PAGE
2
ועדת החינוך, התרבות והספורט
18/06/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 35>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ג (18 ביוני 2013), שעה 11:40
פרוטוקול
סדר היום
<הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32) (גיל), התשע"ג-2013 (פ/923), של חברי הכנסת עדי קול, עמר בר-לב, דוד צור, דב חנין, מיכל רוזין >
מוזמנים
¶
>
מיכל חורין - עוזרת ליועצת המשפטית, משרד החינוך
אודי כתריאל - מנהל אגף ארגון מוסדות חינוך יסודי, משרד החינוך
שאולי פאר - נציג דוברות המשרד, משרד החינוך
עו"ד יעקב פרידברג - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים
עו"ד גלי כרמון - סגן ליועמ"ש, עיריית תל-אביב-יפו
ברכה הרפז - מינהל החינוך, עיריית תל-אביב-יפו
אביעד לוין - מועצת התלמידים והנוער הארצית
לירון וייס - דוברת הוועדה
היו"ר עמרם מצנע
¶
אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט. על סדר היום הכנה לקריאה שנייה ושלישית של הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32) (גיל), התשע"ג-2013.
חברת הכנסת עדי קול שיזמה את ההצעה, בואי תזכירי לנו על מה מדברת הצעת החוק המסובכת, המורכבת והארוכה הזאת.
עדי קול
¶
כן, מאוד מורכבת...
כניסתו של תלמיד לבית ספר, על-פי מערכת החינוך, נקבעת כיום על-פי החוק אם ילד הגיע לגיל לפני א' בטבת באותה שנה אזרחית. א' בטבת יוצא מתישהו בדצמבר. השנה זה 7 בדצמבר, אבל בכל שנה התאריך הזה זז. זה יוצר חוסר ודאות ודורש ממשרד החינוך לפרסם בכל פעם את מועד ההרשמה, כי מרבית האזרחים בישראל לא חיים על-פי לוח השנה העברי. זה גם יוצר את מה שמכונה ברשת "בעיית ילדי דצמבר", ילדים שנולדו בשנה מסוימת, שחיים ומרגישים כאילו הם באותו גיל כמו חבריהם לכיתה, אבל הם נולדו בשבועיים האחרונים של דצמבר ולכן לא עולים איתם כיתה.
נכון שבכל תאריך תמיד יהיו מי שלא יעלו כיתה, אבל אם נולדת בשנה אזרחית מסוימת אתה בדרך כלל חוגג את יום ההולדת שלך עם השנתון שלך. אני חושבת שזה יוצר אחידות, שקיפות, ודאות והקלה להורים.
אורי מקלב
¶
תודה לך, אדוני היושב-ראש וחברתי חברת הכנסת עדי קול. אין ספק שמטרת הצעת החוק נובעת מהפרקטיקה, זה לחיות עם האנשים. היום יש קושי בעניין הזה. זה מגיע ממקום – זה בא לא להשיל ולא לבטל את התאריך העברי, אלא מתוך זה שאנשים לא יודעים, אנשים לא מודעים לתאריך העברי. אבל בדיוק בשל הסיבה הזאת, כדי להגדיל את המודעות, כדי להעצים את ידיעת התאריך העברי ולהשאיר אותו, מכיוון שכפי שנאמר, אנחנו בסך הכול בונים בית-חולים מתחת לגשר השבור במקום לתקן את הגשר עצמו, במקום למצוא פתרונות איך נגרום לכך שכל ילד וכל איש מבוגר במדינת ישראל יידע את תאריך הלידה העברי שלו. רובנו היום לא יודעים את תאריך הלידה העברי שלנו. זה דבר שמייחד אותנו במיוחד, את העם היהודי, בתאריכים שייחודיים לנו. יש לזה המון-המון היסטוריה. המצווה הראשונה, כפי שאמרתי. יש שיעור ארוך בעניין הזה.
בגלל הלקונות שיש היום, בגלל חוסר המודעות, בגלל הבלבול, אני מציע כן להשתמש בתאריך העברי ולנסות לתקן את המודעות. אנחנו גם הצענו בעניין הזה הצעות, ותיכף אגיע אליהן.
אנחנו גם מכירים את ההצעה של חברת הכנסת קלדרון.
אורי מקלב
¶
בסדר, אנחנו מחוקקים את החוק. יכולים קצת יותר לסבך אותם, אבל בסופו של דבר לטווח הארוך, והמטרה הרבה יותר חשובה מן הקושי האדמיניסטרטיבי להסדיר את זה, עדיף שזה יהיה היום הראשון של חנוכה, שזה דבר שכולם יודעים. מי שנולד עד היום הראשון של חנוכה ומי שנולד אחרי היום הראשון של חנוכה – זה יהיה הקו המפריד. הרי חנוכה תמיד יוצא בתקופה של סוף דצמבר עד ינואר. יקבעו את א' חנוכה. דרך אגב, התאריך העברי נמצא בתוך המילה "חנוכה" – חנו כ"ה. כולם יודעים שחנוכה חל ב-כ"ה בכסלו, תמיד הוא חל בכ"ה בכסלו, ואת זה נלמד את אזרחי ישראל. אבל גם מי שלא יודע את התאריך העברי יידע שהקו המפריד הוא היום הראשון של חנוכה, מי שנולד לפני חנוכה ואחרי חנוכה, כך שנדע באופן אמיתי.
כל מה שדיברנו פה אין משמעותו שמישהו מפסיד שנה או לא מפסיד שנה, אם הוא נולד אחרי דצמבר או לפני דצמבר, אם זה ילדי דצמבר או לא ילדי דצמבר. ומה יקרה אם כולם יידעו שאם הילד נולד לפני חנוכה אז הוא נחשב בשנתון הקודם ואם נולד אחרי חנוכה הוא נכלל כבר בשנתון הבא? בזה אנחנו מרוויחים את כל הדברים ביחד. גם אנחנו קובעים תאריך שידוע לכולם, תאריך שלא צריך להיות מומחה בלוח העברי כדי להתמצות בו ולדעת את תאריך הלידה. צריך להיות קצת יותר פתוחים עכשיו ופחות מקובעים בעניין הזה. אם משרד החינוך רוצה או לא רוצה, אני חושב שזה דבר שאפשר להתגבר עליו. אלה דברים של אדמיניסטרציה, דברים ענייניים. אלה לא דברים מהותיים.
בזה בסך הכול נעצים את היותנו העם היהודי, שיש לנו את הלוח העברי שהוא מיוחד לנו. נפתור בזה גם את הבעיה של האנשים שלא יודעים את התאריך העברי. אנחנו רוצים שכן יידעו את התאריך העברי.
הגשתי במקביל – דיברתי עם היועץ המשפטי – 3 הסתייגויות לדבר הזה כדי שהדברים יירשמו, זאת חובתנו. אני יודע שאולי אני אומר דברים שבסוף לא יתקבלו, צר לי על כך, אבל אני חושב שיש חובה להשמיע את זה פעם אחת, וחובה להשמיע את זה פעם שנייה, כי עם האמת אנחנו הולכים באופן רצוף. האמת היא רצופה ולא משנה אם זה דיון בקריאה ראשונה או דיון בקריאה שנייה ושלישית, הדברים הם אותם דברים.
הגשנו 3 הסתייגויות.
בהצעה הראשונה דיברנו על הלוח, הצענו שהתאריך הקובע יהיה א' של חנוכה.
ההצעה השנייה היתה לדחות את התחילה, שלא תחול בתשע"ה אלא בתשע"ח בגלל הצורך שבמשך כמה מחזורים זה לא יהיה עם המעונות והצהרונים והפעוטונים כי יש לזה גם השלכות בשנות הלימודים האלה, שזה יעבור בצורה חלקה, אם זה יעבור.
ההצעה השלישית, שאם החוק הזה יתקבל תהיה חובה על משרד החינוך לתת שיעורי חובה בגני ילדים על התאריך העברי ועל המשמעות העברית. אלה דברים שלא אני הצעתי, אבל בתוך הוועדה מישהו העלה אותם, אז אני מקבל אותם בתור הסתייגות להצעת החוק. תודה.
אורי מקלב
¶
אני מצביע במקום חבר הכנסת יעקב אשר.
הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה הראשונה של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלה.
היו"ר עמרם מצנע
¶
ההצעה הראשונה של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלה והיא תהפוך להיות הסתייגות.
נצביע על ההסתייגות השנייה של חבר הכנסת מקלב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה השנייה של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלה.
היו"ר עמרם מצנע
¶
ההצעה השנייה של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלה והיא תהפוך להיות הסתייגות.
נצביע על ההסתייגות השלישית של חבר הכנסת מקלב. מי בעד ההסתייגות? מי נגד?
הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
נמנעים – אין
ההצעה השלישית של חבר הכנסת מקלב לא נתקבלה.
עידו בן יצחק
¶
לפני שהוועדה תצביע על הצעת החוק, יש לי שתי הערות.
לגבי סעיף התחילה, על-פי הצעת החוק התחילה תהיה בשנת הלימודים תשע"ה. אנחנו רוצים בעצם שהחוק יחול על הרישום לגבי הלימודים בשנת הלימודים תשע"ה ולא בשנת הלימודים עצמה.
עידו בן יצחק
¶
נמצא את הנוסח, אבל הכוונה היא שהרישום לשנת הלימודים תשע"ה כבר יהיה בהתאם לחוק הזה.
הערה נוספת, למען הפרוטוקול, קיבלנו עמדה של משרד האוצר, שאין להצעת החוק עלות תקציבית.
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32) (גיל), התשע"ג-2013
סעיף 1 – תיקון סעיף 11
"בחוק לימוד חובה, התש"ט- 1949, בסעיף 11, במקום "א' בטבת" יבוא "31 בדצמבר".
סעיף 2 – תחילה
תחילתו של חוק זה בתחילת שנת הלימודים התשע"ה."
אנחנו נשנה את הנוסח של סעיף התחילה, כפי שאמרתי.
היו"ר עמרם מצנע
¶
לפני שנאשר את הצעת החוק, מישהו רוצה להגיד משהו חשוב, חכם חיוני?
אנחנו מצביעים. מי בעד הצעת החוק? מי נגד? יש נמנעים?
הצבעה
בעד – 3
נגד – 1
נמנעים – אין
הצעת חוק לימוד חובה (תיקון מס' 32) (גיל), התשע"ג-2013, נתקבלה.
היו"ר עמרם מצנע
¶
- -חיזוק ושימור לוח השנה העברי, ואני גם מסכים לדאגה שלך שלוח השנה העברי הולך ונשכח, או לא משתמשים בו מספיק במערכת החינוך, ובטח לא במערכת הציבורית האחרת. אני מוכן להיות שותף לכל פעולה שתנסה לקדם. אני לא בטוח שזה נכון באמצעות חקיקה.
היו"ר עמרם מצנע
¶
תנסה לקדם. השינוי הזה שהציעה חברת הכנסת עדי קול עם עוד מספר חברי כנסת, הייתי קורא לו בעצם נוחיות בירוקרטית. אין בו שום עיקרון ושום דבר נוסף על זה.
אורי מקלב
¶
זה מפתיע אותי בתור ראש רשות מקומית. אני מניח שהמכתבים שיגיעו לילדים, על 31 בדצמבר, יגיעו כן עם תאריך עברי.
עדי קול
¶
הם יגיעו עם תאריך עברי, זה לא ימנע. אחד הדברים שבאמת מחזיקים אותנו זה העובדה שאנשים עדיין סופרים את שנות הלימודים על-פי לוח השנה העברי, באקדמיה ובכל מקום.
היו"ר עמרם מצנע
¶
אולי יבואו בעוד כנסת, או בעוד 2-3 כנסות וישנו את זה ויתחילו ללמוד ב-1 בינואר.
אנחנו מודים לך, חברת הכנסת קול. זה החוק הראשון שמאושר בוועדה בהרכב הנוכחי בכנסת התשע-עשרה.