PAGE
70
ועדת החינוך, התרבות והספורט
20/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 37>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום חמישי, י"ב בתמוז התשע"ג (20 ביוני 2013), שעה 9:45

<סיור במוסדות חינוך בדואים בנגב>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

שמעון אוחיון

מסעוד גנאים

>
אבי כהן - מטה היישום, משרד ראש הממשלה

דורון אלמוג - מטה היישום, משרד ראש הממשלה

עמירה חיים - מנהלת מחוז דרום, משרד החינוך

ניר שמואלי - מנהל מחלקת החינוך באלקסום, משרד החינוך

יהודית בלום - מפקחת מחוז דרום, משרד החינוך

סולימאן אלעמור - מפקח בית ספר, משרד החינוך

הגר אל עפיריש - מפקחת גני ילדים

איציק תומר - ראש מועצת אל קאסם

יונה רחמים - יו"ר המועצה נווה מדבר

עטיה אל עאסם - יו"ר מועצה אזורית לכפרים הבלתי מוכרים

שכיב שנאן - חבר כנסת לשעבר

חאפז אלסייד - מנהל בית ספר אלסייד

מוחמד אלסייד - בית ספר אלסייד

אבו עסאם - בית ספר אלסייד

מאיסה אבו ריא - מורה, בית ספר אלסייד

ג'ואנה - תלמידה בבית ספר אלסייד

רימה - תלמידה בבית ספר אלסייד

ראידה - תלמידה בבית ספר אלסייד

נג'ואה - תלמידה בבית ספר אלסייד

אברהים אבו שהין - מורה לחירשים, בית ספר אלסייד

מחמד עזמו - רכז מדעים, בית ספר אלסייד

אברהים אלסייד - תושב היישוב

עזאם מוחמד - תושב היישוב

סבחא אבו עבייד - רכזת הגנים

השייח' חסן אלסייד - שייח'

וופא - מרכז מוסאווה-חיפה

חולוד אבו עיידא - גננת

ברוויש ניבי - מורה

יוסף אלהוטשלה - מנהל בי"ס תיכון אורט אלהוטשלה

שמעון אזולאי - מנהל אזור דרום, רשת אורט

יוסף אבו סיאם - מועצת חינוך ותרבות במגזר הבדואי

חליל אל כרם - מנהל בית ספר אלעמאל

מהא - מורה בבית ספר אלעמאל

השייח' עטראש - שייח'

עמאני - תלמידה

סמחא - תלמיד

סמיח - תלמיד

יהודית גידלי

ס.ל., חבר המתרגמים
<סיור במוסדות חינוך בדואים בנגב>

חאפז אלסייד: הרעיון היום הוא לעשות הכלה. משרד החינוך רוצה להתחיל הכלה ולשלב תלמידים חירשים וחינוך מיוחד בתוך הכיתות הרגילות, על מנת שלא יהיו הבדלים - - -

שמעון, בוא תקשיב.

אני דיברתי על הכלה ודיברתי על כיתות חירשים. יש לי פה כיתות חירשים, שלוש כיתות חירשים רגילים וכיתה אחת של מושתלים.

מה זה מושתלים?

שיש להם שתל. אנחנו עובדים להם על שפה מדוברת, על שפתיים, על שמיעה ועל שפתיים, כך שהם יתחילו ללמוד - - -

והם משולבים במסגרת רגילה?

במסגרת רגילה. מה עומד מאחורי זה? אנחנו לא רוצים להגיד לו 'אתה מיוחד, שב בצד', לא, 'אתה רגיל, אתה יכול'.

בית הספר הוא אזורי, או רק של היישוב?

של היישוב. יש פה שלושה בתי ספר.

שלושה א'-ח'?

שניים א'-ח', אחד א'-ט'.

אני ניר שמואלי, הסגן של עמירה, והיום מנהל מחלקת החינוך באלקסום. לגבי התיכון, יש לנו כבר עכשיו תקציב לבנות פה בית ספר תיכון פה ביישוב. אנחנו בימים האלה יושבים עם המחוז ועם המטה לגבי כל ההתארגנות של המבנה הפיזי. היום אנחנו מתחילים את הפרוגרמה - - -

טוב, להשיג כסף אתה יודע. התמחית בזה.

יש לנו הרשאה ביד כבר לבנות את בית הספר התיכון שלב א'. הילדים היום כרגע לומדים בח'ורה, הפזורה, עד היום כל יישובי הקבע לומדים בח'ורה וברגע שאנחנו נפתח את התיכון - - -

כמה כפרים יש במועצה?

לנו יש שבעה יישובים - - -

מתי קמה המועצה הזו?

ב-6 בנובמבר 2012. לפני כמה חודשים. חצי שנה המועצה הזאת קיימת. אלקסום זה בציר 31 בכביש 1 ונווה מדבר כביש 25 - - -

בית הספר השני שיש פה, היסודי, ה-א' עד ט', הוא אותו דבר?

לא, זה בית ספר של הפזורה, זה בית ספר של - - -

הוא יושב פה, אבל הוא של הפזורה.

נכון. אנחנו בהחלטה של משרד החינוך. העברנו את הטיפול של כל בתי הספר בפזורה בחוזה בעבר עם אבו בסמה, והחלטנו להפוך את זה ל - - - כדי לא לפצל את החוזה, מאוד קשה לעשות חוזה עם שתי מועצות. מה עוד, שכל פעם - - -

אז הם נותנים שירות לכפרים הבלתי מוכרים.

אנחנו קונים שירות והם מחזיקים את בתי הספר, מה עוד שכל שנה אנחנו מצפים שבתי הספר יצטרפו ליישובי הקבע. זה הולך ופוחת. בינתיים - - - יצא מסמך רשמי בעניין הזה.

שבעה היישובים שאצלכם, כולם מוכרים?

כן, יש שבעה מוכרים ויש לנו בתי ספר שהם בסטטוס של הפזורה, שלא מול שטח כללי שבחזקת המדינה.

זה שבעה מוכרים בלי חשמל.

הסכם חוזי, כדי לתת שירות.

דרך אגב, אפרופו שאין פה חשמל, ביישוב עצמו יש חשמל?

אין שום דבר.

מה הסיבה?

זה יישוב שעשר שנים מוכר.

אנחנו לא יודעים.

אנחנו יודעים. אנחנו יודעים.

אני לא יודעת.

למה אתם לא יודעים? אנחנו יודעים. למה אתם אומרים 'אנחנו לא יודעים'? אנחנו יודעים.

למה?

יודעים שהרשות רוצה רק את האדמות, לא רוצה שום דבר. היא לא רוצה לתת חשמל, היא לא רוצה שום - - - בהסכמים.

בקשר לחשמל, איציק אני יודע שיש לו כוונות טובות, אנחנו מצפים ממנו להרבה והם עובדים ואנחנו רוצים להגיש את ה - - - חשמל ל - - -

בסדר, אני אבדוק את זה.

זה הנושא המרכזי. איציק העלה את זה כנושא מרכזי.

לא, מעניין אותי למה, מה הסיבה.

כי תסתכל איזה בית ספר, תראה איזה השקעה יש - - -

ולא לשכוח את ההישגים. אנחנו מזמינים את - - - חשובים גם לנו, זה חשוב לנו.

בסדר גמור, בואו.

אפשר לדבר באנגלית?

למה? עברית לא מדברים טוב?

זה דווקא טוב, אבל יש לנו שיעור באנגלית.

יש לכם שיעור באנגלית?

כן. אנחנו עכשיו - - -

איפה הבנים? יש רוב בנות בבית הספר?

כן. זו כיתה מיוחדת.

למה הרוב בנות?

התלמידים החזקים - - -

זו קבוצה ברמה מסוימת?

כן, זה רמה מסוימת, אני אסביר לכם קצת. באנגלית?

באנגלית, אנחנו רוצים לשמוע את הבנות באנגלית.

בערבית, כדי שאני אוכל לתרגם.

אוקיי, This is English lesson, this is a special group, they are the strongest students. As you can see, we teach then on very high level, we teach them the model c, bagrut. The girls achieve very high marks and we also work on different aspects of the language, we work on writing, culture and many other aspects.

In what grade you started to study English?

7 grade.

So it's the second year that they are - - -

This, the bagrut project started from last year, but we start teaching from the third grade. I want to explain a little bit - - -

אני רוצה לשמוע את הילדים. את לא צריכה להסביר, הילדים.

Joana, can you show some aspects we had so far?

First, - - -

Louder, please.

What you know better, English or Hebrew?

English.

Yes.

Rima, do you want to say something?

Yes. When the teacher told us that we have visitors, we were interesting, she told us that Amira Haim is visiting, I went home and look up at the internet and I found that you have the head of the students council at Ben Guryon university, I was happy to know that because I am the head of the student council in the school this year.

I see not you are only learn English, also public raelation.

And my father told me that he visit you in your office in Ben Guryon and one day I will be famous as successful as you are.

Yes, you can.

I believe all of them can. Raide would like to talk about Masuud Gnaim, because we searched all of you on line and yes, we worked very hard, so - - -

Yed, Raida?

אנחנו עכשיו נמצא למה ברבים גנאים, למה לא גנא?

My name is Raida, I'm at 8 grade, I searched about Masuud Gnaim, you and I have the same birthday on 15 in February.

You have the same birthday.

You know, it's Valentine day.

And you from Sachnin and my teacher is from Sachnin and you - - - What did you teach?

History.

Thank you.

There is a mistake, the number of children are 4.

מאתמול להיום?

לא.

מאיפה האנגלית שלך?

I went to - - -

And you are from Sachnin?

I'm married in Sachnin, I'm originally from Baka El Garbia.

And where do you live. In Baka, here or in Sachnin?

Now I live here with my husband.
Naguaa, who is going to talk about Ifaat Kariv?

I know Ifaat Kariv in Beer Sheva, she is from here/

Ok, and we have any questions, Naguaa?

היא נולדה בבאר שבע.

Did thing she go to the university?

Yes, she has a B.A in - - -

אוקי, תודה.

תודה רבה.

אתם מכינים את הילדים לבגרות של כמה יחידות?

עכשיו לשלוש יחידות, שזה רמה C - - -

אבל הם בכיתה ט'.

כן, ח'.

זה לא שלוש יחידות.

זה עדיין לא - - -

הנה, אני אראה לך.

לא, אבל הבנות כאן מיועדות לחמש יחידות אנגלית?

כן, בטח. זה בטח. אבל - - -

אנחנו מובילים למצוינות במגזר הבדואי.

אבל אנחנו בשנה הזאת התחלנו לשבץ.

הן צריכות לדעת שאנחנו מאמינים בהן - - -

תגידו להם את זה.

אני רוצה לשאול אתכם, למי יש בבית מחשב? למי אין?

לכולם יש.

למי אין בבית מחשב? אין אחד כזה?

אולי הם מתביישים?

רגע, רגע. מי שתגיד שאין לה מקבלת מחשב.

I don't.

ומה אתן עושות עם המחשב בבית? זה שלך או של כל הילדים? כל הילדים? ונותנים לך גם להשתמש במחשב, או שעומדים בתור?

- - -

מה עושים? משחקים, או גם עושים שיעורים?

מטלות.

The impression is fantastic, you look nice, all of you, you have big smile on your face, which it's so important; it means that you are happy. Are you happy? You like to go to school? Yes? What are you doing in the afternoon, after school? You have any social activity, with your friends?

Yes. ביום חמישי אנחנו נשארים בבית הספר ועושים צופים, וזה נעים מאוד.

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

דוקטור.

דוקטור למה? רופאה?

כן.

אז את לומדת חזק בשביל זה?

כן.

ההורים שלך, אבא ואמא, מה הם עושים? מה הם עובדים?

אבא שלי מנהל, ואמא שלי לומדת - - -

איפה?

במכללת כספין, בבאקה אל גרבייה.

היא הבת הגדולה?

כן, היא הבת הגדולה.

אנחנו לומדים לפסיכומטרי.

אתם מתכוננים לפסיכומטרי. את רוצה ללמוד רפואה. את צריכה להתכונן, ללמוד לפסיכומטרי.

לא, יש לה עוד כמה שנים. תודה רבה לכם.

ביקור בכיתת חירשים

עכשיו אברהים הוא המורה בשפת סימנים. אברהים, אתה מתחיל עכשיו גם שפת סימנים וגם דיבורים, שכולם - - -

בבקשה.

אנחנו כאן בכיתת חירשים, הכיתה משולבת גם בחינוך הרגיל וגם בכל הפעילויות של בית הספר, התלמידים לומדים גם ערבית, גם עברית, גם חשבון וגם אנגלית. אני מלמד אותם ערבית. אני יכול להדגים לכם קצת.

אנחנו רוצים לברך אתכם על ההגעה שלכם לבית הספר השלנו בשפת סימנים. הוא רוצה להגיד לכם, 'ברוכים הבאים לבית ספר אלסייד'. תודה. היא מרוצה בבית הספר ומהלימודים כאן.

אנחנו רוצים להדגים לכם שיעור, גם התלמיד יכול להדגים את זה.

אם אתם רוצים לדבר איתם או לשאול אותם, הוא יתרגם.

כן. יש לכם שאלות לתלמידים? אני אתרגם להם.

אתה מצליח ללמוד?

יש לך ציונים טובים?

תן לי לשאול אותו.

העניין שקשה לתרגם כל מילה.

הם לא שומעים בכלל?

הם לא שומעים בכלל. זה חירשים.

אז צריך להסביר לו גם מחוץ לבית הספר, כשהוא משחק עם חברים. איך הוא מסתדר?

איך אתם יוצאים מהבית ומשחקים עם תלמידים?

שלא מכירים את שפת הסימנים.

בבית שלכם משחקים עם ילדים אחרים? איפה מלמדים אתכם? באיזה בית ספר? ליד הבית?

תשאל אותו, שיראה לנו מה הסימן של גבר ומה הסימן של אישה.

תגיד לו בשפת הסימנים מה הוא? אם אני אגיד לו את זה, הוא יידע. אתה מנהל, הוא אומר לך. אתה מנהל.

מה זה? אני לא סתם שואל. מה זה? זה סימן של מה?

זה סימן שיפה. צריך להבדיל ביניכם. תשים לך אישה ועוד גבר ליד. יש לך לוח.

בוא נשים להם, יש להם את זה על הלוח, אני כותב על הלוח בת ובן - - -

אתה מתקשר איתו רק בעברית, או גם בערבית?

גם בעברית וגם בערבית. אבל לרוב אנחנו מדברים רק בערבית. הם גם קוראים שפתיים, אבל אני כל הזמן מדבר איתם רק ערבית, כי הם קוראים את השפתיים שלי בערבית. אם אני אגיד להם בעברית, הם יתבלבלו.

שפת הסימנים בעברית ובערבית זה אותו דבר?

כן, בישראלית. שפת הסימנים היא בישראלית.

עמרם, בקשר לבית ספר לחירשים, יש לנו חוסר בכיתות. גם בבית הספר הזה וגם - - - הנושא הזה חשוב לי מאוד, הכיתות, יש לנו בעיה גם עם חברת חשמל - - -

בכל הכפר?

בית ספר כזה יפה וגם יש לנו בעיה. זה מכשיל את בית הספר, כל מה שחסר מכשיל אותנו, הנושא של החשמל. יש לנו מחשבים - - -

צריכים לבנות חממה ולעשות את הניסיונות שלנו והתלמיד יושב ובתוך שבועיים, שלושה, חודש, הוא מגיע למסקנה בעצמו לבד. פה אנחנו נראה דוגמה לסוג של חקר, סוג של מעקב אחרי השוואה בין שלושה סוגי אדמה ולראות מה יותר טוב, מה יכול באמת יותר לסייע ל - - -

כמה ילדים בבית הספר?

433 תלמידים.

שתי כיתות בשכבה?

כן. תוסיף על זה ארבע כיתות חירשים.

מוחמד, בגלל שחם פה נעשה את זה מהר.

לא, הזדמנות כזאת אני לא יכול לפספס. לא כל פעם הם באים לכאן.

חייבים מזגן פה.

מחמד עזמו הוא רכז המדעים, הוא מביא פרויקט חקר, הוא יסביר לנו.

בבקשה.

אני לא רוצה להרגיש אתכם על קצה המזלג וזהו. זו הזדמנות שלא לכולם מגיע דבר כזה. קודם כל ברוכים הבאים לחממה הצנועה שלנו, את החממה התחלנו להקים רק מתחילת השנה, עם התנדבות של הורים וגם מורים וגם תלמידים בבית הספר. זה מחולק לשני חלקים, חלק ראשון זה הצד הימני, זו עבודת חקר, בודקים כאן את השפעת סוג האדמה על ההתפתחות של הפלפל וגם יש לנו חצילים. כמו שאתם מוצאים, רואים כאן, יש לנו שתי קבוצות חקר, יש קבוצת חקר שכבר סיימה, כי אנחנו בסוף השנה - - -

תן עבודה דוגמה. אתם יכולים לראות, זו התוצאה שהגענו אליה במחקר של התלמידה. אני גם הופתעתי, כי חשבתי משהו אחר, חשבתי שחמרה זו אדמה הכי טובה לשתילה.

זו גם המחשבה של התלמידים.

כולנו, לדעתי. זאת אדמה מקומית, נקרא לה, וזו תערובת של קומפוסט וזה חמרה.

הכול מדובר בפלפל?

פלפל וחצילים. רצינו גם לבדוק שני סוגים.

וזה יצא שונה, בחצילים זה השפיע שונה.

איזה אדמה מתייחסת יפה לחצילים?

לא מתייחסת.

איפה יש פלפל לטעום?

לטעום? בתחילת השנה הבאה.

זה מחקר שעושים התלמידים. זו למידה אחרת, אנחנו הלכנו לכיוון למידה אחרת, לא למידה רגילה. זה חלק מהתוצאה.

מעבר לזה גם אנחנו בונים על עשייה של התלמידים בשיעורים שלהם. אנחנו מייצרים כאן צמחים ואנחנו גם בתקופות מסוימות מפיצים את זה בדרכים שונות. אני רוצה לדבר על שגרור, פעולה מאוד חשובה. כל פעילות חינוכית תרבותית שאנחנו עושים אותה - - - חם פה, אז נמשיך בדרך.

מחכים לנו בגנים ואנחנו נתקדם.

עכשיו ראש המועצה הבטיח לי שיחבר ביני לבין איזה שהיא חממה בבאר שבע, שאנחנו נהפוך לחלק ששייך אליה ואז אנחנו נקבל - - -

אבל כל הפעילות הזאת, אתה אומר, זו התנדבות של הורים?

כן. גם כל מיני פרויקטים בבית הספר, כמו המפה וזה, אבל אין לנו זמן לראות את זה.

מבחינת תקצוב בית ספר כזה, הוא מקבל יותר, פחות? כשאתה משווה אותו לבית ספר מקביל במגזר היהודי.

התקצוב הוא אחיד במשרד החינוך. יש תקצוב לגני ילדים ויש תקצוב לבתי ספר יסודיים, לגבי התקציב השקלי לתחזוקה של בית הספר. התקצוב של הפעלה פדגוגית שוטפת היא שונה, בהתאם לקריטריונים שקיימים במשרד החינוך.

זאת אומרת אין במגזר הבדואי איזה שהוא תקציב נוסף?

יש.

זה מה שאני שואל.

בתקציב הפדגוגי, לא בתקציב של תחזוקת בית הספר.

לא משנה, תגיד מה, אני שואל בכלל, כסף בסוף הוא כסף.

יש החלטת ממשלה שאני בסוף אגיד לכם שתיים-שלוש מילים עליה, שהיא 125 מיליון לחמש שנים, שקיבלנו אותה עכשיו. ואני גם אפרט לכם איך חילקנו אותה.

וזה לפדגוגי הולך?

פדגוגי.

וגם למבנים.

125 זה לכל הארץ?

לא, רק פה, רק למחוז, 125 מיליון, כאשר אנחנו חילקנו את זה לכמה תחומים. הכול פדגוגי. גם כשאנחנו החלטנו לתת חלק מהסכום להשכלת מבוגרים, כי אני מאמינה שאם האמא תדע אז זה זה. וזה לא ישירות לבתי הספר. חלק גדול מהסכום החלטנו שיילך לתנועת נוער, 12 תנועות נוער פתחנו השנה, וזה דבר שלא היה מאז לא קום המדינה, אלא אלפיים שנות.

בחינוך הלא פורמלי.

נדבר תוך כדי. חאפז, תגיד שלום ותלווה עד הכניסה.

עמרם, בקשר להשקעה לבתי הספר של החירשים פה, גם יש חוסר. גם פה יש חוסר.

חוסר תמיד יש. וכשאתה רואה מה יש - - -

הבעיה שיש לנו פה חירשים, יש לנו כמות תלמידים גדולה.

מה התפקיד שלך?

אני מהיישוב.

אני מזמינה אתכם לדבר בדרך.

כן, אבל הנושא של החירשים חשוב מאוד.

היעד הראשון של המחוז זה חינוך חברתי, לבנות אדם ואחר כך באים ההישגים.

וראה זה פלא, ברגע שאתה ממקד ואתה מאמין בכוחו של התלמיד, כבוד הדדי, בין מורה למורה, מורה לתלמיד, תלמיד למורה, הורה למורה, כשאתה מפתח את זה והתשתית הערכית היא טובה, בכל בית ספר שמנהל הצליח ההישגים עלו.

מורים חסרים?

ולהשקיע השקעה. חשוב מאוד להשקיע בבית הספר.

אתה מלא בתקן? וגם מורים מקצועיים טובים?

בשפע.

מה בשפע? מורים למתמטיקה, לאנגלית, פיזיקה?

כן, אין לו בעיה.

עוד מעט תתנו למגזר היהודי.

כן, אין שום מחסור. זה עשר שנים של מאף גננת לא מוסמכת למצב שכל הגננות מוסמכות, ממצב שיותר מ-50%-60% מורים לא מוסמכים, כל המורים מוסמכים, הלכנו לתהליך, וגם מ-80% מורים שמגיעים מהצפון, מגיעים פחות מ-20%. כלומר הלכנו ???3022 של תשתית פדגוגית.

תודה רבה. אני אטפל בעניין החשמל, לא ברור לי למה אין פה חשמל. אני לא מבין את זה.

עמרם, תודה רבה לך.

ביקור בגנים

שוב, זה קשור לנושא חשמל ומים. יש פה מתחם של גנים, מקבץ של גנים ואנחנו מסיעים את הילדים, ומשרד החינוך אומר לנו, בצדק, בואו תקימו, אני מוכן שתקימו גן סמוך לשכונות ושהילדים לא יצטרכו לנסוע, אבל הבעיה שלכל גן צריך לחבר רשת חשמל ומים ואז אתה נכנס לבעיות שהן לא פתירות כרגע.

הבתים פה מחוברים למים?

לא, אין, לא תשתית מים, לא ביוב, לא חשמל. תסתכל פה, רוב הבתים שאתה רואה, אין להם היתרי בנייה.

אפשר להגיד כולם.

הוא עדין, הוא אומר 'רוב'.

יש תכנית, יש פה תב"ע?

יש תכנית ואנחנו הולכים ל - - -

אפשר להוציא היתרים?

כן.

טוב, מועצה חדשה, יש לך מספיק עבודה.

נכון, אני מודה.

כן, יש לו, ואנחנו נעזור לאיציק. חייבים להראות את ה - - -

אני המפקחת על גני הילדים. קודם כל ברוכים הבאים לגן אלסייד כאן. יש כאן שני גני חובה, יש גננת שהיא נעדרת היום, היא לא מרגישה טובה, היא בבית חולים יומיים, אז אני מזמינה אתכם לגנים לראות איך - - -

פה זה שניים חובה?

שני גני חובה, כן.

מגיל חמש?

חמש-שש.

היו"ר עמרם מצנע: בואי נראה את הילדים ואחר כך נרצה לשאול אותך כמה דברים.

ברצוני רק לומר שהגן הזה זכה בגן ירוק בשנה שעברה, תשע"ב, יש לנו גננת מובילה, היא גננת נהדרת, לצערי היא לא נמצאת.

שתהיה בריאה.

שלום, ילדים וגננות. את ילדה בגן? מבית הספר? יום בשבוע? כל השבוע? אז את לא לומדת? סיימת ללמוד?

היא סיימה תיכון והיא חושבת ללמוד חינוך לגיל הרך, אז היא מתנדבת פה. היא בחורה מאוד נהדרת, אני כמה פעמים ביקרתי והיא עושה עבודה נהדרת.

יש לכם היום סיום שנת לימודים, זה היום האחרון. את לא תהיי בבית הספר ביום האחרון ללימודים?

היא סיימה.

אה, היא כבר אחרי תיכון. היא נראית תלמידה, את נראית צעירה.

אז מי עכשיו ה - - - זו הגננת?

יש גננת מחליפה.

כמה ילדים?

יש 31.

גם הגן השני אותו מספר?

הגן השני גם גן חובה, יש - - -

כמה גנים יש בכלל?

באזור אלסייד יש 14 גנים ושניים ב - - - ואחד ב - - -

אתם מגיל ש3?

כן. מזמן, לפני החוק.

כמה ילדים ביישוב לא הולכים לגן?

ביישוב אלסייד בדרך כלל רוב הילדים מגיעים לגן. חלק מהגנים מפוזרים בתוך השכונות וחלק מהילדים מגיעים אלינו גם בהסעות. בהשוואה ליישובים אחרים ביישוב אלסייד כמעט כל הילדים מגיעים לגן. ביישובים אחרים, שהאוכלוסייה יותר רחוקה ויותר פזורה גיל 3 ו-4 אין להם אפשרות להגיע לכאן.

אבל פה בכפר, ביישוב, כולם באים לגן.

ביישוב אלסייד כמעט כולם.

יש לנו באמת ילדים שלא מגיעים לגנים, מחוסר הסעה גם.

בגיל 3 ו-4 צריך להסיע, זה ההורים צריכים להביא.

ויש חלק באמת שלא באים בכלל.

כי ההורים מה? לא אכפת להם?

ההורים עובדים והם - - -

אין להם אפשרות להסיע את הילדים שלהם. יש כאלה הורים שיוצאים לעבודה בשעות הבוקר המוקדמות, אמא עקרת בית, גם היא לא יכולה, ובמרחק נגיד - - -

אז אני שואל עוד פעם, כמה ילדים להערכתך - - -

אני אגיד לך, חסר גם גנים שישימו את הגנים ב - - -

אבל בסוף זו אחריות של ההורים לשלוח לגן.

נכון, אבל אם באמת ההורים עובדים אז יש בעיה.

אנחנו מקבלים כל ילד שמגיע.

אבל האחריות גם של משרד החינוך, להקים גנים שהם בקרבה, כי אסור להסיע ילדים.

בדיוק, צריך לדאוג שיהיו קרובים לשכונות.

זה ההורים יכולים להסיע את הילדים.

הם לא חייבים, יכול להיות שהם עובדים.

עמרם, יש 7,000 ילדים.

לא, לא צריך להסיע ילדים לגן, לא צריך.

יש הרבה ילדים, זה יישוב עם 5,000 נפש.

כמה גנים יש ב-5,000 ?

יש 14 גנים.

שלום, ילדים. מי הגננת?

אני הגננת. שלום וברכה, מה שלומכם?

את גרה ביישוב?

אתה לא יודע למה היא מחבקת אותי. בעבר הגנים היו צמודים לבתי הספר ומנהל בית הספר היה מקבל את גמול הניהול על הגן, הוא אחראי על הגננת. אני אמרתי, סליחה, למה? כמו שבמגזר היהודי יש גננת שגמרה לימודים, מוסמכת, היא מנהלת את הגן, מקבלת גמול גם בשכר שלה, אני מכבדת את השכר של הבנות, של הבוגרות, של הנשים. לכן היא מחבקת, היא אומרת תודה.

תגידי, את גרה ביישוב?

אני מכסייפא.

אני מקדמת נשים, אמרתי לך.

כמה שנים את גננת?

אני גם ותק תשע שנים כאן, אני מגיעה כל יום באוטו שלי, תשע שנים.

איפה למדת?

אני למדתי במכללת קיי בבאר שבע וארבע שנים עכשיו בניהול. ממש תודה על הביקור שלך, אני מאוד שמחה שבאת היום לראות אותנו, לחזק אותנו וזה מחזק גם אותנו לעתיד.

אנחנו היום לא סתם, ועדת החינוך - - -

את באה, כששמעו שאת הגעת היום לפה, זה ממש דחף אותי - - -

ועדת החינוך של הכנסת הגיעה היום.

עמירה, בגנים יש משמעות לאופק חדש?

כן.

שמה?

באופק חדש.

מבחינת השכר, כי שעות תמיד עבדו פה עד אחרי הצהריים.

יש לה שכר כמו שצריך, מכבד, וגם ה - - -

בנוסף על תקנים וזה אין פה משמעות, זה כל הזמן פרטני.

סדר היום שלהם, בעקבות אופק חדש שינינו את סדר היום. נכון, זה היה טריגר לשינוי, אבל זה לא עוד עובד, אתה צודק.

אני יכול לשאול אותך מה השכר החודשי שלך?

כן, בשלושה החודשים האחרונים הגעתי ל-8,000. כן. ולפני בין 6,000 ל-7,000.

זו משכורת יפה.

משכורת מאוד יפה, והגמול. כמה הגמול?

1,000 ומשהו. אני מקבלת 1,100.

בין 1,000 ל-1,500, תלוי בוותק.

כן, זה משתנה, כל שנה זה עולה.

נאבקו בי אז בוועדת החינוך של הכנסת שאני לא אתן להם את הכסף הזה, אבל אנחנו עבדנו על זה.

תאמרי לי, יש שיתוף פעולה של ההורים?

בטח. אני רוצה להגיד משהו, להדגיש על זה. כשהתחלתי לעבוד כאן כמעט לא היו הורים בכלל, היום אנחנו עבדנו עם ההורים, אני גם ביקרתי בבית של ההורים, הבאנו את האמהות, ישיבות לאמהות בתחילת השנה, בונים תכניות ביחד, גם התקנון של הגן, הכול עם ההורים. היום יש ביקורים, אבל לא כמו כשהתחלנו, כשהתחלנו זה היה מעט - - -

יש הורים שיש בעיה בהגעה של הילדים לגן? שלא שולחים אותם, שמגיעים מאוחר?

אני אראה לך איך ילד מגיע לגן. יש בת אחת שהגיעה על חמור. אתה רואה?

אבל ההורים מביאים את הילדים - - -

הם מגיעים ויש שיתוף פעולה יותר חזק גם השנה, אני רואה את זה. גם אנחנו, הגננות, הצוות, ביחס, עבדנו ביחד עם ההורים והבאנו אותם לישיבות.

כלומר את מרגישה שיש מודעות של ההורים.

יש מודעות וגם ההורים, יש להם התפתחות, התפתחו מבחינה לימודית, איך שהילדים שלהם, מכיוון שאני גם בגן חובה, כולם רוצים שהילדים שלהם יהיו מוכנים לכיתה א', אז הם באים, לאן הגיע הילד שלי, מה אני יכול לעזור לו בבית, ממש חבל על הזמן.

יש הבדלים גדולים בילדים שמגיעים אלייך בידיעת השפה?

אני רציתי להגיד לך שיש לי 30 ילדים השנה בגן, 95% מאותו שבט, אלסייד, כולם מאלסייד, כולם כמעט אותה - - - הם שונים רק ברמת ה - - -

פה זה רק 5 עד 6?

5-6, כן.

הילדים ביישוב כל שנה עוברים גן?

כן, בטח.

יש 3 ו-4. 3-4 זה גן לקטנים ואחר כך זה 5-6.

כן.

אבל עוברים פעם אחת.

עוברים פעם אחת.

אבל לנו חשוב מאוד שגננת מעולה, גננת שמומחית בגן חובה, יודעת אוריינות, יודעת ללמד את הילדים אותיות, מספרים, אתה רואה את הגן מדבר, אתה רואה את ה- - -

לא, ברור, אני שאלתי על הילדים.

בגלל זה הבאנו את - - - ואני לא רוצה שיהיה שגיל 3 ילמדו עם בני 5. פעם זה היה.

אבל 3-4 לומדים ביחד.

3-4 כן. אבל היה מ-3 עד 5, שלושה גילאים והיה קשה לקדם את הילדים, כי הקטנטנים מושכים אותך למטה.

אנחנו נגיד לך תודה רבה, עוד פעם אני אחבק אותך.

את יודעת כמה אני חיכיתי ליום הזה?

ריגשת אותי. תודה. את מחזקת אותי.

לגבי הציוד היומיומי המתכלה, יש לך תקציב?

בטח, יש פה תקציבים לגן, מביאים לילדים, דרך הזמנות הכול. תודה לאלוהים - - -

זה דרך הרשות המקומית?

דרך הרשות.

היא תלווה אותך החוצה ותדבר איתך. אני אגיד לך למה - - -

אבל כמה גנים יש כמו - - -

בשבט אלסייד יש כמעט 17 גנים.

בנגב יש כמה כפרים, הרבה כפרים - - -

היא מדברת על הגנים שלה.

כן, אבל יש סטטיסטיקה - - -

לא היא.

למה אין חשמל בבית הספר?

ביישוב? אתה אומר בבית הספר.

לא, עזוב את היישוב רגע, אני מדבר על בית הספר.

כי אם הוא נכנס לאזור בכלל - - -

השאלה למה אין פה חשמל.

אני אגיד לך מה הנקודה. הנקודה היא שבדרך כלל - - - קודם כל זו האחריות של הרשות, אבל באופן עקרוני עכשיו מנסים לפתור את זה - - -

אני שאלתי למה.

אני אסביר למה.

יכול להיות, אני יודע, אין תב"ע? למה?

לא קשור לתב"ע. קשור לזה שעשו פה תיקי שיווק ולא הצליחו לתת את תיקי השיווק האלה ולכן אין כסף בתוך התשתיות של מרכזי השירות. זה לא קיים.

לכן שאלתי על בית הספר. זה באמת סיפור אחר, אבל לבית הספר יש החלטה כבר מזמן, בממשלה, גם בגיבוי בית המשפט העליון, שבמוסדות חינוך יש חשמל. איזה סיבה יש שאין חשמל פה? אפשר להביא חשמל לבית הספר בלי להביא ליישוב.

אז יש הבחנה בין מים לחשמל באמת. כאילו מים, יש להם פתרון אחר.

גם מים אין להם.

מים אין להם, יש להם פתרון אחר של מיכליות, שהוא לא תקין, בסדר, אני מבין, אבל מים זה בגלל שיווק. וחשמל, כי לא לחצו מספיק על חברת חשמל, זו הנקודה.

אבל צריך לטפל בזה.

עכשיו אנחנו נכנסים לתוך הסיפור הזה.

מי גבתרי?

אני וופא ממרכז מוסאווה מחיפה.

מחיפה? יפה.

העיר שניהלת.

בואו נתקדם לאוטובוס.

סיור בבית ספר אלעמאל

שלום, שלום.

איזה כיתה?

כיתה א'.

נראים גדולים. ומה הם לומדים?

ערבית.

השפה?

כן.

יש ילד שלא יודע לקרוא, אצלך בכיתה? אל תצביעי, תגידי אם יש מספר ילדים.

רק אחד. הוא באותיות.

אותיות הוא כבר יודע?

כן.

ואת משקיעה בילד הזה קצת יותר?

כן.

אחד שמתקשה.

חמדואללה.

חמדואללה, וללמד גם אותו.

גן הילדים הוא פה?

הוא לא היה בגן.

אני צריך להסביר. יש ספר לימוד, תחאבי, זה שחיבר אותו הוא מפקח לערבית נכון לרגע זה, הוא היה המורה, חיבר את הספר, אחמד אל עטאב, ואחר כך כשהוא היה מפקח הוא הפסיק את הסדרה.

ברשות היושב ראש, עוד שאלה לגבי השפה הערבית, משום ששר החינוך לשעבר, גדעון סער, הכריז לפני שנתיים על יוזמת השפה הערבית, ובזמן שהם הגבירו את מספר שעות הלימוד בשפה הערבית, אני רוצה לשאול, לברר, מבחינת השעות בשפה הערבית?

מבחינת השעות בשפה הערבית באמת לא חסר לנו. לגבי שעות לא חסר, יש בעיות, נשב ונדבר. יש הרבה בעיות, אבל לגבי השעות בשפה הערבית אין מחסור, אין בעיה.

אולי עכשיו נעבור לעוד כיתה אחת, כי אנחנו רוצים לנצל את הזמן ולבקר כמה שיותר.

כמה ילדים?

30.

בסיכום תשמעו הרבה בעיות. אני מבטיח לכם. אבל לא עכשיו.

איפה את למדת?

באלקאסם, באקה אל גרבייה.

וכמה שנים את מורה?

שלוש שנים.

ואת גרה פה ביישוב?

לא, אני הולכת וחוזרת לבאקה אל גרבייה, שעה.

כל יום?

כן, אני באה וחוזרת וזה בסדר. אין בעיות.

טוב, כביש 6 עכשיו.

כן, רק שעה.

זמננו קצת לחוץ אז בואו - - -

היו"ר עמרם מצנע: שלום.

שלום.

כמה ילדים בכיתה?

30.

וזה כיתה?

ב'.

ויש לך מורה נוספת בכיתה?

כן.

בחלק מהשעות?

לא. לכול.

לכל השעות?

כן.

השיעור אמור להתקיים בספרייה, כיוון שאנחנו מקבלים אתכם בספרייה. יש ספרייה בכל כיתה כמעט, אבל בספרייה יש ספרים יותר - - -

בשיעור כזה יש שתי מורות?

כן, שתי מורות. בכיתות א' יש לנו את השעות, בכיתות ב' יש עשר שעות לכל כיתה.

יש שפות שאנחנו נותנים להם בתגבורים, אבל לא נדבר על זה עכשיו. חסרות לך שעות?

לא, שאלו אותי ואני אמרתי, לגבי שעות אין בעיה.

אני מהצפון, מסכנין, אם אתה מכיר, כדורגל.

בטח שאני מכיר, לא רק מכדורגל, אני מחיפה, אז שאני לא אכיר את סכנין? ואת נוסעת כל יום, לא?

לא, אני גרה בבאר שבע.

עם המשפחה?

כן, בעלי והילדים שלי.

תודה רבה.

עמירה חיים: כיתה ב'.

מה לומדים?

עכשיו לומדים שיעור ערבית. אני מורה לשפה הערבית.

וכל הילדים יודעים לקרוא?

לא. יש שלושה - - -

שלושה ילדים מתקשים עדיין? לגמרי, או שאת באיזה שהוא שלב - - -

אפילו לא ידעו אותיות ועכשיו - - -

הם באו מגן או ישר מהבית בכיתה א'?

לא, יש שני ילדים שהם באו ישר מבית ל - - -

לא היו בגן. זו הבעיה. ילדים שלא הולכים לגן.

אז שלושה ילדים שאת משקיעה בהם יותר?

כן.

היא לימדה בבאר שבע, בית ספר דגניה, בית הספר הדו לשוני, ומשם היא עברה לכאן. איפה את גרה?

בבאר שבע.

זה לא היה קל להעביר אותה לכאן, כי ההורים רצו אותה, המנהלת רצתה אותה - - -

במקור היא מסכנין. גם המורה שהייתה קודם מסכנין.

כן, הן באות בחורות צעירות מהצפון, אנחנו מסתכלים, אם היא בחורה טובה ומורה טובה, מיד אני מודיעה למפקחים, 'סדרו לה חתן ותשאירו אותה אצלנו'.

אנחנו סובלים מעודף בדרום, איך את מביאה לנו עוד מהצפון?

האמת היא שאנחנו מסודרים מבחינת כוחות הוראה, מה שלא היה בעבר. ברוך ה' בסדר.

תודה רבה.

סיכום הסיור בספרייה

צהריים טובים. אנחנו רוצים לנצל את הזמן, אני יודע שיש לכם סדר יום מאוד עמוס, ביקרתם בעוד בית ספר ובגנים וגם אצלי.

אני חליל ואני מנהל בית ספר אלעמאל, אני סיימתי מורה מוסמך בכיר במכללת קיי, אחר כך למדתי תואר ראשון באוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במינהל חינוכי באוניברסיטת בן גוריון. לפני יומיים סיימתי תואר ראשון משפטים.

קודם כל אני מברך אתכם, אהלן וסהלן. לי, כמנהל בית ספר אלעמאל, לא ברור מאליו שוועדת החינוך והתרבות תגיע לבית הספר שלי. אני יודע מי שעומד בראש הוועדה, אני מאוד מעריך את מי שיושב בראש הוועדה ואני אומר את זה ממש בריש גלי, אדם שעזב את חיפה וירד לירוחם והשאיר את האישה זה לא דבר פשוט, ואני חושב שבתקופה שלך, עמרם, אנחנו תולים הרבה תקוות.
אני רוצה לומר, היינו שייכים למועצה האזורית אבו בסמה, ובית הספר שייך למועצה האזורית אבו בסמה קרוב לשמונה-תשע שנים, ואני רוצה להדגיש ואני אומר את הכול ממש, אני לא - - - שמונה שנים ראש המועצה לא נכנס כסייפה - - -

תספר על בית הספר.

ראש המועצה לא נכנס ולא ביקר בבית הספר. אני חושב שהייתה לנו תקופה מאוד קשה ולמרות הקשיים ולמרות כל הבעיות, אתם רואים מה אנחנו, כצוות מורים, מה אנחנו משקיעים ומה אנחנו עושים על מנת שהתלמידים שלנו לא ירגישו חסרים בשום דבר. אם מבחינת סביבה לימודית וכל מה שדרוש.

אני רוצה לומר, ממך, איציק תומר, למדתי דבר אחד ואני לא אשכח אותו לעולם. אין שיטה הוראה אחת שמובילה להישגים טובים, ולו הייתה שיטת הוראה אחת שמובילה להישגים טובים כל העולם היה משתמש באותה שיטה. רק גיוון בשיטות ההוראה, הוא הדבר היחידי שיוביל אותנו להישגים טובים, ואנחנו תמיד, כצוות מורים, מנסים לעשות את הכול לגוון בשיטות ההוראה על מנת לתת מענה לכל הילדים.

ממך, עמירה, למדתי דבר ואני לא שוכח אותו לעולם. מי שעוסק בהוראה, נתינה, ומי שנותן מתרוקן. השתלמות מורים זה טעינה וחשוב לנו שצוות המורים שלנו תמיד ישתלם על מנת שימשיך לתרום לאוכלוסייה. הפרופיל של המורים, כל המורים שיש לנו הם מורים שסיימו תואר ראשון ויש כאלה בעלי תואר שני ויש לנו אפילו דוקטור.

אתם נכנסתם והגעתם לבית הספר. אחד האתגרים, או אחת הבעיות שלנו היא כביש הגישה לבית הספר. לא יכול להיות שאנחנו כפר כאן קרוב ל-18 שנים ואין לנו כביש גישה. הדבר הזה בעייתי מאוד, אם זה בחורף ואם זה בקיץ. אנשים שהולכים ומגיעים אלינו, אם זה אורחים, נגיד כמוכם, או מדריכים, או כל מי שבא לבית הספר, יש בעיה מאוד רצינית להגיע לבית הספר, אפילו שילוט שמראה שכאן בית ספר אין.

מלפני חודש אנחנו שייכים למועצת אלקסום. אפילו פחות מחודש אחד, איציק רק בחודש מאי נכנס לתפקיד שלו, זה כבר הביקור השני שלו, ניר, זה כבר הביקור השלישי שלו, אנשי התחזוקה אנחנו רואים ואני חושב שהפער בינינו לבין החברה הישראלית רק בחינוך, השקעה בחינוך היא הדבר היחידי שיצמצם את הפער הכלכלי החברתי. אני חושב, עמרם, באמת כוועדת חינוך אתם צריכים לעזור לנו, לעזור למועצה שלנו על מנת לשנות את המצב. 60% מהאוכלוסייה שלנו היא אוכלוסייה מאוד צעירה, שמגיעה מ-0 עד 18. השקעה באוכלוסייה הזו היא הדבר היחידי שיצמצם את הפער.

בוא רגע נחזור להתמקד בבית הספר.

בבית הספר.

המורים, אני מבין, אתה מלא בתקן.

כן.

ומורים מקצועיים?

יש.

שעות יש? אתה אומר.

יש.

אתה יכול לדעת כמה ילדים לא מגיעים לבית ספר?

אתה רוצה שנדבר על אחוז הנשירה.

לא אחוז נשירה, כמה לא מגיעים בכלל. כמה בכיתה א' נשארים בבית ולא באים לבית הספר.

כל מי שנרשם מגיע.

כל מי שנרשם ברור. יש לכם קצין ביקור סדיר במועצה?

כן.

ויש לכם נתונים על השבט או השבטים? וכמה לא מגיעים?

אנחנו, כפי שאתה יודע, חדשים במועצה. לעמירה יש את הנתונים באופן שוטף.

הנשירה מאוד הצטמצמה בשנים האחרונות כאשר כמעט ואין ילדים שיושבים בבית בגיל כיתה א', ממש מעטים, ואלה שלא מגיעים נמצאים לעיתים במרעה בתקופה מסוימת ומגיעים אחר כך באמצע שנה לעיתים. אבל ילדי כיתה א' מגיעים, אין כמעט נשירה בבית ספר יסודי.

הבעיה היא בגן?

הילדים לא מגיעים לגן. הם מגיעים יותר לגן חובה, גילאי 3-4 עדיין לא הצלחנו להביא את כל הילדים של גילאי 3-4 לגנים. גילאי 5 הרוב, גילאי 6 כבר מגיעים לבית הספר. יש לנו שינוי גדול מאוד במודעות של האוכלוסייה, אכפת לאוכלוסייה מאוד מהחינוך של הילדים שלהם, הם נאבקים על החינוך של הילדים, ההורים גם שותפים מאוד, תראה מה קרה בחינוך המיוחד. מחינוך מיוחד שלא היה בית ספר רק לפני עשר שנים, היום יש להם עשרה בתי ספר. ילדים משולבים. ראית םאת הקבוצה של הילדים החירשים? גם לאוכלוסייה יש מודעות לא להשאיר את הילדים בבית, גם לא החינוך המיוחד.

לא, אני שואל על הביקור הסדיר, של ילדים שלא הולכים לגן - - -

רגע, מתי כן יש נשירה? יש נשירה של בנים יותר מבנות. פעם היה יותר בנות. ברגע שבנינו בתי ספר על יסודיים באזור הפזורה אז הבנות לא לומדות, יותר בנים נושרים מכיתה י', כי הם רוצים - - -

הולכים לעבוד.

מכיתה י', ברגע שיש לך עשר שנות לימוד אתה יכול לעשות רישיון על משאית ואתה יוצא לעבודה. אז אנחנו גם בעניין הזה נאבקים כדי לשנות את המודעות. הבנות לומדות ויש לנו בנות שנשואות, שגם יולדות ולומדות. אנחנו אפשרנו ואנחנו מעודדים את מנהלי בתי הספר לשכנע את הבנות להמשיך ללמוד, גם אם התחתנת, זה בסדר, להיפך ולהיפך, את תהיי משכילה, הילדים שלך גם יהיו יותר משכילים. השקענו המון בחינוך מבוגרים, בחינוך של ההורים, כדי להעלות את המודעות. אין רשות בדואית שאנחנו לא נכנסנו אליה בענק בנושא של חינוך מבוגרים. קיבלנו תקציב מיוחד מהממשלה, רק במסגרת הממשלה. אנחנו החלטנו לייעד חלק מהתקציב לא לבתי הספר, אלא להורים, שאם אני לוקחת אמא כזאת צעירה ומביאה אותה לחינוך מבוגרים, הילד שלה כבר ילמד בתוך בית הספר, כי היא הופכת להיות יודעת קרוא וכתוב, הילד שלה לומד קרוא וכתוב, כך שהנושא הזה, אני לא אגיד שהצלחנו למגר את נושא הנשירה לגמרי, אבל בבית הספר היסודי הוא ממש בשוליים.

למעט הנושאים הפיזיים, באיזה בעיות אתה נתקל? עזוב רגע את הנושאים הפיזיים בצד.

רק אני רוצה להגיד דבר אחד, לגבי הבנות והבנים בתואר שני ושלישי, אחוז הבנים יותר מהבנות. בתואר הראשון אחוז הבנות יותר.

הוא שאל אותי שאלה, איזה בעיות חוץ מהמבנה הפיזי. מתנ"ס, אין לנו מתנ"ס. החינוך הבלתי פורמלי הוא מאוד חשוב.

בית הספר פעיל אחרי הצהריים?

זה מה שאני אומר לך. אז אנחנו פעילים בכוחות עצמנו. נגיד, בבית הספר אנחנו מפעילים מועדוניות אחרי הצהריים. נגיד מועדוניות של מוזיקה, מועדוניות של אמנות, מועדוניות של מחשבים. מחשבים, זה נשמע, אצלכם במגזר היהודי הילד יושב על מחשב יותר מדי, אצלנו אין לו את המחשב, אין לו אינטרנט, מדובר ביישובים לא מוכרים, שאין להם מחשבים בבית. אז אנחנו מנסים לתת את הצרכים של הילדים כמה שאפשר. יש לנו נגיד צופים, מה שראיתם. אנחנו קשורים ל - - -

הצופים, הפעילות היא בבית הספר?

כן.

היא ממומנת מלא ואקסטרה על ידי המשרד. מממנים להם את כל השעות של הצופים.

כן.

ורוב הילדים הולכים לתנועה, או ש - - -

לא, כי אי אפשר, אתה לוקח איזה 20 ילד.

מכל בית הספר?

כן.

רק 20 ילד?

רק 20 ילד. אז יש כאלה נגיד לצופים, יש כאלה למועדוניות, אבל כל זה אנחנו עושים בהיעדר מתנ"ס. אין לנו מתנ"ס.

בסדר, אבל בית הספר יכול להיות - - -

כן. לאמהות אנאלפביתיות, אנחנו הבאנו אותם עם מתנדבים שעוזרים להן.

אוקי, מה עוד חוץ מפיזי?

אז אני אגיד לך. ההגדרה של בית הספר שלנו היא הגדרה של בית ספר יסודי ואנחנו מלמדים מכיתה א' עד כיתה ט'. זה מהווה בעיה. דיברתם על תקנים ושעות, תקנים ושעות לא חסר לנו, חסר לנו, אם ההגדרה של בית הספר שלנו היא חטיבה, לבורנט במעבדה. לבורנט אמור להכין את הניסויים, ללבורנט יש תפקיד מאוד חשוב בתוך המעבדה.

נגיד ספרייה, אנחנו בכוחות עצמנו בנינו את הספרייה. גייסנו ועשינו מישהי שמתמחה בספריות - - -

לבית ספר יסודי אין תקן ללבורנט.

אבל יש פה בעצם חטיבת ביניים. זה לא נקרא חטיבת ביניים?

תראה, בית ספר א'-ט' יסודי קיים לא רק במגזר הבדואי, הוא קיים במועצה אזורית באר טוביה, הוא קיים במועצה אזורית חוף אשקלון. יש לנו במדינת ישראל בתי ספר א'-ח' ו-א'-ט'. במועצות אזוריות, כדי לא להסיע תלמידים יש גם ט'. המורים הם מורים ל-ז'-ט'.

דרך אגב, זה יתרון גדול. תאמין לי, חטיבת הביניים היא אחת מנקודות החולשה הכי גדולות.

ואז הם הולכים לתיכון ב-י', אנחנו מכינים אותם, הם מקבלים שעות - - - צריך להבין, שאנחנו מייעדים להם שעות, כולל בקיץ עכשיו, במעבר בין ח' ל-ט' ובמעבר בין ט' ל-י' יהיו להם שעות קיץ. הילדים האלה גם מתוגברים יותר, עם כיתת תל"ם - - -

מה הילדים עושים בקיץ, בחופש?

גם המורים שרוצים, לפי המקצועות ולפי הגבלת חטיבת ביניים אפילו, כי כיתה ז', ח', ט', מורים מקצועיים - - -

האם לך יש איזה שהיא אחריות על פעילות ביולי אוגוסט?

יש לי, אנחנו מקיימים קייטנות. חלק מהקייטנות אנחנו עושים דרך אשלים, חלק מהילדים, גם המועצה מדי פעם עושה קייטנות ואנחנו משלמים אותם.

בבית ספר?

לא, לא בבית ספר. אנחנו כבית ספר עם עמותת אשלים מקיימים את זה בבית ספר ולוקחים אותם לבריכה, עושים להם - - - וגם במועצה, לפעמים מקיימים קייטנות.

אתם נתקלתם בגילויי גזענות בטיולים, בביקורים, במפגש עם קבוצות של ילדים יהודים? משהו? אתה יכול לספר לנו?

אני רוצה לומר דבר כזה, אנחנו כל הזמן היינו עובדים עם מתנדבים שהיו מגיעים אלינו אפילו מכפר ורדים, כל הזמן מהמגזר היהודי באים מתנדבים לבית הספר לפני מפעל ההזנה. גם אנחנו כצוות מורים הלכנו להתנדב בבאר שבע, אולי אתם מכירים את איציק מימון, הוא היה יושב ראש ארגון ההורים, אני אגיד את האמת, במגזר שלנו, כמו שהיה את המקרה בסופרלנד ודברים כאלה, לא נתקלנו. למען האמת לא נתקלנו.

אלימות בבית ספר? יש אלימות בבית הספר? איזה סוג של אלימות?

בוא נגיד דבר כזה, אי אפשר להגיד שאין אלימות, תמיד יש אלימות, אבל האלימות היא באחוז מאוד מצומצם. על ידי יצוות המורים יש לנו תכנית איך לצמצם את האלימות והמורים הפנימו את זה גם בקרב התלמידים - - -

אתם מודעים להתנהגות בלתי הולמת לילדים בבית? בבתים? אלימות או ניצול מיני?

ניצול מיני, קרו לנו, אני זוכר מקרה או שני מקרים מכל התקופה שלי, מ-18 שנה, אנחנו מיד מדווחים לגורמים.

זה כי אין או כי משאירים את זה במשפחה?

בוא נאמר דבר כזה, ואני אומר את זה בגלוי, מדובר בחברה מסורתית, חברה שמרנית, זה דבר שמאפיין את החברה הזו, בחברה תמיד מטאטאים מתחת לשטיח, לא מעלים את הבעיות, היום יש מודעות, היום מנסים להוציא מתחת לשטיח, יש מקרים, אבל עד עכשיו המקרים, לא כל מה שמתחת לשטיח הוא מעל לשטיח. יש מקרים, המקרים שאנחנו עולים עליהם, אנחנו מיד מערבים את הגורם הטיפולי ומטפלים בזה.

המורים עוברים הכשרה לגבי סימנים מעידים לילדים - - -

אנחנו כבית ספר כל פעם בישיבת הצוות מביאים נגיד או פסיכולוג, או עובד סוציאלי - - -

יש לך את התכנית כישורי חיים.

כן.

כישורי חיים, מכיתה ח' עד ט', וגם מפתח הלב, אלה שתי התכניות שמובילות לערנות, גם של הילדים מתוך חברת הילדים וגם לעובדי הוראה, כדי לראות סימנים כאלה ואחרים ולקחת את המודעות ולמצוא את הדרכים כיצד לטפל, כי בכל בית ספר יש גם יועצת. אז יש שם גם שילוב בין המפקחות והיועצות בבניית התכנית והתאמה שלה לכיתות הלימוד.

מעבר למה שאנחנו מקבלים מכישורי חיים, אני אומר מעבר, אנחנו גם מזמנים כל פעם איש מומחה, נגיד פסיכולוג, או עובד סוציאלי - - -

יש פסיכולוגים במועצה?

כן.

זה אויש כבר?

בוא נאמר שזה רק איוש של 50% מהתקן, אבל ברמה הארצית האיוש הוא 50% מהתקן, לא רק כאן.

במגזר הערבי?

בכלל, בכל מערכת החינוך במדינת ישראל, בנושא של שפ"י זה איוש של בערך בין 50% ל-60%.

ועובדות סוציאליות? יש עובדת קבועה לבית הספר?

לא לבית הספר, אבל - - -

לא יושבת בבית הספר, אבל ברמה של המועצה, האם יש - - -

עובדת סוציאלית, יש מישהי שמטפלת באזור הזה. גם פסיכולוג, יש לנו פסיכולוג שבא פעמיים בשבוע לבית הספר. הוא מטפל בכל מיני מקרים.

אוקי.

חליל, תודה רבה.

אני רוצה לומר כמה מילים. ברוך בואכם, אדוני חבר הכנסת, יושב ראש ועדת החינוך. אנחנו התברכנו, זה שיש לנו אנשים שמכירים את החברה, מכירים את המגזר הבדואי, במיוחד בתחום החינוך, דר' תומר, שהוא התמנה לראש מועצה, הוא מכיר את האזור, היה מנהל מחוז, עמירה היא מאוד מכירה את האזור ומאוד מנסה ואין דבר, שלא יגידו לך, אין דבר שלם בעולם. מניסיוני, אני מלווה את מערכת החינוך רק ב-20 השנה האחרונות. אני יודע שיש חסרונות. אנחנו שואפים ליותר ולמדנו ממך, אדוני חבר הכנסת, שמייאוש עשית תקווה. כשהגעת לירוחם, הזכיר את זה המנהל, לימדת את כל אזרחי מדינת ישראל שאפשר אחרת, אפשר להתקדם. אני לא רוצה לדבר, אבל תמונה אומרת אלף מילים, לא יכול להיות שבית ספר במדינת ישראל, בגלל שהוא לא נמצא בתוך הקו הכחול, שהוא לא ייבנה מחדש. הגיע הזמן שמבנה הקרוונים יוחלף למבנה חדשני שמתאים לתלמידים, מתאים לדור. אם אנחנו רוצים דור חדש ואם אנחנו רוצים אזרח טוב, אז אנחנו צריכים להשקיע פה. אני מאוד מעריך את הנתינה של המורים, הביקור שלך ייתן לנו עוד צעד קדימה. אנחנו מאמינים במנהלת המחוז. ניר, אנחנו מכירים הרבה שנים בתחום החינוך, יכול להיות שאנחנו לא עשינו לו הקלות בחיים, אנחנו תמיד התקשרנו וביקשנו יותר, גם לאבו עסאב אנחנו לא עושים חיים קלים, אנחנו דורשים מהם את המקסימום. ואני אומר לכם עכשיו - - -

בסדר גמור, כך צריך להיות.

אני אומר לך, הכול אנחנו נשים על השולחן. אדוני חבר הכנסת, אנחנו שואפים ליותר, אנחנו רוצים לגדל דור שיוכל להוביל את עצמו. אנחנו, החברה הבדואית, לא רוצים להיות נטל על אזרחי מדינת ישראל, אנחנו רוצים שהבנים שלנו ילמדו, ישתלבו בחיי המדינה, ייתנו את החובות שלהם ויקבלו גם את הזכויות שלהם.

תודה רבה.

סיור בבי"ס אורט

זה בית ספר אורט, אני רואה.

עמרם הביא אותי בהתחלה. זה בית ספר בין הראשונים שבנינו פה, היום בערך כ-500 תלמידים.

אני רואה שבכלל זה פה איזה שהוא מרחב כזה, גני ילדים ומרכז לנוער.

כן, יש לנו גני ילדים, יש לנו מועדונים.

זה יום אחרון של הלימודים, זו הקרבה מאוד גדולה.

יש לנו פה בית ספר יסודי צמוד.

עמרם, תעמוד ותיהנה. תסתכל ימינה ושמאלה, פאר היצירה. יפהפה.

ברוכים הביאם לתיכון אורט אלוהטשלה. אני שמח שאתם בחרתם להגיע לבית הספר הזה וגם להכיר את כל האורחים שלנו, כולל ראש המועצה ואני אתחיל קצת לספר על בית הספר, על התכנית של היום, למרות שזה קצר מאוד. אנחנו עשר דקות פה, קצת הסבר, אחר כך נבקר גם במעבדות.

בית הספר שלנו, כמו שאתם רואים, זה בית ספר תיכון ארבע שנתי, מ-ט' עד י"ב. אנחנו מקפידים מאוד ושומרים על הניקיון ועל חזות בית הספר, ואיך שראיתם גם, בדרך כל הזמן מנסים לקדם את העניין כי זה נותן אווירה טובה וחיובית לתלמידים. זה ממש בהלימה של יעדי משרד החינוך. גם אנחנו כולנו מקפידים שהתלמידים ירגישו בנוח, אפילו בספרייה המרווחת הזאת - - -

מתי נכנסתם לבית הספר?

חמש שנים. בית הספר הזה חדש. חמש שנים. אני הייתי מנהל גם לפני זה שנתיים, כאשר התחיל בית ספר תיכון במבנים הישנים וזו השנה החמישית למחזורים. לפני יומיים סיימו בוגרי י"ב מחזור חמישי.

בבית הספר הזה לומדים כיום 467 תלמידים בדיוק, שזה מ-ט' עד י"ב. יש לנו תלמידים מהיישוב ואנחנו גם קולטים תלמידים מחוץ ליישוב, אפילו מציר דימונה-באר שבע, כאשר לאחרונה הוקם בית ספר אחר, אבו טלול, אבל כרגע אנחנו עם 467 תלמידים שלומדים במגמות האלה שאני אסקור עכשיו, זה גם רשום אצלכם.

מגמה טכנולוגית שכוללת גם מחשבים. תלמידים ניגשים ל-8 ועד 10 יחידות מחשבים בהנדסת תוכנה, בנוסף ל-5 יחידות ביולוגיה וגם 3 יחידות כימיה. אלה התלמידים המצוינים. פה יש לנו גם מגמת מדעי הסביבה, 5 יחידות לימוד.

בנוסף לכך יש לנו פרויקט טו"ב שזה טכנאי ובגרות. יש לנו תלמידים שסיימו השנה מחזור א', שסיימו ממש בגרות ואת תעודת הטכנאים יקבלו בקיץ וכבר חלק מהם נרשם להנדסאים וזה גם בזכות משרד החינוך שתרם רבות, תקציבים לכל המעבדות, וגם רשת אורט נרתמה חזק בעניין, גם הנחיה וגם פיקוח על הנעשה. התלמידים עברו את זה בהצלחה. אני מקווה שבשנה הבאה, אולי בעזרת כולם, גם משרד החינוך וגם המועצה וגם אורט, לקדם את העניין של י"ג-י"ד. אני מאמין שיהיו לנו תלמידים כאלה להמשך.

בנוסף לכך יש לנו גם מגמת חינוך, תלמידות לומדות 8 עד 11 יחידות פסיכולוגיה, פסיכולוגיה התפתחותית, והתלמידות אחר כך, אנחנו לומדים בתיאום עם משרד החינוך והפיקוח, המפמ"רית, והתלמידות שיסיימו יקבלו תעודת סייעת ועוזרת גננת וגם מנהלת משפחתון מהתמ"ת, כי אנחנו מלמדים את כל היחידות האלה שכוללות את זה. אני מאמין שאחר כך הן ימצאו להן עבודה באזור, גם בבתי הספר היסודיים ואולי בגנים. חשמל, מגמת חשמל. דיברנו על פיקוד ובקרה, התלמידים לומדים.
יש לנו הרבה פרויקטים בבית הספר. האמת שגם המועצה, גם אורט וגם משרד החינוך, כולם נרתמו לקח שיהיו לנו הרבה פרויקטים. למשל פרויקט המצוינות. התלמידים לומדים גם העשרה, גם תגבורים, מקבלים הרבה שעות, גם בשבתות. אנחנו לא מלמדים בשישי-שבת, אבל בשבתות אנחנו מביאים את התלמידים לפה, התלמידים לומדים, כימיה, פיזיקה, גם ביולוגיה, מדעי מחשב ומתמטיקה ואנגלית. יש לנו קבוצות כאלה.
גם פרויקט קדם עתידים נמצא בבית הספר. כולם יודעים מה זה קדם עתידים, הוא גם מתייחס לתלמידים מצטיינים. בנוסף לכך יש לנו גם פרויקטים חברתיים - - -

קדם עתידים זה גם מסלול שירות צבאי.

לא, אצלנו זה לא כולל. זה קדם עתידים, זה מנוהל על ידי משרד החינוך, הפן הצבאי, מי שהביא את זה הוא עמרם קראזי, הוא הביא את הפרויקט לבית הספר, שני בתי ספר שלומדים בתכנית הזו. אנחנו מלמדים למצוינות במסגרת קדם עתידים והשירות בצבא לא מוזכר פה.

לא, אני מבין, אבל קדם עתידים, התכנית הזאת, יש לה תכנית של הצבא.

זו תכנית של השר שהיה פעם, מופז, והיא תכנית יפה.

אוקי, לא מתחבר לי. כל קדם עתידים זה בעצם מביא לתעודה אקדמית. אבל אם - - -

אבל הילדים פה מתגייסים.

בנוסף לפרויקטים שיש לנו יש גם פרויקט שנקרא אקדמיה בתיכון. אנחנו בית ספר שנרשמנו לאקדמיה בתיכון, תלמידים בכיתה י'-י"א למדו קורס אוריינות אקדמית ועברו את זה וכרגע לומדים כימיה - - -

אני רוצה שנייה אחת. קדם עתידים זו התכנית יחד עם התכנית להשכלה גבוהה. יש לנו תכנית לעידוד השכלה גבוהה עם ה - - -

את מדברת על תכנית ההנגשה.

זה לעידוד ההשכלה הגבוהה. 1,000 תלמידים, מתוכם 200 תלמידים בדואים שלומדים כל יום שישי. אנחנו מקשרים את קדם עתידים בחוליה הבית ספרית של התכנית לעידוד ההשכלה הגבוהה. הילדים לומדים באוניברסיטה ביום שישי ובמהלך השבוע הם מקבלים תגבורים לימודיים, כאשר את החלק הזה נותנים קדם עתידים בכל המחוז וגם פה. זה הסיפור של קדם עתידים.

אקדמיה בתיכון זה פרויקט נהדר, כאשר לתלמידים יש הזדמנות ללמוד. הוא נותן הזדמנות לתלמידי כיתות י'-י"א ללמוד וכאילו בכיתה י"ב לסיים ממש שנה א'. יש לנו שבעה תלמידים שעכשיו מחזיקים מעמד ולומדים באוניברסיטה הפתוחה בשיתוף עם משרד החינוך.

יש לנו עוד פרויקטים, למשל מעורבות חברתית פה בבית הספר, גם דרך משרד החינוך, התלמידים גם מעורבים בהרבה פעילויות, עוד מעט תשמעו מהתלמידים ביישוב, בקהילה, התנדבות בקהילה וגם בבית הספר וגם באזור כולו.

בנוסף לכך החזון של בית הספר לראות את כל התלמידים שלנו בהשכלה גבוהה, באקדמיה, מלווים אותנו, ואפילו אנחנו מביאים לכאן ירידים, מכללת אחווה או מכללת קיי, אוניברסיטת בן גוריון, וגם נוסעים לשם דרך מצוינות, דרך קדם עתידים, למפעלי היי טק, למכון וייצמן, ומבקרים על מנת למשוך את התלמידים כדי ללמוד באקדמיה וגם ללמוד להשתלב בחיים הנורמליים של כל האנשים.

מה ההישגים בבגרות?

ההישגים בבגרות – יש לך נתונים שם. בשנה א' היו לנו 56, בוא נגיד שבית הספר שלנו נע בין 56% עד 62%. השנה אנחנו מקווים להגיע אולי ל-65%, למרות כל הקשיים הפיזיים שנמצאים ביישובים ולא בבית הספר, בית הספר מצויד 100%, לא חסר כלום, אם זה מחשבים, אם זה ספרייה, אם זה ציוד באלקטרוניקה, חשמל, מעבדת ביולוגיה, לא חסר לנו כלום, הבעיה היחידה שלנו זה איך לגייס מורים מקצועיים לכל מיני מקצועות, למשל אנגלית, למשל פיזיקה, כימיה, מתמטיקה ברמה גבוהה ל-5 יחידות. קשה לגייס. אבל גם בעזרת רשת אורט יש תמריצים לפעמים. גם משרד החינוך מציע את זה, תמריצים למורים ש - - -

בית הספר הוא מעל הממוצע המחוזי, מעל הממוצע הארצי של המגזר הערבי. המגזר היהודי, ההישגים של מחוז דרום בבגרות הם 62%, כאשר ברמה הארצית הם 60%. מחוז דרום הוא מעל הממוצע הארצי כבר חמש שנים, כולל המגזר הבדואי ובית הספר הזה הספציפי, ההישגים שלו זהים לממוצע המחוזי, הם מעל לממוצע של הבדואים. הממוצע של הבדואים הוא 48% במחוז, 50% בארצי, כאשר לפני 12-13 שנים היינו 12%. לא מסתפקים, אבל בדרך הטובה.

האחוזים האלה זה ממתחילי כיתה י'?

כן.

לא מהניגשים.

לא מהניגשים. הלוואי, אז הייתי ב-90%.

כמה מהבגרויות מאפשרות כניסה לאקדמיה?

כל תלמיד. אתה יודע, הבעיה לאקדמיה זה לא הבגרות, זה הפסיכומטרי.

אני לא מדבר על הפסיכומטרי, אני מדבר על הבגרות. למשל 4 יחידות אנגלית.

בוא נגיד ככה, מי שבמגמת התכ"ב, שזה הנדסת תוכנה וביולוגיה הם 4 יחידות כולם. מי שיכול לגשת ל-4 יחידות, כולם ניגשים ל-4 יחידות ויש חלק שניגשים גם ל-5 יחידות. אז אנחנו גם מכוונים את התלמידים שלנו. למשל יש תנאי קבלה באוניברסיטה, מי שלומד מדעים מדויקים, חייב 4 יחידות מתמטיקה, מי שהולך לאוניברסיטה חייב 4 יחידות אנגלית, מי שהולך גם ללמוד - - -

אז כמה מהבגרויות הן מאפשרות הליכה לאוניברסיטה?

לאוניברסיטה כמעט 50% מבעלי הזכאות לבגרות.

מהזכאים חצי?

כן, עם 4 יחידות אנגלית, 4 מתמטיקה.

לא, עזוב מתמטיקה.

אנגלית. למכללות 3 יחידות אנגלית, השאר כולם.

כולם עושים פה 4 יחידות אנגלית?

לא, יש חלק שעושים 3.

מי שאין לו 4 יחידות אנגלית לא הולך לאקדמיה.

בוודאי.

לא, יש להם מודולריים. לכולם אנחנו מאפשרים את ה-4 יחידות, אבל מי שלא מצליח בבחינה של ה-4, הוא נשאר עם תעודת בגרות של 3, מה שלא קורה במתמטיקה, כי אין מודולרי. אם אתה לא ניגש ל-5 או ל-4, אז אין לך את זה.

אני מבין.

ב-3 הוא מתקבל למכללה.

אני מבין, אני שואל, אתה אומר ש-50% מתעודות הבגרות מאפשרות הליכה לאקדמיה.

כן. גם באקדמיה מסתפקים לפעמים ב-3 יחידות.

השאר, אפילו אם אין 4 יחידות, יכולים להשתלב במכללות.

לא, בלי 4 יחידות אנגלית אין אקדמיה. גם לא במכללות.

במכללות יש.

זאת חולשה. מבחינת מחוז דרום 79.5% מהילדים שלומדים התעודה שלהם קבילה לאוניברסיטה, מול הרמה הארצית, שזה עוד 2% יותר מאיתנו. אבל גם כן, התקדמנו לשם מאוד. וזאת חולשה שבמגזר הבדואי לא כל התעודות - - - אני צריכה שיגיעו ל-75% של תלמידים שהתעודה שלהם קבילה לאוניברסיטה, זאת המטרה שלנו. ואחת הנקודות זה באמת האנגלית שאנחנו מטפלים בזה בצורה אינטנסיבית, אבל עוד לא הגענו למנוחה ולנחלה.

אתם עושים פסיכומטרי בתיכון?

במסגרת פרויקט המצוינות אנחנו לומדים לקראת פסיכומטרי גם. אבל הפסיכומטרי זה מכשול אחד גדול, מה לעשות, יש תלמידים, גם אצלנו, שנוסעים לחו"ל ולומדים ומצליחים.

לגבי הפסיכומטרי, מי מלמד? יש מכונים ויש עמותות שהם מלמדים.

מכונים.

זה לא חלק מתכנית הלימודים.

לא, זה לא חלק מתכנית הלימודים.

לא, יש בתי ספר שמכניסים את זה לתכנית הלימודים.

עכשיו הילדים. אני עכשיו אשאיר אתכם עם תלמידים.

אתה יודע כמה מהילדים ביסודי מגיעים לתיכון?

כן, אחוז הנשירה ביישוב הזה, מאז שהוקמו בתי הספר, ממש עומד על 0. כולם מגיעים אליי, לפה. ומי שנכנס לפה גם מסיים פה י"ב.

יש שני בתי ספר יסודיים מזינים פה, כולם עוברים לפה. וחלק מגיע מרחמה, שאתה מכיר אותו.

אני אציג אותה קודם. עמאני היא בכיתה י'.

אני תלמידה בתיכון אורט אלהוטשלה ומשתתפת בפרויקט אקדמיה בתיכון. אקדמיה בתיכון היא פרויקט שהשתתף בו בית הספר בשנה האחרונה. אנחנו לומדים באוניברסיטה הפתוחה, האוניברסיטה הפתוחה נתנה לנו מלגות בשיתוף משרד החינוך. הסמסטר הנוכחי שלנו הוא עולם הכימיה, והיה לנו בסמסטר א' קורס אוריינות אקדמית והיה קורס הכנה בעברית ולא היה קשה. כל מי שיודע את הלימוד של האוניברסיטה הפתוחה, זה לא קשה בכלל ועכשיו בית הספר עוזר לנו בכימיה ובית הספר נתן לנו יד ומאוד מאוד עזר לנו במסלול האקדמי ובעומס הלימוד ולעומס שיש לנו בבגרויות, אבל עברנו. אנחנו לא שוכחים הטובה של המנהל והמורים שנתנו לנו יד בשפה העברית, כמו עמל ראשלה. האוניברסיטה הפתוחה נתנה לנו את התקווה ללמוד. המשפחות במגזר הבדואי - - -

מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה?

אני רוצה ללמד ביולוגיה באוניברסיטה. במדעי הגנטיקה.

להיות מורה או להיות חוקרת?

חוקרת. היום הכול מלמד מורה, מורה, מורה, אין לי מקום ב- - -

במשפחה את הבכורה?

לא, אחותי אלהאם.

מה, היא מלמדת פה?

כן.

כמה ילדים אתם במשפחה?

שמונה.

כולם לומדים?

לא.

לא הלכו לבית ספר, או שהם כבר גמרו?

הלכו, אבל לא המשיכו לאוניברסיטה.

מה, הלכו לעבוד?

לא, בבית.

אני אגיד לך, יש לך אח גדול שהוא מורה בבית ספר ואחותה מורה גם כן.

רגע, והילדים הקטנים לא הולכים לבית ספר?

הולכים.

הולכים, סיימו, יש לה אחיות עם בגרויות.

מה שאני רוצה להוסיף זה שהאוניברסיטה הפתוחה נתנה לנו תקווה ללמוד לימוד אקדמי ומה נפלא שאתה לומד בבית ספר ולומד באוניברסיטה. נכון שזה עומס, אבל זה דבר מרגש מאוד מאוד וזה מבחינה כלכלית עוזר לי, יש לי שמונה אחים בבית וזה קשה מאוד ללמוד בעתיד, אבל עכשיו אני השתתפתי בפרויקט הזה כי הוא עזר לי מאוד מאוד מאוד מבחינה כלכלית. אנחנו לא משלמים הרבה. זה הכול.

כן. תגידי, באזרחות הייתה בחינה כבר?

לא.

לא, היא בכלל ב-י'.

מה שאני רוצה להגיד, אני רוצה לדבר על פרויקט האקסס. אני מתחילה עכשיו לדבר באנגלית. At the project of the access we started to help the people at English, To make their English more stronger, because all people knew that in Bedouin people there is no English. This is the bad situation of the people. Why? Because nobody really care for the English. This is so bad.

הבנת למה 3 יחידות ולא 4 יחידות?

היינו עכשיו בבית ספר יסודי ואמרו הילדים הפוך, שהם יודעים אנגלית - - -

Access helps us to help people, to help the kids at the schools to visit laces and I learned many many things at access. I remember that we visit school in Ombatin and we helped pupils that there was many problems in English. It was easy to learn with them.

השם שלי סמחא, אני לומד במסלול טוב. בגרות - - -

באיזה כיתה אתה?

י"ב.

י"ב? אתה מסיים? סיימת בעצם.

סיימתי י"א, אני עולה ל-י"ב.

סיים גם טכנאי.

ב-י"א סיימתי בגרות, רק ערבית סיימתי ב-י"ב עם לימוד - - - יש מורה במגמה טכנאי חשמל. אני מקווה בקיץ בעזרת ה' - - - בקיץ בגרות שלם וגם תעודת טכנאי חשמל.

שוקראן.

אני תלמיד בי-י"ב. התחלתי להתנדב בכל מיני פרויקטים ופרסים כמו פרס הנוער, ג'יהאל, מד"צים ופעיל מחוזי, מעורבות חברתית ופרויקט שמטרתו להעמיק את הערך של הנתינה וההתנדבות והתחלתי להתנדב לפני שלוש שנים וכל שנה עשיתי 60 שעות. בערך הכול 180 שעות וקיבלתי תעודת מעורבות חברתית.

תודה רבה .

זו יוזמה של מכון דורון.

ברוכים הבאים. באמת ברוכים הבאים למועצה אזורית נווה מדבר. לפני שמונה חודשים אבו בסמה. הייתי ראש מועצה שם. אני הייתי לפני שבוע פה בסיום י"ב ואני אומר לכם, הייתה חגיגה אחת גדולה, לפחות בשבילי, 130 בוגרים. זה לא מחזה שאנחנו רואים כל יום ב-י"ב ועמירה יודעת בדיוק שחל מהפך ולא מעט בזכות המחוז, הם באמת מלווים אותנו נאמנה. תודה רבה על כל העשייה, על כל מה שתרמתם. עד לפני חמש שנים 50% מהילדים האלה לא הגיעו בכלל ל-י"ב, לא הגיעו לבית ספר בכלל, הם הגיעו, כמו שהתלמידה אמרה, היו בבית ספר ופשוט נעלמו מהשטח. היום אחוז הנשירה פה 0. אם אנחנו מגיעים לזה, אני אומר באמת תודה רבה למחוז, ולעמרם קראז'י שעשה ורשת אורט, זו בסך הכול מערכת שעובדת ומערכת קשה, מסובכת.

אנחנו הקמנו פה, אני מדבר כאבו בסמה בכלל, 17 בתי ספר חדשים. אתם רואים דוגמה של אחד, ראיתם גם במועצה השנייה, בסך הכול תקציב של מאות מיליונים השקענו פה ולהחזיק בתי ספר במתכונת הקודמת, יש לנו עוד הרבה בתי ספר להחליף, כי העלויות יקרות מאוד ואני חושב שמשרד החינוך עשה מהפך גדול מאוד בנושא של המחשבים. אנחנו הכנסנו כ-1,000 מחשבים ניידים למורים, דבר שלא רואים בכל מקום, 8 מיליון שקל. המבצע הכי גדול במדינת ישראל זה מזגנים, 500 מזגנים לכל כיתות הגן ובתי הספר. גם זה לא רואים כל יום, ואתה יודע בדיוק מה קרה בנגב. ואני אומר עוד פעם לעמירה ולצוות שלה, תודה על הכול. לנהל מערכת קשה מאוד, כי הנושא של ההורים והמצב הסוציו אקונומי הוא הכי נמוך במדינה, אין פה אגרות, אין פה השתתפויות של הורים, אנחנו מחלקים פה, שתי המועצות, כ-17,000 מנות חמות, ב-97% השתתפות של משרד החינוך.

אין תשלומי הורים?

אין תשלומי הורים.

כי הם לא משלמים, או שמראש לא - - -

הם לא משלמים. קשה מאוד.

ביטוח תלמידים רק, בקושי.

רק תשלומי חובה?

בקושי את הביטוח, גם את זה אנחנו לא גובים הכול, יש פה בעיה. הנושא של הפיזור של האוכלוסייה, התקציב של ההסעות - - -

אבל יש לי שאלה למפקח של אורט. שמעון, אתם גובים?

מנסים לגבות, משתדלים, זה לא הולך, זה לא פשוט. יש גבייה שנעשית - - -

כי זה הלוא לא הולך דרך המועצה, זה אתם ישירות.

אז יש גבייה לשיעורים, קשה לגבות את כל הסכום בבת אחת. אז יש את הגבייה של הביטוח, זה מה שמתבצע, ומה שקשור לפעילות החברתית, זה מתבצע במהלך השנה, תוך כדי עשייה. ככה אנחנו מקלים. היה עדיף אם כולם היו משלמים מהתחלה, אבל בדרך הזאת אנחנו מקלים גם על בית הספר לבצע את הפעילות החברתית.

אחר כך אני רוצה לגעת בנושא של כוח אדם.

אנחנו עדיין נתקלים בבעיות קשות בנושא של התשתיות. יש הרבה בתי ספר, עד היום, בלי חיבורי חשמל. בעיה קשה מאוד. להחזיק בית ספר שהוא בעלות של סולר, קודם כל הוא לא מספק את החשמל, יש הרבה מאוד תקלות באמצע - - -

זה ביישובים המוכרים או הלא מוכרים?

גם המוכרים וגם הלא מוכרים.

פה יש חשמל.

פה יש חשמל, אבל פה שהייתם, שם יש שני בתי ספר חדשים, אין. אין חשמל, בבתי הספר שלנו אין חשמל, חדשים ואין חשמל. קשה מאוד. אנחנו רצים שלוש שנים מול חברת חשמל, תשתיות, בעיות, צמתים משתנים, מע"צ, יש הרבה בעיות בתוך הסיפור הזה, עלות של גנראטור ביום זה 2,000 שקל, 2,000 שקל ואנחנו כבר הגענו להוצאה של כמיליון שקל הוצאה על סולר בשתי המועצות ביחד.
גם הנושא של אחזקה. אני מקווה שבמסגרת שלי לפחות אנחנו הולכים לבנות שלושה בתי ספר השנה, קיבלנו את הפרוגראמות והעברנו את המסמכים ואני מקווה שיהיה לזה תקציב.

גן רחמה בירוחם, אנחנו הולכים להקים שם יישוב בשעה טובה, כבר נחתמו הסכמים עם הרשות, עם התושבים. אז גם ירוחם תרמה את חלקה בעניין הזה.

מסביב לחינוך מתפתח יישוב, קהילה, וסך הכול המטרה היא חיובית מאוד. בהזדמנות זאת אני באמת חושב שנעשו דברים וביחד איתכם בטח נגיע הלאה. אנחנו צריכים להשלים את המלאכה, חסרים לנו עוד כ-20 בתי ספר ועיקר הבעיה זה הנושא של בניית גני הילדים. אין הסעות של גילאי 3 והלאה. מעבר לזה, מה שאנחנו רואים, מרכז השירותים פה, זה המקום היחידי שאנחנו בונים שתי כיתות גן, כי השאר רוצים להעביר אותם ולבנות בתוך השכונות עצמן. בשכונות עדיין אין תשתיות ואין פרוגרמה של תכנית מתאר מפורטת, אין ברוב היישובים, כאשר יש לנו בעיה בנושא של יישום ההחלטה של חוק חינוך חובה במסגרת. תקציבים יש במשרד החינוך, אמרו לי גם בזמנו, מתי שאתם רוצים לגני הילדים, ואנחנו לא מנצלים את זה בגלל הבעיות בשטח.

יש גני ילדים פרטיים?

לא. אין דבר כזה.

אין מבנים פה.

גן ילדים פרטי יכול להיות גם בבית.

לא אישרנו להם, לא נתנו להם אישורים.

אין גנים פרטיים? גם לא של עמותות?

לא, אין. במסגרת של אבו בסמה אין לנו. אני רק אומר, אני בטוח שמהסיור הזה רק תשכילו ותודה רבה לכל העוסקים במלאכה, עמירה.

תודה. אנחנו נצא עכשיו בתוך בית הספר ונצא.

אל"ף, מה שקורה במגזר הבדואי והשירותים היום, זה ללא ספק פרי של עבודה משותפת ושל שיתוף פעולה נפלא בין המחוז והמועצה ואורט. אתה גם מכיר את זה מהשנים שחלפו בירוחם. אבל הסוגיה המרכזית היום, שהיא מעיבה על העשייה, זה הנושא של כוח אדם. היום כוח אדם, נדמה לי לפחות 50%, בא מהצפון, ואלה אנשים שביום שימצאו עבודה בצפון, באותו יום הוא מודיע למנהל 'אני לא בא מחר' וזה מציב בפנינו אתגר של הכשרת מורים, עד כמה שאפשר מבני המקום. בשנים האחרונות השגנו, יחד עם המועצה, תרומה מאוד נכבדה שבעזרתה הכשרנו קבוצה של סטודנטים וליווינו אותם באופן מאוד הדוק, כך שהיום הם משמשים בהוראה בבתי הספר ופותרים בעיה. המהלך הזה, לא היינו יכולים להמשיך אותו, כי התורם כבר נעלם יחד עם - - -

זה נקרא קרן גולדמן.

כן. וזה נפסק.

למרות שסך הכול בארץ יש עודף גדול במורים מהמגזר הערבי.

לא בדרום. זה בדיוק העניין.

חלק גדול הולך לבתי ספר להוראה ולא מוצא עבודה.

כן, ולדרום מגיעים וזה זמני. כלומר אנחנו מכשירים, אנחנו משקיעים יחד עם המשרד, אבל זו הכשרה שהולכת למקום אחר אחרי שנה, אחרי שנתיים או אחרי שלוש.

סך הכול 20% מהמורים המלמדים בדרום הם מהצפון. בעל יסודי יש 50%, כי רוב המורים שמגיעים מהצפון נקלטים בעל יסודי, לא ביסודי

כלומר לו היינו משיגים היום עוד איזה שהיא קרן או סכום שבו נוכל להכשיר עוד קבוצות מבני המקום, זה רק יסייע.

הבעיה היא כסף, או הבעיה היא פוטנציאל של כוח אדם?

הבעיה היא כסף. יש מועמדים לא מועטים, הבעיה היא כספית כי מדובר בסכום לא קטן.

אבל אני יודע שיש לנו מלגות למגזר הערבי.

אל"ף, יש. בי"ת, אני שומעת על זה פעם ראשונה, על זה שנגמר התקציב. גימ"ל, אנחנו גם השנה פותחים קבוצות ייעודיות, קבוצות להכשרה של בני המקום.

ייעודיות.

ייעודיות ב-ע', אין לי את ה-ע' הטובה שיש לכם, מה אני אעשה? אבל פה זה המקום היחיד שקוראים בשם שלי נכון, כי השם שלי זה עמירה ב-ע', והם יודעים להגיד עמירה ולא אמירה. בשום מקום אחר אני לא שומעת את השם לי נכון, רק כאן.

אנחנו נתחיל את הסיור. אנחנו נקשור קשר לראות באיזה מקצועות בדיוק אולי כן נעשה, כי יש לי תקציבים.

שמעון, אנחנו צריכים לבדוק, כי לפי המידע שלי אין בעיה של כסף למלגות למגזר הערבי.

אין בעיה. נוכל לנתב.

אני אומר שזה נפסק, אנחנו הפסקנו את זה, אבל בשמחה רבה.

יש לי מלגות, אני אנתב לפה.

בעזרת ה' יקבלו גם תעודת טכנאי חשמל, אבל אני רוצה לפנות לכבודך, לשלב את הטכנאים שלנו במפעלים הקרובים. זו פנייה אישית.

יש בעיה?

לשלב אותם במפעל ים המלח, ברום, כל המפעלים הקרובים. אתה יודע בדיוק, היית בירוחם, אתה מכיר את האזור טוב מאוד.

לא מקבלים מה - - -?

כן.

למרות שבפריגוט המהנדס הראשי של המפעל הוא בדואי.

כן? יפה, לא ידעתי. זו מדיניות? אני לא יודע מה זה. אני רוצה לשלב אותם. חבל, המגמה הזאת באורט תרד אם לא יתקבלו התלמידים. פה לומדים ממש מעשית.

זה חדר פיקוד ובקרה, זה לא אלקטרוניקה. אלקטרוניקה בצד השני. אנחנו מוציאים מאות אלפי שקלים. פה הושקע בחדר הזה הרבה מאוד כסף, גם מחשבים מחוברים גם לאינטרנט, גם כל המכשירים שחיוניים לטכנאים. לומדים פה אלקטרוניקה ושם פיקוד ובקרה. קיבלנו תקציבים במסגרת החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, הרבה תקציבים, וגם רשת אורט תרמה לעניין והמועצה גם מלווה אותנו, אז כל הצדדים - - -

בקיצור, אין שום תירוצים, צריך ללמד.

אין תירוצים.

אין תירוצים, צריך רק ללמוד.

התנאים טובים.

אני אומר לך שיש המון - - -

רק לתואר ראשון.

שיגמרו תואר ראשון.

בנות רק מקבלות. בתואר שני יש לנו בעיות, בכמה מקצועות - - -

סיכום

ברוכים הבאים. ברוך הבא, חבר הכנסת עמרם מצנע. מבחינתנו אתה בן הדרום, שמחים לארח אותך וחברי הכנסת האחרים פרשו, אבל הצליחו לראות ולהתרשם, וגם חלק מחברי עמותות כאלה ואחרות, שליוו אותנו במהלך היום.

המגזר הבדואי, מבחינת מחוז דרום, נמצא בקדמת הבמה שנים רבות. אני לא רוצה לשבת ולמנות את כל ההצלחות ואת כל מה שקורה, אלא רק בכמה נקודות מרכזיות של מנופים מרכזיים, שסייעו לנו להוביל את המגזר להיכן שהוא נמצא היום. אז אחד הדברים המרכזיים שקורים כאן בדרום זה כמובן ההסדרה של ההתיישבות, זה נושא מאוד מאוד מרכזי, עם הכניסה של אבו בסמה ועכשיו הפיצול של שתי הרשויות, כאשר האוכלוסייה עוברת מיישוב זמני ליישוב קבע וכל ההתקשרות שלהם עם מערכת המדינה, אנחנו רואים את זה משפיע גם על מערכת החינוך, מאוד. לצערנו הרב יש שביתות חדשות לבקרים. פה יש הערה על איזה בית, כל המשפחה שובתת. פה יש בעיה, עוד לא הסדירו, כל הבית שובת. המערכת מאוד לא יציבה היום, המערכת מאוד בוערת, יש תחושה של מין - - - לא רעידת אדמה, אבל איזה שהוא חוסר יציבות. אבל מבחינתנו, אנחנו ממשיכים עם המערכת, נותנים שירותים מלאים לבתי הספר ביישובי הקבע וכמובן לבתי הספר שנמצאים בפזורה. מבחינת משרד החינוך, אנחנו מממנים מלא את כל השירותים, כולל הסולר וכל מה שדיברתם כאן.

אנחנו הצבנו לעצמנו כמה יעדים, אבל היעד המרכזי הראשון היה, הראשון ראשון ראשון, זה לשנות את תרבות ההתייחסות לתלמידים במגזר הבדואי. זה היה הדבר הראשון ששמנו על השולחן. אנחנו ביקשנו להפסיק את האלימות, כי הייתה אלימות גדולה מאוד, גם מצד צוות המורים, היום המצב כבר אחר, אבל עדיין אנחנו לא הגענו למנוחה ולנחלה. כל הנושא של התייחסות של כבוד לילדים וכל ההתרחשות של האקלים הבית ספרי קיבלה תפנית מאוד מאוד גדולה. סיפר מנהל בית הספר על תעודת בגרות חברתית, לא סיפרו על התכניות החברתיות האחרות. המון תכניות חברתיות ייעוציות כדי לשנות עמדות של מורים כלפי תלמידים, לא מרביצים, מדברים, מחנכים, חולשה זה להרים יד, גם ילד כלפי ילד, גם מבוגר כלפי ילד, העולם השתנה, ואני מאוד שמחה לומר שאנחנו עכשיו סיכמנו בשלוש שנים האחרונות ירידה של 8% באלימות של ילדים במגזר הבדואי, וגם באלימות של צוות מורים, אלימות של מבוגרים, אלימות של ילדים, יש ירידה. זה אומר לנו ש-yes, we can, זה אפשרי. אם אתה נכנס בתכניות טובות, אם אתה מקפיד על מה שצריך, מנהלי בתי הספר עובדים אז - - -

התחום השני זה הישגים לימודיים, איך אתה משנה הישגים לימודיים כשהמורים לא מוסמכים, שהמערכת מאוד לא יציבה? אנחנו ביססנו את התשתית הפדגוגית, ממצב שאין מורים מוסמכים למורים מוסמכים, גננות מוסמכות, והסביבה הלימודית, שזה ממד מאוד חשוב. ויחד עם זה הלכנו עם זה קדימה ואנחנו רואים ברכה בעמלנו. אין מה לומר, ההישגים, ודיברתי על זה ואני לא אחזור על הדברים.

איפה אנחנו נמצאים? ולזה השארתי לדבר על זה כאן דקה או שתיים, אנחנו התחברנו לתוך החלטת הממשלה שנקראת שיפור כלכלי במגזר הבדואי שבאה להסדיר את ההתיישנות ויחד עם שיפור כלכלי חברתי במגזר. כאן שאלו אותנו איפה אתם נכנסים כחינוך, שאלו את השיכון 'איפה אתם נכנסים?' כל משרד ממשלתי היה צריך להגיש תכנית. אנחנו לא הגשנו תכנית רק שנוגעת לחינוך הפורמלי, למרות שאני נמדדת וחבריי נמדדים על החינוך הפורמלי. מישהו שואל אותי כמה אמהות לא כותבות וקוראות? לא. שואלים אותי כמה תנועות נוער יש? לא. שואלים אותי מה הבגרות, מה פה, מה שם. אנחנו אמרנו, בואו נחשוב בטווח הארוך, בואו נחשוב על תכניות תומכות בחברה הבדואית, ולכן התכנית שאנחנו נלך על דורון אלמוג והוא שותף איתנו בכל מהלך, וכאן אנחנו הקמנו דבר מאוד יפה, יש שולחן עגול של כל משרדי הממשלה, שדנים בנושאים.

אז השולחן העגול התחיל בנושא של ירידת בסיסי צה"ל לדרום, ולפני כשנה, ככה עם press די רציני אנחנו שינינו את הנושא, דורון היה יחד איתי, דורון ואני, שינינו את הנושא של משרדי הממשלה לנושא של הבדואים דווקא בתקופה הזו. התכנית של ה-125 מיליון לחמש שנים, נתנו ממנה מעל 40 מיליון, כמעט 41 מיליון, לתחום חברתי. לתחום של החינוך הבלתי פורמלי. תנועות נוער. הקמנו 12 תנועות נוער השנה במגזר הבדואי, 12 תנועות נוער, דבר שלא היה מעולם, מקום המדינה וגם לפני. לא היה דבר כזה, לא היו תנועות נוער. הנושא הזה נשען על המנהיגות הצעירה, אנחנו מדברים על פעולות רבות למנהיגות צעירה. החברה הבדואית זו חברה במעבר, השייח'ים - - -

הם כבר הלכו.

אז אתה אומר 'הלכו', סיימו את תפקידם או הלכו, אין, אין, אין, מי המנהיגים? אנחנו רוצים שיהיו מנהיגים שיהיו ראויים ואז אנחנו מסתכלים על הנוער ואנחנו אומרים 'ההנהגה של העתיד', בואו נלמד אותם להסתכל נכון בנושא של ההנהגה. זה מה שאומרים על החינוך הבלתי פורמלי, עם נוער צעיר, עם מנהיגות צעירה, קבוצות ייצוגיות וכו'.

סכום נוסף שלקחנו לנושא של חינוך לקריירה, לילדים. כל הילדים במגזר הבדואי, בכיתות י"א-י"ב, לומדים חינוך לקריירה, כי אנחנו רוצים שכולם ייצאו לעבודה. אז זו תכנית מאוד רחבה, אני לא אסביר מה אנחנו עושים בה.

תחום נוסף זה התחום של החינוך הטכנולוגי. אתה ראית ילד שדיבר, גם בגרות וגם טכנאי. הוא מסיים ארבע שנות לימוד, זה נועד לקבוצה הלא - - - יש קבוצה שבאמת רצה קדימה עם 5 יחידות בכול, פגשנו אותם, של המצטיינים ביותר, אלה שטיפה פחות אנחנו מאתגרים אותם בתכנית שתוך ארבע שנים, ט', י', י"א, י"ב, הם יוצאים עם תעודת בגרות ותעודת טכנאי. בנוסף לזה 'הזנק לתעשייה' ותכניות רבות, מאוד יקרות, שנכנסות השנה למגזר הבדואי, כבר נכנסו, כדי לתת לילדים גם מקצוע. זה כל החינוך הטכנולוגי.

תכנית נוספת, על יד זה, תכנית שאנחנו מאוד גאים בה, זו התכנית של חינוך למבוגרים. לקחת את האמהות וגם האבות, שלא יודעים קרוא וכתוב, גם ללמד אותם וגם לשתף אותם בתכניות הלימודים שקורות בבית הספר. גם לומר להם, עם קורס הורים, כמו שיש באדלר, מה החשיבות של התמיכה של ההורה בלימודים, אנחנו מסבירים להם שאם הורה מסתכל על המחברת של הילד שלו פעם בשבוע, אפילו רק מדפדף, זה מעלה את ההישגים הלימודיים שלו. עד כדי כך. מלמדים אותם לשנות את המודעות שלהם כלפי הלימודים של הילדים וזה זוכה להמון הצלחה, כי פתחנו המון קבוצות השנה. פתחנו המון קבוצות.

והתכנית האחרונה היא תכנית של החינוך הפורמלי. לתגבר את הילדים שהולכים לבגרויות, לתגבר את הילדים החלשים ולתגבר את המצוינים ובתוך התכנית הפורמלית גם פתחנו מרכזי מצוינות, כדי לומר איפה האופק, כדי לומר איפה כוכב הצפון שלנו, לאן אנחנו רוצים להגיע.

אני רוצה מאוד מאוד להודות לאנשים שלי, שנמצאים יחד איתי כאן ועובדים איתי צמוד בנושא של המגזר הבדואי. אז יהודית בלום, מפקחת המחוז, והמפקחים שנמצאים, עלי נמצא כאן, אני לא יודעת למה סלימאן לא הגיע לכאן, הוא עסוק, גם סלימאן, כל המפקחים, לצדי צעד יד ביד עד לפני שבועיים וחצי ניר שמואלי, יקירי, ממש עמוק בלב אנחנו אוהבים אותו, שהיה הסגן שלי, יד ביד. עכשיו הוא עזב והפך להיות מנהל מינהל החינוך במועצה אזורית אל קסום, אבל אני, מי שמתקדם, אני אומרת לו 'לך, לך, לך', אני שמחה שאנשים מתקדמים ואנשים הולכים קדימה ואין לי עם זה בעיה כאן להודות לך. ולהודות כמובן לחנן, שעשה את העבודה מולנו, כאיש משרד החינוך והיום כאיש נווה במדבר.

כאן אני רוצה להודות לרחמים, על העבודה שלו מולנו כאן במשרד החינוך, תודה על המילים שאמרת לפני זה, על שותפות הדרך בדרך שבה אנחנו רוצים לקדם את המגזר, ולאחל לך, איציק, הצלחה, כי אתה רק נכנס לתפקיד ואנחנו מאחלים לך כאן הצלחה.

אני סיימתי את החלק שלי. אם יהיה צורך בהבהרות נוספות אני אומר בסוף. אבל אני רוצה עכשיו לקרוא לרחמים, כראש המועצה הוותיק, לומר כמה דברים, אחר כך לאיציק ואחר כך נפתח את הדיון ובסוף - - - יש משהו ששכחתי?

לא, הכול אמרת.

צהריים טובים. אני חושב שאחרי מה שאמרת - - - אני אומר עוד פעם תודה רבה על באמת שיתוף הפעולה הפורה בין משרד החינוך ומועצה אזורית אבו בסמה והיום נווה מדבר. אני חושב שבסך הכול הבנו את הדברים. אני חושב שבמגזר הזה אנחנו בתחילת הדרך. עם כל מה שעברנו, עברנו תקופה ארוכה, אבל כל הנושא של ההסדרה של ההתיישבות הוא חלק מרכזי היום גם בנושא של החינוך. אם אנחנו נצליח שם, אנחנו נצליח גם פה וכל המטרה היא בנושא של חיזוק המגמות הלימודיות בתוך בתי הספר וחיזוק הנוער הוא גם חלק מהנושא של ההתיישבות.

אני אומר בהזדמנות זו גם לדורון, אם אנחנו פותרים את הבעיה של מצוקת הדיור של הצעירים, ואני אומר צעירים, זה שהיום גומר י"ב ומוצא את מקומו ויבנה את ביתו כהלכה, בהתאם לחוקים ויאפשרו לו את זה, אני חושב שבסך הכול זה דבר שיקדם את כל מערכת היחסים שלנו במגזר. חשוב מאוד, זה לא רק הנושא של הפדגוגיה בתוך מערכת החינוך. כי ילד שלא מוצא את מקומו בהמשך ורוצה להתחתן בגיל 18-20 אז הוא במצוקה קשה מאוד והוא גורר אחריו את כל המערכת. ואני לא רוצה להגיד שיש יישובים ותיקים, עשר שנים, עד היום אין להם תכנית מפורטת וזה דבר שמתסכל מאוד. אני חושב שהנושא הזה חייב לקבל היבט אחר, ל אפשר לצעירים, מי שרוצה, ולא לקשור את זה בכל מיני הסדרים כאלה, או חמולתיים, או משפחתיים, או שבטיים, למצוא איזה שהוא פתרון שהצעירים יוכלו למצוא את מקומם.

בסך הכול מבחינת המערכת אני חושב שעברנו כברת דרך ארוכה מאוד מ-2004. ב-2005 גם קלטנו את רשות החינוך. עשינו, אני חושב, מבחינת הבינוי והעניינים, בשיתוף פעולה עם משרד החינוך, עבודה יפה, יש עוד הרבה מה לבנות. אני מקווה שהנושא של התקציבים ייפתר. מקור הבעיה פה, אם מכניסים את הנושא של נווה מדבר ואלקסום כמערכת תקציבית כוללת, כמו במדינה, אנחנו נדחקים לשוליים האחוריים ביותר. ב-2005 הייתה החלטת ממשלה, תקצוב מיוחד לאבו בסמה לבניית מוסדות החינוך. שם תקצבו אותנו ב-485 כיתות, תקצוב מיוחד בהחלטת ממשלה, ולפי זה זרמנו עד שבנינו את זה במשך שש השנים האחרונות. אם לא נחדש את הנושא ואם לא תהיה החלטת ממשלה לנושא של תקצוב מיוחד, אני אומר לך, בשלוש השנים האחרונות, ואפשר לבדוק את זה, אולי בנינו שלושה מוסדות חינוך בלבד, בו בזמן שיכולנו לבנות יותר.

אני מאוד מבקש לקחת את הנושא של הבינוי, לתקצב אותו בהחלטה מיוחדת, גם התשתיות וכל מה שמשתמע, כתקציב מיוחד.

אני רוצה להגיד תודה רבה על הכול, ובהמשך אנחנו פה. תודה.

כראש מועצה חדש, אני אמנם ראש מועצה חדש, אבל אני די ותיק כאן, הייתי מנהל מחוז. המועצה חדשה, אני חדש בתפקיד, לא חדש באזור. הייתי מנהל מחוז דרום קודם לעמירה, עמירה עבדה איתי שנים, הנושא של הבדואים וכל נושא החינוך מוכר.

אני אנסה לדבר בצורה יותר תמציתית, כדי לא לחזור על דברים, אבל נושא החינוך והתעסוקה עומד בראש מעייניי. אני חושב שאם אנחנו מסתכלים על אוכלוסיית הבדואים אנחנו חייבים לדבר על מה עושים הבוגרים לאחר שהם מסיימים כיתות י"ב. לרוב הבוגרים אין היום תעסוקה, זה מוליך אותנו לכל מיני אפיקים לא רצויים. אני חושב שאנחנו צריכים להגביר, יחד עם משרד החינוך, את המיקוד לגבי מה עושים הבוגרים יום אחרי שהם מסיימים את לימודיהם, את כיתה י"ב. זה מבחינתי דבר מהותי וחשוב ועל זה צריך להיות - - -

נושא אחר, שאני שוב אומר ואמרתי את זה, אמרתי את זה גם לדורון לפני חצי שעה, הנושא של הסדרת הקרקעות וההתיישבות של התושבים בפזורה. אנחנו בבעיה חמורה ביותר, 98% מהתושבים יושבים היום על בתים לא חוקיים, מאחר שהם עדיין לא סיימו, או לא התחילו אפילו, להסדיר את הקרקע. צריך להבין שמרגע שאני לא מסדיר קרקע ואין היתר בנייה, אתה לא יכול לעשות, לא בפיתוח של חשמל, מים וביוב. כל הדברים האלה הם דברים שמשליכים על החיים היומיומיים ועל כל ההוויה התרבותית והחינוכית וכל מה ש - - - הילד בבית ספר נמצא בהוויה אחרת, הוא חוזר הביתה והוא נמצא בהוויה אחרת ואין את החיבור ביניהם, שלא לדבר על החינוך הבלתי פורמלי. יש הרבה מאוד נושאים שאנחנו צריכים להתחיל לגשר על הפערים ביניהם והעבודה, כפי שהבנת, היא עבודה מרובה ואנחנו צריכים את כל הסיוע והעזרה האפשריים בתחומים האלה, כי אחרת לא נוכל לעשות את מה שבעצם מצפים מאיתנו.

זה ביקור, אני מקווה שזה ביקור ראשון ולא אחרון. מה שלי חשוב, עמרם, אני לא יודע מה אתה הולך לומר בדברי הסיכום שלך, אבל חשוב שיהיה איזה מנגנון מגשר ויהיה גם מנגנון שיוצר איזה בקרה ומעקב אחרי ההתפתחויות, כי אנחנו זקוקים לסיוע שלכם, אנחנו לא מתביישים לומר את זה. אתם יושבים בכנסת ואתה יכול לסייע בהרבה מאוד תחומים ואני חושב שבאמת אתה יכול למקד מבחינתך איפה אתה יכול לסייע לנו, יחד איתנו, הנה עכשיו אנחנו יושבים עם דורון, אנחנו יושבים עם התמ"ת, אנחנו יושבים עם כל משרד אפשרי, היה פה שר השיכון בשבוע שעבר, היה פה עמיר בשבוע שעבר. זאת אומרת עם כל משרד אנחנו באמת מצפים לסיוע אפשרי, כי אנחנו מדברים על האוכלוסייה הענייה ביותר במדינת ישראל ואוכלוסייה שזקוקה לכל סיוע אפשרי על מנת לנסות להשוות את התנאים שלה לרמה של אזרח ממוצע במדינת ישראל. ודע לך שהאזרחים האלה לא נמצאים, אפילו לא מתקרבים לרמה הממוצעת של אזרח במדינת ישראל.
לפני שאני מסיים, תשורה ממש באמת, אבל חשוב לי.

מועצה חדשה, אבל תשורות כבר יש.

לא, תשורה צנועה. אתה יודע למה? כי יש פה עט עם תפילת הדרך, שתפילת הדרך תיקח אותך לכל מקום בביטחון ו - - -

תודה רבה.

תודה לך. ובהזדמנות זו גם לך, דורון. אותו דבר. איתך אנחנו צריכים ליצור הרבה מאוד קשרים, אז תודה לך.

תודה.

ועמירה, לך.

תפילת הדרך בשבילי? בסדר גמור, זה תמיד טוב לי. תודה.

תודה.

שכיב.

אני למען האמת נהניתי מאוד היום. אני כיום, בחודשיים האחרונים, נעתרתי לבקשתם של ראשי העמותות של החינוך המוכר הלא רשמי, שהקימו ארגון של העמותות האלה וביקשו ממני לעמוד בראש הארגון הזה ואני בהתנדבות עושה את המעשה הזה, מתוך אמונה ורצון לתרום, קודם כל למדינה ובמידה שווה גם לאזרחיה הבדואים בדרום.

אני היום הרגשתי מצוין. חבל, רמת אביב זה לא ככה. אם המצב שראינו בבתי הספר כל כך יפה וכל כך נחמד, בלי ביקורת, בלי שום דבר, זה ממש מדהים. אני גרתי ברמת אביב עשר שנים, יש שם יותר בעיות מאשר אצל הבדואים בנגב ולכן החינוך שם פחות טוב מהחינוך פה.

אני רוצה רק להעלות נקודה אחת, שפניתי אליך, אדוני היושב ראש, בעניין של שיתוף הפעולה בין מחוז הדרום לבין העמותות שמפעילות את הגנים בבעיה היחידה, שאתה ראית שלמרות כל הניסיונות - - -

אני שאלתי, עמירה, אין פה גני ילדים שמופעלים על ידי - - -

תנו לי רק להשלים. אני בזכות דיבור.

הוא ביקש, הוא היושב ראש, לא אני.

יושב ראש הוועדה, בפזורה ובמועצת אבו בסמה אין עמותות. יש לנו עמותות במספר רשויות, לא רבות, חלק גדול מהן - - - אנחנו בהצהרה מחזקים את החינוך הציבורי, וגם ראשי הרשויות. יש מקומות, כמו רהט למשל, שאין מקומות, שאין מספיק גנים, אז אני בחלק מאשרת ובחלק לא. אבל אישור לגן, מתן רישיון לגן זה על פי מה שאנחנו רואים, יש גננת/אין גננת, יש מצב בטיחותי כמו שצריך - - -

אוקי.

אני מאחל באמת למועצות החדשות שתפעלנה ותצלחנה ויצליחו להביא לשינוי אדיר בגדול שכולנו, כמדינה קודם כל, רוצים אותו. אבל רק לסבר את האוזן, ומסרתי לך דף נתונים לגבי גילאי 3-4, שזה עיקר הבעיה, אתה שאלת ולא קיבלת תשובות. בשנת 2012-2013 רשומים במערכת 2,300 תלמידים בגיל 3-4 מתוך 9,126 ילדים. משמע יש 6,900 ילדים שנמצאים ללא מסגרת חינוך חובה בגיל 3-4. אלה נתונים שהולכים להופיע בחודש הבא במחקר אוניברסיטאי שנעשה באוניברסיטת באר שבע ומסתמכים על הנתונים הבסיסיים של המועצה עצמה וכנראה המקור שסיפק לי אותם לקח אותם משם. יש 137 גנים, מאז שנת 2009-2010 הוקמו 4 גנים בלבד, כאשר החוסר קרוב ל-200 ומשהו גנים.

אני מתפלא ואני שואל, זה לא הדיון שאנחנו כנראה נקבל את התשובות אבל ביקשתי שתעשה על זה דיון מיוחד בכנסת ואני חוזר על בקשתי פעם נוספת, פשוט יש דבר שזועק לשמים, קם גוף שמילא חלל ריק, כמה גופים, זה שבע-שמונה עמותות ששונות בגודלן אחת מהשנייה, שכל אחת מהן הקימה גנים. אני ספרתי את מספר הבובות בגן של הבחורה שכסייפה שהיינו אצלה היום. יש שם ארבע בובות. אני יודע שיש גנים שנסגרו או נמצאים בצו איום סגירה כתוצאה מזה שאין בובה שחורה, או שאחת הבובות הייתה ערומה או אין 15 בובות. הבקשה היא בצורה מאוד פשוטה, ואני מבקש, יש לי את כל הנתונים, את כל מה שצריך, נעלה אותם בדיון בצורה מסודרת - - -

נעלה לדיון בכנסת. אני בכיתי. לא הרבה פעמים בחיים שלי אני בוכה, אבל כשנכנסתי לגן הילדים ברהט בהפתעה, בגן של עמותה, יהודית ואני, חוץ מאשר לבכות לא יכולתי לעשות שם כלום. לא גננת, ילדים יחפים, אין תכנית - - -

עמירה, את אלה תסגרי, בלי לרחם. תקשיבי לי, עמירה, אלה, מי שעושה דבר כזה ומקבל ממך זכות לרישוי ואת נותנת לו לפתוח ולפעול ולא עושה, תסגרי במיידי. אבל תאפשרי לטובים לעבוד.

זה מה שאני עושה, יקירי. אישרתי כמה גנים שהם בסדר, מה שלא - - -

אני יודע למי אישרת ולמי לא, ואני יודע למה כן ולמה לא.

אין ויכוח שסמכות הרישוי - - -

היא בידי המחוז. אין ספק.

היא בידי המחוז. ואין אף גורם אחר שיכול לעשות תיווך בין המחוז, שזו סמכותו, לבין העמותה. היא צריכה לעמוד בתנאים ובכול. אבל אנחנו נדבר על זה.

שלום לכולם. תודה על ההזמנה. אני עטיה אל עאסם, ראש המועצה לכפרים הבלתי מוכרים. את האמת, משרד החינוך בשנים האחרונות קידם הרבה עניינים בבתי הספר, אבל כל היום דיברנו על חצי הכוס המלאה, אני רוצה לדבר על חצי הכוס הריקה גם בכפרים הלא מוכרים וגם במועצות אלקסום ונווה מדבר. אני חי בשטח ואני רואה את הכול. אני רוצה להעלות שלוש נקודות ואני לא אאריך.

הדבר הראשון, בקשר לגני טרום חובה. 70% מהילדים בכפרים הלא מוכרים לא מגיעים לגנים כי הגנים מרוחקים מהריכוזים של האנשים ואין הסעות לילדים אז קשה מאוד, הילדים לא יכולים גם להסיע אותם, אז הילדים האלה בכלל לא מגיעים.

דבר שני, פיצלו לנו את המועצה האזורית אבו בסמה לשתי מועצות. אנחנו חשבנו שכל מועצה תהיה אחראית על התחום שלה בכל דבר, מהחינוך, מכל דבר, אבל אנחנו מופתעים בזמן האחרון שעניין ההסעות כולו בנגב, גם של נווה מדבר, עבר לקסום ואנחנו בנווה מדבר, כתושבים שם, לא מסכימים לזה ואנחנו רוצים ומבקשים לבטל את העניין הזה.

דבר שלישי, גם אחרון, בתי ספר אלעזזמה, יש לנו שלושה בתי ספר שהמדינה רוצה להעביר. יש בהם 3,000 תלמידים והתלמידים לא מסכימים לעבור, כבר התחילו שביתה מהיום, שביתה פתוחה, עד שהגזרה הזאת תבוטל. יש לנו ארבעה-חמישה בתי ספר במגזר הבדואי שהתלמידים שם מעל 1,000 תלמיד ויש צפיפות גדולה מאוד ובא משרד החינוך ועוד מכניס כיתות חדשות בתוך המתחם הזה. הדבר הזה לא מאפשר לילדים לנוע בתוך החצר של בית הספר וכל שנה אומרים לנו 'רק השנה אנחנו שמים כיתה', רק השנה, רק השנה וזה הולך ותופח. המצב הזה, הצפיפות הזו, חונקים את התלמידים, גם אוויר לא נכנס בצורה מסודרת וגם יוצר חיכוכים בין הילדים ובעיות בין הילדים עצמם, כי השטח מאוד צפוף. לכן אנחנו רוצים שגם העניין הזה ייבדק ולמצוא לו פתרון. תודה רבה.

רציתי להגיד משהו. אני חושב שאני היחיד פה עם הכאפייה הבדואית. יש כמה בדואים, אבל הם לא מזוהים. אני תושב רהט ואני מתעסק קצת בחינוך ובחברה הבדואית. נכון שהמחוז ומדינת ישראל משקיעה ואני אומר לכם שבתי הספר שבונים בדרום, לפני שש שנים בניתי בבת ים בית ספר וכתבו על זה בעיתון והתחלתי לצחוק בעצמי, סתם בית ספר, וברהט, אצל היישובים הבדואים, בונים בית ספר שאני אומר לכם שאין במדינה כזה בית ספר. אבל הבעיה אצלנו אחרת. אנחנו מייצרים הרבה ילדים ולא יעזור למדינת ישראל, לא יכולים למנוע מאיתנו, אנחנו לא עובדים, אנחנו רק מייצרים ילדים ואנחנו חברה צעירה, רהט 40% מתחת לגיל 18. מסיימים י"ב, בסדר, מסיימים תיכון, מה הוא הולך לעשות כשהוא מסיים תיכון? איזה מקום עבודה אפשר למצוא בדרום? אתם תושבי הדרום ויודעים, אפילו לטאטא רחוב. אם אני מחר בבוקר הולך לאופקים או לדימונה ואני רוצה לטאטא ברחוב, יש רמה יותר נמוכה מזה? אני לא מוצא עבודה. כי אין עבודה. יש עבודה מקצועית. היום בעיר הבה"דים שריינו 1,000 מקומות עבודה לבדואים, בתנאי שיהיה לו מקצוע. 1,000 מקומות עבודה. בקרית מלאכי, היום תביא מזגן, קח 12,000 שקל, הרופא אחרי עשר שנים לא מגיע לזה.

בתי הספר בדרום, למעשה זה אולי בכל הארץ אבל אני רוצה לדבר על הבדואים, צריך להעביר את הילדים, כמו שעושים בכמה מדינות באירופה ואחרי ט' בודקים אותו. לא כדאי לך להפסיד שלוש שנים, בוא, תעבור למסלול שתוכל להיות נגר, להיות בבנייה. ענף הבנייה הכי משגשג במדינה, אתה לא תאמין כמה בונים בית בשגב שלום וברהט וכל הכסף הולך לדהרייה, לא לבדואים. בעיה ללמד טייח? בעיה ללמד רצף? בכלל לא בעיה, כל הכסף הולך לדהרייה ולחברון, למה שלא יהיה אצלנו? צריך להשקיע בכיוון הזה, רבותיי.
אנחנו חברה עומדת על הגדר, מתרבים בצורה מאוד - - - אני בדואי ואני חי את זה, אתם שומעים ברדיו שיש אירועים, או בחדשות, אני חי בתוך החברה, אנחנו ברהט היום סובלים מהילדים שלנו, הילדים שלנו סובלים מחוסר תעסוקה, אין לו עבודה, אין לו כלום, הוא בחור צעיר בגיל 16 והוא רוצה 200 שקל, מאיפה יביא אותם? הוא הולך לכיוון השלילי והחברה בנגב ובישראל תסבול. אנחנו, המדינה, צריכים לחשוב ללכת לכיוון של להכשיר אותם לעבודה, מסגרות, נגרות, בניין. התמ"ת יכול לעשות קורסים, ואמרתי את זה לשמחון לפני כן, הוא אמר 'מה שאתה מדבר זה נכון, צריך ללכת לכיוון הזה'. להביא אותם, שיוכלו להרוויח כסף.

תודה רבה. עמירה, את רוצה עוד משפט?

אני אומרת שאני מתחברת, הכוס לא הייתה מלאה. כל מה שאמרתי זה באמת, היא באה למלא איזה שהוא חסר בכל התחומים, גם החינוך הטכנולוגי, גם חינוך - - - למעשה יש לנו הרבה חסרים ואנחנו מתמודדים והראיתי את דרך ההתמודדות. כל נושא שהעליתי בדרך ההתמודדות למעשה הראיתי רק את חצי הכוס המלאה, אבל יש עוד חצי ריק בכל העניין הזה, בהחלט לא אמרתי את הדבר הזה.

לגבי החינוך הטכנולוגי, אנחנו באמת הולכים בכיוון של החינוך הטכנולוגי, אין אפס בעניין הזה, אבל קורסים של טייחות וכל זה, זה לא בשולחן שלי. אני לא רוצה קורסים לטייחות, זה בגיל 18, שמשרד התעסוקה, העבודה, יעשה להם קורסים מזורזים, זה לא בבתי הספר. אני רוצה לאתגר את הילדים, אני רוצה שהחברה הבדואית גם תעבור איזה שהוא שינוי, החבר'ה הולכים כאן להשכלה גבוהה גם, אז אפשר לפתוח, לבני ה-17-18 שסיימו את הלימודים, יחד עם התמ"ת למידה של רצפות בניין, זה לא במגרש שלי. אבל אתה צודק, צריך לפתור את זה.

טוב. קודם כל תודה על ההזדמנות להגיד משהו, למרות שנעדרתי הבוקר מהסיור. הסיבה שלא הייתי בסיור בבוקר, עמירה ציינה אותה, מנהלי מחוזות דרום לפני כשנה החליטו שהנושא שמאחד את כולם זה הבדואים והבוקר היה מפגש כזה. את נעדרת מהמפגש, אז אני משלב.

סוגיית החינוך היא סוגיה מרכזית ביעדים שלנו, של מטה היישום במשרד ראש הממשלה, החינוך והתעסוקה הם הגורמים המובילים לשינוי ומעל כל זה אנחנו רוצים ליצור שיפור דרמטי באיכות החיים של הבדואים בנגב. דיברתי על זה השבוע בכנסת, היית איתי. חשוב לי בחדר הזה להגיד, אחת, החינוך בשנים האחרונות הוא הדבר שקיבל הכי הרבה תשומת לב. ביחס לכל משרדי הממשלה, אני חושב שאם אפשר היום לבוא ולהגיד שבחברה הבדואית בשנים האחרונות קרה משהו דרמטי, אז זה מספר מסיימי תיכון, זה מספר מקבלי בגרות. זאת אומרת למרות שהפערים הם עדיין גדולים, אבל אם אנחנו לוקחים נגיד את אבו בסמה, ורחמים ציין פה, בתקופה של עמרם קראזי נבנו בתי ספר והייתה השקעה עצומה ועדיין יש לנו כברת דרך מאוד גדולה לפנינו. כל מה שנאמר כאן, כל הפערים נכונים, להוציא פער אחד שכמעט לא מדברים עליו, זה מתחת לשולחן, שגם בו צריך לטפל והוא צריך להיות אולי פועל יוצא, זה הגברת הגאווה והזהות הישראלית. אני הייתי רוצה לראות את כל המגזר הבדואי ביום העצמאות מניף דגל ישראל ואומר 'אני בדואי גאה'.

על כל בית ספר היה דגל.

אני יודע.

מכאן אני רוצה לשתף אתכם במשהו שקרה פה בחדר הזה. במטה שלי יש לי פורום צעירים בדואים, סיפרתי עליו קצת השבוע. אתם מכירים חלק מהאנשים שם. פורום הצעירים הבדואים הם פורצי דרך במגזר הבדואי, כולם אקדמאים, דרך אגב, למשל הם רוצים יישוב בדואי שכולם אקדמאים, חוצה חמולות, לא רק מהוואשלה ועזאזמה ותראבין, לא משנה להם. הם אומרים 'אנחנו רוצים יישוב בדואי של אקדמאים'. אחד מהם הוא סטרט אפיסט בדואי, אברהים אסנה. אברהים אסנה הקים חברה, כדאי לדעת, אנחנו רק מדברים על הפערים, הוא הקים חברה שנקראת טופקסייט, שעושה קווליטי אינשורנס, זה בדיקת מערכת מחשב. עזרנו לו להיכנס לחברות היי טק אחרות וכאן בחדר הזה הסתיים קורס ראשון של בודקי תוכנה בדואים. ישבו כאן 12 גברים ו-7 נשים, 19 בסך הכול, הם ישבו כאן בחדר הזה והקורס הראשון של בודקי תוכנה בדואים הסתיים כאן לפני כמה חודשים. היה על זה סיקור.

הייתם צריכים לשמוע. הייתי כבר בהמון שיחות, אז חלק גדול מהשיחות זה על הריסות בתים ועל קרקעות ועל קיפוח ועל קורבנוּת ועל מסכנות ועל עוני והכול נכון, אבל פה בחדר הזה שמעתי בדואים צעירים וצעירות מדברים בגאווה על היכולת שלהם, על זה שהם עכשיו הולכים לעבוד במשהו חדש. ואני אומר לכם, יש דור חדש שרוצה שינוי, יש צעירים שרוצים שינוי, הם רוצים להיות אקדמאים, הם רוצים להיות מובילים, ודרך אגב הם גם רוצים שיח אחר. הם אומרים, נמאס לנו מהשיח של קורבנות ומסכנות, אנחנו רוצים שיח אחר, אנחנו רוצים יוזמה אזרחית, אנחנו רוצים מנהיגות. הבוקר הבאנו צעירים בדואים שעל זה הם דיברו. הם דיברו, לא אני. באו שלושה צעירים בדואים ודיברו על מנהיגות צעירה ואנחנו נעשה עם הג'וינט, נעצים אותם ונחזק אותם.

אם אני אופטימי, זה רק מכיוון שאני רואה נשים וצעירים בדואים שרוצים שינוי ובצד זה אני אומר, באמת יש לנו הרבה פערים עמוקים, נצטרך לטפל ולהשקיע הרבה מאוד בשנים הבאות והחינוך צריך להיות באמת מאמץ מרכזי. אני כאזרח ישראלי הייתי רוצה להיות גאה בכל מה שאני רואה מסביב, ואני אומר לכם, כשאנחנו נוסעים ורואים ערי פחונים ועוני, אנחנו לא יכולים להיות גאים. אני בא לגדוד הסיור הבדואי, זה כבר אלה שהתנדבו, בכרם שלום, אני נכנס עם המג"ד, שהוא, אגב, אני חושב, פעם ראשונה מג"ד בדואי, וחיד אלאוזייל, סגן אלוף, הגיע לצה"ל עם 7 שנות לימוד, היום הוא עם תואר שני, והוא אומר לי 'בוא נבקר קצת' ואנחנו הולכים לכרם שלום, יש בית ספר שם, שהקמנו עם קרן רש"י, ונכנסים לבית הספר ועומדת מורה חיילת ואני שואל 'מה זה הכיתה הזאת?' היא אומרת לי 'זאת כיתת אנא', אני אומר לה 'מה זה אנא?' היא אומרת לי 'אנאלפביתים, מה, אתה לא יודע? היית אלוף פיקוד דרום, איפה אתה חי? אנאלפבתים'. אני אומר, 'כמה כאלה יש בגדוד?' זה בערך שליש, בערך 100 ומשהו אנאלפביתים מתוך קרוב ל-400 חיילים.

אבל זה לא חלקם באוכלוסייה.

בסדר. להגיד לכם שזה לא כואב? אז נגעתי בשני הדברים, יש לנו גם וגם ואנחנו צריכים בסוף לראות לפחות את כולם בוגרי תיכון, כולם בוגרי תיכון ובוודאי שכולם הולכים לגני הילדים ולראות חלק הרבה יותר גדול שמגיע להשכלה אקדמאית, תואר ראשון, תואר שני, תואר שלישי, ויש לנו לא מעט כאלה. בוועדה שישבנו השבוע ישבה עורכת דין, אוויה אבו רביע, עורכת דין בדואית.

תודה רבה וביחד אנחנו נעשה את השינוי.

קודם כל באמת תודה רבה ותודה לעמירה חיים, מנהלת המחוז, ליהודית, המפקחת, לראשי המועצות ולצוות בכלל שלכם. יש לי היכרות יותר מקרוב עם מחוז הדרום והוא באמת מחוז מוביל בלא מעט תחומים וזה לא מובן מאליו. בסך הכול המחוז הוא עם בעיות שסוציו אקונומית הן יותר גדולות מהאחרים, עם פערים, וכמובן האוכלוסייה הבדואית, כך שזה לא מובן מאליו ומבחינה זו גם היום אפשר היה להתרשם מזה.

הוועדה בראשותי בכנסת ה-19 שמה לעצמה כנושא מרכזי, ואתם בטח לא תתפלאו, את הפריפריה. זה פריפריה ופערים חברתיים בחברה הישראלית. פריפריה ופערים חברתיים זה שם כולל להרבה מאוד בעיות, אבל מניסיוני שלי, הפלטפורמה העיקרית לסגירת פערים זה החינוך. חינוך, חינוך, חינוך. לכן היה לנו חשוב לבוא לבקר, הביקור הוא בעצם צעד ראשון לקראת דיון, כשאנחנו כבר קבענו את התאריך, על הבעיות בחינוך במגזר הערבי בכלל ובמגזר הבדואי בדרום, כי הבדואים בצפון זה סיפור אחר, ואנחנו בהחלט מתכוונים ככנסת, כוועדת חינוך, להיות מעורבים ולראות באיזה מקומות אנחנו יכולים לעזור ולהשפיע.

ממה שהתרשמנו היום אין ספק שהחלק של הכוס הוא יותר מחצי ובאמת מרשים לראות גם את המבנים הפיזיים, אפילו בבית הספר של היישוב הלא מוכר, בקרוונים, עדיין אתה נכנס לבית ספר, אז נכון שאלה מבנים, זה לא קרוונים, זה מבנים יבילים כאלה, ולמרות זה שהמבנים הם ישנים בבית הספר יש אווירה, יש בו אקלים התנהגותי, הילדים מחייכים, נראים מטופחים. אתם יודעים, עין מנוסה רואה את הפנים, את העיניים, את איך הילדים היו לבושים ואת ההתנהגות שלהם ובהחלט זה מעודד.

יש לא מעט בעיות, שמתחילות מהסדר הקרקעות, שזאת ה-בעיה, ולא צריך להיות יותר מדי מכיר את העניין כדי להבין שבאמת פתרון שלם גדול מחויב המציאות ואנחנו נמצאים בדקה ה-90 פלוס, כי באמת שנים ארוכות עסקו בזה ממשלות ופוליטיקאים ולאף אחד לא היה את האומץ לקחת החלטות, כי כל ההחלטות בעניין הזה הן קשות ובכל ההחלטות האלה יהיו ויכוחים. אני מקווה שלא עימותים, ויכוחים זה דבר לגיטימי. בסופו של דבר באנרכיה שקיימת היום במידה רבה מאוד בעניין האחיזה בקרקעות כולם סובלים. לכאורה כל אחד מחזיק את חלקת האלוהים הקטנה שלו, בתקווה שיקבל על זה את החותמת, אבל כולם בסוף סובלים, ואני מקווה מאוד, ובאמת גם החלטת הממשלה לאחרונה, ואני מבין מדורון שזה עומד להגיע לאישור בכנסת, חוק יותר טוב, חוק פחות טוב, בוועדות השונות בכנסת גם בטח יתקנו וישפצו, בסוף צריך להגיע להחלטה שתוכל לפתוח את הפקק הזה ולאפשר באמת את התשתיות ואת כל הדברים האחרים.
אנחנו בהחלט, כפי שאמרתי, כחלק עוקב אחרי הביקור הזה נעשה דיון, הוא בטח לא יהיה רק דיון אחד, והדברים שעלו פה, גם ההתארגנות לגני ילדים בגיל 3-4, אין דרך בעולם לתת לכל אחד גן ליד הבית שלו במרחק הליכה ומבחינה חוקית אסור להסיע בהסעות ציבוריות וההורים צריכים לקחת את האחריות. ילד שלא הולך לגן בגיל 3-4 פותח פער שאחר כך לא ניתן לגשר עליו. ויש בעיה בחלק מהיישובים הבדואים של המנטאליות, של התודעה, מילה יותר טובה, של המודעות לשלוח את הילדים. אני זוכר, אפילו בגן הזה שנאבקנו עליו שנים, בירוחם, כשכבר פתחנו אותו פחות מ-50% מהילדים שהיו צריכים להגיע הגיעו, 'לא, לא הסתדר לי, הילד משחק, הילד פה'. לכן זה גם עניין של מודעות ותודעה.

שני גנים פותחים השנה שם.

בסדר גמור. האמת היא שכשאתה שם רגל על הקרקע ועוגן ואתה מתחיל להראות להורים שיש לזה יתרון, יש לזה ערך - - - זאת אומרת זה תהליך, זה לא פשוט, אי אפשר לכפות הר כגיגית, אבל אין לי ספק שהנושא הזה הוא בעל חשיבות עצומה.

אני מאמין שהחינוך בסופו של דבר גם יוביל לתעסוקה. בגדול בדרום מחפשים עובדים. אין חוסר עבודה, יש חוסר בעובדים, אבל מה? בתחומים המקצועיים, אם זה בעיר הבה"דים שמתפתחת, אתה בעצמך אמרת את זה וזה נכון, והיום כל תחום מקצועי דורש השכלה והשכלה גבוהה ובטח סיום תיכון, אחרת לא מגיעים לשם, אבל כן, שם המשחק הוא חינוך. אני מאוד מקווה שגם כל מיני מפעלים בדרום ואזורי תעסוקה, שלא נוטים לקבל בדואים, בואו נודה על האמת, בחברה הישראלית יש עוד קשיים גדולים מאוד בקבלת הבדואים והערבים ואנחנו מתעסקים בזה הרבה מאוד בוועדה, כי זה אחד הדברים שמשגעים אותי, העניין של הגזענות וחוסר תשומת הלב בחברה הישראלית למיעוט שיושב בתוכנו, ואנחנו בהחלט נעזור בכל דבר שאפשר בתחום הזה.

אז תודה. אנחנו בוועדת החינוך לשירותכם, גם לממסד וגם לאנשים פרטיים, זה תפקידנו ויש לנו עניין לשמוע כל אחד, גם אם הוא לא בשרשרת האחריות והסמכות, כדי באמת - - - אתם יודעים, אני גיליתי בכנסת שבעצם הכנסת בעיקר בוועדות, לא כל כך במליאה, זה המקום היחידי במדינת ישראל שיש בו את האינטראקציה הזו בין האזרח מהרחוב לבין הממסד, יושבים סביב שולחן וכל אחד מדבר - - -

זה מי שמצליח להגיע.

<

כל אחד יכול להצליח להגיע, הוא רק צריך לרצות. היום, אתם יודעים שכל אחד יכול להגיע לכנסת. אז יש הרבה נודניקים והרבה כאלה של דווקא, אבל בסדר, אנחנו יודעים לסנן את זה.

אז באמת הרבה מאוד תודה ודורון, אני לפחות אעזור כמה שאפשר, כי זה באמת בנפשנו, תודה רבה.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:00.>