PAGE
3
ועדת הכספים
11/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 70>
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 10:00

<הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-2012 (מ/706)>

חברי הוועדה: >
ניסן סלומינסקי – היו"ר
ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

מרב מיכאלי

>
יעל רגב - רפרנטית אגף שוק ההון, משרד האוצר

ברוך לוברט - משרד האוצר

הילה בן חיים - משרד האוצר

צליל יוסף - מתמחה, משרד האוצר

מוריס דורפמן - משרד ראש הממשלה

דלית זמיר - משרד המשפטים

אסף אילת - ראש המחלקה הכלכלית, הרשות להגבלים עסקיים, משרד הכלכלה

אורי שוורץ - יועמ"ש, הרשות להגבלים עסקיים, משרד הכלכלה

דנה טירנגל - עו"ד, הרשות להגבלים עסקיים, משרד הכלכלה

מוטי ימין - יועץ בכיר ליו"ר, הרשות לניירות ערך

דורית גילת - יועצת משפטית, מחלקת השקעות, הרשות לניירות ערך

אורנה ואגו - סגנית היועמ"ש, בנק ישראל

מיכל שי - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

שירלי אבנר - מחלקה משפטית, בנק ישראל

חני פרץ - פיקוח על הבנקים, בנק ישראל

קונסטנטין קוסנקו - מחלקת המחקר, בנק ישראל

ליטל שוורץ - מחלקה משפטית, בנק ישראל

הודי דולב - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

אייל דותן - עו"ד, איגוד הבנקים בישראל

אילן פלטו - מנכ"ל, איגוד החברות הציבוריות

נתי שילה - יועץ משפטי, איגוד החברות הציבוריות

עודד סתר - עוזר מקצועי ליו"ר, חברת שיכון ובינוי

הרי קופר - דירקטור, פיבי אחזקות בעמ

רבקה אבלס - יועצת בל הר השקעות, מייצגת את מש' אבלס אוסטרליה

נילי אבן חן - סמנכ"ל כלכלה ומחקר, התנועה למען איכות השלטון בישראל

עמרי בן חורין - מתמחה, התנועה למען איכות השלטון בישראל

אילנה בן עזרא - פעילה, המשמר החברתי

נסים עוג'ר - יועמ"ש, איגוד הארגונים החברתיים

ארז גילהר - לוביסט שיכון ובינוי

דניאל באומגרטן - לוביסט, "כהן רימון כהן", קופות גמל

אייל לב-ארי

שלומית ארליך

טמיר כהן

רויטל יפרח
<הצעת חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-2012 (מ/706)>

בוקר טוב. אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הכספים. כפי שהודענו, היום מחולק לשלושה חלקים: החלק הראשון שיתחיל עכשיו עד 11:00 ויהיה המשך ההקראה מאתמול. ב-11:00 אנחנו נעצרים וזה יום המילואים ויעלה לדיון הנושא של הנחות בארנונה לחיילי המילואים לחצי שעה. ב-11:30 יצטרף אלינו שר האוצר ויהיה דיון בנושא של תקציב המדינה.

אנחנו ממשיכים בהקראה, ואם אני זוכר טוב הגענו לסעיף 35 בעמוד 1134.

רק לטובת חברי הכנסת שנמצאים ואחרים, אנחנו בעמוד 1134 בסעיף 35. זה המשך של ההקראה מאתמול, של אותו פרק, של אותו חלק בפרק של ריאלי-פיננסי, שעוסק בעיקר בנושא של התשתית החוקתית, האפשרות לאפשר לגופים פיננסיים גם לפעול בשני מצבים: גם עם גרעיני שליטה וגם בלי גרעיני שליטה כאשר המצב הזה קיים בבנקים וזה פועל. עכשיו אנחנו רוצים לאפשר את זה גם לגופים הפיננסיים. אמרנו שיש מעין העתקה מהבנקים לפה אבל כמובן, בגלל האופי השונה של הבנקים והגופים הפיננסיים יש שינויים שמתבקשים. לפעמים יש גם שינוי שנלמד כלקח על ידי הפיקוח על הבנקים כלקח מההפעלה בבנקים ואנחנו מנסים לתקן. ביקשנו מאנשי המשפטים, שכל פעם שמגיעים לדבר שהוא שונה מאשר בבנקים, תסבו את תשומת ליבם של הח"כים.

בוקר טוב. אדוני, אנחנו נתחיל בסעיף 35. למעשה, סעיף 35 ו-36 באים ליישם את ההמלצות של ועדת הריכוזיות לגבי גוף פיננסי משמעותי שהוא תאגיד בנקאי. יש לנו תיקונים גם בחוק הבנקאות רישוי וגם בפקודת הבנקאות.

"בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ"א-1981 – (1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות" יבוא: ""חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות" – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-2012;" זה למעשה תיקון של הגדרה.
פסקה (2): "בסעיף 34א(א), אחרי פסקה (3) יבוא: "(3א) בעל ההיתר הוא תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או השולט בתאגיד בנקאי כאמור, והכל בניגוד להוראות סעיף 35ב(ג);"

אנחנו עושים תיקוני חקיקה באמצעות החוק הזה. אתה משנה חוק אחר במסגרת החוק הזה.

מה זה "משמעותי"? את זה אנחנו נקבע שיהיה לנו דיון בחלק הראשון.

זה ענין אחר. אני מדבר על אדם שפותח את ספר החוקים בישראל ורואה את חוק הבנקאות והדבר הזה לא נמצא שם.

כן, הוא כן נמצא.

לא, אחר כך תתקנו מבחינת "בוכלטריה" אבל החוק משתנה באמצעות חוק אחר. זה נוהג שאני יודע שהוא קיים אבל ראיתי כבר מקרים שבהם החוקים - -

בספר החוקים זה יוצא יחד אחר כך.

נכון. בהצעת החוק הזאת אנחנו מבצעים תיקונים מקיפים לחקיקות הרלוונטיות כאשר לאחר שהצעת החוק הזאת תיכנס לתוקף, התיקונים האלה יופיעו בכל חוק וחוק.

כאילו הוא תוקן בעצמו.

נכון. אני אמשיך, אדוני.
פסקה (3ב): "בעל ההיתר שולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וכן שולט בגוף פיננסי משמעותי נוסף, בניגוד להוראות סעיף 35ב(ד);"
אני אסביר: פה אנחנו עושים תיקון בסעיף 34א לחוק הבנקאות, רישוי. הסעיף קובע שנגיד בנק ישראל רשאי לבטל או לשנות היתר לאחר התייעצות עם ועדת הרישיונות אם היה לו יסוד סביר להניח שמתקיים אחד מהתנאים המופיעים בסעיף. וכמובן, בדומה לתיקון שאנחנו הצענו בסעיף 33 בחוק הפיקוח על הביטוח, אנחנו גם מציעים פה לקבוע שאם בעל ההיתר הפר את אחת מההוראות שנקרא בהמשך, הקשורות לאיסור שליטה והחזקה של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, אז מסמיכים למעשה את נגיד בנק ישראל לבטל או לשנות את ההיתר בהתאם.

אבל אם אני מבינה נכון, אם יהיה איסור מוחלט של החזקה בפיננסי משמעותי, בריאלי משמעותי אז כל זה מתייתר, זה נכון?

לא, אם לפיננסי משמעותי אסור להחזיק בריאלי משמעותי אז כל זה מתייתר.

לא בהכרח כי זה גם סמכות לבטל את ההיתר.

ניתן לפיננסי משמעותי כשלעצמו - -

הקיים.

פסקה (3): "בסעיף 35א(א), במקום "סעיף 11א(ג) לפקודה" יבוא "סעיף 11א(ה) לפקודה";"
אדוני, פה זה תיקון שלא קשור לדברים שדיברנו עד עכשיו אבל זה בסך הכל טעות סופר שאנחנו מתקנים פה, בחוק הבנקאות (רישוי). סעיף 11 א(ג) לפקודה בוטל ולכן, ההפניה הנכונה באותו סעיף היתה צריכה להיות לסעיף 11א(ה) לפקודה ולכן, זה תיקון טכני ואני רק מזכיר את זה בהקשר הזה.

פסקה 4 זה למעשה הוספת הסעיף העיקרי שקראנו אותו גם בחוק הפיקוח על הביטוח. למעשה, עצם האיסור, קביעת האיסור של שליטה והחזקה באמצעי שליטה בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי. אני אקריא אותו ברצף, הוא קצת ארוך:
"35ב(א) בסעיף זה – "גוף פיננסי משמעותי" – גוף פיננסי כהגדרתו בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שמתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות; (2) מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים כאמור בפסקה (1); "שולט", בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר; "תאגיד ריאלי משמעותי" – תאגיד ריאלי כהגדרתו בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות שמתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות; (2) מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים כאמור בפסקה (1); ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על הגבלים עסקיים בסיפה להגדרה "מחזור מכירות קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח; (3) מתקיים בו האמור בסעיף 30 (א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים כאמור בפסקה (1); ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על צמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה "אשראי קובע" שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה למפקח.
(ב) תאגיד ריאלי משמעותי", זה למעשה הסעיף המהותי, סעיף קטן (ב): "תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, ואם התאגיד הבנקאי כאמור הוא תאגיד בנקאי בלא גרעין שליטה – לא יחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו; הנגיד רשאי לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף הבנקאות.
(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב) – (1) הפך תאגיד ריאלי לתאגיד ריאלי משמעותי לאחר שהוא או השולט בו קיבלו היתר לפי סעיף 34(א) או (ב) להחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, רשאי בעל ההיתר להמשיך ולהחזיק אמצעי שליטה או לשלוט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית, לפי העניין, כל עוד מתקיימים שניים אלה: (א) מחזור המכירות הקובע של התאגיד הריאלי אינו עולה ביותר מ-25% על הסכום הקבוע בסעיף 30)(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, והגידול מעבר לסכום האמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי אחר, ממיזוג עם תאגיד כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד כאמור; (ב) האשראי הקובע של התאגיד הריאלי אינו עולה ביותר מ-25% על הסכום הקבוע בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, והגידול מעבר לסכום האמור לא נבע מרכישה של תאגיד ריאלי אחר, ממיזוג עם תאגיד כאמור או מרכישת פעילות של תאגיד כאמור; (2) הפך תאגיד בנקאי לגוף פיננסי משמעותי, ובעל ההיתר לשלוט בו או להחזיק אמצעי שליטה בו או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, לפי סעיף 34(א) או (ב), הוא תאגיד ריאלי משמעותי או שולט בתאגיד כאמור, רשאי בעל ההיתר להמשיך ולהחזיק או לשלוט בתאגיד הבנקאי או בתאגיד ההחזקה הבנקאית השולט בו, כל עוד כלל הנכסים של התאגיד הבנקאי אינו עולה ביותר מ-50% על הסכום הקבוע בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, והגידול מעבר לסכום האמור לא נבע מרכישה של גוף פיננסי אחר, ממיזוג עם גוף כאמור או מרכישת פעילות של גוף כאמור.
סעיף קטן (ד) זאת תוספת. אסביר אותה בסוף: "(ד) השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי (בסעיף קטן זה – התאגיד הבנקאי הנשלט), לא ישלוט בגוף פיננסי משמעותי נוסף שאינו תאגיד בנקאי, למעט גוף פיננסי משמעותי שבשליטת התאגיד הבנקאי הנשלט.
(ה) שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה בתאגיד בנקאי כאמור או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, בניגוד להוראות סעיפים קטנים (ב) ו-(ג), או שלט מי ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעתי, בגוף פיננסי משמעותי נוסף שאינו תאגיד בנקאי ואינו תאגיד בשליטתו של תאגיד בנקאי, בניגוד להוראות סעיף קטן (ד), ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה לפי פרק זה, ורשאי הנגיד, או המפקח אם הנגיד הסמיכו לכך, לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 35(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 35(ד) ו-(ה) יחולו לעניין זה, בשינוים המחויבים; נתן הנגיד או המפקח הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם לתאגיד הבנקאי.
(ו) בלי לגרוע מסמכויות הנגיד והמפקח לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הנגיד או המפקח, לצורך ביצוע סעיף זה – (1) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעור האמור בסעיף קטן (ב) בתאגיד בנקאי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, "שווי כלל הנכסים" – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות; (2) לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעור האמור בסעיף קטן (ב) בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בו, או ממי שמבקש להחזיק או לשלוט כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור מהכירות שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי; ובלבד שלא ידרוש הנגיד או המפקח לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד, אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידוק לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, "אשראי", "אשראי קובע" ו"מחזור מכירות" – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
(ז) הוראות סעיף זה לא יחולו לגבי אמצעי שליטה בבנק חוץ או בתאגיד החזקה בנקאית השולט בבנק חוץ ואינו שולט בתאגיד בנקאי אחר, אלא אם כן המחזיק או התושב ישראל.";

הסעיף הזה, בדומה לסעיף שקראנו בסעיף 32א רבתי לחוק הפיקוח על הביטוח, למעשה אנחנו קובעים את האיסור של תאגיד ריאלי משמעותי או מי ששולט בו, שלא ישלוט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי. הוא לא יחזיק יותר מ-10 אחוזים מסוג מסוים. כמובן שיש את הסמכות, כפי שקבענו בדומה לחוק הפיקוח על הביטוח, יש סמכות לנגיד לקבוע שיעור נמוך מ-10 אחוזים ובלבד שלא יפחת מ-5 אחוזים.
גם בהקשר הזה אנחנו מציעים את אותו הסדר שעשינו. למעשה, זה הסדר תואם למה שעשינו בחוק הפיקוח על הביטוח, אותו איסור. אנחנו גם קובעים פה שהאיסור לא יחול במקרה שהתאגיד הריאלי או התאגיד הבנקאי הפך למשמעותי לאחר קבלת ההיתר, וגם פה יש תוספת של סעיף, בדיוק כמו שעשינו בחוק הפיקוח על הביטוח של ה-25 אחוזים או 50 אחוזים. כמובן, גם היה התנאי שצריך שהתמיכה הזאת תהיה תמיכה אורגנית. בנוסף לזה, אנחנו קבענו מה יקרה לתאגיד או לשולט שחורג לגבי הוראות המכירה שניתן לתת לו והוראות הסמכה לנגיד או למפקח על הבנקים, לדרוש מידע ככל שנדרש.
חשוב להדגיש את סעיף קטן (ד(. זהו סעיף שנוסף כחלק מהדוח הסופי של ועדת הריכוזיות. הוחלט לקבוע איסור, כפי שמופיע בסעיף קטן (ד), על מי ששולט בתאגיד בנקאי, שהוא גוף פיננסי משמעותי, לשלוט בגוף פיננסי משמעותי נוסף שהוא לא תאגיד בנקאי. המצב הזה, שיש בעל שליטה אחד שמחזיק גם בתאגיד בנקאי וגם בגוף פיננסי משמעותי שהוא לא תאגיד בנקאי, הוועדה מצאה שקיימים ניגודי עניינים פוטנציאליים אשר עלולים להשפיע גם על התחרות בשוק ההון או לפחות להגביל אותה, וגם מאידך, כיוון שהמערכת הפיננסית אמורה להיות זאת שמאפשרת ודוחפת את התמיכה במשק, אז כמובן שברגע שיש לי את אותו שולט על שני תאגידים, גופים פיננסיים משמעותיים, אחד שהוא תאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וגוף פיננסי משמעותי נוסף, אז כמובן שזה גורם לתחרות מוגבלת בשוק ההון.

למה בבנקים זה אפשרי שמי ששולט בבנק אחד ישלוט גם בבנק השני? זה אפשרי, ככה כתוב בסעיף. לעומת זאת, לא אפשרי מצב דומה בין בנק לגוף פיננסי או בין גוף פיננסי לגוף פיננסי. למה זה לא אפשרי?

בין שני גופים פיננסיים המצב גם אפשרי.

זאת אומרת, רק השעטנז בין פיננסי לבנקאי אסור לשני הצדדים.

נכון.

איזה חשש לא מתקיים לכם בהיתר הזה, כשאתם מאפשרים לגוף ריאלי משמעותי, ששולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, מאפשרים לאותו תאגיד בנקאי - -

לא הבנו את השאלה.

אני שואל איזה חשש לא מתעורר כשאתם מאפשרים לגוף ריאלי משמעותי להחזיק בתאגיד שהוא בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, ושאותו תאגיד בנקאי מחזיק בעוד גוף פיננסי משמעותי, שהוא שולט בו?

גם אני לא הבנתי את השאלה.

הרי הכלל הוא שריאלי משמעותי לא ישלוט בפיננסי משמעותי. ואכן, הכלל הזה מופיע כאן, ברישא, למעט הסיפה. הסיפה מאפשרת שיש תאגיד בנקאי, שהוא גם גוף פיננסי משמעותי, כן לאפשר לשלוט.

תאגיד בנקאי משמעותי ולא בגוף פיננסי.

לא. מה שכתוב כאן - -

רק שניה, לפני מה שכתוב, נבהיר שאנחנו מבינים ואחר כך נראה אם זה מה שכתוב. אני מבין שכתוב: גוף ריאלי משמעותי לא יכול לשלוט בגוף פיננסי משמעותי, לא חשוב אם זה בנקאי או גוף פיננסי. דבר שני, גוף בנקאי משמעותי יכול לשלוט בגוף בנקאי משמעותי אחר. שני בנקים עם בעל בית אחד. כנ"ל גם שני גופים פיננסיים, יכול להיות בעל שליטה אחד ששולט בגוף פיננסי משמעותי אחר. גם זה אפשרי. לא אפשרי, ותשמעו אם אני אומר נכון, מי ששולט בגוף בנקאי משמעותי שישלוט בגוף פיננסי משמעותי. זה נכון מה שאמרתי?

אפשר להסביר את הרציונאל?

שניה.

יש כאן היתר, עדין, שאותו תאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, ישלוט בגוף פיננסי משמעותי אחר ושזה יהיה בשליטת אותו שולט של התאגיד הבנקאי וכפי שאמרנו, גם גוף פיננסי משמעותי.

לא. גוף פיננסי זה גוף בנקאי?

רשום: השולט בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי.

באיזה סעיף אתה?

אני בסעיף קטן (ד) בעמוד 1136, למטה. הרישא זה הכלל, הוא לא ישלוט בגוף פיננסי משמעותי אחר. הוא כן יוכל לבוא ולהמשיך לשלוט בגוף פיננסי משמעותי אחר שאותו תאגיד בנקאי שולט בו. השאלה מבחינת כל הרציונל גם של פרק ד והחוק, איזה חשש לא מתעורר שאתם אפשרתם את המצב הזה?

שמי ששולט בגוף פיננסי, שיוכל לשלוט - -

הוא שולט בשני גופים פיננסיים משמעותיים.

אחד ישיר ואחד לא.

נכון, וזה שניים משמעותיים לפי מה שכתוב פה.

ושאלתי אותו דבר לגבי בנקים. כמו שהוא יכול לשלוט בשני בנקים

זה אותו דבר, זה הגוף הפיננסי.

לא, זה שתי הוראות נפרדות כי אם הוא שולט בבנק אסור לו בגוף פיננסי אבל מותר לו בשני בנקים או בשני גופים פיננסיים. זה מה שכתוב בסעיף (ד).

אבל בסעיף (ד) כתוב: בסעיף קטן זה - התאגיד הבנקאי הנשלט.

הנשלט. תאגיד שהוא פיננסי נשלט, הבנקאי, והתאגיד הבנקאי, שהוא גם פיננסי, המשמעות היא: שולט בעוד גוף פיננסי משמעותי.

כלומר, לא יכול להיות גוף פיננסי ששולט בבנק כמו שבנק לא יכול לשלוט בגוף פיננסי כי הם שניהם משמעותיים, אבל שני גופים פיננסיים יכולים ושני גופים בנקאיים יכולים. זה החוק.

לא, אני הבנתי אחרת, שלא יכולים להיות שני בנקים אם אחד שולט בגוף פיננסי.

לא, בלי קשר לזה. עוד פעם, גם אחד לא יכול להיות. מי ששולט בגוף פיננסי משמעותי, אסור לו לשלוט בבנק.

זה הבנתי, אבל אסור לו שני בנקים. אני מבין שאסור שני בנקים אם אחד מהם שולט בגוף פיננסי.

אתה לא צריך שני בנקים. גוף בנקאי לא יכול לשלוט בפיננסי. אתה לא צריך שניים בשביל זה. שאלנו אם יש איזה היגיון שיש שאפשרי שני בנקים או שני גופים פיננסיים - -

כי כתוב פה: שאינו תאגיד בנקאי.

למה זה לא פוגע בתחרותיות וזה ערבוב שכן פוגע. תסבירו עוד פעם.

אולי נסביר קודם לגבי השאלה שנשאלה לגבי למה אפשרי ששולט בתאגיד בנקאי כן יוכל להחזיק גוף פיננסי משמעותי ובלבד, שהוא מוחזק באמצעות התאגיד הבנקאי. צריך לזכור שלפי חוק הבנקאות (רישוי) יש הגבלות על תאגידים בנקאים ובמה הם רשאים להחזיק ובמה הם לא רשאי להחזיק. הם לא רשאים להחזיק בכל גוף פיננסי. היתה חקיקת ועדת בכר שהגבילה וצמצמה את הגופים הפיננסיים שבהם תאגידים בנקאיים רשאים להחזיק. ולכן, כשיש החזקה של גופים פיננסיים תחת התאגיד הבנקאי, יש הגבלה וצמצום וזה בהתאם לחקיקת בכר כבר הוגבל. כבר בשלב ההוא הוגבלו ההחזקות האלה.

זאת אומרת, מה שמותר זה רק דבר - -

לא, ועדת בכר זה פיננסי. זה הוציא את קופות הגמל והנאמנות מהחזקה של הבנקים. שני בנקים, החוק לכאורה מאפשר. אם מישהו ראה את המדיניות שלנו, פרסמנו את כללי המדיניות שלנו לגבי היתרי שליטה בתאגידים בנקאיים ושם, מימים ימימה כבר, לא ניתנים היתרי שליטה לאותו שולט בשני בנקים שונים אם הם לא באותה קבוצה בנקאית. יש את הדוגמה של בנקים שמוחזקים על ידי בנקים אחרים ואז השולט שולט בכל הקבוצה. אין היתר שליטה לשולט לשלוט בשני בנקים שהם לא חלק מאותה קבוצה.

זאת אומרת, דיסקונט ומרכנתיל וכל אלה, הם הופכים לא לשני בנקים נפרדים אלא לקבוצה בנקאית אחת.

הסעיף הזה מאפשר להם לפעול בכל זאת.

אבל זו מדיניות שלא מופיעה בחקיקה. אנחנו עושים פה הבדל בין משהו שמוגדר בחקיקה כשהרציונל הוא איזה שהוא הסבר של פרקטיקה נוהגת. השאלה למה לא להפוך את זה למשהו בחקיקה שיוצר משהו מאוזן?

· - -

הוא מופיע פה והוא מבדיל. הרציונל שמסביר את זה, זה איזה שהוא נוהג שהוא בבנק ישראל. השאלה למה לא לאחד את כל הדברים האלה ולהגיע למשהו שהוא - -

אז איחדו את זה פה.

לא, ההסבר שניתן כרגע הוא שהצד השני הוא נהלים ונוהג של הבנק עד כדי כך שהוא מחייב באופן - -

היועצים המשפטים של המשרדים תהיו אתנו. אם אתם רוצים להוסיף משהו תגידו.

ניסן, אולי ברשותך אני אנסה להסביר את זה דרך דוגמה: כרגע לא ברור וגם אין היתכנות במבנה המשק המקומי, בא נניח שיש לנו שני בנקים מאד גדולים. לא ברור מצב שבו נניח מישהו יחזיק במקביל את "מזרחי טפחות" ו"הבינלאומי", וזאת סתם דוגמה, המצב התחרותי במשק לא יהיה יותר טוב מהמצב היום. כלומר, יכול להיות מצב שיהיו שלושה בנקים גדולים ויותר תחרות ממה שיש היום. כן ברור לנו שאם בעלים של בנק "לאומי" יחזיק במקביל ב"כלל ביטוח", זה לא יתרום לתחרות. לכן, יש אבחנה בין שאתה מחזיק במקביל מוסדי ובנק לבין משהו אחר לגמרי שאומר: האם אתה יכול להחזיק שני תאגידים בנקאיים? יכול להיות שזה יתרום לתחרות, לא ברור שזה לא יתרום. פה, במקרה שאנחנו מדברים עליו באופן מובהק ברור שזה רק יגביל את התחרות.

כדי להבין את השאלה התיאורטית: אני אדם עשיר, כידוע, ואני משתלט על כל ששת הבנקים. כתוב פה באיזה שהוא מקום שאסור? הופך את זה לתאגיד אחד.

1. סביר להניח שזה לא יעבור את ההגבלים העסקיים.

סמכות הנגיד לתת היתרי שליטה בבנק... גם בנק שרוצה לרכוש בנק, אם אנחנו מדברים על האפשרות של שליטה במקביל בשני בנקים או בשתי קבוצות בנקאיות שונות, אז כמו שאמרנו כרגע, המדיניות אומרת שהיא לא מאפשרת - -

לא, אני עושה את זה...

· - ואם אתה מביא את זה, לדוגמה, שנניח בנק אחד יתחיל "לבלוע" בנקים אחרים וירכוש עוד ועוד בנקים, גם לזה בנק צריך היתר בשביל לרכוש בנק אחר.

והוא לא יקבל את זה לא בגלל החוק הזה אלא בגלל הנושא של ההגבלים העסקיים. אז איפה זה ייעצר? כי פה אנחנו נותנים אפשרות שכן ואת אומרת שבפועל זה לא יהיה.

יש סעיף בחוק שמחייב קבלת היתר מהנגיד כדי לשלוט בתאגיד כזה.

אני שואל שוב: אבל אם הנגיד, לפי מה שאת אומרת, לא נותן, אז למה אנחנו נותנים היתר? כדי שהנגיד יגיד: לא.

כמו שבוריס אמר, שיכול להיות בסיטואציות מסוימות, לא סביר שיתנו היתר לרכוש את כל מערכת הבנקאות ולהשתלט עליה ומצד שני, יתכן במקרים מאד מיוחדים שכן יכולה להיות אפשרות כזאת.

לא שוללים את זה אבל הם צריכים היתר.

זה לשיקול דעת של הנגיד.

איכות השלטון, אני רוצה להבין: ההערה שלך היא הערה רצינית. את אומרת: בואו נסדיר את כל הענין הזה מחדש. התיקון הזה הוא תוצאה של ועדת בכר, נכון? או של ברודט?

זה לא קשור לברודט בכלל.

אם אני מבינה נכון ממה שעלה פה, ותתקנו אותי אם אני טועה, אתם בעצם אומרים שבגלל שיש רגולציה שונה בין רגולטורים שונים, יש את הפיקוח על הבנקים ויש את הממונה על שוק ההון, אנחנו, לצורך הענין, המפקח על הבנקים יסתדר עם מה שהוא צריך והמגבלות שלו, והפיקוח על שוק ההון. כיוון שאין ממשק ביניהם וכללים מחייבים, בגלל שהחקיקה - -

- - -

כן, אבל בחקיקה. אני מנסה להבין למה אתם בעצם עושים את ההבדל הזה? יכולה להיות גם בעיה של פיננסים. הפתרון הוא דרך הפיקוח של סמכות הנגיד. יכול להיות שאתם באים ואומרים שהערבוב הזה בין פיננסי של הנגיד לפיננסי של שוק ההון, אין לו רגולטור-על ולכן, אתם מסדירים את זה פה, בחקיקה. זאת הסיבה?

מה שאנחנו אומרים, שאין לזה שום יתרון. לא יכולה לצאת שום תועלת מזה. במקרים של שני תאגידים בנקאיים יכולה להיווצר תועלת. במבנה השוק היום - -

מוריס, זה מה שאני רוצה להבין: שני גופים פיננסיים משמעותיים, ברגע שהם נפרדים אז יש תחרות ביניהם. ואם יש תחרות ביניהם, אז נקודת המוצא שלנו זה שאם יש תחרות זה טוב למשק. אנחנו עכשיו מתירים להם להתלכד ביחד.

אתה לא מתיר שום דבר שלא היה מותר קודם, אתה רק מחמיר.

בסדר, לא אוסרים עליהם. בטח שזה לא מוסיף לתחרות אבל אתה לא חושב שזה פוגע בתחרות?

לא. אמרתי לך, אני לא בטוח שבמבנה המשק היום, אם לא יהיה בנק שלישי גדול, לא תהיה יותר תחרות מהמצב היום.

לפי אותו רציונל, גם בנק גדול עם פיננסים.

לא, כי זה לא אותו שוק, זה שונה. לא ברור. הרי פה יש היגיון.

למה הוא לא בטוח? מה מסתתר מאחורי המשפט הזה: אני לא בטוח? מה שאתה אומר זה במקום, אתה לא אומר: בנק נוסף. אתה אומר שבמקום שניים או שלושה יהיה אחד גדול.

לא. אני אומר שנניח שהיום יש חמישה בנקים, שניים מאד גדולים ושלושה יותר קטנים. יש רמת תחרות מסוימת ששוב, גם כתוב בדוח זקן, שהיא מוגבלת.

שהם כולם משמעותיים.

נכון, כי השוק ריכוזי. ייתכן מצב, ואף אחד לא יודע אם זה נכון וגם אני לא, שאם שניים מתוך הקטנים יותר יתלכדו תהיה יותר תחרות.

נכון, אבל זה בדיוק מה שאמרנו, שבמקום חמישה יהיו ארבעה גופים.

יכול להיות שזה יהיה יותר תחרותי.

מוריס, אבל אתה לוקח את הסיטואציה ששני הקטנים יתלכדו ואז הם יצרו אחד גדול. בא נדבר ששני הגדולים מתלכדים?

אבל פה זה לא יכול לקרות כי אף אחד לא יאשר. כל אחד מהם שלושים ומשהו אחוז מהשוק. אף אחד לא יאשר למישהו להפוך להיות מונופול.

זה מונופול.

ואם גדול עם קטן?

שוב, יש מספיק גופים, יש מי שבוחן שכולל תחרות. הרי ברור שאם גדול, שהוא גם ככה חזק, ייקח עוד בנק אז - -

דרך אגב, כל הוועדה הזאת היא בגלל שאנחנו לא סומכים תמיד על מי שבוחן שיקולי תחרות.

זה לא נכון.

לא, זה סוג אחר של תחרות.

כי זה בכלל לא בעולם של רשות ההגבלים. פה הם יצטרכו ללכת, זה לא נכון.

על רשות ההגבלים אתה סומך אבל כל מה שאנחנו עושים זה דברים שלא בתחום שלהם. מה שבתחום שלהם, אתה יוצא מתוך הנחה שהוא יעשה. אנחנו פה הולכים להגביל דברים שהם לא במסגרת. כל מה שלא נמצא בגבול של חוק ההגבלים הוא כבר אמור להיות פטור, מה שנקרא, ולא זאת הבעיה.

אבל גם מוריס לא אומר שזה יגביר תחרות. הדעת נותנת באופן אינסטינקטיבי לומר שזה יקטין תחרות.

למה?

כשבנק גדול בולע בנק קטן?

זה יכול להיות אבל שוב, כשאתה תחסום, אתה תחסום גם את האפשרות של שני קטנים וגם של גדול עם קטן, נכון? זה מה שאתם מדברים. אני אומר שלא צריך לחסום את זה, יש גורמים שזה תפקידם. רשות ההגבלים תבחן. אם ירצה בנק "לאומי" לקנות את הבנק "הבינלאומי", כנראה שזה ייבחן על ידי רשות ההגבלים וכנראה התשובה תהיה גם של דודו וגם של רשות ההגבלים שזה לא יכול להיות. אבל זה כלים שלהם, זה כלים של רשות ההגבלים לבחון את ההשפעה על התחרות.

טוב. נסמן את זה כטעון מחשבה.

בתוך אותו ענף, אני חושבת שזאת אותה אבחנה. זאת אומרת, בתוך אותו ענף יש הסדרה קיימת היום. זה לא חלק מהמנדט שלנו.

מוריס, בא נסמן את זה כטעון עוד מחשבה.

למה אתה צריך לשקול את הענין הזה? ההיגיון פה בא לומר במפורש: בניגוד לעקרונות שקבענו בין גופים פיננסיים משמעותיים, בנושא הבנקים זה אפשרי.

כן, אני מבין.

הוא אומר את זה בצורה מפורשת. הוא בא ואומר: אנחנו מחריגים את הענין הזה.

הבנתי אבל עדין זה טעון מחשבה.

עוד שאלה: החלק הראשון של הסעיף דיבר על התמיכה האורגנית. אם בעצם תהיה החלטה של חברי ועדת הכספים לרדת מהתמיכה האורגנית, אז כל החלק - -

נכון.

כן, כן. את זה אמרנו מהתחלה.

"פיסקה (5) אחרי סעיף 36יא יבוא: "שליטה והחזקת אמצעי שליטה בסולק. 36יא1. הוראות סעיפים 34,34א,35,35ב(א),(ב),(ג)(1) ו-(ה) עד (ז), ו-36 יחולו, בשינויים המחויבים, על סולק, כאילו היה תאגיד בנקאי, ואולם רשאי הנגיד לקבוע לפי סעיף 35ב(ב) שיעור שונה מהשיעור החל לפי הסעיף האמור על תאגיד בנקאי, והכל בכפוף להוראות אותו סעיף.";

הסעיף הזה בא כדי ליישם את המלצות ועדת הריכוזיות גם לגבי גוף פיננסי משמעותי שהוא סולק. אחת מההגדרות של גוף פיננסי זה גם סולק לפי הגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), ואנחנו נעשה על דרך ההפניה של הסעיפים, אנחנו מחילים את הסעיף גם לגבי סולק.

"פיסקה (6) בסעיף 49 – (א) בסעיף קטן (א), במקום "36י או 47ה" יבוא "35ב(ב) עד (ד), 36י, 36יא1 – לעניין החלת סעיפים 34 ו-35ב(ב) ו-(ג1) שבו, או 47ה"; (ב) בסעיף קטן (ב), במקום הקטע החל במילים "או הוראות הנגיד" עד המילים "לפי סעיף 36יב" יבוא "או הוראות הנגיד או המפקח לפי סעיפים 9(ב), 35,35ב(ה) ו-(ו), 36יא(ד),36יא1 – לעניין החלת סעיף 35ב(ה) ו-(ו), או 36יב";
אני אקרא גם את (7) ו-(8) ואני אסביר אותם ביחד: "(7) בסעיף 50 – (א) בכותרת השוליים, בסופה יבוא "משקיע מוסדי וסולק"; (ב) ברישה, אחרי "של תאגיד בנקאי" יבוא "או של סולק" ובמקום "שהתאגיד הבנקאי" יבוא "שהתאגיד הבנקאי, הסולק"; (ג) בפסקה (2), במקום "שהתאגיד" יבוא "שהתאגיד, הסולק או המשקיע המוסדי, לפי העניין" ובמקום "את התאגיד מלעבור" יבוא "ממנו לעבור";

פיסקה (8) בסעיף 50 ב(א), במקום "הוראה מהוראות המפקח לפי סעיף 36יב" יבוא "הוראה מהוראות הנגיד או המפקח לפי סעיפים 35ב(ה) או (ו), 36יא1 – לעניין החלת סעיף 35ב(ה) או (ו), או 36יב".

אני אסביר: לגבי הפסקאות האלה, בדומה למה שעשינו בחוק הפיקוח על הביטוח, אנחנו מציעים לקבוע שהפרת ההוראות לעניין איסור החזקה ושליטה והסעיפים האחרים, גם בהקשר של סולק, יעברו עבירות פליליות לפי סעיף 49א ו-ב לחוק הבנקאות (רישוי).
אנחנו גם מציעים לעשות תיקון בסעיף 50 לגבי אחריות דירקטור ומנכ"ל לעבירות של תאגיד בנקאי, ולהכניס גם את הסעיפים האלה בהתאם. וגם מציעים שלגבי החלת הפרת הוראות של הנגיד לגבי סולק, מה שאנחנו מציעים ב-35ב(ה) או (ו), שהמפקח על הבנקים יהיה רשאי להטיל קנס אזרחי.

סעיף 36 – תיקון פקודת הבנקאות. בפקודת הבנקאות אנחנו עושים את התיקון של מניעת ניגוד עניינים, האיסור לגבי דירקטורים לכהן במקביל גם - -

רק אבחנה אחת, סליחה, של אי הבנה. זה לא אתה, זה אני: בסעיף קודם, כשהיו לנו הפרות, הסנקציה היתה פלילית. כאן אתם מציעים סנקציה אזרחית. מה האבחנה?

לא, פסקה (6) זה תיקון לסעיף 49, שזה תיקון פלילי. ופסקה (8) זה סעיף של העיצומים. זאת אומרת, אנחנו למעשה מוסיפים בפרק על האיסורים הפליליים שקיימים בחקיקה הרלוונטית גם עכשיו, את האיסורים כמו שעשינו בפיקוח. זאת אומרת, מה שעשינו בפיקוח בהתאמה. נגיד, איסור שליטה והחזקה, שעשינו פלילי בפיקוח על הביטוח, אנחנו עושים גם פה פלילי. מה שעשינו שם עיצומים, אנחנו עושים גם פה עיצומים. לדוגמה: לגבי הדיווח, אני מבין שלפחות לגבי הדיווח אנחנו נבדוק את זה אבל אנחנו עושים בהתאמה את אותם תיקונים שעשינו שם, אנחנו עושים פה.

אבל ברוך, הכוונה היא למה כאן יש קנס אזרחי ושם לא נקבע קנס אזרחי.

שם נקבע עיצום כספי.

אבל הפלילי קיים.

השיעורים קצת שונים.

נכון. השיעורים שונים בהתאם למצב של החוק שבו זה נמצא. זאת אומרת, אנחנו לא משנים את ההסדרה. הרי אנחנו עושים תיקונים עקיפים בחקיקה הקיימת. אנחנו לא משנים את סכומי העיצומים או לגבי עבירות פליליות, מה שנקבע בכל חקיקה וחקיקה אלא החשיבות היא עצם הקביעה של הפרה מסוימת כעבירה פלילית ואנחנו מחילים את זה בהתאמה, כדי שזה יתאים לאותם איסורים פליליים שכבר קיימים בכל חקיקה וחקיקה רלוונטית.

לגבי המינוח של "קנס אזרחי" או "עיצום כספי", אז אני חושב שזה קצת היסטוריה. גם אצלנו, בחוקי הפיקוח על הביטוח והגמל פעם היתה אבחנה בין עיצום כספי לקנס אזרחי. בשנה האחרונה עשינו תיקון ובעקבות שינוי של מדיניות שיש במשרד המשפטים, המינוח הוא אחיד והוא מינוח של "עיצום כספי" לכל ההפרות. פשוט בפקודת הבנקאות, בחוק הבנקאות עוד לא נעשה השינוי הזה ולכן שם נשאר המינוח של "קנס אזרחי" אבל במהות זה אותו דבר גם אם קוראים לזה "עיצום כספי" או "קנס אזרחי", זה למעשה תשלום של סכום כסף בעבור הפרה שהיא מינהלית.

תודה.

"סעיף 36 בפקודת הבנקאות, 1941 (להלן – פקודת הבנקאות) – (1) אחרי סעיף 11א יבוא: "מניעת ניגוד עניינים 11א1. לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הוראות סעיף זה לא יחולו על מינוי או כהונה כאמור של מי ששולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק באמצעי שליטה או השולט בתאגיד הבנקאי, כדין, בהתאם להוראות סעיף 35ב(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), - -

אתה רוצה לפרש לנו את מה שקראת קודם? אתה קורא את זה עוד פעם? תאמר: לגבי סעיף זה וזה. אתה לא צריך להקריא עוד פעם. תסביר לנו רק, זה לנגד עיננו. אחרת אנחנו נקרא את זה... יש כאלה שלא שמים לב שאתה קורא את זה כבר פעם שנייה.

השאלה רק מבחינת ההנחיות של הייעוץ המשפטי שלכם.

הוא הקריא את כל החומר ועכשיו אתה מבקש הסברים. את רוצה שיקראו עוד פעם?

אני רק שואלת אם זה אחד לאחד?

בוודאי אחד לאחד. הוא הקריא קודם את הכל. עכשיו בא היועץ המשפטי ומבקש שלפרוטוקול הוא יסביר סעיפים מסוימים שהם טעוני הבהרה מבחינתם. אז שיסביר לנו, שלא יקרא לנו את זה עוד פעם, אלא אם כן אתם רוצים שיקרא עוד פעם, אז אני אבקש גם פעם שלישית.

שיקרא את זה למען הסדר הטוב.

אני לא מבין. הוא הקריא את החומר ועכשיו אנחנו רוצים הסברים, שייתן את ההסברים. שלושת רבעי מההסבר זה שהוא קורא לי את זה עוד פעם. אני קראתי את זה כבר.

דקה. אני הייתי עסוק בנושא שקשור למשהו אחר. תסביר לי מה קרה פה, שאני אכנס לתמונה.

אנחנו בסעיף 36. ביקשת ממנו הסברים לפי הנחיית הייעוץ המשפטי המכובד שלנו. הוא אומר שהפירוש שלו לבקשה של הייעוץ המשפטי שלנו, שהוא קודם כל יקריא מחדש את אותם דברים שהוא הולך להסביר אותם. תסביר ישר.

רק שנייה, קראת את סעיף 36?

אם אתה חושב שאתה תקריא פעמיים ואני אבין יותר טוב, אתה טועה. אם לא הבנתי בפעם הראשונה, קרוב לוודאי שאני לא אבין.

רובי, אינו דומה מי ששונה פרקו מאה פעם למי ששונה פרקו מאה ואחד. אפילו יש הבדל.

ולפי בן-מימון, אני אוסיף לך שאני אבקש מאה ושתיים.

מאה אחוז, אדרבה.

חבר הכנסת ריבלין, אני רוצה להסביר: כיוון שאנחנו עושים תיקונים עקיפים בכמה חוקים, על אותם סעיפים אנחנו חוזרים שוב ושוב אבל כל פעם בחקיקה הספציפית שלהם. השאלה אם הייעוץ המשפטי מתיר לי שלא לקרוא את זה שוב ושוב בפקודת הבנקאות?

לא לכך כיוונתי, זה ברור כשמש. בכל פעם שיש לך את ההגבלים העסקיים ואת חוק הבנקאות. את זה הקראת כבר.

לא, לא הקראתי את זה היום. הקראנו את זה היום לגבי חוק הפיקוח על הביטוח והגמל. עכשיו אני מקריא את זה לגבי פקודת הבנקאות.

הוא מסביר עכשיו.

לא, זה שני דברים: לגבי כל ענין יש את אותו סעיף. הוא לא הקריא את זה.

הבנתי. זה נשמע אותו דבר.

זה סעיף זהה למה שקראנו אתמול.

" 11א1. לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; הוראות סעיף זה לא יחולו על מינוי או כהונה כאמור של מי ששולט בתאגיד ריאלי משמעותי המחזיק באמצעי שליטה או השולט בתאגיד הבנקאי, כדין, בהתאם להוראות סעיף 35ב(ג) לחוק הבנקאות (רישוי), אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד הריאלי המשמעותי; המפקח רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 35ב(ה) לחוק הבנקאות (רישוי); בסעיף זה – "אדם הקשור לשולט" - -

העניין שאתה העלית בפנינו לא נוגע לסעיפים האלה?

אנחנו עוד נדון בעיקרון ביום ראשון.

צריכים לברר את ההצגה שלהם.

""אדם הקשור לשולט" - קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט; "גוף פיננסי משמעותי" – גוף פיננסי כהגדרתו בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק האמור; "חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות" – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע"ב-2012; "שולט, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר; "תאגיד ריאלי משמעותי – תאגיד ריאלי כהגדרתו בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק האמור";
זה למעשה סעיף שהוא דומה לתיקון שקראנו אתמול לגבי סעיף 49ט לחוק הפיקוח על הביטוח, שלמעשה אוסר וקובע איסור שלא ימונה ולא יכהן דירקטור בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי או אדם ששולט בתאגיד ריאלי משמעותי, קרובו, שותפו או אדם בעל זיקה לשולט או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי. זאת אומרת, אותו איסור שקבענו על כהונה מקבילה של דירקטורים בתאגיד בנקאי, שהוא גוף פיננסי משמעותי ובתאגידים ריאליים אחרים מופיע גם פה כתיקון לפקודת הבנקאות.

אולי מן הראוי שנקבע שזה לא יהיה רק ממשמעותי אלא מי שמשרת כדירקטור בתאגיד ריאלי לא יכול לכהן כתאגיד פיננסי?

כשנבוא ונקבע את כל העקרונות, נתייחס גם לזה.

זה אחד הנושאים שאם מישהו ירצה להעלות, נדון בזה.

לא, כי בסופו של דבר ייקבע איזה שהוא רף. זאת אומרת, בכל מקרה תהיה אבחנה בין משמעותי ללא משמעותי. אני אומרת שלא משנה כרגע מה הרף שנקבע, מה יהיה משמעותי ולא משמעותי, אני מציעה לקבוע שבהגדרה, מי שמכהן - -

אבל יש חילוקי דעות בנושא הזה. יש כאלה שאומרים שזה אפשרי ורק בגופים משמעותיים אנחנו לא מאפשרים את ההצלבה. זה יעלה לדיון, אני מניח ביום ראשון. אנחנו נרכז את כל אותן נקודות. נעלה אותן שוב ביום ראשון ואחר כך, לקראת יום שני ושלישי אני מקווה שזה יהיה פה אחד. אם לא, בהצבעה.

אפילו לא לכאורה, יש היגיון גדול במה שאת אומרת. אבל אז כל אלה שלא באו כי מקריאים, יכולים לבוא ולומר - -

לא, אנחנו נעלה את זה לדיון ביום ראשון.

אלה שלא באו יכולים לבוא ולהגיד: למה עשיתם משהו כשלא באנו? לא הבנתי.

החלטות אנחנו לא מקבלים עכשיו. הרי יכולתי לגמור החלטה ולהעביר את כל זה.

הוא קבע ישיבה היום. את יכולה להעלות הצעה לסדר ולומר: בואו נדחה את כל חוק ההסדרים ברגע זה. יכול להיות שאם חברי הוועדה היו יודעים שעכשיו אנחנו דנים בנושא נוסף, הם היו באים לישיבה. לכן הוועדה מוציאה סדר יום. הוא בא והסביר מה סדר היום להיום, אז מספר חברים לא נמצאים פה.

הם עסוקים בדבר אחר.

אני נמצא פה כל הזמן. ברגע שהלכתי, כבר ידוע שרק אתה ומיכאלי נשארתם אתמול.

נכון, ויכולתי להעביר את הכל בהצבעה, אפילו פה אחד.

אתה רואה? אני סמכתי על כך.

נשארתי אחר כך לבד ויכולתי להעביר הכל פה אחד.

לא, כי באים אלי בטענות שאני כל הזמן פה, אני יודע. אמרתי: הנה, אתם רואים שאני לא פה. קבענו באחת וחצי ביום שני כי יש לנו ישיבות אחרות. אנחנו קובעים את סדרי היום אבל השאלה שלך בהחלט ראויה.

טוב, רשמנו לפנינו.

אני ממשיך לקרוא: "פסקה (2) בסעיף 11ה(א)(6) במקום "רשאי להמשיך בתפקידו" יבוא "רשאי, באישור המפקח, להמשיך בתפקידו" ובמקום "יודיע על כך" יבוא "וניתן אישורו של המפקח להמשך כהונתו, יודיע על כך הדירקטור";

פה אנחנו עושים תיקון שהוא בנושא שלנו אבל אנחנו עושים תיקון בעקבות התיקונים שעשינו בחוק הבנקאות, רוצים עכשיו לתקן גם את החוק אצלם בעקבות מה שאנחנו חושבים. אז אני אסביר: הסעיף שאנחנו מדברים הוא סעיף 11ה(א)(6), שמדבר לגבי דירקטור שתקופת כהונתו הסתיימה ובשל כך, פחת מספר הדירקטורים. אז אנחנו אומרים שיש תקופת ביניים עד שממנים דירקטור חדש, אז יש אפשרות שאותו דירקטור ימשיך למשך תקופה של שישה חודשים בתנאים שכתובים בסעיף. זו הוראה שמאפשרת תפקוד תקין של הדירקטוריון בתקופת הביניים, עד למינוי הדירקטורים החסרים.
מה שאנחנו רוצים להוסיף, שהאפשרות של אותו דירקטור, למרות שבאחת מהדוגמאות הסתיימה כהונתו להמשיך לכהן, היא תהיה לאחר שקיבל את אישור המפקח על הבנקים, כמוש עשינו אתמול בסעיף שקראנו, שזה יהיה באישור המפקח על הביטוח, הממונה על שוק ההון, גם פה אנחנו רוצים שהוא לא יוכל באופן אוטומטי להמשיך אחרי שהסתיימה כהונתו אלא רק לאחר שהוא קיבל ולכן, אנחנו מוסיפים את אישור המפקח באותה פיסקה.

יש לי שאלה, שבטח שאלו אותה הרבה פעמים: מה זה "קרובו"? איפה זה מוגדר או תגידו לי.

אתמול דנו על זה איזה שלושת רבעי שעה אבל אתה צודק.

הגדרת "קרוב" מופיעה בעצם בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי), וסעיף 1 לפקודת הבנקאות אימץ את ההגדרות של חוק הבנקאות (רישוי), ככל שהן לא נקבעו אחרת. ופה לא נקבע אחרת אז ההגדרה מופיעה בסעיף 1 לחוק הבנקאות (רישוי).

אתה רוצה שאקרא אותה?

אני אודה.

בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מאלה.

זה ארבע פרנטלות, ארבע דרגות. זוג, בן זוג... לאורך ולרוחב.

שוב: בן זוג, אח, הורה, צאצא, צאצא בן הזוג ובן זוגו של כל אחד מאלה.

זה בדיוק מההלכה היהודית. זה פסולי החיתון ופסולי העדות. יש מחלוקת אם זה רק עד שלושה דורות או עד אין סוף כי זה הגזע המרכזי.

ההגבלה היא לא רק על קרובו.

למדתי.

חתן או כלה או גיס או גיסה הם קרובים על פי ההגדרה אבל יש עוד פסולי מינוי.

מה שאני מבין זה נכד, נין, בן של נין, נכון? מהגזע המרכזי.

הריבעים והחימשים.

גם בהלכה יש דעה כזאת. אם זה נעצר בדור השלישי או בגזע המרכזי, זה עד אין סוף.
טוב, הלאה. יש לנו עוד שתי דקות.

אני אקרא, לפחות שנסיים את התיקון של פקודת הבנקאות וחוק הבנקאות, עוד שתי פסקאות: "(3) בסעיף 14ח, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא: "(ב) היה למפקח יסוד סביר להניח כי דירקטור מונה או כיהן בתאגיד בנקאי בניגוד להוראות סעיפים 11א1 או 11ה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 60,000 שקלים חדשים.";
שוב, הפסקה הזאת מסמיכה את המפקח על הבנקים להטיל עיצום כספי במקרה שדירקטור מכהן כהונה כפולה גם בתאגיד בנקאי שהוא גוף פיננסי משמעותי וגם בתאגיד ריאלי משמעותי, לפי סעיף 11א1. יש לי את פסקה 4, בסעיף 15ג(ב), במקום "עד11א" יבוא "עד 11א1", שבפסקה הזאת אנחנו מחילים על סולק את ההוראה לענין מניעת ניגוד עניינים ולכן, אנחנו מכניסים באותו סעיף גם את ההחלה הזאת.

בין שני גופים בנקאיים או שני גופים פיננסיים, יש איסור לגבי הדירקטורים?

יש לנו בהוראת ניהול בנקאי תקין בעניין דירקטוריון, שהיא עכשיו גם עומדת לתיקון, דווקא הסעיף הספציפי הזה, יש סעיף שאוסר על כהונה מגבילה בתאגיד בנקאי ובגוף פיננסי, כפי שמופיע לא בכל גוף פיננסי אבל בגופים הפיננסיים לפי ההגדרות שמופיעות בסעיף.

את מדברת שהוא לא יכול להיות בגוף בנקאי ובגוף פיננסי. לזה התכוונת?

זה לא באופן מוחלט אבל יש הגבלות.

כעיקרון, זה נאסר.

בגוף בנקאי, בתוך המערכת הבנקאית, אפשרי שיהיה דירקטור בבנק "המזרחי" ובבנק "דיסקונט"? ואותו דבר בגופים הפיננסיים, אסור שיהיו דירקטורים צולבים בשני גופים?
הילה, שמעת את השאלה שלי?

כן.

טוב, זה צריך עיון. תרשמו לכם את זה ב"צריך עיון".

תיקון קטן לתשובה שאמרנו קודם בין שני בנקים שונים: כעיקרון, זה נאסר למעט מקרה מאד יוצא דופן של החזקה של "דיסקונט" ו"הבינלאומי", ששם יש אפשרות למינוי תחת תנאים מאד מגבילים.

ובין שני גופים פיננסיים צריך עיון.

בין שני גופים פיננסיים שבאותה קבוצה זה אפשרי אצלנו, ואם זה לא באותה קבוצה נדרש אישור הממונה.

זאת אומרת, אישור הממונה, הכוונה שאין מגבלה?

הכל שאלה של ניגודי עניינים פוטנציאליים, אם זה באותו ענף וכולי.

אוקי. אנחנו גמרנו את סעיף 36. נעצור פה כי עכשיו יש לנו נושא שהוא בלב ליבנו, מה שנקרא, הנושא של ההכרה וההוקרה לאנשי המילואים.

תודה רבה. הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>