PAGE
10
ועדת הכלכלה
02/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 44>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, כ"ד בתמוז התשע"ג (2 ביולי 2013), שעה 10:30

הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106) (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשע"ב-2012 של חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת משה גפני (כ/439)(פ/2319/18) – החלת רציפות הדיון

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
משה זלמן פייגלין

מיכל רוזין

איציק שמולי

>
יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

ניר דויטש - עורך דין ביחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

עפרי גופר - מתמחה, משרד המשפטים

נתן מלמד - סגן ראש תחום תקינה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

חוה ראובני - סגנית בכירה ליועצת המשפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

מאיר אורניק - ר' חוליית תעבורה באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים

חיים אמיגה - ע' יועמ"ש, המשרד לבטחון פנים

שרון שלאין - ר' חוליית יעוץ וחקיקה באגף התנועה, המשרד לבטחון פנים

ניסים בעבור - ראש ענף רכב לוגיסטי, משרד הביטחון

שוקי שדה - מנכ"ל, ארגון חברות ההסעה

מרב תורג'מן

לאה ורון

יפעת קדם
<הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106) (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשע"ב-2012 של חבר הכנסת אורי מקלב, חבר הכנסת משה גפני (כ/439)(פ/2319/18) – החלת רציפות הדיון>

רבותיי חברי הכנסת. ברוך הבא חבר הכנסת פייגלין שמצטרף לחבר הכנסת מקלב ולחבר כנסת שמולי. מכובדיי, אנחנו דנים בהחלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת התעבורה (מס' 106) (חובת התקנת חיישן בטיחות), התשע"ב-2012. יציג ידידי, חבר הכנסת אורי מקלב, ביחד עם חבר הכנסת משה גפני שנעדר אבל אני מניח שהוא מיוצג.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. תודות על כך שהועלתם לדון, לקיים ישיבה בבקשה להחיל דין רציפות על הצעת החוק הזאת. הצעת החוק הזאת, בשונה מהצעת החוק הקודמת, עברה רק קריאה ראשונה, לא קריאה שנייה ושלישית. הצעת החוק הזאת היא הצעת חוק שמצילה חיים. מדובר על החובה להתקין ברכבים החדשים, לא ברכבים הקיימים. זה מחייב יבואני רכב להתקין ברכבים שמיובאים לארץ חיישן בטיחות, מה שנקרא חיישן רוורס, שמרתיע ומתריע בנסיעה לאחור אם יש איזה חפץ כלשהו, בוודאי ובוודאי כשאנחנו מדברים על ילדים שעומדים מאחורה. נתון שהגיע לוועדה תוך כדי הדיונים בהצעת החוק לקראת קריאה ראשונה העלה נתון מאוד מעציב על כך שיש 15 ילדים שנהרגים בשנה מנסיעה לאחור. רובם הם ילדים ערבים בגלל הבעייתיות שיש בחניה.

אין שם גם תשתיות.

חבר הכנסת חמד עמאר התקין אצלו ברכב חיישן קדמי. אם הוא לא היה מזהה שזה קרוב משפחה שלו, הילד היה מתחת לאוטו. כשהוא היה בנסיעה קדימה הוא נעצר בשנייה האחרונה. הוא מזועזע מזה עד היום. הוא רואה בכך חשיבות. אנחנו לא מציעים כרגע חיישן קדמי, רק חיישן אחורי.

אפשר לתפוס טרמפ על ההצעה הזאת ולהוסיף חיישן שלא מאפשר להשאיר תינוקות באוטו?

זה דבר שהיינו ערים אליו אתמול.

אנחנו נתייחס.

אולי נחבר לילדים איזה חיישן שמצפצף.

זאת הערה חשובה.

יש הצעת חוק כזאת שחבר הכנסת יעקב כץ הגיש בכנסת הקודמת. היא דווקא די מתקדמת. יכול להיות שצריך לחדש אותה. היא הונחה. הועלתה הבעיה לגבי החיישנים האלה. אנחנו אחרי קריאה ראשונה הקפאנו לזמן מסוים את הצעת החוק, כדי לאפשר למשרד התחבורה לאשר חיישנים, לתת תו תקן לחיישנים כאלה. הטענה שעלתה כאן לקראת קריאה ראשונה היא שאין תו תקן לחיישנים כאלה. הם יכולים להיות מצילי חיים, אבל מצד אחר יש חשש שאולי הם לא מספיק בטיחותיים, הם לא מספיק אמינים, הם לא מספיק מקצועיים, דהיינו שיהיה גוף ברכב בנסיעה לאחור אבל הוא לא ירתיע ולא יצפצף והנהג יסתמך על זה. זאת הטענה המרכזית וכבדת המשקל שהועלתה פה על ידי היועצת המשפטית של משרד התחבורה בעניין הזה. אנחנו ביקשנו שיינתן להם מספיק זמן כדי להגיש, לראות ולהחיל איזה תו תקן בנושא הזה. אני חושב שהרשות לבטיחות בדרכים לקחה על עצמה להכין את זה. איך שלא יהיה, אני חושב שאנחנו צריכים להתקדם עם זה, להביא את זה שוב פעם לקראת קריאה שנייה ושלישית. אני חושב שלפתוח דיון עכשיו בעניין הזה מוקדם מידי. אנחנו בסך הכל מבקשים להחיל את דין הרציפות, אם נעשה משהו בעניין הזה או לא נעשה זה דבר כשלעצמו, אבל הצעת החוק יכולה לזרז גם אם עדיין לא נעשה הדבר הזה. כפי שאמרנו, זאת לא תוספת של אביזר רגיל לרכב, זה אביזר בטיחותי ממדרגה ראשונה.

לא ברור לי אם מכון התקנים אישר תקינה. מישהו יכול לדווח לנו מה קורה?

בדיון הקודם הסברנו שאנחנו כמדיניות ובאופן כללי מטילים חובה להתקין אביזרים ברכב רק אם יש להם תקינה, כדי שתהיה שפה משותפת, כדי שכולם ידעו במה מדובר ולא תהיה מחלוקת מה היא בדיוק החובה. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר באבזור שמטרתו בטיחות. כפי שכבר נאמר פה, אם אנחנו סומכים על החיישן הזה והוא לא מספק את הסחורה - - - סיפר לי בטלפון לקראת הדיון הזה המדען של הרשות. הוא אמר שיש ברכבי ליסינג שמשמשים את הרשות מן חיישנים כאלה עם התקנה מקומית ב-200 שקל מיצרנים עלומים. הוא בדק לא פעם עם קרטונים מאחורי הרכב ולא ניתנה לו שום התרעה. כשנהג סומך שיש לו חיישן כזה, החיישן לא טוב ולא מספק את מה שהוא צריך לספק, אז לא רק שהוא לא תורם לבטיחות, הוא פוגע בבטיחות. זה הטעם שצריך תקינה.

מאז הדיון שנערך פה לפני שנה וחצי בהכנה לקריאה ראשונה ונבחן הנושא, נמצא שבעולם אין התייחסות לזה כמוצר בטיחות אלא כמוצר נוחות שנועד לסייע, לנווט את הרכב בנסיעות לאחור בתנאים מסוימים . כנראה שהמאפיין הזה של מה שהיה מכונה תאונות חצר וילדים שנפגעים בנסיעות לאחור הוא פחות שכיח באירופה ובארצות הברית. אולי כי יש שם פחות ילדים, אולי כי הצפיפות במבנים קטנה יותר, אינני יודעת. זאת התפישה במקומות האלה, לכן בהתאם אין תקנים. מה שכן יש זה יצרנים שמתקינים את זה כנוחות. זה בולט במיוחד בסגמנט היוקרה. הרבה מאוד אביזרים שנחשבים היום כמובנים מאליהם במכוניות שלנו מתחילים במרצדסים, אחר כך מחלחלים למטה, אם זה כריות אוויר, ABS, ESP.

מה שהתחיל בבטיחות לאלפיון העליון, הופך להיות מוצר לעם כולו.

הרבה פעמים מדברים על דבר כזה לנוחות, כמו מערכות עזר לחניה או דברים מהסוג הזה. כדי שיהיה תקן נצטרך לכתוב אותו בכוחות עצמנו.

מה זאת אומרת "בכוחות עצמנו"? בישראל מדובר במכון התקנים.

הכוונה "בכוחות עצמנו" היא שבמדינת ישראל ייכתב תקן, לא נוכל להסתמך על - - -

עו"ד ראובני, אני מסכים לחלוטין. יהיה לנו פה דיון במסגרת חוק ההסדרים לגבי מכון התקנים והתקינה. השאלה שלי היא שאלה שאני בטוח שחבר הכנסת פייגלין היה שואל אם לא הייתי שואל. עברה כבר שנה וחצי. בדקתם אחרי חודש, אחרי שבועיים שבאירופה ובארצות הברית אין את אותה בעיה חמורה של צפיפות. האם מכון התקנים פועלים בנושא הזה?

עוד לא התחילו לטפל בזה.

מדוע?

אני יודעת שהתקבלה איזו שהיא הצעת מחיר מבחינת העלויות של זה.

השאלה שלי היא שאלה מאוד פשוטה. זה רק נושא הזמן. כשעלתה הצעת החוק של חבר הכנסת מקלב עשו כמה טלפונים בשביל לדעת שבאירופה ובארצות הברית זה לא קיים. מדוע צריכים לחזור לכאן כאשר מכון התקנים היה צריך להכין את הדבר הזה קודם?

אני חייבת להגיד שהייתה התלבטות על העמדה אם - - -

האם כשמדובר על תקינה מדובר על בנייה של ספציפיקציות, על חקיקה של כל מיני סעיפים ותתי סעיפים שמנגנון כזה או אחר צריך לעמוד בהם, או שלחלופין מדובר בתהליך הרבה יותר פשוט שאומר, הנה, יש כאן יבואן, הוא מייבא מוצר מסוים, הוא צריך את המוצר הזה להעביר דרך מכון התקנים ואחרי שבוע הוא מקבל וי? האם יש כאן תהליך שהוא מסורבל, או תהליך שיכול להיות מאוד מאוד קצר?

זה תהליך לא קצר.

למה?

שתי האפשרויות שאדוני הציע הן בעצם היינו אך. כדי שיביאו מוצר ומכון התקנים יבדוק אותו, מכון התקנים צריך אמות מידה לבחון אותו. הוא צריך לדעת מה הן התפוקות המצופות מהמכשיר הזה, מה המכשיר הזה צריך לדעת לעשות, מה הן הטכנולוגיות האפשרויות, מה אנחנו רוצים שהוא יזהה מבחינת גודל, מבחינת חומר, מבחינת צורה.

עו"ד ראובני, מה שאמרת ברור. הייתי שוכר אותך להיות הסנגורית של מכון התקנים במידה והיו פונים אלי. הבעיה לא כל כך מסובכת. בימי חיי זכיתי להוביל פרויקטים. אם הייתי פרוייקטור הייתי יכול לסיים את זה מהר, השאלה אם זה היה בסדר עדיפויות. הרושם שלי שכנראה זה לא היה בסדר עדיפויות במכון התקנים.

זה נשמע דבר לא מסובך.

האמת שאני פה בכובע של תחבורה, אבל בעבר במשרד המשפטים טיפלתי בנושאי תקינה. מה שחבר הכנסת פייגלין תיאר זה את מכון התקנים באופציה הראשונה כקובע תקינה, באופציה השנייה כמעין מעבדה מוסמכת שבודקת. מדובר בשני כובעים שונים. תקינה היא בדרך כלל הליך לא קצר. אני אמנם רק עורכת דין ולא אשת מקצוע, אבל אנשי מקצוע מספרים שיש מורכבות מסוימות. מה שלנו לפעמים נשמע כדבר פשוט - - -

השאלה שלי מאוד פשוטה. עברה שנה וחצי. האם התחילו בנושא הזה? האם צריך חודש, חודשיים, 3 , 6, 9 חודשי היריון, 3 שנים?

אני לא יכולה להגיד במדויק, אני יכולה לתת סדר גודל. בישראל כיום יותר מ-95% מהתקנים הם אימוץ של תקנים בינלאומיים. להליך של אימוץ תקן בינלאומי צריך לעשות התאמות ושינויים, אבל הוא יחסית קצר.

אני קוטע את הדיון הזה כי זה ברור. אני רק מצטט פה מחבר הכנסת חמד עמאר. בתשאול שנעשה כאן לפני שנה וחצי שאלו את שי סופר כמה זמן לוקח התהליך הזה. על השאלה שאבישי שאל כרגע, שי סופר ענה. ענה אותו סופר סתם שהוא מעריך שזה ייקח משהו כמו 13 חודשים. אני קורא את היושב-ראש: "אנחנו מחכים 13 חודש אחרי שההצעה כבר עברה קריאה טרומית. זה אפילו יותר קרוב לשנה וחצי. אנחנו יכולים לחכות עוד 13 חודש". היום כבר עברו 18 חודשים. יש כאן סיפור שהוא לא רק בנושא הזה. חבר הכנסת פייגלין, אמרתי לך את דעתי לגבי המציאות הישראלית. זה לא ה-3.5%. הבעיה שמקבלים איזו החלטה, רושמים בפרוטוקול ואחרי זה אומרים שבעוד שנה וחצי יבואו עוד פעם. אני אעלה את הנושא הזה כשיגיע נושא התקינה בחוק ההסדרים, כי אני רואה משהו שהוא לא תקין. אם כבר החליטו לעשות את זה ושום דבר לא קרה מאז, יש משהו שהוא לא תקין לגבי התהליך.

קצת מטריד אותי שמכון התקנים לא כאן, כי בצורה מסוימת מי שצריך להוביל את התהליך הזה זה מכון התקנים.

זה לא דיון. הדיון הוא הוא בהחלת דין רציפות, הוא לא דיון במהות החוק.

הדיון הוא לא על הנושא הזה. הוא רק עלה. אני לא פונה אלייך. אנחנו נאשר את הרציפות. מכון התקנים יהיו פה מאוד במהרה. כבר עכשיו אני אצלצל ליושב-ראש רן כהן לגבי הנושא הזה, כי אני חושב שזה נושא חמור.

אולי אפשר לבקש שבדיונים לקראת קריאה שנייה ושלישית יהיה אפשר לדון בנושא הזה.

זה בדיוק מה שיקרה. אני מציע לחבר הכנסת מקלב ולכולנו לנצל את הזמן שיחלוף עד לישיבת הוועדה שתהיה אחרי ההצבעה במליאה. אנחנו נקבע אותה אחרי הפגרה. אנחנו רוצים לעבוד מול הרשות לבטיחות בדרכים יחד עם מכון התקנים, כדי שסוף כל סוף יקבעו תקן לחיישן. מה אתה אומר?

הייתי מציע שהוועדה תתכנס לפני כדי שנוכל לזרז אותם. נניח שנקבע שתאריך התחילה יהיה בעוד 12 חודש, בעוד 18 חודש. אם אנחנו לא נקבל החלטה אף אחד לא יעשה את זה.

רק אנחנו נפקח על זה.

צריך להלחיץ אותם.

צריך לרענן את זכרונו של המדען של הרשות לבטיחות בדרכים, ד"ר או פרופ' סופר, לגבי אותה התחייבות שהוא נתן. צריך ללחוץ עליו על מנת שביחד תפנו למכון התקנים.

חבר הכנסת מקלב, בקשתך היא שנכניס את הדבר הזה עוד לפני הפגרה, שבזמן הדיונים בחוק ההסדרים לגבי מכון התקינה נשים מקל גדול בצורה מאוד מאוד ברורה, ושבדיונים בין שנייה לשלישית נוכל להרחיב את הדיון, כולל רעיונות שאתה העלית של חבר הכנסת כץ.

יש פה את סעיף 2 לגבי התחולה, שמדבר על רכבים שייובאו ממועד מסוים. דובר בהכנה לקריאה ראשונה על כך שהעניין הזה יידון בעת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית.

אני תומך לחלוטין במה שמבקש חבר הכנסת מקלב. בשבוע שעבר, בזמן דיון תחבורתי כששר התחבורה דיבר במליאה, ביקשתי דעה נוספת. ביקשתי חיישן למניעת שכיחת תינוקות ברכב. זה דבר שאין שום בעיה טכנית לעשות אותו.

האם הוא קיים במקומות אחרים בעולם?

יש עם זה בעיה טכנולוגית. הייתי באיזו ועדה שדנה בנושא. הבוקר שמעתי ראיון ברדיו עם נציגת "בטרם" לבטיחות ילדים. היא אמרה שיש היום טכנולוגיות, אבל מה שקיים לא מאוד אמין, לא מאוד מפותח. גם כאן חוזרת השאלה אם כשאתה שם טכנולוגיה שאמורה להחליף את תשומת לב הנהג היא עלולה להזיק יותר מלהועיל.

במקרה הקודם שאלתי את עצמי אם זה נכון או לא נכון. מן הסתם אתם צודקים שיש סכנה בטכנולוגיה של הנסיעה לאחור. אני לא חושב שאם אדם לוקח את הילד שלו ברכב ושוכח את הילד זה בגלל שהוא מלכתחילה סמך על הטכנולוגיה. פה החשש הזה לא קיים. האויב של הטוב הוא הטוב מאוד. הנושא הזה תובע את קורבנותיו כל שנה בצורה מזעזעת. רק לפני שבוע דיברתי על זה. הנה זה שוב קורה. לא צריך ללכת פה לתתי הסעיפים המושלמים ביותר. את הנושא זה צריך להריץ עוד לפני הסיפור של הרוורס. זה אפילו יותר חשוב.

אנחנו נזמין במקביל.

יש הצעת חוק.

ישנה הצעה של חבר הכנסת יעקב כץ.

הממשלה התנגדה.

ד"ר עידית חנוכה בדקה. הצעת החוק שהייתה במליאה בנושא חובת התקנת אמצעים אלקטרוניים למניעת נעילת אדם ברכב, קרי תינוק ברכב, הפכה במליאה להצעה לסדר יום. לא אפשרו לחבר הכנסת כץ להגיש אותה כהצעת חוק. היא הפכה להצעה לסדר.

זאת אומרת שאנחנו יכולים להציע הצעת חוק כזאת.

אנחנו נחתים את כולם.

ועדת הכלכלה תחתום על הצעת החוק הזאת.

אתה רוצה שאני אנסח משהו?

תנסח לי משהו ונעשה את זה.

רציתי לתת את ההיבטים של ההסכמים הבינלאומיים שמדינת ישראל מחויבת בהם, בין היתר הסכם ה-TBT. זה הסכם שהמטרה שלו היא להוריד את הסכמי הסחר בין מדינת ישראל למדינות העולם. במסגרת ההסכם הזה מדינת ישראל מחויבת לקבוע תקינה ככל שהיא תואמת את התכלית שלשמה היא נועדה. התכלית של בטיחות האדם היא אחת התכליות המותרות. בהחלט יש מקום לקבוע תקינה.

אתה מחזק אותנו?

מקריאה של דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא חיישני הבטיחות עולה שמרבית החיישנים האולטרה סוניים, הקוליים שנמצאים נחשבים כאביזרי נוחות, לא כאביזרי בטיחות, לכן קביעת חובה של התקנה של אמצעי נוחות לצורך הגשמה של תכלית של בטיחות יכולה להיות בעייתית מבחינת - - -

אתה פשוט חוזר על מה שאמרה עו"ד ראובני.

אני רק רוצה להגיד שמההיבט הבינלאומי קביעת תקן עצמאי - - -

אם אתה מחייב להתקין את אותו תקן בארץ ולא על ידי היצרן זה מייתר את החסם.

היבואן יהיה מחויב בהתקנה.

יכול להיווצר חסם סחר. יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך להצדיק - - -

תאמין לי, אנחנו נדון על זה בוועדה כשנגיע לקריאה שנייה ושלישית. אני חושב שנסתדר אם נוסיף עוד תקינה קטנה לגבי בטיחות.

לגבי קביעת התקן העצמאי אני רוצה להביא את הנתונים שהובאו בפני הוועדה. החיישנים היעילים שנחשבים כאמצעי בטיחות עולים אלפי שקלים. הם יכולים להוות חסם סחר מבחינה זו שהם יגולגלו על הייבוא של הרכבים. יכול להיות שמדינת ישראל תצטרך להצדיק - - -

אנחנו נדון בזה. לא פתחנו את הדיון.

הם מרוויחים יפה. לא ייתכן שזה יהיה מוצר נוחות שיישאר רק לאוכלוסייה שממילא יכולה לאפשר את זה לעצמה ורק היא תהיה מוגנת. זה לעומת רכבים יותר זולים. המטרה של החקיקה היא לדאוג לאנשים שלא דואגים לעצמם.

אנחנו נצטרך לבדוק את זה ברגע שיהיה הדיון בקריאה שנייה ושלישית.

זה רק מחזק את עמדתנו עוד יותר לגבי כמה החקיקה הזאת נדרשת וחיונית.

בייחוד לקראת הקיץ.

אנחנו מצפים לקיץ חם.

שי סופר הבטיח בצורה וולונטרית. אם הוא לא רוצה את זה היום הוא לא יעשה את זה. כנראה שזה המצב. אני לא יודע, הוא לא נמצא פה. אם נחוקק חוק ונקבע תאריך תחילה בעוד 18 חודש, היבואנים ידעו שתוך תקופה הם צריכים להביא.

חבר הכנסת מקלב, דבריך הם דברי אלוהים חיים.

אם היית מאפשר לי להרצות בקורס למינהל עסקים הייתי מביא את המקרה הזה. זה מאפיין את תופעת הראש הקטן. אומרים שזה מאפיין את הישראלים, אבל זה מתחיל במשרדי הממשלה.

ממשל ופוליטיקה, לא מינהל עסקים.

מה אנחנו שומעים ממשרדי הממשלה לגבי חיישן הבטיחות בנוגע לילדים שנשכחים באוטו? הם אומרים שאין תקינה. 15 ילדים נהרגים בשנה. אף אחד לא נותן את הדין על זה. זה עובר בשלווה. אתמול נפטר ילד בתוך מכונית. זה המקרה השישי או החמישי תוך כמה חודשים שנשכח ילד ברכב. יש שלווה. לא ראיתי שום דבר. אין בעיה למשרד התחבורה ולאנשים שיש להם אחריות לבוא לוועדה למחרת בבוקר ולהגיד שאין תקינה, שהם לא יודעים והכל בסדר. הם חוששים שאם תוטל עליהם אחריות ומתוך 15 המקרים חיישן אחד לא יהיה תקין הם ייתבעו. על זה הם הולכים. עוד שנה ועוד שנה חולפת. אם לא נזרז את זה כאן בוועדה יהיו עוד 15 ילדים, חס וחלילה, שימותו וזה יהיה בסדר. זה בדיוק מה שמפריע לי. זה לא אישי. זאת התופעה של המשרדים הממשלתיים.

זה לא הפקידים.

אני לא מוחה במובן האישי. הבעיה שלנו היא לא העניין של האחריות שלנו. אנחנו לא מחפשים להתנער מאחריות. אנחנו לא חוששים להתקין חיישן. אנחנו דואגים לציבור. אנחנו חוששים שהדברים האלה, וזאת גם העמדה המקצועית, עלולים להיות מסוכנים. זה לא בגלל שיתבעו אותנו או לא.

15 ילדים נהרגים כל שנה. זאת הדאגה.

חבר הכנסת מקלב, יש פה מומנט של אי הקשבה. אתה לא הקשבת לעו"ד ראובני. היא אומרת שהיא איתך, רק היא רוצה לוודא שלא מתקינים חיישנים שאומרים שיביאו את הסחורה אבל גורמים עוד יותר נזקים כי הם לא אמינים. רק על זה היא דיברה.

הקשבתי לדיון. החשש הוא חשש של אחוז אחד.

אפשר לפתור אותו. אנחנו נדבר עליו.

בדיון שנערך בינואר 2012 נאמר במפורש שההצעה תמתין לתקן. דובר על זה במפורש.

אנחנו לא רוצים להפוך את היוצרות. אנחנו לא רוצים שהחקיקה לא תקודם כי ממתינים לתקן. אנחנו לא רוצים שזה יהפוך לתירוץ לא לקדם.

אני מצטטת מתוך הפרוטוקול. מנהלת הוועדה אמרה כך: "שייאמר על ידי המציע שהוא מוכן להמתין עם הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית עד אשר יותקן התקן". אמר היושב-ראש דאז, חבר הכנסת חמד עמאר: "על רקע זה גם משרד התחבורה יסכים לקבל את הדברים". על הבסיס הזה התקדמנו לקראת קריאה ראשונה.

מכיוון שציינתי שעברו 18 חודשים ומאומה לא קרה, בסמכותי ובסמכות חבריי בכנסת אני אביא את אישור הרציפות לישיבת הוועדה הבאה. אנחנו נעשה את זה בתחום המושב הזה. אנחנו נזמן כמובן את מכון התקנים, את הרשות לבטיחות בדרכים, את חברות ההסעה, את יבואני הרכב ועוד רבים וטובים כדי לקדם את הנושא הזה. במקום שאין אנשים השתדל להיות איש. מי בעד? מי נגד?

חבר הכנסת מקלב מצביע במקום חבר הכנסת יעקב אשר.

הצבעה

בעד – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
החלת דין הרציפות אושרה
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>