PAGE
3
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
06/08/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 42>
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ל' באב התשע"ג (06 באוגוסט 2013), שעה 10:30

<פעולות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה - דוח מבקר המדינה 62, עמ' 1037>

חברי הוועדה: >
אמנון כהן – היו"ר
שמעון אוחיון
באסל גטאס

מיקי רוזנטל

ישראל אייכלר

יעקב אשר

נסים זאב

אחמד טיבי

מנחם אליעזר מוזס

>
שר הכלכלה נפתלי בנט
שמואל גולן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

שמעון עמר - מנהל אגף בכיר, משרד מבקר המדינה

רני ויזל - סגן בכיר למנהל אגף, משרד מבקר המדינה

צחי בובליל - מנהל ביקורת בכיר, משרד מבקר המדינה

עמיחי כץ - מנהל תחום בכיר, משרד הכלכלה

מיכל צוק - משנה למנכ"ל והממונה על התעסוקה, משרד הכלכלה

מרדכי אלמליח - אחראי תקצוב ופיקוח, מינהלת שירות האזרחי הלאומי

רן רידניק - רכז תעסוקה באגף התקציבים, משרד האוצר

בניהו טבילה - מפקח בתי ספר עי"ס מגזר החרדי, משרד החינוך

גרשון כהן - מנהל אגף טכנולוגיה, משרד החינוך

יהודה פינסקי - מנהל אגף חינוך מוכר שאינו רשמי, משרד החינוך

חנה שטיינברג - מפקחת על הסמינרים במגזר החרדי, משרד החינוך

יוסי מצליח - סא"ל, אכ"א - ס' מ' מיטב, משרד הביטחון וצה"ל

אמיר ווקנין - רס"ן, אכ"א - רמ"ד שח"ר, משרד הביטחון וצה"ל

שלום גנצר - הממונה על ענייני ביקורת המדינה, משרד הביטחון וצה"ל

איתן בוכמן - רס"ן, דובר צה"ל, משרד הביטחון וצה"ל

עקיבא איסרליש - סגן המפקח הכללי, משרד ראש הממשלה

יוליה איתן - סגנית ראש המועצה הלאומית לכלכלה, משרד ראש הממשלה

דן אורן - ממונה בכיר, ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אברהם לב - עוזר למנכ"ל, המועצה להשכלה גבוהה

רביד עומסי - מנהל פרויקט המח"רים, המועצה להשכלה גבוהה

נדב שמיר - עו"ד, הלשכה המשפטית, המועצה להשכלה גבוהה

ישראל הופריכטר - מנהל תוכניות, תחום חרדים, חברת תב"ת (תנופה בתעסוקה בע"מ) - ג'וינט

שושנה גולדפינגר - רו"ח, מבקרת העיריה, עיריית בני ברק

דוד שכטר - מנהל מרכז ההכוון התעסוקתי, עיריית בני ברק

איליה זטקובצקי - מוסד שמואל נאמן

דוד דהאן - יו"ר ודובר הארגונים החברתיים בכנסת

נסים עוג'ר - יועץ משפטי, איגוד הארגונים החברתיים

שי גלבוע - מנכ"ל בי"ס גבוה לטכנולוגיה י-ם

יואב ללום - עו"ד, מנכ"ל עמותת נוער כהלכה

עמירם גונן - המרכז הירושלמי לחקר החברה החרדית בישראל

נפתלי הירץ פלינטנשטיין - מפתח, ירושלים

ליבי אפין - מטריקס

ליאור זיידל - מטריקס

רחלי גנות - מנהלת חברת רייצ'יפ

אהרון זילבר - מנהל מכלול, עמותת אהבת חסד בארץ הקודש

מיכאל דור - מנכ"ל כפר הנוער סיטרין

מור שמגר - התאחדות התעשיינים


ד"ר ניקול דהאן - מנחת קבוצת נשים, עמותת אם הבנים

לאה סוכות - מקדמת תעסוקה, עמותת אם הבנים

אסתר סנדר - עובדת סוציאלית, עמותת אם הבנים

לאה וינדר - חברה בעמותה, עמותת אם הבנים

גרשון פרוש - סיסקו

עידית שבתאי סידס - לוביסטית, פוליסי, טלדור

הרשל קליין - שותף בהקמת שמונה סניפי מפתח

יגאל אמיתי - דובר הוועדה לענייני ביקורת המדינה

חנה פריידין

אושרה עצידה
<פעולות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה - דוח מבקר המדינה 62, עמ' 1037>

שלום לכולם, חודש טוב ומבורך. אני פותח את הדיון של הוועדה לענייני ביקורת המדינה. הנושא הוא פעולות הממשלה לעידוד השתלבות המגזר החרדי בשוק העבודה - דוח מבקר המדינה 62, עמ', 1037.

אני מודה לכבוד שר הכלכלה מר נפתלי בנט על כך שהוא משתתף איתנו בדיון ולצוות משרדו. אני גם מודה לעמיתיי חברי הכנסת שלמרות שאנו נמצאים בפגרה הם מצאו זמן והגיעו על מנת להשתתף בדיון כי הם חשבו שהנושא הוא חשוב והוא אכן חשוב.

באנו להשתלב בדיון.

כן. כבוד השר, בכנסת הוקמה שדולה לשילוב חרדים בתעסוקה. זוהי שדולה של קידום תעשייה ותעסוקה כשהמטרה היא לשלב בין השניים. אני עומד בראש הוועדה וחבר הכנסת אראל מרגלית הוא יושב-ראש משותף לנושא הזה. כמובן שמשתתפים גם חברי כנסת מכל סיעות הבית משום שהנושא הזה הוא באמת חוצה מפלגות. המטרה היא לא רק לדבר אלא גם לעשות.

אנחנו תיכף נציג כמובן את הדוח. אני זוכר את התקופה שהיתה בשנת 2003 כאשר שר האוצר הביא גזירות קשות על עם ישראל. מצד אחד, מאוד הבנו אותו כי היה בור מאוד קשה כמו שאנחנו רואים היום. הוא אמר אז שהוא רוצה לתת לאזרחים חכות, לא דגים.

הוא נתן לחכות.

כן. אם כן, זה היה ב-2003, ואנחנו היום נמצאים בשנת 2013, לאחר עשר שנים. הדוח מדבר על כך שמ-2003 ועד 2010 כמעט ולא קרה כלום. בשוליים התחילו לעשות, הוקמו כל מיני ועדות. אנחנו נכנסנו למועדון היוקרתי שנקרא ה-OECD, והדוח מדבר על כך שעל פי דוח ה-OECD אנחנו מובילים בשיעורי העוני וזאת מכיוון שקבוצות גדולות בחברה הישראלית לא משולבות בתעסוקה. מדובר במגזר החרדי ובמגזר הערבי. לכן, המדינה ברמה הלאומית רוצה להרים את הדגל ורוצה לקדם את הנושא הזה, ואנחנו מברכים על כך. אבל יש פער עצום בין דיבורים לבין מעשים, כבוד השר. גם הדוח מציין, גם אנחנו רואים. אני זימנתי לשדולה את כל אלה העוסקים במלאכה ואת אלו המשלבים, ובדיונים בשדולה שמענו שישנה בירוקרטיה קשה ביותר. יש הנחתות מלמעלה של דברים שאנחנו חושבים שהם נכונים, אבל בשטח זה לא עובד. לכן, אנחנו צריכים להתייעץ עם אלה שעוסקים בתחום גם באקדמיה, גם בתעשייה. יש צורך בישיבה סביב שולחן עגול על מנת שכל אחד יעלה את הבעיות, את הטיעונים, ואז יש צורך בבניית מודל שיצליח, בעזרת השם. לא מודל שידבר וידבר, אבל בסוף, בתכל'ס, לא תהיינה תוצאות.

אדוני שר הכלכלה, אתה יודע ומכיר שאם נשלב כמה שיותר אנשים בתעסוקה אז פחות נשקיע בהם בתקציבי העברה. זה גם יניע את מנועי הצמיחה והכלכלה של המשק במדינת ישראל. לא ראיתי בתקציב שלנו איזשהו מנוע צמיחה. אם נשקיע בזה אולי לפחות במשך שנה, שנתיים, יהיה לנו מנוע צמיחה. אנחנו יודעים ששילוב החרדים בשוק העבודה הוא אתגר, מינוף כלכלי וחברתי מהשורה הראשונה. כמו שציין פה הדוח, מעורבים פה הרבה מאוד גופים. למעשה, המשרד שאתה עומד בראשותו הוא זה שמרכז למעשה בין כל הגורמים האלה.

תיכף נשמע את משרד מבקר המדינה שיצביע על נקודות שונות בעיקרי הממצאים. מכל מקום, יש חסמים המקשים על העלאת שיעור ההשתתפות של המגזר החרדי בכוח העבודה. החסמים הם בכל המקומות, בכל הרבדים. אחד הדברים שעלה בעניין שילוב החרדים היה מסמך האג'נדה שהיה באפריל 2007, החלטת הממשלה שהתחילה להניע את התהליך נכנסה וקרמה עור וגידים רק ב-2010, וכל אחד מסיבותיו הוא. אחד היעדים דיבר על שנת 2020, ואנחנו עוד יכולים להגיע לשם, ושבכל שנה יהיו 9,200 עובדים נוספים. אבל אין משהו ביניים, לא עשינו צמתים כאלה שב-2015 וב-2017 וב-2019 יהיה כך וכך על מנת שנוכל לעמוד ביעד הסופי. שנת 2020 היא יעד יומרני מבלי לעשות צמתים בדרך ומבלי להפיק לקחים במהלך הדרך, ולכן לא נוכל בחיים להגיע לשם. נוכל תמיד לדבר על זה שהם יצאו לעבוד ושייתנו חכות, אבל בסוף הם מחכים. זה אחד הדברים שהדוח מציין ואנחנו תיכף נשמע אותם.

ישנו עוד נושא חשוב. יושבים פה חברי כנסת שמכהנים בכנסת כבר מספר שנים. הממשלה התחייבה כלפי התעשיינים בקליטת עובדים והיא אמרה שהיא תתמוך בהם בתקציבים. היו בעיות עם זה גם בגלל שתקציב המדינה לא אושר וגם בגלל שפתאום בתקנה התקציבית של המשרד שלך שנותן להם את הסיוע מופיע תמיד אפס. אתה יכול להחליט שאתה רוצה לתת סכום יותר גדול או פחות גדול, אבל זה תמיד מגיע מהרזרבות שלך. אין לך כסף בתקנה עצמה. יש גמישות ניהולית בשבילך. אבל אם אנחנו לא ניתן יציבות ברמת המאקרו במשך שנה, שנתיים, שלוש, לתעשיינים וביטחון כזה שיש לנושא הזה תקציב משוריין שלא נוגעים בו גם כשיש קיצוץ flat ואם לא יהיה מסלול ירוק כמו שאנחנו עושים בכל מיני פרויקטים, כמובן שכל הדברים האלה לא יתקדמו.

חבר הכנסת גפני כשהיה יושב-ראש ועדת הכספים קידם את הנושא הזה ויש לי כאן מסמך, כך שלא יגידו שגפני שהוא חרדי לא קידם שילוב של חרדים בתעסוקה. הוא כן קידם, הוא עשה. היו פה דיונים. הוא גם ביקש מחברנו חבר הכנסת ניסן סלומינסקי שהוא יושב-ראש ועדת הכספים היום לקיים דיון. במסמך שלו הוא ציין מספר מסלולים, אני אתן לך את המכתב שלו. הוא מאוד רצה להגיע לכאן. האם חבר הכנסת מקלב פה? הוא אמר שהוא ישתתף בדיון, הוא יחליף והוא יבוא. יש פה באמת דברים קשים וחסמים אמיתיים שמונעים. זה כאילו אומר: תצאו לעבוד, אבל תצאו - תמיד יוכלו להגיד שהם לא רוצים לצאת לעבוד, אבל זה לא נכון.

בשדולה אנחנו גם ראינו שאפשר לפתוח מספר מסלולים. יש מסלולים קצרים יותר. יש כאלה שרוצים לצאת לעבוד מחר ולפרנס את משפחתם בלי אקדמיה. צריך להיות מסלול קצר של חודשיים-שלושה על-פי צורכי המשק. אתם צריכים לעשות מיפוי מה אנחנו צריכים, הכשרה פנים מפעלית כך שכל מי שסיים את הקורס יוכל להתחיל מיד לעבוד. צריך לאפשר גם קורסי ביניים של שנה וחצי - למשל לטכנאים - שבסיומם הם מיד יתחילו לעבוד, זה הדבר החשוב. כמובן שיש צורך גם במסלול אקדמי. אדוני השר, במסלול אקדמי יש עוד בעיה. אני נתקל באלה הלומדים בקריה אקדמית קריית-אונו. אתה באמת רואה שם אלפים. אבל הם לומדים שם רק מקצועות מוגדרים מראש כמו ראיית חשבון או משפטים ומינהל עסקים. צריך להרחיב את השוק. מדובר בסטודנטים מצטיינים, יש להם כוח שקידה. הם העלו את הממוצע של כל המכללה שם. כשהם שולחים את קורות החיים במייל למקום עבודה מסוים הם מקבלים תשובות חיוביות, אבל ברגע שהם מגיעים לראיון נאמר להם שהם יקבלו תשובה. בדרך כלל התשובה לא מגיעה בגלל החזות החיצונית שלהם.

יש לנו פה חקיקה בנושא אפליה במגזר הערבי וגם חוקקנו בנוגע לאפליית המגזר האתיופי. אולי לתקופה מסוימת כהוראת שעה נעשה חקיקה גם בעניין הזה, במגזר הציבורי בעיקר, כדי להכניס את הנושא הזה וכדי שלא יהיה אלמנט שלילי.

זה נקרא ייצוג הולם. נשים, ערבים, אתיופים ולא חרדים.

אנחנו הכנו הצעת חוק וצריך לבחון אותה בוודאי. אמרו לי בהתחלה שלא יודעים להגדיר בדיוק מיהו חרדי. אבל יש פה מסלול שמגדיר בדיוק מיהו חרדי. אפשר לעשות את זה בדיוק כמו שאנחנו יודעים לאבחן אוכלוסיות אחרות. אפשר לעשות את זה בחקיקה או כהוראת שעה. המטרה שלנו היא, קודם כל, לקלוט, לתת את ה-push הזה, כך שכל מי שסיים תואר ידע שהוא שווה בין שווים בקבלה לעבודה. אם נגיע לשלב הזה אז המערכת הזו גם תגדל, כי אם הוא לא מוצא עבודה אז מה הוא עשה? הוא חוזר בחזרה בסוף וכמדינה אני גם תומך בו עוד פעם בתקציבי מעבר ובתקציבים אחרים.

בשלב זה אנחנו ניתן למשרד מבקר המדינה להציג את עיקרי הדוח, הדוח מדבר בעד עצמו, ואנחנו כמובן נקדם את הנושא הזה. אדוני, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אדוני השר, חברי כנסת נכבדים, קהל נכבד פה, נושא שילוב המגזר החרדי בשוק העבודה עומד על סדר היום הציבורי כבר תקופה ארוכה מאוד ויש בו מספר היבטים שמהווים את הטריגר לעסוק בסוגיה הזו. האחד הוא כמובן הפסד גדול מאוד של תוצר ישיר של המשק הישראלי. ההערכה היתה שבשנת 2009 ההפסד של התוצר של המשק הישראלי מאי-שילובם של החרדים בשוק העבודה היה כארבעה מיליארד שקל, וזה סכום לא קטן.

היום זה הרבה יותר גבוה.

היום זה כמובן יותר גבוה. אנחנו מדברים על מכלול שאנחנו ממפים מתוך קבוצת החרדים, את הקבוצה שהם עומדים בתנאי שוק העבודה, בסביבות 200,000 איש. הדבר השני שהוא יותר חשוב מהעניין הזה הוא כמובן שיפור במצב הסוציו-אקונומי של המגזר הזה. המגזר הזה ברובו הוא מגזר שנמצא בשכבה סוציו-אקונומית נמוכה מאוד. לפעמים הוא חי בתנאי עוני קשים מאוד, חי בדרך כלל מקצבאות כאלה ואחרות והדבר הזה לא יכול להביא אותם לרמת חיים מסוימת. כמובן שהדבר הזה בא בכדי להוציא אותם ממעגל העוני.

הדוח שאנחנו הצגנו פה עסק בסקירה קצרה מאוד של הפעילויות שנעשו, בסקירה של החסמים והפתרונות שנמצאו לפחות באותה תקופה שניסו לתת תשובה לעניין הזה, וכמובן עם הערות כאלה ואחרות שמצאנו שהם לא נתנו את הפתרון ההולם.

קודם כל, לגבי החסמים. אדוני, אנחנו מיפינו שלושה חסמים עיקריים שלהם כנראה צריך לתת את התשובה. החסם הראשוני הוא חסם שממילא משרד התמ"ת, והיום זה משרד הכלכלה, נתן לזה תשומת לב, אם כי גם על זה תיכף נדבר, וזה הנושא של ההכשרה הבסיסית הנמוכה שמביא אותם למגוון מצומצם מאוד של אפשרויות העסקה. אנחנו יודעים מהו מסלול הכשרה של החרדים, אנחנו יודעים פחות או יותר מה היכולות שלהם כשהם מגיעים לגילאי שוק העבודה. כמובן שצריך להשקיע בהם ולתת להם יותר בכדי להביא אותם לתחומים מקצועיים שיכולים אחרי זה לשלב אותם בשוק העבודה. ההכשרה הבסיסית הזו לא ניתנת היום ולכן כנראה צריכים לתת לזה תשובה.

הדבר השני, וזה במידה מסוימת הוכיח את עצמו במספר מחקרים, זה שכל הסדרי תשלומים למיניהם שניתנו, בין ללומדים, קצבאות למיניהן, הביא בחלק מהמצבים לכך שיש חוסר כדאיות לצאת לעבודה.

זה פשוט לא נכון כי גם סטודנט באוניברסיטה וגם כל מיני אנשים מקבלים. זה ממש מזערי. זה לא גורם לאדם לא לצאת לעבודה כי הסיוע הוא כל כך מזערי, של 200 שקל או 140 שקל. לא זה מה שמונע מאנשים לצאת לעבודה.

אני מצטט מתוך בדיקה ומחקרים גם של משרדי הלמ"ס וגם של האוצר שאומרים חד-משמעית שהדבר הזה במידה מסוימת לא נותן מוטיבציה לחלק מהאנשים לצאת לעבודה.

זה היו מחקרים מגמתיים שמומנו על-ידי הרפורמים.

הדבר השלישי וזו הבעיה שעומדת על סדר היום גם היום וזה הסוגיה של חובת השירות הצבאי שבמידה מסוימת היוותה איזשהו איום מסוים או היוותה חסם מסוים לחלק מהאנשים לצאת לעבודה.

אלו שלושת החסמים העיקריים. כמובן שקיימים עוד חסמים נוספים שהם גרמו לכך שהאנשים האלה לא שולבו בעבודה. במקומות אחרים, לפחות בעולם הרחב, אנחנו יודעים שהחרדים הם משולבים גם במשק העבודה וגם ממשיכים לעסוק בעיסוקיהם, כל אחד בלימוד התורה וכד'.

המשרד שלך, אדוני, משרד הכלכלה דהיום, יצר כלים מסוימים לנסות לשלב כמה שיותר מהמגזר החרדי ולהכניס אותו למעגל העבודה. בדוח הזה יש פירוט של כמה תוכניות שנעשו שחלקן, אני לא רוצה להגיד כישלון, אבל הן הביאו לשילוב מזערי מאוד של אנשים. בסך הכול אנחנו הגענו למסקנה שמכל התוכניות האלה, ואנחנו מדברים על מרווח של שלוש-ארבע שנים, בקושי 1,600 איש הצטרפו מתוך כמעט 200,000 איש שיכולים להצטרף למעגל העבודה. כמובן שזו כמו טיפה בים. זה כל התוכניות שנתנו. למשל, תוכנית שנקראת "פרנסה בכבוד" שמתוך 620 ששולבו בתוכניות הזו רק 250 הצליחו להיכנס למעגל העבודה. ובין היתר, בין היתר, מה שהציג פה היושב-ראש שבסופו של דבר היה גם קשה להציב אותם אחרי זה בתוך עבודה למרות שהם הוכשרו בעניין הזה. הכשרת ההנדסאים היתה בסך הכול 30 אנשים. לימודים אקדמאיים - נכנסו לתוך המעגל הזה כ-700 איש ולא יותר מתוך אוכלוסייה גדולה מאוד שיכולה להשתלב בעניין הזה. בין היתר, גם שמעת באיזה סוגי מקצועות הם שולבו שלא בהכרח הם יכולים להשתלב אחרי זה בתוך שוק העבודה. גם במרכזי פיתוח תעסוקת חרדים ששם מופעלים מרכזי השמה למיניהם, הביאו להשמה של בקושי 1,200 - 1,250 איש כך שזה טיפה בים כמו שאמרתי קודם. לדעתי, תוכנית כזאת צריכה כמובן לקבל שדרוג ולנסות לשלב יותר.

השאלה היא כיצד מגדילים את מעגל המצטרפים לעבודה והחשיבה היא ליצור כלים שנותנים תשובה לחלק מהחסמים שהצגתי פה. הנושא של הכשרה הבסיסית - אני מניח שאדוני השר יציג חלק מהפעולות שהמשרד רוצה לבצע בכדי שההכשרה הזאת תהיה יותר רחבה, תכניס אותם למעגלי עבודה בתחומי מקצוע נוספים שהם יכולים לסייע למרות הפעילות שהם עוסקים בה, גם בפעילות הלימודים. הדבר השני, יצירת תמריצים כספיים שיכולים להוציא אותם לשוק העבודה. התמריצים האלה לא בהכרח צריכים להיות לעובדים אלא יכולים להיות דווקא למעסיקים בכדי שהמעסיקים יוכלו לקלוט אותם. אנחנו מציגים פה בתוך הדוח חלק מהתמריצים שניתנו והיו כמו טיפה בים. הדבר הזה לבטח יעלה פה לדיון - כיצד יוצרים את התמונה הזאת שגורמת לכך שיוכלו ליצור ולקלוט אנשים. הדבר השני, יצירת מקומות עבודה שהם כנראה מתאימים אך ורק לאוכלוסייה הזאת. אני רוצה להגיד לך שאני הייתי במודיעין עילית וראיתי איך יצרו שם לאוכלוסיית הנשים תעסוקה שהיא מיועדת אך ורק לאוכלוסייה הזאת, לאוכלוסייה החרדית. זה בדיוק התשובה הנכונה בשביל לתת לאוכלוסיות האלה מקומות עבודה שהן יכולות להשתלב בהם. הם בכל זאת מוגבלים בשילוב לפעמים במקומות עבודה אחרים, במיוחד הנשים.

הדבר האחרון שעומד לפי דעתי על סדר היום הציבורי היום הוא יצירת מודל משולב של שירות צבאי או שירות אזרחי ביחד עם היכולת שלהם להשתלב בתוכנית העבודה. אני לא רוצה להיכנס עכשיו לכל סוגיית השירות כי הדבר הזה עומד בהליכי חקיקה. אבל צריך ליצור אקלים שמאפשר שילוב של תורה ועבודה והכנסתם לתוך מעגל העבודה. בדבר הזה, מעבר לרווח שיהיה למשק הכללי, יהיה כמובן רווח אישי לכל המגזר הזה כי המגזר הזה חי בתנאים קשים מאוד.

האם לאדוני יש מושג לכמה עובדים זקוק המשק היום? למגזר הכללי בכלל? זאת אומרת, בתי חרושת, המפעלים מחכים לעובדים רק שיבואו - ברוכים הבאים.

אני מניח ששר הכלכלה יודע יותר טוב ממני מה תנאי השוק היום.

אדוני המבקר, הדוח שלך מתייחס בעיקר ל-2009? האם זה נכון?

אנחנו דגמנו שלוש-ארבע שנים, אבל מ-2009.

זה מאוד מאוד חשוב. אני רואה את הדוח והוא מתייחס לממצאים מ-2009. פה ושם תוך כדי זה מוזנים נתונים מ-2010, 2011, אבל לא נתונים שבוקרו - לזו הכוונה. לכן, אנחנו צריכים לקחת את זה בפרופורציה הנכונה. הדוח שלך מצביע על ממצאים ב-2009 כשאנחנו נמצאים עכשיו ב-2013. חשובה לי ההבהרה הזו.

לפי מה שאנחנו רואים לא השתנה הרבה.

יש מגמה של שינוי. בסטטיסטיקות של ביטוח לאומי רואים מגמה של שינוי.

כן, יש מגמה, אבל לא שינוי גדול. אנחנו רואים מגמה של שינוי לא בגלל שהממשלה עושה משהו אלא בגלל שהשטח עושה את שלו. גם בנושא הגיוס השטח מתנהל ועובד, ביקרתי במקומות. לפעמים אנחנו כמדינה בחקיקה ובהתערבות שלנו עושים נזק. אבל בוודאי ובוודאי המדינה יכולה להגיד שהיא רוצה ליצור מסלול ירוק ושהיא רוצה להכניס אותם במסות. צריך לעשות מיפוי צרכים, מיפוי של המפעלים, של העבודה, של הענפים ולאיזה ענפים אנחנו רוצים לייעד אותם.

כבוד השר, אנחנו יודעים שמדינת ישראל קלטה עולים מחבר המדינות שמילאו לנו את התעשייה ואת בתי-החולים ומקומות אחרים בחומר אנושי מאוד מאוד טוב ומושקע. לא היינו צריכים להשקיע ובתי-ספר של רשת "אורט" נסגרו במדינת ישראל, למשל. אבל היום אין לנו עליות כאלה מבורכות ואנחנו צריכים לדאוג ולראות מה יקרה בעוד מספר שנים. נצטרך לייבא אנשים מקצועיים מחוץ-לארץ כמו אחיות, רופאים ואנשי תעשייה משום שלא יהיו לנו אנשים שמוכשרים לתחומים האלה. לכן, הראייה שלנו צריכה להיות מערכתית.

אדוני, יש לך עכשיו שליחות. אומנם יש לך מספר משרדי ממשלה, אבל זה המשרד הייעודי והחשוב. יש לך פה משימה לא פשוטה. אתה באת מענף יצרני, מענף ההיי-טק, ולכן הראייה שלך היא אחרת, אתה צריך לראות את החסמים. לדיון הזה ביקשו להגיע מספר רב של אנשים משום שמדובר בנושא מאוד חשוב. ציין חברי חבר הכנסת אוחיון שזה דוח קצת מתקופה - - -

לא, לא. הוא פורסם בשנה שעברה.

כן, כן. הדברים לא השתנו בהרבה, אבל ישנה אווירה אחרת בציבוריות שהחלה. אנחנו רק צריכים לסייע ולהרחיב את המעגלים האלה.

בשלב הזה אני אתן את רשות הדיבור לכבוד השר על מנת שנשמע את המדיניות שלו. לאחר מכן, אדוני השר, אתה תחליט מי יתייחס לעובי תיקון הליקויים בדוח. אנחנו גם נשמע את נציגי המשלחות ואת חברי הכנסת, פעם אחת משלחת ופעם אחת חבר כנסת. אנחנו נשמע את כולם. אבל קודם כל, אדוני השר, בכמה דקות איך אתה רואה את הדברים האלה מבחינה מערכתית. אדוני, בבקשה.

בוקר טוב. קודם כל, אני רוצה לברך את היושב-ראש חבר הכנסת אמנון כהן שהוא לטעמי אחד מחברי הכנסת החרוצים, המסורים והמקצועיים ביותר. בנושא הזה הוא גם הקים את השדולה והוא מאוד פעיל ומאוד מבין. אני מברך על הכינוס.

כשניגשנו למשימה הלאומית של שילוב חרדים במעגל העבודה אנחנו קודם כל למדנו את הדוח. אנחנו לא רוצים להמציא גלגל. זו הטעות הכי גדולה - לבוא ולחשוב שאנחנו יודעים הכול. האמת היא שאנחנו באים מתוך יראה גדולה, מתוך הבנה שאנחנו לא מבינים ואנחנו צריכים להקשיב. אני אתאר תיכף מה אנחנו עושים. אנחנו נמצאים בתנופה גדולה, בואו נשים את הדברים.

אני אומר כמה מילים על התפיסה שלי ואז על התוכנית ואז על הליקויים. קודם כל, התפיסה שלי היא פשוט זהה לשלך, אדוני היושב-ראש, וגם אני שותף למעשה לרוב הליקויים שאתה תיארת. מבחינתי, נושא התעסוקה קודם לנושא השירות וכל הדברים האלה. זה הנושא האקוטי באמת למדינת ישראל. לגבי חוק השוויון בנטל - אני לא אוהב את השם כי זה לא שוויון וזה לא נטל, זו זכות. מהי באמת פריצת הדרך בחוק הזה? ארבע שנות הפטור. אחר כך על עוד ארבע שנים, אבל קודם כל יש ארבע שנות פטור כי צריך לדעת שמדינת ישראל באופן מודע בשם הרצון לשלב חרדים בשירות הצבאי, שזה חשוב והכול, ירינו לעצמנו ברגל ולא אפשרנו לחרדי שרוצה לצאת לעבוד לצאת לעבוד. הוא חויב לעבור דרך הצבא ויש שם המון מכשולים. אני אומר את זה דווקא כאיש שעושה מילואים עד ימינו אלה. האובססיה סביב הצבא גרמה לנזק עצום וגרמה תכל'ס למצב שחרדי יוכל לצאת למעגל העבודה רק בגיל שזה כבר כמעט מאוחר מדי לעבור הכשרות, יש לו משפחה גדולה - זה לא הגיוני. פעם שהחוק יחוקק, אני חושב שזה דבר שכולנו צריכים לברך עליו. הקבוצה הזאת מגיל 22 עד 28 באבחה אחת תהיה לה החירות לעשות מה שהיא רוצה - להמשיך ללמוד תורה, ללכת לשירות אזרחי, ללכת לשירות צבאי או ללכת לעבודה. האמת, אני בונה ומעריך שחלק לא מבוטל ילכו לעבודה למרות שקשה לחזות.

דבר נוסף שחבר הכנסת אמנון כהן אמר והוא גם נכון. יש דינמיקות שהן לא קשורות לפעולות של הממשלה שהן קורות ודינמיקת העל נקראת עוני. לא טוב להיות עוני ואנשים שאין להם את הנטייה הטבעית ללמוד תורה וזה אולי גדול הנטל מבחינה פיזית, ללמוד תורה זה דבר קשה - אני, למשל, לא מסוגל לשבת מבוקר עד לילה ולעשות את זה - ילכו לעבוד באופן טבעי. שימו בצד את הפוליטיקה, נגמרו המלחמות האלה. הדבר הזה הוא מבורך.

כמה עקרונות לעבודה. קודם כל, ממשלת ישראל מקצה דרך המשרד שלי חצי מיליארד שקלים על פני חמש השנים הקרובות לשילוב החרדים במעגל העבודה. העיקרון שאני מנחה את כל המשרד שלי זה הגמישות. אנחנו לא יודעים בדיוק מה יעבוד ומה לא יעבוד, קשה לחזות. אנחנו עובדים בשלושה צירי פעולה עיקריים: ציר פעולה אחד זה התשתיות, מרכזי קליטת חרדים, מפתח, מרכזי הכוון, טלפנייה וכו' - לתת את המידע ולבצע את ההפנייה. גם פה אנחנו לא ממציאים את הגלגל. מי שמנהל את המרכזים האלה זה חרדים והם עושים את זה פי מאה יותר טוב מכפי שאנחנו נוכל לעשות. באתי וראיתי את מרכז מפתח בבני-ברק שחבר הכנסת יעקב אשר בתפקידו הקודם הקים. זה דבר מדהים. מגיע אותו צעירה או צעיר, או חרדי או חרדית בכל גיל. קודם כל, המקום הוא נקי, מטופח. הוא לא אווירה ממשלתית אלא אווירה אישית חמה. מבצעים מיון ראשוני לאדם, מבינים מה הצורך. אם הוא אומר שהוא חייב דחוף עבודה אז בדרך כלל המשמעות היא לא טובה כי אז העבודה שהוא יקבל היא פחות טובה מטבע הדברים. אם הוא אומר שהוא יכול לעבור תקופת הכשרה אז מעבירים אותו תקופת הכשרה קצרה או תקופת הכשרה של שנה שלמה. חלק מהכשרות קורות בבניין עצמו וחלק מההכשרות החוצה. עכשיו הכנסנו גם ואוצ'רים, פתקים שנותנים להם את הזכות לפדות את הפתקים בקורס מקצועי. זה יכול להיות בטבחות או בכל תחום שהוא. האינדיבידואל בוחר והוא חופשי לבחור, אם כי אנחנו מכווינים לתחומי עבודה שצריך במשק, וזה בנוגע לשאלה שנשאלה האם המשק זקוק לידיים עובדות - מאוד. הבעיה היא שהמשק מייצר ידיים עובדות בתחומים הלא נכונים. המשק לא זקוק לעורכי-דין, למשל, אבל הרבה אנשים, חרדים ולא חרדים, הולכים ללמוד משפטים.
פה אני מנצל את הבמה ואני אומר: תפסיקו ללמוד משפטים. כל מדינת ישראל - להפסיק עם השטות הזאת. מי "שחולה" על זה - בסדר. גם אני למדתי משפטים - גם מיותר. יש לנו ביקוש עצום. כמו שאמנון דיבר, נסגרו בתי-הספר המקצועיים, לצערי, בעשרים השנים האחרונות. התעשיינים זועקים, גם ההיי-טק זועק. האם אתם יודעים מה המשכורות בהיי-טק? פשוט אין מפסיק מתכנתים. כל מתכנת סביר שיעבור הכשרה יתקבל, ואני אומר את זה באחריות. ניהלתי חברת היי-טק ואנחנו ברעב. יש חוסר התאמה במדינת ישראל בין מה צריך לבין מה מייצרים. לכן, לפני חודש וחצי הקמנו אתר שנקרא "עובדים" ואתם יכולים לעשות בגוגל "עובדים". יש עוד שם שיפורים, אבל בגדול הוא מתאר מה צריך ומה לא צריך ואיזה משכורות תחיליות יש היום. בן-אדם בגיל 21 שרוצה להחליט מה ללמוד יכול לקפוץ לשם ולראות ושהאימא הפולנייה שלו או האימא המרוקאית שלו גם תסתכל ותדע איפה יש פרנסה.
עוד עיקרון הוא שאנחנו כל הזמן במעגל פידבק מול השטח. אני פגשתי שלשום את כל ראשי מרכזי המפתח בארץ ואנחנו שומעים מהם. הם יודעים יותר טוב מאיתנו, אנחנו יושבים בניאונים במשרד. הם כל יום נוגעים בציבור עצמו, לא אנחנו. כל הזמן פידבקים מה עובד, מה לא עובד. מה שלא עובד - לא להמשיך, מה שעובד - להרחיב את ההשקעה.

ה-500 מיליון הם בשיטת האקורדיון. יש לנו גמישות מוחלטת. אני הנחיתי את המשרד בשנים הראשונות להעצים כי אנחנו חייבים להצליח בהתחלה. יש פה משימה משותפת לכולנו. פה באמת אין את העימותים האלה ואין כלום, כולנו רוצים אותו הדבר, רוצים שעוד עשר שנים ועוד חמש שנים נסתכל אחורה ונראה הרבה מאוד חבר'ה חדשים מהמגזר החרדי משולבים במקומות עבודה.

אחת הבעיות הגדולות היא דעות קדומות. מה שאמרת הוא בדיוק תקף. שני אנשים זהים, אחד חילוני, אחד לבוש חרדי, יגיעו עם אותן יכולות, ככל הנראה החילוני יועדף. למה? ככה. ככה זה, זו המציאות. לכן, המרכיב השני זה יצירת ביקוש אצל המעסיקים. למעשה, אפקטיבית מיכל צוק יודעת. מבחינתי, הנחיתי אותה. אין לה מגבלה אפקטיבית למסלולי תמרוץ תעסוקה. אנחנו יוצאים, ממש לפני כמה ימים סגרנו את הפרטים האחרונים. יהיה מסלול תעסוקה שייתן תמרוץ מאוד משמעותי למעסיק שיקלוט חרדי. אנחנו נעשה גם כמה ניסויים. האם זה צריך להיות חצי שנה או שנה וחצי או שנתיים וחצי, איזה אחוז מהמשכורת. אגב, זה לא רק בכסף, זה גם הכשרות. למשל, אם יש פער באנגלית אז אנחנו ניטול על עצמנו את העלות של ההכשרה הזו וכו', זה חלק מהעניין, מתוך ההנחה שפעם שמעסיק יעסיק שלושה-ארבעה חרדים אצלו חלון הזכוכית של הדעות הקדומות יתנפץ והוא יבין - על הכיפאק, ולפעמים הרבה יותר מרק על-הכיפאק. אני יכול להגיד לכם שיחידה 8200 בצבא ששה לקבל חרדים כי החרדים מביאים חשיבה לגמרי שונה. במקומות שיצירתיות היא חלק מהעניין אז מי שבחברה הישראלית הרגילה פחות או יותר חשוף לאותם תכנים, לאותה צורה, ופה פתאום ב-8200. מה שכן, 11 הכשרויות השונות משגעות להם את השכל שם, אבל זה סיפור אחר.

הצבא לא מתלונן. הם לא מתלוננים וזה מה שמפתיע, זה יפה.

היינו בסיור. בכנסת עשינו כשרות אחת שמתאימה לכל הזרמים הרבים שישנם פה. אותו הדבר אפשר לעשות גם בצבא, להביא לשם את החומרא דחומרא ואז להגיד שזה לכולם. אפשר להשתגע מ-11 כשרויות לכל חייל, זה בלתי אפשרי.

אדוני היושב-ראש, גם במידות למכנסיים אתה רוצה מידה אחת לכל החיילים? אני מדבר בהומור, זה היה קוריוז. דיברתי בהומור.

עם כל הכבוד, אני אומר ברצינות רבה שאי-אפשר להתמודד בצבא עם 11 כשרויות.

בסוף הגיע החייל ה-12 והמפקד אמר: קח כסף, תקנה אוכל. לך ממני.

נושא הגיל - אנחנו צריכים להתעקש ואני אעמוד על זה שגיל הפטור לא יעלה. יש לחץ גם מהצבא וגם כדי לעמוד ביעדי הגיוס וגם ביעדי השירות הלאומי או שירות האזרחי שכפופים לי. אסור לעשות את זה. כמה שיותר צעירים. מבחינתי, הדבר האידיאלי היה גיל יותר נמוך מגיל 22, אבל בשום אופן לא להעלות את הגיל.

אני פונה לכולנו, ובטח בראש חודש אלול. אחד החסמים הכי גדולים זה אווירה קשה, אווירת לוחמה ואיבה. אני לא רוצה לפתוח עכשיו את הדבר הזה. אני לוקח על עצמי אחריות. אתם יודעים שכאשר אתה מצביע על מישהו אז שלוש אצבעות מפנות אליך. קודם כל, אנחנו כולנו צריכים להוריד את הרטוריקה. את זה אפשר להשאיר בכנסת, במליאה. אנחנו צריכים לעבוד.

לסיכום, תודה על הדוח. הדוח הוא טוב. תיכף נתייחס לליקויים הספציפיים. אבל המצב השתנה מקצה לקצה. התחום היחיד שאני מנהל בו מעקב אישי כראש צוות מעקב שבועי זה התחום הזה. יש תחומים אחרים פעם בשבועיים. כל שבוע אני מכנס את כל צמרת המשרד על נושא שילוב חרדים בתעסוקה.

מי המוזמנים מהשטח?

גם מהשטח, אנשי המפתח וכו'. עד כאן, תודה.

רק שאלת הבהרה. הסכום הזה הוא לחרדים או לחרדים וערבים?

האם אתה מתכוון לחצי מיליארד?

כן.

זה רק לחרדים. חוץ מזה יש תוכניות. אגב, הנושא של יותר נשים ערביות הוא גם נושא שמאוד קרוב לליבי ואני עובד עליו בעוצמה. ה-500 מיליון שדיברתי עליהם הם חדשים, הם ייעודיים רק לחרדים.

זה לא בתוספת על הקיים. אם ניקח מה שהיה ב-2012, 2011, אני לא יודע אם זה יגיע לחמישה מיליארד בחמש שנים, אבל זה גם סכום.

מה שקרה בקדנציה הקודמת - דיברו על חרדים ונתנו את זה לאחרים.

תודה. אנחנו פותחים את הדיון. חבר הכנסת אוחיון אתה ראשון הדוברים.

תרשום אותי.

אתה רשום.

אני רשום?

כן. לא ראשון, אבל רשום.

תודה רבה לך, אדוני היושב-ראש, אדוני השר. באמת טוב שהדוח הזה מונח לפנינו. הוא גם נותן לנו איזושהי פרופורציה מתאימה כדי להתבונן בבעיה, כפי שאמר השר, מעבר לזרקורים שהם אולי באולם המליאה. כאן יש איזשהו התייחסות רצינית, יסודית למצב התעסוקה במגזר החרדי ומה עושה כל אחד ואחד, מה עושה באמת הממשלה, מה עושים המשרדים. הדוח מדבר בעד עצמו. ברגע שאותה ועדת משנה לא כוללת בדוח תוכנית פעולה וכאשר משרד התמ"ת בעצמו לא מקים מטה לעידוד תעסוקה בקרב האוכלוסייה על-פי אותה ועדה שקבעה את המדיניות של תעסוקה חרדית, זה כבר אומר דרשני. כלומר, משרדי הממשלה בעניין הזה לא עמדו בהתחייבויותיהם. יכול להיות שישנם פוליטיקאים שמכריזים הכרזות, תובעים תביעות, והדברים הללו לא באים לידי ביטוי.

אני מחזק את העניין הזה של השר שהולך להשקיע לעידוד התעסוקה, כולל הכשרה מקצועית. כפי שאנחנו משקיעים בהכשרה מקצועית לא רק בשכר לימוד אלא גם בדמי קיום בקבוצות אחרות, אם המדינה מעוניינת לשלב את המגזר הזה אז שתשקיע גם שם. אני מכיר שבמשרד החינוך, למשל, כשרוצים שילוב של קבוצה כזו או אחרת אז לא רק שהיא משלמת את שכר הלימוד אלא גם משלמת את דמי הקיום. אם אנחנו מעוניינים בשילוב המגזר הזה במקצועות כפי שבאמת אתה אמרת, אדוני השר, לא רק במשפטים או במקצועות של מינהל עסקים וראיית חשבון באופן כללי, אלא גם במקצועות הסייבר אז אלה צריכים לעזוב משפחות ולהתמסר ללימודים וצריכים לעזור להם בדמי קיום, בעיקר להביא אותם. אם משרד אחר מצא את הדברים הללו יכולים לעשות את זה גם במגזר הזה.

אני רוצה לשבח צה"ל בעקבות זאת. הוא דוגמה ומופת לשילובם של חרדים שהגיעו במסגרת תעסוקתית ולא רק מסגרת של שירות כללי. הביקור שהיה לנו בגלילות היה ביקור שנתן לי ממש השראה ותחושה טובה שהנה ישנם מוסדות בצה"ל שמוכנים לעשות הכול, כולל 11 כשרויות, כולל שהמפקד יוודא שחייל פלוני מתייצב לשיעור בגמרא בשעה אחת. זה לא מתפקידו, אבל הוא עושה הכול ובלבד שהמגזר הזה ישתלב וימצא את מקומו. ואם מותר לצטט את ראש אכ"א: אנחנו אוהבים אותם והם אוהבים אותנו. זה הדבר היפה שאנחנו צריכים לשאוף אליו.

לא שמענו, אדוני היושב-ראש, התייחסות להכשרה בתוך ההשכלה הגבוהה. כאן אני פונה לוות"ת ולנציג, תנו גם למגזר החרדי את המרחב שלו כדי שהוא יוכל להשתלב. אם צריך שמישהו יבוא מבאר-שבע וילמד ויקבל חסות של אוניברסיטת ירושלים או אוניברסיטה אחרת זה לא כל כך חשוב כרגע - אותן רגולציות. חכו להם, יש היום 7,000 שמשולבים בהשכלה הגבוהה. אני מוטרד מזה שהגברת עדינה בר-שלום רב אומרת לי: מצרים את צעדיי. נותנים עליי מגבלות בצורה כזאת שאני לא אוכל לקיים. אין דבר יותר יפה מאשר להיות בטקס חלוקת תארים של בוגרי אוניברסיטה חרדית, מסגרת חרדית, כשהרב עובדיה יוסף יושב שם ומחלק תעודות אקדמאיות. מה יותר קידוש השם ושילוב מדבר כזה? צריך לקפוץ עליו, צריך לנצל את ההזדמנות. אם ישנם תקציבים שנשארו שם אז באמת צריך לתבוע אותם וצריך לבקר את מי שלא טרח בעניין הזה כדי שגם החרדים יוכלו ליהנות גם מדמי קיום כדי שיוכלו ללמוד ולרכוש מקצוע אקדמי או אחר.

תודה רבה. אנחנו נפנה כרגע לגברת מיכל צוק ממשרד הכלכלה. אני מבקש ממך לעדכן אותנו. אני מפנה אותך גם לדיון שהיה בוועדת הכספים ולפנייה של חבר הכנסת משה גפני שגם אני השתתפתי בה. "ב-25.1.2012 נערכה ישיבה בהשתתפות שר התמ"ת דאז מר שלום שמחון..." יש מחויבות שלטונית כזאת. השר התחלף ואולי השר הבא הוא יותר מוכשר. אנחנו נראה את זה במעשים.

כל החברות שיאושרו ללא צורך במכרז נוסף תוך ביטול ההגבלות הבירוקרטיות. בנוסף, הוא הבהיר לגבי מכרז שיש ב-2012, וכל מה שהיה בשנה הקודמת לא יחזור על עצמו, כי היו הרבה בעיות ב-2011. לא משנה איזה שנה זו תהיה, ההתחייבות נמצאת בפרוטוקול הישיבה.

בהמשך לישיבה האמורה, כל המפעלים קיבלו תשובה חיובית ובקשתם אושרה כפי שהתחייב השר, אבל בשלהי 2012 קיבלו שוב מפעלים רבים תשובות שליליות בניגוד להתחייבות שניתנה. שוב הנימוק שנמסר למפעלים הוא חוסר התקציב. חברת "הפניקס" שרצתה להעסיק המון עובדים גם לא נכנסה לזה.
כלומר, מצד אחד, אומרים כן, ומצד אחר אומרים לא. אני חושב שזה נובע תמיד מזה שיש אפס בתקנה של התקציב ואי-אפשר היה להוציא. אבל לאחר מכן למרות שיש התחייבות ויש תקציב והחשבת הכללית היתה צריכה לאשר את זה בוועדת חריגים, הבטיחו והבטיחו, אבל בסוף לא היה כלום. זאת אומרת, אין פה מצב שהמפעלים יאמינו לנו כמדינה. המפעלים התחייבו פה ואין המשכיות. בהתחלה קיבלו אישור שהם עומדים בקריטריונים והכל בסדר, ופתאום מגלים שאין תקציב. איך אפשר לעבוד כך?
מיכל צוק, השר הוא אומנם חדש אבל את לא חדשה. תני לנו תשובות, בבקשה. חלק בעלי מפעלים ביקשו להגיע לדיון הזה ואנחנו רוצים לצאת מפה גם עם איזושהי בשורה. גברתי, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. בהמשך לדברי השר אני גם רוצה להציג בפניכם את תוכנית הפעולה שלנו לצורך שילוב בתעסוקה של המגזר החרדי וגם להתייחס לחלק מהנקודות שעלו בדוח הביקורת שחלקן למעשה כבר בא לידי ביטוי ופתרון בתוכנית שאנחנו נציג לפניכם. אנחנו הצגנו גם את התוכנית הזאת בפני אנשי מבקר המדינה על מנת שגם הם יכירו אותה

מיכל, בשדולה שלנו עלתה עוד נקודה וזה שהנציג שלך שיושב לצד שמאל, עמיחי, לא ידע להגיד לנו תשובה בסופו של דבר כמה סכום הוצא או יצא ממשרד התמ"ת שהיה לטובת אותם מפעלים. לא ידעו להגיד את המספרים. הוא אמר שהוא יבדוק, יבחן. עד היום הוא בוחן והוא לא נתן לנו תשובה למרות שהוא אמר שהוא ייתן לנו תשובה, ייתן לנו תשובה. אולי אין סכום. תגידו אפס - שגם נדע. אם אומרים חצי מיליארד שקל ובסוף לא מגיע שקל אז גם את זה אנחנו רוצים לדעת. בסוף לא אמרו. היועץ שלי התקשר עשרים פעם והוא אמר: כן, כן, אבל אין תשובה עד היום. אני אומר את זה לפרוטוקול – מלפני חודשיים ועד היום אין תשובה. אני גם לא יודע מה קורה.

אני גם אתייחס לשאלות האלה, אבל אני כן רוצה להציג בפניכם את התוכנית שאנחנו משתדלים שהיא באמת תהיה גם מאוד סדורה וגם עולה בקנה אחד עם יעדי הממשלה. חשוב לי כן לציין כאן שהתוכנית הזאת היא גם תוכנית שהיא בסיס לשינויים גם בשל מה שציין השר קודם שאנחנו נלמד תוך כדי ונלווה את עצמנו ונראה מה עובד ומה לא עובד ובהתאם לזה נשנה את הפעילות בשטח, אבל גם בגלל שאנחנו לא כל כך יודעים איך יהיה זרם האנשים. אנחנו נמצאים היום בתהליך שהממשלה הגישה והניחה בפני הכנסת הצעת חוק שנקראת השוויון בנטל בכל הנושא של הגיוס לשירות צבאי. חלק מאוד מרכזי, ותיכף אני אציג אותו, של המתווה הזה מדבר למעשה על משהו אחר, בעצם על מתן פטור למספר מאוד גדול של בחורי ישיבות שעד היום נהנו מדחיית שירות. למעשה, הם יקבלו פטור והם יהיו קהל היעד הפוטנציאלי המאוד מרכזי שלנו בשילובם בתעסוקה. מאחר ויש שיח ציבורי שאנחנו לא יודעים לאן הוא ילך. אנחנו מאוד מעוניינים שהם יגיעו כמה שיותר אלינו ואנחנו גם נפעל באופן אקטיבי ונעשה reaching out ונפנה אל אותם אנשים ונציע להם את מה שיש לנו להציע ואני מיד אפרט בפניכם, עדיין יכול להיות שיש תהליכים שיגרמו דווקא להתכנסות של אותם בחורים לתוך הישיבות או לתוך המגזר החרדי. לכן לנו היה חשוב שתהיה תוכנית שהיא באמת גמישה ושנוכל לשנות אותה, ואני מיד מציגה את זה בפניכם.
סעיפי החוק שנוגעים לתעסוקה שקשורים למתווה השוויון בנטל, וחשוב שתכירו גם בדיון הזה כי זה חלק מהכלים שמונחים בפנינו, זה קודם כל נושא הפטור, מה שקוראים לו בז'רגון וקיבלנו על זה הערות, אבל לא אנחנו המצאנו את הביטוי הזה ריקון הבריכה. זה בעצם אותו פטור למסה גדולה של בחורים או אברכים מגיל 22 ומעלה שיקבלו פטור עם כניסת החוק לתוקף ויהיו פנויים וזמינים לעבודה. מאחר ועד היום בעולם הישן של ההסדר הקודם החוקי הם נדרשו להיות המון המון שעות בישיבה וזה כמובן הקשה על היכול שלנו לסייע להם להשתלבות בעבודה ועל היכולת שלהם לעבוד. בנוסף, קבוצת יעד נוספת שלנו מתוך אותם אברכים זה מי שיהיה במועד חקיקת החוק בין גיל 18 ל-22 והוא הפוטנציאל - - -

תתקדמי הלאה, זה פחות חשוב לנו.

רק שתדעו שגם לגביהם אם הם יקבלו פטור בגיל 24 אנחנו נטפל, ואנחנו גם נטפל בגברים שמשרתים בצבא או בשירות האזרחי.

שאלתם על התקציב ועל מה מתבססת התוכנית ואני אציג כרגע בפניכם. יש לנו בהחלט תקציב של כחצי מיליארד שקלים לחמש שנים, 484 מיליון ליתר דיוק, שמתבסס על שלוש רגליים: תשתיות, מרכזי תעסוקה למעשה בתוכניות תשתיות שאני אציג תיכף, טיפול בפרט - - -

חמש שנים, מה חשבת?

אני חשבתי שזה חצי מיליארד לשנה. בשנים קודמות היה כבר 140 מיליון אז מה עשינו?

לא, אני מיד אענה לך על השאלה.

גם אני חשבתי לשנה.

גם אני חשבתי.

זה תקציב מגוחך.

אם זה היה לשנה לא היה צריך עכשיו את הדיון פה של ביקורת המדינה.

כמה עולה ההסבה, למשל?

בואו נשמע. תנו למיכל לדבר ברצף. תוך כדי אנחנו נלמד את הדברים. אני מציע שכל אחד שיש לו הערה ירשום אותה ואז ניתן לכל אחד להתייחס.

אני אומרת שוב, זה חצי מיליארד לחמש שנים, אבל מאפשר לנו לבסס שלוש רגליים של תוכנית שאני לא חושבת שהיא מגוחכת. אני חושבת שהיא מסתמכת על הניסיון המקצועי שלנו בשילוב אוכלוסיות רבות ומגוונות בעולם העבודה וגם בניסיון שיש לנו עם הסיוע לשילוב של חרדים.

אבל הניסיון שלכם לא טוב. אין ניסיון, לא טוב.

שנייה. חבר הכנסת אמנון כהן, אני מאוד אשמח לענות על כל השאלות אבל תנו לי טיפה להציג כי אני חושבת שהניסיון שלנו הוא לא הניסיון שלנו רק במגדל השן, הוא ניסיון שמשלב את גורמי השטח, את הקהילות המקומיות, את גורמי התעסוקה בשטח שיודעים והם גם מומחים בתעסוקה והם גם מומחים ומכירים את המגזר החרדי על הגוונים והשונות שבו ויודעים לגשת לשטח. אני אשמח בקצרה להציג.

מיכל, אני גם התרשמתי שאתם אפילו עדיין לא יודעים איזה ענפים זקוקים לכוח-אדם. האם כמדינה עשיתם מיפוי צרכים לאיזה ענפים אנחנו רוצים לנווט אותם? שאלו פה גם חברי כנסת. האם אנחנו יודעים לאיזה נושאים אנחנו רוצים להכשיר אותם?

שר האוצר הציע לפני חודש שילכו להיות פועלי בניין.

אני מיד מציגה ואני אתייחס גם לסוגיה הזאת. אני רושמת בפניי. יש לנו שלוש רגליים: טיפול בפרט שאני אפרט בהמשך, טיפול בצד המעסיקים, בביקוש לעובדים, והתשתיות. כפי שאמרנו, בשלב הראשון אנחנו מדברים במסה המאוד גדולה שתקבל פטור משירות צבאי בחודשים הקרובים ואחר כך בזרם או המשתחררים מהצבא או מי שיקבל פטור והפונים האחרים שיגיעו אלינו מהמגזר החרדי.
לגבי משמעות גילאי הפטור ציין כבר השר. ככל שהגיל צעיר יותר כפי שיש בהצעת הממשלה זה מאפשר לנו לסייע בצורה יותר טובה. גם הכשרה מקצועית, ההשקעה בהון האנושי, הניסיון התעסוקתי של אותו אדם ואופק הקידום שלו ושנות העבודה שלו יהיה מיטבי ואני חושבת שזה דבר מאוד חשוב.

מה שאמרתי לכם קודם וזה כן לגבי השאלה האם זה חצי מיליארד שקל לשנה או לחמש שנים – התוכנית היא רב-שנתית לחמש שנים. עדיין יש לנו הבנה עם משרד האוצר על גמישות. לצורך העניין, אם בשנה הקרובה או בשנה הבאה יגיעו כל אותם אנשים שאנחנו חושבים שההגעה שלהם לטיפול שלנו תתפרס על יותר שנים, אבל אם כולם יגיעו ב-2014 לצורך העניין יש לנו הבנה שאנחנו יכולים להוציא את כל החצי מיליארד בשנה אחת ואחר כך אנחנו נעשה משא-ומתן תקציבי נוסף, כך שבהחלט יש לנו גמישות. יש לנו גמישות גם לכיוון השני שהיא לא פחות חשובה. במידה ולא יגיעו אותם אנשים ושאנחנו לא ננצל את מלוא המשאבים בשל מה שתיארתי לכם קודם בשיח הציבורי, הכסף לא הולך לאיבוד. הוא יעבור איתנו לשנים הבאות.

אני רוצה שתביאו תקציב נוסף, מה זה "יעבור"? אנחנו רוצים תוך שנה לגמור את החצי מיליארד ואז לבקש עוד תקציב, נכון כבוד השר? אני אעזור לך בוועדת הכספים.

אני מאוד אשמח. אם יגיעו כל אותם האנשים ולא יתכנסו בתוך המגזר אנחנו בהחלט נדע לבצע את המהלכים האלה.

ההוראה שלי ואת זה יודעת מיכל היטב - מה יהיה עוד ארבע-חמש שנים זה עוד ארבע-חמש שנים - כרגע יש חצי מיליארד. יש את הגמישות למשוך את זה, להקדים את זה. לא בגלל כסף להימנע מעוד איזושהי פעולה שיכולה להביא חרדים.

האם יש בחדר מישהו מהאוצר?

בטח, כן. בלי אוצר אי-אפשר לזוז פה.

אם הם שותקים כנראה שהם מסכימים. לא נראה לי כל כך, אבל - - -

זה הסיכום שלנו.

כמה השקענו במפעלים האלה שנתנו להם התחייבות שיעסיקו ויקבלו?

אני מיד אתייחס למסלול תעסוקה, אני בכל זאת רצו להציג את התוכנית כי שאלו אותנו, וזה אנשי משרד המבקר והדוח שמונח לפניכם, איזה תוכנית אתם עושים, ואני מבקש להציג.

לגבי התשתיות – מה שאנחנו הולכים לעשות בחודשים הקרובים זה בעצם לפרוס ברמה הארצית מגוון של תשתיות. הדבר הראשון שאנחנו נקים זה שיהיה קודם כל מוקד מידע טלפוני ואתר אינטרנט שיוכלו לתת מענה מהיר וזמין למי שבאמת לא רוצה בשלב הראשון להיחשף ולהגיע למרכז תעסוקה.

אבל יש ציבורים שאין להם נגישות לאינטרנט. דיברו על זה גם בשדולה.

אני מיד אגיד מה אנחנו עושים עבורם. אנחנו לא נבסס את הכול, זה כלי נוסף. אנחנו עדיין רוצים שיהיה אתר אינטרנט ומוקד טלפוני כדי שמישהו יוכל להרים טלפון ולהגיד שהוא גבר חרדי שרוצה עכשיו להשתלב בעבודה והוא שואל מה עליו לעשות ולמי הוא פונה - שיהיה את המידע גם באתר האינטרנט וגם במוקד מידע טלפוני.

הטלפניות תהיינה חרדיות בשביל ההיכרות עם הפונים.

דבר נוסף שאנחנו עושים הוא שאנחנו פורסים בצורה ארצית ורחבה מרכזי תעסוקה. הדבר הראשון שיקום וכבר קם ואנחנו בשלבים הסופיים של פתיחתו זה מרכז תעסוקה בבני-ברק.

- - -

דווקא אתה כל כך עזרת לנו בקידום הנושא. אנחנו בהתקשרות עם עיריית בני-ברק במטרה להקים ולדעתי הם קמים וכבר בספטמבר או באוקטובר יהיה לנו מרכז פעיל שם שהוא מרחיב את הפעילות הקיימת של המרכז הקיים והוא יודע לטפל בכ-2,000 בשנה. למעשה, מרכז תעסוקה, וזה נכון לגבי כל התשתיות שאנחנו עושים הוא One Stop Center. זה אומר שיש שם צוות שיודע, מצד אחד, להתערות ולהכיר את המגזר הספציפי ואת הקהילה המקומית ואת הצרכים המקומיים שלה. מצד שני, הוא מומחה בתעסוקה והוא יודע לתת את המעטפת הנדרשת של אבחון תעסוקתי ושל הכוונה תעסוקתית ושל כישורים רכים, אם צריך השלמות באנגלית ובמתמטיקה ובמחשבים וכיוצא בזאת, וגם להכווין להכשרות שאנחנו נותנים, או הכשרות מקצועיות או ללימודים. שאלתם על לימודים אקדמיים - גם להכוונה לתשתיות שוות"ת מקימה ומפעילה של השכלה אקדמית. בתוך המרכז הזה מצוי צוות מאוד מיומן שזה התפקיד שלו, ללוות מצד אחד את הפרט במסע שלו לתוך עולם העבודה בסגירת החסמים שיש לו. יש הרבה, בעיקר במגזר החרדי, בעיקר לגברים פערים מאוד גדולים מבחינת השכלה.

גם מרכז טיפוח יזמות לעסקים.

נכון. בבני-ברק יש גם מעטפת נוספת של הקשר עם טיפוח היזמות.

מה היעד שלכם? כמה אנשים לשים?

שנייה. בבני-ברק בשלב הזה אנחנו מכוונים ל-2,000 איש בשנה. התחלנו לדבר עכשיו עם עיריית בני-ברק ואנחנו נעשה הסכמה שבמידה שיגיעו יותר ואנחנו נראה שהתשתית הזאת מתמלאת אנחנו נרחיב את המשאבים הממשלתיים לטובתם כדי שהם יוכלו להרחיב את הצוות ואת הפעילות, זה דבר אחד. מה שאנחנו מקימים בבני-ברק עומד לפעול בשלב הבא בעוד מספר חודשים גם בירושלים. גם בירושלים יש לנו מרכז תעסוקה מאוד מאוד גדול שאמור לקלוט כ-4,000 אנשים בשנה ולתת את אותו מגוון שירותים שפירטתי קודם.

השלב הבא שאנחנו עושים זה מרכזי מפתח. אלו מרכזים שהיום נמצאים וזה פעילות משותפת שלנו ושל הג'וינט באמצעות תב"ת, וזה בעצם המודל הגרעיני שעל בסיסו אנחנו מרחיבים עכשיו את כל הפעילות. מרכז מפתח היום מרכזים קטנים. אנחנו הולכים להרחיב את הפעולה שלהם ובעצם להכפיל את ההיקפים שהם יכולים לטפל, ובמקביל לפתוח עוד שני מרכזים נוספים: אחד במודיעין עילית ואחד בנגב הצפוני ששם אין מרכזי מפתח היום ואין לנו כיסוי טוב. המרכזים האלה חשובים לנו בשני אופנים: דבר ראשון, הם כמו באפר ראשוני. אם במסגרת התהליך שתיארתי לכם של שוויון בנטל יגיעו המון אנשים לרחבי הארץ אז מה שאנחנו נרצה לעשות זה שמרכזי מפתח יוכלו לתת להם את המענה הראשוני במקביל לזה שאני תיכף אציין בפניכם איזה מענה נוסף אנחנו פותחים. אבל, ולא פחות חשוב מזה, הטיפול שלנו במגזר החרדי, והמגזר החרדי באופן כללי הוא לא מורכב רק מאותם אנשים שהם היעד של התוכנית של השוויון בנטל, יש גם גברים מבוגרים יותר ויש גם נשים, לכן התשתיות האלה של מפתח שיהיו פרוסות ברחבי הארץ יוכלו לאפשר לנו לתת מענה גם לאותן אוכלוסיות. אז בשלב הראשון זה באמת ההרחבה, היא באפר כדי לאפשר לנו לא לעמוד חסרי תשתיות עם השחרור מהשירות הצבאי. ומהצד השני, יאפשר לנו להמשיך לתת את אותם שירותים לכל מגוון האוכלוסיות במגזר החרדי.
הדבר הנוסף שאנחנו הולכים לעשות ואנחנו עכשיו עובדים עליו וכשזה יהיה מוכן אנחנו נפרסם זה בעצם תוכנית ייעודית, מכרז ייעודי להקמת מספר תשתיות ברחבי הארץ שיטפלו באופן ייעודי באותם גברים שמשתחררים מהשוויון בנטל, חוץ ממי שיטפלו המרכזים האחרים בירושלים ובבני-ברק. לכן, נצטרך לתת כיסוי גם לצפון, גם לדרום וגם למרכז, כשבעיקר במרכז מתרכזת האוכלוסייה החרדית, אבל יש גם ריכוזים בצפון ובדרום. אנחנו ישבנו ואנחנו נתאים את המשאבים לתשתיות האלה ולירושלים ולבני-ברק ולמפתח כך שבעצם הם יוכלו לתת מענה לכל אותם אנשים שאנחנו יודעים שצפויים לקחת חלק בתוכנית הזאת של השוויון בנטל. ולמה אנחנו יודעים? כי אנחנו גם בחקיקה וגם בהחלטות הממשלה ובהידברות שלנו עם הצבא אמרנו שאם אנחנו לא נדע מי האנשים האלה אנחנו לא נוכל לפנות אליהם ולא נוכל להיות אקטיביים בתהליך. נשב ונחכה שאולי הם יבואו אלינו. היתה הבנה בממשלה, וזו גם הצעת החוק שמונחת לדיון בפני הכנסת, שאנחנו נוכל לקבל מידע מי האנשים, איפה הם נמצאים, כדי שנוכל קודם כל ליצור איתם קשר באופן יזום ולהציף בפניהם איזה פעולות אנחנו יודעים לעשות ואיך אנחנו יודעים ללוות אותם ולהושיט להם יד בכניסתם לעולם העבודה.

איזה הצעת חוק? איך זה נקרא? של השירות האזרחי?

הצעת החוק של השוויון בנטל. זה ביחד, שירות אזרחי ושירות צבאי. זה בא כחבילה אחת שנדונה כרגע בוועדה מיוחדת. שם יאפשרו לנו מבחינה חוקית לקבל את כל המידע וגם להעביר אותו לגופי השטח שלנו כדי שבאמת נוכל לעשות את הפעילות הזאת שהיא פעילות שמאפשרת לנו להגיע לכל מי שהוא פוטנציאלי להשתלב בעולם העבודה ולהציע לו את מגוון הכלים שאתה מכיר מצוין.

מה עוד חשוב לנו להגיד? אנחנו סיכמנו עם הצבא שהפטור מהשירות הצבאי ייעשה בתיאום איתנו כשבתיאום אנחנו רוצים שני דברים: האחד, שיהיה באמת דירוג. לא כל אותם 20,000 ומשהו בחורים ישתחררו ביום אחד אלא שתהיה פריסה לאורך מספר חודשים, ושהפטור יהיה גם בהלימה לתשתיות הגיאוגרפיות, לתשתיות תעסוקה, שלא יהיה מצב שאנחנו משחררים אנשים מבלי שבשטח יש גופי תעסוקה שיודעים לתת להם את המענה התעסוקתי. על זה יש לנו הסכמה עם הצבא ואנחנו עובדים בימים אלה כדי להגיע למתווה שברגע שהצעת החוק תאושר אנחנו נוכל להיות כבר עם מתווה מוכן שהולם גם את הצעת החוק וגם את תשתיות התעסוקה שאנחנו מקדמים והסברתי לכם קודם.

כשאנחנו בונים את התוכנית שלנו אנחנו כרגע אומדנים. אנחנו יושבים ומתייעצים עם הרבה גופים בשטח ועם הרבה אנשים כדי לדעת מה הם חושבים מה תהיה ההתעניינות בתוכניות התעסוקה. יש כרגע איזשהו מודל וכמו שאמרתי לכם זה לא מודל שאנחנו אומרים עכשיו: זה בטוח מה שיהיה. זה המודל שעל בסיסו הכנו את התוכנית ואת הפריסה של התשתיות כשאנחנו מניחים שחלק מאותם אנשים יישארו בישיבות ולא יתעניינו, בוודאי לא בשלב הראשון, בעבודה. מצד שני, אנחנו מעריכים שאחוזים כאלה ואחרים בצורה של שנה, שנתיים ושלוש כן יגיעו ויתעניינו בעולם העבודה.

עלתה כאן השאלה האם המדינה עושה הכול או השטח עושה את שלו. אנחנו חושבים שיש שילוב של השניים. אנחנו נמצאים בשטח עם גופים שמומחים בתעסוקה ומכירים את העולם החרדי וידעו ליזום את הפנייה ולתת את הכלים והמעטפת. אבל אין ספק שלא אנחנו בתשתיות האלה נעשה מאה אחוז מהאנשים. יש גם שוק חופשי ויש אנשים שהשילוב שלהם בתעסוקה, גם מקרב המגזר החרדי, כאלה שכבר למדו לימודים אקדמאיים או מוכשרים מקצועית, כי אנחנו לא מתחילים את הטיפול שלנו, וגם המגזר החרדי לא מתחיל, היום. חלקם למדו, חלקם כבר עובדים, חלקם מכירים יותר את עולם העבודה. אנחנו מכינים שתהיה איזושהי חלוקה שחלק ישתלבו עצמאית, חלק יידרשו לסיוע יותר קטן שלנו וחלק יידרשו באמת לתוכנית יותר משמעותית ועתירת משאבים ואנחנו נהיה ערוכים גם וגם. אגב, אנחנו גם הולכים לטפל וזה גם קבוצת יעד. היתה קבוצה של כ-11,000 אברכים שקיבלה פטור לפני כשנתיים, ב-2011, ולגביה לנו לא היה מידע. זה הבדל מאוד משמעותי מול מה שיהיה עכשיו. לא ידענו מי הם ובאמת לא יכולנו לעשות פעילות אקטיבית לגביהם. זה היה חלק מהפקת הלקחים שלנו - שנדרש לנו מידע כדי שנוכל להעביר אותו לגופי השטח שיוכלו לפנות לאותם אנשים. שם באמת הנתונים על שיעורי התעסוקה ושיעורי ההשתלבות בתעסוקה הם פחותים מהיעדים שאנחנו מציבים לעצמנו. בנוסף, כפי שאמרתי קודם, אנחנו מעריכים שחלק מאותם גברים של המגזר החרדי ששירתו שירות צבאי או שירות אזרחי יגיעו גם כן לטיפול המרכזים שלנו. אגב, שם נתוני השילוב בתעסוקה הם הרבה הרבה יותר גבוהים. מי שסיים את השירות הצבאי והשירות האזרחי יותר קל השילוב שלו בעולם העבודה.
אנחנו יושבים ונערכים. בישיבות המעקב שהשר ציין קודם אנחנו מסתכלים ממש על איזשהו גנט שאנחנו אומרים: מה אנחנו צריכים בחודש הקרוב, ברבעון הקרוב וכו'. אנחנו כל הזמן משנים את הדבר וזה בהתאם להתפתחויות בשטח. אבל בהחלט יש לנו תוכנית שבאה ומראה אם ישתחררו כך וכך אנשים ברבעון מסוים, איך אנחנו פרוסים עם תשתיות ותוכניות התעסוקה שלנו ובהתאם לזה אנחנו מקימים אותם. לא הכול כבר קיים בשטח. יש התקשרויות שצריך לעשות, מכרזים שצריך לפרסם ותהליכים כאלה.

זה פחות או יותר מה שאנחנו עושים בתחום של תשתיות התעסוקה. מה שלא ציינתי קודם וזה אבן הקישור לנושא של צד המעסיקים, גם בתוך תשתיות התעסוקה הם לא עובדים רק עם צד ההיצע, כלומר, עם מי שמעוניין להיכנס לשוק העבודה, אלא יש גם קשרי מעסיקים והם עובדים גם המעסיקים והם גוף שמסייע לנו לעשות את החיבור כי בסוף אנחנו צריכים גם לתת פתרון לפרט ולקדם אותו לעולם העבודה ולהתגבר על החסמים שלו ומה שחסר לו בעולם העבודה שזה הרבה פעמים השכלה וניסיון תעסוקתי וכישורים רכים, ומהצד השני, אנחנו צריכים לעבוד גם עם המעסיקים. אז גם בתשתיות התעסוקה יש פעילות עם המעסיקים וזה גורם מאוד חשוב שיודע לחבר את הביקוש להיצע, וגם אנחנו, וזה הרגל השנייה של התוכנית, הולכים לעשות תוכניות של המעסיקים לעידוד הביקוש. כאן יש לנו 120 מיליון שקל מתוך אותו חצי מיליארד לתקופה הראשונה. הדבר הראשון שחשוב לי לציין זה שאנחנו מייצרים את התוכניות בתהליך משותף עם המעסיקים. אנחנו כבר בשלב הראשון ישבנו. נמצאת פה מור שמגר שמלווה אותנו מטעם התאחדות התעשיינים ואנחנו עובדים יחד עם לשכת התיאום. ישבנו כבר וסיכמנו שצריך לעשות איזשהו סקר ולשמוע את המעסיקים עצמם.

מי עושה את הסקר? אתם או הם?

אנחנו נעשה את זה בשיתוף כי אני חושבת שיש להם ואני חושבת שמור תוכל להתייחס. יש ידע מאוד גדול בהתאחדויות וגם מאוד חשוב גם ליושב-ראש לשכת התיאום צביקה אורן להיות שותף מאוד משמעותי במהלך הזה כי אין ספק שיש כאן מהלך לאומי מאוד חשוב והזדמנות מאוד גדולה.

כרגע אין מיפוי, צריך להיכנס לתהליך.

השר ציין קודם את האתר. לנו יש לנו מיפוי סטטיסטי. אנחנו יודעים היום להגיד איזה משרות חסרות במשק, מה המעסיקים מבקשים, אפילו מה השכר שבהם הם מפרסמים את המשרות הפנויות וגם בפריסה מחוזית. אבל זה נתונים סטטיסטיים ואני בהחלט מזמינה אתכם להתרשם. זה בהחלט נותן אינדיקציה.

נניח שקבוצה של אלף איש מבני-ברק עברה את כל המיפוי ואתה רוצה לתת להם מקצוע. איזה מקצוע את נותנת לפי צורכי השוק? האם יש לך בנק של צרכים של המשק?

יש לנו את הצרכים ברמה הסטטיסטית.

עזבי אותי מסטטיסטיקות.

מה שאנחנו הולכים לעשות זה בדיוק לעשות את הקונקרטיזציה - לבוא עם מעסיקים ספציפיים ולדעת מה אתם צריכים כדי - - -

היום אין לך את זה, זה מה שאני שואל.

לא. המקום היחיד שאליו היא יכולה לשלוח את הבן-אדם זה ללשכת הסטטיסטיקה כרגע. היא צריכה להתחיל לעשות עבודה.

לא. יש לנו בשטח, גם במפתח הקיימים, יש לכל אחד מגופי השטח שצריכים - - - את המאגר. אין לנו משהו רחב.

אין לה מאגר של ביקושים, נקודה.

אתם המשרד הייעודי שצריך למלא את צורכי המשק מבחינה תעסוקתית כדי שלא נגיע למצב שבו יהיו לנו חסרות ידיים בתחומים מסוימים. בחקלאות ובבנייה חסרות לנו ידיים. צריך לראות שיהיו ידיים עובדות גם בתחומים פשוטים ביותר כמו חרטות, כרסמות ועובדי CNC. אם אין לך תחזית לגבי צורכי המשק בשנים הבאות, חמש עד עשר שנים, אז אנחנו נתעסק כל הזמן בסטטיסטיקות. אנשים ירצו לעבוד, הם ילמדו מקצועות שלא נדרשים למשק. המדינה שהשקיעה בהשכלה שלהם תשלם להם דמי אבטלה כי הם לא מצאו עבודה. זה הא' וב' של העבודה. קודם כל תגידי מהי תוכנית החומש שלך היום לגבי הצרכים ואז נערכים לזה כך שכל הפונקציות ימולאו מבלי לבזבז כסף ציבורי. אין צורך בהכשרה מקצועית בקורס שאין לגביו שום ביקוש בעבודה. אני לא צריך עורכי-דין שיעבדו בעבודה שהם בכלל לא למדו אותה. צריך שיהיה משהו ייעודי.

כן, מה שאתה אומר זה מה שאני כיניתי סטטיסטי. אנחנו בהחלט יודעים היום לבוא ולהגיד גם באזורים בארץ איזה מקצועות נדרשים, אפילו ממש עם איזשהו מדד של הביקוש. כלומר, מה יותר מבוקש ומה פחות מבוקש עם שקלולים של השכר. את זה בהחלט יש לנו. השלב הבא, וכאן זה כדי לעשות אותו ספציפי, צריך ללכת גם למעסיק ספציפי ולחבר אליו את העובדים הספציפים. זה מה שאני אומרת בסקר המעסיקים שאנחנו עושים. השלב שאתה מדבר עליו זה לא תחזית לחמש שנים כי כאן האמת אחרי הרבה שעות של ניסיונות לא הצלחנו לזהות מקום שבו עושים תחזיות של ביקוש של חמש שנים. אפילו העסקים לא יודעים להגיד את זה. מה שאנחנו עושים עכשיו זה מזהים קודם כל את הצרכים שיש לנו היום, ויש מחסור בהרבה מקצועות, גם יצרניים כמו שציינת קודם, ואנחנו יודעים למפות את זה. ומה שאנחנו יודעים כן לעשות זה אם הממשלה עכשיו תיקח כיוון מסוים, נניח סייבר, אנחנו נדע גם את זה לשקלל ויהיו צרכים. אבל זה בהחלט יש לנו, זה מה שקראתי ברמה הסטטיסטית. כן, זה ברמה של מחוזות, אזורים בארץ. אנחנו ממש יודעים למפות מבין כל משלחי היד של הלמ"ס מה חסר, כמה חסר, כמה משרות, וזה על-פי סקרי מעסיקים הכלליים. מה שאנחנו צריכים היום בשביל התוכניות הספציפיות האלה של שילוב חרדים זה למצוא את המעסיקים הספציפיים שאומרים: לי חסר כך וכך ידיים עובדות במפעל שלי, ומה שאני מחפש זה אנשים שההשכלה שלהם או ההכשרה שלהם או הניסיון שלהם זה א', ב' ו-ג', ולעשות את החיבור הזה.

השוק הוא גם דינמי, אנשים פורשים מעבודה. אתה יודע שבשנה כזו וכזו יפרשו כך וכך אנשים מענף זה וזה. כלומר, צריך להכין את האנשים לדברים האלה. אלו לא דברים שאתה לא יכול לדעת, בטח שאתה יכול לדעת.

נכון, מסכימה.

לכן, ההיערכות צריכה להיות כזאת שאני כבר מכין את התשתית שלי ומכין בפעולות שהמדינה עושה את האנשים לדברים האלה.

אני מיד אתייחס גם בהכשרה איך אנחנו מנסים גם לעשות את ההתאמה הזאת שאתה מדבר עליה. בכל מקרה, אנחנו עובדים בשיתוף עם ארגוני המעסיקים כדי לקבל באמת גם את המידע מהם וגם באמת את האינפוטים ואת הידע שיש להם כי בלי מעסיקים בסוף גם כן לא נצליח לשלב בעבודה.

דיברתם קודם על מסלול תעסוקה ואנחנו קיבלנו לאורך התקופה הרבה ריקושטים והרבה ביקורת על כך שמדובר במסלולים ארוכים ובירוקרטים וכיוצא באלה. בימים אלה אנחנו עובדים ממש על נוהל חדש שיהיה הרבה יותר גמיש והרבה יותר ידידותי והרבה פחות קשה ליישום ולמימוש ואוכלוסיית היעד שלו תהיה אוכלוסיית היעד שתיארתי קודם. זה כמובן לא מייתר, ושאלתם קודם: מה עושים עוד? אנחנו לא פוגעים בשאר מסלולי התעסוקה, הם ימשיכו לרוץ. כאן אנחנו נדבר על מסלול ייעודי לתוכנית הזאת של שילוב הגברים החרדים בעבודה.

בנוסף, אני חושבת שיהיה חשוב - אנחנו עוד לא התחלנו אבל אנחנו נגיע גם לזה – לעשות גם איזשהו קמפיין ופנייה למעסיקים באמת כדי להכשיר את הלבבות במקום בו יש דעות קדומות או חששות בפני גם המעסיקים כדי לקלוט את אותם עובדים. אלה הדברים המרכזיים שאנחנו עובדים עליהם.

התקציב הזה הוא כולל התמרוץ למעסיקים עצמם?

כן.

אם קודם היושב-ראש הביא פה מסמך על ישיבה שהיתה בוועדת כספים שהיה חסר לשנת 2013, היה צריך לאשר 50 מיליון, זאת אומרת שהתקציב השנתי כדי לתמרץ עסקים הוא 50 מיליון. 120 מיליון שקל לחמש שנים זה הרבה פחות ממה שהיה בעבר, אם אני יודע חשבון בלי ליב"ה.

גם אני רוצה לשאול שאלות לגבי המספרים. נניח, 100 מיליון לשנה. האם יש לכם הערכות מספריות כמה עולה להסב אדם למקצועות? כמה עולה לקלוט אותו?

כן.

לגבי כמה אנשים מדברים?

בסדר גודל אנחנו מעריכים שבאותו חומש מתוך הפוטנציאל שלתשתיות שלנו כמו שאמרתי זה לא יהיה כל הפוטנציאל, אבל אנחנו מעריכים שסדר גודל של כ-24,000 איש התשתיות שלנו בזרם הקיים ובאומדנים ובנתונים שהראיתי קודם אנחנו ניגע בהם בחמש שנים. אבל חוץ מזה אנחנו מעריכים שחלק מהשוק יעשה את שלו, כי בסוף הממשלה מניעה גלגל ואחר כך אם אנחנו נוגעים בכמה מעסיקים ויש כלים ומעסיקים רואים שאפשר להעסיק וגם גברים חרדים רואים שאפשר, או דרך תשתיות התעסוקה או לא, אנחנו מעריכים ששם זה יהיה סדר גודל של כ-38,000. אני מדגישה עוד פעם, זה אומדנים ראשוניים.

אם זה 38,000 על תקציב של חצי מיליארד - - -

תתחיל לרשום את הדוח הבא.

אפשר להתחיל לרשום את הדוח הבא והוא יהיה הרבה יותר גדול. רציתי להשתמש פה בטרמינולוגיה שאמר ראש הממשלה בדיון שהחלק הראשון לא יהיה והחלק השני לא נכון. משהו פה לא מסתדר. אני חושב שהרצון הזה לקפוץ למספרים כאלה גדולים בסך הכול ימית בסוף את העבודה עצמה.

לא, לא. השר אמר שזה לחומש אבל בריצה. אם אנחנו הולכים ותוך שנה וחצי, שנתיים, הכסף הולך להיגמר יש לו מספיק יכולות עם השותפים שלו ביחד לגייס תקציבים נוספים להמשך פעילות שיגיעו למיליארד, מיליארד וחצי. המטרה היא קדושה, המטרה היא שאנחנו נניע את התהליך ואני מבין את הדברים האלה. לכן גברת מיכל, תמשיכי.

אני רק רוצה להגיד עוד הפעם לגבי המספרים. זה אומדנים שאנחנו עושים והיום זה מה שמונח בפניי. על בסיס זה אנחנו עושים את התוכנית. אנחנו ממש כל הזמן משנים כי אנחנו מקבלים אינדיקציות כל פעם כאלה ואחרות על שינויים.

אדוני היושב ראש, אדוני השר, העברתי לשר ביום חמישי שעבר נתון שהלמ"ס פרסם שיש סך הכול 64,000 מקומות עבודה פנויים, ולא צווארון לבן, אלא כולל זגגים וטייחים וטפסנים – 64,000. יש 254,000 דורשי עבודה. אני שואל אותך, יש כאן כבר פער של 200,000. לאיפה יגיעו כל החרדים האלה? יש 200,000 דורשי עבודה עוד לפניהם. האם אפשר להתייחס לזה? זה מאוד מרכזי.

64,000 ילכו ללמוד בישיבה.

אני תיכף אתייחס ואענה גם לשאלה הזו.

שני דברים נוספים שאני רוצה להציג לפניכם. אני חושבת שגם המגזר החרדי ישתלב במגוון הרחב של המקצועות שיש במשק. יחד עם זאת, חשוב לנו גם לעשות מאמץ מיוחד ולנסות לשלב את המגזר החרדי גם במקצועות של הטכנולוגיות העילית, בהיי-טק בדרגות הגבוהות שלו, ולזה אנחנו נמצאים היום בבנייה ושיתוף פעולה עם כמה גופים שזה מה שהם עושים היום כדי לאפשר תוכנית יותר יוקרתית וכמובן עם אופק השתכרות יותר גבוה, אבל גם באמת שתהיה איזושהי פריצת דרך כדי שגם בתחום ההוא לא יהיו תקרות זכוכית ושגם בהיי-טק הישראלי אנחנו נראה חרדים. בימים אלו אנחנו בונים את התוכנית. אני חושבת שזה משהו שהוא חשוב וככל שאנחנו נצליח בפריצת הדרך הזו אז היא תהיה משמעותית וחשובה.

הדבר האחרון שאני רוצה להגיד הוא באמת הרגל השלישית שזה הכלים לטיפול בפרט. עלה כאן נושא ההכשרות ואני חושבת שזה גם עלה בדיונים שלנו עם התאחדות התעשיינים ועם התעשיינים עצמם – כל הסוגיה של הכשרת את אותו קהל יעד לעולם העבודה. אבל גם ההכשרות והכישורים של לתת מקצוע, בין אם זה השכלה אקדמית, אבל גם הנדסאות וגם ממש הכשרה מקצועית. חלק מהדברים יכולים להתבצע גם on the job.
לשאלתך איך מחברים - חלק מהכלים שלנו של ההכשרות היום זה לא רק להכשיר מישהו שהוא יישב וילמד ואחר כך נדבר איתו ונראה מה נעשה, אלא גם גופי השטח ישלחו ויפנו מישהו להכשרה כשהם יודעים שמהצד השני יש מעסיק שמעוניין בהכשרה הזו, וגם חלק מהכלים שאנחנו מפעילים היום כבר עושים את החיבור הזה.

למה לא לעשות ישר הכשרה פנים-מפעלית?

יפה. הכשרה פנים-מפעלית היא חלק מהתוכנית והיא תהיה חלק חשוב מהתוכנית. אגב, היום אנחנו נמצאים גם כאן בשינוי של גם on the job וגם הפנים-מפעלי כדי לעשות אותם יותר קלים עם המעסיקים ופחות בירוקרטים, וחשוב שגם אתם תכירו את זה.

הדבר הנוסף שחשוב שתכירו הוא השוברים. זו תוכנית שהיתה קיימת בעבר במתכונת מצומצמת וקצת יותר קשה. אנחנו פתחנו אותה מאוד למגוון רחב של אוכלוסיות ומאוד הקלנו על התנאים שם. כלומר, אם פעם היה צריך לקבל את התשלום האחרון שמממן את הקורס רק אחרי העבודה, אנחנו עשינו שאפשר קודם כל ללמוד ולקבל את כל התשלום המלא עד התקרה שאנחנו מממנים ועד הלימודים ולאחר מכן עם ההשתלבות בתעסוקה מקבלים עוד איזשהו תמריץ של העבודה. זה מאפשר כלי מאוד גמיש. מי שרוצה להשתלב בעבודה יכול כבר בעצמו יחד עם גופי השטח, כמו מרכז מפתח או מרכז תעסוקה, למצוא את המעסיק. המעסיק יודע שהוא צריך קורס של מספר חודשים או איזושהי הכשרה קצרה אחרת או משהו שהוא עד שנה. כלומר, יקבל את השובר וילך ללמוד. הוא ילמד וישתלב אצלו אחר כך בתעסוקה. הדברים האלו והיזמות שצוינה קודם ומצוינת גם אצלנו הם הכלים, המעטפת הנוספת של הפרט מעבר למה שציינתי עד כה. אלו הכלים המרכזיים.

לא קיבלנו מספרים לגבי תקציבים למפעלים ל-2011, 2012, 2013 – אם אפשר להגיד כדי שאנחנו כמדינה נהיה אמינים כלפי אותם מעסיקים.

קודם כל, לא ידעתי שעל זה אתם שואלים.

השאלה ידועה, היא אצלכם כבר חודשיים.

קודם כל, אני לוקחת על עצמי לחזור אליכם תוך מספר ימים. אנחנו נחזור מהמשרד, ממסלול תעסוקה עם הנתונים שלהם לגבי הביצוע ב-2011, וב-2012?

וגם 2013, אם נתנו משהו.

לגבי 2013 - קודם כל, יצאו עכשיו במקצה בהיקף של 30 מיליון שקלים, אבל גם כאן אני אומרת ש-30 מיליון זה מתועדף לפי הבקשות.

זה גם מתוך החצי מיליארד או שזה אחר?

לא, זה מעבר לחצי מיליארד. גם אם יהיו מסלולי תעסוקה מעבר למה שציינו כאן, גם מהם ייהנו ויזכו בחלק מהם, מן הסתם, מעסיקים שיעסיקו חרדים. זה מעבר לדבר הזה.

אני רוצה פה לחדד. מבחינתי, הם צודקים במאתיים אחוז. זה מול העיניים. מי שכבר עבר את כל תהליך האישור ובגלל היעדר תקציב, זה קודם כל לגשת חזרה אליהם ולהגיד: אהלן וסהלן - להכניס אותם פנימה. זה הנחייה, מבחינתי. הם צודקים לגמרי.

אני רק רוצה להזכיר מה היה עד כה ומה אנחנו עושים במקצה הנוכחי כי חשוב שתכירו. מסלולי התעסוקה, לא מה שהצגתי כאן בפניכם, הם מסלולים שהם מקצים תחרותיים. זאת אומרת, שניגשים במועד מסוים, מנתבים את כל מי שמגיש לפי אמות מידה. חלק לא עומדים בקריטריונים, חלק עומדים בקריטריונים. מה לעשות? זו הקצאה תחרותית. זה כמו במבחני תמיכה.

אני מבקש עד מחר בערב לקבל את הרשימה המלאה של כל המפעלים שאושרו ומה ההיקף שלא אושרו בגלל ההיעדר.

אנחנו נעביר.

את אמרת שזה מחוץ לתקציב.

זה מעבר, נכון.

אני רוצה להבין שוב, האם החצי מיליארד הוא מעבר לתקציבים שמתוקצבים בשנים האחרונות וזה תוספת של חצי מיליארד לחמש שנים? או האם שאבו הכול פנימה וחילקו לחמש שנים ועשו מספר יפה?

זה גם וגם ואני אומרת את זה ביושר. לא הכול תוספתי כי חלק מהדברים שאתה מכיר, למשל, מרכזי התעסוקה בבני-ברק ובירושלים, זה תוכניות שאנחנו התחלנו והשגנו תקצוב או הבנה שאנחנו מקבלים את התקציב קצת לפני שעשינו את הסיכום התקציבי הזה. אני ביושר מקצועי חושבת שזה חלק מהתוכנית הזו ולכן החלק היחסי שיטפל בגברים, לא כל התקציבים, נמצא כאן. לצורך העניין, במסגרת התקציבים הרגילים של התוכנית חלק מהדברים שהם רלוונטיים לתוכנית הזאת אנחנו עיגלנו פנימה כי אני לא רוצה לעשות איזה משהו שאני לא יודעת לנהל. אני חושבת שאיפה שזה ראייה כוללת זה חלק מהתוכנית. אנחנו עושים פעילויות נוספות. מעבר לזה, מסלולי תעסוקה, התקציבים שקיימים למסלולי תעסוקה מעבר למה שאנחנו שמים כאן זה מעבר לזה. תוכניות שאנחנו עושים, למשל, לנוער, כל החינוך לנוער החרדי, זה כמובן מעבר לזה. אנחנו לא לקחנו את הכול. חלק מהדברים שהיו רלוונטיים אגמנו, אבל קיבלנו כאן גם תוספות תקציביות משמעויות.

שר האוצר אמר מעל במת הכנסת שחצי מיליארד שקל שהוא מוריד מהישיבות כל שנה מיועד למטרה הזו. כל שנה, לא לחומש, אדוני היושב-ראש.

כל שנה הוא ידאג לזה שיהיה. הוא אומר: רק תעבדו.

לא שמעתי תשובה לדבר.

עמיחי, באמת אין לך את התשובה?

אני לוקחת על עצמי - - -

הוא היה בדיון והוא אמר שהוא יעביר לנו את זה כי זה לא היה באמת עליו. גם אין לך עכשיו? לא עשית עבודה על זה? תענה, אני שואל אותך.

- - -

אני לוקחת על עצמי.

שנייה, מיכל. לא יכול להיות שבא פקיד בכיר לוועדה שהוא מוזמן על ידינו ואז חברים שואלים אותו שאלות והוא אומר: אני אעביר לכם תוך כמה ימים. עוברים חודשיים והעוזרים מתקשרים אליו מאתיים פעם והוא לא נותן את התשובה. לא יכול להיות דבר כזה. אם זה אפס אז תגידו שזה אפס. לא יכול להיות דבר כזה שלא עונים לחבר כנסת, לא יכול להיות דבר כזה. עכשיו הוא גם מגיע ואומר שאין תשובה. מה V? בשביל מה הוא מקבל משכורת? אנחנו מפקחים על העבודה שלכם, אתם הפקידות. לא יכול להיות דבר כזה, חודשיים.

לא, לא. אמנון, אני מאוד אוהב אותך. לקראת הדיון הזה כן ביקשנו לקבל את רשימת השאלות והנחית את העוזרים לא להעביר לנו.

היה דיון, קיבל את הכול. חוץ מזה, קיבלתם, קיבלתם.

בעניין הזה צריך קצת הגינות כי אנשים רצו את החומר, לא קיבלו.

אני לוקחת אחריות עליי. אם מישהו מטעמי לא ענה זו אחריות שלי.

תוך כמה זמן נקבל, בבקשה?

בתוך כמה ימים תקבלו. בתחילת השבוע הבא תקבלו תשובה והתייחסות.

2011, 2012, 2013, בסדר?

אנחנו נשב אחר כך. תגיד לי מי העוזר שלך, אני אקח בדיוק את הפרטים ונחזיר לכם תשובות מסודרות.

לא צריך פרטים, ברמת המאקרו כמה כסף חילקתם - חילקתם בכלל, לא חילקתם.

כל פרטי שאלה שתרצו אני לוקחת על עצמי.

לפי הדוח נשאר כסף שלא חילקו.

אז אני רוצה לדעת. בואו נמשיך.

רגע, אין לי תשובה ל-62,000 מקומות עבודה.

תיכף, בהמשך ייתן לך תשובה.

אני אתייחס.

הזמנו מספר מוזמנים. נמצא פה שי גלבוע ממכון לב, בבקשה בקצרה, לאחר מכן נשמע חבר כנסת. אני הבאתי אותך בכוונה כדי שתוכלו להשמיע את הדברים שלכם ואיך אתם משתלבים בפאזל.

אני אשתדל לענות בקצרה. כדי שאנשים ישתלבו בעבודה הם קודם כל צריכים ללמוד. בקבוצת החרדים והחרדיות יש אנשים מאוד מאוד מוכשרים וכדאי לנצל את הכישרונות האלה. לא להפוך אותם לבנאים אלא באמת שיעבדו בהיי-טק ויקדמו כך את המשק.
בשלושת הקמפוסים שלנו יש לנו היום 1,500 חרדים וחרדיות שלומדים אצלנו לתואר ראשון במקצועות ההנדסה ומי שכבר סיים השתלב בהיי-טק במשק. אנחנו חושבים שהיום אפשר להגיע לא למספרים של 1,500 על פני ארבע שנים שזה מה שיש אצלנו, אלא אפשר להגיע להרבה הרבה יותר אלפים.

אתם מוכנים לקלוט?

כשיגיעו אנחנו נהיה מוכנים לקלוט. כרגע אנחנו נמצאים בבעיה ותיכף ארצה לתאר את הבעיה וגם להציע פתרונות.

מה מבחינת הצבא?

אני לא פוליטיקאי. אני אדבר על אקדמיה, על מה שיש אצלנו בתוך הקמפוס. יש דבר שאותו אמר פרופ' טרכטנברג והוא אומר כל הזמן את הדבר הזה וזה דבר מאוד מאוד נכון. אנחנו צריכים לגרום לזה שאף אחד לא יוותר. החרדים והחרדיות לא יוותרו על אורח החיים שלהם, ומצד שני, האקדמיה לא תוותר על הרמה שלה. צריך למצוא את נקודת המפגש ששני העולמות האלה יוכלו להיפגש ולהכניס אנשים מאוד מאוד מוכשרים למשק.

אתה מסכים עם עדינה בר-שלום בעניין הזה?

אני מביע את דעתי, לא את דעתו של מישהו אחר.

אבל האוניברסיטה לא מוכנה למה שאתה אמרת.

אני אומר מה אנחנו יכולים לעשות. אנחנו יכולים לתרום ואנחנו כבר תורמים. המל"ג הקים תוכנית מאוד גדולה של אותם מרכזים חרדיים ליד אוניברסיטאות, מה שנקרא תוכנית המח"רים. ניתנה לזה הקצבה מאוד מאוד גדולה. גם אנחנו התנענו את התהליך הזה, אבל עדיין צריך לעשות שם עוד צעד אחד, עוד הקלה קטנטנה כדי שבאמת נוכל ליישם את מה שפרופ' טרכטנברג אמר - ששני הצדדים יוכלו לחיות ביחד בלי שצד אחד יוותר על הדבר השני.

הרי החרדים והחרדיות זה לא אוכלוסייה הומוגנית. יש בהם יותר ויש פחות. אם יש לנו קבוצה היום של בנות שמגיעה ממאה-שערים, הן לא מוכנות ללמוד עם בנות שגדלו בהר-נוף. הן הרבה יותר דתיות וסגורות. חלקן בנות מאוד מאוד מוכשרות. יש לנו בת רשומה עם 800 בפסיכומטרי, היא פשוט גאון. אין לה היום יכולת להשתלב במשק, אין לה יכולת ללמוד מקצוע היום, כיוון שהם אומרים: אנחנו רוצים מסגרת שנוכל לשמור על מה שאמר פרופ' טרכטנברג אמר, לשמור על המסגרת שלנו מבלי להיפגע. אני לא יכול היום לפתוח, לדוגמה בתוך המח"ר, כיתה לבנות מאוד מאוד חרדיות שיש להן דרישות מאוד מאוד גבוהות בהיבט של צניעות כשבנות אחרות לא מוכנות להשתלב בכיתה כזאת, הן לא מוכנות לשמור על כללי הצניעות האלה. אנחנו חושבים שאם יתאפשר לעשות עוד צעד קטן, לפתוח גם בתוך המח"ר לאוכלוסייה מיוחדת כיתה, אנחנו תוך שלוש שנים או ארבע שנים, נקבל - - -

אחרי שהיא תסיים את הלימודים איפה היא תעבוד?

יש מקומות עבודה חרדיים.

היא יכולה לעבוד מהבית.

אני אתן לזה תשובה כיוון שקודם השר נפתלי דיבר על זה. לוסטיג זה אחד הקמפוסים שלנו, קמפוס חרדי של בנות מבית יעקב. בטקס הענקת תארים שהיה בלוסטיג היה אורח שהוא סמנכ"ל ביטוח "הפניקס". הוא אמר שהוא קלט בת אחת חרדית מלוסטיג וזאת לאחר קשיים כן או לא. אחרי שהוא עבד איתה חודשיים, שלושה, הוא קרא לה אליה לחדר והוא רצה לדעת ממנה היכן היא גדלה. כשהיא שאלה למה הוא שואל את השאלה הוא ענה כי הוא רוצה לקלוט עוד עשרות עובדות כמוה. הוא בא ללוסטיג ואמר שהוא רוצה לקלוט עוד בנות כאלה עכשיו. מאז כל שנה הוא קולט חמש-שש בנות מלוסטיג. הוא גם אמר: בואו אליי ותראו כמה בנות חרדיות מסתובבות היום במחלקת המיחשוב של "הפניקס". לכן, אני לא כל כך מוטרד. ברגע שרואים את האיכות יימצא הפתרון איך לשלב את הבנות האלה. יש ביניהם בנים ובנות מאוד איכותיים. אם כן, גם לגבי המח"ר לאפשר איזשהו חופש מסוים.
דבר נוסף, אותן בנות שבאות ללמוד אצלנו עשו ויתור קטן. יש הרבה בנות שלא מוותרות והן אומרות שבשנתיים הראשונות, עד שיש להן שידוך, הן לא יוצאות מתוך הסמינר. העליתי את זה במספר מקומות ואמרתי שהמל"ג יאפשר לנו היום ללמד את השנה וחצי, השנתיים הראשונות, בתוך הסמינרים, בתוך המסגרת שלהן, עד שכל אחת תמצא לעצמה את השידוך שלה והיא אפילו כבר תלד ילד או שניים, ואת השנה הנוספת או את השנתיים הנוספות, תלוי איזה מקצוע היא הולכת ללמוד, היא תוכל להשלים ממש בתוך הקמפוס החרדי ליד האוניברסיטה עצמה. יש לנו ממש הצעה למגבלות שהרמה תישמר, המבחנים יהיו אחידים. הדבר הזה יביא פתרונות של אלפי חרדים לאקדמיה שיגיעו להיי-טק.
גם לגברים יש לנו פתרון שהיום הוקם כבר. שר הביטחון אישר הקמת ישיבת הסדר חרדית טכנולוגיות. כלומר, הבנים ילמדו שם בשנתיים הראשונות לימודי קודש ולימודי טכנולוגיה ובשנתיים הנוספות הם ישרתו בצבא במה שהם עסקו בלימודים הטכנולוגיים וימשיכו ללמוד. גם פה אם המל"ג לא יאפשר את אותה יציאה מתוך הקמפוס וללמד שם, גם פה לא נוכל להכשיר את האנשים האלה. אחר כך זה מאוד בעייתי.

אוקיי, תיכף המל"ג ידברו. חבר הכנסת אייכלר, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני קודם כל מברך על הדיון הזה ואני מברך גם את שר הכלכלה שטורח כל יום לעסוק בנושא הזה.

מה זה "כל יום"? כל שעה, כל רגע.

גם אתמול הוא היה וגם היום אז כנראה שזה דבר אקוטי.

אתם לא נותנים לנו זמן לעבוד.

אני רוצה להתחבר למה שכתב פה מבקר המדינה: "בדיקת משרד המבקר העלתה כי הנתונים שפרסמה הלמ"ס אינם מספקים מידע מקיף דיו על האוכלוסייה החרדית בתחומי הדמוגרפיה, החינוך והתעסוקה. לדעת משרד מבקר המדינה ראוי כי משרדי הממשלה והרשויות המקומיות הנוגעים בדבר ימפו וירכזו את הצרכים הסטטיסטיים החיוניים להם ויפנו בבקשה בעניין הזה ללמ"ס. נתונים עדכניים בנושא צריכים להיות גם בידי הממשלה שכן היא עצמה הגדירה את שילוב המגזר החרדי בתוך עבודה כצורך לאומי", וזה לא נעשה.
דוח המבקר הוא דוח מצוין. ההערה היחידה שיש לי לדוח היא שהוא מסתמך על כל מיני מחקרים. בגלל שאין את מה שהמבקר אומר שאין מסתמכים על דוחות של כל מיני פרופסורים ומכונים שכולם מכוונים מטרה - לפגוע בציבור החרדי. למשל, להפסיק את קצבאות הילדים כי 140 שקלים האלה גורמים לאנשים לא לצאת לעבודה - שקר ועלילה, או כל מיני דברים כאלה לגבי החינוך החרדי שגורם לכך שאנשים לא יוכלו להשתלב.
לשם ההשוואה אני רוצה לדעת איזה כלים יש לאדם שיוצא מחינוך ממ"ד. כמה זמן לוקח לאדם שהוא יוצא חינוך ממ"ד ללמוד אנגלית מקצועית כשהוא צריך להיכנס למקום עבודה לעומת אדם חרדי שלוקח לו שנה-שנתיים להשלים את האנגלית? אני בטוח שרוב יוצאי הממ"ד לא הרבה יותר מוכנים למקצוע הספציפי מחרדי שיוצא מישיבה. אני חושב שכל הצד הערכי שבדבר בדוח מבקר המדינה לא נותן לנו תמונה נכונה בגלל שאין לנו נתונים אמיתיים.

קשה להיכנס לאוכלוסייה הזו ואתה יודע את זה.

נכון. אני לא בא בטענה למבקר, אני מחזק את מה שאתה טוען. לכן, אני אומר שצריך להפריד בין שני דברים: צריך להפריד בין הצורך לחנך מחדש את הציבור החרדי או את תלמודי התורה והליב"ה וכל הדברים האלה שלא זה מה שהוכח בכל המקומות, ויעידו על זה כל האנשים שקלטו אנשים חרדיים וגברת מיכל צוק מכירה את זה. השר דיבר על זה שכל מפעל שמכניס אנשים חרדיים ממש מברך עליהם. זאת אומרת, אין להם שום חוסר גם אם יש צורך להשלים.

יש להם IQ גבוה מאוד.

בדיוק. יש להם IQ ויש להם רצון. בכלל, כשמגיע אדם לעבודה מסוימת אז צריך להכשיר אותו לעניין הזה גם אם הוא למד סינית.
השר דיבר על האווירה שיש היום. לדעתי, חלק מזה נובע מכך שאנשים אומרים: אלה לא לומדים, אלה פרימיטיביים. אתמול היה דיון ומישהי באה ואמרה שמדובר באוכלוסייה פרימיטיבית וכל מיני דברים נוראיים כאלה ואפילו איילת שקד ממש הזדעזעה מהתואר הזה שאמרו על הציבור החרדי. ברגע שתהיה אווירה שמכירים בלימודים תורניים כמו לימודים אקדמיים מבחינת הידע הכללי ואחר כך מלמדים אותם את המקצועות הנדרשים אז אנחנו נפתור את כל הבעיה והדוח הבא לא יצטרך להסתמך על כל מיני מחקרים שעושים גורמים ומכונים מכובדים.

אדוני היושב-ראש, כמו שיש ועדת חקירה פרלמנטרית לגבי שילוב ערבים במגזר הציבורי בראשות חבר הכנסת אחמד טיבי צריכה להיות ועדה או ועדת משנה של הוועדה לביקורת המדינה שתעקוב אחר יישום התוכנית לשילוב חרדים בעבודה, בעיקר במגזר הציבורי כי כל מה שמדברת הגברת צוק והשר וכולם, וזה מבורך, זה במגזר הפרטי. במגזר הציבורי עוד לא מצאנו שום פתרון.

שיהיה חוק העדפה לדבר הזה, חוק ואכיפה. אין היום חוק על חרדים.

יש לי חוק.

חבר הכנסת אמנון כהן, כבר יש את זה וכבר דיברנו על זה - חוק ייצוג הולם לציבור החרדי במגזר הציבורי.

לפעמים הם לא מצליחים לזהות מי חרדי.

סליחה, גברתי.

אני אגיד לך איך הם מזהים. את מי שהם לא אוהבים הם יודעים שזה חרדי.

יש ערבים חרדים לפי ההגדרה הזו?

גם נציבות שירות המדינה חייבת להוריד את הדרישות האלה של תואר אקדמי לתפקידים שאינם שייכים לאותם תואר, ואז רוב הציבור החרדי, בוגרי ישיבות וכוללים שיצאו, יוכלו להשתלב כעובדים גם במגזר הציבורי. אדוני היושב-ראש, זה לא כל כך פשוט. אני לא מוותר על המגזר הציבורי כי 700,000 משרות שחסומות.

אלה הדברים שאני רוצה לומר ואני מבקש מכבודו שייכנס להודעות ההחלטה הקמת ועדה. או ועדת משנה של ביקורת המדינה לצורך הזה, לעקוב אחרי יישום התוכניות שהשר מדבר עליהן, או ועדת חקירה פרלמנטרית לשילוב חרדים במגזר הציבורי.

תודה רבה. משרד החינוך, בבקשה. אנחנו רוצים לקבל דיווח איך אתם משתלבים בפאזל שלנו ומשלבים. גברתי, בבקשה.

שלום, נעים מאוד. שמי חנה שטיינברג, מפקחת באגף הכשרה עובדי הוראה. אנחנו היינו רוצים ליצור סיטואציה מתאימה יחד עם אנשי משרד החינוך ויחד עם אנשי האוצר ושנצליח ליצור בסמינרים לבנות של המגזר החרדי את אפשרות לבחירה בין הכשרה להוראה כמו שקיימת היום לבין הפרדה למקצועות שאנחנו קוראים להם הכשרה חילופית, הכשרה אחרת, מתוך הבחירה של הבנות לפי מה שמתאים והן רוצות. כרגע הסמינרים פועלים כשהמטרייה הרחבה היא הכשרה להוראה כשיש לבנות אפשרות לבחור גם מקצוע. נכון להיום, שליש מהבנות לומדות גם להוראה וגם למקצוע כמו היי-טק, כמו המקצועות הגבוהים שאנחנו מכירים שהן משתלבות.

אז יש בעיה או אין בעיה?

יש בעיה כספית, האוצר. אנחנו עדיין לא גיבשנו את הנושא שאכן הסמינרים יתוקצבו לנושא של לימודי יהדות וחינוך במקביל לנושא של המקצוע שהן לומדים שעל זה אנחנו לא רוצים לוותר בגלל כל הנושא הזה שהן רוצות ללמוד בסמינר וזה ליבת העשייה שלנו עדיין בסמינרים, זה הנושא של חינוך ויהדות. עדיין אין תקציב משוריין בבסיס באוצר שמעביר תקציב עבור כל סטודנטית שלומדת להכשרה חלופית במסלול - - -

מי נמצא פה ממשרד האוצר? האם רן פה? אורי שיינין?

אני רוצה להסביר. מה שהיא הציגה בא ואומר דבר אחד. אנחנו לא מתייחסים לזה רק ללימוד המקצוע עצמו. אנחנו רואים לימוד מקצוע שיבוא בצורה כזאת או אחרת שיוסכם על ידינו. הוא חייב לבוא עם מעטפת של שיעורי בסיס של יהדות. זה בא ביחד, זה build in. אנחנו לא מחפשים פה לתפוס טרמפ. פה המדינה לא יודעת לתקצב את זה ולכן הכול הולך רק להוראה כי בהוראה יש לך את כל המעטפת של יהדות וזה. אם אתה תיקח את אותו חלק של לימוד מסוים של היי-טק כזה או אחר, מחשבים ברמה גבוהה או משהו אקדמאי אחר, ותיתן לו יחד איתו חבילת בסיס של לימודי יהדות והכול - - -

אתה מדבר בתוך הסמינר?

כן, כן.

אני רוצה להבהיר עוד יותר. במהלך השנים האחרונות יצרנו בתוך המסלול במבנה המוסדי של המוסדות מסלול שנקרא מסלול 96. שם רשומות רק הלומדות שלומדות הכשרה חלופית. לא ראינו שם שיעור אחוז גדל בגלל הסיבה שהסמינרים לא תוקצבו. הם מתוקצבים אולי פעם בשנה ואולי כי עדיין לא נכנס תקציב.

אושר עכשיו תקציב המדינה. מדוע אף אחד לא עשה איזושהי עבודה באוצר מול חינוך?

עושים עבודה כל הזמן.

התקציב אושר. אם עשיתם ולא הכנסתם את זה לבסיס התקציב אז זה לא אושר כבר.

נכון.

אז איפה זה עומד?

זה בדיוק מה שעומד כרגע. השאיפה עדיין כשאיפה והיא עדיין לא מומשה.

הבנתי, שאיפות. שאיפה יכולה להישאר עוד עשר שנים כשאיפה.

שאיפות בלי נשיפות.

חבר הכנסת נסים זאב, בבקשה.

אני גם רשום?

בטח, אבל באת אחרון. לפני טיבי.

חבר הכנסת זאב, בבקשה.

קודם כל, אני שמח שמקיימים פה ישיבה מעמיקה, רצינית, אולי עם הרבה אשליות והרבה תקוות. זה גם טוב. לפעמים קצת מאוזנים.

אנחנו צריכים לדעת שמול המציאות העגומה שקיימת היום, ואני כבר לא מדבר במגזר הציבורי, וכאשר מדברים על חסמים, החסמים לא נמצאים אצל העובדים או אצל אלו שרוצים לעבוד, אלא אצל המעסיקים. אם תבדוק את זה בבדיקה הכי פשוטה אתה תראה שלא רוצים חרדים בעבודה. אולי רוצים אותם בשוק. כשמדברים על שוק העבודה אז יש שוק ויש עבודה. אולי שיסתובבו בשוק, זה כן.

מעניין אותי כמה הממשלה תקצבה עבור עסקים קטנים כאשר מ-2003 עד עצם היום הזה 760,00 בתי עסק קטנים נסגרו בגלל שכל הבולענים הגדולים בולעים את הקטנים. זאת אומרת, אין היום יכולת להתמודד. אדוני מדבר על עורכי-דין ואני אומר לך שצריך הרבה עורכי-דין כי רמת הפשיעה במדינת ישראל היא מהגבוהות בעולם. רק סביב תיקי ההוצאה לפועל יש לך למעלה ממיליון תיקים, תבדוק את זה. אתה יודע כמה עורכי-דין צריך רק לטיפול בתיקים האלה? אנשים קורסים קריסה טוטאלית ואנחנו משלים פה את עצמנו.

אני לא סתם שאלתי את כבוד השר בתחילת דבריי האם יש מושג בפערים בין דורשי עבודה לבין אלה שבאמת מבקשי עבודה ורוצים עובדים. הרב מוזס אמר קודם את המספר בדיוק ואני אומר לך שהמספרים הם יותר גבוהים. כל יום אנשים באים ללשכת העבודה, אבל האם יש עבודה? אם חלילה וחס כל החרדים האלה יתפסו את מקומם בשוק העבודה, האם מישהו עשה סקר כמה חילונים ייפגעו ומה יקרה? אם הייתם יודעים כמה חילונים ייפגעו לא הייתם עושים בכלל את הדיון הזה כי גם מבקר המדינה היה מבקר על הביקורת הזאת.

הרב אייכלר העלה אולי הצעה מאוד יפה שנעשה ועדת חקירה. אם כבר אתה רוצה, אפשר לעשות עבודה חקירה משותפת בראשותו של אחמד טיבי ואולי עוד אחד מהנציגות החרדית. אני מוכן לוותר למען הרב אייכלר.

הוא חייב לדעת אידיש.

גם אידיש וגם ערבית. אפשר לעשות ועדה משותפת. כבר בזמנו אמרנו שאם כבר יש ועדת חקירה - - -

אני לא מציע לערבים להתחבר כי אז הם יפסידו בגללנו.

טיבי, אתה זוכר שדרשתי את זה?

הגברת חנה שטיינברג היא מפקחת והיא עוסקת בתחום הזה. יש לה פעילות באמת מבורכת בנושא של קידום ושילוב האקדמיזציה בציבור החרדי. השר גדעון סער עשה עבודה בעקבות הצעות חוק שאני הבאתי, והיה גם שותף באחת הישיבות הרב אייכלר, קודם כל בזה שיכירו במבחני סאלד והזענו בזה.

נכון.

היה ויכוח אם באנגלית זה שתי יחידות או שלוש יחידות ומתמטיקה. עשו לנו טובה שהכירו שזה לא חספא דעלמא. זאת אומרת, כשמסיימת בת בי"ב בבית-יעקב, אני אומר לך שרמת האנגלית עולה על הרמה הקיימת בבתי-ספר רגילים. ביתי עשתה מבחני בגרות באנגלית ועשתה גם כן מבחני סאלד ומבחני סאלד היו יותר קשים. זה עובדה, הלכה למעשה. אפשר להתווכח על זה. אבל בין זה לבין לא להכיר בכלל - כאילו מבחני סאלד הם לא קיימים ולא מכירים בהשקעה במשך ארבע שנות לימוד מכיתה ט' עד י"ב, אני חושב שנעשתה פה עבודה ומלאכה. זה חלק מהחסמים שחסמו אותנו ולא הכירו בנו.
החסם השני והרגישות הגבוהה הוא כשמדברים על מח"ר. מה זה המח"ר הזה? יש מחר ויש מחרתיים. אדוני, כבוד השר, הרגישות הגבוהה ביותר היא בנושא התכנים, ואני לא מדבר על הרמה. המל"ג יכול לדרוש את הרמה שהוא דורש, אבל הוא לא יכול לדרוש את התכנים ואת סוג השאלות שהבנות נדרשות לענות עליהן. אני יודע את השאלות ואינני רוצה אפילו לתת דוגמה, הפגיעה מבחינת הציבור החרדי היא מאוד מהותית. התכנים וסוג השאלות, כולל באנגלית, יכולים להיות בעייתיים.
פה צריך ללכת לקראת הציבור החרדי ולא לחסום אותו בכך שהוא אך ורק חייב להיות קשור למכללה או לאוניברסיטה מסוימת ואם לא הוא לא יכול להקים אוניברסיטה מעצמו או מכללה במגזר החרדי. אנחנו כל הזמן כבולים וקשורים לאחר שהוא באמת נותן את הטון. בכלל עושים לנו טובה שמכירים בנו. אני אומר לך, אם אני רוצה היום לפתוח מכללה אתה תראה את החסמים שם. לא בגלל שאנחנו לא מוכשרים ולא ראויים ואין לנו אנשי צוות, בגלל שאולי יש מישהו שיש לו אינטרס למנוע את זה מאיתנו.

תודה רבה. מל"ג, הנה תורכם הגיע. תתייחסו בבקשה גם לדברים שעלו כאן.

רביד עומסי, אני אחראי על כל תוכנית החרדים במועצה להשכלה גבוהה ובוועדה לתכנון ולתקצוב. אני לא אתייחס לחלק מהסוגיות הפרטיות שעלו. קודם כל, ות"ת התחילה את כל ההתעסקות עם האוכלוסייה החרדית כבר בשנת 1999 כאשר הוקמו שתי מסגרות חרדיות שאנחנו קוראים להן פלטפורמות. הם בעצם לא מוסדות אקדמיים אלא הם גופים שמוסדות אקדמיים קיימים באים ללמד שם. אחת הוקמה בירושלים, זו של הרבנית עדינה בר-שלום רב, ואחת בבני-ברק - מבחר. חוץ מעוד כמה מסגרות שהוקמו, אחת בלוסטיג של מכון לב ועוד כמה, וקריית אונו. אלה המסגרות המרכזיות שהוקמו.

בשנת 2010 במסגרת התוכנית הרב-שנתית שנחתמה עם האוצר שמי שבאמת מוביל אותה זה פרופ' טרכטנברג שמו שני יעדים מרכזיים בתוכנית הזו: האחד זה מצוינות אקדמית. השני, הרחבת הנגישות לאוכלוסיות שלא מספיק משולבות בהשכלה הגבוהה. המשמעות של זה זה אוכלוסיית המיעוטים, האוכלוסייה הערבית והאוכלוסייה החרדית. בשנת 2011, כל השנה, אנחנו ישבנו וגיבשנו תוכנית גדולה איך אנחנו מאפשרים באמת להרחיב את הנגישות לאוכלוסייה החרדית. לא אמרתי שבמסגרת התוכנית הרב-שנתית גם הוקצו משאבים ייעודיים לתוכנית הזאת.

שלא יצאו. הבנתי שנשאר לכם 50%.

גרוש לא נשאר. בסך הכול, לכל החומש זה 180 מיליון שקל תוספתי למה שהיה לפני כן. כרגע הסכומים האלה מספיקים. זה תלוי בכמה סטודנטים יגיעו. אבל בכל מקרה מהות התוכנית. צריך להבין שמערכת ההשכלה הגבוהה היא מערכת אוניברסאלית. מציעים פה כיתות לחרדים יותר וחרדים פחות. זה מערכת שהיא מאוד מורכבת, זה מאוד מורכב לצאת מחוץ לקמפוס. באופן עקרוני אסור ללמד מחוץ לקמפוס. אנחנו את הכלל הזה שברנו ואנחנו כן מאפשרים לצאת מחוץ לקמפוס ולהקים מסגרות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית. עוד מעט אספר מה עשינו.

חבר הכנסת זאב אומר שיש קושי. חבר הכנסת זאב, אל תצא. אתה שאלת שאלות.

פרופ' טרכטנברג מסכים כבר לעניין הזה?

רגע, שנייה. כבר השנה תשע"ג הוקמו שבע מסגרות ייעודיות לאוכלוסייה החרדית בפריסה ארצית ובכל תחומי הלימוד. זה מתחיל מאשקלון, אשדוד. במרכז הארץ בר-אילן פתחו, חולון קיבלו אישור אבל הם עדיין לא הקימו. המכללה למינהל הגישה בקשה, בירושלים האוניברסיטה העברית הקימה מכינה. מכללת הדסה פתחה תוכנית לימודים אקדמיים, בצלאל כבר פתחה מכינה, המכללה להנדסה בירושלים פתחה תוכנית בהנדסה. בצפון גם הטכניון וגם צפת כבר מקיימים את הלימודים.

האם אתה יכול להתייחס לצרות שעושים לגברת עדינה בר-שלום מהאוניברסיטה העברית?

אין שום צרות לגברת עדינה בר-שלום. אם אנחנו רוצים להתעסק בסוגיות ספציפיות ובאנשים ספציפיים, אני לא חושב - - -

זה מאוד עקרוני כי מחייבים אותה ללכת לאוניברסיטה העברית, והאוניברסיטה אומרת שאם אין מורות נשים אז לא ייתנו לה את ה- - -

אני לא חושב שזה המקום להתעסק בסוגיות ספציפיות.

אני חושב שזה כן המקום. תגיד לי רק אם אתה מוכן להשיב או לא. אנחנו קובעים מה המקום.

אני לא חושב שזה המקום.

זו הוועדה לביקורת המדינה.

בסדר, אבל זו סוגיה ספציפית ופרטנית. אני לא חושב שזה המקום.

היא לא פרטנית, היא מאוד עקרונית.

תן לו לסיים.

אני שואל אם יש לו תשובה לשאלת עדינה בר-שלום שמחייבים אותה ללכת לאוניברסיטה העברית והאוניברסיטה העברית רוצה מורות אצל גברים.

מה עם הדרישה של מבחן אמירם? זו דרישה חדשה שחוסמת חרדים.

יש תשובות טובות לכל מה שאתה שואל, אבל אני לא חושב שזה המקום לדון בסוגיות ספציפיות ופרטניות.

האם אתה תוכל להעביר לנו את זה? אדוני היושב-ראש, זו הוועדה לביקורת המדינה, לא?

לא הבנתי מה אתה רוצה.

שיעביר לי את העמדה של האוניברסיטה העברית כלפי העובדה שעדינה בר-שלום היתה מחוברת לבר-אילן ורוצים לחייב אותה לעבור לאוניברסיטה העברית והאוניברסיטה העברית לא רוצים רק בתנאי שיהיו שם מורות לגברים.

זה נכון?

זה לא נכון. מה שקיים היום באוניברסיטת בר-אילן ממשיך לפעול.

ממשיך לפעול? אין בעיה?

אין שום בעיה, לא היתה בעיה.

אוקיי, תתקדם הלאה. קיבלת תשובה? אם יש בעיה תפנה ליושב-ראש הוועדה.

חוץ מהתוכנית הזו גם הקמנו תוכנית למלגות והלוואות לסטודנטים חרדים. כרגע זה רק לגברים. זו תוכנית שהיתה במשרד התמ"ת עד לפני שנה, היא עברה אלינו. היא גם הורחבה והיא גם פועלת בצורה יותר טובה. נכון להיום אין שום סטודנט חרדי גבר, יש לנו בעיה עם נשים, אבל אין שום חרדי גבר - - -

מה הבעיה עם הנשים החרדיות?

בשמחה, אם יהיה לנו משאבים לזה אנחנו בשמחה ניתן מלגות גם לנשים חרדיות. אין לנו משאבים לזה כרגע.

יש חצי מיליארד שקל.

לא אצלנו. לכל סטודנט חרדי גבר לא צריכה להיות בעיה לשלם את שכר הלימוד.

זו הדרת נשים. אני מוחה על הדרת נשים, קיפוח נשים.

אתה צודק במאת האחוזים, אנחנו נעשה זאת בשמחה.

אני אעבור על תחומי הלימוד שצפויים להיפתח. נפתחו מכינות בשנה הנוכחית. תחומי הלימוד אמורים להיפתח בשנה הקרובה. התחומים שאמורים להיפתח הם: הנדסה, אדריכלות, אופטומטריה, ביוטכנולוגיה, ניהול, כלכלה, עבודה סוציאלית, פסיכולוגיה, מדעי המחשב, ויש עוד כל מיני דברים אחרים בדרך. אלה הדברים שממש קורים כרגע. חוץ מזה, אני באמת מסכים שיש פה בעיה מהותית בשילוב בתעסוקה. גם לבוגרי השכלה גבוהה יכולה להיות בעיה בשילוב בתעסוקה. אנחנו מתחילים עכשיו להניע תוכנית של שילוב בתעסוקה תוך כדי הלימודים כך שבוגר חרדי יצא כבר אחרי שיש לו ניסיון תעסוקתי. זה יעשה שני תהליכים: זה גם יגרום למעסיקים להכיר את הציבור החרדי ולקלוט אותם, יהיה להם יותר קל, וגם ייתן לסטודנט החרדי ניסיון תעסוקתי כך שיהיה לו מה להציג.
יש עוד כל מיני דברים שאנחנו מתעסקים בהם. אני רוצה להגיד פה דבר נוסף חשוב. יש בעיה מהותית של הכשרת יסוד. לימודים אקדמיים הם דבר שדורש רקע.

צריך לעשות מכינות.

המכינות זה בסדר אבל זה קצת מאוחר מדי. זה לא לגמרי מספיק.

מה אתה מציע?

צריך לעודד להקים מרכזים של בגרויות, להשלים בגרויות, ואחרי זה מי שילך להכשרה מקצועית, מי שילך להשכלה גבוהה, כל אחד מה שמתאים לו.

אם אתה עושה מכינה לפי מקצוע שהוא צריך ללמוד מחר אז אתה מכין אותו והוא לא צריך את כל הבגרות.

נכון, אבל יש צורך בסטנדרטיזציה. השוק זקוק לסטנדרטיזציה.

לא מסכים איתך.

יש סטנדרטים רבים במדינה לא קולקטיבית כמו ברית-המועצות. שם כולם היו צריכים לדעת אותו הדבר.

יכינו את המכינה לפי הנושא שהוא הולך ללמוד, וזהו. השכלה רחבה ודברים אחרים הוא יכול ללמוד.

אפשר למצוא משהו בסיסי.

לשלב את זה.

אנחנו נותנים מכינות ברמה מאוד גבוהה, את מה שאנחנו צריכים.

משרד הביטחון, מה נשמע?

רגע, מה עם חברי כנסת? דילגת על חברי כנסת?

שנייה, כולם רשומים.

אני רק - - - שהשר נמצא. אם לא, תעשה לי טובה אז - - -

מה קשור? הכול יש, דיון יש. סיכמנו איתו שבשעה שתים עשרה וחצי הוא - - -

סוכם מראש.

הבקשה שלנו היא שהנושא הזה לא ירד מסדר-היום גם של הוועדה, יש לנו דוח של מבקר המדינה. הקמנו גם שדולה שבה שותפים הרבה חברי כנסת. אני בשיתוף פעולה עם חבר הכנסת אראל מרגלית בשדולה לקידום תעשייה ותעסוקה. למה תעשייה, כבוד השר? כי אמרנו שנקים מפעלים באזורים בהם אנחנו רוצים לעודד תעסוקה וזה ייחשב כאילו המפעלים הוקמו באזור עדיפות לאומית א'. אני כמדינה אחייב אותו להקים את המפעל באזור מסוים בו אני רוצה לתת מענה לאבטלה. יכול להיות שגם במגזר הערבי. אם כן, זה ייחשב אזור עדיפות לאומית א' ואני כמדינה אממן חלק מתעסוקת אותם אנשים. צריך להיות גם ליד זה מעון לילדים כך שהאימא שבאה לעבודה תוכל להשאיר את הילד שלה במעון ובסיום יום העבודה היא מוציאה אותו. זה הרעיון שעומד בבסיס תעשייה ותעסוקה שאמרנו. אני מבקש ממך להנחות צוות לשבת סביב שולחן עגול שיגבש. אנחנו גם רוצים ללמוד מכם כי התחלתם ללמוד מה קורה בשטח. אני נחשפתי להרבה דברים מהשטח. למשל, הם נתקלים בבירוקרטיה וכדי לפשט צריך ללמוד את השטח. אם כן, אנחנו מקימים שולחן עגול יחד עם השדולה. כבודו יקים לנו צוות ויגיד לנו מי הצוות שלו, אולי מישהו כמו מיכל צוק, כולל מישהי בנושא המעון וכן אולי גם בנושא המדען הראשי. כולם ישבו ביחד וינסו למצוא את הנוסחה המתאימה לגבי המשך שיתוף הפעולה בין הכנסת למשרד למען אותה מטרה נעלה של שילובם בתעסוקה, בעזרת השם.

קודם כל, אני יוצא מהישיבה הזו עם לא מעט רעיונות שאני אתרגם אותם למשימות לביצוע. באמת אין לנו מונופול על החוכמה, ממש כך. זו לפחות גישתי בכל החיים וגם בעולם ההיי-טק. אתה מנסה דברים, ניסוי וטעייה. אתה כל הזמן בוחן וכל הזמן עם אצבע על הדופק.

עלו פה כמה דברים. למשל, הסיפור הזה עם חברת "הפניקס" ואלה שנדחו. לא הכרתי את זה, והנה כבר הרווחנו. זה מובן מאליו שקודם כל הולכים לאיפה שכבר הולכים מציעים כרגע עבודה.

הבקשה שלי היא כל הזמן באופן שוטף להזרים לנו פידבקים, להזרים לנו רעיונות. מקובל עליי, מיכל תהיה גם כל הזמן בקשר. עמית פרסיקו פה? הוא יצא. עמית פרסיקו הוא העוזר הצמוד שלי לענייני תעסוקה וכל התחום הזה. אתם יודעים מה? אני אקריא את הטלפון.

זה משודר בטלוויזיה. הטלפון שלו יקרוס.

הבנתי. אתה נתת עכשיו הרבה קרדיט לערוץ הכנסת למרות שאני מאוד אוהב את ערוץ הכנסת. בסדר, אנחנו נעביר פה אליך. אני פשוט מבקש, אני לא אומר את זה בכל הדברים, בדבר הזה מעגלים קצרים. יש הזדמנות, יש מפעל שאתם מכירים פה ושם וצריך לתפור אז פשוט לעקוף את הבירוקרטיה. להגיע למיכל או להגיע אליי. מיכל היא סופר קשובה, סופר גמישה בתובנה והיא יודעת שיש לה את כל הגב שלי.

לגבי התקציבים - נאמר פה, אני אחדד עוד פעם. המבנה הוא מבנה אקורדיון. אם אנחנו צריכים לדחוס הכול לשנתיים הראשונות נדחוס. אחר כך נשבור את הראש עוד שנתיים. אנחנו צריכים לדהור קדימה.

אני אסיים במשל הכי טוב מבחינתי וזה הנושא של העלייה של יוצאי חבר ברית-המועצות לשעבר. בשנות התשעים היה צריך לקלוט מיליון עולים ודרסו בדרך כמה דברים. נעשו כמה טעויות, אבל בסוף קלטו אותם ובתמונה הגדולה עם ישראל הרוויח. אותו הדבר פה. אגב, חבר הכנסת טיבי, הנושא תקף גם לגבי נשים ערביות שגם שם יש תת-השתתפות. את אותה אובססיה שיש לי לגבי סוגיית התעסוקה של גברים חרדים, זה גם תקף לגבי נשים במגזר הערבי. הגברים פשוט בתעסוקה כמעט שואף לממוצע, שם אני לא רואה בעיה אקוטית. אבל בקרב הנשים יש לא מעט בעיות ואנחנו עובדים על זה מאוד מאוד קשה.

אני ממש מברך את יושב-ראש הוועדה וגם יושב-ראש השדולה אמנון כהן ואת כל העוסקים בדבר. כולנו צריכים לעשות זאת ביחד ולהרים את המשימה, זה לא עבודה שלי או שלכם. תודה רבה.

תודה רבה. אנחנו ממשיכים. חבר הכנסת טיבי, אתה רצית לדבר?

בקצרה. זו עמדה אסטרטגית, חבר כנסת ערבי שמשתתף בדיון בנושא שילוב חרדים.

תודה רבה. אתה לא רוצה שידברו לא ידברו. סיכמת את הדיון, זה בסדר. בסדר גמור, מצוין. טיבי - - - בשבילך.

בסדר, הלאה.

אני שומר על מידה רבה מאוד של איפוק. שמעתי הערה מכוערת שם.

לא שמעת כלום.

שמעתי, שמעתי. אני מאופק בגלל הצום.

בדוחות של ה-OECD נאמר שאחת מהסיבות לנתונים סטטיסטיים רגרסיביים של מדינת ישראל היא אי-השילוב של האוכלוסייה הערבית או האוכלוסייה החרדית בשוק התעסוקה והעבודה במגזר הציבורי. אני זוכר שראש הממשלה נתניהו אמר בזמנו שבניכוי החרדים והערבים מצבנו טוב. אני בדקתי, בדקתי את עצמי היטב. אני לא מתכוון להתנכות. שאלתי את גפני בזמנו, נדמה לי שגם אייכלר יסכים, הם נשארים פה. הם לא מתכוונים להתנכות. לכן, צריך לפתור את הבעיה מהשורש.

אני עמדתי בראש ועדת חקירה לקליטת ערבים בשירות הציבורי שעבדה שתי קדנציות. השיעור שלנו באוכלוסייה הוא 20%. כעת אנחנו מתקרבים ל-8% במגזר הציבורי. אייכלר, מה השיעור שלכם באוכלוסייה הכללית?

כל מי שרוצה סופר אותנו. כשרוצים לאיים על הציבור אומרים הם כבר 20% וכשרוצים להגיד שהם אפס אומרים שהם 8%. אבל כשאומרים מגזר חרדי זה דבר לא כל כך מוגדר ואי-אפשר לדעת.

אנחנו מציינים את זה. זה בין 600,000 ל-800,000 שזה בין 8% ל-10%.

ומה השיעור שלהם במגזר הציבורי?

במגזר הציבורי מינוס.

אני לא חושב שזה מינוס, אבל זה תת-ייצוג.

אם תמצא במגזר הציבורי חרדי זה מישהו שחזר בתשובה.

יש חסמים.

לא, לא. אצלי עובד רב. בחטיבה שלי עובד כרגע רב ולא חוזר בתשובה.

מתוך כמה עובדים, אדוני?

זה אחוזים מאוד קטנים, על זה אין ויכוח.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, יש כמה חסמים. למשל, במכרזים יש תנאי של תואר ולתלמידי הישיבות אין תואר. הם לומדים בישיבות אבל אין להם תואר. זה חסם ראשון וזה חשוב.

לא מכירים בזה.

עניין הסטריאוטיפים - גם יש לו גם תואר אבל הסטריאוטיפ חוסם אותו. יש חסם רציני.

נקודה שנייה, למרות הדיבור הגבוה על שילוב חרדים ההנהגה החרדית חייבת לעודד את הציבור לצאת לשוק העבודה. גם אם היא מעודדת, האמת היא שיש בעיה כאשר הם רואים שהממשלה והשלטון מתנכר ומתנכל לערכים שלהם ואז זה יוצר עוד חסם. לכן, צריך להסיר את החסמים האלה.

היה לי חשוב לומר את זה כי רבים מחברי הכנסת החרדים השתתפו בדיוני הוועדה הקודמת והיתה להם דעה ועמדה חיובית. אני מרגיש גם צורך מוסרי לבוא ולומר את דעתי כאן.

תודה. נציג משרד הביטחון, בבקשה. אנחנו גם סיירנו אצלכם וזה היה יפה מאוד. אנחנו רוצים לשמוע איזה קשיים יש לכם ואיפה ניתן לסייע.

אני יוסי, סגן מפקד מיט"ב, נציג חתומכ"א. נמצא איתי גם אמיר ווקנין שהוא ראש מדור שילוב חרדים. אני מניח שמה ששמענו פה, וגם ציטטו פה אפילו את ראש אכ"א, זה היה ההנחה הרווחת בצבא. אנחנו רוצים ומרחיבים וקולטים באהבה רבה תוך כדי יצירת מגוון אפשרויות רבות ומסלולים רבים. הליווי הוא ברצף תהליכי שמתחיל מהשלב של המיון בלשכות הגיוס, בהנחה שיהיה החוק, דרך המרכז למיון חרדים שבו נעביר את כולם, ניתן להם את האפשרויות ונודיע להם דרך השירות, ואחרי השחרור דרך היחידה להכוונת חיילים משוחררים ובמסגרת העברת המידע שתתבצע מול התמ"ת. אמיר ייגע פה תיכף בכמה אפשרויות שקיימות. עם זאת, יש מספר קשיים. לא את כולם נמנה פה כי זה לא עניין כל הוועדה. אבל בהחלט אנחנו פועלים בכיוון ושמחים על כך.

אמיר ווקנין, ראש מדור שילוב חרדים. מבחינת המסלולים שלנו - יש לנו מסלול שנקרא "שוחר טוב", מסלול נוער צעיר, בעצם עוזבי ישיבות קטנות, שמגיעים למשרד החינוך, לכיתות בבתי-ספר מקצועיים או לבתי-ספר מקצועיים שמיועדים לציבור החרדי. הם עוברים הכשרה בבית-הספר ומשם הם משולבים בצבא במסלולים טכנולוגיים ומקבלים עוד קרדיטציה לקראת האזרחות, עוד אפשרות להכשרה נוספת.
מסלול "נצח יהודה" - אנחנו עובדים בשירות של שנתיים היום ולאחר מכן פרק משימה. בפרק המשימה הם מקבלים הכשרה או הם עושים מיון תעסוקתי מלא בכניסה לפרק הזה. משם הם מסווגים או למסלול מקצועי או למסלול הנדסאים או למסלול אקדמי, מכינה אקדמית. יש לנו שם הישגים בכל שנה. כמו שאמרו פה, זה צעירים שהגיעו ללא לימודי ליב"ה. הם מסיימים את המכינה עם תעודת בגרות מלאה אצלנו. אנחנו עושים את זה במסגרת מכון לב, רובם במסגרת מכון לב במכינה אקדמית. אנחנו עושים מכינה של הצבא להכין אותם לכל המסלולים. לאחר הייעוץ התעסוקתי ולאחר המכינה הראשונית יש פיצול לכל המסלולים. בכל המסלולים יש לנו הצלחה. בקורסים המקצועיים אנחנו מדברים על 90% ממסיימי הקורסים בהצלחה ובמכינת ההנדסאים אנחנו מדברים באופן קבוע על ממוצע גבוה של מסיימים מהממוצע הארצי מבחינת הציונים. כולם מסיימים, רק מבחינת הציונים אנחנו בממוצע יותר גבוה.

לגבי מסלול השח"ר - מסלול השח"ר מכוון למנוף לתעסוקה לאברכים חרדים. הם מגיעים ומקבלים איזושהי הכשרה מקצועית. אנחנו משלבים אותם בכל המקצועות המובילים בצה"ל, תוכניתנים ב-8200 כמו שהזכירו קודם, בודקי תוכנה, שרטטי אוטוקאד, מנהלי רשת מיחשוב וגם בתחומים באגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, אם זה מכונאים, אם זה חשמלאים, בכל המסלולים. יש לנו פה סקר של מוסד שמואל נאמן ושל מסלול הג'וינט שעובדים איתנו בשיתוף פעולה. בשני המסלולים אנחנו מדברים על 90% השמה. זאת אומרת, אנחנו יודעים להבטיח בסופו של דבר למי שמגיע אלינו שהוא ימצא עבודה בשוק. הוא רוכש אצלנו את ההשכלה ובסופו של דבר את הניסיון ויש לו אפשרות לבצע השמה. בקבע יש לנו כחמישים חיילי מסלול נצח, עוד כ-250 חיילי שח"ר בקבע. אנחנו מדברים בסך הכול על 300 חרדים בקבע. אם אנחנו מדברים על שילוב במגזר הציבורי, יש לנו שיתוף פעולה מלא עם משרד התמ"ת. הרבה מאוד מהקורסים אנחנו עושים במשרד התמ"ת, אם זה הקורסים שדיברתי עליהם. יש להם תעודה של משרד התמ"ת. אנחנו מדברים על כאלפיים מתגייסים חרדים, מתוכם במשרד החינוך מוכשרים כחמישים בשנה במכינה האקדמית. אנחנו מדברים על כשלוש מאות חיילים בשנה שמוכשרים במסגרת התמ"ת. יש לנו חיילים שמוכשרים במסגרת צה"ל ויש לנו חיילים שאנחנו נותנים להם קרדיטציה השמתית, אפשרות ללמוד גם תוך כדי השירות.

שיתוף הפעולה עם משרד הכלכלה הוא מלא ואנחנו היינו מעוניינים להרחיב אותו כמה שיותר כי בסופו של דבר זה התעודות הכי טובות. מי שמגיע אלינו עם תעודה כזאת אני יודע גם לשלב אותו בצבא, אבל גם כשהוא יוצא החוצה אחרי השירות יש לו אפשרות להשתלב בשוק העבודה.

תודה. מור מהתאחדות התעשיינים, בבקשה.

מור שמגר, אני תעשיינית, בת ממשיכה במפעל מתכת באשקלון. השר אלי ישי כשר התמ"ת היה אצלנו. אני רוצה להתחיל בברכה לשר אלי ישי ולשר פואד כי הם התחילו את המגמה הזאת של פתיחת שוק העבודה לחרדים.
אני כבר חמש שנים עוסקת בזה. אני רוצה להגיד שעם הביקורת הגבוהה והרבה שיש, יש גם הרבה התקדמות ומשרד התמ"ת תחת מיכל צוק עושה עבודה מאוד מאוד רצינית לקדם את הנושאים האלה. אני חושבת שאם זו הוועדה לביקורת המדינה, בצד הביקורת יש גם הם הרבה הרבה זכויות שנצברו בשנים האחרונות.
אני מצרה שחברי הכנסת החרדים שחברים בוועדה לא נשארו לשמוע מה יש לי להגיד.

הם שומעים הכול.

יכול להיות, אבל לשמוע פרונטלית. דובר פה הרבה על סינון של מעסיקים, הדרת עובדים חרדים משוק העבודה. אני פה כיו"ר ועדת קשרי קהילה של התאחדות התעשיינים, כתעשיינית ונציגת הארגונים הכלכליים. אנחנו רוצים עובדים טובים. לא מטריד אותנו הלבוש שלו והאמונה והמוצא שלו. אנחנו רוצים עובדים שיכולים לענות לנו על הצרכים, בין אם זה ברמות הכי נמוכות עד הרמות הכי גבוהות. בשבועיים האחרונים עשינו כמה מפגשים של תעשיינים עם נציגי ג'וינט וכד' על מה תעשיינים צריכים בשביל לקלוט עובדים, ועלה מאוד ברור שמסלול התעסוקה פחות מעניין. מאוד מעניין מסלול ההכשרות ומאוד מעניין ליווי תעסוקתי גם למועסק וגם למעסיק כי המשבר הוא משבר חברתי. לכן, צריך מישהו שילווה את התהליך הזה כדי לפתור הרבה חסמים. ישבה שם בחורה מ"שטראוס" והיא דיברה על "שטראוס" הגדולה מתארגנת לזה. הם הצליחו לקלוט שניים, שלושה, ארבעה וחמישה. עלה שיש פער גדול בין רמת ההשכלה או רמת התפיסה ההשכלתית של הגברים החרדים לעומת הכישורים האמיתיים שלהם לשוק העבודה, בין הכישורים המקצועיים לבין הכישורים הרכים שאלו פערים שצריך לסגור. הם לא בהכרח עולים המון כסף, אבל הם צריכים ליווי מאוד פרטני, מאוד מדויק. אני יכולה להגיד שהתעשיינים ושוק התעסוקה, בין אם זה עסקים קטנים ובינוניים, מאוד מחפשים עובדים ומאוד זקוקים לעובדים.
אני הייתי מבקשת מהוועדה לביקורת המדינה להתייחס לעניין שהמדינה לא צריכה לעודד ולסבסד לימודים והכשרות מקצועיים שהם לא הכרחיים בשוק העבודה. כלומר, אם מדינת ישראל רואה אסטרטגית טכנולוגיה ויצרנות, בין אם זה תעשייה קטנה וזעירה לבין תעשייה גדולה, זה חשוב לעודד את זה ולא לעודד ראיית חשבון, עריכת דין וכד'.

רציתי להתייחס לדבר נוסף והוא נושא הדימויים. עלה פה העניין של להיות בנאי. אני לא יודעת אם כולם יודעים אבל בשוק הבנייה מרוויחים המון ובשעה ארבע-חמש עוזבים את מקום העבודה כך שאפשר להיות גם ללמוד הרבה תורה. כלומר, להיות גם תלמיד חכם וגם להיות מפרנס בכבוד למשפחתך, וזה לאו דווקא מקצוע בזוי. סבא רבא שלי היה אחד מתלמידיו הראשונים של הרב אשלג והוא היה קבלן. הוא בנה לו את בית-הכנסת ואת הבית. אני לא רואה בזה פחיתות כבוד.

אני עדיין רואה שכאלו שההורים שלהם היו חקלאים לא מתעסקים בחקלאות והם מביאים עובדים זרים לעבודה בחקלאות.

זה נורא בעיניי, נכון. אבל הדיון הוא דיון של תדמיות של מקצוע. אני חושבת שהדרישה של המגזר החרדי שהמעסיקים יבואו אלינו יכולה להיות גמישה במידה מאוד מסוימת. בסוף שוק העבודה לא מחכה לאף אחד. בנושא הזה המדינה צריכה לתמוך במגזר הפרטי כי כל תמיכה של מגזר פרטי תאיץ את קצב יצירת מקומות העבודה הנוספים. זה לא רק כמה עבודות יש כרגע או כמה ג'ובים פנויים יש כרגע כי כל אחד שמצטרף לשוק העבודה אז זה אומר שמייצרים עוד שווקים ועוד מוצרים ומפתחים עוד מוצרים ומוכרים לחו"ל. זה דינאמיקה שמגדילה את סך המשרות הפנויות במשק. תודה רבה.

תודה. מנכ"ל קמ"ח נמצא פה? אולי הוא התייאש והלך? אני שמעתי את צה"ל ואני רוצה לשמוע את השירות האזרחי. בדוח מציין מבקר המדינה שאתם הייתם צריכים תוך כדי קליטתם בשירות האזרחי והלאומי גם לשלב אותם באיזושהי הכשרה מסוימת על מנת שבסוף השירות יהיה להם איזשהו מקצוע. הדוח מציין שלא היתה שום פעילות בתקופה ההיא. יכול להיות שעכשיו הדברים השתנו.

מוטי אלמליח, מנהל אגף תקציבים ופיקוח במינהלת. בתוכניות של שירות אזרחי יש הרי שני מסלולים: מסלול של ארבעים שעות שבועיות במשך שנה או ארבע שעות ביום, עשרים שעות שבועיות למשך שנתיים. חשבנו לשלב את אותם חבר'ה שעושים את המסלול המפוצל כך שהם גם יוכלו לעשות שירות, גם שיוכלו לפרנס את עצמם ולעבוד וגם שהם יוכלו לעבוד. בנינו איזשהן תוכניות והצגנו אותן בכל מקום, תוכנית של הכשרה. לא תוקצבנו בתוכניות האלה והטענה היתה שהגורמים המוסמכים במדינה שאחראים על ההכשרה, כדי לא ליצור כפילויות של מנגנונים לעשות את זה באותם אמצעים של משרד התמ"ת, משרד הכלכלה היום.

אבל אפשר לעשות שילוב, ביחד. אתם מגישים תוכנית למיכל צוק.

בדיוק. אנחנו שולבנו בחלק.

זה שירות, נטל, והוא יתרום את חלקו. המטרה שלנו בסוף שהוא יצא גם לעבוד. לכן, כמו שבצה"ל עושים משולב - - -

ברור.

מה עשיתם עד עכשיו? האם יש משהו משולב איתכם?

כן. עכשיו יש לנו תוכניות משולבות. אנחנו עכשיו גם באותו משרד אז הרבה יותר קל לנו לדבר. אנחנו חלק מהתוכניות של מיכל צוק, גם תוך כדי שירות וגם לאחר השירות. אנחנו גם שולבנו במסגרת - - -

האם מי שנמצא אצלך עכשיו בפרויקט משולב איתה עכשיו?

אני אתייחס. באופן עקרוני חלק מקהל היעד שלנו בתוכנית הזו זה גם בוגרי השירות האזרחי כמו גם השירות הצבאי.

האם נכנסו לקורסים, ללמידה ולמקצוע?

זה מה שאנחנו צריכים לעשות עכשיו.

צריכים, עוד לא עשו.

לא, כולל מי שמשרת עכשיו. התחילו לשבת עם הצוות שלי כדי לגבש את התוכניות האלה.

ישבנו והתחלנו כבר לגבש את הצוותים. אנחנו גם שולבנו במסגרת תוכנית השוברים. מינהלת השירות האזרחי היא חלק ממחלקי השוברים. שם אנחנו כבר בפנים.

גם פה תהיה תעודה שלכם לבוגרים, כן?

כן, כן. השוברים זה מה שהצגתי קודם. יש לנו סכום של כסף שאנחנו מחלקים אותו פר אוכלוסיות יעד ופה גופים מפנים. אחד הגופים המפנים האלה זה השירות האזרחי במגוון האוכלוסיות שלו שהן אוכלוסיות היעד שלנו. זה אומר שהם יכולים לקצות למשרתים אצלם שובר להכשרה מקצועית. ההכשרות המקצועיות האלה מוכרות לפי הנוהל שלנו או על ידינו או על-ידי מה שמוכר על-ידי המל"ג, על-ידי המערכת האקדמית, כדי שיהיה מגוון יותר רחב, ועל ידי משרדי ממשלה אחרים כי רצינו להרחיב את היריעה ולא לצמצם אותה. זה בהחלט שיתוף פעולה ראשוני שכבר קורם עור וגידים בימים אלה ומבוצע.

לסיום, במסגרת השירות האזרחי והלאומי עשינו ביחד עם מכון מאגר מוחות בראשותו של פרופ' איציק כץ סקר לגבי מסיימי השירות האזרחי-לאומי, מה הם עשו בתום השירות שלהם. מצאנו שלמעלה מ-85% או שהם משולבים בשוק העבודה או במסגרות לימודיות. זאת אומרת, רוב רובם של מסיימי השירות האזרחי-לאומי, או שהם שולבו במעגל התעסוקה או שהם - - -

זה לא אומר כלום. כשהממדים יהיו יותר גדולים אז - - -. יקירי, זה לא פוטר אותך.

זה הנתונים - - -

כבודו, בבקשה.

הרשל קליין, שותף בהקמת שמונה סניפי מפתח. עד אתמול הייתי מנהל ארצי של כל הסניפים האלה, היום אני כבר בדימוס. אני רוצה להתייחס לכל הדברים החשובים שנאמרו פה. גם לנתונים נכונים יש תפקיד. ואם שמענו פה שמדובר על 1,200 - 1,250 גברים סך הכול, הנתון הזה הוא לא נכון מכיוון שבכל סניפי מפתח שעובדים עם מחשוב הספוט, הנתונים אומרים שמתוך 17,000 איש שפנו למפתחות קרוב ל-8,500 מושמים במשך אותן השנים, מתוך 3,500 גברים שהושמו. אלה רק במפתח מבלי לקחת בחשבון מה שנעשה בשח"ר. אלו דברים מאוד חשובים. בירושלים בלבד קרוב ל-1,000 איש. חשוב שהנתונים האלה יהיו נכונים ויהיו בפרוטוקולים כי שאר הנתונים הם לא נכונים.

יפה, טוב שאמרת. רחלי גנות בעלת מפעל היי-טק, בבקשה. מיכל לידך והיא תשמע את הבעיות שלך. תדברי על הקשיים כדי שהיא תשמע. גם היא צריכה לצאת, הבטחתי לה.

אני מנהלת את חברת רייצ'יפ בתחום ההיי-טק. בתחום ההיי-טק כן חסרים עובדים, כן מוציאים עדיין הרבה עבודה לחו"ל. אני רציתי לדבר על תמרוצים למעסיקים. קודם אמרת, מהתאחדות התעשיינים, שזה פחות רלוונטי לתעשיינים, אני חושבת שזה בגלל המודל הזה של התוכנית הזאת שהיא מאוד מאוד בירוקרטית. ראיתי פה את התקציב של 120 מיליון לתמרוץ. אני מכירה את הנושא הזה ומתחשיב שאני עשיתי עולה כי 120 מיליון זה 2,400 משרות, זה הכול. אם יש יעדים של 24 או 80,000 זה לא עומד. זה 2,400 משרות לחמש שנים אז כבר במפתח - - -

היא אמרה: תגמרו לי את הכסף תוך חודש, אני אביא עוד כסף, אז אין בעיה.

בהקצאה האחרונה הקצו לנו 30 מיליון. בבקשה, שיביאו את הכסף. אבל לא מביאים.

השר הבטיח. מי שיגיש בקשה והוא עומד בקריטריונים אז הוא הבטיח שהוא יקבל, כולל מה שאמר השר שמחון קודם. הוא אמר שמה שהבטיחו צריכים לשלם.

קודם כל, גם אני ב-2012 קיבלתי תשובה שלילית בגלל נושא של תקצוב למרות שעמדנו בכל הנהלים.

מיכל, תבדקי אותה אחר כך.

אני אשמח מאוד אם תבדקו באמת שלהקצאה הזאת של ה- 30 מיליון יוסיפו את ה-120 מיליון.

אנחנו נזמן אתכם שוב לשדולה שיש לנו. אם עד אז לא תקבלי אז ודאי שאנחנו - - -

יש הרבה מאוד מעסיקים שניגשו ויש משרות ויש מעסיקים.

לפחות כדי שתהיה כאן אמירה ברורה, אני רוצה להגיד שהמקצה עכשיו הוא מקצה תחרותי. אני לא יכולה להבטיח לאף אחד שום דבר.

אבל לגבי מי שעמד בקריטריונים והובטח לו.

בהמשך לביקורת שהיתה השר אמר שהוא ייבחן את הנושא בשביל להבין אם אכן הדברים הם כאלו או אחרים. אנחנו נבחן את הסוגיה. אבל שלא ייצא כאן שהיתה איזושהי הבטחה מראש. הוא צריך לבחון את הנושא ואנחנו נבחן את הנושא. ההקצאות הן תחרותיות, הן מוגבלות גם באמות מידה וגם כמובן בתקציב.

מיכל, אלו שכבר עברו את כל התבחינים וקיבלו אישור מכם ואמרתם: עמדתם בקריטריונים, אתם תקבלו את הכסף. אבל אז פתאום אין כסף ואמרתם: אתם עומדים בקריטריונים, אבל מפאת שנגמר כסף או אין כסף לא קיבלתם. אני מדבר על זה. הם כבר קיבלו הבטחה.

אנחנו נציג כמה משאבים היו ומה התקציבים שהיו בשנים שביקשת, 11 - 12, מה אמור להיות השנה.

ואז נראה בדיוק.

אבל עוד הפעם, הדברים האלה מוקצים גם בצורה תחרותית. וכן, יש גם מגבלה תקציבית, גם מגבלות שאנחנו כממשלה עובדים לפיהן.

אני רוצה לדבר על הבעיה שבמודל התחרותי הזה אנחנו המעסיקים צריכים להמר מראש על שלוש שנים מראש כמה עובדים יהיו לנו, באיזה שכר נעסיק אותם ובאיזה קצב נגייס אותם.

את זה כנראה נצטרך לשנות בשולחן העגול שנשב.

לבנות קריטריונים שיש בהם ודאות.

בדיוק.

היא צריכה לבחון את זה. השר אמר שהוא רוצה לבחון, הוא יבדוק.

אנחנו נלמד. חלק מהבעיה הבירוקרטית, מה שמגיע אלינו, זה באמת רצון לפשט כדי לנסות ליצור יותר ודאות.

העלינו את מה שהעליתם.

משרד הכלכלה עצמו לא יכול לתת תחזית לחמש שנים ומאיתנו, המעסיקים, רוצים. אם אנחנו לא עומדים בזה אנחנו מקבלים קנסות. השכר עולה גם במשך השנים. בסופו של דבר, אנחנו מפסידים כי אנחנו לא מקבלים את הסכומים שמגיעים אלינו.

גברתי, בבקשה בכמה משפטים כי אני רוצה לסיים.

קוראים לי שושנה גולדפינגר ואני מעיריית בני-ברק שגם הוזכרה פה בדוח המבקר. אני רוצה לברך על העבודה המשותפת והמשולבת עם שמוליק גולן בכל מיני נושאים שהוא מציף גם על המגזר החרדי בעזרת העובד שלו שגם מהמגזר, שניים, ועל האמירות החיוביות.
קודם כל, המרכז שהוקם בבני-ברק באמת יכול להוות מודל לכל המרכזים בארץ. זו עבודה משותפת של המשרד עם יעקב אשר.

יעקב אשר עשה עבודה מצוינת.

כן, הוא עשה עבודה מצוינת והקימו. נמצא איתנו המנהל שעבר את המכרז לנהל, איש מתוך המגזר. דוד שכטר יושב פה גם איתנו והוא לוקח את המושכות באמת ליצור תכלול של כל השירותים, גם לימודים, גם השמה, גם ליווי ועבודה, כל העבודה המשולבת הזאת.

אני רוצה לומר כמה מילים מהלב על פתיחת לבבות. דובר פה הרבה על אווירה, על דיבור, על חסמים. אחד החסמים המרכזיים זה באמת איך אנחנו רואים את עצמנו כחברות מחולקות של אנחנו ואתם. נתתי הרצאה לעובדים בכירים בביטוח לאומי ואם מישהי הרימה יד ואמרה: אני לא יכולה לשבת ליד מישהי בעבודה שלא למדה טשרניחובסקי אז יש לנו כאן בעיה. לגבי החסמים האלה, ושמעתי פה על הצורך בסטנדרטיזציה מוחלטת - אנחנו צריכים להגיע לאיזשהו מצב של diversity , של קבלה, של גיוון במקומות העבודה שמעסיקים יהיו גאים בזה שיש מגוון של עובדים אצלם, וגם אנחנו נהיה גאים לעבוד עם מגוון של חברים לעבודה.

תודה. עד אז צריך לתת להם תמריצים כדי שהם יוכלו לקלוט אנשים. זה תהליך שצריך לעשות גם בתקשורת, גם בבית הזה. אני חושב שלאט לאט אנחנו בתהליכים נגיע גם לשלב הזה שיהיו גאים להעסיק אנשים כי מבחינה איכותית באמת מדובר באנשים מאוד מאוד טובים, מוסרים, עם מוסר עבודה מאוד גבוה. יש להם את המושג שלא יהיה גזל, ולכן הם לא ישתו כל הזמן קפה כי הם יודעים שמשלמים להם לפי שעה או לפי חודשי. לכן, מדובר באנשים איכותיים מאוד. כוועדה כמובן שנעקוב אחרי הדברים.

אני מודה לכל אלה שהשתתפו בדיון, אני חייב לסכם.

משפט אחד, בבקשה. אני ד"ר ניקול דהאן בעבודה סוציאלית. אני מייצגת כאן שני נושאים: הנושא האחד זה המפגש בין-תרבותי שהועלה גם כאן וגם כאן. הנושא שזה הרבה מעבר להכשרה. יש פה משהו שהוא אינטליגנציה רגשית או רוחנית גם של המקום הקולט, גם של העובד, שמצריך עבודת עומק. אני מפנה למאמרים שכתבתי בנושא של אקדמיזציה.

הכובע השני - יש פה שתי נציגות של ארגון "אם הבנים". הנושא של עבודה לחד-הוריות מן המגזר החרדי במיוחד שהן בראש המשפחה. הן ממש צריכות תשומת לב מיוחדת בתחום ההעסקה, לא פחות מגברים.

מיכל, שמעת? בסדר.

- - -

רבותי, אני מוגבל, אין מה לעשות. יהיו דיונים ואנחנו נזמין את כולכם. אי-אפשר להגיד הכול בדיון. יש אנשים שרצו לדבר והם נרשמו. הם כנראה התייאשו, אבל זה אופי הדברים. אי-אפשר לתת לכולם, השתדלתי עד כמה שאפשר.

מיכל, אני כן מבקש לקבל את הדיווח לגבי התקציב שחולק למעסיקים, 2011, 2012, 2013. גם הדברים שהועלו על-ידי חברי הכנסת מול מל"ג, מולכם, מבחני סאלד, וכל הדברים האלה. אני לא יודע מול מי צריך לטפל בדברים האלה. יש אנשים שעברו הכשרות מסוימות והם כנראה מרגישים שהם נפגעים כתוצאה מכך. יכול להיות שאם נעשה להם אבחון אז הידע יהיה בדיוק מקביל לקורס אחר שאנחנו עושים. צריך למצוא לכך איזושהי נוסחה, או לבדוק אותם, אבל זה צריך להיות מוכר.

בהקשר הזה כדי שאני אוכל לטפל במה שאני אמונה עליו, בנושא של מבחני סאלד או הסטנדרט מבחינת מה מוכר, זה מל"ג, משרד חינוך, אם מכירים בבגרויות או לא מכירים בבגרויות. באופן כללי, זו ההבנה שלי. מה שאנחנו עושים הוא שכשאנחנו מלמדים קורסים אנחנו דואגים שייכנסו כבר עם תנאי הסף הנדרשים ואז אנשים מסיימים אצלנו עם התעודות ומקבלים את ההכרה עם התעודה המקצועית שאנחנו מנפיקים.

אוקיי, הבנתי. את תוזמני לדיונים או של השדולה או של הוועדה.

בשמחה.

אנחנו גם רוצים ללוות אתכם ולסייע לכם. אם יש צורך בחקיקה אז כמובן שאנחנו גם נעודד חקיקה. יש גם חקיקה שלי ואני מבקש שתעברי עליה במשרד. היא לגבי שילובם במשרדי ממשלה ובמקומות כאלה, כביכול העדפה מתקנת. הייתי רוצה חוות דעת מקצועית שלך. תבדקו את זה במחלקה המשפטית כדי שנעבוד על זה בתקופת הפגרה. נגיע להבנות בינינו האם צריך לא צריך. אולי יש לכם דרכים אחרות לעשות את זה. אני שמתי חקיקה כי אין ברירה. אני מחוקק, אין לי דרך אחרת. אבל אתם במשרד יכולים לראות האם ניתן לעשות זאת בדרך אחרת. למשל, אם יכולים לתת להם תמריצים אחרים אז בוודאי שנשמח.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:00.>