PAGE
3
הוועדה לקידום מעמד האישה
24/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 21 >
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ג (24 ביוני 2013), שעה 10:00

<1. חיזוק היועצות למעמד האישה בשלטון המקומי>
<2. קידום נשים בשלטון המקומי - לקראת הבחירות המוניציפאליות>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

חנין זועבי

עיסאווי פריג'

יפעת קריב

>
נעמה אביטן - פיקוח ובקרת שכר ברשומ"ק, משרד הפנים

תרז אבו מוראד - אגף כוח אדם ושכר, משרד הפנים

מיכל גולדשטיין - מנהלת אגף מינהל מוניציפלי

מוחמד מסאלחה - עו"ד, עוזר משפטי, הרשות לקידום מעמד האישה

ורד סויד דאר - מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה

שלמה בוחבוט - יו"ר מרכז השלטון המקומי, ראש עיריית מעלות

שולה אגמי - ממונה על קידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

לין קפלן - מתמודדת לראשות המועצה, מרכז השלטון המקומי

אהובה אגסי - חברת צוות היגוי, מרכז השלטון המקומי

שירי חגואל סיידון - יו"ר החברה הכלכלית לפיתוח ותיירות נתניה

סיגל מחבר - עוזרת אישית, פעילה בקהילת הר-אדר

אורה גיל - חברת צוות היגוי

נועה ויילר - גזברית מועצת נשים

דבורה זיבנברג - חברת צוות היגוי

אורה מזרחי - חברת צוות היגוי

אילנה סבג - מועצה אזורית חוף הכרמל

קלריס צעירי - חברת צוות היגוי, מועצה אזורית חוף הכרמל

יהודית סלומון - יועצת ראש המועצה למעמד האישה

נורית בייטס - מטפלת בהטרדות מיניות בקיבוץ מעגן מיכאל

חנה יאול - יועצת למעמד האישה פתח תקווה

אסנת רובין - חברת מועצת העיר

איריס אלפסי - יועצת למעמד האישה, עיריית מעלה אדומים

אווה ענבר שדה - יו"ר מועצת נשים

סמדר תקווה - ממונה על הטרדות מיניות

אורית הרשטיג-כהן - יועצת לקידום מעמד האישה

ענת קנפו - מתמודדת לראשות

רותי סופר - מנהלת תחום משאבי קהילה ויועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית תל-אביב

אורלי בן אהרון - עו"ס, יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית ירושלים

אורה שמואל - יועצת למעמד האישה, ראש העיר גבעתיים

סימה פרי - עו"ד, חברת מועצת העיר רעננה

יפה יגר - עו"ד, מועמדת לראשות העיר הרצליה

אתי אטיאס - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית אשדוד

אסתר אליאס - עו"ד, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה

חנה שרודק - יועצת ראש העיר לקידום מעמד האישה, עיריית חיפה

רחל עזריה - ועדת הרווחה, עיריית חיפה

עינת לבנת - יועצת למעמד האישה, עיריית בת-ים

עופרה יצחק חי - יועצת לענייני נשים, הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האישה

נחמה הופמן - מנהלת יחידת קב"ס, הרשויות המקומיות

ישראלה בן אשר - ד"ר, מזכירת הנהלה, יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות

יפעת זמיר - מנכ"ל כ"ן - כח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

דניאלה בן שושן - פעילה, כ"ן - כח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

שושי כחלון כידור - מועמדת לראשות כ"ן - כח נשי לישראל - עמותה לקידום נשים בישראל

הילית לאופר - מתמודדת כ"ן - כח נשי לישראל - עמותה לקידום שים בישראל

מאירה בסוק - עו"ד, יועצת משפטית ארגון נעמ"ת

מרים גרייבר - יו"ר עמותת יש ירושלים, הדסה ישראל

מרב ליבנה דיל - רכזת תחום פלורליזם יהודי, שתי"ל

גופאא סרור - רכזת פרויקט, מוסאוא

מיסם ג'לג'ולי - רכזת פרויקט מנהיגות נשים, קרן אברהם

אימאן קאסם סלימאן - עיתונאית

שירה ג'רג'י - מתמודדת למועצת העיר צפת

זיוה אלגר - נציגת הנהלת הקבוצה

רחלי פרגו - מנהלת קבוצת גזר בוחרת

איילת השחר סידוף - מנהלת קבוצה גזר בוחרת

עדינה כץ - יועצת מעמד האישה, מודיעין עילית

שרי ממן - ראש מטה הבחירות של אורית רשפי

אביבה חלבי - יועצת, עיריית רחובות

רבקה שיפרוט - מועצת נשים, בית דגן

שמחה טננבאום - יועצת, בית דגן

מלכה לב - יועצת, בני-ברק

אורית רישפי - מתמודדת לראשות העיר הרצליה

מיקי שפירא - המרכז הרפורמי לדת ומדינה

בת-אל קלמר - ד"ר, מנכ"ל קשרי קהילה

ליאת ורהפטיג - עמותת כ"ן - כח נשים

שרון צ'רקסקי - מנהלת קשרי ממשל, ויצ"ו

איילת אברמוביץ' - מתמודדת לראשות זכרון יעקב

עפרה גזית - דוברת הרשות, יועצת מעמד האישה

מיכל חביב - פעילה, הר אדר

עינת בר-עם - דוברת עמותת כ"ן (כח לנשים)

משה וקנין - יו"ר ארגון מינהל רכש ברשויות

אורנה מגר - ד"ר, יו"ר איגוד היועצות למעמד האישה בישראל

רינת חורי - בעלת תכנית חברתית לקידום נשים

עלוה קולן - האגודה לזכויות האזרח

אירמה צור - מתמודדת למועצת העיר אשדוד

טל מולה - מתמודדת למועצת בית אריה

דלית אזולאי

י.ר.,חבר המתרגמים
<1. חיזוק היועצות למעמד האישה בשלטון המקומי>

בוקר טוב. אני מאוד מאוד שמחה לפתוח את הישיבה שלנו הבוקר, ישיבה שתחלק בין המקום של הממונות בשלטון המקומי, חיזוק היועצות למעמד האישה וקידום נשים בשלטון המקומי לקראת הבחירות המוניציפאליות. אנחנו נתחום בין שני הנושאים ואני כבר רוצה לומר, בראשית הישיבה, שאנחנו נייחד כנס ב- 22 ביולי, לקידום נשים בשלטון המקומי.
אנחנו נזמין את כל המועמדות אשר רצות ברשימות השונות ברחבי הארץ ליום מיוחד, כאן בכנסת ישראל, באולם גדול, רחב, עם הרצאות מעשירות, תומכות, מעצימות, דיון שיהיה כאן, טיפים לדרך. אני אשמח מאוד אם תשמרו, תשריינו, תעבירו הלאה את התאריך, כמובן תצא הודעה מסודרת ממש בימים הקרובים, ב- 22 ביולי, כאן. אני מעריכה שזה יהיה בבוקר, בעשר בבוקר, כדי שנוכל להספיק גם קצת ללמוד, גם להיעזר לשמוע מחברות כנסת פה בבניין, מנשים שמובילות כבר שנים בשלטון המקומי וברמה המוניציפאלית וככה לצאת בצידה לדרך וגם להכיר את המועמדות השניות. אני מעריכה שנושאים ומצוקות משותפים לנשים באשר הן, ברמה המוניציפאלית.
אבל קודם כל, כמו שפרסמנו בהודעה שיצאה, אנחנו נקדיש את החלק הראשון של הישיבה שלנו לחיזוק היועצות למעמד האישה בשלטון המקומי, סוגיה לא פשוטה, מורכבת, כי מצד אחד, יש לנו חוק במדינת ישראל, שדורש מינוי של יועצות, של נשים לקידום מעמד האישה, מאז שנת 2000. בפועל, שנת 2013, רק אתמול התראיינתי אצל יעל דן בגלי צה"ל, ופה גם המקום להגיד מילה טובה ליעל דן, השדרנית, העיתונאית לתעדוף ולתשומת הלב שהיא נותנת לנושאים שקרובים אל כולנו כאן בחדר הזה, ובאמת נותנת להם פומביות.
בעצם למדתי שיש מקומות בארץ שעדיין נשים לא יכולות להיבחר להתארגנות המקומית, כלומר לרמה המקומית, משום איזה שהוא חוק מנדטורי שעדיין תופש במקומות הללו ויכול להיות, כמו שדיבר ראש המועצה החדש והנמרץ, שגם היו מספר אנשים שהיה להם נוח לשמר את החוק המנדטורי הזה ויש מצב אנומלי, שלמועצה המקומית שלהן הן לא יכולות להיבחר, אבל למועצה האזורית הן כן יכולות להיבחר. אני לא אכניס אתכם בפרטים האלה, אבל עצם העובדה שהנשים עדיין לא יכולות להיבחר בכמה מהמקומות בארץ, בגלל כשלים בירוקראטיים כאלה ואחרים, מלמדת שקודם כל צריך לפתח מודעות, בלי מודעות אנחנו לא יכולים לזהות, לא יכולות לזהות ודבר שני, גם כמובן אחריות ומוביליות. כי אם אותן נשים שהחליטו שהן רוצות לרוץ ומגלות את החסם הזה, מזהות אותו דבר ראשון, ומתחילות לראות מה אפשר לעשות ואיך משנים תקנות מנדטוריות, מלפני קום המדינה, אז אני מקווה מאוד באמת שהן תצלחנה לעשות את זה לפני הבחירות הקיימות.
הנושא של הממונות עלה פה בכמה וכמה ישיבות נפרדות שבעצם שמענו לא אחת שלממונות אין כוח, אין תפקיד מוגדר, לא מעט פעמים הן עושות את זה בנוסף לתפקידים נוספים. קיבלתי כמה וכמה פניות ועדויות של נשים ממונות שהחליטו לעזוב ובעצם לא מעט פעמים גם אין את מי למצוא, שתקיימנה את התפקיד המאוד מאוד חשוב הזה. השאלה, אל"ף, איך מחזקים את מעמד הממונות. לא מזמן קיימנו פה ישיבה שעסקה בנושא של סביבה ומגדר, זה היה יום הסביבה הבינלאומי ואחד הנושאים שעלו כאן, למדנו איך אפשר לתכנן סביבה מגדרית, סביבה יותר נוחה לנשים. ואז ככה חשבתי לעצמי בתוכי, אם הממונות היו נמצאות בוועדה לתכנון ערים, כהחלטה, כמה כוח היה לממונות? תחשבו. לא כל דבר הוא שווה כסף. יש דברים ויש תפקידים בתוך המועצות, בתוך העיריות, ברמה המוניציפאלית, שנותנים כוח.
אם אנחנו רוצים ורוצות סביבה מגדרית נכונה, ראויה, הדוגמה הכי פשוטה, הכי פשוטה, הראשונית, זה הרמפות הקטנות לעגלות. איפה יש אותן ואיפה אין אותן ואם יוצא חוק עזר עירוני לכיוון הזה, מי שיושב בוועדות הללו צריך להיות עם חשיבה מגדרית, עם ראייה מגדרית. אז זו דוגמה למשל, איך אפשר לבוא ולהעצים את הממונות. כי אני לא צריכה לספר לכם כמה חשוב לשבת בוועדה הזאת ומה המשא ומתן שקיים בכלל, ומקרין גם על התפקידים האחרים של הממונה ויש עוד דברים. יש עוד דברים בעוד מקומות. אז אל"ף, צריך להתחיל לזהות את זה, ובי"ת, גם להתחיל לראות איך מחזקים את המקום הזה של הממונות.
ועוד ראייה בולטת היא שבאמת יש עכירות במקום של הממונות, גם על-פי הערים הגדולות. יש ערים כמו עיריית הרצלייה, שנשמע אני מקווה קצת על מנהלת הנשים שם שקרמה עור וגידים בעזרתה של השרה יעל גרמן בהיותה ראש העיר וערים גדולות, ששם יש מודעות, יש הבנה, כשיש ראש עיר, ראש עיר שמבין, מבינה, שהנושא הזה חשוב ושהוא משליך השלכות משמעותיות, אז כן. אבל רוב הרשויות ורוב המקומות שאנחנו נחשפים פה וגם תלונות שמגיעות אלינו, או בקשות לסיוע נובעות גם כי היועצת עצמה, יש לה תפקיד משמעותי ולא תמיד היא פנויה, גם כי אין תקציב לכל הסוגיות הללו של הממונה, וגם חלק מהיועצות דיווחו לנו שהן משתתפות בדיונים כאלה ואחרים, אבל לא ברורה להם מה מידת השפעתן, כי החוק לא מחייב התחשבות בעמדת היועצת, בעמדת הממונה ולא תמיד ברורה השהות, ההשפעה, השותפות, בחלק גדול מהנושאים.
אני לא אחזור על החוק, החוק ברור לכולם ומוכר וידוע, אבל מסמך שהכין ה- ממ”מ המחקר של הכנסת, באמת מדבר פה על היקף משרת היועצת ועל דרך המינוי ועל תנאי העבודה ועל ההכשרה ועל הפעילות עם הרשות. אני אחזור ואדרש לנייר המסכם הזה, אבל אני ארצה לשתף כמה שיותר ולשמוע אתכן, שבאות מהשטח, באות מהעשייה ובוודאי בחלק מהמקומות גם מהמצוקה של מעמדן של הממונות.
אבל קודם כל ולפני הכל, כמנהגנו כאן בוועדה, אנחנו פותחים בדמות של אישה מההיסטוריה, בכלל אישה, אז היום אנחנו מתכבדים, אתך, גב' סוויד, לפתוח את הישיבה שלנו, עם דמות שאת בחרת.

גברתי היושבת ראש, ד"ר עליזה לביא, אני קודם כל רוצה להודות לך על המסורת שאת הנהגת בוועדה, הנצחת חלקן של הנשים בהיסטוריה ודווקא ברשויות המקומיות אנחנו רואים בולטוּת להדרה של נשים. מעטים האזרחים והאזרחיות במדינת ישראל שיודעות ויודעים שכבר בשנות ה- 50', כיהנו נשים במדינה, גם כראש רשות וגם כראש מועצה מקומית, בכפר יונה ובראשון לציון ובחרתי לדבר על חנה לווין, הראשונה שביניהן. היא כיהנה כראש עיריית ראשון לציון בין השנים 1956 ל- 1959.

חנה נולדה ב- 1897 ברוסיה, היא למדה בגימנסיה ובקונסרבטוריום באודסה ועלתה לארץ ב- 1923 עם הוריה. היא היתה חברת הנהלת הארגון הארצי והעולמי של ויצ"ו, כיהנה כסגנית יו"ר וכראש מחלקת הבנייה הארצית והעולמית של ויצ"ו ושימשה גם כיו"ר הסתדרות נשים ציוניות בראשון לציון, נבחרה שש פעמים למועצת העיר, מה ששונה, בישיבה הבאה, אני מניחה, נעסוק בזה, ממשך הרציפות שמתאפשר לחברות מועצה.
בתקופת מלחמת העולם השנייה היא היתה בין הנשים הראשונות שהתגייסו לשירות בחיל העזר לנשים של הצבא הבריטי. לאחר שחרורה מהצבא בדרגת סגן, היא טיפלה בשיקום החיילים והחיילות המשוחררים בלשכת השחרור של הסוכנות היהודית. במהלך מלחמת העצמאות היא היתה קצינת המטה בדרגת רב-סרן, במטה חיל הנשים, והיא שימשה כקצינת גיוס ראשית. בתום המלחמה, היא היתה הממונה על קציני העיר בארץ. בסיום שירותה הצבאי, היא היתה חברת מזכירות איגוד החיילים המשוחררים וחברת הנהלה של הוועד הארצי למען החייל, ובמסגרתו היא הקימה ברחבי הארץ אולמות תרבות לחיילים וגם בבסיסי האימונים.

ב- 1956 נבחרה לראשות העיר ראשון לציון, כיהנה כראש העיר, ראשת העיר היום אנחנו אומרים, הראשונה במדינת ישראל וכיהנה בתפקיד במשך שלוש שנים. בתקופה זו היא פעלה לפיתוח מוסדות חינוך, מועדונים לנוער ברחבי העיר, סלילת הכביש הראשון לחוף הים ועם תום הכהונה שלה, היא כיהנה כיו"ר ויצ"ו ישראל. היא היתה נשואה למיכאל לוין, שעמד בראש הרשות המקומית של ראשון לציון לפני. היא היתה בין מדליקי המשואה ונפטרה בשנת 1985.
משנת 2010 אנחנו, עיריית ראשון לציון ואנחנו שותפות לזה, מעניקים אחת לשה פרס נחשונית לנשים פורצות דרך, גם ברמה המקומית וגם ברמה הארצית ובעצם אני חושבת שהסימפטום שלה, כשאנחנו מדברים באמת על הדרת נשים, מסמל כמה חשוב הפרויקט שאת עוסקת בו בהנצחת נשים ובהעלאת דמותן כמודלים לחיקוי לדור העתיד. תודה.

תודה. תודה רבה לוורד סויד, מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה.

אז כן, אנחנו היום ביום השלטון המקומי, בכנסת ישראל, סימן 75 שנים לשלטון המקומי ומה אם לא היום הזה, לבוא ולשמוע מה קורה בקרב הממונות. אז אני רוצה באמת להזמין אותך, ד"ר אורנה מגר, שאת יושבת ראש איגוד היועצות למעמד האישה לפרוש בפנינו, ככה, תמונת מצב פנוראמית, איפה אנחנו חיות.

תודה רבה ובוקר טוב. קודם כל, אני מברכת אותך, גברתי, יושבת ראש הוועדה, על, קודם כל, על תפקידך בכנסת ובכלל בוועדה. אנחנו מאחלות לך הצלחה רבה וכמובן ששמחות לשתף פעולה ומברכות על הנושא שנבחר היום. אני גם מברכת כאן את כל המשתתפות, כולל חברותיי להנהלת האיגוד וליועצות בכלל ברשויות המקומיות.
אני מבקשת, כיוון שהזמן הוא קצר, חשבנו שהדיון יהיה ארוך יותר, כיוון שהזמן הוא קצר, אני אנסה, בחלק הראשון רק לתת פרישה מאוד כללית על מה, על מי אנחנו, כיועצות וכאיגוד, ובחלק השני, לשים כמה נקודות לגבי הדברים שאנחנו חושבות שראוי וצריך לקדם בטווח הקרוב וגם בטווח הרחוק. אז קודם כל, למי שלא מכירה, אנחנו כיועצות, פועלות על-פי החוק משנת 2000. יושבות פה יחד אתי יועצות שמכהנות משנת 2000 בתפקיד הזה, עברנו כאן כברת דרך ארוכה ולכן יש לנו את היכולת היום גם להסתכל בראייה לאחור ולבחון את ההתפתחות, את הכיוונים, את הדברים הטובים יותר ופחות, שאנחנו רוצות לקדם בדרכנו.
האיגוד שלנו הוקם לפני כשלוש שנים, לפחות, כשזהו מבחינתנו נקודת חיזוק מאוד משמעותי לתפקידן של היועצות, כי ברגע שיש איגוד מקצועי שממצב את עצמו כפרופסיה, כגוף שמשפיע גם ברמת העל וגם ברמת השטח, ההתייחסות לנושא הזה הפכה להיות אחרת, ואנחנו היום מייצגים את קווי המדיניות שלנו בתעשייה שלנו, בהרבה רמות בכל ה- levels האפשריים. אנחנו פועלים בשיתוף פעולה עם מרכז השלטון המקומי ושולה אגמי שהיא רפרנטית שלנו והיועצת במרכז השלטון המקומי ועם ורד סויד, הרשות למעמד האישה, במשרד ראש הממשלה ולא סתם אני יושבת בתווך בין לבין, זה בדיוק, זה יצא במקרה, אבל בהחלט החיבורים כאן הם חיבורים שבאמת נועדו להוביל את עשיית היועצות לרמות משמעותיות יותר.

אני בעצם אגיד מהו כוח ההשפעה הפוטנציאלי שלנו ואחר-כך מהו כוח ההשפעה בפועל. מבחינת החוק, אנחנו עומדות לצידו של ראש העיר, אנחנו יועצות לראש העיר, זהו תפקיד סטטוטורי, שמאפשר לנו את היכולת להתוות מדיניות בכל מה שקשור לקידום שוויון מגדרי ברשויות המקומיות. זאת אומרת, אנחנו על-פי חוק נמצאות בכל הוועדות, את דיברת, גברתי, על הנושא של השתתפות בוועדה אחת כזו או אחרת. על-פי חוק, אנחנו רשאיות וצריכות להשתתף בכל הוועדות ברשות המקומית, לרבות ישיבות המועצה והישיבות, והפורומים האחרים, אלא שאין לנו זכות הצבעה בוועדות, יש לנו יכולת ואפשרות להביע דעה, אין לנו זכות הצבעה.

איפה? איפה זה?

זה על-פי חוק, חוק הרשויות המקומיות. זה מוגדר כיכולת. זאת אומרת, יש לנו יכולת להביע את דעתנו, אין לנו אפשרות להצביע.

אנחנו יושבות כאן בוועדות מכרזים של כוח-אדם, מכרזים של תקציב, שוב, היכולת שלנו היא להביע דעה, אבל לא להצביע, שזה דבר שהוא ראוי בהחלט לתיקון, מכיוון שאני יכולה לומר מתוך הניסיון שלנו בשנים - - -

את יכולה רגע לחדד את זה, כדי שנדע איך להמשיך את הטיפול?

כן.

כלומר, איפה זה נמצא? באיזה חוק?

בחוק הרשויות המקומיות משנת 2000 וגם בתיקון שלו. יש תיקון שיצא ב- 2008, שם הוגדרה חובת ההשתתפות, זאת אומרת, חובת הרשות להזמין אותנו לכל הוועדות.

התיקון נוגע להזמנה, ב- 2008?

להזמין לכל הוועדות, לרבות ועדות מכרזים וכוח-אדם, שהן מאוד משמעותיות והאפשרות לתת לנו להביע את דעתנו, אבל לא להצביע.

אני רוצה רגע לנצל את הניסיון שלך. 2008 זה עלה הנושא הזה, שתהיה זכות הצבעה?

אנחנו העלינו את זה בזמנו בוועדות והובלנו את התהליך של חקיקה לשינוי החוק. הצלחנו לקדם את זכות ההזמנה לוועדות, זאת אומרת חובת ההזמנה לוועדות, לא הצלחנו בנושא של זכות ההצבעה. אני רוצה לומר מה המשמעות של התפקיד שלנו וההשתתפות שלנו בתוך הוועדות. את זה אני יכולה לומר, מתוך הניסיון של יועצות ותיקות שנמצאות כאן שנים ומה היכולת שלנו להשפיע.
כיוון שאנחנו עובדות רשויות מקומיות, אנחנו יכולות לגעת גם במה שקורה בתוך הרשות, אבל גם מה שקורה לתושבים בתוך העיר. זאת אומרת, מוטת ההשפעה שלנו היא לא רק בתוך הרשות כארגון, אלא גם בתוך העיר ולכן יש לנו יכולת, על-פי החוק, על-פי הגדרת החוק, להיות שותפות לכל מה שקשור בקביעת מדיניות, אם זה תכנון ובנייה ותחבורה ותחזוקת מבנים וגינון וכל דבר שהוא בעצם רלוונטי לחיי היום-יום שלנו, יש לו נגיעה מגדרית ואנחנו יכולות שם להופיע ולהשפיע ולא רק לפי הפרדיגמות של ועדות רק למעמד האישה או רק למועצות נשים או רק בחינוך וברווחה, כי שם יש לנו מה לומר. אנחנו משתתפות היום בכל הישיבות האלו, לרבות תקציב, כשהמטרה שלנו היא להטמיע את החשיבה והתפישה המגדרית, בכל אותם מקומות שבהם מקבלים החלטות שקשורות גם לתוך הארגון וגם משפיעות על התושבים.
במידה והיועצת, ואני רואה את זה על-פי העבודה של היועצות הוותיקות. איפה שיש יועצות שהן מואצלות בסמכויות שלהן ומקבלות את היכולת להשפיע, העבודה מקבלת בשטח אפיונים אחרים לגמרי. אנחנו נמצאות שם, אנחנו דואגות לשוויון ההזדמנויות בתוך ועדות המכרזים, אנחנו דואגות לעניין של צמצום פערי שכר, אנחנו דואגות לעניין של הטמעת חשיבה מגדרית בתוך חלוקת העוגה התקציבית. אנחנו יכולות בהחלט להשפיע. למרבה הצער, ועל-פי חוק, בגלל שהחוק הוא לא מספיק מחזק את התפקיד והמעמד של היועצת, יועצות רבות יכולות להיות מה שנקרא בצד, בגלל שאין להן זכות הצבעה או השפעה וקשה להן מאוד להשפיע על החלטות מהסוג הזה. אני חושבת, מתוך הניסיון רב השנים שלנו, שתיקון כזה, זה הזמן להוסיף את התיקון הזה בחוק, כיוון שהוא משדרג באופן משמעותי את מוטת ההשפעה שלנו בתוך הרשות ובמה שקורה בכל התחומים.

אני ציינתי את זה בפניי. לקחתי הכל לתשומת לבי ואני אטפל, ננסה לקדם את זה. רק אני רוצה רגע להבין ממך, דווקא, את משנת 2000 בתפקיד ואת מכירה את השדה היטב, את יכולה לתאר לי פרופיל ארצי, איפה להערכתך יש ממונות חזקות יותר ואיפה פחות? במה זה תלוי? בחוזק של עירייה? ברמה הכלכלית של מקום? במודעות של ראשי הערים? איפה היית, אם את יכולה - - -

זאת שאלה ממש מצוינת שבדיוק אנחנו בודקות אותה ובוחנות אותה כל הזמן. הייתי מציינת שאנחנו רואים שבמקום, ברשויות שיש מודעות לראשי הרשויות, למשמעות התפקיד של יועצת למעמד האישה והם לא רק מסמנים V על-פי חוק, הם ממנים את פקידת הלשכה שלהם או איזה מישהי שלא יכולה לעשות הרבה ולא תפריע להם בתפקיד, שם זה לא עובד. זאת אומרת, למרות שהן יכולות ורשאיות להיכנס לוועדות, ראש העיר בעצם לא מאפשר להן או הנהלת העירייה לא מאפשרת להן את יכולת ההשפעה הזאת ואנחנו מוצאים מקום לחזק את המשמעות של תפקיד היועצת, כדי לתת לה את האפשרות הזאת, קודם כל שראש העיר ימנה יועצת שכן יכולה לקדם ולהשפיע, ולא רק מינוי של לצאת על-פי מה שנקרא, לצאת על-פי החוק בסדר, ואיפה שהיועצות מואצלות בסמכויות שלהן והן נבחרות מתוך באמת ארבע הדרגות הבכירות כפי שזה מוגדר בחוק, אנחנו רואים שהעשייה היא בהחלט מאוד משמעותית. דיברנו קודם על הרצלייה. ביריה התנצלה, היא היתה אמורה להגיע, היא פשוט לא הרגישה טוב ברגע האחרון. יש את הרצלייה, יש תל-אביב, פתח-תקווה, חיפה, ראשון-לציון, באר-שבע. יש רשויות ששם אנחנו רואות וכמובן אצלי במודיעין, ירושלים יש פה, אני לא אגיד יותר דוגמאות כדי שאני לא אחטא למישהי, אבל בהחלט, מטה אשר, יש עשייה מאוד משמעותית. אנחנו רואים את השינוי בתפישת הרשות המקומית את הנושא, ברגע שלראש הרשות יש מודעות מי היועצת, מה המשמעות של התפקיד שלה ולהאציל לה את הסמכויות על-פי חוק.

אני שואלת את השאלה הזאת כי אני תוהה, אל"ף, איך אנחנו יכולים לקום ולסייע, גם בתוככם ותכף אני אעבור הלאה לוורד. שאלה אם לא צריך לעשות איזה שהוא תהליך חונכות או האצלה של ממונות חזקות שתטפחה, תקדמנה, תעטופנה, מה אנחנו יכולים כאן בכנסת לסייע, מעבר לחוק.

יש גם בעיה של אכיפה.

חברת הכנסת חנין, בוקר טוב.

בוקר טוב. יש גם בעיה של אכיפה ושל פיקוח. כי גם ראשי רשויות שלא ממנים יועצות מלכתחילה, אין עליהם שום פיקוח, נכון? כלומר, אף אחד לא בא אליהם בטענות ולא מעיר להם.

משרד הפנים צריך.

צריך.

צריך, לכן אני אומרת.

אבל מאינפורמציה ומהיכרות עם השטח, הם לא מקבלים הערות, הם לא מקבלים שום פיקוח, אין שום תהליך של אכיפה, אף אחד לא שואל אותם. יש הרבה רשויות מקומיות שאין בהן יועצות. קודם כל נתחיל בזה. לפני שאנחנו מדברים על איכות. אכיפת החוק, זו הבעיה.

הן מגישות דו"ח לראש העיר על העשייה שלהן.

לא לא, המינוי מלכתחילה. זו גם בעיה. לא, אני יודעת על מה אני מדברת. קודם כל, אין אכיפה של החוק.

יש לי כאן את הנתונים. מתוך הרשויות, 92% מכל הרשויות מכהנות יועצות למעמד האישה.

מאיפה יש לך את הנתונים?

זה נתונים של ה- ממ”מ זה דו"ח המחקר של ה- ממ”מ

תראי, ה- ממ”מ יכול - - -

זה מוזר. נתונים מאוד מוזרים. כנראה שזה לא כולל את המגזר הערבי.

עליזה, תני לי לסיים את הרעיון שלי, בבקשה, תני לי לסיים את הרעיון שלי.

אוקיי, בבקשה.

דבר שני, שצריכים לשאול את השאלה האם היועצת שממנה אותה היושב-ראש, היא אכן מתפקדת כיועצת. כי יש הרבה ואני מכירה עשרות, אני יכולה עכשיו להגיד את השמות שלהם, של יועצות מקומיות שהן כאילו מכהנות בתור יועצות, אבל הן לא עושות את התפקיד שלהן, בתור יועצות. הם מזמינים להן, יושב ראש המועצה נותן להן הרבה משימות מעבר והיא יכולה להיות המזכירה, בחלק רב מהמקרים, היא המזכירה של היועץ או פקידה מהרשות, שהוא אומר – אוקיי, אז הנה, את גם היועצת למועצה בעניין קידום מעמד האישה. אתם יכולים להגיד כמה עשרות מקרים אתם יכולים להצביע, שמאשרים את הטענה הזאת שלי. אז אם יש לך את הנתון של 92%, הן לא באמת מתפקדות בתור יועצות. לכן, הבעיה הזאת שהזכרתם על תפקיד מוגדר, אי-הגדרת התפקיד ואין תקציב מיוחד, אני חושבת שזו הבעיה הכי גדולה, שאין תקציב ליועצות, למשרה הזאת ואין הגדרה של תפקיד. לכן הוא יכול לסמן V, לכן הרבה ראשי ערים מסמנים V.

כן, אבל את יודעת שמי שמחליט בסופו של דבר על התקציב, זה ראש המועצה או ראש העיר. השאלה היא איך אנחנו יכולות לבוא ולהתגייס לנושא.

אם את אומרת, אם אנחנו אומרות, שהמשרה הזאת, התפקיד הזה אנחנו רוצות תפקיד צבוע עם תקציב צבוע, אנחנו יכולים לדרוש את הדרישה הזאת. אני חושבת שזו הדרך היחידה לאכוף ולפקח על התפקיד הזה.

יש לך נתונים על המגזר הערבי?

נתונים אין לי.

אורנה, יש לך נתונים? אני אשמח.

אבל נתוני אמת, בבקשה.

לא, מבחינה מספרית, אני לא יודעת, אולי לרשות או למרכז השלטון, אני יכולה לדבר על המאפיינים, לא על המספרים. אוקיי?

יש לכם מספרים, אז הנה, העובדה שאין מספרים זה אומר שאין דיווח. אם אין מספרים, אז זה סימן שאין דיווח. אם יש דיווח, אז יש מספרים. הם לא מדווחים למשרד הפנים, אז אין מספרים.

גב' סוויד, יש לכם נתונים ברשות?

משרד הפנים רוצה להגיב.

משרד הפנים, בבקשה.

אני עובדת אגף איוש כוח-אדם ברשויות המקומיות, אנחנו מטפלים ברשויות.

לא הבנתי, משרד הפנים?

אנחנו מהאגף שמטפל באיוש, בכוח אדם ברשויות המקומיות. אני כן רוצה להגיב על הסיפור של איוש משרת היועצת לקידום מעמד האישה ולהגיד שבשנתיים האחרונות, האגף שלנו עובד מול הרשויות המקומיות בדרישה להגיש מצבת כוח-אדם של הרשות, שזה מצבת שמאגדת את כל עובדי הרשות המקומית, בכל התפקידים שלהם. ובראש ובראשונה, הבדיקה שלנו במצבת כוח-האדם זה לבדוק באמת את התפקידים הסטטוטוריים שהרשויות מחויבות לפי חוק לאייש. בין היתר, תפקיד היועצת לקידום מעמד האישה, שהוא נקבע בחוק לאיוש ואנחנו כן מטילים סנקציות על רשויות שלא איישו משרות סטטוטוריות ובין היתר – יועצת לקידום מעמד האישה.

איזה דוגמאות של סנקציות הטלתם?

אנחנו מעכבים בקשות נחיצוּת, לא מאפשרים איוש משרות אחרות, לא מאפשרים קיום מכרזים אחרים. כדי לקדם כן הגשת בקשה וקיום מכרז כדין וגם רשויות שאיישו יועצות לקידום מעמד האישה בלי מכרז, שזה נוגד את החוק לקידום יועצות למעמד האישה וגם בכלל את חוק הרשויות, אז אנחנו כן דורשים מהרשויות לקיים מכרזים.

יש דוגמאות ספציפיות של סנקציות כאלו?

אנחנו פשוט לא מאפשרים להם לעשות מכרזים אחרים, כשזה בתחום של האגף שלנו. יש גם אפשרות לעכב תקציבים.

אני שואל: איפה? איפה? איפה?

סליחה, היתה פעם יוזמה של שר פנים, למקום שאין ממונה, לבוא ולמנות? זה היה בהיסטוריה שלנו, על-פי חוק, להפעיל את סמכותו, להתערב?

לא. אבל אנחנו והמחוזות של משרד הפנים מאוד חזקים בשטח בהנחיות שלנו במטה. אנחנו פועלים לקידום - - -

בואי נתחיל במקומות שאין. אתם באים ומנסים לבדוק ורואים ורוצים לאכוף. מקומות שאין, כרגע אני מדברת, יש פה מקומות שאין.

נכון.

זה בסמכותכם לבוא, זה על-פי חוק.

בסמכותו לבוא להכריח את הרשות. בסמכותנו לבוא ולדרוש מהרשות לקיים מכרז.

השר בכלל מודע לעניין? השר הקודם, השר הנוכחי, זה משהו שבכלל עולה על סדר היום? יש איזה שהוא דיווח? יש איזה שהיא דרישה? איפה זה עומד?

מה שאני רוצה להגיד שאנחנו כרגע כן, בשיתוף עם ורד סוויד, מקדימים איזה שהוא מיפוי של מה שקורה מבחינת נתונים מגדריים ברשויות המקומיות ומבחינת יועצות לקידום מעמד האישה, כדי לקדם את הנושא הזה. כרגע, לפי הדיווחים שיש לנו, ברוב הרשויות המקומיות אכן יש יועצות לקידום מעמד האישה. ברשויות שאין, אנחנו פועלים מול המחוזות.

את יכולה לתת לנו דיווח איפה אין ואיפה עומד כל מקום? ראש העיר, למשל, ראש המועצה. פניתם אליו? אתם, לפני ששר פונה, הפניתם את תשומת לבו שאין איוש?

כן, כן. אנחנו מטפלים בזה לפני שזה מגיע לשר.

את יכולה לתת לנו נתונים? תוך כמה זמן את יכולה לתת לנו נתונים מעודכנים?

של כמה רשויות?

אני רוצה לדעת. אני רוצה לקבל תמונת מצב. אני מבקשת נתונים, תוך כמה זמן אוכל לקבל?

לדעתי, תוך שבועיים אנחנו יכולים לתת דיווח לגבי יועצות.

אני מבקשת תוך שבועיים נתונים ארציים. אני מבקשת, עד שבועיים, לקבל נתונים ארציים על מצב הממונות ואני גם רוצה להיפגש בעניין עם השר. כן, חברת הכנסת קריב, בבקשה.

האם לוורד סוויד אין את הנתונים האלה?

אנחנו מייד ניתן לה לדבר. היא קיבלה את רשות הדיבור ואני רציתי רק לסיים כי משרד הפנים פרש בפנינו כרגע את ה, אתה רצית לומר משהו, חבר הכנסת?

כשיסיימו, אני אתייחס. יש לי מה להגיד.

אורנה, אני רוצה לתת לוורד או שלך יש מה להוסיף? בבקשה.

יש לי מה להוסיף. אז קודם כל זאת נקודה מאוד משמעותית, לבדוק את המיפוי של הרשויות שבהן לא מתקיים החוק הזה. אבל מעבר לזה וכפי שציינה כאן חברת הכנסת, חשוב גם מעבר לנושא של המינוי, לעבוד ביחד כדי לקדם חקיקה למיצוב הסמכויות של היועצת באותן רשויות, מכיוון שלא די בזה שיש יועצת, אנחנו צריכים לדאוג להגדיר לה את היקף המשרה שלה, בהתאם לגודל הרשות. אנחנו צריכות להגדיר לה את התגמול המגיע לה על-פי חוק. אנחנו כמעט ולא מקבלות תגמול, יותר מ- 90% מאיתנו עושות את זה כמשרה נוספת, אנחנו לא מקבלות על זה תגמול. אנחנו לא מקבלות תקציב, למרות שזאת שורה שצבועה שם בתוך התוספת לחוק, התקציב עדיין לא ניתן ליועצות ויועצת ללא תקציב, תהיה המוכשרת ביותר, היא לא אמורה ללקט מן היקב ומן הגורן, כדי לעשות פעילות. שורה בתקציב, היא משמעותית גם מבחינת האמירה של שוויון מגדרי.

אורנה, הדברים ברורים. אבל שוב אני חוזרת אלייך. דווקא נוכח הניסיון שלך, למה ב- 2008, לא הצלחתן להעביר את ה - - -

כי ב- 2008 אנחנו מסתכלות על מה הצלחנו, אני לא זוכרת למה זה לא, אנחנו ביקשנו תוספת, הכרה בתגמול נוסף וזה נכנס. אנחנו ביקשנו הכרה בהגדרת התפקיד, בבירור הסמכויות, בחובת מכרזים ובהזמנה על-פי חוק לרשויות. את אלה השגנו וזה לקח לנו שנים של עבודה כאן, שנתיים.

שנתיים ואני אגיד לך למה לא הצלחנו הלאה.

תודה, אורנה. מי גברתי?

אני ד"ר ישראלה בן אשר והייתי שותפה מלאה בזה. מה שקרה בוועדה אז, זה שבתוך הוועדה נציגי האוצר הסכימו לחלק מהדרישות שלנו, כולל הגדרת תפקיד נגיד של מנהלת אגף, כדי שהיא תהיה במיצוב גבוה והשר דאז, שטרית, בתוך המליאה כבר, דחף את זה חזרה ואמר – אני לא מאשר את זה. מה שלא הצלחנו עדיין בתוך הוועדה וזה היה משרד הפנים שהתנגד, לנושא של הגדרת היקף משרה לפי גודל רשות, שזה דבר מקובל בחינוך ובעוד מקומות ואת זה לא הצלחנו. זאת אומרת, משרד האוצר, משרד הפנים, עצר לנו את ההישגים האלה והתפשרנו על מה שבכל-זאת הצלחנו להשיג והצלחנו הרבה מאוד, אבל זה היה אז.

אני רוצה ללמוד מהניסיון שלכן, כדי לראות איך אפשר כן אפשר וגם, נוכח מה שפתחתי ואמרתי, שהמציאות בשטח לא מלבבת.

נכון.

כלומר, היה, אבל בתוך עמנו אנחנו חיות.

אני אתן לך דוגמה – למשל, כתוב שם שמי שעושה את זה כתפקיד נוסף, תקבל דרגה נוספת. מצאנו בשטח, שכל מי שיושבת על דירוג עובדי הוראה, לא יכולה לקבל דרגה נוספת וכל המשאים ומתנים שלנו מול משרד הפנים ומול גורמים אחרים, נתקלים בחומה, כי אי-אפשר לגעת בזה. זאת אומרת, יש כאן כל מיני קשיים.

אני יכולה להוות לזה אפילו דוגמה. עד היום אני, גם כיושבת-ראש האיגוד, לא יכולה לשמש כמודל למי שקיבלה תוספת תגמול, למרות שראש העיר רוצה לתגמל אותי, אבל יש קשיים של משרד הפנים.

אז יכול להיות שצריך לחזור בחזרה לחקיקה נוספת. זה תיקוני חקיקה.

תודה. ורד, הערה שלך, בבקשה. ורד סוויד.

אני חושבת שהועלו כאן מרבית הנקודות. החסם המרכזי, ראשי הרשויות חייבים לדווח למשרד הפנים, עם המינוי, והם חייבים להעביר גם את המכרז, כפרסום של המכרז, וגם את הפרוטוקול של המכרז וגם את החלטת ישיבת המועצה. היו לנו מקרים שראשי רשויות החליטו למנות, שחלקם היו ללא מכרז, וחלקם או מכרז שניגשה רק מועמדת אחת ובנושא הזה חשוב לנו להקפיד שזה יהיה מכרז פומבי. אם זה לא מכרז פנימי, מכרז של הרשות. אכיפה וליווי של זה יכולים להתבצע רק על-ידי משרד הפנים ובעיקר על הדרגות, מאחר ואנחנו מדברים, הרציונל שלנו הוא שזה תהיינה ארבע נשים מהדרגות הבכירות ולכן לנו, כרשות לקידום מעמד האישה, אין אפשרות לבדוק מה היתה הדרגה הקודמת של העובדת.
חברת הכנסת זועבי ציינה שהיא נתקלה בתופעה שיש מועצות שמינו נשים שהן לא בדרג הבכיר. אנחנו רואות את החשיבות שזה תהיינה נשים מארבע דרגות בכירות, שזה יהיה על-ידי מכרז ועל-ידי החלטת מועצה. ומבחינתנו, אנחנו ישבנו על זה גם עם משרד הפנים וחשוב לנו שבמיפוי הזה יהיה, כי לא אנחנו הגוף, לא שמשלם להן שכר, הן עובדות שכפופות לרשויות המקומיות, שהבדיקה של כל תנאי המכרז וכל הדברים הנלווים, חייבת להיות על-ידי צוות מקצועי.

תודה רבה.

אני יועצת של עיריית פתח-תקווה, היית והתארחת אצלנו בכנס של החוק של הביטוח הלאומי, זוכרת? אני חושבת שצריך להקפיד על הנושא שיועצת תעשה רק את התפקיד הזה. אני מ- 97' בתפקיד, ועושה רק את זה ואני רואה חברות שלי שלא מצליחות להגיע, מכיוון שהן עושות שני תפקידים.

את מ- 97' בתפקיד?

כן.

ומאז את עושה רק את זה?

לפני החוק. בהתחלה הייתי רכזת לענייני נשים וכשיצא החוק, באופן אוטומאטי עברתי מכרז, עשיתי, וכל הסיפור שצריך.

משנת 97' זה התפקיד שאת ממלאה?

רק זה.

ובשכר?

כן, בוודאי.

את יכולה לתת לנו אולי איזה שהיא צידה לדרך, איך דווקא בפתח-תקווה, כבר בשנת 97' היתה מודעות?

כן. הגענו, אחת מחברות המועצה, עזרנו לקבוצה של נשים משוגעות לדבר, הקמנו מועצת נשים עירונית והיא היתה כחברת מועצת עיר, היא ניהלה אותנו. והקמנו הנהלה קטנה וזה, והתחלנו לצמוח ולפרוח. באיזה שהוא שלב, אמרנו – צריך למנות, אמרו – צריך למנות מישהי שתרכז, שתהיה רכזת ראש העיר לענייני נשים, כך קראו לי בהתחלה ועשיתי מכרז, אחר-כך עשיתי עוד מכרז ליועצת ואחר-כך אמרו שזה תפקיד אמון ובאופן אוטומאטי, עשו עוד מכרז כי זה נדרש והפכתי להיות יועצת למעמד האישה.

את יושבת באיזה שהן ועדות של העירייה, כדרך קבע?

בכולן.

בכולן?

כמעט בכולם.

ויש לך זכות הצבעה באיזה שהיא מהוועדות?

לא. זה מה שרציתי להגיד. אבל אני חייבת לומר שמקשיבים, שיש לי אמירה. אבל להצביע – אני לא מצביעה. מעמד הילד ויקירי העיר ומכרזי כוח-אדם ובכל.

אבל את לא מצביעה?

אני לא מצביעה.

תודה, תודה גברתי. אני רוצה לעבור אלייך, אורלי, עיריית ירושלים. היינו ביום חמישי בסיור בעיר שלכם.

ואת ביום ראשון אצלנו בכנס מאוד גדול.

נכון. אז מה קורה בעיר הגדולה?

קודם כל, קורים דברים מצוינים וטובים, אבל אני דווקא רציתי לומר משהו לגבי, מנקודת מבטה של יועצת צעירה בתפקיד. אני בסך-הכל שנתיים וחצי בתפקידי כיועצת ראש העיר. מלבד התפקיד של יועצת ראש העיר, אני גם מכהנת כמנהלת את המטה לפיתוח מנהיגות בעיריית ירושלים ומצטרפת להרבה מאוד דברים שנאמרו כאן בעניין הקשיים בכל מה שקשור למעמדה של היועצת, בלחלק את הנטל הזה ואת העבודה המדהימה שאפשר לעשות בין שני תפקידים שהם מאוד משמעותיים. אבל אני דווקא רוצה לחזור להצעה מצוינת שלך, שאיכשהו ככה נבלעה כאן ורציתי כן לשים אותה על השולחן: הנושא של החניכה והמנטורים.

אני נכנסתי לתפקיד לפני שנתיים וחצי ואני מרגישה שהייתי צריכה לבנות את תפקידי די לבד. זאת אומרת, ביוזמה שלי, בפגישה פה ושם עם יועצות שאני גם עושה את זה, אבל אם היה איזה שהוא הליך מובנה, עם כניסתן של יועצות חדשות לתפקיד, יש כאן הרבה מאוד מידע וידע מדהים שהצטבר כאן, של שנים שאני מצטערת שלא יכולתי, שאני לא יכולה לעשות את זה, משום שאין לי את כל המידע על כל אחת ואחת מהיועצות ואם היה איזה שהוא הליך מובנה, שהיה יכול לעזור לנו, למי שנמצאת, למי שמכהנת בתפקיד, זאת אומרת, היא די חדשה בתפקיד, אני חושבת שזה היה יכול לעזור לנו, למנף אותנו וגם להוות כוח מאוד משמעותי לעבודת היועצת.

אז אולי לרגע אני אתן לרותי סופר את זכות הדיבור. אנחנו רוצות לשמוע אותך.

אני לצורך הדיון אביא מהניסיון שלי. אני יועצת מעמד האישה, מאז שיצא החוק, בתל-אביב יפו. אני ממלאת את התפקיד בנוסף על תפקידי כמנהלת תחום משאבי הקהילה, שהוא כולל את הנושא של מנהיגות, עבודה קהילתית, התנדבות, תעסוקה וגיוס משאבים. לאחרונה אני גם מנהלת את סלעית, שזה מרכז הסיוע שלנו לשיקום נשים מזנות וזה התפקיד.
על-מנת לתרום לדיון, אני יכולה לומר שההישג המרכזי בתל-אביב יפו, שאנחנו עובדים בשיטת השוויון המגדרי והטמעה של הנושא בכל יחידות העירייה. כתוצאה מזה, יש לנו תוצאות של עלייה באחוז נשים בכל דרגי הניהול, כולל ניהול בכיר. אני יושבת בכל ועדות המכרזים, אין לי אפשרות להצביע אבל עדיין אני יושבת ומשפיעה בכל ועדות המכרזים. אני חברה בוועדות עירוניות נוספות. יש לנו הישגים בתחום החינוך, החינוך לשוויון מגדרי, החל מגני הילדים. אנחנו הגענו לנוהל של 40% נשים בדירקטוריונים. הנוהל הזה נאכף ואני מפקחת עליו והוא מתממש ויש עוד שורה של הישגים. לצורך הדיון, מה שחשוב לחזק את הגישה שלך לגבי הצורך במנטורינג וגם במערכות תמיכה מקצועיות, לאורך כל הדרך. אני יודעת שאני, עקב הניסיון שלי, מסייעת ליועצות חדשות, אבל זה לא מספיק. אנחנו, הוותיקות, מרגע כניסה לתפקיד, אנחנו קיבלנו קורס מאוד מאוד מושקע, מאוד ממושך, עם גמול, עם דרישות, עם הנחיות, עם צורך לעשות פרקטיקום, ובאמת, כוותיקות, אנחנו הפקנו את המיטב.

הקורס הזה קיבלת ממי?

זה היה בשיתוף בין הרשות לקידום מעמד האישה והשלטון המקומי.

באיזה שנה זה היה?

אני הייתי במחזור השני.

אנחנו היינו ב- 2001 במחזור הראשון.

זה קורס שגם הפגיש אותנו, נתן לנו אפשרות לפתח את התפקיד ביחד, ליצוק בו תכנים, להעשיר את הסביבה שלנו. כי בסופו של דבר, יועצת מעמד האישה, התפקיד שלה זה להכניס את כל המדיניות השוויונית אל תוך הרשות המקומית.

תודה, רותי. ורד, אחת לכמה זמן יש קורס כזה? כי לפי החוק, אני רואה כאן, שהרשות לקידום מעמד האישה תאשר את תוכנית ההכשרה המקצועית, תהיה אחראית לביצועה. איפה אנחנו עומדים?

אנחנו עובדים עכשיו מול המפע"מ, כדי לעשות קורס. הדבר היחיד שחסר לנו, המינויים האחרונים, אין בבדיקה לא את הנושא של מכרז ולא של ארבע דרגות בכירות. אי-אפשר להכשיר, חנין נתנה דוגמה של מועצות שמינו נשים שאין להן את הכישורים המתאימים. אז לכן, בלי שתיעשה הבדיקה של המינוי והתדירות של המינוי בשנה היא משתנה, יש שנה שממנים תחלופה של חמש יועצות, קרה לנו בריכוז של שלושה חודשים, אבל בכל מקרה, אחת לשנה, השלטון המקומי, איגוד היועצות ואנחנו ביחד, עושים כנס של שלושה ימים עם הדרכה מקצועית.

מתי היה הכס האחרון?

לפני שנה. כל שנה ביוני, מאי-יוני. יש בו נושאים מקצועיים.

את, מעיריית ירושלים, לא היית בכנס הזה?

אני הייתי בכנס. אני מדברת על מה שדיברה כאן, היא דיברה על תהליך הכשרה ליועצות חדשות, שבשלוש השנים האחרונות לא היה. אני כבר בתפקיד שנתיים וחצי ולא היה.

תודה רבה על הנתון הזה. זה נורא חשוב לי לשמוע. מ- 2006, לא היה. למה לא היה? החוק מחייב.

אבל שוב, המנויים האחרונים שאנחנו קיבלנו וזה מה שאנחנו מבקשים בדיקה ממשרד הפנים ואחרי שיהיה לנו את הבדיקה - - -

אבל למה לא לעשות כל שנה קורס העצמה, חידוש, גם לוותיקות, גם ל- networking, גם, דיברנו על - - -

גם לוותיקות, מעבר להכשרה של השלושה ימים, אנחנו עובדים עכשיו עם המפע"מ.

אבל מ- 2006 לא היה שום מפגש.

יש את ההשתלמות, כל שנה של שלושה ימים, שיש בהם תכנים מקצועיים, כולל של מרכז, אם אורלי לא באה, היא לא באה מיוזמתה. כל היועצות מוזמנות.

אני לא מדברת על הכנס.

אבל שם התכנים המקצועיים, שם יש תכנים מקצועיים, כולל עם מרכז אדווה, גם השנה, איגוד היועצות.

שולה, את רוצה לעשות לי סדר, בבקשה?

אני רוצה קודם כל להתנצל. קודם כל, להודות לך, עליזה, אני חושבת שנכנסת פה למערכת ואני ראיתי אותך באשדוד וראיתי אותך, היו לי כמה מפגשים לראות אותך. זה פועל פשוט מדהים ואני אומרת, הנה התעורר. משהו התעורר כאן.

תודה רבה.

אני רוצה קודם כל להתנצל גם בשם פלורה שושן, פשוט עשו לה הפתעה, המשפחה, והיא נסעה לחו"ל. אבל אני כאן.

אני אומרת שכל יועצת חדשה, יש לי בעיה מאוד רציני ואני אומרת את זה חד-משמעי. פנינו לכל ראשי הרשויות שימנו יועצת בכל רשות. לצערי, לא בכל הרשויות מינו. מתוך 256 בערך, יש איזה 170, 160. אני חושבת שזה לא מספיק.

אלה שונים מהנתונים.

רק שנייה. כל יועצת חדשה שנכנסת לתפקיד, אנחנו מקבלים את המינוי. אני, מה שנותר לי זה לתת לה את האוגדן. יש אוגדן שמפרט את הכל.

תסלחי לי. את אמרת, אני רוצה לוודא, לא, אני רוצה לוודא. את אמרת – 160 מתוך 250.

כן.

אז זה שונה מהנתון של ה- ממ”מ.

מה שיש לי. מה שיש לי.

אז הנה, יש כבר תשובה חלקית ראשונה.

אבל ורד תיארה פה.

הם ממנים פשוט לא על-פי חוק, ממנים, וזה לא עובר - - -

רק שנייה. ישנן בעיות אחרות וגם במגזר הערבי יש ואני יכולה לתת לך נתונים. גם במגזר הערבי יש מינויים, זה לא שאין או לא קיים. קיים.

אף אחד לא טען שלא קיים.

אז תדייקי. כי לא אמרתי שלא קיים.

מה תפקידך?

אני ממונה מטעם מרכז השלטון המקומי, מעמד האישה.
אבל ליזה, יש פה דבר אחר שצריך להתמקד בו, שאנחנו נתקלים בו, גם אני, גם אורנה, גם ורד, ביועצות שהן מכהנות מעבר לתפקיד הזה, בעוד כמה תפקידים שקשה לנו גם להביא אותן.

הן לא פנויות, את אומרת.

לא פנויות. כל כנס או כל קורס שאנחנו עושות, זה פשוט להתחנן לראשי רשויות ולכולם. זו בעיה. בזה צריך להתמקד וגם התגמול.

תודה. זמננו דוחק ואני צריכה להתחיל. כן, חברי הכנסת, בבקשה עכשיו.

אני רוצה לשמוע נשים ערביות. אין נשים ערביות בינינו?

יש, יש.

אבל לא פה.

לשמוע את הקול הערבי, לפני שאני אגיב.

אנחנו מזמינים. אנחנו מזמינים את כולן.

אני לא רואה.

יש. הם קיבלו.

אני רוצה לשמוע. כי חברים, חברים, אני בן עמי חי. בחברה הערבית, המושג הזה לא קיים, ואתם יכולים להגיד הרבה נתונים ותתפארו, ורד ושולי.

אני לא מתפארת, אני אמרתי לך - - -

תתפארו. במציאות, השלטון המקומי יכול להתפאר. במציאות – אין כלום. אבל לפני שאני מתייחס לזה, אני רוצה לשמוע.

אז אתה לא, אז כנראה אין לך את הנתונים המדויקים.

ברשויות החלשות, בואו נגיד.

חבר הכנסת פריג', בואו נשמע, בבקשה. אימאן, בבקשה. חברות, אני רוצה לשמוע את אימאן, בבקשה.

אני פעילה הרבה בנושא מעמד האישה, אני גם עיתונאית. לקראת הדיון הזה, אמרתי – אני רוצה לנסות למצוא מספרים מדויקים. לא מצאתי מקור מדויק, אז עשיתי בעצמי. לקחתי באקראי עשר מועצות מקומיות, והתקשרתי. שלוש מהן למשל, בכלל לא היה התפקיד הזה ושבע שהיה התפקיד הזה, ביקשתי ליצור קשר עם היועצת. מתברר שכל הראייה לתפקיד הזה היא שונה ואני מרגישה קנאה אמיתית כשאני שומעת על השתתפות בישיבת מכרזים, על משרת אמון, על השפעה בנושאים חשובים לכפר או לעיר. הראייה על המשרה הזאת במועצות המקומיות הערביות זה – להיות פעילה בנושאים שקשורים רק לנשים. קשורים בהיקף מאוד מאוד מצומצם ולא סמכויות מעבר לזה. אז אני אקצר ואגיד ככה – חוץ מהפיקוח שצריך באמת לוודא שכולם ימנו את המנוי הזה, גם לתת לזה תוכן וגם לעזור ליועצות האלה להבין מהי חשיבות התפקיד הזה ולא רק להיות אחראית על פעילות פה ופעילות שם, שקשורה רק לנשים כי זה לא יוביל לשום מקום. יש יועצות, עיסאווי, לא שאין, אבל התוכן - - -

אני את דעתי לא אמרתי. רציתי לשמוע אתכן.

התוכן הוא מאוד דל ומאוד שטחי ועל זה צריך לעבוד באמת.

תודה. חברת הכנסת יפעת קריב, בבקשה.

שלום לכן. שלום לכולכן, הרבה מאוד חברות נמצאות כאן, אז שלום לכן. תראו, האמת שבא לי מאוד להגיד לכן – היינו בדיון הזה כבר ואני חושבת שכבר גם כשאנחנו דיברנו והתכוננו לדון הזה אמרנו – לא בא לנו שוב פעם ככה, מה שנקרא, לא לקטר ולא לבכות ולא, כאילו, עשינו את זה כבר מספיק, לפחות אפילו אתי חלקכן עשו את זה כמה וכמה פעמים. אני חושבת שבואו נעלה כיתה. בואו נעלה כיתה. הדיון חייב ללכת למקום של תכל'ס לאן הולכים, מה אנחנו עושים.
אם הייתי יכולה לתת הצעה, הייתי מציעה להציב יעד מאוד ברור לשנת העבודה הקרובה, שהוועדה תבחן, שהיעד הזה מדבר גם על משרד הפנים, גם על יועצת ראש הממשלה לענייני מעמד האישה, הגב' ורד סוויד, וכמובן שמרכז השלטון המקומי ושולה אגמי. אנחנו צריכים להציב יעדים מאוד ברורים ולראות איך אנחנו משיגים את המטרות. כי אין בעיה לכנס דיון עוד שנה ולהגיד – אנחנו לא יודעות מה התוכן ולא נותנים לנו והשכר נורא נמוך ואנחנו עושות כמה תפקידים במקביל ובעיר הזאת אין יועצת לקידום מעמד האישה. הלא יכולנו להגיד את הכל לפני שנכנסתם לחדר. אבל זאת לא מטרת הוועדה ומההיכרות שלי עם יושבת ראש הוועדה, היא מאוד מאוד תכליתית וממוקדת, תרשי לי להחמיא לך ומאוד יעילה. אנחנו יכולות לעשות כאן שינויים אמיתיים.
יש פה כנסת שמאוד מאוד מכוונת לנושא של קידום מעמד האישה במדינת ישראל וגם בהיבטים של חקיקה וגם בהיבטים של מעשה ומקצועיות. בואו נציב לנו יעדים שברור שיעדים חותכים את כלל המגזרים – גם את המגזר הערבי, גם את המגזר החילוני, גם את המגזר הדתי, גם פריפריה, גם מרכז הארץ. אנחנו יודעות לאן אנחנו צריכות ללכת. אורנה, יש לכם פורום שיודע בדיוק מה צריך להשיג, אז בואו נשיג את זה. אני אמרתי לכם בעבר ואומרת פה שוב היום – אני מתחייבת לפעול אתכן להשגת המטרות והיעדים. אבל אני מתנצלת, אין לי סבלנות לקשקשת.

חברת הכנסת קריב, זה חלק. קודם כל, אני חדשה, רגע, לא לא לא, אני חדשה ואני מודה לכל אחת, אני מצטערת, אני ביקשתי לפתוח כי אני מודה לכל אחת, יש פה נשים עם ניסיון אדיר בחדר הזה ועם ידע עצום ורק יחד, ואני חוזרת ואומרת, שרק יחד שטח והבית הזה, נוכל לעשות מעשים. אם אני שומעת אתמול אישה במושב בטחה או בחבל אזור במרחבים, שאומרת לי שהיא בכלל לא יכולה להיבחר אז אנחנו גם צריכות להסתכל אחורה בבהילות ולראות מה פספסנו.

בהחלט כן. רק אני אומרת, אני רוצה גם שנציב יעדים מאוד מאוד ברורים כדי שנגיע להישגים מאוד משמעותיים, זה אפשרי. אנחנו כבר יודעות מה צריך לעשות.

כן, אבל אנחנו מבינות שחוק, דבר ראשון צריך לשנות אותו. על חוק שנחקק ב- 2008.

אני רוצה רק לסיים עוד משפט אחד, עוד משפט. תראו, שני דברים – אחד, החוק הוא בסך-הכל חוק מעולה. צריך לעשות לו אכיפה. יש פה חוק, צריך לאסוף את הנתונים, אבל באמת, בסך-הכל, ביחס לחקיקה אחרת בנושא מעמד האישה, החוק הוא חוק מתקדם ויש בו הרבה מאוד דברים. יש מקום לעשות בו תיקונים ויש מקום לשנות. אבל יש לנו בסיס מעולה לעבודה ובסך-הכל יש הרבה מאוד יועצות, יש לנו בסיס מעולה לעבודה ואני הייתי מציעה להציע, להציג יעדים מאוד מאוד ברורים בתוך שנה לשנות את הדברים.

תודה. אני רוצה לתת את רשות הדיבור לאישה מאוד מיוחדת שניגשה אלי ואמרה לי – תשמעי, היא תכף תציג את עצמה והיא תדייק בפרטים, היא אמרה לי – עליזה, יש לי כסף, יש לי ארגונים מאחוריי, מה נקודת החולשה שאת מזהה מאז שהגעת לתפקיד? ואמרתי שאני חושבת שדבר ראשון צריך לחזק את הממונות ואני רוצה לתת לעדינה, עדינה כץ, לדבר ולהציג את עצמה וגם את מה שבאמתחתה. בואי, עדינה.

שמי עדינה כץ, את עליזה אני מכירה ופה נחבר, מהשתלמות שעשינו ביחד לפני המון שנים, בתחום של מנהיגות נשים וכל אחת לקחה את זה למקומות שלה. כלומר, ההכשרה סייעה ועזרה. אני במשך שנים עוסקת בפעילות ציבורית, יושבת בבורדים וחברה בכל מיני ארגונים, ארגונים וולונטאריים וארגונים של נשים ובהעצמה של נשים. מאוד קרובה בעיריית תל-אביב, לרות סופר ולקידום מעמד האישה, מועצת הנשים, שותפות תל-אביב לוס-אנג'לס וכו'.
אני חברה בארגון שנקרא IWF – International Women Forum שזה ארגון בינלאומי של נשים, שקיים ב- 40 מדינות בכל העולם והיה לנו איזה שהוא תקציב שהיה צריך ללכת לפעילות בחו"ל וכיום הוא נשאר בארץ ואז החלטתי לפנות לעליזה, כי הכסף הזה מיועד לתחום של העצמה של נשים ויחד חשבנו שבעצם אנחנו רוצים להשפיע ולהשפיע ברמה לאומית, ובהחלט עלה הרעיון הזה, שאני מודה ומתוודה, "נדלקתי" עליו, ואמרתי לעליזה – בין אם זה יקום עם הארגון הזה ובין אם זה יהיה עם ארגון אחר, או לא יודעת מאיפה, אני "הולכת" על הדבר הזה, פשוט יחד אתך ואז הוזמנתי לפה. אני בהחלט חושבת, ממה ששמעתי פה, שבהחלט צריך להיות משהו מסודר ומובנה ואני מקווה שאני אוכל לסייע בקטע הזה, שזה יהיה דבר קבוע, עם העשרה והעצמה וליווי לכל האורך ואז אני חושבת שנוכל להשיג את התוצאות הרצויות ובכל הארץ, לא במקום נקודתי כזה או אחר. זהו, תודה.

תודה, עדינה. שרון צ'רקסקי, בבקשה.

אני מנהלת קשרי ממשל בוויצ"ו. בהמשך למה שחברת הכנסת קריב אמרה, אני חושבת שצריך לבנות איזה שהיא תוכנית לאומית להסדרת המעמד של יועצות לקידום מעמד האישה. אנחנו מכירות את הבעיה עם הממונות במשרדי הממשלה. אני חושבת שצריך לעשות איזה שהיא, אולי חשיבה משותפת, כי יש הרבה בעיות שהן משותפות גם לממונות וגם ליועצות וצריך להסדיר את המעמד שלהן, זה דבר אחד. דבר שני, בגלל שהרבה פעמים יש יועצות שהן כפופות לראש העיר, הן צריכות הרבה פעמים לבקר אותו. זה מעמיד אותן במצב לא נוח. הן לא יכולות לבקר אותו. אז יכול להיות שהן צריכות להיות כפופות בתוך הארגון, ליועץ המשפטי.

זה לא רק שהן כפופות, זה תפקיד אמון. ברגע שזה תפקיד אמון של ראש העיר, באופן טבעי, זה מישהו שנאמן לראש העיר ואז הן לא עצמאיות באמת לפעול כמו שהן רוצות. אני חושבת שזה נכון כמעט לכל מקום.

אם יש פה יועצות שיושבות בתוך מכרזים, אין להן יכולת השפעה.

אני רוצה לתת לעוד שתיים זכות דיבור כי אנחנו צריכים לעבור לנושא הבא.

רק לסיים את המשפט. אם יושבת יועצת בתוך חדר והיא צריכה עכשיו להגיד את דעתה והיא לפעמים עומדת בניגוד לעמדת ראש העיר, היא הרבה פעמים לא יכולה להגיד אותה.

למה?

אני נותנת את הדוגמה.

למה? כי הוא משלם לה משכורת.

נתתי את הדוגמה. אני יודעת על מקרים פה ספציפית. יש פה מקרים ספציפיים. יכול להיות שבחלק מהרשויות זה לא בא לידי ביטוי, אני יודעת על מקרים ספציפיים של נשים שיושבות בחדר הזה, שהן לא יכולות להגיד את מה שהן חושבות ואני מציעה לבדוק בדיוק כמו שהיועצים המשפטיים כפופים ליועץ המשפטי לממשלה, לבדוק את הנושא הזה של הכפיפות, כדי שהן יוכלו באמת לבוא ולבקר.

תודה רבה. רחל עזריה מחיפה, בבקשה.

לפני שנתיים היה כנס של יועצות למעמד האישה, שארגנה היועצת שלנו, חנה שרודק, והשתתפו הרבה מאוד יועצות מהמגזר הלא יהודי – מהנגב, מהגליל המערבי ומעוד מקומות. נשים מקסימות. הבעיה שלהן היא שההשכלה שלהן איננה מספקת לעמוד בתנאי המכרזים. אז אני חושבת שישנה איזה שהיא, שישנו מקום לתת חשיבה כי הנשים האלה באמת רוצות לפעול והן "אחת-אחת". אולי להוריד את הרף הזה של ארבעת הדרגות הגבוהות, כי אם זה כפר קטן או מועצה מקומית קטנה והאישה באמת פעילה, לתת לה את האפשרות.

בחברה הערבית יש יותר מ- 10,000 אקדמאים מובטלים.

אנחנו מדברים עכשיו על יועצות ראש העיר למעמד האישה.

אני רוצה להגיב על זה, כי המינוי של האנשים האלה הוא לא מינוי מקצועי ולא מינוי על-סמך מקצוענות, זה מינוי אישי של ראש העיר, על-סמך שיקולים פוליטיים בתוך היישוב שלו. לכן את רואה הרבה נשים מהחברה הערבית שהן במעמד של יועצת למעמד האישה, לא משכילות, בגלל הקרבה המשפחתית. את תמצאי שהן קרובות משפחה של ראש העיר.

סליחה, גברתי, אני לא יודעת מי אדוני.

אני מקרן אברהם. הפרויקט של מנהיגות פוליטית לנשים ערביות.

אז רק משפט אחד לסיום. הנושא הזה של חמולות ומינויים ברשויות הערביות, זה קיים בכל הסקטורים ואת זה אנחנו יודעים מתוך ניסיון גדול של שנים רבות. יחד עם זה, ישנן נשים יוצאות מן הכלל, שאני הכרתי אותן אישית, במסגרת של שלושה ימים, שהן פועלות ופעלו. צריכים לחזק אותן ואם הנושא הזה של ההשכלה הוא המכשול, צריכים לתת את הדעת.

ממש לא מכשול.

השכלה, יש עודף השכלה בחברה הערבית, באלפים.

יותר מ- 4,000 נשים אקדמאיות ערביות, לא נותנים להן את ההזדמנות להתמודד על מכרזים כי המינוי הוא מינוי פוליטי אישי של ראש העיר, נקודה.

אז בואי תגידי לנו את, רגע, סליחה, זיהית בעיה, בואי תגידי לנו איך אנחנו יכולים לעזור.

הבעיה הזו יכולה להיפתר רק בחקיקה, שהמכרז למשרת יועצות למעמד האישה יהיה מכרז חיצוני ולא מכרז פנימי, שבו ראש העיר, יש לו יותר משקל, גם ביישובים הקטנים ולא רק אני שאלתי, אני שאלתי את נציגת משרד הפנים והיא אמרה לי שזה תלוי בגודל היישוב. יישובים קטנים בדרך-כלל זה מכרז פנימי, ביישובים יותר גדולים זה מכרז חיצוני.

לא, יישובים קטנים אנחנו לא מאשרים יועצת מחוץ למצבת כוח האדם של הרשות. ביישובים קטנים, ב- 5,000 תושבים, לא הגיוני שמתוך - - -

אבל איך את יכולה לסייע לדברים שנאמרים כאן עכשיו.

מה שאני כן רוצה להגיד שאנחנו כרגע, גם בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, גם מקדמים כתיבת תיאור תפקיד חדש ליועצות לקידום מעמד האישה, כדי להגדיר את האחריות ואת הכפיפות ואת כל ההעסקה שלהן ברשויות המקומיות וגם מקבלים הכשרות מחייבות, כדי שהן באמת יוכלו להיכנס לתפקיד שלהן כשהן יודעות מה הן צריכות לעשות.

חבר הכנסת פריג', בבקשה.

ברשותכם. אני אגיד את זה בתמצות ובקצרה. כל מה שנאמר וכל מה שנכתב לגבי התפקיד יועצת למעמד האישה וכל מה שקשור, זה חוקים בשלטון המקומי. בלי אכיפה ובלי סנקציות, האישה תמשיך לשלם את המחיר. אני אגיד על החברות, גם החלשות, שהחברה הערבית, חלק מתוכם, מה לעשות, חברים, אנחנו בחברה הערבית, חברה גברית. חברה גברית, בגדול. זאת המציאות העצובה שאנחנו נמצאים בה. ולצורך שנפרוץ את הגדר הזו, חייבים חקיקה, חייבים חקיקה.
מכאן אני רק משחזר את מה שהיה בשבוע שעבר, שחברת הכנסת זועבי הגישה הצעת חוק בקשר למינימום ייצוג נשים במוניציפאלי, ברשימות המוניציפאליות. בגלל שיקולי קואליציה, אופוזיציה, זה נפל. אם לא תהיה חקיקה, אם לא תהיה התערבות חקיקה ישירה, בקטע האישה במיוחד בחברה החלשה, אין לה שום סיכוי. אין לה שום סיכוי.
עכשיו לעניין שאנחנו מדברים עליו. אני אומר את זה ואני מבקש, אני כגבר מגויס, כי הנושא הזה מאוד, אני חושב שהנושא הזה מאוד מאוד מאוד חשוב לקדמת ולקידום החברה הערבית שאני ממנה בא. אנחנו לא יכולים להשאיר 50% מהאזרחים בחברה הערבית שהם מחוץ למעגל קבלת ההחלטות ומחוץ למעגל היצירה.

דרך אגב, אתה חתמת על הצעת החוק של חנין זועבי? רק לפרוטוקול.

אף אחד לא ביקש ממני.

רק רציתי לבדוק, רק רציתי לבדוק. לא חתמת, בסדר. לא, רק שאלתי, לפרוטוקול.

יפעת, יפעת, עכשיו אני לא רוצה, תנו לי להשלים, עליזה. חברים. חברים, חברים.

שיהיה כתוב במפורש.

עכשיו את נוגעת בנקודה - - -

אני רוצה להגיב, הייתי חייבת את זה.

אני, גם יש לי מה להגיד שהיא לא פנתה לאנשים.

חברים, אנחנו צריכים לעבור לנושא הבא. חשבונות קואליציה – אופוזיציה, לא בוועדה, חברים וחברות. באנו לתקן, באנו לשנות.

בסדר. חברים, עליזה, אני אסכם. אני אסכם. אני פונה, באמת פונה, חייב נושא האישה במוניציפאלי, לקבל חקיקה. ברגע שהאישה תשב במרכז קבלת ההחלטות ויהיה לה מה להגיד, מעמד האישה והיועצת יהיה לו ערך. מעבר לדברים.

תודה רבה. שתי תגובות אחרונות קצרות ואני סוגרת את החלק הזה. בבקשה.

ממש מהשטח. היו לנו במשך השנים חברות מהמגזר הערבי, מוצלחות בצורה בלתי רגילה. אבל הן תמיד היו בוכות על יחס של ראש המועצה שהוא גבר שממש היה שם הדרת היועצת והן ברחו, הן ברחו, היה להן קשה להתמודד מול ראש מועצה שעשה להן את המוות. ואני חושבת שגם לזה צריך להתייחס. ובחורות משכמן ומעלה. צריך להתייחס לזה.

תודה, כן, גברתי. אחרונת הדוברות, בבקשה.

אני עו"ד אסתר אליאס, מנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה. רק רציתי להגיד לכל היועצות שאנחנו עומדות לרשותן לכל הנוגע לייעוץ משפטי, להרצאות שאנחנו מקיימות בנושא מניעת אפליה וקידום נשים, שניתן לפנות אלינו.

תודה, תודה רבה. ריקי, מילה אחרונה.

אני מנצרת עלית, נורא חשוב לי.

אני נתתי לעו"ד ריקי שפירא. מילה.

רציתי להגיד מילה אחת, עצה להמשך. אנחנו, המרכז הרפורמי לדת ומדינה, פרסמנו שני דו"חות של הדרה בכלל במדינת ישראל והדגש הבולט היה שהדרת נשים, בכל המובנים, נעשית בעיקר על-ידי רשויות מקומיות והדבר הזה עומד לצאת גם בדו"ח שלישי שיאושר כאן בוועדה בקרוב ואני רוצה פשוט להציע שסביב ההסכמים הקואליציוניים שבהם הממשלה התחייבה לעסוק בהדרת נשים, הנושא הזה יינתן ליועצות למעמד האישה בתוך הרשויות המקומיות. זה יאפשר לתת להן עוד סמכויות, עוד כוח, וייתן אפשרות באמת לממשלה להוציא לפועל את מה שהיא התחייבה לו – למנוע הדרת נשים ברשויות המקומיות.

לטפל בנושאים של הדרת נשים, צריך קודם כל לחזק ולראות שהן לא תודרנה ואחרי זה לבקש מהן.

נכון, אבל אני אומרת, במסגרת זו, זה יכול להיות טריגר לתיקון החוק, כדי לתת עוד כוח, עוד מידע ועוד סמכויות בידי היועצות.

אני כבר אומרת, תראו, זה יום השלטון המקומי ורצינו גם, כמובן, שולה אגמי, שביקשה ויזמה את הדיון הזה ואנחנו כמובן נעתרנו ורצינו לתת גם את המקום לבחירות ולמקום של נשים בו ויש פה גם כמה נשים שהן אמיצות מאוד ותכף אנחנו נעבור אליהן ונדבר ונראה איך אנחנו יכולים ויכולות לסייע. לא תם ולא נשלם הדיון הזה, בנושא הממונות ואנחנו נידרש לו ממש ממש בקרוב ונמשיך את זה. אני כבר אומרת לכן שאני לוקחת את הנושא הזה ורואה איך אני ויחד עם ורד ועם חברות כנסת אחרות ויפעת, יש לכם פה שגרירה נאמנה, וחנין - - -

חקיקה, חקיקה.

בסדר, אז קדימה. אז הנה, עמליה שלי, איפה עמליה? עמליה כבר לקחה את החוק, תכירו את עמליה, היועצת שלי לענייני חקיקה, שעובדת יומם ולילה, כדי לחזק, להספיק. אני לא רוצה להגיד לכם כמה הצעות חוק כבר הגשנו במושב הזה ואני מזכירה לכם שהגענו לפה רק לפני שלושה חודשים וחלק ארי של ההצעות הם בנושא נשים וכבר עכשיו היא לקחה את החוק בידה ואנחנו נראה איך אנחנו יכולות לטפל ולנסות וכל מי שיש לה, אני שמעתי פה כמה עצות של נשים שיש להן רקע משפטי, עמליה היא הכתובת בכלל ובפרט, במקום הזה שאנחנו רוצות לבוא ולקדם.

חברות, אני ב- 12 צריכה לסגור את הישיבה ואני רוצה שוב לחזור ולומר, אני רוצה לסכם את הישיבה הזאת. יש לי 50 דקות לחלק השני והגיעו אנשים במיוחד ואנחנו עוד נמשיך.
הוועדה רואה חשיבות עליונה לתפקיד יועצת לקידום מעמד האישה ברשויות המקומיות וכי יש צורך לחזק את יכולתה למלא את תפקידה ולכן אני מתחייבת לפעול לתיקון החוק ולהוספת זכות הצבעה בוועדות, בתקציב ובהיקף המשרה. הוועדה מבקשת ממשרד הפנים להעביר לה עד שבועיים מהיום נתונים מעודכנים על מספר הרשויות בהן מינוי יועצות לקידום מעמד האישה, פירוט הרשויות, דרך המינוי וגם מקומות כמובן שלא שמעו מעולם על תפקיד יועצת ועל מיקומה.

הוועדה סבורה כי יש צורך בקיום הכשרות מקצועיות לכל היועצות ותעקוב אחר קורסי ההכשרות הללו. ורד, אנחנו שותפות נאמנות, אני חושבת שאולי יחד עם עדינה ועם עוד יוזמות, וגם אנחנו נפנה לנסאר בעניין הזה ונראה איך אנחנו יכולים לעשות אחת לשנה קורס מעצים, משותף, גם הבית הזה יכול לתרום, גם הניסיון והידע והמקום שאת נמצאת וגם כמובן השלטון המקומי, מה אם לא יום חג לשלטון המקומי בכנסת ישראל, כדי לבוא ולהכריז אחת לשנה, בצורה מלומדת ומנוסה, סביב השולחן זה לבד יש כל-כך הרבה ידע וניסיון, שבהחלט אפשר לבוא ולהעצים.
<2. קידום נשים בשלטון המקומי - לקראת הבחירות המוניציפאליות>

אני רוצה לבוא ולפתוח את הישיבה הבאה שלנו, קידום שים בשלטון המקומי – לקראת הבחירות המוניציפאליות, ושוב לפרוטוקול, אני חוזרת ומזכירה, גם עבור החברים והחברות שהצטרפו אלינו עכשיו, ב- 22 ביולי אנחנו מקיימים פה בכנסת ישראל יום הצדקה, הוקרה, תמיכה, תחליטו אתם, הכל ביחד, לטובת המתמודדות ברשימות השונות וגם כמובן אלו שמתמודדות לראשי ערים ולראשי המועצות, יום של networking, יום של לימוד, יום של העצמה, פה בכנסת ישראל, ב- 22 בחודש, פרטים יצאו אני מאמינה תוך שבוע, פרטים מדויקים. יפעת זמיר, בבקשה.

קודם כל, בוקר טוב. אולי מילה ליועצות, חברותינו בערים השונות, זה קצת מתקשר למסר של נבחרות הציבור. אני אציג את עצמי בפני מי שלא מכירה, שמי יפעת זמיר, אני מכירה פה את רובכן, לשמחתי. את מי שלא, אני אשמח להכיר. חברותיי, חברות המועצה המכהנות, כאלה שרצות, והיועצות.
עמותת כ"ן שמה לה לפני ארבע שנים יעד לבחירות של 2013, על רקע המצב הקשה של תת ייצוג נשים במועצות מקומיות בישראל, למעשה עד הכנסת הנוכחית, כיהנו בישראל שש ראשות ערים בלבד, מתוך 257 רשויות מקומיות. כיום אנחנו יודעות שיעל גרמן, ראשת עיריית הרצלייה לשעבר, מונתה לשרת הבריאות ונותרנו למעשה עם חמש ראשות רשויות מקומיות בישראל, שתיים מהן ראשות מועצות אזוריות. מתוך חברי וחברות מועצה בישראל, יש כיום כ- 350 נשים, מתוך כ- 3,200 חברי וחברות מועצה. הנתון הזה משתנה, מכיוון שתפקיד חבר וחברת המועצה הוא תפקיד בהתנדבות, ללא שכר, הוא תפקיד קשה. כמובן, תמיד תפקידים בהתנדבות קשים יותר לנשים שנאלצות, נגיד התחלנו את הדרך הזאת, הקונקרטית, ב- 2011, עדיין ב- 2013, לשאת בכמה וכמה מטלות – ניהול הבית, ניהול הקריירה, ותפקיד בהתנדבות.
התהליך שאותו החלנו בעצם בלשים את היעד של 30 ראשות עיר ו- 1,000 חברות מועצה, החל בהבנה מי קהל היעד שאותו אנחנו רוצים לקדם. אנחנו החלטנו שאנחנו לא משתמשות יותר במונח העצמה. אנחנו ניגשנו לנשים שהן עצומות בקהילה שלהן, נשים שהן חברות ועדי הורים, חברות קהילות הצופים, חברות הנהגות הורים מקומיות, חברות מועצות נשים, נשים שכבר עשו דרך בזירה הציבורית ויודעות לתרגם את העשייה הזאת לתוך עשייה של elected office, בעצם חברת מועצת עיר. הנתון מוכיח שלמעשה, למעט תל-אביב ורעננה, שאלה מועצות ערים שיושבות בהן בין שליש למחצית מחברי המועצה, שליש בתל-אביב ומחצית ברעננה, רוב מועצות הערים מתקיימות עם נוכחות של חברת מועצה אחת או שתיים. במועצות הערביות מנתונים שיש לנו, יש עד מקסימום, שזה כ- 70 רשויות ערביות, יש כחמש חברות מועצה, בכל הרשויות, שזה נתון מאוד מאוד נמוך.
אנחנו החלנו בעצם בתוכנית אסטרטגית, התוכנית הזאת, אל"ף, עבדה עם מרכז השלטון המקומי ושולה איננה כאן לרגע, אבל מצאנו שם שותפות מאוד חזקה, כי הגישה היתה בעצם ללכת אל ראשי הרשויות, בעצם אל השותפים שלנו למהפך, השותפים לשינוי, לעבוד גם מלמעלה ולמצוא את השותפות הזאת בחברים שמאמינים, ראשי עיר ויו"ר השלטון המקומי, שמאמינים שזה לא יכול להימשך.
2013 הבחירות הבאות, אני מזכירה, זה היה לפני ארבע שנים, לא יכולות להיות במצב שבו תת הייצוג הזה חריף כל-כך בעצם שמתייחס לאוכלוסייה שמנהלת את כל אוכלוסיית מדינת ישראל, מחצית ממנה נשים. ולכן השותפות הזאת בעצם יצרה שלוש תוכניות עיקריות. אחת זה תוכנית שנקראת מנהיגות את המחר, זה קורסי הכשרה לנשים, אותן נשים עצומות, מנהיגות פוליטית, לא העצמה ולא מנהיגות אחרת, מנהיגות פוליטית, כלים פוליטיים. פיתחנו את התוכנית הזאת יחד עם ד"ר יעל בן חורין שיצאה מבית-ספר לפיתוח מנהיגות של צה"ל באותו תסכול שהמנהיגים/מפקדים בצה"ל הם גברים, להזכירכן, רק לפני שנתיים מונתה אלופה ראשונה בישראל. התוכנית רצה למעשה בשיתוף המשרד לפיתוח הנגב והגליל, שיפעת ישבה אז בראש. התוכנית יצאה לדרך ב- 25 רשויות מקומיות.
בגלל שזה יום השלטון המקומי, האולמות הגדולים עמוסים ואנחנו, כמו שאמרתי, אני מפנה יום שלם ואת האולם הגדול של הכנסת, אני מתנצלת שבאמת יש נשים שלא יכולות להיכנס, אבל אולי אפשר קצת תחלופה, אם אפשר שהיועצות שתצאנה ותאפשרנה לחברות שהגיעו במיוחד ומרחוק, להיכנס. אני אודה לכן.
זו פשוט הזדמנות, עליזה, להודות באמת ליו"ר מרכז השלטון המקומי על השותפות, כי המדרשה להכשרת נשים בפוליטיקה שנפתחה בשיתוף השלטון המקומי היא הצעד הבא שלאותן בוגרות קורסים, מנהיגות את המחר, שבעצם עם כל הכלים וההבנה איך להתנהל היום בזירה המוניציפאלית וככל שמתקרבות הבחירות, המדרשה נפתחה לפני שנה, לפני חודשיים פתחנו את הזרוע של הנגב למדרשה להכשרת נשים לפוליטיקה, כלומר לקחת את הערוץ הזה של נשים בפוליטיקה כ- main issue, כבעצם אלמנט עיקרי, אני חושבת שהיועצות יכולות להיות שותפות למהלך כזה, אגב, כי ברוב המקומות שבהן יש יועצות שאולי המעמד שלהן קשה ונמוך, הוא בגלל שאין שם נשים חברות מועצה שיכולות לעזור להן, כי השילוב הוא הכי חזק, למעשה.

תודה. אני באמת רוצה להבהיר ולהודות לך, אדוני, שלמה בוחבוט, יושב ראש המרכז לשלטון מקומי, אתה מכבד אותנו כאן בוועדה לקידום מעמד האישה. פתחנו עם היועצות והממונות, שמענו שבחלק מהמקומות אין, מכל מיני שיקולים, במקומות אחרים ממונות נשים על-פי קרבה משפחתית או חברית ולא בהתאם לדברים שנקבעו גם על-פי חוק. שמענו על כך שלממונות אין כוח, הן לא, גם אם הן יושבות בישיבות כאלה ואחרות, אין להן זכות הצבעה. החוק ב- 2008, הוא חוק טוב אבל לא מספיק ואנחנו מאוד מאוד מאוד מבקשות את העזרה שלך, כמו שאתה יודע לעשות.

גברתי היושבת ראש, גב' סוויד, יועצת ראש הממשלה למעמד האישה, שולה אגמי, יפעת זמיר, יפעת קריב, שעבדה בשלטון המקומי בחינוך.

היא עדיין עובדת בשלטון המקומי פה, אל תדאג. וחברת הכנסת חנין זועבי.

חברת הכנסת זועבי, כל האורחות הנמצאות כאן, אנחנו שמחים להיות כאן היום, 75 שנה לשלטון המקומי, אנחנו רצים מוועדה לוועדה ואני רוצה להודות באמת לוועדות הכנסת, ליושב-הראש, על החגיגה של היום, שאתן מוזמנות, אם תישארו עד השעה אחת, יש כנס גדול מאוד עם ראש הממשלה ועם שר הפנים ויושב ראש ועדת הפנים של הכנסת, אז אתן מוזמנות. ברגע שאני נכנסתי לתפקיד של השלטון, לשלטון המקומי, אני פעלתי לחזק את מעמד הנשים, בעיקר בשלטון המקומי. ברגע שיפעת באה אלי ואמרה – בואו נשתף פעולה, לא דיברנו הרבה, אמרנו – נעשה ונשמע. מדוע? כי אני חושב שנשים ברשויות המקומיות, במועצות, תמיד רק מסייע, תמיד זה עוזר ומחזק.
ואני גם שמח שפתחנו את כל ההשתלמויות האלה, שמחר תהיינה חברות מועצה עם ידע מוניציפאלי, אני בכלל, אני חושב שהשלטון המקומי בשנים האחרונות עובר מהפך, מהפך העצמת ראשי ערים, העצמת חברי מועצת עיר. הלימודים האקדמיים של עובדי השלטון המקומי בעצמו, אנחנו עוברים מהפכה רצינית. לכן, אני רוצה לאחל לכן הצלחה ותמיד אפשר לקיים דיונים. אני יודע שהמעמד של יועצת ראש העיר למעמד האישה, נכון חוקקו חוק ואתם יודעים מה? בכנסת זה המקצוע שלהם לחוקק חוק, אבל אחר-כך תקנים – אין. צריך פשוט לקבוע תקן, תקן מלא, שהיועצת תוכל לקבל שכר. היום היא בלי לקבל שכר.

מה קורה אצלך בעיריה, במעלות תרשיחא?

אצלי יש לי יועצת מצוינת.

היא מקבלת שכר?

היא לא מקבלת שכר, אבל היא עובדת אצלי במשרד. היא עובדת אצלי ברשות.

אדוני, אתה מודל חיקוי, אתה עומד בראש השלטון המקומי, מה שאתה תחליט, יחליטו אחרים.

זה בדיוק הבעיה, שמבחינת החוק הן לא מקבלות משכורת על זה.

כן, אבל חבר'ה, אם יש לנו מועמדות רציניות.

אנחנו יודעים, גברתי, אנחנו יודעים, תני לי בבקשה לשמוע.

חברים, חברות, אם יש עובדות רציניות בתוך ויש הרבה כאלה, אז אין שום סיבה שאחת העובדות הבכירות, היא לא יועצת ועושה, אצלי היא עושה עבודה מצוינת.

הבעיה שעלתה פה, אדוני, היא שבאמת, אתה ראש עיר מוערך וזוכה באמת להרבה מאוד, העשייה שלך תבורך פה באמת המקום לברך אותך, להודות לך, אתה הפרחת את האזור. אבל אתה יודע שמה שאתה עושה, יש לו השלכות מעבר לעיר שלך.

אני יודע.

משום שאתה עומד בראש הפירמידה ורואים אותך ואתה מודל לחיקוי. ואנחנו שומעות ושומעות ושומעות, שכשנשים לא מתוגמלות או כשהן עושות תפקיד בנוסף, אין להן פניות, הן לא יכולות לתפקד ובאמת, כמו שהן צריכות ומה שמוטל עליהן, למה שבעיר שלך, למה שבעיר שלך, לא תיקח את המושכות ותעניק לממונה גם מקום וגם תקציב וגם כמובן שכר. משום שמה שאתה תעשה, יקרין הלאה, אדוני.

אבל משרד הפנים צריך לאשר את התקן, זה כל הבעיה.

משרד הפנים מאשר יועצת ראש העיר.

משרד הפנים מאשר.

זה לא פשוט. רבותיי, התחלנו בצעדים יפים מאוד. אני מקווה בקדנציה הבאה שייבחר לשלטון המקומי - - -

תן לנו אמירה, תן לנו אמירה, אדוני, אנחנו רוצים אמירה. לא, אנחנו רוצים אמירה שלך. אנחנו, אמירה.

ברשימה שלי, חכה, עוד לא, עוד לא הגשנו, יפעת, עוד לא הגשנו רשימות. אבל יש, יש מועמדות ברשימה שלי, במקומות די גבוהים.

כמה מועמדות יש ברשימה שלך, אדוני?

שתיים.

שתי מועמדות? מתוך רשומה של כמה?

רשימה של 12 מועמדים, אנחנו בדרך-כלל מקבלים בין ארבעה לחמישה מנדטים. השתיים, או ארבע או חמש, אבל שתיים תמיד.

ומה היום יש בעיריית מעלות?

יש ארבע נשים מתוך 13. מכובד.

זה מכובד.

חבר'ה, תודה, בהצלחה.

תודה רבה. עפרה יצחק חי נמצאת כאן? ממרחבים? עפרה, בואי נכיר אותך, תספרי לנו, לכולנו. כן, גברתי.

קודם כל, אני מתנצלת שראש המועצה שלי כבר הספיק לברוח. אני אומרת, חבל שראש המועצה שלי הספיק לברוח.

לא נורא, נרדוף אחריו. אנחנו רגילות לרדוף.

נספר לו, נספר לו. אני מהמועצה האזורית מרחבים, חברה בעמותת כ"ן כבר בקדנציה הקודמת, מי שלא יודע, במועצות אזוריות כבר היו בחירות. אני כיהנתי כחברת מועצה יחידה בעצם בקדנציה הקודמת, אישה יחידה, בין 14 גברים ובקדנציה הנוכחית, לצערי, לא נבחרתי, בגלל שבאמת מה שאותי אפיין זה הנפתי דגל. אני היחידה שבאמת בעצם בחמש שנים הנפתי דגל של טוהר המידות, של שלטון נקי, של משהו אחר, של שיח, של אמירה, מה שלא היה באזור שלנו.
לשמחתי הרבה, הצלחנו להחליף את השלטון אצלנו, מי שלא יודע, רק שתבינו, כשאני אומרת שהרמתי דגל, זה ראש המועצה שלנו לשעבר מנהל דיון משפטי, גזבר, מהנדס, מזכיר המועצה, כולם בבית הסוהר.

קודם היתה לנו אמירה שחברת הכנסת קריב על החתומים של החוק, עכשיו אנחנו שומעים אצלך. את מבינה למה אנחנו צריכות לחזור לנהל את העולם?

זה בדיוק העניין. אבל לשמחתי באמת נבחר ראש מועצה צעיר, עם ראייה, הוא באמת תומך במעמד האישה. זכיתי להיות יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה באזור.

תשמעו, אני רוצה באמת במעמד המכובד הזה, אני לא יודעת, זה לא, לא רוצה להישמע מתבכיינת, אבל נשארנו הרחק הרחק מאחור, ממש הרחוק מאחור. אנחנו, מה שנקרא, בשלב של לבנות את עצמנו בכלל. אתם לא מבינים - - -

אבל בואי תספרי לנו מה גילית, עופרה.

מה שגילינו, אנחנו בשלבים שהקמתי בעצם מועצת נשים בתוך מרחבים ואנחנו, תכונה אחת גילינו באמת שבאמת, בכל היישובים, מועצות אזוריות בנויות ממושבים. יש ועד אגודה ויש ועד מוניציפאלי. בוועדים המוניציפאליים הנשים עושות שם באמת, הן בוחרות, נבחרות, ועושות שם מהפך, אם זה בחינוך, בתרבות, בכל התחומים. מקור הבעיה אצלנו ומקור הכוח ומקור הכסף, זה בוועדי האגודות. הסתבר ששני יישובים אצלנו במועצה, עדיין נשים לא יכולות לבחור ולהיבחר.

למה?

כי בתקנון האגודה כתוב שמי שמתקבל חבר לאגודה, הוא בעל ולא האישה.

מדינת ישראל, 2013. לכן היה חשוב לי לתת לעופרה לספר לכן. רגע, כמו שאתם יודעים, אני לא בכדי ביקשתי מעופרה לשתף אותנו כי יושבות סביב השולחן הזה נשים שבאמת ממוקמות במקומות, בערים, בסביבה שוויונית, פחות או יותר. אבל כשאנחנו שומעות מציאות כזאת, אנחנו חייבות כולנו לזכור, להביט אחורה לפעמים ולראות שלא רצנו מדי קדימה, בטח בהיבטים הארציים וגם המחויבות הפמיניסטית והאחריות ההדדית וכשעולה סיפור כזה ומקרה כזה, להתגייס ולסייע ולעזור. כי צריך לתקן את זה. צריך לתקן את זה מהר. ולגלות, במקרה, אני לא יודעת איך גיליתם את זה רק עכשיו, כי באתם וביקשתם להיבחר. אבל אנחנו כאן בשביל לפתור את הבעיות הללו, ולראות איך אנחנו מפרקות עוד קודם הבחירות, כדי שנשים תוכלנה להשתתף.

עוד דבר אחד. יש פה, לשים את הדעת באמת בעניין הזה, כשאנחנו מדברים על לקדם נשים ולהיכנס לעמדות מפתח, אחת הרעות החולות, לפחות במועצות אזוריות, זה באמת העניין של האגודות. פה זה באמת המקום, אני ממש מבקשת, להיכנס לעניין. כי אני לא רואה שום ייצוג, לפחות באזור שלי, אני יכולה להגיד, זה שתי מועצות אזוריות, אין ייצוג נשי בעמדות המפתח שם, שזה שם מקור הכוח, זה מעוז גברי לחלוטין. ומפה הן גם לא מצליחות להתברג לשום תאגידים ולשום מוסדות של האגודה. הכל הופך להיות מעוז גברי לחלוטין. יש פה שינוי, צריך לעשות פה שינויי חקיקה מאוד רציניים.

ברור. אנחנו נעשה את מה שאנחנו יכולות מבחינת הבדיקות וכבר התחלנו, ואם לא, אנחנו נפנה לבג"צ, בסדר? אז זה לפרוטוקול והמקרה הזה פשוט לא יעלה על הדעת בישראל 2013, שהוא יישאר.

אגב, בדצמבר יש עוד בחירות, בדצמבר יש עוד session בחירות למועצות אזוריות, 23 מועצות, זו הזדמנות, זו הזדמנות.

עוד תופעה אחת שקיימת, שאותה גם צריך, ב- 2005, בזמנו שר התמ"ת אהוד אולמרט חתם על התקנה שאפשר לבחור בייפוי-כוח, משהו שאתן אולי לא מכירות. אבל מה עושים הגברים? זו אחת הבעיות השניות שאנחנו גילינו, שבעצם הגברים לוקחים את הזכות, את הזכות של האישה, ממלאים ייפוי-כוח ובוחרים גם בשמה.

חזרנו לתחילת המאה.

חברות, כן. אני רוצה להציג לכן עכשיו עוד אישה אמיצה.

אנחנו נמצאים עכשיו בימי הביניים.

חברות, אני רוצה להציג אישה אמיצה מאוד שרק קראתי אודותייך, שירה ג'רג'י, מתמודדת למועצת העיר צפת.

הכתבה היתה נהדרת.

אז באמת, בעקבות הכתבה הגענו אלייך וסימנו אותך וביקשנו שתבואי. בואי תספרי לנו על דרכך ועל ההתמודדות לעיריית צפת.

אז קודם כל, בוקר טוב לכולם. אני ממש שמחה ומתרגשת להיות כאן. אני לא אשת פוליטיקה, אף פעם לא הייתי, אף פעם לא חלמתי שאני אהיה. אבל זה התחיל מזה שכשהתקשרתי לעיריית צפת ואמרו לי שאין יועצת לקידום מעמד האישה ואין אישה כזאת, וכששאלתי מה זאת אומרת אמרו לי – יש מספיק גברים טובים. ואמרתי – דברים טובים? אמרו לי – לא, גברים טובים. וכשלי אמרו שיש מספיק גברים טובים, - - -

משרד הפנים, אתם שומעים? כן? אתן שומעות? אני מאוד מודה. כן.

אני מאוד, אף פעם לא החזקתי מעצמי גם פמיניסטית, שזה הכי בדיחה ומתברר שאני כנראה מלידה כזאת. פועלת ומקדמת נשים בכל דבר שיכול לקרות.
בצפת, מה שגב' עופרה אמרה עכשיו עשה לי בחילה, כי זה באמת מאוד מאוד קיצוני ומפחיד. בצפת אבל זה ממקום אחר. התגובות הן בדרך-כלל – בואי, תקדמי אותנו הגברים ואז תהיה לנו סיבה טובה להגיד לאשתי לבחור בך, משהו בסגנון הזה, או איומים. או איומים שאומרים – לא כדאי, כל מיני איומים מכוערים, אתן לא רוצות לשמוע. אני לא אוהבת לחזור על המילים האלה, המילים המאוד מכוערות וקשות. אני לא רגילה לחזור עליהן. כמו שאתן רואות, אני מהמגזר הדתי חרדי, אני גאה להיות שם ואני חושבת שמה שאני עושה זה בעצם היציאה מהחשיבה העדרית ויציאה למחשבה עצמאית ובוחרת. כי כולנו, במגזר שלי, גודלנו וגדלנו לעשות מה שאומרים לנו לעשות והרב הפך להיות האיש ששולט בכל ולצערי הרב, בשנים האחרונות זה לא מוכיח את עצמו כאמין. זה לא מוכיח את עצמו כנכון. ואני פתאום התחלתי לחשוב מה יש שם, שמותר לי לבחור אחרת ולרצות אחרת וגיליתי שהילדה שלי, לא מסוגלת לשחק המלכה אמרה, אלא רק המלך אמר. כי המלכה היא זאת שמתפנפנת עם הנסיכות בארמון וכששאלתי – אבל את רואה את אימא, אימא עושה הכל בבית ועושה הכל, אז היא אומרת לי – רק בבית, לא בחוץ. איפה את בחוץ? ואז אמרתי – OK, וקמתי ויצאתי החוצה.

והדבר הראשון שנתקלתי זה באמת המגזר שלי, החרדי, הדתי, שאומר – דיר באלאק, במילים יפות. תיזהרי מאיתנו, אנחנו לא נרשה, אנחנו לא ניתן. ניסו להביא כל מיני רבנים שיגידו לי שאסור, אבל אלוהים יש אחד, הוא של כולנו, בין אם אתן מאמינות בו, בין אם לא, אני לפחות רואה את זה ככה ולוקחת את המקום הזה לאלוהים נותן לי יד ורק הוא, אף רב לא יגיד לי מה לעשות ואף איש, גבר, כזה או אחר, אני את הברכה של בעלי קיבלתי להליך הזה. אני לא צריכה את של אף אחד אחר.
אני בעצם מבקשת את עזרתכן כי אני די לבד במערכה הזאת. נשים בצפת מאוד רוצות לפרגן ולעזור.

את מכירה את יפעת?

כן, בקורס מנהיגות את המחר.

אני מוכנה לעזור לך, אני מנצרת עלית, אני יועצת.

אני אשמח לדבר עם כולכן אחר-כך, אני פשוט לא רוצה לגזול את הזמן של הוועדה. אני רק אומרת שאני צריכה את עזרתן של כל הנשים החזקות שיושבות כאן, כי בעצם להיות בצפת בעיר מאוד מאוד גברית, יש שם 15 חברי מועצה, הציעו לי מקום שלישי ורביעי, רק תבינו, זה לא ריאלי בצפת, מקום שני, אולי ריאלי בצפת, אולי. מקום שלישי ורביעי מאוד לא ריאלי. אז זה מאוד יפה להתהדר בזה שברשימה שלך יש אישה, השאלה אם אתה באמת מאפשר לה או שהיא רק עובדת בשבילך. אני לא עובדת בשביל אף אחד. רק בשבילנו הנשים ,ובגלל זה אני אומרת, בואו תעזרו לי לעזור לנו. כל אישה צריכה למצוא את המקום שלה ולקבל אותו בזכות ולא בחסד.

תודה. אז אנחנו נעבור עכשיו אולי אפילו במעבר חד למקום אחר בארץ ואתם יודעים שהארץ שלנו מאוד מאוד קטנה אבל המעברים הם מאוד חדים. אני רוצה לבקש מיפה ייגר, מתמודדת לראשות עיריית הרצלייה, בבקשה.

זו אני. אני רק אבקש שיצלמו אותי, כדי שאני אוכל להכניס את זה לדף הפייסבוק שלי. זה חשוב.
בוקר טוב, אני יפה יגר. הייתי בזמנו, עשר שנים, חברת מועצה ואני חוזרת עכשיו להתמודדות על הראשות.

וגם את ספגת ביטויים מעליבים, אני ורד סוויד מנתניה ואני זוכרת, היינו קולגות והתמודדת עם אותן תופעות.

נכון. אנחנו שוכחים את זה, זו היתה תקופה סוערת של חברות במועצה מול ראש עיר מאוד קשה, אלי לנדאו, ועל מערכות, מאוד קשה, על צעדים מאוד קשים שנעשו שם, על הקמת מרינה, צעדים קשים ואחרי עשר שנים במועצה הלכתי לדרכי. יעל נבחרה, הלכתי ללמוד משפטים. הלכתי כדי לראות האם זה מדאורייתא או מדרבנן, והאם אפשר לעשות את השינוי בדרך החוקית ולכן אני כאן והמטלה היא באמת שלכן, אתן חברות הכנסת, תודה על האירוע הזה.

אני באתי לייצג כאן פן מאוד מאוד ספציפי, את הפן של המתמודדות העצמאיות. כשאני הייתי חברת מועצה עשר שנים, הייתי מטעם מפלגת העבודה, התמודדתי אז בתוך מפלגת העבודה, בפריימריז, פספסתי על כלום, על פריימריז לרשות, סיימתי עם 480, 450, עם מטה של ארבעה ואני, כי כל השאר פחדו להזדהות אבל התוצאה היתה 480 – 450, אבל לא נבחרתי ועזבתי. באתי לייצג כאן את הפן של המועמדים העצמאיים. חוק מימון מפלגות, אתן מקבלות רשימה מאוד יפה היום של מטלות, של חקיקה ושינויי חקיקה. חוק מימון מפלגות, חוק בן 20 שנה, הוא חוק שכל כולו מיועד בעצם לשמור ולשמר את מעמדן, מעמדן של המפלגות, ככאלה.
היום בכלל, אני לא יודעת מה הסטטיסטיקה ומה הנתונים היום על כמה מועמדים עצמאיים יש, מול מועמדים מטעם מפלגות. אני לא יודעת כמה מתוך המועמדות האלה הן עצמאיות יחסית למועמדים הגברים, יהיה מעניין לראות את זה אולי בדיעבד. אבל החוק עצמו, מפלגה בצורה כל-כך קיצונית, שפשוט כובל, כובל את הידיים ואת הרגליים בדרך שכמעט בלתי אפשרית. כי את מתמודדת מול או ראש עיר מכהן, שהחוק אמנם אוסר עליו לעשות שימוש, במשאבי העירייה, מה שלא מפריע לו להוציא עלון, אגב, בשם אחת המפלגות, ולכתוב מאחורנית – ליצירת קשר לשכת ראש העיר, שזו עבירה פלילית. אבל אף אחד לא מעיז לקחת ולהגיש תלונה למשטרה, מה אנחנו, בזמן בחירות, אנחנו נעבור למישור הזה? לא נעים. או שאנחנו מתמודדות מול סגני ראשי עיר, והם מכהנים, שאין סגנים בפועל. שיש להם את הבמות שלהם, העירייה עושה חגיגות קיץ והכל, מאפשרת לראשי העיר, לסגנים. ויש מפלגות, והמפלגות הם גיבוי, הם גב מאוד רציני ויש עצמאים. ויש מועמדות עצמאיות, שהן, כשהן זקוקות לעזרה והן נגיד פונות לאותם ארגונים ואני בעברי אגב הייתי חברה בנעמ"ת, מספר שנים, באותה תקופה שהייתי חברת מועצה. אותם ארגונים יודעות לשלוח אותנו הנשים המועמדות לסדנת סטייליסטיות, לייעוץ איפור, וגם לסדנה של הופעה לפני קהל. אנחנו לא שם. אנחנו במגרש האמיתי, של התמודדות אמת. אנחנו זקוקות, הם זקוקים, המועמדים העצמאיים. אבל זקוקות לגיבוי של דפוס, של פלקטים, של עיתונות, של מודעות, זה עולה המון כסף. החוק מגביל. אני חושבת שזה חשוב.

חשוב, אבל יש פה עוד חברות.

אני רוצה להוסיף ולהגיד שאם לי היה את התקציב הנכון, הייתי מתמודדת לראשות ולא למועצת האיר.

משפט לסיום.

כן. אם לא תפריעו לי, אני אקח 20 שניות.

אני לא הפרעתי לך. זה פשוט הזמן של החברות שלך.

כן. אנחנו שמענו דיון כל-כך ארוך על ממונות, זה המגרש האמיתי.

את צודקת ואני מפנה לכן יום ב- 22.

ואני שואלת – אם באמת אנחנו חפצות שינוי בתחום המנהיגות, ברמה המנהיגותית בארץ, אנחנו כמועמדות, כארגוני נשים, צריכות להבין שצריכות לקבל את העזרה של המחוקק, פשוט בדברים המאוד בסיסיים של מערכת בחירות. אנחנו מועמדות שמשקיעות הרבה מאוד אנרגיה, הרבה מאוד אנרגיה. אני נשואה, יש לי ארבעה ילדים, יש לי חמישה נכדים, אני עורכת-דין, אני אחרי 15 שנה שעזבתי את הפעילות, מרגישה שזה בנפשנו ושזה לוקסוס גדול מדי להישאר בכורסא בבית ולקטר. ואם אנחנו רוצות שינוי, הרמה המוניציפאלית, כשאנחנו פותחים בבוקר את השער ויוצאים החוצה, אנחנו נפגשות עם החיים לפני שלום ולפני כל דבר אחר.

תודה רבה. אורית רישפי.

קודם כל, אני אקדים ואומר שיש לי עונג גדול והרבה הרבה חברות בפעילויות הארוכות שלי בתחום הזה, גם בכובע הפמיניסטי ובאמת הנושא של עמותת כ"ן והנושא של הכנסת השלטון המקומי והחשיבות שלו וכמה שהוא מתבקש באמת הבאתי לעמותה לפני הרבה שנים, אחרי מחקר שעשינו במרכז הבין תחומי בהרצלייה וראינו באמת שחברות מועצה, אל"ף, הן כמובן לא נוכחות, מעבר לזה שהן לא נוכחות, הן גם לא מתמודדות פעם שנייה כמעט אף פעם ואז ככה בעצם הבאנו את זה והתחלנו לעבוד על הנושא הזה. אני שמחה שזה עולה ופורח.
קודם כל, נשים מתמודדות באופן כללי נתקלות בקשיים האובייקטיביים, שישנם בתחום של השלטון המקומי ואם יש תחום מרות שמחייב חקיקה דחופה וסובל הייתי אומרת מהכנסת הראש בחול, זה התחום של השלטון המקומי. מפני שכשפותחים את העיתונים ומדברים על שחיתות, ואני לא רוצה לפתוח פה נושא עכשיו של שחיתות, איכשהו תמיד בסוף הכל מתנקז לשלטון המקומי ואנחנו הולכים עם הדבר הזה והקשיים האובייקטיביים, חלק מהם פשוט הופכים את המשחק למשחק באמת לא דמוקרטי ולכן כשהמשחק לא דמוקרטי, כמובן שהנשים הן אלה שחוטפות את המכה בראש קודם.
אחד הדברים שעשינו ובאמת עשינו הרבה, הקמנו גוף שייצג את חברי וחברות המועצה בכלל הרשויות במדינת ישראל, קראנו לו ארגון אח"מ, אני פעלתי בנושא הזה הרבה, אני קצת הפסקתי כי אני עכשיו מתמודדת על ראשות העיר הרצלייה, אבל הגוף הזה, יש לו זכות קיום והוא חשוב. הייתי בקבוצת הפעילות לפני 15 שנה שהלכו והחתימו את כל המועמדים.

אורית, תעשי לנו סדר בבקשה. יש פה שתי מועמדות של עיריית הרצלייה? יש שלוש מועמדות? זה נורא מעניין.

יש היום קבוצה של 37 נשים שרצות לראשות ערים שזה מספר מדהים וזה לכשעצמו מספר יפהפה ובהצלחה לכולן.

רק רגע, יפעת, זה נורא חשוב לדעת את הנתונים. 37 נשים רצות היום לרשות?

לראשות ערים.

מקומות שבהם לא, למעשה, כיהנה ראש עיר, למעט הרצלייה?

נכון. נכון. בהרצלייה יש שלוש נשים. קודם כל, יש כאן תל-מונד וכפר יונה והר אדר וראשון לציון ורעננה, זיכרון יעקב ויש בחיפה ויש ברחובות. המון. יש בקריית ארבע, חברות.

אני רוצה לנסות ללמוד. הנשים הללו, בדרך-כלל, קודם כל היו חברות מועצה ואחרי זה?

חלקן – כן וחלקן – לא.

רגע, אני רוצה ללמוד. איך אנחנו יכולות לתקן בלי לדעת?

נכון.

האם את רואה מאפיינים של נשים שקודם כל כיהנו כחברות מועצה ואחרי זה, או מדלגות ורצות ישר לראשות עיר?

רוב הנשים שמתמודדות לראשות ערים היום, הן היו חברות מועצה, בחלקן שימשו יו"ר האופוזיציה בעיר שלהן, חלקן מגיעות מהפוזיציה הזו היום להתמודד לראשות העיר, מכירות את המשחק המוניציפאלי, באות עם כלים מוניציפאליים מצוינים. חלקן אקטיביסטיות מקומיות, כמו שאמרנו, יכולות להיות יושבות ראש ועדי הורים, הנהגות הורים, נשים שבאות מהצבא, פורשות צה"ל יש שתיים כאלה, שושי נמצאת כאן איתנו. יש נשים מצוינות, מעולות, מוכשרות ואיכותיות.

תודה. תודה תודה. אז בואי נשמע. משפט לסיום.

אני אעשה את זה מאוד בקיצור. אל"ף אכן חוק מימון הבחירות הוא בלתי אפשרי ונותן העדפה למפלגות, וכמו שאמרו לי בבית בני המשפחה שאוהבים אותי – את שוב רצה? רק לכי קודם תפתחי לעצמך תיק במשטרה, שלא יפתחו לך, שכבר תפתחי לעצמך לבד, והחוק הוא דרקוני ובלתי אפשרי. זה דבר ראשון.

דבר שני, חוק של הגבלת משך כהונה ומי שמכירה אותי פה הרבה שנים יודעת שאני מדברת על זה כבר הרבה שנים. כל עוד לא תהיה הגבלת משך כהונה לראשי רשויות, לא תהיה דמוקרטיה בשנתון המקומי. חוק מהיר, קל, לא מסובך, עם מוטת השפעה עצומה. זה יתקן חלק גדול מהשחיתויות, זה יעשה משחק דמוקרטי כמו שפה שמענו, ראש העירייה מוציא ניירות, הסגנים עושים אירועים. האנשים המכהנים משתמשים באמצעים. אז הגבלת משך כהונה.

תודה. תודה.

ועוד דבר אחד, סליחה רגע, רק עוד מילה אחת – זכויות לחברי המועצות. חברי המועצות זה מתנדבים סטטוטוריים. אני לא חושבת שיש הגדרה כזאת בחוק ואני אשמח מאוד לעזור, עשיתי דוקטורט בשלטון מקומי, ואני את הדברים האלה מביאה מתוך ידע, גם אקדמי, גם משפטי, גם מעשי, מכל העולמות והדברים האלה, באמת צריך פעם אחת ולתמיד להתמודד אתו.

תודה. ענת קנפו, הר אדר.

שלום, נעים מאוד. אני רצתי לראשות המועצה בפעם הקודמת, בלי שהייתי חברת מועצה, לשאלתך. הכנסתי ארבעה מנדטים מתוך תשעה. אני מתמודדת לראשות שוב, לא ברחתי. באמת, יש סיבות טובות מאוד לברוח, חברותיי הקודמות במועצה באמת ברחו ויצאו חבולות מאוד מהמועצה הקודמת.

את רק שברת את שתי רגלייך לא מזמן.

כן, אבל זה לא הפריע לי לעשות את ההפגנות בכביש ואני ממשיכה בכל הכוח.

רציתי רק לומר כמה דברים לגבי אכיפה. יושבות פה נציגות משרד הפנים. אני כיושבת ראש אופוזיציה, פניתי לכל מוסד ביקורת במדינת ישראל, בעשרות מכתבים, החל ממבקר המדינה, הממונה על המחוז, רות יוסף, שאחראית על ירושלים, בנושאים מאוד מאוד חמורים שגובלים בפשיעה לכאורה, חלקם מנהל לא תקין, כמובן. יש גיבוי נוראי, לדעתי, של השלטון המרכזי לשלטון המקומי. זאת אומרת, ראשי מועצות שרובם גברים, אנחנו יודעים, זוכים להיות "שריפים" ביישוב. הם עושים מה שהם רוצים. הם בונים מה שהם רוצים, מתי שהם רוצים, אוכפים אכיפה סלקטיבית, מתנקמים באנשים. מי שעושה חוג בית, ישר מקבל מכתב שאין לו טופס 4 ואם היה לו טופס 4 זאת היתה טעות ועכשיו אין לו טופס 4.

יש לו חריגה בארנונה, או שהוא סגר מרפסת.

בדיוק. יש, אנחנו מכירים את כל השיטות.

חשבון המים שלו קפץ.

אם אני כיושבת ראש אופוזיציה פונה לשלטון המרכזי, כולל למבקר המדינה, שאמר שהוא בודק, שהדברים מאוד מאוד חמורים ופתאום הוא מפסיק לבדוק, כי יש קשרים שלטוניים, אני חושבת שאנחנו צריכות כאן לעמוד על שני דברים – אחד, הנושא של אכיפה ויש כאן נציגות ממשרד הפנים, אני מאוד שמחה לדעת, אני רוצה לתת הצעה קונקרטית, ביקשתם הצעות קונקרטיות. אני חושבת שחברות מועצה שמקבלות אינפורמציה על אי-אכיפה של החוק הקיים, קודם כל, בנושא של ממונות, בנושא של מעמד האישה, הן יכולות לעזור לזה לקרות, כי הן יודעות ומכירות קצת את נפתולי הבירוקרטיה הקשה, לבוא ולאכוף את החוק.

דבר שני, אני חושבת שכאן, אם תצא מכאן קריאה לעזרה, לחברות מועצה, לאכוף את החוקים, כשהן מתמודדות כל יום הן צריכות להעסיק עורכי-דין ובתשלום או שלא בתשלום, הן צריכות להתמודד עם אנשים מפולפלים מאוד שמכירים את החוק, בתוך המועצה. אין להן, הידיים שלהן קשורות, גם הזמן שלהן, הם לא מקבלות על זה כסף, גם אין להן תקציב לקדם את עצמן בשום דרך. כל הזמן שואלים לאן נעלמת ולאן נעלמת, זה מאוד מאוד קשה לקדם את הנושא הזה. אני חושבת שאכיפה ועזרה שלכם באכיפה זה נקודת מפתח.

תודה. מיסם ג'לג'ולי.

כן. שוב, אני מיסם, אני מקרן אברהם. יפעת הזכירה כאן שיש 37 מועמדות לבחירות הבאות וקרבות לרשויות, לראשות רשויות מקומיות. אנחנו, בחברה הערבית, עדיין מדברים על בחירת נשים לחברות מועצה ולחברות רשות. קצת נתונים – שש נשים נבחרו, שש נשים ערביות נבחרו כחברות מועצה וארבע התפטרו במהלך הקדנציה. אז נשארנו בסוף הקדנציה רק עם שתי נשים.

בדקתן למה?

התפטרו מכל מיני סיבות, בעיקר הסיבות של הקושי לעבוד בזירה כל-כך גברית וקשיים מכל הסוגים. אז אנחנו בקרן אברהם ובשותפות עם קיאן, עמותת קיאן, אנחנו מקדמים עכשיו פרויקט של הכשרת נשים ערביות להתמודד בבחירות המקומיות, גם כחברות מועצה וגם לראשות הערים והמועצות המקומיות. זה פרויקט ראשון מסוגו בחברה הערבית, שמתמקד רק בנשים ערביות ונותן את הדגש על האפיונים הייחודיים של החברה הערבית, של הרכב הרשויות הערביות ושל המפה הפוליטית שהיא הרבה יותר שונה, המפה הפוליטית המקומית, אני מתכוונת, שהיא שונה מהחברה היהודית ואנחנו מקדמים את הפרויקט הזה ואנחנו מקווים לפתוח עוד קורסים במהלך השנה. אנחנו מתכננים עוד שישה קורסים שהצפי שלנו שבבחירות האלה, לצערי, אנחנו כנראה לא נצליח, כי התחלנו רק עכשיו. אבל הבחירות הבאות, אני מקווה שאנחנו נצליח להכניס כמה עשרות נשים לתוך הזירה הפוליטית המקומית.
אני אישית חושבת שמאוד מאוד חשוב לקדם חקיקה בנושא הזה, של קידום נשים למשרות או להיבחר לרשויות המקומיות, שריון נשים. שריון זה לא מילה גסה. אני חושבת שאנחנו, או המחוקק, צריך לעזור לנשים להיכנס למקומות שמאוד קשה להיכנס אליהם, במיוחד אם אנחנו מדברים על החברה הערבית שהיא חברה שלנשים קשה יותר מאשר בחברה היהודית להתברג למקומות שהם מקומות בעלי השפעה ובעלי אופי של קבלת החלטות. אז בעזרת המחוקק, אם יש שריון של נשים, זה יכול מאוד לעזור ולקדם נשים בתוך החברה. לא חסר נשים, יש מוטיבציה מאוד גבוהה לנשים כן להשפיע בזירה הפוליטית וזירה הציבורית, אבל לצערנו הרב, המכשולים הם הרבה יותר קשים והרבה יותר חדים. תודה.

תודה. חברת הכנסת יפעת קריב.

קודם כל, שלום לכולכן. אני רוצה ככה, מובן שיש לי מלא מה לומר, אבל חלק מהדברים שלי אני אשמור לאירוע שאנחנו, שיקוים ב- 22 לחודש. תראו, אנחנו היום חוגגים 75 שנים לשלטון המקומי, זהו יום חגיגי. אני לא יודעת כמה מכן שמות לב, אבל אנחנו עושות היסטוריה בזה שהדיון הזה מתקיים כאן. כי שנים ניסינו לקיים ביום השלטון המקומי את הנושא הזה וזה לא היה על סדר היום. אז קודם כל, אני באמת רוצה להודות לשולה אגמי, שמחזיקה את התיק הזה והיא אפשרה לנו, ככה, כי אני יודעת שלא היה לך קל ואני יודעת שהיה לך פשוט ואני מזדהה אתך ואני מבינה שעצם קיום הדיון, גם אם הוא קצר, גם אם לא כולם הצליחו להיכנס, זה כבר צעד ראשון שלנו, בלהגיד – אנחנו כאן בנושא של השלטון המקומי וזה מבחינתי היסטוריה שקורית בזה הרגע.
תראו, אני עברתי את כל המסלולים.

אז רק כדי להרחיב, רגע, כי לא כולן מכירות ויודעות. הדיון באופן מסורתי, ביום השלטון המקומי, היה דיון בממונות. כל מי שבאה ואמרה – כל הספקנו, לא הספקנו, למה זה לקח יותר זמן וכו', אנחנו ביקשנו ופנינו באמת בכיוון הזה שגם כדי לעודד וכדי לתת, אנחנו לפני בחירות, ולכן גם בחרנו, התלבטנו האם לעשות את היום הזה עכשיו או בתחילת המושב הבא ואחרי התייעצות משותפת החלטנו למקד, למרות שמאוד מאוד, אנחנו מאוד מאוד עמוסים והתקציב פה גוזל את רוב זמננו, אני גם חברת ועדת הכספים ועוד דברים בבית הזה, אבל החלטנו כן לגייס את כל הכוחות שעומדים לרשותנו ולקיים את היום הזה ב- 22 בחודש ונמשיך בו כי אני יודעת שיש פה חברות שהגיעו מרחוק ולא תוכלנה לדבר במפגש הזה אבל היה חשוב לנו לבוא ולציין ולחזק ואני חושבת שכבר נוצרו פה קשרים ורשתות, שתוכלנה להמשיך.
אני גם מצפה ומחכה לפניות שלכן ולהמלצות שלכן מה לעשות ב- 22. יש כאן, כמו שהצגתי, גם את עמליה, גם את מיטל, מיטל שלי פה? אבל דלית, כמובן, מנהלת הוועדה שלנו, תשלחו. תשתפו אותנו, תעבירו לנו נושאים שהייתן רוצות, דוברות או דוברים שהייתם רוצים לשמוע. אנחנו כבר העברנו בקשה לשר שיכבד אותו בנוכחותו, לשר הפנים. אז אנחנו פתוחות ליוזמות, לרעיונות, לניסיון שלכן, יפעת והאחרות כמובן את מה הייתן רוצות לשמוע ב- 22.

אני כל-כך מסכימה, בנות, זה שאנחנו כאן היום, זה כבר מספיק. לפעמים לא צריך לדבר יותר ולא צריך לומר, הנוכחות שלנו, תשתו אחר-כך קפה, תפגשו את כל ראשי הערים, תלחצו את היד, תגידו שלום, אני מתמודדת לראשות, אני אגיד הוד השרון, בשביל לא, אני אומרת, כל אחת תצאו תגידו – אני מתמודדת למועצה, אני מהעיר שלך, צאו, תסתובבו, שהבית ירגיש את הנוכחות שלכן, מעבר לזה שאתן נמצאות כאן בחדר. זה כבר ההישג, לא משנה מה נאמר, זה לא משנה. אבל בכל-זאת, אני אומרת שני דברים קצרים, אני יכולה לומר הרבה דברים, שני דברים שאני אתמקד בהם, רק אני אגיד שעברתי את כל המסלולים, עברתי את כל הדרך בלהגיע לכאן, הנושאים התקציביים, הלא תקציביים, הלכלוך, המקומות הכי נמוכים שאפשר לרדת אליהם, הייתי שם כי נגררתי לשם בעל כורחי, אני מאוד מזדהה, מאוד מבינה ונמצאת פה כדי לסייע ולעזור וחלקכן מכירות את זה.
והדבר הנוסף, אני רוצה לפנות לחברת הכנסת חנין זועבי. חברת הכנסת חנין זועבי, את העלית השבוע הצעת חוק מאוד חשובה, רק היא הועלתה לא בצורה הנכונה. אנחנו לא נפתח את הכל כאן ובאמת אף אחד מחברי הבית לא היו חתומים עליה. במקביל, אני העליתי הצעת חוק דומה. מה שאני רוצה להגיד פה בפורום הזה, שאני רוצה לקרוא לך, דקה, שנייה אחת, לפני כולן, לשים בצד, שנייה אחת, לשים בצד, רגע אחד, דקה.

זה מקומם, מה שאת אומרת. אנחנו מדברים על ערכים.

שנייה, תני לי לסיים.

חברות, יש לנו שבע דקות.

חנין, תני לי לסיים.

או שאת תומכת בעיקרון ואז את תומכת או שלא.

אבל תתני לה לסיים.

תני לי לסיים לדבר. הצעת החוק שלי - - -

אני עכשיו, מותר לי הערה על מה שהיא אמרה?

אבל לא סיימתי את המשפט.

אנחנו מדברים על העיקרון והיא מדברת מי חתם על החוק. זה לא הולך.

משפט אחד קצר, אני לא רוצה לפתוח את זה. דקה. חנין, יהיה לך מקום להגיב. שנייה. הועלתה הצעת חוק שיש בה בעיה בנושא הדמוקרטי, לא קשור למי הגיש אותה, אם כן אפשר או לא אפשר לחייב רשימה להכניס נשים, זה נוגד את הדמוקרטיה או לא נוגד את הדמוקרטיה. התחלתי הליך מאוד עמוק עם משרד המשפטים כדי לבחון האם אפשר להגיד שבכל שלישייה תהיה אישה או לא תהיה אישה, איך אפשר במסגרת הדמוקרטיה להכניס את הנושא הזה פנימה. זה הליך דמוקרטי חקיקתי. מה שאני מציעה לך, להיות שותפה ביחד אתי להליך שאני עושה עם משרד המשפטים ולהציע הצעת חוק משותפת לנושא הזה, כי היעד שלנו הוא להגיע לכלל האוכלוסיות במדינת ישראל, גם נשים מהמגזר הערבי, גם מהמגזר הדתי, גם מהמגזר החילוני, לכל המגזרים. אז בפורום הזה אני מציעה לך להצטרף לדיונים שלי עם משרד המשפטים, שהדיונים יהיו הכי דמוקרטיים שאפשר. בסדר?

תודה. חברת הכנסת זועבי.

נרשמתי מזמן.

הצעת החוק שלי היא הצעה ישנה, ישנה. היא מהפעם הקודמת, מהקדנציה הקודמת. ואז, אנחנו מעלים שוב, אני לא יכולה להחתים שוב, יפעת, ואת יודעת את זה. ואם אני מעלה את העיקרון הזה, אז אי-אפשר שיהיה מוקד השיח על – תבואי ותשתפי אתי פעולה. אנחנו נשתף פעולה, לא שאני אבוא אלייך ולא שאת תבואי אליי. אנחנו נשתף פעולה. אבל מבחינתי, גם, מבחינתי, עצם האמירה, אני מוכרחה גם לציין, שיושבת ראש הוועדה, עליזה, גם ואני מודעת לאילוצים הקואליציוניים, היא הצביעה בעד החוק והיא תמכה בעד החוק.

גם הרשות לקידום מעמד האישה נתנה חוות-דעת מקצועית, היא תומכת בחוק.

לא היה קורה כלום, תראי, יפעת, מי שיש לו עיקרון, גם מוכן לשלם את המחיר על העקרונות שלו. לא היה קורה כלום אם כמה מחברות הכנסת מהקואליציה, היו תומכות בחוק הזה ואחרי הקריאה הראשונה, אם היתה קריאה ראשונה או אם לא היתה קריאה ראשונה זה היה כבר אמירה בעצמה, ואם היה נניח שהחוק עובר, אז כל התיקונים היו אפשריים אחרי הקריאה הראשונה.

אני חברת כנסת כבר שנה חמישית, כלומר זו הקדנציה השנייה. זה היה חוק שלי, שאני העליתי עוד פעם, לא היתה לי אפשרות שאתן תהיינה שותפות.

משרד המשפטים ביקש להיות שותף.

עכשיו לגבי האמירה הזאת, שאנחנו נשתף פעולה, בהחלט התגובה שלי היא חיובית ואנחנו נשתף פעולה.

מעולה.

אז חברות, אני רוצה לקחת את הדוגמה הזאת. תראו, תראו, לא פשוטה היא דרכנו. דיברתם קודם ככה ברמיזה והיו כאלה שהרחיבו על המקום של הממונות והכפיפות שלהן. אני יושבת ראש הוועדה למעמד האישה. כשעלה החוק של חנין זועבי בכנסת, במליאה, זה חוק שנפסל בוועדת שרים לענייני חקיקה, אבל חברת הכנסת ביקשה להעלות אותו במליאה. אז אני חברת מפלגה, מפלגת יש עתיד, שיושבת בקואליציה וההחלטה של הנהלת הקואליציה היתה כמובן להצביע נגד החוק. אני גם יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה והחוק של חנין הוא חוק שאפשר להגיד שהוא לא מספיק טוב, הדרך נעשתה בירוקראטית לא באמצעים כאלה ואחרים, אבל החוק הוא חוק חשוב. מה אני עושה? מה אני עושה? זה לא פשוט. מה אני עושה?
אני הצבעתי בעד החוק. 18 שניות חלפו מהרגע שחטפתי סטירת לחי. 18 שניות על השעון, זה לא היה נעים. זה היה מאוד מאוד מאוד קשה. מראש הממשלה, לקבל נזיפה, זה לא פשוט. יכול להיות שהשיקול שלי לא היה נכון, כי ראש המפלגה שלי - - -

היה נכון.

חנין, כרגע אני מנתחת אירוע ואני משתפת פה נשים. רגע, ואני משתפת פה נשים, אני משתפת פה נשים, אני לא, לא סתם נותנת את הדוגמה שלי, משום שהדוגמה הזאת תהיה חלק ונחלה של כל אחת שהולכת ומתקדמת ואם היא תעשה את זה בצעדים קטנים ומדודים יש החלטות שלכאורה נראות קטנות אבל הן מאוד משמעותיות, עם השלכות מאוד מאוד מאוד רחבות על העתיד של כל אחת ואחת בחדר הזה. זאת היתה, יש כאלה שיגידו, זו היתה החלטה אמיצה ויש כאלה שיגידו שעשיתי טעות, אבל אני שלמה מאוד עם ההחלטה שלי. להגיד לכם שאין מחירים? אין דבר כזה. אין דבר שאין מחיר. גם החלטה של בעד, גם על החלטה של נגד וגם על החלטה של לקום ולצאת החוצה.

שרל'ה לא תיתן לך פיצה.

סליחה, זה לא קשור. אני לא רוצה לשמוע, אני מבקשת להיות ענייניים. די, יש לנו שבע דקות, יש לי, אני חייבת לצאת לישיבה הבאה. יש לנו שבע דקות לסיכום הישיבה הזאת.
אני רוצה להיות עניינית ובלי הערות ציניות כאלה ואחרות, זה לא המקום ולא השולחן ואם אנחנו רוצים להעצים אחת את השנייה ולהתקדם קדימה, אל תחשבו שגם שרות. תראו, לימור לבנת לפני שבועיים ישבה פה בוועדה ואמרה חד משמעית שאם אני כיושבת ראש הוועדה למעמד האישה לא הייתי פונה לראש הממשלה ומבקשת ב- 2013, שבוועדת פרי, ועדת פרי, ועדה שקמה, ועדה חדשה שקמה כדי לדון איך ייראה הצבא, המרחב הציבורי בצבא, מול כניסת החרדים ומה יהיה מקומן של נשים, אני מזכירה לכן, שאם הם נכנסים, אז גם צריך לחשוב על הנשים והיא אמרה פה, אם אתם לא הייתן פונות ומבקשות, אני, לימור, לא הייתי חברה בוועדה. זה לא נגמר. זה לא נגמר, זה כל הדרך מלווה אותנו. אז אל תחשבו ששרות לא חוות את הדברים הללו.

גם השבוע קראנו למנות אותה בוועדה למינוי הגוף שבוחר את הרבנים ובעקבות הקריאה היא הוכנסה לוועדה.

זה יש התחייבות, זה נכון. אבל הרעיון היה שיהיו 17 נשים. אם כבר את רוצה לפתוח את העניין הזה, אז פניתי מייד כשהגעתי לבית הזה, כי הבנתי מה הולך לקרות עם הרבנות הראשית והיום, אם אתן רוצות לדעת, בגוף הבוחר לרבנים הראשיים היתה אישה אחת, שקוראים לה מרים פיירברג מתוקף היותה ראש עיריית נתניה והיא היתה איש אחת. האישה השנייה שהיתה זאת יעל גרמן שהיום היא שרה, ונשארנו עם גוף בוחר של 149 גברים. פניתי לראש הממשלה ואמרתי לו – יש לך 17 מקומות שאתה ממנה, זה שני שרים, זה חמישה חברי כנסת ועשרה נציגי ציבור. אני מבקשת, והחתמתי 42 חברים בבית הזה, העברנו לו את המכתב. אז זה שהיום יש שרה, זה כלום. היינו צריכות להיות 17, שתי שרות, חמש חברות כנסת ועשר נציגות ציבור וזה לא המצב. אז היום יש שרה אחת, אנחנו שלוש חברות כנסת, היו שני חברי כנסת ולגבי נציגות הציבור הן תהיינה נשים כי זאת החלטה פנים קואליציונית. אז יכלו להיות יותר נשים. וגם זה ממאבק, ממקום של מאבק והיה צריך להגדיל את הגוף הבוחר, שתהיינה 50 נשים, אבל אני לא צריכה לספר לכן בטח מה קרה עם החוק האומלל הזה.
אז מה שאני רוצה לבוא ולומר זה שלרגע אסור לעצור במקום. מה שאני אומרת תמיד לסטודנטיות שלי בקורסים של מגדר – תראו, בערך המחקרים מדברים על זה שאנחנו נהיות פמיניסטיות בסביבות גיל 30. עד השריטה הראשונה ובטח היום כשהבנות מגיעות ממקומות שוויוניים – מערכת חינוך, צבא שפתוח, 92 מהמקצועות פתוחים לנשים ועוד ועוד מסגרות. אז כשהם באים לשיעורים הראשונים במגדר, אני מעצבנת אותם, זה לא העולם שאנחנו מכירות. לוקח לי בערך עד חנוכה, שליש מהסמסטר הראשון, לשכנע אותן שהמציאות היא לא כזאת ורודה והמחקרים מלמדים אותן שבסביבות גיל 30, אנחנו רואות את זה. אני רואה, יש לי בת היום בטכניון, נולדה לה תינוקת, תשמעו, לא קל. לא קל. נורא נורא קשה. אז צריך לבוא להעצים, לתת, לתמוך, לסייע ובטח במקום הזה שאם נשים תהיינה בעמדות הללו, המרחב הציבורי של כולנו, המקום הקהילתי, העירוני, יהיה הרבה יותר טוב.

למה חטפת סטירה, לא הבנתי.

מפני שהיא הצביעה בעד.

אנחנו נדבר על זה ב- 22, אולי נעשה איזה משפט מבוים.

אני רוצה לתת לאחרונת הדוברות, לעו"ד סימה פרי, מאיגוד נבחרות הציבור ברשויות המקומיות בישראל.

אני אציג את עצמי. אני חברת מועצת העיר רעננה. עד לפני חודש, הייתי בין המתמודדים, הסרתי את מועמדותי. זה לסיפור אחר, חבל על הזמן של הוועדה. בכל מקרה, אני דווקא רוצה לדבר על הנושא הזה באמת של למה נבחרות ציבור לא חוזרות, לרוב, לא הרבה אבל יש מעט שחוזרות, אבל יש גם הרבה מאוד שלא חוזרות אחרי קדנציה ראשונה. מתוך הניסיון שלי בקדנציה הזאת, קודם כל אני פעילה גם בעמותת כ"ן ואני פעילה גם בצוות ההיגוי ששולה אגמי עומדת בראשו, במרכז השלטון המקומי, כדי לשלב נבחרי ונבחרות ציבור בפעילויות שמקיים מרכז השלטון המקומי ואני רוצה להתעכב על ארבע מילים שלדעתי הן הסיבה לכך שיש הרבה מאוד נבחרות ציבור שלא ממשיכות לקדנציה נוספת. וזה א' – סמכויות, ב' – מעמד, ג' – הכשרות, ד' – גמול.
כולם יודעים שחברי וחברות מועצה לא מקבלים, עובדות בהתנדבות, למעשה והן מנהלות קריירה. אני כעורכת-דין, מנהלת משרד, אני משקיעה ים של זמן במועצת העיר. בחמש השנים בקדנציה הזו הייתי גם בקואליציה ואני עכשיו נמצאת באופוזיציה, כיו"ר ועדת הביקורת ואני עובדת המון כדי לבוא מוכנה ואני בטוחה שכל הנשים שיושבות פה ומרגישות שהן רוצות לבוא מוכנות לישיבות, עושות הרבה מאוד למידה לפני שהן מגיעות. אז לגבי סמכויות. מכיוון שראשי רשויות בחקיקה קיבלו סמכויות, כבר מישהו אמר פה את המילה שריף? הן מקבלות למעשה, הם מקבלים למעשה את הסמכות הכמעט לא מוגבלת שלהם לעשות מה שהם רוצים, בעיר שלהם והרבה פעמים הם "לא סופרים" את חברי המועצות, את חברי וחברות המועצות.
אז אל"ף, צריך לדאוג בחקיקה קודם כל להחזיר את הסמכויות שגם היו בעבר לנבחרי ציבור, למשל בוועדת הקצאות, למשל בוועדת תמיכות. היום כל הוועדות הן ועדות מייעצות ולכן כמעט ואין שיניים לוועדות האלה. זה דבר אחד. מעמד – אין צורך להכביר מילים, נאמר פה סביב השולחן הנושא הזה עלה. הכשרות, יושבות פה נציגות של משרד הפנים. חבל מאוד שאין לנו את הכלים, אתם לא נותנים לנו את הכלים. אנחנו צריכים מזמננו ומכספנו ללכת להשתלמות בשביל לעמוד בראש ועדת רישוי עסקים, ללכת להשתלמות בשביל לדעת איך לעמוד בראש ועדת תכנון ובנייה וכו', יש הרבה מאוד דוגמאות. תנו לנו את ההכשרות האלה, תנו לנו את הכלים לעשות את העבודה שלנו, בצורה הטובה ביותר. וגמול, לא צריך לדבר על זה יותר מדי, אנחנו מוציאים מכיסנו בשביל לעשות את העבודה הזאת. תנו לנו, שוב, זה פנייה אליכן, חברות הכנסת.

זו נקודה מצוינת. בואו נרכז את הכל כרשימה והפעם אנחנו נפעל לשנות.

תודה. אני אהיה פה ב- 22 ואני גם אעביר את רשימת הנושאים.

תעבירי לנו. אני רוצה להודות לכולן. כמו שאמרתי, אני מזמינה, אנחנו מזמינות את כולן ל- 22, הזמנה תצא מסודרת. אני רוצה להזמין אתכם פה להצטרף לטרקלין, גם לביקור בתערוכת הציורים וגם באחת טקס בטרקלין שגאל. אני מודה לכן, אני רוצה לקרוא את ההחלטות שלנו.
הישיבה הזאת תמשיך, כמו שאמרנו, ב- 22.7 בשעה 10:00, כאן, בכנסת ישראל. אני מצפה ומחכה ליוזמות שלכן, לסיוע, לעזרה. אנחנו פה בשבילכן, אתן שם בשבילנו, רק יחד נצליח לקדם גם בחקיקה, גם בעשייה, גם במודעות ובכלל. הוועדה תבחן את הדרכים בהן ניתן לשנות את התקנונים המונעים מנשים לבחור ולהיבחר לוועדי אגודות ביישובים במועצות אזוריות ותפעל לתיקון המצב בהקדם וגם כמובן הדברים שהועלו כאן על-ידיכן, אנחנו נבדוק באמצעים החקיקתיים והאחרים ונביא לתיקון עולם.

צהריים טובים לכולם.

אני חייבת לומר לך, עליזה, שפה אנחנו מתחילות התחלה חדשה, כי אני פה כמה שנים בכנסת, צר לי לומר שזו פעם ראשונה שאני נהנית. תודה רבה.

תודה רבה לכן, יום טוב. תודה רבה.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:30.>