכה תרד בשעה 18:00, תהיה שעת אור נוספת אחת. זאת אומרת, יש יותר אור.

חוץ מהבוקר.

תיכף נדבר על שעות הבוקר.

תנו לו קודם להסביר. חבר הכנסת גפני, לא נרשמת לזכות דיבור. אני מבינה שזה זכות הדיבור שלך, בין לבין. יש דברים שלמדתי מיושב-ראש ועדת הכספים לשעבר...

ההחלטה הזאת תיטיב גם עם האדם, גם עם הציבור וגם עם המשק הישראלי. זה פשוט משפר את איכות החיים. גוף האדם מותאם לפעול באור. בחשכה אדם הולך לישון.

שקלתם להזיז את זה ל-7?

ככל שיש יותר אור כך יש תחושה נוחה יותר של איכות חיים.

יתרה מכך, אנחנו שייכים לכפר גלובלי והזיקה בתחום התיירות, הכלכלה והתחבורה מתבקשת שתבוא לידי ביטוי גם בתחום שעון הקיץ. לכן מצאו לנכון שיהיה נכון להתיישר עם מדינות אירופה בנושא הזה.

זה יתרום לכלכלה בשני מישורים, במישור התיירותי, כי התיירים יוכלו שעה נוספת לצאת לאתרים וכולי, וזה יוסיף גם לחיסכון באנרגיה בכך שיהיה פחות שימוש באנרגיה, בחשמל וכולי.

שעת אור נוספת תיטיב את הבטיחות בדרכים. מאוד פשוט, בלילה רואים פחות טוב ונראים פחות טוב. בלילה הנהג רואה 40 מטר, כמרחק הפנס של הרכב. באור הוא רואה 400 ו-500 מטרים. בכל המחקרים בארץ ובעולם אין ספק שמספר תאונות הדרכים בלילה עולה לאין שיעור מאשר ביום, וגם אופן הקטלניוּת שלהם. לכן גם בעניין של פיקוח נפש וגם בהיבט של בטיחות בדרכים זה אחד הטיעונים שהוועדה מצאה לנכון להדגיש.

בנוסף לכך, זה מוסיף לבריאות, גם לבריאות הנפש וגם לבריאות הגוף. הופיעו בפני הוועדה נציגי משרד הבריאות והציגו את הניתוחים ואת נייר העמדה.
זה מוסיף לביטחון האישי. ילד שחוזר בשעה 17:00 בחשכה מרגיש פחות בטוח, הוריו מרגישים פחות בטוחים, הקשישים מרגישים פחות בטוחים. אור מוסיף לביטחון האישי של בני האדם.

אנשי הציבור, גם בבדיקה שערכנו לפני כן במסקנות הוועדות השונות שפעלו, ואנשי דת והלכה קבעו ששעון הקיץ איננו סוגיה הלכתית. אולי הוא איננו מיטיב עם כל שדרות הציבור החרדי והדתי, אבל הוא איננו שאלה הלכתית. יתרה מכך, גם בוועדות קודמות ציינו את זה במסקנות של הוועדות השונות. גם הרב לאו והרב בקשי-דורון, וגם הרב שלמה גורן בוועדות קודמות, וגם הרב אביחי רונסקי, כל אלה שהם ברי-סמכא קבעו את הקביעה, שאין קשר בין שעון הקיץ ובין הסוגיה ההלכתית.
זה מוסיף לנושא של תרבות שעות הפנאי. היום כשהדור הצעיר ספון בדל"ת אמות הבית ומרותק למחשב ולאינטרנט, אל כל העולם הדיגיטלי, שעה נוספת של פעילות חברתית בחוץ, בחיכוך החברתי, באינטראקציה החברתית ישפר את תרבות שעות הפנאי בכלל, ואת התרבות המשפחתית בפרט.

בתמציתיות אלו עיקרי המלצות הוועדה ומצאנו לנכון להמליץ בפני השר להאריך את שעון הקיץ לכל חודש אוקטובר, להתיישר כאמור עם מדינות אירופה ולהביא לידי ביטוי את מה ששמענו מהיקף רחב של ציבור שהופיע בפני הוועדה.

תודה רבה לך ולחברי הוועדה על העבודה ועל המסקנות. אדוני שר הפנים, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש, אני מודה לך על קביעת הדיון שבוע לאחר שמליאת הכנסת אישרה ברוב ברור, ברוב גורף את הצעת החוק לקביעת שעון הקיץ החדש.
אני חושב שהרוב שבו התקבלה הצעת החוק בקריאה הראשונה – ואני מניח שלא יהיו פערים גדולים מדי גם בקריאה השנייה והשלישית – מלמד על כך שנמצא אחרי עשרות שנים של עיסוק בנושא הזה הפתרון הנכון ביותר מנקודת המבט של האינטרס של כלל אזרחי ישראל. לא רק מבחינת האינטרס של כלל אזרחי ישראל אלא גם מבחינת הרצון של הרוב הגדול של האזרחים במדינה.

אינני רוצה לחזור על כלל הנימוקים שפירט בתמצית שמואל אבואב. באמת אני רוצה להודות מאוד לו ולחברי הוועדה. הוועדה היתה מגוונת מאוד, לא רק במובן של דתיים, מסורתיים וחילוניים, אלא היתה גם מגוונת מאוד מבחינת נקודות המבט והדיסציפלינות שמיוצגות בה וכולם הגיעו לאותה מסקנה, וזה אומר דרשני.
על כן אני סבור שחשוב שהכנסת תאשר את ההסדר הזה ללא דיחוי. אני משוכנע שאנחנו נעשה דבר שיביא לשמחה גדולה בקרב אזרחי המדינה, ואלה גם התגובות. כמובן שאין דבר שזוכה במאה אחוז תמיכה, אני מקבל את כלל התגובות, אבל הוא באמת בתמיכה רחבה מאוד-מאוד-מאוד-מאוד.

הועלתה סוגיה, התייחס שמואל אבואב לכך שלא מדובר בסוגיה הלכתית, וזה נכון, וגם העלו את זה חברי הכנסת החרדים במליאת הכנסת.
אנחנו מודעים לטעמים מסוימים של נוחות שקשורים לתפילת "הנץ השחר" במרוצת חודש אוקטובר. אני חושב שלא מדובר בדבר שלא ניתן להתגבר עליו. אני חושב שהדלתא, קודם כול, אינה גדולה. זאת אומרת, אם אנחנו לוקחים את תחילת אוקטובר ואת סוף אוקטובר מבחינת שעת הזריחה, מדובר על 20 דקות הבדל, זה כל הסיפור בפער המרבי. אני מזכיר שאזרחי ישראל מתחילים לעבוד לא בשעה אחידה בכל מקום ומקום. ואני מזכיר שבדרך כלל – השנה זה לא כך כי השנה חגי תשרי יוצאים מוקדם מן הרגיל – חגי תשרי, בוודאי חג הסוכות שבו כלל עם ישראל נופש, לרבות הציבור הדתי והחרדי והחילוני, נופל בדרך כלל בחודש אוקטובר ולכן גם אין קושי מבחינת מקומות העבודה. ואני מדבר גם על הפרשי הזמן הלא גדולים, מכיוון שבעיה מסוימת של חוסר נוחות היתה יכולה להיות גם בהסדר הישן שהביא לכאן השר אלי ישי, לגבי הימים הראשונים של חודש אוקטובר, היא לא נולדה עכשיו. זאת אומרת, יש פה קושי קטן. אני לא אומר שהוא לא קיים, אבל אני אומר שניתן למצוא לא פתרונות.

אגב, אני רוצה להזכיר שקיים פתרון בחוק שעות עבודה ומנוחה, שקובע: "העובד רשאי להתפלל במהלך יום עבודתו בהתאם לדרישות דתו. זמן התפילה ייקבע במקום העבודה בהתאם לצורכי העבודה ואילוציה ובהתחשב בדרישות דתו של העובד".

זה חוק של הרב רביץ זכרונו לברכה.

קודם כול, אני חושב שזה חוק טוב. אני חושב שיש מענה, ואני לא חושב שהדבר הזה צריך לעכב. אני לא חושב שצריך לעשות תיקון חדש בחוק ולקבוע רשות לאחר לעבודה מטעמי תפילה. אגב, אני רק יכול לשער מה יהיה אם דבר כזה יקרה: מספר מתפללי תפילת "הנץ השחר" על הנייר יעלה בצורה משמעותית מאוד. הלוואי וזה היה נכון, הלוואי שזה יקרה באמת, אבל זה לא יקרה באמת. זה יקרה באמת כמו בנושא של הצהרת הדת של הבנות שלא משרתות ורבות מהן לא משרתות ולא מקיימות מצוות.

אדוני השר, מי כמוך יודע שההכרח מוליד דברים טובים.

אם הייתי מאמין שדרך הפרוזדור הזה ניתן להגיע לכך שיותר יהודים יגידו את תפילת "הנץ השחר" הייתי שוקל לומר את זה.

מתוך שלא לשמה בא לשמה.

לכן אני חושב שאנחנו צריכים לחוקק את הצעת החוק. בסופו של דבר החוק נבחן בניסיון. אחרי שנה של ניסיון אם יבוא מי שמופקד על חוק שעות עבודה ומנוחה, נדמה לי שזה שר הכלכלה נפתלי בנט, ויגיד לי: תשמע, אי אפשר. כמובן אני לא מאמין בזה לשנייה, אבל אני מדבר תיאורטית.

הוא לא יגיד את זה, אל תדאג.

אני לא יודע. אגב, הוא הביע תמיכה חד-משמעית בחוק. ראיתי את המכתב שלו לוועדה. אבל היא לא היתה כמו התמיכה שלך, שהיא תמיכה מסויגת. לפעמים ניתן לשבש דבר גדול על-ידי דבר קטן. אני מציע לא לשבש.
אם יבוא שר הכלכלה שנה אחרי שזה ייושם ויגיד: תראה, לא ניתן לשלב את הדבר הזה. אמנם כל יהודי שלא גר בישראל וגר בארצות-הברית או באנגליה וגם עובד וגם מתפלל את תפילת "הנץ השחר" מצליח לשלב, אבל נגיד שיש איזה משהו שהוא מפתיע וחדשני שאנחנו לא יכולים לתת עליו את הדעת, אחרי כל מה שאמרתי, אז הוא יוכל להגיש הצעת חוק ממשלתית ונוכל לדון בה. אבל אני לא מציע לעכב את ההצעה הזאת. אני חושב שהציבור בארץ, ברובו, אני לא אומר במאה אחוז, אבל ראיתי גם משאלים בציבור הדתי ושמואל אבואב גם ראה, וגם שם יש תמיכה לא מבוטלת בשעון קיץ. אני חושב שהציבור ברובו הגדול רוצה ללכת למהלך הזה כי הוא טוב, מכל אותם נימוקים שצוינו בדוח המפורט של הוועדה, ולמי שלא קרא, אני מפנה לאתר משרד הפנים כי הוא התפרסם במלואו וקיים שם.

תודה. סגן השר בן-דהן, בבקשה.

קודם כול, שלא יהיו אי-הבנות, אנחנו תמכנו בהצעת חוק הארכת שעון קיץ, אנחנו לא מתנגדים. אני חושב שבאמת זה לא סוגיה דתית. זה סוגיה תרבותית-כלכלית, איך שנקרא לה, אבל היא לא עניין דתי. אבל כן ביקשנו המתנה של שבועיים.

זה דבר חדש מהיום. זה לא עלה בממשלה או בוועדת השרים לענייני חקיקה או במהלך הדיון בקריאה הראשונה. זה דבר שנולד היום.

קורה.

בסדר, תעלה את הבקשה ונדון בה.

גדעון סער, אתה עושה מזה כאילו קרב. אני לא בא להילחם אתך.

לא, הרב בן-דהן, אני אומר את זה בידידות, כי אתה אומר "ביקשנו" ואני שמעתי על הדבר לפני שעה קלה.

גם אני.

אנחנו לא עושים מזה מלחמת עולם, אבל אנחנו כן חושבים, מכיוון שמדובר אולי ב-10-11 ימי עבודה שיכולים להוות בעיה, ביקשנו שייכנס תיקון שיאפשר לעובד – צריך לזכור, יש עובדים רבים שמתחילים את העבודה ב-7 בבוקר. הם לא יוכלו להתחיל לעבוד ב-7 בבוקר כי כאשר "הנץ החמה" הוא ב-6:50 התפילה מסתיימת לכל המוקדם בשעה 7:30 בבוקר.

אבל הם יכולים להתפלל על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה במקום העבודה.

אתה יודע לבד שלא בכל מקום עבודה יש אפשרות כזאת.

מה זאת אומרת? זה חוק. אז שהשר בנט יאכוף את חוק שעות עבודה ומנוחה.

להתפלל בעבודה זה ללא ספר תורה, ללא מניין. אתם סתם מפריחים דברים שאין להם שום בסיס.

לא בכל מקום יש אפשרות להתפלל.

רגע, ומה עושים בצהרים?

בצהרים מתפללים ללא ספר תורה.

אתם אומרים: יש לו רשות להתפלל במקום העבודה אבל בואו נשנה את החוק כדי שהוא יוכל לאחר.

אבל תן לי לסיים.

התלמידים בבית-הספר או במקום אחר יחכו בין 8:00 ל-8:30 כדי שהמורה יוכל לבוא.

מדוע הוא יאחר? הוא יאחר במובן הזה שהוא יצטרך להתפלל בדרך, ואם ירצה להתפלל בבית ואז לצאת אז זה לא איחור של חצי שעה או 20 דקות אלא איחור גדול יותר.

איחור של שעה-שעה וחצי.

אבל יש פתרון פשוט, וזה להתפלל על-פי חוק שעות עבודה ומנוחה.

אבל במקום העבודה אין ספר תורה.

הלוואי ובכל מקום היה אפשר להתפלל במקום העבודה.

גם אין מניין.

עוד סיבה למה לא לקבל חרדים לעבודה.

אני לא מבין מה הבעיה. עושים מזה בעיה.

זה לא החרדים, זה הציונים הדתיים. למה אתם סתם מדברים? החרדים קמים ב-8:00. אצלנו אין בעיה, רק אצלכם.

איך זה צץ עכשיו בדרך לפה?

לא בדרך לפה.

סליחה, אנשים נרשמו לדיבור. הרב בן-דהן, בבקשה.

אגיד לך איך זה צץ. לצערי הרב כאשר מינו את הוועדה לא מצאו לנכון להוסיף נציג של הרבנות לוועדה כדי לדון בעניין הזה.

תיכף נתייחס לנושא הזה.

שישלים את שעות העבודה לאחר מכן, בסיום יום העבודה.

חבר הכנסת דוד אזולאי ולאחר מכן חבר הכנסת אורי מקלב.

קודם כול, אני חייב להגיד פה שלצערי הרב בוועדה של 10 אנשים מכובדים, כל אחד כבודו במקומו מונח, עם כל הכבוד, אף אחד מחברי הוועדה הוא לא פוסק הלכה.

מי היה פוסק הלכה בוועדה שאלי ישי מינה?

מי אמר שאלי ישי לא טעה?

אני שואל, האם בכל ועדה יש פוסק הלכה? הופיעו בפני הוועדה רבנים.

אדוני השר, הרי אתה היום שר הפנים. אתה חייב לחזור על אותן טעויות של השר הקודם? אז השר הקודם טעה. למה שאתה תטעה? ולך יש גם סיבה לא לטעות, מפני שאני פניתי אליך בכתב וביקשתי ממך, עוד לפני תחילת עבודתה של הוועדה. מה היה קורה לו היית ממנה נציג- - -

גם השבתי לך.

ראיתי מה השבת לי. השבת לי, ובזה יצאת ידי חובה, שהזמנת את נציג הרבנות הראשית להופיע בפני הוועדה ולא להיות שותף לכל דיוני הוועדה כמו כל שאר החברים. אני חושב שמן הראוי היה במדינה יהודית, כאשר אדוני יודע מה המשמעות של תיקון שעון הקיץ לציבור שמתפלל מדי יום ושלא יוכל להתפלל, אני חושב שמן הראוי היה שתקבל את עצתי. אני חושב שזה היה מכבד אותך אילו היית מצרף לחברי הוועדה את נציג הרבנות הראשית. אם חברי שר הפנים הקודם טעה, אתה לא חייב לטעות. אתה הרי בוודאי הולך עכשיו להיות שר הפנים ואתה תתקן עוד כמה דברים. באותה מידה לא תגיד ששר הפנים הקודם עשה ולכן אתה עושה אותו דבר. בעניין הזה, אדוני, טעית. אני חושב שראוי שהיית ממנה נציג של הרבנות הראשית לוועדה.

עכשיו אני רוצה להתייחס לגופו של עניין. גם פה נאמרה אמירה שהשר הקודם קבע את שעון הקיץ כמדומני עד תחילת חודש אוקטובר. נכון, עד תחילת אוקטובר. כשאנחנו מדברים על תחילת אוקטובר, זמן הנץ החמה הוא ב-5:36.

אלה לא הנתונים שבפניי.

בלי שעון קיץ זה 6:36.

הוא צודק, בלי שעון קיץ זה 5:36.

אם הנץ החמה היא ב-5:36 ואנחנו מוסיפים שעה, זה 6:36. בסוף אוקטובר מדובר על שעה 7:00. 5:59 זה 6 בבוקר, שזה אומר בשעה 7:00.

רבותי, מי שרגיל להתפלל בכל בוקר לא יעזור, לא עבודה ולא שום דבר, ימצא את הדרך תמיד להתפלל. אף אחד לא ילמד אותנו איך ומתי להתפלל. אני מדבר על אותם אנשי עמלי-יום שצריכים להשכים-קום, והם באמת רוצים להתפלל, וכתוצאה מכך הם פשוט נאלצים לא להשתתף במניין. את הדברים הללו אמרתי בוועדה והייתי בטוח שבוועדה בכל זאת ישמעו את הדברים וינסו לתקן את המעוות הזה. אני חושב שבעניין הזה אתם עושים עוול לאותם עובדים שצריכים להשכים-קום ולהגיע בבוקר לעבודה בשעה 7:00. הם לא יכולים להגיע לעבודה בשעה 7:00. יש להם שתי אפשרויות, או כפי שאדוני השר אמר, צריכים לאחר לעבודה, או- - -

הזריחה היא ב-6:33 בתחילת חודש אוקטובר. הרי כל ההבדל הוא לכל היותר רבע שעה.

יש לחץ בתחבורה- - -

אדוני השר, כשאתה מדבר על 6:33, זה לא 6:33. התפילה מתחילה כבר מוקדם יותר, ב-6:15. הוא מסיים את התפילה לקראת 6:50-7:00 ואז הוא צריך לצאת או לבית או לעבודה. תבין באיזה מצב אתה מעמיד אותו.
כדי להמחיש לך את העניין הזה, יש לי הרגשה שאולי אתם לא יודעים על מה אתם מדברים. אני מציע לך, גדעון סער, אני מכיר אותך כיהודי מסורתי, כאיש מעשי. בוא פעם אחת בחורף, אתה ואני ניכנס לאיזה בית-כנסת שמתפללים בו ותראה את הפערים בין המניין של הקיץ ובין המניין בחורף.
רבותי, אני אומר לכם, שלא תהיה פה מחשבה אחרת לאף אחד – אני בעד שעון קיץ. אני יודע עד כמה הוא טוב. אני פוחד להגיד לכם עד כמה הוא טוב כי אז תגידו: בואו נתקן כדי להזיק לציבור החרדי. זאת המציאות.

חס וחלילה.

אתה יודע מה טוב בשעון הקיץ, יש לנו ברוך-השם יום שישי ארוך כמו הגלות, שבאמת מספיקים לעשות את כל מה שצריכים. הנשים הצדקניות מספיקות לבשל וגם לנוח ביום שישי. ויש לנו את ערבי החגים, במיוחד ערב פסח, ואנחנו יודעים עד כמה זה טוב.

גם לנוח הן מספיקות?

כן, גם לנוח הן מספיקות ביום שישי.

כי הבעל עוזר להן, כי הבעלים עוזרים שם.

אבל אני מסתכל על מוצאי שבת. היית שר החינוך. כשר החינוך הייתי מקווה שתבין אותי בעניין הזה. אני מדבר אתך מניסיוני בעבר כאיש חינוך. מה קורה במוצאי שבת? שבת יוצאת בשעה 20:30 ואולי אפילו ב-21:00 כשאנחנו מתקדמים יותר בלוח השנה. מה שקורה, הילדים הקטנים לא מספיקים שום דבר, הם מגיעים הביתה אחרי שעשו את ההבדלה, זה במקרה הטוב 21:30. מה לעשות, יש לי נכדים ויש לי ילדים ואני רואה את ההתמודדות ביום-יום. הם מגיעים הביתה במקרה הטוב בשעה 22:00.

אני מפריע לך כאשר אני מדבר פה?

יש ישיבות סיעה.

אם אני מפריע לך אפסיק לדבר, רק תגידי לי. היא צריכה להאיץ ביושבת-ראש?

גם לנו יש ישיבת סיעה ב-14:30.

גם לנו יש ישיבת סיעה.

אף אחד לא ביקש לדחות את הישיבה, אבל ביקשנו לדבר לעניין.

אני דווקא רוצה לשמוע את חבר הכנסת אזולאי. דיברת על מוצאי שבת.

אפשר לקבל החלטה להקדים את השעון בשעה? בקלות שאתם מזיזים שעונים אתם יכולים עכשיו להקדים בשעה כדי שזה לא יתנגש בישיבות הסיעה.

אני מציע לסיים את הישיבה. ליפעת קריב יש ישיבה. אחרי תפילת מנחה.

אבל אין לך ספר תורה, חבר כנסת גפני.

אני מציע להקדים עכשיו את השעון בשעה לשבוע הקרוב כדי שעכשיו זה לא יפריע לישיבות הסיעה.

במוצאי שבת הילדים מגיעים הביתה במקרה הטוב בשעה 21:30-22:00 אבל הילדים האלה גם צריכים להשכים-קום והם קמים בחשכה. אני אומר לך כאיש חינוך, הילדים הגיעו ביום ראשון בבוקר עייפים. תבדקו את זה, אם אני טועה תגידו לי שאני טועה בעניין הזה. אני מדבר אתכם על עובדות.
אני ממשיך הלאה. הרי כולנו מעודדים את הנשים לצאת לעבודה. אותן אימהות עובדות שצריכות להביא את הילד למעון בשעה 7:00 בבוקר, אם הזריחה היא בשעה 7:00 – תבינו את המשמעות. היא צריכה לקום כשחשכה בבית, להעיר את הילד הקטן המסכן הזה, בן חצי שנה, שצריך להגיע למעון בחשכה.

עדיף לחזור הביתה כשיש חושך? זה עדיף? אז היא קמה בחשכה וכשהיא יוצאת יש כבר אור.

בוודאי שכן.

נחזור להתחלה, שהיא מדליקה את האור ומדליקה את המזגן. גם שם יש בעיה.

אבל בערב היא יוצאת עם הילד לגינה ויש יותר אור. יש היבטים לכאן ולכאן.

לכן אמצע חודש אוקטובר היה בעצם שביל הזהב בנושא הזה.

אני מסיים בעוד משפט אחד. רבותי, כשמדברים אתי על אירופה, עם כל הכבוד, אנחנו לא אירופה. אנחנו מדינת ישראל – המדינה היחידה בעולם ליהודים. זה ארץ ישראל, אין עוד מדינה אחרת ליהודים. במקומות אחרים יהודים צריכים להתמודד עם כל הבעיות, אבל פה אנחנו מצפים שיתחשבו ביהודים. כאשר עושים שעון קיץ צריך להתחשב באותם יהודים שקמים כל יום ומתפללים, צריך להתחשב בהם. אני לא מצפה שבאירופה יתחשבו בהם. פה אני מצפה שיתחשבו בהם.
לכן ההצעה שלי היתה אז, וגם היום אני חוזר עליה, לעם ישראל יש לוח זמנים מסודר. אנחנו מתחילים להגיד "מוריד הטל" ב-א' של חול המועד פסח ומתחילים להגיד "משיב הרוח ומוריד הגשם" ביום שמחת תורה. לא סתם הדברים האלה נקבעו, מישהו למד את הנושא הזה, מישהו מכיר את הנושא הזה וקבעו את הדברים הללו. אני מצפה שזה יקרה אבל, איך אומרים, זה חזון אחרית הימים שאנחנו נקבע ששעון הקיץ יתחיל כשאומרים "מוריד הטל" ויסתיים כשאומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם". לצערי הרב, לא יעשו את זה.

האמינו לי, רבותי, אני בא לפה ויודע שיש לכם רוב ואני יודע שתקבלו הצעה ברוב בכנסת, אבל אני מצפה לקצת מחשבה איך פותרים את הבעיה לשביעות רצון כולם. אני אומר לך, אדוני השר, אין לי בעיה, לא לי ולא לחבריי, עם שעון הקיץ. הרי בסופו של יום נמצא דרך להתפלל, הנשים שלנו ימצאו את הדרך, הכול יהיה בסדר אצלנו. תחשוב על אותו יהודי שצריך להשכים-קום ולהגיע למקום עבודתו כפועל בנמל או כפועל באיזה מפעל אחר. אפילו אותו יהודי שעובד בבנק תהיה לו בעיה להגיע לעבודה בזמן. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת מקלב, ואחריו זבולון קלפה.

תודה רבה לך, גברתי היושבת-ראש, חברי חברי הכנסת, אני רוצה קצת "להוריד את הכיפה" מהחוק הזה ולדון לגופו של חוק. קודם כול, אני רוצה להגן על הוועדות המקצועיות. היו 6 ועדות כאלה, מקצועיות וציבוריות, שכבר דנו בשעון הקיץ וכל שר ראה את הוועדה שהוא מינה כוועדה הכי מקצועית. יש זילות כבר בנושא הוועדות, וכל אחת הגיעה למסקנה אחרת לגמרי. ועדה ציבורית מקצועית, כל אחת כבודה במקומו מונח, בואו לא נזלזל גם באחרים שעשו, עם כל הכבוד לכך שאנחנו רוצים לעשות רפורמות.
אנחנו מדברים על רפורמות שהן ממוחזרות, לא רפורמות חדשניות. אבל לא קיים ודאי בשום חוק – ממשלה שלפני כמה חודשים חוקקה חוק לגבי שעון הקיץ, אולי אחד החוקים האחרונים, משנה את שעון הקיץ כמה חודשים אחר-כך. עוד לא היה תקדים לדבר כזה. חלק מהבעייתיות שיש בלוח זמנים היא הקביעוּת ואורך זמן. זאת הבעיה בקביעת לוחות זמנים למרחקים. לפני 6 חודשים חוקקנו חוק וקבענו תאריך. איך כבר עכשיו אנחנו משנים את זה?
לא זו, אף זו, אלא אנחנו 3 חודשים לפני תאריך תחילה. אנחנו כבר משנים את לוח הזמנים? אנשים כבר הדפיסו לוחות, כבר קבעו שעות טיסה לחוץ-לארץ, קבעו אירועים שתלויים מתי שעת הזריחה ומתי שעת השקיעה, קבעו טיסות המשך. איך 3 חודשים לפני תאריך של קביעת שעון, כשאנשים כבר קבעו לעצמם תוכניות, אנחנו עכשיו ככה משנים את זה? איזו אחריות יש לנו בדבר הזה? איזה רצף שלטוני יש לנו? אני מדבר עכשיו על פרקטיקה, לא על דת. איך אנחנו עושים דבר כזה? לפני כל הדברים. לא קיים דבר כזה.

אסור לשכוח שעל הנושא הזה כבר התנהל דיון כאן בכנסת במשך שנים רבות, לאורך כל השנים, וזה מחזיק. באמת אין דבר שמחזיק כל-כך כמו שעון קיץ. בגלל שמכניסים משהו דתי לעניין הזה, מייד זה מתחזק את זה זמן רב.

קבעו ועדה מקצועית עם חברים מכל חלקי הבית, כי ידעו את הבעייתיות שיש בשינוי של שעון הקיץ, ועמד בראשה חיים אורון (ג'ומס) ממרצ, כדי שייתן באמת היבט כללי, לא משהו שמגיע מכיוון אחר. לצורך האיזון קבעו תאריך והיה מוסכם התאריך.

5 שנים זה החזיק מעמד.

איך אנחנו יכולים לעשות דבר כזה ולשנות? איפה נשמע דבר כזה? אפשר לחשוב שהמציאו כאן את הגלגל. חיים אורון וועדות אחרות לא ידעו שאפשר להאריך את שעון הקיץ עד סוף אוקטובר? לא ידעו מה זה נקרא שעון קיץ? לא ידעו מה זה שקיעת החמה? ידעו את הדברים האלה, ולכן כך נקבע. אף אחד לא המציא חיסכון בחשמל, בתאונות דרכים, בדברים האלה. הדברים האלה היו ידועים קודם.

מדינות אירופה גם ידעו בדיוק מה הן עושות. ומה ההשפעה בכלל, כפי שאמר חברי חבר הכנסת אזולאי, על מדינות אירופה? מדינות אירופה, חלקן, בעיקר החלק הצפוני, המדינות הצפוניות יותר, לכולן יש אור יום, היום שם יותר ארוך מהלילה. הם יכולים "לשחק". כאשר אנחנו כאן "נשחק" עם שעון הקיץ – אנשים כבר יקומו בחושך.
אז תגיד שעדיף, ולא עדיף, וכן כדאי, ומה הבעיה של 20 דקות. 20 הדקות הללו זה יכול להיות האם ייקח לאדם להגיע לעבודה 3/4 שעה או שעה וחצי או שעה ורבע. זה ההבדל בין לצאת מהבית ב-6:40 או ב-7:00 כאשר כולם כבר יוצאים, גם התלמידים וכולם. אנחנו יודעים את הדברים האלה.

רק עוד משפט אחד לסיום.

עכשיו בנושא הכיפה, דקה אחת בעניין הזה. כפי שאמרו גם חבריי, אין כאן שום סעיף הלכתי. הציבור החרדי כציבור חרדי מסתדר טוב, מתגמש טוב מאוד עם שעון הקיץ. יש לזה אפילו חשיבות הלכתית מרובה. זמני קריאת שמע, זמני התפילה, ערב שבת, ערב יום כיפור, חול המועד – כל הדברים חשובים והם הרבה יותר אקוטיים מהדברים שבגינם התנגד הציבור החרדי לאורך שנים לשעון הקיץ. ולמה התנגדו?

אז למה את הדברים האלה אתם בדרך כלל לא אומרים?

הנה, אני אומר את זה. אמרתי את זה מעל בימת הכנסת ואני אומר את זה פה. למה אתה אומר שאני לא אומר את זה? אנחנו אומרים את זה. אני חוזר ואומר. כל ההתנגדות לשעון הקיץ היתה לפי הוראה שקיבלנו, לא בגלל הפרקטיקה שלנו, כאחריות כללית, רק בגלל צום יום כיפור.
אתה אמרת את זה בנאום שלך לפני שבוע בכנסת. אמרת: מה זה משנה אם צמים 25 שעות עם שעון קיץ או בלי שעון קיץ? בוודאי זה משנה, אדוני השר. לא יכולתי להשיב לך אז. יש הבדל כמה שעות אתה ער. נניח שקמים ב-7 בבוקר. האם אתה צם עד 5 אחר הצהרים, שזה 10 שעות, או אתה צם עד 6 בערב, שזה 11 שעות? השעה של צום כאשר אתה ער הרבה יותר קובעת משעות אחרות. לכן דיברו על כך, אמרו שלעם בישראל, שרובו הניכר צם ביום כיפור, קשה יותר עם עוד שעה.

שר הפנים האחרון כבר שינה את זה, כך שכמעט ולא ייצא יום כיפור בשעון חורף אלא ברוב המקרים זה ייצא כבר בשעון קיץ, כלומר איך שלא יהיה זה כבר עבר מן העולם.
אנחנו מדברים עכשיו על עם אחד בעולם שתלוי בשקיעה ובזריחה. אין עוד עם אחד כזה בעולם, אין עוד אף מדינה כזאת.

הבהרת היטב את הנקודה שלך. אני בטוחה שיעקב אשר ישלים את דבריך.

זכויות האזרח למתפללים – אין ספק שאנחנו מקשים ומכבידים עליהם. אנחנו גורמים להם בעיות במקומות העבודה, קשיים כאלה ואחרים. איך אנחנו לא יכולים להתחשב בהם? מה הדבר הכל-כך אקוטי בחלק הזה? נכון, יותר נוח, גם לנו יותר נוח כאשר היום יותר ארוך.

פיקוח נפש.

אבל יש סיכוי לא קטן שאנחנו- - -

תודה. זבולון קלפה, לאחר מכן אשר יעקב, בבקשה.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש.

קודם כול, בפתיחת הדברים, אין לי ספק שאין לגזור ממדינות אחרות, כפי שאמרו כבר חברי, ביחס להתנהלות פה במדינת ישראל. מדינת ישראל היא מדינה יהודית והכללים פה קצת אחרים, מתוך אותה תחושת אחריות ואותה ערבות הדדית כלפי כלל היהודים בעולם.
כפי שחיים אורון (ג'ומס) ידידי ושכני, שלאורך שנים אנחנו מסכימים כמעט על כל הדברים, פרט לדבר אחד, אבל ממש על הכול מסכימים, לא הופתעתי לגלות שגם בדבר הזה נמצא המכנה המשותף.

זה לא נכון. אתם מזכירים את שמו כל הזמן ואני מתאפק מלהעיר. זה פשוט לא נכון.

סליחה, הוא יזם את הפשרה.

ממש לא נכון.

אפגש אתו ביום שישי הקרוב, אין בעיה, אנחנו משתדלים מעת לעת להיפגש ביחד.

הנקודה השלישית, לפני שאציע את הצעתי, שמואל אבואב, ידידי, שאנחנו מכירים כבר מספר שנים, אמר בדבריו משהו שקצת לא הסתדר לי. מצד אחד, החושך בעייתי בהתנהלות בנהיגה, כי בחושך רואים פחות טוב. הרי ממה נפשך, אם אתה מושך את השעון אז בבוקר יש לך אותה בעיה, זאת אומרת הבעיה שרירה וקיימת. זה כמו אותו חייט עם הבגד, שמושך מפה, מושך משם.

רוב הנסיעות הן בערב ולא בבוקר.

אבל אם העובדים מתבקשים להגיע למקום העבודה עד 7 או 6:30 הם ייסעו עדיין בחושך.

רוב התאונות הן בבוקר.

היתה לי הצעה מסוימת אבל חברי בסיעה ביקשו ממני להציג את הדברים בצורה אחרת. אני מצטרף להצגת הדברים של הרב אלי בן-דהן, כן ללכת לקראת אותם מתפללים כדי למצוא פה איזה פתרון. אני חושב שבסופו של דבר זה כבודה וייחודה של מדינת ישראל, שהיא גם לוקחת בחשבון את אותה קבוצת מיעוט, כפי שמתחשבים בקבוצת ההיימיש בניו-יורק.

רשמתי להתייחס לזה בסוף דבריי. תודה רבה. חבר הכנסת אשר יעקב, לאחר מכן חברת הכנסת יפעת קריב.

לא הייתי בתחילת הדיון. הבנתי שנאמרו כאן ברכות לגבי הבחירות שהיו אתמול – ברכות, או לא ברכות.

דווקא לא היו ברכות, אבל אשמח שתברך. בכל זאת 40% זה לא רע, מול המנגנון זה לא רע.

אני רוצה לומר שאם הייתם אתמול בקלפי מכניסים גם את השאלה הזאת, שואלים את האנשים האלה, זה בעצם ציבור הבוחרים המסורתי של הליכוד, אני חושב שהייתם מקבלים תשובה גם בעניין הזה, שסדר היום של האדם שמתחיל בתפילה הוא לא קניינה רק של היהדות החרדית והוא לא עניין חרדי ואנחנו לא שמים עליו כיפה ואפילו לא שטריימל, אלא באמת יש פה דבר שהוא הכי מגשר בעולם, הכי מגשר בין האדם המסורתי-הדתי שרוצה את סדר היום שלו בלי שזה יתנגש, לא עם אמונתו ולא עם עבודתו. אנחנו מדברים גם על עובדים דתיים או חרדיים שישולבו בתוך מגוון התעסוקה בארץ. הרי אם יחוקק החוק שחשב עליו הרב בן דהן – בינתיים אני מבין שחזר בו- - -

לא, הוא לא חזר בו.

מדובר על חוק אחר. הוא יודע על מה אני מדבר.
אם נשתמש באותם סעיפים, גברתי היושבת-ראש, שאמר קודם השר, כאשר מנהל חברה או מנהל מפעל יצטרך לראיין עובדים ויראה לפניו עובד חרדי ועובד שאינו חרדי, עובד דתי ועובד שאינו דתי, אז יגיד: בשביל מה אני צריך עובד שעוד יברח לי שעה להתפלל, ואחר-כך יהיו לי עוד כמה שיתחילו להתפלל אתו כדי להשלים מניין ותהיה לי בוקה ומבולקה? רוממות הקירוב של הציבור הדתי לעבודה הרי כל הזמן נאמרת על-ידי הממשלה. למה לפגוע באותם אנשים? הרי לא פוגעים באברכים ולא פוגעים בבני ישיבות שסדר יומם כמעט לא משתנה כי הוא מתחיל ב-7:00 בהיכל הישיבה. פוגעים דווקא באותם אמני כפיים, באותם אנשים.

לכן אני מציע – ואני אקצר בדבריי, גברתי, כי גם לנו יש ישיבת סיעה – הייתי מציע גם לידידי שר הפנים, שהוא באמת איש ענייני. אני חושב שהביאו את זה בצורה כל-כך מהירה. אל"ף, כפי שאמר ידידי הרב מקלב, לעשות את זה היום גם נראה רע, גם גורם נזק לאנשים שהדפיסו לוחות זמנים וקבעו את סדר יומם לתקופה הקרובה. אפשר בהחלט להמתין, לעשות עוד שיקול דעת, ולא בחקיקת בזק כזאת. לא בשביל למסמס את זה. הרי אם יחליטו, בסופו של יום יש רוב לקואליציה. אני מציע לא לעשות את זה בחקיקת בזק, אדוני שר הפנים. לעשות את זה בשום-שכל ולהתייחס גם למה שאמר סגן השר אלי בן-דהן, ואני מעריך מאוד את דבריו. התכוונתי לתקוף אותו לפני שידעתי שהוא הולך לומר את זה, התכוונתי לתקוף אותו ולהגיד: מה הפחד לבוא ולדבר בשביל אותם אנשים שבעצם רובם בוחרי הליכוד והבית היהודי?

לכן אני מבקש שני דברים. אל"ף, לעצור את חקיקת הבזק. בי"ת, לעשות תיקון, וכאשר נגיע להסתייגויות אחר-כך, אני מציע הפחתה של שבועיים-שלושה לפחות, שהם קריטיים בשנים הללו, משעון הקיץ. תודה רבה.

תודה רבה. חברת הכנסת יפעת קריב, לאחר מכן ניצן הורוביץ ונעבור להצבעה. אדוני השר, כמובן ניתן לך להתייחס כמה דקות לפני ההצבעה. יפעת קריב, בבקשה.

מתי מגישים את ההסתייגויות?

אחרי שהשר ידבר נקרא את הצעת החוק ואז יוגשו הסתייגויות, נפיל את ההסתייגויות ונמשיך הלאה.

לא חשדתי בכם בעניין הזה...

ראשית, אני רוצה לברך את השר ולברך את יוזמי החוק על ההצעה הזאת. זה מעט מדי וזה לקח יותר מדי זמן. זה לא הצעת חוק פזיזה. זה הצעת חוק שמדברים עליה כבר שנים. יש קונצנזוס במדינת ישראל על נושא שעון הקיץ. כל מה שבא לי להגיד לכם זה: די! מספיק! מספיק לטחון את הנושא הזה. זה נושא שהוא ברור, שהגיע הזמן להכניס בו שינוי.

חבר הכנסת אזולאי, חבר הכנסת אשר, אמן והייתי שומעת את אותו נאום שנשאתם עכשיו על נושא המתפללים ועל שעת האור בבוקר, אם הייתם אומרים אותו על האימהות ועל הילדים ועל שעות אחר-הצהרים ועל הכלכלה ועל המשק. בואו תראו את העולם טיפה אחרת, דרך האימהות, דרך הנשים, דרך הילדים. העולם נראה גם בצורה אחרת. אחר-הצהרים כל פעם שאנחנו חוזרות הביתה- - -

ילד שצריך הסעה בבוקר לחינוך המיוחד, להעיר אותו בחושך? בדקת פעם את ההשלכות של זה?

חבר הכנסת אשר, לא הפריעו לך. תן לה לסיים. אני רוצה לעבור להצבעה.

כל פעם שאימהות נכנסות הביתה באמצע היום, ב-6 או ב-5 אחר הצהרים, ויש חושך וצריך לשבת עם הילדים בבית, זו בעיה קשה שהגיע הזמן לשנות אותה. מדינה שלמה, אוכלוסייה שלמה, קהילה שלמה, משפחות מבקשות לשנות את זה. אז די! מספיק! בואו נשנה את שעון הקיץ. אני חושבת שזה מעט מדי, מאוחר מדי.

אני רוצה לשאול אותך, מר שמואל אבואב, האם באמת המסקנות שלכם אמרו גם דברים משמעותיים על הזזת השעון בשעתיים? זה לא להיום, זה לא לעכשיו, אבל אני מבקשת לשבת אתך ולשמוע את זה.

זה לדיון הבא, בעוד שבוע...

תודה. חבר הכנסת ניצן הורוביץ, בבקשה.

תודה, גברתי היושבת-ראש. אין הרבה נושאים בזירה הציבורית שמעוררים ועוררו כל-כך הרבה תמיכה וכזה גיוס של אנשים, כמו שעון הקיץ. על העצומה שהרצנו כאן בכנסת הקודמת חתמו כמעט 400,000 איש, זה מספר באמת חסר תקדים. אגב, יוזם העצומה היה חרדי. דתיים רבים הצטרפו לזה, כי זה עניין שנוגע לכולם.
קודם כול, אני רוצה להגיד תודה לשר ולשמואל אבואב, יושב-ראש הוועדה. קראתי את המסקנות – מאוד רציני, מאוד מעמיק ומבוסס. אני מציע לכולם לקרוא, להתרשם. שמואל אבואב הוא איש רציני. אני חושב שעשו פה עבודה רצינית מאוד.
לגופו של עניין, צדק מי שאמר, כמדומני ידידי זבולון קלפה, שזה כמו שמיכה. הרעיון הוא להתאים את הפעילות האנושית לשעות האור, למקסם אותה, כדי שכמה שיותר אנשים יפעלו כמה שיותר בשעות האור. כפי שאמר שמואל אבואב בצדק, טוב מכל הבחינות לאדם שיפעל באור ולא בחושך. כאשר אתה מסתכל על שעות היממה ואומר: מה עדיף לנו? מתי יהיה אור – בין 5:30 ל-6:30 בבוקר או בין 5:30 ל-6:30 אחר-הצהרים? מתי יותר אנשים פעילים, ב-5:30 בבוקר או ב-5:30 אחרי-הצהרים? כשאתה מסתכל על הכבישים, על החנויות, על המפעלים, על הילדים, על המשפחות, על המרחב הציבורי אתה רואה שהרבה-הרבה-הרבה יותר אנשים פעילים אחר-הצהרים. כמעט כל האוכלוסייה פעילה אחר-הצהרים.

ומה עם הזכויות של המיעוט?

אבל גם אתה פעיל אחר-הצהרים, הרי גם הילדים שלך פעילים אחר-הצהרים. זה לא ילדים של מגזר אחד.

אנחנו יודעים מה זה ילדים.

נו, בדיוק. אז מה אתה מכניס את זה?

צריך לחשוב על המתפללים.

בין 5:30 ל-6:30 אחר-הצהרים כמעט כל האוכלוסייה פעילה, הכבישים עמוסים, החנויות פתוחות, המסחר מתקיים, ילדים משחקים, משפחות, אנשים עובדים. חשוב שיהיה אור בשעה הזאת. לעומת זה, נכון, יש גם אנשים שפעילים ב-5:30 בבוקר, אבל הרבה פחות. כאשר אתה צריך לחלק את השמיכה ולהגיד איפה אתה רוצה שיהיה אור ואיפה אתה רוצה שיהיה חושך – ברור שההכרעה היא לטובת השעה שלפנות ערב.

ולסיום, גברתי היושבת-ראש, אני חושב שהנימוק הכי מכריע, מר שמואל אבואב הוא גם מנכ"ל עמותת "אור ירוק" למאבק בתאונות הדרכים, וזה דבר שהוא חד-משמעי. בשעה הזאת הכבישים עמוסים, אנשים חוזרים מן העבודה הביתה במכונית וחיוני שיהיה אור בשעה הזאת. זה מפחית את תאונות הדרכים. רק בגין הנימוק הזה היה צריך לקבל את ההצעה, אבל יש גם נימוקים אחרים.

תודה רבה לך. כבוד השר, בבקשה, ואחר-כך נעבור להקראה ולהצבעה.

הסתיים הדיון?

כן. סליחה שלא חיכינו לך, גפני, אבל טוב שהבאת כמה כתבים חרדים, אני שמחה שהם הגיעו לכאן.

גברתי היושבת-ראש, אני יהודי מאמין.

גם אני.

אני מאמין בריבוי תפילות, והלוואי שיהיה ריבוי תפילות. אני מאמין שככל שיותר יהודים בבוקר יאמרו "מודה אני לפניך מלך חי וקיים" נבטיח את נצח ישראל. זה הקונטקסט שאני רוצה שתבינו אותי בעניין הזה.
יכול להיות שיש בעיית נוחות מסוימת, אבל אני משוכנע שאין כאן דבר שהוא בלתי עביר בקטע הזה. מישהו עוד העלה את עניין צום יום כיפור, למרות שצום יום כיפור, גם לפי החוק החדש, חל עליו שעון הקיץ בנסיבות מסוימות. צום יום כיפור זה כולנו. מה זה, צום יום כיפור זה רק הציבור החרדי? אנחנו לא צמים ביום כיפור?

לא יותר קשה לצום עוד שעה?

צמים 25 שעות, ככה וככה. צמים, עומדים בצום. הרוב הגדול של עם ישראל, בשעון קיץ ובשעון חורף, צם.

אז בואו נדבר על העניינים. דובר על מוצאי שבת, שמגיעים מאוחר וצריכים לקום ביום ראשון והילדים עייפים. חבר הכנסת אזולאי הציג דבר שיש בו ממש, אני לא יכול להגיד שאין בו שום דבר. אני רק מזכיר על כמה שבתות שיש ימי ראשון אחריהן אנחנו מדברים כאשר בחלקם בדרך כלל יהיו חגים, אז בואו לא ניסחף. אגב, אני רוצה להגיד לכם שביום ראשון הילדים כמעט תמיד עייפים כך וכך, וגם המבוגרים.

נכון, מתחילים את השבוע עייפים.

בשבת, ברוך-השם, ישנים הרבה, ישנים אפילו בצהרים, ובלילה בין שבת לראשון פחות ישנים ואז קמים יותר עייפים.

להיפך, אתם באים פחות עייפים מהחילונים.

רבותי, חבר הכנסת אזולאי, ברשותך, באוקטובר השמש שוקעת הרבה לפני 7 ולכן לא יכול להיות שהשבת יוצאת ב-9. אני אומר את זה לגבי אותו נימוק שהתייחסתי אליו קודם. בחודש אוקטובר השמש שוקעת מוקדם. דיברו על 9 או 10 בלילה, אבל השקיעה באוקטובר היא לפני 7. על מה אנחנו מדברים? כאילו אנחנו במציאות אחרת.

אומרים שאנחנו לא אירופה. אני אומר, חשוב לנו, מן הטעמים שהעמידה הוועדה בדוח, ליישר קו. זה חשוב בהרבה מאוד היבטים של מסחר, של כלכלה, גם של זמני טיסות, ודובר פה על זמני טיסות – בהרבה מאוד היבטים. אבל זה לא רק עניין של האירופאים. כמעט כל מדינות ערב מסביבנו, כל מדינות האזור, מדינות הרבה פחות מפותחות ממדינת ישראל התאימו את עצמן בנושא הזה לשעון האירופי.

אני רוצה להגיד עוד דבר. אין הבדל גדול בין זמן זריחה בדצמבר, בשעון חורף, ובין שעת הזריחה בחודש אוקטובר לפי שעון הקיץ החדש.

6:38 זה הכי מאוחר. ממש לא נכון.

הדבר מצביע על כך שהדבר לא מהווה בעיה של ממש, או לפחות לא בעיה שאינה ניתנת לפתרון.
לפני הוועדה קראתי מהדוחות גם דברים כאלה ואחרים מפי רבנים – היתר למי שפועל או ממהר לעבודה להתפלל לאחר עלות השחר מפי רבנים כאלה או אחרים שהופיעו בפני הוועדה, כך שאני מבין שגם ההלכה מבינה את צרכי האדם העובד.

כשאומרים לי שבאירופה הזריחה מוקדמת יותר, רבותי, באמצע אוקטובר הזריחה בבלגיה היא בשעה 8:30 כי הימים מתקצרים מהר יותר.

ומתי השקיעה? ב-11 בלילה.

טוב מאוד, אז הם יעלו לארץ, תהיה להם סיבה לעלות לארץ עכשיו.

אין דבר שאין לך מה להגיד עליו.

שם היום יותר ארוך.

הרב אשר, האמן לי, הוועדה לא בדקה – וקראתי באופן מפורט את הדוח – היא לא התייחסה משום מה לנושא השפעות שעון הקיץ, ההבדלים השונים, על העלייה לישראל. אני בתחושה שיש לזה השפעה טובה.

צריך לבדוק את ההיבט הזה ולעודד עלייה לארץ.

אני מסביר לך למה זה טוב לעלייה. אני שייך לאותו זרם בעמנו שלא חשב שלדחוק את הקץ זה דבר שגוי, ושהיה בעד עלייה המונית, ושהיה בעד אווקואציה ממזרח אירופה לפני השואה, כאשר באו גדולים מעם ישראל ואמרו: אל תעוררו פניקה בקרב היהודים לעלות לארץ ישראל, וכל היהודים האלה, רובם ככולם נספו בשואה. אז בוא.

זה הסיבה שלא שמת רב בוועדה הזאת? למה לא שמת רב בוועדה הזאת? אחד מתוך עשרה.

אין ועדה שהופיעו בה יותר רבנים מאשר הוועדה הזאת.

למה לא שמת רב בוועדה? אני תומך בזה. למה לא שמת רב בוועדה?

אני רוצה לבקש מכל חברי הכנסת, תנו ביטחון ושמחה לילדים ולאימהות אחרי יום העבודה, שהם לא יחזרו בחושך ושהם לא יסתובבו בחושך. זה דבר שהוא גדול. לכל אחד מאתנו יש ילדים.

היום יש ביטחון לאזרח?

חבר הכנסת אזולאי, ידידי היקר, אני אומר את זה באופן אמיתי. ככל שיש יותר שעות אור כך יש יותר ביטחון, וכל אחד מאתנו שיש לו ילדים יודע מה זה שהילדים חוזרים בחושך או שהם חוזרים באור.

יכול להיות שבעתיד – אני חושב שזה לא יהיה כך – אבל אם אנחנו נראה- - -

- - -

אתה לא רוצה על הדלתא של הרבע שעה הזאת לעשות את חוק האיחור לעבודה, שאני חושש שיהיו לו גם השלכות שאינן חיוביות. אני חושב שאפשר להתמודד עם הבעיה בדרך שמתמודדים. הצגתי מה קורה בדצמבר פה, הצגתי דברים בעולם, הצגתי את מה שכתוב בחוק שעות עבודה ומנוחה. יש מענים.

זה כל-כך מפריע?

אתייחס לזה.

אתה רוצה חילול השם גדול, שכל אחד יאחר ויגיד שהוא התפלל "הנץ השחר" ולכן הוא לא יכול להגיע בזמן לעבודה? זה מה שאתה רוצה?

זה מה שיקרה?

מה קורה, הרב בן-דהן, בנושא של שירות בנות בצה"ל, כשמדובר על בנות שאנחנו יודעים שלא מקיימות תורה ומצוות אבל יש להן אפשרות של פטור מטעמי דת? אני לא רוצה להגיד לך מה התגלה בחקירות, מי מצהירה על טעמי דת.

אני בעד שיתפסו את הרמאים.

אבל, הרב בן-דהן, אני אומר לך משהו אחר. אם אשתכנע שזה נכון אבוא אתך יד ביד לכנסת לתקן תיקון, אם אשתכנע שיש הפרעה לתפילות וכדומה.

ואז אפילו כל "יש עתיד" יתמכו בזה.

תזכור איך פתחתי את דבריי, במה אני מאמין. אנחנו ביסוד מאמינים באותו דבר. אני לא רוצה שיהיה פה חילול השם גדול ולכן אני חושב שאנחנו צריכים לאשר את הצעת החוק.

בכזה בזק?

אומרים לי פה ששר הכלכלה בנט תומך בהצעת החוק כפי שהוועדה המליצה והוא יקדם פתרון שיאפשר למתפללים להתפלל ב-3 השבועות הללו במידה ויהיה צורך. אני מציע להמתין לימים האמורים לבוא.

האח הגדול קובע.

סגן השר בן-דהן, רק משפט, ואנחנו עוברים להצבעה.

אני חושב שבאמת התיקון קטן והוא לא ישנה כלום.

הנה, השר שלך הודיע מה הוא עושה. תיכף נדבר על זה.
לפני ההצבעה, אנחנו הולכים להקראה.
אני רוצה להודות לשר סער. זה לא ברור מאליו שמגיע לכאן שר הפנים לדיון בסוגיה כזאת. יכול היה לשלוח את מנכ"לו ואת יושב-ראש הוועדה שעשה עבודה מצוינת. רק בגלל שהוא יהודי מאמין הוא בא לכאן כדי להגיד לכל האחרים שחושבים שאנחנו לא מאמינים שהפתרונות קיימים ואנחנו בעד היהודים שמתפללים.

אני רוצה להודות לוועדה על העבודה המקצועית שהיא עשתה.

לגבי ההערות שנאמרו פה, זבולון קלפה, השר שלך נתן פתרון נהדר, שהוא יקדם פתרון למתפללים אם אכן יהיה צורך בכך. ההלכה מבינה את הצרכים של האדם העובד.

לכן אנחנו נעבור, בבקשה, להקראת הצעת החוק. מי שיש לו הסתייגויות יציג אותן לאחר מכן.

ההלכה מבינה את האדם העובד.

בוודאי, אני בעד אנשים שייצאו לעבוד, האמן לי, כולם יהיו שמחים יותר.

בבקשה, היועץ המשפטי.

הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013

סעיף 1 – החלפת סעיף 3

"בחוק קביעת הזמן, התשנ"ב-1992, במקום סעיף 3 יבוא:

"3.
הקדמת הזמן בישראל

בכל שנה, בתקופה שמיום שישי שלפני יום ראשון האחרון בחודש מרס בשעה 02:00, עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר בשעה 02:00, יוקדם הזמן בישראל בשעה אחת נוספת, כך שיקדים את זמן יקום מתואם בשלוש שעות.""

יש הסתייגויות? בבקשה, חבר הכנסת דוד אזולאי. נא לרשום את ההסתייגויות.

הסתייגות ראשונה היא שתחולת החוק תהיה ב-1 באפריל 2014.

הסתייגות שנייה היא ששעון הקיץ יתחיל בא' בחול המועד פסח עד יום שמחת תורה, שזה מט"ז בניסן עד כ"ג בתשרי.

זה פחות מהקיים, במקרים מסוימים. זה אמצע ספטמבר.

כן, אבל זה חצי שנה.

ההסתייגות השלישית היא ששעון הקיץ יחול מ-1 באפריל ועד ליום שמחת תורה, שזה כ"ג בתשרי. זה יותר מהפשרה שהיתה בפעם הקודמת, שבפעם הקודמת זה היה עד עשרת ימי תשובה, מוצאי שבת, ופה מ-1 באפריל ועד יום שמחת תורה, בכ"ג בתשרי.

הסתייגות נוספת, ששעון הקיץ יחול מא' בניסן ועד א' בחשוון.

יש למישהו עוד הסתייגויות? בבקשה, חבר הכנסת מקלב. רק רגע, חבר הכנסת מקלב אינו חבר בוועדה.

הוא יכול להגיש הסתייגות.

מי מצביע פה?

אני אצביע במקום חבר הכנסת אייכלר.

כתבו לי פה שיצביע חבר הכנסת גפני, אז אני מוחקת אותו.

בשם חבר הכנסת גפני, חבר הכנסת יעקב אשר ואנוכי.

דרך אגב, כל ההסתייגויות שלי הן בשם חברי סיעת ש"ס.

אנחנו מציעים את הצעת חוק קביעת הזמן להוסיף כהוראת שעה. כפי שאמר גם השר, זה ניסיון לשנה.

לא אמרתי שזה ניסיון לשנה. אני מתנגד להוראת שעה. אני בעד להשאיר את זה באופן קבוע. אמרתי דבר אחר, שאם יתגלה, דבר שאני חושב שלא יקרה, שיש בעייתיות ביישום בכל הנוגע לסוגיה הזאת אז נוכל לשקול את הפתרונות כפי שאמר שר הכלכלה.

תקים ועדה.

אנחנו לא פותחים את הדיון. אני כבר מכירה אתכם, היה לי מספיק עם חוק עמר, הבנתי. נעבור עכשיו על ההסתייגויות.

זה לא דומה אפילו לחוק עמר.

אתם מסוגלים לדבר שעות. הבנתי הכול. חבר הכנסת מקלב, בבקשה, הסתייגות שנייה.

אני רוצה לשאול שאלה את היועץ המשפטי. אני מבין שאני יכול להגיש הסתייגות אחת לכל סעיף?

לא, אתה יכול להגיש כמה הסתייגויות שאתה רוצה.

אבל מבחינת זמן דיבור זה רק זמן דיבור לכל סעיף?

זה מה שוועדת הכנסת תקבע.

בכל אופן, אנחנו מציעים שהנוסח יהיה כדלקמן: "בחוק קביעת הזמן, התשע"ב, למאחרי-קום".

יש עוד הסתייגויות?

בוודאי. בסעיף 3, במקום "עד יום ראשון האחרון בחודש אוקטובר" יבוא " עד יום ראשון האחרון של אמצע חודש אוקטובר".
הצעה נוספת, תחילת החוק רק ב-1 באפריל 2014. בזה אני מצטרף להסתייגות של סיעת ש"ס.

למה לא הצטרפתם להסתייגות של חבר הכנסת אזולאי?

הוא הוסיף עוד כמה דברים. הוא הוסיף את הוראת השעה. מה עוד? חבר הכנסת גפני, הוא לא צריך שתלחש לו. חבר הכנסת מקלב, אתה רוצה לצאת להתייעצות סיעתית?

ההצעה האחרונה, שהחוק הזה יהיה כפוף לחוק זכויות האזרח, לחופש הדת במדינת ישראל.

חוק זכויות האזרח? אני לא מכיר חוק כזה.

אתה לא מכיר, אבל יש דבר כזה. אין חוק כזה?

לא.

היועץ המשפטי לא מכיר חוק כזה.

אגב, אם תקרא לחקיקת חוק-יסוד חופש מדת יהיו לך הרבה תומכים.

לא, אתה תגיע שוב לשואה, עזוב...

שזה יהיה כפוף לחוק-יסוד: חופש העיסוק.

יש הסתייגויות נוספות? נעבור להצבעה על ההסתייגויות. נקרא את שמות האנשים שיכולים להצביע.

חבר הכנסת אזולאי, אתה רוצה שנצביע על כל ההסתייגויות ביחד?

על כל הסתייגות בנפרד.

ההסתייגות הראשונה של חבר הכנסת אזולאי ושל סיעת ש"ס, שתחולת החוק תהיה מ-1 באפריל 2014.

זאת גם ההסתייגות של חבר הכנסת מקלב.

ההסתייגות של חבר הכנסת אזולאי יחד עם חבר הכנסת מקלב, אותה הסתייגות. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההצעה של חבר הכנסת אזולאי וסיעת ש"ס ושל חבר הכנסת מקלב וסיעת יהדות התורה,

לא נתקבלה.

2 בעד ההסתייגות, רוב נגד ההסתייגות. ההסתייגות נפלה.

ההסתייגות השנייה, ששעון הקיץ יהיה מא' של חול המועד פסח ועד כ"ג בתשרי.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההצעה השנייה של חבר הכנסת אזולאי וסיעת ש"ס, לא נתקבלה.

2 בעד, רוב נגד. ההסתייגות לא נתקבלה.

הסתייגות שלישית, לחלופין, מ-1 באפריל ועד שמחת תורה (כ"ג בתשרי).

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההצעה השלישית של חבר הכנסת אזולאי וסיעת ש"ס, לא נתקבלה.

2 בעד, רוב נגד. ההסתייגות לא נתקבלה.

ההסתייגות הרביעית, לחלופין, מא' בניסן ועד א' בחשוון.

מי בעד ההסתייגות? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההצעה הרביעית של חבר הכנסת אזולאי וסיעת ש"ס, לא נתקבלה.

2 בעד, רוב נגד. ההסתייגות לא נתקבלה.

נעבור להסתייגויות של סיעת יהדות התורה. חבר הכנסת מקלב הציע שהצעת החוק תהיה הוראת שעה.

ומה עם ההסתייגות של סגן שר הדתות לגבי העבודה?

זה לא עלה. שר הכלכלה ענה על העניין הזה ואמר שהוא יבחן את זה. הוא בעד הצעת החוק כפי ששר הפנים הגיש לוועדה ואם תהיה בעיה הוא יציע פתרון.

אני מבקש להגיש גם את זה כהסתייגות.

זה בעייתי. אם הוא מגיש את ההסתייגות הזאת, זאת הסתייגות תקציבית וצריך לבדוק את עמדת שר האוצר וזה מעכב את החוק.

אתה יכול למנוע ממני?

אני לא יכול למנוע ממנו להגיש הסתייגות.

הוא יכול להגיש הסתייגות ואנחנו נפיל אותה.

הוא יכול להגיש הסתייגות תקציבית.

יש לכם רוב, יפילו את זה.

אין שום בעיה. הוא יכול להגיש את ההסתייגות ונפיל את זה. הוא יכול להגיש מה שהוא רוצה. לא צריך לשמוע את נציג משרד האוצר. אני לא פותחת את זה לדיון.

הוא בעד להעלות את ההסתייגות ולהצביע עליה.

אני מוכן שיצביעו על כל ההסתייגויות ביחד, אני חס על זמנכם, אבל מבקש שיצביעו בנפרד על ההסתייגות בנושא זמן העבודה, ההסתייגות התקציבית.

נקרא את 4 ההסתייגויות שעליהן נצביע.

לא צריך לקרוא שוב. ההסתייגויות הוצגו.

מי בעד ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב? מי נגד?

הצבעה

בעד – 2
נגד – רוב

נמנעים – אין

4 ההצעות של חבר הכנסת מקלב ושל סיעת יהדות התורה, לא נתקבלו.

2 בעד, רוב נגד. ההסתייגויות של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלו.

לגבי ההסתייגות התקציבית, מה אתה מציע?

אנחנו מציעים שאדם שמאחר לעבודה או שבמהלך העבודה יוצא להתפלל, קודם כול לא תהיה עילה לפיטורים, ושנית, זה ייחשב לו כזמן העבודה, דהיינו זמן העבודה שלו יכלול גם את זמני התפילה בלי לקחת בחשבון את ההפסקות לצורך תפילה.

תוסיף הסתייגות אחת למען האימהות ולמען הנשים, משהו למענן.

את האימהות רק את מכירה?

בוא נעשה משהו למענן.

עמדת משרד האוצר, בבקשה.

משרד האוצר מתנגד להצעה הזאת. יכול להיות שגם פרוצדורלית לא נכון להעלות דבר שכזה במהלך דיון בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. אנחנו מסכימים עם שר הכלכלה, שככל שהוא חושב שנכון לקדם את זה, זה נכון באפיק חקיקה רגיל, לא באפיק שכזה. מעבר לזה, יש לכך השלכות כלכליות משמעותיות. נציגי המעסיקים עצמם מתנגדים לסוגיה הזאת. גם בעולם של השלכות על שירות המדינה, מורים, אחיות, עולם שכזה, אנו סבורים שאין מקום לדון ולאשר סוגיה שכזאת.

זאת עמדתו של שר הכלכלה.

נציג משרד המשפטים מצטרף לנציג משרד האוצר.

אנחנו לא חושדים בכם שתתמכו בזה, אל תדאגו.

צריך לדעת אם הוא אומר שזאת הסתייגות תקציבית או לא. האם זו בעיניכם הסתייגות תקציבית?

כן, גם לעמדת אגף השכר וגם לעמדת נציגי המעסיקים שהעבירו את חוות דעתם בנושא בשעה שהיתה להם להעביר.

תודה רבה. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה

בעד – 1
נגד – רוב

נמנעים – אין

ההצעה האחרונה של חבר הכנסת מקלב ושל סיעת יהדות התורה, לא נתקבלה.

ההסתייגות לא נתקבלה.

נעבור להצבעה על הצעת החוק. מי בעד הצעת החוק? ירים את ידו. מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – 2
נמנעים – אין

הצעת חוק קביעת הזמן (תיקון מס' 3), התשע"ג-2013, נתקבלה.

תודה רבה. הצעת החוק נתקבלה.

אני מבקש רביזיה.

ב-15:45 תהיה הצבעה על הרביזיה.

<הישיבה ננעלה בשעה 15:15.>