PAGE
16
ועדת החוקה, חוק ומשפט
19/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 27>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום רביעי, י"א בתמוז התשע"ג (19 ביוני 2013), שעה 10:00

<1. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג - 2013, מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור>
<2. צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג - 2013 - עיריית נצרת>
<3. צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג - 2013, מועצה אזורית עמק המעיינות>
<4. צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לעמק המעיינות), התשע"ג - 2013>

חברי הוועדה: >
אברהם מיכאלי – מ"מ היו"ר
מרב מיכאלי – מ"מ היו"ר

חנא סוייד

>
מיכל גולד - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אורית מלמד - משרד הפנים

חיים געש - ראש המועצה המקומית פרדס חנה כרכור, עיריות ומועצות

יעל גרשון - יועץ משפטי, מועצה אזורית עמק המעיינות, עיריות ומועצות

אפרת חקאק

דורית ואג

הדס צנוירט
1. <צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג - 2013, מועצה מקומית פרדס חנה - כרכור>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. בבקשה.

אל"ף, אין לנו יעדי גבייה לפיקוח בפרדס חנה-כרכור. אנחנו מבקשים לאשר צו עבירות קנס לנושא של שילוט ברשות. משום מה, בעבירות הקנס שהעברנו לפני חמש שנים העניין הזה לא נכנס, ואנחנו רוצים לעשות סדר בנושא, ולשפר את איכות חיי התושבים. מבקשים לאשר את הצו.

הערה כללית לכל העיריות: היום יש כל מיני סייגים על פרסום מודעות ושלטים. הוועדה קבעה בעבר שעבירת הקנס לא חלה על שלטים פוליטיים, אבל יש רשויות מסוימות שהסייג חל רק על מודעות בעלי אופי פוליטי בבית מגורים, ויש עיריות שהסייג הוא כללי. משרד המשפטים רוצה להסביר את העיקרון.

אנחנו מחריגים מצווי עבירות קנס מודעות בעלות אופי פוליטי, כי אנו רוצים שבמקרים האלה זה יישאר בשיקול דעת של התובעים, ולא יהיה נתון לפקחים. לכן בכל מקום שיש עבירה שקשורה למודעה בעלת אופי פוליטי, יש להם עבירה, אפשר להגיש כתב אישום, אבל הם לא יכולים לאכוף את זה באמצעות צווים, כי התובעים צריכים להפעיל שיקול דעת, לראות שזה לא פוגע בחופש הביטוי ודברים נוספים.

במקרה הזה של פרדס חנה כרכור יש פה שני סעיפים: אחד שמדבר על מודעה, סעיף 2, וסעיף 7, שמדבר על רשיון לשלט. ממה שהבנו מהיועץ המשפטי של הרשות, ההבדל בין מודעה לשלט - יש הגדרת המושגים – שלט מכוון למשהו עסקי, ומודעה – לא עסקי. לכן מבחינת סעיף 7, נבקש להוריד לגמרי את הסייג, גם כי מבחינת למעט הרשאה לאחר, כשמדובר בבית עסק, אנחנו לא ממעטים הרשאה לאחר, שלא ייצא שבעל העסק יגיד לעובד: לי אסור, אבל אתה תתלה. מבחינת שלטים בעלי אופי פוליטי או מודעות אבל, זה לא נכנס בהגדרת שלט. לכן אנחנו מבקשים להוריד את זה.

בסעיף 2 כן נבקש את הסייגים. בסעיף קטן (2) של שלט שמורה על כך שעסק עבר ממקום אחד לאחר, בסעיף 21 לחוק עצמו יש החרגה של אותו דבר בדיוק, בכלל מחוק העזר, ולכן נבקש להוריד את זה גם פה מהסייג.

שוב בבקשה, בלשון לא משפטית. אנחנו מדברות על מודעות שכן מותר לפרסם.

הקדמה קצרה. כשיש האיסור בחוק העזר, העבירה קיימת, והרשות תמיד יכולה להגיש כתב אישום על הסעיף הזה. אנחנו מדברים עכשיו על הפיכה של זה לעבירת קנס, כלומר גם פקח יכול להטיל קנסות. אנחנו לא מחריגים מהעבירה אלא רק מיכולת הפקח לתת קנסות. אנחנו מדברים על מקרים – למשל, מודעות אבל, מודעה בעלת אופי פוליטי. אלה דברים שאנחנו רוצים שלא ניתן יהיה להטיל עליהם קנס. הרשות יכולה לטפל בדרכים אחרות.

האבחנה שעשיתי בין סעיף 2 לסעיף 7 - פה מדובר על פרסום מודעה ופה מדובר בהצגת שלט.

על מה את רוצה שפקח לא יוכל לתת קנס?

זה מה שמדובר פה בסעיף 2 – דגל שמשמש סמל של מדינה כו', ובלבד שהוא מוצג כדין. מודעות אבל – אנחנו מורידים את סעיף 2. סעיף 2 יישאר. זה רק לוגיקה משפטית. חוק העזר לא חל על שלט שמורה על מעבר של פעילות, לכן אנחנו מורידים את זה מכאן. מודעות ושלטים שמצויים בתוך בית עסק ואינם מופנים כלפי חוץ – למשל: תפריט. פרסום בדרך של כרוזים שמחולקים מיד ליד, מודעות למכירת רכב שמצויות בתוך הרכב וכו', מודעה הנעשית בידי אדם במהלך אסיפה או הפגנה, מודעות ושלטים בעלי אופי פוליטי, ושלט שחובה להציגו לפי כל דין.

יש שלטים על הודעה על פעילות שנעשית במתנ"ס או בשיעור כזה או אחרת, ומדביקים את זה על כל עמוד בעיר. זה כולל?

בחוק העזר לשילוט עצמו יש הגדרה, מה זה מודעה, ואיפה אפשר לתלות אותה. אנחנו רוצים את היכולת לאכוף. הקנס יאפשר לנו לאכוף את מה שאדוני אומר. זו אחת הסיבות שבאנו הנה, כי אנחנו מתפתחים, וזה נעשה ג'ונגל. לא היה לנו אפשרי לאכוף את זה. היום, ברגע שמישהו יתחיל למלא את עמודי החשמל ואת הקירות, אפשר יהיה לפעול.

אתם יצרתם לוחות מיוחדים בעיר לצורך מודעות מהסוג הזה?

יש לנו לוחות מודעות בהיקף גדול, ועכשיו יגדלו לפני הבחירות. יש לנו מספיק לוחות מודעות.

עוד הערות? מובן?

מרב תחליף אותי.

<(היו"ר מרב מיכאלי, 10:28)>

אני רוצה לחזור על הנאמר פה על-ידי נציגת משרד המשפטים – מכאן ואילך משרד המשפטים יבקש להחריג כל מודעה פוליטית בעירייה, אז הפקח לא יכול, בכל עירייה שתבוא מעכשיו ואילך, להטיל קנסות על מודעה פוליטית.
והדבר השני, בסעיף 10 ראיתי שלא החרגתם הרשאה לאחר.

נכון. כאשר מדברים על מקום מסחרי, האיסור – לא יציג שלט ולא ירשה לאחר. פה אנחנו מבחינים, למשל, בין בית עסק, שאז הרשות לאחר – יגיד: לי אסור, אבל אתה העובד תתלה, וכך אני פטור מאחריות. לכן אנחנו אומרים: אסור לך גם להרשות לאחר, לבין אם אנחנו מדברים על שני אזרחים, ואני עכשיו אקבל קנס על זה שהרשיתי לחברה לעשות משהו. מבחן השליטה הוא הקובע. לכן כשמדברים על מודעה, שזה לא עסקי, אנחנו מורידים את ההרשאה לאחר, וכשמדברים על שלט, לא מסייגים הרשאה לאחר.

מאשרות את הצו?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

תודה. תתחדשו. תפעילו בתבונה, במידתיות.

2. <צו העיריות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג - 2013 - עיריית נצרת>

נצרת.

הם לא הגיעו.

אתה רוצה להציג?

עזרתי לראש העיר, לעירייה עם דורית, כמובן, להסדיר את העניין ולקבל את ההסכמות של משרד המשפטים ושל משרד הפנים.

חבל שהוא לא בא. אתה רוצה להציג?

אין צורך.

משרד הפנים, בבקשה.

מדובר בכמה חוקי עזר בנושאים שונים. החוק הראשון הוא חוק עזר לנצרת, בית המטבחיים, 1958. יש פה כמה סעיפים. מוצעות דרגות קנס, לגבי כל העבירות של בית המטבחיים זה דרגה א' – הדרגה הגבוהה ביותר. אין לנו סייגים לגבי העבירות האלה.

החוק השני – הוצאת אשפה. פה יש כמה סעיפים. הסייגים, הכנסנו לנוסח הצו עצמו. לגבי סעיף 4, התעוררה שאלה. זה נפתר?

הסעיף מופיע פעמיים בטבלה – פעם בדרגת קנס א', שזה 730 שקל קנס, ופעם בדרגת קנס ג'.

זה טעות סופר. הכוונה היא ל-ג'. הרשות מבקשת דרגה מסוימת, ואז זה עובר אישורים שלנו. כנראה, היא ביקשה א', והורדנו פה ל-ג'. הדרגה המבוקשת היא ג'.

יש עוד סעיפים, אבל לא היו הערות לגביהם בדיוני הנוסח המוקדמים שהיו לנו.

יש לכם הערות על זה?

לגבי סעיף 2ב – כתוב: לא ישים אדם אשפה אלא בתוך שקיות ניילון וכו', ושגודלן וצורתן נקבעו בידי המפקח. האם קרה כזה דבר? המפקח קבע הנחיות?

דיברנו אתמול עם הרשות, והם לא קבעו הנחיות. אמרנו שמבחינתנו, ברגע שאין הנחיות, העבירה בעצם לא קיימת. הם ביקשו להשאיר את זה לצרכים עתידיים.

יוציאו הנחיות בעתיד, כלומר כפוף להוצאת הנחיות.

בינתיים הם לא יכולים לאכוף את זה, אם אין הנחיות.

הבעיה, שהם עשויים להשתמש בסעיף הזה, ואז על האזרח להוכיח את חפותו.

הם לא יפעילו עד שיהיו הנחיות.

אולי נקבע להם דד-ליין להוציא הנחיות, או נתנה את האישור בזמן? הרי הצו נכנס לתוקף תוך 30 יום. בוא נאמר שאם תוך 30 יום אין הנחיות, הסעיף הזה לא יאושר.

האישור הוא כאן. אפשר לא לאשר.

אפשר להוסיף סעיף: ובלבד שנקבעו הנחיות.

אין צורך בסייג כזה, כי זה ברור.

כשתבוא האזרחית שקיבלה קנס, ותצטרך להוכיח שפורסמו או לא פורסמו הנחיות, שנקבעו או לא נקבעו הנחיות - זה לא מצב סביר.

יש מצב שבו הסעיף הזה לא יופעל עד שיהיו הנחיות? יש כאמור 30 יום עד להפעלה. אז שבתקופה הזו נבקש שיהיו הנחיות.

אפשר לאשר עקרונית, ולומר: אנחנו לא מוציאים מכתבי אישור לשרים. זה ימתין אצלנו. כשנקבל עותק של ההנחיות, נוציא.

השאלה, אם חברי הכנסת רוצים להכריח את העירייה להוציא הנחיות, כי יכול להיות שתרצו שלא יהיו הנחיות, והם לא יאכפו את הסעיף הזה בכלל. זה לשיקול דעתך.

אם אנחנו ממתינים לקביעת הנחיות, והם לא יקבעו, לפי מה שהצעת, לא יהיה להם בכלל כל הצו. כשדיברתי אתם אמרתי להם שאני לא בטוחה שנאשר את זה. הם ביקשו שנשקול את זה בכל זאת.

מה שאמרה דורית מנהלת הוועדה – שהאישור לא יוצא לשרים, למשרדים, עד שימציאו את ההנחיות.

יש אפשרות נוספת – לאשר את הצו, ולהוציא את זה החוצה, וכשהם יוציאו הנחיות, הם יגישו בקשה. רק אתה יודע מה המשמעות של להגיש בקשה. זה אומר שיש להם זמן מאוד מוגבל לקבוע- - -

בסדר, שיעבדו. אני מעדיף- - -

אני לא רוצה להכריח את העירייה להוציא הנחיות, כשלא בכוונתם להוציא את ההנחיות בנושא הזה. אני לא בטוחה שתרצה שכל אזרח יצטרך לזרוק את האשפה שלו דווקא בשקית ניילון, שהמפקח יקבע בעוד שבוע. אולי עדיף להוציא את הסעיף הזה פשוט, ואם מתישהו העירייה תבקש להוציא הנחיות, היא תחזור. במשך המושב אנחנו יכולים לקבוע דבר כזה בקלות.

בסדר.

אני מקבל את זה מתוך ידיעה של מה שקורה בשטח. אני מסכים. זה הופך לעניין תיאורטי.

אז אנחנו מבטלות את סעיף 2ב. נעבור לחוק הבא.

חוק נוסף – החוק של ניקוי המגרשים, חצרות וכניסות לבניינים. לא היו הערות לגביו.
חוק עזר לנצרת, הריסת מבנים מסוכנים. סעיף שמדבר על החובה להחזיק את הבניין במצב תקין. חוק עזר לנצרת, מודעות ושלטים. כאן עלתה שאלה לגבי הדרגה המבוקשת – משהו בעימוד הטבלה קפץ. לגבי סעיף 11, זו ההערה שסומנה בסוף, הכוונה היא לדרגה ג'. סעיפים 7, 9, 10 ו-13, זה צריך להיות דרגה ב'. סעיף 11 – דרגה ג'.

משרד המשפטים? אין הערות.

חוק עזר נצרת, רוכלים. גם פה יש רשימה ארוכה של סעיפים. לא היו הערות. החוק קובע כללי התנהגות לגבי רוכלים. יש פה רשימה ארוכה של סעיפים. סעיף 6, למשל, אומר שהרוכל צריך להחזיק את עגלתו בצדו הימני של הרחוב, קרוב לשפתה של המדרכה הימנית. סעיף 9 מדבר על שעות הרוכלות - מתי מותר לעסוק ברוכלות. סעיף 11 אוסר על עיסוק ברוכלות בימי מנוחה. סעיף 12 מדבר על כך שלצורך שימוש בעגלה או בדוכן על-ידי רוכל צריך לקבל רשיון. סעיפים נוספים מדברים על השטחים שאסורים ברוכלות, איסור חנייה, להעמיד את העגלה או הדוכן של הרוכל במקומות מסוימים. סעיף 4 מדבר על השארת העגלה או הדוכן של הרוכל בשעות שאינו נמצא במקום. גם זה נקבע כעבירת קנס. יש עבירה של איסור רעש – אסור לרוכל להכריז על הטובין שהוא מוכר באופן שגורם לרעש.

אם הוא מכריז בלי כריזה, זה נחשב רעש?

זה יכול להשתנות.

אם הוא היה עומד וקורא ברחוב, זה נחשב רעש?

לא בנצרת...

זה מחזיר אותנו להערות של חבר הכנסת מקלב, שאולי שווה לעשות דיון מעקב על יישום עבירות הקנס.

סעיף 8. הסייג למעט גרימה מדבר על כך שעבירת הקנס יהיה עצם הלכלוך.

הרוכלות היא ברורה.

חוק נוסף הוא של שחיטת העופות. גם פה יש רשימת סעיפים.

חוק העזר הבא – חוק עזר לנצרת, שימור החובות.

על השחיטה אין הערות?

לגבי החוק הזה, היתה שאלה על סעיף 9 ו-9ג. הסעיף שצריך להיכנס לצו הוא סעיף 9ג. זה הסעיף שמדבר על העבירה, כי סעיפים קטנים (א) ו-(ב) בסעיף 9 לא קובעים איסור מסוים אלא מדברים על סמכות ראש העיר. זו לא עבירה. לכן הם לא צריכים להיכנס לצו, והכוונה ל-9ג.

כמו עם הרוכלים, זה עובד הפוך.

החוקים הנוספים זה החוק של סלילת הרחובות וניקוי בורות שופכין, ביבים. לא היו הערות גם בהם.

מצוין. אז הכול בסדר?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

מאושר. את הסעיף ההוא ביטלנו. תודה.

ויש תיקונים לוועדה.

3. <צו המועצות המקומיות (עבירות קנס) (תיקון), התשע"ג - 2013, מועצה אזורית עמק המעיינות>

עמק המעיינות.

אבקש שתסבירו לנו, איך זה שיש חוקי עזר של רשויות אחרות בתוך חוקי העזר של עמק המעיינות? הבנתי שחוקי העזר של מנחמיה, למשל, חלים רק במנחמיה, ולא בכל אזור עמק המעיינות.

נכון. מנחמיה צורפה למועצה האזורית בתחילת 2006. אנחנו מדברים פה במסגרת הצו הזה על שורת חוקים, שחלקם יחסית ישנים. יש חוקים חדשים, שחוקקו לאחר צו הצירוף של מנחמניה. למעשה, כולם חלים בכל שטח המועצה, למעט החוק שנוגע לביוב, שהוא חוק יחסית חדש יותר, מ-2008. הסיבה שיש שני חוקים שונים נוגעת לכך שמדובר בחוקים היטליים, ומצריכים תחשיב. הם מטילים חיוב כספי. במנחמיה היה הסדר אחד של היטלים, שעדיין תקף, ובכלל שטח המועצה מעבר לכך יש הסדר אחר, שאושר באמצעות תחשיבים וכו', לכן הוא שונה במובן התחשיבי. במובן הפלילי שרלוונטי לדיון שלנו כאן, לא צריכה להיות משמעות והבחנה בין הדברים. הסיבה להבחנה היא הסיבה לחיובים הכספיים, שלא קשורים לצו עבירות קנס בכלל.

גם אופי הישוב הוא שונה. המועצה היא מועצה של מושבים וקיבוצים כעיקרון. מנחמיה היא מושבה שהיתה שנים רבות מועצה מקומית, וצורפה אחר כך למועצה האזורית. יש רציונל, שיכול להיות שוני מבחינת התפישה של הנהלים וההתנהגויות במקום. אבל הסיבה האמתית והנכונה, שלא היתה פה הכלה ואיחוד של החוקים, זה שכל אחד מהם עוסק בתחשיבים אחרים. כך זה לגבי ביוב, כך זה לגבי פינוי אשפה, שבחוק של מנחמיה, של שמירת הניקיון, כל מה שנותר זה נושא פינוי האשפה, עם אגרות מסוימות והגדרות מסוימות, ויכולים להיות הבדלים בין מושבים וקיבוצים לישוב שהוא יותר גדול ושונה באופיו. זה ההסבר.

משרד הפנים, בבקשה. הערות? בעיות?

היו לי כמה הערות. סעיף 2א לחוק הראשון, שמירת איכות הסביבה, כתוב: לא יגרום אדם מפגע ולא יישלח מטעמו לגרום מפגע. בהערות השוליים – מפגע כולל 34, אולי יותר, התנהגויות. בפסקה (5) לפחות יש חפיפה בין השלכת פסולת או עשיית צרכים במקום ציבורי שלא נועד לכך, לעבירות קנס אחרות שמופיעות בטבלה, עם דרגות קנס שונות. ביקשתי ממשרדי המשפטים והפנים לעשות חשיבה על העניין הזה.

הצו נבדק אצלנו, בדקו את החפיפה, ובמקום שהיתה חפיפה, ביקשו מהם להוריד את אחד הסעיפים. יש סעיף אחד שכנראה, פספסנו, והודיתי לאפרת על שהסבה את תשומת לבנו, שזה סעיף קטן (5), השלכת פסולת או עשיית צרכים במקום ציבורי שלא נועד לכך. שני הסעיפים מוסדרים במקומות אחרים בדרגה ב', לכן נבקש פה להוריד פה את מפגע כהגדרתו בסעיף קטן (5), ולהוסיף אותו בדרגה ב', רק את המפגע.

אם הוא מופיע במקום אחר, למה אי-אפשר פשוט להוציא אותו מכאן?

לגבי השלכת פסולת, באמת מופיע לגבי כולם, אבל לגבי עשיית הצרכים, זה מופיע רק לגבי גן השלושה, חוק עזר אחר שחל רק על גן השלושה.

בעמוד 7, סעיף 11א זה על אותו עניין – לדעתי, גם 11א חופף – לא ישליך אדם פסולת ולא יגרום לכלוך במקום עינוג וכו'. זה עמוד 7 לטבלה, סעיף 11א למעלה. זה הסעיף האחרון בחוק.

כאן הקנס הוא ד'.

זה רק במקרה ספציפי.

11א מתייחס למקרה ספציפי. גם דיברנו עליו, משהו בסגנון של השלכת עטיפה של ארטיק במקום עינוג.

אם היה לנו זמן, הייתי נכנסת אתך לדיון, למה להשליך פסולת במקום שהוא לא מקום עינוג יותר חמור מבחינת גובה הקנס.

אנחנו לא מחוקקים את החוק מההתחלה. אפשר לעשות פה כל מיני החרגות.

או התאמות.

אפשר, אבל אז צריך להגדיר על איזה סוג פסולת מדובר.

משרד המשפטים, מה מציעות?

השאלה היחידה, אם יש מקומות שבהם תפעילו דווקא את 11א ולא את הסעיפים האחרים?

לא על אותו רעיון.

דווקא בבית עינוג אולי לא ראוי להטיל קנס של דרגת קנס ב'.

אפשר אולי להעלות אותו לדרגה ב', אם אנחנו רוצים לחנך או להרתיע. עיקר הדברים פה נועדו להרתעה. זה לא שמישהו הולך לעמוד עכשיו תחת כל עץ רענן.

זה לא שיש לכם כוח אדם לזה. אם היתה אופציה, אולי היא היתה מפתה.

הכול נכון.

אפשר גם למחוק את סעיף 11א עכשיו.

אפשר לוותר עליו, כי החוק הגורף תופס גם על מקומות עינוג.

זה גם אפשרי מבחינתי.

השאלה, מה אנחנו עושות לגבי סעיף 2א5? יש השלכת פסולת בעוד מקום. השלכת פסולת – אפשר להוציא מפה בכלל.

הם רוצים את הסעיף הכללי קודם כל בדרגת קנס, ואז אם יש חפיפה עם עוד עבירה ספציפית, זה לא נורא, כל עוד דרגת הקנס זהה.

למה צריכה להיות מוזכרת פה?

היא שם כחלק מהגדרת מפגע.

אז סעיף 5, תהיה לו דרגת ב'.

מ-א למעט את סעיף קטן (5), ולהוסיף את זה ב-ב.

אז בוטל הסעיף של מקומות עינוג. זה הוחרג לדרגה ב'. הלאה.

רציתי לבקש ממשרד המשפטים להסביר, מתי הם מבקשים סייג של הרשאה לאחר ומתי לא, כי ראינו שבחוק העזר הזה לא היו שום סייגים לגבי הרשאה לאחר.

מדובר על הרשאה לאחר מטעמו. יש שני סוגי פתרון: או אומרים את ההבחנה שאמרתי קודם, או מלכתחילה בחוק עצמו כותבים: הרשאה לאחר מטעמו, ואז ברור שהוא שלח.

ההסבר הקודם היה הגיוני.

לגבי איסור גרימת רעש, הנושא הזה עלה גם קודם. איך אתם מתמודדים עם החפיפה בין חוקי עזר עירוניים לבין הצו הארצי לגבי גרימת רעש? יש צו ארצי, עבירות מנהליות בסכומים טיפה שונים ממה שנקבעו פה.

אקבל את מה שייאמר פה, אבל אני רוצה להפנות תשומת לב, שקשה מאוד לעשות חפיפה ממשית, כי בחוק הארצי יש התייחסות ליחיד ותאגיד ועבירה חוזרת ודברים נוספים. אנחנו מדברים על חוקים שחוקקו יחסית באחרונה – חוק העזר הזה לפחות – והיו ערים כבר לתקנות ולחוק הארצי. בכל זאת אישרו בצורות האלה. מבחינתי, זה לא ייהרג ובל יעבור, וגם הבהרתי את זה למיכל ממשרד המשפטים, שאפשר לבצע את ההתאמות. איני בטוחה שזה הפתרון המשפטי היחיד, אבל לא אתנגד לזה, אם כך אתם רואים את זה.

אנחנו נבקש להתאים את זה לצו הארצי, שלא ייצא שרשות יכולה להטיל קנס גבוה יותר מהצו הארצי.

ג' זה גבוה יותר מהצו הארצי?

יש מקומות שכן. ב-46א זה דרגה א'. בצו הארצי מדובר על פריט 9 ועל פריט 10. את 46א אנחנו רוצים בדרגה ג'. אעשה עוד הבחנה: ב-46א 1 ו-2, זה פריט 9 בצו הארצי, ולכן נבקש שזה יהיה דרגה ג'. סעיף 3 הוא גם פריט 3 ו-4. זה גם דרגה ג'. נבקש את כל 46א להעביר לדרגה ג'. את 46ג נבקש להשאיר בדרגה א' – שם מדובר בירי במהלך אירוע. זה גם לא מוסדר בצו הארצי.

סעיף 45 – אין פה אי-התאמה?

בו נבקש את סעיפים א ו-ב להוריד לדרגה ד'. בצו הארצי מדובר ב-250 שקלים. את ג נבקש להשאיר בדרגה ג', שזה מוסדר ב-350 שקלים בצו הארצי.

אבקש מהעירייה לומר לפרוטוקול שאתם הולכים או למסלול הארצי או למסלול של חוק העזר. שלא תבחרו אחד מפה ואחד מפה.

כפי שהחוק מאפשר לנו. בכל מקרה, באזור מסוים יוחלו נורמות מסוימות, לפי חוק מסוים.

מקובל.

חוק עזר עמק המעיינות, בריכת גן השלושה. סעיף 10ב מופיע פעמיים.

מדובר בטעות סופר – זה צריך להיות דרגה א'. נוריד את זה מדרגה ב'.

בסעיפים שמדברים על הנפת דגל שחור, וכתוב: לא יימצא אדם בבריכות ולא יתיר למבוגר או לילד המסורים לפיקוחו להימצא בבריכות במקום או בזמן שמונף דגל - זה מופיע בשני סעיפים שונים. בצו המבוקש כתוב שזה יהיה למעט לעניין מבוגר או ילד המסורים לפיקוחו. אני הצעתי להוריד את הסייג, כי דווקא בסעיף הזה אתה רוצה להטיל את האחריות על המבוגר שמרשה לילד שלו להיכנס לבריכה.

אנחנו מסכימים, ומבקשים גם להעלות את 9ב לדרגה א', כי מדובר בסכנת חיים.

מצוין.

זה פה וזה גם בחוק העזר השני שרלוונטי לעניין.

שלגביו להוריד את הסייג.

כן, ולהעלות את הסכום.

הם מבקשים להוסיף סעיף תחילה – זה נשמט בטעות - 30 יום מיום הפרסום.

בסדר גמור.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר.
4. <צו סדר הדין הפלילי (ברירת משפט - חוקי עזר לעמק המעיינות), התשע"ג - 2013>

בבקשה.

יש שני הסדרים לפי החוק: ברירת קנס וברירת משפט. מבקשים לעבור להסדר של ברירת משפט.

טוב.

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

מאושר.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>