PAGE
2
ועדת הכלכלה
12/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 29>
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ד' בתמוז התשע"ג (12 ביוני 2013), שעה 9:30

<צו היבוא והיצוא (יבוא כלי רכב דרך נמל אילת) (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

חברי הוועדה: >
אבישי ברוורמן – היו"ר
רוברט אילטוב

יצחק וקנין

>
תהילה ורון - עו"ד, תחום יבוא והיטלי סחר, הלשכה משפטית, משרד הכלכלה

צביקה שפירא - מנהל אגף כלכלה וקשרי חוץ, רשות הספנות והנמלים, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

ניר כהן - ראש תחום יבוא, אגף הרכב ושירותי תחזוקה, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

עדי כהן-אמין - לשכה משפטית, משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים

גונן גומלסקי - עו"ד, רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

גדעון גילמן - רפרנט הפרטה ברשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר

יערה למברגר - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

אבי חורמרו - יו"ר נמל אילת, נמל אילת

גדעון גולבר - מנכ"ל, נמל אילת

יצחק זיסמן - עורך דין חיצוני, נמל אילת

רינה שרוני - מ"מ רמ"ח חישובים, נמל אשדוד

אלי בר יוסף - סמנכ"ל לקוחות, נמל אשדוד

יעקב יהודה רודד - מנכ"ל האיגוד, איגוד יבואני הרכב

דני עיני - יו"ר חב' המזרח, איגוד יבואני הרכב

אפרים אלטר - מנכ"ל אלאלוף ושות' ספנות, לשכת הספנות

אמיר כהן-דור - יועץ משפטי חיצוני, מייצג את חב' צים, חברות ספנות

רן בלבוס - סמנכ"ל ג'ורדאש - האחים נקש

משה ביבי - גורן אמיר, לוביסט, יבואני רכב

לירון הרשקוביץ - לוביסט "גלעד", נמל אילת

נועה גונן - גורן עמיר, לוביסטית, מייצגת את חברת נמלי ישראל

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס צנוירט
<צו היבוא והיצוא (יבוא כלי רכב דרך נמל אילת) (הוראת שעה), התשע"ג-2013>

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה. על סדר-היום: צו היבוא והיצוא (יבוא כלי רכב דרך נמל אילת) (הוראת שעה). מי יציג את הנושא? משרד הכלכלה, תהילה ורון. יש קשר לוורון שלשמאלי?

לא שידוע לי...

בבקשה.

אנו דנים היום בצו הייבוא והייצוא, ייבוא כלי רכב דרך נמל אילת. הצו עוסק בכך שעד 31 בינואר 2016 כלי רכב שמיובאים מהמזרח הרחוק ייובאו רק דרך נמל אילת. הסיבה לכך היא שכשנמל אילת הופרט, היות שייבוא כלי רכב הם 70 אחוז מהכנסות הנמל, כדי שהנמל לא ייקלע לקשיים כלכליים עד סכנה לקיומו אפילו, הוחלט כאחד מתנאי ההפרטה שבמשך תקופה מסוימת של זמן – במקרה הזה זה יצא שלוש שנים ממועד ההפרטה, עד 31 בינואר 2016 - - -

ההפרטה בוצעה ב-31 בינואר 2013?

כן.

אז הועברו המניות.

למשך שלוש שנים רוצים לשמר את המצב הקיים כדי לתת לנמל אילת את האפשרות לייצר אפיקי הכנסה אחרים.

כלומר זו תקופה זמנית של הגנה עקב החלפת הבעלות וכו'.

כן. נמל אילת הוא גם סוג של נכס אסטרטגי למדינת ישראל.

האם הבלעדיות הכמעט מלאה בייבוא כלי רכב דרך נמל אילת הובטחה לרוכש במסמכי המכרז?

אני רק רוצה לציין שזה רק מהמזרח הרחוק.

האם נכנסים כלי רכב מהמזרח הרחוק- - -

באים לאשדוד עכשיו גם.

חלקם. חלק ספציפי ממדינות ספציפיות.

שאלת תם – אם פתאום באילת רוצים להביא לא מהמזרח הרחוק? בדרך כלל זה לא ישתלם.

תיאורטית אפשר, זה לא מונע.

בבקשה.

מה שהוצג בפני המשתתפים בהליך המכירה זו החלטת הממשלה שהתקבלה באפריל 2012, שבעצם היא משמשת בסיס לנוסח הצו. זה הוצג בפני המשתתפים בהליך המכירה. ידעו על זה. יחד עם זה, לא התחייבנו שיהיה צו כזה. הם ידעו שקיימת החלטת ממשלה, והממשלה תפעל להוצאת צו בנוסח שמפורט בהחלטת הממשלה, שהוא נוסח שעומד בבסיס הצו.

מישהו רוצה להוסיף משהו לטובת העניין? מה הרווח שאתם צופים לנמל כתוצאה מההחלטה הזו? בבקשה. בלי ההחלטה הזאת כמה היית מפסיד, ועכשיו, עם ההחלטה הזאת, כמה היא שווה?

ההחלטה טובה, אבל היא לא מספיקה.

קודם כל תסביר כמה היא שווה. נניח שאנחנו מבטלים את ההחלטה הזאת.

זו מכת מוות לנמל אילת, לעיר אילת ולכל הנגב.

קודם כל, לא מיותר לציין את החשיבות האסטרטגית של נמל אילת גם ביטחונית וגם כלכלית לעיר אילת ולכל הנגב. 70 אחוז, כפי שציינה הגב' ורון, מהכנסות הנמל זה מכלי רכב מיובאים מהמזרח הרחוק, כלומר כל ירידה של 10 אחוז, ובצו הזה יש פה 10 אחוז - לא מכלל כלי הרכב שמגיעים לנמל אילת אלא מכלי הרכב שמגיעים למדינת ישראל.

70 אחוז מהכנסות- - -

30 אחוז זה ייצוא אשלג ופוספט, וכבשים ועגלים שמגיעים, וקצת החכרות. אבל בצו רשום שיש אפשרות להגביל 10 אחוז, להעביר את זה לאשדוד או לחיפה, מכלל כלי הרכב המיובאים למדינת ישראל. לסבר את האוזן, נניח שמגיעים למדינת ישראל, בנתון האחרון, 250 אלף כלי רכב למדינת ישראל. לנמל אילת בשנה שעברה הגיעו 70 אלף כלי רכב. אם יהיה פטור ל-10 אחוז מכלל הרכבים, זה 25 אלף כלי רכב. תורידו 70 אלף - זה מכת מוות לנמל אילת. לכן אני מבקש קודם כל לשנות את הצו, ולכתוב: 10 אחוז מכלל הרכבים המגיעים מהמזרח הרחוק לנמל אילת.

אני לא מבינה. 10 אחוז מאלה שבאים לאילת יהיו פטורים מלהיות מיובאים דרך אילת?

שהגיעו בשנה שעברה, ולא 10 אחוז מכלל כלי רכב. רק לסבר את האוזן, 222 אלף כלי רכב הגיעו למדינת ישראל ב-2012, 70 אלף כלי רכב לאילת, ו-140 כלי רכב לנמל אשדוד. אז אתם נותנים עוד איזשהו בונוס לנמל אשדוד.

אתה אומר שהגדרת המכנה צריכה להיות אחרת.

נכון.

מעניין.

שנית, אפשרו בהחלטה לזכיין לנסות להביא מכולות ולהגדיל את נפח הפעילות למשך חמש שנים. תבינו מה קרה – קודם כל, נמל אילת נמצא בבעיה, כי יש רציף אחד בנמל אילת, של מים עמוקים. הוא הולך לעבור שיפוץ ב-50 מיליון שקלים.

מתי השיפוץ ייגמר?

תוך שנה, זה ייקח שלוש-ארבע שנים.

מי אמור לשפץ אותו?

חברת נמלי ישראל יחד עם נמל אילת. אנחנו משקיעים 40-30 מיליון שקל. נוצר אבסורד: מצד אחד, המדינה מבקשת תוך חמש שנים להביא מכולות, להביא מטענים אחרים. בשלוש השנים הקרובות אנחנו צריכים לשפץ את הרציף. גם נותנים שלוש שנים על כלי רכב. הייתי ממליץ, שלפחות להאריך את זה משלוש שנים לחמש שנים. גם זה הטווח שנמצא בהפרטה, לחמש שנים, להביא מכולות, וכך היתה קורלציה בין הנתון שצריך להגדיל את נפח הפעילות עם מכולות, וגם לתת פטור על כלי הרכב, כי להביא מכולות כשהרציף משופץ זה נושא בעייתי, כי המנופים לא יכולים לזוז ברציף. כלי רכב מיובאים יורדים לבד – כמובן, עם העובדים, אבל לא צריך מנופים ולא צריך כלום. לכן אני מבקש לשנות שני נושאים - אחד זה ה-10 אחוז שביקשתי, והדבר השני, לתת חמש שנים במקום שלוש שנים.

אני חושב שהמהלך הזה של הפרטת נמל אילת הוא מהלך נכון, בעיתוי נכון. ואם רוצים באמת להצליח בהפרטה, דברים מסוג זה צריכים להיות ממומשים בשטח.

תודה רבה. את העמדה הזו, אני מניח, כבר נציגי משרד התחבורה קיבלו ממך קודם. זו פעם ראשונה שאתם שומעים את העמדה הזאת? אחד הדברים שמדהימים אותי לפעמים בתפקוד של המשילות הישראלית, ואין לזה קשר ל-3.5 אחוז או ל-18, 20 שרים, שאתה בא לוועדה, ופעם ראשונה שאנשים מעלים את הנושא, זה כאן. אני, שניהלתי קצת בחיים שלי, ידעתי שבדרך כלל כשבאים לוועדה, באים להחליט, ולפני זה מכינים את כל הדברים וסוגרים, ואז יש דברים קטנים. פה כל דבר שמגיע זה כאילו פעם ראשונה מגיע אחרי שמדברים הרבה שנים. משהו מאוד מוזר לי בדברים האלה. בבקשה.

אני צביקה שפירא מרשות הספנות והנמלים.

רשות הספנות והנמלים היא גוף סטטוטורי, או גוף כפוף לגמרי למשרד התחבורה? יחידת סמך במשרד התחבורה. איך זה שפעם ראשונה השיחה הזאת עולה?

אנו, כרגולטור של הנמלים והספנות, זאת לא פעם ראשונה ששמענו על זה.

לכן מה תשובתך? כי יש פה נימוק הגיוני. שאלו פה שתי שאלות: אחת אומרת, שאני רוצה את ה-10 אחוז ממה שמגיע אליי ולא ממה שמגיע לנמל אשדוד, שאני עושה גם אותי וגם את נמל אשדוד. שאלה שנייה אומרת: אני צריך את המכולות, אני עושה שיפוץ. אם לא יהיה לי הזמן המתאים, אולי באמת הדברים לא יהיו אפקטיביים. מה התשובות?

לגבי ה-10 אחוז, גם פורסם בהחלטת הממשלה טרום ההפרטה - - -

אני לא שואל על פרוסס.

חלק מהמכרז, לקחו בחשבון את ההפרטה.

חישוב ההכנסות והדברים, והחישוב של ה-10 אחוז מהמכלול לקחו בחשבון שזה רנטבילי, ולכן נתנו את המספר הזה.

ויחד עם זה, גם משך הזמן. היו לא מעט דיונים בין משרדי הממשלה, בעיקר עם משרד האוצר, שהיו בתהליך של ההפרטה, וזה מה שהוחלט, ואלה התנאים שהיו ערב ההפרטה.

כשכולם העלו את הנושאים הללו בחשבון, נלקחו בעלות תועלת, וזו לא הפעם הראשונה, כלומר הנושאים הללו – מי הגורם המוסמך שטיפל בהם מלבדך? שר התחבורה?

משרד האוצר.

מי במשרד האוצר היה האדם שליווה את זה, התייחס לזה?

אגף תקציבים.

יש פה מישהו מאגף תקציבים?

ורשות החברות, שנמצאים פה.

יש פה מישהו שהיה שותף בוועדת המכרזים?

את מדברת על הוועדה למכירת מניות- - -

כן. אני מרשה לעצמי להסתמך, למרות שזה לא מקור מהימן, ולכן אני מבקשת תגובה – אני מצאתי כתבה בעיתונות שפורסמה ב-8 בנובמבר 2012, ולפיה המדינה סירבה להצעת פפו ספנות, להוסיף 30 עד 40 מיליון שקל למחיר רכישת פעילות נמל אילת בתמורה להשארת בלעדיות הנמל על ייבוא מכוניות מהמזרח הרחוק. כלומר הם ביקשו להאריך את התקופה מעבר לשלוש שנים תמורת הגדלת - - - זה מה שנאמר כאן, לכן אני מבקשת תגובה – והמדינה אמרה להם בוועדת המכרזים: אנחנו לא נאריך את התקופה מעבר לשלוש שנים.

ואני מוסיף לדבריך: נאמר כאן על-ידי המנכ"ל, שההצעה הזאת, להאריך את התקופה - - -

שנדונה בפני ועדת המכרזים, ושוועדת המכרזים דחתה אותה. השאלה, אם זה נכון.

אדוני, אתה יכול לפרט? היית חבר בוועדה?

אני לא חבר בוועדה, אבל הייתי משתתף בוועדה. מה שעמד והיה ידוע למשתתפים בהליך המכירה זו החלטת הממשלה מאפריל 2012, ששם נקבעה תקופה של שלוש שנים, ובי"ת, נקבעה ההחרגה ב-10 אחוז, כי הוראה זו לא תחול על כלי רכב בהיקף שאינו עולה על 10 אחוז מכלל ייבוא כלי רכב לישראל בשנה הקודמת לכן. זה היה בהחלטת הממשלה באפריל.

החלטת הממשלה, שהקונה של הנמל הבין את זה וכולם, והוא ידע בדיוק עם עורכי הדין שלו ועם הכלכלנים שלו, שהמכלול זה אשדוד פלוס אילת, וזה המספר. הוא ידע כל המידע.

אני רוצה להוסיף ששלוש השנים נקבעו, כפי שאמר צביקה, בדיונים שהתקיימו בין משרדי הממשלה, בין אגף תקציבים, משרד התחבורה ורשות החברות הממשלתיות. הקונה היה מודע להם. גם במהלך התמחרות הציעו לנו להעלות את המחיר ולשנות את - - - הממשלה, אז אמרנו שאנחנו לא נוגעים בהחלטת הממשלה, בתנאים שנקבעו בה, ולא משנים אותה.

העמדה ברורה. בבקשה.

בהתייחס לדוגמה המספרית שניתנה פה, ם ה-70 אלף, ה-10 אחוז, להפחית 25, אני חושבת שיש פה כשל מסוים, כי אם נשים לב לפטור של ה-10 אחוז, חלק גדול ממנו זה היבואנים שעוד קודם ייבאו לא לנמל אילת.

זו שאלה נפרדת שיש לברר אותה.

לכן אפילו מבחינת הדוגמה המספרית, ה-25 אלף האלה, רובם לא יירדו מה-70 אלף, אלא מתייחסים ל-140 אלף שמגיעים לנמל אשדוד, כי כבר בשנים הקודמות הם הגיעו לנמלך אשדוד, לכן גם מספרית אני חושבת שהדוגמה הזו לא יכולה לעמוד.

הדוגמה ברורה, שכל המידע הזה היה ברור, הוא היה חלק מהתנאים. הוא היה חלק מניתוח העלות הכוללת של הקונה. הקונה הבין את זה, ולכן בדרך כלל יש מצב שאומרים: קודם כל ניקח את זה, ואחרי זה עוד. בבקשה.

אני היועץ המשפטי של הנמל ושל החברה. אני השתתפתי במכרז, ואני ייצגתי את הקונה. באותו זמן ייבוא מכוניות לנמל אילת לא היה בצו, אלא זה נקבע הרשיונות הייבוא של יבואני כלי רכב מהמזרח הרחוק. החלטת הממשלה כמות שזה, עם הפירוט הזה, כמי שהשתתף כל הזמן, זה לא עלה לדיון. אחד הדברים שעלו לדיון, שהממשלה תדאג להמשך ייבוא המכוניות מהמזרח הרחוק לנמל אילת, כדי שנמל אילת יוכל להתקיים עד שאנחנו, הבעלים החדשים הפרטיים, נוכל לארגן את הנמל.

אמרתי את זה בתחילה. זה ברור.

אבל לא דיברנו על שלוש שנים, לא דיברנו על חמש שנים. אם מישהו היה מבקש - - -

אתה רוצה לומר לי שהקונה, ופגשתי בעבר את האחים נקש - הם אנשים מאוד ממולחים - לא ידעו שזה החוזה? הם חתמו את הדברים הללו בלי לדעת? לא מתאים להם.

זה הוצג בחדרי המידע. כל המשתתפים בהליך המכירה ראו את זה, עיינו בזה. היו אמורים להעריך את זה. גם המדינה העריכה את זה.

האחים נקש, את החלטת הממשלה, לפני שקנו את הנמל, קיבלו את כל המידע.

לא רק הם אלא כל המשתתפים.

על הדבר הזה, כמו בבית המשפט, אתה מוכן להעיד בשבועה בפני אלוהים ואדם. תודה. בבקשה.

אני לא רוצה להתווכח עם עובדות. יכול להיות שזה היה בחדר המידע. זה שאני לא ראיתי ושלא שמתי לב, זה לא אומר שזה לא היה. אני יכול לומר על המשא ומתן. בחוזה עצמו אין מילה על זה. מה שכן יש, כשביקשו מאתנו ולחצו עלינו להעלות את המחיר, והעלינו את המחיר, אמרנו: תמשיכו עם רשיונות הייבוא, שייבוא המכוניות מהמזרח הרחוק ימשיך להגיע דרך הנמל. יכול להיות שזה היה בחדר המידע, אבל – כמו שאומר: למה לא ביקשתם חמש שנים, ונתנו לכם רק שלוש – זה לא היה.

תודה רבה. יהודה רודד, בבקשה.

קודם כל, אני מאחל לכם הרבה הצלחה, למרות שהנתונים שמסרתם לא היו מדויקים.

היום הייבוא לאילת, לפי רשיונות הייבוא, מחויב אך ורק לכלי רכב מיפן ולא מהמזרח הרחוק.

כלומר לא קוריאה, לא סין, לא וייטנאם.

יחד עם זאת, השירות שיבואני הרכב מקבלים בנמל אילת, כולל מקומות אחסנה, הוא שירות כזה שמעדיפים לייבא רכב לנמל אילת גם ממקומות אחרים, שלכאורה אני לא מחויב, לא לפי החוק, לא לפי הצו ולא לפי ההגבלות - - -

כי השירות באילת עדיף.

כן. אדוני המנכ"ל, קיבלת מחמאה.

העלויות קטנות יותר דרך אילת?

שלילי. אם אתה מדבר רק על נושא ההובלה – שלילי. אם אתה מדבר על העלות הכוללת, כולל אחסנה והובלה למרכז הארץ – לא בהכרח.

מבחינת גילוי נאות, אני כמנכ"ל האיגוד לא מתעסק בצד המסחרי. לי אין מחירים. אספתי לקראת הישיבה הזאת מידע כללי מאוד. אני לא יודע לומר לכם: יבואן זה משלם כך ויבואן אחר משלם כך. זה על גבול הגבל עסקי, מבחינתי, ואיני עוסק בזה. לפי המידע שבידי, אלה התשובות שיש לי. היות שנאמר פה שהנמל עומד ורוצה להתפתח, ואני מאחל לכם הצלחה רבה, אנו חוששים ברמה הכלית שרמת המחירים שמקובלת היום, שהוצגה על-ידי משא ומתן בין יבואנים כאלה ואחרים לנמל, והיות, למיטב ידיעתי, שהמחיר היום בנמל הוא מפוקח, או יש מחיר מקסימום, ומזה במשא ומתן יבואנים כאלה ואחרים קיבלו הנחות כאלה ואחרות, בעצם מחר אתם יכולים לבוא שרירותית, ולומר: אנחנו מבטלים את כל ההנחות, כי העובדה היא שבחתימת הצו נמל אילת הופך למונופול.

אני מחדד את השאלה. מה יקרה פתאום, אם הוא לא מפוקח, ופתאום יקומו בבוקר בעלי הנמל, ויגידו: אנחנו מעלים את המחירים?

אני מציג את זה, כי יכול להיות שיש נתון, ואנחנו לא מכירים אותו, וזה נושא שצריך פה להיות מועלה.

הנושא של ה-10 אחוז. קצת קשה לדבר על מספרים, כי אנו צריכים לקחת בחשבון שייבוא הרכב לארץ אינו דבר אבסולוטי. זה לא מותנה רק ברצון שלי; זה מותנה בשערי המטבע, זה מותנה ביצרן.

במלחמות. אבל אנחנו מקום רגוע. לא תהיה פה מלחמה לעולם.

יצרן כזה או אחר, ואקח בהיסטוריה של שלוש שנים, יצרן מהמזרח הרחוק החליט שהוא לא רוצה יותר לייצא רכב למדינת ישראל ולאירופה. זה כבר מוריד את הכמויות.

יש דברים שלא קשורים, ויכולים להשפיע על המכנה.

לכן אנו חושבים שהנושא של 10 אחוז הוא טוב. אני גם חושב שעל היבואנים להמשיך לייבא לנמל אילת כל עוד שהמצב יישאר כמות שהוא.

אנחנו נקרא, ואז תוכל להעיר לגופה של תקנה או לגופו של סעיף. בבקשה, מר שפירא, רשות הספנות והנמלים.

ראשית, אני מצטרף למה שעודד אמר. המטרה היתה לשמר מצב קיים, ולתת ודאות לרוכש בשנים הראשונות. אבל אני חייב לתקן – המחירים הם נמצאים בפיקוח. מערכת התעריפים עודכנה במסגרת הרפורמה שהיתה בתעריפים באוקטובר 2010. המחירים הם מרביים, והנתח הכבד יותר של דמי התשתית הוא מחיר קבוע, הוא פיקס פרייס.

בבקשה.

לא מסתדר לי טוב בראש מה שאמר איגוד יבואני הרכב, שהחשש שלו, שנמל אילת יעלה את המחירים במצב הזה, שאתה נותן עדיפות עם ה-10 אחוז. אני חושב שהאינטרס שלו הפוך, כי אם אתה רוצה לפתח את הנמל, ורוצה שתמשיכו להעביר, גם אחרי שלוש שנים, האינטרס שלו – להוריד את המחירים.

היינו בסרט הזה פעם.

אין לו הרבה ברירות. אם הוא יעלה את המחירים, אתה לא תייבא דרכו עוד שלוש שנים. 70 אחוז מהנתח שלו זה רכב. הוא חייב לשמור על הנתח הזה – אחרת הוא יאבד אותו, והוא יאבד את הנמל ביחד עם כל זה. לכן זה קשה לי.

בבקשה.

זה שאנחנו נמצאים כאן היום, זה אומר שיש תחרות בין הנמלים. לכן אני שב ואומר – אם יהיו שינויים במחירים אלו ואחרים, זה משיקולים מסחריים, אבל זה יהיה ממש בשוליים, כי המחיר העיקרי, דמי התשתית, זה מחיר קבוע, שמשולם לחנ"י, וחלקו הולך ל - - - לכן אני רציתי להרגיע את חברי ולומר לו שבמובן הזה אין מה לדאוג, וגם השירות בנמל אילת ידוע כשירות טוב. יש להם היתרונות שלהם.

אפשר גם לבטל הנחות פתאום. הלוא לפשוט את העור של הכבש - יש מאה שיטות – מבטלים הנחות, מעלים מחיר. מה עם ביטול הנחות?

דמי תשתית – אין יכולת לעשות הנחות. זה מחיר קבוע. נכון שמדובר במחיר מרבי. יש סוגים שונים של תשלומים בנמל. דמי תשתית, כפי שצביקה אמר, הוא מחיר קובע, לכן לא ניתן לעשות עליו הנחות. לכן כשמדובר במחיר שהוא בפיקוח, ומחיר קבוע, אני לא חושבת שניתן לעשות מניפולציות.

אתה גם חושב, מר רודד, שאי-אפשר לעשות מניפולציות?

אני בטוח שאפשר.

גם אני, כי המוח היהודי ממציא לנו פטנטים.

אזכיר לנמל אילת חמש שנים אחורה, ושנינו יודעים על מה אני מדבר. לפני חמש שנים, כשהיה המשבר, והגיעו מכוניות לנמל אילת, והיתה בעיה של אחסנה והיתה בעיה של ייבוא, ניסו להעלות מחירים. אבל בשיחות שהיו העסק נפתר, ואפילו מהר. אבל היה ניסיון.

כל מה שאמרתם, בתיאוריה זה נכון.

אני מסכים, שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. לכן אני חושב שיכול להיות שיש פה בעיה, וצריך להסתכל עליה. אבי חורמרו, יושב-ראש נמל אילת, בבקשה. מה אדוני עשה קודם?

מייצג את משפחת נקש בישראל. במקצועי אני רואה חשבון, ואני מתפעל בכל הפעילות האחרת של קבוצת נקש בישראל – מלונאות, נדל"ן, תעופה.

קודם כל, אנחנו שמחים להיות הבעלים של הנמל. אנחנו עושים את המרב שהנמל יהיה נמל יעיל ונמל טוב. בחדר המידע אכן הופיע הנושא של שלוש השנים. אני אישית השתתפתי בנושא הזה.

אני מוכן להתחייב פה לפני כולם - אין לנו שום כוונה לפגוע ולירות לעצמנו ברגל. הכוונה שלנו ברורה – לתת את השירות הכי טוב, מחירים הכי טובים. אין לי כוונה להעלות מחירים.

להישאר בביזנס, ולא להפסיד אותו לאשדוד.

בהחלט. שלוש שנים – המדינה התחייבה, והיא צריכה לתת לנו את זה. אני רץ למרחקים ארוכים, והכוונה ברורה.

אני מאוד שמח לשמוע אותך. לצערי, הרבה מיושבי-הראש הכרתי הסתכלו לטווח קצר. חלק מהמשבר הקפיטליזם העולמי וכל המשברים בארץ – אני שמח שהאחים נקש מצהירים שהם יתנהלו אחרת, שהם באים לא לטווח הקצר אלא להשקיע לטווח הארוך.

בהחלט. זו כוונתנו. כך אני מפעיל את המדיניות. מאז שנכנסנו לנמל היו מספר בעיות. מיידית פתרנו אותן, תוך 24, 48 שעות. היו לי בעיות עם ייצוא הכימיקלים, בעיות עם הסכמי עבודה. הכול נפתר בשלום. נמצא פה מנכ"ל החברה, שהוא איש מקצוע, עובד שלושים שנה בנמל. הכנסנו אנשי מקצוע. עובדים בצורה תקנית, בלי בירוקרטיה.

הלוואי שתעזור לנו לטהר במובן החיובי את ממשלת ישראל והכנסת, שתעבוד בצורה יותר פשוטה, פחות בירוקרטית ויותר יעילה. בבקשה.

מצד אחד, אני בהחלט מברך את נמל אילת על ההפרטה ועל התהליך שהתחיל ברפורמה בנמלים. בסופו של דבר יש פה בעיה, היא קצת פרדוקסלית: מצד אחד, הכניסו גורם פרטי כדי להתחרות במגזרים השונים – אחד מהם זה תחום הרכב, ומצד השני, הגורם הפרטי היום מבקש הגנה כמו שהיה לגורם הממשלתי.

הגנה לתקופה קצרה. אתה וההנהלה אירחתם אותנו כל כך יפה בנמל אשדוד, נדמה לי ביום חמישי שעבר, ודיברנו שגם הכוונה להתקדם, גם לחזק תחרותיות באשדוד, אבל יש אלמנט שגם בעבר, גם בשיחות היו, שמישהו נכנס, יש תקופה שבכל זאת אתה נותן לו – אתה עוזר לו, ואותו דבר לגבי התחרות. אז מבחינת הלוגיסטיקה של תחרות, אין בזה פסול.

אין בזה פסול, אבל זה נושא שצריך לחשוב עליו. מבחינתי, ביטול ההגנה הזו מבחינת התחרות, זה טוב. באיזשהו מקום אני מגן פה על חיפה, כי באופן פרדוקסלי ככל שהלחץ מהר יותר יגבר, גם אשדוד צריך להתארגן לגידול המסיבי שקרה אצלו בשלוש השנים האחרונות. זה אומר שחיפה, שמתחרה בי כל הזמן - רמת התחרות פשוט תעמיק. מבחינת ההגנה עליהם, מבחינתי, זה לא משנה, אם אני מתחרה באילת או בחיפה, אבל יש פה נושא פרדוקסלי – נניח שתחליט שאתה ממשיך אתו לשלוש שנים, הוא מבקש חמש שנים. ליבואן היום יש דרך לעקוף את זה – אחת, ליבואן רכב יש דרך אחת – כל הרכבים שלו מגיעים ליפן, היום זה הרוב. אין לו בעיה לבוא אלינו, ואם הוא בא היום לאילת, הוא בא בגלל השירות וגם בגלל ההסכמים המסחריים. לגבי הרכב היפני, גם אותו יש דרך לעקוף היום. למשל, הקורולות, שזה אחד הרכבים החזקים ביותר בארץ ובעולם - החל באוגוסט השנה הוא יפסיק לבוא לאילת לא בגלל התקנה או בגללי אלא בגלל החלטת היבואן לייצר אותו בטורקיה בגלל שיקולי ין, בגלל שיקולי לוגיסטיקה.

יש כל מיני דברים שלא תלויים בנו. אם יהיה פה בלגאן, אולי גם היפנים ירצו ללכת. כל מיני דברים. אתה יודע שאני מעריך אותך, אבל אני לא מבין.

לדעתי, כמה שפחות רגולציה, כמה שפחות החלטות ממשלה, ולתת לשוק לעשות את שלו. יש תחרות, וזהו.

תודה. בבקשה.

אני מייצג את לשכת הספנות הישראלית, ולמען הגילוי הנאות, אני מנכ"ל חברת אלאלוף, שמייצגת את חברת הספנות היפנית, שמביאה את רוב - - - לאילת. יש פה גורמים שהביאו לכך שנמל אשדוד הפך ל-65 אחוז מהייבוא. למשל, הצונאמי שהיה ביפן לפני כמה שנים הכה קשות בייבוא משם. ויש גורמים כמו שאלי הזכיר, שייצור עובר מהמזרח הרחוק לאירופה, וזה קורה יותר ויותר. בתוך זה קורים דברים. יחד עם זאת, נמל אילת נותן שירות מצוין, ונמלים אחרים - פחות, כי יש בעיה של אחסנה ועומס וכל מה שקשור בזה.

שנית, אם מחר ייפתח ייבוא מכוניות בנמלי אשדוד וחיפה, זה יעלה את מחיר המכונית לצרכן הסופי בסדר גודל של 300 דולר. אם יתחילו להביא מכוניות לאשדוד או לחיפה, צריך לעבור את תעלת סואץ פעמיים, כי צריך גם לחזור חזרה. דמי המעבר בתעלה כולל זמן אוניה נוסף ודלק – יעלה את ההוצאות בסדר גודל, אני מעריך, של 200 דולר למכונית. צריך לזכור שמעבר בתעלה עולה כרבע מיליון דולר, וזה פעמיים. חברת ההובלה הימית תעלה את המחיר ליבואן ב-200 דולר. על זה היבואן משלם 100 אחוז מיסוי, אז זה עולה כבר 400 דולר, ומזה צריך להוריד את הובלת המשאית מאילת למרכז הארץ, שהיא בערך 80 דולר, ולא חייבת במס, כך שהתוספת נטו לצרכן הישראלי יהיה בסדר גודל של 300 דולר, ויש לזכור את זה.

אתה אומר שצריך שיהיה אילת כמה שיותר. אתה אומר: אם הנימוקים, ועדיין יש פה משחק של תחרות, כרגע לאילת יש יתרון יחסי ברור, ואם מר חורמרו והמנכ"ל גולבר, בנושא הזה יש להם יתרון, ואם יצליחו לפתח את הנמל, יבואו הרבה מאוד. אתה רק מסבר את אוזנינו, ואומר שלאילת יש יתרון, ואם יפתחו אותו יפה, הם גם ישגשגו. בבקשה.

מבחינת מגבלה ברשיונות לייבוא, עובדתית, המגבלה חלה רק על רשיונות ייבוא כלי רכב שמקורם ביפן, ואם תשאלו למה, אומר שבסוף שנות ה-80', כשהתקבלה ההחלטה לחזק את נמל אילת כנמל רציני לייבוא כלי רכב, וכתוצאה מכך נמל אילת מתמחה היום בייבוא כלי רכב – בזמנו היה ייבוא של כלי רכב מהמזרח רק מיפן ולא מסין ולא מקוריאה ולא מאף מדינה אחרת. כלומר ההחלטה היא היסטורית, שלא התעדכנה עם הזמן.

אני מסכים, כי המזרח הרחוק - מי יודע, הכול משתנה.

אמר מר חורמרו ובצדק, שאין לו אינטרס להעלות מחירים - הרי בעוד שלוש שנים יפוג הצו, והוא צריך להתחרות בידידים מנמל אשדוד וידיד נוסף מנמל חיפה, כך שמה שהוא בונה בשלוש השנים האלה זה אפיקי הכנסה נוספים לנמל מלבד כלי רכב. עתיד כלי הרכב באילת ייקבע ברמה ניכרת על-ידי המחיר שהם ייתנו ורמת השירות. אם ייתנו מחיר גבוה ושירות לא טוב – הלקוחות יברחו.

הבהרת את הדברים לחלוטין, תודה. עוד מישהו רוצה לומר משהו? נקרא את הצו אם כן. בבקשה.

צו היבוא והיצוא (יבוא כלי רכב דרך נמל אילת) (הוראת שעה), התשע"ג-2013. בתוקף סמכותי לפי סעיף 2 לפקודת היבוא והיצוא [נוסח חדש], התשל"ט-1979, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת, וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מצווה לאמור:
1. יבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק. (א) כלי רכב מסוג M ו-N כמשמעותם בתקנה 271א לתקנות התעבורה, התשכ"א-1961, המיובאים מהמזרח הרחוק, ייובאו דרך נמל אילת בלבד.

(ב) האמור בסעיף קטן (א) לא יחול על כלי רכב שניתן לגביו פטור מאת הרשות המוסמכת כמפורט בסעיף קטן (ג), ובלבד שהיקף כלי הרכב שתפטור הרשות כאמור במצטבר בשנה אינו עולה על 10% מכלל כלי הרכב שיובאו לישראל בשנה הקודמת לכן; לעניין זה, "הרשות המוסמכת" – מי שהסמיך שר התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים לפי סעיף 1 לצו יבוא חופשי, התשע"ב-2012.

תודה.

אני חושבת שצריכים להסביר את מה שכתוב כאן – למשל, מה זה כלי רכב מסוג M ו-N.

רכב מסוג M זה רכב שנועד להסעת נוסעים, ורכב מסוג N נועד להובלת טובין, בכל הגדלים.

תודה רבה.

זה מוגדר בתקנות התעבורה. זה החלוקה האירופאית.

תודה.

(ג) פטור מהוראות סעיף קטן (א) יינתן ליבואן שהגיש בקשה לקבלת הפטור בהתקיים אחד מאלה:

(1) היבואן המציא שטרי מטען שלפיהם בשנה הקודמת ייבא כלי רכב מהמזרח הרחוק שלא דרך נמל אילת, ובלבד שהפטור באותה שנה יינתן לגבי מספר כלי רכב שלא יעלה על זה של השנה הקודמת בתוספת גידול שנתי של 5%;

(2) היבואן המציא תצהיר כי הוא מייבא כלי רכב במספר שאינו עולה על 100 והנקוב בתצהיר, וכי אין הוא מייבאם באניית גלנוע, ובלבד שהפטור יינתן לגבי מספר כלי רכב שאינו עולה על המצוין בתצהיר.

את יכולה להסביר את סעיף קטן (ג), וכיצד הוא מתיישב עם האמור בסעיף קטן (ב), דהיינו האם הנוסחה שמוצעת בסעיף קטן (ג) עשויה להביא ל-10 אחוז מכלל כלי הרכב שיובאו לארץ בשנה הקודמת, או לדעתי, זה מצמצם את זה, כפי שאני מבינה?

אני מבקשת שניר כהן ממשרד התחבורה יסביר את זה.

בגדול, הצו הרי נועד לשמר מצב קיים, ולפי המצב הקיים גם כיום כלי רכב מהמזרח מיובאים גם לנמלים אחרים, שאינם אילת, ונכנסים גם דרך מעברי גבול יבשתיים וגם דרך מעברים אוויריים. כלומר אם אנחנו לוקחים את סך הייבוא בשנה הקודמת, אם ב-2012 יובאו 190 כלי רכב חדשים לישראל, הסך הכולל של הפטור יהיה בהיקף של 19 אלף כלי רכב ל-2013, שיוכל להתחלק בין כלל יבואני הרכב.

לא בין כלל יבואני הרכב. יש פה מגבלה גדולה בפסקה (2). כלומר קודם כל, מדובר רק ביבואנים קטנים. הוא צריך להצהיר שהוא ייבא כלי רכב במספר שאינו עולה על 100.

מייבא, לא בעבר.

לא מדובר על איזו תקופה, מתי הוא מייבא את 100 כלי הרכב. זה דבר אחד. לא ברור מהנוסח למה הכוונה, ולכן ביקשתי להסביר את זה. ודבר שני, אם הוא רוצה לייבא 200 או 300 כלי רכב במהלך השנה, מדוע הפטור הזה לא יחול עליו? הפטור הוא ל-10 אחוזים מכלל כלי הרכב המיובאים באותה שנה. אם אתם מצמצמים את זה כך שזה יחול רק על יבואנים קטנים – ושוב, אני מבקשת הבהרה, על מה מדובר בכך – איך נגיע לאותם 10 אחוזים?

יש פה שני דברים: אחד, יש פה האחוז הטוטאלי, ושנית, למי ניתן היתר, והשאלה של האם מגבילים – היא אמרה: רק לאנשים שעד 100, האם הם יגיעו באמצעות ה-100 ל-10 אחוז?

נכון, ולא רק זה; זה חייב להיות יבואן שמצהיר על כך שבשנה הקודמת הוא ייבא שלא דרך נמל אילת.

זה חלופות.

נכון, אחד מאלה. גם אם זה חלופי, מה הרלוונטיות של זה? נגיד שמדובר בכלל ביבואן חדש שנכנס לארץ. הכוונה היא להגיע לנוסחה שתפטור עד 10 אחוזים מכלל כלי הרכב שמיובאים לארץ. השאלה, איך מגיעים לנוסחה הזו? האם המגבלות ששמתם בכל אחת מהחלופות הללו לא יצמצמו את זה לפחות לשיעור שנמוך מאותם 10 אחוזים?

בבקשה.

אני זה היבואן הקטן שאת מתייחסת אליו, ואני מבקש לחדד את השאלה. אנחנו התחלנו לייבא לפני שנה וחצי רכבים מסין. בשלב זה יש לי תקינה לדגם אחד, אני מקווה לקבל בתקופה הקרובה תקינה לעוד דגמים. בשנה האחרונה ייבאנו כ-100 מכוניות. אני מייבא מצפון סין, מאזור בייג'ין. אין כרגע אוניה שלוקחת מאזור בייג'ין לאילת. האופציות שלי, וכך ייבאתי, זה או במכולות לאשדוד או לעקבה, ודרך מעבר רבין לארץ. אלה שתי האפשרויות שהיו לי. ניסיתי לבדוק עם נמל אילת בזמנו, אם יודע לקבל את המכוניות מעקבה. בזמנו הוא לא יכול. היום גדעון אומר לי שייתכן שיוכלו, אבל עדיין הכניסה לארץ לא תהיה מנמל אילת אלא היא תהיה דרך מעבר רבין. כרגע אנחנו מדברים על מצב שאני כיבואן מתחיל בדגם, ומחר אני רוצה עוד דגם, במספרים קטנים - לא עוד חמש מכוניות מהדגם השני. במספרים קטנים לא מסתדר האחוזים פה.

עו"ד בנדלר שאלה שאלה טובה – תפישת העולם שלי, שאני רוצה שכמה שיותר שחקנים קטנים ייכנסו, כי הבעיה של השוק הישראלי בהמון תחומים – שהוא לא תחרותי, יש מספר שחקנים גדולים, הם מונעים מהשחקנים הקטנים, ואנחנו רוצים לחזק תחרות. אם היית יושב בכיסאי, ואני מעוניין לעודד את היבואנים הקטנים, לגבי מה שאמרה עו"ד בנדלר, מה היית מציע?

הייתי מבקש לאפשר לרשות המוסמכת, משרד התחבורה, לאשר לכזה יבואן עד 1,000. כשאתה מגיע ל-1,000 מכוניות בשנה, כלומר כ-100 מכוניות למשלוח לחודש, אז יש מקום וכדאיות לחברת ספנות לתת לך את הקו שאתה צריך לאילת. כשאני מביא 20-10 מכוניות בחודש, אין הכדאיות. אני אומר: עד 1,000, שנתי.

והיית מוריד את המגבלה שאמר עו"ד כהן, שמדברים רק על אנשים? אתה כבר בעניין. נאמר שמר רישתי נכנס היום ולא ייבא אף מכונה. למה לא לתת לו?

סעיף 2, אם תגדילו אותו ל-1,000, מאפשר לאדם לעבור את תקופת הינוקא שלו. ברגע שהגעת ל-1,000 מכוניות בשנה, אתה כבר יבואן מספיק בינוני, מספיק שתוכל לבקש מחברת ספנות, ותהיה כדאיות כלכלית, להביא את זה לאילת.

אתה אומר: יש מסה קריטית שבלעדיה אתה לא שחקן.

בדיוק. בלי הפטור אני מוריד מהתחרותיות שלי, וברכבים קטנים זה מאוד מהותי. משהו באזור 5,000 שקל לרכב, וזה מאוד מהותי בתחרותיות שלי.

אצלי זה יותר- - -

אם הייתי יכול להביא ישירות אליך, היה הכי טוב. כשאני לא יכול, אם אני צריך לעבור דרך נמל ביניים, צריך לשלוח את המכוניות מסין לקוריאה או ליפן כדי להביא אותם אליך, וזה גם מאריך.

זו הערה מאוד הגיונית.

עוד נקודה, ליבואן רכב יש 12 חודשים כדי למכור את הרכב מיום הייצור. המשמעות של זה יכולה להיות תוספת של חודש, שזה מאוד מהותי. אם סעיף 2, וזה יפתור את מה שאמרת לגבי יבואנים חדשים, אם הוא יורחב ל-1,000 שנתי, אתה פותר את הבעיה של יבואן חדש.

ונקודה אחרת, לפעמים יש של זמן, ויבואן מוכן ורוצה לשלם ברמה של אלפי דולרים לאוטו כדי להטיס אותו לארץ, כי הוא לחוץ עליו בזמן מסוים. מדובר פה בדרך כלל בכמויות קטנות ומזעריות, אבל הייתי מחריג אוטומטית את נתב"ג. לא מתחרה אתם בכלל, אבל תיאורטית לפי הצו, אי-אפשר להביא מכוניות בהטסה מהמזרח. כלומר למקרים חריגים, יבואן מוכן לשלם לפעמים הרבה יותר משווי האוטו. אלה שתי הבקשות שלי.

כי יש לו אילוץ, אז אפשר להטיס. אני רואה בזה גם ההיגיון, אם זה חריגים או דברים כאלה. ההערות שלך עומדות במבחן ההיגיון. בבקשה.

גם לסעיף של ה-5 אחוז, ברגע שהולכים ל-1,000, זה עשוי לפתור גם את -5 אחוז, כי אם אני היום ב-100 כלי רכב, ואני רוצה לגדול, להגדיל את העסק, 5 אחוז זה 5 כלים. 5 כלים לא עושים את עסק, אבל 5 אחוז מ-100 – אני בהתחלה ביקשתי להעלות את זה ל-10 או אפילו ל-15 אחוז.

5 אחוז מ-1,000 עושים מסחר. אני חושב שזה הגיוני מאוד. מר כהן, אתה תומך שנשנה את זה בהתאם?

יש דברים הגיוניים גם במה שהוא אומר. אנחנו לא אטומים.

אתם צריכים להתייעץ? אנחנו צריכים להחליט.

הגענו כבר לנתון. מר עיני פה מספר לנו דבר שהיה ידוע לי מראש – שהוא מייבא לא דרך נמל אשדוד ולא דרך שער כניסה ישראלי אחר אלא דרך נמל ירדני. זה הדבר האחרון שבאינטרס שלנו, לפרנס נמל ירדני.

אם אין לו ברירה?

שימצא. יש פה האדונים הנכבדים. אם הוא מייבא רק 10 כלי רכב, למה הוא רוצה 1,000?

הוא לא יפתח לו. לא שווה לו כל המשחק הזה. זה לא תקנה. צריך מסה קריטית, ולכן אני חושב שיש בזה היגיון.

מההתייעצות שעשינו אנחנו נוטים להגדיל את המספר של ה-100, אבל אם אפשר לקבל 3-2 דקות להתייעצות.

בסדר גמור.

<(הישיבה נפסקה בשעה 10:54 ונתחדשה בשעה 10:56.)>

בבקשה.

אני מבקשת לומר לפרוטוקול, שאנחנו עובדים על הצו הזה הרבה זמן. וזה לא היה סוד, שאנחנו עובדים על הצו הזה. אני חושבת שיש הרבה הערות, שאני מגיעה לכאן, שר הכלכלה חותם על זה. פעם ראשונה שאני שומעת את זה, וחבל, כי אלה דברים שיכולנו לשבת- - -

את יודעת כמה דברים חבל עליהם בתהליכים? אבל יש פה דברים הגיוניים. בסמכותי לקבל החלטה, ואני רוצה לגמור את זה.

אני רוצה להבטיח לגב' ורון בתגובה לדבריה, שאמשיך להעיר הערות בוועדה גם לגבי צווים ודברי חקיקה שהוכנו משך תקופה ארוכה.

זו לא היתה הכוונה. אני לא באה נגד ההערות של הוועדה.

לצערי, חלק מהתהליכים נגמרים לא טוב, אז אאשר אותם רק בגלל הזמן?

לא אמרתי שאתם צריכים לאשר.

מה ההצעה שלך, מר שפירא?

כבוד היושב-ראש, דנו בחוץ יחד עם חברת נמל אילת ועם מנכ"ל איגוד יבואני הרכב, ומוסכם על כולם 1,000 כלי רכב שנתי. אנחנו משאירים את ה-10 אחוז, אבל את סעיף 2 האחרון נעלה ל-1,000 שנתי.

אני מודה לכולכם על שיקול הדעת.

אני מציעה שהנוסח יהיה אם כך: היבואן המציא תצהיר כי בכוונתו לייבא באותה שנה כלי רכב במספר שאינו עולה על 1,000. וההמשך, כפי שנוסח מראש.

מה עם נתב"ג?

זה יהיה בפטור.

אפשר להכניס את זה.

פסקה נוספת - היבואן הצהיר כי הוא מתכוון לייבא את כלי הרכב באמצעות כלי טיס.

הגב' ורון, אנא קראי את סעיף 2.

תוקף. 2. תוקפו של צו זה עד יום כ"א בשבט התשע"ו (31 בינואר 2016).

אלה שני הסעיפים. מי בעד?

הצבעה

בעד – פה אחד

אושר.

אושר. אני רק רוצה לומר מילה לסיכום – ועדת הכלכלה בראשותי תמשיך לעודד – אני אומר את זה גם למר בן-יוסף, מר חורמרו, מר גולבר – לעודד תחרות בנמלים ובמשק כדי להביא להוזלת המחירים לצרכן. אני מאוד שמח שבהחלטה היום שיפרנו את היכולת של היבואנים הקטנים להתחרות בתיקון שעשינו מ-100 ל-1,000. אני גם מודה לכל הגורמים, והתיקונים הנוספים כפי שהוקראו, כי המטרה היא להגביר תחרות, ועל-ידי הגברת התחרות גם נעזור לצרכנים בהורדת המחירים של יוקר המחייה בישראל, כולל במכוניות.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:02.>