PAGE
3
ועדת הכספים
18/06/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 77>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ג (18 ביוני 2013), שעה 10:15
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 18/06/2013
חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ד-2013
פרוטוקול
<הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-2012 (מ/706)>
חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
רוברט אילטוב
זהבה גלאון
גילה גמליאל
בועז טופורובסקי
יצחק כהן
יעקב ליצמן
אראל מרגלית
חמד עמאר
עדי קול
זבולון קלפה
ראובן ריבלין
אלעזר שטרן
באסל גטאס
דב ליפמן
מרב מיכאלי
שמעון סולומון
רינה פרנקל
דוד צור
רות קלדרון
יפעת קריב
>
עודד שריג - ממונה על שוק ההון, משרד האוצר
יואב גפני - עוזר הממונה על שוק ההון, משרד האוצר
יעל רגב - רפרנטית אגף שוק ההון, משרד האוצר
נטע דורפמן-רביב - לשכה משפטית, משרד האוצר
ברוך לוברט - לשכה משפטית, משרד האוצר
חן לב - משרד האוצר
צליל יוסף - מתמחה, משרד האוצר
מוריס דורפמן - סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה
יוליה איתן - סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה
דלית זמיר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
מוטי ימין - יועץ בכיר ליו"ר, רשות לניירות ערך
דורית גילת - יועצת משפטית מחלקת השקעות, רשות לניירות ערך
אוריאל פישר - מתמחה, רשות לניירות ערך
שירלי אבנר - עו"ד, המחלקה המשפטית, בנק ישראל
דוד זקן - המפקח על הבנקים, בנק ישראל
אורנה ואגו - סגנית היועמ"ש, בנק ישראל
מיכל שי - הפיקוח על הבנקים, בנק ישראל
ליטל שוורץ - מחלקה משפטית, בנק ישראל
חני פרץ - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל
דיויד גילה - הממונה על רשות הגבלים העסקיים, משרד הכלכלה
אורי שוורץ - יועץ משפטי, רשות ההגבלים העסקיים, משרד הכלכלה
אסף אילת - כלכלן ראשי, רשות ההגבלים העסקיים, משרד הכלכלה
דנה טירנגל - עו"ד, מחלקה משפטית, רשות ההגבלים העסקיים, משרד הכלכלה
מארק שון - דובר הרשות להגבלים עסקיים, משרד הכלכלה
עודד סתר - עוזר מקצועי ליו"ר, חברת שיכון ובינוי
יהודה דולב - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
טל נד"ב - עו"ד, איגוד הבנקים
אייל דותן - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל
רועי קציר - מנהל מחלקת רגולציה, בנק הפועלים
נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות
אליהו אונגר - יו"ר, גמא ניהול וסליקה בע"מ
אריאל גנוט - מנכ"ל, גמא ניהול וסליקה בע"מ
דני קדרון - יו"ר ועדת ביקורת, עמותת תנו יד לחירש ונכים למען נכים
אמיר ונג - עו"ד, רון גזית ושות' עו"ד, גמא ניהול וסליקה בע"מ
צבי אגמון - עו"ד, משרד אגמון ושות' - מייצג את מש' אבלס בינו וליברמן
גיא אהרונסון - מתמחה, משרד אגמון ושות' - מייצג את משפחות אבלס, בינו וליברמן
מתן מרידור - עו"ד, משרד אגמון ושות' - מייצג את משפחות אבלס, בינו וליברמן
נסים עוג'ר - יועץ משפטי, אגוד ארגונים חברתיים
אליסה דברה - מנהלת, בנקים לא מעל לחוק
עידו שטרן - יועץ משפטי, אריסון השקעות
נילי אבן חן - סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל
יוסף קלמנוביץ' - מתמחה, התנועה למען איכות השלטון בישראל
עומר גריג - יו"ר, היוזמה לפירוק הריכוזיות
דוד דהאן - יו"ר ודובר, רעיונות הציבור
אילנה בן עזרא - פעילה, המשמר החברתי
דניאל דורון - מנהל, המרכז הישראלי לקידום חברתי וכלכלי
צבי זרחיה - עיתונאי, דה-מרקר
תומר גנון - עיתונאי, כלכליסט
חן פונדק - עיתונאית, כלכליסט
דניאל באומגרטן - כהן, רימון, כהן, איגוד קופות הגמל
ארז גילהר - לוביסט, משרד הבינוי והשיכון
תמר אברמוביץ - לוביסטית, משרד הבינוי והשיכון
אורלי בן-שמאי - לוביסטית, קבוצת אבלס וליברמן
יפת יובל - לוביסט, התנעה לאיכות השלטון
רבותי, בוקר טוב. אנחנו פותחים את הישיבה ויש לי בקשה: נעשה את זה בנועם, באופן מכובד. בהחלט חילוקי דעות זה דבר מבורך אבל בתנאי - - -
לכן אני מאוד מבקש שגם אם מישהו רוצה להביע דעה או גם אם מישהו מתנגד למשהו אז לעשות את זה במכובד, לא ברמה האישית ובטח שלא בדברים בוטים או משהו כזה. אני מקווה שנשמור על האופי ועל הצורה בה פעלנו עד היום.
הנוהל יהיה שאנחנו נתחיל לקרוא את העמודים הראשונים שלא קראנו. בעמודים הראשונים יהיו הסתייגויות, נקרא לזה של קבוצת ניסן-עופר או מי שירצה, יהיו הסתייגויות של קבוצת אראל – אם יהיו. אחרי כן נצביע. איפה שיהיה צורך לקבל הבהרה – תינתן הבהרה על דברים חדשים שלא דיברנו ונתקדם.
בעזרת השם נצביע נסיים את זה היום. אני שוב מבקש, אנחנו נעשה את זה – אז בואו נעשה את זה ביחד ונתקדם.
זה לא הולך להיות נאום ארוך אבל אני רוצה להעיר כמה הערות. אני חושבת שאנחנו לא יכולים להתחיל בלי ההתייחסות שלך. אנחנו עומדים כאן בפני הצבעות על אחת הסוגיות היותר מורכבות, אחד החוקים היותר קשים ועם אחת ההשלכות היותר משמעותיות על המשק הישראלי. היא משפיעה על הרבה בעלי עניין, על הרבה בעלי אינטרסים.
אני רק רוצה לחזור ולהיתלות בדברים שלך בישיבה הקודמת כשאמרת שיש כאן הרבה לחצים. כיוון שאת ה אמרת את זה אז נוח לי להיתלות באילנות גבוהים. אנחנו יודעים שיש כאן הרבה לחצים, גם על חברי קואליציה וגם על חברי אופוזיציה.
אני לא חושבת שסוגיה כזאת צריכה להיות שאלה של אופוזיציה וקואליציה כי המשק הישראלי, אני חושבת, יקר לכולנו. ההשלכות של מה שיקרה למשק הישראלי זה לא עניין של אופוזיציה וקואליציה. לכן אני רוצה להעלות כמה שאלות לסדר הדיון.
מונח לפנינו כאן החוק, הדבר הזה שאני לא יודעת אפילו איך מסתכלים עליו – אני מניחה שתכף תסביר לנו – אני חייבת להודות שאני לא כל כך מכירה פרוצדורה כזאת אבל קרה כאן דבר אוד-מאוד מוזר: זו הצעת החוק הממשלתית, אם אני לא טועה, אתה אדוני יושב-ראש ועדת הכספים נציג הקואליציה בוועדה הזו, הנציג הבכיר של הקואליציה בוועדה הזו.
יושב-ראש מנתק את עצמו – לא מהצבעתו, כי הוא חייב להצביע – הוא מנתק את עצמו מפוליטיקה. הוא לא שייך לא לאופוזיציה ולא לקואליציה. עכשיו את יכולה - - -
אני חושבת אדוני חבר הכנסת ריבלין, שההערה שלך הייתה מאוד במקום. אני חושבת שאמרתי את זה בוועדה הזאת, גם יושבי-ראש הם לא מלאכים - -
טוב, זאת סוגיה מאוד מעניינת, אראל מעלה סוגיה מאוד מעניינת. אני רוצה להמשיך, הייתה כאן הערת אגב - - -
אדוני, אני רוצה להמשיך, ברשותך. תודה על האבחנה של חבר הכנסת ריבלין. אתה יושב-ראש הוועדה ואתה אמור לייצג בהצבעה כאן או בהצעה כאן את עמדת הממשלה. בישיבה הקודמת אתה הצגת כאן, אדוני – גילה, תרשי לי, אני חושבת שזה מאוד מהותי – לפני יומיים הצגת כאן הצעות משלך – טמיר, אתה מפריע לו להתרכז.
אני רוצה לסיים את הדברים שאני חושבת שהם מאוד מהותיים ואני לא חושבת שאפשר יהיה להתקדם בלי שנלבן אותם, ברשותך. לפני יומיים הצגת כאן הצעות משלך – אני לא נכנסת כרגע לטיב ההצעות – ובמקביל אנחנו הצגנו הצעות שקראנו להן לצורך העניין: הצעת אראל וחברים, וחברות, זה יותר מדויק – הצעת אראל וחברות.
בדברים שלנו אמרנו איך התגבשנו, התייעצנו עם שורה של מומחים. בשום שלב, אדוני, אתה לא אמרת לנו מאיפה הבאת את ההצעות שלך, על סמך מה - - -
ראיתי רק של אראל אבל לא ראיתי הצעה שלו. שמעתי, אני מוכרח לומר, אבל עד רגע זה לא קיבלתי נייר.
זה שאתם חודשים בכולם זה חשוב, בצדק. אני רוצה לתמוך בכל ליבי בקואליציה, יחד עם זה אני רוצה לדעת על מה אני צריך לתמוך.
אתמול ראיתי ת הנייר מקופל כשדיברו אתי אבל את הנייר לא הראו לי, אולי מתוך זה שהם לא סומכים עלי. בצדק, למה צריך אדם לסמוך - - -
זמן פציעות של רובי ריבלין, זה לא ככה.
אדוני, ראשית, אני רוצה לדעת האם ההצעה שאתה המציע – אני מבינה מהערת אגב שנשמעה כאן שהיא שובצה כבר כהסתייגויות בהצעה שלפנינו – את מי היא מייצגת? היא הופכת להיות חלק מהצעת הממשלה? היא הסתייגות שלך ושל עופר שלח? איך היא נוצרה?
יום אחד התעוררתם בבוקר ובאה הארה? אני רוצה לדעת. אנחנו לא מבינים את יחסי הכוחות - -
מלאכים.
- - אנחנו לא מבינים את יחסי הכוחות. אנחנו מאוד-מאוד מודאגים, אני חייבת לומר. הייתה כאן מסכת מאוד-מאוד גדולה של לחצים להתכנס לידי איזו הצעה מוסכמת. מה שמטריד אותי, שגית, שההצעה של יושב ראש הוועדה כבר הוכנסה לתוך - - -
אני לא מדברת רצוף.
אני מבינה שההסתייגויות שלך כבר בתוך ההצעה המובאת כאן. יש לנו הסתייגויות שלנו שהן לא בתוך. אנחנו רוצים, לפני שמתחילים להצביע ולפני שמתחילים לקרוא את ההצעה, להבין על סמך מה התבססה ההצעה שלך, למה היא שונה מההצעה שהובאה על ידי הממשלה?
אם הממשלה חשבה שההצעה שלה לא מספיקה – האם כל הגורמים, כל הרגולטורים, חשבו שההצעה לא מספיקה וצריך להתכנס סביב ההסתייגות שלך? איך קרה פתאום שהממשלה מגישה הצעה X ופתאום חלק מהרגולטורים תומכים בהסתייגות Y וחלק לא. אני רוצה להבין איך זה מתנהל כאן.
אני אומנם בוועדת הכספים רק קדנציה שנייה – יושבים כאן ותיקים ממני והוותיק בחבורה – אני לא זוכרת, גם לא משיחות שניהלתי עם אחרים, שאי פעם חקיקה כל כך מורכבת, מסובכת ובעלת השלכות כאלה התנהלה באופן הזה שמתנהל כאן עכשיו.
אני רוצה לפני שמתחילים לקרוא שתיתן לנו את כל ההסברים, אדוני, אני חושבת שזה מגיע לחברי הוועדה. תודה.
- - - הגענו להצעה שלנו בדרך מסוימת, אנחנו רוצים להסביר אותה. אנחנו רוצים שאתה תגיד את שלך.
חקירה צולבת פה של היושב-ראש? זה לא הגיוני מה שקורה פה. עם כל הכבוד, יש לו סמכויות - - -
עם כל הכבוד לך, אל תמציא לנו סדרי פעולה. בכל הכבוד לך, כשאתה תבוא באופן קבוע לישיבות - - -
תסלח לי, יש לי חדשות בשבילך – זאת הצעה שיש לה השלכות מאוד משמעותיות ואני צריכה לדעת - - -
רוברט וזהבה – תודה רבה. זאת דוגמה למה שאני לא רוצה שיהיה, לכן עכשיו זה ייכנס להצבעות - - -
אני רואה בחדר מאחור ניסיונות ללחצים מאוד קשים, אני רואה את נציגי ראש הממשלה – תסתכל מה קורה, תסתכל מולך.
לא, אין לי עניין למשוך את הזמן. אם היית נותן לנו תשובה בישיבה הקודמת או בישיבה עכשיו אז יכו להיות שהכול היה נחסך - - -
אני לא יודע איזו תשובה. אני לא יודע מה שאת רוצה, תאמיני לי, שאני לא מבין חוץ מלמשוך את הזמן - - -
תודה רבה. יום ראשון שלם עסקנו בהצעה שנתתי פה, שלוש-ארבע שעות דנו בהצעה שהעליתי. אני לא מצליח להבין - - -
אני לא יודע מה שאת הסברת ואני לא יודע אם מה שאמרת זה כך או לא, אין לי מושג, אני לא הולך לחקור ולא מעביר ועדה. יש לך הצעה וזכותך כחברת כנסת לתת הצעה – נגמר הסיפור.
הסברתי, ואני מסביר שוב: הצעת הממשלה זאת ההצעה הכחולה ויש כאן הסתייגויות שהוספנו – עברנו על זה בחלק הקודם, ובחלק הקודם הכול היה ברור ונפלא.
אז מה פתאום התעוררת, חוץ מהנושא של משיכת הזמן? לכן, אני מבקש עוד פעם: אני לא רוצה שיהיה - - -
יושבים פה חלק מהרגולטורים ומשפיעים על חברי כנסת בחדר מאחורי. אני עוד לא ראיתי דבר כזה. לא ראיתי דבר כזה שיושב רגולטור בחדר מאחורי ומשפיע על חברת קואליציה, ואני לא יודעת אם הוא משפיע עליה לתמוך בהצעה הממשלתית או בהצעה של ניסן – עוד לא היה דבר כזה בחדר הזה?
אני לא מצליח להבין מה את רוצה? אראל מדבר עם יעקב או עם מוישה, אז מה? אני לא מצליח להבין מה את רוצה, אלא אם כן את חושבת - - -
הוא לא צריך לומר לכם איך הוא הגיע לזה, אבל להסביר לנו למה הוא הגיע, זאת מקשה אחת. כמו שאראל נתן מקשה אחת – אתה תיתן בלי הסברים, בלי סיבות - - -
את המתווה הראשון אנחנו יודעים – זה של הממשלה, ויש את המתווה שלך ואת המתווה שלו. זה הכול, ידידי.
רבותי, יש לנו את הצעת החוק כולה. אנחנו נקרא אותה עוד מעט, נקרא עם ההסתייגויות. אני מסכים עם הבקשה שהייתה – כך חשבתי מלכתחילה – שבשלוש דקות יסבירו הצעה אחת, יסבירו את הנקודות בהצעה השנייה, ואחר כך יקריאו והדברים יבואו גם לידי ביטוי.
מאחר והחוק דורש שההסתייגויות, מעבר לתמונה הכוללת - - -
- - - אתם יכולים להגיע לאיזו הסכמה שאתם רוצים. עוד לא ראיתי דבר כזה: יושב הרגולטור - - -
זהבה, אני מבקש כבר פעם שנייה – אל תאלצי אותי לעשות דברים שאני לא אוהב לעשות, באמת. אני חוזר: יש הצעה של הממשלה, כפי שכולם קיבלו בנייר הכחול. גם כשדיברנו על הפירמידות בחלק הראשון היו לנו – לפחות לי – באופן טבעי, שינויים לעשות בהצעה של הממשלה והיו כאן חברי כנסת שהיו להם שינויים אחרים – הצגנו אותם, העלינו ודנו בכל נושא והחלטנו וקיבלנו הצעה סופית שונה מההצעה המקורית וזה בסדר גמור. הממשלה לא משכה את החוק והמשכנו הלאה.
יש את ההצעה של הממשלה, יש הצעה שנקרא לה לצורך העניין: הצעה שלי. אבל היא לא רק שלי. הצעה שרוצה לעשות שינויים בהצעת החוק של הממשלה. ויש הצעה של חברים אחרים שרוצים לעשות שינויים.
אז כדי שיהיה לנו קל, לפני שנתחיל להקריא כל אחד יקבל שלוש דקות – לא כל אחד אלא אראל, אם הוא מייצג – אבל איפה אראל?
אראל, אתה רוצה להציג את עמדתך בשלוש דקות. אחר כך אני אציג את עמדתי בשלוש דקות ואחר כך נקרא את החוק. הדברים האלו באים לידי ביטוי בסעיפים כי אנחנו צריכים, בסופו של דבר, להצביע על הסעיפים.
אני רוצה לומר שאני עתיד להצביע, אני לא מתחבא. ניהלנו פה דיונים וגיבשנו עמדות, יחד עם זה צריך להגיע בסוף להכרעה ואנחנו דנו פה בחמישה-שישה ימים האחרונים על ההבדל בין הגישות השונות והיו גם התפתחויות כאלה ואחרות בין החברים – לא אכפת לי מי השפיע על מי.
אולי יהיה אפשר, כתוצאה מהצגת המתווים כפי שהם אכן מוכנסים לתוך המערכת כולה לקראת ההצבעות, לגשר. אם לא יהיה אפשר לגשר – נכריע.
רובי, גם בפעם הקודמת הייתה הצבעה וירדו ההסתייגויות ובסוף כולם הצטרפו וקיבלנו החלטה פה אחד. אם זה יקרה, בכבוד. אם זה לא יקרה – אז לא.
אני רוצה לומר לך, אדוני היושב-ראש ולפרוטוקול: חשוב ביותר שהמאבק על תופעת הריכוזיות יתקבל בקונצנזוס כמה שיותר רחב, כפי שקיבלנו בעניין השכבות. חשוב מאוד, הציבור רואה אותנו ולכן ייתכן – אני לא אומר שאפשר – ייתכן ואפשר לגשר.
לא, לא. לא מוכן. היה לך זמן ביום ראשון ועשית את זה. אני לא מוכן שימשכו את הזמן.
סליחה, אני מעירה לך הערות. אל תגיד לי שיש לי עניין למשוך את הזמן, ממש לא. בואו נצביע וגמרנו – אפילו אל תקרא – בוא נצביע.
רבותי, קודם כל אני אגיד בדקה איך הגענו למתווה שלנו. ישבנו פה ואני מאוד הערכתי את האופן שבו ניהלת את החלק של הפירמידות בדיון מכיוון שאנחנו באנו ממקומות שונים אבל בסופו של דבר כינסת אותנו לכלל מתווה לאחר התלבטות ביחד מבלי שאף אחד זכר מי מה קואליציה ומי מהאופוזיציה. דיברנו עם הרגולטורים ושאלנו ונכנסנו לחדרים וחזרנו וכולי – אותו דבר ציפיתי שיקרה פה.
לפני שלושה שבועות, כשזה התחיל, העליתי את הסיפור - - -
העניין הוא כזה, אני אמרתי את זה לפני שלושה שבועות ואחר כך אבי בן בסט אמר ואחר כך גם עופר שלח רצה את זה ואחרי זה התגבשנו אתך, ניסן, ויחד עם רובי וזהבה ומרב וגילה ואחרים. אמרנו את הדבר הבא: חייבת להיות הפרדה בין הארגונים הפיננסיים לארגונים הגדולים הריאליים – גדולים זה לא רק 6 מיליארד.
הדבר המרכזי שאמרנו הוא שכמו שהבנק לא יכול לשלוט בחברה ריאלית – ככה גם הבעלים של הבנק לא יכול לשלוט בחברה ריאלית גדולה באופן כללי. בנק גדול או חברה או השולטים בהם יכולים להחזיק בחברות אחרות, כולל חברות גדולות, אבל לא לשלוט בהן.
אז ירדנו למטה ואמרנו ישנם מקומות מונופוליסטיים וריכוזיים – קבוצות ריכוז. בקבוצות ריכוז, אנחנו רוצים עוד להחמיר כי אנחנו נתנו לגוף ריאלי ששוויו מתחת ל-6 מיליארד – גוף ריאלי מעל 6 מיליארד כמובן שלא יכול לשלוט בגוף פיננסי שמעל 6 מיליארד – במתווה שיש פה, שנתנו אתמול, אפשרנו לגוף ריאלי שמתחת ל-6 מיליארד לשלוט בגוף פיננסי שמתחת ל-6 מיליארד. אפשרנו את הדבר הזה בהסתייגויות מסוימות. זה מה שהנחה אותנו.
אנחנו לא רוצים שיקרה שעם כל היציאה של הגופים מהפירמידות והגופים הפיננסיים הגדולים – בין אם הם בנקים או בין אם הם חברות ביטוח או בין אם הם חברות שמנהלות את הפנסיה של הציבור – אסור שהם יוכלו לשלוט בגופים גדולים אבל רק קצת מתחת לרף 6 מיליארד.
אם מישהו קנה עכשיו חברת תקשורת מאוד גדולה בשוק ריכוזי – הוא יכול שיהיה לו בנק. לפי המתווה שלהם, אם מישהו קנה חברת מזון גדולה – יכול שיהיה לו בנק; אם מישהו יש לו חברת דלק גדולה יכול שיהיה לו בנק; אם מישהו שיש לו חברת משקאות גדולה – יכול שיהיה לו בנק.
לכן אנחנו אומרים שאנחנו משחררים את רוב המשק לפעול. אבל אם באמת רוצים לעשות הבדל בריכוזיות – יש רק 13 חברות במשק מעל 6 מיליארד, תבינו. בעצם אנחנו עושים חוק נגד ריכוזיות רק ל-13 חברות. אנחנו משאירים כמעט את כל המשק בתוך המתווה שיכולות להיות בו בעלויות צולבות.
אנחנו לא נגד זה שהבעלים של הבנקים או ארגונים פיננסיים אחרים יהיו בעלים של חברות במשק. אנחנו אומרים: אדרבה ואדרבה, תהיו בעלים אבל בהגבלה של 20% ולא של שליטה. אז יש מצב שמי שלוקח על עצמו בנק או חברת ביטוח או חברת פנסיה של הציבור, לא יוכל באותה מידה לשלוט בארגון גדול ריאלי כי זה קונפליקט שמשפע על האשראי של אותו פלח שוק, הוא משפיע על המתחרים האחרים של אותו פלח שוק ויוצר מצב של חוסר תחרותיות.
אני מסביר את זה, עוד פסקה אחת קטנה.
אנחנו אומרים שגוף ריאלי לא משמעותי, אנחנו נותנים לו מגבלות למה שהוא יכול לשלוט במשמעותי אבל לשליטה של גוף ריאלי לא משמעותי בגופים פיננסיים לא משמעותיים אנחנו אומרים שזה בסדר, אפשר לפעול.
כלומר, אם מישהו נגיד עשה אקזיט גדול או שיש לו פתאום כסף מחברה ריאלית, הוא יכול להיכנס לגוף פיננסי אם הגוף הפיננסי הזה לא משמעותי, אנחנו מאפשרים את זה. אבל אנחנו אומרים לגופים הגדולים, הגורמים המרכזיים במשק – תהיו בעלי מניות אבל אל תשלטו. זה המצב על רגל אחת.
אני רוצה להעיר על זה עוד מילה. ההצעה שלך מיום ראשון – אתה תציג אותה, אולי עשית בה שינויים – הבעיה המרכזית שלה היא שהבעלים של גוף פיננסי גדול יכול להיות הבעלים של כל חברה מתחת ל-6 מיליארד. רבותי, זה כמעט כל המשק.
בשביל מה הגענו הנה? בשביל קואליציה ואופוזיציה? אתם רוצים להתווכח על זה עוד? בואו ניקח עוד זמן. אני לא רוצה להשהות אבל אני שואל את עצמי: בשביל מה כל אחד מכם עושה עבודה, ובאמת ראינו בחלק הראשון. בשביל מה הגענו הנה, בשביל קואליציה ואופוזיציה? הולכות לצאת מתוך הפירמידות המון חברות לתוך המשק - -
- - אם אתה גוף פיננסי גדול, בעלים של חברה בגודל 5.9 מיליארד מכירות, זה נשאר פיננסי-ריאלי ריכוזי. זה הסיפור על רגל אחת.
הנושא השני זה המונופול שלך – אתה אמרת מונופול של שני מיליארד, יכול להיות שאתה מוסיף משהו ואז זה יהיה טוב – בגוף ריכוזי המצב הוא בעייתי ביותר כי אם יש שלוש חברות מזון, אנחנו רוצים להגביל את היכולת שלהן להשתתף בתוך בנקים או שלוש חברות דלק או שלוש חברות משקאות. גוף שהוא לגמרי ריכוזי והאו גדול מספיק, לא במשק לא חשוב.
השליטה שלו בארגון פיננסי מרכזי יוצרת המצב של הפרעה למתחרים שלו לפעול אפילו אם הוא לא מונופול, זאת הנקודה - - -
אני קורא לכם לחשוב על זה באופן אמתי ולא לעשות מזה עניין של קואליציה ואופוזיציה – הגענו בשביל זה.
תודה רבה. אני אציג בקצרה את ההצעה ואחר כך נתקדם עם החוק.
בניגוד לחלק הראשון של הפירמידות שם חשדנו בהעברת חברות חלשות מגוף שליטה אחד לשני וסגרנו את זה בחלק הראשון, פה מדובר על בעלי חברות טובות, בעלי בנקים טובים – אנשים טובים שעושים עבודה טובה – קיים חשש שיכול להיות מצב - - -
תאמר את המתווה. אני לא מבין, ניסן. אני רוצה להצביע אתך – תאמר לי את המתווה. אתה כל הזמן מספר לי את הסיפורים האלה שכמה זה חשוב. אנחנו יודעים כמה זה חשוב. תן לי - - -
אני חושב שחלק מהח"כים כאן נמצאים עדיין בפירמידות – אני רוצה להוציא אותם. כן, הם נמצאים בפירמידות, תאמין לי.
כאן החשש הוא איפה שיש אפשרות שגוף אחד ישפיע על התחרות בגוף השני בדרך של מתן אשראי. לכן במקום שאין את החשש הזה, זה לא רלוונטי. הממשלה הניחה – אתה מבין אראל עכשיו למה אני לא רציתי לתת לך לדבר? הרי אני לא מדבר בשביל אנשים שכבר יודעים. כשאני מדבר אתם לא שומעים, אז בשביל מה היה על העסק הזה?
אז רק שתביני עכשיו למה התכוונתי קודם. הממשלה הניחה בפנינו הצעת חוק שאומרת שבגוף משמעותי ריאלי, מ-6 מיליארד ומעלה, וגוף פיננסי משמעותי שהוא מ-40 מיליארד ומעלה – אסור שבעל שליטה בגוף אחד יהיה בעל שליטה גם בגוף השני. זה כול. זאת הצעת החוק הממשלתית.
ההצעה שלנו אומרת שאנחנו לא מסתפקים בזה. באותם מקומות שיש בהם חשש מוגבר אנחנו מחמירים גם בהצעת החוק הממשלתית - - -
אנחנו מחמירים בשני מקומות מרכזיים. במקום אחד, מבחינת הממשלה, גוף פיננסי משמעותי יכול להחזיק בגוף ריאלי משמעותי אפילו ב-49% כל זמן שהוא לא שולט ויש בעל שליטה אחר. ברגע שיש בעל שליטה אחר חשבו בממשלה ובוועדת הריכוזיות שאז החשש להשפעות הוא קטן כי יש בעל בית אחר שדואג.
אנחנו אומרים שברגע שיש מעל 10% אחזקות, אנחנו מחמירים, לא רק על הממשלה, אפילו על ברודט שאמר 20%. אנחנו מחמירים יותר ואומרים שאסור שיהיה למי שמחזיק בגוף פיננסי משמעותי יותר מ-10% בגוף ריאלי משמעותי – זאת החמרה ראשונה.
דבר שני – ראינו בגופים ריאליים בשווי של פחות מ-6 מיליארד שבדרך כלל אומרים שההשפעה לא יכולה להיות רצינית מידי. אנחנו אומרים לא. ישנם בתוכם גופים, וזה יכול להיות חלק גדול מהחברות שאולי אתה רוצה לתפוס, שאצלם קיים חשש מוגבר להשפעה על התחרות. מי הם הגופים האלה: המונופולים.
כלומר, למונופול ששולט בשטח גדול בתחום מסוים שי לו עניין גדול ואינטרס גדול לנסות ולנטרל את המתחרים כי הוא נמצא שם, ולכן החמרנו מאוד פה והורדנו את הרף מ-6 מיליארד ל-2 מיליארד.
נתתי לאראל לדבר עד שיגמור ושמרתי שלא יפריעו לו – אז אל תפריעי. תשמעי, אולי תנסי להבין.
אם יש גוף שהוא מונופול ויש לו מכירות של 2 מיליארד – הוא נתפס. הסף ירד ל-2 מיליארד. בנושא המונופולים אמרנו עוד דבר: ברוב המקרים אין לנו מצב שכל הגוף הוא מונופול – יש תאגיד. התאגיד הזה הוא לא מונופול אבל בתוכו יש חברות או חלקים שהוכרזו כמונופולים – גם בזה אנחנו מטפלים.
יש תאגיד שהוא לא הוכרז כמונופול – נניח תנובה, אולי אני טועה – אבל בתוכו יש חלקים – כמו קוטג' – שהוכרז כמונופול, זאת רק דוגמה, אני לא יודע אם זה נכון או לא. אנחנו אומרים שאנחנו לוקחים את כל אותם חלקים שהוכרזו כמונופול ומחברים אותם, לא עוזבים את הגוף הזה.
פעם אחת – כמה המכירות של הגוף עצמו. אם הם 6 מיליארד, אז הוא נתפס בסף הראשון ואם הוא פחות אז אנחנו נכנסים פנימה ובודקים את המונופולים שבו: אם המכירות של המונופולים שבו הן 2 מיליארד – הוא נתפס גם כן בסף.
הוא משמעותי – אז אסור בכלל. יש עוד כל מיני פרטים אבל זאת התמונה בכללותה. אנחנו צריכים לזכור שמצד אחד אנחנו לא היינו רוצים - - -
אראל, תן לי לסיים.
מצד אחד אנחנו רוצים שלא למנוע אופציות איפה שסביר שיהיה כי בסך הכול אנחנו לא חושדים באנשים – יש כאן בעלי עסקים מצוינים, חברות מצוינות – אבל איפה שיש אופציה מוגברת לניסיון לחסום תחרות, שם אנחנו נכנסים ועוצרים.
מצד שני אנחנו רוצים לתת למשק את האפשרות לגדול. ואם אני חבר, כמו כולנו, במגדל או בחברה אחרת, זה הכסף שלנו ואנחנו רוצים שהחברה הפיננסית הזאת - - -
אנחנו רוצים שהם ירוויחו ואנחנו רוצים שייכנסו חברות טובות ושייקנו אותן ויעשו עבודה – זה בשבילנו, למה לחסום אותן, מה רע בזה שיעשו עבודה טובה? הרי יגיעו המון חברות והגופים היחידים שמסוגלים לרכוש אותן הם הגופים שאנחנו מדברים עליהם, הגופים הכי - - -
אל תתווכח אתי עכשיו. לא התווכחתי על ההצעה שלך. הצגת את ההצעה שלך – אני הצגתי ונגמר. סיכמנו שכל אחד מציג את העמדה שלו - - -
אל תגיד כלום – אני לא אמרתי על ההצעה שלך שום דבר למרות שאני יכול לקטול אותה מפה ועד הודעה חדשה - - -
עשינו את זה ביום ראשון. אני לא חוזר על יום ראשון עוד פעם. עשינו את זה ביום ראשון, שכחת?
ראיתי את מתווה אראל אתמול בצהריים, יש בו הרבה דברים. אני מבין את הסכנה למשק למרות כוונתו המצוינת להילחם לא באנשים הרעים והטובים אלא בשיטה הרעה. אני שואל אם אנחנו יכולים, בנושא שבו אין מונופול ויש בכל זאת חברות שהן לא משמעותיות – מה אפשר לעשות, הן מגיעות רק ל-5 מיליארד ו-999 מיליון – האם אנחנו לא יכולים מה-6 מיליארד לאותה מדרגה שבה יכולים לאפשר להם לרכוש, שהיא לא תהיה פחות מ-6 מיליארד אלא פחות מ-4-3 מיליארד?
אם תגיד 5 מיליארד – אז אני אשאל אותך על 4.99 מיליארד. אין לזה סוף. דנו בזה ונגמר.
עכשיו אנחנו חוזרים לחוק ונקריא אותו. ברוך, תתחיל להקריא, לכולם יש את הנייר. ההערות המסומנות הן ההסתייגויות מצד אחד. שגית תקריא את ההסתייגויות שלכם באום סעיפים רלוונטיים - - -
אתם תסבירו את זה איפה שתרצו להסביר. לא הקראנו את 10 העמודים הראשונים אף פעם, לכן אם יש משהו להסביר, ברוך, תסביר בסעיפים.
"פרק ד': הפרדה בין תאגידים ריאליים משמעותיים לבין גופים פיננסיים משמעותיים
28.
בפרק זה – "אמצעי שליטה" ו - "שליטה" - כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
"גוף פיננסי" – כל אחד מאלה:
(1)
גוף מוסדי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981 ;
(2)
חברה שייעודה הנפקת מוצרי מדדים כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק;
(3)
מנהל קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994 ;
(4)
מנהל תיקים כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק;
(5)
סולק כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);
(6)
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);
(7)
גוף אחר המספק שירותים פיננסיים שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל ובהתייעצות עם יושב ראש רשות ניירות ערך;".
בפרק הפירמידות, הרחבות כאלה עשינו באישור ועשת הכספים. תהיה לכם בעיה שנעשה את זה גם כאן לגבי גוף אחר? ברוך, מוריס?
אז זה יהיה: "שקבע שר האוצר בהסכמת נגיד בנק ישראל בהתייעצות עם יושב-ראש הרשות לניירות ערך ובאישור ועדת הכספים".
אנחנו סומכים על כולם, רק רוצים לשמוע מה שכל אחד אומר – אולי כולם צודקים ולא מגיעים לאותו מצב? רוצים לשמוע מה קרה.
יש לנו גם הגדרה של תאגיד ריאלי בסוף סעיף 28: ""תאגיד ריאלי" - תאגיד שאינו גוף פיננסי.". זה על דרך השלילה – כל תאגיד שהוא לא פיננסי, הוא תאגיד ריאלי.
"רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים
29.
(א)
הממונה על צמצום הריכוזיות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, שתכלול גופים פיננסיים שמתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
שווי כלל נכסיו של הגוף הפיננסי עולה על 40 מיליארד שקלים חדשים; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי כשווי כלל הנכסים שלו ושל כל הגופים הפיננסיים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים, ייוחס שווי כלל הנכסים כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד; לעניין פסקה זו לא יראו במדינה בעלת שליטה;
(2)
הגוף הפיננסי הוא סולק בעל היקף פעילות רחב, כהגדרתו בסעיף 36יב(א) לחוק הבנקאות (רישוי).
(ב)
הממונה על צמצום הריכוזיות יגבש את רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים בהתאם להוראות אלה:
(1)
קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1) תעשה בידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך;
(2)
קביעת הגופים הפיננסיים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2) תעשה בידי המפקח על הבנקים;
(3)
הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, המפקח על הבנקים ויושב ראש רשות ניירות ערך, ימסרו את רשימת הגופים הפיננסיים שקבעו לפי פסקאות (1) או (2), וכל עדכון שלה, לממונה על צמצום הריכוזיות.
(ג)
רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים תכלול את שם הגוף הפיננסי והשולט בו.
(ד)
בסעיף זה –
"שווי כלל הנכסים", של גוף פיננסי – שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי והנכסים המנוהלים על ידו, לרבות הנכסים המנוהלים על ידו בעבור גופים פיננסיים אחרים, ולגבי תאגיד בנקאי – שווי כלל הנכסים כפי שמופיע במאזן התאגיד הבנקאי בדוח הכספי האחרון שנערך על בסיס מאוחד, ובלבד שבכלל הנכסים כאמור של גוף פיננסי מסוים לא יימנה אותו נכס יותר מפעם אחת; לעניין זה יחושב שווי כלל הנכסים לעניין גוף פיננסי מסוים בהתאם להוראות שהורה הגורם המפקח לפי דין על פעילותו של אותו גוף פיננסי.".
מדובר בשני סעיפים, גם סעיף 29 וגם סעיף 30 שאקריא עוד מעט, למעשה הם מנחים איך יגובשו הרשימות ואיך יפורסמו. את הרשימות אנחנו גם מגבשים וגם מפרסמים כדי להגביר את השקיפות ולייצר ודאות לגבי מי הם הגופים הפיננסיים המשמעותיים ומי הם התאגידים הריאליים המשמעותיים שלגבי סעיף 29 – רשימת הגיפים הפיננסיים המשמעותיים – הפרסום של הרשימה יהיה על ידי הממונה על צמצום הריכוזיות בהתאם לרף שנקבע - - -
יש לוחות זמנים? איך זה יעבוד בדיוק? זאת תחילת החוק – אי אפשר להתחיל בלי שיש את זה, נכון?
אני רק אשלים את ההסבר. לגבי קביעת הגופים של 40 מיליארד שקלים – יהיה או על ידי הממונה על שוק ההון, המפקח על הבנקים או יושב-ראש הרשות; לגבי סולק, זה בידי המפקח על הבנקים, כשהרגולטורים ימסרו את רשימת הגופים לממונה על צמצום הריכוזיות.
חשוב לשים לב שלגבי הרשימה יש חלוקה בין האיסור של שליטה ואחזקה של תאגיד ריאלי בגוף פיננסי לבין המגבלה השנייה של כהונה מקבילה של דירקטורים. לגבי הכהונה המגבילה של דירקטורים הרשימה היא זאת שקובעת כדי לייצר ודאות אצל דירקטורים שהם ממונים.
אבל האיסור יחול גם על תאגידים שלא מופיעים ברשימה, כיוון שבחקיקה הרלוונטית לכל רגולטור, ברגע שגוף מסוים עומד במגבלות - -
- - יש סמכות לרגולטור לקבוע את זה והאיסור יחול עליו. לכן אם תיווצר סיטואציה – אנחנו מקווים שלא – שלא תהיה רשימה, עדיין המגבלות והספים רלוונטיים לגבי עצם האיסור - - -
זה תלוי מתי שימונה הממונה על צמצום הריכוזיות כי למעשה הפרסום והגיבוש של הרשימות ייעשה על ידו.
בעניין סעיף קטן (ב)(1): קביעת הגופים הפיננסיים תעשה בידי כל אחד מהרגולטורים לפי העניין, כל אחד לגבי הגוף שהוא מפקח עליו.
כן.
מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור סעיף 28 ו-29 – פה אחד
סעיפים 28 ו-29, כולל התיקון, נתקבלו.
"רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים
30.
(א)
הממונה על צמצום הריכוזיות יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים, שתכלול תאגידים ריאליים שמתקיים בהם אחד מאלה:
(1)
מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים; לעניין זה יחושב מחזור המכירות של תאגיד ריאלי כסך מחזור המכירות שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים, ייוחס כל מחזור המכירות כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
(2)
האשראי הקובע של התאגיד הריאלי עולה על 6 מיליארד שקלים חדשים; לעניין זה יחושב האשראי הקובע של תאגיד ריאלי כסך האשראי הקובע שלו, של השולט בו ושל כל התאגידים הריאליים שבשליטתו ושבשליטת השולט בו, ולעניין השולט יחד עם אחרים, ייוחס סך האשראי הקובע כאמור לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד.".
הסעיף, לפחות סעיף קטן (א), מדבר על הפרסום של הרשימה ועל הספים של התאגידים הריאליים: או שמחזור המכירות עולה על 6 מיליארד או שהאשראי עולה על 6 מיליארד, כשלעניין החישוב מחשבים לצורך הזה גם את מחזור המכירות של התאגיד, גם של השולט בו וכמובן של כל התאגידים הריאליים שבשליטתו, של כל הקבוצה.
יש כאן הסתייגות אחת שלנו ויש את ההסתייגות של קבוצת אראל. אני מניח שצריך להצביע על כל הסתייגות בנפרד.
לא שאלתי סתם – אני אומרת את זה ברצינות. תאר לך שההסתייגות שלך מתקבלת אבל תאר לך שגם ההסתייגות שלנו מתקבלת, מה אתם אומרים על הסיטואציה?
אני רוצה לומר דבר, כאדם שהשתתף בכל הדיונים. לצערי הרב, אנחנו כרגע בשלב שהציעו פשרה שלא התקבלה ויש כאלה שגם לא מסכימים לפשרה הזו של להוריד מ-6 מיליארד ל-5 מיליארד. אני לא ניכנס עכשיו לגופו של עניין, אני רק אומר שכאשר אני עומד בפני הצורך להכריע בין מתווה אחד לשני או מצב שבו כתוצאה מדחייה יהיה חשש למשיכת החוק – אני אצביע בעד החוק אפילו כפי שהוא אחרי שהורדנו את שתי השכבות ולו רק מהסיבה שאינני מוכן בשום פנים ואופן שחוק זה יימשך, משום האינטרס של בעלי הריכוזיות הוא שאנחנו בכלל לא נגיע להכרעה. תודה רבה.
אני ממשיך ומבקש ומציע ומתחנן שנקבל בהסכמה רחבה ככל האפשר. הגיעו ל-5 מיליארד, אם נגיע קצת פחות – ייתכן מאוד שגם המתנגדים והמסתייגים בצד האחר - - -
אם תתקבל ההסתייגות של אראל – הוא ימשוך את החוק. אבל אם תתקבל ההסתייגות של ניסן, הוא גם ימשוך את החוק?
להפך, לא קיצונית. קודם כל היא לחילופין משום שאם תתקבל ההסתייגות של מתווה אראל אז אדרבא ואדרבא - - -
אז את יורדת ממנה? נצביע קודם על ההסתייגות של קבוצת העבודה-מר"צ. ההסתייגות היא: במקום 6 מיליארד יהיה: "עולה על 5 מיליארד".
אני רוצה להסביר. יש שתי דרכים פה, את זה גם מרב אמרה, להסתכל על המספק: אם הולכים על מספר שהוא זה ששובר את הריכוזיות, כמו שהייתה פה הצעה בחדר השני, אז זאת לא ההצעה שלנו. ההצעה שלנו, של ה-5 מיליארד, לוקחת בחשבון את המתווה הכולל. אני מציג את ההסתייגות שלי, של ה-5 מיליארד מהמתווה הכולל. רוצים להתפשר על מספר, לא העיקרון של ועדת ברודט, אלה שהמספר יהיה העיקרון – אז אנחנו רוצים לדבר על מספר אחר.
זה לב העניין: לקחת את ה-6 מיליארד ורק חברות מתחת, להוציא החוצה רק 13 חברות. אנחנו מורידים את זה כדי עוד חברות - -
- - בכל פעם יש משהו מתחת. לכן, יש כאן עיקרון יסוד: יש הצעת ממשלה – אתה יודע שאני באופוזיציה, אני לא אוהב אותם פוליטית – מצד שני הם הגיעו למספר - - -
רגע. אומר אראל בצדק שמוציא רק 13 חברות והוא רוצה להוריד ויוצאות עוד כמה חברות מסוימות. זאת אומרת, כל פעם נגיד חברות מסוימות. האם אין חשש בקשר לזה? הם המציאו משחק שאני לא חושד בהם כרגע שהם מתכוונים דווקא לחברות מסוימות – אני תמים בזה – אבל לא חושב שדווקא התקדמו לחברות מסוימות. זה שאתה מציע להוריד – הכוונה שתוריד משהו אחר.
אראל, די. הוא שאל ואמר את דברו. מי בעד ההסתייגות של אראל להוריד את הסף ל-5 מיליארד.
וקבוצת מר"צ והעבודה.
מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה לא נתקבלה.
אני אסביר: המתווה של אראל אומר ללכת בגדול, כתפיסה, על המבנה של חוק רישוי הבנקאות שאומר: גוף פיננסי גדול לא יכול שתהיה לו שליטה אלא רק אחזקות. אני אומרת שאני מקבלת את הצעת הממשלה As-is באותו מבנה שמרשה גם הרבה יותר שליטה בגופים אבל מוריד את הרף של מי נחשב ריאלי משמעותי שבו אי אפשר לשלוט במקביל וגם הוא לא יכול לשלוט בגוף פיננסי לא משמעותי.
אני לא משנה שום דבר אחר בהצעה – אני רק מורידה את הרף של מה נחשב גוף ריאלי.
מאה אחוז. מי בעד ההסתייגות של מרב מיכאלי ירים את ידו. מי נגד ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
ההסתייגות של יושב-ראש הוועדה לעניין מונופול, אני אקריא אותה:
"או מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי בשווקי מונופולין עולה על 2 מיליארד שקלים חדשים;
בפסקה זו, "שוק מונופולין" - שוק שבו תאגיד ריאלי, השולט בו או תאגיד ריאלי שבשליטתו או שבשליטת השולט בו הוכרז כבעל מונופולין לפי סעיף 26 לחוק ההגבלים העסקיים, ובלבד שמחזור המכירות של מי שהוכרז כבעל מונופולין כאמור באותו שוק עולה על 300 מיליון שקלים חדשים.".
מי בעד ההסתייגות הזאת – ירים את ידו. מי נגד ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים חבר הכנסת ניסן סלומינסקי נתקבלה.
בפסקה (2) יש שוב אותן הסתייגויות של קבוצת מר"צ והעבודה: במקום 6 מיליארד יהיה: 5 מיליארד. רוצים להצביע?
מי בעד ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה, ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה לא נתקבלה.
מי בעד ההסתייגות? מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
שגית, אם יורשה לי. ההסתייגות שעברה, ההסתייגות של ניסן שהתקבלה, אם אפשר להוסיף שם לא רק מונופולין אלא גם קבוצת ריכוז, שזה דבר דרמטי.
לא. אי אפשר להגן על קבוצות ריכוז מאחר וקבוצת ריכוז נקבעת – כבר הסבירו את בדיונים – על-ידי הלמ"ס והם לא עושים בדיקה כמו שעושה - - -
עם קבוצות ריכוז יש 3 בעיות. הבעיה הראשונה – כדי שנכריז על קבוצת ריכוז, לא מספיק שהשוק הוא ריכוזי אלא צריך שיהיו הוראות שלנו שניתנות לאכיפה ושיכולות לתקן את המצב. אז אם אנחנו נרחיב את זה לקבוצות ריכוז ייווצרו שני סוגים של שווקים ריכוזיים.
לפי מה שאתם אומרים, יש הצדקה שווה להחיל את המגבלות על שניהם, אבל רק חלק מהקבוצה הזאת של שווקים תהיה קבוצת ריכוז בגלל שאפשר להכריז על קבוצת ריכוז רק על שוק שבו אפשר לתת הוראות.
אפשר להצביע על הרבה שווקים ריכוזיים בהם המצב הוא ריכוזי אבל אין הוראות שאפשר לתת כדי לתקן את המצב, כמו שוק - - -
אבל אז אי אפשר להכריז על זה כקבוצת ריכוז. אני אומר שהבעיה הראשונה עם קבוצות הריכוז היא שהחוק, אם הוא יכלול אותן, הוא יצור אפליה לא מוצדקת בין שווקים שהם ריכוזיים באותה מידה אבל לא הכריזו עליהם כי אי אפשר להכריז, כי אין הוראות, לבין שווקים ריכוזיים שאפשר להכריז עליהם כי יש הוראות.
גוף פיננסי גדול ששולט בארגון אחר שהוא פחות קצת מ-6 מיליארד, אבל הוא בגוף עם, נניח, שלושה שחקנים – זה לא משפיע באופן דרמטי על היכולת של השחקנים האחרים לקבל או לא לקבל אשראי?
יכול להיות שבמצבים מסוימים זה יפגע בתחרות כי גוף כזה בשליטה משותפת עם גוף פיננסי ויכול להיות שלא. על מונופולים אמרנו שבצורה מובהקת יש הרבה יותר סיכוי שכן – אז כשעושים חקיקה גורפת, חשבנו שעדיף למקד אותה במונופולים. דבר נוסף שאני רוצה להגדיש זה - - -
כמו שניסיתי להבהיר בפעמים הקודמות, בכל מה שקשור לעסקאות העתידיות, בכל פעם שגוף ריאלי כלשהו ירצה להשתלט במישרין או בעקיפין על גוף פיננסי כלשהו, והדבר הזה מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות באיזשהו ענף – אנחנו נעצור את העסקה.
כלומר, אם אתם מחפשים משהו שיצור פגיעה בתחרות – יש לכם כתובת והכתובת הזאת נמצאת כבר היום בחוק ההגבלים העסקיים. לכן החשש שלכם נוגע רק למה שכבר קיים. במה שכבר קיים אתם צריכים לנתח האם יש באמת שווקים כאלה בהם יש בעלות צולבת - - -
הוא אמר שיש מקרים שבהם יכול להשפיע אבל יכול גם לא להשפיע, יש מקרים שבוודאי זה משפיע, לכן אנחנו פועלים בוודאות ושם אנחנו מגבילים בחוק. לעומת זאת, במקום שזה יכול להשפיע אבל גם יכול לא להשפיע – אנחנו לא יודעים שאם זה ישפיע או לא ישפיע, לכן אנחנו לא מגבילים אותם.
מה יהיה עם אותם אלו שזה ישפיע ובעוד שנה נשב פה לדון באותם עניינים משום שזה השפיע? אתה מבין? אתה מקשה עלי אחרי שהצבעתי, אתה מקשה עלי.
- - אז אין לך מה לדאוג. כל עסקה שמעלה חשש לפגיעה בתחרותיות – גם אם זה פחות מ-6 מיליארד - - -
לגבי המצב הקיים כיום, עוד בעיה שיש עם ההצעה הזאת של קבוצות ריכוז: בקבוצת ריכוז אנחנו לפעמים נרצה להכריז גם על הקטנים בשוק. למשל, שוק תחליפי החלב – השימוע שהוצאנו בו אמרנו שאנחנו רוצים לשקול להכריז על שוק תחליפי החלב ואנחנו רוצים להכריז או שוקלים להכריז גם על מטרה וסימילאק אבל גם על מדיצ'י וטבע שתופסות 2% מהשוק.
זאת בגלל שההוראות הרלוונטיות שאנחנו שוקלים להטיל, הן רלוונטיות מאוד גם לקטנות. אתם לא הייתם רוצים שמדיצ'י, שיש לה חצי אחוז משוק תחליפי החלב לא תוכל להחזיק תאגיד פיננסי. זאת הבעיה הנוספת עם קבוצות ריכוז.
אני רוצה להגיד עוד משהו אחד קטן שיכול להרגיע: בכל מה שקשור לקבוצות ריכוז, מדובר בהגדרה בדברים עתידיים. כרגע אין שום קבוצת ריכוז רלוונטית שעונה לחשש של בעלות צולבת כי עדיין לא הכרזנו על אף קבוצת ריכוז, וגם קבוצות הריכוז שאנחנו שוקלים להכריז – אין שם בעיה עכשווית של בעלות צולבת.
רק להשלים את הדברים – אם אתם באמת מאמינים למה שאני אומר שבעסקאות עתידיות אין בעיה, ההצעה לכלול - - -
- - - אם יש עסקה שמעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות בענף כלשהו, הממונה על ההגבלים חייב לעצור את העסקה. לכן, אם בעלות צולבת בין פיננסי לריאלי מעלה חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות בענף כלשהו, בגלל החשש, למשל, שהתאגיד הריאלי ישתמש בפיננסי כדי לא לתת אשראי למתחרים או כל חשש תחרותי אחר – הממונה חייב לעצור את העסקה.
לכן הדיון הרלוונטי הוא על העסקאות הקיימות. בעסקאות הקיימות גם ככה אין קבוצות ריכוז. לכן אני - - -
כמה מהם רלוונטיים? כי אמרנו שתחליפי חלב לא. אז כמה מהם רלוונטיים? על מה אנחנו מדברים, כמה שווקים?
די, גמרנו. נתת את התשובה – נגמר הסיפור.
יש הסתייגות נוספת למרב, בבקשה תקראי אותה.
לא. יש תיקון אחד: ביקשתי להוסיף קבוצות ריכוז והשני, אני אומרת, שאני חושבת שגם בהגדרה של ההסתייגות שלך צריך להפחית את רף המכירות לשחקן מונופוליסטי למיליארד אחד.
למיליארד אחד? מי בעד ההסתייגות של מרב להוריד את זה למיליארד אחד? מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
כן. הסתייגות שאני אקריא: במקום עולה על 6 מיליארד – זאת טבלה לפי שווי כלל הנכסים לעומת מחזור מכירות או אשראי קובע – עד 16 מיליארד שווי כלל הנכסים –אין הגבלה; 16 מיליארד עד 40 מיליארד – מחזור מכירות או אשראי קובע – 15 מיליארד; בין 40 עד 100 מיליארד שווי כלל הנכסים, מחזור המכירות או אשראי קובע – 5 מיליארד; מעל 100 מיליארד שקלים שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי – 2.4 מיליארד מחזור מכירות. שליטה בבית השקעות – 1.5 מיליארד שקלים.
רק להגיד שזה מתווה, כמו שחזרנו ואמרנו, זה המתווה של בבצ'וק שהוצג בוועדה. צריך לחזור ולהגיד - - -
הוא תיאורטיקן ופילוסוף ופרופסור.
צריך להגיד שוב שאחת הבעיות שהייתה לנו בוועדה וחזרנו ואמרנו את זה, היא שלא הובאו לנו חלופות. צריך להזכיר את זה במעמד הזה שיש חלופות. באמת חלק גדול מהוועדה חשב, עכשיו לצערי הוא נאלץ מסיבות קואליציוניות להצביע אחרת, אבל חלק גדול חשב שראוי שיהיו חלופות ולכן, לפחות במעמד הזה, צריך להביא אותן.
גם אם הן נופלות, והן נופלות למרות השכל הישר ולמרות המטרה של החוק הזה ולמרות ההנהלות שהייתה חלק מהזמן בוועדה.
תודה רבה. מי בעד ההסתייגות של מרב – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
"(א)
הממונה על צמצום הריכוזיות יגבש את רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים בהתאם להוראות אלה:
(1)
קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(1),
תעשה בידי הממונה על הגבלים עסקיים, בין השאר, על פי מידע שימסרו לו
הגופים המפקחים לפי דין על תחום פעילותם של התאגידים הריאליים, ככל
שישנם, ועל פי מידע שיימסר לו לפי הוראות סעיף 42; הגופים המפקחים יעמידו
לרשות הממונה על הגבלים עסקיים את המידע הדרוש לו לשם קביעה כאמור;
מצא הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר, המפקח על הבנקים
או יושב ראש רשות ניירות ערך כי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(1), מתקיים
בתאגיד ריאלי שהוא או השולט בו מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי,
שבפיקוחו, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מתקיים בתאגיד
ריאלי שהוא או השולט בו מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי
כאמור, יודיע על כך לממונה על הגבלים עסקיים; הממונה על הגבלים עסקיים
ימסור את רשימת התאגידים שקבע כאמור וכל עדכון שלה לממונה על צמצום
הריכוזיות;
(2)
קביעת התאגידים הריאליים שמתקיים בהם האמור בסעיף קטן (א)(2)
(1)
היה לממונה על צמצום הריכוזיות יסוד סביר להניח כי
בתאגיד ריאלי מסוים עשוי להתקיים התנאי האמור בסעיף
קטן (א)(2), יפנה לתאגיד הריאלי או לשולט בו בדרישה לקבל
תצהיר לעניין התקיימות התנאי האמור;
(2)
פנה הממונה לתאגיד ריאלי או לשולט בו לפי פסקת
משנה (1), ימסור התאגיד או השולט, לפי העניין, לממונה,
תצהיר שבו יציין האם מתקיים בתאגיד הריאלי התנאי האמור
בסעיף קטן (א)(2), בצירוף אישור מאת רואה חשבון;
(3)
הצהיר התאגיד הריאלי או השולט בו כי מתקיים
בתאגיד הריאלי התנאי האמור בסעיף קטן (א)(2), יקבע אותו
הממונה כתאגיד ריאלי משמעותי.
(ב)
בידי הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון במשרד האוצר,
המפקח על הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך - אם מצא כי התנאי
האמור בסעיף קטן (א)(2), מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא או השולט בו
מחזיק אמצעי שליטה או שולט בגוף פיננסי, שבפיקוחו, המנוי ברשימת
הגופים הפיננסיים המשמעותיים, או מתקיים בתאגיד ריאלי שהוא או
השולט בו מבקש להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בגוף פיננסי כאמור;
מצא הממונה על שוק ההון, ביטחון וחיסכון במשרד האוצר, המפקח על
הבנקים או יושב ראש רשות ניירות ערך כי מתקיים התנאי כאמור, יודיע
על כך לממונה על צמצום הריכוזיות.".
בסעיף הזה קיימים התנאים או מפורט אופן גיבוש הרשימה של התאגידים הריאליים המשמעותיים, כאשר יש חלוקה בין מחזור המכירות לבין האשראי. לגבי מי שעומד בסף של מחזור המכירות, הקביעה של התאגידים תהיה בידי הממונה על ההגבלים העסקיים או על פי המידע שימסרו לו הגופים המפקחים על התאגידים או הרגולטורים, אם הם מצאו שהתנאי מתקיים בתאגיד ריאלי שמחזיק אמצעי שליטה ומבקש להחזיק בגוף פיננסי שבפיקוחו.
בכל מקרה, הממונה על ההגבלים ימסור את הרשימה לממונה על צמצום הריכוזיות. לגבי אשראי – הסעיף מפרט שהקביעה תהיה או על ידי הממונה על צמצום הריכוזיות, לפי תצהיר שיהיה מוסמך לדרוש מתאגיד ריאלי מסוים, או בידי הרגולטורים, אם אחד מהם מצא שסך האשראי מתקיים בתאגיד ריאלי שמחזיק או מבקש להחזיק בגוף פיננסי שבפיקוחו.
סעיף (ה) הוא סעיף של הגדרות לגבי הסעיף שקראנו.
"(ה)
בסעיף זה –
"אשראי" – אשראי שקיבל אדם מגוף פיננסי בישראל או מתאגיד בישראל שבשליטת גוף פיננסי כאמור וכן אגרות חוב שהנפיק אדם בישראל לרבות באמצעות תאגיד שבשליטתו, למעט אשראי שקיבל או אגרות חוב שהנפיק לצורך אחד מאלה:
(1)
רכישת שליטה בגוף פיננסי, או רכישת אמצעי שליטה נוספים בגוף הפיננסי לאחר רכישת השליטה בו;
(2)
רכישת פעילות של גוף פיננסי;
(3)
מימון מיזם ציבורי בשיתוף המגזר הפרטי, המבוצע בישראל, שלהסכם המימון שלו ניתן אישור הגורם הציבורי האחראי על המיזם; לעניין זה, "גורם ציבורי" - הממשלה, או חברה ממשלתית כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות, המהווה על פי החלטת הממשלה זרוע לביצוע המיזם הציבורי;
"אשראי קובע" - יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על צמצום הריכוזיות, ולגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים - יתרת האשראי המופיעה במאזן שבאותו דוח; ואולם אם שוכנע הממונה על צמצום הריכוזיות כי יתרת האשראי בשנת הכספים הקודמת אינה מייצגת את פעילותו של אותו אדם - יתרת האשראי כאמור בסוף אחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת, או ממוצע יתרות האשראי כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
"מחזור מכירות קובע" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג, שהתקבלו בישראל, בשנת הכספים הקודמת, בהתאם לדוח הכספי השנתי שנערך לגבי אותה שנה, ואם לא נערך דוח כאמור - בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על הגבלים עסקיים; ואולם אם שוכנע הממונה על הגבלים עסקיים כי סכום התקבולים שהתקבל כאמור בשנת הכספים הקודמת אינו מייצג את פעילות מקבל התקבולים - סכום התקבולים כאמור שהתקבל באחת משתי שנות הכספים שקדמו לשנת הכספים הקודמת, או ממוצע סכומי התקבולים כאמור של שלוש השנים האמורות, לפי קביעת הממונה;
"שולט", בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר.".
לא הגיוני שהאשראי שנמדד יכלול את האשראי – כל הרעיון הוא – כל הזמן אמרתם: אם לאדם יש כסף, למה שלא ניתן לו לקנות? עכשיו אנחנו מאפשרים לו לקחת עוד אשראי וסופרים לו את האשראי הזה בתו מה שאנחנו מאפשרים לו להחזיק – זה דבר בלתי סביר בעליל.
ההסתייגות שלנו היא למחוק את המילים מ"אחד מאלה" עד "רכישת פעילות של גוף פיננסי".
אני רוצה להסביר למה אנחנו עושים את ההחרגות האלה. אם אני לוקח אשראי שכל מטרתו לקנות תאגיד אחר, הרי אין פה אינדיקציה לניגוד עניינים – אני בסך הכול קונה שליטה או אחזקה בתאגיד.
לעניין הסעיף השלישי – אנחנו מדברים על פרויקטים כמו PPP או משהו אחר - - -
איך זה נוגד את תכלית החוק? אני רק רוצה לסיים את ההסבר שאנחנו מדברים על פרויקטים שהמדינה דה-פקטו הייתה אמורה לעשות את הפרויקט כמו פרויקטי BOT PPP ואז היא עושה מיקור חוץ לזה - - -
אנחנו שוב מגדילים את המינוף - - -
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
תודה לך מר ליצמן.
עשו כל-כך הרבה מאמץ וכל כך הרבה דיונים בפרק הקודם בשביל להקטין את המינוף ועכשיו אנחנו מגדילות אותו בחזרה.
להגדרה "אשראי קובע" יש הסתייגות של חבר הכנסת זבולון קלפה ושל חבר הכנסת רוברט אילטוב. אתה רוצה שאני אקריא אותה? להחליף את ההגדרה "אשראי קובע" בהגדרה הבאה: "יתרת האשראי שאדם חב בו בסוף שנת הכספים הקודמת בהתאם לדרך החישוב שיורה הממונה על צמצום ריכוזיות. לגבי תאגיד שערך דוח כספי שנתי לגבי אותה שנת כספים, יתרת האשראי נטו המופיעה במאזן שבאותו דוח. לעניין זה יראו "אשראי נטו" כאשראי המופיע במאזן בניכוי מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות בתאגידים בנקאיים". ייתרת ההגדרה תישאר על כנה - - -
אם אמרנו בחוק שמסגרת האשראי היא 6 מיליארד – אז שתהיה 6 מיליארד. אם אדם מחזיק מזומנים מצד שני, אין היגיון שזה יצטרף לו פעמיים, לכן אם יש לו מזומנים – שינוכו מהדבר הזה והסכום יישאר הסכום שהוגדר מלכתחילה.
מי בעד לקבל את ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של חבר הכנסת זבולון קלפה ורוברט אילטוב נתקבלה.
לגבי הסעיף הזה, אם יש לך הסתייגות בהמשך הדרך לגבי אחזקת שליטה של 5%, אם היא תתקבל, אז הדיווחים לגבי זה גם ייעשו בתוך הסעיף הזה. נעשה את התיקון הזה בהמשך. אתה יכול להצביע על הסעיף הזה. נכנסו לסעיף שתי הסתייגויות: הסתייגות של המונופול והסתייגות של אשראי במזומן.
אנחנו מצביעים על סעיף 30. מי בעד סעיף 30 עם ההסתייגויות – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד סעיף 30 עם ההסתייגויות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 30 עם ההסתייגויות נתקבל.
"עדכון סכומים
28.
הסכומים הקבועים בסעיפים 29(א) ו-30(א) יעודכנו ב-16 בינואר של כל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד הידוע ב-16 בינואר של השנה הקודמת; הממונה על צמצום הריכוזיות יפרסם ברשומות הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה.".
אין הסתייגויות. מי בעד סעיף 31 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד סעיף 31 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 31 נתקבל.
לפני שאנחנו עוברים לתיקונים העקיפים, יש הסתייגות לחבר הכנסת איציק כהן שמעוניין לקבוע סעיף חדש שיאמר: בתום התקופה שנועדה להפרדה בין פיננסי לריאלי, כפי שנקבע - - -
במהלך התקופה ובתום התקופה שנקבעה להפרדה בין ריאלי לפיננסי על פי החוק, תוקם ועדת בדיקה שיהיו חברים בה יו"ר המועצה הארצית לכלכלה, יו"ר הרשות לניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על ההגבלים העסקיים והממונה על שוק ההון במשרד האוצר. ועדה זו תיקרא: ועדת המשך.
ועדת המשך תבחן את התקדמות יישום הוראות החוק וכן את יעילות הוראותיו ביחס לפירוק הריכוזיות במשק ותגיש את מסקנותיה לוועדת הכספים בתוך 6 חודשים - - -
כמו כן, היא תמליץ במידת הצורך בפני ועדת הכספים על תיקון ההסדר הקיים או על מתווה חדש להסדר.
טוב, טוב. מי בעד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד הצעת חבר הכנסת יצחק כהן – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הצעת חבר הכנסת יצחק כהן נתקבלה.
ניסן, אנחנו יכולים – אתם הצבעתם פה על משהו שאנחנו צריכים להסביר את המשמעויות שלו. אפשר להסביר?
אנחנו כל הזמן אומרים "הממונה" – אבל אנחנו בכלל לא יודעים מי יהיה הממונה, מה אופי התפקיד שלו - - -
חבר הכנסת ליצמן, כל הזמן אתה אומר "הממונה" – אתה לא יודע מי יהיה הממונה, אתה לא יודע מה אופי התפקיד - - -
לא, לא. לא רביזיה. מוריס תנסה להסביר. תסביר את מה שרצית. לא צריכים רביזיה כדי לתת לו להסביר.
לעניות דעתי לפחות, אתם מביאים פה חוק שהמטרה שלו לייצר, בסופו של דבר, איזושהי ודאות לשוק הפרטי שיידע שאלו הם כללי המשחק. אם בסוף השוק הפרטי מבין שכל חצי שנה הנושא הזה עולה לדיון מחדש, אז רמת הוודאות פה נפגמת.
אפשר לפחות להגיד שאלו כללי המשחק: 6 שנים – בתום 6שנים הממשלה תדווח מחדש לכנסת וזה ייבחן מחדש. אבל לפחות תנו תקופה שהשוק ידע בוודאות שאלו הם כללי המשחק והנושא לא נבחן מחדש.
רב יצחק, רב יצחק, תוך כדי זה תשבו ותדברו ביניכם ותמצאו נוסח שיהיה בסדר וכשנגמור את הרביזיה זה יסודר. כאן כולם מתכוונים לאותו דבר רק יכול להיות שיש ניואנסים שונים. בואו נמשיך הלאה.
לא, לא. תני להם את הזמן. נודיע ב-13:00. צריך להודיע חצי שעה מראש? טוב, אז רק כדי שלא ניכנס אחר כך לבעיית זמן, נדון ברביזיה בשעה 13:30.
עזוב, הוא ידבר אתך, בואו בינתיים נתקדם. הרביזיה תידון בשעה 12:15, בינתיים אנחנו מתקדמים ואתם תגיעו להסכמה.
כן, הוא ארוך מאוד הסעיף הזה, הוא מסתיים בעמוד 24. נחיל עם ההסתייגות של היושב-ראש בעמוד 8. את הסעיף הזה לא צריך להקריא כיוון שהוא הוקרא כבר, לכן אנחנו עוברים להסתייגות של היושב-ראש בעמוד 8 בסעיף 32. אני אקריא את ההסתייגות של היושב-ראש.
"(ג)
המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה לא ייספרו החזקות המבטח בתאגיד הריאלי המשמעותי.".
לאחר מכן, אני ממשיכה להסתייגות נוספת, אתה רוצה להוריד את הצמיחה האורגנית, נכון?
בדיוק.
סעיף קטן (ד) יורד כולו. זה סעיף שעוסק בצמיחה אורגנית ואתה מבקש להשמיט את זה כך - - -
אדוני היושב-ראש, אולי יורשה לי להעיר הערה בעניין הזה? אני חושב שחשוב לקחת בחשבון מה עושים בסעיף. כאשר אדם מצטרף לחיסכון פנסיוני הוא בדרך כלל עושה את זה בגיל צעיר וממשיך לחסוך באופן אוטומטי גם כשהוא מתבגר. על החיסכון הזה גם צוברים תשואה.
הצמיחה האורגנית מורכבת גם מאותם חסכונות של אנשים שנמצאים במערכת - - -
רגע, האיש מדבר, רגע. סליחה, אני מבקש מכל היושבים מאחור, אתם נשארים פה, אבל אני מבקש – אפשר לדבר בשקט או להיכנס לחדר הקטן. רבותי, עודד באמצע דבריו. רובי, רובי, עודד באמצע הדברים. סליחה, עודד. תתחיל שוב כדי שכולם ישמעו.
בעניין של צמיחה אורגנית אני מבקש לעשות אבחנה בין גוף ריאלי לגוף פיננסי: בגוף פיננסי אדם מתחיל לחסוך כשמצטרף וממשיך לחסוך במהלך השנים. חלק מהצמיחה האורגנית זה המשך החסכונות שלו על פני השנים. בנוסף, התשואה על הכספים שהוא צבר, גם היא חלק מהצמיחה האורגנית.
כלומר, מה שאנחנו חושבים עליו כצמיחה אורגנית בגוף פיננסי, היא חלק אינטגראלי מהפעילות הרגילה שלו גם אם לא מצטרף אדם אחד נוסף למערכת. אנחנו עלולים למצוא את עצמנו עם תמריצים בעייתיים ולכן צריך לשקול אם אנחנו לא רוצים, בעניין של הצמיחה האורגנית, בכל זאת להתיר אותה לגבי פיננסי.
- - - אני אדבר אחרי זה. אם זה בתום התקופה – אין לי בעיה. אבל בתוך התקופה – זאת ועדה שכל הטייקונים יהיו על הראש שלה כל יום כדי לומר להם מה לעשות. זה הכול. אני אומר לכם.
את זה אני יודע. אתה, בתור סגן שר אוצר, צריך – המעקב יוצר מצב שבו יש לחצים על אותה ועדה.
אני מבין את מה שעודד אומר. רק שיהיה ברור: מדובר פה על גופים פיננסיים ולא ריאליים בהיבט של הצמיחה הטבעית. כשאנחנו מדברים על צמיחה טבעית, כמובן שאנחנו מתכוונים בזה שתמשיך לגדול באופן רצוני, שתעשה פעולות על מנת לגדול.
אני מבין מדברי עודד שיש גידול שהוא מתבצע מבלי שהוא תלוי בך בהיבט הזה. השאלה שלי היא איך אנחנו יכולים באמת להבטיח שהפרצה שאנחנו משאירים פה לא תביא לפעולה של גידול טבעי באותה לוגיקה של הגידול הטבעי בריאלי? זאת אומרת, שהוא רצוני – הוא לא דבר שמתרחש בעצמו.
אני לא בטוח שאני יודע לתת תשובה על המקום כי לא חשבתי על השאלה. זאת שאלה טובה. אני חושב שכנראה שהתשובה האמתית היא: אנחנו לא יכולים להבחין ביניהם כי אנחנו לא נהיה מסוגלים לדעת אם החליפו חוסך בחוסך או צרפו חוסך. אני לא יודע לתת תשובה לזה.
יכול היות שמה שצריך לעשות זה להתיר לגופים הפיננסיים דרגת חופש מסוימת, ולא כפי שבהצעת החוק הממשלתית. הצעת החוק הממשלתית מדברת על מ-6 ל-7.5 – פה אולי צריך לדבר על פחות כדי להקטין את החשש - - -
סליחה, סליחה. מ-40 ל-60. אתה צודק, טעיתי. אבל אני לא יודע כרגע לתת תשובה מהשרוול איך אפשר יהיה להבחין בין חוסך לחוסך.
אנחנו מבינים את מה שאתה אומר. מצד אחד 40 מיליארד זה גדול ואנחנו לא רוצים להגדיל עוד יותר. מצד שני, אנחנו מבינים שאפילו אם החברה לא עושה שום דבר, נשארת כפי שהיא עם כל העמיתים שלה, באופן טבעי זה גדל כי העמיתים ממשיכים להפריש. אי אפשר להגיד לעמיתים: מעכשיו אסור לכם להפריש. האיש עובד – מפרישים לו אוטומטית וכתוצאה מזה הוא גודל.
איך מוצאים לזה נוסחה שתבטיח שמדובר רק על האנשים האלו ולא על איזה גידולים אורגניים אחרים?
כל מטרת ההגבלה היא לא ליצור מציאות שיש בה הצלבה, גם בריאלי וגם בפיננסי, ולכן נקבעה תקרה גם בריאלי וגם בפיננסי. התיקון שאתה הצעת אומר, אחרי ההערה של עודד, יצטרך אותו בעל שליטה לקבל החלטה: אם הוא רוצה גם את וגם את זה, אז הוא יצטרך לוותר על אחד מהם. הוא יכול להמשיך בפיננסי – אין לו תקרה - - -
- - - מי שקיבל על עצמו את המגבלה הזאת כבר מראש, אבל עכשיו יש דברים – מה אנחנו רוצים למנוע? שמישהו לא יגדל. הגידול הטבעי שאנחנו מדברים עליו בריאלי הוא ברור – בפיננסי, עודד אומר, שיש גידול שמתבצע כמעט מעצמו ואם תעצור אותו אז תפגע בחוסכים עצמם.
אם אותו בעל קרן פנסיה, נניח, יש לו גם נכס ריאלי – הוא יצטרך לוותר על הריאלי ולהמשיך רק עם הפיננסי.
ההצמדה למדד קיימת בכל הסכומים – כל הסכומים צמודים למדד. אולי אפשר להציע חלופה אחרת: להגביל את שיעור הצמיחה באיזשהו אחוז. אני באמת לא יודע, אתה שואל שאלה נכונה.
זאת אומרת יישארו 6 ו-40. עודד אומר דבר נכון: בפיננסי גם אם נניח שהוא לא עושה כלום, עצם זה שרק העמיתים שקיימים ממשיכים להפריש יעביר אותו מעל ה-40. אז מה הוא צריך לעשות? הוא צריך להגיד לעמיתים: תפסיקו להפריש?
הבנו את הבעיה והיא באמת דילמה לא פשוטה אבל מאחר ואין לנו משוה אחר – ברוך יש לך רעיון?
רגע, בואו נגמור את זה קודם. רבותי, אני נשאר בהסתייגות שלי שאומרת שאנחנו מורידים את הנושא שלה צמיחה האורגנית גם בריאלי וגם בפיננסי.
כשיהיה רעיון אחר אז נמצא את הדרך לתקן. כרגע אין לנו רעיון אחר. אם היה לנו רעיון אחר – היינו מכניסים.
אפשר לאפשר גידול פיננסי רק לא ב-50% אלא בשיעור נמוך יותר. אנחנו גם כתבנו במפורש שזה לא נובע מרכישה של גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם גוף קיים או מרכישת פעילות של גוף כאמור. כלומר, יש לנו מגבלות כבר בסעיף המוצע על גידול אורגני בפיננסי.
אולי אפשר במקום סף של 50%, כלומר הגדלה מ-40 ל-60, לקבוע 25% כמו שהצענו בהתחלה בריאלי. להקטין את הגידול האורגני בפיננסי במקום לבטל אותו לחלוטין. זאת ההצעה שלי.
זה כל-כך מוזר – אני לא מבינה למה אתם מתנגדים להגדיל, הרי אנחנו לא מתנגדות לצמיחה אורגנית, אנחנו רק אומרים - - -
לפני ההצבעה יש הערה להסתייגות. ההסתייגות שלך אומרת שמי שמחזיק מעל 5% – ההסתייגות מוסיפה מגבלה נוספת שלא הייתה קיימת בהצעת החוק הממשלתית שמי שמחזיק מעל 5% מתאגיד ריאלי משמעותי, לא יוכל לשלוט בגוף פיננסי משמעותי.
כאשר הגדרנו תאגיד ריאלי משמעותי, ההגדרה המשפטית היא: כל התאגידים בתוך הקבוצה הגדולה. זאת אומרת שההגדרה של תאגיד משמעותי גורמת לכך שגם תאגיד שהוא בתחתית השרשרת של קבוצה גדולה מוגדר כתאגיד ריאלי משמעותי.
המשמעות של הניסוח כפי שהוא כעת היא שלא ניתן יהיה להחזיק יותר מ-5% גם בתאגיד שהוא מאוד קטן בתוך הקבוצה הריאלית. אני מציעה שניתן יהיה לנסח יחד עם הייעוץ המשפטי של הכנסת שהאיסור הוא 5% בתאגיד, כשהגדרת תאגיד ריאלי משמעותי היא: אותו תאגיד והחברות הבנות, ובלבד שהוא לא שולט, לא מחזיק, יותר מ-5% מהקבוצה הכוללת ולא מכל תאגיד קטן באותה קבוצה. אני חושבת שיוצא משפטית שההחמרה גדולה בהרבה מכפי שהתכוונו.
אני בעמוד 8 למטה. ההסתייגות של יושב-ראש הוועדה לגבי אחזקה של יותר מ-5%. עכשיו ביקשה נטע דורפמן מהממשלה הסמכה לנסח את זה בצורה פחות מחמירה. אתה רוצה להצביע?
רבותי, מי בעד לאשר את ההסתייגות שלנו בסעיף 32(ג), איסור אחזקה. מי בעד ההסתייגות שלנו – ירים את ידו. כדאי לכם, זה טוב בשבילכם. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
אנחנו נשארים בהסתייגות כפי שהיא – השמטת הצמיחה האורגנית לחלוטין. כלומר, מחיקת סעיף קטן (ד). אז תצביע.
מי בעד ההסתייגות הזו של מחיקת הצמיחה האורגנית – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
בסעיף 32(4), תת-סעיף 32א(ב) המוצע כתיקון לחוק הפיקוח על שירותים פיננסים – יימחק. במקומו יבוא:
1. תאגיד ריאלי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי – כלומר, אנחנו מדברים על ריאלי משמעותי מעל 6 מיליארד, פיננסי משמעותי – לא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור.
2. תאגיד ריאלי שאינו משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור, ואם המבטח כאמור הוא מבטח בלא שולט – לא יחזיק יותר 5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה.
3. על אף הוראות אלה, תאגיד ריאלי משמעותי בענף ריכוזי – אני חשבתי שיש הגדרה יותר ברורה לענף ריכוזי, הבנתי שלברודט יש הגדרות לענף ריכוזי – או השולט בו, לא יחזיק באמצעי שליטה מסוג כלשהו במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק באמצעי שליטה מעל 10% במבטח שהוא גוף פיננסי שאיננו משמעותי.
4. מבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי, ולא יחזיק יותר 20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי.
5. על אף הוראות אלה, מבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי, ולא יחזיק יותר 5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי. העיקרון שלנו הוא אחר לגמרי וזה מה שאנחנו מציעים גם פה.
לעניין סעיף זה - הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע האם הענף הוא ענף תחרותי. חזקה כי ענף שקיים בו מונופול שמחזור המכירות שלו אינו פחות מ-1 מיליארד ₪, קבוצת ריכוז או תנאים לתחרות מועטה כמשמעם של מונחים אלה בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 – איננו ענף תחרותי. זה מה שאנחנו מציעים.
טוב. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית בשם סיעות מר"צ והעבודה לא נתקבלה.
אנחנו בודקים אם יש עוד הסתייגויות כי יש המון עמודים ואנחנו לא רוצים לפספס הסתייגות שמישהו הגיש. ההצלבות של ההסתייגויות לסעיפים זה לפעמים קצת מסובך.
בעקבות קבלת ההסתייגות צריך לעשות תיקון גם בסעיף 30: מתי הרגולטורים מדווחים לממונה על ההגבלים על כך שמצאו שיש גוף ריאלי משמעותי, מכיוון שלפני כן הם בדקו את זה רק כאשר הייתה שליטה בגוף ריאלי משמעותי. כרגע, מכיוון שאנחנו בודקים גם מי שמחזיק מעל 5% בגוף ריאלי משמעותי, גם אז צריך שהם יוכלו לדווח. אני מציעה שגם יהיה תיקון תואם לרביזיה.
זה חשוב בגלל שיש חובת סודיות על הרגולטורים, כיוון שפה הם צריכים להודיע לממונה על ההגבלים – חשוב לי שזה יהיה יוחלט במפורש מכיוון שהם צריכים, לכאורה, להפר את חובת הסודיות, וזה דבר שחשוב שהם ידווחו לממונה על צמצום הריכוזיות.
כן, בסדר.
בעמוד 12 פסקה (6) יש תיקון שהממשלה מבקשת. בסעיף 34א בסעיף קטן (ב), בסופו יבוא "ורשאי הוא לקבוע כי פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(א1) יימסרו למפקח בלבד, במועדים שיקבע". אתם רוצים להסביר?
אבל זה כמו של אראל מרגלית. אפשר להצביע על זה – זה כמו ההסתייגות של אראל מרגלית לגבי ה-5%.
אנחנו מבקשים לתקן את סעיף 34א לחוק הפיקוח על הביטוח שמדבר על דיווח על אחזקת אמצעי שליטה. בנוסח הקיים של הסעיף האפשרות למפקח על הביטוח לקבל את הדיווחים היא רק לאחר שהמבטח או סוכן התאגיד מקבל אותם. הסעיף קובע שאת הדיווח אפשר יהיה למסור גם למפקח ישירות, ואנחנו מבקשים שתהיה סמכות למפקח שפרטים שהוא יקבע, גם לפי סעיף קטן (א) וגם לפי סעיף קטן (א1) – שעכשיו אנחנו מציעים בהצעת החוק הזאת – שפרטים מסוימים יימסרו רק אליו.
מבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו, לא ישלוט בגוף פיננסי. מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (1), מבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי או השולט בו לא יחזיק יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף פיננסי, ואם הגוף הפיננסי הוא מבטח בלא שולט או תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – לא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו.
שר האוצר ראשי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מ-10% ובלבד שלא יפחת מ-5%. בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה עף החיסכון לטווח הארוך.
הרעיון הוא להגביל גם אחזקה של גוף פיננסי משמעותי בגוף פיננסי אחר, לא רק בגוף ריאלי, אלא גם בגוף פיננסי אחר – אני מדברת אליך, מר ליצמן – הממשלה רוצה להגיב?
מר"צ-עבודה. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי והעבודה-מר"צ לא נתקבלה.
יש עניין שהוא פעוט אבל חשוב: בל מקום שנאמר "תאגיד או השולט בו לא ישלוט", צריך שיהיה כתוב: "תאגיד ו/או השולט בו".
זה להוסיף בסעיף 33א אחרי פסקה (2) להוסיף את (2ב). עילה נוספת לשנות או לבטל את ההיתר. זה תיקון של היושב-ראש ולא של הממשלה, נכון?
המשמעות היא שאם אנחנו אוסרים על תאגיד ריאלי משמעותי להחזיק אמצעי בגוף מבטח משמעותי – זאת צריכה גם להיות עילה לביטול ההיתר, כי אם אסור לו לקבל את ההיתר מלכתחילה אז צריך להוסיף את זה לביטול ההיתר. זאת השלמה להסתייגות של היושב-ראש.
אבל ההפניה לסעיף 32א(ד) לפי ההסתייגות בוטלה. זאת אומרת שאתם ביטלתם את 32א(ד). צריך לעשות את ההתאמות הנדרשות להסתייגויות - - -
מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
הסתייגות של היושב-ראש: הוספת פסקה (7):
"בסעיף 36, אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ד)
מבלי לגרוע מהוראות סעיפים קטנים (א) ו-(ג), מבטח לא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי כהגדרתו בסעיף 32א.";".
זאת ההחמרה הנוספת שדיברנו עליה – מי ששולט בגוף פיננסי משמעותי לא רק שלא יהיה בעל שליטה בגוף ריאלי משמעותי אלא לא יוכל להחזיק יותר מ-10% באחזקות. החמרה אפילו מברודט.
מי בעד קבלת ההסתייגות הזו – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
הסתייגות יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
רבותי, הוגשה רביזיה ומאחר ויש הסכמה אז הדרך הנאותה היא לקבל את הרביזיה, לדון בזה מחדש, להציע את ההצעה ולהצביע עליה.
- - - אני חושב שאנחנו צריכים להרהר בזה בצורה רצינית. אני אסביר, הוא מתכוון לטוב אבל יכול להיות שהכוונה הטובה תביא אותנו לרעות גדולות.
אני אומר לך יותר מזה, רוברט, אנחנו קובעים חוק – אם אנחנו קובעים ועדה עם כל-כך הרבה אנשים בעלי משקל, זאת אומרת שאנחנו אומרים שהחוק עדיין בצריך עיון - -
- - ואז הוועדה הזו תתכנס – והיא ועדה לא פשוטה – ואני ואמר לך מי יהיו המשפיעים הכי גדולים עליה, כל היום הלילה: אותם אנשים שרוצים לשנות את החוק הזה. לכן אני אומר שלפי הנוסח הקודם כל חצי שנה היו יכולים לראות אם צריך לחזור אחורה או ללכת קדימה - - -
קודם היה כל חצי שנה. עכשיו זה כבר הרבה יותר טוב – בתום ששת השנים יוכלו לעשות שינויים, גם אנחנו, כל אחד מאתנו יוכל להגיש הצעה אם חלילה לא יהיה מצב. אבל אם נקים ועדה רשמית שיש לה משקל ומשמעות ומעמד לגבי חוק זה – זאת ועדה שכל אחד מהצדדים המעוניינים לשנות את החוק שאנחנו עכשיו עמלים עליו כל-כך ולמרות שהשר לשעבר יצחק כהן בכלל לא מתכוון לזה, כל הזמן יפעילו לחצים על האנשים האלה.
אני חושב שרובי – בדרך כלל הוא לא טועה – הפעם טועה. בסך הכול אני מבקש שבחוק כזה דרמטי תהיה ועדה שתקבל דיווח - -
- - דיווח סתמי של התפתחות כל שנה. רציתי כל חצי שנה אבל זה לא מעשי. בתום התקופה נראה מה קרה - - -
בתיקון הזה אנחנו רוצים להבהיר שהחריג שיש בפסקה (3) לדירקטור חיצוני לפעול למינוי דירקטור מסוים זה רק במסגרת הכהונה שלו בוועדה למינוי דירקטורים. כמובן שמחוץ לוועדה – המגבלות האלה יחולו עליו.
פסקה (3) מגבילה נושא משרה שלא יפעל למינוי דירקטור מסוים. אנחנו רוצים למנוע את המעורבות של נושאי משרה במינוי דירקטורים. החריג שהיה קיים בנוסח הממשלתי הראשוני היה: למעט חבר בוועדה למינוי דירקטורים. זאת אומרת היה לו חריג שאפשר לו לפעול למינוי דירקטור כיוון שבתפקידו בתוך הוועדה למינוי דירקטורים - - -
הגבלנו וקבענו שרק כאשר הוא פועל תוך הוועדה – יש לו אפשרות לפעול. מחוץ לוועדה אסור יהיה לו לפעול.
מי בעד לקבל את הסתייגות הממשלה – ירים את ידו. ההסתייגות היא להחמיר בנושא של דירקטורים. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הסתייגות הממשלה נתקבלה.
בנושא של דירקטורים, אנחנו רוצים לקבל הבהרה ביחסים שבין דירקטור, בנקים, פיננסי. המפקח על הבנקים, תן לנו הבהרה כי אנחנו רגישים בעניין הזה. הדברים נכתבים בפרוטוקול – זה כאילו כתובים על הלוחות.
יצאה הבהרה משותפת של המפקח על הביטוח, עודד שריג, ושלי בנושא של כהונה מקבילה של דירקטורים בתאגיד פיננסי אחד ובתאגיד פיננסי שני, בנקאי ומוסדי. בתאגידים בנקאיים לא יוכל לכהן אלא אם זה בתוך הקבוצה – אנחנו מתייחסים לקבוצה כחבר אחת, כתאגיד אחד, גם לצורכי תחרות – שם עשינו הבחנה בין שלוש קבוצות: זניח, בינוני וגדול. במוסד גדול ובמוסד גדול אחר – אסור לכהן במקביל; בבינוני ובבינוני אחר – מותר, כמובן גם בשני קטנים ובקומבינציה של גדול עם קטן. אסור לכהן במקביל בקומבינציה של גדול עם בינוני. לפחות הפיקוח על הבנקים פועל לפי ההנחיה הזאת היום.
המצב שאתם מציעים להכניס לחקיקה כבר קיים בהוראות שלנו דה-פקטו ואנחנו יצאנו עם נייר משותף למפקח על הבנקים - - -
אם זה לא היה קיים – היינו מכניסים את זה. מאחר ואמרו לי – ציפור קטנה לחשה לי – שזה קיים, אמרתי שאביא את הציפור הקטנה – הגדולה – כדי שיגיד לפרוטוקול ואז אנחנו חוסכים את הצורך להכניס.
יש עוד הסתייגויות?
למה אתם מתנגדים לחקיקה? אנחנו לא רוצים – אבל למה אתם לא רוצים, למה אתה לא רוצה? יש לכם נוהל שאתם רוצים להפוך אותו לחוק. Common law, אחר כך יש לך מנהג, עד שזה הופך לחקיקה – למה אתם מתנגדים לחקיקה?
אולי נטע תסביר יותר טוב ממני, אבל באופן עקרוני, מקום שדברים נמצאים בחוק, קשה לנו אחר כך לקבוע תקנות נוספות בעניין, גם אם חמורות יותר מהחוק, כי אומרים: זה מה שהמחוקק נתן את דעתו ואתם לא יכולים לעשות בלתו. מכיוון שלנו יש הרבה מאוד הוראות לענייני דירקטורים - - -
בעמוד 21 יש תיקון שביקש חבר הכנסת ריבלין ואני מודה שלא מצאנו ניסוח טוב יותר. הניסוח היה: "לדעת שר האוצר אין הוא ראוי לכהן כחבר ועדה" - - -
לא מתאים. אני אתן לך דוגמה: יש שר בריאות, שמשום מה קוראים לו סגן שר הבריאות, שהוא אומר: אני רוצה לנהל את המשרד, האיש הזה לא מתאים לי. לא יאמר הוא לא ראוי כי אז הוא מעליב אותו, מוציא דיבתו רעה. אומר: הוא לא מתאים לי, אני ככה והוא אחרת. צריך לתת לו את האפשרות.
אני אמרתי שהמושג "לא ראוי" – לא מסכים בשום אופן. אבל "לא מתאים" – לא אכפת לי. אני הייתי שר, היה אדם אחד שהיה מטריד אותי. אני לא רציתי - - -
די, רובי. קיבלנו. למרות מחאת המומחים אנחנו נשארים עם מה שאתה מציע: "מתאים" ולא "לא ראוי".
אפילו הוא לא מצביע. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
נגד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב ליצמן לא נתקבלה.
זה היה שיא-השיאים היום בוועדה: ליצמן הצביע – למי שלא שם לב – ליצמן הצביע נגד ההסתייגות שלו עצמו.
התיקון הזה הוא אמנם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח) אבל אנחנו ביקשנו אותו גם בחוק הבנקאות (רישוי) ואנחנו ככל האפשר עושים סעיפים זהים לנושאים זהים. ההוראות שלנו היום אומרות שתקופת הכהונה של חבר הוועדה למינוי דירקטורים שהוא דח"צ, היא שנתיים וניתן לשוב למנותו לתקופות נוספות.
אנחנו נמצאים היום שבשלב של יישום החוק ואנחנו רואים שתקופת כהונה של שנתיים אצלנו זה רע – במבטחים זה יהיה עוד יותר רע, כי בוודאי שאנחנו לא רוצים שיישב חבר בוועדה למינוי דירקטורים דח"צ שאמור לדון בהארכת כהונתו שלו.
יוצא שאם זה לשנתיים אז גם באסיפה הכללית הקרובה וגם באסיפה הכללית הבאה, אם הכהונה שלה אמורה להיות מוארכת - - -
הצענו שהתקופות תהינה בסמוך אחרי האסיפה השנתית הקודמת כדי שיהיה זמן להיערך לאסיפה הקרובה.
אפשר למנותו לתקופות כהונה נוספות בלי סוף? אין לזה מגבלה? בזמנו, אם את זוכרת, כשעשו את החוק הזה הוועדה עמדה על כך שתהיה מגבלה סופית והיה על זה דיון מאוד ארוך כאן.
חוק החברות קובע מגבלה בעצמו כי מדובר פה בדח"צ. חוק החברות קובע מהי תקופת הכהונה של דח"צ ומה מקסימום הכהונות שהוא יכול להיות. לכן חשבנו שכדאי להשאיר איזושהי גמישות למקרים שלא יהיו מספיק דח"צים ושתהיה בכל זאת בחירה.
שכחתי להגיד שרק אצלנו, בגלל שכבר מונתה ועדנה ומונו דח"צים לוועדה, נדרשת הוראת מעבר שהעברנו קודם לשגית.
מי בעד לקבל את התוספת של בנק ישראל בנושא של סמיכות חידוש הכהונה שתהיה לאחר האסיפה? מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד התוספת – פה אחד
הצעת התוספת של בנק ישראל נתקבלה.
אנחנו עוברים לעמוד 23 לתוספת השלישית. סליחה, בעמוד 22 בסעיף 41טז, הוועדה ביקשה שזה יהיה: "נתקיימה בו אחת העילות לפי סעיף 41יד" זה התווסף לנוסח, זה כבר היה בדיוני הוועדה אבל לא הוספנו את זה לנוסח בטעות. עכשיו נעבור לעמוד 23 למטה. פסקה (12). אלו התאמות להסתייגות שלך, אדוני היושב-ראש, שקובעות עיצום כספי על איסור אחזקת אמצעי שליטה.
"(12)
בתוספת השלישית –
(א)
בחלק א', בפרט (11), אחרי "סעיפים" יבוא "32א(ו),";
(ב)
בחלק ב', אחרי פרט (4) יבוא:
"(4א)
החזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בניגוד להוראות
סעיף 36(ד)".".
מי בעד זה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההתאמות – פה אחד
הצעת ההתאמות נתקבלה.
התוספת היא סעיף בפני עצמו.
מי בעד לאשר את סעיף 32 עם כל התיקונים והתוספות שאושרו? מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד אישור הסעיף – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 32, כולל כל התיקונים והתוספות שאושרו, נתקבל.
בסעיף 33 פסקה (3) בעמוד 24 יש הסתייגות שלך, אדוני, מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חברה מנהלת – זה איסור על אחזקה של 10% לגבי חברות מנהלות.
"מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), חברה מנהלת תשקיע את כספי קופות הגמל שבניהולה כך שלא יחזיקו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי כהגדרתו בסעיף 32א(א) לחוק הפיקוח על הביטוח.".
אדוני, לפני ההצבעה. אנחנו מציעים לגבי ההסתייגות של אדוני שהסעיף יקבע שהמגבלה תחול לא רק על כספי קופות הגמל שבניהולה, אלא גם על הכספים של החברה המנהלת עצמה. זאת אומרת, חברה מנהלת תשקיע את כספיה ואת כספי קופות הגמל שבניהולה.
זה בסדר. האופוזיציה, מאחר וזה מחמיר משיטתכם, אז אולי תעשו ג'סטה ותצביעו גם - - -
לא הג'סטה, אבל תצביעו בעד. מי בעד לאשר את ההסתייגות הזו – ירים את ידו. מה קרה לכם? החמרה גדולה, אפילו יותר מברודט.
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – אין
נמנעים – מיעוט
ההסתייגות נתקבלה.
גם פה, התאמה להסתייגות לעניין עיצום כספי, שגם על העניין הזה יחול עיצום כספי ולכן:
"בפסקה (5) בתוספת הראשונה בחלק א', אחרי פרט (1) יבוא:
בחלק ג', בפרט (1), במקום "26" יבוא "26(א)" ובסופו יבוא "או שלא בהתאם להוראות
סעיף 26(ב)".".
זה בעצם האיסור שקראנו אותו עכשיו. אתה יכול הצביע.
מי בעד לאשר את זה – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד התוספת – פה אחד
התוספת נתקבלה.
כן, עם ההסתייגויות שהתקבלו. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור סעיף 33 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 33 נתקבל.
מי בעד אישור סעיף 34 – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור סעיף 34 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 34 נתקבל.
הסתייגות של היושב-ראש: "במקום סעיף 24א יבוא:
"החזקת אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח משמעותי
24א.
(א)
תאגיד בנקאי לא יחזיק יותר מאחוז אחד מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד
ריאלי משמעותי או במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי תאגיד בנקאי להחזיק יותר מאחוז אחד
מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי אחד ובמבטח אחד שהוא גוף
פיננסי משמעותי, ובלבד שהחזקתו באותו תאגיד או מבטח לא תעלה על עשרה אחוזים
מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד או במבטח כאמור.".
"(ג)
בסעיף זה –
"גוף פיננסי משמעותי" – כהגדרתו בסעיף 35ב ולעניין זה, יחושב שווי כלל
הנכסים של הגוף הפיננסי, כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים
שבשליטתו;
"תאגיד ריאלי משמעותי" – כהגדרתו בסעיף 35ב.".
אתה יכול להצביע על זה.
יש פה הסתייגות שלך לפסקה (4) – לך ולקבוצת מר"צ והעבודה וגם לחברת הכנסת מרב מיכאלי יש הסתייגות כאן.
זה המשך של ההסתייגות הקודמת – זאת עילה לשינוי היתר. אנחנו בעמוד 27 סעיף (3ב), זאת התאמה להסתייגות של חבר הכנסת ניסן סלומינסקי.
"(3ב)
בעל ההיתר מחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי וכן שולט בתאגיד בנקאי
שהוא גוף פיננסי משמעותי בניגוד להוראות סעיף 35ב(ד);".
אני מבקשת שההסמכה שניתנה לנו לגבי מבטחים – ההגבלה לגבי תאגיד ריאלי משמעותי שאמרנו שצריך לנסח את זה בצורה שיהיה ברור שזה לא חל על תאגיד שהוא למטה בשרשרת אלא מתייחס לכלל הקבוצה, צריכה לחול בכל אחד מהחוקים שמתוקנים עכשיו בהתאם להסתייגות. יש פה תיקונים מקבילים בכל החוקים.
בסדר. מי בעד ההסתייגות הזאת, סעיף (3ב) – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות בסעיף (3ב) נתקבלה.
זהו העניין של הבנקים כמו שאנחנו רואים את זה: 1. תאגיד ריאלי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במבטח כאמור.
2. תאגיד ריאלי שאינו משמעותי – ופה ההקלה שאנחנו חשבנו שהיא טובה ומטיבה עם המשק. כלומר, אם הריאלי משמעותי – הוא לא שולט בגוף בנקאי; אם הריאלי לא משמעותי או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – לא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה.
3. על אף ההוראות האלה, תאגיד ריאלי משמעותי בענף ריכוזי, או השולט בו – כלומר, ענף ריכוזי כמו שאנחנו רואים אותו, לא רק מונופול – לא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ולא יחזיק באמצעי שליטה מעל 10% במבטח שהוא גוף פיננסי שאיננו משמעותי.
אני מסביר. הם דיברו פה בצורה מתודולוגית על הנושא של מונופול שזה בסדר גמור. הסכמנו או לא למספר – יש התייחסות רצינית לזה. ההתייחסות שחסרה לנו זה "משק ריכוזי" שבו יש לא מונופול אלא 4-3 חברות - -
- - לגבי המשקים האלה, קודם ביקשתי מדויד גילה שיגיד לי איך הוא פותר את זה, איך הוא ניגש לזה, הוא הסכים איתי שבהרבה מאוד מקרים בהם יש את האשראי שנשלט – אתה לא יוכל לשלוט גם בבנק. פה עוד לא קיבלנו, אבל את ההגדרה הזאת – איפה היא קיימת, מוריס? – יש הגדרה של שוק ריכוזי, נכון?
ההגדרה הזאת נמצאת, לדעתי, בברודט והיא נמצאת במקומות אחרים. אנחנו רצינו להפעיל את ההגדרה הזאת גם פה כי חשבנו שזה יותר בריא. אני ממשיך:
4. תאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי, ולא יחזיק יותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי. זאת ליבת העניין: תאגיד פיננסי משמעותי – 20%.
5. על אף ההוראה הזאת, תאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי. כלומר, אם זה רגיל – אנחנו מוכנים 20%, כמו בברודט לגבי הבעלים; אם זה ריכוזי, אנחנו אומרים 5%.
לעניין סעיפים 3 ו-5, הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע האם הענף הוא ענף תחרותי. אם כן – אין בעיה. חזקה כי ענף שקיים בו מונופול שמחזור המכירות שלו אינו פחות מ-1 מיליארד – אתם אומרים שני מיליארד, היינו מוכנים להסכים על זה – קבוצת ריכוז או תנאים לתחרות מועטה כמשמעם של מונחים אלה בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח–1988 – אינם ענף תחרותי.
זאת הגישה שלנו על רגל אחת.
דיברנו על זה הרבה. מי בעד ההסתייגות הזו – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת אראל מרגלית וקבוצת מר"צ והעבודה לא נתקבלה.
זה מה שאמרנו קודם: למחוק את ההפרדה בין גופים חדשים לגופים ישנים, בין גופים קיימים לגופים חדשים.
מי בעד ההסתייגות של מרב – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
אני אומר לך אראל, בהחלט יכול להיות. הוא גם אמר: יכול להיות שכן, יכול היות שלא ולכן אנחנו - - -
מדבר בנושא שעלה בוועדה על נושא שמחויב גרעין שליטה, כמו בתי הזיקוק, שאין לך אפשרות להיפטר ממניות השליטה בגלל - - -
אלעזר, יש כאן שני דברים. ראשית, יש מחויבות שמחויבים כלפי הממשלה בהתחייבויות מסוימות, אבל אפשר למכור את זה למישהו אחר עם אותם התחייבויות, זה לא משהו שהוא בלתי אפשרי.
רגע. דבר שני, אני מניח שגם אם נניח שנחריג את בז"ן, עדיין מה שנשאר, חברת פז, אני לא יודע להגיד אם לצערי או לא, היא 9 מיליארד במכירות. זאת אומרת, גם אם נעזוב את בז"ן, עדיין - - -
זאת בעצם ההסתייגות של חבר הכנסת ליצמן. להוסיף סעיף שיאמר: "הייתה שליטה בתאגיד הריאלי המשמעותי מחויבת מכוח הדין, רשאי התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו להמשיך לשלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי".
אתה רוצה להחיל את זה - - -
הצעתי עוד הסתייגות שתחול על מה שהיה – אי אפשר לשנות את כללי המשחק, אבל מהיום לא אכפת לי.
"הייתה שליטה בתאגיד הריאלי המשמעותי מחויבת מכוח הדין, רשאי התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו להמשיך לשלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי". ואתה רוצה להחיל את זה על קיימים בלבד – זה לא יחול על חדשים.
המטרה שלנו בוועדת הריכוזיות וגם בהצעת החוק הממשלתית הייתה לעשות שינוי. המשמעות של שינוי היא להחיל את זה גם על קיימים. במקרה ספציפי יש בחירה, או - - -
יש ברירה: נתחיל עם להחיל את זה רק על הקיימים אנחנו חושבים שזה לא נכון כי אחרת לא עשינו את העבודה בעניין פירוק הריכוזיות. לעניין המגבלות שיש על המכירה – ראינו את המגבלות לנגד עינינו אבל עדיין יש את הבחיר הבין מכירת התאגיד הריאלי, למי שחל עליו, לבין למכור את התאגיד הפיננסי.
וגם כשאפשר למכור את התאגיד הפיננסי, ואני התייחסתי לכך בוועדה, אנחנו היום במשטר שמאפשר בנק ללא גרעין שליטה, אז אם מדובר על בנק - - -
אנחנו מביאים תמיד את שני הצדדים ואם מדובר בבנק אז אפשר למכור – זה לא Dead end. יש מקרה מיוחד אני מסכים, אבל לא Dead end.
נתתם פה באמת דוגמה אחת של תאגיד שבו שליטה מחויבת. אני יכול לתת לכם עוד דוגמאות שגם הן יוחרגו, לדוגמה בזק. עכשיו אתם תגידו שבזק – שהיא, לדעתי, תאגיד ריאלי משמעותי – מותר לה לשלוט בבנק - - -
יש הרבה תאגידים שהממשלה מפריטה, מוכרת, היא מחייבת שיהיה בעל שליטה. אם תרצה אנחנו נביא לכם רשימה, אני לא יודע להגיד בעל פה, אני זוכר את בזק ולדעתי גם כי"ל – אפשר למצוא עוד דוגמאות – בדרך כלל הם מאוד גדולים.
אבל הלאה – מהיום והלאה אמרתי שלא חל, אז מה הפחד? אי אפשר לשנות כללי משחק באמצע הדרך. הלכת לאנשים בחוץ לארץ, עשית כל מני דברים - - -
חבר הכנסת ליצמן, מה עושה החוק הזה? כל החוק הזה משנה את כללי המשחק תוך כדי תנועה, אז מה עכשיו באת עם ההסתייגות הזאת להסביר את זה?
- - - ואנחנו מדברים כאן על פי דין ולכן זה אחרת מכל המקרים האחרים. עובדה שגם הם כולם אומרים שזה חריג. גם הם מודים כולם כאן שזה חריג.
הם לא אמרו שזה חריג. אני רוצה להגיד את דעתי – הייתי שמח לקבל את ההסתייגות שלך, אני רק צריך להיות הגון. אנחנו מדברים על זה שיש גוף אחד שיש עליו הוראות מיוחדות. יש בצמוד אליו כריאלי עוד גוף שעליו אין את הכללים האלו והמכירות של אותו גוף שאין עליו שום כללים מגיעות ל-9 מיליארד.
יכול להיות. אבל אני עשיתי בדיקה ואני חושב שהמנכ"ל יודע יותר מכל אחד אחר, נכון? הלוואי והיה אפשר למצוא, לא הצלחתי. אז אם מישהו בא לתת לי נתונים אחרים – זה משהו אחר. אבל מה אני יכול לעשות?
הגוף המאוחד כולו הוא 18 מיליארד. כשמפרקים את המכירות, לבז"ן יש לבד 12 מיליארד ולחברה עצמה יש 9 מיליארד מכירות כי יש חלק שחופף. הלוואי והייתי יכול למצוא פתח. גם בגלל הרושם הטוב שעשתה החברה האוסטרלית הייתי שמח, אבל יש לי בעיה.
שמעתי אותך בהתלבטות, גם זהבה אמרה דבר נכון, יחד עם זה אני רוצה לדעת אם יש לכך השפעות רוחביות או שהדבר מתייחס נקודתית רק לדבר הזה? האם כתוצאה מקבלת ההסתייגות כפי שנוסחה על ידי חברי הכנסת הנכבדים שטרן וליצמן.
ליצמן ושטרן – אחד אלוף ואחד יש לו זכויות - - -
ויש לנו גם סמל ראשון, לא לשכוח, שהיה שר אוצר קודם. אני רוצה לשאול אותך: אם אנחנו מקבלים את ההסתייגות, האם יש לכך השפעה רוחבית?
אם ההסתייגות היא לא להחיל את זה על קיימים – בוודאי. למעשה, מה אנחנו מביאים פה? אנחנו אומרים: בוא נקבע, נצלם תמונת מצב של הריכוזיות היום, ורק נמנע ריכוזיות עתידית. אם ההסתייגות כפי שהוקראה פה, אז התשובה היא: בוודאי.
יש לנו 13 גופים, אבל אף אחד מהגופים שאנחנו מכוונים אליהם כתוצאה מהחלטת הוועדה והמלצותיה. האם יש איזשהו דבר שדומה למקרה הזה? שמענו את האיש שבא מאוסטרליה, הוא הרשים את כולנו - - -
אתה מחליף. אתה מדבר על אוסטרליה או שאתה מדבר על הוראות מיוחדות בבז"ן? אלו שני טיעונים שונים.
על אוסטרליה – נו, אז מה הקשר? אם זה נושא של חוץ לארץ, אם אנחנו נאשר דבר כזה בגלל - - -
תמחק את בז"ן, רובי, יש לחברה עוד מחויבות – אל תחשיב אותה בגלל ההוראות המיוחדות. תמחק אותה. מה נשאר לך? נשארה לך חברת פז ששווה 9 מיליארד מכירות. איך אפשר לאשר את זה? זאת הבעיה שלי – הלוואי וזה לא היה כך, אבל מה אני יכול לעשות.
חלילה לי ליצור מצב בגלל שיש לי אמפתיה לנושא מסוים – האיש הופיע פה באמת יפה – ליצור מצב שבו אנחנו עושים פלסתר את כל החוק. אי אפשר למצוא איתם איזה הסדר שייתן פתרון, אדוני הממונה על הבנקים?
רבותי, בואו נתרכז כי זה בנושא הזה אני חושב שכל הוועדה רוצה לעזור. אם יש לנו יכולת, נעזור.
ראשית, לא הבנתי אם יש לזה עוד דוגמאות בגלל שלא הבנתי שגם הדוגמה של בזק היא דוגמה שונה - - -
נכון, אני לא אומר שהיא עונה על שני הצדדים של המשוואה. הדבר השני, אני מבין כמו אראל – מה שלא הבנתי קודם – כיוון שמדובר פה בבנק ולא בגוף פיננסי אז זאת פעם ראשונה שאני לפחות שמעתי כאן שאין בעיה שעוד בנק יהיה בלי גוף שליטה – זאת המשמעות.
אני חוזר על זה שוב ושוב. אנחנו חושבים שיש מודל עם גרעין שליטה ויש מודל בלי גרעין שליטה. יכולים להיות כמה פה וכמה פה – אנחנו לא חושבים שצריך לקבל החלטה שתביא למקרה קיצוני, למקרה פינתי, רק ללא גרעין שליטה.
אם במקרה החוק הזה חל על בנק אחד, יכול לחול על עוד בנק שיימכר ללא גרעין שליטה – אנחנו יכולים לחיות עם זה.
אבל אתה מבין, בגלל הבעייתיות, זה מוליך לשם. בגלל שאם מצד אחד אתה דורש גרעין שליטה ומצד שני אנחנו יודעים שאתה לא יכול למכור בנק בישראל בסדר גודל שמדובר פה עם גרעין שליטה - - - אבל אני מוליך לעוד בנק שיהיה בלי גרעין שליטה.
ההערכה שלנו היא שבמקרה הספציפי הזה, כנראה שזה גם יוליך לדבר הזה, אבל אם הייתה הפרדה מהשקל הראשון – כל המערכת הייתה עוברת לשם. אנחנו חושבים שזה לא נכון.
מי בעד ההסתייגות של ליצמן – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חבר הכנסת יעקב ליצמן לא נתקבלה.
בעמוד 29, צריך למחוק את סעיף קטן (ד) – זה שוב מחיקת הצמיחה האורגנית. זאת הסתייגות של יושב-ראש הוועדה. מדובר בעצם בשתי הסתייגויות של יושב-ראש הוועדה: אחת, לגבי אחזקה של יותר מ-5%; השנייה, הצמיחה האורגנית.
בעמוד 29 באמצע, הסתייגות של יושב-ראש הוועדה – הוספת סעיף קטן (ג): "המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה לא ייספרו החזקות התאגיד הבנקאי בתאגיד הריאלי המשמעותי.".
אתה יכול להצביע.
מי בעד ההסתייגות? זאת אותה הסתייגות. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
יש רוב.
אותו דבר, מחיקת הצמיחה האורגנית גם כאן. אנחנו בחוק הבנקאות (רישוי) בסעיף קטן (ד) שמופיע אצלכם בעמוד 29 ו-30, שבעצם נמחק. זאת השמטת הצמיחה האורגנית. כבר הצבעתם על זה בחוק הקודם.
טוב. מי בעד שוב להוריד את הנושא של הצמיחה האורגנית, סעיף קטן (ד) – מה שעשינו שם – נעשה גם פה. מי בעד להוריד את הצמיחה האורגנית – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
אני חוזרת לעמוד 28. בהגדרת שולט בתאגיד ריאלי תתווסף פה הבהרה: "לעניין זה, "תאגיד ריאלי" – כהגדרתו בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות (להלן בסעיף קטן זה – תאגיד ריאלי);". זאת בעצם הפנייה להגדרה שיש בחוק הזה. לא צריך להצביע על זה – זה חלק מהנוסח.
כן, אין בעיה. אמרתי שלא צריך להצביע על זה. זה בסדר.
נעבור לעמוד 31 בסעיף קטן (ה) יש תיקון שהממשלה מבקשת. תקריא אותו.
"השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי לא ישלוט במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, יחושב שווי כלל הנכסים של גוף פיננסי משמעותי כשווי כלל הנכסים שלו ושל גופים פיננסיים שבשליטתו.".
אני אסביר. למעשה זה איסור על שולט בתאגיד בנקאי שהוא משמעותי לשלוט בגוף פיננסי שהוא משמעותי. מדוע רשום פה מבטח ולא גוף פיננסי? כיוון שכבר יש בחקיקה הבנקאית איסור על שולט בתאגיד בנקאי לאחזקה בגופים פיננסיים שנהלים קופות וקרנות. האיסור הזה נקרא "חקיקת בכר".
מי בעד לאשר את הסתייגות הממשלה – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
הסתייגות הממשלה נתקבלה.
זאת השערה כי לא הייתי בוועדת בכר: ההשערה היא שראו פוטנציאל ניגוד ענייניים בניהול קופות וקרנות מול בנק יותר חזק מניהול מבטח ובנק.
בסעיף קטן (ו) יש התאמה להסתייגות של יושב-ראש הוועדה שלמעשה כבר דיברנו עליה בחקיקה הקודמת. ההתאמה תגיד: "שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי, או" – זאת התוספת – "שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי.".
שגית, שתי שורות אחרי השורה שקראת, בהתאם לשינוי שדיבר על מר דוד זקן לגבי סעיף קטן (ה), צריך לעשות – זאת הערת נוסח – במקום: "בגוף פיננסי משמעותי נוסף שאינו תאגיד בנקאי ואינו תאגיד בשליטתו של תאגיד בנקאי", עכשיו לאור השינוי צריך לכתוב: "במבטח שהוא גוף פיננסי משמעותי".
אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולעשות רביזיה לגבי ה-40 וה-6. יש לנו את ההסתייגות של אראל. היושב-ראש איננו, השתלטתי על הישיבה, אני מודיעה. אדוני יושב-ראש הכנסת לשעבר, אני יכולה לעשות רביזיה?
אנחנו עוברים לעמוד 32 למטה. זה תיקון שחבר הכנסת ריבלין ביקש: להמיר את המונח "ראוי" במונח "מתאים" - - -
"בסעיף 36ג(ב), במקום "יתמנה לתקופה של שנתיים" יבוא "יתמנה בסמוך לאחר אסיפה שנתית ויכהן עד לאחר האסיפה השנתית הבאה", והסיפה החל במילים "ובלבד שלא" - תימחק;".
הסברתי את זה קודם לגבי המבטח – זה לגבי תקופת הכהונה של חבר הוועדה שהוא דח"צ. בחקיקה הבנקאית אנחנו רוצים להוסיף הוראת מעבר, מאחר שכבר מונו דח"צים, אנחנו רוצים להוסיף: "חבר ועדה מכהן שמונה לפי סעיף 36ג(ב) לפני פרסומו של חוק זה יכהן עד לאחר האסיפה השנתית שלאחר האסיפה השנתית הבאה.".
מי בעד לאשר את התוספת ההסתייגות של הממשלה – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
הסתייגות הממשלה נתקבלה.
מי בעד סעיף 35 עם כל ההסתייגויות שהתקבלו – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד סעיף 35 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
שגית, בעמוד 33 יש עוד תיקון טעות סופר באמצע העמוד, בתיקון של סעיף 49: ההפניה בסעיף קטן (א), בסוף השורה השנייה, לסעיף 36 צריכה למעשה להופיע בסעיף קטן (ב), לפני הסיפא של 36יב.
ריאלי ופיננסי, לא רק משמעותי. לא תתאפשר כהונה של דירקטור בפיננסי בתאגיד ריאלי ולהיפך – גם משמעותי וגם לא משמעותי.
יש עתיד באה לוועדת הכספים ודיברה על זה שצריך להגביל את הכהונה של הדירקטורים וצריך להכניס יותר דירקטורים חדשים למערכת.
אם יורשה לי, אני רוצה להעיר על הדבר הזה: החוק בחלק הזה מדבר לא רק על גופים ציבוריים אלא גם על גופים פרטיים, לכן זה אומר שאם אתה יושב בדירקטוריון של גוף ריאלי וולונטרי כלשהו, אתה מיד מנוע מלשבת בדירקטוריון של בנק, אתה מיד מנוע מלשבת בדירקטוריון של מבטח , של קופת גמל, של קרן השתלמות ובוועדת השקעות - - -
יש למעלה מ-200 גופים פיננסיים ויש מאות אלפי גופים ריאליים – להחיל את זה בצורה כזו גורפת על כל הגופים משמעו שלא יישב אף אדם עם מיומנות פיננסית בגוף ריאלי.
אבל הוא אומר שרק תכפילי את הכמות של הגופים בכמות הדירקטורים ובידע, תראי שאפילו מספיק נשים לא תהינה.
- - מי שצריך לשבת בדירקטוריונים של גופים פיננסיים אלו אנשים שיש להם הבנה בגוף הפיננסי אבל אין להם ניגוד עניינים בתחום הפיננסי ולכן הם לא עוסקים בתחום הזה. אנחנו מדברים על חברי סגל של כל האוניברסיטאות בישראל המונים 20 פרופסורים למימון ועוד כמה אנשים שעסקו בעברם בתחום הפיננסי ויכולים היום, כאנשים שפרשו מהתחום, להיות בתחומים פיננסיים.
אם נאמר לאותם אנשים שהם לא יכולים לשבת בגופים ריאליים – לא יהיה אף אחד שישב בגופים ריאליים עם הבנה פיננסית. אנחנו יוצרים פה מעין מפלצת. זה נראה טריוויאלי אבל זה כל-כך דרקוני שאני אפילו לא יכול להתחיל לתאר.
אראל, אני רוצה לשאול את השאלה הפוך: כל עוד מדובר בגוף קטן – מה המניעה לראות אדם יושב בדירקטוריון של גוף קטן - - -
משום שאתם הגדרתם גוף קטן מתחת ל-5 מיליארד – וזה לא קטן. זאת הבעיה ואתם יצרתם את הבעיה הזאת.
ביקשתם זכות כדי לשאול אותו, אבל אם אתם לא רוצים לשאול אותו אז בואו נמשיך הלאה.
באותה מידה שיש ניגוד עניינים פוטנציאלי בין גופים קטנים שלא נוגעים אחד לשני, קיים גם בין גוף ריאלי לריאלי. אתה רוצה לאשר לנשים לשבת בשני גופים ריאליים? התשובה בוודאי כן, כי יש איזושהי מיומנות.
האם אתה רוצה לאפשר לאנשים לשבת בשני גופים פיננסיים? גם אנחנו, כרגולטורים, מצאנו שכאשר מדובר בגופים קטנים – אין לנו בעיה עם זה. רק כשמדובר בגופים בינוניים או גדולים אנחנו מתחילים לראות בעיה.
אז איך אתה מגיע לבינוניים? אני מבין אך אתה מגיע לגדולים, אבל איך אתה מגיע לבינוניים? מה הגישה שלך?
רבותי, אנחנו באמצע הצבעות, אנחנו לא בדיון. רבותי, נתתי אפשרות גם להרחיב אבל אנחנו באמצע הצבעה.
אם זה גוף משמעותי ומשמעותי – אנחנו מבינים, נכון? אני שואל אתכם אם יש לכם הצעה שאנחנו נתמוך בה: לא פסילה גורפת אלא משהו שיורד גם כן ברמה, שהוא מכניס בינוניים?
יותר מידתי. מה שקרה זה שבגלל שהשארתם את ההגדרה של 6 מיליארד אז בעצם לא נכון לדבר על קטנים – הם לא קטנים.
החוק כלשונו מדבר על החלפה של כ-25% מהדירקטורים בגופים פיננסיים – אני לא זוכר אם זה 26% או 28% אבל כ-25% – זה מספר מאוד גדול של דירקטורים שצריכים להתחלף ואז המצב הנוכחי יוצר, אני לא רוצה להגיד תוהו ובוהו, אבל רעש לא קטן במערכת.
לרדת מהספים האלה שהוועדה בחנה הרבה זמן ועשתה סימולציות ובדקה מה קורה, זה חסר אחריות מבחינתי לעשות את זה ב"שלוף". אנחנו כבר עכשיו הורדנו את הספים לגופים ריאליים – אני מזכיר לכם – כבר מעכשיו אנחנו נמצאים בסקאלה יותר נמוכה ממה שבחרה הוועדה.
הוועדה דיברה על 7.5 מיליארד ועל 60 ואנחנו נמצאים ב-46 – זה כבר מעלה מעבר ל-25%. אם אנחנו נגיע למצב שבו יהיה שינוי דרסטי כזה של הדירקטוריונים – ואנחנו גם צריכים לזכור: מדובר גם בדירקטוריונים עתידיים, לא רק בהווה – אנחנו עלולים למצוא את עמנו עם בעיה.
עושים את זה, יש עכשיו שינוי דרסטי – אני לא יודע אם אתה לא קולט פה. הוא מסביר לך גם שזה שינוי דרסטי, דרמטי. יש שינוי דרסטי ואנחנו עושים את זה. הוא רק אומר שאם תעשה יותר מדי דרסטי – אתה הורס, לא יהיה לך.
תראו מה עשיתם: הורדתם את הסף מ-7.5 ל-6; הורדם את הסף מ-60 ל-40; הכנסתם פנימה מונופולים – הכמות שאני אמרתי, של 25%, היא על סמך - - -
הדברים שאני ציינתי, ה-25% שציינתי, זה מתוך הנתונים שהיו לעיני הוועדה. לנגד עיני הוועדה עמדו הספים הקודמים – אתם הפכתם את הספים ליותר חמורים, לכן צריך לעשות את זה.
שאלת – אני עונה: אני חושבת שהתשובה של פרופסור שריג דיברה בעד עצמה משום שהוא בדיוק מתאר את הַמִּילְיֶה המצומצם הזה שאנחנו לא מאפשרים להרחיב אותו ואנחנו לא מאפשרות פה לצרף אליו אנשים נוספים ואנחנו נשארים ונשארות כל הזמן באותו מִּילְיֶה קטן שנהנה מהקרבה הזאת לבעלי השליטה ואין איך להרחיב אותו.
תאשימו את ליצמן, תאשימו את ליצמן. זה בגלל ליצמן – ליצמן ניסה לעשות גיוס. פתאום אמר לי: רגע, אם הוא עושה גיוס, אז גם אני אעשה גיוס. טוב, די.
סוגיית הדירקטורים היא אחת הסוגיות שלדעתי עומדת בלב העניין של בעיית הריכוזיות עד עכשיו, ונכון שמטפלים בה. אבל אני חושב שם ההתנהלות עם הדירקטורים הייתה אחרת – אולי כל הוועדה הזאת לא הייתה קמה.
די, רבותי. יש כאן הסתייגות. מי בעד ההסתייגות של מר"צ והעבודה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של מר"צ והעבודה לא נתקבלה.
אני לא מבין – הצבענו, הצבעתי – בסדר? מה זה "מחסור בדירקטורים"? כל בוקר הם גומרים באוניברסיטה כך וכך אנשים, יש לנו קרוב ל-15 מיליון עורכי דין בארץ. מה קרה?
פרופסור שריג התייחס כאילו הפסילה כאן גורפת לכל מי שמכהן בגוף ריאלי לא להיות בגוף פיננסי. אבל כתוב: רק מי ששולט. אם אתה דירקטור בחברה ריאלית ואתה לא קרוב לשולט מבחינה משפחתית - - -
"בסעיף 11ד(א)(2), במקום "שלושה רבעים ממספר המשרות הפנויות כאמור, בעיגול כלפי מעלה, שיתקיימו בהם" יבוא "(בסעיף קטן זה – ההוראה בעניין הדירקטוריון), ועוד מועמד אחד נוסף לכל אחד מסוגי הכשירות שיש למנות – דירקטור חיצוני לפי חוק החברות, דירקטור חיצוני לפי ההוראה בעניין הדירקטוריון, ודירקטור אחר - שיתקיימו בכולם";".
סעיף 11ד(א) עניינו במי רשאי להציע מועמדים לכהונת דירקטור לאסיפה הכללית. בסעיף קטן (2) מדובר על כמה מועמדים הוועדה למינוי דירקטורים תציע בכשירות שלה כוועדה להצעת מועמדים לכהונת דירקטור.
ההסדר הקיים היום הוא שהוועדה צריכה להציע 175% ממספר המשרות הפנויות. המספר הזה הוא מאוד קשה, מאחר שבנק שנותן הודעה מקדימה לאסיפה כללית הוא כבר אומר כמה מועמדים חסרים לו ומחלק אותם לפי סוג הכשירויות – אם זה דירקטור חיצוני - - -
אתה רוצה גם לגמור את כל הנושא, אז כמו שאתה מפרק בעלויות – יש כאלה שחושבים - - -
רב יעקב, אתה עושה שינוי לדירקטורים כתוצאה מזה שאתה שנית עכשיו את האפשרויות - - -
לפי החוק כיום הוועדה צריכה להציע 175% ממספר המשרות הפנויות. זה מספר גדול מאוד. לא רק שהוא גדול – גם יש קושי לחלק. כשבנק מודיע הודעה מוקדמת על אסיפה כללית הוא צריך להגיד כמה מועמדים יש על כל משרה וכמה משרות פנויות יש לדירקטור חיצוני לפי חוק החברות, לדירקטור חיצוני לפי הוראת ניהול בנקאי תקין 301 ודירקטורים פנימיים.
החלוקה הזאת של 175% מאוד מקשה על כמה יהיו בכל אחד מהמסלולים. ולכן ועדת הכספים בשנה שעברה אמרה שצריך שלאסיפה הכללית יהיה מבחר לבחור ממנו ולא שהוועדה תהיה ועדה ממנה. אנחנו רואים חשיבות בזה שיהיו יותר ממספר המשרות הפנויות רק חשבנו שזה גם מידתי יותר עוד 75% וגם יקל על הבנק לדעת על מי מצביעים בכל אחד מהמסלולים.
"בסעיף 11ה –
(א)
בסעיף קטן (א)(3), במקום "למעט חבר הוועדה שמונה לפי סעיף 36א(ב)(3)" יבוא "למעט דירקטור חיצוני במסגרת כהונתו בוועדה למינוי דירקטורים לפי סעיף 36א";".
ברוך הסביר את זה כבר כשעברנו על המבטח.
(ב)
בסעיף קטן (א)(6), במקום "רשאי להמשיך בתפקידו" יבוא "רשאי, באישור המפקח, להמשיך בתפקידו", ובמקום "יודיע על כך" יבוא "וניתן אישורו של המפקח להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור";".
זה תיקון שהאוצר הכניס עכשיו שיתאים לנוסח שלו בסעיף של אישור מינוי כהונת דירקטור.
(ג)
אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:
"(ג1)
המפקח רשאי לאשר מינויו או כהונתו כדירקטור של מי שבשנתיים שקדמו למועד המינוי או ממועד המינוי ואילך יש לו, או למי שהוא בקשר קרוב עמו, זיקה למחזיק מהותי, לקרוב של מחזיק מהותי או לשותף של מחזיק מהותי, אף אם זיקה זו אינה זניחה, אם מצא כי בנסיבות העניין זיקה זו אינה מעוררת חשש לניגוד עניינים בכהונה.".
כללי אי הזיקה שהחלנו על דירקטור שממונה על ידי הוועדה למינוי דירקטורים הם מאוד-מאוד חמורים, הרבה יותר מחוק החברות. הניסיון שלנו לימד אותנו בשנה שעברה שקשה מאוד למצוא מועמדים, אבל זאת לא כל כך הבעיה, הבעיה היא שאין בכלל גמישות וגם כשהזיקה היא מינימלית – היא זיקה – ואין חשש לניגוד עניינים לא יכולנו לאשר מועמדות של מועמד לדירקטור כי אנחנו גם דורשים שיהיה איסור זיקה גם למחזיק מהותי, זאת אומרת למי שמחזיק 2.5% מהבנק, שותף שלו או קרוב שלו.
ביקשנו בסעיף לאפשר גמישות אבל רק אם הזיקה לא מעוררת חשש לניגוד עניינים בכהונה.
אנחנו יכולים להצביע על כל ההסתייגות הזאת של הממשלה. מי בעד – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו. למה אתם נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
הסתייגות הממשלה נתקבלה.
מי בעד סעיף 36 עם כל התיקונים שהתקבלו – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור הסעיף – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 36, כולל התיקונים, נתקבל.
אנחנו עוברים לסעיף 37. אנחנו בעמוד 36. בפסקה (3) יש הסתייגות לחבר הכנסת אראל מרגלית – קבוצת מר"צ, קבוצת העבודה. אחר יש גם הסתייגויות לחברת הכנסת מרב מיכאלי.
ההסתייגות שלי היא כזאת: 1. תאגיד ריאלי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור.
2. תאגיד ריאלי שאינו משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מ-10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור.
3. תאגיד ריאלי משמעותי בענף ריכוזי, או השולט בו, לא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק באמצעי שליטה מעל 10% אחוז במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי שאיננו משמעותי.
4. מנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי, ולא יחזיק יותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי. כלומר, אנחנו מאפשרים אחזקה, אבל לא מאפשרים שליטה.
5. על אף הוראות אלה, מנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי.
הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע האם הענף הוא ענף תחרותי. חזקה כי ענף שקיים בו מונופול שמחזור המכירות שלו אינו פחות מ-1 מיליארד ₪, קבוצת ריכוז או תנאים לתחרות מועטה כמשמעם של מונחים אלה בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח – 1988 – איננו ענף תחרותי.
טוב, רבותי, מי בעד לקבל את ההסתייגות של מר"צ-עבודה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
זה נראה הרבה.
הצבעה
בעד קהלת ההסתייגות – 5
נגד – 9
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה לא נתקבלה.
בנק וסופרמרקט ביחד זה לא פייר. למה זה לא פייר? כי אם הסופרמרקט רוצה הלוואה והבנק נותן לו בקלות ובתנאים נוחים, והמכולת שליד, שגם ככה נאבקת על קיומה, תקבל הלוואה הרבה פחות נוחה - -
- - כי הבנק בעצם מלווה לעצמו. המדינה בצדק אומרת שזה לא בסדר וצריך לפרק את המבנים האלה - -
ניסן, קרה פה משהו הרבה יותר חמור ואתה לא שמת לב: יו"ד למ"ד זה לא רק יאיר לפיד אלא גם יעקב ליצמן.
רבותי, זה ההסבר להסתייגויות ולכן רצינו את פירוק הריכוזיות והדברים שנאמרו אז – נכונים גם היום. וכמו שהם נכונים לסופרמרקטים – הם נכונים לחברות אנרגיה, הם נכונים לחברות בנייה - - -
שארגון פיננסי מרכזי, כמו שאמרנו קודם, לא יכול לשלוט בתאגיד ריאלי מרכזי אלא להחזיק בו עד 20%. לא לשלוט.
אז זה בעצם למחוק את הצמיחה האורגנית, גם לך יש הסתייגות כזאת. חברת הכנסת מרב מיכאלי, אותה הסתייגות שלך מהסעיף הקודם לעניין הדירקטורים, את מבקשת לעשות אותה גם כאן, בסעיף 37(2), נכון?
בסדר. הצבעה לגבי הסתייגותה של חברת הכנסת מרב מיכאלי להשמיט את המילה "משמעותי" בסעיף 37(2).
מי בעד ההסתייגות של מרב מיכאלי – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
בסדר, אבל הם רוצים הסתייגויות ורביזיות והשם ישמור. לא אכפת לי שעלו למעלה – אז שירדו.
ג' – אולי; ד' – אפשר. אתם רוצים הצבעות או שאתם רוצים, כמו שהוא אומר, למעלה עם זה?
זהבה, אנחנו הקראנו את כל הסעיפים, אתם לא הייתם פה כי לא היו הסתייגויות, חלקינו היינו וביצענו את ההקראה – שגית תאמרי לי אם זה לא נכון – אנחנו קראנו את הכול, זאת אומרת - - -
רבותי, הסתייגות של מרב מיכאל. מי בעד ההסתייגות – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
טוב. מי בעד ההסתייגות של מרב מיכאלי – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
עמוד 38, סעיף קטן (ג) – הסתייגות של יושב-ראש הוועדה: " (ג)
המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה לא ייספרו החזקות מנהל הקרן בתאגיד הריאלי המשמעותי.".
נראה אתכם אם תצביעו נגד. מי בעד ההסתייגות של היושב-ראש – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של יוד-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
סעיף קטן (ד) – הסתייגות של היושב-ראש ושל חבר הכנסת אראל מרגלית ושל מר"צ והעבודה וחברת הכנסת מרב מיכאלי למחוק את הצמיחה האורגנית. אתה יכול להצביע על זה.
מי בעד מחיקת "צמיחה אורגנית" – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
הסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, ושל חבר הכנסת אראל ממרגלית ושל מר"צ והעבודה וחברת הכנסת מרב מיכאלי נתקבלה.
עמוד 40 – שוב אותו תיקון שהקראנו קודם כהתאמה להסתייגותו של יושב-ראש הוועדה: "או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי".
"(4)
אחרי סעיף 62(ב) יבוא:
"(ב1)
מנהל קרן לא יחזיק בקרנות שבניהולו יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי כהגדרתו בסעיף 23ב2."."
יש לי הערה לגופו של עניין. התוספת, כמו שהסבירו כאן בבוקר, לעניין הביטוח היא שמוסיפים את האחזקות בנוסטרו יחד עם האחזקות של הקרנות בניהול מנהל הקרן. רשות ניירות הערך לא מתלהבת מזה בגלל שני טעמים: ראשית, אחזקות בנוסטרו של מנהלי קרנות - -
- - אחזקות בנוסטרו של מנהלי קרנות הן מאוד זניחות – הם כמעט לא מנהלים נוסטרו, בין השאר בגלל הנחיה מקדמית שנתנו להם שהם לא יכולים לנהל פעילות נוסטרו משמעותית. אנחנו מאד לא בעד שהם יצטרכו לסנכרן את האחזקות בנוסטרו עם האחזקות בקרנות.
היום יש הפרדה, צריכה להיות הפרדה מוחלטת ביניהם – אסור שאותו עובד שעוסק בניהול תיק ההשקעות של הנוסטרו יעסוק בניהול תיק ההשקעות של הקרנות – והיינו מדיפים שלא יהיה מצב בו הם צריכים כל הזמן לאזן ולספור ביחד את האחזקות בנוסטרו יחד עם האחזקות בקרנות.
ככל שאנחנו יכולים להשמיע את דעתנו – לא היינו מוסיפים את המילה "לרבות בקרנות שבניהולו" אלא משאירים את זה כך שההגבלה היא "נוגעת לקרנות שבניהולו".
אנחנו מעדיפים להקריא נוסח מותאם להגבלות שכבר קיימות. יש כבר כיום הגבלה נוספת כאן רק שהיא לא עומדת על 10% אלא על 15% והיא מנוסחת בנוסח מסוים. הייתי מעדיפה להקריא נוסח שתואם את הנוסח הזה.
כתוב: "שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו". אני מבינה מזה שמדובר בו עצמו ובקרנות שבניהולו.
אם ההערה של הרשות לניירות מתקבלת, בוודאי שאותה הערה חלה גם לגבי חברה מנהלת של קופות גמל - - -
אני אקריא נוסח עם ה"לרבות": "שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי למעט - - - יחזיק מנהל קרן לרבות בקרנות שבניהולו לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד". ויש הגדרה של שווי רשום: "שווי רשום למסחר של נייר ערך – שווי נייר הערך לסוף יום המסחר שמוכפל בכמות הרשומה למסחר".
רבותי, אנחנו מכבדים מאוד את הבקשה של רשות ניירות הערך, אבל בכל אופן נשארים בעמדתנו.
זאת אומרת, אתה לא מקבל את ההערה המהותית אבל את תיקון הנוסח שמבהיר את הסעיף שלך אתה מקבל.
מי בעד ההסתייגות שלי – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
אתה לא יכול להצביע על סעיף 37 כי יש לנו רביזיה בעניינו. חברת הכנסת מרב מיכאלי ביקשה רביזיה על הדירקטורים.
בעמוד 44 הסתייגות של יושב-ראש הוועדה: "המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין זה לא ייספרו החזקות מנהל התיקים בתאגיד הריאלי המשמעותי.".
על זה כבר דיברנו והסברנו. מי בעד לקבל את התיקון של יושב-ראש הוועדה, שכבר אישרנו אותו במקומות הקודמים, מי בעד – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – פה אחד
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
סעיף קטן (ד) שעוסק בצמיחה אורגנית יורד – גם כן הסתייגות של יושב-ראש הוועדה – זה ממשיך לעמוד 45 ונמחק שם. תצביע על זה.
מי בעד? זה שוב ביטול הצמיחה האורגנית. מי בעד ביטול הצמיחה האורגנית פעם נוספת – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
אני אקריא, אין בעיה.
בסעיף 38(1), סעיף 4א(ב) המוצע יימחק. במקומו יבוא:
1. תאגיד ריאלי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מחמשה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור.
2. תאגיד ריאלי שאינו משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור.
3. על אף הוראות סעיף קטן (2), תאגיד ריאלי משמעותי בענף ריכוזי, או השולט בו, לא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק באמצעי שליטה מעל 10% במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי שאיננו משמעותי.
4. מנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי, ולא יחזיק יותר מ-20% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי.
5. על אף הוראות סעיף קטן (4), מנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או השולט בו, לא ישלוט בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי, ולא יחזיק יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי הפועל בענף ריכוזי.
לעניין פסקאות (3) ו-(5) – הממונה על ההגבלים העסקיים יקבע האם הענף הוא ענף תחרותי. חזקה כי ענף שקיים בו מונופול שמחזור המכירות שלו אינו פחות מ-1 מיליארד ₪, קבוצת ריכוז או תנאים לתחרות מועטה כמשמעם של מונחים אלה בחוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח-1988 – איננו ענף תחרותי.
מי בעד ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה, חבר הכנסת אריאל מרגלית ומרב מיכאלי? מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של קבוצת מר"צ והעבודה, חבר הכנסת אריאל מרגלית וחברת הכנסת מרב מיכאלי, לא נתקבלה.
מי בעד ההסתייגות של מרב מיכאלי – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
עמוד 46 סעיף קטן (ה). שוב התאמה להסתייגות שלך – הקראתי את זה כבר. בסעיף 38 אין לנו רביזיה, אז אתה יכול להצביע על סעיף 38.
מי בעד סעיף 38 עם התיקונים שאושרו – ירים את ידו. רבותי, מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד אישור סעיף 38 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
סעיף 38, כולל התיקונים שהוצעו, נתקבל.
צריך להקריא את התחילה ואת הוראות המעבר, ברוך, לא הקראנו אותם. תקריא ותסביר כל סעיף קטן בנפרד, בבקשה. אנחנו בעמוד 48 למטה.
"פרק ד' - תחילה והוראות מעבר
39.
(א)
תחילתו של סעיף 31 ביום כ"ט בטבת התשע"ד (1 בינואר 2014).".
בסעיף הקטן הזה, לעניין עדכון הסכומים שהצענו לעשות בסעיף 31 לגבי שווי כלל נכסים של גוף פיננסי משמעותי ולגבי מחזור מכירות קובע ואשראי אנחנו מציעים שהעדכון של המדד יכנס לתוקף ב-1 בינואר 2014.
"(ב)
תחילתם של סעיף 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 32(3) לחוק זה, וסעיף 9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כנוסחו בסעיף 33(1) לחוק זה, תשעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה - יום הפרסום).".
בסעיף הקטן הזה אנחנו מבקשים לתת לממונה על שוק ההון שהות מספקת לקבוע כללים לגבי מתן היתר שליטה ביותר מחברה מנהלת אחת ולכן אנחנו מבקשים לקבוע את התחילה כ-9 חודשים לאחר יום הפרסום של החוק.
את סעיף קטן (ג) אנחנו מציעים לבטל כיוון שמועד התחילה כבר עבר. במועד שהצעת החוק פורסמה, ב-9 ביולי 2012, היה צורך להגדיר תחילה לתוספת השלישית לחוק הפיקוח על הביטוח אבל בינתיים זה נכנס לתוקף ולכן אין צורך לדחות את התחילה. סעיף קטן (ג) בטל.
"(ג)
על אף הוראות סעיף 32(ב3) לחוק הפיקוח על הביטוח, כנוסחו בסעיף 32(3) לחוק זה, וסעיף 9(ב1) לחוק הפיקוח על קופות גמל, כנוסחו בסעיף 33(1) לחוק זה, מי שהיה ערב יום התחילה של סעיפים אלה, האמור בסעיף קטן (ב), בעל יותר מהיתר אחד, שניתן לו כדין, לשלוט במבטח בעל רישיון כאמור בסעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח או בחברה מנהלת, יהיה רשאי להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים, במשך 15 חודשים מיום התחילה האמור.".
בסעיף הקטן הזה אנחנו קובעים שמי שערב יום התחילה היה בעל יותר מהיתר אחד שניתן לו כדין לשלוט בחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה, אנחנו מאפשרים לו במשך 15 חודשים מיום התחילה להמשיך ולשלוט בהתאם לאותם היתרים כיוון שהוא קיבל אותם כדין.
סעיף קטן (ה) הופך להיות סעיף קטן (ד) ואני אקרא אותו יחד עם סעיף קטן (ה) החדש שאנחנו מציעים להוסיף ואני אסביר את שניהם יחד.
"(ד)
על אף הוראות סעיף 32א לחוק הפיקוח על הביטוח, סעיף 10(א) לחוק הפיקוח על קופות גמל, סעיף 35ב לחוק הבנקאות (רישוי), סעיף 23ב2 לחוק השקעות משותפות בנאמנות וסעיף 4א לחוק הסדרת העיסוק, כנוסחם בסעיפים 32(4), 33(2), 35(4), 37(3) ו-38(1) לחוק זה (בסעיף קטן זה ובסעיף קטן (ה)- הוראות איסור שליטה), תאגיד ריאלי משמעותי או, השולט בתאגיד ריאלי משמעותי או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי כאמור, בשיעור העולה על הקבוע בסעיף קטן (ב) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לפי העניין, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)
עד תום שש שנים מיום הפרסום, רשאי התאגיד הריאלי המשמעותי או, השולט בו או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור, ובלבד שאם מחזור המכירות הקובע או האשראי הקובע של התאגיד הריאלי או שווי כלל הנכסים של הגוף הפיננסי גדלו מעבר למחזור, לאשראי או לשווי, לפי העניין, שהיו ערב יום הפרסום, הגידול כאמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי או גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם תאגיד או גוף כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד או גוף כאמור;
(2)
בתום שש שנים מיום הפרסום, רשאי התאגיד הריאלי המשמעותי או, השולט בו או המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו, להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור, ובלבד שמחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי ושווי כלל הנכסים של התאגיד הפיננסי אינם עולים על השיעורים הקבועים בסעיף קטן (ג) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, וממשיך להתקיים התנאי האמור בסיפה של פסקה (1);
(3)
על אף פסקאות (1) ו-(2) היה הגוף הפיננסי המשמעותי סולק בעל היקף פעילות רחב, רשאי התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה בו או לשלוט כאמור, עד תום שש שנים מיום הפרסום;
לעניין סעיף קטן זה, "גוף פיננסי משמעותי", "שולט", "תאגיד ריאלי משמעותי" - כהגדרתם בסעיף קטן (א) של כל אחת מהוראות איסור השליטה, לפי העניין.".
צריך לשים לב, שגית, שם אנחנו מבטלים את הצמיחה האורגנית, זה שלוב בזה – אי אפשר לבטל את הצמיחה האורגנית ולא לעשות שינוי בהוראת המעבר. אני יכול להסביר מה הייתה הכוונה המקורית.
הממשלה מבקשת את הסעיף הזה, אבל הם אומרים שלאור השמטתה של הצמיחה האורגנית, צריך לעשות שינוי.
אני אקרא גם את סעיף קטן (ה) ואני אסביר למה התכוונו ואז נראה.
"(ה)
על אף הוראות סעיף קטן (ד)(1) רשאי תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בתאגיד ריאלי משמעותי אשר ערב יום הפרסום החזיק כדין אמצעי שליטה בגוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בגוף פיננסי משמעותי או שלט כדין בגוף פיננסי משמעותי, לרכוש תאגיד ריאלי אחר, למזג תאגיד ריאלי אחר או לרכוש פעילות של תאגיד ריאלי אחר, ובלבד שאם עשה כאמור יהיה רשאי, בתום ארבע שנים מיום הפרסום, להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור, רק אם ההחזקה או השליטה כאמור אינם בניגוד להוראות איסור השליטה; לעניין סעיף קטן זה –
"גוף פיננסי משמעותי" – לרבות גוף פיננסי שהפך לגוף פיננסי משמעותי לאחר יום הפרסום;
"תאגיד ריאלי משמעותי"- לרבות תאגיד ריאלי משמעותי שהפך לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר יום הפרסום.".
אני אסביר: מה שמוצע פה מבחינת הוראת המעבר - - -
למעשה, מרגע שביטלנו את הצמיחה האורגנית – צריך לתקן את כל הסעיף. צריך לומר שעד תום 6 שנים ראשי תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור. בתום 6 שנים מיום הפרסום רשאי תאגיד ריאלי משמעותי או שולט בו להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה או לשלוט כאמור ובלבד שהמשך החזקתו אינו עולה על הוראות איסור השליטה.
כלומר, 6 שנים אתה יכול להמשיך ולהחזיק במה שהחזקת – אנחנו נותנים 6 שנים להפטר מהאחזקות. בתום 6 שנים אתה צריך לעמוד בכללים שקבועים בחקיקה. הסעיפים שדיברו פה על גידול אורגני ועל האפשרויות לקנות הן כבר לא רלוונטיות.
אנחנו נותנים פה הוראת מעבר של 6 שנים למכור. בתום 6 שנים אתה צריך לעמוד בהוראה. הצענו לאפשר 4 שנים שבהן אפשר גם להגדיל אמצעי שליטה רק בתאגידים ריאליים משמעותיים – אם זה לא משמעותי, אין לזה משמעות – כלומר, מלבד המשך אחזקה במה שיש רצינו גם לאפשר להמשיך לפעול בשוק ב-4 השנים הראשונות מתוך 6 השנים אבל זה בתנאי שאתה מקצר לך את התקופה ל-4 שנים.
לגבי אותם מחזיקים קיימים, הפרוצדורה שאנחנו מציעים תהיה דומה לפרוצדורה שקבענו בפירמידות בכל מיני שינויים שהצענו פה שמתחייבים מכך שיש רגולטור ייעודי שלא היה לנו בפירמידות. אנחנו מעבירים את הסמכויות של כונס הנכסים הרשמי לאותם רגולטורים: מי שיכול לפנות לבית משפט זה הרגולטור, אין צורך בבעלי מניות כמו בחברות ציבוריות בפרק הפירמידות.
אני רוצה לראות אם הבנתי: את מציעה לקצר את התקופה ל-4 שנים אבל במהלכן איפה אפשר יהיה להגדיל אחזקות?
אנחנו מאפשרים שתי אופציות: אחת – אתה יכול להמשיך להחזיק את מה שיש לך במשך 6 שנים שבתומן אתה צריך למכור. אפשרות נוספת לאותם בעלי שליטה היא להמשיך לפעול בשוק במשך 4 שנים אבל אז מתקצרת להם התקופה שהם למכור בה את האחזקות שלהם ל-4 שנים.
כלומר זה עידוד לשמור על המצב ולא להגדיל את הבעיה. אם הוא מגדיל את האופציה לבעיה, אז הוא צריך למכור אחרי 4 שנים. אם הוא "ילד טוב" ולא מגדיל את האופציה לבעיה – נותנים לו 6 שנים.
ברשותך, זה הגיון תלמודי שלמדתי בבית הדין הרבני: אם יש נכונות לקצר את תקופת המעבר ל-4 שנים – לא משנה באיזו התניה – סימן שיש נכונות לקצר את תקופת המעבר ל-4 שנים.
זה שלא עושים – לא אומר שאי אפשר. ניסן, אני הבנתי מצוין, תודה רבה. אני רק מבקשת להצביע על העובדה שמסתבר שאפשר לקצר את תקופת המעבר, לכן זאת הזדמנות טובה לקחת את הצעת המדינה ולקצר את תקופת המעבר. אין סיבה לתת את האופציות האלה.
אבל מן הצד השני זה בדיוק הפוך, אומרים: יש 6 שנים. אנחנו רוצים לעודד גופים שאולי יש להם אופציה שלא יגדילו את האופציה, אז אנחנו אומרים שמוכנים לתת להם. כלומר, תסתכלי על זה הפוך.
למה לא הפוך? אנחנו רוצים לעודד, נכון? אנחנו רוצים להביא אותם ל-6 שנים אם הם לא משנים את הסטטוס שלהם. אם הוא משנה את הסטטוס – אנחנו כאילו קצת - - -
אתה רוצה שהם ימכרו לפני 6 שנים. 6 שנים הם הרף העליון – אתה לא צריך לתת פרס למשוך את הזמן.
לא. אני רוצה לתת קנס למי שבאותה תקופה מגדיל את הבעיה. זה מה שאני הולך לעשות – לקצר לו את זה ל-4 שנים. אם את מגישה את זה כהסתייגות - - -
זאת הסתייגות שלה. נסביר רק שמי שממשיך להחזיק במה שיש לו במשך 6 שנים הוא לא קונה עוד תאגידים ריאליים. אם הוא רוצה בכל זאת להמשיך לפעול בשוק – זאת בחירה שלו – הוא יכול להמשיך למזג תאגידים ריאליים, לקנות תאגידים ריאליים, אבל אז יש לו רק 4 שנים מראש. לכן הבחירה ניתן לבעלי השליטה.
מי בעד ההסתייגות של מרב מיכאלי – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
בסעיף קטן (ד) שהחליף את (ה) יש הסתייגות של יושב-ראש הוועדה. גם כאן מתווסף לאישור השליטה אחזקה של יותר מ-5% מסוג מסוים של אמצעי שליטה. זאת התאמה להסתייגות שכבר הוסברה הצבעתם עליה. אתה רוצה להצביע עליה?
כן. מי בעד ההסתייגות של היושב-ראש – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
אני אקריא.
"(ז)
על אף הוראות סעיף 36(ד) לחוק הפיקוח על הביטוח, סעיף 26 לחוק הפיקוח על קופות גמל, סעיף 24א לחוק הבנקאות (רישוי) וסעיף 62(ב1) לחוק השקעות משותפות בנאמנות כנוסחם בסעיפים 32(7), 33(3), 35(2) ו-37(4) לחוק זה (בסעיף קטן זה – הוראות איסור החזקה) מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום".
זאת בעצם הסתייגות שלך, יושב-ראש הוועדה, לגבי המשך החזקה של - - -
מבטח, חברה מנהלת, תאגיד בנקאי או מנהל קרן אשר ערב יום הפרסום – כלומר, קיימות – החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי, בשיעור העולה על הקבוע בהוראות איסור ההחזקה, רשאים להמשיך ולהחזיק באותם אמצעי שליטה עד תום – אתה צריך לומר כמה שנים, 6 שנים גם פה?
אני רוצה להוסיף: אשר ערב יום הפרסום החזיקו כדין אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי או במבטח לפי העניין. לפי 24 - - -
השנים זה מה שדיברנו: בעיקרון 6 שנים. אם הוא "ילד טוב" – 6 שנים, ואם הוא "ילד לא טוב" – 4 שנים, כמו שדיברנו קודם, נכון? מוריס, בואו תיכנסו לעניין: אני שואל אם השנים פה הן גם כן אותו דבר, לא? הוא צריך למכור אחד מהדברים, נכון? דיברנו על 6 שנים.
רבותי, ההסתייגות שלי היא שבעל שליטה פה ופה – חייב למכור עד 6 שנים. מי בעד ההסתייגות הזאת – ירים את ידו. מי נגד?
הצבעה
בעד ההסתייגות – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
ההסתייגות של יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבלה.
אז יש לנו רק הוראת מעבר אחת אחרונה לגבי כהונה מקבילה של דירקטורים:
"(ח)
על אף הוראות סעיף 41ט(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח, סעיף 11א1 לפקודת הבנקאות, סעיף 16(א2) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, וסעיף 24ב1 לחוק הסדרת העיסוק, כנוסחם בסעיפים 32(8), 36(1), 37(2) ו-38(2) לחוק זה (בסעיף קטן זה - הוראות ניגוד העניינים), אדם המכהן כדין, ערב יום הפרסום, כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי, ובמועד האמור אותו אדם הוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי, רשאי הוא להמשיך בכהונתו עד תום שנתיים מיום הפרסום; ואולם מי שמכהן כאמור כדירקטור בגוף פיננסי משמעותי והוא שולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק אמצעי שליטה או השולט בגוף הפיננסי המשמעותי כדין בהתאם להוראות" – פה צריך לתקן כי יש לנו כרגע שתי הוראות מעבר, אחת מהן חדשה – "סעיפים קטנים (ד) או (ה), אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי, רשאי לכהן כדירקטור בגוף הפיננסי המשמעותי, מעבר לשנתיים האמורות, כל עוד רשאי התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) ו-(ה);" – שוב אותו תיקון בהתאמה – "לעניין סעיף קטן זה, "אדם הקשור לשולט", "גוף פיננסי משמעותי", "שולט", בתאגיד ריאלי משמעותי ו-"תאגיד ריאלי משמעותי" - כהגדרתם בכל אחת מהוראות ניגוד העניינים.".
הוראת המעבר הזאת עוסקת באיסור שאנחנו קובעים בהצעת החוק על כהונה מקבילה של דירקטורים בתאגיד ריאלי משמעותי ובגוף פיננסי משמעותי. אנחנו מאפשרים לדירקטורים שמכהנים לפני יום פרסום החוק להמשיך לכהן – אנחנו נותנים להם תקופת מעבר של שנתיים.
שיש שליטה מקבילה של אותו שולט בתאגיד הריאלי ובגוף הפיננסי, אנחנו מאפשרים לאותם דירקטורים להמשיך ולכהן כל זמן שלפי הוראת המעבר מותר לשולט להחזיק באותם גופים.
ההוראה הזאת תאפשר להמתין עם החלפת הדירקטור למועד מאוחר יותר שבו התאגיד הריאלי המשמעותי או השולט בו לא יהיה רשאי עוד להמשיך ולהחזיק או לשלוט בגוף הפיננסי המשמעותי.
ההסתייגות שלי היא לעניין תקופת המעבר לכהונה הצולבת של דירקטורים. אם ברביזיה תתקבל ההסתייגות שלי לעניין הכהונה הצולבת אז אין לי בעיה שתישאר תקופת מעבר של שנתיים, אבל אם היא לא תתקבל ובאמת ההצלבה היחידה שאנחנו משאירים כאסורה בין גוף משמעותי לגוף משמעותי – אני מבקשת לקצר אותה לחצי שנה.
לכן השאלה היא אם לא צריך להצביע על הרביזיה קודם?
הבהרה לגבי כל הסעיפים שדובר בהם על החזקה של תאגיד פיננסי בתאגיד ריאלי: נאמר פה שאולי זה לא ברור מהנוסח שהעברנו, שההחזקה מתייחסת לכל תאגיד בפני עצמו – לא רצינו ליצור פה תלות בין מבטח לבין מנהל תיקים, לכן הכוונה היא שכל גוף פיננסי יכול להחזיק עד 10% בגוף ריאלי משמעותי גם אם הוא נשלט על-ידו.
אותו דבר לגבי השולט. אמרנו שאנחנו לא סופרים לגבי כל חוק וחוק, למשל לגבי מבטוח כתבנו שאנחנו לא סופרים את אחזקות המבטח. כמובן שהכוונה היא לכל האחזקות של כל הגופים הפיננסיים באותה שליטה.
בוודאי. יהיו לכם עוד הרבה דברים לבדוק כדי שלא נתחיל בכל ישיבה לעשות לכם תיקון סופר, תיקון טעות. תשמעו, זה מבצע, כי יש פה כל כך הרבה גורמים. אנחנו הוועדה מאשרים לכם לתקן את כל אותם דברים שהם טעוני תיקון כתוצאה משינויים שנתקבלו תוך כדי הצבעה על הסתייגויות. אנחנו מובן נבדוק את זה כי אם יהיה צורך להחזיר - - -
אנחנו מאפשרים להם, כתוצאה משינויים שנתקבלו עקב הרביזיות שהוצגו גם על ידי הרוב וגם על ידי המיעוט, לעשות את כל התיקונים המתאימים. את תבדקי את זה ואז אנחנו נחליט - - -
אני אנסה. בסופו של דבר, להיות דירקטור בגופים פיננסיים זו מלאכה די מורכבת ואנחנו לא רוצים להשאיר את הניהול של גופים פיננסיים שהם מסובכים לאנשים שאין להם מומחיות. אנחנו מוצאים כבר היום שיש קשיים לאייש דירקטוריונים – זה פחות נכון במערכת הבנקאית שהיא יותר מצומצמת כי מספר הבנקים יותר נמוך – זה יותר בולט במערכת הביטוח, ניהול כספי פנסיה וניהול קרנות נאמנות, שם הדרישה למספר הדירקטורים היא מאוד-מאוד גבוהה.
כדי לא למצוא את עצמנו במצב שבו אנחנו נאלצים להתפשר על איכות הדירקטוריונים, אנחנו מבקשים לסייג את זה למקום שבו הנזק הפוטנציאלי עלול להיות מהותי. אם אנחנו חושבים שכשהגוף קטן אז גם הנזק קטן וכשהגוף גדול, הנזק עלול להיות גדול – אנחנו מבקשים לסייג את זה לאותם מקומות שבהם הנזק הפוטנציאלי גדול כדי לא להפיל על השוק מכה שהוא כנראה יתקשה לשאת בה.
אני רוצה להבין – גם אמרת לי את זה קודם – את זה שגם היום מתקשים למצוא דירקטורים שראויים להיות במקומות האלה.
זה בכלל לא 150. רק בשביל לשים את המספרים בסדרי גודל: יש למעלה מ-200 גופים פיננסיים. בכל אחד מהדירקטוריונים שלהם יש – תלוי אם זה בנק או מבטח – אנחנו מדברים על מעל 10 אנשים. אנחנו מדברים על למעלה מ-2,000 איש שהם בעלי מומחיות פיננסית שיכולים לתרום לניהול הראוי של הגופים האלו, שאין להם ניגוד עניינים מובנה בכך שהם לא עוסקים בדברים האלה בעצמם. אנחנו, למשל, לא נתיר למישהו שנמצא בשוק ההון לשבת בדירקטוריון של גוף שהוא עלול להיות בניגוד עניינים בו.
לכן אנחנו מדברים לא על מספר קטן של מומחים אלא על מספר די גדול של מומחים. עכשיו, כדי להוסיף על זה, כאשר אנחנו מדברים על גופים ריאליים – אני מזכיר לכם – אלו לא גופים ריאליים שנסחרים בבורסה. מדובר בהרבה מאוד גופים ריאליים פרטיים. לכן ההפרדה הזו לוקחת בחשבון הרבה מאוד גופים שאנחנו אפילו לא יודעים כמה קיימים.
אם תסתכלו ברשם החברות אתם תמצאו מאות אלפי חברות – כמה מהן נמצאות מעל הספים, מתחת לספים? כשאנחנו מדברים על גוף משמעותי פוטנציאל העניינים קיים ומהותי. כשאנחנו מדברים על גופים קטנים – הפוטנציאל הוא הרבה יותר קטן בפרופורציה.
לכן, אם אתה רוצה משהו מידתי ובר אכיפה – אנחנו מציעים שזה יהיה בגופים שהם מהותיים ולא בכל גוף.
אז כבוד היושב-ראש, אם יורשה לי, אני רוצה להציע הצעת פשרה – אם ככה, אני משנה את ההסתייגות שלי ואני אומרת שאני מגבילה רק דירקטורים - - -
אני מבין את ההסבר. אני מבקש אם מרב יכולה לשאול, אני חושב שיש פה חשיבות בגלל, כמו שאמרתי קודם, הקריטיות של הנושא של הדירקטורים. אז נקדיש לזה עוד שתי דקות.
הצעתי, לאור מה שאתה אומר על ה-200 גופים, אני אומרת שנגביל רק את מי שדירקטור בגוף פיננסי משמעותי להיות בריאלי ולא את כל הפיננסי, כמו שאמרתי קודם.
אני מצטמצמת – אני רוצה רק להטיל איסור על מי שמכהן בפיננסי משמעותי לכהן בריאלי בכלל. שריאלי משמעותי יוכל לכהן בפיננסי קטן. פיננסי קטן יוכל לכהן - - -
אבל אם אנחנו לא אוסרים – אני לא מצליח להבין – אנחנו לא אוסרים על הפיננסי לתת אשראי לגופים ריאליים. מה, אנחנו נפלנו על הראש לגמרי?
בואו רק נדמיין לעצמינו שיש בעל שליטה שהוא גם בעל שליטה בגוף ריאלי שמותר לו, ואנחנו נגיד: אתה יכול להיות בעל שליטה בשניהם, אבל אסור שתהיה דירקטור בשניהם. הוא יכול להיות בעלים אבל לא דירקטור? חברה, קצת היגיון.
אני יודע למה אתה מתכוון. אתה בתפיסה שגם לבעלים אסור לגמרי. אנחנו אומרים שמותר - - -
בחייך, ניסן. בכל זאת אני רואה קצת איך חברות עובדות לא רק בשיטה שאתה חושב עליה אלא בעוד כמה שיטות שעובדות בסדר. למשל, אתמול ישבתי עם אחראי על הבורסה בארצות הברית והוא אמר לי בצורה מפורשת שלפעמים, אם היו שתי שכבות, בחיים לא היו אותם דירקטורים בשתי השכבות, גם אם יש בעלות, כדי שתהיה מראית עין של עצמאות החברה.
כאן אותו דבר. אין שום בעיה שבנק ייתן הלוואה לחברה ריאלית אבל ברגע שיש דירקטורים צולבים אז יש שאלה אם ההלוואה הזאת ניתנה בגלל טיב הצעת ההשקעה או האשראי שהוא זקוק לה או בגלל שיש דירקטורים צולבים?
אם הציבור נמצא אתך בתוך החברה הריאלית, הוא רוצה לדעת שמגנים עליו, שלא מקבלים את ההלוואה הזאת בגלל הקשר. זה מה שהוא רוצה לדעת.
אתה רוצה דירקטורים אמתיים שייתמנו, אתה רוצה שהוא יתמסר לזה – דירקטור פה ודירקטור פה הוא לא יכול. אם הוא דירקטור בגוף אחד ברבע משרה, נניח, מה הוא יעשה בשאר הדברים? אז הוא לא ילך להיות דירקטור בכלל - -
ניסן, אני מצביע אתך, רק אומר לך שדווקא בגלל ההיגיון של המתווה שלך, בניגוד להיגיון של המתווה לו, אנחנו צריכים להקפיד הרבה יותר בנושא המנהלים.
זה לא מובן מאליו שאם הבעלים יכול אז גם הדירקטור יכול. להפך, אנחנו צריכים פה להגיד - - -
מי הדירקטור שהחליט על קניית מעריב? מי הדירקטור שהחליט על קניית מעריב? ואת חושבת שהוא נהג בצורה אובייקטיבית? באמת? איפה אנחנו חיים?
אז אני אומר לך שלא. דירקטור רק שם בחיים לא היה מחליט כך כי מעריב הפסיד. אז אני שואל אותך בתור רגולטורית, את חיה עם עצמך בשלום?
אני לא יודעת מה קיים בגופים הריאליים. אני יודעת מה קיים בבנקים ובמקביל זה קיים בביטוח. מעבר להוראות שקיימות בחוק החברות, יש עוד הוראות ניהול בנקאי תקין אצלנו וגם אצל הממונה על שוק ההון, שגם אוסרות על ניגוד עניינים ענפי זאת אומרת, אם יש דירקטור שיושב במקביל ויש לו זיקה במקביל לגוף ריאלי בענף הרכב, נניח, אז הוא לא יכול לבת בדיונים על ענף הרכב, גם לא של המתחרים. גם יש את הניגוד עניינים האישי וחוק החברות.
שלא יהיה ספק, גם בפיקוח על הבנקים וגם בפיקוח על הביטוח קוראים את הפרוטוקולים של הדיונים. אנחנו קוראים אותם.
אני אומרת שוב על ההסתייגות שלי, אני מוכנה לשנות אותה למשהו יותר מדוד – שיסבירו למה אי אפשר שההגבלה תהיה רק על מי שמכהן כדירקטור בפיננסי - - -
אז אולי נעשה את בחוץ כי מפה לא ייצא עכשיו – דיברנו, דיברנו, הבנו את העמדות אבל לא ייצא. יכול להיות שיצטרכו, כמו שפעם אמר ליצמן - - -
דרך אגב, כל הסיעה שלנו נמצאת פה ומנהלת הסיעה. אנחנו הסיעה היחידה שכל הסיעה ומנהלת הסיעה נמצאים באותו מקום, את רואה?
השתכנעתי.
הצבעה
בעד הרביזיה – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
בקשת הרביזיה של חבר הכנסת אלעזר שטרן לא נתקבלה.
רבותי, קודם קפצנו על סעיף 36 בגלל הרביזיה שהוסרה. אנחנו מצביעים על סעיף 36 עם התיקונים שנעשו. מי בעד הסעיף – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד סעיף 36 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – נמנעים
סעיף 36, עם התיקונים שהוצעו, נתקבל.
מי נגד?
הצבעה
בעד סעיף 37 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – נמנעים
סעיף 37, עם התיקונים שהוצעו, נתקבל.
משום שלא התקבלה הרביזיה ולא התקבלה ההסתייגות, אז לפחות שתקופת המעבר להחלפת הדירקטורים תהיה חצי שנה.
טוב, מי בעד ההסתייגות של מרב מיכאלי – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד ההסתייגות – מיעוט
נגד – רוב
נמנעים – אין
ההסתייגות של חברת הכנסת מרב מיכאלי לא נתקבלה.
סעיף 39 עם ההסתייגויות שהתקבלו והתיקונים. מי בעד סעיף 39 – ירים את ידו. מי נגד?
ליצמן, אתה נגד.
הצבעה
בעד סעיף 39 – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – נמנעים
סעיף 39, עם התיקונים שהוצעו, נתקבל.
מאחר ויש כאן הסכמה בין כולם, אז אני מציע שנקבל את הרביזיה של רב יצחק כי יש כאן הסכמה - - -
סליחה, רוברט. בסדר.
מי בעד הרביזיה של רוברט אילטוב – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד קבלת הרביזיה – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
בקשת הרביזיה של חבר הכנסת רוברט אילטוב נתקבלה.
אושר, סליחה. ואנחנו פותחים את הדיון מחדש. אני מציע את הנוסח: בתום 6 שנים, התקופה שנועדה להפרדה בין פיננסי לריאלי, שנקבעה בחוק זה, יוקם צוות בהשתתפות יושב-ראש המועצה הלאומית לכלכלה, יושב-ראש הרשות לניירות ערך, המפקח על הבנקים, הממונה על ההגבלים העסקיים והממונה על שוק ההון במשרד האוצר – זה הצוות.
הצוות יבחן את התקדמות יישום הוראות החוק וכן את הוראותיו ביחס לפירוק הריכוזיות במשק. הצוות יגיש מסקנותיו והמלצותיו לוועדת הכספים.
אני נגד, אדוני. חבר הכנסת כהן, רצית לברך – איך אומרים: רצה לברך וייצא מקלל או איך שלא אומרים - - -
אני לא יודעת איך אומרים את זה. אנחנו צריכים בחוק הזה לאשר ממונה על הריכוזיות – אני עוד לא יודעת מי הוא יהיה - - -
עכשיו יש לי שאלה: אתה מקים צוות של הרגולטורים אבל בממונה על הריכוזיות לא בתוכו, הוא לא חלק מהצוות, לא הכנסנו אותו - - -
אם היה כזה צוות – היינו פותרים את כל כשלי השוק. הרעיון הוא טוב, בכר מצוין, אבל אם היה כזה צוות יכולנו לפתור הרבה בעיות.
ידווח לוועדת הכספים, נכון. רובי אומר דבר נכון, אם זה יהיה במהלך התקופה – אני רציתי כל שנה – רובי אומר שאם זה יקרה - - -
מי בעד הקמת בצוות הזה – ירים את ידו. מי נגד – ירים את ידו.
הצבעה
בעד הסעיף – פה אחד
הסעיף כפי שהוקרא על ידי יושב-ראש ועדת הכספים, חבר הכנסת ניסן סלומינסקי, נתקבל.
רבותי, הצוות הזה הוקם. הורדנו את היועמ"ש. רבותי, די נגמר.
אני רוצה להודות, להלל ולשבח את כל חברי הוועדה, חברי האופוזיציה כחברי הקואליציה. אני חושב שכולנו עבדנו באמת לשם שמים לפי תפיסת עולמו. הדיון היה מכובד, טוב. גם התוצאות, אני חושב, היו טובות מאוד.
כן, היה המכובד.
החוק אושר. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 15:00.>
15/07/2013
15:10