PAGE
29
הוועדה לזכויות הילד
18/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה לזכויות הילד
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ג (18 ביוני 2013), שעה 12:00

אמצעים טכנולוגים כסיוע לשילובם של ילדים עם עיוורון ולקות ראיה במערכת החינוך

חברי הוועדה: אורלי לוי אבקסיס – היו"ר
מרדכי יוגב

יעקב מרגי

רעיה לוי גודמן - מנהלת אגף חינוך מיוחד, משרד החינוך

אילן שי - עוזר ליועצת המשפטית, משרד החינוך

אילנה גלייטמן - מנהלת השירות לעיוור, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שושי להט קרטר - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירי מאיר שטטמן - מפקחת ארצית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יעקב פרידברג - עו"ד, משרד המשפטים

אביבית ברקאי-אהרונוף - עו"ד, ארגון בזכות (המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות)

גיא שמחי - מנכ"ל המרכז לעיוור, המרכז לעוור

עמוס באר - מנכ"ל הספריה לעיוורים וכבדי ראיה, המרכז לעוור

אפרת בנימין - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

מאיר ברבי - בעל תעודת עיוור, המרכז לעוור

פנחס וייל - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

נילי זיידל - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

רולה חורי - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

רפאל יהודה כהן - בעל תעודת עיוור, המרכז לעוור

אושרית כוכבא - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

יוסף לוי - מלווה, המרכז לעוור

נופר מעיין לוי - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

מרדכי לוי תלמי - בעל תעודת עיוור, המרכז לעוור

קמיליה מטס - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

זהר מטס - מלווה, המרכז לעוור

עינת מעיין - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

יפעת קלוש - מלווה, המרכז לעוור

יניב קרל - מלווה, המרכז לעוור

עינת שוורץ - מלווה, המרכז לעוור

קרן אללו - בעלת תעודת עיוור, המרכז לעוור

הראל חייט - בעל תעודת עיוור, המרכז לעוור

גילה זיידל - יו"ר, ארגון "אופק לילדינו"

בצלאל שלמון - חבר הנהלה, ארגון "אופק לילדינו"

מיכל סמנטוב - חברת הנהלה, ארגון "אופק לילדינו"

אלנה רויטבורד - חברת הנהלה, ארגון "אופק לילדינו"

אברהם זרביב - חבר עמותה, ארגון "אופק לילדינו"

מריאן זרביב - חברת עמותה, ארגון "אופק לילדינו"

אורנה שלמון - חברת עמותה, ארגון "אופק לילדינו"

אושרית כוכבא - עו"ס, ארגון "אופק לילדינו"

אפרת בנימין - עו"ס, ארגון "אופק לילדינו"

יעל וייס-ריינד - יועצת, ארגון "אופק לילדינו"

אדואר זרביב - אח, ארגון "אופק לילדינו"

אלאונר זרביב - צעירה לקויית ראייה, ארגון "אופק לילדינו"

נויה עשהאל - צעירה לקויית ראייה, ארגון "אופק לילדינו"

שמעון רויטבורד - צעיר עם עיוורון, ארגון "אופק לילדינו"

אורי שלמון - צעירה עם עיוורון, ארגון "אופק לילדינו"

ענת אייל - פעילה, המשמר החברתי

רחל סעדה

רויטל יפרח

<אמצעים טכנולוגים כסיוע לשילובם של ילדים עם עיוורון ולקות ראיה במערכת החינוך>

חברים, אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה לזכויות הילד. התאריך היום ה-16.6.2013, י' בתמוז התשע"ג, שעה 12:07. הנושא היום במסגרת יום העיוור בכנסת: אמצעים טכנולוגיים כסיוע לשילובם של ילדים עם עיוורון ולקות ראיה במערכת החינוך. אני אבקש, באמת, כדי להתחיל את הדיון כאן, הצגת הנושא על ידי הגברת גילה זיידל מארגון "אופק לילדינו", יושבת ראש הארגון. בבקשה.

סליחה, האם אפשר להציג את שמות חברי הוועדה בבקשה.

אני יושבת הראש, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס. לצדי יושב השר לשעבר, חבר הכנסת יעקב מרגי ויש עוד דיונים נוספים בנושאים הללו שמתקיימים במקביל ולכן, חלק מהחברים עוד שם כמו הוועדה לפניות הציבור וגם ועדות אחרות שקשורות לתקציב ולדברים אחרים. אם יצטרפו חברי כנסת נוספים אני אעשה אתנחתא כדי להציג אותם.

תודה.

תודה ליושבת ראש הוועדה, חברת הכנסת אורלי לוי אבקסיס על האירוח היום ועל קיום הישיבה בוועדה לזכויות הילד. שמי גילה זיידל, אני יושבת ראש עמותת "אופק לילדינו", הארגון הארצי של הורים לילדים עם עיוורון ולקות ראיה, ואני נמנית על ההורים שהקימו את העמותה בשנת 1997. אני כאן בזכות בתי, נילי, שהיא צעירה עיוורת מלידה ונמצאת אתנו כאן.
העמותה פועלת למען שילובם של ילדים עם עיוורון ולקות ראיה בחברה. הטכנולוגיה המסייעת לאנשים עם עיוורון ולקות ראיה התקדמה מאד בשנים האחרונות ומאפשרת לאדם עם לקות ראיה נגישות למסמכים, לאינטרנט וכמעט לכל היישומים כמו לאדם הרואה. השימוש בטכנולוגיה מסייעת לילדים עם עיוורון ולקות ראיה הוא חיוני החל מגיל הגן. ללא הטכנולוגיות, תלמידים אלה לא יכולים להשתלב, להתקדם ולהבטיח את עתידם העצמאי וכאנשים תורמים לחברה.
כבר בשנת 1966 ראה שר החינוך דאז, זבולון המר זכרונו לברכה, את חשיבות המחשוב לתלמידים עם עיוורון ויזם את תכנית ההצטיידות הראשונה. מאז פעלה עמותת "אופק לילדינו" לקידום המחשוב וההצטיידות בטכנולוגיה מסייעת אך לצערנו, המצב בשטח אינו משביע רצון ודרושה עשיה אינטנסיבית בנושא כדי שתלמידים עם עיוורון ולקות ראיה יוכלו לסיים את לימודיהם בהצלחה, להמשיך ללימודים אקדמאיים ויוכלו להשתלב בעולם העבודה.
לגבי צעירים עם עיוורון ולקות ראיה מעל גיל 18 הלומדים או עובדים, הנושא של הטכנולוגיה מוסדר בצורה טובה על ידי משרדים שונים - -

אתם צריכים להכריז על זה כי חלק מהפניות, לא במסגרת יושב ראש הוועדה לזכויות הילד אבל כן כחברת בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות, קיבלתי פניות ואני בכוונה אומרת את זה פה למשרדים, כדי שתוכלו להעביר את זה הלאה, יש טכנולוגיה היום שמותקנת במקומות ציבוריים שמזהה, יש לה חיישן, ומי שיש לו מכשיר מסוים, מזהה החיישן שיש בן אדם עם לקות ראיה שמגיע למקום, הוא מזהה איפה הוא נמצא והוא מתחיל לעדכן אותו: אתה נמצא בקומה כך וכך - -

נגישות פיסית.

בדיוק, נגישות פיסית. ולצערנו הרב, זה לא מונגש מספיק ויותר מכך, המכשירים הללו, שיכולים להינתן, אנשים לא יודעים עליהם. אנשים לא יודעים על הזכות. המדינה עשתה צעד מאד יפה עם הנגישות אבל לפעמים יש אינטרס כי אם לא יודעים לא דורשים ולכן, יש פחות הוצאות. אז גם עם ההתקדמות, יש גם ביקורת קטנה.

- - באוקטובר 2007 התקיים ביוזמתנו דיון בוועדה הזאת בנושא תלמידים עיוורים, וכאשר קראתי שוב את הנושאים שהעלינו אז, נדהמתי לראות שהם בדיוק אותם הנושאים שיעלו היום. ספרי הלימוד, חומרים מונגשים, בחינות הבגרות, טיולים שנתיים ובעיקר, הטכנולוגיה המסייעת.
נכון שמאז חלו שינויים מסוימים. אנו מתקדמים לקראת יישום תקנות הנגישות של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. מדינת ישראל אשררה את האמנה בדבר זכויות של אנשים עם מוגבלות ואנו הגשנו יחד עם ארגון "בזכות" עתירה לבג"ץ בנושא הנגשת ספרי לימוד, חומרי לימוד לבחינות הבגרות.

אני עושה אתנחתא קצרה כדי להגיד שהצטרף אלינו חבר הכנסת מוטי יוגב מ"הבית היהודי".

- - בעניין העתירה, אנו שמחים שמשרד החינוך קיבל על עצמו את האחריות להפקת הספרים. בפגישות השוטפות שלנו עם משרד החינוך אף נמסר לנו כי חוזר מנכ"ל נמצא בהכנה כבר שנה, כך בפועל, בשטח, הדברים כמעט זהים לתמונת המצב שתיארנו לפני כ-6 שנים. חסרים ספרים, החומרים השוטפים לא מועברים לילדינו בפורמט נגיש ובזמן. לא ידוע לנו אם בחינת הבגרות אכן הונגשה.

היום ההנגשה מתאפשרת הודות לדיגיטליזציה של החומרים באמצעות הטכנולוגיה המסייעת ופה החיבור, לכל ילד מגיע הפורמט המתאים לו. זה יכול להיות ברייל, מודפס, זה יכול להיות הגדלה, זה יכול להיות הקלטה אנושית או פורמט דיגיטלי שמאפשר גם לקרוא באמצעות האמצעים הטכנולוגיים, אם זה כתב ברייל, אם זה פלט קולי שמקריא את מה שנמצא וכולי.

וורד.

- - ההצטיידות באמצעות סיוע של הקרן לפיתוח שנותנים לנכים, לילדים שלנו, בביטוח הלאומי, יחד עם משרד החינוך, הופסקה בשנת 2009.

למה?

אני לא יכולה להגיד. - - למרות התקציבים שיועדו לכך.

רגע, היו תקציבים צבועים?

זה היה של הקרן לפיתוח שירותים לנכים ואם אני מבינה נכון, המצ'ינג היה התקנה התקציבית הספציפית שישנה לטכנולוגיה לתלמידים עיוורים.

היה כסף בקרן?

עד כמה שאני יודעת, יש פה נציגים של הקרן לפיתוח שירותים לנכים.

הם הוזמנו ולא אישרו הגעה.

טוב, הכי קל לא לענות על תשובות ופשוט לא להגיע. אנחנו נוציא נזיפה על זה.

- - במהלך כל השנים קיבלנו מההורים בשטח פניות רבות על כך שילדיהם אינם מקבלים את הציוד הדרוש להם ומודאגים מחוסר היכולת של ילדיהם להשתלב כראוי בבית הספר. לפני מספר חודשים שמענו מהורים כי התכנית "תקשוב כהשתלמות" יצאה לדרך וישנם תלמידים שקיבלו ציוד טכנולוגיה. לפני כשבועיים, נענתה לבקשתנו הגברת רעיה גודמן לוי, שאני שמחה שהיא נמצאת כאן, מנהלת האגף לחינוך מיוחד במשרד החינוך ולראשונה, התקיימה פגישת עדכון עם משרד החינוך בה העלינו את הסוגיה על כל היבטיה. ביקשנו להתעדכן ולשמוע על היערכות המשרד בנושא הטכנולוגיה המסייעת ואנו הבאנו את הקולות מהשטח.

כיצד נעשה מיפוי הצרכים בקרב התלמידים? מה הם הקריטריונים לקבלת הציוד? כיצד מתבצעים האספקה, ההדרכה בעיקר, כי היא מאד חשובה, הדרכה למשתמש ותחזוקת הציוד ומהי תמונת המצב בשטח, נכון להיום, ומהן התכניות העתידיות לאור ההתפתחויות המדהימות שקורות בשטח בתחום של הטכנולוגיה ושיכולות לסייע לנו?
לפני כחצי שנה ייצגתי את מדינת ישראל באסיפה הכללית של ה-World Blind Union, ארגון העיוורים העולמי. ראיתי שם מאות אנשים עיוורים, חלקם נעזרים באייפונים המחוברים לאוזנייה ולכתב ברייל. זהו. זאת קידמת הטכנולוגיה. ואנשים עם לקות ראייה הנעזרים באייפדים. כל העולם דיבר ומדבר על חשיבות האוריינות ורכישת הברייל, והעולם משקיע הון כדי להביא את כל הילדים עם עיוורון לבתי הספר. כמו כן, דיברו גם על הרעב לספרים. זה מונח שהשתרש כבר שנוצר כי רק אחוז זעום מהספרים בכלל מונגשים.
אנו רוצים שילדינו ירכשו את מיומנויות הטכנולוגיה המסייעת, העדכנית, מהגיל הצעיר ביותר. שיוכלו באמצעותה לקרוא כל מסמך או כל ספר, לגלוש באינטרנט או לעסוק באותן פעילויות, כחבריהם הרואים, בצורה נגישה, באותו הזמן ובצורה מכבדת. רק כך נוכל להבטיח שילדינו יצמחו להיות אנשים שמחים, משכילים, עצמאים ותורמים לחברה.

אנו מקווים שבעזרת חברי הוועדה המכובדת נוכל להשיג את מטרותינו.

אני רוצה להזמין כמה ילדים.

בדיוק כיוונת לדעתי. הייתי רוצה לשמוע, שיספרו לנו קצת על חוויות הלימוד שלהם, עם המגבלה, בתוך בית הספר שאולי מונגש או שחסרה לו הנגשה מסוימת. מה הקשיים, מה הם היו רוצים לראות? מי רוצה לדבר ראשון מהילדים?

אני רק רוצה להגיד שכשפניתי לאורי לפני כמה ימים, היא אמרה לי: נמאס לי להיות הדוברת. כל פעם אתם מריצים אותי, מביאים אותי... אבל היא בכל זאת נעתרה ואני נורא מודה לה.

גם אנחנו מודים לך בשם הוועדה.

אני אורי שלמון, אני מסיימת כיתה ח'. קיבלתי את המחשב בכיתה ה' למרות שהייתי צריכה לקבל אותו בתיכון אבל גילו אצלי איזה שהן איכויות על מחשב. עד אז השתמשתי במכונת ברייל, שדומה למכונת כתיבה פשוטה, והייתי ממלאה קלסרים עם דפים - -

והיית צריכה גם לסחוב את זה?

כן, וזה היה מאד כבד. המחשב כבד אבל הוא יותר קל מכל הקלסרים שסחבתי. גם במבחנים הייתי צריכה לצאת מהכיתה ועכשיו לא, כי המכונה היתה מרעישה והמחשב לא מרעיש. - - - גם עוד יתרונות של המחשב, שאני יכולה לקבל חומרים מהמורים במייל או דפי עבודה בדיסק און קי, וככה אני יכולה להישאר בכיתה. ויתרון חברתי, שאני יכולה להיות בקשר עם החברים בפייסבוק וגם שיעורי בית, אני יכולה לחפש מקורות מידע לבד.

את יכולה לתאר לעצמך חיים בלי המכשור הזה?

בהתחלה סירבתי לקבל מחשב, בכיתה ה', אבל עכשיו...

זה היה מקשה עליך מאד גם מבחינה חברתית, גם מבחינת לימודים?

כן.

אורי, מה היית רוצה לשנות בסביבה של הלימודים שלך?

שהמורים יהיו נכונים יותר להעביר את הדפים כי לפעמים הם שוכחים. גם ספרי לימוד, אנחנו תמיד שולחים רשימה של ספרים באפריל, מאי, זה מתחיל מאד מוקד - - ולפעמים יש שינויים אז הספרייה לעיוור אומרת שאם לא נשלח את הרשימות מוקדם, אנחנו לא נקבל ספרים. אנחנו תמיד מקבלים את הספרים, חלקם בזמן וחלקם באיחור, חוץ ממתמטיקה, שאנחנו לא מקבלים בכלל.

מתמטיקה אתם לא מקבלים בכלל? למה?

כי אין מי שיעתיק. זאת שמעתיקה היא בת שמונים ומשהו.

אני מבינה שיש רק אחת, לצערי הרב. חבר הכנסת מרגי, אמנם צחקנו כשהצגת את זה אבל האמת היא שזה קצת עצוב. מאוד. את פשוט העברת את הדברים בצורה מרגשת.

אני רוצה לשמוע עוד תלמידים לפני שאני פונה לאחרים. פה הוועדה לזכויות הילד וזכות ראשונים היא לילדים פה.

אני אלאונור ואני מסיימת כיתה י"א. אני לומדת בתיכון רגיל, ואני לומדת עם מחשב נייד מכיתה ז'. אני מקבלת ספרים בוורד אבל לא את כולם, חלקם בזמן וחלקם באיחור. היתה לי מורה תומכת, שעזרה בכל מה שהיינו צריכים, להסביר למורים מה הבעיה שלי ומה אני צריכה לקבל אבל עכשיו כבר אין לי מורה תומכת - -

למה?

כי בית ספר בערך יודע מה אני צריכה - -

את מרגישה שהיית צריכה עוד מורה תומכת?

לא, כבר לא.

יפה.

לימדו אותי איך להסתדר ואיך לעמוד על הדרישות שלי.

נהדר.

בקשר לבחינות, בעבר, אמא שלי היתה כותבת "אנסינים" באנגלית לבד, כי בית הספר לא היה נותן לי את המבחנים בקובץ וורד, אז היא היתה יושבת וכותבת את זה בלילות.

אולי גם פה זו אותה אחת שלא יכלה לכתוב את הספרים במתמטיקה ובגלל זה לא מקבלים. אני בכוונה אומרת את זה כי משרד החינוך יצטרך אחר כך להגיד מי אמון על הדברים האלה.

בחינות בגרות אני עושה בעל-פה אבל אני אמורה לקבל טופס מוגדל מבית הספר, כדי שאוכל לקרוא את השאלות ולא תמיד קיבלתי, עד שנה שעברה בעצם.

למה?

כי בית הספר הגדיל לי את הדפים אבל הכתב נשאר קטן והדפים גדולים מאד.

כן, אנחנו אתך.

יש לי עוד מכשיר שאני מחברת אותו למחשב ובעזרתו, אני יכולה לקרוא את מה שכתוב על הלוח, לראות את מה שכתוב על הלוח וגם לקרוא בספרים שלא קיבלתי בקובץ וורד.

שזה טכנולוגיה שמי סיפק לך?

משרד החינוך ומתי"א.

יפה, תודה. תום, אנחנו אתך. אתה יכול לשבת. אני אבקש מאמא לקרב את המיקרופון. איך שנוח לו, זה בסדר גמור.

שמי תום, אני בן 10 וחצי מתל אביב. אני לומד בכיתה ה' ב-א.ד. גורדון. יש לי גם חסרונות בבית ספר וגם יתרונות. אחד החסרונות, יש רק מורה אחת, שזאת המחנכת שלי, שהיא מלמדת אותי מתמטיקה, היא המורה היחידה שמגדילה לי את הדפים וכל שאר המורים נותנים לי לעשות את זה בקטן - -

למה? רעיה, לטיפולך.

- - בגלל שלא כל המורים מודעים או לא לכולם יש מספיק זמן אז הם עושים לי את אותו מבחן ולא מגדילים. זה בית ספר שמשלב ויש לי מורה תומכת ואני קיבלתי את המחשב, את הערכה הטכנולוגית עם המצלמה.

תסביר אולי מה זה המצלמה.

המצלמה מתחברת למחשב ואתה קורא אתה מהלוח או קורא אתה מהספר. כמו זכוכית מגדלת כזאת. בתחילת השנה רציתי לקבל שיעורי ברייל מפני שהרופאים אמרו שמצב הראייה שלי מתדרדר אך כדי לקבל את השיעורים האלה אני ואמא נאלצנו להתווכח עם המורים התומכים והמפקחת כדי להגיע למטרה הזאת, שאני אדע ברייל כדי לעזור לי לכתוב, ועדין המטרה הזאת לא מושגת. אין לי עוד מה להגיד.

חברים, הייתם מקסימים, אני חייבת להגיד. מותר למחוא כפיים.

אורלי, אני רוצה הבהרה: האם יש רק פתרון אחד שמשרד החינוך מצא?

רגע, אנחנו נעבוד פה לפי זכות דיבור. היום זה לא יהיה דיון פתוח, היום זה יהיה בצורה מסודרת. אמא של תום, הנושא של לימודי ברייל – המליץ הרופא?

המליץ הרופא. יש המלצה בכתב על ידי הרופא והבאנו את זה למערכת. המורה מתנגדת בכל תוקף. מבחינתה - -

למה?

כי היא לא יודעת ברייל.

היא לא יודעת ברייל והיא תהיה המורה היחידה שיודעת איך ללמד אבל תום יהיה הילד הראשון שהיא מנסה ללמד. היא לא מצליחה להביא אותו לידי לימוד.

המורה בבית הספר?

המורה התומכת שלא יודעת ברייל.

רובן לא יודעות.

אז אולי להחליף מורה תומכת?

אלה המורות שקיימות.

או להעסיק עיוורים בתחום הזה אולי.

כמו שתום אמר, נלחמנו כדי להגיע ללימוד. היא התווכחה והביאה את המפקחת - -

מה זה התווכחה? לא באנו לשמור על מקום העבודה שלה, באנו להנגיש את המקום ללקות.

היא לא רק התווכחה, היא הביאה את המפקחת עירית חן ציון, שתשכנע אותי למה תום לא זקוק לברייל. למה תום יכול להשתמש דרך השמע. הפתרון שלה הוא שתום יאזין במקום ללמוד לכתוב ולקרוא.

יש לי שאלה, עוד לא סיימתי אתך: רעיה, האחראית, אולי הרעיון הוא לקחת את המורות התומכות להשתלמות ביחד עם הילדים. זה נשמע לי הזוי או שאני לא היחידה פה בחדר? אם אמר הרופא מבחינה רפואית וממליץ, באה אותה מורה תומכת, ואני בטוחה שהיא מורה טובה אבל היא מפחדת אולי על מקום עבודתה כי היא לא יכולה לעמוד בזה, היא באה לשכנע את ההורים שהילד לא צריך. איפה משרד החינוך פה?

אני אנסה להסביר למרות שממש לא הייתי רוצה לתת תשובות כי לא עשיתי בדיקה לפני כן לגבי כל מקרה, וכמובן שאחרי הוועדה אני אבדוק את הענין של תום מול עירית חן ציון, שהיא לא מפקחת. עירית חן ציון היא מדריכה מומחית לליקויי ראיה ברמה ארצית, מאד ותיקה ומאד מקצועית. אני רוצה לעשות פה רגע אבחנה, ואני לא מדברת על תום כי שוב, זה לא תום אלא הענין. יש מקרים שיש חילוקי דעות מקצועיים מה נכון עבור הילד. נדיר שאנחנו אומרים לא, כי אנחנו רוצים שלילד יהיה מרחב של אפשרויות להשתמש בכל מה שיש מהבחינה של יכולת הקריאה ויכולת ההאזנה, ואם יש אפשרות להרחיב, אנחנו בעד להרחיב ולא לצמצם. יחד עם זאת, חשוב לי להסביר פה את ההבדל בין הרופא לבין מערכת החינוך. רופא לא ממליץ על שיטה ללימוד קריאה או לשיטה ללימוד כתיבה. רופא נותן חוות דעת על מצב הראיה. אנחנו משתמשים בחוות הדעת של מצב הראיה והצפי של מצב הראיה, ומזה בונים את התכנית החינוכית-לימודית של הילד.

כן, משהו שיתאים למערכת החינוך... למה שמוצע ולא לצורך.

ממש לא. אני בענין הזה רוצה להגיד באופן חד-משמעי: ממש לא למערכת החינוך אלא לילד ולכן, לכל ילד, ללא יוצא מן הכלל, יש תכנית אישית ששותפים לה אנשי מקצוע, ושותפים לה אנשי חינוך רגיל ואנשי חינוך מיוחד ואנשים מומחים בתחום הלקות, עם ההורים שלו ועם הילד. אם היה מקרה ממוקד שבו יש חילוקי דעות שלא הגיעו לפתרונן, אנחנו נפתור את זה. נבדוק את זה ונפתור את זה אבל כן חשוב לי להגיד שהתכנית היא לא תכנית של מורה בבית ספר שהוא קבוע. זה מאד חשוב לדעת את זה. המורים לא שייכים לבית ספר מסוים וגם לא לילד מסוים. הם שייכים למאגר, וההתאמה נעשית לפי הצרכים של הילדים באזור המגורים שלהם. לכן, אני חושבת שצריך להתייחס לנקודה הזאת ממקום שאנחנו נלמד ממנו ונבדוק אותו אבל הוא בוודאי לא - -
לגבי ההערה שנזרקה פה, מהצד, בקרב המורים התומכים יש מורים תומכים רבים ששולטים בברייל, ביניהם אנשים עם לקות ראיה ועיוורון, כחלק מהסגל שלנו, שמתמחה בלקות ראיה. יכול להיות שיש מקום להרחיב את זה אבל - -

יכול להיות.

יכול להיות, אני לא יודעת להגיד, אני לא יודעת לענות על ענין הזה אבל תגידי לי מתי את רוצה שאני אענה בגדול.

אנחנו תכף נגיע, זה היה נקודתי.

שאלה קצרה, רעיה, כי אני צריך לצאת: יכול להיות שיש לקויי ראיה ועיוורים שיכולים בעצמם לשמש כחונכים? אני מכיר אחד כזה שעשה את זה שנים ארוכות. משה כהן זאדה, ב"הימלפרב" בירושלים. הוא לימד לשון אפילו.

קודם כל, בוודאי שיש מקום. דבר שני, יש הרבה מאד מסגרות שמופעלות גם מעבר לשעות הלימודים. למשל, בתכנית שאנחנו מפעילים בשיתוף עם משרד הרווחה, שיקום תלמידים עם לקות ראיה ועיוורון מגיעים אחר הצהרים ויש שם גם פעולות של חניכה, גם פעולות בלתי פורמאליות, גם העשרה לימודית. בהחלט יש מקום.

אז רגע, אני רוצה לחדד את זה ולהבין: המסגרות מעודדות? כלומר, מערכת החינוך גם מעודדת באמת, אם יש רצון אמתי ויכולות?

עיוור בוגר, שיש לו את היכלות הללו, להכניס אותו למערכת החינוכית. אני יודע כמה שהוא שמח בזה, כמה שזה נתן לו...

להכניס בתור מה? בתור מורה תומך?

בא נעשה הפרדה. מורה תומך הוא מורה לחינוך מיוחד, עם תואר ראשון בחינוך מיוחד, שבנוסף לתואר בחינוך מיוחד עבר שנתיים הכשרה להרחבת הסמכה עם התמחות בלקות ראיה. אם יש מישהו שיש לו ניסיון וידע בתחום, זה עדין לא עושה אותו מורה. המורה התומכת, יש לה הרבה תפקידים, לא רק ללמד ברייל. הרבה מאד תפקידים. כמו ששמענו מאלאונור, שאמרה: למדו אותי לבקש, למדו אותי לדרוש, למדו לסנגר על עצמי ואני כבר לא צריכה. אז למדו אותה לדרוש ולמדו אותה ללמוד ולמדו אותה למצוא חומר במחשב וכולי וכולי, והיום היא עצמאית. לכן, אני יכולה לפתוח שלל התפקידים של המורה התומכת זה לא רק לימוד ברייל, כמובן שזה חלק מהתפקיד.

תודה.

אפשר את זכות הדיבור לעוד אמא אחת?

רגע. אנחנו בכוונה, עדין אנחנו בראיה מהמקום האישי. אני מבינה שאתה אבא של אלאונור.

אני רוצה להגיד, קודם כל, שזה מאד טבעי שכל אחד בא מהפריזמה שלו בתור הורה, זה טבעי אבל אני רוצה להגיד שאנחנו, בתור הורים, בסך הכל החוויה שלנו ממערכת השילוב היא חוויה מאד חיובית במשך כל השנים. זה משהו שקיים במדינת ישראל שאין לו אח ורע בעולם וצריך לציין את זה. זה נכון שכל אחד, לכל הורה-ילד יש בעיות מסוימות שחלקן נפתרות וחלקן לא נפתרות וצריך לעשות את המקסימום.
לפחות במה שקשור לבת שלנו, נושא ההנגשה הוא באמת בעיה. הוא בעיה שנהפכה קריטית בשנים האחרונות.

מה?

אם לפני 5,10 שנים היה פרינט והיה מסובך להסביר איך להגדיל, היום הכל נמצא אלקטרוני, הכל נמצא דיגיטלי. האבסורד שאנחנו לא מקבלים, בית הספר, אני לא מכיר בשרשרת הלוגיסטיקה בדיוק איפה זה נתקע, שאת אותו וורד או את אותו חומר, ספר לימוד, אי אפשר לקבל אותו באופן אלקטרוני, פתוח, כלומר: אני יכולה להוסיף הערות. כלומר, אני יכולה לשלוח למורה להתייעץ אתו, זה אבסורד וזה מגיע למצבים שאני בשלוש בלילה, לא קורבן חס וחלילה, צריך לתפוס איזה שהוא מרצה באימייל במכללה למינהל, שיש לו קובץ פתוח ולא ב-pdf, שזה בדיוק מה שלומדים בהיסטוריה למבחן בגרות. אז את האבסורד הזה, לפחות לגבי הנושא של קובץ פתוח אלקטרוני, זה אבסורד וזה דבר שאני מאד אשמח - -

רגע, אני מבינה שוורד זה... דברו אתנו בשפה שגם אנחנו נבין.

אוקי. אם אנחנו מקבלים פרינט, אי אפשר להגדיל ולאלאונור מאד קשה. ברגע שזה נהפך למשהו אלקטרוני שאפשר לערוך אותו, הוא נכנס לתוך המחשב - -

ואז כל אחד עושה לעצמו את ההתאמה האישית.

למה מראש זה לא ככה?

כשלא היה כי היה רק פרינט, אז כולנו אמרנו שזה מה שיש. אבל היום, כשהכל כבר דיגיטלי ומה שקורה, שמערכת בית הספר, אין מישהו שמנהל את זה בתוך בית הספר, אין מישהו שגורם לכך שב-1 בספטמבר שלאלאונור יהיה ה-cd שלה, ה-DVD, תנ"ך, אנגלית, היסטוריה, מתמטיקה. אין מי שעושה את זה. זה יוצר קונפליקט שהוא לא במקום כי כשאנחנו באים בטענות לבית הספר אומרים לנו: אין לנו את ה-set-up בכלל במערכת. משהו שקורה ברמה הלוגיסטית לא מתקיים וזה גורם נזק ואיחור.

אני ממש מודה לך שהסברת לנו את הנושא הזה ואנחנו גם באמת נצא בדרישה, אולי חלק מהדרישה של הוועדה פה יהיה זה.

עוד אחד מההורים רצה לדבר?

כן. שלום. אני אלנה רויטבורד ואני עכשיו נציגה במקום הבן שלי כי מחר יש לו מבחן בגרות בפסיכולוגיה.

שיהיה לו בהצלחה. הקובץ שלו בוורד?

רציתי לספר לכם איך היה אצלנו: דבר ראשון, בכיתה ב' הוא קיבל מורה תומכת לחרשים ואילמים. בזמן שאמרתי שהמורה היא לא אותה מורה לעיוורים, אמרו לי שזה אותו דבר. נתנו לי מורה שרצתה לדעת ברייל אבל לא אמרו שהיא רוצה ללמד את הבן שלי. בזכות "אופק לילדנו", הם עזרו לי מאד להחליף את המורה התומכת. קיבלתי מורה תומכת לחירשים ואילמים, אמרו שזה אותו דבר.

והוא צריך לראות כי זה תנועות ידיים.

קיבלתי תשובה שזה אותו דבר לעיוורים. תודה רבה ל"אופק לילדינו" שליוו אותי למקום הנכון ואמרו לי מה אני צריכה לעשות. לקחו את המורה התומכת ונתנו לי מורה נהדרת, ברוך השם כל נפלא ומצוין.

אז מה רציתי להגיד על ספרי לימוד: כמובן, כמו שאורי אמרה, עד לכיתה ד'... הבן שלי נמצא עכשיו בכיתה י"א. הוא לומד בכיתה רגילה, בחינוך רגיל, הכל רגיל - -

חבל לבזבז את הזמן על מה שהיה כי היתה התקדמות. מה עכשיו הבעיות, תציפו לנו אותן.

בדיוק. כמו שאורי אמרה, אין לנו מתמטיקה בכלל. עד כיתה י' הוא בכלל לא קיבל מתמטיקה ולא היה. אם מדי פעם אנחנו מקבלים ספרים במתמטיקה, הם לא אותה גרסה כמו שיש בספר בפועל. מה התשובה מהספרייה? המורים צריכים לבדוק בחומר, ויחפשו אותו. מורה שלא יודעת ברייל, מורה רגילה, איך היא יכולה למצוא את החומר בספר? מדובר ב-40,50 ספרים במתמטיקה, לא באותה גרסה, בגרסה הישנה. בואי נגיד ככה: כמו שאורי אמרה, בסוף מרץ, תחילת אפריל, אנחנו שולחים את הרשימה כדי שאחרי 4 חודשים יביאו לנו את הספרים הביתה. הספר הראשון, השנה, קיבלתי בדצמבר ואת האחרון לפני חודש וחצי. בסך הכל 9 ספרים. שני ספרים לא קיבלתי.

איך הילד לומד כשאין לו ספרים?

מורה תומכת, הורים שמדפיסים ובוודאי "אופק לילדנו". אני מתקשרת לאיזה שהוא הורה, אתם יכולים לעזור בבקשה? ותיק תק יש סיפור מוכן. בוודאי שהמורה התומכת עכשיו מאד עוזרת, היא פשוט מקבלת את הבן שלי כבן שלה ופשוט מדפיסים לילות.

המורה התומכת וההורים יושבים ומדפסים.

ברור, בוודאי.

לא, אני אבקש ממשרד החינוך לשלם לכם שעות נוספות.

לפני 7 שנים קניתי לבן שלי מחשב כדי שהוא יוכל להיות אתו בבית הספר. למחשב יש צג שקוראים לו "באו", זה צג ישן, ענתיקה. כדי לתקן אני נוסעת לחברות שמתקנות את זה. לא הכניסו אותי לרשימה. למה? אין לי שום אביזר מהמדינה. אין לי.

אנחנו מתכוונים לגעת גם בזה. אני רוצה לפנות עכשיו למשרד החינוך. בחלק מהנתונים כתוב לנו כך: חלוקת מחשבים מותאמים לשנת הלימודים תשע"ג עד מאי 2013. תלמידים עיוורים ולקויי ראיה – 102 ערכות, 28 תלמידים עיוורים ו-72 תלמידים עם לקויי ראיה. זה מתוך כמה תלמידים?

2500.

כמה מתוכם כבר יש להם?

הנגשה טכנולוגית 250.

מה עושים כל השאר?

אם יש להם, לא מקבלים. אבל כשזה ישן וכל הזמן מתקלקל - -

זה אפילו לא 10%. אז בבקשה, משרד החינוך.

צהרים טובים שוב. אני רוצה להצטרף להתחלה, שאני חושבת שמדינת ישראל יכולה להיות גאה בשירותים שהיא נותנת לתלמידים עיוורים ועדין, יש לנו הרבה מה לעשות. אני לא יודעת להגיד לא ב-2007 וגם לא לפני 11 שנה. אני שנתיים בתפקיד. אני יכולה להגיד כמה דברים: קודם כל, ברמה של דרך העבודה: אנחנו נפגשים עם גילה ועם צוות "אופק לילדנו" באופן קבוע - -

- - -

מיום כניסתי לתפקיד נפגשים עם העמותות, לא רק עם "אופק לילדנו" באופן סדיר, לאורך השנה כדי לקדם דברים במשותף. לפני כחודש, גילה פנתה אלי ואמרה: אני רוצה לקיים ישיבה ממוקדת בנושא של טכנולוגיה, אמרתי לה: בשמחה ואכן, לפני שבועיים קיימנו ישיבה. גילה הביאה מומחים מטעמה, אני הבאתי את הצוות שלי, ישבנו ודיברנו לראות איך מתקדמים. אני מוכרחה להגיד שנקודות או המלצות קונקרטיות כמו: אל תקנו את הערכה הזאת, קנו את הערכה האחרת לא היו בישיבה. לא הגיעו המלצות. אנחנו ממשיכים את הדיאלוג, יש לנו כבר פגישה נוספת - -

רעיה, אני מבינה. בואי נתמקד.

לא קיבלנו המלצות מ"אופק לילדנו" או מכל גורם אחר שאומר שהערכה לא מספיק טובה, היא לא מספיק מקצועית וכדאי במקום זה את זה - -

אבל רעיה, מגיעות אליכם תלונה במהלך השנה מהורים שהספרים לא מותאמים, שלא הגיעו ספרים, שזה לא בקובץ וורד.

אני אענה דבר דבר. לגבי הטכנולוגיה: אין לנו שום פניה שהטכנולוגיה, הערכות שבנינו, אינן מקצועיות דיין. להיפך, אנחנו מקבלים משוב מהילדים שהערכות מאד עוזרות להם. זה לגבי הערכה הטכנולוגית. לגבי הענין התקציבי, אני חייבת להגיד שמעולם לא הופסק. יש תקנה צבועה. נרכשו פנסים ונרכשו ערכות, חלקן מתקציב משרד החינוך, וזה כתוב כאן, בתוך הדוח שנתתי לוועדה. ביטוח לאומי, כפי שאתם רואים, שם בשותפות הזאת למעלה מ-4 מיליון שקל עבור תלמידים עיוורים וליקויי ראיה.

רק בשנתיים האחרונות.

אנחנו מברכים, גם אם זה רק בשנתיים האחרונות.

אנחנו חברנו על מנת לקדם את הדברים ולא להישען רק על תקציב משרד החינוך ל"מחשב לכל ילד", לרשויות המקומיות - -

ובכל זאת, יש מחסור.

- - ובנינו תכנית מיפוי. מופו כל התלמידים בישראל שיכולים ליהנות מבחינת ערכה. מדובר, לדעתנו המקצועית, ב-500 תלמידים. לא הגיע אלינו אף ילד - -

מ-2,300 תלמידים בערך.

מתוך 2,300 תלמידים שהם ליקויי ראיה או עיוורים שקיימים במדינת ישראל, ההמלצה המקצועית ש-500 יכולים ליהנות - -

כתוב פה 240.

שניה, תנו לי בבקשה לענות ברצף. על פי המיפוי המקצועי שלנו, מתוך 2300 תלמידים 500 יכולים להפיק תועלת מהערכות האלה.

ו-1,800 לא, למה?

1,800 לא מסיבות שונות. או שראייתם מספיק טובה והם יכולים להסתדר עם דברים אחרים, או שהם כל כך פגועים, שהערכה לא תביא להם תועלת.

חשוב להגיד שאין אצלי על השולחן אף לא פניה על ילד אחד שאנחנו אמרנו שהוא לא צריך ומישהו חושב שהוא צריך. אני אשמח לקבל את השמות של הילדים האלה ולבחון אותם מבחינה מקצועית.

נהדר.

גם גילה וגם המתי"אות יודעים שאם יש איזו שהיא בעיה מפנים אותה אלינו. אנחנו בנינו תכנית של שלוש שנים יחד עם השותפים שלנו, וכפי שאתם רואים, בסוף תשע"ד כל 500 הילדים שמיפינו וזקוקים יקבלו את הערכות.

רעיה, מה קורה עם ספרי הלימוד?

לפני ספרי הלימוד: הטכנולוגיות שסיפקתם משודרגות עם הזמן?

בוודאי. הערכות משודרגות ודבר שני אמרתי קודם: לא קיבלנו שום המלצה שלא צריך את המצלמה הזאת, צריך אחרת. לא צריך את זה ולא צריך לעשות את הענין הזה.

חברים אני רוצה שרעיה תסיים להגיד את הדברים שלה ואם יהיו לנו עוד שאלות, אנחנו נפנה אליה. אני גם רוצה לשמוע את נציגת נציבות "בזכות" וגם את משרד הרווחה.

גם בישיבה שנועדה לדון בענין הזה לא הובא שום דבר קונקרטי שאמר שכדאי משהו אחר אבל כבר יש פגישה נוספת אז אין בעיה. תביאו את הדברים הקונקרטיים ונשמח להתקדם.
לגבי ספרי הלימוד – אנחנו באמת התחלנו לטפל בנושא בהרבה מאד השקעה, גם של שעות עבודה וגם של תקציב. בשנת הלימודים הקודמת - -

חוץ מהמורה המבוגרת, יש לכם עוד מורים?

אני לא חושבת. אני חושבת שיש צוות מאד מקצועי. רובנו פה הורים ואנחנו יודעים שלפעמים יש את המורה הלא מקצועי, שאני לא יודעת מי הוא אבל אם תגידו לי, אני אשמח לבדוק את הענין. הצוות של המורים התומכים, אמרתי קודם, גם מקבל מעבר לתואר ראשון בחינוך מיוחד שנתיים הרחבת הסמכה, והוא מקבל הדרכה קבועה שאין לה אח ורע.

אבל אם המורה הספציפי לא יודע ברייל...

אז אני אבדוק. את המקרה הנקודתי אני בוודאי אבדוק.
עכשיו אני רוצה לדבר על הספרים באופן כללי: חברנו לספריה לעיוורים, יושב פה מנכ"ל הספרייה לעיוורים, ובמשותף עשינו עבודה מואצת, היסטרית, כדי להתחיל את שנת הלימודים. זה לא מאה אחוז, זה רחוק מלהיות מאה אחוז. יש כמה נקודות חולשה בדרך: 1. המנהלים היו צריכים לקבל הנחיית מנכ"לית וקיבלו, להעביר את הרשימות מוקדם השנה כי למדנו משנה שעברה, שאם הוא שולח רשימה באפריל ואנחנו הגשנו ספרים וביוני הוא שינה את הרשימה, הוא לא משאיר לנו זמן להנגיש.

רגע, זה בסמכות מנהלי בית ספר? זה לא משרד החינוך קובע מה הספרים?

מנהל בית הספר בוחר מתוך 50 אלף ספרים את הרשימה לבית הספר שלו.

- - -

דקה, רגע.

ולכן, יש לנו בענין הזה, בעבודה המואצת הנגשה, שאנחנו צריכים לדעת שמדובר בהתאמה לברייל לכמאה תלמידים, ורובם קיבלו את הספרים. יש נקודת טורפה, ואני חושבת שעמוס יכול להסביר את זה יותר טוב ממני כי הוא המומחה לספריה לעיוורים.

שניה, מה לגבי המתמטיקה ואחר כך הקבצים של הוורד.

לגבי מתמטיקה, מה שאני יכולה להגיד, שהדבר מאד מורכב. עמוס, אני אשמח אם אתה תרחיב בענין הזה. יש המון תוספות, גרפים וטבלאות ונוסחאות שההעברה לברייל היא לא פשוטה. זה לא שאתה מקליד עכשיו ספר בספרות. לכן, נולד אתגר מאד משמעותי, שגם מחייב ציוד מתאים, ואני אשמח אם עמוס ירחיב בענין הזה יותר.
אני כן רוצה לדבר על הקובץ וורד – אני חושבת שאולי עורך דין אילן שי מהשלכה המשפטית יסביר את הסוגיה הזאת הכי טוב.

אני רק שומעת את זה, אני מבינה שאנחנו פה בבלגן.

הרוב הגדול של ספרי הלימוד, זכויות היוצרים עליהם לא של משרד החינוך. יש מספר מצומצם של ספרי לימוד של משרד החינוך ואז הכל הרבה יותר פשוט. ככל שמאתרים את קובץ הוורד, חלק מהספרים האלה הם ספרים עם וותק.

יש לי שאלה: יש זכויות יוצרים על איך שזה יופיע? כלומר, באיזה קובץ?

לא זאת הבעיה. זה מתחיל מזה שזכויות היוצרים הן של גופים פרטיים, של הוצאות ספרים. הוצאות הספרים האלה, כדי להעביר את הקבצים לא המודפסים אלא קבצים בכלל אל העיוורים, הן צריכות להסכים לכך. אנחנו, בעקבות הבג"ץ של ארגון "בזכות", שאנחנו בעיצומו, יצאנו למהלך כדי לחייב אותם להעביר קבצים שאי אפשר להעתיק אותם או אי אפשר לעשות בהם שינויים, מה שנקרא: ספרים דיגיטליים, pdf.

כמה זמן אתם יודעים על הבעיה הזאת?

אני יודע על הבעיה מאז שהוגש הבג"ץ.

אנחנו תכף נגיע ל"בזכות" שהגישו את הבג"ץ, למה הם נדרשו להגיש בג"ץ. אולי הם התייאשו ולכן הם פנו לבית משפט. אבל אני שואלת אותך: אתם יודעים שיש לכם אוכלוסייה בתוך המערכת, שאיננה יכולה להשתמש וזה מאד מקשה עליה להשתמש בקובץ מסוים. אנחנו לא מדברים על כך שאנחנו הולכים לשנות או להשתמש. הרי משרד החינוך מקבל זכות להשתמש בספרים האלה. הוא רוכש את הזכות הזאת. הרי אתם לא מלמדים במערכת החינוך ספר מסוים אם לא קיבלתם את האישור.

נכון. אנחנו נותנים אישורים לספר. הזכויות נשארות של המו"ל, אנחנו נותנים אישור להשתמש בו במערכת החינוך.

לכן אני שואלת: ברגע שידעתם שישנה בעיה מסוימת, לא יכולתם לפתור אותה ברמה כזאת שאתם, כמו שאתם עומדים מול המו"ל ואתם אומרים: הספר הזה עכשיו, אני לוקח אותו ללימוד בתוך המערכת - -

הוא מקבל פריבילגיה. זו אפשרות שמשרד החינוך יכול להשתמש בה, שהספר שלו ישווק במסות לשכבת גיל מסוימת ולפעמים לכל שכבות הגיל, אם זה במקצוע מסוים. אני חושב שאפשר לדרוש את זה במקרה של האוכלוסיות האלה.

ברשותך, אורלי, כבר התפרצתי.

אני נותנת לך את כל הבמה.

גברת רעיה, אני בזמנו חוקקתי את חוק הספרים, שהגבלתי מנהל בית ספר שלא יחליף את הספר במתמטיקה או כל ספר אחר אחת לחמש שנים. עלה לי בבריאות עד שהסכמתם אבל אני לא יודע מתי הוא התחיל להיות מיושם ואם הוא מיושם. אני אומר במקרים כאלה, שבאמת יש קושי, המתמטיקה. יש אקדמיה ללשון שממציאה לנו מילים. אני לא שמעתי שמוצאים עוד חוקים בתדירות גבוהה במתמטיקה, סליחה. בתי ספר משלבים, שהיצר של מנהלי בתי הספר לחדש ספרים, שקצת ייכבש היצר הזה כי באמת, גם אני הייתי תלמיד. הייתי תלמיד, ברוך השם, שלמדתי גיאוגרפיה של פאפוריש, שאחי הגדול למד אתו. אני חושב שלא חסר לי כלום מזה. היום, מה שקניתי לבן שלי, זה כבר לא שווה לשנה הבאה.

אין לי ויכוח אתך אבל אני חושבת שלא הבהרנו את עצמנו מספיק טוב. יש רשימת ספרים מאושרים. אין לנו יכולת לחייב את המו"לים לתת לנו קובץ. אין לנו יכולת משפטית לחייב את המו"לים לתת לנו קובץ.

במה זה ישתנה אם בג"ץ יחליט, למשל, שאתם צריכים לעשות את ההתאמות?

אז אנחנו לוקחים את הספר ומביאים אותו לספריה לעיוורים, והספרייה לעיוורים מנגישה אותו.

אז למה אתם לא עושים את זה עכשיו?

אנחנו עושים את זה מסביב ליממה, 24 שעות ביממה.

כי מנהל בית ספר או רכז השכבה החליט שלומדים מתמטיקה בספטמבר, נתן רשימה להורים ובנובמבר לא הלך לו עם המורה למתמטיקה, החליף להם ספר ואצלם הלכה שנה.

לא רק שאנחנו עושים סביב היממה, שימו לב בדוח שצירפתי לוועדה, אנחנו השקענו בענין הזה 650 אלף שקל בשנה שעברה.

דרך אגב, זה היה הכס, מהקרן של האמצעים הטכנולוגיים?

לא, לא. זה תקציב נוסף.

כי היה חשש שעלה פה, רעיה. אני באמת שואלת שאלות, זה קצת זר לי, זה קצת חדש לי, אני תלמידה. קחו אותי כתלמידה עם צרכים מיוחדים בנושא הזה כי אני צריכה שתנגישו לי את החומר. עלתה פה גם איזו שהיא טענה וחשש אמתי שחלק מהנושא הזה של הספרים בעצם משתמש בכסף שהיה אמור להיות כסף צבוע להנגשה טכנולוגית. את יכול להרגיע אותנו שהכסף של ההנגשה הטכנולוגית לא הלך על הספרים?

כל מה שהיה אמור להירכש לצורך הצטיידות בשנה שעברה, בשנת הכספים הקודמת, נרכש. הכספים הגיעו מתקציב המשרד לצורך ההנגשה של הספרים.

ולא מתוך הצבוע, הנגשה טכנולוגית.

לא במקום הצטיידות.

תודה. עכשיו להבהיר את הנקודה: אני רוצה לפנות לספרייה. אתה רוצה להעיר הערה לפני?

אני "עיוור ותיק", אין לי תואר אחר. אין לי תעודת משרד החינוך אבל עבדתי הרבה עם ילדים.

אשתו היא גננת בחינוך המיוחד.

נכון. ככה, יש כמה דברים: מתמטיקה זה חלק מסיפור ארוך, שפעם היו מעתיקים ספרים לברייל בכתב יד. זאת אומרת, היו יושבים וכותבים במכונת ברייל. אני לא הולך לפתור את כל הסיפור. במתמטיקה יש סימנים מאד ספציפיים וצריך עכשיו להתאים את הסימנים להיות אוניברסאליים, כי כל אחד סימן לעצמו סימנים אחרים. ברגע שזה יותאם ותוקם ועדה, פעם שמעתי דיבור על זה ואני לא יודע מה קרה עם זה, יכולים, לדעתי, להפעיל סורק שיסרוק ספר כמו שמפעילים היום סורק שסורק כל ספר ויתרגם את זה לברייל ממוחשב וזהו, גמרנו את הבעיה הזאת. רק צריך שיקימו ועדה כזאת, שידברו על סימנים אחידים - -

היום זה לא סימנים אחידים?

אני יודע שגם בתקופה שלי כל אחד סימן משהו אחר בברייל.

במקומי שלנו או בבינלאומי. בבינלאומי יש גם שפה אחת, סימנים מוסכמים לגבי מתמטיקה?

כן ולא. במקומי שלנו בעיקר.

נציג הספרייה לעיוורים, בבקשה.

אני מנהל הספרייה המרכזית לעיוורים. אני אתחיל מהסוף. היתה ועדה, עשתה את עבודתה, סיכמה את העבודה. יש סימנים מוסכמים בינלאומיים של כתב הברייל במתמטיקה, זה כבר מאחורינו. רק להרגיעך, מאיר...

שאפו.

בשנת הלימודים הקודמת וגם השנה נכנסנו לתמונה בענין ספרי הלימוד בכל הפורמטים. כלומר, ההורים והילדים מקבלים את הספרים בפורמטים מגוונים. יש ילד שרוצה את הספר בכתב ברייל, וילד אחד רוצה אותו מוקלט, וילד אחר רוצה אותו באותיות מוגדלות, לא בברייל ולא מוקלט.

וזה הענין של הפורמט.

אנחנו בעצם נכנסו לסחרור של הנפקה של המון ספרים בכמה וכמה פורמטים, שזה לקח המון זמן.

לגבי רשימות ספרים – כמו שאמרו פה הורים, היו הרבה מקרים שרשימת הספרים, גם כשמשרד החינוך מאד התאמץ והיה מאמץ מהצד של סמנכ"לית המשרד ומהצד של רעיה ועוד גורמים להגיע עם הרשימות בזמן, המנהלים משנים אותם ביוני, ביולי, ולנו אין את הזמן כדי להכין את הספרים.
אני אסביר למה הסיפור הזה לוקח זמן, בעיקר של ספרים בכתב ברייל. אני קושר את זה לטכנולוגיה ולענין של ספרי הוורד. אם אנחנו לא מקבלים ספר דיגיטלי אלא מקבלים נייר של ספר, שאנחנו רוכשים בחנות עבור ההמרה שלו לכתב ברייל, אנחנו צריכים לפרק את הספר לעמודים, לסרוק אותו למחשב, לערוך עליו הגהה, לראות שהוא תורגם נכון לקובץ דיגיטאלי, לערוך אותו לכתב ברייל, להדפיס אותו, לכרוך אותו ולשלוח אותו לילד. אנחנו בעצם הפכנו להיות הוצאת ספרים ולא ספריה מרכזית לעיוורים בשביל הענין הזה.

תיזהר שלא יתבעו אותך על הפרת זכויות יוצרים.

אני רוצה להסביר שתהליך כזה הוא תהליך של זמן. מה שקרה, כשרצינו להנגיש מעל אלף ספרים בשנה לתלמידים, זה צוואר בקבוק. אנחנו, מיוזמתנו, פנינו וכאן אני חושב שדברי היועץ המשפטי של משרד החינוך הם קצת לא מדויקים משום שאנחנו פנינו להוצאות של משרד החינוך, להוצאת ת"לי ומט"ח ולעוד הוצאה, ולא קיבלנו מהם ספר דיגיטלי אחד.

הבנתי, תסיים. אתה אומר שדווקא משרד החינוך - -

משרד החינוך, אני פניתי לפני שבועיים בפעם המאה ליואלה קרן, שאחראית על הענין הזה. אמרתי לה: יש לכם הוצאות ספרים שלכם, תנו לי את זה לפחות. גם מבחינת עלות, העלות של הפקה של ספר בקובץ וורד היא כלום לעומת הפקה לכתב ברייל. תנו לי את הספר הדיגיטאלי, זה יקצר זמן.
אני מגיע לענין האחרון: גם אם נפיק ספר דיגיטלי, הילדים צריכים ערכות כי בלי שיהיה להם צג ברייל, גם אם ניתן להם את הספר, הוא לא יכול לעשות אתו כלום. לכן, חייב לכל תלמיד, ואני אגיד לך עוד משפט - -

אז איך מתוך אלפיים ומשהו איש רק 500?

עוד מילה אחת כי אני חי עם זה ביום יום: אני נולדתי עיוור, אני בן 56. למדתי בבית ספר יסודי ותיכון, שני תארים באוניברסיטה וכולי. לא היתה לנו הפריבילגיה הזאת, שיש ספר דיגיטלי שניקח מחשב ואוכל תוך שניות לפתוח את הספר בקובץ וורד ולקרוא את הספר. נעזרנו במקריאים כל הזמן. היום יש את כל הדבר הזה. תנו לכל ילד מגיל שאתם תקבעו, 3 או 4. אם הילדים האחרים שלנו יודעים לתפעל אייפד כבר מגיל 5, גם ילד עיוור יכול לתפעל מחשב.

אני שואלת אותך שאלה: אז איך אתה מסביר את זה שמתוך 2300 איש בתוך המערכת של מערכת החינוך, הם טוענים שרק ל-500 מתאימות הערכות?

יכול להיות שלחלק מהתלמידים יש שרידי ראיה מספיק טובים, שהם לא צריכים שום דבר. אני לא נציג משרד החינוך, אני לא מכיר את כל התלמידים. יכול להיות שיש ילדים שיש להם מגבלה כזאת חמורה, ששום ערכה סטנדרטית לא תתאים להם. מישהו ממשרד החינוך בטח מיפה את זה ועשה את העבודה. אני יודע דבר אחד, שאם לתלמידים תהיה ערכה - -

כי הוא אמר שכל ילד צריך ערכה.

כל ילד שמתאים לו יקבל ערכה ויקבל את כל הספרים בזמן כי יהיה לו הכל דיגיטאלי.

זה יהיה חלק מההמלצות. נציגת "בזכות", בבקשה.

תודה רבה. קודם כל, אני בהחלט יכולה להתחבר לדברים של גילה, שפתחה בכך שכבר בשנת 2007 התקיימה ישיבה כאן, בוועדה לזכויות הילד - -

לא הייתי כאן.

- - היתה שלי יחימוביץ, בנושא של טיפול בילדים עיוורים ולקויי ראיה. כל הנושאים שעלו כאן הם בעצם אותם נושאים ואפשר פשוט להעתיק את הפרוטוקול, לצערי הרב. שני הנושאים המרכזיים שעלו גם אז היו סוגיית ספרי הלימוד והשני, סוגיית העזרים והאמצעים הטכנולוגיים. בכל מה שקשור לספרי הלימוד, באמת, כפי שכבר הוזכר כאן, אנחנו, "בזכות", הגשנו עתירה לבית המשפט לאחר התכתבות של כשנתיים וחצי, כשבאמת ראינו שאין מנוס מלעתור לבית המשפט יחד עם "אופק לילדנו" כאשר מאחר והעתירה תלויה ועומדת עדין, אני אזהר בדבריי ורק אומר שמשרד החינוך לקח אחריות להנגיש את ספרי הלימוד גם בהגדלה וגם כקובץ דיגיטלי, והוא התחייב גם לכתוב חוזר מנכ"ל ולעגן את הכל בנהלים.
לצערי הרב, יש כרגע פער בין ההתחייבות לבין השטח. חוזר מנכ"ל עדין לא נכתב אם כי, אני חייבת לציין שכן היה רצון טוב לשבת, להידבר, ולקבל את הבעיות מהשטח ולראות כיצד אפשר להאיץ את הדברים. זה לגבי סוגיית ספרי הלימוד, שאני מקווה שנפתח פה פתח להתקדמות.

אני חייבת לומר שאנחנו נמצאים בדיוק באותה נקודה שהיינו בה בשנת 2007, ויתכן שלא היינו נמצאים בה היום גם לגבי ספרי הלימוד לולא העתירה. אנחנו שומעים כאן שבעצם אין שום הנחיות, אין שום קריטריונים, אין שום הגדרה מי צריך לקבל את המחשב ומי לא - -

אבל עשו מיפוי. איך עושים מיפוי בלי קריטריונים?

אין שום הסדרה בנהלים, אין שום התייחסות - -

שנייה. אומרת לך רעיה, שלא עומדת אצלה אפילו בקשה אחת של מי שלא קיבל.

מכיתה ד'.

הורים יודעים הם יכולים לבקש, הורים יודעים לאן לפנות לבקש? הורים יודעים שבמידה והם מסורבים או מקבלים דחיה יש להם לאן לפנות ולערער?

אצלי יש בקשות. אצלי, במשרד הרווחה, יש דרישות כל הזמן. יש בקשות, הן מגיעות אלינו - -

תסיימי במשפט אחרון, אני רוצה לשמוע את משרד הרווחה בנקודה הזאת.

- - אין פה התייחסות לסוגיות נוספות כמו: מה קורה כשמחשב מתקלקל? מי אחראי לתקן אותו? מי נושא בעלות? מה קורה כאשר מדובר בציוד ישן שצריך לחדש אותו? מי מחדש? מי קונה ציוד חדש, מי מבטח אותו? איפה מאחסנים את הציוד? אין שום התייחסות לנושא הזה, כמו גם לנושא התקצוב. אמרה כאן רעיה וגם הופיע במכתב שנשלח לוועדה, שהם מתקצבים מדי שנה כ-800 אלף שקלים עבור עזרים. הנתון הזה נמצא גם בדף של ה-מ.מ.מ. משנת 2006. 800 אלף שקלים עבור עזרים. אני לא מבינה, מספר הילדים לא גדל? הציוד לא התחדש? אין ציוד שהתקלקל?

- - -

יש בזה משהו כי מחירי הטכנולוגיה לעיוורים ירדו.

סיימנו? אני אגיד לך למה אני דוחקת בכם, כי נקבעה ארוחת צהרים לאורחים של היום המיוחד הזה, של יום העיוור בכנסת ואני לא רוצה לעכב אתכם. לכן, אביבית, אני ממש מבקשת משפט אחרון. אני אבקש ממשרד הרווחה ונסכם את הדיון.

בנוסף לכך שאין נהלים מסודרים ואין חוזר מנכ"ל בנושא הזה, אגב, על אף שכבר משנת 2011 יש לנו מכתב ממשרד החינוך שהם אומרים ש"עובדים כעת על חוזר מנכ"ל בנוגע לעזרים הטכנולוגיים", יש מקום נוסף שניתן לעגן את הדברים האלה, ואלה תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות - נגישות פרטנית לתלמיד ולהורה. תקנות שמזמן כבר היו צריכות להגיע לוועדת העבודה והרווחה, עדין לא הגיעו.

בתקנות הללו בעבר, בתוספת, היתה התייחסות לעזרים טכנולוגיים. מאחר והתקנות עדין לא הגיעו, ניתן להבין שעדין אין - -

אני אבדוק את זה גם בוועדה העבודה.

הדברים הללו היו שם, ואני באמת אשמח לקבל תשובה ממשרד החינוך, האם הדברים הללו יופיעו בתקנות בנוסח הסופי? כמו תשובה לגבי הסוגיות הנוספות. תודה רבה.

לפני שאני פונה לרווחה, ראיתי שיש פה, מהצד הזה, מעין.

אני רוצה להמשיך את מה שאביבית אמרה ולתת פידבקים על מה שאמרו פה הילדים. אני סיימתי את לימודי התיכון שלי ב-2006. ראש האולפנה שלי היה שר החינוך והתרבות של היום, השר פירון. את המכשור שאני קיבלתי, זה היה מתקציב בית הספר וגם שההורים שלי קנו. הדברים שאנחנו שומעים עכשיו, זה היה לפני 7 שנים. עוד דבר שקשור למתמטיקה, אני שובצתי ב-5 יחידות ובגלל שלא היתה יכולת למורות שהיו לי והנגשה של הספרים, הורידו אותי ל-3 יחידות בגלל שלא היה מי שינגיש לי את החומר. ההורים שלי ישבו אתי בלילות. אני מדברת על לפני 7 שנים וכואב לי לשמוע את מה שאני שומעת עכשיו כי זה 7 שנים, ומה שאמרת קודם זה שכאילו לא קרה כלום.

לא, זה לא יקרה.

חשוב לי לתת פה משהו אישי: אני איבדתי את הראיה עם השנים, ומאד חשוב לי לומר שהרב פירון מאד סייע לי בתקופת הלימודים, שזאת היתה תקופה שגם איבדתי את הראיה. בהקשר של מה שאמא של תום אמרה, גם אני בגיל 17, כשהייתי בעיצומן של בגרויות, - - נלחמתי עם המורות התומכות והגעתי לוועדה בכירה בשביל לאפשר לי ללמוד ברייל. למזלי, נפלתי על מורה שיודעת ברייל ואחרי שנתנו לי את האישור, אני יכולה להגיד שזה מה שעזר לי בלימודים האקדמאים שלי, ידעתי ברייל. זה כואב לי נורא לשמוע את מה שתום עובר כי אני הייתי - -

אבל אני חייבת לעדכן שתום מקבל 5 שעות שבועיות ללימודי ברייל. אני מבקשת. אני קיבלתי הודעה שתום מקבל 5 שעות שבועיות ללימודי ברייל.

רעיה, אני מצדיעה לך על הזריזות ועל המהירות.

יש לנו, כמדינה, הרבה דברים להשתפר אבל אני באמת מבקשת, מגיעים לכנסת וצריך להיות מדויקים.

אבל אני חייבת לציין שמתוכן היא הסכימה לתת 5 דקות בהתחלה. היא היתה מוכנה לשלוח חומר, שאני אלמד אותו בבית - -

אנחנו צריכות לדבר בהפסקה כי יש לי עוד כמה דברים, שזה לא ענין הוועדה.

אני אומרת יותר מכך בנושא הספציפי הזה ואני גם מבקשת מכם: תראו בוועדה הזאת כתובת. אם יש לכם פניות, גם אישיות, אני יודעת שכשאנחנו מעבירים לרעיה זה מטופל, יש עם מי לדבר ולכן, אם אתם נתקלים מול איזו שהיא בעיה במערכת החינוך, זו הכתובת, הוועדה. אנחנו ננסה לעשות את המקסימום כדי שזה יטופל. ואם לא, אנחנו נערוך עוד ועדות.
אני רוצה לפנות למשרד הרווחה כי לנו נאמר שבמשרד החינוך אין בקשות שנדחו לגבי העזרים הטכנולוגיים ובמשרד הרווחה אומרים שיש. אבל לפני שאני פונה לנציגת משרד הרווחה, אני פונה שוב למעיין. משפט אחרון מעיין.

מה שאמרו קודם על המורות התומכות: יש לי המלצה ואולי זה קצת "ראש גדול". אומרים שהמורות התומכות, וזה גם מה שהיה אצלי, סיוע ורגישות - - אני חושבת שמשהו שיכול לסייע במקרה של הברייל זה להעסיק מורות רק לתחום של ברייל. מורות שהן עיוורות רק לתחום של ברייל.

ולכן הן לא חייבות להיות מורות תומכות, את אומרת.

היו לנו מורות תומכות לבישול ומורות תומכות ללכת עם מקל. שיהיו רק לברייל.

האמת שיש היגיון שמשרד החינוך משתמש בו כי יש לך מורה מחנך ויש לך מורה מקצועי. המורה למתמטיקה הוא לפעמים רק למתמטיקה, והמורה המחנך גם לשיעורי חברה, לערכים, לתנ"ך או לדברים אחרים. אז זה חומר למחשבה ואנחנו נמליץ.

משרד הרווחה, בבקשה.

אני מנהלת השירות לעיוור. אני רוצה להסביר: הפער הזה, שאנחנו מדברים פה מצד אחד על 500 תלמידים ומצד שני לנו יש 1500 ילדים עיוורים נושאי תעודת עיוור, שאלה הקשים ביותר, משרד החינוך מכיר עוד קבוצה שלא מוכרת כבעלי תעודת עיוור כי הם קצת יותר קלים אבל הם ליקויי ראיה כבדים מאד, הם מכירים עוד 1000. איך יכול להיות שמדברים על 500?

למה?

1. חבר'ה שיש להם מחשב כבר 5,6,7 שנים לא נכללים בקבוצה הזאת. למה? כי יש לך. לא משנה שאמא שלך רכשה את זה מכספה. מדובר במחשבים שלפעמים זה 40 אלף שקל הוצאה. לא משנה אם אמא שלך רכשה את זה, לא משנה שהמחשב הזה כבר לא שווה כלום משום שמחשב של 5 שנים כבר לא שווה כלום לתוכנות האלה, אז הוא לא נכלל בקבוצה הזאת. כל הקבוצה של הילדים שהם באזורים מסוימים, שהם לא בפיילוט המסוים הזה - -

מה זה פיילוט? מדברים על פיילוט בפריסה הארצית?

- - -

רעיה ואני חברות טובות אבל בנושא הזה אנחנו מתנגחות מאד חזק, זה בסדר. יש בינינו שיתופי פעולה מצוינים. אני מוכרחה להגיד שבנושא הזה, זה בדמנו ואגיד לך למה: משום שהילדים האלה גם ממודרים חברתית כתוצאה מזה, כי הם בפייסבוק לא יכולים להיות, הם באימייל לא יכולים להיות. הילדים האלה "נדפקים" בכל צורה שיכולה להיות וגם בסופו של דבר, הם מגיעים לחיים הבוגרים לא בשלים. אנחנו מתחילים להתמודד אתם באל"ף. אנחנו מקבלים חברה אינטליגנטים עם יכולות בלתי רגילות, שאנחנו מתחילים ללמד אותם אל"ף בי"ת.

בגלל זה האינטגרציה אולי לא ממש נכונה.

נכון. לא יכול להיות שאנחנו נדבר על הילדים הגדולים בקבוצה הזאת. מה עם ילד בכיתה א'? הוא לא צריך להכין שיעורים?

עדיף להתחיל עם ילד בכיתה א'.

לדעתי, עדיף להתחיל בגן הילדים, יגיד את זה פיני וייס. אצלם בגן הילדים הולכים עם אייפד ואז ילד יכול לסובב את האייפד למצב שבו שריד הראיה שלו מאפשר לו, והוא יכול לשחק במחשב. הוא מתפתח.

נהדר. עוד משהו? רעיה, תגובה אחרונה.

קודם כל, היא אמרה דבר מאד נכון: משרד החינוך לא לוקח רק עיוור עם תעודת עיוור מתוך ראיה של הצרכים של הילד ולכן, הוא הגדיר את הקבוצה הזאת באופן מאד משמעותי גם לליקויי ראיה, שלא מוכרים על ידי משרד הרווחה. אנחנו יצרנו שותפות עם הרבה מאד גורמים, ומעניין למה משרד הרווחה לא לוקח חלק בלהשתתף בהוצאות התקציביות?

רעיה, יש עכשיו פיילוט שמוביל במשרד ראש הממשלה אופיר אקוניס וקוראים לו: "אייפד לכל ילד".

אנחנו יודעים, בתוך "מחשב לכל ילד" הם אתנו. הם למדו את זה מאתנו אחרי שאנחנו סיפקנו להם גם - -

יפה מאד, אבל יש שם גם תקציבים שאפשר להתחיל בהם.

אני מקווה שאייפד לכל ילד יהיה אמתי ולא כמו מחשב לכל ילד.

אני רוצה לתקן דבר אחד: אספקת מחשבים לילדים ליקויי ראיה ועיוורים היא בכל הארץ, היא לא באזור מסוים ודבר נוסף, אתם יכולים גם לקרוא את זה בדוח, מאחר ויש ילדים שנמצאים בפריפריות, למרות שבירושלים אנחנו שמים מדפסת מותאמת מיוחדת לברייל במרכזים, זאת מדפסת מאד יקרה ואנחנו לא יכולים לקנות לכל ילד, אז ילדים שגרים בפריפריות ויש 19 ילדים כאלה, הם מקבלים מדפסת אישית כדי לא יצטרכו לרוץ למרכז.

איך 19 ילדים? מדברים על מאות.

טוב, אני מבינה שיש פה בעייתיות מבחינת מיפוי הילדים ולצערי הרב, הפעם חילוקי הדעות זה לא בין האגודה או העמותה לבין משרד ממשלתי, זה בין שני משרדים ממשלתיים שנוגעים באותו נושא.
רציתי להתחיל במשהו מסוים אבל אני אתחיל דווקא בנושא הזה: לסדר את הממשק בין משרד הרווחה לבין משרד החינוך בכל הנוגע לילדים עם לקות ראיה ולילדים עיוורים. לבחון מחדש את הקריטריונים כי אני מבינה שיש פה חוסר אחידות בין הגורמים השונים לגבי הזכאות למחשוב ולאמצעים טכנולוגיים.
אני מבקשת לבחון את הנושא שילדים בגילאים מוקדמים, עוד מגיל הגן שבו הם רוכשים את המיומנויות של זיהוי האותיות, של למידת השפה והכתיבה, שם כבר להתחיל להתאים את האמצעים הטכנולוגים.
הייתי רוצה למצוא תשובה ולקבל לוועדה במכתב האם בפרק הנגישות, אמצעים טכנולוגיים, בתוספת שנדונה בוועדת העבודה והרווחה, שאני גם שם חברה והרבה פעמים ממלאת מקום היושב ראש, האם זה נשאר בפנים או יצא החוצה, האמצעים הטכנולוגים, ואיפה זה עומד? מדוע הוועדה עוד לא קיבלה את התקנות של הפרק הזה?
אני קוראת למשרד החינוך, בכל מה קשור להוצאות שעומדות תחת הכותרת של משרד החינוך, לא יתכן שלא יהיו קבצים ואפשרות כי אנחנו לא רוצים להפוך את הספרייה לעיוורים להוצאת ספרים. לא יהיה ספר של משרד החינוך שלא יהיה בקבצים, אם זה בחוזר מנכ"ל ואני בטוחה ששי פירון יסכים אתנו בנושא הזה למכרזים. אולי לא כדאי לעבוד אתם, אני לא יודעת. וכשאני אומרת מכרזים וחוזר מנכ"ל, מה שהכי מהר מבחינתי, שכל ההוצאות לאור שתעבדו אתן יצטרכו לעשות את ההתאמות הללו. לא תוכלו לעבוד, אני מבקשת, עם מי שלא מתאים את הספרים לחוק החדש - -

הם מקבלים זיכיונות בחינם.

לא, תבינו, אנחנו תחת חוק חדש של הנגישות. אנחנו צריכים לעשות את ההתאמות והמכרז צריך להיות מותאם לחוק שכבר עבר, שאנחנו היום רק מסדרים תקנות. לכן, מה שקורה הוא, ותאמינו לי, יש להם את האינטרס לעשות את זה כמה שיותר מהר.

זה לא נעשה במכרזים. הם מפיקים את הספרים ומעבירים אותם לאישור שלנו.

אל תאשרו - -

אז תנו להם את האישור ואל תעבוד אתם.

עכשיו אני מייעצת לך כיועץ משפטי, להתנות את האישור של העבודה מול משרד החינוך בכך שהם יהיו גם מגובים באמצעים הטכנולוגיים, שיאפשרו את הנגישות שלהם גם לבעלי מוגבלויות. עבר חוק נגישות לבעלי מוגבלויות, אנחנו בתקנות. לא כדאי שבעוד כמה חודשים או בעוד שנה נהיה פה ונתחיל לעשות את הכל מחדש. אנחנו לא ניפגש פה בעוד 7 שנים על אותם נושאים.

חבל שזה יעבור בעזרת חקיקה. אני אעקוב אחרי זה.

קודם כל, אני רוצה לברך את משרד החינוך על השינויים שנעשו בשנים האחרונות. אני מצטערת כי הרבה פעמים אני שמה לב למקום שצריך לתקן והרבה פעמים אני שוכחת איפה צריך לברך. אז רעיה, ברכותי על השינויים שנעשו, על ההתאמות שנעשו. אנחנו פה נתמקד במה שצריך להיעשות ולכן - -

גם מרגישים אצל רעיה את הנכונות. אם לא, היא היתה חוטפת היום. אנחנו יודעים להחטיף...

רעיה, אני באמת מבקשת שתוציאו הוראה, בבקשה, לכל המנהלים והמורים: 1. להעביר את הרשימה של הספרים מראש. תשתמשו בכלי שלכם לאיים או לתמרץ את מי שעושה את זה. מצד שני, לתת הוראה בכל בית ספר שיש בו שילוב שיתאימו ולא יגדילו את הדפים וישאירו את הדפוס קטן. זה אבסורד. לגבי מתמטיקה, אם יש כבר יש ועדה ויש סימנים מוסכמים, בבקשה להתאים את מה שצריך וכמה שיותר מהר לצאת לדרך.
אנחנו נבקש לקבל את התשובות פה. שכחתי משהו? לא נראה לי אבל - -

חלוקת הערכות.

הכנסנו את הנושא, דיברתי על זה בהמלצות מיד בהתחלה.
בנושא של הברייל, ידעתי ששכחתי משהו: להכשיר יותר מורים או להשתמש ביותר מורים שיודעים ללמד ברייל. יכול להיות שיצטרכו לתת שעות פרטניות עם מורה אחר, מורה מקצועי לברייל. תבחנו את הנושא הזה ותראו איך אפשר לעשות את זה. אני בטוחה שבתוך המערכת יש לכם מורים לברייל, שניתן להשתמש בהם. את השעות שניתנו למשל לתום, אפשר להסב לשעות מקצועיות. לא צריך להחליף את המורה התומכת כי היא טובה מאד בדברים מסוימים. אנחנו רוצים מישהי שתהיה טובה בברייל.

אז אנחנו רוצים להציע פרויקט תעסוקתי לעיוורים מוחלטים - -

יאללה, אני מתנדב.

- - אבל יועסקו, לצורך זה, בעזרת משרד החינוך.

זה רעיון נהדר. תציעי את זה לשרים. דרך אגב, הם גם בישיבות סיעה ביחד, הם חברים באותה מפלגה. תני להם את זה ותמליצו לשרים. אם צריך שהוועדה תעזור לכם בזה, אשמח להיות פה, אני והחברים. אני מודה לכם.

אם אפשר, שתקבע ישיבת מעקב בנושא הזה.

הקדמת אותי. אנחנו מיד בתחילת המושב, זה לא יהיה לפני סוף המושב, אנחנו כבר נקבע תאריכים. נחזור למושב אחרי החופשה של החגים ונראה איך זה עובד.

אני רוצה להודות לכולם. בהצלחה.

הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:24.