PAGE
30
ועדת הכלכלה
19/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 33>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ג (19 ביוני 2013), שעה 10:00

<מצבה של התקשורת בשפה הערבית בישראל – הצעה לסדר-היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת עיסאווי פריג'>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
יצחק וקנין

דוד צור

מסעוד גנאים
עיסאווי פריג'

>
רונן אברמסון - ראש אגף פיקוח, המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין

הילה וייצמן - וייס - סגנית היועץ המשפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

ורד עזרא - ראש אגף תוכניות, הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו

שלמה גנור - מנהל הטלוויזיה בערבית, רשות השידור

עאטף כיוף - חבר מליאה, יו"ר ועדת מדיה בערבית, רשות השידור

יאסר עטילה - מנהל הרדיו בערבית, רשות השידור

שאול מגנזי - משנה למנכ"ל רשת

עדי גרתי - מנהלת דוקו ואקטואליה, שידורי קשת

ויקי ברדה - מנהלת רגולציה, שידורי קשת

אורן ליברמן וסרמן - אחראי תוכניות בערבית, ערוץ-10

סוהיל כראם - מנכ"ל רדיו א-שמס

פאיז אשתיוי - מנכ"ל ועורך אחראי, עיתון כל אל-ערב

מיכל רפאלי כדורי - סמנכ"לית רגולציה, חברת יס

מיכל ריבלין - עו"ד, מנהלת מחלקת ערוצים ורגולציה, חברת הוט

פאדי מוסטפא מחאגנה - עורך ראשי, ערוץ הספורט

חיכמת גרה - מגיש ומנהל מחלקה, ערוץ הספורט

מחאגנה אברהים - תחקירן ראשי, ערוץ הספורט

ג'עפר פרח - מנהל מרכז מוסאוא

ח'ולוד מסאלחה - רכזת פרויקטים, מרכז אעלאם

עלאא עבדאללה - יועץ משפטי, מרכז אעלאם

נילי בן גיגי-וולף - מנכ"לית האגודה לזכות הציבור לדעת

חיה גרוסמן - רכזת, האגודה לזכות הציבור לדעת

עוזי בנזימן - חוקר, המכון הישראלי לדמוקרטיה

עמרי רויטר - חברת ניו סאונד אינטראקטיב (מחזיקה בזכויות לתכנים מוזיקליים בערבית)

נעמה טשנר - ממ"מ, כנסת

אליס פקר - לוביסטית – כהן, רימון, כהן, חברת יס

אבּי עמית - לוביסטית – אימפקט

טל שביט - לוביסטית – פוליסי, שידורי קשת

לאה ורון

ירון קוונשטוק
<מצבה של התקשורת בשפה הערבית בישראל – הצעה לסדר-היום (דיון מהיר) של חבר הכנסת עיסאווי פריג'>

בוקר טוב, סבאח אל-ח'יר. חברי חברי הכנסת, חברי הכנסת עיסאווי פריג', מסעוד גנאים, אני כל כך שמח, חבר הכנסת יצחק וקנין, שאתה ממלא מקום קבוע ובשבילי זה יותר מהכול, אתה בניסיונך כי רב, חבר הכנסת צור, נציגים של התקשורת הערבית, אני זכיתי בימי חלדי, בין השאר, להיות שר לענייני מיעוטים ואני מכיר היטב את התקשורת הערבית. תמיד הייתי בעמדה שאת התקשורת הערבית צריכים להוביל ערבים ולא יהודים. יהודים יכולים להיות חלק, אבל המובילים ערבים. אני כולל בזה גם דרוזים, אני לא אכנס פה לוויכוח, אבל בסופו של דבר ככה זה צריך להיות.

בשנים האחרונות התחילה באמת פעילות יוצאת מן הכלל, תקשורת באמצעות גופים פרטיים. היא חזקה, היא ענפה, היא ברדיו, היא באינטרנט, ואנחנו רואים את הדברים שישנה יזמות מאוד מאוד פורייה. הדוגמה מחוץ למדינת ישראל של "אל-ג'זירה" השפיעה גם כן, אני חושב, על השוק הפנימי הערבי עם הרבה מאוד יוזמות. ואני חושב שזה גם מושך את השירות הממשלתי להתייעל, להיפתח, להיות יותר רציני. בתקופה הזאת בכלל כל נושא התקשורת באינטרנט עובר מהפכים בכל העולם ובארץ.

ד"ר אמיר גילת היה צריך להיות פה אבל קרו לו בעיות עם הרכב. דרך אגב, אני אומר את זה, ואולי, לאה, נוציא מכתב לשר האוצר, למשרד האוצר, שאני ציפיתי כבר שאני אקבל את הפרטים לוועדה לגבי הסיום של נושא הרפורמה שלב א' כדי שאנחנו נוכל להתקדם בדיון הלאה. שוחחתי עם מר גילת הבוקר, אני מבין שהוא לא קיבל את מה שסיכמנו פה, לגבי האישורים עם האוצר. לכן כדאי שאולי יצא מכתב למשרד האוצר, מה קורה עם הרפורמה ברשות השידור.
אבל מילה אחרונה, אני חושב שיש פה אפשרות בשנה הקרובה, והוועדה הזאת תעשה כל מה שהיא יכולה, לקדם את היוזמות, אני תמיד חושב שיוזמות צריכות להיות פרטיות בשילוב עם ממשלה, כדי שהשוק הגדול של התקשורת הערבית, שהוא לא רק לערביי ישראל, הוא גם יכול להיות לעולם הערבי וגם חלק מיהודי ישראל, יתקדם לאור באמת האנרגיות והדברים שקורים בשטח.
אני מאוד מודה לחבר הכנסת פריג' שהעלה את הנושא, ואני אתן לו לפתוח. מה שאני מבקש, יש פה נציגים רבים, זאת ישיבת פתיחה, הישיבה הזאת לא באה לקבל החלטות, רק להגיד שאנחנו שמים על סדר-היום של כנסת ישראל וועדת הכלכלה את הנושא של התקשורת הערבית. זה נושא רציני שצריך לקדם אותו, שבו, כפי שאני אומר, מנהיגות פרטית ומנהיגות ממשלתית, אני מקווה, תשלבנה ידיים למען אזרחי ישראל כולם, אזרחי ישראל הערבים בפרט ודוברי הערבית בעולם כולו.
אני מבקש שכל אחד יצמצם בשלוש-ארבע דקות, אולי פחות, כדי שנסיים ב-11:00, כי יושב-ראש הכנסת אמר לי שבכל זאת הוא רוצה שאני אסיים בזמן. כמובן אנחנו נגלוש מספר דקות, אבל כל מי שאין לו מה להוסיף על מה שאמר קודמו, אנא שיצמצם. אני מאוד מודה לך, חבר הכנסת פריג', בבקשה.

סלאם עליכום, שלום רב לכולם, לאדוני, כבוד היושב-ראש ברוורמן, שאני מודה לו שהנושא הזה של התקשורת הערבית מקבל מקום וחשיבות בוועדת הכלכלה. אני מרגיש את זה ורואה את זה. אני ממשיך את דבריו של חבר הכנסת ברוורמן, שזו ישיבת פתיחה. הנושא של התקשורת הערבית ילווה את המושב הזה לאורך כל השנים, עד שנגיע לתוצאות ממשיות שנראה אותן בשטח באופן ממשי.

לפני שנה בדיוק מהיום הייתה ישיבה של התקשורת הערבית במסגרת ועדת החקירה הפרלמנטרית של ידידנו אחמד טיבי. שנה מהיום עברה, אני אגיד לך, אבישי, עשיתי מיני עבודת בית כזאת, מאז הישיבה שהייתה לפני שנה עד היום התקשורת הערבית תקועה במקום, מאומה לא השתנה, כלום לא השתנה.

דרך אגב, חבר הכנסת פריג', אני מוכרח להגיד לך, שאתה יודע, אולי אם אנשים היו יורדים עכשיו מהירח והיו צופים וחושבים שזה הדבר היחיד בישראל. אני רוצה להגיד לך שיש עוד כמה נושאים - - -

אני אגיד לך למה הנושא חשוב ונושא מפתח. אני כחבר כנסת, חברים, ששמתי מול עיני והגעתי למסקנה שבעיית החינוך – הכול נמצא שם, החינוך הוא הפתרון. וכאן הגענו לנושא ההסברה. ההסברה במגזר הערבי היא מתחת לכל ביקורת, בכל המובנים. והסברה היא חלק מהותי במערכת החינוך במגזר הערבי. אני עכשיו לא רוצה להתחיל את הדיון שניכנס אחד בשני, למה משרד ממשלתי זה או אחר מקפח את המגזר הערבי. זו ישיבת פתיחה, כמו שאמרתי, אני מאוד מאוד מצטער שלשכת הפרסום הממשלתית, גדי מרגלית, לא נמצא אתנו אבל הוא יהיה אתנו, ומשרדי ממשלה אחרים לא נמצאים.

אדוני, סליחה שאני עוצרת אותך. אני רק רוצה לומר שהם הוזמנו להשתתף בישיבת הוועדה.

זה עוד מוסיף. לשכת הפרסום הממשלתית, שאנחנו רואים בה גם גורם חשוב בכל הסוגיה הזאת, היא תיקח חלק ויהיה לה מה להגיד בנושא הזה.

אני רואה את נושא התקשורת הערבית כך: עם קום המדינה, הדבר הראשון שהוקם זה ערוץ טלוויזיה ערבית ומאז הכול מקרטע. התקשורת הערבית בכל המובנים לא מקבלת התייחסות, והיא בעצם אנחנו, שאנחנו חווים חוויות לא נעימות בתוך המדינה, מגזרים שונים, כך אני רוצה להתמקד בתופעת הגזענות והאפליה שקיימת בתקופה האחרונה. דבר כזה שנמצא בתודעה של האנשים, דבר כזה ניתן להתמודד מולו רק בהסברה, רק בהסברה. ומכאן חשיבות ההסברה, חשיבות הפרסום הממשלתי, חשיבות כל המעורבים בדבר.
הנושא הוא לא רק כלכלי, ואני לא רוצה עכשיו להיכנס לאחוזים, כמה זה מפרסם שם וכמה זה מפרסם שם. זה נושא שעוד ידובר בו, ואנחנו עוד נעשה ישיבות עקביות בתיאום עם כבוד היושב-ראש בנושא הזה.
אז אנחנו רוצים להקשיב, לשמוע. עם המסקנות אנחנו לא נצא עכשיו, לא נתחיל בהאשמות, לא נתחיל בכל התחקירים. אני רוצה לתת אפשרות לכל החברים להתבטא כמה שיותר. יש לנו המון מה להגיד בנושא הזה, המון שאלות, הן לערוץ-1, הן לרשות השנייה, הן למפרסמים, הן לכל התפיסה הזו. אנחנו נתייחס לזה. וכבוד היושב-ראש, אני לא אכנס לעומק, אנחנו נקיים דיון - - -

אני מודה לך. הזמן קצר והמלאכה מרובה בשיחה כדי לפתוח באמת דיון שיביא בסוף להחלטות במשך ישיבות הוועדה.
אני קודם כול רואה שג'עפר פרח כאן, שהוא מנהל מרכז מוסאוא. הוא שלח מסמך שהופץ לכל חברי הוועדה. לצערי, זה יהיה בשלוש דקות, ארבע דקות, הנקודות המרכזיות שאתה ראית, כי אנחנו לא נכנסים פה ל - -

כן, תודה.

ואחריו אני אבקש מעאטף כיוף ויאסר עטילה, אתם תחליטו ביניכם, אני רציתי לשמוע את התמונה, מה קרה, מה היה קצת בעבר במספר דקות. ואני ראיתי שיש דינמיות ושינויים בשידורים בכל רשות השידור, גם מבחינת האיכות, אז אולי תדווחו עליהם גם. תודה. כן.

תודה. אני אתייחס לכמה נקודות שקשורות לתקשורת בכלל, לתקשורת הערבית, אני אתייחס גם לנושא של תעשיית הטלוויזיה שמנסים בשנתיים האחרונות להקים אותה. תעשיית המדיה הערבית בכלל היא לא חדשה. במבזקים – התעשייה המודפסת, הפרינט, נמצאת במצוקה. אם בשנות ה-80, כשנכנסו הטלוויזיות הרב-ערוציות, אמרו: אנחנו נקים ונשקיע לתמוך בפרינט בעברית, התמיכה בפרינט הערבי דרושה היום. היום יש לנו יומון אחד ושלושה עיתונים של סוף-שבוע שמתפרסמים ברמה הארצית והמון מקומונים. תעשיית הפרינט דורשת עזרה מסודרת, הקמת קרן מסודרת שתעזור לה כתעשייה.
האינטרנט כבר מתחיל לנגוס בתעשיית הפרינט, אנחנו מדברים על האינטרנט בכלל שמתחיל לנגוס.

זאת כמובן תופעה בין-לאומית, שכולם מבינים - - -

נכון. אבל אם בצרפת ואם בישראל בשנות ה-80 ידעו את חשיבות הפרינט, וגם החינוך לקריאה, שהפרינט ייכנס והעיתונות המודפסת תיכנס למערכת החינוך ותהיה חלק ממה שילד ערבי יקרא – זה לא מתקיים. אם "מעריב לנוער" ועיתונות של ילדים ונוער נכנסת לתוך בתי-הספר ונמצאת בתוך בית-הספר הרגיל – היא לא נכנסת וזה גורם גם לירידה מתמדת בפרינט בערבית.
הדבר השני זה שוק הפרסום. שוק הפרסום היום שמגיע לאוכלוסייה הערבית הוא כ-100,000,000 שקל. אחת הבעיות המרכזיות היא הלפ"מ אבל לא הבעיה היחידה. עכשיו יש בדיוק קמפיין של הלפ"מ בנושא של טביעה בחופים, חופי רחצה – לא עולה בערבית. קמפיין שלם של הסיעוד, של גיוס אחיות ללמוד סיעוד.

לפ"מ זה לשכת הפרסום הממשלתית, שלא נוכחת פה, לצערי.

הקמפיין לא עלה בשפה הערבית לגייס אחיות ללימודי סיעוד, שבנגב זועק לשמיים, לא עלה בכלל בשפה הערבית. פנינו למשרד הבריאות, אמרו: אנחנו נעלה את זה – זה לא עולה. בשנת 2006 כל הקמפיין של פיקוד העורף כמעט ולא עלה. התוצאה הייתה שאנשים נהרגו בגלל שלא ידעו איך להתגונן במצב חירום.
אני חושב שתעשיית הפרסום הישראלית, התעשייה המסחרית, לאט לאט מכירה את המגזר הערבי, את העיתונות הערבית ואת האוכלוסייה הערבית, אבל עדיין אנחנו רחוקים.

עכשיו, כל הרגולציה ממועצת הכבלים עד רשות שנייה, כולם כמעט, כולל רשות השידור, מתעלמים מהצמחת תעשיית טלוויזיה ערבית. חיבור תשתיות כבלים במגזר הערבי – מעט מאוד. נכנסו נצרת, בעיקר לערים. יש פער בתשתיות, כל הסיפור של טלפוניה היום, התוצאה שאין כמעט תחרות בטלפוניה במגזר הערבי. כל הפרויקטים שנעשו כדי לגשר על פערים כמעט ולא נכנסו ליישובים הערבים, אין השקעה בהפקת תוכן.

הדבר האחרון שקרה רק בשנה האחרונה, סגירת החדשות המקומיות בערבית. היה מכרז סוף-סוף לערוץ טלוויזיה בערבית, שיצא לי להיות מעורב ועדיין אני מעורב בו. אני חייב להגיד שהוא מקרטע, ולמרות שהושקע בו כמעט 8,000,000 שקל הוא נמצא במצב קשה שעלול לסגור את הניצנים הראשונים של הקמת תעשיית טלוויזיה ערבית. מיליארדים מושקעים בתעשיית טלוויזיה בישראל, פורמטים ישראליים בטלוויזיה מופצים בכל העולם, זה לא קורה במצב של הטלוויזיה בערבית. יש ניצני חיוביים בתעשיית הטלוויזיה הציבורית הערבית אבל לא בתעשייה הפרטית.

מר פרח, אני שואל שאלה כזאת. אתה מכיר את הנושאים האלה. נניח שפתאום, כמו שאני שואל פה את השאלות, אתה היית מקבל היום סמכות. אני ישבתי כבר שנים, הייתי יו"ר ועדת כספים, ועדת כלכלה, אני מסכים עם הצורך ליצור משהו יצירתי גדול לגבי הטלוויזיה בערבית. מה היית עושה?

אני מציע שני דברים שצריך לעשות אותם. אחד, להגן על הפרינט, להגן על העיתונות המודפסת, ואפשר לעשות את זה.

לגבי הקמת ערוץ. אני מדבר על טלוויזיה.

אני מדבר על הצמחת תעשיית הטלוויזיה, לא רק על ערוץ. גם על האינטרנט, יש פלטפורמות חדשות. לעגן משאבים, מה שעושה עכשיו איימן סייף, מה שעשו במשרד ראש הממשלה בשיכון, בשילוב ערבים בהיי-טק. אפשר לבוא למפעל הפיס, לרשות השנייה, לכל הגופים שלא עשו כלום כמעט במשך שנים.

אבל אתה לא מדבר פה על פרויקט, אתה מדבר על תוספות.

לא, אני מדבר על מה שעכשיו עושים בדיוק אצל האתיופים. בשנה שעברה, בשנת 2010 נדמה לי, הוחלט בחקיקה להקצות 4.8 מיליון שקל להצמחת תעשיית טלוויזיה באמהרית.

אתה מדבר על התערבות ממשלתית של כסף. זה הכול.

ופרטית.

אני לא הבנתי מה אתה אומר. מה ההמלצה שלך? אחד הדברים שעלו פה בעבר, אבל אני אעביר את זה לאחרים, באו גופים, כולל יזמים, אנשים בעלי עוצמה, שעשו דברים שהם לא קיצוניים וכל הדברים האלה, בשילוב כדי שתתחיל להיות פה דינמיות. וכל השאלה, כל פעם היה בא אלי, היו שילוב של ערבים ויהודים, היה חסר להם משהו כדי להקים באמת את הדברים האלה. אתה מודע לדברים האלה?

כן, בהחלט.

אז מה היית עושה? מה הבעיה?

הדבר הראשון שצריך לעשות היום זה להחליט בחקיקה על הקצאת 10,000,000 שקל שיושקעו בהצמחת תעשיית טלוויזיה ערבית. לא השקעה בערוץ אלא השקעה בהצמחת התעשייה הזאת של ההפקות. כל המאות מיליונים שמושקעים היום בטלוויזיה בעברית בישראל על-ידי גם הרשות השנייה, גם מועצת הכבלים, גם הזכייניות, זה לא הגיע לתעשיית הטלוויזיה הערבית. עכשיו זה נעשה באמהרית, רק בשנה שעברה זה נעשה, צריך לעשות את זה עכשיו גם בשפה הערבית.

תודה רבה. אני מבקש מיאסר עטילה ועאטף כיוף, תחליטו מי מכם, אתם מובילים. עאטף, אתה חבר המליאה, יאסר, אתה היום האחראי, אתה המנהל של כל הרדיו בערבית, האם אתם רוצים לדבר רק על הרדיו או שמישהו מכם רוצה לדבר על טלוויזיה?

שמי שלמה גנור, מנהל הטלוויזיה בערבית.

רגע. קודם כול, אמרתי שאני מעדיף, למרות היהודים, שהערבים יתחילו. אמרתי שבעתיד אני גם מעדיף שערבים יובילו את הטלוויזיה הערבית והיהודים יהיו פחות. אבל יש לי כבוד אליך, שלמה, אתה תדבר גם כן. עאטף, בבקשה.

כן. אני אציג את עצמי. קוראים לי עאטף כיוף, אני חבר מליאת רשות השידור ואני יושב-ראש המדיה בערבית – הטלוויזיה והרדיו בערבית. הגעתי לפני שנתיים, אני ועוד ארבעה חברים ערביים, פעם ראשונה בתולדות רשות השידור שיש ייצוג הולם, חמישה מ-31, זאת אומרת, פחות או יותר את ה-20% שכל הזמן מדברים עליהם. באתי כדי באמת לסייע, לעזור. אני איש חינוך, מנהל בית-ספר תיכון לשעבר, חשבתי שאני יכול לתרום את חלקי גם כן בתקשורת. היה לי ניסיון לפני כמה שנים. המצב לדעתי לפני שנתיים לא היה משביע רצון.

אתה איש חינוך ועדין מאוד, כן.

אני רוצה להשתמש במילים: באמת לא היה משביע רצון. הדביקו לנו את הסטיגמה "מטעם". מה זאת אומרת? אתם מכירים את הסיסמה, לגבי זאת סיסמה. אמרתי: רבותי, בואו עם החברים, הנציגים הערביים, היו 60%, שלוש נשים ושני גברים. זאת אומרת, הנשים, הפעם הייצוג שלהם ברשות השידור יותר מהגברים, בואו אנחנו נהיה פעילים במסגרת מליאת רשות השידור לקדם את המערכת, לקדם את השידורים בערבית, וזה האני מאמין שלי.
התחלנו ברדיו. ברדיו בערבית היום, לדעתי, עלינו על המסלול הטוב ביותר. היום לא יכולים להדביק לנו סטיגמה. אם עורך "אלאתחאד" הוא מגיש ברדיו בערבית זה אומר הרבה. זה אומר לי הרבה.

בשנתיים האלה אתה ראית שינוי?

זאת אומרת ההאשמה שהייתה בעבר כאילו שאנחנו מטעם – אנחנו לא מטעם. והיום יש חופש ביטוי, וגם כן הנציגים והפוטנציאל במגזר הערבי, ויש פוטנציאל צעיר, זה גאווה. ואתה מכיר, פרופ' ברוורמן, אתה היית השר הממונה.

עאטף, מה מספר העובדים הערבים?

זה הם יתנו לך.

אתה חייב לתת לי נתונים.

בסדר, אני אתן לך את הנתונים שאני יודע. בטלוויזיה בערבית התקציב של חטיבת התוכניות היה מ-2001 עד 2011 3,000,000 שקל. אנחנו השגנו, ואני אומר את זה בקול רם, תקציב להפקת מקור חיצוניות, קיבלנו את ה-20% – 14,000,000 שקל. וקיבלנו לפני שבוע 2.4 מיליון, אני חבר גם בוועדת הכספים וועדת ה-250. בלחץ שלנו, זאת אומרת יש לנו היום משאבים.

זאת אומרת יש שיפור של המשאבים?

התחלנו עם "קול קורא". יש לנו באתר IBA של רשות השידור "קול קורא", ופנה המנכ"ל וגם כן היושב-ראש אמיר גילת, פנו לחברים הערביים שיש להם חברות הפקות כדי להגיש למכרזים.

עאטף, עוד משהו כאן אתה רוצה להוסיף?

אני רוצה להוסיף עוד שני דברים.

בבקשה.

זה לגבי הטלוויזיה. ועכשיו יש לנו תוכניות שאנחנו מכינים אותם. ואתם יודעים, מתחילים בדבר מסוים, זה תהליך, כמו החינוך, אתה מתחיל בפרויקט מסוים, עד שאתה מגיע לתוצאות זה לוקח לך זמן. אבל בכל זאת אנחנו דורשים ואנחנו לוחצים, ואתם תראו: מיולי יהיו לנו שידורים חיים גם כן בטלוויזיה בערבית, שילבנו גם ערבים נציגים ועובדים ערבים בתפקידים בכירים, אם זה ברדיו, אם זה בטלוויזיה.
רק הערה אחת.לגבי הרדיו בערבית כיום, מי שמנהל ומוביל את הרדיו בערבית הם המנהלים הערביים. בטלוויזיה גם כן יש לנו תוכניות כדי לשפר, אני לא אומר שהגענו למצב אוטופי.

תודה. מר גנור, אתה רוצה לדבר עכשיו או שלתת קודם ליאסר עטילה? איך אתה רוצה? יאסר, בבקשה, אתה מנהל את הרדיו, שנים היית, קיבלת תפקיד פיקוד. אתה יכול לספר לנו בעובדות מה קורה, מה היה, מה השינוי ומה אתם מתכוננים לעשות.

אולי ברשותך, מר ברוורמן, אני חושב שהגעתי לוועדה שתדבר על נושא בעיות המגזר הערבי ועל הפרטיים יותר מאשר על הציבוריים.

אני מבקש - - -

רק שנייה אחת.

לא, אני לא אתן לך לדבר. תקשיב אלי, סוהיל. אתה לא תדבר לא ברשות דיבור. יש פה חוק בוועדה הזאת, רק חברי כנסת יכולים להתפרץ. אני אתן להם לסיים ואחרי זה אני אתן לך לדבר.

אני מודה לך מאוד.

אני אקצר מאוד. תחילה אני רוצה להודות לכם וגם לחבר הכנסת עיסאווי פריג' שיזם את הדיון. אני אומר דבר שלא יפתיע את הנוכחים: "קול ישראל בערבית", אפשר להגיד, בשנתיים האחרונות נמצא בעידן חדש לגמרי. הדבר מתבטא בשינוי משמעותי בתוכן, שינוי משמעותי באריזה, בסגנון ההגשה, בשיטת ההגשה, בהרחבת תחומי הסיקור ובהגדלת והרחבת האורחים המתארחים בשידור. זה אחד.

כן, זה נאמר כבר.

גם חבר הכנסת עיסאווי פריג', גם ג'עפר פרח פה וגם חברי פאיז אשתיוי, כל הנוכחים פה יודעים היטב על מה אני מדבר. בעבר דיברנו, נפגשנו, ואנחנו תמימי דעים שהרדיו בערבית היום נמצא בעליית מדרגה.

שני מילים על הרדיו, ואני גם אתייחס לשאלה של חבר הכנסת עיסאווי, שאלת לגבי העובדים, אם אתה מעונין לקבל תשובה.

כן כן, אני קשוב.

חברים, "קול ישראל בערבית", ולו מכוח העובדה שאנחנו שייכים למערך השידור הציבורי, זה דורש מאתנו כמה וכמה דברים שאולי לא קיימים בתחנות מסחריות. אנחנו תחנה שנותנת פתחון פה לכולם, אנחנו לא בטאון של הרוב הדומיננטי אלא להיפך, לכל הציבור. עצם העובדה שהשידורים שלנו ממומנים על-ידי אגרה אוניברסלית, זה גם נותן בידי הציבור הרחב את הסמכות המוסרית לצפות מהשידור שייתן מה שהוא זקוק לו – הציבור. אנחנו תחנה שמעניקה או מאפשרת דיון עומק בסוגיות, בשאלות פוליטיות, כלכליות, דתיות, חברתיות, מוניציפליות במגוון הרחב. אנחנו גם מאפשרים דיון עומק בכל זה, אנחנו גם מעניקים, כמו שאמרתי, ביטוי ומתן השקפות או דעות הרווחות בציבור.

תודה. עוד משהו להוסיף? הזמן קצר פה.

יש הרבה, אבל אני אכבד את הבקשה.

תודה רבה.

רק תשובה לשאלה.

תשובה לדברים האלה, כן.

אם תתנו לי אחר כך להגיד כמה מילים - -

אני אתן לך אם יהיה זמן.

- - על לוח השידורים החדש ומהן הבשורות שהוא מביא עמו, אני אשמח לענות. אבל באשר לשאלה של כבוד חבר הכנסת, הבאתי התפלגות של העובדים ברדיו בערבית לפי שייכות עדתית ודתית. ובחרתי דווקא להביא רק את אנשי התוכן, אלה שעוסקים בתוכן.

בבקשה.

יש 95 עובדי תוכן ברדיו בערבית, מתוכם 57 שהם לא יהודים, לפי החלוקה: דרוזים, בדואים, מוסלמים, נוצרים, ויש 38 עובדים שהם יהודים. אם תרצו אני יכול גם לפרט עוד דקה לפי תפקידים.

אני חושב שזה מספיק. עיסאווי, אני מצטער. אוקיי, תודה. מר גנור, אתה רוצה להוסיף משהו בנושא הזה?

כן. תיקון ראשון: זה לא השידורים הערביים אלא שידורים בערבית. וזו לשון החוק של רשות השידור תשכ"ה: "לקיים שידורים בשפה הערבית לצרכיה של האוכלוסייה הדוברת ערבית, ושידורים לקידום ההבנה והשלום עם המדינות השכנות בהתאם למגמות היסוד של המדינה". זה המצע, זאת התורה לפיה אנחנו עובדים.

טלוויזיה בערבית משדרת 56 שעות שידור שבועיות – 56 – בליווי תרגום לעברית, תרגום לשפת סימנים וכתוביות לכבדי שמיעה. השידורים בימים א' וה' ושבת נמשכים משעה 16:00 אחר הצהריים ועד חצות. השידורים ביום שישי, שזה יום השבתון בחברה הערבית מתחילים בשעה 10:00 בבוקר ונמשכים עד חצות.

שלמה, מה הצפייה בהן לעומת הרשתות האחרות? הרייטינג.

לצערי, אין כלי מדידה לרייטינג בחברה הערבית, מפני שהרייטינג זה מונח בחברה הישראלית, בכלי התקשורת המסחריים ושל רשות השידור.

אין "פיפל-מיטר"?

יש "פיפל-מיטר" שלא עובד, אם יורשה לי, אבל לא ארצה שזה יהיה על חשבון הזמן.

אתה כבר גומר.

כ-50 מכשירים של "פיפל-מיטר" מחולקים לאוכלוסייה הערבית. לא מופעלים, הם מופעלים בעיקרון רק כשהמכשירים מחוברים לכבלים.

אז הם לא אפקטיביים.

אז הם לא אפקטיביים. כולם עובדים לפי צלחות.

שלמה, כמה תוכניות חוזרות? אני ראיתי את הטלוויזיה בערבית, "מסעדת אבו רמי" ממשיכה לרוץ שם. זה שידורים חוזרים. השאלה אם יש הצדקה לקיומה. התוכנית ממשיכה עד היום.

למה אתה מדבר על ערבית? קחו את כל השידורים, אני חושב שבטלוויזיה היהודית העברית, הרי שמה זה הכול ממוחזר, חלק גדול. שייקה אופיר עוד מככב.

שידורי חדשות, תוכניות אקטואליה ודיון, תוכניות חברה, תרבות, בידור, מוסיקה, ילדים ונוער, דת ומדע וסרטים, החל משנה שעברה - - -

טוב, זה ברור לנו. עזוב, בשנתיים האחרונות יש "ניו דיל", יש פתיחות יותר גדולה, יש תוכניות, יש איכות. יש עוד משהו שאתה רוצה להוסיף?

התקציב - - -

התקציב גדל?

חלקה של הטלוויזיה בערבית מתוך הפקות המקור שהוקצבו השנה ברשות השידור, שזה 74,000,000 שקל, היה 14,000,000 שקל לפי מפתח של 80%-20%. 20% זה חלקה של החברה הערבית במדינת ישראל.

מה הפקות המקור לאחרונה שהיו בטלוויזיה בערבית?

ביום העצמאות התחלנו לקבל את המוצרים הראשונים של הפקות המקור. זאת תעשייה שעדיין בחיתוליה בערבית. עיקר התעשייה נמצאת בחברה הישראלית העברית.

אין הפקות מקור בערבית.

אנחנו מעודדים את הקופרודוקציה. קיימות מספר חברות שהן בניצנים.

אין הפקות מקור, שלמה. מה אתה עושה עם 14 מיליון, אני לא יודע, הפקות מקור אין.

נתחיל לראות אותן במהלך שנת - - -

אני יכול לענות, אדוני?

בשלהי 2013.

אני אמרתי לכם, כמו שאמרתי לסוהיל. אני למשל מעריץ של סייד קשוע. אני מכיר אותו, אני קורא אותו. אני קורא לו אפרים קישון הערבי הישראלי. עכשיו, הוא כוכב על, ואני רואה גם כן, כמו שהוא פתח את הסדרה "עבודה ערבית", יהודים מתחילים להבין קצת יותר גם שערבים - - -

ההפקה היחידה שהייתה בשפה הערבית.

תקשיב רגע. אתה רוצה להתלונן, אז תתלונן. אני מדבר כרגע על מה עושים עכשיו. יש בחברה הערבית אנשים יצירתיים, סייד קשוע הוא סופרסטאר אבל יש אחרים. איך אתם, איזה תוכניות אתם עושים?

שתי סדרות דרמה חדשות נבחרו והן תתחלנה בהפקה לקראת סוף שנת 2013. אני מאמין שהתעשייה, כמו גלגל שמתחיל להסתובב, נתחיל לראות את הפירות של הפקות המקור במהלך שנת 2014. כמובן שבהתאם לכך גם יגדלו התקציבים, בהתאם לחוק, ונתחיל לראות את הדברים ב-2014. אסור לשפוט את - - -

מר גנור, אני מסכים. אנחנו הלא נעקוב אחרי הוועדה בדברים האלה.

מספר העובדים?

לא, כבר אמרנו את הדברים האלה, אנחנו סגורים. אני מאוד מודה לך. אתה רוצה לתת לי?

כן, רק משפט אחד. חבר הכנסת עיסאווי, אם אפשר. אנחנו בוועדת הכספים החלטנו לקבל את המדיניות של היוצרים. יש סוגה עלית ויש סוגה תחתית. אתה שאלת על הפקות מקור. סוגה עלית זה דרמה ותעודה, סוגה תחתית זה בידור ואקטואליה, והסוגה העלית 65% מהתקציב, מ-14,000,000 שקל. והיום יש לנו הפקת מקור שתי דרמות, ויש לנו גם כן תעודות.

שוכראן.

לכן יש הפקות מקור. אני אומר את זה בקול רם.

יש הפקות מקור. רבותי, שמענו עכשיו את מה שקורה בסקטור הציבורי, ואני מוכרח להגיד לכם: אני רואה שיפור. אני באמת רואה שיפור. כי אני עקבתי, בעבר באמת היה - - -

אז היינו הולכים הביתה אם לא היה שיפור. באמת.

בעבר היו אנשים שהיו יושבים, לא היה שיפור והיו נשארים על הכיסא. ברגע שאנשים שיש להם מוטיבציה - - -

באנו כנציגי ציבור.

יפה מאוד. אני מבקש לעבור עכשיו לנושא הרדיו. סוהיל כראם, אתה בנית את "רדיו שמס", אתה מוביל. דיברנו כרגע על השוק מבחינת התמונה הציבורית. איך אתה רואה את התמונה בשוק הפרטי בנושא הרדיו? אם תרצה להוסיף לגבי הטלוויזיה. אני רק מקווה, אתה לא איש ביצוע, בקצרה, תראה מה המצב, מה לדעתך צריך לעשות, ואיפה שיתוף הפעולה בין שוק פרטי לממשלה.

אולי גם שיוסיפו לגבי כל הנושא של האינטרנט, כי אני מניח שזה גם פגע בפרינט, כפי שנאמר בהתחלה.

כן, השחקן הכי גדול באינטרנט, "פאנט", לא נמצא פה כרגע, ואני רציתי שהוא ידבר על זה, אבל זה יהיה בפעם הבאה.

אבל יש עוד. יש "כל אל-ערב", גם ל"שמס" יש אתר. ו"פאנט", איפה הם, הם לא נמצאים?

הם הוזמנו.

הם הוזמנו. אני רק ציינתי את זה. בבקשה.

בוקר טוב לכולם. מר ברוורמן, אני מצטער על ההתפרצות, אבל היא הייתה התפרצות - - -

היא הייתה מהלב, אני אוהב אותך. אני מבין מה שאתה אומר, אני רק אסביר לך את התשובה שלי.

אני בכל זאת - - -

תקשיב רק דקה. תלמד, אני גם למדתי להקשיב, תאמין לי, זה יותר חשוב מהדיבור. בכנסת ישראל יש תרבות, שהבנים שלי לא מקבלים אותה, שכל חבר כנסת מתפרץ, כל אחד מדבר. אבל את חברי הכנסת אני לא יכול לחנך, הנורמות האלה יקרו על פני זמן אולי בכנסת חדשה. מה שכן, לפי חוקי הכנסת, לאנשים שאינם חברי כנסת, הנורמות לפחות, להם בכלל אסור להתנהג כמו חברי כנסת. בבקשה.

תודה. אני אולי אתחיל בתשובה קטנה לחברי מרשת ד'. ובעצם לא תשובה. אני חושב שערוץ-1 בעברית מעולם לא אמר שהוא לא מטעם. אי-אפשר. אתם מכירים את הסיפור של הברווז, אני לא אחזור עליו עוד פעם. מי שמטעם נשאר מטעם וממשיך לעבוד מטעם.

אבל אנחנו יכולים לשנות.

עאטף, אתה לא ברשות דיבור. הוא מדבר עכשיו, אמרתם את שלכם. אנחנו בדמוקרטיה, כל אחד יביע את דעתו.

ההבדל בין "רדיו שמס" שעובד מזה עשר שנים, בעוד חודש יהיה לנו עשור, וכל תחנה ובין רשת ד', אני חושב שהוא הבדל תהומי, הבדל עצום. אנחנו משלמים למשרד התקשורת כסף, אנחנו משלמים לרשות השנייה כסף, משמע הדבר אנחנו כן מחויבים לשלם כספים. ואני שמעתי רק פה בחצי אוזן על 4,000,000 שקל ו-2.4 מיליון.

14,000,000.

14,000,000. שקיבלה רשת ד' או קיבלה הטלוויזיה.

לא רשת ד'.

אני חושב שזה צריך להעיר את תשומת הלב של כולנו, שפה יש משהו לא תקין.

אז תסביר. במקום להשתמש בתארי השם. יש מצב, היה מצב א'. זה ברור גם כן ששירות ציבורי יש לו פחות. כמו שתדע לך ששירות פרטי, טלוויזיות פרטיות ורדיו פרטי, לעתים גם בהם יש הטיה. מה ההטיה אצלם יכולה להיות? מכיוון שהם כל כך עובדים למען המוֹלך, והמוֹלך זה להביא את הרייטינג ואת הכסף למקסימום, אז לעתים הם למשל יכולים לעבור לרמת מכנה משותף נמוך, לרמת תוכן נמוכה. לכן פה יש רעות חולות ופה יש רעות חולות.

אני רק רוצה להדגיש, במענה לשאלתך, מה לא בסדר פה. לא יכול להיות שאני או שלפ"מ וכל הממסד נותן כספים לשם' וכשזה מגיע אפילו למגזר הערבי הם מתחרים אתי על הפרסומות, ויש להם אנשים היום שמסתובבים ועושים פרסומות ובמחירים מוזלים, כדי לדפוק את הרדיו בערבית, את "רדיו שמס".

אז בוא נעצור כאן. מכיוון שאנחנו ועדת הכלכלה ואחראים גם על כל מבנה המשק, אם, סוהיל, אתה חושב שמבחינת התחרות יש פה עבירה על חוקים, שלח לי, בבקשה, נייר, אני אתייעץ גם עם הממונה על ההגבלים העסקיים, אולי יש פה באמת משהו לגבי הלפ"מ. אז זו טענה. אז את זה סיימנו. עכשיו, תדבר מבחינה קונסטרוקטיבית, מה אפשר לבנות.

אוקיי. מחקר שהוצג בכנסת השנתי של לימודי מדע המדינה הציג מחקר על "רדיו שמס" לא מזמן. ובמחקר אומרים כך.

אני לא באתי לדיון כאן לעשות על "רדיו שמס" ועל "פאנט". השאלה שלי היא לא "רדיו שמס", השאלה שלי מה עושים. מתחילים דיון, כי המטרה שלי היא לפתח דיונים כדי לבנות פה רדיו איכותי יותר, טלוויזיה איכותית יותר וכו'. בבקשה.

מר ברוורמן, תרשה לי כמו שהרשית לאחרים, אני מבקש.

אני אתן לך את שתי הדקות. אבל אם תיתן רק פרסומת של "רדיו שמס", לא יצא מזה כלום.

רק אני רוצה להוסיף, אבישי, נתון. יש לנו את "רדיו שמס", שאנחנו, המגזר הערבי, מייצגים 20% מאוכלוסיית המדינה, במקביל יש 16 תחנות רדיו במדינה הכללית, אזוריות. קח לדוגמה המגזר החרדי שמונה 700,000 איש, יש לו שתי תחנות רדיו אזוריות. ו"רדיו שמס" מגיע עד למשולש הצפוני, אין לו פריסה דרומה. אז אני רוצה שגם על הנושא הזה נדבר.

תציעו לי דברים קונסטרוקטיביים. את הביקורת אני יכול לשבת, תאמינו לי, על הכול. אפילו אני אשאל את אלי ניסן, יש לו ביקורת גם על הזה וגם על הזה, הוא יודע את הכול כבר. בעוד שבועיים הוא יהיה בפנסיה אז הוא ידבר כל מה שהוא חושב.

שתי דקות ואני אגיע. אני רק רציתי להבהיר את מעמדו של "רדיו שמס" מבחינת רדיו שפועל במדינת ישראל. המחקר אמר: זה רדיו עם זהות ערבית שלא מתנכרת לזהות הישראלית.

יפה.

אבל ברור, הזהות שלנו ערבית.

אין ספק.

דבר שני, הרדיו כלי מקצועי – זה מה שאומר המחקר – והעיתונאים בתחום האקטואליה, לא פחות ולא יותר, מאוזנים כמו קרן נויבך, קלמן ליבסקינד, אראל סג"ל. אז גם העיתונאים בתחום האקטואליה אצלנו מאוזנים ועושים את העבודה.

יפה. הלאה. תעשה לי טובה, אני יכול להביא לך, סוהיל - - -

עוד שתי נקודות אני מסיים. תן לי.

מר סוהיל, אני אגיד לך מה הבעיה בדיון שלך. אתה לא תקדם פה כלום, אני אגיד לך למה. תאמין לי, אני יכול להביא לך מחקר, והמחקר הזה אולי נכון, שיגיד שהם הכי - - - עזוב את המחקרים כבר.

אגב, יש לי אותו.

אני שואל אותך. תקשיב עכשיו. אתה במקום פרסומת ל"רדיו שמס", את "רדיו שמס" כבר יש לו כוח. זה שאתה תקבל פה עוד שנייה באינטרנט, זה לא עושה לך כלום. אני שואל אותך שאלה, אנחנו מתחילים פה שיחה, חלק תהיה לא בוועדה, איך אפשר לשפר את איכות השידורים ברדיו, בטלוויזיה, בשילוב פרטי וממשלתי? אין לי צורך כבר – אני מכיר אותך, מכירים אותך אחרים, את פועלך – להגיד מה עשית. מה אתה מציע קונסטרוקטיבית לשפר את התחרות, את המשאבים? יש לך הצעה קונסטרוקטיבית?

כן.

בבקשה.

אני חושב שהמדינה צריכה להושיט יד, ואני אתחיל בפרינט, כדי לתת דחיפה בפרינט. יש לנו בעיה רצינית מאוד בפרינט במגזר הערבי.

אז זה כבר אמר ג'עפר. אתה מסכים אתו.

כן, אני חוזר על מה שאמר, אני מדגיש את מה שאמר. יש לנו 60 עיתונים, כשבאמת אפשר ללכת ולעשות עשרה עיתונים טובים שיכולים באמת להוביל. וזו מדיניות לדעתי - - -

מי הוביל את המדיניות הזאת?

כשלפ"מ נותן פרסומות לעיתון שמפיץ 500 עותקים, זה אומר שזו מדיניות.

אז זה כבר אמרנו, תעביר לנו מסמך לגבי הלפ"מ ואנחנו נבדוק את זה.

זה אחד. דבר שני, בעניין מה ששאל חבר הכנסת, בעניין האינטרנט. אני חושב שיש לנו כמה אתרי אינטרנט בין הטובים, אבל, ויש אבל גדול, התמיכה היא בכמה אתרים שהתוכן אצלם הוא לא מה שצריך ומה שרצוי. המגזר לא רוצה לראות רק כל מיני סיפורים באינטרנט. הוא רוצה גם לראות חדשות, הוא רוצה גם לראות - - -

זה המפרסם. אתרי האינטרנט היום מאוד קל להגיע לרמת התפוצה של האתר. זה דבר שלא יכולים לסדר. זה יש נתונים אלקטרוניים קבועים. והמפרסם רוצה להגיע לכמה שיותר מקומות.

מה שאני מציע, סוהיל, אם יש לך, מעבר לטרוניות ולדברים – אני מבין, ותאמין לי, גם לי יש על הלב, גם בנושא הזה. מה שאני מנסה לקדם, איך לרתום אנשים ביחד כדי להתפתח. אז אתה יכול לכתוב לי נייר של חצי עמוד ותסביר לי מה אתה ממליץ, אני רוצה כל אחד, שיגיד לי מה הוא ממליץ לעשות. אתה סיימת?

עוד שתי מילים.

שתי מילים, בבקשה.

אני לא יכול להתלונן כשהרייטינג של "רדיו שמס" היום מעל 70%-60%, ואני לא אומר את זה כדי למכור את "רדיו שמס". כל אזרח ערבי במדינת ישראל אומר היום ש"רדיו שמס" הרדיו שלו. אנחנו עושים את העבודה המקצועית, אנחנו עושים את העבודה ברמה הארצית בצורה מקצועית.

תודה.

מעל 20% מהמדברים אצלנו בעניינים פוליטיים הם יהודים. אנחנו מציגים את כל מה שצריך להציג.

אדוני, הדיון חייב להסתיים עוד עשר דקות.

אדוני, תודה רבה.

תודה.

אוקיי. אני רואה את פאיז אשתיוי מ"כל אל-ערב". בבקשה, פאיז.

שלום לכולם. אני מברך את מר עיסאווי פריג' על הדיון. אדון ברוורמן, מגיע לך גם, שאתה מקשיב ואתה מנסה להמציא פתרונות, כי אנחנו באמת במצוקה קשה, נחוץ לנו פתרונות יצירתיים בשביל להוציא את עצמנו מאיפה שהגענו.
אנחנו עדים לתופעה בחמש-שש השנים האחרונות, שכולנו בבעיה. הפרינט פשוט התקפל פנימה, המוספים נעלמו, פיטרנו עובדים, קיצצנו בהוצאות, המצב של הפרינט הוא בכי רע. באינטרנט – אנחנו מנסים להוציא משם את הישועה ובינתיים אנחנו לא מצליחים. התקציבים שמגיעים אלינו לאתרי אינטרנט עדיין לא מספיקים להחזיק את העובדים וגם לאזן את המערכת.
אדוני, רק לסבר לך את האוזן, הרבה משרדי ממשלה שמפרסמים לא מגיעים אלינו, הרבה חברות לא מפרסמות, לא מכירים במגזר, בלפ"מ, בשיחה או בדיון ביני לבין הלפ"מ, אומרים לי שהתקציב של כל המגזר לא עולה על 4%.

זה 2% בשנה האחרונה.

2% בשנה האחרונה. וגם הלפ"מ ממשיך ללחוץ עלינו, רוצה להוריד מחירים מאתר האינטרנט גם מהפרינט.

אנחנו נזמן, והפעם אני אדרוש, כי אנחנו הזמנו את הלפ"מ לפה, אנחנו גם נשוחח עם ראש הלפ"מ, כדי שיהיה ברור הנושא הזה, כי אין ספק שמעבר לתהליכים הכלליים בהם העיתונות הכתובה יורדת בנפח שלה, לגבי האוכלוסייה הערבית זה הרבה יותר חמור. הם דיברו פה על הצרכים ואנחנו באמת צריכים לדון בנושא, כי המספרים באמת הם הולכים ויורדים ולכן המכה כאן היא יותר קשה. אנחנו נעלה את זה לדיון. תודה.

להוסיף עוד דבר אחד חשוב, שההכנסה מהפרסום המקומי נעלמה לנו. המגזר במצב כלכלי קשה, אי-אפשר, המשענת שלנו, העוגן שלנו זה הפרסום הכללי הארצי, ומכאן צריך לתת דגש. אנחנו בסך הכול מכל עוגת הפרסום במדינה לא מנצלים יותר מ-3.6. מצבנו ממש קשה.

פאיז, החברות הציבוריות כמו "קוקה קולה" - -

תקציבים דלים.

- - הם עלו ברמת הפרסום?

לא, בכלל לא.

גם שם יש ירידה?

כולם ירדו. אנחנו מדברים על תקציבים ממש דלים, שאי-אפשר להוציא מהם פרנסה. כל החברות. אדוני, אם המגזר, התקשורת הערבית, המדיה, העיתונות הערבית, תיעלם, המגזר – מצבו יהיה הכי רע, כי יש לנו באמת היום, הפכנו להיות עיתונות שהיא פשוט עיתונות חצר, כי המודעה גוררת את הידיעה. ומאחר ואין משאבים, ואין פרנסה, ואין יכולות להיות עמיד בפני בתי-משפט, כולם הלכו לתמונה וידיעה. וזה ממש מדרדר את המגזר לתהום.

שוכראן, אתה הסברת את הנקודה. הנקודה חוזרת כרגע לגבי הנקודה התקציבית, הלפ"מ והדברים האלה. אני מבקש עכשיו בסדר הזה: נילי בן גיגי מהאגודה לזכות הציבור לדעת, עלאא עבדאללה, נציג מרכז אעלאם, וניתן ליאסר מילה אחרונה. אם איזה חבר כנסת רוצה להוסיף - - -

יש גם את "רשת" וגם את - - -

רגע, מי יש פה מ"רשת"? לא נרשמו.

יש פה את "רשת", יש מועצת הכבלים.

אבל הם לא נרשמו לדיבור. איפה אתם?

"רשת" פה.

אז בבקשה, אני צריך לקרוא לכם? יש פה סדר, אתם לא מכירים?

אנחנו מכירים את הסדר.

האינטרס להקשיב יותר מאשר להגיד משהו.

אמר היושב-ראש קודם: למדתי להקשיב. גם אני לומד להקשיב.

אני מבקש מכם, מ"רשת" ו"קשת", מספר התבטאויות, כי חלק מהדיון שיהיה להבא יהיה איך מקימים פה, איך עושים עוד דברים. אז אנחנו נגנוז חמש דקות מהמליאה.

אז אני אבקש להתבטא אחר כך, אם זה אפשרי.

אז רגע, אני אתן קודם ל"רשת", חשוב לי עכשיו. שאול מגנזי, כן. פה יש הרבה כסף ועוצמה. קונסטרוקטיבית אתה מכיר את הבעיות, מה צריך לעשות?

אולי שאול, תתייחס גם לטלוויזיה בערבית, שאתם שותפים לה. אני רוצה לשמוע.

אז תודה רבה על ההזמנה באמת לדיון הזה. ו"רשת", כמו שאתם יודעים, הרימה מה שנקרא את הדגל בעניין הזה ונכנסה כשותפה לערוץ הערבי, מתוך אמונה שאת העסקים האלה צריכים לעשות יהודים וערבים, בהובלה של ערבים – אני ממש מקבל את מה שאמרת, אדוני היושב-ראש.

זה נכון שיש לנו כרגע איזושהי מצוקה ניהולית פנימית, ואני מאמין שבעזרת הבעלים של "פאנט", שקודם רצית אותו כאן בדיון, אני מאמין שבסופו של יום אנחנו גם נמצא את הפתרונות, ואנחנו שם באמת כדי לעזור להפקה טלוויזיונית. אמר ג'עפר נכון, וג'עפר הפך לחבר מאוד קרוב בשנה וחצי האחרונות כשאנחנו עובדים ביחד כדי לקדם את זה, באמת כמות העבודה שיש במגזר הערבי להפקות טלוויזיה הן מאוד מאוד קטנות ואנחנו רוצים לבנות את היכולות האלה יחד איתם, שהם יפיקו, שהם ישתכללו, שהם ישתפרו והם יעשו עבודה יותר טובה.
ואני חושב שכולנו נהנה, כי זה באמת מגזר פרטי שמביא פנימה גם כסף, והשקענו לא מעט כסף – קודם אמר ג'עפר 8,000,000, זה כבר מעל 10,000,000 שהושקעו פנימה – הרבה מאוד מאמצים ניהוליים. ואני מאמין שאם נעבור את המשוכה הניהולית יהיה ערוץ ערבי ייעודי שהממשלה או אחד מחמשת הערוצים - - -

רגע, אין לך, אתה לא תימני – ייעודי.

ייעודי.

לא, כי שמעו יהודי.

התכוונתי לייעודי.

ברור ברור.

יש שמועות שערוץ הטלוויזיה בערבית "הלא" עובר קשיים ואפילו בדרכו לסגירה. מה נכונות הדברים?

בערוץ יש קשיים שנובעים מזה שבבסיסו הוא הוקם באמצעות שמונה בעלי מניות. שמונה בעלי מניות, כל מי שניהל כאן עסקים יודע: עסק מורכב וקשה. קשה מאוד להגיע לתמימות דעים. יש בסך הכול שני גורמים יהודיים בפנים: אחד זה "ענני תקשורת" והשני זה "רשת", ערוץ-2. וערוץ-2 יש לו עסקים אחרים, אבל הוא באמת בחר לבוא לכאן מבחינה חברתית ציבורית, לא כי הוא חושב שמחר הולכים לעשות פה כסף. אנחנו חשבנו שחלק מהתרומה שלנו בניסיון הטלוויזיוני, בהבנה, ביידע, היא בהחלט לתרום לקדם את המגזר הערבי, ממש הסיבה העיקרית שבעלי המניות של "רשת" שמו ושמים כסף, וגם אמרו: אם יש בעיה וחלק מהשותפים לא יכולים - - -

לא קיבלתי את התשובה לגבי ההמשכיות והעתיד של ה- - -

ברשותך עוד משפט. ואנחנו אמרנו: אם יש מצוקה לחלק מבעלי המניות להזרים כסף, "רשת" מוכנה להגדיל את חלקה ולהגיע לחלק משמעותי, ולהכניס פנימה עוד כסף, עוד יכולת ועוד ניסיון.

קודם כול, מר מגנזי, תודה. אני, אתה יודע, את השיחות האלה, גם כשהייתי שר וגם בעבר, אני חושב שזה מאוד חשוב למדינת ישראל שיקרה הנושא הזה, אני אשמח לקבל דיווח מה קורה בדברים האלה. אבל רק כדי שלא יגידו שאני רק מ"רשת" ולא מ"קשת", מי רוצה להגיד מילה מ"קשת"? "קשת" לשולחן.

גם ערוץ-10 נמצאים פה.

למה אתם יושבים בשקט?

יש להם סיבה טובה.

רגע, רבותי, "קשת", ערוץ-10 ואנחנו בכמה משפטים נסיים פה. כל אחד יגיד מה שהוא אומר, וכמובן מסעוד גנאים ייתן את ההכרזה, איך שהוא רואה את הדברים, את ההצהרה שלו.

שווה לחכות.

אני מנהלת הדוקו והאקטואליה של "קשת". ב"קשת" אנחנו מאמינים מאוד בפריים-טיים ובלהגיע להמונים ולא להחביא תוכניות בשפה הערבית בכל מיני מקומות נידחים, ועל כן יש לנו את "עבודה ערבית". 60% מהתוכנית בשפה הערבית.

אל תשכחי להגיד לסייד שאני כל כך מכיר אותו, אני לא מספיק רואה אותו, שאני הגדרתי אותו כאפרים קישון הערבי הפלסטיני הישראלי.

אנחנו בעריכות של עונה רביעית. התוכנית הזאת זוכה לרייטינג מדהים, בניגוד לכל הציפיות שהיו לפני. ואני חושבת שזה המאמץ העיקרי שאנחנו עושים, מתוך אמונה שלמה שצריך להביא - - -

משהו את רוצה להוסיף? כי מר מגנזי דיבר פה דברים קונקרטיים. את רוצה עוד איזה הערה קונקרטית?

אין לנו משהו קונקרטי, כי אנחנו בעשייה.

לכם יש את הסופרסטאר, הוא צריך למצוא עוד עבודה.

כמה משקיעים בתוכניות בשפה הערבית? כי אמורים להשקיע עד 5% מההפקות בשפה הערבית. כמה משקיעים באמת?

אנחנו עומדים בכל המכסה ב-5%.

אנא, תעבירו לנו, מר מגנזי, כל אחד מכם, יעביר לנו איזה חצי עמוד שיבהיר את המצב. ערוץ-10, בבקשה. תודה רבה.

אני פה. אני אחראי הפקות ותוכניות בערוץ-10. האמת שאין לי הרבה מה להוסיף. אני יכול להגיד שאנחנו עומדים בהוראת החוק מבחינת ה-5% והתרגום.

תודה רבה. אני נתתי את רשות הדיבור ל-30 שניות לנילי בן גיגי, לעלאא עבדאללה, ולאחר מכן חברי הכנסת. יאסר עטילה - -

אני מבטיח 50 שניות.

- - ייתן 50 שניות ואני מסכם.

שמעתי פה את מה שאומרים "קשת", "רשת" וערוץ-10 בסוג של פליאה. עם כל הכבוד, לשון החוק מחייבת אתכם, זו לא איזו סוג של התנדבות או השקעה חברתית. לשון החוק מחייבת אתכם לתת ייצוג לשפה הערבית. רוב התוכניות נמצאות ביום שישי בשעות הכי לא נצפות.
באתי לכאן מתוך כוונה לא לדבר על זה אלא לדבר על כך שאנחנו, האזרח היהודי הישראלי, לא מכיר את הרחוב הערבי, לא מכיר מה הולך, מה מצב הבריאות, מה מצב החינוך, מה מצב מעמד האישה, מה מצב המיסים, הפשיעה, איך מטפלים בזה.

גם את הדברים החיוביים. את הדברים האלה לפעמים הוא שומע, את הדברים החיוביים המדהימים שקורים בחברה הערבית, זה הוא לא שומע.

תראה, כדי להכיר באמת, צריך לדבר על גם וגם, גם על החיוב וגם על השלילה.

כשיש פשיעה, תאמיני לי, זה כותרת ראשית.

לא, אני מדברת על התייחסות יותר מעמיקה, לא על הכותרות על פשע. אני מדברת על טיפול מעמיק.

אני אתך.

מנפנפים פה ב"עבודה ערבית". הרי זה היוצא מן הכלל.

ברור. אבל תראי, כולנו יודעים את זה. אבל אתה מתחיל משהו, זה איתות.

והם הופתעו שהייתה הצלחה.

מה את מציעה לקדם? את המצב שהוא בעייתי, היהודים ברובם לא מכירים ערבים.

נכון, ויש להם אחריות על-פי חוק.

אני אומר לך את זה בתור אדם – לא מכירים. אבל מצד שני, בעולם הכסף, שהחבר'ה רוצים כסף, אז גם אני דיברתי איתם כשהייתי שר. אמרו לי: אבישי, מה אתה רוצה? אנחנו רוצים כסף, זה לא עובר את הדברים. לכן החוק כפה מה שאמרת. ומצד שני יש אנשים שיש להם גם אתיקה למרות הכול שרוצים לעשות. מה נילי בן גיגי מציעה עכשיו לשולחן הזה, מעבר לזה שהמצב הוא לא אופטימלי?

שתי נקודות. ההצלחה של "עבודה ערבית" היא הוכחה שזה לא הפוך מרייטינג, שלהביא את האזרח הערבי ואת המצב שלו אל הציבור הישראלי זה לא פגיעה ברייטינג אלא יכול להיות גם להיפך, תלוי איך מטפלים בזה.

כן, יש איכות, סייד קשוע. הלאה, מה עוד?

בסך הכול השידור הציבורי יש לו את האחריות להתעלות מעל שיקולי רייטינג.

אז אמרו לך שיהיו עכשיו כמה הפקות. אנחנו נבדוק אותם. ניתן להם את ניצב צור בתור יהודי, את מסעוד גנאים בתור ערבי, הם ישקיפו וייתנו לנו דיווח איך ההפקות האלה יחסית ל"עבודה ערבית".

מצוין. הנקודה שהיה לי חשוב לתרום בדיון הזה, זה שאנחנו מבקשים בהתייחסות לתוכן שיהיה, להביא את הכול – לא רק את הטוב, לא רק את הרע, אלא להביא את מלוא התמונה כדי שנכיר את המצב לאשורו.

תודה. אני מאוד מודה לך. ברשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו יש פה את הילה וייצמן-וייס, שהיא סגנית היועצת המשפטית. יש לך משהו להוסיף?

כן, אני רק רוצה להתייחס לגבי הזכיינים. אנחנו מפקחים על השידורים גם של הטלוויזיה המסחרית, על ערוצים 2 ו-10, וגם על 16 תחנות רדיו אזוריות. חשוב לי לציין שבעלי הזיכיון, גם בשידורי טלוויזיה וגם בשידורי רדיו, עומדים במחויבויות שלהם, מחויבויות התוכן רלוונטיות לטלוויזיה. ולכן כל הטענות כאן, אני לא מקבלת אותן. מבחינת החוק ומה שהוא קובע - - -

אני מבקש ממך, תקשיבי, אני לא צריך את ההערות של עורכי-דין, שעומדים בחוק. אז זה בסדר, אנחנו מדברים מעבר לזה, ולכן אני כבר יותר מדי שומע את הדברים האלה.

אבל יש כאן התייחסות לחוק, אז חשוב לציין שיש - - -

אז בסדר, אז אמרת את שלך, הכול לפי החוק.

קובעים את זה ביום שישי, בשעות שאף אחד לא צופה בהן. מסמנים וי על - - -

עזבי, אני לא מתווכח על החוק. אם זה מה שאת רוצה להוסיף, זה מיותר.

אז מה שעוד חשוב לי לציין מבחינת המסך זה שהרשות השנייה משתתפת במסע שיתופי פעולה עם הזכיינים ועם קרנות.

זה נרשם לפרוטוקול, תודה רבה. אני מבקש מעלאא עבדאללה, נציג מרכז אעלאם. בבקשה, בקצרה. רק תראה, חבר הכנסת פריג', שאני כרגע עובר על חוקי הכנסת ואני ממשיך, כי בנושא הזה אני רוצה רק להגיע לסיכום קצר כי יש פה שחקנים רציניים, גם חלק בחוץ. והמטרה שלי, אני לא אוהב ברברת, אני רוצה, בתור שר ראיתי שזה לא קרה, אני רואה פה שיפור בנושאים, אני מקווה שבדברים אחרים על הלפ"מ. כן.

יש לי שתי נקודות להוסיף. הראשונה, אני מציע ליושב-ראש ועדת הכלכלה להתמקד בשתי שאלות חשובות הנובעות מעצם קיומה של הוועדה.

בבקשה.

אחת, הנושא של מצבה של התקשורת הערבית. לאיזה תקשורת אתם מתכוונים? האם אמצעי התקשורת הערביים? או התקשורת הערבית, האוכלוסייה הערבית, מהשידורים המסחריים הציבוריים של הערוצים המסחריים הישראליים?

אוקיי.

שתיים, אני חושב שמצבה של התקשורת הערבית לא ישתפר ככל שאין ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית בהרכב מועצות השידור השונות. סתם דוגמה, יש נציג אחד ערבי במועצת הרשות השנייה. הייתה ועדה של הרשות השנייה מבחינת שוק התקשורת, פנינו שיהיה ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית, כלל לא היה. הייתה ועדה של לשכת העיתונות הממשלתית לפני שנתיים. פנינו שיהיה ייצוג הולם של האוכלוסייה הערבית.

אני אתייחס לזה בסיכום. תודה.

כלל לא היה. אחד.

הנקודה השנייה, ייצוג הולם מבחינת איכות, מבחינת תוכן – לא ייתכן שחוק רשות השידור וחוק הרשות השנייה מתייחס לאוכלוסייה הערבית בהקשר לשוני בלבד. לא ייתכן שהאוכלוסייה הערבית הינה אוכלוסייה דוברת השפה הערבית. אנחנו לא אוכלוסיית דוברי השפה הערבית, אנחנו אוכלוסייה ערבית.

קיבלתי את ההערה.

אני מציע שלשון החקיקה ישתנה בהתאם למגמות היום.

אני אגיד לך משהו חשוב. אני על הוויכוח לשנות את זה מערבית ודובר ערבית, כל המליאה תתפוצץ. אני מציע במקום זה להביא דברים פרקטיים ומעשיים, במקום להתחיל לריב על הנושא הזה, שפתאום יהפוך להיות איזה הצבעת מחאה בעולם. בוא נעשה תכלס. אני מקבל מה שאתה אומר, אבל חבל לבזבז על זה את הזמן.

יש לי עוד שתי הערות. ההערה הראשונה, לגבי ה-5% שדיברו עליו. כמובן שחוק הרשות השנייה מחייב את בעל הזיכיון לשדר 5% בשפה הערבית. החוק נותן שתי אופציות: או לשדר תוכניות בשפה הערבית או לתרגם. בעלי הזיכיון מתרגמים, לא משדרים שידורים בשפה הערבית.

עובדתית לא נכון.

הם מתרגמים ואומרים: הגענו למכסה. אחד. שניים, אני מפנה את תשומת ליבו של יושב-ראש הוועדה להצעת חוק רשות השידור 1963, שם ההצעה: הרשות תשדר שידורים מיעוטים בשפה הערבית. כשהתקבל החוק התקבל: הרשות תשדר שידורים. מחקו מיעוטים וכתבו - - -

תעביר לי את זה, אני אבדוק. תודה רבה. אני לא רוצה להפלות יותר מדי נגד הדרוזים אז אני אתן עוד 40 שניות ליאסר עטילה. כן.

אני אגיד שישה דברים ב-40 שניות, תסתכל בשעון. אחד, בעוד שהשידור המסחרי מחויב לרווחים כלכליים אנחנו מחויבים לציבור כולו כידוע. שתיים, דיברת על דברים חיוביים. דבר אחד אצלנו, קמפיין מושקע שמוביל אותו "סקטורס", תוצאות לא אחרו לבוא. רק להגיד לכם נתון כדי לסבר את האוזן: קיבלנו דוח של "שפ"מ" לפני יומיים, מראה על עלייה ב-93% במכירת פרסומות ברדיו בערבית בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

אבל תן לי גם את המספר המוחלט. כמה כסף זה?

זה 801,000 שקל מינואר עד מאי.

אז כפול. תודה.

כפול. דבר שלישי, דיברת, אדוני היו"ר, על דברים חיוביים. התחלנו מזה שנה כמעט, ובטח חברי הכנסת ערים לזה ויודעים את זה, בוודאי מסעוד גנאים שיתארח אצלנו ביום ראשון הבא, אצל העורך נזיר מג'לי בנושא מאוד חשוב – רציתי רק שתקשיב.

עוד כשהייתי בבנק העולמי, הייתי אז נשיא בן-גוריון – נזיר מג'לי קורא בעולם ובארץ, הוא בשבילי איש ברמה מאוד גבוהה.

הדבר הראשון, התחלנו מזה שנה, כדי לסבר את האוזן, לצאת ליישובים הערביים. כל חודש אנחנו יוצאים כל הצוות, בונים אולפן ביישוב, במשך שמונה עד עשר שעות משדרים מאותו יישוב למען אותו יישוב. בעוד חודשיים אנחנו בכפר-קאסם אחרי הרמדאן.

אתה רוצה שיושב-ראש הכנסת יכניס אותי למעצר?

הדבר האחרון, דבר בונה. אנחנו בעד, ולא רק בעד אלא מיישמים הלכה למעשה שיתוף פעולה מבית ומבחוץ עם תחנות רשות השידור, הטלוויזיה בערבית ושאר רשתות הרדיו. ועם העיתונות המקומית, "כל אל-ערב" ואחרים, יש שיתוף פעולה פורה, מתמיד, בונה, והם מפרסמים גם את הלוח שידורים שלנו אצלם בעיתון. וזה לא רק, היד עוד נטויה.

יאסר, המרץ שלך הוא בלתי נלאה.

אנחנו עוד נהיה התחנה המובילה והמשפיעה. מתחייב, תרשום בפרוטוקול.

אינשאללה. תודה. לפני שאני נותן לחבר הכנסת גנאים, מה שהבטחתי, אני רואה גם שח'ולוד מסאלחה, עורכת אתר "בוקרא" שאני ביקרתי שם בעבר, רוצה להגיד משהו.

טוב, זה משפט אחד. אני גם כן עובדת באעלאם. היה לנו מפגש על הלפ"מ, ושמעתי על הנתונים שזה לא עובר 3%. קיבלנו התחייבות שבמשך השנה, כלומר 2013, זה יעלה ליותר מ-8%. אני מבקשת שיושב-ראש הוועדה והוועדה תעקוב אחרי הנתון הזה.

תעבירי לי את זה בכתב. כל דבר כאן לגבי הלפ"מ, אני הולך לזמן שיחה אצלי במשרד להבין מה קורה.

אוקיי, אז אפשר לעקוב אחרי זה, כי אמרנו שיש המשכיות לוועדה, נכון?

בהחלט. שוכראן. תודה רבה. חבר הכנסת גנאים, ואני אסכם.

טוב, אני אקצר בגלל המליאה, אנחנו צריכים לרוץ לשם.

אתה כבר באמת בהצהרה.

לא הצהרה, אין הצהרות, הצהרת מה?

הצהרת מס.

אלא אם אתה רוצה להצהיר שכל התקשורת הערבית תמומן כראוי.

כל מי שיושבים בשולחן רוצים לקדם את העניינים.

אני מקווה. אז תחילה, אני מברך את כל האורחים, אהלן וסהלן פיכּם. כולכם חברים שלנו, אנחנו קליינטים אצלכם, ואני מקווה שכולכם תצליחו. אני מברך את חברי עיסאווי על עצם קיום הדיון. תחילה, אני חושב שהיעדר הלפ"מ הוא זלזול בכלי התקשורת הערבים ובתקשורת הערבית, צריך לשלוח להם מכתב ולנזוף בהם. אני חושב שהיחס של הממשלה או של הלפ"מ, של כולם לתקשורת הערבית, לאמצעי התקשורת הערבית, הוא חלק מהיחס לאוכלוסייה הערבית פלסטינית במדינה.

אז תחילה, אם אנחנו רוצים לכבד את האוכלוסייה הערבית, אז צריך תקשורת שתבטא את הייחוד ואת השוני התרבותי והלאומי של התקשורת הערבית. אין ספק שהתקשורת הערבית, אם זה האתרים, אם זה הרדיו, אם כולם, ממלאים תפקיד חשוב מאוד. אנחנו לא יכולים להתעלם גם מהשינוי ברדיו בערבית – אני מודה, אנחנו רואים שיש שינוי. האם זה מה שצריך? אני לא חושב, אבל יש שינוי, אנחנו יודעים.
אבל בסוף, אני חושב שאם אנחנו רוצים תקשורת ערבית שהיא לא רק משקפת את החברה אלא היא משתתפת כמנוף בשינוי ובתיקון החברה הערבית, אז צריכים לתמוך בה. תודה.

תודה רבה.

אני יכול להגיד משפט? רק תרשה לי.

עאטף, אתה בטוח, בתור מורה, בתור מחנך, שאם לא תגיד אז הציבור יצא נחסר?

שלושים שניות. שמע, אני מקבל את שיקול הדעת שלך.

אז אנחנו נבחן את זה, זה מבחן. תאמר משהו, ואנחנו נראה אם זה מוסיף.

אני רוצה רק להגיד שאנחנו הקמנו קורס לכתבים ועורכים מהחברה הערבית – מגזר, אני לא משתמש בזה בכלל.

חברה. אני ניסיתי לשנות את הדבר הזה, לא להגיד מגזר, ולא הצלחתי.

נרשמו 120, היו בקורס 24, סיימו 16, ואנחנו מתחילים לקלוט אותם.

יפה.

זו הייתה המדיניות של הנציגים הערביים בתוך מליאת רשות השידור.

הוספת ותודה.

אנחנו עושים איזושהי עבודה.

אני רוצה להרחיב את הדיון, חברים. זו יריית הפתיחה. בהמשך כנראה שעוד יהיו דברים גם שיביכו. אני רוצה שנצא לדרך. תפדל.

קודם כול, אני מודה לכם. אני איש מעשה. אני מסכים לכל מה שנאמר כאן. מצד אחד, אין ספק שבישראל על פני שנים קיימת אפליה מול האוכלוסייה הערבית. אני אמרתי את זה בתור שר, אמרתי את זה בעבר. אין גם ספק שבמדינת ישראל רוב היהודים לא מכירים את הערבים. אני אומר לכם, כשאני גדלתי, אני גדלתי בשכונת פועלים ברמת-גן, הכרתי את הערבים בעזה, כשהייתי קצת שמה במה שנקרא סכסוך קטן, ולאחר מכן, ההיכרות שלי הייתה דווקא בסטנפורד, בבנק העולמי, וכמובן בתור נשיא אוניברסיטת בן-גוריון, בתור שר לענייני ערבים.

אני חושב שהתפקיד של התקשורת העברית והערבית הוא כל כך חשוב, כי הבורות של הסטיגמות, רוב היהודים חושבים שערבים הם או גיס חמישי או הם קיצונים מאוד מאוד מוסלמים. הם לא מכירים את האוכלוסייה הערבית על העומק שלה, על הרצינות שלה, וכמובן שכמו כל אוכלוסייה יש את האלמנטים השליליים.
ולכן אני חושב שהמשימה הזאת, שהוזנחה על-ידי הממשל הישראלי שנים רבות, אני רואה שיפור, כי דבר אחד למדתי – האויב של הטוב הוא הטוב ביותר. ולכן אני אומר את זה לשלמה, לעאטף, ליאסר. אני עוקב אחרי הדברים האלה, ובאמת בשנתיים האחרונות אני רואה שיפור ואני מחזק אתכם להיות כמה שיותר פתוחים, כמה שיותר איכותיים.

עכשיו, לגבי התקשורת, כשיש ואקום אז קורים דברים. אז נכנס סוהיל, נכנס "פאנט". ולכן יש אנרגיה אדירה באוכלוסייה הערבית באמצעות השוק הפרטי גם ברדיו, ועכשיו אנחנו שומעים גם לגבי האפשרות של תוכן בטלוויזיה וכל הדברים האלה.
מה שאנחנו ננסה לעשות, כי אנחנו לא גוף ביצועי, אנחנו ועדת הכלכלה. נאמרו פה שלושה דברים: דבר אחד לגבי הלפ"מ – אני אזמן אישית אלי את מנהל הלפ"מ לברר את הדברים האלה, ואני אשוחח גם עם האנשים הרלוונטיים בממשלת ישראל, כי אני חושב שצריך לחזק את הדברים בהתאם לדברים שעלו כאן. ואנחנו, חבר הכנסת עיסאווי פריג', שאני מודה לו על היוזמה והוא גם אדם שאני מעריך ומכבד, אנחנו נמשיך, נעקוב אחרי הדברים האלה כדי לקדם אותם.

מאוד חשוב לי, ואני אמרתי את זה במקרה שמר מגנזי הוא קרח, ואני בזמן האחרון יש לי סימפטיה מזה חודשיים לקרחים – סוהיל, התכוונתי גם אליך – אני כבר את הסיפור הזה, הסתובבו עלי כבר, אני אומר, כיושב-ראש ועדת כספים, שר, נשיא אוניברסיטה. אני מקווה שבאמת הדברים שאנחנו דיברנו פה יקרמו עור וגידים, "קשת" תמשיך להצליח, "רשת". הציבור הישראלי, יהודי וערבי, זקוק מצד אחד לשיפור שקורה עכשיו ברשות השידור, ומצד שני יש שילוב של שוק פרטי, שפועם ויוצר, של תוכן, כי העוצמה שמחלחלת, שאמרתי סייד קשוע הוא רק הסימן של האיתות הגדול, יש המון איכות באוכלוסייה הערבית, יש המון יצירתיות.
כמו שלמשל הקולנוע הישראלי וההפקות הישראליות פרצו כשהתחילו לתת יותר משאבים, ופתאום ראית איזו עוצמה, בכל העולם מדברים היום על היצירה הישראלית. אני אומר: ביצירה הישראלית יש גם יהודים וגם ערבים, ראינו גם שילוב בחלק מהפרסים, ולכן אני מחזק את כל אלה שעובדים פה ביחד. ברור שיש ביקורות, לא נוכל לשנות את העבר, אבל אם נעבוד קשה נשנה את העתיד.
שוכראן, אנחנו נמשיך לעקוב, תודה לכולכם.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:18.>