PAGE
7
ועדת החוקה, חוק ומשפט
10/06/2013
הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 21>
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, ב' בתמוז התשע"ג (10 ביוני 2013), שעה 11:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-19 מתאריך 10/06/2013
חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 2), התשע"ד-2013
פרוטוקול
סדר היום
<הצעה בדבר החלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 3) (אזורי רישום לנישואין של בני זוג יהודים), התשע"ב – 2012, של חבר הכנסת איתן כבל (כ-453)>
מוזמנים
¶
>
אליהו לוי - מנהל תחום מרשם ודרכונים, רשות האוכלוסין, משרד הפנים
פרץ סגל - משרד המשפטים
ירון קטן - יועץ משפטי, הרבנות הראשית
מאירה בסוק - יועצת משפטית, ארגון נעמ"ת
רישום פרלמנטרי
¶
ירון קוונשטוק
<הצעה בדבר החלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (מס' 3) (אזורי רישום לנישואין של בני זוג יהודים), התשע"ב – 2012, של חבר הכנסת איתן כבל (כ-453)>
היו"ר דוד רותם
¶
אני פותח את הישיבה בדבר החלת דין רציפות על הצעת חוק לתיקון פקודת הנישואין והגירושין (רישום) (אזורי רישום לנישואין של בני זוג יהודים), של חבר הכנסת איתן כבל. זה עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת ואנחנו רוצים להמשיך את הדיון בנושא הזה. מי בעד רציפות?
אורי מקלב
¶
הוא עשה כל כך הרבה, הוא גם מתחיל ב-11:00 במדויק, וגם מצביע נגד תוך כדי דיבור. זה עבודה שלא כולם יודעים, בעד ונגד תוך כדי דיבור. אותם אנשים מצביעים, אחד בעד ואחד נגד, והוא רואה כבר מי מצביע בעד מי מצביע נגד. אני הצבעתי נגד.
אורי מקלב
¶
אתם עוד לא הספקתם להוריד את היד, אני כבר הייתי צריך להצביע נגד. לכן ההצבעה שלנו כאילו הייתה משותפת.
אורי מקלב
¶
אני חושב, אדוני היושב-ראש וחברי חברי הכנסת, שחוק זה לא נכון להחיל עליו דין הרציפות, ולו רק בגלל שמעשרה יוצא אחד. רוב המציעים לא נמצאים פה, וזה בעצם מעקר את איתן כבל שהוא לא היה, כפי שגם ידוע, היוזם הדומיננטי בעניין, הוא אומנם הצטרף. כך שהמוח, מי שעומד מאחורי החוק הזה, לא נמצא בין המציעים.
אורי מקלב
¶
לא משנה, אין לי בעיה שאתה מחליפו, אבל מי שיוזם. החוק הזה בעצם תשעה או עשרה חברי הכנסת הציעו אותו בקדנציה הקודמת. להחיל דין הרציפות מדובר על חוקים שנדונו בכנסת הקודמת, אושרו עבור קריאה טרומית במקרה הזה ועברו קריאה ראשונה, ועכשיו מבקשים להחיל עליהם דין רציפות כדי שלא יעברו את כל התהליך של החוקים, שחוק חדש אמור להתנהל בתוך הוועדות – קריאה טרומית, קריאה ראשונה, הכנה לקריאה ראשונה וכו'.
אנחנו היום מבקשים לדלג על כל השלבים האלה, להביא אותו מיד, להחיל עליו את דין הרציפות, ואם החוק הזה יאושר, הוועדה תדון מיד בקריאה שנייה ושלישית. ואני חושב שזה לא נכון. מכיוון שמתוך עשרה חברי כנסת שהציעו את זה – הם היו היוזמים, חלק היוזמים וחלק המצטרפים – מעשרה יוצא אחד, יש רק חבר כנסת אחד.
היו"ר דוד רותם
¶
בוא נאמר ככה: לאחר שהליכוד ביתנו זכה בבחירות, אז חלק מהם מונו לסגני שרים וחלק לשרים.
אורי מקלב
¶
אז אם ככה, החוק הזה, שהיוזמים, ומי שהיה דומיננטי והמובילים בחוק לא נמצאים, דינו שילכו חברי הכנסת החדשים - - -
אורי מקלב
¶
היא מבקשת תמיד פרשת שבוע, אבל כתוב: "אם יש בה עץ אם אין". כששלחו את המרגלים, המרגלים היו צריכים לבדוק, האם יש בה עץ או אין? מה זה עץ? אם יש צדיק אחד שהוא יכול באמת להגן על כל יושבי הארץ, על אף ההבטחה להיכנס לארץ. איתן, תראה, אתה איתן חזק מאוד בדברים.
אורי מקלב
¶
אני חשבתי שזה לא נכון היום להחיל על זה דין רציפות, מכיוון שהיוזמים, רוב רובם כמעט, לא נמצאים פה.
אורי מקלב
¶
היושב-ראש פה אבל. דבר אחד שלא השתנה מהכנסת השמונה-עשרה לכנסת התשע-עשרה זה הנושא של היושב-ראש, היושב-ראש היחיד שיש לו אותו תפקיד. אז אומנם אתה יודע בעניין הזה, אבל מכיוון שגם לא זו אף זו, אלא החוק הזה גם היה צמוד לעוד חוק של שנלר שגם הוא בטל ועבר מן העולם, שהוא היה חוק דומה לו וחלק גדול מהדברים שדנו בחוק שנלר למדנו והקשנו מזה לחוק הזה. אחד.
שניים, מכיוון שאנחנו גם יודעים במקרה הזה, אדוני המציע - - -
אורי מקלב
¶
אני רוצה להגיד לך, אדוני היושב-ראש, החוק הזה בעצם הוא חוק פוליטי. הוא לא חוק שבא להקל על רישום. אנחנו יודעים שאין בעיה ברישום נישואין. כל מה שכתוב בדברי ההסבר הוא לא נכון במציאות. אדם שעזב את בית הוריו ועדיין לא החליף את הכתובת והוא גר בתל-אביב, הוא יכול, יש לו חוזה שכירות, הוא מוכיח, הוא לא צריך הרבה הוכחות להוכיח שהוא גר בתל-אביב, הוא יכול לבוא לרשם הנישואין ולהירשם.
מי שההורים שלו גרים ברמת-גן והוא סטודנט בבאר-שבע – שתי דקות קטנות, אדוני היושב-ראש, אני אודה לך – גר באמת בבאר-שבע. הוא מוכיח שהוא לומד, הוא מוכיח שהוא שוכר דירה, הוא יכול לרשום. אני גם לא מכיר היום בעיר, במדינה, שכל כך קל להגיע ממקום למקום, אדם שמתחתן, מאוד מאוד קשה לו להגיע, לאחד מבני הזוג, למקום הנישואין.
לא זו אף זו, אנחנו הרי יודעים שבשאר הדברים, כשיוצאים מהמדינה, אדם רוצה להירשם לנישואין במשרד הפנים אחרי שהוא התחתן כבר. הוא כבר התחתן, בסך הכול צריך לעשות משהו פורמלי, להירשם כנשוי.
אורי מקלב
¶
הוא בא למשרד הפנים בעיר שהיא לא מגוריו ולא נותנים לו. זה צריך להיות הרבה יותר טריוויאלי, הרבה יותר פשוט, הרבה יותר נכון – אדם שרק רוצה משהו טכני, הוא כבר לא גר שם, הוא רק רוצה להירשם לנישואין – לא נותנים לו. אתה תירשם לנישואין רק במקום שאתה רשום במשרד הפנים.
וכן הלאה. אתה רוצה לשכת התעסוקה, אתה רוצה במשרד הקליטה להגיש בקשה, בביטוח לאומי להגיש בקשה, אתה רוצה שמס הכנסה ידברו אתך – אף אחד לא מטפל בך. דרך אגב, מדינות אחרות גם מתנהגות אותו דבר. אתה גר בירושלים ואתה רוצה להגיש את הבקשה לוויזה בשגרירות ארצות-הברית בתל-אביב – לא ייתנו לך. אתה בירושלים – אתה בירושלים, אתה בתל-אביב – אתה בתל-אביב.
יש דבר אחד שאנחנו רוצים בו פתיחות. כולנו יודעים, רואים כאן את חלוקת הארץ – בזה אני מסיים, אדוני היושב-ראש – יש כאן עשרה מקומות. מקומות כמו תל-אביב, יש נתניה ויש בני-ברק, כולנו יודעים למה שוהם נכנסה לחופה.
אורי מקלב
¶
אבל אתה כבר, ברוך השם, אני מאחל לך שלא תצטרך להירשם לנישואים. אולי 70 איש מתוך תושבי שוהם נרשמים לנישואים, ואנחנו לוקחים את שוהם כמקום, שמה מכניסים לחופה, שמה רישום נישואין. אז כאילו שאנחנו יודעים כולם למה שוהם נכנסה לחופה.
מכיוון שהחוק הזה הוא גם פוליטי והוא לא אמיתי, הוא לא פרוצדורה – יש חוק שזה פרוצדורה, שהוא חוק מנהלי – לכן אני חושב שהתהליך הזה צריך להתחיל מחדש, לכן אני חושב שצריך להתנגד להחיל עליו דין רציפות.
דורית ואג
¶
1.
הצבעה
בעד החלת דין רציפות להצעת החוק – רוב
נגד – מיעוט
נמנעים – אין
החלת דין רציפות נתקבלה.