PAGE
2
ועדת הפנים והגנת הסביבה
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 73>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 9:30

<סקירת מפכ"ל המשטרה על פעילות המשטרה ויעדיה>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
טלב אבו עראר

ישראל אייכלר

תמר זנדברג

חמד עמאר

דוד צור

נחמן שי
דב חנין

נסים זאב

>
יוחנן דנינו - מפכ"ל המשטרה, המשרד לבטחון פנים

יואב תלם - ע' מפכ"ל, המשרד לבטחון פנים

אפרת אלטהולץ - רמ"ד תכנון אג"ת, המשרד לבטחון פנים

איתן דורנפלד - רח"ט תכנון וארגון, המשרד לבטחון פנים

צפריר עובדיה - רמ"ד תיאום בקרה ולוגיסטיקה, המשרד לבטחון פנים

אלון לבבי - רח"ט דוברות, המשרד לבטחון פנים

רוני אהרון לושי - מנכ"ל חברת השמירה ג'יפוראס, ארגון חברות השמירה והאבטחה

פיני שיף - מנכ"ל הארגון הארצי של חברות השמירה בע"מ, ארגון חברות השמירה והאבטחה

יוחאי וג'ימה - ראש מינהל בטחון, מרכז השלטון המקומי

אבי נעים - ראש מועצת בית אריה, מרכז השלטון המקומי

דוד דהאן - יו"ר ודובר, המשמר החברתי

אושרה אסף - זכויות השוטרים

יפה שפירא

אתי בן-שמחון

<סקירת מפכ"ל המשטרה על פעילות המשטרה ויעדיה>

בוקר טוב לכולם, אני פותחת את ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסקירה של רב ניצב דנינו, מפכ"ל המשטרה. אני שמחה לארח אותך בוועדת הפנים, סקירה ראשונה שלך בוועדה. אני רוצה להודות מראש על שיתוף הפעולה של משטרת ישראל, קצינים שמגיעים כאן לוועדות באופן קבוע, לענות על שאלות לא פשוטות שאני יודעת שהמשטרה עובדת בכוח אדם מצומצם, במשכורות שהן לא ראויות לשוטרים, שצריך להעלות את המשכורות. השוטרים עושים את כל מה שניתן כדי להגן על אזרחי המדינה בתחום של שלום הציבור. אני יודעת שאתם פועלים ועושים רבות למען האזרח גם ביום וגם בלילה, בעיקר ובדגש, אתה מוביל הפנים של המשטרה אל הקהילה, אנחנו רואים את זה, אנחנו שומעים את זה בכל מקום שאנחנו נמצאים. לצערי, עוד לא הספקנו כוועדה לעשות סיור מאורגן במשטרה, אנחנו נעשה את זה, אני מאמינה במושב הבא כדי לעמוד גם מקרוב על הסוגיות שאת מקדם, שאתה ראית אותם כנושאים עיקריים שהמשטרה מתמודדת איתם בתקופת כהונתך. אני יודעת גם שקידמת רבות גם בסוגיית עיר ללא אלימות, וסוגיות רבות.
עם זאת, לצערי, יש נושאים רבים שהמשטרה לתת להם ההסברים כגוף מפקח על משטרת ישראל. ישנן סוגיות רבות שגם נרצה לשאול אותך שאלות, משום שהדיון קצת התאחר. אנחנו נצטרך כנראה לקבוע המשך לדיון הזה כבר בשבוע הבא, כי כבר הודיע לי דב חנין, וביקש שנפתח את הדיון ישר עם שאלות ותשובות. אמרתי לו שלא נפתח את הדיון בשאלות ותשובות, נפתח את הדיון בסקירה שלך, לפחות במפגש ראשון של המפכ"ל. לאחר מכן נעבור לשאלות, יש הרבה מאוד שאלות שאנחנו רוצים לשאול כל אחד מאלה שנמצאים פה היום. נפתח עם סקירה, נעבור אחר כך לשאלות. אני כבר מבטיחה לחברי הוועדה שאם אנחנו לא נספיק לשאול את כל השאלות שלנו, והמליאה מתחילה היום באחת עשרה, אנחנו נעשה דיון המשך בשבוע הבא, כדי שאנשים יקבלו באמת את התשובות כחברי ועדה.
אדוני המפכ"ל, בבקשה.

אני מודה לוועדה, וליושב ראש הוועדה, חברת הכנסת, יושבת הראש מירי רגב, שהזמינה אותי לבוא לתת את הסקירה, עוסקת באופן אינטנסיבי עם מעורבות מאוד פעילה בכל מה שקשור לנושאים שהם בתחום האחריות של המשטרה, אני מברך על הדיון.

מה שאני אנסה בקצרה, לתאר בפניכם כמה נתונים. מטבע הדברים לא אוכל להרחיב בכל הנושאים שהם כולם מעניינים, אני יודע לפי כמות השאילתות שאנחנו מקבלים שהם מעניינים. אבל כמה נתונים כלליים, כמה נושאים שקשורים לאתגרים המרכזיים שעומדים בפנינו. תכנית המפנה שהיא בעצם תכנית העבודה שלנו לקדנציה שלי, התכנית שאותה הצבנו, והיא בעצם נותנת מענה, אמורה לתת מענה לנושאים שהם בתחום אחריותנו. וכמה נושאים שעל סדר היום שמהם אי אפשר שלא להתייחס, אני מניח, גם אם אני ארצה או לא ארצה הם יעלו כאן, אז אני אשתדל להתייחס אליהם.
המבנה של משטרת ישראל מוכר, בעיקר למי שמלווה אותה שנים. אבל יש שינויים שרק אליהם אני ארצה להתייחס. אם תסתכלו טוב, תראו שהמחוז הצפוני שבדרך כלל היה מחוז אחד גדול, פוצל, והיום מדובר בשני מחוזות שאתם יכולים לראות ממש לאור חלוקה אורכית של המחוז הצפוני, כאשר המטרה כאן הייתה מאוד פשוטה - לשפר את שירותי המשטרה לתושבי הצפון. את הפיצול הזה עשינו מייד עם כניסתי לתפקיד, כאשר הרעיון כאן היה שיהיו יותר מפקדים על תא שטח, יותר קשב פיקודי, כמובן שהוספנו גם שוטרים, אז דיברתי על תושבי הצפון בכלל, אבל החברה הערבית ישראלית שנמצאת שם בפרט, ששם היו לנו הרבה פחות שירותי משטרה מהדרוש.

בנוסף, עשינו איחוד של אגף המבצעים ואגף קהילה של המתנדבים, כשהמטרה כאן הייתה לתת שירותי משטרה ולשפר את השרות בתא שטח נתון, וזה קורה כתוצאה מזה שאנחנו מכניסים את כולם תחת קורת גג אחת, מחלקים נכון יותר את העבודה.

אם אנחנו אומרים מלה על המתנדבים, צריך להבין שיש לנו 37 אלף מתנדבים, אנחנו הגוף עם הכי הרבה - את המפעל ההתנדבותי הגדול ביותר בארץ ובמשטרה לא כולם תמיד זוכרים, אבל צריך להזכיר את זה, אבל אני חושב שזה המקום גם להגיד להם יישר כוח, כי אני חושב שבלעדיהם היה קשה מאוד לעמוד במשימות שלנו.

אם אני עובר למספר השוטרים, כאן, אתם יכולים לראות לאורך עשור כמעט, שאין שינויים גדולים. אתם יכולים שאנחנו די נמצאים פחות או יותר באותו מקום, אנחנו יורדים עולים, יורדים עולים, אבל מספר השוטרים בפועל לא ממש גדל בעשור האחרון. אגב, אם הייתי הולך אתכם לעוד עשור לאחור, לא הייתם רואים שינויים גדולים. היום רואים שאנחנו ב-20 שנה אחרונות, פחות או יותר אותו מספר מקבלי משכורות במשטרת ישראל, אני אדבר על שוטרי הקבע.
הדבר הזה הוא כבר מדבר בעד עצמו כנתון. אני חושב שצריך להגיד כאן, שבסך הכול הממשלה הקודמת והממשלה והנוכחית, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, השר הנוכחי שהוא גם היה השר בממשלה הקודמת אהרונוביץ. באופן יחסי לממשלות קודמות, הגדילו את מספר השוטרים, וסייעו לנו גם בהגדלת ובהעלאת שכר השוטרים, אבל בשני הדברים, ואני חושב שנכון וראוי לברך על כך, אבל בשני המקומות עדיין הדרך עוד ארוכה. צריך להבין מה קרה פה בשני עשורים, כדי להבין שעם אותו מספר שוטרים אתה צריך לתת את אותם שירותים. כשאני אומר מה קרו פה בשני עשורים - מספר יישובים חדשים, כבישים, כלי רכב, כל מה שאתם יכולים להעלות על הדעת.

המקומות שבהם הכי חסרים לנו שוטרים, זה בדרך כלל יהיה בפריפריה, זה יהיה בחברה ערבית ישראלית, זה יהיה באזור קו התפר, במגזר החקלאי, כמו שאנחנו בדרך כלל מתארים אותו, ושם הבעיה המרכזית כתוצאה מהעבודה שאין לנו מספיק שוטרים, אני חושב שאנחנו סובלים מעצם בעיה של אכיפת חוק, של שלטון חוק, של נורמת הציות לחוק, יש על זה הרבה מאוד משמעויות על מה זה עושה, גם לפשיעה, גם למקומות אחרים. אגב, אני חושב שבכל המקומות האלה, אם אנחנו נחזק את המשטרה, ברמה הכלכלית, ואני אומר את זה בכל מקום, אני עכשיו בא מוועדת כספים, אני אומר את זה בכל מקום אני חושב שברמה הכלכלית ההשקעה תחזור בתוך זמן קצר מאוד. אבל זה לא העניין, זה העניין הערכי. אני חושב שברמה הערכית, אנחנו נגיע למצב שבו נאכוף את החוק ויהיה שלטון חוק וסדר בכל רחבי מדינת ישראל בלי יוצא מן הכלל – פה הדבר הזה הוא חשוב מאוד.

אם אנחנו עושים זומים לגבי הרכב השוטרים, או במשטרת ישראל, אז מתוך המספר הזה שאתם רואים 23% הן נשים, ואנחנו רוצים, ואני הצבתי את זה כאחד מהיעדים, לדאוג לכך, שהשרות במשטרת ישראל יהיה הרבה יותר שוויוני. ממש בימים האלה מונתה יועצת למפכ"ל לענייני שוויון מגדרי, תחתה תהיה יחידה קטנה שמטרתה תהיה לראות איך אנחנו מקדמים את השוטרות במשטרת ישראל.

למה זה לא במסגרת ראש אכ"א שלך? בצבא, דרך אגב, זה הולך להתבטל – למה שזה לא יהיה במסגרת אכ"א שהוא זה שיטפל.

אנחנו למדנו – אגב, מה שקרה עם זה בצבא, בצבא זה בעיקר היה בסוגיית ההטרדות. אנחנו רצינו דווקא לקחת את זה מעבר לזה למקום הרבה יותר גבוה, במובן הזה, שמצד אחד, סוגיית הטרדות באמת תטופל ביחידה הזאת, אבל השוויון המגדרי יהיה נושא בפני עצמו, היא תהיה חברת ספק, ומטרתה תהיה שבעתיד יהיו יותר חברות ספק. אם אמרתי ש-23% ממשטרת ישראל זה שוטרות, צריך לבוא לידי ביטוי גם בסגל הפיקוד, זה צריך לבוא לידי ביטוי בכל רמות הפיקוד, וזאת אחת המטרות של היחידה הזאת.

את זה אתם רואים בכל תחנת משטרה, זה בעצם המפנה. המפנה הוא נורא פשוט, הוא לא איזה המצאה גאונית, הוא אומר דברים פשוטים. האזרח, שומר החוק במדינת ישראל, הוא בראש מעיינינו, הוא נמצא בראש המשולש, אליו אנחנו מכוונים. המפנה אומר אנחנו רוצים לדעת מה האזרח מצפה לקבל ממשטרת ישראל, מה הוא מצפה לקבל כשרות בתוך תחומי האחריות של משטרת ישראל. אגב, מתברר שהוא מצפה הרבה למעבר לתחומי האחריות של משטרת ישראל, וזה בסדר. כל עוד אנחנו נותני שרות, והאזרח הוא הלקוח, ותפקידנו לראות שבאמת אנחנו מתאימים את עצמנו למקבל השרות.

בעניין הזה עשינו מאוד פעולות שמטרתם לשפר את השרות לאזרח שמרחוק במדינת ישראל. מטרת העל של שלושת הכיוונים האלה, של האזרח, כמו שאמרתי, של ההרתעה מטרתנו נרצה או לא נרצה, זה קודם כל לטפל ולבער את הפשיעה במדינת ישראל, ואנחנו נעשה את דרך יצירת הרתעה, כך שנגרום לעבריין הפוטנציאלי לחשוב פעמיים לפני שהוא הולך לבצע את העבירה, והדרך הכי משפיע על ההרתעה זה הסיכוי להיתפס. הסיכוי שלך להיתפס במקום שבו הסיכוי להיתפס נמוך, אנחנו נראה רמות פשיעה גבוהות. במקום שהסיכוי להיתפס הוא גבוה, אנחנו נראה פחות פשיעה.

מה זה הסיכוי להיתפס כאשר אנחנו מדברים על הרתעה. הסיכוי להיתפס זה לא לתפוס אותך, לחקור אותך, לשחרר אותך, ובזה נגמר העניין, כי זה מאבד את ההרתעה. אם אתה רוצה להרתיע, אתה צריך לוודא שאתה ממצה איתו את הדין, אתה צריך לוודא שאנחנו אוספים ראיות. אתה מגיש כתב אישום, במקומות שהעבירה היא חמורה ומסוכנת, ושעצם היותו מחוץ לבית הסוהר, הוא מסכן את שלום הציבור וביטחונו, תפקידך לעצור אותו עד תום ההליכים. להגיש בקשה, ובית המשפט בוחן, ואם הוא מחליט שרמת המסוכנות גבוהה, הוא עוצר אותו עד תום ההליכים. זה היעד שקבענו לעצמנו, יעד שהוא חומש. לא סתם קבענו 20%. מה בעצם אנחנו רוצים? אנחנו רוצים שמכל 100 עבירות, אנחנו נגיש 20 כתבי אישום. למה 20? זה הממוצע במדינות ה-OECD.
מה קורה במדינת ישראל בעשור האחרון, בערך היינו סביב ה-10 עד 11 כתבי אישום לכל 100 תיקים. ברור שיש לנו דרך ארוכה לעשות. הצבנו את היעד הזה כיעד חומש ל-5 שנים. המטרה שלנו היא לראות שאנחנו מגישים כתבי אישום בעבירות שבהם צריך להגיש כתבי אישום, ולא להגיש רק כדי להגיש. וכאן אנחנו יכולנו לראות, אתם תראו את הנתונים, אני חושב שהצלחנו באמת להתקדם.

אגב, בעניין כתבי אישום, לא לכל עבירה נכון וראוי להגיש כתב אישום. אני אתן לכם דוגמה, לאחרונה אנחנו ראינו רצף של טרגדיות, פשוט טרגדיות של הורים ששכחו את ילדיהם ברכב, והתוצאה היא נוראית. לכאורה, יש כאן עבירה פלילית, לכאורה עבירה פלילית, אבל באמת הצד הפלילי, או ההליך הפלילי הוא ההליך שאיתו צריך לטפל באירועים כאלה? אנחנו לא הכתובת, המשטרה היא לא האישו, פה צריך לחשוב על איך מטפלים בעניין הזה, כי זה טרגדיה אישית מאוד קשה שכולנו – כשאתה מקבל אירוע כזה, אתה מייד מתכווץ כי זה כל כך כואב. ומה, החקירה המשטרתית, הגשת כתב האישום, זה מה שיפתור את העניין? לכן אני אומר נשים את ההליך הפלילי במקומות שבהם באמת צריך להגיש כתבי אישום. תסתכלו מה קרה כאן עם הגדלת סיכויי העבריין להיתפס.

סליחה, רק הערת ביניים, אם תעשו ענישה במקרה שלא קרה אסון, זה ימנע וירתיע. כשכבר קרה האסון, כבר אין לך עונש יותר נורא, אבל במקרה שלא קרה אסון, - - - קטן של כמה מאות שקלים אתה תראה שהאנשים ירתעו.

סוגיית ההרתעה לא רלבנטית בכלל לסוג האירועים האלה. זו דעתי, יכול להיות שאחרים יחשבו אחרת, ממש לא רלבנטית. אני לא חושב שיש מישהו שבגלל המשטרה ישמור יותר טוב על הבן שלו, אני לא חושב. אני חושב שזה בכלל לא האישו. אני אומר זה עניין שבאמת צריך לחשוב עליו קצת אחרת.

בעניין אכיפה והרתעה, תסתכלו כאן על עלייה במעצרים עד תום ההליכים, סיימנו את השנה שעברה עם 13.2%, וזה מתקרב לכיוון ה-20% בשנה אחת. ישבנו עם הנהלת בתי המשפט, אנחנו צריכים יותר שופטים. ישבנו עם הנהלת בתי הספר, אנחנו צריכים יותר מקומות כליאה, אין ספק שהמשטרה לא לבד במשחק הזה, אנחנו נמשיך ונתקדם בעניין. תראו מה זה עשה? הגדלת סיכויי עבריין להיתפס לפשיעה. יש לנו ירידה בפשיעה, ירידה ריאלית על רקע העלייה ברמת הדיווח למשטרה. אגב, דיברנו על זה שאנחנו רוצים להעלות את אמון הציבור במשטרה. יש לנו עלייה ברמת הדיווח למשטרה. אחד מהטענות כלפינו, תמיד היו שאתם מראים ירידה בפשיעה, זה בגלל שאזרחים לא באים להתלונן.
אנחנו ביקשנו לבדוק את זה לעומק. עשינו את הסקר שכולם עושים בכל המשטרות בעולם סקר קורבנות העבירה. מתקשרים לאזרחים הביתה, שואלים האם היית קורבן לעבירה, ואם היית קורבן, האם פנית למשטרה., ובעניין הזה אנחנו במגמה מאוד חיובית. עשינו את זה בינואר השנה, יש לנו עלייה של 15% במדווחים למשטרה. יש לנו ירידה ריאלית בפשיעה. אלה שדיווחו שהם נפגעי עבירה, אתה רואה שיש פחות מדווחים מתוך סך הכול של 5,000 אזרחים שאליהם פנינו, מי שעשה את הסקר הזה זה חברת דיאלוג.

יש ירידה בעבירות הרכוש, הייתה לנו ירידה גדולה בארועי הירי, אני דיברתי על זה קודם. הייתה לנו ירידה באירועי הרצח של 16%, 30 מקרים. המלחמה בשחיתות שגם היא נמצאת שם בהרתעה. אני חושב שהמלחמה בשחיתות הציבורית היא בסדר עדיפות גבוה, והיא תמיד תהיה בסדר עדיפות גבוה, אני מאמין שזהו תנאי בסיסי לשמירת הצביון הדמוקרטי של מדינת ישראל.

- - - ארבעה חודשים לפני הבחירות?

אני לא חושב, אני חושב שאנחנו מתעסקים עם זה במשך כל השנה בלבל מאוד גבוה. הטענה היא שלכאורה המספרים הם מספרים שירדו בגלל העדר אכיפה, אז אני אומר שממש לא. אני אומר שבגלל הדרך שבה משטרת ישראל נקטה יחד עם גופי האכיפה, המדיניות, שהיה לי הכבוד ממוביליה בשנים האחרונות, הביאה לזה שרמת ההרתעה עלתה, ויש היום פחות שחיתות בעיניי, זה נכון שיש לנו עוד דרך ארוכה לעשות, אבל צריך להבין שזה הרבה עבודה, עבודה קשה שאני חושב שתמיד יהיה נכון לשים אותה במקום מאוד מרכזי. בעניין של האזרח והשרות שדיברתי עליו קודם, זה מרחיב את הלב לשמוע מאזרחים שמציינים את רמת השרות שהם מקבלים מהמשטרה.
אני יכול להביא לכם כאן דוגמאות שאני מקבל מדי יום של אזרחים שנתקעו בלילה במקום חשוך, מבוגרים שהיו בדרך, זה ממש קיבלתי לפני שבוע, מבוגרים שהיו בדרך לארוחת יום שישי, ונתקעו, והשוטרים באו וסייעו, ואיפשרו להם להגיע לאן שהם הגיעו. הורים שאיבדו את ילדיהם באירועים ציבוריים גדולים, והמשטרה נרתמה וסייעה. דברים, שאתם תגידו לי זה אלמנטרי, המשטרה צריכה לעשות את זה. נכון, אלמנטרי, משטרה צריכה לעשות את זה, אבל צריכה לעשות את זה יותר, צריכה לעשות את זה בכל מקום שבהם זה דרוש. אני חושב שזו הדרך שבה רמת האמון של האזרח תעלה כשהוא רואה שכאשר הוא יכול לפנות למשטרה, הוא פונה למשטרה בעת צרה. המשטרה זה לא משהו שצריך להיות גוף פופולרי, אנחנו לא צריכים שהאזרח יאהב את המשטרה. אנחנו צריכים שהאזרח יסמוך על המשטרה, אנחנו צריכים שהאזרח יגיד אני סומך על המשטרה שהיא הגונה, שהיא הוגנת, שהיא מקצועית, שהיא שוויונית, ושהיא תתן סיוע בעת צרה. אני חושב שלשם אנחנו שואפים להגיע. אני חושב שאנחנו נמצאים במקום טוב בכל מה שקשור ברמת האמון.

בעניין הזה של שיטור מבוסס קהילה, שזה אחד מהנושאים המרכזיים שהצבנו, שמנו כמה פרוייקטים. אחד מהפרוייקטים שאני חושב שהוא נמצא בליבו של העניין זה הנוער במדינת ישראל. אם אנחנו לוקחים את תרבות הבילוי היום, והרבה נאמר עליה, אז נאמר עליה בהקשר של זמן מסך על חשבון זמן ספרים, אז זה עניין שלדעתי כולנו צריכים להיות מוטרדים ממנו כהורים, אבל לא אני כמפכ"ל. אני דווקא כמפכ"ל יותר מוטרד מהזמן, נקרא לזה זמן פארקינג ותרבות הבילוי האלכוהולית, סמי פיצוציות, וסמים בכלל, על חשבון מה שפעם היה – לדוגמא – תנועות הנוער, הדברים שבאמת איכשהו אנחנו מתחברים אליהם מעברנו. הדבר הזה בעיניי סכנה ממשית לעתידה של מדינת ישראל, וזו הסיבה שהצבנו את זה במקום מאוד מרכזי. זו הסיבה – האלימות בקרב הנוער, רמת מספר הדקירות.

נעשה דיון נקודתי בנושא שיטור מבוסס קהילה, ועיר ללא אלימות.

זה שווה. אני רוצה לתת לכם נתון שפשוט חשוב שתדעו אותו. 9,000 בני נוער כל שנה נכנסים למעגל הפשיעה. זה המספר שאנחנו פותחים להם תיק פלילי חדש ראשון כל שנה, 9,000 חדשים שאנחנו פותחים להם תיק פלילי. זה נתון שאני חושב שהוא מדבר בעד עצמו. מה שעשינו כמשטרה מעבר לצד של המקל, של האכיפה, אנחנו גם הקמנו את פרוייקט מיל"ה, אנחנו לוקחים נערים שפתחנו להם תיק פלילי אחד או שניים או יותר, מכניסים אותם למסגרות של שרות למען הקהילה. מי שמוביל את המסגרת זה שוטר, אחרי תקופה של כמה חודשים, חצי שנה, אנחנו סוגרים להם את התיקים הפליליים ואנחנו מחזירים אותם למעגל הנורמטיבי.

אגב, אתמול בסגל הפיקוד של משטרת ישראל, סיפר מפקד מחוז חוף ניצב חגי דותן, שהם שנה שעברה היו להם 132 נערים בפרויקט, הם ביקשו לבדוק מה קרה איתם אחרי שנה, ורק ארבעה מהם פתחו להם תיק פלילי מתוך ה-132 נערים. ברמה הערכית, אני מאוד גאה בפרויקט הזה. היום סך הכל 1,080 בני נוער בשנה שעברה עם ההתלהבות קבעתי למשטרה את היעד של 2,000 בני נוער השנה, אני מאוד מקווה שנצליח. אגב, תחשבו על המספר של 9,000 חדשים שזה משמעות מאוד גדולה.

סיפר לי יהודי בן 60 שבשנת 1974 נגד קיסינג'ר הוא היה בהפגנה, עצרו אותו. היום בכל מקום שהוא מגיע, פותחים את המחשב, יש לו רישום פלילי. חשוב מה שאתה עושה, שאתה מבטל את הדברים האלה.

הנושא של מאבק בתאונות דרכים, אי אפשר לא לדבר עליו. אנחנו שמנו אותו בראש סדר עדיפות של אגף התנועה, ומשרדי התנועה בתחנות. שמנו את זה במקום מאוד מרכזי, עם הרבה מאוד השקעה. שינינו את המדינות מקצה לקצה. לא עוד מכסות של דוחות, אלא איכות של דוחות. לא עוד להיצמד לאזרח שבמקרה עשה עבירה כזאת, שכח את הרשיון בבית, או עשה עבירה קלה, אנחנו לא שמנו אותו במרכז, אלא מחפשים את עבריין התנועה. עבריין התנועה זה שהוא פצצה מתקתקת על הכביש. הוא נוסע באור אדום, והוא משתולל על הכביש, והוא עם פלאפון, ונוהג בזמן פסילה, ונוהג תחת שכרות, אלה, אותם אנחנו מחפשים. אפשר לראות את הנתונים, שנה שעברה הכפלנו את מספר העצורים עד תום ההליכים בעבירות תנועה. למעלה מ-1190 עברייני תנועה נעצרו עד תום ההליכים. תחשבו רגע על המספר, שבית משפט עצר אותם, הוריד אותם מהכביש, הכניס אותם לבית הסוהר. הדבר הזה בעיניי היה המשפיע המרכזי על הירידה הדרמטית בתאונות דרכים בשנה שעברה. גם יתר אמצעי ההרתעה, פסילה, תפיסת כלי הרכב. אתם יכולים לראות, הייתה ירידה של 98 הרוגים במהלך השנה, והיו כמעט 4,400 פצועים פחות. אני אומר לכם, שבעיניי זה אחד מהמתנות היותר גדולות שאנחנו יכולים לתת לעם ישראל, יחד עם כל מי שעוסק בעניין, כמובן כל הגופים האחרים, משרד התחבורה, הרשות ואחרים.
את כל הדברים האלה אפשר לעשות עם שוטרים, והשוטר, לא סתם קבענו אותו במפנה, כבמקום מאוד מרכזי. אנחנו צריכים לטפל בשוטר, בגאוות היחידה שלו, בזה שהוא ייצא בבוקר למשמרת מרוצה, ועם רצון לסייע, לעזור לשרת את האזרח. כאן עשינו צעדים גדולים גם בהעלאת שכר השוטרים, בתנאי השרות, גם במספר השוטרים – הגדלנו את מספר השוטרים, כמו שאמרתי, עדיין לא מספיק.
אני רוצה לומר לכם שלרמת האמון במשטרה יש עוד משמעות. יש לנו עלייה ברמת האמון במשטרה, איך אנחנו יודעים את זה מעבר לסקרים. אנחנו רואים את זה בהרבה מאוד פרמטרים, אחד מהם, למשל, ברצון להתגייס למשטרה. אתם יודעים שהיום על כל תקן שאנחנו מפרסמים יש לנו 26 פונים בממוצע על כל תקן כזה. 26 ששולחים לנו קורות חיים, ואני חושב זה מצביע על ביקוש.
לדוגמה, יצאו עכשיו בתכנית למצטיינים לאקדמאים, בסך הכול, בתכנית הזאת יש לנו 30 מקומות. קיבלנו בערך 3,000 קורות חיים בתוך שלושה שבועות. בעניין של השוטרים, יש עוד הרבה מה לעשות, אני חושב שאנחנו בכיוון הנכון ובדרך הנכונה. אפשר לראות את אמון הציבור במשטרה. אמון הציבור במשטרה, תראו את המגמה שלו. המכון הישראלי דמוקרטי עוקב אחרינו כבר 10 שנים. הוא עושה את הסקרים האלה כבר הרבה מאוד שנים, לכן הוא דוגמה טובה לבדוק את עצמנו, לראות איפה אנחנו עומדים. יש לנו עוד הרבה מאוד סקרים שמאששים את התוצאות של הסקר. ב-2010 היינו 41%, ב-2011 קפצנו ל-56%, ב-2012 אנחנו כבר 61%, הם ממש בימים האלה הולכים להוציא את 2013, מתוך מה שאנחנו מבינים אנחנו באותו מקום של 2012 למעלה סביב 60%. זה אומר משהו, זה אומר שהציבור במדינת ישראל יודע להעריך את השינויים, את המפנה, את הדרך שבה אנחנו פעלנו בתקופה הזאת.
אם נסכם, אני באמת רוצה לשוב להודות על הדיון ועל ההזדמנות להציג את העשייה ואת השוטרים. ברור שזה רק על רגל אחת, יכולתי להרחיב. הוועדה התפקיד המרכזי שלה, אני יודע שכך גברתי יושבת הראש רואה את זה, זה לפקח על עבודת המשטרה, וזה בסדר. אבל בצד הפיקוח על עבודת המשטרה, אני חושב שהוועדה צריכה לחזק ולתמוך ולראות איך אנחנו נותנים למדינת ישראל יותר בטחון אישי. הבטחון האישי, במדינת ישראל, לדעתי, אני אומר פה בעניין הזה זה מסר שאנחנו חייבים לראות איך מעבירים אותו. הביטחון האישי, האיומים בתחום הביטחון האישי על האזרח במדינת ישראל, הם לא פחות חשובים, הם לא פחות חמורים מהאיומים מבחוץ, זה משהו שאנחנו חוזרים, אומרים אותו, הוועדה הזאת צריכה לדאוג שהמסר הזה יחלחל לכל מקבלי ההחלטות. אני בא עכשיו מוועדת הכספים, זה צריך לבוא לידי ביטוי בוועדת כספים, אי אפשר כולם להגיד, זה איום גדול, צריך מאחורי האיום הזה לשים שקלים, ואין פה חכמות. אם אתה שם את זה בסדר עדיפות גבוה, אתה חייב גם שזה יבוא לידי ביטוי בחלוקה בעוגה הלאומית. אני יודע שאנחנו אוהבים לדבר הרבה על האיומים הביטחוניים, אנחנו צריכים לדבר על האיומים בתוך הבית, על איומי בטחון הפנים. לא הרחבתי בעניין המגזר הערבי, אפשר לדבר על זה רבה מאוד. אני מציע שגם על זה לעשות דיון נפרד, אנחנו עשינו הרבה מאוד דברים.

נקיים על זה דיון.

אני בטוח שהוועדה תסייע לנו להיות משטרה יותר אפקטיבית, יותר יעילה, יותר חכמה, יותר מודרנית עם הרבה יותר טכנולוגיה.

נעשה על זה דיון.

אנחנו עשינו הרבה מאוד דברים, יותר אפקטיבית יותר חכמה יותר מודרנית, אני חושב שהראשון שייצא מורווח יהיה האזרח שהוא מרחוק. תודה.

תודה רבה לך על הסקירה שהיא בהחלט מרשימה, וגם מחמם את הלב בכמה נושאים אתם מתעסקים, ובעיקר הסקר של אמון הציבור, שבעיניי בעצם מראה איך וכיצד הציבור הישראלי תופס את המשטרה.

נעבור לשאלות, יושבים כאן אזרחים וגם חברי כנסת.

בבקשה, חבר הכנסת אייכלר.

תודה רבה, גברתי היושבת ראש, תודה רבה, אדוני המפכ"ל, יוחנן דנינו שהגעת לדווח לנו. אני רוצה להגיד לך שמאוד נעים לשמוע את הדברים שלך. הבעיה שלי עם חלק מהדברים שהרבה אזרחים לא מרגישים את זה ברחוב. אתה אומר שיש תחושה של עלייה בביטחון האישי, אז אפשר לומר ברוך השם, שבעניין הביטחון האישי מבחינת פיגועים ודברים כאלה זכית לתקופה שהשם יעזור שימשיך הלאה, של יחסית שקט, ולמשטרה יש תפקיד גדול מאוד בעניין הזה. ואם אתה מתכוון לזה, אז בוודאי, ברוך השם, יש תחושת ביטחון אישי. אבל בתחום הפשיעה, ובוודאי בעבירות הרכוש, לנו יש תחושה כאנשי ציבור, שאם הולכים למשטרה על זה שפרצו לך את הרכב או את הבית, זה רק כדי לקבל את האישור לביטוח, ואף אחד לא חושב שהמשטרה אי פעם תתפוס את הגנב או את הפורץ, כך שקשה לדבר על העניין הזה של ביטחון אישי.

בעניין הסדר ציבורי, יש לי חשש שיש אווירה שהמשטרה עלולה, אני יודע ששר המשטרה מאוד כועס כשאני אומר את זה. שהמשטרה לפעמים פועלת לפי החליל התקשורתי, וזה מאוד טבעי. יש עבירות שבשוליים, התקשורת לא נותנת לזה חשיבות גדולה, ואז השוטר, ואיזשהו דרג, אני לא יודע מה, מתייחס לזה במתינות. כאשר מגיע הנושא שהתקשורת אומרת "עליהום", אז יש היתר לאלימות שלטונית עד כדי כך של אלימות גם בהפגנות.
אני מבין שאלמלא "מוראה של מלכות, איש את רעהו חיים בלעו" – וצריך משטרה חזקה. ההיפך, אנשים מבוגרים טוענים לי שהבעיה היחידה במדינה הזאת שאין תחושה שיש משטרה חזקה, אם הייתה משטרה חזקה, כמו שאתה אומר, אז ההרתעה הייתה מונעת את הצורך בשוטרים ובפעולות. אבל אם אנחנו נהפוך את המשטרה לפופוליסטית, שיהיה כדאי יותר לקצין לחקור ראש עיר, מאשר לחקור פושע בלילות שפורץ בבתים, אז תחושת הביטחון האישי תיפגע.
בקרב 20 אלף מקבלי משכורת במשטרה, כמה אנשים שמגדירים אותם חרדים, אני מדבר פה חרדים וערבים ביחד. ערבים, אני יודע שיש הרבה שוטרים ערבים, כמה אנשים חרדים הם מקבלי משכורת במשטרה. מתנדבים, אני יודע שיש, ואני מברך את המשטרה על הפעילות בקהילה של המתנדבים בשכונות החרדיות זה דבר חשוב מאוד.

השאלה השנייה שיש לי – זה לא קשור אל המפכ"ל, אלא אלייך ולכל חברי הכנסת, אם 26 אנשים מבקשים להיכנס על כל תקן במשטרה, אולי צריך לעשות את זה גם ביטול גיוס החובה בצבא, ועל כל תקן יהיו 26 אנשים שירצו להתגייס.

נעשה ביטול תקן לצבא, ונבטל את השרות האזרחי, והכול יהיה בסדר...

זה בדיוק מה שאנחנו עושים, ללכת בדיוק למקום שאליו אתה כיוונת. ללכת לדבר על תחושת הביטחון, על העבירות ברחוב. אני לא רציתי להלאות, אם הייתי מראה לכם כאן את המספרים, בשנה שעברה תפסנו את הכי הרבה פורצים מאי פעם כי בהם התמקדנו. שנת 2012, הייתה שנה רעה לעבריינים במדינת ישראל. למה? תסתכלו, תלכו לכלא ותבדקו מה קרה בשנת 2012, אתם תגלו אלפי עצורים עד תום ההליכים יותר בשנת 2012, ביחס ל-2011, למה? כי בזה התמקדנו. לצערי, אני לא אחראי על התקשורת, אני גם לא רוצה להיות אחראי על התקשורת, אין לי כוונה כזאת. אני רק אומר, כשאתה חוקר ראש עיר, זה תופס ארבעה עמודים. למשל, מה שאמרתי לכם עכשיו, אני לא בטוח שקראת באיזשהו מקום. אם היית בודק כמה פורצים תפסנו בשנה שעברה ביחס לשנה קודמת, היית רואה שמשטרת ישראל עלתה באופן יחסי בכמעט פי שתיים, זה עדיין לא מספיק, זה עדיין מעט מדי, אבל זה פחות מעניין.

לגבי הסדר הציבורי, אנחנו לא פועלים לפי כלום. אני יכול לבוא להראות לכם את תוכניות העבודה, אין להם שום קשר. בוא נגיד כך, רוב הדברים שאנחנו עושים, זה רק מעיני התקשורת, אתה לא רואה את זה שם, ואין לזה שום קשר בין תקשורת לבין העבודה שלנו. שוטרים חרדים, אני לא יודע את המספר המדויק, זה בדיוק אחד היעדים שאנחנו רוצים להגדיל. השבוע דיברנו על זה בסגל הפיקוד של המשטרה, לראות איך מגדילים את מספר השוטרים החרדים - יש לנו כל מיני רעיונות. מתנדבים, יש לנו כבר למעלה 3,500 חרדים, זה מאוד עוזר לנו בקרב השרות לאוכלוסייה החרדית. בסך הכול, הכיוון הוא כיוון טוב, המפנה הוא תכנית תלת שנתית, עברנו רק שנה וחצי, אני מאוד מקווה שאנחנו נסיים אותה באותה מגמה.

בוקר טוב לך, אדוני המפכ"ל, וגברתי יושבת ראש, אני חייב רקע קצר למפכ"ל, גברתי את אמרת המשטרה עובדת בכוח אדם מצומצם, ואתה אדוני אמרת מספר זהה של שוטרים פחות או יותר ב-20 השנים האחרונות. חברות האבטחה במדינת ישראל נמצאות היכן שקצרה ידה של המשטרה להיות, אני לא אומר את זה לגנאי, חלילה, אני תמיד גאה לומר, ש-110 אלף איש, מתפרנסים, מוצאים את לחמם בעבודה בחברות האבטחה בישראל, אחרת הם היו מצטרפים למעגל האבטלה, רק בעניין הזה יש ברכה. אני בשלושת החודשים האחרונים מקיים סידרה של דיונים עם המשרד לביטחון פנים, ועם חטיבת האבטחה במשטרה. אני מניח שאתה מעודכן בעניין הזה לגבי צמצום כמות כלי הנשק בחברות האבטחה ואיסור נשיאת כלי נשק בידי מאבטחים הביתה. במאמר מוסגר, אני מבקש לומר, המשרד בחר את חברות האבטחה לעסוק בעניין הזה, למרות שחיילים בסדיר הולכים עם נשקם הביתה, חיילי מילואים הולכים עם נשקם הביתה, שוטריך הולכים עם נשקם הביתה.

אבל גם בצבא צמצמו את כמות הנשקים שנמצאת בקרב האזרחים. עכשיו אנחנו בכלל לא דנים בסוגיה הזאת, יש המלצה של ועדת הפנים, לשר לביטחון פנים, לצמצם את כמות הנשק בקרב האזרחים. לבוא ולהגיד היכן צריכים להיות מאבטחים, ועל פי החלטה היכן צריכים להיות מאבטחים, שם יחליטו והעסק יקבל רישוי עסק אם אותו מקום יוכל להפקיד את הנשק. תשאל שאלה בעקבות הסיכומים שכבר ננקטו.

יוצא מן הכלל. גברתי, את הגדרת יפה מאוד, אני רוצה שתדעי, במסגרת שלושת החודשים האחרונים, ושתיים או שלוש ועדות הפנים בראשותך, נושא צמצום הנשק, אדוני המפכ"ל, לא עלה בדיונים כלל. אני מבקש שתדע, אני העליתי את הנושא עוד לפני כשנה, פניתי לראש חטיבת האבטחה במשטרה ואמרתי, בואו יחד ניצור מתווה תכנית עבודה שתצמצם את כמות כלי הנשק בחברות האבטחה, לא מעניין אותי הגופים האחרים, אני לא עוסק בהם, אני לא אחראי, לא על הצבא ולא על האזרחים, ולא על שרות בתי הסוהר, ולא על המשטרה, לא ענייני בחברות האבטחה, מפני שלעניות דעתי, יש היום עשרות אם לא מאות גופים מאובטחים שבהם ניתן להוריד את הנשק, ניתן להוריד את הנשק. אני חושב שאפשר להפוך את המאבטחים לבודקים ביטחוניים ללא חימוש.
בעניין הזה, בשלושת החודשים לא נעשתה שום עבודה. מה אם כן הוחלט, הוחלט שעל מנת ליישם את הוראת השר לבטחון פנים, בדבר אי נשיאת כלי נשק בידי מאבטחים הביתה, ניתנו שתי פתרונות, וזה אני מבקש לבטל, אני לא רוצה להתפרץ או שום דבר אחר. 1. הנשקים יופקדו בעסקים, כדי שהנשקים, ואני רוצה להזכיר לאדוני, אני מדבר על 40 אלף בתי עסק, בתי עסק אני מדבר על כל הגופים במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי, בית עסק הם מטאפורה. 40 אלף בתי עסק מאובטחים מידי יום.

תיגע לשאלה, פיני, אנחנו כולנו מכירים את הנושא. יהיה דיון נוסף בעניין הזה בפגרה. אנא ממך, שאלת שאלה.

אני מבקש לומר רק מלה אחת, והיא תתפרש כשאלה. הפתרונות שהמשרד לביטחון פנים נתן, הם פתרונות שלא יצמצמו, אני קובע, לא יצמצמו את כמות כלי הנשק. שנית, לא ניתן יהיה לבצע אי נשיאת כלי נשק בתום העיסוק, אם חוק רישוי עסקים לא יהיה שונה ויכפה על בעלי עסקים לבנות חדרי נשק וכספות במסגרתם, ולא תבוצע הובלת כלי נשק בתום המשמרת – שלוש משמרות ביממה. אדוני, אתה בא מהמקום שצריך להבין את זה הטוב ביותר, לא ניתן ש-40 אלף כלי נשק יטיילו במדינת ישראל מדי יום.

תודה רבה.

בוא נתחיל במשהו שיש עליו הסכמה. אנחנו רוצים פחות כלי נשק בבתים. תראו, רק בשביל שתבינו את החומרה של העניין. שנה שעברה הייתה לנו ירידה של 16% בתיקי הרצח. השנה יש לנו עלייה, כשאתה בודק איפה העלייה, הרי המשטרה מוגבלת ביכולות שלה, בהשפעה שלה על סוגיית אירועי רצח, אנחנו בדרך כלל יודעים להשפיע ומצליחים להשפיע בקרב ארגוני הפשיעה, משפחות הפשע.

זאת לא השאלה.

זה כן, תיכף תראי למה. השנה יש לנו עלייה של 10 מקרי רצח מתחילת שנה, ביחס לשנה קודמת. כשאנחנו בודקים איפה כולם בלי יוצא מן הכלל, ובין בני זוג, כאלה שלא היו בעבר במשטרה בדרך כלל, שלמשטרה בכלל לא היה מושג עליהם, או שהם עובדי חברות אבטחה למיניהם וכאלה. פה אין לך יותר מדי. העניין של לצמצם את כלי הנשק בבתים ישפיע גם על העניין הזה, משם התחלנו. אתה נוגע עכשיו בפרטים הטכניים של איך הופכים את העניין לגזירה שהציבור יוכל לעמוד בה, ובדיוק על זה עושים עכשיו את הדיונים. אני מאוד מקווה שנמצא את הדרך, שהציבור כולו, כולל החברות שאתה מייצג יוכלו לעמוד.

אני גם אסכם את זה בדברים שלי. אני מרגישה שעדיין לא באנו עם פתרון לעניין הזה, שנה כמעט של דיונים, ובכל זאת, העסקים צריכים להתארגן לזה, אבל אני אסכם את זה בסוף דבריי.


חבר הכנסת טלב, בבקשה, לאחר מכן, יוחאי, נציג השלטון המקומי.

גברתי היושבת ראש, מכובדי המפכ"ל, רציתי לשאול, האם הסקר שהראית על האימון, או הגברת האימון של הציבור במשטרה כולל את המגזר הערבי או רק את היהודי?

בוודאי כולל את המגזר הערבי, והמכון הישראלי לדמוקרטיה - - -

זה לא סקר שלנו, אבל אני אגיד לך, המגזר הערבי בשנה שעברה, פה בנתון הזה, הוא קפץ כמעט פי שתיים ביחס ל-2011 במהלך שנת 2012. שנת 2013, אגב, יש לנו מתוך מה שאני מבין ירידה קטנה, אבל אני גם יכול להסביר למה, אבל השאלה תסביר בטח למה.

אני בטוח שאנחנו רואים במציאות, אולי בניגוד לחזונך, לרצונך, ולכוונות הטובות שיש לך, בשטח זה צורה אחרת. אני רוצה שתתייחס לגבי ליווי המשטרה והריסת הבתים, כאשר מדובר בהריסת בית, כל יום כמעט שלושה, ארבעה ימים בשבוע בנגב. יש יחידה מסוימת שהיא מתנהגת באלימות ממש, בלי שום התחשבות במנטליות הבדואית, ובמסורת הבדואית, גם לזה להתייחס. לנקודה השנייה, גם התנהגות אלימה של המשטרה בפיזור ההפגנות זה קרה לפני יומיים, ביום שני, בפיזור ההפגנה שהייתה שם, ליד אוניברסיטת בן גוריון בבאר שבע. במה שראיתי אתמול בבית המשפט, כאשר באו להאריך את מעצרם של כמה סטודנטים שנעצרו, התפלאתי מאוד אם אני נמצא בבית משפט אזרחי או צבאי, או משטרתי. אתה לא תוכל להיכנס שם מרוב הכוחות של המשטרה במיוחד באולם. היום אני בן 46 - - -

שוטרים קיבלו מכות שם.

פעם ראשונה אני רואה דבר כזה שמרוב השוטרים שישנם שם, אתה לא רואה את המשפחות של העצורים.

מה שאלה שלך?

האם זה נהוג או לא?

מבחינת חיפושים – אני בעד חיפושים להוציא את הנשק הבלתי חוקית באוכלוסייה הערבית, ואני כל יום עוקב אחרי המשטרה מה היא עושה. אבל מה, כשאתה בא לחפש, למצוא שם נשק בלתי חוקי, אתה צריך לצאת עם בית שלם מושלם. אתה נכנס לבית, אתה הורס בית ויוצא. אלה שוטרים שלך, אדוני, מכובדי המפכ"ל, לכל מה שהעליתי רציתי שתתייחס ולראות איך אתה תתנהג כלפי - - -

תודה רבה.

כבוד היושבת ראש אמרה שהיא תעשה דיון נפרד על החברה הערבית ישראלית.

אפרופו, היינו בטורען, ופגשתי שם גם את מפקד המשטרה שהיה שם. היה לנו סיור יוצא מן הכלל, חבל טלב שלא הגעת. היה חבר הכנסת חנא סוויד, והיו עוד כמה חברי כנסת. פשוט בטורען הדברים מתנהלים בצורה מופתית, אני לא אומרת שאין בעיות במגזר הערבי, אנחנו גם נעשה סיור, חבר הכנסת חנא, יגיד לנו איפה הוא רוצה, בכל מקום שהוא יצביע, לשם נגיע, נעשה סיור ונבדוק מול כל הגורמים שומרי החוק.

מאה אחוז. אני הייתי רוצה שאנחנו בישיבה הזאת גם נציג את מה אנחנו עושים באוכלוסייה. אמרתי קודם, ואמרתי את זה בתחילת הדברים. אחד המקומות שבהם אנחנו זקוקים להרבה יותר שוטרים, נותני שרות, אני מזכיר עוד פעם, שוטרים נותני שרות, זה בקרב החברה ערבית ישראלית. שם יש לנו את רמות הפשיעה הגבוהות ביותר, את האלימות הגבוהה ביותר.

אני שואל שאלות פשוטות, אני רוצה נקודתית על הדבר שהעליתי אם יש תשובה או לא. תעזוב אותי מ- - - שאנחנו הולכים לתת למגזר הערבי, על דברים שהעליתי, רוצה בבקשה תשובה.

הוא עונה לך.

מה לעשות שהאוכלוסייה הערבית ישראלית מונה 20% מאזרחי המדינה, ואני צריך לתת להם שרות לפני הכול, ואני כאן בתור מי שנותן להם שרות. אגב, השרות הוא בין היתר הדברים שעליהם שאלת. הנושא הזה של ההריסות בכלל. אני מזכיר לך שהמשטרה היא גוף מסייע, היא לא גוף שמוציא צווים. יחידות שמבצעות את הסיוע, זה יחידות, בחלקן זה יחידות שהן יחידות קבועות, יש יחידות שעושות את זה בנוסף על תפקידן. המטרה שלנו היא להגיע למצב שבו הפינויים יהיו מרצון, וההריסות יהיו הריסות עצמיות. אגב, רוב ההריסות כולל בנגב ובדרום, הם הריסות עצמיות, המשטרה בכלל לא מגיעה.

אני גר שם.

אני אומר נתון ותבדוק אותו. מתוך, נניח 100 צווים, המשטרה מגיעה אולי ל-20%, ה-80% נעשים, אגב, בהידברות, לשם אנחנו שואפים להגיע, וזה נכון לעשות. במקומות שבהם באמת בסוף זה מגיע למקום שצריך לבצע את הפינוי, מי שעושה את הפינוי זה הגוף שהוציא את הצו, והמשטרה נותנת סיוע. כל מה שקשור לאלימות נגד שוטרים, או האשמות על אלימות שוטרים, אנחנו בודקים את זה. אני לא הרחבתי קודם, אבל אני חושב שיש לנו, לפחות מהנתונים שאנחנו מכירים, אפילו בתלונות יש לנו ירידה של 15% בתלונות נגד שוטרים על שימוש בכוח במהלך 2012. הנתון הזה הוא מדבר בעד עצמו, הוא לא בא סתם. אם תבדקו טוב, אתם תראו שאנחנו בודקים כל תחנת משטרה.

לעניין את מח"ש, יש עשרות אלפים - - -

מעבר לעניין, אני חושב שאתה צודק בעניין הזה. למשל, נושא סוגית הנשק, אתה דיברת על איך מחפשים, אבל אנחנו יודעים שיש לנו בעיה גדולה מאוד של נשק בלתי חוקי. עכשיו בוועדת כספים עלתה הסוגיה של ירי בחתונות, עלתה סוגיה של ירי בכלל במגזר הערבי. המטרה של כולנו היא לראות איך אנחנו שמים יד על הנשק הבלתי חוקי. המטרה של כולנו היא לראות איך אנחנו מצליחים להכניס יותר שלטון חוק וסדר בקרב כל אזורי מדינת ישראל, לרבות החברה הערבית.

מה לגבי דוחות המשטרה בבית המשפט אתמול? האם זה מותר, האם זה חוקי בכלל, האם זה נהוג, שבית המשפט יכוסה בשוטרים?

הלוואי והיו - - -

אנחנו בכל מקום שצריך - - -

אין מקום אפילו למשפחות, בית המשפט הפך לצבאי ולא משטרתי, אפילו - - - השוטרים.

למה אתה מספר רק את זה, למה - - -

סליחה, אני לא רוצה להוציא אותך מהדיון, אני לא מאשרת את זה. את רוצה, תשבי פה בבקשה, ותבקשי התייחסות.

אפשר להכיר אותה, בבקשה?

יושבת ראש עמותה לזכויות השוטרים, אשת של שוטר, איכפת לה מהשוטרים, כמו להרבה אחרים, ואני שמחה שיש כזאת עמותה שהיא עומדת בראשה, יישר כוח, אבל זה לא מאפשר להתפרץ. תודה.

- - - הוא המפכ"ל - - -

הוא מנסה להשיב לך. הבטחתי שגם נעשה דיון נקודתי בנושא המגזר הערבי, בעקבות הדיון שגם עשינו בטורען. פעם ראשונה שוועדת הפנים הגיעה לסיור בטורען וביישוב ערבי, אז אנא ממך, אנחנו גם נמשיך לטפל בזה, תן לו לענות, אם הוא יכול.

חברת הכנסת מירי רגב, את - - - באמת כל הכבוד, תעשי בטורען, תעשי בעוד מקומות, מה זה קשור בכלל? דנינו קודם כל הוא - - - הוא יודע בדיוק על מה מדובר שם ואיזה בעיות.

אז אתה צודק. קודם כל הייתי מפקד המחוז הדרומי, אני מכיר היטב את האוכלוסייה הבדואית בדרום, אוכלוסייה יקרה מאוד, בוא נתחיל בזה. הם ביקשו רשיון לעשות תהלוכה באמצע באר שבע. אנחנו חסמנו את הכביש הראשי של באר שבע לטובת התהלוכה, אז חסמנו את הכביש כדי שהתהלוכה הזאת תלך לכיוון המשרדים של הסדרת ההתיישבות בנגב. הכול היה יפה, עד השלב שבו התחילו הפרות הסדר, ברגע שהתחילו הפרות הסדר וחרגו מהרישיון שניתן, וחרגו מההסכמים, התוצאה הייתה שם עימות עם שוטרים פצועים, אגב, שלושה שוטרים פצועים כתוצאה מהסיפור הזה. היו כאן 14 עצורים, ואין ברירה. מצד אחד אנחנו בעד חופש ביטוי, אנחנו נאפשר אותו, אנחנו בעד הסדרת ההתיישבות בנגב, עם כל הזכויות הציבוריים שם, אבל על פי החוק, וכולם צריכים לשמור פה על החוק ועל הסדר.

יוחאי, בבקשה. לאחר מכן חבר הכנסת עמר.

קודם כל אני רוצה לציין שקיים שיתוף פעולה מלא עם המשטרה, עם חטיבת האבטחה, מוסדות חינוך, וגם חטיבת המבצעים, וגם הפרוייקט של שיטור עירוני. כמה נקודות - לגבי השיטור העירוני, אני חושב שצריך לשנות את התמהיל שקבוע, אנחנו גם העלינו את זה כשהגענו לפרויקט עצמו.

שיטור עירוני אמור להגיע אלינו ככה בחקיקה שבוע הבא, אמור להיות לנו דיון, אז אתם מוזמנים כשלטון מקומי לבוא ולתת את הערותיכם בעניין הזה.

אנחנו התנגדנו בגלל הנושא של הייצוג, וזה מוכיח את עצמו, אתה מכיר את זה גם בטירה גם בשפרעם, בעוד רשויות, שפקח מול שוטר זה בעייתי.

אנחנו בעד שינוי התמהיל, אתה יודע.

השר התייחס לנושא הזה.

זה לגבי השיטור העירוני.


אבטחת ראשי רשויות – נכון להיום, מי שהגורם המנחה הוא המשטרה, מדור מאויימים. אנחנו חושבים שהתקציב עצמו צריך להגיע למשטרה, המשטרה תעשה את הפיקוח והבקרה כגוף מנחה. יש לנו בעיה אחרת שהתקציב לא קיים, הוא בחלקו קיים. במשרד הפנים גוף אחד הוא הגוף שמנחה, הגוף השני מתקצב ורשויות קטנות מתקשות לעמוד בזה, שלא לדבר כבר על הפן הציבורי.

תקציב אבטחת מוסדות חינוך – כל שנה הסאגה חוזרת על עצמה. המשטרה היא הגוף שמעביר את הכספים לרשויות המקומיות עבור אבטחת מוסדות חינוך. 64% זה המשטרה, ו-36% זה הרשות המקומית. נכון לעכשיו חצי שנה שבהם לא מועברים כספים, מדובר ב-100 מיליון שקל. שבוע שעבר רק הועברו כספים של החצי שנה האחרונה, וכל שנה חוזר על עצמו. אני מבקש ממך המפכ"ל לעשות איזשהו מנגנון מהיר ויעיל להעברת הכספים.

לגבי האלימות במגזר הערבי, אני רוצה לחזק - - -

סליחה, מספיק, גמרנו. תודה. אני רק מבקשת שלגבי השיטור המקומי, אל תרחיב, יש לנו דיון בשבוע הבא. אתם תגיעו ויהיו שם נציגים של כל המשרדים כדי שנדבר על כל התמהיל, והאם הוא נכון, וכיצד אפשר לשפר את זה.

על השיטור העירוני כמו שאמרת, יהיה כאן הדיון, אבל אנחנו בעד שינוי התמהיל, והשר התייחס בוועדת כספים. המטרה שלנו כאן היא לראות איך אנחנו עוזרים ליישובים החלשים יותר, הפחות חזקים כלכלית, ודווקא שם התמהיל מאוד מקשה, וזה יעלה כאן. ואני מניח שהוועדה באמת תתמוך בשינוי הזה שיחזק את הפריפריה. לגבי תקציב אבטחת מוסדות חינוך, אנחנו בסך הכול צינור, צריך להבין, הכסף עובר, המשטרה לא מחזיקה אצלה שום שקל. אנחנו בסך הכול צינור להעברת הכספים מתקציב משרד החינוך, ותקציבים נוספים. המטרה שלנו היא לראות שבאמת הכספים יעברו בזמן כדי שהמערך הגדול הזה, האדיר הזה, יוכל לתפקד וששנת הלימודים תיפתח כמו שצריך. תמיד איכשהו זה מגיע, ואנחנו לא רוצים.

נושא הסוגיה של ראשי ערים מאויימים. ראשי הערים המאויימים זו אחת הבעיות הגדולות שאנחנו מלווים אותם לאורך התקופה. אני חושב שנבחר ציבור אסור שיפחד למלא את תפקידו. אסור שנבחר ציבור יקום בבוקר ותהיה לו מורה, לא משנה מאיזה צד, לממש את ייעודו, למלא את תפקידו על פי דין. ולכן, התפקיד שלנו זה לראות ולדאוג להבטחתו לביטחונו. מה שאנחנו עושים בעצם ביחד, זה לראות איך במקומות שבהם יש צורך מעבירים תקציב. מי שכרגע מרכז את הסוגיה, זה משרד הפנים, זה שר הפנים. ברגע שיאושרו התקציבים, אני חושב שהבעייה תיפתר. אנחנו היינו בעבר במקומות, למשל, היו איומים על שופטים, והדבר הזה לא היה כל כך מוסדר. היום זה מוסדר בצורה טובה על ידי משמר בתי המשפט. אנחנו מנחים, הם שומרים, וככה זה צריך להיות. זה לא נכון שהגוף שמנחה הוא גם הגוף שישמור. הפיצול הזה הוא פיצול טוב, וטוב שאנחנו נגיד מה צריך ברמה המקצועית הנקייה, והגוף שצריך לאבטח יהיה הגוף המקצועי המאבטח, אני חושב שכולם ייצאו נשכרים. ללא ספק סוגיה שחייבים לטפל בה בהקדם, בעיקר הסוגיה התקציבית. איך? – מדובר ב-30 מיליון שקל זה מה שהוצג, דיברנו על זה גם בוועדת כספים, צריך שהדבר הזה יעבור מהר.

תודה. חבר הכנסת עמר, לאחר מכן חבר הכנסת דב חנין.

גברתי היושבת ראש, אדוני המפכ"ל, אני קודם כל רוצה לברך אותך, על העשייה שאתם עושים, גם על שכר השוטרים שהיושבת ראש העלתה את הנושא, אני זוכר את זה מהקדנציה הקודמת, גם את הנושא הזה הצלחתם לשפר, אני מקווה שתשפרו עוד יותר. אני רוצה גם לברך אותך בנושא אחר של שיתוף פעולה בין המשטרה להנהגה, לקהילה. אני חש את זה, מכיר את זה בכמה אירועים שהייתי, ובאמת, ראייה חדשה שצריך ללכת ולפתח את הראייה הזאת. גם בנושא ההשקעה, המשטרה משקיעה אורגנים, קראתם לזה אורגנים באזור ראמ"ה – אורגנים חדשים שנכנסו לראמ"ה, אני מקווה שזה יוריד לנו את האלימות שם בראמ"ה, את כל הרצח שקורה שם מדי פעם, תבורכו על הנושא הזה.

אני כאן עכשיו מתחיל עם הדברים האחרים. קראתי לא מזמן באחד העיתונים על שימוש של שוטרים בנתונים ובפרטים שיש להם על האזרחים לשימושים פרטיים של החברים, לעצמם. עשרות שהמשטרה עלתה עליהם, והביאו אותם בלי משמעת, ונאמר שם בכתבה שאף אחד לא חטף על זה כמו שצריך. אם יש עשרות כאלה, בטוח שיש עוד מאות מקרים שהמשטרה לא עולה על זה – האם המשטרה עושה משהו בנדון, איך למנוע את זה שלא יהיה לנו – עכשיו הודיעה לי היושבת ראש שאני אהיה בביומטרי, זה גם מדבר על הנושא הזה.

דבר שני, תאונות דרכים, במיוחד במגזר הערבי. אנחנו רואים עכשיו שיש ירידה בתאונות דרכים, במגזר הערבי יש עלייה, לעומת שבשנה שעברה הייתה ירידה במספר ההרוגים, אבל עכשיו יש כבר עלייה. האכיפה של המשטרה בתוך היישובים, אני מכיר את כל הנתונים כיושב ראש השדולה, שרוב התאונות קורות מחוץ ליישובים. אבל אתה לפעמים מפחד ליישוב ערבי, כי אתה יודע איך נוהגים שם ואיך משתוללים. אכיפה מאסיבית צריכה להיות יותר שם למשטרה. אמון הציבור, מה שהעלית, גם קראתי את זה, אני חושב שהיה איזה סקר של ירידה באמון הציבור במשטרה, לא להיפך, שיש עלייה. אני מבקש להתייחס לסקר שהיה בעתון.
נושא אחרון שאני באמת רוצה להעלות אותו כאן, אני החלטתי שכבר אני מתחיל להעלות אותו. אני לא יודע אם יש הוראה במשטרה בקשר לקצינים דרוזים. גברתי היושבת ראש, לא התקדם קצין דרוזי אחד מדרגת רב פקד לסגן ניצב בחמש השנים האחרונות, יותר מחמש שנים. סגן ניצב אחד יש בכל המשטרה דרוזי, שהיה לנו ניצב, היה לנו תתי ניצבים, היה לנו ניצבי משנה. מה שאני הצלחתי לבדוק, אני רוצה לשאול, אני לא רוצה להיות בטוח שיש הוראה כזאת. לעצור את הקידום של הקצינים ה דרוזים, ולא לאפשר להם את זה. אני מקווה שאין דבר כזה במשטרה, כי יש לי סגן ניצב אחד, מרב פקד, לסגן ניצב, אף אחד לא מתקדם, ומסגן ניצב משנה אף אחד לא מתקדם, כי יש רק אחד. אני מבקש לקבל תשובה אם יש הוראה כזאת, לעצור את הקידום של - - -

קודם כל נתחיל בעניין של שימוש שוטרים במאגרים. אתם ודאי קראתם באחד העיתונים, אני מניח, על העניין שהעובדה שהמשטרה לא מקלה ראש בתופעה הזאת, והמשטרה ביוזמתה חיפשה את השוטרים האלה, מצאה אותם והעמידה אותם לדין בבית הדין למשמעת, כל הנתונים הם מבית הדין למשמעת של המשטרה. אני אגלה לכם סוד איך זה הגיע. אנחנו הכנסנו לתוך המערכות המשטרתיות, מה שנקרא, משטרה דיגיטלית, שתפקידה שכל מי שמוציא נתונים שלא במקום שבו הוא צריך לעשות את זה על פי החוק ועל פי הדין, אנחנו מקבלים את הנתונים האלה. דרך הנתונים האלה אנחנו מייד פותחים בהליך משמעתי ואנחנו מטפלים בו. כל מה שאתם ראיתם, זה טיפול משטרתי נחוש בתופעה הזאת.

זה בא ביוזמת המשטרה? זאת אומרת, המשטרה זיהתה את התופעה, והיא בעצם טיפלה בה.

מי שיקרה טוב בכתבה, יראה שהמקור זה בכלל בית הדין למשמעת של המשטרה. ברגע שאנחנו נתקלים בתופעה הזאת, אנחנו מטפלים בה בצורה נחושה. צריך להבין, יש לנו הרבה מאוד מאגרים, יש לנו את מאגר הדי.אן.איי, ומאגר הזיהוי הפלילי, ומאגר המרשם הפלילי, והחכמה הגדולה שלנו זה לראות שאנחנו יודעים לטפל כראוי בכל האמצעים האבטחתיים שהמאגרים האלה לא השתמשו בהם לרעה, שאנחנו נשתמש בהם רק לצורך שהמחוקק קבע שהשתמשו בהם, וזה נמצא אצלנו בסדר עדיפות גבוה. אני אומר את זה גם בהקשר של הדיונים על הביומטרי וכל הדיונים האחרים.

הסוגיה של תאונות דרכים במגזר הערבי, נגעת בסוגיה קשה, סימנו את זה כיעד. שנה שעברה, אני מזכיר, ב-2011, 40% מההרוגים היו אזרחים ערביים ישראלים. ב-2012, אחרי שכבר השקענו מאוד, ירדנו ל-31%, מ-40%. אגב, בהרוגים, 50 הרוגים פחות במגזר הערבי ישראלי. אני חושב שגם השנה, אני מקווה מאוד, שאנחנו נצליח. יש לנו ירידה בהרוגים בכלל מתחילת שנה של בערך 10 הרוגים. אני לא יודע להגיד לך כרגע את הפילוח בקרב הערביים, אבל אנחנו נבדוק את זה. בכל מקרה לא הורדנו את זה מסדר היום. צריך להבין, אחרי שאתה הורדת ירידה של 50 הרוגים זה הרבה יותר קשה לשמור על ההישג הזה ולהמשיך לרדת, אבל אנחנו נמשיך לטפל בזה.

הנושא של אמון הציבור, הסקר שראית וציינת בעיתון "הארץ", הוא פשוט הטעיה של הציבור, לא שום דבר אחר, ואין לי שום בעיה. אגב, אם עיתון "הארץ" חושב אחרת, שיספר לנו מה כתבו להם באותו יום, סקר מכון "רן", שהוא צוטט שם, כתב לעיתון "הארץ" באותו יום של הפרסום, שעיתון "הארץ" הטעה את הקוראים, ופשוט הצר על כך שאסור היה לו להטעות אותם בדרך שבה הוא הטעה אותם. הוא לקח משהו שמכון "רן" בכלל לא עושה, הוא לא בדק את אמון הציבור במשטרה. אנחנו שיתפנו איתו פעולה, אנחנו פתחנו בפניו את הדלתות שלנו, אנחנו ביקשנו ממנו לעזור לנו להעלות את אמון הציבור במשטרה. ומה מכון "רן" אמר, אתם רואים את המשולש הזה, אתם יודעים מה הוא אמר עליו – "סטייט אוף דה הארט", זה מה שהוא כתב שם, לא ראית את זה בכתבה כמובן. אבל כן אני אמליץ בחום שתזמינו לכאן את מכון "רן" ויספר לכם על הסקר שעיתון "הארץ" דיווח עליו. ההוראה בקשר לקצינים דרוזים - לא יקום ולא יהיה. אנחנו בשנת 2013, הקידום והשיבוץ במשטרת ישראל הוא ענייני, אנחנו עושים את זה לפי כל השיקולים. אני חושב שמאוד התקדמנו בתהליך השיבוץ והקידום של משטרת ישראל.

יותר מחמש שנים אחד לא קיבל דרגה מרב פקד לסגן ניצב.

אני שנתיים וחודשיים מפכ"ל, ואני קידמתי קצינים דרוזים, איך לא קידמתי?

אני מכיר, תן לי שם אחד של אחד שהתקדם מרב פקד לסגן ניצב - אני מעורב, תן אחד, העדה, אני מכיר כמו את כף היד.

הכול זה עניין של פוטנציאל. תראו, אני נפגשתי עם נכבדים, ובזמנו הטענה הזאת עלתה. אני אמרתי הכול זה פונקציה של פוטנציאל, אני מקדם מתוך מה שיש. אם יש שם בתוך הקצינים פוטנציאל גדול, יהיו מתוכו כמובן קידומים. אבל אני בכל מקרה מתכוון לעשות זומים מיוחד לאור האמירה הזאת, נבדוק האם באמת היה איזה משהו שהוא חריג. אני כבר אומר, שלא רק שאין הוראה כזאת, אני מאוד מוקיר ומעריך את התרומה של העדה הדרוזית למשטרת ישראל ולביטחון המדינה בכלל.

קודם כל היו פרסומים בכלי התקשורת שהופנו לשר הוט"פ, על כך שלא למנות את תת ניצב אפי ברכה לראש יח"א ובכל זאת החלטת למנות אותו, אני רוצה לדעת מדוע. יואל, טוב שנכנסת, כי בשאלה הזאת הייתי רוצה גם התייחסות השר. האם השר לבטחון פנים אישר את המינוי של תת ניצב אפי ברכה לראש יח"א, האם זה בכלל הגיע לשר, או שזה היה מינוי שמינה אותו רק המפכ"ל.

דבר שני, אני ביקרתי השבוע בכותל הקטן. קודם כל התרשמתי מאוד מפעילות המשטרה, בוודאי לאור השנים שעברו. עיריית ירושלים הודיעה לי שהיא הקצת תקציב לטובת ניקוי האזור שהוא מלא באבנים ובפסולת שנמצא על הכותל, ומי שבעצם לא מאשר את זה, זה המשטרה. הודיעו לי מהמשטרה שהם לא מאשרים את זה משום שיש כאן החלטה מדינית. בדקתי את זה עם הגורמים המדיניים בלשכת ראש הממשלה, אין שום החלטה מדינית לא לפנות את האשפה שנמצאת סמוך לכותל. האם תוכל לתת לי תשובה אם זה החלטה של המשטרה או שזה שייך לקטע המדיני.

דבר נוסף הוא, לצערי, אתמול בערב ט' באב, יהודים לא יכלו לעלות להתפלל בהר הבית, בעוד המוסלמים מתפללים בכל מקום שקדוש להם, בחגים שלהם. אני חושבת שזו אוזלת ידה של המשטרה לא לאפשר ליהודים להתפלל במקומות הקדושים שלהם. לא הייתה ועדת הפנים, ולא הייתה מירי רגב. עלו אזרחים - - -

היו כמויות גדולות - - -

אני לא צריכה עזרה מהקהל. היו אזרחים שביקשו לעלות להר הבית להתפלל. הייתם צריכים להקצות כוחות גדולים יותר, ולאפשר גם ליהודים להתפלל בהר הבית.
הדבר האחרון, מדוע המשטרה מסרבת לפנות את בית הכנסת בסילוואן למרות שיש החלטה של בית המשפט לעניין הזה. יש לי עוד הרבה שאלות, אבל אני משאירה את זה לדיון הבא.

אני שיבחתי בפתח הדברים את הוועדה ואת עשייתה ואת מעורבותה, ואת התעניינותה בנושאים שבאמת בעבר לא תמיד התייחסו עליהם, ואני מברך על כך.
קודם כל, כל סוגיית הקידום והשיבוץ במשטרת ישראל היא מסודרת והיא על פי החוק. אני מאחל לכלל הגופים הציבוריים במדינת ישראל שהתנהלו בסוגיית השיבוץ והקידום כמו במשטרת ישראל. אני חושב שאנחנו דוגמה ומופת לאיך מקדמים את הראויים ואת הקצינים הראויים, ואת המפקדים הראויים לתפקידים במשטרת ישראל. הקצין שפירטת קודם, תת ניצב אפרים ברכה, הוא קצין מוכשר, אחד מהיותר מוכשרים שיש לנו. קצין מנוסה בתחום, מקצוען בתחום החקירות. המינוי שלו היה תקין ומסודר, ואני המלצתי לשר והשר אישר. אין פטנטים שאני ממנה לבד, והשר ממנה לבד, הכול פועל על פי החוק. אני ממליץ לפני השר, השר יכול לאשר, יכול לא לאשר. השר מאשר, מהרגע שהשר מאשר, המינוי יוצא לדרך, וכך נעשה גם במקרה הזה.

לגבי הסוגיות שהעלית שקשורות לירושלים ולהר הבית. הר הבית הוא אחד מהמקומות היותר רגישים במדינת ישראל. הוא אחד מהנושאים היותר רגישים בכלל בתחום האחריות של הטיפול המשטרתי. משטרת ישראל המונה על הביטחון של כל אנשים שמגיעים להר הבית מכל הדתות, מכל הזרמים, מכל הגופים, מטרתנו היא שכל אחד יבוא, התפלל, יבקר יעשה מה שהוא רוצה לעשות שם ויחזור הביתה בשלום - זה תפקידנו. נכון, ברוב המקרים אנחנו מצליחים, ובמרבית השנה אנחנו מצליחים לאפשר את מה שאמרתי קודם כל הזמן. יש מצבים שבהם המספרים הם כאלה גדולים שבשלב מסוים היכולת שלך להחזיר כל אחד הביתה בשלום, אם תאפשר לכל אחד לעשות כל מה שהוא רוצה, היא פשוט כמעט בלתי אפשרית. ואז אתה עושה הערכת מצב נקודתית – זה מה שעושה מפקד מחוז ירושלים יחד עם מפקד המקומות הקדושים קבוע. בכלל, נושא הר הבית זה אחד מהנושאים שאני כמפכ"ל נותן לו המון קשב. תבואי ביום שישי, תמצאי אותי שם. למה? כי בימי הרמאדן ביום שישי אני נמצא שם. למה? לא כי אני מתפלל ברמאדן, אלא כי ביום שישי יש שם מאות אלפי מתפללים. וכשיש מאות אלפי מתפללים, תפקידנו לוודא שכולם יחזרו הביתה בשלום, והדבר הזה לפעמים מחייב אותנו לנקוט באמצעים.

והאמצעים הם להגביל את היהודים, לא את המוסלמים, רק את היהודים מלעלות להר הבית. בט' באב אני שואלת האם יהודיות יכולות לבוא ולהתפלל.

זה לא פעם הראשונה, זה כבר מסורת - אתם רוצים גם שריפה בהר הבית?

אנחנו בשנה שעברה, ולאורך השנה הזאת - חבר הכנסת נחמן שי, אני רוצה לומר, זו אחת מהאמירות שאני שומע אותן יותר מפעם אחת – מגבילים רק יהודים. אם תבדקו טוב לאורך כל השנה, אנחנו הגבלנו את העלייה של מוסלמים להתפלל בהר הבית יותר מפעם אחת במספרים גדולים בתקופת הרמאדן. אנחנו קוראים לזה דילול, מה זה דילול? זה הגבלת כניסה במספרים של עשרות אלפים, ומאות אלפים. אנחנו עושים את זה בכל מקום מאותם שיקולים. השיקולים הם לא קשורים לעדה ולא קשורים לדת, הם קשורים לביטחון אישי. אגב, תשימו לב מתי קיבלנו את החלטת הסגירה. רק אחרי שראינו מה קורה על ההר, רק אחרי שראינו מה מחכה שם למעלה, מה מתכננים מי שמתכנן. והייתה כאן תכנית לפגוע ביהודים על הר הבית, אנחנו לא נאפשר את זה. אנחנו לא נאפשר את זה. אם זה אומר שזה מחייב אותנו לסגור את ההר לתקופה מסויימת, אנחנו עושים את זה.

מה עם הכותל הקטן, למה אתה לא מאפשר לעיריית ירושלים לפנות את האשפה ואת הזבל?

בקשר לכותל הקטן אנחנו בקשר בעניין הזה כבר תקופה ארוכה. התעסק עם זה גם השר ארדן, נדמה לי, כשר בתפקיד הקודם שלו. ראש עיריית ירושלים, מתעסקים עם זה הדרג המדיני. אני לא יודע על בסיס מה נאמר שהדרג המדיני לא בעניין. הדרג המדיני, כל מה שקשור - - -

הוא לא מנע מכם לפנות את האשפה בכותל הקטן.

אנחנו מתואמים בכל מהלך שאנחנו עושים בהר הבית ובירושלים עם הדרג המדיני, בכל מהלך.

זאת אומרת, מה שאתה אומר, שפינוי האי פינוי האשפה שנמצא על הכותל הקטן הוא כתוצאה מזה שהממשלה לא מאשרת לכם לפנות את זה?

בוא נשים את הדברים. לא כל דבר בא להחלטת ממשלה. כשאני אומר דרג מדיני, זה השר לבטחון פנים, זה הממשלה, זה ראש הממשלה, וכמובן כל מי שתלוי בנושא, כל מי שקשור בנושא, המשרד הממשלתי שקשור בנושא. יש לנו כל נושא שהוא קשור להר הבית, או לירושלים. הכותל הקטן הוא מאוד סמוך להר הבית, לכן כל הדברים שאמרתי רלבנטיים גם לכותל הקטן.

לגבי סילוואן.

גם זה סוגיה שכרגע היא נמצאת בבית המשפט. היועץ המשפטי לממשלה הצטרך - - -

רק שתדע, שסגן שר החוץ עלה היום להר הבית והוא גורש משם. היה חבר הכנסת אלקין, אבל זה פורסם היום ברשת ב', אבל מן הסתם נעביר את זה - -

מה זה גורש, הכול כבר גירוש במדינה הזאת? המשטרה החליטה שהוא לא צריך להיכנס, הוא לא ייכנס.

סילוואן.

את מדברת על בית הכנסת, אז זה נמצא כרגע בהליך משפטי.

מה זאת אומרת הליך משפטי? בית המשפט קבע שצריך לפנות את אותם - - -

נדמה לי שיש דיון קבוע - - -

נקבע דיון, נדמה לי, לחודש הבא, והיועץ המשפטי הודיע למפכ"ל על ההתייצבות - - -

היועץ המשפטי הוא זה שייצג את מדינת ישראל שם בהליך הזה, ונקבע דיון, ואנחנו נמתין.

זאת אומרת, שאין החלטה של בית משפט לפנות את סילוואן או יש החלטה של בית משפט לפנות ואתם לא מבצעים אותה. אני רוצה לשמוע מהיועץ המשפטי.

גברתי, בית המשפט לפי מה שאני יודע בהליכי הוצאה לפועל ורשמות זימן דיון, כדי שהמדינה תציג שם את עמדתה לגבי מועד ביצוע הפינוי.

זאת אומרת שיש החלטה של בית המשפט לפנות. כרגע המשטרה מתעכבת בפינוי, היא הולכת להתייעץ על כך עם היועץ המשפטי לממשלה. אני מבינה נכון את העניין.

לא, ממש לא. ברגע שיש החלטות משיפוטיות, בית המשפט הוא בסופו של דבר מחליט. ברגע שההחלטה של בית המשפט היא סופית, אנחנו יכולים, אם אנחנו רוצים לערער, אנחנו יכולים להגיע עד בג"צ, וגם אנחנו צד. אם אנחנו סבורים שההחלטה היא שגויה, יש הליכים במדינת ישראל, אנחנו מגיעים לאן שצריך.

בעצם, אתם מערערים על החלטת בית המשפט.

אנחנו לא מערערים, אנחנו נוקטים בכל ההליכים החוקיים והמשפטיים כדי שאנחנו בסופו של תהליך נמשיך לשמור על החוק והסדר והביטחון האישי של התושבים באזור.

הבנתי, חוק וסדר לתושבים באזור ופינוי של ערבים מבית סילוואן. אבל כשמדברים על חוק וסדר של פינוי יהודים ממקומות מסוימים, אין כאן שמירה על חוק וסדר, לא אמרת את זה, אבל אני מפרשת את זה.

אני ממש לא מקבל את זה.

למה את מנסה לעשות אותם משטרה פוליטית? אפשר להגיד כל מיני דברים על משטרת ישראל.

נחמן, יש כאן החלטה - - -

זה לא משטרה פוליטית, אל - - -

יש כאן החלטה של בית משפט לפנות פולשים מבית כנסת, החלטה שכבר ניתנה על זה בית משפט, והיא לא ממומשת, אני מבינה שזה עובר עכשיו ליועץ המשפטי לממשלה. נעביר את השאלה אליו, לא נראה לי הגיוני שכאשר יש החלטה של בית משפט לפנות פולשים מסילוואן, הולכים לערער על זה. אבל בסדר, הבנתי שזה יכול להיות - - -

אני לא מבין, קודם כל אני מוחה. אני חושב שכל הנסיון להראות שיש פה אפליה - - -

אין פה אפליה. אני רק אומרת שכאשר מחליטים לפנות, צריך לפנות.

זה לא משטרה פוליטית, מירי, את נואמת כל ישיבה שיש רק משטרה אחת ושצריך לשמור עליה. עכשיו בכל הכוח את מנסה לשכנע אותנו זה משטרה פוליטית, יש לי טענות למשטרה, אבל התפקוד המבצעי שלהם - - -

לא, אני עדיין אומרת שיש משטרה אחת, וצריך לשמור עליה, ולהעלות את שכר השוטרים, ואני גם אגיד את זה בסיום דבריי. ועם זאת, אני חושבת שאם יש החלטה של בית משפט לפנות פולשים מסילוואן, צריך לפנות אותם, חוק הוא חוק. אבל לא נרחיב.

אבל אני מניח שיש סיבות למה המשטרה לא פועל, זה לא גחמות של המפכ"ל.

יש סיבות, ועם זאת אני רוצה להבין מה הסיבות שבעטיין מחליטים לא לפנות, אבל בית המשפט יחליט.

אבל יש ערעור, רק אותך יפנו מהבית?

סגן שר החוץ סייר היום בהר הבית למשך קרוב לשעה - - -

אז הוא לא גורש. יש טעות בפרסום.

הוא יכול להתפנות - - -

אני חושב שביקור של שעה בהר הבית הוא מכובד לכל הדעות.

מכובד? הלוואי ויאפשרו לוועדת הפנים שאחראית על המקומות הקדושים לראות בעיניים את מה שמגיע לנו ולסייר בהר הבית שעה, אני מקווה שזה יקרה במושב הבא, בעזרת השם, והמשטרה תאשר לנו לעלות להר הבית כפי שאנחנו ראויים שיהיה ועדת פנים שאחראית על המקומות הקדושים.

חבר הכנסת דב חנין, בבקשה.

תודה גברתי היושבת ראש, חמישה מברקים בזמן הקצר שיש לנו. הדבר הראשון, אני מברך את נציגת ארגון נשות השוטרים, הגברת אושרה אסף.

לא נשות השוטרים, אל תעז.

סליחה, ארגון השוטרים.

ארגון השוטרים, זכויות השוטרים, יותר טוב?

בעמל רב ובהתנדבות ללא שכר.

כל הכבוד, ואנחנו כולנו, גברתי היושבת ראש, צריכים לעמוד לצידם של השוטרים כדי שיהיו להם תנאי עבודה ראויים, יהיה להם תנאי שכר ראויים. אני שמעתי על האיומים האחרונים על תנאי שכרם וההצמדה של שוטרים. אני חושב שאנחנו צריכים לקיים בנושא הזה דיון.

הועלה נושא הנשק באוכלוסייה הערבית. אדוני המפכ"ל, הגיע הזמן להחליף גישה בנושא הזה. אי אפשר להשלים ממצב שבו לאנשים ישנם טילים בבית, אני לא מדבר על אקדח, אני מדבר על טילים. הציבור לא רוצה נשק, הציבור הערבי לא רוצה נשק. הנהגת הציבור הערבי מוכנה לשתף פעולה, ורוצה לשתף פעולה עם המשטרה במהלך גדול של איסוף כל הנשק הבלתי חוקי מהאוכלוסייה הערבית. אני מציע, אדוני המפכ"ל, שתיזום פגישה עם הנהגת האוכלוסייה הערבית, כי הסוגיה הזאת פשוט הפכה לאסון אחד גדול.

באותו הקשר ישנן טענות מאוד קשות על עבודת המשטרה בנושא אלימות נגד נשים, שוב בכלל, אבל גם באוכלוסייה הערבית בפרט. אני מציע שגם בנושא הזה אולי בישיבת ההמשך עם המפכ"ל אנחנו נעלה את הטענות ונקבל תשובות קונקרטיות.

אם כבר אני מדבר על נושאים בעייתיים כאלה. עולה פה בוועדה בכמה וכמה דיונים הנושא של מה שמתרחש בשכונות דרום תל אביב, מבחינת תחושת חוסר הביטחון של האנשים. אגב, במיוחד של נשים, וגם בנושא הזה צריכה להיעשות עבודה מאוד רצינית. אני יודע, אדוני המפכ"ל, זה של המשטרה, או בעיה של מדיניות כוללת, והמשטרה תמיד צריכה לספוג כל מיני ריקושטים מבעיות שהן לא שייכות אליה, אבל עדיין יש פה נושא שמחייב טיפול, ומחייב תשומת לב מאוד מיוחדת.

נקודה אחרונה, נושא ההתייחסות להפגנות ומפגינים. אני רוצה להתחיל דווקא בתגובה חיובית. בחודש מאי נעשתה הפגנת מחאה חברתית גדולה בתל אביב, היא נעשתה בלי תיאום מוקדם עם המשטרה. אבל בתבונה רבה המשטרה, וסגל הפיקוד הבכיר במרחב ירקון, ובמחוז תל אביב, הבינו שאת האירוע הזה צריך להכיל. היה אירוע, מפגינים צעדו לאורך חצי לילה ברחובות העיר, וצירים נחסמו, אבל אנשים מחו, וזה עבר בשקט, לא היו מעצרים, לא היו טענות, הכול עברה בצורה טובה. לעומת זאת, ישנם מצבים שבהם המשטרה עדיין מתנהגת בצורה מאוד כוחנית מול הפגנות ומחאות. אתמול היו הפגנות מחאה של הציבור הערבי. אני קיבלתי הרבה תלונות על התנהגות מאוד כוחנית של המשטרה, נכון, שחסמו ציר, אז חסמו ציר, כמו בתל אביב, חוסמים ציר לרבע שעה, עשר דקות, זה קורה, זה חלק מהמציאות. לפעמים עדיף ונכון להכיל את זה, ולא צריך מייד לפגוע במפגינים ולעצור אותם בצורה כל כך כוחנית. ועדיין המשטרה גם מהמפגינים בתל אביב מתנהלת בצורה מעוררת תמיהה. יש למשל את המשפט של דפני ליף, שמתנהל הרבה מאוד זמן, זו תביעה משטרתית, לכן אני מעלה את זה כאן. ואני שומע שכל הגורמים שמעורבים במשפט, לא מצליחים להבין למה המשטרה מתעקשת לנהל תיק נגד דפני ליף - - -

בפרשה שבה מעצרה של דפני ליף, מעצרה הכוחני של דפני ליף צולם, תועד, קיים ברשת, לא צריך אפילו לחפש חיפושים מיותרים כדי לראות את כל שלבי המעצר הזה מתחילתו ועד סופו. זו דוגמה לתיק שראוי למשטרה להגיד – בדקנו, חשבנו, אנחנו מבטלים את המהלך המוטעה והשגוי הזה.

גברתי, אני יכולה להוסיף. שתי שאלות קצרות. אחת בהצטרף לסייפא של דבריו של חבר הכנסת דב חנין בנושא האלימות המשטרתית.

קודם כל אני מבקשת התייחסות לכמה דיווחים על אלימות קשה, כולל שימוש במג"ב, משמר הגבול, שנשאלת השאלה, מה לו בהפגנות אזרחיות בתוך גבולי המדינה. גם אני רוצה להדגיש, חבר הכנסת דב חנין דיבר על הפגנה במאי. אני רוצה דווקא לטובה את ההפגנה במוצאי שבת האחרונה, שהיה צעדה על איילון כולל חסימה של הציר הזה ושל עוד כמה צירים, זה היה בסדר גמור, בלי שום בעיה. השאלה שלי ממש קונקרטית, ואני מבקשת עליה תשובה, מהי המדינות, מתי היד הקשה, ומתי האפשרות הדמוקרטית להפגין.
זה נכון, קיימנו כאן דיון בוועדה בנושא האלימות המשטרתית, ועלו טענות משמאל, מימין, גם על אלימות וגם על התלונות למח"ש גם בנושא של הטרדות מיניות של שוטרים וכו'. הייתה איזושהי תחושה מצד נציגי המשטרה, שאם זה עולה משמאל וימין זה בסדר. ואני אומרת בדיוק להיפך, זה תמיד מגיע מהשוליים הפוליטיים, וההקפדה של המשטרה צריכה להיות על הדמוקרטיה לכל הקצוות הפוליטיים. עולה תחושה שיש מקרים שבהם הפגנות נענות ביד קשה מאוד לפעמים, ויש מקרים שאותן קבוצות, ופתאום כאילו הכול בסדר, זה מההפגנות בדרך כלל השקטות יותר, שגם מתפזרות לאחר מכן הביתה, ולא הולכות להליכים משפטיים מיותרים וכו. אם אפשר התייחסות ממש ספציפית לזה.
נושא שני ואחרון - בנושא עבירות המין. ספציפית במה שנקרא נלוות לזנות, שזה הפעלת בית בושת, סרסרות וכו'.

היינו בשבוע שעבר בסיור עם מפקד מחוז תל אביב. גם קיימנו על זה דיון בוועדה, וגם סיירנו בשטח, ושמענו דברים שלי היו מאוד קשים לשמוע. בסידרת הטלוויזיה הסמויה יש פרק שבו הם מייסדים אזור שנקרא אמסטרדם, איזור שבו הסחר בסמים הוא כביכול מותר, בהסכמה כביכול שבשתיקה מצד המשטרה. כאן עלתה תחושה, שבנושא עבירות, מה שנקרא הנלוות לזנות, ואני רוצה לשמוע האם זה בגלל מדיניות של משרד המשפטים, של היועץ המשפטי, של חוסר הגשת כתבי אישום, זה חשוב מאוד, אני בטוחה שהמפכ"ל יודע על מה אני מדברת. מהי מדיניות האכיפה כלפי העבירות האלה? האם זה נכון שיש הימנעות מאכיפה של עבירות הפעלת בית בושת, במקרים מסוימים גם סרסרות, מתוך איזושהי תחושה שאולי לא יוגשו כתבי אישום, או שאולי העבירות האלה לא מספיק חמורות, כאשר אין עבירות נלוות של מטרדים ועבירות אחרות, ולמעשה, בפועל, המדיניות הזאת יוצרת איזושהי, נקרא לזה אם לא לגליזציה, לפחות אי הלבנה של עבירות חמורות שהן קשות מאוד כלפי נשים, ואנשים, הגם שלא עבירות סחר ועבירות אחרות.

בבקשה נחמן שי.

אני דוחה את הדברים של יושבת ראש הוועדה לעניין קונטציות פוליטיות לפעולת המשטרה.

לא אמרתי את זה, מה שמשתמע זה בעיה שלכם, אבל אני אגיד את זה פה.

חברת הכנסת מירי רגב, זה משתמע, ולכן כדאי להבהיר את זה. יכול להיות שיש כשלים או מחדלים או בעיות מבצעיות למשטרה, זה סביר וזה אפשרי. אני לא חושב שאפשר לייחס למשטרה נטיות פוליטיות במדינת ישראל.

לא ייחסתי נטיות פוליטיות ואל תכניס לי מלים לפה. אני אבהיר למה התכוונתי.

ניהלנו איזשהו דיאלוג בנושא צווי איסור פרסום, רציתי לדעת, אני מבין שהכנתם איזשהו נוהל, והפעלתם איזשהו נוהל. האם ירד מספר צווי הפרסום? האם השטח מבין את החומרה שבהוצאת צווים כאלה?

הייתה חקיקה כזאת, אתה יזמת איזה חקיקה.

אני יזמתי חקיקה, כי המפכ"ל אמר שהמשטרה מקדמת נהלים פנימיים.

היא מעבירה את זה בתקנות של המשטרה?

כן, בנהלים פנימיים זה מבוסס על איזושהי ועדה ציבורית שהייתה בעניין. רציתי לדעת מה המצב כיום, והאם באמת זה ירד לשטח, והדרגים שכפופים לך מבינים את המשמעות של – אצבע קלה בתחום הזה. תודה.

אני אענה בסדר, לא לפי הסדר של השאלות כדי שנוכל להכיל את כל השאלות.

אני אתחיל בעניין של חופש ביטוי ומדיניות המשטרה בכל מה שקשור למחאות ולחופש הביטוי. אני חושב שאנחנו דוגמה ומופת למשטרות בעולם הנאור והדמוקרטי ולדמוקרטיות, בדרך שבה אנחנו מאפשרים את חופש הביטוי במדינת ישראל. אני נתתי את הדוגמה הזאת לא מזמן באחד מהכנסים הבינלאומיים כשדיברנו על סוף שנת 2011, כשהתחילו, מה שקרוי המחאות החברתיות בהיקפים גדולים, מדברים על עשרות אלפים, בחלק מהמקומות מאות אלפים. תראו איך משטרת ישראל פעלה אז - אגב, אני באותה תקופה כבר הייתי מפכ"ל, ואותה משטרה, אי אפשר לבוא ולהאשים אותנו במדיניות הזו או האחרת. אני חושב שזאת הייתה תעודת כבוד למדינת ישראל, תעודת כבוד למשטרת ישראל, תעודת כבוד לכולם.

זה מאוד נכון, ב-2012-2013 המדיניות - - -

תמר, תני לו לענות בבקשה.

אני אבהיר. אנחנו לא שינינו שום מדיניות, אותן הנחיות שהיו ב-2011, הן תקפות היום. אותן הנחיות, אגב, אני חתום עליהן, זה אותן הנחיות, לא שינינו בהן כלום. מה כן קרה? אני ממליץ שתבואו ותגיעו לאירועים, תראו את ההבדלים בין האירועים בחלק מהאירועים. בחלק מהאירועים היום המספר הוא קטן, הוא מספר שמראש המשטרה באירועים הגדולים שהיו אז, היא בכלל לא הייתה אישו. אתם יודעים מה, חוץ מללחוץ ידיים, לחלק עם הפרחים, ולהגיד, שוטר אתה שווה יותר, או להגיד צריכים להעלות את שכר השוטרים, או להגיד צריך יותר שוטרים ברחובות, אלה הדברים ששמענו אז.

לא היה שום חיכוך עם שוטרים. לא באו בכלל לחלק של מגע עם שוטרים. השוטר היה שם כדי לשמור על ביטחון המפגינים, וזה תפקידנו. ועמדו בהנחיות שסוכמו מראש, מתי חוסמים, אגב, אנחנו חוסמים צירים. אין מדיניות שלא חוסמים צירים. אנחנו חוסמים צירים במקום שבו אנחנו מתאמים את זה מראש. אנחנו מתאמים, אנחנו אומרים חבר'ה, הרי מה זה חסימת ציר, אתה פוגע באוכלוסייה רחבה מאוד שרוצה להשתמש בציר. מה זה לחסום את ציר איילון? תסתכלו כמה אזרחים משתמשים.

אני אביא לכם סיפורים של מה זה עושה למסכן שהוא בדרך לבית החולים, שהוא תקוע שם בפקק, ואף אחד לא יכול לעזור לו, כולל משטרת ישראל, כי הוא שם תקוע באיילון. אמרתי, התפקיד שלנו זה לאזן בין אינטרסים. התפקיד שלנו זה לאפשר את חופש הביטוי, אבל מצד שני, לא לייצר מצבים שזה גזרות שהן קשות מאוד על הציבור הרחב. וזו בעצם המדיניות, יש כאן הפעלת שכל ישר ושיקול דעת. כשאתה מתאם מראש, ואתה עומד בסיכומים, בדרך כלל זה מסתיים על הצד הטוב. ברגע שמתחילה השתוללות, מפרים את הסיכומים, הולכים לחסום צירים שמראש לא תואמו שהם ייחסמו, משטרת ישראל צריכה גם לשמור על החוק ועל הסדר. אני אמרתי, אנחנו נאפשר חופש ביטוי כל עוד זה נעשה במסגרת שלטון החוק והחוק והסדר.

הדבר השני, זה העניין הזה שמאשימים חדשות לבקרים את המשטרה באלימות יתר, בשימוש בהטרדה מינית. הייתה כאן חברת כנסת, שאמרה, שהמשטרה משתמשת בהטרדות מיניות ככלי. אני אומר לכם זה לא רק מקומם, זה בעיניי חוסר אחריות של נבחר ציבור שמעז להגיד משפטים כאלה. זה לא קשור לפרשנות או לדעה. זה כבר עניין של אמירה שהיא עובדתית. אני הגדרתי אותה קשקוש, כי אתם יודעים מה, יש מלים יותר בוטות. אבל אני השתמשתי במלה הכי בוטה שחשבתי שנכון פומבית להגיד אותה. זה פשוט לא מציאותי, אין דברים כאלה במשטרת ישראל.

יש לנו 30 אלף שוטרים, ו-35 אלף מתנדבים, עושים מלאכת קודש, צריך לבוא להיצמד, לראות את העבודה היומית שלהם, לראות מה קורה שם. שוטר שיושב מהבוקר מוצף בהפגנה, בשמש הקופחת, וזו מלאכתו. אבל לבוא ולהגיד שהוא משתמש בהטרדות מיניות כללי - אם שוטר הפר את החוק, אנחנו מטפלים בו. אני חושב שגם כאן, אנחנו דוגמה לאיך לטפל במי שעובר על החוק.
אם תסתכלו טוב, אתם תראו שכל תחנת משטרה נמדדת היום במספר תלונות הציבור נגדה, כולל השימוש בכוח, הם מקבלים על זה ציון. אם תסתכלו טוב, ב-2012, חלק מהציון של היחידה, מה שעכשיו מזוהה שם, זה תלונות על שימוש בכוח כנגד היחידה. ב-2012, רוב יחידות משטרת ישראל קיבלו את הציון המקסימלי, כי הייתה להם ירידה בתלונות על שימוש בכוח. אנחנו שמנו את זה בסדר עדיפות מאוד מרכזי. והדבר הזה אנחנו החלטנו שנכון לטפל בו, שמנו אותו במקום חשוב ומרכזי, ואני חושב שאנחנו מטפלים בעניין הזה בצורה נחושה.
שנה שעברה היה מספר שיא בפיטורי שוטרים. אני פיטרתי 88 שוטרים וקצינים ממשטרת ישראל, מספר שלא היה אף פעם. ואני אומר באותה נשימה שאני מגן על השוטרים, ועל ה-30 אלף שוטרים, מישהו, אני הגדרתי אותו "עשבים שוטים", אנחנו לא נאפשר לו להיות בארגון. אגב, כל השוטרים היו חותמים על הפיטורים האלה, כי זה גורם להם נזק לא פחות. אני אומר שבעניין הזה חשוב לשים את הדברים על השולחן.

נושא הנשק באוכלוסייה הערבית – אי אפשר, בצדק, באים אלינו בדרישה, קוראים לזה לאסוף את הנשק הבלתי חוקי. אמרתי, זה נשמע נורא פסטורלי האיסוף הזה, כאילו אנחנו באים וכולם מושיטים לנו את הנשק ואנחנו באים. מאוד קשה להגיע אליו, הם לא שומרים אותו כמעט בבתים, הם שומרים אותו במקומות אחרים. שמנו את זה בסדר עדיפות גבוה, הגשנו כתבי אישום השנה יותר מכל שנה אחרת בנושא אמל"ח ונשק באוכלוסייה הערבית בכלל. אני נפגשתי גם עם המנהיגות בהמשך להצעתך. אנחנו נפגשים חדשות לבקרים. אגב, השנה פעם ראשונה שנתתי דין וחשבון למנהיגות של הציבור הערבי ישראלי על פעילות המשטרה בקרב הציבור הזה. בין היתר, דיברנו על העניין הזה של נשק. כולנו מבינים שצריך לעשות מאמץ מיוחד, כי המצב הוא לא טוב, הרי אנחנו יודעים את זה, זה נכון, דיברת על פיללאו, היה שימוש בנשק יותר מנשק מאמל"ח רגיל, ללא ספק זה נמצא במקום מאוד מרכזי בתיעדוף שלנו.

לגבי האלימות נגד נשים, או באוכלוסייה הערבית. יש לנו רמת אלימות גבוהה. אני לא חושב שיש שם אלימות כנגד נשים שהיא מיוחדת מספרית, זה גם לא נכון. אני חושב שבכלל, נכון לטפל בעניין של תופעות האלימות מהצד של אלימות שלא לצורך, או שנעשית שלא על פי החוק, ובאלימות כנגד שוטרים. גם בעניין הזה יש תופעה לא פשוטה של אלימות כנגד שוטרים. אלימות, איומים על שוטרים. התופעה האחרונה שבעיניי היא הייתה חציית קו אדום, זה ללכת להדביק את השלטים האלה של כמעט wanted בקרב אזור מגוריו של השוטר - - -

על ידי עורך דין.

כאשר במקביל, הרי הייתה תלונה, אנחנו העברנו אותה למחלקה לחקירות שוטרים. זה הפורום שבו צריך לברר את התלונה. המחלקה לחקירות שוטרים תחליט שבאמת הייתה עבירה, יש ראיות, אנחנו נטפל בשוטר, ואמרתי לכם, אנחנו יודעים לטפל בצורה נחושה. אבל ללכת ולעשות ולגזור את דינו, לגרום לו להסתובב לפחד להסתובב באזור מגוריו, מה אתם רוצים? אתם רוצים שהשוטר יקום בבוקר ויפחד לצאת לעבודתו? יפחד ללכת לבצע את תפקידו במקומות הלא פשוטים המסוכנים שבהם הוא מסתובב? אתם לא רוצים את זה אנחנו רוצים שוטר בטוח בעצמו, שוטר מרוצה. אנחנו דיברנו על מה יעשה אותו מרוצה ועוד הרבה מאוד דברים.

הנושא של שכונות דרום תל אביב. ללא ספק אזור מאוד בעייתי. אם תסתכלו טוב מה עשינו במהלך שנה שעברה, כמעט שילשנו את מספר השוטרים שם. היד עוד נטויה, אם היה לי יותר שוטרים, הייתי שם יותר שוטרים, צריך שם יותר שוטרים, אין על זה מחלוקת. אני חושב שבצדק, יש שם ציבור אזרחים שאם אתה מקשיב לו, אתה רואה שהם מאוד מרגישים חוסר ביטחון, מאוד לא מרוצים מתחושת הביטחון שם. אני מבין אותם, ואנחנו משתדלים לתת כמה שיותר שם, אבל אני חושב שצריך שם הרבה יותר, והדבר הזה לא יכול לבוא ממקורות המשטרתיים הפנימיים, כי אנחנו ממש מתחנו - - -

מאיזה מקורות מאין?

אני אומר, זה צריך לבוא מתוך התקציבים החיצוניים.

בתוספת תקציב.

צריך להקים שם משטרה גדולה מאוד, תחנת משטרה גדולה, צורכי הציבור שם מחייבים זאת.

האוכלוסייה לא הכפילה את עצמה, אלא הרבה יותר מכך.

אנחנו הכפלנו את מספר השוטרים, זה משהו שאני ידעתי לעשות בפנים. כשאני ממצה, הרי זה לא רק דרום תל אביב, אני את כל יכולותיי במיצוי - שמנו שוטרים בדרום הארץ, שמנו שוטרים במרכז הארץ, בעיקר בפריפריה, בקרב החברה הערבית ישראלית. הוספנו שוטרים בדרום תל אביב, צריך שם הרבה יותר.

עבירות המין, השאלה שעלתה פה על נושא הזנות, אפשר להביא לכם את ההנחיות שיחידות משטרת ישראל קיבלו. הכנסנו את זה לתכנית העבודה כיעד לימ"ר, היחידות היותר טובות שלנו. כי אנחנו נותנים להם בדרך כלל לטפל בדברים שאנחנו חושבים שצריך לטפל בסדר עדיפות גבוה. המספרים מלמדים שבשנה שעברה אנחנו עשינו הרבה יותר משנים קודמות. היתה לנו בעיה אם אתם זוכרים בעניין של פירוק יחידת סער, ואז היינו חייבים לעשות פעולות שיטפלו בתופעות האלה דרך יחידות אחרות. אם תבדקו טוב מה קרה, ולדעתי זה עלה פה בחלק מהוועדות בכנסת. המצב בשנים האחרונות מאוד השתפר בכל מה שקשור לסחר בנשים. זה בגלל פעילות מאוד נחושה, צורי היה מפקד מחוז, השקיע הרבה מאוד בתחום הזה. הדבר הזה הוא פועל יוצא של פעילות משטרתית מאוד נחושה, נדמה לי שהסטייט-דיפרטמנט האמריקאי העלה אותו. הדבר הזה בא מאיפה? זה בא כתוצאה מפעילות משטרתית. עכשיו אנחנו ירדנו לעבירות, פעילות הסחר במתכונת שאנחנו זוכרים אותה כבר פחות קיימת, אבל היום יש פעילויות אחרות שצריך לטפל בהם, גם נושא של בתי בושת, גם נושא של הפרסומים שמלווים את העניין הזה, זה נמצא אצלנו בתכניות העבודה, מי שאומר שיש מדיניות לא לטפל, זה ממש לא נכון. המדיניות היא לטפל, יש יעדים, אני אראה לכם את היעדים שקבעתי ליחידות לשנת העבודה הזו, אתם תראו שזה מופיע להם בתוך היעדים ביחידות, אני מאוד מקווה שהם יצליחו לעמוד בעניין.
דבר אחרון, בנושא צווי איסורי פרסום. אכן, הייתה לנו בעיה בנושא ריבוי הוצאת צווי איסור פרסום במשטרת ישראל. שמנו את זה, אני התחלתי עם זה כראש אגף חקירות ומודיעין, מינינו ועדה בראשותה של השופטת סירוטה, זכרונה לברכה, בהמשכה ייבדל לחיים פרופ' אריאל בן-דור שהמשיך את העבודה. אנחנו מינינו את הצוות, הם ישבו עם העיתונאים, הם ישבו עם המערכות, הם ישבו עם מועצת העיתונות, הם ישבו עם חברי הכנסת, הם ישבו עם כולם, והם באו עם מסקנות שעל בסיסם הכנו את הנוהל החדש. הנוהל הזה זה נוהל שאני אומר לכם באחריות.

הוא כבר מבוצע הנוהל החדש? אפשר יהיה להציג אותו פה?

ממש בתקופה הזאת, אנחנו נציג אותו, נשמח להציג אותו כאן. ממש בתקופה הזאת, אני לא יודע אם העבירו לך את הנוהל.

העבירו לי.

הנוהל הזה הוא התעכב לא בגללנו, הוא התעכב כי היינו חייבים לקבל את ההסכמה של מועצת העיתונות. היינו חייבים לקבל את ההסכמה של לשכת עורכי הדין. היינו חייבים לקבל את ההסכמה של כולם. בסוף היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, כולם נתנו את הסכמתם. הנוהל הזה היום סוף סוף יצא לדרך. אני אומר לכם באחריות, יצאו הרבה פחות צווי איסור פרסום על ידי משטרת ישראל בעתיד הלא רחוק. הנוהל גם, אם שמת לב, זה עלה במסגרת פרשת ברנוער. הנוהל הזה אומר שמי שיפקח בצורה צמודה על כל צווי איסורי פרסום במדינת ישראל, במשטרת ישראל, זה יהיה אגף החקירות והמודיעין. זה נמצא שם בנוהל, אתם יכולים להסתכל, לראות את זה שם.

אני רוצה לסכם ולהודות למפכ"ל על התשובות המאוד הברורות, על השקיפות, בלי להסתיר דבר על הסקירה החשובה הזאת. אנחנו נעשה לנו אחת למספר חודשים פגישה של הוועדה עם המפכ"ל, כולל מעקב אחרי נושאים. ובכל זאת, יש כמה נושאים שאנחנו צריכים לעקוב אחריהם.
נכונים דבריך במה שאמרת, שתפקיד המשטרה קודם כל לשמור על הסדר הציבורי ועל הביטחון האישי של האזרחים, זה בא לידי ביטוי בסקר האחרון שלכם על האמון. אני לא מכירה את הסקר שהציג אותו כאן חבר הכנסת עמר בעיתון "הארץ", אבל בהחלט אני חושב ששווה לעשות דיון ממוקד אחד על הסקר.

אין סקר כזה, הסקר היחיד שצוטט על ידי מכון "רן" ששם העלו אותו - - -

אני סומכת במאה אחוז על הסקר שאתה הצגת פה, זה סקר שלא אתם עשיתם.

לא, אבל חשוב שתדעו, הוא שאל את הציבור - הם שמו את משטרת ישראל ושרות בתי הסוהר יחד, שזה קהלים שונים, זה בכלל ציבורים שונים שאנחנו משרתים, ושאלו את הציבור על אמון בשני הגופים האלה יחד, איזה סקר זה?

הסקר שהצגת הוא בהחלט מקובל, הוא לא סקר שלכם, הוא סקר אמיתי שמשקף ומייצג את עמדת הציבור, ואנחנו גם נציג את זה פה בצורה מסודרת בדיון.
אני חושבת שאנחנו צריכים לעשות יותר כדי להעלות את שכר השוטרים, כולנו כאן בוועדה צריכים לעשות את כל מה שניתן, משום שגם כמות השוטרים וגם שכר השוטרים מביא לנו לביטחון טוב יותר של אזרחי המדינה. כי כך יהיו יותר שוטרים במקומות שבהם דיברנו, אם זה במגזר הערבי, אם זה בדרום תל אביב, ואם זה בעוד מגזרים אחרים שפה שהעליתם בעניין הבדואים, ובוודאי שכאשר שוטר מרוויח יותר והוא מרגיש שמעריכים אותו יותר, אז הוא גם מטייב את עצמו, הוא לומד, הוא נהיה יותר איכותי, הוא יותר שירותי, והוא לא מרגיש מתוסכל שהוא עושה, עושה, וברגע האחרון גם תמיד מאשימים אוו שהוא לא בסדר.
התפקיד של כולנו זה לוודא שאתם אוכפים את שלטון החוק בכל מקום שהוא, בכל מגזר שהוא, יהודי, ערבי, בכל מקום במדינת ישראל. אני חושבת שאתה הגדרת וגם הבאת תקן של יועצת שוויון מגדרי זה דבר מאוד חשוב ונכון, עם זאת אני חושבת שזה נכון שאצל כל מפקד ומפקד שהוא זה שיבין שצריך לקדם נשים לא בקטע מגדרי. דרך אגב, זה מסר שגם עבר והתפתח בתוך הצבא, ואני מאמינה שגם יהיה בצורה כזאת אצלכם. מאוד חשוב לי לשמוע בוועדה על המאבק בכל מה שקשור על אלימות של בני נוער. אני חושבת שזה העתיד שלנו, שבני נוער באים לא אלימים לצבא, מתגייסים לצבא בלי רישום פלילי, הם גם יוצאים לאזרחי כאזרחים טובים יותר, זה פרויקט מדהים שאתם עשיתם עם הפנים לקהילה. כל הסוגיה הזאת של פרוייקט הפנים לקהילה, אני חושבת שנכון שנציג את זה כאן בוועדה. או אם חושב המפכ"ל שנכון לעשות זה במסגרת סיור, אני אקבל כל הצעה, זה חשוב לי מאוד.
סוגיית המאבטחים וצמצום הנשק, המפכ"ל, אנחנו לא יוצאים מהסוגיה הזאת, יש הרבה ברברת אבל אין מעשים. בסופו של דבר, גם השר לביטחון פנים צריך לבוא ולהגיד מהם מדיניות של צמצום נשק אחד, במקומות שצמצמתם את הנשק, מה המדיניות של הפקדת הנשק. קיבלתם שתי החלטות חשובות, אבל הן לא מיושמות. 1. לצמצם את כלי הנשק בבתים, שזה נכון, זה לא הגיוני שמאבטח יילך אליו הביתה עם נשק וישים את הנשק בכספת, כי כשהוא ירצה, הוא יפתח את הכספת והשתמש בנשק. ולכן, הדבר הנכון ביותר, שכאשר מאשרים במסגרת רישוי עסק את העסק, אותו עסק שהוגדר, ששם צריך להיות אבטחה עם נשק חם, יצטרך לדאוג להפקדה של הנשק. חברות האבטחה מבולבלות, הן לא יודעת מה לעשות. הן יילכו ויוציאו אלפי שקלים, מקומות העסק, מיליונים של שקלים על אבטחה, ובסוף יחליטו שצריך לצמצם לדוגמה במלונות את הנשק החם – זה סוגיה שצריך לתת עליה את הדין. בפגרה הזאת זה יהיה אחד הדיונים. לצערי, אם זה לא הסתיים בדרג של הפקידים, יבוא השר ויגיד מה המדיניות שלו לצמצום נשק. בסוף צריכים לקבל את מדיניות השר בעניין הזה.
לגבי המגזר הערבי, כבר החלטנו שנקיים דיון. מי שיוביל את זה, חבר הכנסת חנא סוויד, יביא לנו מיקום שהוא חושב ששם יש בעיה גם בנושא הביטחון האישי. נביא לשם לסיור את כל הוועדה, ולשם נביא את כל ראשי המגזר הערבי כפי שעשינו עם הדרוזים, נשמע את הבעיות שלהם וניתן מענה בהתאם.

סוגית שיטור עירוני, מגיעה לחקיקה שבוע הבא. אני מציעה שהשלטון המקומי יכין את עצמו לקראת הדיון, ואם יש לכם השגות לגבי השלטון העירוני והיכן יוקצה שיטור מקומי, תבואו ותציגו את זה בוועדה.
אבטחת ראשי ערים, אני חושבת שאתה צודק במה שאמרת, על החשיבות של הנושא הזה. הוחלט להקים צוות משותף לשלטון המקומי, האוצר והמשרד לביטחון פנים, לא ראיתי עדיין את תוצאות עבודת המטה. אני מבקשת להוציא מכתב לשר, ולראות היכן הדבר הזה עומד.

לגבי סוגיית האבטחה למוסדות החינוך, נדון בה במהלך הפגרה לפני שמוסדות החינוך חוזרים ללימודים. אני מקווה שתבואו לפה עם תשובה קצת יותר ברורה, לפחות, מוסדות חינוך, מה קורה עם אבטחה במוסדות חינוך, האם זה כמו שהציג נסים מור בזמנו על כך שלא תהיה אבטחה חמה, אלא יהיה רכב שייסע בכל עיר, ויוקפץ על פי ההחלטה של המאבטח המקומי.

לא, זה לא הייתה אופציה. הסרת אבטחה חמושה, בכל מקרה יהיה מאבטח בפתח בית הספר.

הוא אמר איזה מאבטח יהיה, האם הוא יהיה מאבטח עם נשק חמוש או עם נשק על הרג, זה סוגיה אחרת. בעניין הזה המשטרה עדיין לא באה עם תפיסה מסודרת לגבי אבטחה במוסדות.

המשטרה יש לה תפיסה מאוד מסודרת.

אם יש לכם תפיסה מסודרת, היא לא הוצגה בפנינו, אני חשבתי שאתם עדיין לא מוכנים. אני מבקשת יואל, כפי ששמעת מהמפכ"ל, יש תפיסה מסודרת לגבי אבטחה במוסדות החינוך, תבואו ותציגו את זה לפני תחילת שנת הלימודים, ונכון גם שכולם ייערכו בהתאם.
לגבי פינוי האשפה בעירייה בכותל הקטן, אני מבקשת לשלוח מכתב לשר לבטחון פנים על הסוגיה הזאת. לגבי הר בית, אני חושבת שיהיה זה נכון שתשקלו לאפשר לוועדת הפנים שזה תפקידה לבוא ולפקח על מה שקורה בהר הבית, כמובן ביום, לא ברמאדן, לא בחג, לא בימי צומות, בשעות שהן שעות שלא יפריעו למתפללים המוסלמים. תנו לנו לעשות את תפקידנו כראוי, אני לא אבוא בנפרד, אני אבוא עם הוועדה משום שזה חלק מתפקיד הוועדה.

לגבי סילוואן, אני מבקשת להגיד כאן דבר, משום שכאן האשמתם אותי באמירה פוליטית, ואני, מה לעשות, משתדלת להיות עניינית ומקצועית. אז אני מקריאה לכם את החלטת השופטת שהיא בוודאי לא פוליטית. זה בשבילך נחמן שי, כי אני לא מוכנה שיגידו עליי דברים, ואני יודעת להעביר את דבריי בצורה מאוד ברורה כפי שאתם מבינים.

"במקרה הזה של בית הכנסת, השופטת בעצמה מבקרת את המשטרה.

הרשמת. לא, יש הליכים - - -

אני לא יודעת מה זה רשמת, עכשיו זה הרשמת. "הרשמת מבקרת את המשטרה, דין אחד למשטרה ודין אחר לאזרח". זה ציטוט ישיר מפסק הדין. לכן אני מבקשת, לא אמרתי פה שום דבר פוליטי, אמרתי שיש החלטה של בית המשפט, והשאלה היא מדוע המשטרה לא מבצעת אותה. אני מבינה שיש דיון אצל היועמ"ש, הוא ייתן את ההנחיה שלו בעניין. אני מבקשת לדעת מהי, אין לי כאן שום אמירה - - -

יש כאן דיון משפטי, היועמ"ש הולך להיות צד לדיון הזה, אני מניח - - - השבוע.

אין לי בעיה עם זה, אני רק אומרת, אין כאן שום אמירה פוליטית חלילה, יש כאן אמירה פשוטה שחוק הוא חוק, הבהרתי את זה. כפי שאמרתי, הקראתי גם את ההחלטה מפסק הדין - חוק הוא חוק כלפי כל אזרח במדינת ישראל, זה לגבי סילוואן, אני מבקשת לדעת את ההחלטה פה שניתן.

לגבי הסוגיה של אלימות כלפי שוטרים – צריך להתייחס לאלימות כלפי שוטרים, ולא צריך לראות את זה כמובן מאליו. שוטר מבצע את תפקידו, אני יודעת את זה, אני הייתי בכמה מקומות. אני הייתי בכותל, כשהייתה החלטה של השוטפת לאפשר כניסה של נשות הכותל, גם את היית שם תמר, ואת ראית במו עינייך מול מה השוטרים התמודדו. ראית איזה זריקה של בקבוקים.

אני הייתי שם שלוש פעמים קודם, כשהשוטרים עצרו את נשות הכותל על עבירה תמוהה.

דרך אגב, הם עצרו את נשות הכותל כמדיניות, משום שהם הפרו את קדושת הקודש. אני מקווה שברגע שתינתן החלטה אחרת - - -

המשטרה, המינהל.

כן, מה לעשות, זה התפקיד של המשטרה.

אנחנו לא עצרנו את נשות הכותל.

סליחה, אתם עצרתם את נשות הכותל, עצרתם ואחר כך שיניתם מדיניות וזה מצוין.-

את רוצה שאני אספר לך מה היה שם, את הרי התלוות לניידת, נכון? זה היה עיכוב ולא מעצר.

אה, עיכוב...

נכון.

המשטרה פעלה בנשות הכותל על פי המדיניות.

של רב הכותל. על פי מדיניות של רב הכותל המשטרה פעלה בכותל. חבר'ה, החוק הזה פורש בטעות על ידיכם, בגלל, זה לא חוק.

החוק הזה לא פורש על ידינו.

- - - פורש על ידי רב הכותל בטעות, אתם שיתפתם עם זה פעולה בדיוק כמו שהיה בכותל.

סליחה.

היושבת ראש העלתה - - - אתם רוצים לפתוח את הדיון, אין בעיה אבל זה מה שקרה

לא, אני לא רוצה לפתוח את הדיון בנושא.

אנחנו לא נפתח, אבל אני רוצה להגיד. אנחנו לא פירשנו כלום, היה בג"צ. היועץ המשפטי לממשלה שהוא אסמכתא.

אתם גירשתם בטעות - - - לפי פרשנות של רב הכותל, זה בדיוק מה שהיה - - -

זה לא נכון.

להגיד דברים עוד פעם ועוד פעם, לא הופך אותם לעובדה. הבג"צ הזה פורש על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה בהנחיות למשטרת ישראל. משטרת ישראל - - - את ההנחיות הללו.

הנחיות רב הכותל. אתה צודק.

מהרגע שהשופט המחוזי בירושלים פירש את זה אחרת, אנחנו מידד יישמנו את זה בשטח. נשות הכותל מקבלות כמו כל מי שמגיע לכותל את האבטחה והביטחון שמשטרת ישראל צריכה לתת.

נכון - - - כל הכבוד - - -

אני לא רוצה לדבר על נשות הכותל. אני רוצה רק להגיד שהם פעלו על פי הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, וכך נכון שיהיה. אני רוצה רק כן להגיד, שבנושא אלימות כלפי שוטרים, נקיים על זה דיון.

אני רוצה שהמשטרה תציג באיזה מקרים הייתה אלימות כלפי שוטרים, וכן נשמע על זה. אני חושבת שהתפקיד שלנו זה להגן על השוטרים, לא רק להגן על מי שאתם חושבים שהשוטרים פוגעים בהם, וכשיש בעיה, צריך לטפל בה. השוטרים לא צריכים לנהוג באלימות, וטוב עשה המפכ"ל, שאחד מהציונים של המשטרה, של תחנות המשטרה, היא בהתאם לכמה תלונות יורדות. אבל עם זאת, לא צריך לשפוך גם את התינוק עם המים, לא כל השוטרים הם מכים, לא כל השוטרים הם אלימים, ההיפך הוא הנכון. השוטרים מוצאים את עצמם במצבים בלתי ראויים, מאוד בעייתיים, והתפקיד שלנו היא להגן עליהם. בנושא הזה אני מבקשת לקיים דיון.

אני חושבת שהתייחסתי לרוב הנושאים. אני רוצה לסכם ולהגיד שאני מודה לך המפכ"ל על הסקירה, אני מודה לך על שיתוף הפעולה עם הוועדה. התפקיד שלנו הוא לחזק את המשטרה. אני חוזרת נחמן על דבריי, אין לנו משטרה אחרת, וזה נכון. כמו שאין לנו צבא אחר. אנחנו צריכים לשמור עליהם, להגן עליהם, לחזק אותם, ובמקומות שנעשית עבודה לא ראויה כפיש אנחנו מאמינים בה, אנחנו צריכים לבקר אותה ולחזק על ידי הביקורת שלנו את הארגון. תודה רבה לכם.

הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:30>