הכנסת התשע-עשרה

PAGE
3
ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות
18/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 1>
מישיבת ועדת המשנה של הוועדה לקידום מעמד האישה

למאבק בסחר בנשים ובזנות
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ג (18 ביוני 2013), שעה 12:00

1. הקמת הוועדה וסמכויותיה.

2. תיאום ציפיות.

3. סקירות: משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

חברי הוועדה: >
דוד צור – היו"ר

שולי מועלם-רפאלי

שלי יחימוביץ

עליזה לביא

משה מזרחי

יפעת קריב

מיכל רוזין

>
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן
שרת המשפטים ציפי לבני

יוסי סילמן - מנכ"ל, משרד הרווחה השירותים החברתיים

ציפי נחשון גליק - מנהלת שירות נוער, צעירים וצעירות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אפרת שרעבי - מפקחת ארצית נשים בזנות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מירב דדיה מולד - מפקחת ארצית פגיעות מיניות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

ענבר יחזקאלי-בליליוס - עו"ד, יועצת מקצועית בכירה לשר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

טליה אברבוך - יועצת השר לענייני כנסת וממשלה, המשרד לביטחון הפנים

בוסנה ירדני - לשכה משפטית, המשרד לביטחון הפנים

רובי קיים - רפ"ק, קצין חוקרים ארצי, המשרד לביטחון הפנים

אדוארד פלינר - רפ"ק, רמ"ח תשאול ימ"ר תל-אביב, המשרד לביטחון הפנים

כנרת מנגן אלמליח - מרכזת בכירה, תכנון אסטרטגי, המשרד לביטחון הפנים

ד"ר מירב שמואלי - מתאמת המאבק בסחר בבני-אדם, משרד המשפטים

סיגלית זהר - מרכזת הטיפול בקורבנות סחר ועבדים, האגף לסיוע משפטי, משרד המשפטים

טל פילברג - עו"ד, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

נעה לוזנר - מתמחה, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

חן זורע - בן שירות לאומי, מתאם המאבק בסחר בבני-אדם, משרד המשפטים

הלית אילסר - מנהלת היחידה הארצית לגילוי ולניהול רכוש, האפוטרופוס הכללי

אורטל כהן גואטה - מ"מ מפקח ארצי חילוט רכוש, האפוטרופוס הכללי

שירי לנג - לשכה משפטית, הנהלת בתי-המשפט

דליה אברמוף - רפרנטית סחר בבני-אדם, פרקליטות מחוז תל-אביב פלילי

מיכל יוספוף - מתאמת משרדית, ראש תחום, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר

אורלי דהן - לשכה משפטית, רשות האוכלוסין וההגירה, משרד האוצר

גיא הרמתי - רפרנט ביטוח לאומי ורווחה באגף התקציבים, משרד האוצר

ד"ר מיכאל דור - סגן ראש מינהל רפואה, משרד הבריאות

יעל גור - מנהלת מרפאת לוינסקי, משרד הבריאות

אושרה לרר - הממונה על השוויון בין המינים, משרד החינוך

שולה אגמי - ממונה על קידום מעמד האישה, מרכז השלטון המקומי

באטריז רוזן כץ - ע"וס, מנהלת אופק נשי - חיפה, עיריית חיפה

עידית הראל שמש - מנהלת, מכון תודעה - למאבק בתופעת הזנות

טלי קורל - רכזת מתנדבים, מכון תודעה - למאבק בתופעת הזנות

יסמין קונפינו - עו"ד, מנהלת "מעגן" - מקלטים לקורבנות סחר בבני-אדם

ריטה איבשין חייקין - מנהלת פרויקט מאבק בזנות ובסחר בנשים, "אשה לאשה" - מרכז פמיניסטי חיפה

גילי ורון - מנהלת, מטה למאבק בסחר בנשים, עצו"מ, כבירי-נבו-קידר עו"ד ונוטריון

רבקה היוז - רכזת, המטה למאבק בסחר נשים, עצו"מ

רעות גיא - מנהלת במטה הארצי, עמותת עלם

נעמה זאבי ריבלין - מנהלת סלעית - סיוע לנשים במעגל הזנות

ורד סויד פאר - מנכ"לית, הרשות לקידום מעמד האישה

רועי שטינמץ - העמותה להסדרת הזנות בישראל, רובינס-שטינמץ יחסי ציבור וייעוץ אסטרטגי

אבישג סיוון-גלנץ - היועצת המשפטית, העמותה להסדרת הזנות בישראל, יאיר דוד משרד עורכי-דין

יהודה עמרני - יו"ר, התנועה למשילות ודמוקרטיה

שמחה דן רוטמן - עו"ד, מנהל מחקר ויועץ משפטי, התנועה למשילות ודמוקרטיה

נעה בוכהולץ - יועצת משפטית, התנועה למשילות ודמוקרטיה

מעיין עוז - משקיפה, המשמר החברתי

ניר קלינר

לוביסט, העמותה להסדרת הזנות, קלינר אסטרטגיה ולובניג

תמי סלע

אריאלה אהרון

הדר אביב
<1. הקמת הוועדה וסמכויותיה.>
<2. תיאום ציפיות.>
<3. סקירות: משרד המשפטים, המשרד לביטחון הפנים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.>

בוקר טוב לכולם. אני שמח לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. נמצא אתנו כאן שר הרווחה ויש לו תפקיד מרכזי, בהמשך תצטרף אלינו שרת המשפטים שמגיעה מפגישה מדינית, והשר לביטחון הפנים היה אתי עכשיו במשך שעתיים בשדולה אחרת והתנצל שלא יוכל להיות, אבל יש פה נציגים מכובדים ממשרדו.

הוועדה הזאת הוקמה על-ידי הוועדה לקידום מעמד האישה, על-ידי חברת הכנסת עליזה לביא שנמצאת אתנו, והיא תדבר אחרי. גם מהדיונים שערכנו קודם, לנושא הזה חשיבות גדולה מאוד ולא בכדי החליטה חברת הכנסת לביא להקים את ועדת המשנה הזו כדי שתפעל אך ורק בנושא.

תופעת הסחר בנשים מוכרת לכולנו, היא אחת הבזויות אם לא הבזויה שבהן, עבדות מודרנית, ועברנו כברת דרך ארוכה מתחילת שנות ה-2000 עד היום. גופים אובייקטיביים בחנו ובוחנים אותנו ואנחנו נבחנים בנושא זה כל הזמן, כי זהו אחד משלושת הנושאים הבין-לאומיים שעומדים למבחן תחת עינה הפקוחה של מחלקת המדינה האמריקאית שאמורה לפרסם את הדוח השנתי שלה, על-פי מה שלחשו לי, כנראה השבוע. אני לא יודע מתי בדיוק ואני לא יודע את התכנים של הדוח.
בשנים האחרונות נעשתה עבודה אינטנסיבית מאוד בעניין, ואני מקווה מאוד שגם אנחנו, בכנסת הזאת, ורק התחלנו לפעול, נוכל למשוך את המושכות ולהתקדם בהרבה מאוד נושאים שלא פתירים עדיין.
חברת הכנסת לביא הרחיבה את סמכויות הוועדה מאלה שהיו לקודמתה וכללה גם את נושא הזנות בתוכם, ולא בכדי. את תרחיבי בנושא, ואחר כך נשמח לשמוע את שר הרווחה שאתנו.

צהריים טובים, שמחה לפתוח את הישיבה הראשונה של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות.
אני רוצה, קודם כל, להודות לשר הרווחה מאיר כהן שהפך להיות ידיד הוועדה, ולומר את תודתנו על ההתגייסות המהירה שתיכף ארחיב עליה ושוודאי תקרין על הבאות בהתמודדות עם נושאי הוועדה לקידום מעמד האישה בכלל ושל תת-הוועדה בנושא סחר בנשים ובזנות.
באותה הזדמנות, לברך אותך, מנכ"ל משרד הרווחה יוסי סילמן, על כניסתך לתפקיד. בטח ובטח תהיה כתובת לכל הנושאים שנביא, וגם כמובן שיתוף פעולה פורה עם המשרד שעומד בראשו שר הרווחה מאיר כהן.

לך ידידי, חבר הכנסת דוד צור – אני חייבת לשתף אתכם שמהימים הראשונים שהגענו לכנסת ישראל, חבר הכנסת צור בא ואמר לי: עליזה, נושא הסחר בנשים מטריד, מעיק, בתפקידי הקודמים נחשפתי לנושאים הללו בכל הזוויות הקיימות ואני מכיר את הנושא, עזבי את הכול, בואי נצא לשטח, נלמד ונכיר את הנושא.
ובאמת, עוד לפני שנתמניתי להיות יושבת-ראש הוועדה נסענו אל מחלקת תשאול בימ"ר תל-אביב, פגשנו את האנשים הטובים שנמצאים שם ושחלקם יושבים אתנו כאן היום, ולמדנו את הנושא מקרוב.

אין ספק שבמדינת ישראל ובוועדות הקודמות שהיו כאן בכנסת בראשות אנשים טובים, חברת הכנסת זהבה גלאון, חברת הכנסת אורית זוארץ ואחרים שקידמו וטיפלו, הנושא טופל ומטופל ביתר שאת. גם הארגונים החברתיים, כמובן, פועלים ללא לאות, ונוצר שיתוף פעולה נדיר בין השטח לבין כנסת ישראל. יושבות פה חברות רבות בארגונים שמובילות את הנושא ועושות עבודה לתפארת. פה המקום לברך אתכן ולחזק את ידיכן. ואנחנו, גם בוועדה לקידום מעמד האישה וגם בוועדה זו שהוקמה, שותפים נאמנים לכל העבודה שתהיה במישורים השונים.

בסיור נחשפנו לעבודה המצוינת שנעשתה בשיתוף הגורמים השונים, לחוק שנחקק ולתוצאות שנראות בשטח, עד כדי כך שישראל עברה וקפצה בשני הדירוגים. למדנו, נחשפנו ושמענו בכאב רב על תופעת הזנות שעלתה במדינת ישראל, גם זנות נוער וגם זנות נשים. גם לניסיונות אכיפה כאלה ואחרים של החוק הקיים, התמודדות הרשות המוניציפאלית, האכיפה ואי האכיפה. נחשפנו למנעד רחב של נושאים, עד שעשינו דיון בוועדה, בצוות המקצועי שהיית שותף לו, והחלטנו להרחיב את שם הוועדה ואת סמכויותיה ולהכניס את נושא הזנות לוועדת המשנה למאבק בנשים ובזנות.
כנגד פרסומים שהיו בתקשורת לגבי המינוח המשפטי של הקמת הוועדה – ועדת משנה מוקמת על-ידי יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה על-פי שיקולים כאלה ואחרים, וזו לא תהיה ועדת המשנה היחידה שנקים בכנסת הזו. אבל לסדר הדיון ולדיוק הדברים, וגם נוכח הפרסומים שהיו, כשכנסת מסתיימת, מסתיימת גם ועדת המשנה. ועדת משנה היא תלוית החלטה במיקום שלה, ולכן הקמנו מחדש את הוועדה בוועדה לקידום מעמד האישה. אחרי שהקמנו אותה, נבחר בישיבה נוספת לעמוד בראשה חבר הכנסת דוד צור, וחברי הוועדה הם: חברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי מהבית היהודי, חברת הכנסת תמר זנדברג ממרצ וחבר הכנסת יחיאל חיליק בר ממפלגת העבודה.

זה באשר להתקדמות הביורוקרטית שהיתה ואני רוצה לשים פה נקודה וסימן קריאה בעקבות הפרסומים השונים שהיו וליישר קו, ומקווה שכל מי שמעורב בעניין יישור הקו ונמצא פה בחדר מבין את יישור הקו הזה.
מברכת אותך על לקיחת המושכות והאחריות. ההתמודדות לא תהיה פשוטה ואנחנו ניתן את כל הסיוע הנדרש.

אני רוצה לברך את משרדי הממשלה השותפים – פתחתי אתך, אדוני שר הרווחה, את שרת המשפטים ואת השר לביטחון הפנים. ועדת המשנה הוכיחה לאורך השנים שכשיש עבודה משותפת של משרדי הממשלה, הכנסת, ארגוני השטח והארגונים החברתיים, יש תוצאות בשטח ואנחנו רואים שיש הכרה בטיפול הממוקד, המתמשך, המכיל, של ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים וכעת גם בזנות.
קיימים פערים בין סחר בנשים לבין זנות, מבחינת חקיקה, מבחינת אכיפה וגם מבחינת הכלים העומדים, ואנחנו בוועדה לקידום מעמד האישה שותפים לנושא ונלווה בכל המסגרות השונות. הוועדה שלך תדווח לוועדה לקידום מעמד האישה אחת לחודשיים, וזה מתוך חשיבות הנושא.

תודה רבה לכולם,הרבה הצלחה לך, ואנחנו פה יחד אתך.

תודה רבה. אני אקריא למען הפורמליקה גם את סמכויות הוועדה כפי שהוכתב על-ידי הוועדה לקידום מעמד האישה עם הקמתה: מעקב ופיקוח אחר פעולות הממשלה וגורמי רשויות המדינה, הארגונים החברתיים, בטיפול בתופעת הסחר בנשים והזנות ומיגורן; בחינה ממוקדת של תנאי ההחזקה והחקירה של קורבנות הסחר בנשים והזנות; תנאי הטיפול בקורבנות; מערך המניעה וההסברה; בחינת המצב החוקי והתיקונים הנדרשים בחקיקה במעבר בסחר בנשים ובזנות; וחיזוק שיתוף הפעולה ברמה הבין-לאומית במאבק בסחר בנשים ובזנות.
הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים עוסקת בתחומים שמשיקים לפעמים, אם כי לא חופפים, ונצטרך לקיים אתה ישיבה אחת או שתיים שתעסוק בתחום הסחר והזנות בקרב הזרים.

אני מברך את יושבת-ראש האופוזיציה חברת הכנסת שלי יחימוביץ שהצטרפה אלינו, ונמצאים אתנו גם חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, יפעת קריב ומשה מזרחי. והנה, רק הזכרתי את ועדת המשנה של חברת הכנסת מיכל רוזין, והיא הצטרפה אלינו.

נשמע את סקירותיהם של משרד הרווחה, משרד המשפטים והמשרד לביטחון הפנים, ואבקש להירשם כדי לדבר. הנוהג הוא שחברי כנסת יכולים, במידה, להתפרץ ולשאול מדי פעם שאלות הבהרה. נשמח לשמוע את יושבת-ראש האופוזיציה, ונפתח עם שר הרווחה.
הפנייה הראשונה שלנו לשר הרווחה נענתה בחיוב רב ואשמח אם תפרט בעניין. אם זו הדרך הסלולה של אוזן קשבת שנקבל במשרדך ובטח במשרדים אחרים, נוכל להגיע מהר מאוד לתוצאות המקוות. בבקשה.

שלום לכולם, צהריים טובים לחברי חברי הכנסת, שלי יחימוביץ יושבת-ראש האופוזיציה, לשאר הח"כים, לעליזה לביא ולדודי שאתמול בשתיים לפנות בוקר ישב והתרגש לקראת הוועדה הזו, וזה מרגש בפני עצמו.
אני מודה על הרצון להגיד תודה רבה, ואני רוצה לפתוח בדברי ולהבהיר: זהו תפקידו של משרד הרווחה, זהו התפקיד העיקרי של משרד הרווחה. לצערי הרב, ככל שאני נמצא בשטח – ואמרתי את זה אתמול גם לנעמה שיושבת אתנו ועושה עבודה נפלאה בפינות שאתה טיילתי – אני מבין שיש תחושה בשטח שמשרד הרווחה הוא קרון שולי וזניח ברכבת הזו שנוסעת, ואני רוצה להבהיר שמשרד הרווחה צריך להיות הקטר. אני מכבד את כל העמותות, את כל הגופים ואת כל הארגונים, והם בכל מקרה "הנשמה היתרה". הגוף שצריך להוביל הוא משרד הרווחה, כך שאנחנו עושים את תפקידנו, כך צריך להיות, כך אני מקווה שאנשי יתחילו לפעול.
אנחנו לא צריכים להיות שותפים ב-10% או ב-20%, אנחנו צריכים להוביל את המאבק הזה. כל מי שיש לו ידע וכל מי שיכול לתת כתף, יבורך כשיצטרך לרכבת הזאת, כי ככל שאני מטייל בשטח אני מרגיש שאנחנו נמצאים במצב חירום שלא כולנו מודעים לו, אלא אם אתה נמצא בשטח. סיפרה לי חברת הכנסת מיכל רוזין – כשאתה נוגע וחש את הדברים אתה מרגיש את תחושת החירום, אבל שאר התושבים לא כל-כך מבינים.

ישבתי ב"שבת תרבות" ב"הבימה" ואמרתי להם, אם תיסעו חמש או עשר דקות דרומה מכאן, תגיעו לעולם אחר, וחלק מהאנשים בקהל אמרו לי: למה אתה מתכוון? – עצם השאלה מביעה את התחושה שכל אחד נמצא בביתו מוגן, ומתחת לאף שלנו יש התרחשויות קשות מאוד, ואם יש אנשים טובים שצריכים לחפש כסף ותמיכות מכל מיני מקומות והם בנמצא, מטפלים, ואם לא, זה הופך להיות משהו זניח. אז לא עוד. גם אני וגם אנשי משרד הרווחה הבנו שאנחנו צריכים להרים את הכפפה הזאת ולטפל.
אני רוצה להודות מראש לכל אלה שפותחים בפני את "החצר האחורית" של מדינת ישראל – סליחה שאני מתבטא במושג הזה, אבל לא מצאתי משהו אחר. אני מגיע לשם ומוצא נשים שבריריות שיושבות בתוך בתים ועובדות שם שמונה או עשר שעות, והשאלה הראשונה היא: מה אתן עושות פה? מאיפה הכוחות לעבוד עם האנשים האלה? אבל כנראה שיש הרבה מאוד אנשים עם נשמה יתרה, ואני שמח על כך.
כיום, להערכתי, הגבול כמעט נסגר ואין כמעט תופעות סחר. דיירות ודיירי הבתים שהזכרתי הם ספיחים של תופעת חציית הגבול. כראש עיריית דימונה היו ימים רבים בהם עליתי לג'יפים של מבריחים למיניהם ומצאתי בתוך ג'יפ עשר בנות צפופות אחרי מסע איום ונורא בסיני, ואמרו לי אנשי המשטרה: אחד מתוך חמישה ג'יפים כאלו אנחנו מצליחים לעצור, אבל עוד ארבעה מצליחים להגיע למרכז הארץ. והתופעה בלטה שם מאוד.

היום, לצערי הרב, ככל שהגבול נסגר תופעת הסחר - - -

אין ואקום.

ממש אין ואקום, תודה על ההגדרה. אין ואקום. הגבולות נסגרו – אנחנו פוגשים את הצעירים והצעירות שלנו, ופועלים במטרופולין תל-אביב מאות בני נוער, בנים ובנות בערך בחלוקה של 75% בנות ו-25% בנים, ואפשר להגיד שגם הם נסחרים, ואלה ילדים שלנו, עליהם אנחנו לא יכולים להגיד: הביאו אותם מחוץ-לארץ, אלה ילדים נורמטיביים שלנו.
אני חייב לספר לכם, אני עומד מול קבוצה כזאת ושואל כל אחד מאיפה אתה, ומסתכל עלי אחד ואומר לי: המורה מאיר, אתה היית המורה שלי. אז אלה חבר'ה שאנחנו גידלנו, אלה חבר'ה שאנחנו אחראים להם, האחריות היא אך ורק שלנו, ולכן אנחנו כאן.

מיד התקבלה על-ידי החלטה לפתוח שני מרחבים כאלה בהשקעה של שבעה מיליון שקלים שייכנסו לבסיס התקציב, שבעה מיליון שקלים שיהיו כל שנה בבסיס התקציב. וקיבלנו אתמול אישור לעוד 18 מיטות על-פי בקשתכם.

אני חייבת לחזור ולהודות לך.

ויש בידינו תקציב לעוד 18 מיטות. אנחנו לא צריכים לגרד תקציבים מכל מקום, זה חייב להיות בבסיס התקציב של משרד הרווחה. אם יהיו שותפים – מה טוב, ואם לא יהיו שותפים, אנחנו חייבים למצוא את הכסף.
אני מפסיק כאן, תודה רבה לכל העושים והעושות במלאכה, זאת מלאכת קודש. אני ומשרדי פתוחים לכל הצעה ולכל רעיון. אם יש כאן גוף שחושב שהוא יודע לעשות את זה והשאלה היא למצוא מקום, למצוא כסף ולהוביל את זה – ידינו פרושות. תודה רבה לכם.

תודה רבה לשר. קבענו עם משרדך דיון מעקב אחר התוכנית הלאומית למאבק בזנות, ובו נוכל לשמוע את הממשקים גם אל מול משרדים נוספים.

אפרת וציפי נמצאות פה, והם יוסיפו לנו.

כמובן שנשמע אותן. תיכף נשמע את יושבת-ראש האופוזיציה, ולאחר מכן נעבור שוב לאנשי המקצוע במשרדך כדי שירחיבו.

חברת הכנסת יחימוביץ, בבקשה.

קודם כל, ברכות על פתיחת הוועדה הזאת ואני שמחה ששוטר עומד בראשה.

אקס.

כן, אבל שוטר נשאר שוטר.

תמיד, זה נכון.

אני שמחה לראות כאן גם את ידידי חבר הכנסת מזרחי, ויש בזה אמירה מכיוון שמכל הרבדים מהם מורכב נושא הסחר בבני-אדם, בעיני התחום הפלילי חייב להיות מודגש ומועצם, ומכיוון שברגע שחברה קובעת שאקט מסוים של ניצול גוף האדם בברוטליות, אלימות קשה שמופעלת על נפשו ועל גופו, הוא לא חוקי באופן חד משמעי, כי אז גם מותווה כאן קו שהוא נורמטיבי והכרחי.

אני רוצה לברך גם אותך, חברת הכנסת דוקטור עליזה לביא יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, ואותך השר מאיר כהן, אני שמחה מאוד על הדברים שאמרת, ורוצה לברך את כל החברים כאן.

סחר בבני-אדם, זנות לכל סוגיה, שימוש ב"שחקנים", במרכאות כפולות ומכופלות, לתעשיית פורנו שהיא תעשייה אפלה שבדרך-כלל משולבת עם סחר בסמים, הן מהתופעות האנושיות הנפסדות ביותר שקיימות על פני האדמה.
לשמחתנו עידן העבדות נגמר. לא חוקי יותר להחזיק עבד בביתך, אבל במידה רבה סחר בבני-אדם הוא חזרה לימי העבדות, באצטלה אחרת, בכובע אחר, לעתים אפילו על גבול הלגיטימיות, ועניין הלגיטימיות הוא עניין קריטי מאוד. תמיד הקורבנות של סחר בבני-אדם הם השוליים של החברה, ולא רק בישראל, אלא בעולם. זה תמיד מגיע מעוני מרוד מאוד ומחיפוש אחר מוצא מהעוני הזה, או ילדים בסיכון, או אנשים שמכורים לסמים, תמיד מעמדת חולשה של שולי השוליים של החברה, ויש מי שינצל את החולשה שלהם.

מצבנו השתפר, צריך לומר בגילוי לב, גם הגדר עשתה את שלה ויש פחות יבוא של נשים – סליחה שאני משתמשת במילה המסחרית הזו כדי לתאר את התופעה המבחילה והמזוויעה הזאת – אבל זה סוג התופעות שנגזר עלינו להילחם בהן שוב ושוב ושוב. ובעיני, מעבר לעבודה החינוכית שצריכה להיעשות, מעבר לעובדה שהמדינה צריכה להיות אחראית על אזרחיה, גם על השוליים שבה, גם סוגיית הפללת לקוח שאני לא יודעת אם תעלה בהמשך, הן משמעותיות מאוד.

ומי שמשתמש לכאורה בשירותים האלה – זה לא שירותים, וזה לא צרכנות, וזה לא עיסוק לעבוד בזנות וזאת לא עבודה, זה פשוט להיות קורבן של אונס מתמשך שוב ושוב ושוב – ומי שצורך את ה"שירותים" האלה, במרכאות כפולות ומכופלות, חייב לדעת שהחברה תפעיל נגדו סנקציות, שהוא משתתף באונס, שהוא משתמש בניצול ובשעבוד, וסוחר בגופו ובנפשו של אדם.
ולכן היוזמה להצעת החוק שקידמה בכנסת הקודמת חברת הכנסת אורית זוארץ, אני הייתי שותפה לה כמשתתפת, צריכה לקרום עור וגידים מחדש, כי האמירה כאן חייבת להיות מחודדת.

היא הוגשה מחדש.

מצוין, כל הכבוד. אז קבלו אותי כשותפה פעילה להצעת החוק הזאת.
זאת אמירה של חברה שהיא אמירה מוסרית, חוקית, נורמטיבית, דרמטית מאוד בעיני, למרות שכמובן יש לובי עצום נגדה ואתם עוד תראו איזה שכנועים ייעשו כדי שחס וחלילה לא נפגע באותם "לקוחות", במרכאות כפולות ומכופלות. זה לא על מין, זה על כוח, זה על ניצול, זה על שעבוד.

יש כאן נציגי המון ארגונים שנחשפתי לעבודה שלהם בכל מיני שלבים, ולאחרים לצערי פחות, והם עושים עבודת קודש מופלאה ונכנסים לתוך ואקום של טיפול. אבל עם כל העבודה המופלאה שעושה המגזר השלישי, זו עדיין אחריות המדינה, ולכן שמחתי מאוד לשמוע את הדברים שלך, השר כהן.
אני מתנצלת על כך שאני צריכה ללכת. אני מברכת אתכם על העבודה שלכם, אני עומדת לרשותכם ואשמח לשתף פעולה פה. אין קואליציה ואופוזיציה בעניין הזה, זה צריך להיות חד משמעי. אז בהצלחה בעבודת הוועדה.

תודה רבה. נעבור לסדר דוברים, נשמע את מנכ"ל משרד הרווחה, ולאחר מכן נשמע את דוקטור מירב שמואלי ממשרד המשפטים.

צהריים טובים, זה הנאום הראשון שלי באחת מהוועדות.

אני רוצה להגיד מהי תפיסת השר ושלא נתבלבל, חשוב מאוד לעשות פה הבחנות ולא לחבר בנשימה אחת את נושא הזנות עם הסחר, ואני אפרט.

זנות היא תהליך, היא תהליך שאפשר למנוע אותו בגילאים הצעירים, וזו הידרדרות איטית. שם המחויבות שלנו כקהילה היא כבר במניעה, מרכזי הגנה לצעירים נפגעים מינית, והתהליך הרווחתי שם הוא משמעותי יותר.

היינו בביקור אצל נעמה, ואחוז ניכר מתוך כל הנשים שעוסקות בזנות חווה גילוי עריות, הם כועסים על הממסד וצעקו: איפה הייתם?

כועסות.

דרך אגב, זה גם כועסים.

איפה הייתם? וזו תופעה שבהחלט, באמירה של השר, תהיה לה טיפול מערכתי, החל מהגילאים הצעירים.
נושא הסחר בנשים הוא קצר יותר וכפייתי, והצד השוטרי פה הוא המשמעותי יותר. דרך אגב, זה בניגוד לדעתן בדרך-כלל, הן מוסחות על-ידי כל מיני הבטחות שווא, נקלעות לסיטואציה, לרוב לא ברצונן. לכן אני מציע לעצמנו להפריד בין המושגים, ההבחנה הזו חשובה מאוד גם בטיפול שלנו וזוהי תפיסת המשרד. תודה.

כן, בבקשה.

ציפי נחשון גליק, מנהלת השירות לנוער, צעירות וצעירים, במשרד הרווחה.

כפי שאמר המנכ"ל וגם השר, מדיניות המשרד היא לפתח מענים לשני סוגי האוכלוסיה: קורבנות סחר שרובן תושבות חוץ וקורבנות נשים במעגל הזנות שרובן ישראליות.

סליחה, כשאת אומרת "רובן תושבות חוץ" – יש במקלטים גם נשים ישראליות לגמרי?

כן, במהלך השנים היו בין קורבנות הסחר נשים ישראליות אחדות.
ואכן משנת 2004, בעקבות החלטת הממשלה, משרד הרווחה מוביל את המדיניות ומבצע על-פיה את המענים. ב-2004 הוקם המקלט לקורבנות סחר נשים, עם 50 מיטות. ועם הזמן התופעה טופלה יפה מאוד על-ידי משטרת ישראל וצומצמה בצורה דרסטית. ולכן ב-2009 פתחנו מקלט נוסף לגברים שהם קורבנות עבדות בדרך-כלל בתוך מדינת ישראל, לצערנו, אלה הרבה עובדים זרים שמנוצלים על-ידי מעסיקים שלהם, והמשכנו להפעיל את מקלט הנשים עם 35 מיטות.

עם הזמן בכל זאת התגלו צרכים של נשים שמגיעות מחו"ל כמהגרות עבודה, נשים שבורחות מהמדינה שלהן, שנמצאות כקורבנות סחר באישור משטרת ישראל. וב-2009, כשהפעלנו 35 מיטות לנשים ו-35 מיטות לגברים, ראינו ב-2011 שהמספר גדל, ומשרד הרווחה נענה לצורך החדש של כמות הנשים, והקמנו שתי דירות שמאכלסות עוד 12 נשים. ב-2013, שוב, לאור הגידול של נשים קורבנות סחר פתחנו דירה נוספת. ועכשיו, לצערנו, לאור גידול נוסף של נשים שנמצאות בכלא סהרונים, אני שמחה לבשר שבעקבות תקציב שהשר גייס לנו, קיבלנו אתמול אישור להגדלת ההסכם עם העמותה שמפעילה עבור משרד הרווחה את התוכנית, לעוד 18 מיטות לנשים.

אני רוצה לחזור ולברך את השר על המענה המהיר לפנייה שלנו, של הוועדה לקידום מעמד האישה, בעקבות שיחה מקדימה עם עורכת-הדין דוקטור מירב שמואלי והבנת המציאות, ועל ההתגייסות של משרדך – מיליון וחצי שקלים לטובת ההוסטל הזה, 18 מיטות, וזה בליווי וטיפול מקצועי כפי שהשר הרחיב ופירט בפני, של אנשי מקצוע. זה יהיה הוסטל ולא דירה, ופתיחת דרך משותפת של הכנסת הזאת. ושוב, תודה לך, השר, על ההתגייסות.

ובכל זאת, נותרו נשים ששוחררו מכלא סהרונים והופנו לקהילה, ונמצא שאין להן מספיק מענים בקהילה. בעקבות בקשה של מנכ"ל המשרד למשפטים, המשמש כיושב-ראש ועדת מנכ"לים לנושא, נתבקשתי להוביל צוות שיחשוב על מענים לקורבנות סחר שנמצאות בקהילה; ומחר אנחנו יושבים בישיבה רבת משתתפים, בה חלק מהנציגות פה יישבו אתנו, לטכס עצה לאלה שלא צריכות הגנה סביב לינה, איך הן יכולות להיות אצל קרובי משפחה שלהן ועדיין לקבל מענים על-ידי מדינת ישראל כקורבנות סחר. זה לגבי קורבנות סחר שרובם אינם תושבי מדינת ישראל, כפי שאמרתי.
לגבי תושבי מדינת ישראל, אציין שאפרת שרעבי היא מפקחת ארצית על הטיפול בזנות ומדובר בנשים ישראליות. ב-2007 מדינת ישראל, באמצעות משרד הרווחה שמוביל את התוכנית, הקימה מערך של שירותים לנשים בזנות. אפרת תרחיב, אבל הבשורה הגדולה בעקבות השר החדש שלנו היא שאנחנו הולכים לפתח מערך שירותים לקטינים בזנות. מדובר בילדים בגילאי 13 שכבר נאלצים, כאסטרטגיית הישרדות, להיות קורבנות.

האם הנתון של "עלם", שיש כ-600 בני נוער שעוסקים בזנות במטרופולין תל-אביב, הוא נכון?

לא רק בתל-אביב, ברחבי הארץ.

לי נאמר בפירוש שברחבי הארץ זה מעל ל-1,500 בני נוער.

שמי רעות גיא, אני עובדת ב"עלם" עם קטינים וקטינות בזנות.
איתרנו והצגנו את זה גם בוועדה הקודמת: 620 קטינות וקטינים בזנות בתוך הפרויקטים שלנו ב"עלם". אבל אמרנו בצניעות שזה מספר שאנחנו במשאבים המוגבלים איתרנו בתוך "עלם". זה לא מחיל על התופעה בכלל, בטח לא בתל-אביב, ובטח לא בארץ. ההערכות הן שיש כמה אלפי קטינים וקטינות בזנות ברחבי הארץ. ונשמח אחר-כך להרחיב בנושא.

תודה.

שמי אפרת שרעבי, ואני מפקחת ארצית על תחום הזנות והכתות הפוגעניות במשרד הרווחה.

כפי שציין השר, משרד הרווחה שותף מרכזי בכל הפעילויות ובכל התוכניות שנועדו לטפל בנשים במעגל הזנות. מימון התוכניות הוא בהיקף של כ-6.5 מיליון שקל בשנה, זה מימון מלא של המשרד, כרגע במאה אחוז. אנחנו מפעילים תוכניות בעיקר בחיפה, באר-שבע ותל-אביב, ויש תוכנית איתור שמתבצעת כיום גם באילת, על-מנת להתמודד עם תופעת הנשים שמנוצלות בזנות.

האם משרד השיכון נותן או משכיר את המעונות?

אנחנו משלמים שכר דירה טבין ותקילין.

כל התוכנית, כולל תפעול כוח האדם, תפעול המקום, תשומות הטיפול והשכירות, היא חלק מגילום התוכנית שנמצאת במימון מלא של משרד הרווחה.

אפרת, יש נגיעה בנשים ערביות?

מי שפונה למסגרות שלנו, לא משנה גזע, מין, יכולה - - -

לא, זה ברור. ציינת שלושה מקומות שהם לא באיזורים - - -

נכון. יש לנו רצף טיפול בחיפה ושם נמצא, מטבע הדברים, ריכוז אוכלוסיה ערבית ושם גם יש צוות דובר השפה ומותאם לטיפול בהן, למרות שרובן דוברות עברית ברמה סבירה. בתל-אביב, כזו ששואבת לתוכה את כל אוכלוסיית השוליים, ישנם ריכוזים, ובבאר-שבע קצת פחות, למרות שהיינו מצפים שאולי בגלל האוכלוסיה שסובבת יהיו יותר. לבאר-שבע יש אפיונים שונים.

רצף הטיפול בחיפה ובתל-אביב כולל דירת חירום שנועדה לקבל כל אישה באשר היא, הן באות מהרחוב וממשיכות בהרבה מהמקרים לעבוד בזנות ולצרוך סמים. הדירה נועדה לאפשר להן קורת גג, מיטה חמה, מחסה והגנה מפני כל הנזקים שהרחוב מזמן עבורן, ותוך כדי תהליך אפשר למשוך ולגייס אותן לטיפול. חלק גדול מהמטופלות שאחר-כך בהוסטל ובמרכזי היום, מגויסות לטיפול מתוך השהות שלהן בדירת החירום.

השלב הבא הוא מרכז יום, אלה נשים שגרות איפה שהוא בדיור בקהילה, ועובדות בכל מיני עבודות שמותאמות להן על-ידי מלווה תעסוקתית ייעודית לתחום; הן מקבלות טיפול חמש פעמים בשבוע, כמה שעות, משהו אינטנסיבי ומקצועי מאוד.

והמסגרת הנוספת היא הוסטל שזו מסגרת הלנתית לאותן נשים שצריכות משהו אינטנסיבי ומכיל יותר.
ב-2012 טיפלנו במסגרות שלנו ב-462 נשים בסך הכול.

כשאת אומרת "טיפלנו" – כמה אנשים? כמה תקנים? כמה עובדים סוציאליים?

בתל-אביב יש 19 תקנים כולל המדריכות שישנות במשמרת ומחזיקות את המקום 24/7. עובדים סוציאליים והתחום הטיפולי מונה עשרה או אחד-עשר תקנים.

זה כולל גם קטינים?

לא, אצלנו זה מגיל 18 ואילך.

קטינים זו תוכנית חדשה.

אני רוצה לשאול אם המענה הוא רק כשהן מגיעות, או שיש גם איתור בשטח.

יש גם איתור. יש ניידת שפועלת גם ב"עלם" וגם ניידת של משרד הבריאות. הצוותים שלנו ב"אופק נשי" וב"סלעית" חוברים אליה פעם-פעמיים בשבוע על-מנת לאתר, לפגוש את הנשים וליצור אתן את הקשר הראשוני במקום המצאן, וכך מגייסים אותן גם לדירת החירום ואולי גם ליתר התוכניות.

גם המשטרה?

לא.

מה הממשק ביניכם ובין המשטרה בעניין הזה?

הממשק קיים, העבודה היא יומיומית ואנחנו שותפים לוועדות היגוי.

המטרה בסיורים האלה היא לאתר אותן. השתתפתי בכמה נסיעות כאלה, וכשירדתי והסתבר להן שאני שר – כל מה שקשור בממסד זה לא בדיוק הקטע שלהן, הן מתרחקות. לשוטרים יש תפקיד חשוב מאוד, אבל לא ברגע הזה שלהערכתי הוא הרגע המכונן, לאתר אותן ולגעת בהן, ושיגידו שלום ומי אתה, וברגע הקליק לא צריך את שר הרווחה או את שר המשטרה. צריכים את המאתרים בתוך השטח, הם יודעים לעשות את העבודה הזאת הרבה יותר טוב מאתנו.

אני מקבל את זה, אבל השאלה שלי היתה בהיבט של העברת מידע.

העברת מידע, בוודאי.

שלום, אני ביאטריס רוזן, עובדת סוציאלית ומנהלת תוכנית "אופק נשי" בעיריית חיפה.

לנו יש ניסיון ארוך שנים של עבודה יחד עם המשטרה. השותפות שלנו נבנית בכמה מישורים, אחד מהם הוא ועדה קבועה בה אנחנו יושבים עם המשטרה גם להחלפת מידע. כשהמשטרה מגיעה לדירות או למכונים הם מיידעים אותנו ומזמינים אותנו לפגוש את הנשים, הם מביאים אותן לתחנה, הן צריכות לתת עדות נגד סרסורים, ואז נוצר המפגש הראשון.

עבודה משותפת היא גם כדי להציג את נושא הזנות בכלל ואת התפיסה של נשים בזנות כקורבנות, ליצור גישה משותפת רב-מערכתית לגבי ההתמודדות עם בעיית הזנות, וכן, אנחנו שותפים לעבודה לאורך כל הדרך.

את יכולה לתת הערכה לגבי היקף הזנות בישראל?

אנחנו נמצאים בשלב מתקדם מאוד במחקר של המשרד שכולל כמה שלבים, ואחד הרכיבים בו הוא סקר לאומי שינסה לאמוד את היקף התופעה.

גם פילוח לפי גילאים?

זה מחקר מקיף מאוד עם כל הפילוחים הסוציולוגיים.

גם המאפיינים, אם זו זנות רחוב או ברים.

אני אשמח אם יגיע אלי המחקר הזה. מתי הדוח הזה אמור להיות מוכן?

היו לנו כל מיני מהמורות בדרך, אבל אני מקווה שבתוך שנה נוכל לשבת - - -

שנה? אבל הערכות ראשוניות? נתונים ראשוניים?

עשינו הסכם לגבי היקף תופעה לגבי נשים, והמשרד לביטחון הפנים שמע על זה ועשה אתנו עכשיו התקשרות להגדיל את ההסכם כדי לבחון את היקף תופעת הזנות גם בקרב גברים, ולכן חל עיכוב.

מתי התחלתם את העבודה על הסקר הזה?

לפני שמונה חודשים.

לפני שמונה חודשים, ורק בעוד שנה נקבל הערכות ונתונים שלכם?

כן.

אבל יש הרבה אינפורמציה, מכון "תודעה" מרכז הרבה אינפורמציה - - -

אולי עידית תאיר את עינינו?

אדוני השר, אבל שוב אנחנו רואים את המתח ואת הפער שדיברת עליהם בראשית הדברים ואני שמחה שדיברת עליהם. בנושאים הללו אנחנו ניזונים יותר מהארגונים, וכאן שוב המקום להודות להם - -

אבל אלה לא מחקרים.

- - על העבודה המחקרית וניירות עבודה לעילא ולעילא שאנחנו מקבלים בנושאים השונים. צריך פה גם לשתף פעולה, גם ללמוד מהניסיון הרב שנצבר בקרב הארגונים, הם שותפים מלאים, ובטח גם בתקופות שאדוני השר לא היה במשרד.

אני חייב להגיד, אני שומע בפעם הראשונה שיש סקר ואני יכול להגיד שתוצאותיו יהיו הרבה לפני שנה.

תראה כמה חיוכים, אדוני, יש על הפנים של - - -

אני לא רוצה חלילה להעמיד את אפרת או את ציפי – הן עושות עבודתן - - -

זה לא תלוי בנו. זה תלוי בחוקרים.

לא להיפך, הן מחייכות יותר מכולם.

אני רוצה לספר שהוגשו לי דוחות ביניים של ועדות שהתחילו ב-2006, אז זה לא נורא.

נשמח כמובן לקבל נתונים, כדי שנדע על איזה מסד אנחנו מדברים.

לא נלאה אתכם שמי שהתחיל במחקר פשט את הרגל, והיינו צריכים להביא כונס נכסים.

תלאי, תלאי אותם.

יש מה לעשות. זה לא תלוי בנו.

יש מחקר שאנחנו מחכים לו גם מהכנסת, דיברנו עליו השבוע ואנחנו מקווים מאוד שנוכל לקבל גם אותו.

כן, אבל הנתונים של הכנסת לא יישענו על סקר חדש.

לא, אבל הוא אקטוארי.

אם לא הובנתי – שלא ישתמע לרגע מדברי שחס ושלום אני לא רוצה להשתמש בנתונים או שאני לרגע פוגע בכבודם של הארגונים. אני רק אומר, לטובתם של הארגונים העזרה הגדולה ביותר שאנחנו יכולים להגיש לארגונים זה להגיד: רבותי, אנחנו מובילים, בואו.

זה חשוב מאוד, כי כשאני טיילתי עם אנשי "עלם" ראיתי את ה מצוקה של אנשי "עלם" וראיתי איך הם עושים יש מאין, ואי אפשר ש"עלם" ירוצו שם עד ארבע לפנות בוקר, ואנחנו עם כל הרצון הטוב שלנו נהיה אלה שנותנים את הכסף ולא נהיה בשטח. הכוונה היא שאנחנו נהיה בשטח יחד אתם בדיוק כפי שהם נמצאים, ואפילו להוביל את זה.

הישיבה הזאת היום היא אחרי מסע ארוך אל נבכי ההתפתחות שהיתה כאן, למדתי את הנושא לעומק, והבקשות גם מקודמתו של דוד צור בתפקיד, חברת הכנסת אורית זוארץ בכנסת הקודמת, לא נענתה. עניין הסקר, הדוח והנתונים לא נענה. השוט החדש שהגיע לכאורה בדוגמת הכנסת הנוכחית וההובלה שלך מלמד על מציאות אחרת. יש פה שינוי ואנחנו שמחים ומברכים - - -

השר אמר קודם, ונסמוך על כך שזה יהיה בידינו קצת יותר מוקדם.
בנקודה הזאת, עידית, אם את יכולה להאיר את עינינו ואחר כך ניתן לדבר בהרחבה לגבי מה עושה הארגון שאת עומדת בראשו.

אני מבקשת להוסיף משפט אחד: שלא ישתמע, אנחנו עובדים עם כולם בשיתוף פעולה וכמעט כולן יושבות בוועדת היגוי שמלווה את המחקר.

אני חייבת לצאת, יש לי אורחים מחו"ל. אז תודה והרבה הצלחה, וגם לך – זאת הזדמנות לברך את מנהלת הוועדה שלך, אריאלה.

את הדובדבן תמיד שומרים לסוף.

עידית, יש לך נתון?

אלה הערכות גסות מאוד, אין לנו מחקר, ואנחנו מדברים על כ-15,000 נשים, גברים, נערים, נערות וטרנסיות במעגל הזנות. ומבחינתנו זנות היא ילדה שיוצאת בהפסקה לבצע מין אוראלי בפועֵל, עד למה שנקרא: sugar dady, תמיכות, ובמרכאות "זנות צמרת". אלה מספרים גבוהים מאוד. ואני לא יודעת למה זה חשוב אם יש 8,000 או 9,000, 10,000 או 15,000.

אני יושבת עם שוטרים בהרצאות, והם אומרים לי: מה קרה לך? יש 60,000. זה לא כל-כך חשוב.

אני לא מסכים אתך. צריך להגביר, צריך לדבר על כמות, כי בסופו של יום מזה גוזרים כסף. ואם באים לשר הרווחה ואומרים לו, תשמע, זה עניין של 50 או 100, וזה לא משנה אם זה 1,000 או 14,000 – כששומעים את המספר האיום הזה, זה מבהיר לכולם שזה חלק מהתקציב ושצריך להתייחס לזה. אני מסייג את הדברים שלך.

אוקיי, אז זה משהו בין 10,000 ל-20,000.

אם לא ממפים תופעה, אז איך נדע להתמודד אתה?

בדיוק.

על מה יש פה להתווכח?

אני מקווה מאוד שהסקר יצליח, כי זה מאוד-מאוד קשה לכמת את האנשים האלה.

לגבי מה שביאטריס אמרה, המודל המוצלח שלה קורם עור וגידים בזכות ליוזמה שלנו מול קצין חקירות ראשי, ופיתחנו מודל שנקרא: ליווי נשים שורדות זנות בהליך הפלילי. רצינו להריץ אותו בתל-אביב, הכשרנו מדריכות ומלוות, קיבלנו תקציב, ומשום מה כל הניסיונות שלנו להגיע לראש ימ"ר תל-אביב גדי אשד, עלו בתוהו. הוא לא מוכן להיפגש אתנו.
אנחנו חושבים שהרגע בו היא מגיעה לתחנת המשטרה הוא רגע קריטי, הוא רגע של חולשה. שם, אם היא תפגוש מתנדבת שיכולה לדבר אל לבה, שתגיד לה: תשמעי, זה לא סוף פסוק, יש לך אפשרות א', ב', ג', בואי אתי, אני אראה לך ואני אקח אותך – אני חושבת שזו נקודה קריטית, וזה לא מתאפשר.
ודבר אחרון, לגבי התקציב – אני ידעתי שדיברתם על 4.5 מיליון שקלים לטובת נערים ונערות. אני שומעת עכשיו שזה 7 מיליון, ואני מברכת על כך. אבל אנחנו מקבלים לאורך השנים קיצוץ הולך ומתמשך בתוכנית הלאומית להוצאת נשים מהזנות. אני לא מבינה למה זה קורה. ב-2007 אושרה התוכנית ב-15 מיליון שקלים, והיום היא בקושי 8 מיליון.

איני יודע על מה את מדברת. אני יודע על מה שאני מתכוון לעשות. אז זה לא בדיוק לשולחן הזה.

אמרנו שנקיים באמצע יולי דיון עם שר הרווחה בעניין התוכנית למאבק בזנות, ואז נשמע גם את המשרדים האחרים. שר הרווחה אומר 7.5 מיליון, אז בסוף לתקוף דווקא את השר שכן נותן מתקציבו יותר ממה שניתן בעבר זה לא יהיה נכון.

לכן לא סתם שאלתי מה עושים משרד השיכון, משרד הבריאות, המשרד לביטחון הפנים, יש פה הרבה מאוד ממשקים בין משרדים, גם משרד המשפטים, ותיכף נשמע את מירב.

מכיוון שעכשיו דיוני התקציב מתנהלים, אז אולי שווה לבדוק את התוכנית הספציפית הזו, אם מפחיתים בכמעט חצי את התקציב שמוקצב לה בתקציב הנוכחי. אולי זה הזמן לנסות לבדוק אם אפשר להתערב בזה.

יש פה נציג אוצר? אתה יכול לענות לשאלת היועצת המשפטית?

גיא, אמר שר הרווחה שהוא מקצה 7.5 מיליון שקל לטיפול בזנות. האם התקציב, בכלל של התוכנית הלאומית להוצאת נשים מהזנות - - -

זה גם לא 7.5 מיליון, זה 6.4 מיליון. בתל-אביב זה היה על 3.8 מיליון, ובשנה שעברה היה קיצוץ של 10%. יש נגיסה קטנה כל פעם.

אז עלינו מהקיצוץ.

לא, ירדנו. זה שש נקודה משהו בכל הארץ.

לגבי הסחר בנשים התקציב עלה. לגבי זנות נשים במדינת ישראל זה ירד מ-10 מיליון ל-6.4 מיליון.

10 מיליון זה היה תקציב הרווחה?

זה התקציב שהגיע ממשרד ראש הממשלה למשרד הרווחה לבצע את התוכנית. זה עובד ככה כבר חמש שנים.

ואני מניחה שיש גם משרדים אחרים שנותנים איזשהו תקציב.

גם במשרד הבריאות נהיה קיצוץ של יותר מ-10%.

כן, גיא. רגע, אני מבקש לחזור לסדר.

כאמור, התקציבים שמקצה משרד הרווחה לנושא גדלו. לפי הדיווח, שאני לא מכיר אותו, התקציב שמועבר ממשרד ראש הממשלה לנושא, שהיה בעבר 13 מיליון, נדמה לי, קוצץ. אבל זה במסגרת סדרי העדיפויות של משרד ראש הממשלה ולא של משרד הרווחה. משרד הרווחה קידם את הנושא והגדיל מתקציבו ומהתקציב התוספתי שהוא קיבל לשנים הבאות.

אז תענה לנו בכל זאת לגבי סדרי העדיפויות של משרד ראש הממשלה, אלא אם אתה לא רפרנט לנושא הזה. תוכל לחזור אלינו באמצע יולי עם תשובות?

כן, בהחלט.

אז אני מבקש לחזור עם תשובות לגבי התוכנית הלאומית בכלל. אומנם יהיה דיון ספציפי לגבי התוכנית הלאומית, אבל זה לא מספיק שמשרד הרווחה נתן לכך את המימדים והדגשים.

מהם הנימוקים לקיצוץ הזה? למה זה ירד בסדר העדיפויות? האם התקדמנו עד כדי כך בטיפול בתופעת הזנות שצריך להפחית את התקציב בשלב הזה?

אני מבין שלא הגעת מוכן לשאלות האלה, אז אני מבקש ממי שרואים בך רפרנט לעניין הזה – אנחנו לא באים אליך בטענות אישיות.

צריך לפנות למשרד ראש הממשלה ולמשרד האוצר ולבקש תשובות, למה קוצץ התקציב בעניין הזה?

זהו אחד הנושאים לסיכום, תהיה פנייה למנכ"ל משרד ראש הממשלה מר לוקר לגבי התקציב.

הנה, ונאמר לנו שגם תקציב משרד הבריאות בהקשר הטיפול בזנות קוצץ.

זה הכול תקציב של התוכנית הלאומית לטיפול בזנות.

התקציב כבר לא מגיע ממשרד ראש הממשלה, הוא נכנס לבסיס התקציב של משרד הרווחה.

השנה.

אוקיי, אז אנחנו נפנה לכל משרד ומשרד. אגב, יכול להיות שעכשיו יאירו את עינינו נציגי המשרדים האחרים.

אני מבקש מחברת הכנסת שולי מועלם לדבר, ואחריה נשמע את עורכת-הדין מירב שמואלי. שרת המשפטים אמורה להיכנס עוד מעט, ואז תהיה התאמה.

שלום לכולם. יש פה המון-המון רצון טוב, אבל כל הזמן יש תחושה של מכבסת מילים וסוג של לזעוק זעקה נורא גדולה של נשים שכולכן, עוד הרבה יותר ממני, מטפלות בהן ביום-יום. התחושה היא שצריך לעשות, אולי בהובלה שלך, אולי בהובלה של התוכנית הלאומית שנמצאת אצלך - -

היא לא אצלי.

- - איגום של כל המשרדים יחד: משרד הרווחה בתהליך השיקום, משרד הפנים בשאלה שאולי מי שמתעסק בכך יום-יום יודע: מה עושים בנשים קורבנות סחר שהן לא ישראליות ושעכשיו מצאו אותן, מה עושים אתן? שולחים אותן? לא שולחים אותן? לאן הן הולכות מכאן?, משרד הבריאות – מהי המחויבות שלו? איך בתי-החולים מתנהלים מול נשים שמוּצאות מהרחוב למקומות אשפוז? מה המעמד שלהן? כמובן, המשרד לביטחון הפנים והמהלך של השוטרים. שרת המשפטים נכנסה, ובדיון אחר נגענו בהכשרת שופטים ביחס לנשים שמוטרדות מינית – מהי הכשרה של שופטים ושוטרים ביחס לנשים שהן קורבנות זנות? האם יש טיפול אחר ביחס לנשים ונוער?

הרצון האמיתי הוא לראות איזשהו טיפול הוליסטי יותר בנושא הכואב הזה. נעשה ניסיון לדבר אתי על זה שיש גם נשים שעושות את זה מבחירה. היה לי קשה נורא לשמוע את זה וביקשתי להפסיק את השיחה. לפחות למיטב הבנתי הצנועה, מעולם לא הכרתי מישהי, וקשה לי לחשוב שמישהי עוסקת בדבר כל-כך קשה מבחירה. ולכן אפילו בזה יש תחושה שצריך לשנות את השיח בקרב גורמים נוספים שנוגעים בדבר.

ואחרון חביב, התפקיד של משרד החינוך בתהליך של העלאת הדברים לתודעה, מעבר לתפקיד עם בני נוער שהם בעצמם קורבנות של זנות – העלאת הדבר לתודעה בתהליך החינוך והצפה של הנושא של "אני וגופי". הבת שלי עשתה שירות לאומי בעמותת "שלוה" שמטפלת בילדים עם צרכים מיוחדים, ושם לאורך כל השנה עשו מהלך שכאימא לילדים בחינוך הרגיל קינאתי בו – לימוד של הילדים תוכנית שלמה שנקראת: "אני וגופי", ומי יכול ולא יכול לגעת בי, ובאיזה זמן. כלומר, תהליך של כל המשרדים יחד כדי להביא בסוף לצמצום התופעה הנוראית הזאת.

תודה רבה לחברת הכנסת שולי מועלם-רפאלי.

נכנסה אלינו שרת המשפטים, וכדי לעמוד בלוחות זמנים אחרוג מהסדר, ואאפשר למשה שחייב לעזוב אותנו לומר מילה.

אני אמתין לשרת המשפטים.

אני באתי לשמוע אותך.

- - -

אם כך, אתן למירב לדבר כי היא המתאמת את הנושא במשרד המשפטים, אחריה נשמע את שרת המשפטים, ואחר כך נחרוג מהנוהג – הנוהג הוא שמדבר חבר כנסת ואחריו בן-אדם "רגיל", ככה לימד אותי חבר הכנסת גילאון, אז נחרוג מהנוהג וניתן לשני ח"כים לדבר ברציפות.

תודה רבה.

בתחום הסחר לזנות הגענו להישגים רבים, ואין שום ספק שלוועדת המשנה הזאת היה תפקיד מרכזי מאוד כבמה שבה אפשר להעלות סוגיות לדיון ציבורי וגם קידום דברים פרקטיים מאוד. אז אני שמחה מאוד שהוועדה מתכנסת.

כל זנות זה סחר, יש הבדל בין סחר לזנות, אין הבדל – איך שלא נגדיר את הזנות, חובה לדון בה בוועדה מיוחדת.

אני לא רוצה לחזור על דברים שאמרתי באריכות בישיבה הקודמת, לכן אתמקד עכשיו במשרד המשפטים ואציין מספר הישגים, אבל גם אתגרים.

כאמור, פעילות בנושא הסחר היא פעילות בין-משרדית, אין כמעט משרד ממשלתי שלא מעורב בנושא ולכולם תרומה חשובה ביותר, אבל משרד המשפטים הוא המשרד שמוביל את כל הפעילות הזאת.
ישנה ועדת מנכ"לים קבועה לנושא המאבק בסחר בבני-אדם בראשות מנכ"ל משרד המשפטים. זו הסמכות העליונה בתוך הממשלה שמתווה את המדיניות, נפגשת אחת לכמה חודשים, קובעת סדרי עדיפויות, ממנה צוותים בין-משרדיים, והתוכניות הלאומיות לנושא נכתבו בהנחיית ועדת המנכ"לים.

יש את משרד המתאמת, המשרד שלנו, והוא הגוף שאמור, לפי החלטת ממשלה, לתאם בין הגורמים בתוך הממשלה וגם בין הממשלה לבין הגורמים מחוצה לה. יש המון חלקים בפאזל של הסחר ולנו יש את התמונה הכוללת, פוגשים את כולם, עושים ישיבות עם כולם, מלווים יוזמות חקיקה, עושים פעילות הסברה, עושים הכשרות מקצועיות, כותבים חוות דעת ומעורבים בכל דבר.

יש את היחידה להסכמים בין-לאומיים, היא היחידה שכותבת את המענה הממשלתי לדוח האמריקאי שמתפרסם בכל שנה, ומחר בערב יתפרסם הדוח לשנה זאת. היחידה להסכמים בין-לאומיים אוספת את המידע מכל הגורמים בממשלה, עושה דוח של כ-200 עמודים - - -

מה הצפי, מירב?

אסור להגיד, זה top-secret, אבל נקווה לטוב.

בשנה שעברה היינו במקום ראשון.

גם אין שום קשר בין מה שאנחנו עושים בשטח לבין מה שהם כותבים בדוח.

מי שמגיע לדירוג מספר 1, הגבוה ביותר, אליו הגענו בשנה שעברה, זה לא אומר שבאותה מדינה אין סחר. זה אומר שעומדים בסטנדרט מינימלי, ובסטנדרט מינימלי אין ספק שאנחנו עומדים והרבה יותר מזה.

אז זה "טוב-secret" מעתה.

היחידה לא רק כותבת את הדוח בזמן שצריך להגיש אותו, בסביבות ינואר, אלא לאורך כל השנה מעורבת בצורה אקטיבית בכל הפעילות ומוודאה שאנו עומדים בסטנדרט של המשפט הבין-לאומי בתחום.

כמובן, תפקיד דומיננטי לפרקליטות – הם אלה שמגישים את התיקים. הפרקליטות לאורך השנים היתה חשובה מאוד בקידום הנושא. יש היום בתחום הסחר למטרות זנות גוף הלכות מרשים מאוד של בתי-המשפט, כולל של בית-המשפט העליון, ואין ספק שהפרקליטות שלא נרתעה מלהגיש תיקים תקדימיים בטענות לא מובנות מאליהן, תרמה לכך בצורה משמעותית. עד היום אנחנו רואים כל הזמן כתבי אישום תקדימיים מאוד. נציגי הפרקליטות משתתפים בהרבה הכשרות גם כמרצים וגם כקהל, והם חשובים מאוד.

יש את האגף לסיוע משפטי של משרד המשפטים שנותן סיוע משפטי בחינם לקורבנות סחר ועבדות. הנציגה שמרכזת את זה פועלת במסירות ראויה לכל שבח, וגם פה לא נרתעים מטענות תקדימיות, ויש כבר פסקי דין עם סכומי פיצויים גבוהים מאוד.

יש את מחלקת ייעוץ וחקיקה שמלווה את הליכי החקיקה, לדוגמה, מהקדנציה הקודמת, החוק שתיקן את איסור פרסום שירותי זנות.

יש גם את המכון להשתלמות פרקליטים ממשרד המשפטים שעורך השתלמויות בנושא, ההשתלמות הקרובה תהיה באוקטובר, ויש די הרבה כאלה.
יש גם את הרשות לאיסור הלבנת הון, בגלל שמי שסוחר בנשים הרבה פעמים גם מלבין הון. אנחנו משתפים אתם פעולה ועשינו השתלמויות יחד.

יש גם את האגף לאפוטרופוס הכללי ונמצאת פה נציגה שלו. הם אחראים על ניהול חשבון קרן החילוט שעליה אדבר בהרחבה עוד מעט, כי אני יודעת שזה מעניין הרבה מהשומעים פה.

אני רוצה לדבר על שני אתגרים גדולים שמעסיקים את כל המשרדים, אבל במיוחד את משרד המשפטים. קודם כל, ממצב של אלפים בשנה הגענו לצמצום עד שכמעט אין סחר בנשים זרות. אבל לתיקים הבודדים שאנחנו רואים יש מאפיינים מיוחדים ודפוסים שונים. בניגוד לעבר, אין אלימות, אין כליאה, אין לקיחת דרכון, אין איומים, הנשים כן מרוויחות כסף, ובדרך-כלל אלה נשים שמגיעות לזמן קצר, לחודשיים-שלושה, לעשות כסף, ולחזור לארץ המוצא; כלומר, זה כן סחר בנשים אבל זה סחר בתנאים קשים פחות מאלה שידועים בעבר. זה מציב הרבה אתגרים בשלושת המישורים המחייבים לפי האמנה המרכזית, "אמנת פלרמו": מניעה, אכיפה והגנה.

בתחום המניעה קשה יותר לזהות אישה כזאת. אני מנסה לחשוב על דרכים איך, למשל, להכשיר בקרי גבול בשדה התעופה לזהות את הנשים האלה. זה קשה מאוד כי הן מגיעות, ושוחחתי על כך עם רשות ההגירה, הרבה פעמים בטיסת צ'ארטר בחבילת נופש עם קבוצת תיירים ישירות לעוֹבדה, לנופש באילת עם כסף מזומן ביד. הן לא נראות מפוחדות או מסכנות, ולא עם בריונים שעומדים לידן, אלא עם כתובת, עם כרטיס למלון לשבוע – ואיך נדע אם אלה קורבנות סחר, או לא? זה קשה מאוד.

במישור האכיפה, אני בטוחה שנציגת הפרקליטות תוכל להרחיב על הקשיים הראייתיים, ומאחר שבניגוד לעבר הן כן מרוויחות כסף, יש להן הרבה פחות מוטיבציה לשתף פעולה ולהעיד נגד הסוחרים. זה קשה מאוד, וגם קצת יותר קשה לשכנע את בתי-המשפט שזה באמת סחר, כי לפעמים לשופטים יש בראש תמונה מהעבר של משהו מחריד, של שפחות מין כבולות בשלשלאות, ואם זה לא נראה כך, האם זה סחר? ולכן ישנם מקרים בהם התיק מוגש על עבירות אחרות, כמו גרימה לאדם לעזוב מדינה למטרת זנות, או עבירות סרסרות שונות, ולמרות שזה באמת סחר.
גם מבחינת הגנה, נשים כאלה מגיעות למקלט שלנו אבל לפעמים לא רואות בעצמן קורבן. אני יודעת מנציגת המקלט שאמרה, הגיעו נשים שאמרתי להן: את יכולה לקבל אישור לעבוד פה, והיא אמרה: אני לא צריכה את העבודה שלך, אני מרוויחה הרבה יותר טוב בזנות. אז שוב, קשה מאוד לטפל במישהי שלא חושבת שהיא קורבן.
אלה הדברים שאנחנו מתמודדים בהם. אני מדגישה, זה לא מספרים גדולים, אלה לא הרבה תיקים, ובכל זאת מעוררים שאלות מורכבות.

הנושא השני שהוא חשוב מאוד הוא אכיפה כלכלית – מקובל מאוד בשיח הבין-לאומי על סחר שלא מספיק לשים את העבריינים בבית-הכלא, זה חשוב מאוד אבל זה לא מספיק. חשוב מאוד להגיע לכיס שלהם. אלה עבירות שהמוטיבציה שלהן היא כלכלית, וכדי להרתיע באמת צריך להגיע לכיסם של העבריינים באמצעות מסים, הלבנת הון, חילוט ודרכים כלכליות שונות, פיצויים, קנסות וכולי. אז זה חשוב מאוד ולפעמים מרתיע יותר ממאסר. בעבר היו אנשים שסחרו בנשים, היו שנה בכלא וחזרו לסחור בנשים כי זה רווחי מאוד.

כפי שציינתי, האגף לסיוע משפטי הגיע לתיקים יפים מאוד עם סכומי פיצויים גבוהים מאוד, אבל לפעמים בסופו של יום האישה לא קיבלה את הכסף. בין אם כי הוא פשט את הרגל או שהכסף נעלם, או כל מיני דרכים. קשה מאוד להגיע ממש לכסף גם כשיש פסק דין וצריך להתמודד עם זה.

הדבר האחרון הוא קרן החילוט, נושא שכל הזמן זוכה לתהודה ציבורית, ואני רוצה להסביר מהו ההסדר הזה. זה הסדר יפה מאוד שנמצא בחוק העונשין שלנו, סעיף 377ה רבתי לחוק העונשין, חוק איסור סחר בבני-אדם, שהקים את קרן החילוט הייעודית; כלומר, לפחות מחצית מהכספים של חילוט וקנסות מעבירות סחר ועבדות ייכנסו לא לקופת המדינה הכללית, אלא לקרן ייעודית וילכו למטרות הגנה, שיקום, אכיפה, מניעה וכולי בתחום הסחר, עם דגש על השיקום.
אולם, למרות שהחוק הוא מסוף 2006, הקרן עדיין לא התחילה לפעול ואני רוצה להסביר מדוע. נעשו הרבה מאוד פעולות כדי שהיא תתחיל לפעול – החוק אומר שצריך להתקין תקנות, שר המשפטים התקין תקנות וישנן תקנות בנושא; הוקמה הוועדה שאמורה להחליט איך להקצות את הכספים, בראשות עורכת-הדין יהודית קרפ שהיתה משנה ליועץ המשפטי לממשלה; מונו לוועדה חברים ממשרדים שונים, מונתה רכזת לוועדה; נפתח חשבון בנק מיוחד לקרן בניהול האפוטרופוס הכללי; אפילו ניסחנו לפרסום לציבור איך מגישים את הבקשות, באינטרנט וכולי – אבל פשוט אין כסף. יש 35,440 שקלים, זה הסכום המדויק נכון להיום בכנס, ואם נשווה לקרן של הלבנת הון אז אי אפשר בכלל להשוות.

למה, לא היו תיקים שבהם היתה החלטת בית-משפט?

הסיבה היא בעצם סיבה טובה, בגלל שבתקופה שמאז 2006, מאז נחקק החוק, ראינו את הירידה הדרסטית. אין תיקים. היו תיקים לפני 2006, ואז אלה הסכומים שישנם.

עדיין עשינו הרבה פעולות כדי שיהיה יותר כסף. אציין בסוגריים שתיק גדול מאוד, אולי התיק הכי גדול בסחר בשנים, פרשת רמי סבן, ובו היה חילוט, עומד לערעור ואי אפשר לחלט עד שאין פסק דין סופי. אז אני מקווה שבסופו של יום כן יועבר כסף.

מירב , הייתי רוצה לתת לשרה לדבר כדי שלא נפספס אותה, אלא אם את במשפט האחרון.

לא, אני מוכרחה לומר שהיא מייצגת אותי הרבה יותר טוב ממה שאני יכולה לעשות.

בגלל זה חשוב לי שתשמעי אותה.

אני מסיימת בזה, זה הדבר האחרון, ואני יודעת שרבים שואלים על זה ובצדק – קרן החילוט היא דבר חשוב מאוד, גם מבחינה סמלית, מבחינת העצמת הקורבן מעבר לכסף; אני רוצה מאוד שהיא תתחיל לפעול, והשאלה היא אם ב-35,000 שקלים שווה להפעיל מנגנון די גדול כשבסופו של יום מישהו יקבל רק כמה אלפי שקלים.

ברור שלא.

התשובה בגוף השאלה.

עשינו פעולות, הנהלת בתי-המשפט הפיצה חוזר לכל השופטים להזכיר להם את נושא החילוט, עשינו השתלמויות בנושא אכיפה כלכלית גם לפרקליטים וגם לשוטרים שמעורבים בתיקים כאלה שלא ישכחו את נושא החילוט, וברגע שפושטים על מקום, לחלט. אבל בינתיים זה לא קורה.

ועוד דבר שלא נמצא לו פתרון – ישנם בערך 250,000 שקל, אין לי את הסכום המדויק, בקופת בתי-המשפט מתיקים קודמים, מלפני 2006. עורכת הדין רחל גרשוני, שאני ממלאת את מקומה, פעלה ללא לאות כדי לנסות להעביר את הכסף הזה ולתת kick-start לקרן החילוט, וזה לא צלח בגלל שחוק לא פועל רטרואקטיבית וזה היה מסובך מאוד. אלה הדברים בינתיים.

תודה מירב.

רק הערת ביניים, אם אפשר, לשאלה למה אין לגבי תיקים של נשים בזנות – הרי המצב פה הוא לקורבנות סחר ולכן לא היו תיקים.

רגע, רגע, הערות ביניים מותרות בדרך-כלל רק לחברי כנסת, זה החוק פה. אשמח תיכף לשמוע את כולכם.

שר הרווחה היה פה שעה ומשהו, והסביר ודיבר יפה מאוד על פעילות משרדו. אני אומר לך, שרת המשפטים, ששמחנו מאוד לשמוע ממנו על ההקצאה התקציבית המיידית כמעט בקיצור ביורוקרטיה יוצא מן הכלל. יש לא מעט נושאים שתקועים על נושאים תקציביים, על חלקם דיברנו בדיון הקודם שהיה לנו, וזו היתה הערת הביניים שלךְ, פחות או יותר, שהתייחסה גם למדיניות שלא לאכוף את עבירת הזנות; שמענו את המשטרה ונשמע אותם בהרחבה אחר-כך, אני יודע שלא תוכלו להיות פה, אבל אני אשאר פה אתכם כמה שצריך. אז במובן הזה לא לדאוג, אנחנו נמצה את כל הנושאים.

אשמח לשמוע את השרה.

תודה, אני מתנצלת מראש, אני בין דברים ואצטרך מיד ללכת, אבל אמרתי ברצינות ולא רק בחיוך שמירב ייצגה באופן שנותן גאוות יחידה למשרד המשפטים, גם את הדברים שנעשים וגם את הדברים ששמים על השולחן ושצריך לעשות יותר.
חלק מהתפקיד שלנו הוא לעבוד במשותף. אני שמחה מאוד שדוד צור הוא יושב-ראש הוועדה הזאת, זה משתלב לא רק בתפיסה שלנו את מה שצריך לעשות, אלא גם ניסיון העבר והיכולות, ולכן גם היה לי חשוב לעבור דרך כאן עכשיו.

אני בהחלט חושבת שהפעולה והעבודה אחר-כך צריכה להיות עבודה משותפת של משרד המשפטים עם הוועדה. אני לא רואה את התפקיד שלנו רק לבוא מעת לעת ולתת דיווח, אלא לעבוד במשותף, להציג מטרות משותפות, לראות איפה יש כשלים, לראות איך נותנים להם פתרונות. והבקשה שלי היא שעבודת משרד המשפטים עם הוועדה תהיה עבודה צמודה, לא רק ברמה של זה המקום שבו מדווחים מעת לעת, אלא ברמה שחושבים יחד מה נכון לעשות ומה צריך לעשות.
בדרך הנה חשבתי על משהו שקשור בסוג העבירות האלה, ואני לא יודעת אם אתם יודעים כשאתם בחדר כאן, אבל היה כבר "תג מחיר" באבו-גוש.

כן, דיברנו על זה הבוקר.

חשבתי על זה שיש סוגי עבירות שבהתחלה נדמה שהן מופנות כלפי אחרים, ויש חלק שמתייחסים אליהן יותר בהקשר של מה יגידו עלינו מבחוץ, ופחות מה זה עושה לנו. אני לא רוצה לעשות השוואה כי מדובר בשתי מערכות שונות, סוגים ומניעים שונים לעבירות האלה; זו כלכלית, ושם זה ממניעים אידיאולוגיים. אבל בסוף, אנחנו צריכים להבין – כמו "תג מחיר" ששמעתי עליו בדרך לפה ואני עוד תחת הזעזוע הזה – הן עבירות שקודם כל מעידות עלינו כחברה, גם אם נדמה לנו לרגע שזה מופנה כלפי אחרים. ורק אחר-כך אנחנו צריכים לשאול את השאלה מה זה עושה גם מבחינת הדימוי של מדינת ישראל. ולכן יש דברים שצריך לגלות כלפיהם אפס סובלנות, בוודאי גם לעבירה עליה שמעתי בדרך.

היה תהליך שגם מדינת ישראל עברה בהבנה שישנן תופעות שאם אנחנו לא פועלים ומגלים כלפיהן אפס סובלנות ולא מטפלים בהן טיפול הוליסטי-מערכתי, הן רק ילכו ויתפשטו, והדבר הראשון שצריכים להבין הוא שזה עוסק בנו כחברה. גם אם לכאורה נדמה היה שזה עוסק בזרות ובכאלה שהן לא מאצלנו, זה בשולי החברה וזה לא דבר שמשפיע עלינו – זה אנחנו. ואם אנחנו לא מטפלים ולא פועלים כמו שצריך, זה אנחנו, וזאת תובנה ראשונה.
דבר שני שאנחנו צריכים להבין, ואני רואה שיש כאן גם התייחסויות לחינוך, הוא שזו תופעת הקצה אבל היא מתחילה בהחפצה של נשים ובני-אדם. זאת התוצאה הכי קיצונית של התהליך הזה, אבל אנחנו צריכים לעצור את התהליכים האלה כשהם מתחילים לקרות עוד ברמה הסמלית, בהקשרים החינוכיים, ברמה של דימויים, של דיבורים, ברמה של תמונות, ברמה של פורנוגרפיה, ובעוד אלף ואחד דברים שמתחילים את תהליך ההחפצה, ושנגמרים בסוף בסחר שהוא שיא-שיאו של התפיסה המעוותת הזאת.
הדבר השלישי, ואני רוצה להתחבר לדברים שנאמרו כאן: אין כזה דבר "אבל היא רוצה". יש דברים שבהם גם אם נדמה לרגע וגם אם לאותה אישה נדמה שהיא עושה את זה מרצון חופשי, אנחנו חייבים לטפל בהם, ואין כאן משום כיבוד רצונה של האישה, אלא משום מאבק שאנחנו צריכים לקיים מול הפעילות הזאת.

הדבר הנוסף והאחרון, והוא גם המשלים ועוסק גם בדוחות שאנחנו מקבלים מבחוץ – הדבר החיובי שקרה למדינת ישראל הוא התובנה שהיותנו חלק מהעולם החופשי הוא לא רק זה שאנחנו מחוברים באינטרנט או שאנחנו מוכרים בהרבה מאוד כסף לחברות בין-לאומיות אחרות, אלא בהחלה על עצמנו סטנדרטים שמקובלים ומובלים על-ידי העולם החופשי, וזה הופך אותנו ברמה הערכית גם לחלק מהעולם החופשי.

הוזכרה כאן הלבנת הון, וישבתי אז בכובע שלך בראשות ועדת משנה לחקיקת החוק הזה, ואני זוכרת את הדיונים שהיו – אם כדאי לנו, אם לא כדאי לנו, אבל זה כסף של יהודים, ואולי אנחנו לא צריכים להיכנס לתוך זה, ומה חשוב מה יגידו עלינו, חשוב יותר איך אנחנו נתנהל בפנים; זה לא מה יגידו עלינו. זה האם מדינת ישראל רואה את עצמה ופועלת כדי להיות חלק מהעולם החופשי, גם ברמה הערכית, המוסרית והמשפטית. אני שמחה מאוד שגם במקרה של הלבנת הון ובוודאי במקרים האלה, הפעילות שנעשתה כאן בוועדה והעובדה שיש ועדת משנה מיוחדת לעניין הזה, והעובדה שבמהלך השנים היו חברי כנסת שלקחו את הנושא הזה מאוד ברצינות, הובילו לזה שאנחנו לא רק מקבלים ציון בדוחות, אלא שהתפיסה שלנו היא תפיסה שעוסקת גם בנו וגם במערכת היחסים שלנו עם העולם החופשי. אני מודה שאני לא המומחית לתחום.

יש לך את מירב.

כן, יש את המומחים ויש את הפעילות שנעשית בתוך המשרד, אבל אם נדרש שאני אגיד, אז אני אומר את זה כאן: זה מבחינתי נושא רב-חשיבות, זו תופעה שאנחנו צריכים להילחם נגדה ולתת את כל הכלים הרלוונטיים. ואני אומרת מראש, גם לך, גם למירב וגם למי שצריך, אם יש באיזושהי נקודה צורך גם במעורבות שלי כשר, אז אנא ראו אותי מגויסת לעניין הזה.

אני מודה לך מאוד.

תודה רבה.

אבל רצית לשמוע את חבר הכנסת מזרחי.

אבל מחכה לי נשיא בית-המשפט העליון.

לא לתקל אותה, אבל אני רוצה להתחיל דווקא מנקודת הסיום שלך.

מחכה לה נשיא בית-המשפט העליון. אנחנו לא רוצים להקים אותו עלינו.

היא משוחררת. אמרתי רק שתדעי שאני מתחיל בנקודת הסיום שלך כי אמרת דברים שרציתי לומר.

אני רוצה להודות לשני השרים, גם לשרת המשפטים וגם לשר הרווחה שנמצא אתנו מהבוקר.

אם הוא הולך, אני רק רוצה קודם כל לברך אותו ואז משה.

גם אני, כן.

אנחנו רוצים לברך אותו, וגם את עובדי המשרד ובעיקר את עובדות המשרד, קודם כל על פתיחת המקלט הנוסף לקורבנות סחר.

בכללי, אנחנו חווים פה עידן חדש במשרד הרווחה; יש פה שר שמגלה גם רגישות, גם הבנה, אבל גם החשוב יותר מהכול – כי רגישות והבנה, תמיד אנחנו נורא אמפתיים – תחושת אחריות שכוללת גם תקציבים בצדה, ואני מברכת על כך.

כבר היה כדאי לך לבוא.

האופוזיציה פה משבחת אותו מכל הלב.

וזה מהאופוזיציה, כן.

אתם כולכם מוזמנים לומר הכול, אני מכבד מאוד את השרים, אבל כל מה שתאמרו, גם משודר, גם יירשם בפרוטוקול, ונעביר לשרים אם צריך את מה שצריך, אז תשמרו את כל האנרגיות שלכם להמשך הדיון. בשעה שתיים אנחנו חייבם לקום מהדיון הזה, אבל עד שתיים נמצה אותו.

אני אהיה קצר מאוד, צורי.

התחום הזה קרוב מאוד ללבי מתפקידי הקודם כראש אגף החקירות, אולי בגלל זה צורי רצה, כראש הוועדה לראשונה, שומר סף סביב הסוגיה שעולה פה, ואני רוצה להמשיך את הדברים שאמרה שרת המשפטים, ובצדק: מי שזוכר, נראינו בצורה הכי חרפתית שהיתה יכולה להיות. בתופעה של סחר בנשים היינו מדינת יעד, זרמו לכאן אלפי נשים, וזה היה בצורה הכי מכוערת, ממש עבדות נרצעת של נשים שאפילו לא התייחסנו אליה ביוזמתנו כחברה ישראלית. זה היה מונח לפנינו, בדיוק כמו הכסף השחור שזרם, ועצמנו עיניים. לא ביוזמתנו קפצנו מעל לפופיק על התופעה האיומה הזאת. היינו ברשימה השחורה של ארצות-הברית, ברשימות השחורות של המדינות הנורמליות, והיינו עם הגב אל הקיר.

אני רוצה להגיד לכם, כמי שנכנס לתפקידו כראש אגף חקירות בינואר 2001, החוק הראוי שנחקק ושנתן כלים בלתי רגילים – אני חושב שהוא היה שמונה חודשים קודם, זה היה באמצע 1999, משהו כזה – והתיק הראשון, זה לא ייאמן, נולד אחרי חודשים ארוכים – זה לדברים שאת העלית – לקח הרבה מאוד זמן עד שהתחילו התיקים לרוץ ועד שהתחילו לטפל בתיקים בנחישות. גם לבתי-המשפט לקח הרבה זמן להפנים את הענישה המרתיעה. ומי שזוכר את השנים הראשונות, זה תמיד נגמר בעסקאות טיעון מחפירות של שנות מאסר קצרות מאוד וכולי.

למה אני מזכיר את זה? כי כל התפיסה, גם הטיפולית, גם של משטרת ישראל, קיבלה איזושהי תפנית אדירה, גם במובן הטיפול בקורבנות שהיו פעם אצלנו מוצג משפטי, ושמחתי לשמוע דווקא מחיפה על שיתוף הפעולה שנעשה ושלא כל-כך מסתדר עם מה שאת מתארת, אבל זו פריצת דרך כבירה, תמונת המצב שאני רואה נכון להיום, והתופעה הזאת התמזערה גם בגלל טיפול. צריך להפריד ואמר נכון המנכ"ל, בין תופעת הסחר שהיא ייחודית מאוד ומטופלת בצורה מיטבית במדינת ישראל, לבין תופעת הזנות בכלל.

האם אפשר לאמץ קווי טיפול מפה לפה? האם אפשר את קרן החילוט הזאת להחיל גם על תיקי זנות?

ספק בעיני, וזו סוגיה שאתה תצטרך להתמודד בה. אני נותן את תיאור העבר הלא-מפואר שלנו בתחום, והיום אנחנו יכולים להגיד שגם בתחום המשלים של הקליטה והטיפול – ועדיין זורמים אלינו, יש את המסננת במתקן סהרונים שעדיין לוכדת קורבנות סחר. זה עדיין מתקיים פה ושם וזה עדיין קורה.

אמרנו, אין ואקום.

אין ואקום. וצריך לדבר על הסחר הלוקאלי, לא הבין-לאומי, וזה משהו שהוועדה תצטרך למפות אותו.

אני חושב שדווקא בסחר הלוקאלי של הזנות כן אפשר יהיה להשתמש בכסף הזה. אם תצטרך להיות תקנה או תיקון לחוק, אז אני חושב שאפשר ליזום את זה.

זה דורש חקיקה, כי החוק היום לא מאפשר. אני מדברת על החילוט ועל חלק מהכלים – בזמנו החקיקה נבנתה כדי לטפל בסחר ולא בזנות.

אבל אם זה סחר לוקאלי? זה חייב לחצות גבול?

בדיוק.

אני לא חושב שעניין חציית הגבול צריך להיות המכשול. סחר לוקאלי בהחלט יכול להיכנס לתוך - - -

אם רואים את זה כסחר, אבל אם זו עבירת זנות לכשעצמה - - -

השאלה היא איך - - - את טובת הזנות.

זו סוגיה חשובה מאוד שצריך להעלות.

סרסרות זה סחר.

אני לא רוצה להתייחס עכשיו לעניין הזנות, יש כל מיני דרכים לטפל בזה. רק הערה, כי הזכירו את הצעת החוק על המשתמשים – לא שאני נגד, חלילה וחס, צריך לעשות הכול בשביל לצמצם את המדגרה שמצמיחה את התופעה הזאת. ואם לא נותנים טיפול קהילתי נכון וראוי במצוקה הזאת, התופעה הזאת לא תתמזער. זה שיכו את המשתמשים ויפלילו אותם עכשיו – לא מנצח. ואנחנו יודעים את זה.

אתה מדבר על הפללת הלקוחות?

כן.

אם אתם נכנסים בוועדה הזאת לסוגיות האלה, כדאי שתשימו לב באיזה גורמים מחוללים צריך לטפל כדי למזער, ולא לבוא אחרי ובדיעבד, ולטפל זה לא ניצח עם המשתמשים בסחר בסמים וכולי.

דווקא במדינות שהלכו בכיוון הזה דוחות מאוחרים מלמדים על צמצום משמעותי של התופעה.

אני לא חבר ועדה, אז אני אומר את הדברים ככה, ואם יעלו סוגיות דרמטיות אני מוכן להיות חלק מהעניין.

בצדק אמרה שרת המשפטים, שלך כיושב-ראש הוועדה היה תפקיד עצום בפיקוח כי כוחותינו מתפזרים לפעמים ולא ממוקדים, לקדם את הנושאים האלה בצורה מדהימה מהצד השני, ראינו איך זה השפיע עלינו וכולי. וזה תפקיד כביר, כי אם מרפים מהנושאים האלה, זה צומח בן רגע וברמות על. זו תופעה שאם לא משאירים אותה כל הזמן עם הדריכה על הרגל, בן רגע זה צומח.

אני מודה לך מאוד, ידידי, חבר הכנסת משה מזרחי. אני רוצה לשמוע גם את חברת הכנסת מיכל רוזין.

קודם כל, אני שמחה ומברכת על הקמת הוועדה. ליוויתי את ועדת החקירה בראשותה של זהבה גלאון, ועד היום, עם אורית זוארץ לכל אורך השנים, ואני שמחה שהוקמה שוב הוועדה, זה נושא חשוב.

וכפי שאמרנו, אין ואקום. יש תופעות חדשות. כיושב-ראש הוועדה המיוחדת לבעיית העובדים הזרים אנחנו רואים את הסחר שעובר מהגבול. אנחנו רואות גם קורבנות סחר ששוחררו לקהילה וממשיכות להיסחר ולהיות בזנות. אנחנו גם רואות נשים שהובאו עם היתר לעבודה, כעובדות זרות בסיעוד, למשל, אבל מצופה או נדרש מהן גם לקיים יחסי מין כחלק מהשירותים או מהעבודה שלה. האנשים שרואים כמובן מאליו שאם הם הביאו עובדת זרה ושילמו עליה, אז זה כולל שירות זנות – גם זה סוג של סחר.

שולי – אני חושבת שהעמדה שלי ברורה מאוד, הגשתי שוב מיד כשהגעתי לכנסת את הצעת החוק בנושא הפללת לקוחות, וכולם יודעים את עמדתי לאורך השנים – חשוב לומר שצריך לשמוע גם את קולן של הנשים. פה אולי קצת קשה, אבל אנחנו מדברות הרבה פעמים עליהן, בשמן, וצריך לשמוע גם את קולן. זה לא משנה את תפיסת עולמי ואמרה את זה יפה השרה, שיש פה רצף של החפצת נשים, התייחסות לנשים כאובייקט מיני. אנחנו רואים את זה מפרסומות, פגיעה מינית ועד קצה הרצף של זנות וסחר, אבל חשוב לשמוע את הכול.

ולסיום, יש דבר אחד שאולי לא עלה פה, ואולי נגעת בזה מעט, חבר הכנסת מזרחי, והוא שצריך לעסוק הרבה מאוד בעניין של מניעה ובעניין של חינוך. ואני שמחה שמשרד הרווחה עדיין פה.

תיכף נשמע גם את נציגת משרד החינוך.

מדובר גם בנערות ובנערים בסיכון. הבתים החמים לדעתי מצילים רבים ורבות מהם לא להגיע בסופו של דבר לזנות. זה דבר חשוב וככל שיהיו יותר, זה יותר טוב. הגיעו אלי אפילו מהקהילה החרדית בבני-ברק – אישה מדהימה שהקימה לבד בעצמה מקום לנערות בסיכון והיא מצילה אותן מהרחוב.

ובנושא החינוך – הפללת לקוחות זה הקצה, אני לצערי לא מסכימה אתך. אנחנו צריכים לאסור על כל מעטפת התעשייה שקושרת את הזנות.

כמובן, זה מה שאמרתי. זה החלק הקל.

אבל הכול צריך להתחיל בסופו של דבר בחינוך, בשוויון, בכבוד, בשוויון בין המינים, ואי צריכה של זנות; אם ילד ייחשף לנזקים ולעוול, הוא ישקול שוב, ולא ייחשף רק לפורנוגרפיה כפי שרובנו יודעים שהם נחשפים ואנחנו לא יכולים לעצור את זה; ולדבר אתם על מה שהם רואים ועל מה שהם חשופים אליו.

ורציתי להביע פה קריאה ליושבת-ראש הוועדה ולשר הרווחה שיפנו לחברם לסיעה, לשר החינוך – יש צורך בתקצוב הולם, לא מספיק להגיד, זה חשוב, זה נכון. צריך תקצוב לסדנאות בבתי-ספר, וכל הנושא של פגיעות מיניות, זנות, שיכירו את כל הנושאים האלו, ככל שילדים יידעו יותר זה ייתן מאזן מול מה שהם צופים ונחשפים אליו ושאין לנו יכולת לשלוט בו.

מפה אנחנו שולחים לשר החינוך בריאות והחלמה מהירה. אבל אתמול שוחחתי עם סגן שר החינוך בדיוק בנושא הזה כי זה נושא שעלה באחד הדיונים הפנימיים, ושמעתי ממנו שהדלת פתוחה, ויש רצון ללמוד את הנושא ומיד להיכנס אליו.

תודה לחברת הכנסת מיכל רוזין.

אני מתנצלת בפני אלה שידברו אחרי, שאני עוזבת.

תודה.

תודה רבה.

אני מבקש לשמוע את מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה, ואני אגיד לך מה נאמר. נאמר שהתקציב שבא למשרד הרווחה גדל לכאורה והוא עומד על 6.4 מיליון. אני טועה?

לגבי מה?

לגבי הטיפול במאבק בזנות. ואת זה אישר לנו גם הרפרנט מהאוצר לנושא הרווחה.

ולמשרד הבריאות יש גם תקצוב לניידות.

מי אמר שקוצץ?

דובר שב-2007 ו-2008 - - -

זה היה תקציב חד-שנתי. במקור זה היה תקציב לשנה אחת, ולאחר מכן נקבע - - -

- - -

לא, התוכנית הוגשה על-ידי משרד הרווחה. אושרו 30 מיליון על-ידי ראש הממשלה, 15 מיליון לזנות, 15 לפגיעות מיניות.

חד פעמית?

לא. כשהתחלנו להפעיל את התוכניות אנשי האוצר אמרו, ראש הממשלה הבטיח לכם, מבחינתנו זה חד-פעמי. אבל אז בפירוש אמרנו, גם במשכן הזה, שאנחנו לא הולכים לפתוח תוכניות לשנה, הולכים להכשיר צוותים, לשכור מבנים, לשפץ אותם. ואז ההסכם היה שעשרה מיליון יהיה קבוע, וחמישה חד-פעמי.

הבנתי, הבנתי. גברת סויד?

היה לי חשוב לתקן שהשנה, למרות שחל קיצוץ בכל התקציבים, הרשות לקידום מעמד האישה שמרה על כך, וזה במאבק, ואתם יודעים שאנחנו נמצאים עם עוגה אחת – המשרדים מקבלים את התקציבים במלואם, ואין משרד אחד שהוא יכול להגיד שהוא קיבל פחות.

מהו התקציב של התוכנית הלאומית ללחימה בסחר ובזנות?

האוצר יציג אותו.

לא, האוצר לא ידע לומר.

אז הוא יעשה בדיקה ויחזור עם המספרים.

אז למה היה קיצוץ של 10%?

לא מצד הרשות לקידום מעמד האישה, תבדקו מול מי. הרשות מעבירה את הסכום במלואו.

אני מבין שלא באתם עם הנתונים. אנחנו מדברים פה על משהו ספציפי מאוד. אנחנו מדברים על קיצוץ שחל בנושא התקציב המופנה לתוכנית הלאומית למאבק בסחר ובזנות.

אז צריך לבדוק. המאבק עצמו לא קוצץ. המשרדים קיבלו את אותו תקציב במלואו. משרד שמקצץ צריך לבדוק על מה הקיצוץ. הרשות מעבירה את התקציב במלואו.

אני מבקש שלדיון הבא שנקבע כבר ובו נשב מול משרד הרווחה בעניין פירוט התוכנית הלאומית למאבק בזנות ובסחר, שם גם יציג כל אחד מהמשרדים את תקציבו, ואפשר יהיה גם לבחון אותו לעומת התקציבים שניתנו בשנים קודמות; אני מבקש שיוצגו הנתונים, נראה מה היה בשנים קודמות, מה קורה בשנה הקרובה, ולפי זה אפשר יהיה לדעת.

תודה גם לחברת הכנסת מיכל רוזין שמתחננת לצאת.

לא מתחננת, מתנצלת.

נשמע עכשיו את נציגי המשרד לביטחון הפנים מהמשטרה.

צהריים טובים, אני בוסנה ירדני מהייעוץ המשפטי במשרד לביטחון הפנים. בישיבה הקודמת שהתקיימה בוועדה לקידום מעמד האישה, נכח המשנה למנכ"ל שלנו שהציג בהרחבה את פעילות המשרד בהנחיית השר למשטרה וגופי המשרד לפעול למיגור תופעת הסחר בבני-אדם והזנות, ולישיבה זאת נבצר ממנו להגיע בשל אילוצי העבודה.

אני יכולה להגיד בנקודה זו שמאמצי המשרד ומאמצי משטרת ישראל באים לידי ביטוי במיגור תופעת הסחר בבני-אדם, ולגבי זנות – יש - - - ואנחנו פועלים גם לקידום תיקוני חקיקה שיסייעו למשטרה וייתנו לה יותר כלים בצמצום הזנות. מאמצי המשרד ומשטרת ישראל באים לידי ביטוי בדוח מחלקת המדינה האמריקאית, ואנחנו יודעים שמדינת ישראל דורגה בקבוצה הראשונה. ולאחרונה, גם שב"ס גיבש נוהל שנועד לסייע בזיהוי קורבנות סחר שעברו דרך הגבול בסיני.
ובאופן כללי, המשרד משתף פעולה עם ארגוני הסיוע שנוכחים פה, ומתקיימות ישיבות עבודה. המשרד הנחה את המשטרה לקיים הכשרות והשתלמויות שנועדו להקנות יותר כלים לשוטרים בהתמודדות ובטיפול גם בתופעת הסחר וגם בתופעת הזנות, ההשתלמויות וההכשרות האלה נערכות בשיתוף ארגוני הסיוע ובשיתוף משרדי הממשלה. המשרד גם שותף לסקר שעורך משרד הרווחה בנושא הזנות.

אותו סקר שאמרנו שנצטרך לסיים אותו?

נכון. תודה רבה.

רובי, אתה רוצה להוסיף?

רובי קיים, קצין חוקרים ארצי מחטיבת החקירות.
רוב הדברים נאמרו גם על-ידי בוסנה נציגת המשרד לביטחון הפנים וגם על-ידי מירב, ואני רוצה להבהיר כמה דברים.

אנחנו עובדים על סמך הנחיות פרקליטות המדינה, והנחיית פרקליטות המדינה אומרת ורוצה להגן על הקורבנות; ברוב בתי הבושת שאנחנו נכנסים אליהם ישנם ה"קופים" וה"קופות", ואלה הם אנשים שנגדם אנחנו רוצים אבל לא יכולים, לא אנחנו ולא הפרקליטות, להגיש כתבי אישום; והנחיית פרקליטות המדינה באה להגן על אותן נשים. וכל הטענות שנשמעו בפעם הקודמת כנגד המשטרה וכנגד הפרקליטות, למה אתם לא אוכפים? – אז זו הסיבה, אנחנו כן נכנסים לבתי בושת אבל בשורה התחתונה לא מצליחים לגבש כתבי אישום.

לדוגמה, האישה שמגדירה את עצמה כמנהלת בית הבושת, אז הדירה רשומה על שמה וחוזה השכירות רשום על שמה, הארנונה והחשמל על שמה, הכול על שמה, או דברים אחרים – בעצם נועלים אותנו ואת הפרקליטות מלהגיש כתבי אישום בנושא ניהול בתי בושת למטרות - - -

אני רוצה לשאול שאלה בעניין הזה ומניחה שזה יעלה בישיבות הוועדה כסוגיה בפני עצמה. בישיבה הקודמת הסבירה פרקליטה מפרקליטות המדינה שההנחיה מתייחסת למצב בו יש "דירה דיסקרטית", מה שנקרא, שמנוהלת על-ידי אותה אישה שעוסקת ולא רוצים לפגוע בה כקורבן של הזנות. אבל אני מניחה שלא בכל בתי-הבושת והמכונים מתקיים המצב הזה, יש גם מקומות שמופעלים או מוחזקים או מנוהלים על-ידי אנשים שהם לא אלה שעוסקים ונמצאים בזנות, שהם לא הקורבנות.

כל המקומות שהמשטרה נכנסת אליהם ופושטת עליהם הם כאלה?

לא. יש גם מקרים בהם אנחנו כן מצליחים להגיע למי שמחזיק או מקבל את הכספים, והם לא אותה אישה או אותו אדם שמגדירים את עצמם כמנהלי המקום.

ואז?

רובי, אולי אני אסביר אחר-כך.

כן, דליה תסביר את זה.

יש אכיפה, יש רצון, ואנחנו כן עובדים בשיתוף פעולה עם הפרקליטות, ולא כמו שהצטייר בדיון הקודם, ואת זה היה לי חשוב מאוד להגיד.

אני לא ארחיב בנושא צמצום תופעת הסחר בנשים, אבל ממאות ואלפים בתחילת שנות ה-2000 ירדנו ב-2010 לאפס מקרים, ב-2011 שישה מקרים, וב-2012 12 מקרים.
תופעת הסחר והטיפול הכוללני של משטרת ישראל זוכה להתעניינות מצד כל גורמי המשטרה, אם בתחום המודיעין ואם בתחום החקירות. נושא ההדרכות מועבר בצורה מסודרת באימוני יחידות לכל תחנה בשיעורים שבועיים, תדריכים של פעם בשבוע לכל השוטרים בכל התחנות ומועברים סימני זיהוי קורבנות סחר בבני-אדם. יש קצין, זה אני, שמפקח, מבקר ומעביר דוח חודשי למפכ"ל ולראש אח"מ על כל טיפול היחידות בכל עבירות הסחר בבני-אדם והעבירות הנלוות.

לעניין שיתוף הפעולה עם ארגוני הסיוע – כפי שאמרה ביאטריס, שיתוף הפעולה עם משטרת חיפה - - -

מה לגבי מה שעידית אמרה?

לגבי מה שאמרה עידית – זה נכון שבימ"ר תל-אביב יש קצת בעיה, אני לא רוצה להרחיב בנושא הזה, והתשובה שלו היא שזה משיקולים מקצועיים בלבד, משיקולים מקצועיים אי אפשר להכניס גורמים אזרחיים לכל יחידת משטרה.

אבל במחוזות אחרים כן הצליחו.

אדי, מכיוון שמדובר ביחידה שלכם, אתה רוצה להגיד משהו?

אני לא בטוח שאדי יודע.

אני דווקא יודע, נפגשתי עם עידית וגם לדעתי זה קצת בעייתי.

אתה לא חייב לומר אם אתה לא רוצה. אני אגן עליך. מכיוון שאני גם בקי בסוגיה, אני אטפל בזה, אני אדאג שזה כן יקרה, כי אין סיבה שזה לא יקרה.

לא, לא. רציתי להגיד שלא היינו מוכנים למתכונת שבה מובאות נשים וכבר בתחנת המשטרה נפגשים ומדברים אתן, וגם ככה יש בעיה לחקור אותן. אבל כשאנחנו מזהים בחקירה סימנים ראשונים אצל אישה שכן רוצה לצאת ממעגל הזנות, אנחנו מפנים אותה לעידית, או לנעמה מפרויקט "סלעית".

עד כמה שאני יודע - - - מטופלות שם, ואולי זה יצבור תאוצה.

נראה לי שבעניין הזה אצטרך להיות על תקן הבורר.

רובי, צריך לחתור לסיום.

נעשו ניסיונות עם תחנות שונות, גם בפתח-תקווה, גם בראשון-לציון וגם בירושלים, וחבר'ה, הנערות והנשים שעוסקות בזנות, אני לא יודע אם כולכם יודעים, מתודרכות על-ידי עורכי-דין, הסניגורים שלהן, ויש לנו עדויות מצולמות לכך שהן מקבלות תדרוך עם מי לדבר ועם מי לא לדבר, ויש להן תדרוך חד וחלק, שברגע שהן מגיעות לתחנת משטרה לא לדבר עם אף אחד.
אז זה לא כל-כך פשוט, וזה לא נובע רק מחוסר הרצון שלנו. עידית יודעת והיא מעבירה לנו הדרכות בקורסים שונים – הרצון לשתף פעולה עם המשטרה ישנו תמיד.

בנושא ההכשרות, בשנתיים האחרונות אין נושא או עיסוק במשטרת ישראל שלא מועברות בו הדרכות בנושא הסחר בבני-אדם. כמעט לכל שוטר במשטרת ישראל מגיעה בדרך כזאת או אחרת הדרכה לגבי סחר בבני-אדם.

אני שמח לשמוע.

לימ"רים זה אימונים מסיביים יותר, ולשוטרי השטח זה בשיעורים שבועיים, כפי שאמרתי, או באימוני יחידות.

אדי, אתה רוצה להוסיף משהו?

רציתי להתייחס לנקודה שהעלתה מירב בנושא טיפול בתיקי סחר, ואני לא מדבר על הזנות.

נכון שדפוסי הסחר השתנו, עכשיו אנחנו לא מדברים על נשים שהובאו לפה במרמה אלא על נשים שכביכול רוצות להגיע לפה ולעבוד, והשאלה היא אם ניתן לזה לקרות ונהפוך עוד פעם למדינת יעד לנשים שמוכרות את גופן, או שנילחם בזה.

לנו חסרים כלים עכשיו, ואני מדבר על שני דברים פרקטיים מאוד – אני לא מדבר על לחנך את כל הקהילה, ונדבר עשר שנים ולא ישתנה כלום – אנחנו מבקשים שעבירת "גרימה לעזיבת מדינה לשם עיסוק בזנות" תועבר מהרכב לדן יחיד, כמו שעשו בסחר בבני-אדם, כי כשזה דן יחיד, עדות מוקדמת היא תוך שבועיים-שלושה שבועות, ולא חודשיים, וזה יקל עלינו מאוד להחזיק את הבנות; במשך שבועיים-שלושה שבועות עוד איכשהו אני אשכנע אותן להישאר פה ולתת עדות.

ומצד שני, אולי זה יישמע יותר מדי, אנחנו מבקשים שתהיה לנו אפשרות לעכב פה בחורה שמעורבת בתיק חקירה לחודש ימים לפחות. אין אפשרות כזאת, והתיקים נופלים בגלל זה. זה שהן לא רוצות להתלונן וטוב להן, את זה תשאירו לנו; יש לנו כלים אחרים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משטרות זרות, חוץ מהעדות של הבחורה יש לנו ראיות נוספות; אבל בסופו של דבר צריך להביא אותה לבית-משפט, ואין לנו את הכלים האלה.

אני מבקש להעלות את שני הדברים האלה, אני מעלה אותם כבר כמה שנים ואומרים: כן, כן, זה בשינוי חקיקה, וזה לא זז – "גרימה לעזיבת מדינה לשם עיסוק בזנות" להעביר לדן יחיד, ולעכב עדה לצורך מתן עדות לחודש ימים לפחות. זה הכול.

דליה, את רוצה להתייחס לזה?

הוא הפתיע אותי, אבל כן, אני אתייחס.

בבקשה, ותיכף נסכם את הנקודה הזאת גם עם היועצת המשפטית.

שמי דליה אברמוף, אני רפרנטית לסחר בבני-אדם בפרקליטות תל-אביב.

אומנם זה לא הובא לדיון מראש, אבל אם אדי העלה את הנושא – בנוסף לעבירת גרימת אדם לעזוב את מדינתו, יש את העבירה של הבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות.

וזה גם בהרכב?

כן, זה גם בהרכב.

בשעתו, כשהועבר התיקון של סחר בבני-אדם לעיסוק בזנות, כיוון שעבירת הסחר מתייחסת למגוון מטרות, המחוקק נעתר לפנייה שלנו ואימץ אותה, לאור העובדה שכבר היה קורפוס משפטי, כפי שגברת גרשוני נהגה לומר, עם פסיקה לגבי עבירות סחר בזנות.

נוצר אבסורד, לאור הצלחת שילוב הידיים של כל גורמי האכיפה, שהיום, היות שלא משתלם להיות סוחר בנשים, אז, נדמה לי והמקרים שבאים לפתחנו מוכיחים את זה, מיגרנו את התופעה בצורה החמורה שלה. אלא מה? שבמקום זה יש לנו היום עבירה חמורה מאוד, לא פחות חמורה בעיני, של גרימת אדם לעזיבת מדינתו והבאת אדם לעיסוק בזנות בנסיבות מחמירות, ובתיקים הנוכחיים עדיין יש לנו ראיות לכך. אבל התיקים האלה הם בהרכב, כי זו עבירה של 16 שנים.

וקשה להשיג הרכבים - - -

לא, לא קשה להשיג הרכבים. קודם כל, הם עמוסים, נכון.

אני מכיר את הפרקטיקה. השאלה היא אם אנחנו יכולים לקבל מסמך לוועדה שכולל את מה שאדי מייצג, ואת מה שאתם במשרד המשפטים מייצגים, מירב, את, דליה – לגבש נייר שמבקש זאת מאתנו המחוקק, כי חלק ממטרות הוועדה לחוקק חוקים שיאפשרו את הלחימה בתופעה הזו בצורה אפקטיבית יותר.

אני זוכר שההרכב היה לאחד המכשולים הגדולים באכיפה. אני לא יודע אם זה כך היום.

אני אומר את זה בעדינות - -

אני אומר את זה לא בעדינות.

- - גם בית-המשפט לא תמיד מבין מדוע אנחנו מגיעים - - -

אז זו הסיבה למה סחר - - -

בדיוק. אז אני מבקש שתפנו אלינו בקשה כזאת.

אפשר לקיים דיון פנימי בתוך משרד המשפטים בין כל הגורמים.

וייעוץ וחקיקה גם.

בדיוק. אם זה יבוא כחקיקה שלכם – מה טוב. ואם לא, אנחנו נצא בחקיקה פרטית, זה גם אפשרי.

עוד משהו, דליה?

בנושא האכיפה, נאמר פה גם על-ידי רובי שפועלים פה על-פי הנחיית הפרקליטות, ראינו את הכתבות שפורסמו – אני לא אוהב, אגב, את הזריקה הזאת מצד אחד לצד שני – אבל גם מהפרקטיקה הנוהגת, האם ישנה הנחיה של היועץ המשפטי או פרקליט המדינה לא לאכוף את עבירת הזנות באשר היא?

ממש לא. אני לא אעביר כאן שיעור במשפטים, אבל בצורה הכי עדינה אני אומר, בכל זאת משהו מקדמי שהפה שהגיע לבית-המשפט, הביא כל פעולה או כל פעילות גם של המשטרה וגם של גורמים אחרים לבית-המשפט, וקבע את ההלכות ואיפשר את מיגור התופעה היא הפרקליטות, ואנחנו מגויסים על-ידי רפרנטים - - -

למה כמות כתבי האישום מעטה כל-כך?

אני אתייחס לכך.

התוצאה של המיגור, אולי הלוקסוס, היא שהיום אנחנו פנויים לעסוק בתופעה של נשים בזנות או העבירות החמורות יותר, באופן פרדוקסלי, בזכות הצלחת המאבק בסחר בבני-אדם לעיסוק בזנות.

ההנחיה לא אומרת לא לאכוף את העבירות. יש מגוון עבירות שהן פחות חמורות, אבל ניתן לאכוף באמצעותן. אלא מה? ההנחיה מדברת על מדרג של ההתמודדות עם התופעה ושל החומרה שלה. המשטרה אמורה לפעול ולחקור על-פי אותו מדרג, והתיקים מגיעים אלינו לבחינה ראייתית. עובדה היא שהתיקים האלה לא הועברו לניהול התביעות במשטרה, וגם הם עושים עבודה נאמנה מאוד, אלא נשארו בגדר הפרקליטות והפרקליטים משום שמייחסים חומרה ומשמעות אפילו לעבירות שהעונש לצדן קל יותר; כיוון שאתה מודע לזה ומכיר את המשטרה ואת העבודה, אנחנו תלויים גם בראיות שנמצאות בתיקים.

ברור. אני מבקש לדיון הבא, לבוא עם נתונים של כמות כתבי האישום וגם תיקים שנפתחו, ואם יש הרשעות אז עוד יותר טוב. אני לא רוצה למקד את הדיון בעניין הזה כרגע, זו רק סוגיה שעלתה גם בדיון הקודם, לא מיצינו אותה, ולכן ארצה שתהיה התייחסות גם לעניין הזה. תודה דליה.
אני ארצה שיתייחסו שני ארגונים, התנועה למשילות ודמוקרטיה וגם עורך-דין גילי ורון.

צהריים טובים, שמי עורך-דין גילי ורון ואני מנהלת את מטה המאבק בסחר בנשים. אני רוצה להתייחס בקצרה לשני דברים שנאמרו כאן. הייתי שמחה לדבר כששרת המשפטים היתה כאן, ואשמח שהדברים יועברו אליה כפי שהבטחת.

ראשית כל, לגבי הצעת חוק הפללת לקוחות שדובר בה – תפיסת הזנות כפי שהוצגה גם על-ידי יושבת-ראש האופוזיציה חברת הכנסת שלי יחימוביץ, היא תפיסה של עבדות מודרנית וניצול, היא התפיסה הנכונה שאנחנו עובדות ועובדים קשה מאוד לבסס בשנים האחרונות. הצעת חוק הפללת לקוחות היא נדבך חשוב מאוד במאבק בתופעה, ובעלת אמירה מוסרית נורמטיבית מן המעלה הראשונה.

על אף שחברת הכנסת רוזין הגישה את הצעת החוק, היא הצעת חוק פרטית, וכפי שנעשה כבר פעמיים קודם לכן על-ידי חברת הכנסת אורית זוארץ בכנסת הקודמת, ולפני כן על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון ממרצ – אני רוצה לנצל את הבמה הזאת ולצאת בבקשה – על-מנת שנימנע שוב מדרך החתחתים שהצעת החוק הזאת עוברת כבר כמה וכמה שנים, מאז 2008 ליתר דיוק, ועל-מנת שנימנע מכל הביורוקרטיה הסובבת, שהיא צריכה להיות מוצגת בוועדת שרים לענייני חקיקה ואחר-כך להיות נתונה לחסדיהם של אנשים שמחזיקים בעמדות מפתח בעלי דעות אפלות כאלה ואחרות, שלא אנקוב בשמם – אני רוצה לצאת בבקשה שהצעת החוק הזו תובא כהצעת חוק ממשלתית.

זו הזדמנות שחברת הכנסת לבני מכהנת כשרת המשפטים ויש לה את הכוח לעשות את זה, וזו הדרך הנכונה והראויה להצעת חוק כל-כך חשובה ללכת בדרך המלך.

דבר שני, בקצרה, אני רוצה להתייחס לדיון שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת הוועדה לקידום מעמד האישה בנוגע להדרכות שופטים. לצערי, בשל קוצר הזמן לא ניתנה לנו ההזדמנות להתייחס אז ואני רוצה רק לציין עכשיו, אנחנו – אני מתכוונת לחברותי מהארגונים הנוספים שיושבות כאן – יצאנו כבר לפני חודשים אחדים ביוזמה ופנינו אל הנהלת בתי-המשפט בבקשה לקיים הדרכות לשופטים בנושאים הללו. ולצערנו, אחרי פניות חוזרות ונשנות, ואחרי פגישה שהתקיימה אתם, נענינו בשלילה.
לאור הדברים ולאור הסיטואציה המצערת מאוד שסביבה דנה הוועדה בשבוע שעבר בחשיבות הדרכות שופטים, חשוב מאוד להוסיף גם את נושא הזנות, וחשוב מאוד להסב את תשומת לבם גם לנושא הזה.

תודה. כן, בבקשה?

עורך-דין שמחה רוטמן מהתנועה למשילות ודמוקרטיה.

כבוד היושב-ראש ביקש קודם נתונים בקשר לתיקי חקירה ופתיחת תיקים. הנתונים לא אצלי, אבל גם מי שדיבר על הצעת חוק הפללת לקוחות – אם רוצים שאמירות של הכנסת, של נבחרי הציבור, לא יישארו בגדר אמירה מוסרית ונורמטיבית, שזה חשוב אבל לא מספיק, צריך שהן ייאכפו. חוקים קיימים עם חמש שנות מאסר לניהול מקום לשם זנות ופרסום זנות לא נאכפים. התיק שנפתח בספטמבר 2011 על עלון שמסתובב בכל רחבי תל-אביב, ויש בו בעיות ראייתיות – אני לא מבין בזה הרבה אבל לא נראה לי שקשה כל-כך למצוא אותם, ויודעים על זה, ומספטמבר 2011 לא הוגש כתב אישום.

היועץ המשפטי לממשלה, בכובע אחד שלו במחלקת ייעוץ וחקיקה ובמשרד שמרכז את התחום, פועל הרבה וקשה כדי לקדם את המלחמה בתחום. אבל בכובע השני שלו כפרקליט המדינה, בהיעדר האכיפה, הוא מייצר פה לגליזציה בלתי פורמלית, הוא לא אוכף רבות-רבות מהעבירות. עבירה של ניהול מקום לשם זנות באזורי מגורים, לפחות לפי הכתבה, ולא שמעתי לזה שום הכחשה, בכלל לא נחקרת על-ידי המשטרה כי חבל על הזמן. ואם הלגליזציה הבלתי-פורמלית הזאת מובלת על-ידי היועץ המשפטי לממשלה בכובע האחד שלו, לא מובן למה להפנות את המשאבים של הכובע השני, להחמיר ענישה או לעשות דברים אחרים.

אני שאלתי במפורש, וענתה דליה אברמוף בצורה מפורשת שאין הנחיה כזאת. שוחחתי על זה גם עם שרת המשפטים, וחד-משמעית אין הנחיה כזאת.

אין הנחיה שלא, אבל גם אין הנחיה שכן.

לעניין היישום של החוק, האכיפה והאפקטיביות של האכיפה, ביקשתי לייחד דיון בחודש הבא וביקשתי לבוא עם נתונים כדי שנדע על מה מדובר, ונראה אם היעדר המדיניות או מדיניות אחרת, הפוכה, מביאים לתוצר של כמות תיקים יחסית קטנה שמגיעה לבתי-משפט.

אני יכולה להוסיף רק משהו לעניין אכיפה בנוגע לזנות קטינים וקטנות?

בזריזות, כן.

יש הרבה דברים לומר על זנות קטינים, אבל בהקשר של אכיפה, הרי זנות קטינים היא עבירה פלילית שדינה שלוש שנות מאסר. יש לנו גם המלצות שהגשנו למשרד המשפטים איך להחמיר את הענישה שם, וכל מה שקשור לנקודות מפנה של המשטרה, אנחנו עובדות עם המשטרה ומעבירות הכשרות, אבל מסתבר שזה לא נמצא בסדר עדיפות גבוה.

ראינו בוועדה הקודמת מעט מאוד תיקים כנגד לקוחות של זנות קטינים וקטינות. לעומת כמות הקטינים והקטינות שאנחנו מאתרים זה בוודאי לא פרופורציונלי. לפני כמה חודשים היה שיפור קטן, לדעתי, משלושה תיקים ל-16 תיקים. זה עדיין מאוד לא מספק, וצריך לבדוק מה קורה גם שם.

אוקיי, תודה. את אחרונה ואני מסכם.

ריטה חייקין מנהלת פרויקט מאבק בזנות ובסחר בשנים, "אשה לאשה" – מרכז פמיניסטי חיפה.

אני שומעת כל הזמן כאן "ימ"ר תל-אביב", ואני לא שומעת כל מה שקשור בחיפה. ומדוע אישה מתקשרת אלי אתמול, ואומרת לי: תלווי אותי בתחנת משטרה, השוטרת מסבירה לי שאם אני רוצה להגיש תלונה נגד הסרסור, אז מדובר ברצון טוב – ולכן אין כאן תלונה.

אני מציע שתדברי על מקרים עקרוניים ולא על דבר פרטני.

אלה מקרים עקרוניים. מדובר בהתנהלות שהיא רציפה וקורית כל הזמן.

התנהלות של היעדר מדיניות?

לא רק היעדר מדיניות, אלא היעדר התייחסות בתחנות המקומיות, הקטנות, לכל הנושא. זה לא רק התייחסות, גם המודעות שונה לחלוטין. אני לא יודעת על איזה הדרכות, וזה מאוד מעניין ששוטרים מקבלים הדרכות, אבל נראה לי שלא מספיק. כי שם בקודקודים אין מודעות ספציפית ומובנת מה זה סרסרות, סחר, זנות, וכדומה.

ועוד דבר, מדוע אני צריכה לשמוע בחדשות שעיתונאית אוקראינית היא זו שיזמה הפללה של שני סוחרי הנשים בחיפה? מדוע אני לא רואה את הפעילות בחיפה או בפריפריה אחרת? למה אותה אוקראינית צריכה להגיע לכאן וליזום את זה כדי שממש נראה את החוזה דרך הסקייפ – אותו סוחר בלי בושה ובלי הרגשה שמגיע לו איזשהו עונש, עם חזקת חפות חזקה מאוד, מסביר לה על כל תהליכי הסחר? אני לא מבינה מדוע זה קורה.

אנחנו יכולים לדבר על אלף ואחת הדרכות לשוטרים, אבל התמונה שאני רואה בשטח היא שונה לחלוטין.

תודה. אני רוצה לשמוע את משרד החינוך. והיא ישבה בשקט וחיכתה לתורה.

תודה רבה, צהריים טובים.

במשרד החינוך אנחנו ערים וערות לתופעת זנות הנערות והנערים והזנות בכלל, ולאחריות שלנו במניעה ובחינוך. יש שתי יחידות במשרד החינוך שמטפלות בזה: היחידה שאני מנהלת, היחידה לשוויון בין המינים, והיחידה השנייה היא היחידה למיניות ומניעת פגיעות מיניות בשפ"י, בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, וגם התקציבים מתחלקים בינינו.

אנחנו פעילים בכל מגזרי החינוך, בחינוך הממלכתי, הממלכתי-דתי, במגזר הלא-יהודי, בחינוך המיוחד, ואנחנו אומרות שחינוך הוא תהליך, חינוך הוא ארוך-טווח, וחינוך הוא בניית עמוד שדרה מוסרי, ערכי, של התלמיד והתלמידה, ונתינת מיומנויות וכישורי חיים שיאפשרו לתלמיד ולתלמידה בבואם להתבגרות לעמוד בפני לחצים חברתיים, לעמוד בפני נורמות פסולות ולקבל את ההחלטות הנכונות.

ולכן התוכניות שלנו עוסקות במניעה כללית, בכבוד האדם, בשוויון בין המינים, בהחפצה, בסטריאוטיפים מיניים, באלימות מגדרית בכלל. מתוך זה אנחנו מקוות ומקווים שייווצר עמוד שדרה לבוגר שלנו ושיוכל לעמוד אחר-כך בפני כל מיני תופעות.

מה עם מיומנויות למורים, מנהלים, עובדים סוציאליים בבתי-ספר, לזיהוי התופעה?

כל עובדי ועובדות מערכת החינוך עוברים השתלמויות לזיהוי. בראש ובראשונה היועצות כמובן, שהן עומדות בחזית, והיועצות מעבירות בתוך בתי-הספר. אין יועצת שלא עוברת הכשרה בזיהוי ובמניעה. אנחנו לא מסתפקים בזיהוי כשהבעיה כבר נמצאת. אנחנו מתחילים ומתחילות עוד קודם כשאנחנו אומרים, תפקידנו לחנך ולכן תוכניות המניעה שלנו, "אני לגופי" כפי שנאמר כאן, מתחילות כבר בכיתה א' ובגן.

והיועצות בבתי-ספר יהודיים? כי היועצות בבתי-ספר ערביים - - -

אני מבקש לא להתערב.

אני יודעת איפה אני עובדת. במגזר הערבי - - -

אושרה, אנחנו חייבם לחתור לסיום כי אנחנו חורגים.

ביקשנו לקיים בחוץ יום עיון משותף עם משרד החינוך, מיד בסוף המושב הבא, כדי שניכנס לתוך שנת הלימודים הבאה, כך שנייחד לזה נושא בפני עצמו. אני שמח לשמוע שיש מודעות לעניין הזה, אבל היינו רוצים לעשות אותה רחבה יותר ולא רק על-פי מה שנאמר.

בנושא הסחר והזנות, או באופן כללי על - - - המגדרית?

בזנות.

קודם כל, אני מודה לכל מי שהשתתף פה, גם השרים, גם חברי הכנסת, וכמובן הארגונים והגופים שמלווים את הנושא הזה בצורה וולונטרית, וכאלה שזה תפקידם כעובדי מדינה.

כבדיון ראשון ניסינו לכסות פה הרבה מאוד נושאים, ודנו לא מספיק לעומק בכל נושא ונושא, ולכן בישיבות ובדיונים הבאים גם נצא החוצה; ועוד מעט מנהלת הוועדה, אריאלה, תציג בפנינו לו"ז טנטטיבי, גם אם הוא לא עם תאריכים מקובעים, אבל נושאים שהיינו רוצים לכסות אותם בסיורים.

יש כמה החלטות שייצאו מכאן.

קודם כל, האמירה לגבי נושא הסחר, שכולנו בתחושה שכבר הגענו לנחלה ועכשיו רק מתפנים לזנות – אני לא מקבל אותה. אני אומר שצריך להסתכל וללמוד ממה שעשינו בנושא הסחר, ובמובן הזה גם לטפוח על השכם, אבל בטח אי אפשר יהיה להקפיא ולנוח על זרי הדפנה גם מהסיבה שהתופעה הזו עלולה להתפתח לנו עוד לפני שנגיד "ג'ק", וגם כי בסופו של דבר רק אם נשמור על ההרתעה, החינוך וכל הנושאים האחרים, אולי נצליח לשמר בסופו של דבר את המצב הקיים.
בנושא הזנות, אני חושב שיש כאן הסכמה מלאה שהמצב הוא לא טוב, בלשון המעטה. אנחנו שומעים על ניסיונות שנעשו גם לתאם בין גופים, גם לשמוע את כל המשרדים, אבל לצערי אנחנו שומעים בעיקר מהגופים שאולי ביום-יום גם רואים את זה וגם מתעסקים בזה, שזה לא מספיק. יש פה פתיחות גדולה, יש פה רצון, שמענו גם מהשרים וגם מהמשרדים כן להשקיע בזה וכן לעשות, ולכן נעסוק בזה.

הוועדה פונה לכל ארגוני הסיוע והארגונים הוולונטריים להמשיך ולעבוד, להציק בעניין הזה אם צריך, להציף את הנושאים האלה, על-מנת שנוכל לפנות למשרדים הרלוונטיים ונוכל, כל הגורמים, לשלב ידיים. הוועדה כאן היא כתובת אחת. היינו שמחים מאוד, ושמענו פה כמעט מכל המשרדים שזה נעשה, לתיאום, ביום-יום, בין הגופים הוולונטריים וארגוני הסיוע לבין המשרדים.

הוועדה תפנה למשרד ראש הממשלה כדי להבין אם כן היה קיצוץ בתקציב או לא היה קיצוץ. בדיון הבא נרצה לשמוע נתונים, ואני מבקש גם ממשרד ראש הממשלה וגם מהרפרנט של האוצר, שאני לא רואה כרגע, שיבוא - - -

משרד ראש הממשלה צריך להזמין את התקציבאית דרורית שטיינמץ - - -

תעשו מה שאתם צריכים, אנחנו נבקש דיווח על הנושא הזה בדיון הבא. אם תוכלו להעביר את זה לפני כן – מה טוב, ואם אין קיצוץ – אז בכלל מצוין.

זה לא במשרד ראש הממשלה. אם אחד המשרדים קיצץ על דעת עצמו, הוא צריך לתת הסברים.

אז אני מבקש שמשרד ראש הממשלה ירכז את הנושא הזה. זו לא בקשה מוגזמת מדי. ואם תגידו שאתם לא יכולים לעשות את זה, אז נפנה את זה לכל משרד ומשרד.

מי - - - לכל משרד?

אתם תפנו לכל משרד ומשרד, ואם תגידו לנו שלא הצלחתם לקבל תשובות, אז אנחנו נפנה.


לגבי החוקים שביקשה המשטרה והפרקליטות, אני מבקש להפנות אלינו נייר בנושא הזה. מירב, אם זה יבוא כהצעת חוק ממשלתית – מה טוב, ואם לא – נלך עם זה. לגבי המעבר לדן יחיד, אני לא בטוח, היועצת המשפטית תבדוק אם צריך לעשות שינוי חקיקה, או שמספיקה תקנה של שרת המשפטית לעניין זה.

בחוק בתי-המשפט - - -

אז נעשה תיקון מהיר לעניין הזה. אני לא חושב שמישהו צריך להתנגד לעניין.

את התיקון הקודם לקח המון זמן עד שהצלחנו להעביר.

אז אני מקווה שנוכל לקצר אותו.

הוועדה תפנה לשר לביטחון הפנים – ואני אומר כאן, לפני הפנייה לשר לביטחון הפנים אני אעשה את הגישור הזה פעם נוספת, כי אם לא, נצטרך לפנות למפכ"ל ולשר לביטחון הפנים, להבין למה המודל שפועל בחיפה לא יכול לפעול גם במקומות אחרים בכל הארץ.

איזה מודל פועל בחיפה?

המודל שבו - - -

המודל שביאטריס דיברה עליו.

אם ביאטריס דיברה, אז מצוין. אם עידית, אז לא - - -

לא הבנתי מה אמרת, אבל ביאטריס הציגה מודל יפה ועידית הציגה למה זה לא עובד, ולכן ארצה שהוא יעבוד.

לגבי תוכנית משרד החינוך, נקיים את יום העיון כפי שאמרנו.
לגבי תוכניות השופטים שהצגת, למרות שהצגת את זה גם בפעם הקודמת – היתה פה שרת המשפטים והיא כן התייחסה לזה בוועדה לקידום מעמד האישה בהקשר של אמירת השופט. היתה לי שיחה אתה בעניין הזה, ובנושא הזה יש השתלמויות של שופטים.

בענייני זנות?

בענייני זנות.

ואם צריך, מירב, ונבקש גם מהנהלת בתי-המשפט, להציג את הנושא הזה ומה נעשה עד עתה.

על סחר יש.

נפגשנו עם נציגי הנהלת בתי-המשפט שהיו נוכחים בדיון בשבוע שעבר, יש לנו מכתב תשובה לאחר הפגישה אתם, והם אמרו שלאחר בחינה ושקילה של העניין הם לא מעוניינים.

אז אנחנו נטפל בזה. בתחום הסחר אני יודע שנעשה. בתחום הזנות, אם יש תשובה כזאת, אנחנו נדאג - - -

העברתי את התשובה ואת כל המידע למאיר.

הוועדה גם תקיים דיון בנפרד ב-24 ביולי, עם שר הרווחה וכל גורמי הרווחה בנושא התוכנית הלאומית לטיפול בזנות, וניגע כמובן גם בכל סוגיות התקציב. אני מודה לכם וסוגר את הישיבה. תודה רבה.

לגבי הדיונים הבאים?

סליחה, לגבי הלו"ז והמשך הנושאים, אריאלה תקריא לכם במהירות.

בקרוב יתקיים סיור למועדוני חשפנות במרחב דן וירקון. ב-1 ביולי יהיה דיון בהשתתפות מנכ"ל רשות האוכלוסין בנוגע לנוהל אשרות עבודה לקורבנות סחר. ב-8 ביולי דיון בנושא בחינת נוהל פתיחת תיקים מול הגשת כתבי אישום על-ידי הפרקליטות. מתוכנן סיור למרפאת לוינסקי, כנראה בשילוב "סלעית", ב-14 ביולי. ב-17 ביולי, דוח מחלקת המדינה בהשתתפות סגן שר החוץ. וב-24 ביולי יהיה דיון בהשתתפות שר הרווחה למעקב אחר התוכנית הלאומית למאבק בזנות ומעקב אחר הסקר בנושא הזנות.
<הישיבה ננעלה בשעה 14:10.>