PAGE
3
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
17/07/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 3>
מישיבת ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
יום רביעי, י' באב התשע"ג (17 ביולי 2013), שעה 9:30

<דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית למאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2012
>

חברי הוועדה: >
דוד צור – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי
מיכל רוזין

>
הילה טנא-גלעד - ממונה - זכויות אדם, משרד המשפטים

מירב שמואלי - מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, משרד המשפטים

סיגלית זהר - מנהלת מחלקה א' סיוע משפטי, משרד המשפטים

ויסאם חיר - היחידה להסכמים בינלאומיים, משרד המשפטים

דנה ביטן - עוזרת למתאמת הבין משרדית בנושא המאבק בסחר

חנה קרר - סחר בבני אדם, משרד המשפטים

יעלי רלוי - מתמחה, משרד המשפטים

דליה אברמוף - פרקליטה בפרקליטות המדינה מחוז תל-אביב

רחלי זוארץ לוי - מחלקה פלילית, פרקליטות המדינה

אילאיל קומיי-דרור - מתמחה, פרקליטות המדינה

תמר פרוש - מחלקה פלילית, פרקליטות המדינה

אורלי דהן - הלשכה המשפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

מיכל יוספוף - ממונה ביקורת גבולות, רשות האוכלוסין וההגירה

טניה גולדשטיין - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה

אליעזר רוזנבאום - משנה למנכ"ל, המשרד לביטחון פנים

תג"ד מיכל ברק - ראש חטיבת תקון, המשרד לביטחון פנים

גנ"מ אלברט אבוחצירה - מפקד סהרונים, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק מיכל אלמוג - קצינת חקירות סער, המשרד לביטחון פנים

מוריה שי - המשרד לביטחון פנים

רפ"ק רובי קיים - קצין חוקרים ארצי, המשרד לביטחון פנים

רפ"ק ויקי אלעמרי - ראש חוליית מניעה והסברה, המשרד לביטחון פנים

איתן הורן - מנהל תחום מדיניות תכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון פנים

מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי הרשות לקידום מעמד האישה, משרד ראש הממשלה

לירון בר שדה - נציגת אגף ארבל, משרד החוץ

אסף לובין - מחלקה משפט בינלאומי, משרד החוץ

שחר אריאלי - מחלקה צפון אמריקה, משרד החוץ

מיכאל דור - סגן ראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

מירב דדיה מולד - מפקחת ארצית בנושא פגיעות מיניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

פטריסיה מונטגומרי - אוניברסיטת חיפה

אילן כהן - מנהל CIMI עמותת הגירה וקליטה של הג'וינט

אוה ולגולד שולץ - סגנית היועץ המשפטי לשגריר ארה"ב בישראל

ג'יל ברוויג - עוסקת בנושא סחר בבני אדם בשגרירות ארה"ב בישראל

מיריי מורוביץ - שגרירות ארה"ב בישראל

אלפונסו קרודסיס - שגרירות איטליה

אמי אסתר סער - מנהלת קשרי מימשל והמאבק בסחר בבני אדם, מוקד סיוע לעובדים זרים

יסמין קונפינו - מנהלת המקלטים, "מעגן" - מקלט לנפגעות סחר בנשים

עו"ד גילי ורון - מנהלת מטה המאבק בסחר בנשים

רבקה היוז - רכזת מטה המאבק בסחר בנשים

שחר שוהם - מחלקת מהגרים, רופאים לזכויות אדם

שקד מורג - עוזרת פרלמנטרית של ח"כ מיכל רוזין

תמי סלע

אריאלה אהרון

ס.ל., חבר המתרגמים
<דו"ח מחלקת המדינה האמריקאית למאבק בסחר בבני-אדם לשנת 2012>

אנחנו נתחיל למרות שאני מבין שחלק בדרך, אבל תמיד אני אומר, תמיד צריך לומר, שמי שפה הוא הכי חשוב ומי שבדרך ויבוא כבודו במקומו.

כמה מילים לסדר היום של היום. אנחנו היום מתרכזים בדוח מחלקת המדינה. אני אשמע את כל הגורמים, נעשה סבב להתייחסויות. צריך לומר שבסך הכול הדוח, כפי שכולם קיבלו אותו וקראו אותו, מצד אחד, אם הולכים לשורה התחתונה, שם אותנו שנה נוספת בדירוג במקום גבוה, יחד עם זאת אני דווקא נוטה להתרכז במה שלא בסדר ולכן אני מבקש בהתייחסויות, כמובן אפשר להציג את כלל הנושאים, אבל להתייחס בעיקר במה אנחנו חושבים הנושאים שבהם צריך להתרכז על מנת שנוכל לשפר את העשייה בכלל והפיקוח.

אולי מילה על הנושאים שדיברנו בהם בפעם הקודמת, אז בהמשך לנושא של מדיניות האכיפה, קיימנו שתי ישיבות וסיור מחוץ לכנסת, האחת כשהיינו יחד עם משטרת ישראל במספר אתרי הזנות בתל אביב, גם הרחוב וגם כאלה בדירות פרטיות, ולאחר מכן הלכנו לאחד ממועדוני החשפנות. אז קודם כל אני מודה למשטרת ישראל על הפתיחות וגם על הדיון שהתקיים בימ"ר (יחידה מרכזית) תל אביב עם ממ"ז (מפקד מחוז) תל אביב. אני לא יודע אם קיבלתם את הסיכומים לעניין הזה, אבל אם תרצו אז אפשר. בסך הכול התקבלנו שם בפתיחות גדולה מאוד, הציגו את הבעיות וחלק גדול מהבעיות, כפי שהוצגו גם בדיונים פה וגם לאחר מכן, דורשות כמובן טיפול.

כפי שדיברנו גם בישיבה הקודמת, דליה יושבת מולי, אז כפי שדיברנו, אין ספק שצריך לשבת בין הגורמים על מנת לגבש את המדיניות כפי שהתבקשתם לבוא בתחילת המושב הבא עלינו לטובה, שאיפה שהוא באוקטובר, אני מניח, נקבע את הפגישה, כדי לראות את מדיניות האכיפה נאמר המעודכנת בנושא הטיפול בזנות. ביום ראשון היינו גם במרפאת לוינסקי.
מנכ"ל משרד הרווחה אמור היה להגיע לפה, לא? אם אני לא טועה?

לא.

אוקיי. אנחנו נייחד לזה בשבוע הבא את הדיון עם שר הרווחה והמנכ"ל. על כל פנים, רק לעדכון, בסך הכול מאוד התרשמנו. אז קודם כל משרד הבריאות, מיקי, לצערי לא הצלחנו להגיע גם אליכם בגלל לוחות זמנים, אבל בסך הכול התרשמנו מאוד מהעשייה שם. אני יכול להגיד שהזדעזענו מהמצב ואין ספק שידם קצרה מלהושיע ואם לא ניתן להם דחיפה מפה, של משאבים נוספים, גם משרד הבריאות וגם משרד הרווחה, אין ספק שהמצב שם יילך ויידרדר. לכן אני חושב שצריכה להיות ממש התגייסות מלאה של הרשויות לטיפול. זו ככה רק טלגרפית לגבי הסיורים והדיונים שנעשו.

יש לנו פה את הנציגים מהשגרירות האמריקאית? (תרגום מאנגלית): תרצו לפתוח בכמה מילים על הדוח שלכם ואז אני אעביר את ה - - -

בעצם אני לא יכול לדבר באנגלית על פי הפרוטוקול, לא? אבל בכל מקרה אנחנו נבקש מנציגי השגרירות האמריקאית לפתוח ולהגיד כמה מילים בכותרות את הממצאים שלהם ואחרי זה אני אבקש ממשרד המשפטים לעשות את זה בהרחבה ונצלול לתוך הנושא. ג'יל, בבקשה.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

נמצאת איתנו כאן, סגנית היועץ המדיני, אווה ויגולד-שולץ, שתדבר בשמם.

אווה, אוקיי. אווה, רק אמרי את שמך ותפקידך לפרוטוקול.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)

תודה רבה ובוקר טוב. השגריר שפירו מתנצל על כך שלא יכול היה להגיע, אולם הוא מוסר את הערכתו הרבה על כל העבודה שנעשתה על ידי הנוכחים כאן, במאבק כנגד הסחר בבני אדם.

אדוני היושב ראש, ברצוני להודות לך ולחברי ועדת המשנה, על שהזמנתם אותי לישיבה זו, כדי לשאת כאן את דבריי. הפגישה שכינסת כאן היום, עם חברי הכנסת ונציגי משרדי הממשלה השונים, ביחד עם גורמי אכיפת החוק וארגוני זכויות האדם, היא דוגמא נהדרת לשיתוף פעולה והגישה המחוייבת שממשלת ישראל נוקטת במאבק כנגד הסחר בבני אדם.

התכנסנו כאן היום, כדי לדון בדוח שפורסם לאחרונה על ידי מזכיר המדינה ג'ון קארי, בנושא הסחר בבני אדם. זהו דוח שעל פי קביעת הקונגרס, עלינו לפרסם מידי שנה, כדי לעורר איזושהי פעולה על מנת ליצור שותפויות, כשהמטרה היא לסייע במאבק כנגד העבדות "המודרנית" הקיימת היום ברחבי העולם.

אני לא צריכה לומר זאת לקהל הנוכחים כן, אבל כמובן, סחר בבני האדם הינו הפגיעה הקשה ביותר בכבוד האדם והיא הפרה נוראית בזכויות האדם. היא גם שוחקת את שלטון החוק ויכולה לעורר מעשים בלתי חוקיים אחרים. כך, שאנחנו מן הסתם, לוקחים את כל הפעילות הזאת מאוד ברצינות.

אני מאוד שמחה לחלוק איתכם את ההצלחה שלכם שנה נוספת. שנה שנייה של דירוג בנדבך הראשון בדוח השנתי שלנו, מה שאומר כמובן, שישראל עומדת באופן מלא בסטנדרט המינימלי, למיגור כל שיטות הסחר החמורות, כפי שהוגדרו ע"י החוק האמריקאי להגנה על קורבנות הסחר, וזו אבחנה שישראל צריכה להתגאות בה. ישראל מצטרפת השנה ל- 30 המדינות בסך הכל, שנמצאות בראש הדרוג בדוח שלנו. אני מברכת את ממשלת ישראל וכל השותפים לה, בהישג הזה של המאבק בסחר בבני אדם.

הדוח הזה מייחד ומשבח את הממשלה על האמצעים שהיא נוקטת לאכיפת החוק, כולל מספר פעולות חקיקה, במאבק כנגד עבדות וסחר בבני אדם, כמו גם על המאמצים שנעשים למניעת סחר בבני אדם. הדוח מדגיש את השיפורים שנעשו לזיהוי הקורבנות בקרב האוכלוסיות החלשות, במיוחד אלה הנמצאים במתקני כליאה. הוא גם מדגיש את הגידול שחל בפניות למקלטים הממשלתיים, עבור קורבנות הסחר וכן הגידול שחל בקורבנות אשר קיבלו סיוע משפטי חינם באמצעות משרד המשפטים. הוא גם משבח את העבודה הטובה של ועדת המשנה כדי להגביר את המודעות לנושא הסחר, באמצעות מפגשים ציבוריים תכופים.

יחד עם זאת, כפי שידוע לכם, משמעות הדירוג בנדבך ראשון, אינו אומר שבמדינה מסויימת, נושא הסחר בבני אדם אינו קיים, אלא המשמעות היא שהממשלה עושה את מירב המאמצים ונוקטת בכל האמצעים כדי למנוע, לאתר ולמגר את הבעיה. נושא הסחר בבני אדם הוא תופעה גלובלית המשפיעה על כל מדינה בעולם, כולל ארצות הברית. יש קרוב לעשרים ושבע מיליון, גברים נשים וילדים ברחבי העולם, שהם קורבנות של סחר בבני אדם, שזהו מספר מדהים כשחושבים על כך.

כמובן, אנחנו בארצות הברית לא מחוסנים מפני פשיעת הסחר בבני האדם, כאשר בתוך ארצות הברית יש קורבנות גם אמריקאים וגם ממדינות אחרות, שנסחרו בין אם למטרות מין או למטרת עבדות לשמה. בשנת 2012, המחלקה המשפטית שלנו פרסמה שמתנהלות חקירות ביותר מ- 753 תיקים של סחר בבני אדם, עם 138 עבריינים שכבר הורשעו. כמובן שיש עוד הרבה עבודה לפנינו, בדיוק כמו למדינות השותפות לנו ברחבי העולם. תיקי החקירה בארצות הברית, בנושא הסחר בבני אדם, כולל בתוכם גם אישומי שימוש באלימות ועינויים, החזקת בכפייה של נשים וילדות למטרת זנות וילדים למטרת עבדות.

לכן, המאבק על כבוד האדם לעולם לא יסתיים ולהיות בנדבך הראשון הוא משהו מובן מאליו. אי לכך, משרד החוץ האמריקאי, מעביר דרך הדוח שלנו, המלצות לכל 188 המדינות, כולל המלצות לעצמנו שחלקן מאוד דומות להמלצות עבור ישראל, להמשיך הלאה בתמיכה ובסיוע במתן שירות לקורבנות. עלינו בארצות הברית, לפעול יותר ולפקח על נושא העבודה הזרה, וזיהוי טוב יותר של קורבנות הסחר בבני אדם. כך שזו בהחלט עבודה שכולנו שותפים לה.

התבקשתי לספר מעט על ההמלצות למדינת ישראל המפורטות בדוח, אשר אני רואה שיש לכם כאן עותק ממנו ואני בטוחה שכבר עיינתם בו. ההמלצות מפורטות היטב בדוח ואני בטוחה שוועדת המשנה הזו תלמד אותם היטב, במידה ויהיה צורך בפעולה מתאימה נוספת בעתיד.

ההמלצות נוגעות לכמה העובדים הזרים פגיעים לנושא הסחר בבני האדם, שעדיין מעורר חשש. ההמלצה שלנו היא להגביר את האכיפה בכל הקשור לזכויות העובדים הזרים ולהעלות את מספר מפקחי העבודה וגם מתורגמנים. בדוח ציינו שנעשו מספר פעולות בכיוון הזה, אולם עדיין, אנו ממליצים על נקיטת צעדים נוספים במאבק הזה, כדי להבטיח שהעובדים הזרים לא יופנו למעסיקים ולקבלני עבודה, שמעשי אלימות והתעללות נכללים בהיסטוריה שלהם.

במדינת ישראל, הודות למאמצים הרבים, כבר לא ניתן לראות את זרם הנשים הזרות שהובאו לישראל, לצורך ניצול מיני, אולם יש תושבים בישראל וגם ילדים שהם פגיעים בכל הקשור לסחר בבני אדם לצורך ניצול מיני, וזו צריכה להיות הדאגה של כולנו. כפי שאתם יודעים, נושא הסחר בבני אדם, למרות שהשם מרמז על איזשהו מעבר, לא בהכרח אומר שזה נחשב לעבירה רק אם מדובר בהעברה מחוץ לגבולות המדינה. כאשר מכריחים כל אדם בוגר לעסוק בזנות, בין אם בכפייה או במרמה, או באם הוא/יא מוחזקים שלא בהסכמה לשם זנות, אותו אדם נחשב לקורבן סחר בבני אדם. בנוסף, כל ניצול של ילדים לצורך פרסום, זה נחשב באופן אוטומטי לסחר בבני אדם.

אנו ממליצים על הכשרה נוספת של שוטרים, על מנת לזהות את קורבנות הסחר לצורך ניצול מיני ועל נקיטת צעדים נוספים על מנת להעלות את מספר תיקי החקירה כנגד עבודה בזנות בכפייה בין התושבים הישראלים.

בשנים האחרונות ישראל קיבלה אתגר נוסף, כאשר הגיע אליה סוג אחר של קורבנות סחר בבני אדם, ואלה מהגרים מאפריקה שהגיעו לישראל דרך מיצרים וסיני. מדובר בקורבנות שעברו שם מסך של התעללויות, כשחלק מהם הוחזקו לצורך עבודה בכפייה וחלק נוצלו מינית. למרות שהסחר לא נעשה בתוך מדינת ישראל, כאשר הם מגיעים לכאן, במידה והם מזוהים כקורבנות סחר, היינו ממליצים שיינתן להם הטיפול הנאות שקורבן סחר בבני אדם מקבל.

קיימים מקלטים טובים מאד המסובסדים ע"י הממשלה, אשר לצערי כפי שהבנתי אינם מותאמים לכל הקורבנות, אבל אנו ממליצים לישראל לגייס את המשאבים הרצויים, כך שכל הקורבנות, בין אם הם במקלטים או מחוצה להם, יוכלו לקבל את כל הטיפול שהם צריכים לצורך שיקום, בין אם זה מקלטים, שרותים פסיכולוגיים ואשרות עבודה.

אנו יודעים שאתם עושים מאמצים כדי לספק ולהקים מקלטים נוספים ושמספר קורבנות הסחר המוחזקים במתקני המעצר, פחת בהרבה מאז הופק דוח זה.

בכללית, הדוח גם ממליץ לישראל להחמיר עם גזרי הדין הניתנים לעברייני הסחר. יש לכם כמה סעיפי חוק טובים, שלדעתי יכולים לתת עד 60 שנות מאסר בערך. אנו ממליצים שהשופטים ישקלו מתן גזרי דין שיהיו תואמים לחומרת העבירה, ויחמירו עם העונשים.

כפי שאמר מזכיר המדינה ג'ון קרי בחודש שעבר, כאשר פורסם הדוח, מדובר בדוח קשה מאחר והוא דן בבעייה קשה אשר דורשת תשומת לב רבה. אנו כמובן לא טוענים שיש לנו את כל התשובות, אנו מכירים בעובדה שיש אצלנו בעיה ועלינו לפעול ביחד ובשיתוף פעולה כדי לפתור אותה. ככל שיש לנו יותר מידע בנושא הסחר בבני אדם, כך אנו יכולים להתמודד עם זה יותר טוב וככל שיהיו לנו שותפים כמו ישראל, המחוייבים למגר את הפשע הזה וההתעללות, כך נוכל כולנו להיות יותר יעילים בשמירה על החוק הבסיסי בנושא כבוד האדם.

לסיכום, ברצוני להודות לכל הגורמים, הממשלתיים והחברתיים, אשר סייעו לנו בהפקת הדוח, אשר סייעו לנו לקבל את כל האינפורמציה וחברו אלי ולעמיתיי כדי להשלים דוח זה. כמובן, לא מדובר רק בדוח אלא בכל הקשור להתמודדות ולעשייה הטובה ביותר על מנת לשמור, כפי שאמרתי, על כבוד האדם בכל הרמות.

ברצוננו להודות במיוחד לדר' מירב שמואלי, סיגלית זוהר, הילה טנא-גלעד וחוסאם קאיר, ממשרד המשפטים, לרובי קם ממשטרת ישראל וליסמין קונפינו מ"מקלט לקורבנות סחר". כמובן שיש עוד הרבה שגם הם עושים עבודה נפלאה. ברצוננו גם לציין במיוחד את עבודתם של הארגונים הלא ממשלתיים מול משרדי הממשלה, ע"י שיתוף מידע והעלאת המודעות לגיוס משאבים ומתן שירותים.

נושא הסחר בבני האדם, נוגע לכולנו, בין אם אנחנו גוף ממשלתי או לא ממשלתי ויש צורך בגישה מקיפה להתמודדות עם זה, ואתם מהווים דוגמא נפלאה לעשייה משותפת.

שוב תודה ואנו מצפים להמשך שיתוף הפעולה עם כולכם בעבודה חשובה זו.

תודה רבה, מיס שולץ. אני אשמח להעביר את זה למשרד המשפטים, לעורכת דין הילה טנא.

תודה, אדוני. אני אבקש מעמיתה שלי ממשרד החוץ שתציג קודם כל את הפן הבינלאומי.

בבקשה.

אני מנהלת מחלקת ארב"ל 3, ארגונים בינלאומיים. אנחנו מטפלים בעיקר בכל הקשור לאו"ם ולסוכנויות האו"ם. בתחום שלי אני עוסקת בעיקר בזכויות אדם ובנושאים הומינטריים.

אז קודם כל בדוח מחמ"ד (מחלקת המדינה האמריקנית) על מאבק בסחר בבני אדם שהתפרסם השנה ביוני ישראל שמרה זו השנה השנייה ברצף על הדירוג הכי גבוה, שהוא דירוג מספר 1. זה לא אומר שעוד אין מה לעשות, אבל זה אומר שאנחנו נמצאים בחברה טובה עם עוד 29 מדינות בלבד, בכללן ארצות הברית, שבדיה ומדינות מכובדות אחרות. זה הישג חשוב הן בתחום העשייה עצמה והן בתחום הדיפלומטי בזירה הבינלאומית, שכן הדוח הזה מהווה מסגרת התייחסות מאוד חשובה מבחינת הסטנדרט בעיני הקהילה הבינלאומית. בעשור האחרון ישראל הוכיחה הרבה מאוד נחישות, בשיתוף פעולה של הרבה מאוד גופים, שמרבית נציגיהם יושבים פה, אם זה משרד המשפטים, משרד הרווחה, משרד הכלכלה, משטרת ישראל, משרד הבריאות, ביטחון פנים. אני לא מניתי את כולם ואני מתנצלת.

למשרד החוץ תפקיד מאוד חשוב בסיוע בפעילות למיגור ולמאבק בסחר בנשים ובבני אדם ומעבר לקשר השוטף שאנחנו מקיימים, הן עם נציגי השגרירות בהיבט הזה והן בוושינגטון עם מחלקת המדינה ובראשם השגריר סידבאקה, שהוא השגריר המיוחד לנושא הזה. אנחנו פועלים במספר אופנים למגר את זה, בראש ובראשונה קודם כל שיתוף הפעולה עם משרדי הממשלה ומשרד המשפטים בראשם. קודם כל מש"ב (מרכז לשיתוף פעולה בינלאומי), הסוכנות ישראלית לסיוע לשיתוף פעולה בינלאומי, מקיים מספר פעילויות הדרכה והכשרה מאז 2007 בתחום הזה, בעיקר באמצעות מרכז כרמל שיושב בחיפה, שוב, בשיתוף פעולה, גם עם השגרירות האמריקאית, גם עם משרד המשפטים, גם עם ארגונים בינלאומיים כמו אבש"ה (ארגון לביטחון ושיתוף פעולה), UNODC ו-IOM, שאחד מנציגיהם פה יושב. למשל בחודש הבא אנחנו מקיימים סמינר בן ארבעה ימים לשופטים מכל רחבי העולם בתחום הזה בדיוק, שכותרתו: התפקיד המרכזי של מערכת המשפט במאבק בסחר בבני אדם. במסגרת זאת הם גם יהיו פה וייפגשו איתך, אדוני. ב-2012 וב-2011 המרכז הזה גם קיים מספר פעילויות בשיתוף פעולה עם משרד המשפטים וגם בשיתוף פעולה עם גורמים אירופאים ובינלאומיים של האו"ם.

השנה נבחרה לקבל פרס מנכ"ל אצלנו במשרד החוץ גב' בשם רינה ג'ראסי, שעובדת במחלקה הקונסולרית אצלנו. היא הייתה הקונסול בקייב, אוקראינה, ובמולדובה ושם היא עשתה פעילות מאוד נמרצת למלחמה בסחר בבני אדם, כולל זיהוי קורבנות סחר, כולל הכשרה, כולל סיוע בגביית עדויות לפרשה מאוד גדולה של סחר בבני אדם שהייתה שם ופעלה למניעת ניצולם של חברות כוח אדם את הנשים וסחר בהן. בשנתיים האחרונות משרד החוץ מקיים סדנה לזיהוי קורבנות סחר עבור קונסולים שיוצאים לחו"ל, בשיתוף פעולה עם דר' מירב שמואלי. בנוסף ננקטו שורת צעדים להגברת המודעות בקונסוליות ובשגרירויות שלנו. אנחנו מחלקים חומר פרסומי.

היינו גם שותפים לקורס לכשירות תרבותית, שיועד לבכירים במשרדי ממשלה, כדי שיהיו יותר רגישים לכל ההיבטים, כשאתה בא במגע עם קורבנות פוטנציאליים של סחר בבני אדם ואוכלוסיות זרות וכו'. יש לנו שיתוף פעולה עם ארגונים בינלאומיים כמו אבש"ה בחוץ לארץ, כל מיני קורסים בווינה ובמקומות אחרים וגם עם נאט"ו.

את עושה עבודה מצוינת. שתי שאלות, אם תוכלי להתייחס אליהן. האם בתחום של חיקורי דין אנחנו רואים שיש שיפור בעניין הזה? זה היה חסם. והעניין השני, האם הסרת חובת הוויזות, כי עלתה בפנינו, לפחות באחד הסיורים, שחלק מהזנות היום היא לא בסחר אלא מגיעים בדלת הראשית ומגיעים כתיירים, האם אחרי הסרת הוויזות, האם ראיתם תופעה או שזה משהו שכמעט לא שווה התייחסות אפילו?

קודם כל הדברים האלה שווים בירור, אבל ככל שאני יודעת אני לא חושבת שהייתה עלייה בדבר הזה. אני יכולה לבדוק את זה מול המחלקה הקונסולרית, לראות אם יש להם נתונים מדויקים לגבי הדברים הללו. לי לא ידוע על זה. לגבי חיקורי דין, אני מניחה שככל שאנחנו יכולים אנחנו משתפים פעולה בכל מקום בעולם עם משטרת ישראל ועם כל הרשויות כדי לסייע בתיקים שיש להם.

אולי משרד המשפטים ייתן לזה התייחסות בהמשך. תודה.

אני ממונה על זכויות אדם במשרד המשפטים. המחלקה שלנו אמונה על כל הממשק מול מחלקת המדינה האמריקאית, בין היתר בנושא סחר בבני אדם, גם בנושא הדוח שלהם לזכויות אדם וחופש דת ואנחנו גם מדווחים לאו"ם בין היתר גם על הנושאים הללו בממשק של הוועדה לזכויות הילד, שיש לה דוח בנושא מקביל על מחירי הזנות ופורנוגרפיית קטינים. הדוח הזה מוגש מדי שנה, כבר 11 שנים למעשה, כשהרעיון הוא באמת איזה שהוא דירוג של מדינות העולם לגבי היישום שלהם של סטנדרטים שמחלקת המדינה האמריקאית קבעה בנושא של סחר בבני אדם. בדוח יש למעשה ארבעה דירוגים מרכזיים. הדירוג הראשון שבו דורגנו החל משנה שעברה, שזה מדינות שעומדות בסטנדרטים המינימליים, דירוג שני זה מדינות שאינן עומדות בסטנדרטים המינימליים אבל עושות מאמצים משמעותיים להיאבק בתופעה, יש את ה-special watch list שזה הדירוג של מדינות שעלה מספר הקורבנות, או שלא הגבירו את המאמצים להיאבק בתופעה, או דירוג שמתבסס על התחייבויות עתידיות שלהם שלא בהכרח מומשו. לפי הקריטריונים של מחלקת המדינה, מדינה שנמצאת אחרי כמה שנים בדירוג של ה- watch listיורדת ל- tier 3, שזה מה שקרה השנה למעשה אחרי הרבה שנים גם לרוסיה, גם לסין וגם לאוזבקיסטן. הדירוג השלישי אלה מדינות שלא עומדות בסטנדרטים המינימליים ולא עושות מאמצים משמעותיים לעשות זאת, שזה דירוג שטמון בו פוטנציאל לסנקציות כלכליות וזו סוגיה מאוד משמעותית מבחינת הדוח.
חשוב לי לציין את העבודה הרבה שנעשית בכתיבה של הדוח.

עורכת הדין גלעד-טנא, שאלה. גם בכיתוב וגם את התייחסת לזה, שזו עמידה בתנאים מינימליים. האם מוצג איזה שהוא מדרג קדימה? זאת אומרת בדוח או מחלקת המדינה מייצרת גם תהליך מקסימלי שנדרש?

התהליך המקסימלי הוא למעשה עמידה בקריטריונים שמפורטים בדוח עצמו, שיש בו פתיח מאוד מפורט על מה הדרישות והדוח שלנו נבנה למעשה כשזה נעשה מול זה ומול המנגנונים הבינהלאומיים האחרים. השאיפה היא כמובן - - -

כמובן לעשות את ההכי גבוה.

כמובן יש עוד מה להשתפר ואני בטוחה שכל הגופים - - - אבל באמת חשוב לי לציין כאן שהדוח נכתב אצלנו על ידי עורך דין ויסאם חיר, שתיכף יפרט בדיוק מה נאמר בדוח של מחלקת המדינה, אבל באמת בשיתוף של כל הגופים שנמצאים כאן שהטרדנו אותם כמובן מדי שנה בהרבה שאלות. באמת כל הגופים הממשלתיים שנמצאים כאן סייעו לנו מאוד ומאוד חשוב לי לציין את שיתוף הפעולה, שהרבה פעמים זה גם שאלות שנשלחות בשעות קצת פחות סטנדרטיות ואנשים תמיד מסייעים ושמחים לשתף פעולה. חשוב לי לציין את כל שיתוף הפעולה הזה. וכמובן מעל הכול המשרד של מתאמת המאבק בסחר בבני אדם, דר' מירב שמואלי, שגם עושה הרבה מאוד עבודה מהותית אבל גם סייעה לנו רבות בכתיבת הדוח.

אני אתן לויסאם להציג בקווים כלליים, כי גם ממחלקת המדינה, הנציגה של השגרירות, פירטה וגם יש מולכם את הדברים. תודה, אדוני.

אני עובד במחלקת זכויות אדם. אני אפרט באופן כללי את הממצאים של דוח מחלקת המדינה האמריקאית בנגיעה לשלוש הקטגוריות שמאפיינות את הדוח, הנושא של אכיפה, הגנה ומניעה של סחר בבני אדם. הדוח פותח בקביעה שמדינת ישראל היא בעצם מדינת יעד לגברים ונשים הנתונים לעבודות כפייה ולסחר למטרות ניצול מיני מסחרי. הדוח מתאר מספר פרקטיקות של עובדים שמגיעים לצורכי עבודה בישראל ובשלב מסוים אחרי פרקטיקות מסוימות נתונים לתנאים שמגיעים לכדי עבודת כפייה. הוזכר גם כל הנושא של גבייה ותשלום דמי תיווך, שמציב את העובדים האלה במצב של נחיתות וגורם להם להגיע לנתונים של עבודת כפייה. הדוח התייחס גם לכל הנושא של מהגרים שמגיעים מאפריקה ומבקשי מקלט שעברו איזה שהיא התעללות בצפון סיני וחלק מהמעשים שם מגיעים לכדי סחר בבני אדם. הוזכר גם הנושא של הגעה של נשים באשרת תייר והעיסוק בזנות במהלך השהות בארץ לפני החזרה למדינת המוצא, וגם הוזכר הנושא של נשים ונערות ישראליות שחשופות לסחר למטרות ניצול מיני מסחרי בישראל.

הקביעה כאמור היא שמדינת ישראל עומדת באופן מלא בסטנדרטים המינימליים למיגור. דובר על כך שהמדינה נקטה בפעולות תקיפות נגד סחר למטרות ניצול מיני מסחרי ומאמצי מניעה תקיפים במהלך כל השנה. הוזכר הנושא של הפעלת שני המקלטים ופתיחת שני מתקנים נוספים לצורך הגנה נוספת לקורבנות. הוזכר בפירוט הנושא של נוהל לזיהוי קורבנות סחר והפעלתו. מנגד דובר על היעדר קיבולת, קיבולת בלתי מספקת של המקלטים ותנאים במתקני המשמורת, שציינו בפרט את היעדר הגישה לשירותים רפואיים, משפטיים ושירותי רווחה.

מבחינת ההמלצות, ניתנו בעניין הזה עשר המלצות. אני אעבור עליהן באופן כללי: להטיל עונשים כבדים יותר על עבריינים המורשעים בסחר בבני אדם; להמשיך להגדיל את מספר מפקחי העבודה והמתורגמנים בענף החקלאות, הבנייה והסיעוד; הגברת האכיפה של זכויות עובדים זרים בתחום דיני העבודה; המשך הערכת מעבידים וחברות כוח אדם כדי לבחון אם יש להם היסטוריה בהפרות זכויות אדם וזכויות עובדים לפני שמפנים אליהם עובדים נוספים; המשך חיזוק הליכי הזיהוי של קורבנות; המשך הענקת הגנות וטיפול רפואי פסיכולוגי לכל קורבנות הסחר; וידוא כי הקורבנות אינם נענשים, לרבות על ידי מעצר, בגין מעשים שהם תוצאה ישירה של היותם קורבנות סחר; הגדלת מספר העובדים הסוציאליים והמתורגמנים במתקני המשמורת ושיפור הטיפולים הפסיכולוגיים המוענקים לקורבנות במקלטים ובמתקני המשמורת; הגברת ההכשרה של יחידות מרכזיות במחוזות של משטרת ישראל, בזיהוי וברגישות לקורבנות והגברת חקירות זנות כפויה של אזרחים במדינת ישראל.

כאמור אני אציין עכשיו את הסוגיות לחיוב ולשלילה בכל אחת מהקטגוריות של אכיפה, מניעה והגנה. בתחום האכיפה צוין לחיוב שהחוק בישראל אוסר את כל צורות הסחר, על כל המרכיבים של העבירות ולצד העבירות נקבעו עונשים כבדים והולמים, גם ביחס לדברים אחרים ועבירות אחרות.
צוין לחיוב כל הנושא של הכשרות, הן בתחום האכיפה והן בתחום ההגנה, בפרט הכשרות שמבוצעות על ידי יחידת תיאום המאבק בסחר בבני אדם. ההכשרות האלה ניתנות לכל בעלי התפקידים בכל קשת הטיפול בסוגיה הזאת, שירותי בתי הסוהר, רשויות אכיפת החוק, רשות ההגירה, ממלאי תפקידים שיפוטיים, מפקחי עבודה, עובדים סוציאליים וארגונים בלתי ממשלתיים. גם סדנאות בכל מה שקשור למניעה, דבר שהביא לשיפור ניכר ובולט בזיהוי קורבנות סחר.

צוין לחיוב בתחום ההגנה הנושא של מימון שני המקלטים, מעגן ואטלס, עם קיבולת של 35 מיטות בכל אחד, והעובדה שהמקלטים מאפשרים עזיבה מרצון ולא כופים את השהייה במקום. כמו כן צוין לחיוב הנושא של פתיחת דירות חדשות לטיפול בעוד 18 קורבנות נוספים, ככל שיהיה צורך.
בשנת 2012 רשויות אכיפת החוק הפנו 36 נשים למקלט מעגן ו-53 גברים למרכז אטלס. הדבר מהווה עלייה משמעותית בהשוואה לנתונים משנת 2011, ובסך הכול בשנת 2012 התגוררו במקלטים 58 נשים ו-53 גברים ו-9 קטינים. במהלך שנת הדיווח, 2012, הופנו למקלטים שניים שהיו קורבנות סחר שהגיעו מסיני וכן שוכנו במקלטים ילדי קורבנות סחר עם הוריהם. צוין לחיוב שצוות המקלטים שומר על קשר עם קורבנות הסחר לאחר שהם עוזבים את המקלט, על מנת לסייע בידם להשתלב ולוודא שתנאי העבודה שלהם לא יתאפיינו בניצול. הוזכר מקרה של מרכז אטלס שליווה 75 גברים שעברו גם לקבל אשרות עבודה וגם סיוע משפטי. המקלטים הציעו הכשרה תעסוקתית, טיפול פסיכו סוציאלי וטיפול רפואי.

צוין לחיוב גם הטיפול והסיוע המשפטי במשרד המשפטים, סיוע משפטי חינם, שבמהלך שנת 2012 ניתן ל-101 קורבנות סחר פוטנציאליים ו-186 אנשים שנכנסו מסיני ולכאורה חוו תנאי עבודת כפייה וסחר. צוין לחיוב שהמדינה מעודדת קורבנות לסייע בחקירות, אבל היא לא מחייבת אותם לעשות זאת ומתן ההגנות והשיקום אינו מותנה בסיוע לחקירה.

בתחום אשרות עבודה המדינה העניקה 44 אשרות והאריכה 301 אשרות של ב'1 לקורבנות סחר ואשרות אלה לא היו מותנות בהשתתפות בחקירה ובהעמדה לדין.

בתחום המניעה צוינה לחיוב הפעילות של מוסדות המדינה. בראש ובראשונה טקס העיטור למאבק בסחר בבני אדם. צוינה לחיוב פעילות ועדת המשנה בנושא המאבק בסחר בנשים בכנסת, הפעילות הענפה של מתאמת המאבק בסחר בבני אדם בכל מה שקשור לקיום ישיבות, הכשרות, חקר מגמות, הצעת פתרונות ותיאום בין כל המשרדים ובנוסף פרסום הדוח השנתי בנושא העשייה הממשלתית בנדון. הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, משרד החינוך, בכל מה שקשור להגברת המודעות ולפעילות בבתי ספר וכן פעילות הממשלה בכל מה שקשור למסעות הסברה, גם בטלוויזיה וגם באמצעים אחרים.

מה שצוין לרעה בתחום של אכיפת החוק זה שכתוצאה מפירוק היחידה המשטרתית המרכזית, אז בחלק מהיחידות המרכזיות היו דיווחים על כך שהיה חוסר ניסיון וחוסר במתורגמנים ורגישות והיכרות עם הקהילה של מהגרי העבודה.

יש דיווחים של ארגונים בלתי ממשלתיים על כך שבמקלטים אין טיפול פסיכולוגי מתאים. צוין לרעה הנושא של עיכובים ארוכים עד לקבלת אשרות עבודה ממשרד הפנים והטענות שקורבנות סחר שזוהו ואשר סבלו מהתעללות בסיני לא קיבלו אשרות ב'1, אלא במקום זאת קיבלו מכתב רשמי לעבוד ממשרד הפנים ולא אשרה. כמובן הנושא של הקיבולת במקלטים חזר שוב בעניין הזה כנושא לרעה, והנושא של איוש התפקיד של מתאמת המאבק שהיה פרק זמן שהוא נותר ללא איוש.

בתחום הספציפי של סחר בנשים למטרות ניצול למיני מסחרי, אז בתחום האכיפה צוין לטובה הנושא של החקירות שבמהלך תקופת הדיווח המדינה ניהלה 28 חקירות בדבר סחר למטרות ניצול מיני מסחרי. בנושא של העמדה לדין הוגשו כתבי אישום כנגד 9 נאשמים ובתקופת הדיווח בתי המשפט הרשיעו 17 עבריינים, כאשר בחלק מהמקרים הנאשמים הואשמו בסעיפים האוסרים על סחר אבל ההרשעה בסופו של דבר הייתה בחוקים נלווים ובעבירות נלוות.
בתחום ההגנה צוינו לחיוב הפעלת נהלים שיטתיים לזיהוי והתכנית במשטרת ישראל, תכנית הרצה לשיתוף פעולה עם ארגון בלתי ממשלתי שעוזר בכל מה שקשור לזיהוי קורבנות.

בתחום המניעה כל מה שקשור לפרסום שירותי זנות במאמץ לצמצם את הביקוש. המשטרה פתחה 40 תיקי חקירה בגין עבירות של פרסום שירותי זנות וניהלה חקירות שהביאו לסגירת מספר מתחמים אשר שימשו לצורך מתן שירותים.

מה שצוין לרעה בתחום האכיפה זה העונשים הקלים שהוטלו על עבריינים שהורשעו, אשר נעו בין עבודות שירות לבין מאסר לתקופות של שמונה חודשים ועד שלוש שנים. בתחום ההגנה, כל מה שקשור לזיהוי זנות כפויה של קטינים ישראליים, שהמשטרה לא זיהתה קטינים או נערות ישראליות שעסקו בזנות על אף דיווחים שהצביעו על קיומה של זנות קטינים בתל אביב.

בתחום הסחר למטרות עבודה, לרבות מחנות עינויים בסיני. בתחום האכיפה צוינו לחיוב החקירות, שהמדינה ניהלה שבע חקירות בנוגע לחשדות כאמור, בהתאם לחוקי הסחר. בתחום העמדה לדין, המדינה הגישה כתבי אישום כנגד 10 נאשמים ובתי המשפט בתקופת הדיווח הרשיעו 4 עבריינים, כאמור חלקם הואשמו בסעיפים של סחר, אבל הורשעו בסעיפים נלווים. בתחום ההגנה צוין נוהל הזיהוי החדש שכל אחד מאנשי צוות מתקן המשמורת צריך להודיע לעובד סוציאלי בדבר חשד לקורבן סחר והעובד הסוציאלי מודיע בתורו למשטרת ישראל. הנהלים האלה הביאו לעלייה משמעותית ומספר הקורבנות שזוהו במתקני המשמורת הגיע ל-156 קורבנות. ולמרות התיקון שהיה לחוק מניעת הסתננות המדינה המשיכה לשפר את נהלי הזיהוי ומתן השירותים הרפואיים לקורבנות אשר עברו התעללות לפני הגעתם לישראל.

מבחינת זיהוי קורבנות שהם קטינים – במהלך תקופת הדיווח המדינה זיהתה 17 קטינים ו-21 קטינות כקורבנות סחר לאחר ששהו במשמורת והעבירה אותם לפנימייה המנוהלת על ידי הממשלה. משרד הכלכלה הגביר את השימוש במתורגמנים שיתלוו למפקחי העבודה בשטח.

בתחום המדינה צוין לחיוב הנושא של החקירות, פתיחת תיקי חקירה בגין הפרות בתחום דיני העבודה, שמצמצמים את הסיכוי ואת המצב של פגיעות לסחר בבני אדם. בתחום הגברת האכיפה משרד הפנים הוסיף 75 פקחי עבודה חדשים, שגם קיבלו הכשרות והמדינה חוקקה חוקים שמאפשרים למשרד הכלכלה להטיל עונשים מנהליים, לרבות קנסות, בגין הפרות בתחום התעסוקה. מכוח תיקוני החקיקה האלה נפתחו 150 תיקי חקירה במהלך השנה. במהלך שנת 2012 נכנסו לתוקף מספר תיקונים לחוק עובדים זרים, אשר מאפשר למשרד הפנים לסגור עסקים או להגביל שימוש במתחמים שבהם בוצעו הפרות. בעניין הזה נפתחו חקירות והוטלו קנסות על 1,700 מעסיקים וחברות כוח אדם. בנושא הקו החם לעובדים זרים – המדינה המשיכה להפעיל את הקו החם 24 שעות ביממה.

שלא יגידו שאנחנו מתערבים בוועדה לא לנו, תנסה להתמקד רק בנושא של הזנות והסחר בנשים לזנות.

מה שסקרתי בפרק השני ונשארו פה עוד מעט הערות ואני מסיים.

לגבי קו חם לעובדים זרים, הופנו 516 תלונות.

בתחום ההגנה היה עיכוב בהעברת קורבנות סחר מסהרונים למקלטים, הקורבנות נותרו למשך מספר שבועות במתקן המשמורת, חוסר במתורגמנים לשפה התאילנדית בעיקר במגזר החקלאות, טענות בדבר חוסר יכולת לעבוד בשל קבלת אשרת שחרור מותנה שלא מאפשרת למשוחררים לעבוד באופן חוקי ואז הם נכנסו לעבודה בתחום החקלאות באופן שחושף אותם לתנאי עבודה קשים.

כאמור בסוף תקופת הדיווח 35 נשים ו-11 גברים, קורבנות סחר, נותרו במתקני המשמורת עד לקבלתם במקלטים. היו דיווחים של ארגונים בלתי ממשלתיים על חידוש נוהל החזרות חמות, שנמנעה כניסה של מספר מהגרים בלי לבדוק אם הם קורבנות סחר. צוין לרעה חוסר במתורגמים וטיפול פסיכולוגי במתקני המשמורת ומה שקשור לשיקום קטינים כשהם עוברים לפנימיות או לידי אפוטרופוס ללא טיפול שיקומי מתאים. תודה רבה.

אני מודה לעורך דין חיר על הסקירה המפורטת.

מירב, אני מבקש, אם את יכולה, בקצרה, את הנקודות לגבי המלצות ליישום.

שלום לכולם. הדוח הזה הוא דוח מאוד מאוד חשוב והממשלה מתייחסת אליו מאוד ברצינות. כמובן שצריך לפעול נגד הסחר לא בגלל דוח כזה או אחר, אבל עדיין אנחנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לדוח. הוא חשוב כי הוא נותן לנו מדי שנה אפשרות להסתכל על עצמנו, לבדוק את עצמנו לפי די הרבה פרמטרים ולראות גם מה עושות מדינות אחרות ביחס אלינו וזה נותן לי תחושה שאנחנו באמת חלק מקהילה גלובלית שלא רוצה שבני אדם בקרבה יהיו עבדים. אז הוא מאוד חשוב. אנחנו כמובן שמחים מאוד שנשארנו בדירוג הראשון, אני חושבת שהדוח הזה מכיר בעשייה הרבה שיש בתחום הזה, שאני חושבת שהיא יותר מסטנדרט מינימלי. ולשאלה של חברת הכנסת מועלם, אני חושבת שפה אין מקסימום, המקסימום - - -

לא, שאלתי האם הם מתווים איזה תהליך בעלייה.

זה תפקידנו.

לא מתווים, אבל צריך רק לשאוף ליותר. רק כשיהיו אפס בני אדם בעולם שהם עבדים אז הגענו למקסימום.

זה ברור.

אני אגיד תודה לכל המשרדים. כל מי שיושב פה, כל המשרדים, כל הארגונים, אנשים מחויבים ומסורים מאוד ובאמת הטלפונים הם בכל שעה ביממה רצים.

כמו בכל שנה אנחנו נכנס את כל המשרדים הרלוונטיים בממשלה כדי לדון גם בממצאים, גם בקביעות וגם בהמלצות של הדוח. ב-31 ביולי אצלנו במשרד תהיה הישיבה הזאת ולאחריה, כמו בכל שנה, אנחנו נפיץ את המענה הרשמי לאמריקאים, שבאופן רשמי הם היחידה של הילה וויסאם, אנחנו מעבירים. ההמלצות יילקחו בכל הרצינות. גם בשנה שעברה ההמלצות של הדוח הקודם נלקחו מאוד ברצינות בשנה הזאת. אנחנו בהחלט מודעים לכך שהעלייה ל-tier 1 לא נותנת פטור מעבודה ובהחלט אפשר גם לרדת מזה ואנחנו לא נחים על זרי הדפנה.

אני רוצה להגיד שהרבה מאוד מההמלצות מכירות בכך שיש לסייע, פשוט צריך להמשיך. הם אומרים continue. כלומר אלה דברים שעושים אבל צריך להמשיך ולא להפסיק ואנחנו נמשיך.
הבעיה העיקרית שאני ראיתי כל השנה, וזה גם מופיע בדוח, הבעיה הכי גדולה שהייתה השנה בתחום הסחר באמת הייתה היעדר מקום מספיק במקלטים, הושקעה בזה הרבה מאוד אנרגיה ואני שמחה שבאמת לאחרונה ניתן מענה. שר הרווחה אישר תקציב להקמת מקום נוסף שאני מקווה שבזמן הקרוב מאוד יתחיל לפעול כדי לפתור את הבעיה הזאת. אין ספק שקורבנות סחר לא צריכות להיות במתקן משמורת, זה ברור.

אני גם אגיד כהערה כללית שחלק מההערות בדוח נוגעות לסוגיה שהיא הרבה יותר רחבה מסחר וזאת סוגיית ההגירה הלא חוקית לישראל, ומי שצריך לתת את הדעת זה פורום אולי יותר רחב מהפורום הזה. מובן שיש השקה בין סחר להגירה, אבל זה לא בדיוק אותו דבר.

דבר נוסף שאני אגיד, בדוח הזה בכל שנה יש מוטיב מרכזי והמוטיב המרכזי השנה הוא זיהוי קורבנות סחר. זה לגבי כלל המדינות כמובן. יש חשש שיש הרבה יותר אנשים שאינם מזוהים ברחבי העולם שהם קורבנות סחר ויש חשש שכל החוקים והמנגנונים היפים - - -

ובמיוחד קטינים.

גם קטינים, ויש חשש שהחקיקה היפה וכל המנגנונים יישארו ככלים תיאורטיים אם אנחנו לא נזהה קורבנות. אז אני רוצה להגיד שאצלנו בישראל זה נושא ששמים עליו דגש כבר כמה וכמה שנים, יש לנו נוהל זיהוי מיוחד לזיהוי קורבנות סחר. נערכות הכשרות רבות ביותר להרבה מאוד גורמים, זה מצוין בדוח. אני רק אגיד שהמגמה היא כל הזמן להרחיב לשנה הקרובה, מתכננים להגיע למעגלים נוספים שעדיין לא עברו הכשרות זיהוי וגם להרחיב את מעגל המכשירים. אנחנו עכשיו עושים עם הג'וינט פרויקט של training the trainers, הכשרת מכשירים, כדי שעוד אנשים יידעו להעביר את זה, כדי שיהיו הרבה יותר.
אני אגיד רק מילת סיום אחת באנגלית.

(אומרת דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)


לעמיתותיי, אוה, ג'יל, ומיריי, תודה רבה על המעורבות והדאגה העמוקה שלכן בנושא זכויות האדם. אני רואה בכן שותפות אמיתיות לנושא.

אם כבר בנימוסין עסקינן, אז אני מברך גם נציג השגרירות האיטלקית, את אלפונסו, שכיבד אותנו בנוכחותו.
אני אבקש מהמשרד לביטחון פנים, מהמשטרה, את החלק שלו בהתייחסות לדוח.

אני המשנה למנכ"ל במשרד לביטחון פנים ומרכז במשרד, יחד עם נציגים של הגופים שכפופים למשרד, את הנושא של סחר בבני אדם ונושא העיסוק בזנות. הצוות, שאנחנו עובדים באופן קבוע, התחלנו כבר לעסוק בדוח ולראות את ההמלצות בדוח על מנת להתחיל ולטפל בהן, או להמשיך ולטפל בהן זה יותר נכון, כי בסך הכול הדברים שהועלו בדוח הם לא חדשים ואנחנו צריכים להמשיך ולשפר את הביצועים. אני אגע בכמה דברים ולאחר מכן אעביר את רשות הדיבור, ברשותך יושב ראש הוועדה, לאנשי המשטרה ושירות בתי הסוהר שנמצאים כאן, כולל מפקד מתקן סהרונים.

לעניין ההמלצה הראשונה שנוגעת לנו, הנושא של חיזוק הליכי הזיהוי של קורבנות. בסך הכול נכתב נוהל על ידי שירות בתי הסוהר, יחד עם הגורמים הנוספים שמעורבים. אנחנו עובדים על פי הנוהל שנכתב וכמובן ככל שעולים דברים חדשים אז אנחנו מוסיפים את זה ומיישמים אותם. בסך הכול צריך לזכור שכמות המסתננים פחתה באופן מאוד מאוד משמעותי כך שבמתקן סהרונים, וגם יציינו אנשי שירות בתי הסוהר, יש את הזמן להעמיק ולטפל בכל אותם אלה שמוחזקים במתקנים וכך הם עושים את זה, גם בהיבט של העובדים הסוציאליים, שהכמות שישנה מספקת, ולגבי המתורגמנים, הפער שצוין, אנחנו נראה מה צריך עוד לעשות בדבר הזה. זה לעניין הנקודה של המשך חיזוק הליכי הזיהוי.

הנושא של הטיפול הרפואי במתקני המשמורת – אנחנו אמורים להיפגש ולבצע שם סיור, גם אנשי הרווחה וגם הגורמים המקצועיים של משרד הבריאות ודר' דור שנמצא כאן, ולראות איזה עוד דברים חסרים שם מבחינת הטיפול הרפואי. בסך הכול כל מה שצריך אנחנו נותנים במתקן ומה שצריך אנחנו מפנים לבית חולים סורוקה ואם יהיו דברים נוספים שאין באפשרות שירות בתי הסוהר, אז משרד הבריאות, כפי שסוכם בוועדת המנכ"לים בראשות מנכ"ל משרד המשפטים, יצטרכו לעזור לנו בדבר הזה ולתת את המענה, כי לא יביאו את המכשור ואת המומחים שיש בבתי החולים כנראה למתקן סהרונים שנמצא בחלק הדרומי של מדינת ישראל.

לגבי הנושא של וידוא קורבנות סחר בבני אדם שאינם נענשים. יש הנחיה של ראש אח"מ (אגף חקירות ומודיעין) בצורה מאוד ברורה שקורבנות סחר, אם אכן הם נתפסים במסגרת פעילות פלילית שהם ביצעו, אנחנו למעשה לא חוקרים אותם על העבירה אלא אנחנו חוקרים אותם על המעשה הפלילי. כלומר אם הם ביצעו איזה שהיא עבירה פלילית, אם זה תקיפה או פריצה לעסק, אז כמובן - - -

עבירות נלוות, מה שנקרא.

עבירות נלוות, אנחנו כן מטפלים בהם, אבל על פי הנחיות ראש אח"מ הנושא של עבירת הסחר, אם הם זוהו כקורבנות סחר, בוודאי שלא זה שאנחנו לא בעבירה הזאת אנחנו - - -

לגבי ההכשרות, אנחנו סקרנו, גם במפגשים הקודמים שהיו כאן. בסך הכול יש גרף הכשרות מסודר ל-2013, אנחנו בפער בהכשרות בימ"רים. כרגע הכשרנו בשני ימ"רים, אבל אנחנו כרגע פועלים על מנת למלא את הגרף ולהשלים את ההכשרות של כלל הימ"רים, מה שיש במרחבים וגם במחוזות, על מנת להכשיר אותם בכל מה שקשור בנושא סחר בבני אדם וכל מה שקשור בנושא הזנות.

לגבי ההערה שעדיין מופיעה, של פירוק סער. לפחות מהנתונים שיש לנו אני חושב שההחלטה של מפכ"ל משטרת ישראל היא החלטה נכונה, שבה העבירו את האחריות לימ"רים. צריך לזכור שיחידת סער לא עסקה בנושא הזנות, היא עסקה במהגרי עבודה והימ"רים קיבלו את המשימה הזו, כל מחוז בחלק שלו.

כלומר הם קיבלו בנושא הסחר בבני אדם?

גם בסחר בבני אדם למטרות עבודה.

לא רק.

לא רק. אני חושב שהנתונים שישנם כאן והצגנו אותם בסך הכול בהחלט מצביעים על שיפור. אם אנחנו רואים מהנתונים, בשנת 2010 נפתחו 153 תיקים בגין עבירות של עושק, סחר וכליאה, בשנת 2012 נפתחו 2018, אנחנו רואים גידול בתיקים.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים כרגע, דנו בנושא האכיפה בפעם הקודמת והיו לנו הערות ספציפיות בנושא אכיפה, שדורשות עוד טיפול, לא בהכרח למשטרה, זה גם משטרה, פרקליטות ובתי משפט. רק שאלת ביניים, אולי את הפרקליטות, כי יש פה הערה בדוח דווקא בנושא העונשים בתחום הסחר, שהם נעים סביב מספר חודשים. אנחנו דווקא תחת רושם אחר. האם יש פה שינוי מגמה?

אני מהמחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. אני מרכזת את הנושא של סחר בנשים בפרקליטות.

האפיון של תיקי הסחר שאנחנו מגישים לבית משפט בשנים האחרונות הוא שונה מאשר פעם. זאת אומרת תיקי הסחר שאנחנו רואים הם בעלי מאפיינים, קשה להגיד את זה אבל, קלים יותר מאשר בעבר. זאת אומרת אם בעבר היינו רואים אלימות פיזית, אלימות מינית, כליאה, שעבוד חובות ואי מתן תשלום, דברים מאוד מאוד קשים, היום אנחנו כמעט ולא רואים את הדברים האלה ולכן גם בתיקים שבהם מתקיימים יסודות העבירה של תיקי הסחר ולכן אנחנו מאשימים בסחר, הנסיבות הן קלות יותר ובוודאי שזה משפיע על העונשים שנגזרים בסוף ההליך.

רציתי להעיר, אם כבר פנו אליי - - -

יש זכויות לא רבות לחברי כנסת, אבל חברת הכנסת שולי מועלם אמורה ללכת להצבעות, לכן ארצה שהיא תתייחס ואחרי זה נוכל יותר בניחותא.

תודה. אני מתנצלת כמובן, אבל זו תקופה של סערת ההצבעות לקראת התקציב. אני חייבת להגיד שאחרי שני סיורים במהלך השבוע האחרון של הוועדה בימ"ר תל אביב ובמרפאת לווינסקי, אז אני יושבת כאן וקצת יש לי נשימה, אחרי הקושי שם, גם ברמה האישית של התנפצויות של בועות חוזרות, אני אמנם אישה בת 48, אבל לא ראיתי בחיים שלי את מה שראיתי ביומיים האלה בסיור בתל אביב - - -

ברחובות נווה דניאל.

כן, ברחובות נווה דניאל וגם במקומות שגרתי בהם קודם, לא ראיתי את זה, לשמחתי. ואני חייבת להגיד כאמירה ערכית שאני באמת גאה ככה לשבת בדיון הזה ולקבל פעם אחרי פעם, בזכות האנשים שיושבים כאן, גם בהנהגת משרד המשפטים וגם במשרדים האחרים וגם בארגונים הלא ממשלתיים, שיש להם פה תפקיד עצום גם ברצף וגם בניקוד הטוב הזה בדוח.
אחד הדברים שאנחנו מדברים עליהם שוב ושוב והוא חוזר גם בדוח זה הנושא של ההתקדמות בהעלאת המודעות וההצלחה שנגרמת מאיגום המשאבים הזה. אני כבר שאלתי את זה בפעם הקודמת, על הנושא של זנות, לא רק סחר בבני אדם, שאם נצליח ליצור בעוד הרבה דברים קשים שקורים להם את איגום המשאבים הזה, גם האנושי וגם האחר, אז כנראה נגיע למקומות הטובים האלה שכל פעם אנחנו שומעים על הירידה בסחר בבני אדם בזכות הפעילות שלכם.

אני אצטט שוב את מורי ורבי פרופ' אלי ויזל, שההיפך מאהבה הוא לא שנאה, ההיפך מאהבה זה אדישות. זו אמירה לנו ולציבור הרחב שלא להסיט מבט, לא לשבת, כמו שאמרה מירב, באיזה שהיא תחושה שסיימנו את העבודה, אלא באמת שיש עוד הרבה מה לעשות.

אני ראיתי בדוח וקראתי אותו, תודה לך גם על הסקירה וגם על הקריאה שאפשרת לנו מראש, שלושה דברים שכבר התחילו לעלות. האחד זה באמת הנושא של אכיפה והתייחסות באופן ספציפי מספר פעמים לעונשים שעלו פה בדיונים הקודמים, השני זה היעדר המקום המספיק והרצון הזה לפתוח עוד ועוד ואני שמעתי וגם קראנו שנפתחו עוד דירות, אבל כנראה אין הקומץ משביע את הארי בממד הרע שבו, לצערי, והנושא של הקטינים שעלה גם בסיורים שלנו, שיש בו איזה קושי גדול יותר וגם אם הוא לא המקום הטבעי של הוועדה הזאת ויותר ממנו נאמר בוועדה לזכויות הילד, אבל הוא כן נאמר בדוח הזה.

אז אני שוב אסיים בשבח ופשוט אגיד תודה, כאמא, כאישה שחיה במדינה הזאת ובעיקר כאדם יהודי שהמהות של זכויות אדם הם חלק מהד.נ.א שכולנו גדלים בו.

אני שמח שחרגתי מהלו"ז, התרומה שלך הייתה משמעותית מאוד ותודה.

אז אני רק אסיים ואתן אחרי זה למשטרה ולשירות בתי הסוהר.

בסך הכול נקודה נוספת שלגביה דיברנו כבר, גם בישיבה קודמת, זה נושא הזנות, קטינים, שאנחנו צריכים להתקדם. אנחנו כבר קיימנו איזה שהיא ישיבה נוספת ואנחנו בימים הקרובים נמשיך לעבוד בצוות שלנו, הצוות הבין משרדי, יחד עם מירב, ואני מאמין שנגיע, גם בנושא זנות קטינים לתוצאות בעבודה משותפת עם כל הגורמים.

ברשותך, אני אעביר גם למשטרה וגם לשב"ס, אם יש עוד דברים להשלים.

בוקר טוב. רובי קיים, קצין חוקרים ארצי מהמטה הארצי. בעצם לייזר אמר כמעט את הכול, אני רק אוסיף שהימ"רים עברו כבר הכשרות בשנת 2012 וגם בחצי השני של 2011. ההכשרות הנוספות, שאנחנו נעשה השנה וחלקן כבר עשינו, זה בעצם להעשיר על סמך ניסיון נוסף שצברנו בתיקי חקירה. לכן זה לא משהו חדש שאנחנו מריצים השנה.

מה לגבי המתורגמנים וכל מה שקשור ל - - -?

אני לא מכיר בעיה של מתורגמנים. לדעתי הם התכוונו לשב"ס, לנו אין שום בעיה של מתורגמנים, לפחות לפי מה שאנחנו יודעים.

בנוסף אנחנו נכניס גם את מירב להכשרות של הימ"רים עד סוף השנה, וגם את עידית הראל, ממכון תודעה, שתיכנס בפן של ארגוני הסיוע. ובין היתר בכל הרצאה שאנחנו מעבירים בבתי הספר, על נושאים שונים, תיקי רצח וכו', אנחנו תמיד מכניסים משהו קצר של חצי שעה על נושא סחר בבני אדם. זה לנושא ההכשרות.
לנושא הארגוני של זרוע הסער. אז שוב, אני חוזר ואומר פעם נוספת, זרוע סער מעולם לא עסקה בעבירות סחר בנשים, היא עסקה בעבירות כנגד עובדים זרים, וזה מיכל תיכף תפרט, ולגבי הנושא של זנות קטינים, אז בנוסף למה שלייזר אמר, יקי פה תציג את התכנית של מחלקת הנוער במטה הארצי.

שלום. בהגדרה שלי אני קצינת תיאום סער להב, זאת פונקציה שנוצרה בעקבות הפירוק של זרוע הסער, הרה-ארגון של המבנה החדש של ביזור המשימות של סער בין המחוזות, בין הימ"רים, ויצירת פונקציה ארצית שבעצם היא המתאמת בין כלל הארגונים הממשלתיים והלא ממשלתיים לבין משטרת ישראל בכל מה שקשור במהגרי עבודה.

אני חייבת להוסיף שאני הייתי בהקמה של מִנהלת ההגירה ב-2002, הייתי בפירוק של מִנהלת ההגירה ב-2009 והקמת זרוע סער ובפירוק של זרוע סער ובמבנה החדש, כך שאני בעצם - - -

נזכור את זה כשנצטרך לפרק עוד ארגונים.

אני מקווה שלא, אני כנראה מביאה מזל רע בפירוק יחידות. ציינתי את זה כדי להגיד שבעצם יש לי פרספקטיבה בנושא של טיפול במהגרי עבודה ואני יכולה לתת איזה שהיא אבחנה.

כשזרוע סער פורקה קם חשש גדול, ובצדק, מי יטפל בנושא של מהגרי עבודה ואני יכולה לציין שבחלוף שנתיים מהפירוק לא כצעקתה ונהפוך הוא, המצב הוא בהחלט טוב והנתונים יכולים להעיד על זה. נכון להיום במבנה יש את מחלק סער שברמה ארצית הוא מטפל בפרשיות חובקות מחוזות ויש את הימ"רים שמטפלים בהיבט הנקודתי טריטוריאלי, כך שזה לא רק בנושא של זנות אלא כל העבירות הנלוות, עושק, סחר למטרות עבדות, גביית דמי תיווך, שזאת ממש מכה וכל עבירות המרמה למיניהן שמהגרי עבודה כלולים בהם. הנושא של זנות ועבירות מין יוחד לימ"רים, כאשר למשל הטיפול במסתננים ממצרים וכל מחנות העובדות זה יוחד למחלק סער. אז אני יכולה לציין והנתונים, כמו שציינתי, בהחלט יכולים להעיד שהמצב טוב, אפילו הרבה יותר מטוב.

ורק לעניין המתורגמנים, זאת בעיה ארצית לכל הגופים. אם תשאל את בתי המשפט ואם תשאל את שב"ס ותשאל את מתקני המשמורת, כולם יגידו שיש מצוקה מאוד גדולה בנושא של מתורגמנים, על אחת כמה וכמה לאנשי המשטרה בחקירות שזה מעכשיו לעכשיו ואין התראה מקדימה ואנחנו צריכים און ליין מתורגמנים. זאת בעיה קשה מאוד שפוגעת בחקירות לא אחת. גם לגבי איכות המתורגמנים, גם כשהם נמצאים אז לא תמיד זה מה שאנחנו מצפים.

אוקיי, אני אבקש משב"ס התייחסות קצרה.

אני רק יכולה לסיים את החלק של המשטרה?

כן.

אני הנציגה של מחלקת נוער. אני רק רוצה לציין שראיתי את ההערה שכתובה לגבי זנות קטינים. אין ספק שגיל הזנות הולך ויורד, אנחנו מודעים לעניין וכיוון שאנחנו מודעים לעניין אז אנחנו גם רואים שהעניין הולך לכיוון האינטרנט, ששם זה הרבה יותר חבוי ומסובך ומורכב. במהלך השנה אנחנו התחברנו לצוות של עורכת דין מירב שמואלי, לצוות הבין משרדי, שוב, מתוך מודעות, כי אנחנו מבינים שיש פה זנות קטינים ויש לטפל בתופעה. אנחנו גם נפגשנו עם עלם וניסינו לייצר איזה שהוא פרויקט באינטרנט, לנסות לאתר זנות באינטרנט ולייצר איזה שהוא ממשק. כרגע זה עדיין לא יצא לפועל, אנחנו מנסים להריץ את הפרויקט הזה, אבל בהחלט זה נמצא בתודעה ואנחנו מנסים לשפר ולראות כיצד אנחנו באמת יכולים להרחיב את האכיפה בתחום של זנות קטינים.

שב"ס.

אני מפקד מתקן סהרונים מאז החלת חוק המסתננים ואני יכול להגיד שמאז החלת החוק, גם למתקן סהרונים וגם לשירות בתי הסוהר יש את האפשרות לאתר ולטפל בצורה הכי טובה בכל מה שקשור באיתור סחר בנשים, זנות. יש בכל המתקן שישה עובדים סוציאליים כאשר שניים מהם, שעובדים באגף של הנשים, הם גם דוברי תיגרית, הם נמצאים כל היום באגף, יש גישה חופשית לכל אחת מהשוהות, לעובדים הסוציאליים, לעובדות הסוציאליות ולא רק שיש את הגישה, מאז שנכנסתי לתפקיד ביקשתי שאחת אחת תעבור שיחה, מאז שהיא נולדה ועד היום שהיא נכנסה ושוהה במתקן, על מנת ללמוד אותן, על מנת שתהיה פתיחות, שיוכלו להכיר אותן, ואנחנו עובדים מול משרד המשפטים, מול משטרת ישראל, בשיתוף פעולה פורה.
אני יכול לציין שמאז החלת החוק יש את האפשרות לטפל בהם טוב, לעומת מה שהיה בעבר, שהיו נכנסים כל חודש 1,000 ומשתחררים 1,000 לתחום מדינת ישראל ולא היה אפשר לאתר אותם ולא היה אפשר לטפל בהם, היום המצב הוא טוב.

אני יכול להגיד שהיה דיון במשרד לביטחון פנים לגבי שעות מתורגמנים, אז אנחנו כשירות בתי הסוהר כבר הכפלנו את השעות ויהיה לנו מתורגמנים כאשר אנחנו נעזרים גם ברשות ההגירה שנמצאים בתוך המתקן ובמתורגמנים שמגיעים לדיינים, כך שאנחנו נפתור את הבעיה של המתורגמנים כבר החודש.

כמה אמרת יש אצלכם שם בסהרונים, כמה שוהים במתקן?

סך הכול נכון להיום 1,450, מתוכם 200 נשים ו-10 ילדים.

כשה-200 נשים האלה, כולן היו מהגרות בלתי חוקיות, או קורבנות לעבירות זנות, או עברו התעללות בדרכן לכאן?

חלקן הקטן נשאר, כיום יש לנו שש שממתינות להעברה לאטלס וגבר אחד.

אתם מזהים תופעה של נשים שבאות אליכם שעוברות התעללות בסיני, בדרכן לכאן, בראיונות שאתם עושים להם?

נשארו שש במתקן, שהוכרו ואותרו.

לא, הוא מדבר על התופעה ועל התהליך ועל הנוהל שבאמצעותו - - -

אמרנו, כל שוהה שמגיעה למתקן, בשנה האחרונה נכנסו רק חמש, כל אישה שנכנסת למתקן עוברת תשאול ואם היא מצהירה שהיא עברה התעללות או מכירים בה אנחנו מדווחים לכל הרשויות ופועלים גם בהכרה שלה וגם לטפל בה.

ובתחום הרפואי, יש פה הערה לעניין הטיפולים הרפואיים, היכולת לטפל בנשים האלה, גניקולוג, גניקולוגית, יש מענה לעניין הזה?

היה פער, היום אין פער כזה.

איך הוא ניתן?

בבית חולים סורוקה הקצו לנו מקומות, ואם יש בעיה מסוימת יש בנווה תרצה גניקולוגית, אני לוקח אפילו 15-20 ביום לשם.

אתם מעבירים לנווה תרצה, במקום להביא את הגניקולוג לשם?

הם לא רוצים להגיע לשם. אנחנו עושים הכול לאתר גניקולוג או גניקולוגית שיגיעו לשם.

מה הבעיה לסקור שירותים חיצוניים, מיקור חוץ?

ניסינו הרבה מאוד פעמים, ניסיתי לעזור - - -

אף גניקולוג לא רוצה להגיע לסהרונים.

ניסיתי לעזור להם כמה פעמים, אין גניקולוגים או גניקולוגיות בדרום שהסכימו, גם כשהציעו להם סכומים באמת מכובדים.

נשמע לי הזוי.

אני אבקש מדליה, מפרקליטות מחוז תל אביב, אם יש מה להוסיף. את רצית להוסיף עוד משהו?

אולי רק הערה. אדוני שאל קודם לגבי ביטול הוויזות ואני אתייחס לגבי התיקים שתמר דיברה - - -

אולי תתייחסי בהקשר הזה לכתבה שפורסמה בעניין התעשייה של יבוא הכלות. אתם מכירים את זה, האם הבחנתם שיש פה איזה תופעה? אם בכלל יש בזה היבטים פליליים?

בתל אביב אני לא מכירה תיק כזה, למיטב ידיעתי, והעונשים הקלים יותר בעבירות הסחר לזנות שהגשנו בכל זאת על עבירת סחר אבל בסוף התיקים הסתיימו בדרך אחרת, קשורים בכך שהרבה מהמתלוננות בתיקים האלה, קודם כל הן לא כל כך התלוננו ביוזמתן, אבל משהגענו אליהן או שהמשטרה הגיעה אליהן, אנחנו ראינו אותן כקורבנות בכל אופן, הן נשים שהגיעו בין ביוזמתן, בין בקשרים שהם יצרו באופן חופשי עם סוחרים או סרסורים או עבריינים פה בארץ והן הגיעו כתיירות למדינת ישראל. זו הדרך החדשה. כמו שהיו גונבים את הגבול בשעתו דרך סיני ומצרים - - -

הדוח גם מציין את זה. הדוח מצביע על זה.

אז עתה הן גונבות את הגבול מרצונן ובמרמה, אני קוראת לזה, אלה סממנים לגמרי אחרים. הם מתאמים סיפורי כיסוי לאיזה דודה הם מגיעים לבקר, לאיזה אחות, לאיזה מכרה הן מגיעות ואז ממתינים להן מעבר לגבול העבריינים, ואז כל התנאים החיצוניים, כפי שתמר אמרה, הם לכאורה תנאים נטולי התנאים הקשים, האלימים, המאוד בולטים שהיו בעבר. זה יחד עם המצב שהן מקבלות לפחות 50% מהאתנן, כנראה מעכב את רצונן לשתף פעולה, כך אנחנו מבינים את זה, הן לא מגלות עניין גדול בשיתוף פעולה עם החקירה או ההליך הפלילי, הרבה פעמים בחלק מהתיקים הן לא נשארות בארץ כדי להעיד.

מה רצית להוסיף?

חברתי ממשרד הפנים רוצה להגיד שעשינו הכשרות במשרד הפנים כדי שבקרי הגבול והאנשים שיושבים שם יזהו מקרים שעשויים להיות מקרים של נשים שמגיעות ארצה כביכול - - -

את קראת את המחשבות של היועצת המשפטית שלנו, של תמי.

וכנ"ל משרד החוץ, אחת הפונקציות שנעשות מבחינת הקונסולים במדינות מקור פוטנציאליות, זה לאושש, אם יש מקרים של פערי גילאים חריגים, אנשים שיש להם עבר בתחום של הבאת נשים, של סרסרות וחוב, אז אלה מקרים שמובאים לתשומת לב. היו כמה וכמה מקרים שאנשי משרד הפנים ואנשי משרד החוץ הביאו לתשומת לבנו מקרים כאלה ומנעו מהם כניסה לישראל.

אני רוצה את מירב, ממשרד הרווחה. בבקשה.

שתי הערות מרכזיות על הדוח. אחת, באופן כללי המדינה הגדירה את השיקום של קורבנות סחר כראשית שיקום, וחשוב לחזור להגדרה המקורית הזאת, כי היא משליכה גם על השירותים שהמדינה נותנת בתחום השיקומי. אנחנו מדברים על נשים שרובן סובלות מטראומות מורכבות, עם היסטוריית חיים קודמת שהיא רלוונטית. עיקר הטיפול שלנו בהם הוא טיפול פסיכו סוציאלי, רצונם מאוד מאוד לחזור לתפקוד ובעיקר לחזור לעבוד, וכשהם חוזרות למדינות המוצא להיות עם מספיק משאבים כספיים.

בנוגע להערה לגבי טיפול פסיכולוגי, חשוב לי לציין שבמקלטים מקבלים טיפול פסיכו סוציאלי ובתקופה האחרונה אנחנו כן שוקלים איזה טיפול פסיכולוגי נוסף יכול להתאים, האם יכול להתאים טיפול פסיכולוגי קוגניטיבי שהוא קצר טווח ועיקר המיקוד שלו הוא באמת חזרה לתפקוד. זה לגבי הטיפול הפסיכולוגי.

ואלה שהוכרו כקורבנות אבל אין להן מקום במקלט והן עדיין בהמתנה, זכאיות לטיפול?

אני אתייחס גם להיעדר מקום. הסוגיה השנייה שהועלתה בדוח והיא סוגיה מאוד משמעותית וזה היעדר מקום במקלט ולזה יש שתי פעולות מרכזיות שכרגע נעשות. אחת זה הרחבה של עוד 18 מיטות של המקלט. דבר שני, שהגשנו הצעה לוועדת מנכ"לים לנושא סחר בנשים על פתיחת מרכז יום שאמור לתת מענה בקהילה לנשים שהן נמצאות בקהילה. זה יותר מטיפול פסיכולוגי, זה מרכז יום שאמור לפעול חמישה ימים בשבוע, עם טיפול וגם עם איזה שהיא החזקה וליווי רגשי, ארוחה חמה, משהו שייתן מענה הרבה יותר משמעותי כדי לאפשר גם הרחבה של השירותים הכוללים במסגרת מקלט.

זה יפה מאוד, מתי אתם אמורים לקבל תשובה?

אנחנו הגשנו את הבקשה למנכ"ל משרד המשפטים. עיריית תל אביב הביעה את נכונותה להפעיל מסגרת כזאת, ברגע שהיא תיתן לנו אוקיי אנחנו מיידית - - - זאת אומרת עשינו את כל הפעולות המקדימות לעניין, כולל הגדרה מאוד מדויקת מה מרכז היום הזה צריך לקלוט.

יפה.

הערה נוספת, רק בנושא של זנות קטינים, אני אגיד במשפט. שר הרווחה הקצה לזה 5 מיליון שקל לאחרונה והולכת לקום תכנית מקיפה בתחום של איתור קטינים ומה שנקרא עבודת רחוב. לזה אולי תקדישו פה דיון שלם ונוכל ל - - -

ב-24 מגיע שר הרווחה ומנכ"לו וכל הצוות לדבר רק בנושא הטיפולים.

אז בפגישה הזאת אנחנו נציג את המודל ואת התכנית הזאת להתערבות.

מעולה.

אמי, את רוצה אולי להתייחס לעניין של מה ששר הרווחה גם דיבר בדיון לפני שבועיים-שלושה, כשהוא היה, לעניין הפתיחה של המעון החדש, הנוסף? איפה זה עומד?

על המעון החדש יסמין צריכה לענות.

אני מנהלת המקלטים. בימים האלה אנחנו פועלים להקמת ההוסטל החדש, כפי שדובר פה ארוכות. כרגע אנחנו במשא ומתן על מספר הצעות למבנים. בשלב הזה אנחנו מאיישים את הצוות וברגע שיימצא המבנה אנחנו גם נדאג לכל הציוד.

אז תקציבים אין בעיה?

מבחינה פורמלית התקציב אושר, הגיע אלינו לעמותה, חזר למשרד הרווחה, עכשיו אנחנו באמת בשלבים הפרקטיים של הקמת המבנה.

זמן, הערכה? לא נתפוס אותך במילה גם אם תתבלבלי לכאן או לכאן.

אני רציתי לפתוח את זה בספטמבר, אבל ככל שאני רואה, כיוון שמאוד קשה למצוא מבנה מתאים בפתח תקווה, ואנחנו כבר יצאנו מחוץ לגבולות העיר, מרגע שנמצא מבנה אני מניחה שזה ייקח כחודש וחצי.

אוקיי. אז אנחנו נשמח מאוד לשמוע את זה בתחילת המושב הבא, כשזה כבר עובד.

כן, אמי, כמה מילים.

מוקד סיוע לעובדים זרים. אני באמת אנסה לעשות את זה טלגרפית. קודם כל העובדה שמדינת ישראל מדורגת במקום הראשון, אנחנו מברכים על זה. אני לא אהיה רק האיש הרע, יש הרבה דברים והרבה משרדים בממשלה, במשטרה, במשרד הפנים שאנחנו באמת עובדים איתם בשיתוף פעולה. אנחנו נשמח בשנה הבאה להגיד שאנחנו עובדים עם כל המשרדים ושאין בעיות יותר.

בכל אופן הבעיות שאנחנו עדיין רואים שקיימות הן קודם כל, אנחנו מזכירים את העובדה שבגלל שהמקלט לא מסוגל לקלוט, יש אנשים שנמצאים בכלא ולמעשה נענשים פעמיים. אנשים, שלא די שבסיני הם עברו התעללות וחוו חוויות מאוד מאוד קשות, העובדה שהם נשארים בכלא, ושיהיו התנאים בכלא הכי טובים שיהיו, זה עונש נוסף ואני מאוד מקווה שימצאו פתרון כמה שיותר מהר.

יש בעיה שנייה, של קבוצה של נשים שהועברו למשמורנים בקהילה. יש 37 קורבנות שבקהילה, מתוכם 3 או 4 גברים והשאר נשים. אנחנו שומעים סיפורים מאוד מאוד קשים על מה שקורה איתם וזה רק מצדיק את פתיחת המקלט או מרכז היום שמדברים עליו כמה שיותר מהר, כי אחרת אנחנו נקבל אותם כקורבנות פעם שנייה, כאלה שכבר יהפכו ויתחילו לעבוד בזנות, חלקו מסיבות שאני כרגע לא ארחיב. וממש ממש ממש צריך להתייחס לעניין של המקלט.
דבר נוסף שאני רוצה להתייחס אליו ושדובר עליו כבר ואנחנו נדבר עליו בשבוע הבא, אני מניחה, בהרחבה, זה האפליה לרעה של קורבנות סחר מאפריקה לעומת קורבנות במערב והענקת אשרת עבודה. לפי החוק קורבנות סחר שבשנת שיקום או שיוצאות לעבודה מהמקלט אמורות לקבל אשרה תקנית של ב'1 שמאפשרת להן ללכת לעבוד ולא מביאה לכל מיני שאלות מהמעסיק, 'איזה מן נייר יש לך?'. כיום קורבנות הסחר מאפריקה מופלות לרעה והן מקבלות מכתב ממשרד הפנים שמאשר להן לעבוד, שבין היתר כתוב שם שהן קורבנות סחר, ויש מאוד בעיה במציאת עבודה, ואני מזכירה שהעבודה היא חלק מהשיקום שלהן.

ודבר אחרון, עדיין אנחנו נתקלים בתופעות של סחר ועושק בענף הדיג, אני מניחה שיטפלו בזה השנה, וזה מביא גם לעובדה שאין מתורגמנים לשפות ממזרח אסיה ואני תמיד תוהה, איך אנחנו יכולים להביא עובדים ממדינות שאנחנו - - -

אבל זו לא הוועדה הזאת.

כן, אבל זה משהו שהיה בדוח ואני - - -

אז אמרת, נרשם בפרוטוקול. תודה.

אני אשמח להשלים את דברי חברתי. אני רוצה לגעת בשתי נקודות מרכזיות. קודם כל אני שמחה לשמוע שיש התקדמות בטיפול בקורבנות הסחר ששוחררו לקהילה, שלא הייתה ממש קיימת כקהילה, הם למעשה שוחררו לטיפול בארגוני סיוע במרפאה שלנו ובארגון אס"ף (ארגון סיוע לפליטים). אז אנחנו שמחים לשמוע. אבל אני עדיין לא שמעתי איך הם יקבלו את סל הטיפול הרפואי שהן זכאיות לו. אני אשמח לקבל איזה שהיא תגובה.

אני אמרתי שאנחנו ניתן להם במסגרת המקלט, זה מותנה שבתוספת הכספית שם יש חלק שאנחנו ביקשנו. לא ראיתי מה בדיוק אושר, אבל בבסיס השירותים במקלט הם יקבלו את זה.

במקלט עצמו?

לא, אני בניתי שם איזה שהיא תכנית, זה יעמוד לרשותן, פלוס אחות קואורדינציה שתיתן להן כאשר אין טיפולים במקומות אחרים. יש תכנית מובנית.

אנחנו צריכים להתייחס לזה בדיון בשבוע הבא, עם שר הרווחה, כשהוא יגיע, וגם אז אפשר לתת את המענה הרפואי.

אני עדיין בכל זאת רוצה להזכיר, אני יודעת שאתה חוזר ואומר שזה לא המקום של הוועדה, אבל זה כן מצוין בדוח ונעשתה עבודה מאוד רצינית לאורך כל השנים בוועדה הזאת ביחס לטיפול בקורבנות עינויים. צריך לזכור שמעטים מאוד מקורבנות עינויים שעברו זוועות בסיני מוכרים כקורבנות סחר, ולעיתים בן אדם או אישה שעברה בדיוק את אותו דבר לא יכולה להיות מוכרת כקורבן סחר כי היא נאנסה, סליחה על הציניות, רק פעמיים ולא עשר פעמים. אז אנחנו עדיין צריכים לתת את הדעת - - -

לא, אני התייחסתי לזה שתהיה ישיבה משותפת עם ועדת המשנה של חברת הכנסת מיכל רוזין, כדי לעשות פה משהו מתואם, לראות שאנחנו עובדים ביחד. לא שלא התייחסנו לזה, אנחנו בהחלט חושבים שזו נקודה חשובה להתייחסות.

מכיוון שאני חייב לחתור לסיום, אז רק עוד מישהו? היה עוד מישהו שביקש? זהו.
טוב, קודם כל אנחנו על הקשקש של המליאה, ואני רוצה להגיד שכמובן שאנחנו מאמצים את הדוח כפי שהוא פורסם. אנחנו שמחים לחלקים החיוביים שבו, שמראים שאנחנו בדרך הנכונה והתקדמנו ואנחנו גם לוקחים לתשומת לבנו את הנקודות הטעונות שיפור. גם בדיונים הקודמים וגם היום שמענו את משרדי הממשלה השונים וגם הגופים הוולונטריים שמטפלים, ובסך הכול, אם צריך להגיד את השורה התחתונה, אז קודם כל הנושא הזה הוא גבוה מאוד במודעות של כל כלל הגופים ואני שמח על כך, ובטח בראש מעייננו כוועדה מפקחת פה בכנסת ואנחנו נתמיד בכך.

אנחנו חילקנו פחות או יותר את זה לשלושה נושאים, הדוח גם מתחלק לשלושה נושאים כלליים ומתייחס פרטנית בכל נושא ונושא, ולמעשה אנחנו כבר נגענו גם בנושא של האכיפה וגם בנושא של הטיפול, פחות בנושא המניעה. ביקשנו התייחסות של משרד החינוך וגם משרדים נוספים בהיבטים של מניעה וזיהוי קורבנות וזה נושא שנדון בו בהמשך.

אני גם רוצה להודות לכלל הגופים שעשו ועושים כדי שנוכל להמשיך ולהיות במעמד הזה. אנחנו גם נקיים סיור במתקן סהרונים כדי לראות על הנושאים שעלו כאן, גם בהיבטים של תנאי ההחזקה שלהם וגם הטיפול וזה משהו שנקבע כבר מראש, אז אנחנו נעשה את זה, אני מניח, במהלך הפגרה.

בעניין ההערה לעניין סער, ולא סתם אמרתי את זה פרוידיאנית, אנחנו ביקשנו שתעבירו לנו דוח מסודר בעניין הזה, כי בדיון הקודם גם התייחסתם לזה. אנחנו מקבלים בגדול את ההתייחסות, אני גם מכיר את לקיחת האחריות בתחום הצר שבו הוועדה עוסקת בתחום של הסחר בנשים ובזנות לימ"רים, אני לא יודע להגיד, וזה לא תפקיד הוועדה, אבל אנחנו כן היינו רוצים שתהיה התייחסות מכיוון שהדוח מצביע על כך, בכלל לעניין הטיפול בזרים, בהקשר של הלאקונה שנוצרה, אם בכלל, ואני מקבל את מה שאת אומרת, שהיא לא נוצרה, אבל היינו רוצים לראות נתונים על העניין הזה.

לגבי המלצות חקיקה, אז לפחות על שתיים מההמלצות דיברנו בפעם הקודמת, שנקדם אותן, גם בהיבט של העברת כל נושא הזנות לעבירות ממשפחת העבירות של הגוף ולא כפי שזה היום, וגם בנושא של קרן החילוט, כשנתחיל לייצר אולי מספיק תיקים באכיפה, כדי שהיא תהיה מופנית למי שמטפל בזנות ובתחום הזה לשיקום.

אז אני מודה שוב על הדיווח ואתם מוזמנים לבקר אותנו בישיבות הבאות שלנו ותודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>