PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
17/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 32>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שני, ט' בתמוז התשע"ג (17 ביוני 2013), שעה 11:00

<תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ד>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר
שמעון אוחיון

גילה גמליאל

מסעוד גנאים

יצחק הרצוג

יריב לוין

רות קלדרון

יפעת קריב

יוני שטבון
מוחמד ברכה
ג'מאל זחאלקה

שולי מועלם-רפאלי

שמעון סולומון

רינה פרנקל

>
שר החינוך שי פירון
דלית שטאובר - המנהלת הכללית, משרד החינוך

דורית מורג - היועצת המשפטית, משרד החינוך

חיים הלפרין - מנהל אגף תוכניות משלימות למידה, משרד החינוך

רוני נעמן - מנהל מינהלת טיולים, משרד החינוך

חגית מאיר - מנהלת אגף ישומי חוק ומדיניות במערכת החינוך, משרד החינוך

לירן שפיגל - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

יעקב פרידברג - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מיכל מנקס - ראש מינהל חינוך, מרכז השלטון המקומי

אופיר יונתן - מנהל סוכנות הביטוח, החברה למשק וכלכלה

דורונה לוין - רכזת ביטוח תאונות אישיות, החברה למשק וכלכלה

משה נדלר - סגן מנהל אגף- מוכר שאינו רשמי, עיריית תל אביב-יפו

נפתלי פריד - חשב מערכת חינוך, עיריית חיפה

רינה גוזי - ס.מנהל אגף החינוך ומנהלת מחלקת הכספים, עיריית רמת גן

ד"ר יצחק קדמן - מנכ"ל, המועצה לשלום הילד

אריאל כהן - מנהל פיתוח כלכלי, החברה למתנ"סים

גאולה ציטרינוביץ - יו"ר תא המנהלים בעיר מודיעין הסתדרות המורים

גדעון פישר - יושב ראש, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

אודי לבון - מנכ"ל, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

זאב גולדבלט - ועד מנהל, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

אהרון שמש - ועד מנהל, ארגון הורים ארצי למערכת החינוך בישראל

יערה ישורון - יו"ר, ארגון הורים עובדים לשינוי

אתי בנימין - יו"ר הנהגת הורים ארצית, ארגוני הורים

אריק קפלן - מ"מ יו"ר, ארגוני הורים

לורן פוריס - ארגוני הורים

יעקב בן יששכר - התנועה למען עתיד ילדינו

אביעד לוין - נציג, מועצת תלמידים ונוער ארצית

שרית שדות - מתמחה במרכז האקדמי למשפט ועסקים

יעקב שהרבני - סמנכ"ל חינוך, החברה להגנת הטבע

דב גרינבלט - החברה להגנת הטבע

גיתית הרש - החברה להגנת הטבע

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת ידיד

נגה קלינגר - "צעדת העגלות"

ענת רוזיליו - "צעדת העגלות"

הרן רייכמן - מנהל מוקד לקידום שוויון, הכל חינוך, ומנחה קליניקה למשפט ומדיניות, אוני' חיפה

מירב ישראלי

יהודית גידלי

מוריה אביגד
<תשלומי הורים לשנה"ל תשע"ד>

בוקר טוב, אנחנו רוצים להתחיל. קודם כל אני מקדם בברכה את הרב שי פירון, חבר הכנסת ושר החינוך ומאחל לו בריאות שלמה.

והרבה צחוק.

הרבה צחוק. אנחנו בישיבה השנתית הקבועה לאישור תשלומי הורים לשנת הלימודים הבאה. החידוש הוא בכך שאנחנו מקיימים את הדיון מוקדם ולא בדקה התשעים ובימים האחרונים לפתיחת שנת הלימודים ומאפשרים גם דיון שלא בלחץ ושלא בפגרה של הכנסת, וגם מאפשרים כמובן לרשויות המקומיות, למשרד החינוך ולארגוני ההורים להיערך בזמן ובהתאם.

אני רוצה להזכיר, או ליידע, את כבוד השר שב-14 ביולי 2010 אושרה בקריאה טרומית הצעת חוק לביטול תשלומי הורים ולאחר שהיא אושרה בקריאה טרומית סוכם על דעת המציע שתוך 14 חודשים תשב ועדה שתקבע ותציע את מסקנותיה. הוועדה הזו ישבה פעם-פעמיים, אולי אפילו שלוש פעמים אבל נכון לרגע זה לא הוגשו לנו המלצותיה. אני יודע שמשרד החינוך עוסק בנושא של תשלומי הורים במגזר המוכר שאיננו רשמי, אני מניח שזה יבוא לדיון בוועדה. אנחנו עוסקים עכשיו בתשלומי החובה, שזה בעצם תשלום הביטוח, תשלומי הרשות ותשלום התל"ן, שנוהג משרד החינוך להביא אותו בפנינו למרות שנושא התל"ן הוא לא חלק מהחובה להביא את זה לאישור הוועדה.

לפי המסמכים שהוגשו היום לחתימת השר אני מבין שאין שינוי מתשלומי החובה של ההורים של שנה שעברה, תשלום הביטוח עדיין לא ידוע מאחר והשלטון המקומי מקיים מכרז ואי אפשר לשים את התשלום לפני שנקבעו תוצאות המכרז, ובתל"ן יש עליה משמעותית הייתי אומר. עד כאן הפתיחה שלי, כבוד השר, בבקשה.

בוקר טוב, צהרים טובים לכולם. אני ברשותכם אפתח בכמה מילות הקדמה ואחר כך אגש לדברים. אני מאוד מבקש – אני ישבתי לא מעט פעמים בצד הזה של השולחן ורואה כבר את החברים ויודע את ההופעה שכל אחד ואחד מהם הכין ואני אדאג שכשאתם תדברו אני אעצור כדי שיצלמו אתכם – אבל יש לי רק בקשה אחת: תנו לי להציג את שלי מהתחלה ועד הסוף. אני מבטיח לא לפספס שאלה אחת שתרצו לשאול כדי לא להסתיר פרט אחד מתוך הדברים אבל אני חושב שלתמונה השלמה יש משקל. קודם כל אני רוצה לפתוח ולומר שאני מאוד מאוד מקווה, כפי שיושב-הראש פתח, שזאת אחת מהפעמים האחרונות שבהן ועדת החינוך מתכנסת כדי לאשר תשלומי הורים.

כבר 20 שנה.

יצחק, אני מאוד שמח על מידת האמון הרב שאתה מפגין בי ואני בכל זאת אחזור על המשפט שנית, אני גם אמרתי את זה כשהייתי בצד הזה והלכתי לכאן כדי לעשות את זה, לא נשארתי רק כדי להגיד שזה לא בסדר. אז אני באופן עקרוני חושב שהדבר הנכון הוא למצוא דרך. אני לא ידעתי, עמרם, על ועדה כזו. חידשת לי. אני אבקש אחר כך מאנשי משרדי ללמוד אם יש ועדה כזאת ואם היא נמצאת באמצע דיונים או אם היא לא הושלמה אז בוודאי שאני אאיץ את המהלכים האלה.
ברמה העקרונית אני סבור שהמתכונת הנוכחית שבה אנחנו מייצרים דיונים כאלה ואחרים היא בעייתית מכמה וכמה סיבות. קודם כל היא לא שוויונית, היא מפלה בין ציבורים שונים במדינת ישראל. מדינה לא יכולה להיות גורם מפלה, מדינה צריכה להיות גורם שמצמצם פערים ולא מגדיל פערים. הדבר השני הוא בשל העובדה שאנחנו רוצים ליצור מצב שבו החינוך הציבורי יהיה החינוך הטוב ביותר והמוצלח ביותר והאיכותי ביותר, אנחנו צריכים ליצור מצב שכל צעיר, ללא קשר למצב הסוציו-אקונומי של ההורים שלו, יוכל לקבל את השירותים הטובים ביותר במסגרת המדינה, ובעיקר בגלל שאנחנו צריכים להיות אנשי אמת והמילה "חינם" יש לה רק פירוש אחד. למילה חינם יש פירוש שהוא חינם, והיום למילה חינם יש יותר ממשמעות אחת והדבר הזה צריך להיפסק.

בשל העובדה שאנחנו נמצאים בשתי בעיות: האחת זה פרק הזמן הקצר מדי שעבר מכינון הממשלה האחרונה ועד הזמן שאנחנו עומדים עכשיו כדי לייצר שינויים ארוכי טווח, והדבר השני, המציאות הכלכלית הכללית שבתוכה אנחנו עומדים, בחרתי לבוא לכאן היום ולייצר שני מהלכים מקבילים שנראים בעיני חשובים לא פחות. המהלך הראשון הוא בעצם מהלך של שקיפות. אנחנו בכלל נקפיד השנה ובשנים הבאות, אני מקווה, ככל שיותיר לנו הזמן, להיות מאוד שקופים ומאוד בהירים בכל תחום; החל מהעובדה שסביב 20 לחודש, סוף שנת הלימודים, כל המנהלים יקבלו את התאריכים של בחינות הבגרות של שנה הבאה ויוכלו להעירך מבחינת תוכנית הלימודים שלהם באופן שקוף; כולל העובדה שכל מה שנקרא "ההלימה", ה"מיקוד" לשעבר, יפורסם כבר ב-3-5 ימים הקרובים, כלומר עד ה-20 לחודש; דרך העובדה שכשיגיע הזמן של פרסום הדוח של ""Education at a Glance אנחנו נפרסם אותו בשקיפות מלאה, נניח אותו על השולחן.
התפיסה של שקיפות שאומרת שהכול צריך להיות גלוי בפני הכול, כל דבר צריך להיות חלק של כולם, אנחנו לא מסתירים שום דבר מאף אחד, היא צריכה להיות חלק מהעניין. לכן אנחנו רוצים לעמוד על 4 דברים: האחד זה שקיפות, השני זה אמון – חשוב לי מאוד להעמיק את האמון גם במשולש שנקרא משרד-הורים ותלמידים-ומורים ומנהלים, במשולש הזה להדק את הברית, להראות שהדברים הם ברורים, להראות שאנחנו לא נוהגים שום דבר בהסתרה, לנסות לראות איך המשאבים שאנחנו מקצים בכל זאת כרגע מסייעים למצוינות ולא מזניחים לרגע אחד את השאיפה לשוויון הזדמנויות. פירוש הדברים הוא כזה: אנחנו צריכים לאזן בין מצד אחד הרצון להעניק לכלל ילדי ישראל את המרב במסגרת של חינוך ציבורי ובין מצד שני לתת להורים את הרצון להעשיר את תוכניות החינוך של ילדיהם, תוך פגיעה מינימלית בעקרון השוויון בחינוך ובאלה שידם אינה משגת להעשיר את חינוך ילדיהם, ולכן עשיתי כמה שינויים שאני אציג אותם בפניכם.
ראשית, היום אני אציג בפניכם את היתר הגביה בחינוך הממלכתי. כפי שחבר הכנסת עמרם מצנע אמר, אם יורשה לי אני רק אומר משפט אחד שהוא אמר אותו נכון אך לא מדויק: העלייה בתשלום התל"ן נובעת בשל הסכמי "אופק חדש" ו"עוז לתמורה", בשל העובדה ששווי השעה של המורים גבוה יותר. אנחנו לא מעלים את שעת התל"ן כי אנחנו רוצים אלא בשל העובדה ששווי השעה עלה וכיוון שכך אנחנו צריכים להתאים את שווי השעות למחיר שנקבע. אבל אני מתחייב בשבועיים הקרובים להניח על שולחננו עוד 3 חוזרים, לא נוח לי אתם, הם כולם יהיו בחוזר מנכ"ל אחד. נוציא אותם כמובן לפרסום להערות ציבור, הם יקבלו את הזמן המתאים, נקבל את הערות הציבור כמובן. 3 חוזרים שיופיעו בחוזר אחד שתפקידם – עד שתיפתר הבעיה באופן כוללני, שלזה כמו שאמרתי בהתחלה אני מחויב, יצחק, תבחן אותי בזה – אנחנו רוצים קודם כל להיות שקופים ולהסדיר עיוותים כאלה ואחרים שהסתובבו במקומותינו ובמחוזותינו ולהסדיר אותם בתוך חוזר.
אני מדבר על 3 מעגלי גביה: הדבר הראשון זה הסדרת הגביה בבתי הספר הייחודים. יש פה הורים של בתי הספר הייחודיים? כן. אז אני אומר, מלפני שבוע, כשהתוודעתי לסוגיה, אין יום שהאנשים האלה לא שולחים לי כ-572 מכתבים ביום, אני ממש מרגיש שעוד רגע אסור לי ללכת ברחוב, ממש. לפני שבוע בסך הכול קיבלתי את הפניה והבטחתי מידית לטפל בה. מה שאנחנו נעשה זה דבר מאוד פשוט, המנכ"לית תציג את זה בהמשך, אנחנו נפרסם חוזר מוסדר, תהיה שנת מעבר כדי לא לייצר מצבי קיצון מיום ליום, אבל בסוף שנות המעבר הזו בתי ספר, אל"ף, שלא יקבלו אישור על היותם בתי ספר ייחודיים דרך ועדה שמשרד החינוך יקים, ושנים, שלא יעמדו בכללי שעות גביית התל"ן שתוסכם, לא יוכלו לגבות את הכסף. אנחנו לא נתיר לייצר מצב שבו המציאות הזאת היא מופקרת.
אני באופן אישי חייב לומר שאני מאמין שבתי הספר הייחודיים צריכים להיות חלק מהמערכת הממלכתית ואין סיבה שבעולם לייצר גביה מיותרת. זה מייצר אי שוויון, זה מייצר חוסר צודק. אני אומר, שנת המעבר הזאת היא רק בשל הזמן הקצר מדי שיש לי. אני יודע שזה כרוך בפיטורי מורים וזה כרוך בהיערכות לשנה הבאה ואני לא רוצה למנוע מבתי ספר בירושלים להיערך לשנת הלימודים באופן נכון, אבל חשוב לי שתדעו את גישתי הערכית, גישתי הערכית היא שאני חושב שחינוך ציבורי שוויוני הוא ערך מרכזי במדינת ישראל, ובמקומות שבהם יש בעיה נקודתית בגלל חוסנה של הרשות, בגלל יכולתה לתמוך ובאופן כזה או אחר, צריך להגיע להסדרים שקופים שנקבעים בחוק, בחוזר מנכ"ל במקרה שלנו, ולא לייצר מצב שבו בשם דלותה של הרשות המקומית אנחנו מייצרים חוסר שוויון כזה או אחר בין מקומות אחרים.
הדבר השני זה שצריך לשים לו קץ הוא – אני מחפש את המילה המתאימה – הבעייתיות בגביה בחינוך הממלכתי-דתי. אני חושב שזה לא הגיוני, זה לא מוסרי, זה לא מידתי וזה אפילו לא חינוכי לייצר מצב שבו הורה שולח את הילד שלו לבית ספר ממלכתי, בעיקר בגילאי התיכון, ומשלם סכומים שמשפחה נורמטיבית לא יכולה לעמוד בהם. העובדה שכל מחקר מציג שמשפחה דתית לאומית ממוצעת תשלם שווה ערך של דירה כשכר לימוד על גיל התיכון במהלך שנות4-5 הילדים בממוצע לא הגיוני במדינה שמצהירה על חוק חינוך חינם. ולכן אנחנו נכנסים עכשיו לשלב הראשון בהסדרת הגביה בחינוך הממלכתי. זה אומר שתהיה הגבלה משמעותית ב-4 פרמטרים: האחד, תהיה הגבלה משמעותית בשכר ראשי המוסדות, בכל מה שנוגע אנחנו לא נסייע למוסדות שלא יעמדו בכללים של השכר, של הטבות כאלה ואחרות.
זה אומר שאנחנו לא נאפשר המשך של פתיחת בתי ספר קטנים וקטנטנים שנובעים מפיצולי פיצולים ומאיזה חוסר נחת כזה או אחר שגורם לעשרות בתי ספר של כיתה או שתיים בשכבת גיל, שאז זה מטיל על ההורים משאבים בלתי סבירים. אפשר לחיות בקמפוס אחד, ילדים עם ילדים. זה אומר שאנחנו לא נאפשר פתיחה בלתי מבוקרת של מספר מגמות לימוד בלא התאמה למספר התלמידים במוסד. זה אומר שאנחנו לא נאפשר יצירת מצב שבו בתי הספר יחתמו בתוך החינוך הציבורי על חוזים אישיים שמאפשרים למורים ספציפיים מתוך התחרות הסכמים כאלה ואחרים שבסופו של דבר מושתים על ההורים. הדבר הזה בהליך ארוך טווח יפסק. בשלב הראשון אנחנו נניח לפניכם להערות חוזר עם הגבלה מאוד מאוד גדולה על תשלומי ההורים בחינוך הדתי ואנחנו מקווים שזו תחילתה של מהפכה גדולה מאוד בסיפור. זה יתחיל כבר משנת הלימודים הקרובה.

הדבר השלישי זו הסדרת הגביה בחינוך המוכר שאינו רשמי, שכבר נגע בו יושב-ראש הוועדה. יש עוד נקודה שכמובן אני רוצה להדגיש אותה זה כל מה שנוגע למגמות לימוד, גביה עבור מגמות לימוד בחינוך העל-יסודי. גם פה אנחנו נפרסם, בתוך החוזר הזה, תקנות מהודקות יותר שיעשו סדר בעניין וימנעו – בכלל, זה לא דיון פדגוגי אבל אני לכשעצמי לא ראיתי שריבוי המגמות מוביל לריבוי הישגים ואני חושב שבכלל ראוי שמדינת ישראל ותחומי הלמידה בה יהיו ממוקדים יותר ומפוזרים קצת פחות, אני חושב שזה יעשה טוב לכולם אבל זה נושא לרפורמה אחרת שנגיע אליה בהמשך.
מהם שינויי הדגש שאני רוצה לעשות בתוך התקציב: קודם כל, ראש לכול כולנו מסכימים שהסדרת תשלומי ההורים, כפי שאמרתי עכשיו, תוביל להקלה בנטל, היא תסדיר את המסלולים הייחודיים בתוך הזרם הרגיל, היא תייצר מגמות לימוד עם גביה מוגבלת ועוד כהנה וכהנה. אנחנו רוצים לעשות שתי פעולות מידיות מרכזיות: הפעולה הראשונה, אנחנו נרחיב את פרויקט השאלת ספרי הלימוד. אחד הדברים היפים שאני חווה בתור שר חינוך הוא שכל פעם אני קורא כל מיני קמפיינים ברשת, בכלל עוד לא קרה כלום, אני כבר יודע שביטלתי את הפרויקט, שעצרתי את השאלת הספרים, שאין השאלת ספרים. אני לא יודע מי כתב את זה, אנחנו נרחיב את פרויקט השאלת הספרים בשנה הקרובה, אני מקווה להעמיק אותו יותר ויותר.
אני מקווה לעבור כמה שיותר מהר לדיגיטציה. ביקשתי מהמזכירות הפדגוגית להעמיק את קצב אישורי הספרים, אנחנו נאשר השנה למעלה מ-100 הספרים במהלך השבועיים הקרובים שהם ספרים דיגיטליים כדי שיותר ויותר ספרים יעברו לדיגיטציה. אנחנו נרכוש יותר ויותר זכויות של ספרים שיצאו בעבר כדי שנוכל לתת אותם בסוף התהליך חינם אין כסף להורים. אנחנו נעשה כל מה שצריך כדי שבסופו של תהליך – אני גם באופן אישי, זה לא בשליפה, לא מאמין ששאלת השאלת הספרים צריכה לקבל אישור של 60% מההורים, אני חושב שזו צריכה להיות חובתה של המדינה לתת ספרים באופן מוחלט לכולם, זה צריך להיות פרויקט לאומי. זה מה שאני מניח שיקרה בשנה הבאה, זאת המחויבות שלי. אני לא מבין למה זה צריך להיות תלוי הורים כאלה ואחרים, מי שרוצה לקנות לעצמו ספר חדש ילך ויקנה ספר חדש אבל אני חושב שהתוכנית הזאת צריכה להיות תוכנית של כלל התלמידים בישראל, לא תלוי ברצון הורים. מה לעשות שבמדינת ישראל שני אנשים זה ארבע דעות, זה פשוט גדל משנה לשנה.

5 כבר.

5. כבר. אתה עורך דין אז אתה גורם לעוד. אז לכן אני אומר: אני לא מאמין בעניין הזה, אני חושב שזה צריך להיות חלק מחוק חינוך חינם.
הדבר השני שאנחנו נעשה הוא שימוש מושכל בתקציב סבסוד הטיולים. אני רוצה להגיד מה אנחנו נעשה: אנחנו נגדיל את סכום המלגות ל-100 מיליון שקלים. 100 מיליון השקלים האלה יהיו בסמכותם של מנהלי בתי הספר באישור כמובן המחוזות, כאשר המגמה היא לא להשתמש בהם רק לטיולים אלא לגביית שכר הלימוד של אותם דברים המותרים לגביה, סל תרבות וכו'. כל סיוע שנצרך, יהיה מותר למנהל בית הספר להשתמש ב-100 מיליון השקלים האלה לא רק לצורך סבסוד ימי הטיול אלא לצרכים נוספים, לכן אני מגדיל את הסכום למעלה מפי שניים. התפקיד, המטרה היא בעצם לייצר מצב שבסופו של דבר אני לא רוצה לראות בקדנציה הזאת, לא רוצה לשמוע – איפה את יערה ברק? ראיתי אותך. זאת יערה ישורון, זה בסדר, אני זוכר את כולם – אני לא רוצה לראות את יערה ברק מדווחת על ילד שלא נתנו לו לעלות לאוטובוס או מישהו שלא נתנו לו להיכנס להצגה או משהו מדברים האלה שבעיני הם בעייתיים מאוד. אסור שהם יקרו בישראל ולכן בתי הספר יקבלו סכומים נכבדים למלגות כדי לסייע לתלמידים לעמוד בקריטריונים.
זאת הטבלה, היא זהה במאת האחוזים, כפי שאמרתי, לטבלה בשנתיים האחרונות. כפי שיושב-ראש הוועדה אמר, חסר כאן הסכום של ביטוח התאונות לכן יש פה פער של 30-40 שקלים משנה שעברה, כי חסר הסכום הזה.

יש פה הגדלה של סעיף הטיולים. הטיולים עלו כמעט חצי ממה שכתוב פה בשנה החולפת, עכשיו הגדלתם את זה בצורה משמעותית.

בוא נביא את הטבלה.

אדוני, מה קורה עם מסיבות הסיום שאני לא רואה התייחסות, שגובים - - -

אנחנו נעשה סדר.

אני לא מציע לך לענות.

בוודאי שאני לא אענה משום שזה בשקף הבא אז חבל, אז בוא נעשה סדר. קודם כל, מסיבות הסיום, מה שאתם רואים עכשיו – מר קדמן, אני מוכן לשתוק ולתת לך לדבר לגמרי לבד, חבל, אתה מפספס את ההזדמנות שלא ישמעו אותך כולם. אז אני רוצה לחזור על הדברים באופן הפשוט: הסכום הטוטלי של גביית שכר הלימוד השנה ושנה שעברה הוא זהה במאת האחוזים. אין עליה בשקל אחד בסכום הטוטלי, יש לכם את החוזר של שנה שעברה? אפשר לקבל אותו בבקשה?

לי יש.

לנו יש.

אז הנה החוזר של שנה שעברה, אין שום הבדל בין הסכומים. אכן, הסכום שניתן לטיולים – אני הסברתי את זה לפני שניה – בשנה שעברה, במקום לחול על כל המערכת ולייצר הפחתה של כ-30 או 40 שקלים בעשירונים הגבוהים, הועבר - - -

לא.

יצחק, או שתיתן לי לדבר - - -

לא, אבל יש פה עובדות. 150 מיליון הוקצו לסבסוד הטיולים, הם הורידו את סכומי הטיולים לפי מדד הטיפוח בין 40% ל-80%. זו היתה הקלה של מאות שקלים לבתי הספר. הכסף יצא ממשרד חינוך, אם הוא הגיע או לא הגיע זו שאלה נפרדת לדיון נפרד, אבל עלות הטיולים בשנה שעברה היתה כמחצית ממה שמופיע פה אחרי הורדה של שר החינוך הקודם, אם מותר להזכיר אותו בישיבה הזאת.

חובה.

הצליח להוריד באמצעות המלצות ועדת טרכטנברג והחלטת הממשלה 4088 ממאי בשנה שעברה.

אני יכול להמשיך? אם תרשה לי, אם לא אני אמתין, אני מכבד אותך. תודה. אם כן אז אני אומר: אין שינוי בעלות הכוללת של המחיר, מה שעשינו באופן מובהק הוא כיוון שמחירי הטיולים, כפי שגילינו, לא הגיעו לבתי הספר, להורים, ובסופו של דבר רוב ההורים שילמו את המחירים שאנחנו מצביעים עליהם עכשיו – ואלה הן העובדות – ביקשנו לעשות שני דברים: האחד, אנחנו מעריכים שכאשר נבחן בשבועות הקרובים את השימוש של מנהלי בתי הספר בסכומים האלה אנחנו נחזיר מיליוני שקלים, אנחנו מעריכים עשרות, אבל מיליוני שקלים שלא נעשה בהם שימוש במהלך השנה, נחזיר אותם חזרה לתוך הקופה ונוכל להוזיל את מחרי הטיולים יותר.

והדבר השני, אני קיבלתי החלטה ערכית, אפשר להתווכח, להעביר סכום גדול יותר לצורך המלגות ופחות לשים את זה בתוך סעיף הטיולים. אפשר להתווכח, בשביל זה אני שר החינוך ולא אתה ואני החלטתי. זאת החלטתי, שאני רוצה להעביר יותר כספים למלגות. אפשר להתווכח על זה, זה בסדר גמור, שאני רוצה להעביר יותר כספים למלגות מאשר להורדה של סך כל כסף הטיולים. אני אשמח מאוד לקיים דיון נעים ולא עצבני, רגוע, מלומד, על השאלה מהם סדרי העדיפויות. אני מוכן להסביר, אני מניח שרן מלמד יוכל להסביר טוב יותר, מהם השיקולים שלי, למה אני חושב שצריך לעזור לאוכלוסיות מוחלשות יותר בסך הכול הכולל שקיים, זאת החלטה חינוכית.

בינתיים אני עוד שותק, ביקשת.

נכון, אתה בסדר. זאת החלטה חינוכית, אפשר להתווכח אתה אבל זאת עמדתי. אני אומר, בטוטאל נשאר הכסף, העברתי אותו לפי מיטב הבנתי לסכום של המלגות.

לא נשאר - - -

אני מבקש לא להפריע לי עוד, בסדר? הדבר האחרון שאני רוצה לומר זה אתגרי ובזה אני אתייחס גם להערתך. תראו, אני רוצה להעיר שלוש הערות שאני רואה אותן, נקרא לזה, אתגר גדול. אני מאוד מאוד מאוד מאוד מאוד מצר על האופן שבו מתנהלות מסיבות הסיום בבתי הספר בישראל. אני לא מדבר רק על מסיבת הסיום של כיתה י"ב, וגם אני וגם אתם יודעים שהמחיר שכתוב כאן על כמה מותר לגבות הוא בדיחה כי הוא לא לוקח בחשבון הוצאות לבוש והסעות ייחודיות ועוד דברים כאלה ואחרים. אבל אני רוצה לומר פה אמירה שצריך לשים אותה על השולחן: זה לא ילך אם ההורים בישראל לא יחברו אלינו יד ביד ויעצרו גם הם את הביזיון הזה. חברים יקרים, זאת תעודת עניות למערכת החינוך הישראלית שבנים ובנות מוציאים בסך הכול כ-1,000-2,000 שקלים במסיבת סיום, באיזה נשף במקום – אם יש כל כך הרבה כסף אז אולי שיתרמו אותו לקראת סיום כיתה י"ב, לאיזה מוסד שזקוק לתמיכה, אולי ילכו לאיזה יומיים התנדבות. אני לא נגד חגיגות ומסיבות, לסיים י"ב שנים זו בהחלט משימה חשובה.
אני מדבר לא רק על סיום מסיבת י"ב, גם על הפקות ענק בסיום כיתה ו' או כיתה ט', תלוי באיזה מקום זה נמצא. אני לא רואה מקום לדברים האלה, אני לא רואה שהדברים האלה ראויים ונכונים למקומותינו ואני חושב שאנחנו צריכים לשנס מותניים. זה לא תפקיד רק של משרד החינוך, למשרד החינוך יש יכולת מוגבלת, חלקית, בסופו של דבר, אם ניקח את הדוגמה של ילדי י"ב, זה נעשה אחרי שעות הלימודים, אחרי סיום רשמי בדרך כלל של שנת הלימודים. אבל יש פה מסר ערכי ואם ההורים לא יחברו אלינו ויחד כאמירה משמעותית לא נתמקד בצורך להפסיק עם ההתנהגות מנקרת העיניים הזו אנחנו נעשה לעצמנו עוול גדול מבחינה חינוכית.
אותו דבר אני רוצה לומר על הטיולים השנתיים. אני חושב שיוצאים לטיול שנתי לא כדי לישון בבית מלון ולא יכול להיות שטיול שנתי במדינת ישראל יימדד על-ידי התלמידים לפי כמה אטרקציות יש בו, ובדרך כלל האטרקציות אלה דברים מרובי הוצאות. אני עדיין חושב שמסלול שכולל ואדי או נחל עם פרק ראוי בתנ"ך, בחיבור לטבע ועם שינה כזאת או אחרת ומעגל צנוע מסביב למדורה באופן כזה או אחר, אני עדיין חושב שזה יבנה את אופיים ואת אישיותם של תלמידי ישראל באופן עמוק יותר מאשר צבר האטרקציות הבלתי סביר, הבלתי ראוי והבלתי מציין משהו ערכי וחינוכי שמתקיים במחוזותינו.

אני אשמח מאוד אם כולנו, תלמידים, הורים, מורים ומשרד החינוך נחבור יחד ונחזיר גם את הטיול וגם את המסיבה – אני בכלל לא רוצה להשתמש במילה נשף, היא נראית לי לא מתאימה, בעיני לפחות – וגם את מילת סיום כיתה י"ב, אני הייתי רוצה שהדבר הזה לא יהיה חלק מתוך סדר היום של כולנו. לא סתם רציתי שהדבר הזה יבוא לידי דיון כמה שיותר מוקדם, חשבתי שצריך לתת למנהלים – כל מה שמניע אותי זה לנסות לחשוב מה הפריע לי במהלך 16 שנות הניהול שלי כמנהל ומה צריך להיות אחרת כדי שאפשר יהיה לעבוד הרבה יותר טוב במהלך החופש הגדול כדי להיערך כמו שצריך. יש לי עוד מה לומר, אני מניח שזה יעלה בשלבי השאלות והתשובות, אני מניח שהדברים האלה יתבררו תוך כדי התמונה.
אני אסיים במשפט הבא: זה לא מספיק טוב. זה לא מספיק טוב. צריך לתקן. צריך לשפר. חינוך חינם צריך להיות חינוך חינם אבל, אל"ף, כולם יודעים מה המצב הכלכלי באופן כללי והיה צריך לקבל הכרעות בין סדרי עדיפויות שונים. אני בחרתי, אני מוכן לעמוד מול זה – לא הזכרתי למשל את ההגדלה המשמעותית ביותר לשנה הקרובה, ואני מדגיש, תכף לשנה הקרובה, למלגות לפולין, שזה עוד סכום שיצא מתוך הפול הכולל, הגדלה מאוד מאוד משמעותית של סכום המלגות לפולין למעלה מפי שניים, הגדלה של למעלה מפי שניים בשביל הטיולים, מלגות לימוד.
אני חושב שהתפקיד המרכזי שלי זה צמצום פערים, להתחיל מלמטה, לייצר מצב אצל אותו אחד שבשבילו ה-100 שקלים זה לחם או טיול ולא אצל אותו אחד שבשבילו 40 שקלים יעשה יותר נעים, יותר נחמד. אני זיהיתי – דרך אגב, אני לא אומר שזה בסדר, זה לא בסדר – שבחלק גדול מהמקומות ההטבה של 40 שקלים הובילה לעוד אטרקציה ולא גרמה לכך שההורים שילמו פחות כסף בטוטאל על הטיול, לא נוצר הדבר הזה. אלה הנתונים שיש לנו, יש לנו נתונים חלקיים, דלית המנכ"לית תציג אותם בהמשך, אנחנו יודעים פחות או יותר בכמה השתמשו ובכמה לא השתמשו, יש לנו נתונים ארציים אז אפשר להתווכח. זה לא מספיק טוב. אני מחויב. מצד אחד קודם כל התחלנו מהלך, המהלך הוא מהלך שקוף, המהלך הוא מהלך שמבקש להציג את הדברים על השולחן כפי שהם, אבל בה בעת אנחנו נעשה את כל מה שצריך, בין אם באותה ועדה שהזכרת - - -

מה מהות המהלך?

אני אומר, אנחנו צריכים להגיע בסופו של דבר למצב שבו חינוך חינם יהיה חינם, זו מהות המהלך.

למה אתה לא אומר ביטול תשלומים?

אז אני אומר, זה 3 חודשים, בשנה כזאת אין אפשרות כרגע להגיע לדבר הזה. אמרתי, זאת המטרה, להיערך אליה, להתחיל להיערך. היו הרבה רעיונות, דיברו על הביטוח הלאומי כאמצעי גביה באופן דיפרנציאלי לפי ההכנסות, דיברו על כל מיני דוגמאות, התחלתי לקרוא את מה שקורה בעולם, הזמן היה קצר מדי אבל אני מקווה מאוד – אני לא מבטיח, זה תלוי גם כמו שאתם יודעים בתקציב המדינה באופן כללי – אני מקווה מאוד שבשנה הבאה נוכל להתחיל להראות מגמה של הקטנת תשלומי ההורים, של צמצום המסגרת הפרטניות והייחודיות ושל חיזוק משמעותי של החינוך הציבורי בישראל. תודה רבה לכם.

אני רוצה לשאול שאלה אחת מרכזית: איך זה מסתדר עם העובדה שאנחנו בעצם הולכים לאשר עכשיו תקציב שהוא כולל שתי שנות לימוד, או לפחות חלקי?

על חצי.

בסדר, אבל איך זה מסתדר עם היכולת שלנו בשנת הלימודים הבאה אכן לממש את מה שאתה אומר?

אל"ף, אני מקווה מאוד שחלק גדול מהדברים האלה שאנחנו בונים עליהם – נתתי דוגמה של דבר שאני רוצה לעסוק בו, סוגית ביטוח הלאומי ועוד כל מיני סוגיות כאלה ואחרות.

יש הצעת חוק בדרך לשם.

יש ערוצים מקבילים שאני חושב שהם צריכים להיות שותפים בתוך הסוגיה הזו של תשלומי הורים. אני סבור, אני אגיד את זה ברמה העקרונית, שמנהל בית ספר לא צריך להתעסק בתשלומי הורים. אני חושב שהמעמד הזה - - -

זה בכל מקרה.

אבל זה מסלול עוקף, זה הופך להיות מסלול עוקף.

אבל הוא דיפרנציאלי והוא לפי השכר והוא מייצר איזשהו – אבל אני עוד לא הצעתי הצעה, אני צריך ללמוד את זה, עוד לא אמרתי מה אני אומר. קבעתי פגישה עם ד"ר קדמן, אני אשמע הצעות נוספות, אני אלמד את זה, אני לא שולף עכשיו.

כן, אבל יש מסלול עוקף.

סליחה, אני אתן לך לדבר. כדי למקד את העניין: האם היעד שלך לשנת הלימודים הבאה לבטל את תשלומי ההורים?

אני חושב שזה יהיה לא אחראי אם אני אגיד את זה ככה.

היעד.

אני אומר ככה: החזון, אני לא רוצה להגיע יעד, החזון שלי הוא שבמהלך הקדנציה תשלומי ההורים יבוטלו. איך זה מסתדר ביחס לתקציב 2013-2014 ואיך זה מסתדר ביחס למצוקה שאנחנו נמצאים בה עכשיו זה יהיה לא אחראי אם אומר דבר כזה עכשיו. אני כן אומר: החזון הוא לבטל את תשלומי ההורים, לייצר מצב שחוק חינוך חינם הוא חוק חינוך חינם. שניים, להתחיל כבר בשנת הלימודים הבאה להראות מסלול של הקטנה בנפח השכר בלי לפגוע בחלשים. כלומר, אם ההקטנה תהיה על חשבון זה שאני אקטין את מספר המלגות ואם ההקטנה תהיה על חשבון זה שאני אקטין את מספר המשאבים למלגות לפולין וכו' אז זאת חוכמה קטנה מאוד. אני חושב שאני אחראי לדאוג בעיקר בסוגיה הזו לאותם ילדים שבלי העזרה שלנו יישארו בבית, פשוטו כמשמעו, והצגת התיאטרון של בית הספר, יכול להיות שהיא ההצגה היחידה שהם יראו בחיים והטיול השנתי שהם יצאו אליו לכינרת, יכול להיות שזאת הפעם היחידה שהם יצאו לכינרת. זאת החובה שלי כשר חינוך ולכן צריך להקפיד מאוד להסתכל על זה מהמקום של המוחלשים לכיוון מעלה.

טוב, אני מבין שאתה עוד נשאר אתנו איזשהו זמן?

כן, לשאלות.

אז אני אעבור ישר לדיון, דלית, ברשותך. ראשון הדוברים, יושב-ראש ארגון ההורים, עו"ד גדעון פישר, בבקשה.

תודה, כבוד היושב-ראש. ראשית, אני רוצה לברך את כבוד השר על הדברים המרגשים ולפעמים אני אומר לעצמי שהמציאו את הביטוי: מלאכתם של צדיקים נעשית בידי השר, אז אנחנו לא צדיקים, ההורים, אבל אנחנו כן רואים שאתה עושה כל שאתה יכול למעננו ההורים כדי שנשלם פחות, והכי חשוב שאתה מודה שזה לא מספיק. כיוון שצריך לכבד את החוק של מדינת ישראל והחוק אומר חוק חינוך חובה חינם החוק לא מכובד. זאת אומרת, אנחנו נמצאים היום במחוקק שהמציא חוק שהפך את עצמו לפלסתר. זו חוכא ואטלולא. זה אחד.

שניים, חזרתי אתמול בלילה מארגון שנקרא "ארגון ההורים העולמי". פעם ראשונה שיושב-ראש ארגון הורים ארצי מישראל מגיע לארגון ההורים העולמי. ישבתי שם עם יו"רים מאירלנד, מפינלנד, מנורבגיה וגם מקרואטיה ובולגריה ומעשרות רבות של מדינות, למדתי דברים מאלפים. אחד הדברים שלמדתי הוא שכדי שהורים ישלמו פחות, וכמה שלא נוריד וכמה שהשר לא יעשה – ועושה הרבה ואנחנו מברכים על כך בנושא של המלגות, 100 מיליון השקלים, המסעות לפולין, סבסוד הטיולים, מיזם השאלת הספרים, רשימה גדולה של דברים שאנחנו רואים שהשר ומנכ"לית המשרד והמשרד בכלל עושים לילות כימים עבורנו ההורים ואנחנו מברכים ומצדיעים על כך – אבל עדיין נשארו דברים מאוד בעייתיים.
למשל, כל הורה פחות או יותר – אני מדבר כרגע על 4 מיליון הורים שאנחנו מייצגים פה, ארגון ההורים הארצי – יקנה ילקוט גב לילד שלו. כל אחד בסוף ישלם 100 ומשהו שקלים ל"אופיס דיפו" או "קרביץ" או פחות או יותר 3-4 אפשרויות. יש מקומות בעולם שבהם ארגון ההורים הארצי יחד עם משרד החינוך נערך מבעוד מועד, הולך עושה מכרז ספקים ומוריד את זה לרמה מ-130 שקל ל-30 שקל. אותו דבר עם קלמרים ואותו דבר עם מחשב כיס ואותו דבר עם עטים ועפרונות. הבאתי אתי אתמול בלילה חומרים מסודרים של מכרזי ספקים שארגון הורים ארצי לאומי מוציא יחד עם משרד החינוך. זה מוריד באופן משמעותי את העלויות ואני מאוד מבקש מכבוד השר ומהיושב-ראש - - -

זה יוזמה מיוחדת אבל למה אתם צריכים את משרד החינוך בשביל זה? אתם גוף גדול, גוף צרכני גדול, צרכני בכ'.

אני אסביר, תודה ליושב-ראש על השאלה, אני שאלתי בדיוק את אותה שאלה כשהציגו לי את זה.

הוא נשמע כמו פקיד של משרד החינוך, הוא דובר של השר, הוא מדבר פחות טוב ממך.

חבר הכנסת זחאלקה.

אתה דובר של השר. ככה חושבים ההורים? לא ידעתי. איזה הורים אתה מייצג?

חבר הכנסת זחאלקה, אדוני.

אני שאלתי, כבוד היושב-ראש, בדיוק את אותה שאלה, הסבירו לי כך: שבועיים לפני סוף שנת הלימודים מקבל כל תלמיד, כדי להביא את זה להורה הביתה, טופס שבטופס הזה כתוב איזה דברים היית רוצה, אתה ההורה, שארגון ההורים הארצי יקנה לך באופן משותף: האם את הילקוט, האם קלמר, האם ספרים, האם ביטוח – אחריות נושא משרה של ועד הורים שאין היום ביטוח וצריך לדאוג לביטוח לוועדי הורים – והאם, האם, האם. הטופס הזה מובא להורה, בית הספר צריך לקבל ביום הראשון של הלימודים בבית הספר, הציוד מחכה לו בתוך בית הספר. זאת אומרת, ארגון ההורים לא יכול לעבוד ב"לימבו", ארגון ההורים צריך לעבוד עם משרד החינוך. יש, כמו חבר הכנסת המכובד, שחושב שצריך לעבוד מול ונגד. לא, לא במעמדי, לא במקומי. אני תמיד אעבוד עם, עם כל הכבוד לחבר כנסת זה או אחר שיהיה המכובד ביותר.

על חשבון ההורים.

תודה. חבר הכנסת זחאלקה.

אני תמיד רשמתי לעצמי, באתי להתנדב בתפקיד הזה, אני מאחל לכל חברי הכנסת שיתנדבו כמוני, לא יבואו רק לפרנסה שלהם.

תודה רבה.

ובהתנדבות שלי אני מבקש להביא בשורה להורי מדינת ישראל בפעם הראשונה. יש אפשרות לעשות מהלכים שיצמצמו את הכספים באופן משמעותי. עוד משפט אחד, כבוד היושב-ראש, יש דוח של מבקר המדינה שקבע כבר לפני שנתיים בתיאום עם מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ) שהכין דוח, ואני מציע לכולם שיראו את הדוח הזה, שאומר שיש גביית יתר של מיליארד שקל כל שנה מההורים והדרך לעשות כדי שהיא תרד, אחת הדרכים, זה לעזור להורים להתארגן ולעשות רכישות קולקטיביות. אבל שוב אמרתי, משרד החינוך ביחד ארגון ההורים. תודה.

תודה רבה.

תן קצת "פייט" בשם ההורים, קצת.

תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, זה במקום זכות הדיבור שלך?

איך אומרים? אפילו מס שפתיים בשביל ההורים.

חבר הכנסת זחאלקה.

שפתיים זה אצלך, אדוני.

הדובר הבא הוא רן מלמד, ולאחר מכן יצחק קדמן.

צהרים טובים. אני באמת רוצה לברך את שר החינוך על ההצגה היום ובהחלט נדמה שיש רצון ללכת לקראת אוכלוסיות מוחלשות.

אל תמשיך כי חבר הכנסת זחאלקה יתקוף גם אותך.

זה בסדר, אני מקבל משכורת מהשלטון המקומי ומעוד כמה – זה בסדר, אפשר. אני רוצה ברשותכם להתייחס לדבר קטן שאולי ישליך גם על הדברים הגדולים, זה לא מספיק להגיד שמקציבים אלא באמת צריכים לראות שהכסף יוצא ויוצא כמו שצריך, ואני פה מתכוון לנושא הנסיעות לפולין. פה אני רוצה לבקש כמה דברים: נסיעות לפולין, גם מחיר הנסיעות ובכלל כל הנושא, לא נמצא בפיקוח במסגרת תשלומי הורים של הוועדה הזאת ואני הייתי מאוד מבקש שוועדת החינוך בהסכמת שר החינוך תאשר - - -

מבחינתי אין שום התנגדות שיהיה פיקוח של ועדת החינוך על נסיעות לפולין, אין לי שום בעיה עם זה.

שהוועדה תאשר את המחירים אבל יותר מזה.

אני אומר עוד פעם, אין לי שום בעיה. אני בעד שקיפות כמו שאתה מכיר ויודע, אין לי שום בעיה שמחירי המסעות לפולין יהיו בפיקוח של הוועדה ואין לי שום בעיה גם לקיים דיון על היקף המסעות, עלותן. ראיתי את הניירות שכתבת, כתבתי לך אם אתה זוכר, זה היה יומיים אחרי כניסתי לתפקיד, אמרתי לך: תן לי חודש-חודשיים, אני מבטיח שאני אטפל בזה מיד אחר כך.

אבל עדיין יש בעיות נקודתיות שאני חושב שכן צריכים להביא אותן לדיון פה.

בבקשה.

למשל, הורים לילדים אוטיסטים צריכים לשלם היום מכספם עבור מלווה לילד שלהם.

לא בשנה הבאה.

ההורים שאני עובד אתם לא קיבלו הודעה נכון להיום שלא צריכים על הדבר הזה. דבר נוסף, ההורים שהילדים שלהם נוסעים לפולין צריכים לממן מימון ביניים את עלות הנסיעה. גם מי שזכאי למלגות מקבל את ההחזר ממשרד החינוך חודשיים-שלושה-ארבעה ולפעמים שישה חודשים אחרי. רבותי, מדובר בסכומים של אלפי שקלים, יותר גבוהים מהסכום השנתי של תשלומי ההורים, זה דבר שהורים מאוכלוסיות מוחלשות לא יכולים לעמוד בו ואני חושב שצריך לטפל בו. הדבר האחרון, אני הייתי שמח לדעת מתוך השנה האחרונה, וגם לגבי השנה הבאה, מה היתה רמת הניצול של המלגות. אנו סבורים שיש בעיה בקריטריונים. הרבה ילדים שהיו צריכים לקבל מלגות בגלל קריטריונים שנבנו בקדנציה הקודמת לא זכאים היום לקבלת מלגות ובעצם זה אומר שהם לא יכולים לנסוע. תשלומי ההורים ברמה הזאת מאוד מאוד גבוהים וצריך לטפל בהם בהקדם.

תודה. יצחק קדמן, בבקשה, אחריו ידבר חבר הכנסת ברכה.

תודה, אדוני היושב-ראש. אני רוצה לברך את שר החינוך ולאחל לו הצלחה מכל הלב בתפקיד, אני אומר את זה במלוא הכנות, הצלחה שלך היא הצלחה שלנו והמערכת זקוקה להצלחות. יחד עם זאת, אני רוצה לקרוא לחברי הכנסת הנוכחים פה להתנגד מכל וכל לאישור הטבלה שהוגשה לנו היום, להתנגד כי הטבלה הזו לראשונה זה שנים מעלה את הסכום שההורים נדרשים לשנות בכמה צורות. קודם כל, ראיתי מה עשיתם עם התל"ן, אדוני דיבר על השקיפות, אני חושב שלמען השקיפות כדאי לציין ליד כל אחד מהסכומים על תל"ן כמה היה הסכום בשנה שעברה. אתם תראו שיש פה עליה של כמעט 100, לפחות עשרות אחוזים עליה בתשלום עבור התל"ן. לא ציינתם כמה היה הסכום בשבוע שעברה, אם תבדקו את זה ותראו את זה - - -

יצחק, יש לי אליך שאלה, כבקיא בחוק.

כן.

אתה צריך לאשר את התל"ן לפי החוק? ועדת החינוך צריכה לאשר את התל"ן?

לא.

אז שים לב, שים לב כמה אתה זורה חול בעיני אנשים.

למה חול?

כי אני בא בשקיפות ואומר להם דבר שהם בכלל לא צריכים לאשר אותו, שהוא בסמכותי.

נכון.

שניה רגע, אדוני. אז אתה, במקום לומר: תראו מה זה שר החינוך, ועדת החינוך בכלל לא צריכה לאשר את זה, תל"ן הוא בחירה של הורים, זה בכלל לא בסמכותה של הוועדה, בא השר ומניח על השולחן את שעות התל"ן, אז אתה אומר לידי שאני לא מספר לכולם בשקיפות? יש יותר שקוף מזה? טול קורה מבין עיניך.

שום קורה. כל השנים האחרונות, ותבדוק את זה, כל השנים האחרונות הסכום הזה הובא לידיעת הוועדה. זה לא דבר חדש.

לידיעת, אני מביא את זה לידיעת.

אם אתם מביאים לידיעה, אתה הרי בעד שקיפות, למה לא להביא גם כמה שהיה בשנה שעברה?

אז אמרתי שזה נובע מעדכון "עוז לתמורה" ו"אופק חדש", הסברתי.

למה הורים בישראל צריכים לשלם את - - -

אתה לא חייב תל"ן, אל תיקח תל"ן.

אני לא חייב? אני לא חייב?

נכון, אתה לא חייב.

אדוני, איך אמרת על קורות? בוא נדבר על קורות. התשלומים האלה נקראים בשם שקרי "תשלומי רשות" ו"רכישה מרצון", אף הורה לא בוחר לבחור את הדברים האלה. בית הספר שולח דף בתחילת השנה: זה מה שאתה מתבקש לשלם, זה חובה, אם לא תשלם את זה יעשו לך את המוות, יקראו לך סרבן, לא יתנו לך להשתתף, ישפילו את הילדים שלך. ואדוני יודע את זה מפני שלפני הבחירות אתה השתתפת במפעל מאוד יפה שעשתה תנועת "הכל חינוך" שאתה מכיר היטב יחד עם YNET ונשאלתם, נציגי מפלגות שונות, שורה של שאלות ובהן גם השאלה מה יהיה עם תשלומי הורים, ואדוני אמר שתשלומי הורים צריכים לעבור מן העולם.

גם אמר היום.

אני שומע את זה מאינספור שרי חינוך. ועדת החינוך של הכנסת ב-23 במאי בשנה שעברה, ואדוני, כדאי לך לקרוא את הפרוטוקול, יש לי אותו פה אם תרצה, ועדת החינוך של הכנסת בנוכחות השר קודמך לתפקיד, גדעון סער, באה לוועדה ואמרה לה: זאת השנה האחרונה שיהיו תשלומי הורים. אגב, אז כבר 20 שנה באים ואומרים לנו: זו השנה האחרונה שיהיו תשלומי הורים. לפני 21 שנה – ומאז אני משתתף כל שנה, וזה היתרון היחידי שיש לי עליך, בכל הדברים האחרים אתה עולה עלי – אבל אני 21 שנה משתתף פה בוועדה ושומע הצהרות של שרי החינוך שזו תהיה השנה האחרונה שבה יגבו תשלומי הורים כי תשלומי ההורים הם עוול, הם נגבים באופן רגרסיבי כאשר העני והעשיר משלמים אותו סכום. הם עוול עוד יותר גדול כי הפכו את מנהלי בתי הספר לגזברים ולאלה שצריכים לריב על כסף כל שנה ושנה.

בשנה שעברה הופיע פה שר החינוך ואמר שכצעד ראשון לקראת ביטולם של תשלומי הורים הוא הצהיר על 3 דברים: אל"ף, שהגבייה תצא מבתי ספר, בין אם זה יגבה על-ידי העירייה או שיגבה על ידי ביטוח לאומי וכדומה, שהריב הזה בין ילדים למורים, אבא שילם, אבא לא שילם, יצא מבתי ספר. דבר שני, הבטיח שר החינוך שבימים אלה – הכוונה ל-23 במאי קודם – יושבת ועדה מטעם המשרד יחד עם מינהל הכנסות המדינה ובונה טבלה פרוגרסיבית לפי רמת ההכנסה לנפש במשפחה כדי שהעני יקבל יותר הנחה מאשר העשיר, דבר שאתה רצית אותו אבל עדיין לא יהיה - - -

יצחק, אני מבקש לסיים.

אני כבר מסיים.

תגיד, איך המנכ"לית ידעה להגיד לי מראש את כל מה שתגיד, מתי תגיד, איך זה יהיה?

זה לא סוד.

איך היא ידעה, תגיד לי, איך?

תפתח את הפרוטוקולים של כל ישיבות ועדת חינוך ותמצא, אני עקבי בעניין הזה עד הסוף.

המנכ"לית טובה.

אדוני היקר, אני מתנצל שאני רק חודשיים בתפקידי, אני מתנצל באמת.

לא, אין לי טענה אליך, אין לי טענה אליך בעניין הזה.

אני אשתדל להאיץ את הקצב עוד יותר ואני מבטיח לך להביא תוצאות טובות יותר בהקדם.

בעוד 6 חודשים אתה 8 חודשים.

דבר אחרון, ופה אני כבוגר מגמה הומנית ולא ריאלית, בכל זאת למדתי קצת חשבון, כשלוקחים מהמערכת שנועדה להפחית תשלומי הורים 350 מיליון ומוסיפים 50 מיליון זה עדיין מינוס 300, זה לא פלוס 50. החלטת הממשלה 4088 היתה אמורה להכניס השנה לבתי הספר 350 מיליון שקל, אם תרצה אני אתן לך את החלטת הממשלה.

הכניסה, אתה צודק, הכניסה.

לא הכניסה 350 מיליון.

הכניסה, הכניסה.

זה בוטל בחוק ההסדרים.

לא בוטל.

אתה תראה.

אז אתה תראה.

אם נכנסו 350 מיליון שקל אני שואל: איפה הכסף? איפה הכסף? 350 מיליון שקל.

על השאלה "איפה הכסף" אני ממונה, המפלגה שלי. אני עונה לך, זה נמצא בדיגיטציה, זה נמצא בהשאלת כספים. אדוני היקר, תשמע, אני מקבל את הערותיך, אני חייב לומר שחלקן לא הייתי מסוגל בחלומות הוורודים ביותר לנסח אותן טוב ממך, זה פשוט אות ומופת לניסוח הטרגדיה של תשלומי הורים במערכת החינוך, ואף על פי כן, זה לא מתיר לנו לא להיצמד לעובדות. רוב רובו של הכסף נמצא כאן – תוכל בבקשה לקבל ממני את הנייר אחר כך – משום שהוא מתחלק, שים לב, בין הדיגיטציה, בין השאלת ספרים ובין סכום המלגות. אני מזמין אותך לשבת אתי אחר כך ונבדוק שקל שקל והיה אם יתברר שבאמת יש קיצוץ בדברים הללו אני אשמח מאוד לחזור לוועדה ולומר שצדקת, אבל תרשה לי לומר לפרוטוקול: במקרה הזה אתה הטועה.

מה שמופיע בחוק ההסדרים זה היה תהליך הדרגתי של תוספת כסף לנושא השאלת – את זה הם הקפיאו, יגיע לשולחן הזה. אני מבקש ממך משפט סיום.

משפט אחרון. בשנה הקרובה מצבם של רוב ההורים בישראל, וגם אלה שאתה דואג להם ובצדק, החלשים – אני מזכיר יש 900,000 ילדים מתחת לקו העוני – מצבם של המשפחות בשנה הבאה יהיה הרבה יותר קשה כי לקחו להם את קצבאות הילדים, כי הם ישלמו יותר מע"מ ויותר מס הכנסה ובשנה כזו היה צריך לבוא לקראת המשפחות ולהפחית גם לשיטתך את תשלומי ההורים, לא להגדיל אותם. אני קורא לכם למחשבה שניה. לפני 21 שנה ועדת לנגרמן שמינה שר החינוך דאז, זבולון המר, המליצה לבטל את תשלומי ההורים ולהסדיר לא על חשבון תקציב המדינה אלא להסדיר על ידי גביה מכלל האוכלוסייה באמצעות ביטוח לאומי של 4 פרומיל, להסדיר פעם אחת ולתמיד את העניין הזה. מאז כל ועדות החינוך וכל שרי החינוך אמרו שהם תומכים ביישום המלצות ועדת לנגרמן, עברו 21 שנה ואנחנו נמצאים באותו מקום, אתה לא אשם.

תודה רבה. כנראה המלצות הוועדה הן בעייתיות אם 21 שנה אף אחד לא הזיז את זה.

הן לא היו בעייתיות.

כי ביטוח לאומי, ולא מס הכנסה ולא השר - - -

בכל מקרה, הנושא הזה של הגביה באמצעות ביטוח לאומי נמצא עכשיו בהצעת חוק, אני מקווה שאפשר יהיה לשכנע את הביטוח הלאומי, שלא אוהב להיות הגובה הלאומי.

היה לנו על זה דיון בזמנו עם יולי תמיר ואנוכי כשר רווחה וזה הגיע למצב שבו אתה הופך את ביטוח לאומי למסלקת גביה ולא למטרה שלשמה – וזה נתקע.

אוקיי, בוז'י. אני מכיר את זה אבל בכל זאת אני חושב שזה דבר נכון לעשות. חבר הכנסת ברכה, ואחר כך אביעד לוין, מועצת תלמידים ונוער ארצית. מי שרוצה לדבר צריך להירשם אצל יהודית. כן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, רבותי הנוכחים, חברי כנסת ואורחים, אני אחד מחברי הכנסת שמובילים את ההצעה הזו במשך שנים רבות לביטול תשלומי הורים. אני כבר מודיע מראש, משתי סיבות אנחנו לא נצביע בעד הנייר המונח בפנינו, גם בגלל ההתנגדות העקרונית לתשלומי הורים וגם בגלל העלייה התלולה שהיום מובאת על ידי משרד החינוך. לדעתי תשלומי הורים - - -

איזו עלייה?

תלולה.

איפה הדף של שנה שעברה?

אין עלייה, העלייה היא בתל"ן.

איפה העלייה התלולה? רק תראה לי אותה. אתה יכול להצביע נגד, זה בסדר, אבל אתה יכול להראות לי איפה העלייה תלולה? קח את הנייר של שנה שעברה, אפשר לקבל את הנייר של שנה שעברה?

יש אותו, אבל אין עלייה.

חברים יקרים, צריך שההצגה הזאת לא רק תראה - - -

אדוני השר, השיטה הזו לא מקובלת, אתה נכנס לדבריו של כל אחד. תקשיב לדברים עד הסוף ואז, לקראת סוף הדברים שלי - - -

אדוני היקר, תראה, אני מוכן לקבל ביקורת. קח בבקשה את הטבלה, תעמיד אותה כך אל מול המצלמות ותגיד: יש עלייה תלולה. אתה יכול לעשות את זה?

כן, כן. אבל השיטה הזו אינה – אני לא יודע, היושב-ראש אמר - - -

בוא תמשיך, חבר הכנסת ברכה.

לא ראיתי שהערתי לחבר הכנסת זחאלקה כשהוא הפריע לי.

העובדות הן – יש לי את שתי הטבלאות – שלמעט התל"ן - - -

התל"ן.

בסדר, אני רוצה רק שהעובדות תהיינה ברורות. במדינת ישראל על העובדות בדרך כלל מתווכחים אבל - - -

היושב-ראש, אם יורשה לי להגיד את הדברים כפי שאני רוצה להגיד אותם ולא כפי שהשר רוצה לשמוע אותם.

חבר הכנסת ברכה, אני נותן לך לדבר, אני רק מעיר גם - - -

לא, אני מדבר מאוד בנימוס ומאוד בשקט ולא מקובל עלי שאני לא יכול להגיד את המשפט שלי.

אתה יכול להגיד מה שאתה רוצה, אני רק רוצה להוסיף ולומר שמבחינה עובדתית תשלומי ההורים לשנת הלימודים הבאה זהים לתשלומי ההורים בשנת הלימודים הזו למעט התל"ן, שזה הביטוח שאנחנו עוד לא יודעים.

שזה לא תשלומי הורים.

תשלומי הורים רק לא מחייב את אישור הוועדה. בבקשה.

רבותי, ד"ר קדמן דיבר על ועדת לנגרמן מ-1992, ומאז שאני מנסה לקדם את הצעת החוק לביטול תשלומי הורים אני שומע מילים טובות. תשלומי ההורים הם מכשיר אי שוויוני, תשלומי ההורים הם – מזה, מה הסיפור כאן? מה, אנחנו בשוק? – מכשיר שפוגע בחינוך חינם, הם לא שוויוניים, הם מכשיר להפרטה, הם מטילים על מערכת החינוך מטלות שהן לא להם כמו גביה ודברים כאלה, הם גורם סוציאלי מדכא להרבה ילדים. רק לשמוע שני נותנים כביכול סותרים: הנתון הראשון, 69% ממוסדות החינוך חרגו בדרישה הכספית, קבעו מעל. זה דבר אחד. וממול זה, 35% מההורים אינם משלמים את מלוא תשלומי ההורים כש-90% מהמנהלים אומרים שהסיבה לאי תשלום היא בגלל מצוקה כספית. בעצם מה שיוצא שמי שיש לו משלם ומשלם יותר. וכאן הבדיחה, אדוני השר, עם הרשות והחובה: אם זה חובה אז זה רגרסיבי ואם זה רשות אז מי שיש לו הוא שמשלם ומי שאין לו אינו משלם. זאת אומרת, בשני המובנים, בשתי הקטגוריות יש פגיעה חמורה בהרבה ילדים.
לדעתי יש מקום שהשר יקדם, ואני אומר, המגמה שמשתקפת מהדברים שלך היא חיובית אבל גם שמענו אותה משרי חינוך אחרים. אני יכול להצביע רק על דברים שאמר שר החינוך גדעון סער כבר כשהגשתי את הצעת החוק באפריל 2011 שהוא רואה את הדברים עין בעין אתי. אני חושב שהגיע הזמן להתקדם. היו לי שיחות עם חבר הכנסת הרצוג כשהיה שר הרווחה ואמר לי שהביטוח הלאומי מתנגד. אני מתרשם, מהיכרות לא מעמיקה עם פרופ' מור יוסף, מנכ"ל הביטוח הלאומי, שהוא מגלה רגישות חברתית לדעתי ראויה, לבוא בדברים אתו ולהעביר את גביית תשלומי ההורים באחוזים נמוכים מאוד שלא מכבידים על האוכלוסייה מכלל האוכלוסייה. אגב, ועדת לנגרמן אמרה שהנושא של מימון החינוך אמור להיות משימה כלל לאומית, לא משימתו של התלמיד או של ההורה אלא מתוך ראיה כללית.

אני חושב שאפשר, ואני מציע לך, אדוני היושב-ראש, להזמין, לזמן, את מנכ"ל הביטוח הלאומי כדי לדון אתו בסוגיה הזו. אני חושש, כבוד השר, שגם ההתלהבות שלך תכבה כפי שכבתה ההתלהבות של שרים אחרים, תפעל כבר עכשיו. אז הגשת את הדף הזה כי אין זמן, נכון, חודשיים-שלושה, אבל תפעל כבר השנה כדי שלקראת השנה הבאה אנחנו לא נעמוד בפני הדיון הזה. הגיע הזמן לסיים את הפרסה הזו של הדיון הקלוקל הזה שכאמור, פוגע בשוויוניות החינוך, פוגע בחינוך חינם ויוצר אפיקים למסחור החינוך ולמתן הטבות למי שיש לו ולהשקיע עמוק עמוק את מי שאין לו.

תודה רבה.

אני מוכן לבחון את הכוונות שלך, אדוני השר, וכבר בשבועות הקרובים להביא להצבעה את הצעת החוק שלי שהיא מונחת, ואז אתה תגיד מה שאמרת כאן ואנחנו נעכב את המשך החקיקה עד שתהיו מוכנים, אבל לפחות יש לבחון את הכוונות האלה מיד ועכשיו.

אני בעד.

תודה.

תודה רבה. אביעד לוין, מועצת התלמידים, ואחר כך חבר הכנסת שטבון.

שלום לכולם. קודם כל, כבוד השר, אנחנו שמחים לראות שאתה בסדר.

תודה. אני אחרי הישיבה חוזר הביתה, אתה יכול להיות רגוע.

רק אל תיקח ללב, כבוד השר.

בוז'י, אל תלך לי עכשיו.

אני הולך כי, אל"ף, אני מצביע נגד.

הוא יצביע נגד, אתה יכול לשחרר אותו.

ברור אבל אני צריך לראות אותך.

ובי"ת יש ישיבה של השדולה על התוכן היהודי במערכת החינוך ולכן אני אחזור בהמשך. המנכ"לית, אנחנו באופוזיציה.

אתה אף פעם לא באופוזיציה לחינוך, אני לא מאמינה.

כן, בבקשה. והעובדה שהכיסאות מדברים.

איזה מזל שיש פה גם תלמידים קצת, באמת. תודה.

בכיף. המועצה הארצית תמיד דגלה בשוויון הזדמנויות בכלל האוכלוסייה וחשוב לנו להדגיש שצריך לדאוג שתהיה הזדמנות זהה גם למי שאין לו את היכולות הכלכליות וגם מי שלא יכול מבחינת מה שבית הספר שלו מציע. בנוסף, לדעתנו חייבים לדאוג לזה שבמקצועות ההעשרה כל מי שצריך יזכה למלגה ויקבל גם את מה שתלמידים בעלי רקע כלכלי מבוסס יותר מקבלים, ומשפחות מוחלשות כמו שיש יקבלו את מה שיש גם לתלמידים שבאים מרקע יותר מבוסס וחיים יותר עשירים. תודה.

תודה רבה. חבר הכנסת שטבון, ואחר כך ארי קפלן.

אדוני השר, רפואה שלמה.

תודה.

הצגת את המגמה החיובית שאני חושב שכולם פה שותפים לה, כל אחד לפי המינונים שלו לגבי צמצום תשלומי ההורים, כל אחד מצפה לראות משהו אחר וזה חיובי. שאלתי אליך לגבי משהו שלא עלה במצגת, או לפחות עלה ולא דיברת עליו, לגבי המגמות של המוכר שאינו רשמי. אני רואה שלפי תפיסת עולמך הכיוון הולך כמה שיותר לחינוך הציבורי מתוך הבנה, כמו שהסברת, אל"ף, לצמצם את תשלום ההורים וכנראה גם תפיסה ערכית כזו או אחרת שקשורה לתפיסת עולם של החינוך הציבורי. אני מעוניין לדעת, להבהיר רק את צורת התהליכים.

בסוף, הסוגיה החינוכית, כולם יכולים להסכים פה, היא סוגיה שבנפשנו. ברמה המשפחתית, בסוף, ברמת ההורים, זה מתחיל שם, איך כל אחד תופס את עולם החינוך, את עולם הערכים, שם זה מתחיל להיבנות ואחרי זה זה מגיע לבתי הספר ולמקומות האחרים. אני חושש שבמיוחד בסוגיה של מוכר שאינו רשמי, ויושבים פה גם נציגים מגוונים של המוכר שאינו רשמי, יש תהליכים סוציולוגיים חברתיים שלא עושים באבחת חרב. למרות הכיוון, כמו שאמרת, נכון לעכשיו אתה שר החינוך - - -

ראית איזו אבחת חרב על משהו?

אני מדבר על המוכר שאינו רשמי.

ראית משהו על המוכר שאינו רשמי באבחת חרב?

לפי מה שהסתכלתי גם בחוק ההסדרים, ביטול חוק נהרי וחוקים אחרים. אני אשמח לשמוע, בגלל זה רציתי התייחסויות, בגלל זה אני מסיים את דברי בסימן שאלה, כדי לדעת את תפיסת עולמך לגבי השינויים שצריכים לקרות מהמעבר של המוכר שאינו רשמי לחינוך הציבורי ומה המשמעויות החינוכיות שנגרמות מכך כי בסוך זו צורה תהליכית, זו השפעה על תהליכים כאלה ואחרים. דבר שני, לגבי כל מה שקשור לחוזרי המנכ"ל, אני רוצה רק לציין שיש סוגיה נוספת שאני בטוח שאתה נמצא בה וזו סוגיית האכיפה. הרי חוזרי מנכ"ל היו גם עם השר הקודם הבעיה המרכזית היתה של חוסר אכיפה ואני אשמח שתתייחס לכך.

תודה. ארי קפלן, ואחריו חברת הכנסת קלדרון.

שלום. אני אב לארבעה, שניים שלומדים במערכת "הייחודית" ושניים במערכת הכללית נקרא לזה. אני רוצה להתייחס לשני הדברים בקצרה. אחד, אני באמת מברך על התהליכים, אני מייחל ליום שחוק חינוך חינם יהיה חינם ולא "חה, חה, חה" כפי שאומרים. זה מתקשר לנושא של בתי הספר הייחודיים, אני אקרא לזה, שהבעיה אינה מתחילה בגביה מההורים אלא היא מתחילה בחוסר שוויון שהמדינה מתקצבת את בתי הספר בארץ וזה בגלל הרשויות השונות. ילד בירושלים מקבל כ-4,000 ומשהו שקל מהמדינה, ילד בתל-אביב והרצליה מקבל פי שלוש.

אתה מדבר לא מהמדינה, אתה מדבר מסך הכול המדינה והשלטון המקומי. זה עושה את ההבדל.

מהממלכה נקרא לזה.

לא, במחילה, זה נורא חשוב, זה עושה את ההבדל.

כי זה עושה את עיקר ההבדל.

ההבדל זה הרשות המקומית, ההבדל הוא לא המדינה.

סליחה, אני כירושלמי לא צריך להיענש על זה שאני לא גר בהרצליה.

אנחנו מעירים רק על הטרמינולוגיה וזה הכול. זה נכון, העובדה ידועה.

אני מקבל, רק מבחינה עובדתית, איך אומרים, זה אותו כסף, זה פחות כסף.

זה לא אותו כסף, זה אותו ילד.

אותו ילד שמקבל פחות כסף.

אני מציע לך גם לבדוק עוד דבר כי זה קשור לשאלה של חבר הכנסת שטבון. למשל תבדוק בעיר שאתה מדבר עליה עכשיו שנותנת פחות כסף לציבור הציבורי, כמה חינוך מוכר שאינו רשמי או פרטי היא מממנת.

אני יודע שאת הילדים שלי היא לא.

אני שאלתי אותך שאלה: כמה משאבים מוציאה עיריית ירושלים, בוא נבדוק את השאלה הזו, על חינוך מוכר שאינו רשמי וחינוך פרטי כולל מבנים, שמירה, חשמל?

אבל זה חלק מהסטטיסטיקה אצלכם ולא - - -

שווה בנפשך מה היה קורה אם הכסף הזה היה הולך לחינוך הציבורי. שאלה מעניינת.

כבוד השר, אני מסכים אבל זה לא משהו שתלוי בנו כהורים. בכל מקרה, הפחד הגדול שלי שבתי ספר, מה שהולך להיות, ישפכו את התינוק עם המים. בתי ספר כמו הדו-לשוני שעושה פעילות ייחודית, האקדמיה למוזיקה שבה הילדים שלי לומדים. הילד שלי לא היה הולך לאקדמיה למוזיקה, מקבל את כל הערכים הייחודים לו, לא היה מגיע להיות אחרי זה לצורך העניין מוזיקאי מצטיין בצבא ולתרום למדינה בצורה אחרת מאשר אם הוא היה הולך ללמוד כימיה לצורך העניין, שזה לא פחות חשוב, אולי יותר, אבל המדינה, מוזיקה לצורך העניין, לא יכולה לתת לו היום בתנאים שהילד מעוניין ויכול למצות את הפוטנציאל שלו. אם מלכתחילה תשלומי ההורים ירדו למינימום או ייעלמו מהעולם בכלל - - -

המדינה לא מקשיבה למוזיקה, אנשים מקשיבים למוזיקה. אני לא שמעתי מדינה ששומעת מוזיקה, אני שמעתי אנשים ששומעים מוזיקה. לא צריך לסגוד למדינה.

אם תשלומי ההורים ירדו לאפס מצד אחד, מצד שני התשלום פר ילד בכל המדינה יהיה שווה ולא נוריד לכולם אלא נעלה למי שחלש. אני לא רוצה לפגוע בהרצליה שיורידו להם ל-4,000, אני רוצה שהילד שלי יקבל כמו בהרצליה, 13,000 שקל פר תלמיד, ואז אותם בתי ספר ייחודיים – זה נקרא ייחודיים, אני לא חושב שהם ייחודיים, אני חושב שהם מתמחים בדברים מיוחדים, הם לא ייחודיים – התשלום עליהם יהיה מינימלי. אני מקבל את ההערה של השר שצריך לוודא שהכסף שם לא הולך לתשלום המנכ"ל או תקורה שהיא לא הגיונית שלוקחת מהכיס של ההורים למקום אחר. אם יתברר שהכסף אכן הולך למטרה שלשמה יש את בית הספר אני מאמין שזה יסתדר.

תודה רבה.

עוד משפט אחרון. השר אמר שצריך להיענות לרצון ההורים, חלק מהשאיפה שלו, מה לעשות, זה חלק מהרצון והשאיפה של ההורים, אנחנו מבקשים שיקשיבו לזה.

תודה רבה. חבר הכנסת קלדרון, בבקשה.

אני רק רוצה להעיר הערה על הדברים שלך, אני לא רוצה להשיב על הדברים שלך. אני מזמין אותך לדיאלוג עמוק בשאלה מהי אחריותה הציבורית של המדינה לבתי ספר ייחודיים ולמה לילדים מסוימים מגיע במימון המדינה ללמוד בכיתות קטנות יותר, עם מורים שהם בוחרים, השכלה גבוהה יותר, במבנים משובחים יותר.

אבל זה לא המקרה. אני מקבל אבל זה לא המקרה.

אבל תקשיב, אני אומר לך עכשיו שבבתי הספר הייחודיים יש פחות ילדים פר כיתה מאשר בבית ספר ממלכתי רגיל.

ומה קורה בבתי הספר החרדיים? שם 10 ילדים בכיתה.

במקרה שמדובר בילדים שלי זה לא נכון.

זה דיון ערכי, זה לא דיון ככה.

למה להם מגיע 10 ילדים בכיתה?

אני מבקש, לשר מותר להפריע לדיון, לכם לא.

לא, אני גם לא אפריע.

חברת הכנסת קלדרון, בבקשה, ואחר כך הרן רייכמן מתנועת "הכל חינוך".

חברי הכנסת וחברים לוועדת החינוך, אני קודם כל שמחה שכל כך הרבה אנשים באו. אני חוזרת ואומרת שהחינוך הוא הדבר החשוב ביותר במדינה. אני אומרת לך חברי, ג'מאל זחאלקה, לא צריך להעריץ את המדינה אבל גם לא צריך לזלזל בזכות שלנו שיש מדינה.

מה זה, מה הקשר? אני מדבר על תפיסה פטישיסטית, על פטישיזם של מדינה ושל כל דבר אחר. אני אומר מתוך תפיסה אנושית והומנית, אני מקווה שאת במחנה הזה.

גם אני מקווה. אני תומכת בשר החינוך ובדברים שלו כאן. אני רוצה להגיד קודם כל, אני מאמינה בו, אני חברת הסיעה שלו ואני חושבת שחלק מהסיבה שאני חברת הסיעה שלו היא כי אני מאוד מאמינה בו. אבל אני רוצה להגיד דברים רחבים יותר, חלק ממה שאני מבינה ששר החינוך עושה זה להגיד שחינוך זה לא רק בבית ספר. יש כאן שוב דבר שצריך לעשות לו איזו קפיצת אמונה. המלחמה של כל האנשים הטובים שנמצאים כאן, כבר הרבה שרי חינוך, להוריד את התל"ן ולהוריד את תשלומי ההורים, מאוד יקרה לי וחשובה בעיני ואני אסירת תודה, עם זאת זה לא יכול להיות שינוי שיקרה רק בבתי ספר.
החברה הישראלית בזבזנית בצורה בלתי רגילה. הטלוויזיה מחנכת אותנו לנשפים, זה לא קרה בבתי הספר, הילדים עושים נשפים שהם רואים בסדרות אחר הצהרים, שגם ההורים שלהם בעצם, ההורים שלהם וכל המרחב הציבורי, מושך למעלה, לסוף שנה, עם בגדים שלא מתאימים לכאן, מה שאתה קורא אטרקציות שלא מתאימות לטיולים. כלומר, אני מאמינה במה שאני שומעת מהשר פירון, שאפשר להיות שר חינוך גם למדינה, לא רק לבתי הספר. אני לא יודעת בדיוק איך עושים את זה אבל הייתי רוצה שתצא אמירה מוועדת החינוך הזאת, לא רק – ואני מקווה שזה יקרה בשנים של הקדנציה הזאת ומבחינתי בכל שר החינוך – שירדו תשלומי ההורים, אלא אי אפשר לצפות לחיות ברמת החיים הזאת ואני גם לא מאמינה בזה. ללכת למסיבת סיום בים יותר יפה בעיני מאשר לעשות נשף מסכות כזה שמתחפשים לילדים אמריקאים בקליפורניה.

אבל בואו לא נעשה טעויות, יש איזה 10% שעושים כמה נשפים ואז מגדילים את זה – ההורים לא אשמים.

זה לא רק הנשפים, זה החוגים - - -

אם היית צריכה לשלם 5,000 ש"ח - - -

אני משלמת ואני חושבת שזה לא בסדר לשלם וכך גידלתי את הילדים ואני מאמינה שזה ישתנה. אני רוצה אבל לומר: זה לא קורה רק בבתי הספר, הדבר הזה הוא ברמות החוגים, רמות האטרקציות, רמות הטיולים, בתי המלון. היינו ילדים וגדלנו, זה לא מוכרח להיות בבזבזנות כזאת. זאת אומרת, אני אומרת שני דברים: אחד, צריך הוריד את תשלומי ההורים כמובן, כולנו מסכימים עם זה. שניים, אנחנו צריכים להיות כולנו מאוחדים מול החברה הישראלית, מול ערוץ 2, מול החינוך לטירוף בזבזני, וכשזה ישתנה מצדנו, כהורים, זה ישתנה גם בבתי הספר.

צרכנות ראוותנית.

אבל מנהלי בתי ספר משתפים פעולה עם זה והם גם מורים לוועדי ההורים להגיד לילדים שלא יכנסו למסיבות סיום אם הם לא ישלמו.

נכון, נכון, וזה לא מסיבת סיום.

אז הגיע הזמן לעשות סדר, ששר החינוך - - -

בשביל זה אנחנו ועדת חינוך, נכון.

אבל יש שר חינוך שצריך לבוא ולהגיד אמירה אחת. לא יכול להיות שאני מבקש דוח ממנהל בית ספר, הוא אומר לי: תשמע, אני לא חייב לתת לך דוח על 98,000 שקל למסיבת סיום. הנשף עלה עוד 37,000 שקל וזה אבסורד.

שר החינוך הזה סופח אחראויות, אני רק אומרת על עוד אחריות שהוא לא יכול להיות אחראי ואנחנו יכולים לשנות מרחב ציבורי מבחינת תודעה. לבוא להורים האלה – הרי מנהל בית ספר הוא גם נענה לקליינטים של ההורים ולא יגיד: די עם השטויות האלה, מה זה?

אוקיי, תודה רבה. הרן רייכמן, ואחריו חבר הכנסת גנאים.

השר שמכיר היטב, אני מאמין לכל דבריו כמובן, דיבר מאוד יפה על הכוונה ואני מאוד מעריך אותה ואני מאמין שלשם הוא שואף, אני מאוד מוטרד דווקא ממה שנאמר שהוצג פה בקרוב, ממה שכן עושים לגבי תשלומים למגמות ותוספות תשלומים לבתי ספר ייחודיים ודברים מהסוג הזה, וגם להבנה שתל"ן זה לא חלק מתשלומי הורים. כפי שנאמר פה לא אחת כולנו יודעים שגם תשלומים מרצון, כמו התל"ן, כמו הדברים, אין אפשרויות רבות להורים, וכאשר אנחנו נאפשר להורים שיש להם לשלם כסף למגמות או כסף לבתי ספר ייחודיים – מעבר לייחודיות, שאם מישהו מכיר את דוח הוועדה, למרות כל ההערות, הוא מדבר על החשיבות של ההרכב השוויוני והחברתי-כלכלי בתוך בתי הספר הייחודים למיניהם – אם אנחנו נגדיל בדרך כלשהי תשלום למקומות האלה זה כספים שרק החזקים יוכלו לשלם, וכאן, כל הכוונות החיוביות שדובר פה ייסוגו לאחור.
ולכן אני מבין שלאור המצב הכלכלי יש קושי אמיתי להקטין היום את תשלומי ההורים והזמן שעבר, אבל אם יעשה צעד להגדיל תשלומי הורים איפשהו – ודרך אגב, הסיפור של תשלומי הייחודים זה בעקבות בג"ץ, משרד החינוך מכיר, שפעם ראשונה, בעקבות דוח מבקר המדינה אולי, משרד החינוך עשה צעד אכיפתי נגד גביה שקיימת בכל בתי הספר הייחודים במדינת ישראל, רובם, לא נגיד כולם, שהיא תופעה קשה. אני מטפל בבית ספר באשדוד בילדים בכיתה א' שמשלמים 6,000 שקל לחודש בטענת ייחודיות. דווקא במקום שיש אכיפה באמת חריגה לצערי משרד החינוך לא עושה די, מתאפשר לשלם עוד כספים ומתאפשר עוד כספים למגמות לחזקים, נגדיל את הדיפרנציאציה במערכת החינוך ואני חושב, כהתרעה אולי לפני הדיון הקרב, שזה מה שהוועדה צריכה להגיד.
עוד הערה לגבי התל"ן, אני סבור שראוי שגם התל"ן לא יהיה פה כהערה אלא ששר החינוך וועדת החינוך שמדברים על שקיפות, הדברים ייכנסו במסגרת הדיונים פה. התל"ן, רכישת שירותים מרצון, נסיעות לפולין, הכול יהיה במסגרת השקופה פה, כי כפי שכולנו יודעים מתי שזה לא היה פה - - -

למה אתה כועס? אני מסכים, למה אתה כועס?

השר, אתה מכיר אותי מספיק זמן לדעת שאני מדבר בהתרגשות, זה האיש.

תודה.

עוד הערה?

אבל יש עוד כאלה שרוצים לדבר, נדמה לי שהדברים שלך הובנו. חבר הכנסת גנאים, ואחר כך יעקב בן יששכר. הדיון ימשך עוד כ-20 דקות ולאחר מכן תהיה הצבעה לכן צריך לדבר בקיצור ולא צריך לחזור על דברים שכבר נאמרו. חבר הכנסת גנאים, בבקשה.

שכבוד השר לא יגיב לכל מילה.

אני אשמור.

זו זכותו.

מה אתה מעדיף, שאני לא אגיב למה שאתה אומר או שאני כן אגיב?

תגיב מתי שאתה רוצה פשוט הוא אמר לקצר.

אתה תבחר מסלול כחבר.

אני תחילה מצטרף לאיחולי ההחלמה והבריאות ומאחל בעידן שלך בריאות למערכת החינוך גם. אני לא אדבר לא על פרטים ולא על מספרים, על הדברים העקרוניים, משום שתשלומי הורים לפי דעתי גם הם דבר חינוכי כי יש בהם מסר. מאחר ואתה רוצה מערכת חינוך ציבורית שוויונית צריך לבטל את מה שקרוי תשלומי הורים, או להתחשב בשוני, שהדבר יהיה פרוגרסיבי ולהתחשב בפערים הסוציו-אקונומיים אם זה צריך להיות שוויוני וצודק. מתוך ידיעה ומתוך חקירה וניסיון כמורה בית ספר תיכון, גם הדבר שאתה לא חייב בו בתשלום, גם התרומות, הדברים הללו משפיעים על בית הספר, משפיעים על התלמידים, משפיעים על כל דבר. ההורה והאב שתרם לקנות וילונות לכיתה או מזגן, יש לו משקל בבית הספר, לבן שלו יש זכות קדימה גם בבית הספר. זה לא שמישהו אמר לי או קראתי על זה, זה מה שאני שראיתי בעיני בבית הספר. לכן דבר כזה, לפי דעתי, צריך לבטל ו"הכל חינוך" ואתה עם הצעת החוק תביאו לכך שהמדינה היא האחראית והיא שצריכה לקחת את האחריות על כל זה ולא ההורים.

החוק הזה, דרך אגב, כבר הוגש.

אני חושב שכן.

הוגש, הוגש, אני אומר לך. החוק של אחריות המדינה על החינוך.

איתן כבל?

לא, זה אני.

דבר אחרון, כבוד השר, אנחנו יודעים שאי אפשר לנתק את בית הספר מהמציאות, בית הספר משקף את המצב התרבותי-הערכי של החברה, אבל צריך לשאוף, תמיד אני אומר, שבית הספר לא כל כך יהיה ראי צודק, משקף בצורה צודקת, צריך גם שיהיה ראי מתקן, צריכים להשתדל שדרך בית הספר מתקנת את המצב הקיים. אני רומז לדבר של כל מסיבות הסיום והנשפים האלה והבזבוז וכל הדברים הכורכים בכך. תודה.

תודה רבה. יעקב בן יששכר, ולאחר מכן חבר הכנסת זחאלקה.

אני רוצה להתייחס לשני דברים: אחד, אני הובלתי בשבועות האחרונות את העניין של מסיבות הסיום. אנחנו, בבית הספר שלנו, בעירוני י"ד. הורים קיבלו איומים, 15 ילדים מתוך 140 תלמידים: מי שלא ישלם 900 שקל לא ישתתף במסיבות הסיום, חד משמעית.

למה לא באת כשדיברנו על זה פה, כשקיבלנו החלטה?

אני הייתי פה.

הוא היה.

קיבלנו החלטה צודקת בעניין.

אני לא אמרתי שאתם לא צודקים, אני רק מעלה את זה.

לזכותו, הוא היה, אני זוכר.

נכון. אני רק רוצה להגיד דבר אחד: לא יתכן שמנהלי בתי הספר, שיש חוזר מנכ"ל שאומר מהם תשלומי הורים והם חייבים לעבור פיקוח של רואה חשבון – דיברתי עם אחד ממנהלי בתי הספר במקום אחר – הדבר הזה לא נעשה. זאת אומרת, אם הוציאו 900 שקל עד היום לא קיבלנו כל פירוט. אני יכול להגיד לכם, וגם יצא לי לדבר עם כבד השר בחוץ באותו זמן, לא יתכן שבית הספר לא הביא לא זמר, לא אמן וזה היה כל כך הרבה כסף. אני רוצה רק לציין שגם המבנה הוא מבנה ששייך גם לעיריית תל אביב וגם לאוניברסיטת תל אביב, זאת אומרת, מי שגזר פה קופון אלה הגורמים הממסדיים שקשורים לאותה מערכת. אז אותה מערכת חינוך, אותה עיריית תל אביב, גזרה גם קופון.
דבר נוסף שאני רוצה לציין ולא שמעתי, הנושא של תעשיית האבחונים. בתי ספר מפנים לאבחונים. חוזר מנכ"ל שהיה בקשר לאבחונים, בתי הספר פשוט לא מתייחסים, שולחים לאבחונים במכונים פרטיים בעלויות שנעות מאלפי שקלים לכ-20,000 שקלים, ובסופו של דבר, מי שמסרב לעשות את האבחונים, מי שמסרב לתת ריטלין, קונצרטה, הילדים שלו מוצאים מחוץ לבית לפנימייה שעולה לחודש – תקשיבו טוב, אין תקציב – 17,000 שקל לילד בפנימייה או מעון חירום. אני חושב שהגיע הזמן לעשות איזשהו סדר לסמכות של בתי הספר שמבקשים שאולי יהיה שקט בכיתות והמורים לא יכולים להתמודד, לעשות עם זה סדר ולעשות איזשהו חוזר מנכ"ל למנהלי בתי ספר שיבינו שהם לא עושים כל דבר שהם רוצים והם כפופים למשרד החינוך. תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת זחאלקה, ואחר כך יערה ישורון.

כבוד היושב-ראש, אנחנו בוועדת החינוך, היסטורית, קבענו שני כללי ברזל: האחד שמשרד החינוך אחראי על החינוך, שזה דבר מובן מאליו, אבל כשנכנסים לפרטים לפעמים המשרד אומר: זה לא עניין שלי. האחראי על החינוך – לא חשוב, אין עיריות, אין כלום, יש שני גורמים כאן שמעניינים אותנו: משרד החינוך בתור ממסד והילדים, אנחנו לטובת הילד.

מה כתוב בחוק, דרך אגב?

אני לא מדבר חוקית.

מה כתוב בחוק, מי אחראי? רק רציתי לדעת, לפי החוק מי אחראי?

משרד החינוך.

ממש לא נכון. כתוב: "יקיימו במשותף". אני מתנצל, אני מבקש שחבר הכנסת יחזור על החוק ויקרא שבחוק כתוב שמשרד החינוך והרשויות המקומיות יקיימו במשותף. חשוב שאדוני יקרא את החוק ויידע שבחוק כתוב שזה אנחנו בשיתוף השלטון המקומי.

באיזה עניין?

על כל מה שנוגע – תשאל את המשפטנים. אז אני מתנצל שאני - - -

על המבנים.

על כל דבר.

לא על תוכניות לימודים, תוכניות לימודים אין להן קשר.

תוכניות למודים זה משהו אחר.

בסדר. אני בכל זאת עומד על כך שהגורם האחראי – זו עמדתי האישית – זה לא לא-חוקי להגיד שמשרד החינוך אחראי על החינוך. אם יש עוול כלשהו שכתוצאה מהתנהגות של רשות מקומית או ממצבה של רשות מקומית משרד החינוך – זאת עמדתי האישית, אתה תתנגד לה, תגיד מה שאתה רוצה, אני אומר שמשרד החינוך אחראי. אם יש בית ספר במצב רעוע ויש רשלנות של הרשות המקומית משרד החינוך בכל זאת בעיני הוא אחראי. למה אני אומר את זה? כי התנפלו על החבר מירושלים שאמר שההקצבה לתלמיד אצלו היא פחותה וכאילו משרד החינוך אומר: זה לא עניין שלי. אני אומר: זה עניין שלך, אתה יכול לקצב רשויות חלשות ורשויות חזקות באופן דיפרנציאלי. לתלמיד שהעירייה נותנת 5,000 שקל לתלמיד אתה תיתן 3,000 ועירייה שנותנת 500 שקל, אתה תיתן גם 5,000. אז זה יצא עם פי שניים או פי שלושה וכך נוצר הפער. אני חושב שבידי משרד החינוך, בתקציבו הוא, לעשות את החלוקה הצודקת, לא השוויונית, כי השוויון כאן הוא לא צודק.
דבר בעניין תשלומי הורים, אני לא רוצה להכביר במילים על מה שאמרו קודמי אבל יש כאן 3 דברים: קודם כל עמדה עקרונית שהיא שיש לבטל את תשלומי ההורים. אני מקווה ורוצה שזה יהיה בבת אחת אבל היו מתווים להפחתה הדרגתית, היה מתווה טרכטנברג ומשרד החינוך השנה בא ומבטל את ההורדה ההדרגתית למרות הבטחות של השר הקודם שאמר כאן בוועדה חד משמעית, איך אומרים? –כמעט אמר "Read my lips" – שההפחתה תימשך. ההפחתה לא נמשכה. שניים, יש עליה בתל"ן, יש עליה בתשלומים לטיולים. התהליך שראינו אותו כאן, אני מקווה שלפחות השר, לפחות הוועדה תגיד שיהיו תשלומי הורים על פי מתווה טרכטנברג, שהממשלה אימצה, שזה דבר שמשרד החינוך והממשלה יכולים לעמוד בו, לא מדובר בעול כבד שאנחנו היום בוועדה מחליטים לבטל. לכן אני קורא לחברי הוועדה היום לאמץ את מתווה טרכטנברג לפחות כעמדת ביניים, העמדה העקרונית כמובן היא לבטל את זה כליל. תודה רבה.

תודה רבה. יערה ישורון, בבקשה, ואחר כך חבר הכנסת אוחיון.

שלום ותודה על זכות הדיבור. אני אחזור רק על שני דברים, על איחולי החלמה לשר ועל הבעת האמון של חברת הכנסת קלדרון גם במערכת החינוך וגם בשר בכלל, באופן כללי. אני יושבת-ראש הארגון "הורים עובדים לשינוי", המטרה שלנו זה לאזן בין ימי החופשה של ההורים והילדים כי המציאות כיום לא מאפשרת להורים לעבוד, בטח שלא לנשים, בטח שלא כאלה שיש להם כמה ילדים. הסיפור של תשלומי ההורים מגיע היישר בספטמבר, מיד אחרי יולי-אוגוסט, ביולי אני משלמת 6,000 שקל על קייטנות ל-4 ילדים על 3 שבועות. אני נאלצתי להפסיק לעבוד בעולם השכיר הרגיל כי אי אפשר לעשות את זה, זה בלתי אפשרי. מערכת החינוך מתייחסת לחינוך של ילדים רק 8 חודשים בשנה ומתעלמת מכל 4 החודשים האחרים.
תשלומי ההורים האלה מגיעים בספטמבר, בדיוק סיימנו לשלם על כל הקייטנות, בדיוק נכנסנו לחופשות של החגים. אנחנו באמת מקמצים בכמה שאפשר, זה בלתי אפשרי, אי אפשר לחיות פה, מעמד הביניים קורס. שנינו עובדים ומרוויחים יפה ובכל זאת אנחנו לא יכולים לממן את הדברים האלה, אין לנו מאיפה. אנחנו קורסים, הילדים שלנו יקרסו. אנחנו לא יוצאים לנשפים, אנחנו בוחרים את מזונותינו בקפידה בסופר. ההורים לא יכולים לשלם, בטח שלא את הסכומים האלה, בטח שלא אם יש להם יותר מילד אחד. זה בלתי אפשרי, אנחנו לא יכולים לעמוד בזה. אי אפשר שמשרד החינוך ימשיך להתעלם מההורים שהם חלק מהמשפחה הזאת. משרד החינוך צריך לקחת בחשבון את ההורים באופן מאוד מאוד משמעותי ופעיל וחלק מזה, כי אחר כך ילדים לא יוכלו לקבל בבית את מה שאנחנו היינו רוצים לתת להם כי אין לנו כסף לממן את זה.

אוקיי, הנקודה הובהרה, תודה רבה לך. חבר הכנסת אוחיון, ולאחר מכן אתי בנימין.

גם אני מצטרף לברכות ואיך אומרים? אם מותר להגיד איזה דבר פה, פעם שמעתי שגם אנשים פשוטים – "אל תהי ברכת הדיוט קלה בעיניך". שמעתי מישהו שאמר: מה זאת אומרת "ברכת הדיוט", אדם פשוט? אז הוא אמר: כשאתה הולך לאיזה רב גדול הוא מברך אותך שתזכה לעלות מעלה מעלה ותהיה כזה גדול וכו' וכו', כשאתה הולך ליהודי פשוט אז הוא אומר לך: "זיי געזונט ". אז "תהיה בריא" זו הברכה ולכן אני קודם כל מאחל לך בריאות והצלחה בעשייה. אני בוודאי מחזק את גישתך של העדפת הנצרכים במלגות לימודים ובצורך לשתף את כלל מערכת החינוך במסע החינוכי הערכי הזה לפולין וההקצאות שאתה מקצה לעניין הזה הן באמת מבורכות. אני מודע לכך שאנחנו נמצאים בהתמודדות עם מסגרת תקציבית לא קלה, יחד עם זאת, אני קורא לך להצטרף – אדוני היושב-ראש, אני מנסה להתחבר אליך, עמרם?

כן, יש לי קשב כפול.

בואו נעשה היסטוריה, אדוני השר – 21 שנה ניסו עוד עם ועדת לנגרמן – שהלשכה שלך תכין לנו תוכנית, השנה אנחנו הולכים אתך לשנת תשע"ה-תשע"ו, להתחיל להכין תוכנית לחסל את הסיפור הזה של תשלומי הורים.

זה הוצג בהתחלה.

מהבחינה הזו עמרם ניסה ללחוץ עליך ואתה לא הסכמת להצטרך להצהרה להתחייבות בעניין הזה.

אתה, אם היית שר, היית מתחייב?

לא, נכון, בקטע הזה אני מסכים, הייתי אומר - - -

שמעון, תענה לי רגע, אני נורא אוהב את השיח הזה.

עניתי לך בכנות.

אם היית שר עכשיו, במצב הכלכלי של מדינת ישראל, והיו אומרים לך בוועדה עכשיו: תתחייב, שמעון, תענה לי בבקשה.

אני מסכים, עניתי לך שלא.

אז למה אתה עושה לי את זה? מה אתה רוצה בדיוק? מה הקטע, מה הקטע בדיוק? תסביר לי את הקטע. מה, בשביל שירשמו ששמעון אוחיון אמר? מה זה המשחק הזה? באמת, חברים.

תן לי רגע. אני הייתי כן אתך - - -

אני לא מבין את זה. תקשיב, אנחנו רוצים לעזור לילדים, אנחנו רוצים להוריד את המחירים, בואו לא נעשה את זה פופוליסטי, בואו נעשה את זה מקצועי.

תראה, הייתי כן, יכולתי לשחק את המשחק. עניתי לך, בוודאי שאם אתה אומר שאתה מתחייב אז לא משום שאף אחד לא יודע מה קורה עם כל ההצהרות והכוונות. אבל עמרם בא ואומר, היושב-ראש אומר לך: בואו נציע, ניתן הכוונה ללשכתך להיערך לשנתיים הקרובות, בוא נעשה היסטוריה שלא תוך שנה, תוך שנתיים אנחנו מחסלים את הסיפור הזה של תשלומי הורים. הצהרה שלך בוועדת החינוך, לא התחייבות, זה מה שאני מבקש. אנחנו אתך היום, אנחנו אתך היום בקטע הזה, אנחנו נצביע בעד ההצעה. זה מה שאני מבקש, ובוודאי, אני מקווה, שתהיה בידנו קדנציה שלמה ונזכה לראות את זה מתגשם, הלוא חלק מהדברים זה בגלל החלופות ובגלל שינויים וכו' אבל זה לא עד כדי כך בידיים שלנו.

תודה רבה. אתי בנימין, ואחרון יהיה זאביק גולדבלט.

אדוני השר, גם אני רוצה לאחל לך שפע של בריאות והצלחה בתפקיד שאתה נמצא בו, הוא תפקיד לא קל ואני מקווה שתצליח.

תודה.

אני רוצה לפתוח במספר שורות שהוצאתי מהבלוג שכתב חבר הכנסת הרב שי פירון כשהיה מנכ"ל תנועת "הכל חינוך": האם מישהו יודע מה תקציבו של משרד החינוך? אם אמרתם כ-32 מיליארד שקל אז צדקתם. ועכשיו מי מכם יודע כמה כסף מוקצה לצורך תשלום שכר מורים ולעובדי מערכת החינוך? שתי נקודות למי שאמר למעלה מ-80%. יפה, עכשיו כשברור שהתקציב הפנוי של משרד החינוך עומד על כ-6 מיליארד שקלים חשבו על העובדה הבאה: אתם משלמים למעלה ממיליארד שקלים. הבנתם את זה? נסביר זאת שוב: אתם מממנים 20% מתקציב הפעילות החינוכית של המדינה, מישהו כאן השתגע. אני לא אמשיך את זה, אני חושבת שהכול ברור.

אני מסכים עם זה גם היום, אתי.

סליחה, אדוני השר, לא הפרעתי לך, ישבתי עד עכשיו בשקט, בוא נשמור על תרבות דיבור, בבקשה ממך.

אתי, אחרי הודעות הטקסט שאת שולחת למנכ"לית שהם ממש איום את מדברת אתי על תרבות דיבור?

סליחה, אני לא מאיימת - - -

את רוצה שאני אקריא את ההודעות שאת כותבת למנכ"לית? אני יכול להקריא אותם רגע, ברשותך? אני המלצתי ללכת למשטרה בכלל.

אדוני השר, אתה יכול להקריא מה שאתה רוצה, אני לא מאיימת על אף אחד, אני אומרת מה שאני חושבת ואני עומדת מאחורי דברי.

גברתי, רק שאני אדע, מי את? מה התפקיד שלך?

אני יושבת-ראש הנהגת ההורים הארצית.

מה זה הנהגת ההורים הארצית?

מה זה הנהגת ההורים הארצית?

מה זאת אומרת? אין כזה דבר הנהגת הורים ארצית.

כמו שיש שני ארגוני מורים יש גם שני ארגוני הורים וההורים בוחרים - - -

אחד נבחר ואחר לא.

סליחה, וההורים בוחרים - - -

אתי, בואי תמשיכי.

אני מבקשת להמשיך את דברי, אני לא הפרעתי פה לאף אחד ואני מבקשת שאף אחד לא יפריע לי. לפני כמספר שבועות הופיעה מנכ"לית משרד החינוך בפני כנס מנהלים של החינוך הממלכתי-דתי בירושלים במלון "לאונרדו" ושם היא אמרה להם דבר כזה: יהיו קיצוצים בתקנים, יהיו קיצוצים בשעות ואני מצפה מכם לעבוד קשה יותר. חברים, אני רוצה לשאול אתכם שאלה: האם אנחנו ההורים נצטרך לממן את אותם תקנים ואותן שעות שמשרד החינוך מקצץ מאותם בתי ספר, מאותם מנהלים שידיהם כבולות והם לא יוכלו להמשיך ולתפקד במערכת החינוך? האם זה יהיה על חשבון אותם ילדים שיגיעו בלי ספרים לבית הספר כי לא בכל בתי הספר - - -

למה? יש פרויקט השאלת ספרים.

אני מבקש.

כי לא בכל בתי הספר בארץ יש את פרויקט השאלת הספרים, ואני מברכת אותך, אדוני השר, שאתה מתכוון להרחיב את הפרויקט, הוא פרויקט מבורך. האם זה יהיה על חשבון אותם ילדים שמגיעים בלי ארוחות לבית הספר? האם זה יהיה על חשבון אותם ילדים שהוריהם לא יכולים לשלם את הטיולים השנתיים? ועוד כהנה וכהנה, אני לא אאריך בדברי, אני חושבת שהבנתם אותי. אבל אני מודיעה לכם, אין לנו ספק שהאישור על תשלומי הורים יעבור פה אבל אנחנו, כהנהגת ההורים הארצית, קוראים השנה למרד תשלומי הורים. אנחנו קוראים להורים לא לשלם את תשלומי ההורים לבתי הספר. הגיע הזמן שהמדינה תממש את חוק חינוך חובה חינם.

תודה רבה.

אדוני השר, כמנכ"ל "הכל חינוך" נלחמת על אחריות המדינה לחינוך הילדים. אנחנו מדברים על המשך שלטוני ואנחנו - - -

רק תצייני שאת המרד גם הכרזת שנה שעברה כדי שנדע שזו הצגה קבועה כל שנה.

סליחה, אני אומרת את דברי ואני נלחמת פה למען הילדים וההורים, אני לא עושה הצגות, אדוני.

אתי, תודה רבה.

תודה לכם.

אני רוצה להבהיר: יש ארגון יציג אחד.

הוא לא מייצג את כלל ההורים, גם ירושלים לא חברים בו.

תסלחו לי, אני מדבר עכשיו. יש ארגון יציג אחד. הוועדה מקבלת בברכה ותיתן לכל מי שרוצה לדבר. זאב גולדבלט, בבקשה, אחרון הדוברים ואחר כך אנחנו מצביעים.

אני מקווה שגם חביב. ראשית, הרבה בריאות לשר.

תודה.

אנחנו רוצים קודם כל לברך על החזון שהצגת כאן על ביטול תשלומי ההורים במהלך הקדנציה הנוכחית, אבל כל זמן שהתשלומים עדיין משולמים אז כמה דברים פרקטיים: אחד, אנחנו חושבים שיש לכפות על מנהלי בתי הספר הפרדה של חשבונות הבנק בין תשלומי ההורים, אם זה רשות ואם זה מרצון, לבין הניהול השוטף של בתי הספר. הנחיה כזו יצאה על ידי משרד החינוך, על-ידי המנכ"לית, לא ממוש בכל בתי הספר. כשאני אומר לכפות זה כולל אחריות אישית של מנהלי בתי הספר. נקודה שניה, צריכים להקפיד על יישום הנהלים המחייבים גם את אישור חוזר התשלומים על ידי ועדת ההורים של בית הספר בטרם הפצתו לכלל ההורים, דהיינו, שההורים יידעו, ועד ההורים יידע מראש מה הוא מאשר, עם תוכנית פרטנית. צריכים להקפיד על הנוהל שמבוצעת בקרה, דהיינו, שהנהלת בית הספר וועד ההורים המוסדי מציגים לוועד ההורים הבית-ספרי ואחרי זה, באמצעות האתר, לכלל ההורים מה היו השימושים בפועל של כל התקציבים ששולמו בשנה החולפת, אם זה בתשלומי רשות, אם זה ברכישת מוצרים מרצון או שירותים מרצון ולהציג להם את השימושים העתידיים בצורה פרטנית לשנה הקרובה. זאת אומרת שלא ישלמו "בלנקו", איזה דף שהילד מביא הביתה ואומרים "כזה ראה וקדש".

כאן אנחנו רוצים להרים את הכפפה שהציג כאן השר לגבי הטיולים. אנחנו מציעים לעשות צוות משותף לקבוע מתכונת מסודרת שהטיולים יהיו, אל"ף, ערכיים, שישלבו גם את מורשת ישראל, גם את מורשת ארץ ישראל, עם ישראל כמובן ומדינת ישראל. אבל, בקיצור, לשלב את המורשת עם הליכה ברגל ואני מאלה, כמו יושב-ראש הוועדה, שגדלנו מגיל 14 בהליכה ברגל - - -

בתור טנקיסט.

לא, אני מדבר בגיל 14. שים לב, אני חזרתי לגיל 14 שלך. אנחנו גדלנו בהליכה ברגל.

תודה רבה, זאביק.

עוד ממש שני משפטים.

משפט אחד.

אחד זה באמת הנושא לבצע רכישת מוצרים או שירותים מרצון או רכישה בכלל של שירותים, כמו למשל אם זה חברות מטיילות בטיולים, אם זה סל חינוך, להנחות את מנהלי אגפי החינוך בערים השונות וביישובים השונים לבצע רכישה מרוכזת כדי להוזיל את העלויות להורים. כך ההורה יקבל גם תמורה הרבה יותר גדולה וכמובן הילד ירוויח כי הוא יקבל יותר מוצרים, אם זה בתחום התרבות ואם זה בתחום הטיולים.

תודה רבה. חבר הכנסת הרצוג, קצר בבקשה.

קצר מאוד הבטחתי. קודם כל, אני מברך את משרד החינוך שהוא מציג פה את התל"ן, הוא באמת לא היה צריך אבל הוא מציג. העניין של התל"ן הוא בעצם האלמנט המסוכן בכך שהוא מייצר סוג של העדפה בתת-מודע של בתי ספר יותר חזקים, ואת זה אתה יודע, כבוד השר, כי אתה עסקת בזה. דהיינו, ברגע שיש יישובים מבוססים יותר שניתן לגבות מההורים יותר כסף אתה מפתח תוכניות משלימות שנותנות העדפה וכו'. זה תהליך בעייתי ולכן אני חושב, אדוני יושב-ראש הוועדה, לקיים דיון על התל"ן כחלק מכל החזון של חיזוק מערכת החינוך הממלכתית.

תודה רבה לחבר הכנסת הרצוג, תודה רבה לכל מי שהתייחס. השר ישיב ואני אסכם.

אני רוצה לבקש בקשה, כדי לא להחזיק את הח"כים, האם אפשר שאני אשיב אחרי ההצבעה?

כן.

כן, אפשר בהחלט.

תשחרר אותם. בואו נצביע ואני אשיב אחרי ההצבעה.

אני מציע לך להשיב עכשיו. זה לא מכובד, זה חלק מהדיון.

בסדר, אז אני אומר שלושה-ארבעה משפטים קצרצרים. קודם כל, צריך לדעת שאם מישהו ישב כאן ויקשיב לכלל ההערות שנשמעו, חלק מההערות סותרות אחת את רעותה משום שיש מספר רב של סוגיות שעומדות על הפרק, אידיאולוגיות אני מדבר עכשיו, לא כלכליות. למשל, שאלת בתי הספר הייחודיים היא שאלה אידיאולוגית, היא שאלה אידיאולוגית לא פשוטה, אין לי עניין לחסל אותה השנה ולכן אני אמרתי שאני הולך לשנת מעבר. אבל זה לא אומר שאסור לי כאדם שבא לייצג תפיסת עולם, לא צריכה להיות לי ביקורת על העובדה שבמקומות שונים, אני לא אומר ירושלים או מקום אחר, בית ספר ייחודי הוא מסלול עוקף לייצר בית ספר פרטי במימון כספי המדינה. האם אני תומך בדבר הזה? אני אומר חד משמעית: לא. האם אני אתנגד לכך? אני אומר חד משמעית: כן. האם חודש אחרי שהגעתי, עכשיו, בזמן שנותר, זה הזמן לנהל את הקרב הזה? גם לא. לכן צריך, הרן, לתקן אי אלו שהן הוראות מעבר כדי להתמודד עם הסוגיה הזאת באופן ארוך טווח.
אני רוצה לומר עוד דבר, יש פה את אחת מהאיוולות הגדולות ביותר וזה המושג שנקרא "מוכר שאינו רשמי". הורים במוכר שאינו רשמי עלולים לחשוב שהם בית ספר פרטי, הם לא בית ספר פרטי. אין לי התנגדות, נקרא לזה חוקית, לבתי ספר פרטיים. רוצה מישהו להקים בתי ספר פרטיים שילך לבית ספר "חברותא" ויראה מה קרה לבית ספר שהיה צריך לשלם 35,000 שקלים בשנה כי הוא היה פרטי באמת. אבל לקבל 75% מהתקציב ולקבוע כמה תלמידים יהיו בכיתה, מי התלמידים שיהיו בכיתה, איזה מורים ילמדו את הילדים שלי, מי ילך ומי יבוא וכו' וכו', זו שאלה ערכית שמדינה צריכה להתמודד אתה. השאלה הזאת מייצרת הרבה מאוד תקלות, דרך אגב, גם תקלות ערכיות לא פשוטות כי אז אתה לא יודע מי כל זרם שמקים לעצמו את בית הספר בחסות המדינה, המוכר שאינו רשמי, ומייצר שם מסרים חינוכיים בעייתיים.

הרס את החינוך.

לכן אני אומר, צריך להבין שיש פה שאלות אידיאולוגיות שאי אפשר לפתור אותן בחודשיים. בי"ת, שאלת פולין: אני בכלל לא רוצה לראות שאלה, מי אמר שכולם צריכים לנסוע? מי אמר שזה משהו כל כך גורף שכל משפחה בישראל – אני מתנצל, אני מעמד הביניים, ובכיתה י"ב גם לנסוע לפולין וגם לעשות רישיון נהיגה כבד עלי. מי אמר שזה הפך להיות מין מסלול התבגרות? ואני אומר את זה כמי שמדריך משלחות נוער לפולין ועשה את זה למעלה מ-40 פעם בחייו. מי אמר שכל ילד בישראל צריך לבקר בפולין? אולי המתכונת של פעם שהיו נבחרים נציגים בית-ספריים באופן כזה או אחר, משלחת בית ספר שמייצגת את בית הספר, נכונה יותר? יש פה שאלות ערכיות. כשמביאים את כל השאלות האלה לדיון מאוד צר ומאוד ממוקד אנחנו עושים עוול לדיון. אני מוכן לבוא לכל דיון עומק בשאלות האלה ולקיים יחד דיון אידיאולוגי מקיף.

אני אומר עוד שני משפטים: אחד, אני מתחייב – על זה אני כן מתחייב – שבלי נדר במהלך השנה הקרובה אנחנו נעשה שינוי גדול מאוד ביחס שבין מספר ימי העבודה של ההורים לבין יחס ימי החופשה בלי לפגוע בארגוני המורים והסתדרות המורים, בלי להגיע לסכסוכים, הדברים האלה לא יפרצו, האחריות לפערים. אבל אני רוצה להגיד מה אני אומר עכשיו כי זה מאוד חשוב לי: זה לא בא בגלל שאני חושב שאני בייביסיטר של הילדים, זה בא בגלל שאני חושב שיש אחריות מקיפה לחינוך, יש תנועות נוער, יש חברה למתנ"סים, יש מספיק יצירות שנוצרו במשך השנים וצריך לעבוד בסנכרון גדול יותר ולהפעיל אותם באופן עמוק יותר. אני מקווה מאוד למצוא דרך כדי שנוכל לעשות את זה, זאת סוגיה שנמצאת על שולחני ואני אטפל בה.
אני מושיט יד לשיתופי פעולה בסוגיית הטיולים, בסוגיית מה שקראתם נשפים, בסוגיות מסיבות סיום, אבל אני רוצה שזה יבוא מתוך אמון במנהלים. אני לא רוצה שבשיח על טיול, בגלל נייר כזה או אחר, ויש באמת תשלומים שהם לא ראויים, אני לא רוצה שייווצר הרושם כאילו מנהלים חלילה וחס שולחים ידם בכספי ההורים. בסופו של דבר כל מנהל בית ספר היה רוצה שתיקח את זה ממנו, שתעביר את זה לגורם אחר, אף אחד לא נהנה מהסיפור הזה. אסור שמהשיח כאן תצא חס וחלילה האשמה כזו או אחרת כלפי מנהלים ומורים בישראל.

אבל מנהל בית ספר היה יכול למנוע.

אני רק אמרתי, אני רוצה להגיד את מה שאני רוצה לומר. אני מקווה שבאמת זאת תהיה אחת מהשנים האחרונות שבהן אנחנו מקיימים את המהלך הזה. צריך לשנס מותנים, צריך לשכנע את הביטוח הלאומי או כל גורם אחר. אני רק רוצה להזכיר שזה לא בסמכות שר החינוך, יש פה שר האוצר, שר הרווחה, יש פה שורה ארוכה של משרדים, אני מחויב להוביל את המהלך הזה, מחויב להוביל אותו ומקווה שהוא יישא תוצאות.

שהוועדה תקיים על זה דיון.

להתחייב על כך כשזה לא באחריותי זה יהיה חסר אחריות.

תודה רבה. אני רוצה לומר מספר משפטים.

שר האוצר ושר הרווחה ושר החינוך הם חברי אותה מפלגה אז חצי עבודה כבר.

אז יש לזה סיכוי שזה יתקיים.

מצוין, אז יש סיכוי טוב.

חברים, אנחנו לקראת סיכום. אני מתרשם לאחרונה, מאז כינון הממשלה וכינון הוועדה, שיש רוח טובה במשרד החינוך. גם בפגישות והדיונים שהוועדה מקיימת עם נציגי משרד החינוך, גם בפגישות עבודה מסודרות שאני עורך עם שר החינוך ועם המנכ"לית, אני מרגיש רוח טובה של בהחלט רצון ונכונות, אל"ף שקיפות, בי"ת, נכונות לשים את השולחן ולהתמודד עם כל הרצינות, כל הבעייתיות וכל האחריות בנושאים המרכזיים שמלווים אותנו כבר הרבה מאוד שנים ונמצאים היום על השולחן. לצער כולנו, תקציב 2013-2014, אין בו בשורות, יש בו שמירה מסוימת על הקיים, והנושאים שקשורים במערכת החינוך יבואו בפני הוועדה הזו. אין בו בשורות. אנחנו מאוד מקווים שהוא תקציב מעבר. אנחנו, בוועדת החינוך, כקודמותינו, סבורים שנושא תשלומי ההורים צריך לעבור מהעולם ואנחנו כוועדה נעשה הכול כדי לתת גיבוי למשרד החינוך בשילוב עם משרד האוצר והמשרדים האחרים הנוגעים בדבר למצוא את הדרכים כדי לממש את זה. אני חושב שאנחנו יכולים לרשום לעצמנו את התחייבותו של שר החינוך לעשות כל מאמץ אפשרי כדי שזה יקרה, ונדמה לי שזה בהחלט מספיק.

לפני שאתה מצביע אני רק רוצה להודות למנכ"לית ולצוות על העבודה המאוד מאוד מסורה כדי שנבוא בשלב מוקדם ככל שניתן, אז תודה לאנשי משרד החינוך.

בעניין מסיבות הסיום – או יותר נכון הנשפים, כי מסיבות זה בסדר, הבעיה היא הנשפים – אנחנו קיימנו על זה דיון מקיף בוועדה ושמחתי שוועד ההורים המרכזי לוקח על עצמו חלק מהאחריות, כי אני חושב שבאמת ההורים הם פרטנרים חשובים מאוד, עם ועדי ההורים היישוביים, עם ועדי ההורים בתי-הספריים, כדי באמת לטפל בעניין. אני מקבל מאוד, גם מהניסיון שלי כראש רשות מקומית, את הדברים שאמר יעקב בן יששכר שהרשויות המקומיות אינן יכולות מצד אחד לגבות מחירים מופקעים עבור השירותים שהן נותנות במסיבות, ומצד שני להלין כמובן על - - -

איזה מסיבות, סליחה, איזה מסיבות?

תני לי, תאמיני לי, כל מה שאני אומר אני אומר בשמי. אנחנו קוראים למשרד החינוך באמת לפרסם ברבים את חוזרי המנכ"ל החדשים, או הטיוטות של חוזרי המנכ"ל, בהקשר לתשלומי ההורים כפי שהוצג. אכיפה היא שם, היא חלק חשוב מהמשחק. אז נכון שצריך לתקן כל מיני דברים כדי לאכוף חוקים שהציבור יכול לעמוד בפניהם. אנחנו עוברים להצבעה, אנחנו עכשיו מצביעים ובהצבעה לא מפריעים. ההצבעה היא על הטבלה המונחת בפניכם, חברי הכנסת, הצעת תשלומי הורים לשנת הלימודים תשע"ד לאישור ועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת, שיעור השתתפות של ההורים בעלות ההזנה מכוח חוק הארוחה היומית. התל"ן נמצא פה לידיעה, אנחנו לא מצביעים עליו ונדמה לי שאלה הם הדברים, מירב.

יש הערה לגבי הטיולים בדרום.

יש הערה לגבי הטיולים למוסדות חינוך בדרום, אנחנו גם מצביעים על זה.

מתחת לקו רוחב.

מי שבעד להרים את היד בבקשה. מי נגד? מי נמנע?

הצבעה

בעד – 7
נגד – 3
נמנעים – אין

אושר.

7 בעד, אין נמנעים, אושר. תודה רבה, שיהיה בהצלחה. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:50.>