PAGE
3
ועדת המדע והטכנולוגיה
18/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 11>
מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה
יום שלישי, י' בתמוז התשע"ג (18 ביוני 2013), שעה 13:30

הצעה לסדר-היום בנושא: "גוגל וישראל", של חברי הכנסת נחמן שי,רונן הופמן - התמודדות ההסברה הישראלית עם אתגרי הרשת

חברי הוועדה: >
משה גפני – היו"ר

שמעון אוחיון

ניצן הורוביץ

בועז טופורובסקי

מרדכי יוגב

אברהם מיכאלי

אראל מרגלית

משה זלמן פייגלין

מירי רגב
עפו אגבאריה

רונן הופמן

נחמן שי

>
סגן שר החוץ זאב אלקין
ארתור קול - סמנכ"ל תקשורת והסברה, משרד החוץ

יורם מורד - מנהל המחלקה לדיפלומטיה דיגיטלית, משרד החוץ

גרשון קידר - יועץ מדיני, משרד החוץ

דניאל סימן - סמנכ"ל הסברה (לשעבר, משרד ההסברה והתפוצות), משרד ראש הממשלה

עמית אשכנזי - ראש המחלקה המשפטית, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

סמדר נחמן - עוזרת אישית למנהל הלשכה המשפטית, הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע, משרד המשפטים

נעמה הניג - מנהלת אגף קשרי חוץ, משרד התקשורת

סא"ל אביטל ליבוביץ - ר' ענף אינטראקטיבית דובר צה"ל, משרד הביטחון

פיני חן - ראש תחום אבטחה פיזית בארץ, משרד הביטחון

ליאור לבנון - אחראי על תחום ניו מדיה ואינטרנט, משרד הביטחון

ארז עמוסי - עוזר בכיר לאבטחה פיזית, משרד הביטחון

ניצן חן - מנהל לשכת העיתונות הממשלתית

צ'רלס הייל - מנהל מדיניות וקשרי ממשל בתחום הגיאוגרפי, גוגל העולמית, חברת גוגל

דורון אבני - מנהל מדיניות וקשרי ממשל, אזור המזרח התיכון, אפריקה, טורקיה וישראל, חברת גוגל

נועה אלפנט לפלר - מנהל מדיניות וקשרי ממשל, חברת גוגל

אבי בר - אנליסט בכיר מדיניות וקשרי ממשל, חברת גוגל

מיטל גרייבר שוורץ - איגוד האינטרנט הישראלי

אבירם הסמן - מרצה ויועץ לשיווק מדיני, המרכז הבינתחומי בהרצליה

יהונתן קלינגר - חבר הנהלה, עמותת אשנב, חברות אבטחת מידע

עידו קינן - כתב עיתון 'הארץ'

דוד דהאן - פעיל ארגונים חברתיים בכנסת

רועי גולדשמיט - מרכז המחקר והמידע של הכנסת

נירה למאעי-רכלבסקי

ענת לוי

ס.ל., חבר המתרגמים

"גוגל וישראל", >של חברי הכנסת נחמן שי ורונן הופמן, התמודדות ההסברה הישראלית עם אתגרי הרשת

צהריים טובים. אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום הצעות דחופות לסדר בנושא של גוגל ישראל, של חבר הכנסת נחמן שי וחבר הכנסת רונן הופמן. אני מקדם בברכה את מר צ'רלי הייל, מנהל מדיניות וקשרי ממשל בתחום הגיאוגרפי של גוגל העולמית והאנשים שנמצאים איתו. אנחנו מקיימים את הדיון הזה, ככל הנראה בהמשך גם יגיע סגן שר החוץ, חבר הכנסת זאב אלקין, שישתתף איתנו.

על כל פנים הנושא הזה הוא נושא מרתק מאוד, הוא נושא שתיכף אני ארצה להגיד בו גם מילה או שתיים, אבל קודם אני כמובן אאפשר למציעי ההצעות הדחופות להגיד את דברם. אז חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

הדיון מתקיים בעברית ויש תרגום לאורח?

זו ועדה מסודרת כאן.

אני בטוח, לא חשבתי אחרת.

תודה, אני מודה לך, היושב ראש, על קיום הישיבה. אני ביקשתי לקיים דיון, התחלנו אותו במליאת הכנסת ואחר כך עברנו - - - סגן השר הגיע.

שלום, אדוני סגן השר, תודה שהגעת, כל הכבוד.

אז אני שמח שגם סגן השר הצטרף אלינו.

אני מבקש, חבר הכנסת נחמן שי, רק לומר לאורחים שחברי הכנסת נחמן שי ורונן הופמן, שהעלו את ההצעות לסדר, השיב עליהן סגן שר החוץ, שהוא שר החוץ בפועל היום, הוא השיב במליאת הכנסת והוא הציע להעביר את זה לוועדת המדע. אני מודה לו על כך והדיון מתקיים אכן על פי בקשתו.

רונן ואני ביקשנו לקיים דיון בעניין אחרי שהתברר לנו שחברת גוגל יצרה דומיין חדש לרשות הפלסטינאית, דבר שלא היה לפני כן. היה נראה לי, רונן ידבר על עצמו, שהיא נקטה צעד מדיני, היא החליטה החלטה מדינית. אני מכיר את חברת גוגל, היא חברה טובה, היא גם כנראה שותפה לחומרים שאנחנו מעבירים ברשת מדי פעם, עם מידת התעניינות שעונה על הנדרש, כפי שקראנו לאחרונה, אבל זו פרשה אחרת, מעניינת, אבל פרשה אחרת, ואני מכיר אותה כחברת תקשורת חשובה מאוד ולא ציפיתי שהיא תחליט שיש מדינה בשם הרשות הפלסטינאית. יש לנו ויכוח בתוך הכנסת אם צריכה לקום מדינה פלסטינאית או לא, זה משהו אחר, אבל זה נראה לי זר לחלוטין, זר למנדט שלה וזר למקום שלה.

אני העליתי את זה ויש לזה שני היבטים בעיניי. יש ההיבט המדיני, שעליו דיברתי, כלומר בדרך כלל מקובל להתייחס למדינות, אני סקרן לדעת אם יש עוד ישויות לא מדינתיות שיש להן דומיין ברשת הזאת, והדבר השני שאמרתי זה ההיבט ההסברתי, איך ישראל מתמודדת עם העניין, כי זה צעד שאולי הוא פותח פתח לגופים אחרים מסחריים להחליט פתאום להכיר ברשות הפלסטינאית כמדינה. זה לא אומר, אני חוזר ואומר שאני חושב שצריכה לקום מדינה פלסטינית, אבל זה לא הנושא היום, הנושא זה איך אנחנו מתמודדים ומדוע חברת תקשורת חשובה כל כך החליטה לעשות את המעשה הזה. זה עלה במליאת הכנסת ועל דעת כולנו עבר לוועדה הזאת. תודה.

תודה רבה על קיום הדיון, אני לא אכביר מילים. אני מצטרף לידידי חבר הכנסת נחמן שי. באמת גם אני מלא הערכה לחברת גוגל ואני חושב שזו לא הפעם הראשונה שאנחנו נתקלים במצב שבו חברה מסחרית גדולה נוקטת באיזה שהוא צעד שעלול לפחות להשתמע או להיראות מדיני פוליטי. גם אני מצטרף לחשיבה הזאת, או לצורך, לבדוק מצד אחד מה היא בעצם מדיניות החברה בהקשר הזה, אבל גם מה היא מדיניות ההסברה שלנו, האם בכלל אנחנו רואים בזה בעיה, ואם כן, אז באיזה אופן אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזו.

תודה רבה.

סגן השר זאב אלקין בבקשה.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. חבריי, חברי הכנסת. אני קודם כל מודה לחבריי חברי הכנסת רונן הופמן ונחמן שי על יוזמת הדיון, אני חושב שזה דיון חשוב ואכן גם במליאה בחרתי לענות בעצמי על הנושא הזה וגם ניסיתי ככה בהתראה קצרה לפנות לוח זמנים ובכל זאת להגיע לכאן ולו לחלק מן הדיון. ציין חבר הכנסת נחמן שי שבאמת הנושא שהוצג כהצעה לסדר מתחלק לשתי חטיבות. אחת זה האירוע עצמו, ההחלטה של חברת גוגל, ההשלכות של ההחלטה הזאת, הידברות עם החברה לגבי יכולת של החזרת הסטטוס קוו על כנו, והסוגיה השנייה זה מצבה הכללי של מערכת ההסברה הישראלית. בדברים שלי במליאת הכנסת אני יותר התייחסתי לסוגיה השנייה וניסיתי לפרוש בקצרה את עמדתי בעניין הזה. אני חושב שגם סיפקתי לחבר הכנסת נחמן שי כמה פרטים מעניינים - - -

אני חושב שאם הייתה לך תמיכה כספית כמו שיש לחברת גוגל בתחום של יחסי ציבור היית יכול לכבוש את העולם.

אני בטוח שחברת גוגל לא הייתה מחליטה את מה שהיא החליטה.

אני גם בטוח.

לכן, דווקא בגלל שהדיון כאן בוועדת המדע ולא בוועדת המשנה שחבר הכנסת הופמן עומד בראשה בתוך ועדת חוץ וביטחון, אני חושב שנכון שהדיון כאן יתמקד בדיוק בצלע הראשונה, מה גם שנמצא נציג של חברת גוגל.

אני אסביר בקצרה את עמדתנו, אדוני היושב ראש. אני גם פניתי במכתב לחברת גוגל מיד אחרי ההחלטה שהתקבלה, ב-5 במאי, אני שמח שהיום קיבלתי את מכתב התשובה, הנה בזה הרגע, עוד לא קראתי אותו אפילו, הוא סגור פה לפניי. לפחות היה שווה לקיים אצלך את הדיון, התשובה הגיעה, זה כבר דוגמה לכך שהתערבות הכנסת מביאה לתוצאות, לא רק בממשל הישראלי, אלא אפילו בחברות מסחריות אמריקאיות מעבר לים. אז אני מברך את אדוני על הזריזות בקביעת הדיון.

אני אסביר את עמדתנו. עמדתנו בסוגיה הזאת הייתה מאוד מאוד פשוטה. קודם כל, וציין כבר חבר הכנסת נחמן שי, אנחנו לא חושבים שחברה מאוד מאוד חשובה שעוסקת בתחום כזה כמו טכנולוגיה צריכה להיות הבמה ששם מתקבלות החלטות מדיניות. הנושא של הקמת מדינה פלסטינית הוא נושא שנמצא בדיון ציבורי, כולל גם בקהילייה הבינלאומית. העמדה הישראלית היא מאוד מאוד פשוטה, המדינה הזאת, אם וכאשר תקום, יכולה להיות מוקמת רק כתוצאה ממשא ומתן ישיר, כתוצאה מהסכם בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלסטינית. זה גם עוגן בהסכמים רשמיים שמדינת ישראל חתומה עליהם, כגון הסכם אוסלו, מול הרשות הפלסטינית. למעשה המסמך המייסד של הרשות הפלסטינית, הסכם אוסלו, כולל בתוכו התחייבות פלסטינית להימנע מצעדים חד צדדיים בדרך למדינה פלסטינית, אלא התחייבות שהכול ייעשה במשא ומתן ולכן - - -

משני הצדדים חד צדדיים אסור, לא רק לפלסטינים.

מדינת ישראל לא תקים באופן חד צדדי מדינה פלסטינית.

אבל באופן חד צדדי היא מקימה התנחלויות על השטחים הפלסטיניים.

לכן חלקנו בהסכם הזה - - -

אז תסביר את החד צדדיות מהצד הישראלי.

חבר הכנסת עפו אגבאריה, לי לא ידוע שהסכם אוסלו כלל התחייבות ישראלית להקפאת בנייה ביהודה ושומרון.

אה, לא כלל התחייבות ישראלית? אם אתם מתכחשים אז זה לא כלל.

מהיכרותי עם הסכם אוסלו לא היו שם סעיפים כאלה. ההסכם קיים, אפשר לבוא לקרוא - - -

אתה מכיר רק את הצד שאתה רוצה לראות.

יש הסכם, יש מה שכתוב בו ויש מה - - -

אני גם יודע מה כתוב.

אדוני סגן השר. חבר הכנסת עפו אגבאריה, אתה מקבל את רשות הדיבור כשהוא יסיים. אני לא רוצה להפוך את זה לוויכוח מדיני, על אף שהוא מרתק, אבל זה לא נושא הדיון.

מתי תגיע לוועדה הזאת הזדמנות - - -?

יגיע, כבר יש הצעות להביא לפה עוד כל מיני דברים, אז יכול להיות שהסכם אוסלו גם יגיע לכאן לדיון.

אבל, שוב, אני חוזר ואומר, ישנו הסכם, שהקהילייה הבינלאומית אגב גם הייתה שותפה לו ונתנה לו תמיכה ונתנה לו ערבות, ולפי ההסכם הזה התהליך הזה צריך להיות חלק מתהליך הידברות ישירה בין מדינת ישראל לבין הנציגות הפלסטינית, תהליך שלא רק שלא מוצה, אלא כולנו מצפים בקוצר רוח לתחילתו, לפחות בגלגול הזה. לכן אנחנו, כמדינת ישראל, רואים בעין ביקורתית מאוד כל סטייה מהסכם אוסלו בהקשר הזה. לדעתנו יש כאן מסר מאוד מאוד בעייתי לגבי הסכמים עתידיים. אם לא מקוימים הסכמים קיימים אז מה יקרה עם הסכמים עתידיים? גם מבחינת הקהילייה הבינלאומית, שאנחנו בעתיד צריכים לסמוך על ערבויות שלה להסכמים עתידיים, אם היא תומכת בהפרה בוטה של הסכם קיים. ולכן בוודאי ובוודאי הדברים נכונים פי כמה כשמדובר על זירה לא מדינית, אדוני היושב ראש, אלא זירה מדעית עסקית, טכנולוגית, וזה הנושא שהוא בדיון כאן בוועדה.

מעבר להתנגדות העקרונית, יש פה גם עניין מעשי. אני חושב שכל מי שמביט היום על ראשיתו או אי ראשיתו של התהליך של השיחות הישירות מבין היום את מה שמדינת ישראל אמרה לפני חצי שנה, שתהליך חד צדדי הוא באופן פרדוקסאלי אולי מרחיק אותנו מהתוצאה שרוצים להגיע אליה אלה שיוזמים בו או תומכים בו. אם רוצים להגיע לשינויים רק בדרך הידברות, ורק ככה אפשר להגיע לשינוי אמיתי, כל עוד שקיימת אופציה של תהליך חד צדדי, האינטרס של הצד השני לבוא לשולחן המשא ומתן יורד. לכן בעת הזאת, כשנעשים מאמצים לחדש את התהליך המדיני, כחלק מתהליך דו צדדי, כל צעד שנעשה, גם אולי תמים, בלי רצון להזיק אלא להיפך, אבל כל צעד כזה בפועל פוגע בסיכויים של התנעת התהליך המדיני. לכן גם הערנו על זה לחברת גוגל, כשפנינו אליה, שהחלטה מהסוג הזה, דווקא בעת הזאת, יש בה גם השלכות שליליות על עצם הסיכויים לחידוש משא ומתן ועצם הסיכויים לחדש את התהליך המדיני ולכן התמיהה שלנו על כך שההחלטה הזאת מתבצעת בדיוק בעת הזאת.

אגב, העמדה הזאת מקובלת לא רק עלינו ועל האמריקאים, היא מקובלת על מדינות אירופה היום, שהבינו את העמדה הזאת, למעשה על כל הקהילייה הבינלאומית. יותר מזה, אפילו יש מחויבות של הרשות הפלסטינית להימנע מהמשך תהליך חד צדדי בתקופה הרגישה הזאת, לכן ההחלטה של גוגל כאן מאוד מאוד חריגה בנוף הכללי.
לכן פניתי לחברת גוגל ואני רוצה לנצל את הבמה הזאת כדי לפנות שוב מכאן לחברה, גם פומבית וגם דרך הנציג המיוחד שמייצג אותה כאן, לשקול שוב את ההחלטה ולשקול חזרה לסטטוס קוו הקודם, בהתחשב באותם נימוקים שהבאנו בשם מדינת ישראל. תודה רבה.

תודה רבה.

חבר הכנסת עפו אגבאריה.

אדוני היושב ראש, כשקראתי את הפנייה ודברי ההסבר, הדיפלומטיה הציבורית של ישראל ספגה אתמול מהלומה קשה כאשר חברת גוגל החליטה להכיר ברשות הפלסטינית כמדינה, להעניק לה מעמד של מדינה ברשת, במאבק על התודעה וההתמודדות מול המסע לדה-לגיטימציה של ישראל. האם להכיר או לשים את הרשות הפלסטינית כמדינה פלסטינית זה מסע של דה-לגיטימציה של מדינת ישראל? אני חושב שזה מסע ההפחדה של מדינת ישראל ושל הימין השולט בישראל כדי להפחיד את העולם.

מה קשור לימין?

זה הימין. כי זה - - -

אתה לא מצטט אותי, אלה דברים של היוזמים.

זו מדיניות הימין ואני תוהה - - -

תפנה לנחמן שי.

טוב, נחמן שי היה הדובר של הממשלה, הוא היה דובר צה"ל - - -

הוא איש ימין מובהק.

הוא לא איש ימין מובהק, הוא במפלגת העבודה, אבל הוא איש ימין. הוא בסדר, אני אומר על הגישה.

אני אסביר לך.

לא צריך להסביר לי, אני מספיק רואה, לא צריך להסביר. רואים שבאמת כאשר כל העולם, 138 מדינות בעולם, הכירו במדינת פלסטין, חוץ משש מדינות, זה ישראל ומיקרונזיה ועוד מדינה אחת שאנחנו יודעים, אז אתם באים בטענות לכל העולם. כשחברה מדעית, שמתייחסת למדינת פלסטין כמדינה, אז אתם עושים לה פה משפט שדה, כאילו אנחנו נמצאים בוועדת חוץ וביטחון ולא בוועדת טכנולוגיה ומדע והולכים לשפוט על עמדה פוליטית דבר שהוא טכנולוגי, איך שאתם מגדירים את זה. אז האם ההתבטאויות של ראש הממשלה היו כוזבות, כשהוא רוצה מדינה לשני העמים?

לא, עזוב את ראש הממשלה עכשיו.

מה שהוא אמר בבר אילן? או מה שאמר נפתלי בנט ודני דנון ויריב לוין ואופיר אקוניס - - -

רגע, ואני?

טוב, אני יודע שאתה - - -

אני מוחה. אני מוחה בתוקף.

פגעת בו עכשיו בפריימריז.

לכן אני חושב שהם הפכו את זה לעניין הרבה יותר פוליטי ממה שזה. בסך הכול זו חברה מדעית שהיא טובה, שאנחנו כולנו נהנים מהידע שבתוכה ופה דווקא מדינת ישראל רוצה להכפיש את החברה הזו ולהגיד שהעמדות האלה פוליטיות. העניין של החד צדדיות שישראל נוקטת בשטחים הוא הרבה יותר גרוע מזה שחברת גוגל אולי הכירה בפלסטין כמדינה. באמת, לא צריך להגזים.

תודה רבה.

צ'רלס הייל, אני אגיד בקצרה את עמדתי בעניין הזה. אנחנו מאוד מעריכים את חברת גוגל, את מה שהיא משקיעה גם בארץ, היא עושה את כל הדברים, אני עכשיו מתעלם לחלוטין מהנושא המדיני, זה לא נושא הדיון בוועדה, הנושא הוא מדעי לחלוטין, טכנולוגי, ואני רוצה לומר בקצרה כמה משפטים. הקדוש ברוך הוא נתן יכולת לאדם לפתח טכנולוגיות בלתי רגילות, בכל דבר טוב יש גם דבר רע. אדם צריך לדעת להכיר את מקומו, לדעת את היכולת שלו מבחינה טכנולוגית, זה יכול להגיע לממדים, לאדם יש יכולות אינסופיות, הוא יכול להגיע לפיתוח והפיתוח שאתם הגעתם אליו הוא פיתוח בלתי רגיל. תיכף נדבר גם על העניין הזה, אנחנו נרצה לשמוע את ההתייחסות שלכם לגבי מה שאמר סגן שר החוץ ומה שהעלו החברים שהעלו את ההצעה לסדר. יכול להיות פה דבר, היות שרוב העולם היום משתמש בשירותים שלכם, במפתח שאתם עושים, ורק במילה אחת אתם יכולים לשנות סדרי עולם.
אני, שאני גר במיקרונזיה, או שאני גר במדינה באפריקה או באירופה, אני פותח את הגוגל ואני רואה שאתם שיניתם שם מילה כשבעצם שיניתם סדרי בראשית. האם אתם נזהרים בעניין הזה? ובמקרה הספציפי הזה, מבלי להיכנס לוויכוח, ולכן אין פה ויכוח, לא עם נחמן שי ולא עם רונן הופמן וגם לא איתי, אין ויכוח לגבי העניין הזה, זאת אומרת יש מציאות שבה אתם שיניתם מילה בגוגל, במפתח שאנשים פותחים, האם באמת אתם נכנסים לוויכוח הזה וזה לא התפקיד שלכם להיכנס לוויכוח הזה? ואני אומר את זה תוך כדי חזרה על ההערכה הרבה שיש לנו במדינת ישראל כלפי הפיתוח שאתם עושים כאן. זה דבר אחד.

מעניין לעניין באותו עניין, אבל זה החלק השני, ואני מנצל את ההזדמנות שאתה הואלת בטובך להגיע לכאן ואתה מייצג את חברת גוגל העולמית, אני רוצה לדעת לגבי הפיתוח של משקפי גוגל, גוגל גלאס, כך קוראים לזה, נכון? המציאות הזו שבה הפיתוח הוא בלתי ניתן לתיאור. זאת אומרת בן אדם שם את המשקפיים האלה, אף אחד לא רואה, זה מתחיל להיות בממדים כאלה שכבר אתה לא רואה בכלל כשהוא בא אליך הביתה, הוא מצלם את מה שנעשה בבית, הוא עושה דברים שהפיתוח הוא באמת בלתי ניתן לתיאור, מצד שני נפגעת פרטיותו של האדם. כשהוא בא עם מצלמה ומצלם, אז אתה רואה שהוא מצלם, אתה יכול להגיד לו 'אל תצלם', כשהוא מגיע עם הגוגל גלאס, אני אומר נכון? כשאתה מגיע עם זה, הוא אפילו לא יודע. עד כדי כך שאנשים כאלה שבאו להיכנס למשרדי גוגל, לא נתנו להם להיכנס עם המשקפיים האלה כדי שהם לא יצלמו. מה אתם עושים כדי לנצל רק את הטוב שבדבר ולמנוע את הרע שאנשים, פרטיותם תיפגע.

מר צ'רלס הייל, תתחיל בבקשה בתשובה על מה שהועלה על ידי חברי הכנסת ומה שאמר סגן שר החוץ לגבי הנושא של הבקשה של מדינת ישראל והתשובה שלכם לגבי הנושא של ההגדרה של פלסטין ומה שנלווה לעניין הזה. ואני מבקש, אם תואיל בטובך, גם להגיב ולהשכיל אותנו לגבי הנושא של גוגל גלאס. בבקשה.

אדוני היושב ראש, ברשותך אני אפתח ואחר כך מר צ'רלס הייל ימשיך. שמי דורון אבני, אני מנהל את תחום המדיניות וקשרי הממשל של גוגל במזרח התיכון, אפריקה, טורקיה וישראל. אנחנו מודים מאוד על ההזדמנות להופיע בפניכם כאן היום.

כל הדיון כאן נסב סביב עניינים שנוגעים למדיניות גיאוגרפית והסוגיות האלה מטופלות במטה שלנו, ב-Mountain View California, לפיכך מר צ'רלס הייל, שמוביל את התחום של מדיניות גיאוגרפית במטה הואיל בטובו להגיע ולהיות איתנו כאן היום ואני אבקש ממנו להסביר את הדברים.

(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
אדוני היו"ר וחברי כנסת נכבדים. ברצוני להודות לכם על שנינה לי ההזדמנות להשתתף היום בישיבת הוועדה.

אני מנהל את תחום המדיניות הציבורית בענייני ממשל בחברת "גוגל", עם התמקדות במוצרים הגיאוגרפיים: Google Earth ו- Google Maps. הגעתי לכאן מהמטה הראשי של "גוגל" בארצות הברית, מאחר ולדעתנו זו סוגייה מאוד חשובה ואנו מעריכים את ההזדמנות הזו שניתנה לנו, לומר לכם את הדברים באופן ישיר, על התהליך הכללי בעדכונים הטכניים של המוצרים.

"גוגל" מחוייבת כלפי המשתמשים בה, לספק להם את המפות בצורה הכי מקיפה ושימושית ככל שאפשר. ברצוני להדגיש, שחלק מתהליך זה, הוא נסיון לשקף את המצב הבינלאומי הקיים, ע"י מתן שמות תקניים למדינות. אין לנו שום עניין להיות הפוסק בעימותים המדיניים ואני רוצה שיהיה ברור לחלוטין, שבשום אופן אנו לא נוקטים באף עמדה פוליטית בקבלת החלטות אלה.

סוג זה של הליך עדכון טכני, כבר קרה בעבר. למשל: קבוצת איים שהיתה מוכרת בשם "האנטילים ההולנדים", פוצלו ועברו "רפורמה" וכיום הם נקראים: "סנט מרטין", "קוראצ'או" ו- "הקריבים ההולנדים". אנו עדכנו את המוצרים שלנו בצורה שתשקף את השינוי הזה.

כחברה בינלאומית, אנו מודעים לרגישות הרבה שיש לסוגיות האלה, המושרשות ברגישויות הקיימות כיום בעולם. זו הסיבה, שכאשר מתבצע הליך עדכון טכני במוצרנו, אנו נעזרים במספר מקורות אמינים במיוחד וכן בארגונים בינלאומיים.

בחודש מאי השנה, "גוגל" עדכנה את מערכת הגיבוי שלה, אשר מסווגת מדינות וטריטוריות וכדי לשנות את השם "שטחים פלסטיניים" ל- "פלסטין", התייעצנו עם מספר מקורות ורשויות ופעלנו עפ"י ארגונים בינלאומיים כגון: האו"ם, התאגיד האינטרנטי להקצאת שמות ומספרים או כפי שהוא מכונה "ICANN" וארגון התקנים הבינלאומי הידוע בכינויו "ISO". לאחרונה, ארגונים אלו ערכו שינוי בסטנדרטים למתן שמו באזור זה וכמו שעשינו בעבר, פעלנו עפ"י היישומים שלהם.

אני נמצא כאן היום, על מנת להמשיך את הדיון שהתחלנו עם הקונסול הכללי של ישראל, ד"ר אנדי דוד, לפני מספר שבועות, במתחם שלנו בקליפורניה ארצות הברית, זאת על מנת להבהיר את קו מחשבתנו ולהבטיח לכם, שהצעד שנקטנו עולה בקנה אחד עם הליך העדכון השגרתי של מוצרינו ואין לכך שום כוונה או נקיטת עמדה פוליטית.

אני מצפה להמשך דיון פורה וברצוני שוב להודות לכם, אדוני היו"ר, על ההזמנה והרשות שניתנה לי לדבר בפני ועדה זו. תודה.

תודה רבה, מר צ'רלס הייל, על הדברים. אתה לא התייחסת לגבי העניין של המשקפיים, אבל בוא נניח לזה רגע. אדוני סגן השר?

אתה שואל אם באתי על סיפוקי?

כן.

מה אתה חושב?

אבל כדאי שתאמר.

אני חושב שמה ששמעתי בינתיים, שוב, עוד לא קראתי את מכתב התשובה הרשמי, זה מצב קצת מביך, יכול להיות שיש שם דברים חדשים, אבל זה פחות או יותר גם מה שנמסר לנו על ידי הקונסול הכללי שלנו שביקר בחברה, שמדובר כאן בתהליך שכלל התייעצויות כאלה ואחרות, שמעת כאן חלק מהארגונים שהוזכרו. אני לא חושב שאמירה כוללת מהסוג הזה לפחות מסבירה לי למה דווקא בעת הזאת גוגל קיבלה את ההחלטה והאם זה היה מחויב המציאות, האם החלטה דומה מתקבלת על כל המדינות שהן באותו סטטוס למשל באו"ם, לדוגמה יש ותיקן, יש עוד ישויות שאין להן מעמד של מדינה חברה באו"ם, אבל יש להן non member state, בדוגמה למה שקיבלו הפלסטינאים. האם זה אחיד על כל המדינות האלה, או שזה היה ייחודי במקרה הספציפי הזה? האם לא היה מקום לדיאלוג אינטנסיבי מולנו, לדוגמה, מול מדינת ישראל, לפני קבלת ההחלטה? זאת אומרת שיש כאן מספר סוגיות שעדיין לא ברורות לי וכמובן השאלה העיקרית שעליה לא קיבלתי התשובה, האם חברת גוגל לא רואה לנכון לשקול מחדש את ההחלטה?

אני רוצה להוסיף.

כן, חבר הכנסת נחמן שי, בבקשה.

כמובן תודה רבה על ההסבר ותודה לדורון שלקח אחריות על האירוע. האו"ם לא החליט על הקמת מדינה פלסטינית, אני בעד מדינה פלסטינית - - -

הוא החליט ב-47', אם אתה לא יודע.

אם ב-47' היית תומך בהחלטה הזאת באו"ם היא הייתה קמה.

אני דווקא מאלה שהיו תומכים. אתה מתפרץ, אני דווקא מאלה שתמכו.

אוקי, אנחנו לא ב-47'.

אתה לא יודע היסטוריה מספיק טוב.

עפו, אתה לא מתווכח איתי - - -

לא, אני התווכחתי איתו. אתה תקרא את ההיסטוריה מאיפה אני בא ותראה - - -

עפו, הוא עוד יכתוב בגוגל שאנחנו כל הזמן מתווכחים פה.

בטח, מה, הם רק ייקנו את הווייז? אנחנו יודעים מה זה גוגל, לא רק קונים את הווייז, הם גם עושים דברים אחרים. זאת חברה אמריקאית שאתם כאילו כאילו - - -

אני חוזר ואומר ככה, האו"ם לא החליט על הקמת מדינה פלסטינית, האו"ם העלה במדרגה את הרשות הפלסטינאית והיא עדיין לא מדינה. יכול להיות שהיא תהיה, בסוף התהליך, וזה נושא שגם כבר ראינו מחלק את החברה הישראלית לכל מיני צדדים, לא הבנתי למה צריך היה ללכת בראש המחנה, למה צריך להוביל? תנו לאו"ם להחליט. כשהאו"ם יחליט, תהיה מדינת ישראל, תהיה מדינת פלסטין, לפני כן זה ייפול אגב במשא ומתן בינינו, זה לא ייפול באו"ם בשום מקרה, יהיה פה משא ומתן. אני לא בעד שהאו"ם יחליט, שיהיה ברור, לא שגוגל תחליט ולא שהאו"ם יחליט, ההחלטה תיפול אצלנו, בינינו, יחד איתם, ככה אני מקווה. אבל נראה לי שגוגל הלכה מרחק רב מדי, מהר מדי, לקראת הנושא הזה. זה מה שחורה לי. ואני אומר עוד פעם, סגן השר ואני לא נמצאים באותה מפלגה ולא נמצאים באותו מחנה של דעות, אבל יש לי רושם שאתם חרגתם באיזה שהוא מקום מהמנדט שלכם. זה לא מפחית מההערכה ומהכבוד שיש לנו לגוגל ומהמהפכה שהיא חוללה בעולם, לא מפחית, אבל נדמה לי שבעניין הזה שגיתם.

שואלת בעצם מדינת ישראל, היא אומרת ככה, אתם חברה טכנולוגית עסקית שמקובלת על כולם ואתם באמת מתפתחים כל הזמן, האם בעניין הזה, ואנחנו לא נכנסים לוויכוח, אני מנסה כל הזמן למנוע את הוויכוח הפוליטי שקיים במדינת ישראל והוא קיים לגבי הנושא של ניהול משא ומתן עם הרשות הפלסטינאית, האם האו"ם צריך להתערב בעניין הזה, האם צריך שתהיה מדינה או לא צריך שתהיה מדינה, אני לא נכנס לחלוטין לעניין הזה. כל עוד שאין מדינה, אמנם יש החלטת האו"ם, האם אתם לא חטאתם גם לעצמכם בזה שהעמדתם את עצמכם בראש המחנה והאם אתם נעתרים לבקשתו של סגן שר החוץ לשנות את זה חזרה, עד שבאמת תוקם מדינה. זאת השאלה.

אני מודה לכם על השאלות.
אני רוצה להבהיר היטב, שהחלטתנו היתה מעבר להליך העדכון שעשינו עבור הרבה מדינות וטריטוריות בעבר, בשום אופן אין לפרש זאת בהכרה או לא הכרה של איזושהי מדינה.

אנו מאמינים שהחלטות אלו צריכות להתקבל על ידי גופים בינלאומיים ומדינות. אנחנו רק חברת טכנולוגיה ובהליך זה, העדכון שלנו רק בא לשקף את ההחלטות האלה, במקרה הזה של מכון התקנים הבינלאומי, ISO, לעשות רק את השינוי מהשם "השטחים הפלסטיניים" ל- "פלסטין". אין בכך שום אינדיקציה, אם מדובר במדינה או טריטוריה ואין בכך שום נקיטת עמדה מלבד מימוש השמות שניתנו.

הלכנו בעקבות הסטנדרטים שנקבעו ע"י מכון התקנים הבינלאומי, כפי שנעשה ע"י הרבה חברות טכנולוגיה ומתכנתים. אין לפרש זאת, באם אנו מכירים או לא מכירים בשטחים או מדינה פלסטינית.

איזה עוד חברות מעולם טכנולוגיית המידע הלכו בדרך של גוגל? אם אתה יכול לומר לנו אם יש עוד - - -

ההחלטות התקבלו ע"י ICANN – התאגיד האינטרנטי להקצאת שמות ומספרים, כאשר הם מבססים את ההחלטות שלהם על מה שהם קוראים "קוד מדינה – ברמת דומיינים עליונה" , או כפי שזה מכונה "CCTLD" והם עושים זאת הן עבור מדינות והן עבור טריטוריות. אם ה- ICANN מגיע להחלטה של CCTLD, אין כל אינדיקציה לכך שמדובר במדינה. קיימים מספר אזורים, שבהם אתה יכול לחוש שאתה נמצא במעין "האזור האפור".
בהונג קונג יש דומיין , במדבר סהרה המערבי יש דומיין, העובדה שאתה יוצר דומיין, אינה אומרת שאתה נוקט באיזושהי עמדה לגבי אותו אזור, בין אם זו מדינה או טריטוריה.

חברות הטכנולוגיה והמתכנתים סביב העולם, זקוקים להנחייה כדי שיתאימו את המוצרים שלהם למשתמשים במקומות השונים, שוב, ללא שום אינדיקציה באם זו מדינה או טריטוריה. אנחנו רק רוצים שהמוצאים שלנו יותאמו למשתמשים באותו אזור.

ה- ICANN יצרה דומיין ברמה עליונה עבור השטחים הפלסטיניים ואנו השקנו זאת בשנת 2009. סוגיה נפרדת לכך היא, אם אנו יכולים ליצור דומיין ברמה עליונה, אנו נעשה זאת משום שהמוצרים שלנו טובים יותר כאשר הם מותאמים למשתמשים באותו אזור.

ההחלטה לשנות את השם מ- "שטחים פלסטיניים" ל- "פלסטין", באה רק בעקבות ועל פי הסטנדרטים למתן שמות, אשר נקבעו על ידי מכון התקנים הבינלאומי וארגונים נוספים. שוב, פירוש השינוי אינו מסמל או משקף שום נקיטת עמדה, באם מדובר במדינה או טריטוריה, זה רק הסכם למתן שם.

רק שאלת המשך קטנה, אם אפשר. אני מקבל את התשובה, היא נשמעת לי תשובה, אני מקבל אותה כפשוטה, אבל הפרשנות הפוליטית מדינית נעשית על ידי המשתמשים, לא על ידי החברה, ולכן יש לזה משמעות. גם אם החברה לא התכוונה, מי שמייחס את הפרשנות זה מיליוני אנשים שמשתמשים בחברה, ולכן השאלה היא בסופו של דבר האם החברה תהיה מוכנה לשקול מחדש או לשנות מחדש את העניין הזה.

אנו כמובן מודעים ומעריכים את הרגישות לנושא, זו הסיבה שעשיתי את כל הדרך מארצות הברית לכאן, כדי לדון איתכם על כך. אנו רוצים להבהיר היטב, לגבי ההליך הטכני, שנעשה כאשר אנו מעדכנים את מוצרינו.
שוב, אנו חברת טכנולוגיה המעריכה ומודעת לרגישות הקיימת בסוגיה זו ואת ההשלכות שיכולות להיווצר בגין סוגיות מסוג זה, אבל זהו רק עדכון טכני. אנו משקפים את מה שחברות תקנים אחרות קבעו, כך שעדכון זה יישאר בעינו. יחד עם זאת, אנחנו עדיין רוצים להבהיר היטב, כיצד אנו מגיעים להחלטות. אין אנו יכולים לדבר בשם חברות טכנולוגיה אחרות, אבל אני יכול לומר באופן כללי, שכאשר חברות טכנולוגיה אחרות ומתכנתים סביב העולם יוצרים איזשהו מוצר, הם צריכים למקם זאת בהתאם למדינות וטריטוריות השונות. זאת ככל הידוע לי, בהסתמך על מכון התקנים הבינלאומי.

תודה רבה. אני רוצה להמשיך את הדיון לפני שנגיע לסיכומים. אני מבקש ממר ארתור קול, סמנכ"ל תקשורת והסברה במשרד החוץ, בבקשה.

הדברים נאמרו. יש לי רק דבר אחד באמת להדגיש וזה שזאת לא הפעם הראשונה, אנחנו רואים תופעות כאלה שבמרחב המקוון, לפעמים בזדון, בדרך כלל אפילו שלא בזדון, נעשים דברים שמאתגרים את הנושאים האלה שהם מדיניים במהותם ואנחנו בהחלט נצרכים לעניין ועוסקים בנושא. רק בשנה האחרונה היו שני מקרים שבהם במרחב המקוון פעלנו, הפעם הראשונה כאשר ב-Google maps שייכו את הר הצופים לרשות הפלסטינית. זה נראה כאיזה שהוא נושא טכני קל ולכן באמת פנייה שלנו תיקנה את הנושא. הפעם השנייה הייתה בעת האולימפיאדה אשתקד, כאשר ה-BBC, כמובן גם כן שם ידוע וחשוב בעולם התקשורת, גם במרחב המקוון, צירף נתונים בסיסיים לכל המדינות שהשתתפו באולימפיאדה, אוכלוסייה וכו' וכו' ובירה, ולישראל תחת בירה הם השאירו ריק. אז אנחנו כולנו יודעים שלישראל יש בירה ואנחנו עם גופים נוספים פעלנו מול ה-BBC ובהחלט הנושא הזה תוקן, וירושלים - - -

העולם מכיר בבירה שאתה אומר עליה?

ה-BBC תיקן - - -

העולם מכיר? יש שגרירות אחת מכל העולם בירושלים?

אני כעובד מדינה לא הולך להיכנס לעימות בנושא הזה, אבל לישראל יש בירה וה-BBC תיקן וציין את ירושלים כבירת ישראל באתר.

אני אומר את כל זה כדי להדגיש שהנושא הזה בהחלט חשוב, הוא לא סמנטי וכפי שחבר הכנסת הופמן אמר, מה שחשוב הוא מה תהיה האינטרפרטציה של מאות המיליונים והמיליארדים המשתמשים לטרמינולוגיה, טרמינולוגיה היא דבר חשוב. ולכן, בגלל אותו שתי דוגמאות שנתתי עכשיו, בוודאי יש גם דוגמאות נוספות לאורך השנים, אני כן סבור שהנושא הרגיש הזה יכול להיות עדיין מתוקן על ידי חברת גוגל.

אני רוצה להגיד עוד נושא אחד. הדוגמאות שהובאו של דרום סודן והאיים האנטילים הן דוגמאות שונות לחלוטין. שם במשא ומתן הושגו הסכמות, קודם כל על ידי הצדדים, והובאו לאישור המוסדות הבינלאומיים ולכן זה מקרה שונה לחלוטין, כאשר כאן אין מדינה, אין הסכמה, אין עדיין אפילו משא ומתן, ולכן הנושא הזה הקדים את זמנו במקרה הטוב וניתן, אני חושב, עדיין לתקן.

גרשון קידר, יועץ השר.

אין לי מה להוסיף.

דניאל סימן? סמנכ"ל הסברה מטעם משרד ראש הממשלה היום. בבקשה.

אני אעשה את זה בקצרה. אדוני היושב ראש, אדוני סגן השר, חברי כנסת מכובדים.
(אומר דברים באנגלית, להלן התרגום החופשי)
צ'ארלס, ברוך בואך לישראל, אני מקווה שניתנה לך ההזדמנות לראות גם דברים אחרים, או שאולי לא ידעת לאיזה מקום הכנסת את עצמך.

כן, טוב להיות כאן.

אני רוצה להתייחס, לא לדיון שמתקיים פה, אלא הפנייה אלינו הייתה על מה המדינה עושה כדי לנצל את המרחב המקוון ואת הפוטנציאל העצום שגלום בזה. אני חושב שבפעם הראשונה ראינו, לפני חצי שנה במבצע בעזה, מה הכוח שיש לציבור ובאמצעות באמת השינויים שחלו בשנים האחרונות, באמצעות המדיה המקוונת, היא נותנת קול לציבור ואת היכולת להשפיע. יש כאלה שאמרו שיש שינוי מהותי, אנחנו רואים את זה יותר כעליית מדרגה, שבאמת משרד ראש הממשלה החליט וראש הממשלה בעצמו הבין את הפוטנציאל והחליט להקדיש משאבים כדי לנצל את הפוטנציאל הזה.
אז אני רק רוצה, בהצגה קצרה מאוד, הרעיון הכללי הוא שגם במרחב האינטרנטי עדיין למדינה יש משקל כדי לעזור, לסייע ולכוון. אנחנו פה רואים את גופי ההסברה ואת משרדי הממשלה שמזינים, זה הלב הפועם, אני לוקח את המונח הזה מהמל"ל (מטה לביטחון לאומי), שבו אנחנו מכניסים חומרים לתוך המרחב ואז אזרחים בארץ ובמדינות היעד מוציאים את הדברים בתקווה להשפיע על מה שאנחנו קוראים לזה מלחמת התודעה. המערך שיוקם עכשיו במשרד ראש הממשלה, יהיו בו נציגים שייגעו בכל הנושאים שמיוצגים פה. ברור שהמדינה לא יכולה להקדיש את המשאבים שהיינו רוצים להקדיש לדבר הזה, אפילו אנחנו לא עומדים במשאבים שיש, ונציגת דובר צה"ל כאן, חברתי אביטל ליבוביץ קיבלה - - -

מוכרחים משקפי גוגל בשביל לקרוא את זה.

אני אשמח לבוא לדיון יותר נרחב.

כן, אנחנו עוד נדבר על העניין הזה.

זו הצעה שאנחנו מגבשים, כשהמשקל יינתן, אצלנו לפחות, לכל הנושא האוניברסיטאי והרעיון האוניברסיטאי שיהיה מתאם, בכוונתנו לבנות על בסיס של מלגות חמ"לים או מרכזי פעילות בשבעה מוסדות כרגע שעל בסיס התכנית או על בסיס ההתארגנות של האוניברסיטאות בזמן המבצע בעזה הגענו לבסיס הזה - - - נגמרה הבטרייה כמובן.

לגוגל זה לא היה קורה.

אני אומר, גם בנסיבות האלה מדינת ישראל יודעת למצוא פתרונות. אנחנו באמת נבנה על היכולת של הציבור והציבור שמבין בזה. אני מודה, אנשים בגילי מסתכלים על זה קצת לפעמים בהתפעלות, אבל המדיה החברתית זו שפת האם של החבר'ה הצעירים ואנחנו מתכוונים להשקיע שם ולנצל את הפוטנציאל שגלום שם כדי לעזור במלחמת התודעה ולהפיץ את המסרים של האזרחים הישראליים, לנצל את הבמה שניתנת במרחב האינטרנטי כדי להגיע לציבורים יותר רחבים ולהפצה יותר גדולה של העמדות והמסרים בישראל.

תודה רבה. לא ניכנס לעניין של הגיל כמובן.

ניצן חן, מנהל לשכת העיתונות הממשלתית.

תודה. אני רק רוצה באמת אל"ף, להודות ליושב ראש ולמציעים, ולנצל את ההזדמנות, לא קשור לגוגל, לבוא ולומר, עם כל הכבוד ללב הפועם של ההסברה ולחברי דני סימן, הבטריות ריקות וחייבים להביא תקציבים להסברה.

תרתי משמע.

ההסברה הישראלית היום מתוקצבת לדעתי בתקציב הזעום ביותר. הזכרת, אדוני היושב ראש, את מיקרונזיה, אז לדעתי אפילו פחות מבחינת האינפוט שהמדינה נותנת. מי כמוך, כיו"ר ועדת הכספים לשעבר, צריך לתת גם תקציבים להסברה, גם כלים בניו מדיה ובעימות הבא מול גוגל, כדי שלפחות תהיה לנו יכולת, אני באמת פונה בקריאה נרגשת לנחמן שי ורונן הופמן, נצלו את ההזדמנות הזאת ותוסיפו עוד משאבים ועוד כלים לתחום ההסברה בישראל, שהיא מאוד מאוד - - - אני בטוח שהיא קרובה ללבכם וצריך להביא עוד תקציבים.

תודה, ניצן.

נעמה הניג, את רצית להעיר משהו, משרד התקשורת?

דיבר חבר הכנסת שי על יצירת domains ורציתי להבהיר, התייחס לזה גוגל, אבל אני רוצה מהמקום המקצועי וכמי שמובילה במשרד התקשורת בעבור המדינה את כל סוגיית ה-Internet Government, שהיא סוגיה שעומדת בצד הנושאים שעלו כאן. מבלי להתייחס לנושאים הפוליטיים ולנושא ההסברה, יצירת ה- domainsלא נעשית בידי גוגל, היא נעשית בידי אייקן ואייסוק וארגונים שעוסקים בסטנדרטיזציה, ואני חייבת לציין, בהזדמנות הזו, שקיים שיתוף פעולה מקצועי טוב עם גוגל בנושאים רבים שבהם אנחנו משתפים את בעלי העניין. אנחנו חולקים ערכים משותפים שבאים לביטוי לפעמים במחלוקות בזירה הבינלאומית, אנחנו חולקים את הערכים, כמובן בניהול האינטרנט ובסוגיות האינטרנט אנחנו שותפים לערכים דמוקרטיים, לפתיחות ולהיעדר הצנזורה, ורציתי לציין זאת.

תודה רבה.

אני אבקש מסגן השר, לפני שהוא יוצא, קודם כל לפי דעתי צריך למצוא איזה פתרון לגבי הנושא של ההסברה, באמת אנחנו נמצאים בנסיגה, צריך להחליט מה עושה משרד ראש הממשלה, מה עושה משרד החוץ ומי מופקד על העניין הזה. הדבר הזה צריך לבוא לידי ביטוי ויכול להיות - - -

אני אתן לך שי את הספר שלי, אני לא רוצה לחייב אותך, הכול בספר. ספר שלם כתבתי על הסוגיה הזאת, מי עושה מה.

יכול להיות שאנחנו ניכנס לסוגיה הזאת - - -

אתה עכשיו נכנסת אליה בלי להרגיש, מי עושה מה.

תאמין לי שהרגשתי. אני מבקש, אנחנו נמצא את הדרך - - -

מה השאלה?

השאלה שלי כמה כסף צריך, מה שאמר ניצן חן, אני רציתי להגיד את זה קודם. אנחנו לאחרונה בוועדה כאן עוסקים גם במו"פ, גם בדברים ש - - - מתברר שהמדינה או משרד האוצר איננו מתקצב דברים שהם חיוניים ממש או שהוא מקצץ בהם. כמה כסף צריך כדי להתמודד עם ההסברה? אדוני סגן השר.

תודה רבה, אדוני היושב ראש. אני אנסה לתת תשובות ולחדד. קודם כל הסברה זה מונח רחב, הוא כולל כל מיני דברים, יש הסברה בארץ, יש הסברה בחוץ לארץ, יש דברים בממשק. אני יכול לדבר על הסברה בחוץ לארץ, זה תפקידנו ובזה אנחנו עוסקים. אגב, בהתאם להערתך/שאלתך, לפי החלטות ממשלה למיניהן, כולל אפילו הבהרה שהייתה בהחלטת הממשלה האחרונה על סגירת משרד ההסברה, האחראי הבלעדי על תחום ההסברה בחו"ל זה משרד החוץ. זאת אומרת שאין פה חוסר בהירות, הדברים מאוד מאוד ברורים. מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה, תפקידו להיות גוף מתכלל את כל נושא ההסברה על סוגיו, הוא לא גוף מבצע, ככה הוא קם, לפי החלטת ממשלה, וככה הוא - - -

אתה מרוצה מהתקציב שקיבלת, אדוני סגן השר?

תיכף אני אגיע לתקציב.

ניצן, דקה, אתה לא מראיין עכשיו. אם היה לי זמן הייתי מרחיב עכשיו במה שאומר סגן השר, אבל אין לי את הזמן לזה עכשיו.

עוד מעט הוא יגיד לך 'החוצה'.

'תצא בחוץ'. אני לא אומר.

מבחינת חלוקת הסמכויות, מאוד ברור מי הגוף שצריך להיות מופקד על הביצוע של הסברה בחוץ לארץ.

לגבי התקציבים, אני הזכרתי את זה במליאת הכנסת, אני אחזור על זה כאן. זה לא השתנה מבחינת בסיס התקציב. בסיס התקציב של מדינת ישראל לנושא הזה זה 9 מיליון שקל. אני חוזר ואומר, 9 מיליון שקל. קרי סדר גודל, כמה זה יוצא בימינו? סדר גודל של 2.5 מיליון דולר, משהו כזה. זה התקציב שיש למדינת ישראל להעמיד לנושא של הסברה בחוץ לארץ. אז מבחינה זו ניצן חן בוודאי צדק בהערה שלו. לצורך השוואה, תקציב ההסברה של הרשות הפלסטינית הוא 200 מיליון דולר. זה בערך פי מאה. אגב, זה לא בגלל זלזול בנושא ההסברה. כשתהיה לך אפשרות להשוות, כמה כל תקציב הבסיס לפעילויות של משרד החוץ לא קשיח, לא שליחים ולא בניינים? זה סדר גודל של 30 מיליון שקל, אז 9 מיליון שקל מתוך 30 מיליון שקל זה הרבה, אבל כמובן שחברה קטנה היום שרוצה להיכנס לשוק הישראלי משקיעה יותר בנושא של פרסום ממה שמדינת ישראל, עם כל הצרות שיש לה. התקציב בפועל הוא יותר גדול, כי לשמחתנו הצלחנו לשכנע את משרד האוצר להביא תוספת תקציב פרויקטלית לשנתיים הקרובות. אני עוד לא יודע להגיד כמה במדויק מזה יוקדש להסברה, אבל תהיה תוספת שכנראה תכפיל או תשליש את הסכום הזה, זאת אומרת שיחסית לסכום היא תהיה משמעותית, אבל בוודאי ובוודאי בסך הכול לא התקדמנו הרבה ולכן הקושי כאן הוא גדול מאוד.

מבחינתנו אני יכול להגיד לך מה אנחנו מנסים לעשות בהקשר הזה, מצד אחד ניסינו לגייס תקציבים ממשלתיים ויחסית לשנה קשה תקציבית הצלחנו. היינו שמחים ליותר, אבל מגיעה כאן מילה טובה למשרד האוצר שיחסית היה מוכן להקשיב והיה מוכן לקראתנו. נקודה שנייה, אנחנו מנסים להגיע לאיגום משאבים וליצור שיתופי פעולה, גם עם משרד ראש הממשלה, שירש את משרד ההסברה וגם עם משרד התפוצות, נקווה שנצליח. נקודה שלישית, אנחנו מקווים להביא כסף פרטי, תורמים, מה לעשות. בקדנציה הקודמת שר ההסברה יזם פרויקט שבעיניי הוא מאוד מאוד נכון, הקמה של גוף חדש משותף, מיזם משותף לממשלה ולתורמים פרטיים, לצורך פעילות ההסברה, אפילו הוא דאג לשים חלק מתקציב משרד ההסברה בצד כדי ליצור מאטצ'ינג כזה בין המדינה לתורמים, היו לו תורמים, לקח למדינה שנה וחצי לאשר את המבנה המשפטי של הפרויקט, עד שאישרו לו התורמים שלו ברחו לו והגיעו הבחירות. אני אמרתי לו, מרגע שנכנסתי לתפקיד, שאני לוקח אפוטרופסות על המיזם הזה, המיזם קם באופן משפטי ואני יוצא למסע חיפוש תורמים כדי להחיות את הפרויקט הזה שבעיניי הוא חשוב מאוד ויאפשר למעשה להגדיל בצורה ניכרת את המשאבים. אני חושב שהיום זו אחת מהבעיות הבוערות של מדינת ישראל ולכן אני מקווה שיהדות התפוצות תיתן פה יד ונוכל לבנות משהו מאוד רציני, וכמובן גם פה נשמח לשותפות גם עם משרד ראש הממשלה, שנכנס לנעליים של משרד ההסברה וגם תמיכה מהכנסת למהלך הזה. אבל כעיקרון, המצב הוא עגום. אחרי כל התוספות וההסברים והמאמצים המצב הוא מאוד מאוד בעייתי.

תודה רבה.

לפני שאני מסכם, אני מבקש ממר צ'רלס הייל - - -

אתה רוצה שאני אגיד משהו בנושא? כי אני מרגיש ש - - -

דקה, אני רק רוצה שלא יחמוק לנו העניין הזה של - - -

נכון, קודם כל אסור שייצא מהפוקוס.

כן. מר צ'רלס הייל, לגבי הנושא של המשקפיים של גוגל, אתם מתכוונים לעשות משהו בעניין הזה? אתם חושבים שצריך בעקבות ההתפתחות המואצת לשמור את פרטיותו של האדם שאליו מגיע האיש או מי שמגיע עם המשקפיים?

תודה לך אדוני היושב ראש.
אני מנהל את תחום המדיניות הציבורית הגיאוגרפית ויחסי הממשל, כך שלצערי אני לא מומחה בנושא ה- "Google Glass". אני כן יכול לומר, באופן כללי, שגוגל רואה את כל נושא הפרטיות והאבטחה, כעניין רציני ביותר. אנו מייצרים את כל המוצרים שלנו, כאשר פקדי הפרטיות מובנים בתוכם, זאת כדי שכל המשתמשים במוצרינו וכל אחד שבא במגע עם אחד מהמוצרים, ירגיש בנוח ובטוח.

קיימים הרבה פקדי פרטיות וקיימת שקיפות, אולם לצערי איני יכול להתמקד על נושא ה- "Google Glass".

תודה רבה.

נחמן, לפני שאני מסכם, משפט. אני רוצה לסיים את הישיבה.

לא רציתי בכוונה שזה יתרחב לנושא הסברה. אתה רוצה לקיים על זה דיון בוועדה? אני אשמח, יש לי הרבה מה להגיד, כולל הנושא התקציבי, אני חושב שההצגה של זאב לא מציגה את התמונה המלאה, יש למדינת ישראל הרבה יותר מ-3, 10, 30 וגם אולי 300 מיליון שקל להסברה. צריך לאגום משאבים, לשים אותם ביחד, לראות כמה, כי משקיעים המון, וזו לא בעיה, לדעתי, של המימון, כמו של הארגון ואיך הם עושים את זה ואני אשמח להסביר את זה בהזדמנות. באמת לא רציתי, בכוונה לא רציתי לנצל את המופע הזה ואת הביקור הזה של האורח כדי לדבר על זה, רציתי להבין את הגישה של גוגל לסוגיה הזאת. אני קיבלתי את התשובות שלי, אני גם שמעתי שתי דוגמאות אחרות, של שני אזורים אחרים, דרום סודן והונג קונג - - -

זה לא דומה. דרום סודן היא מדינה לכל דבר.

זהו, אז עכשיו היא מדינה. בהונג קונג, שיש לה מעמד מיוחד, היא הייתה שטח בריטי שעבר לידי סין, אבל הוא באמת נשאר עצמאי בהרבה היבטים, הונג קונג מאוד עצמאית יחסית, אז כן הייתי, בתור יועץ של גוגל, מציע להם לשמור על הייחוד של הונג קונג. אני חושב שבעניין של ישראל הם הזדרזו, לא היה צריך לרוץ, נגיע לזה, זה עניין של זמן, תהיה מדינה פלסטינית, נחכה, אבל הדבר נעשה ואני מצטרף לדעת אחרים, אם חברת גוגל תשקול לסגת מההחלטה שלה אנחנו לא נמתח עליה ביקורת ולא נבטל את המינוי שלנו, את השימוש במנוע החיפוש.

תודה רבה.

אני מבקש לסכם את הדיון, ברשותכם, אני אבקש את ההקשבה של שני חברי הכנסת שהציעו. אנחנו מודים לחברת גוגל על ההשקעות שלה בישראל ועל ההתפתחות ועל הפיתוח שהם עושים. אנחנו מודים לצ'רלס הייל, שהוא מנהל מדיניות וקשרי ממשל של החברה, על שהוא נעתר לבקשתנו והשתתף בדיון. אנחנו פונים אליך ובאמצעותך להנהלת גוגל, לחזור למצב הקודם לגבי הנושא של פלסטין. ברגע שתהיה החלטה שהיא מדינה והיא באמת תהיה מדינה, אז משנים את זה. אין הנידון דומה לראיה, במקרה של דרום סודן מדובר במדינה, כנראה גם לגבי הונג קונג, כאן עדיין הרשות הפלסטינאית איננה מדינה. היא רשות שאנחנו כולנו מקווים, אני על כל פנים באופן אישי, העמדה המדינית שלי זה שיתנהל משא ומתן בין הרשות הפלסטינאית לבין מדינת ישראל ושנגיע למצב שבו ישרור שלום באזור המאוד קשה שאנחנו חיים בו, אבל אסור לנצל את היכולות של חברת גוגל כדי לשנות דברים, אפילו במסגרת כזאת שאין כוונה לשנות אותם, אלא זה נעשה מאליו, ולכן אנחנו מבקשים ומצטרפים לבקשת סגן השר וגם חברי הכנסת שהציעו, לשנות את ההחלטה הזאת.

אנחנו גם מבקשים, אם אפשר, היות שאתה לא עוסק בעניין הזה, לקבל תשובה. מאוד חשוב לנו, אנחנו צרכנים של גוגל, אנחנו עוקבים אחרי ההתפתחות המואצת הזאת, מה נעשה בקשר לנושא של הפרטיות עם הגוגל גלאס. הרי זה הולך להתפתח למצב כזה שאפילו לא יראו שיש משקפיים כאלה, זה הולך להיות דבר מאוד מעניין וחשוב לנו לדעת ואם אפשר שחברת גוגל תיתן לוועדה כאן תשובה לגבי הנושא הזה.

מעבר למה שאנחנו דיברנו איתכם הוועדה לא נכנסת עכשיו לתוך העניין הזה, אבל היא קוראת לממשלה לארגן את הנושא של ההסברה, זה דבר מאוד חשוב, גם מבחינה ארגונית, גם מבחינה תקציבית. ייתכן שאנחנו גם נקיים דיון על העניין הזה, אבל אנחנו קוראים לממשלה - - -

אל תיקח לוועדת המשנה - - -

זאת ועדת המשנה שלי.

לא, זה יהיה כמובן בהסכמה עם חבר הכנסת רונן הופמן, ואם הוא ידון בעניין הזה אז אנחנו לא נדון. בכל מקרה אנחנו קוראים לממשלה לארגן את זה, זה דבר מאוד חשוב, היום המלחמה של ההסברה היא מלחמה ממש וצריך להקצות לזה גם את הארגון הנכון, גם את המשאבים הנכונים.

אני מודה לכל המשתתפים בדיון הזה, אני מודה לך, אדוני סגן שר החוץ, אני מודה לחברי הכנסת, אני מודה לנציג חברת גוגל, מר צ'רלס הייל, אני מודה לו על ההשתתפות בדיון, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:25.>