PAGE
37
ועדת הפנים והגנת הסביבה
24/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 55>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שני, ט"ז בתמוז התשע"ג (24 ביוני 2013), שעה 10:00

<היערכות לבחירות ברשויות המקומיות>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
טלב אבו עראר

דוד אזולאי

ישראל אייכלר

תמר זנדברג

רינה פרנקל

יעקב אשר

>
שר הפנים גדעון סער
סגנית שר הפנים פאינה (פניה) קירשנבאום
יגאל צרפתי - מנכ"ל משרד הפנים, משרד הפנים

שוקי אמרני - משנה למנכ"ל, משרד הפנים

יוסף ברון - מפקח על הבחירות, משרד הפנים

נתן בביוף - עו"ד, סגן היועמ"ש, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

אסנת אלרואי - יועצת מנכ"ל, משרד הפנים

מרדכי כהן - מנהל מינהל השלטון המקומי, משרד הפנים

יהודה זמרת - יועץ משפטי, הלשכה המשפטית, משרד הפנים

רון אלמוג - לשכה משפטית, משרד הפנים

ניצן שילוני כספי - לשכה משפטית, משרד הפנים

איריס נחמני-שוחט - מבקרת משרד הפנים

עפרה ברכה - מנהלת אגף בכיר לביקורת ברשויות המקומיות, משרד הפנים

שמואל גולן - משנה למנכ"ל ומנהל חטיבה, משרד מבקר המדינה

אורלי עדס - מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית

דין ליבנה - היועץ המשפטי, ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16

עמי ברקוביץ - ממונה חקיקה, משרד המשפטים

ראני נוגידאת - רפרנט פנים וסביבה בחשב הכללי, משרד האוצר

שלמה בוחבוט - יו"ר מרכז השלטון המקומי

קובי אלון - ראש מינהל מוניציפאלי, מרכז השלטון המקומי

קעדאן חיאם - סמנכ"ל המגזר הערבי, מרכז השלטון המקומי

שמעון בן דוד - רמ"ט ליו"ר מרכז השלטון המקומי

רינה זוהר - רל"ש, מרכז השלטון המקומי

מירה לפידות - דוברת, מרכז השלטון המקומי

נועה בן-אריה - יועמ"ש, מרכז השלטון המקומי

שלומי לנגר - ראש מועצת אורנית, עיריות ומועצות

שלמה קטן - ראש מועצה מקומית אלפי מנשה, עיריות ומועצות

יחיאל טוהמי - מ"מ ראש הרשות, עיריית אריאל, עיריות ומועצות

פנחס כהן - סגן ראש הרשות, עיריית אריאל, עיריות ומועצות

יוסי חן
​–
חבר מועצת העיר אריאל, עיריות ומועצות

לודמילה גוזב - חברת מועצת העיר אריאל, עיריות ומועצות

חנה גולן - מועמדת לראשות העיר אריאל, עיריות ומועצות

אליהו שבירו - ראש עיריית אריאל, עיריות ומועצות

צדוק זהוראי - ראש מועצת אלקנה, עיריות ומועצות

עודד רביבי - ראש מועצת אפרת, עיריות ומועצות

אורי דיסטניק - ראש המועצה בנימינה – גבעת עדה, עיריות ומועצות

ג'קי לוי - ראש העיר בית שאן, עיריות ומועצות

עמוס שרג - דובר בעיריית דימונה, עיריות ומועצות

בני ביטון - חבר מועצת דימונה, עיריות ומועצות

סאלח פארס - ראש מועצה מקומית חורפיש, עיריות ומועצות

פרג'י שמש - חבר מועצת העיר טבריה, עיריות ומועצות

יוסי בן דוד - מועמד לראשות העיר טבריה, עיריות ומועצות

עבד אלסלאם קשוע - מ"מ ראש העיר טירה, עיריות ומועצות

עובד קונה - מנכ"ל עיריית יבנה, עיריות ומועצות

מיכאל ביטון - ראש מועצת ירוחם, עיריות ומועצות

יניב אפוטה - עוזר לראש מועצת ירוחם, עיריות ומועצות

חוסין פארס - ראש המועצה המקומית ירכא, עיריות ומועצות

זיאד תכתוב - גזבר מועצה מקומית ירכא, עיריות ומועצות

אפי (אפרים) דרעי - ראש מועצת כפר יונה, עיריות ומועצות

אילן גבריאלי - ראש מעצת כפר כנא, עיריות ומועצות

נזיה מסרוואה - ראש מועצת כפר קרע, עיריות ומועצות

בני רגב
–
ראש העיר לשעבר, עיריית לוד

ג'ק לרדו - ראש רשות לשעבר מ.א מרכז גליל, עיריות ומועצות

יורם שמעון - חבר מועצת מבשרת ציון, עיריות ומועצות

עוואד קאסם - ראש מועצת מזרע, עיריות ומועצות

תחסיין חטיב - עוזר ראש מועצת מזרע, עיריות ומועצות

חיים ביבס - ראש עיריית מודיעין מכבים רעות

הרצל בוקר - ראש המועצה המקומית מטולה, עיריות ומועצות

עמי ארגוב - ראש המועצה המקומית נחף, עיריות ומועצות

יוסי שבו - ראש עיריית נס ציונה, עיריות ומועצות

שמעון גבסו - ראש עיריית נצרת עלית, מרכז השלטון המקומי

פיני בדש - ראש המועצה המקומית עומר, עיריות ומועצות

אחמד אלשאמי - גזבר המועצה המקומית ערערה, עיריות ומועצות

חיים געש - ראש מועצת פרדס-חנה – כרכור, עיריות ומועצות

יצחק גולברי - ראש מועצת קדימה-צורן, עיריות ומועצות

יוסי נשרי - ראש עיריית קריית אונו, עיריות ומועצות

ד"ר גבי בוטבול - ראש מועצת קרני שומרון בדימוס, עיריות ומועצות

עפר בן-אליעזר - ראש המועצה המקומית רמת ישי, עיריות ומועצות

יחיאל סבג - רמת ישי, עיריות ומועצות

רון עוזרי - יו"ר איגוד בתי אבות

דוד דהאן - הארגונים החברתיים בכנסת, יו"ר ודובר

גלעד קרן

יפה שפירא

אסתר מימון
<היערכות לבחירות ברשויות המקומיות>

חברים, בוקר טוב לכם, אנחנו פותחים את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדיון לקראת היערכות לבחירות למערכת המוניציפלית. שר הפנים אמור להגיע לכאן בסביבות 10:45. אני רוצה קודם כול להודות לכל מי שנמצא פה, סגנית שר הפנים, חברי הכנסת, מנכ"ל המשרד, מנכ"ל משרד מבקר המדינה, שמואל גולן, שנמצא פה אתנו, מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, אורלי עדס, ראשי ערים, סגנים, חברי מועצה, מתמודדים לראשות העיר, יושב-ראש השלטון המקומי, ידידי שלמה בוחבוט, ואני מקווה שלא שכחתי מישהו מהמכובדים.

קיבלתי החלטה לקיים את הדיון הזה מספר חודשים טרם הבחירות, משום שחשבתי שנכון יהיה לעשות דיון ראשוני כזה, לקיים איזה דיון מרוכז על אותם ליקויים שהיו בעבר – מבקר המדינה בדרך-כלל לא מגיע להציג בוועדת הפנים, אלא מגיע להציג בוועדה לענייני ביקורת המדינה – על מנת לאפשר לכם גם לתקן אותם, גם להבין וגם לשאול שאלות נקודתיות לאותם אלה שמתמודדים בפעם הבאה לראשות העיר.

אין לי ספק שהמערכת של הבחירות המקומיות מתחילה להתחמם – כבר אנחנו רואים את כל האלימות שיש לגבי חלק מראשי הערים, את כתבי האישום שחלק מראשי הערים מקבלים, ולא נקיים על זה כאן דיון, נקיים על זה דיון גם עם היועץ המשפטי לממשלה, עם משרד המשפטים. יש הרבה מאוד ראשי ערים שהחקירה לגביהם לוקחת הרבה מאוד זמן, ודווקא כתב האישום מגיע בדיוק ארבעה-חמישה חודשים לפני שאותו ראש עיר מתמודד לראשות – והתפקיד של כולנו זה לדאוג לכך שראש עיר שנבחר יוכל לקיים את התפקיד שלו בצורה הכי טובה ודמוקרטית שבעטיה הוא נבחר. לכן אנחנו כמערכת, גם הרגולטור, גם המערכת המשפטית ובוודאי הממשלה צריכים לראות איך הם מגנים, איך הם מסייעים, ובמקומות שצריך להתערב, איך אנחנו מתערבים בכל מה שקשור בהיערכות לבחירות לשלטון המקומי.
על-פי חוק הבחירות לרשות המקומית, האחריות לביצוע, ארגון ופיקוח על הבחירות ברשויות המקומיות מוטל על כתפי שר הפנים. הוא הגורם שאמור להיות אחראי על כל ההיערכויות לבחירות המקומיות. הוא עושה זאת באמצעות ראש אגף פיקוח על הבחירות המקומיות. יוסי ברון נמצא פה, והשר ביקש שאתה תפתח את הדיון. כשאני אסיים את דברי הפתיחה אתה תפתח את הדיון עד שהוא יגיע.

ועדת הבחירות המרכזית, בשונה מבחירות לכנסת, אינה מפקחת ואינה מנהלת את הבחירות המקומיות, אלא יש לה ארבעה נושאים בלבד, שהשופט סלים ג'ובראן, שהוא יושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית, אמור לדון בהם. ארבעה נושאים בלבד שתציג אותם לאחר מכן המנכ"לית. על כל הנושאים האלה יש החלטות שיפוטיות, ולכן יש הפרדה בין שר הפנים לבין ועדת הבחירות המרכזית.

ועדת הבחירות המרכזית דנה בארבעה נושאים בלבד, שנציג אותם פה, ושאר הנושאים כולם באחריות שר הפנים, באמצעות מנהלי האזורים שהוא ממנה, וכמובן באמצעותך, יוסי.

במהלך הדיון הזה אני אבקש את התייחסות מנכ"ל משרד מבקר המדינה, אבל אתה תמתין עד שהשר יגיע, כי אני רוצה שהשר ישמע את מה שאתה אומר. בכל זאת, הוא רק נכנס לתפקידו. אנחנו שוב מאחלים לו הצלחה, ואני רוצה שהוא ישמע כשהוא מנהל בפעם הראשונה מערכת בחירות לרשויות המקומיות - - -

אני רק מתקן, שלא ייפגע מישהו. אני המשנה למנכ"ל.

המשנה למנכ"ל, סליחה. אנחנו יכולים להעביר משהו במבקר המדינה בלעדיך?

מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזיות, תציגי גם את דבריך. יפתח קודם כול ראש אגף הפיקוח במשרד הפנים, יוסי ברון.

נעביר גם מסמך מסודר של מבקר המדינה, שבו מצויים כל עיקרי דבריו, רק שני עמודים לקרוא, כי יש לכם מספיק דברים ומספיק נושאים להתמודד אתם לפני הבחירות.

ראשי רשויות או משרד הפנים? הביקורת היא על משרד הפנים.

הביקורת היא על משרד הפנים, אבל בתוך זה גם רשויות מקומיות וגם השלטון המקומי. איך שלושת הגורמים האלה שפועלים ביחד יכולים ליצור תמונת מצב אחרת לקראת הבחירות הבאות.

אנחנו צריכים ללכת עם כובעי פלדה – גם מבקר המדינה וגם משרד הפנים.

מה פתאום. תיכף אנחנו ניתן לך לדבר, מר בוחבוט. נתחיל אתך, יוסי, בבקשה.

בוקר טוב, אני המפקח הארצי על הבחירות ממשרד הפנים. הוטל עלי להציג את הדברים ואנחנו נחלק את הדברים לשני חלקים: החלק הראשון – אני אביא את הנושא של ההיערכות - - -

אני לא יודעת אם אמרתי, הדיון הזה הוא דיון משודר בערוץ הכנסת. לא שיש כאן מה להסתיר, אלא אם כן תחשוף איזה חשיפה. רק שתדעו.

אני חוזר. החלק הראשון – אני אציג את ההיערכות של משרד הפנים לקראת הבחירות, והחלק השני – דיון בנושא הביקורת, כפי שהיה בדוח המבקר על הבחירות ב-2008, שפורסם ב-2009. מר שוקי אמרני, משנה למנכ"ל, יציג את עיקרי התשובות שלנו לדוח המבקר.

הוא יעשה את זה רק אחרי שהמבקר יציג את עמדתו.

בוודאי.

החלק הראשון, כפי שאמרתי – הבחירות לרשויות המקומיות. הבחירות לרשויות המקומיות מהוות נדבך מרכזי במשטר הדמוקרטי בישראל, ובהן מגולמת הזכות הבסיסית של כל אחד, גם לבחור וגם להיבחר. בבחירות לרשויות המקומיות אנחנו משפיעים על הדברים האמיתיים ביותר – על החינוך, על הניקיון, על איכות החיים של ילדינו ושלנו, ולכן אנחנו, בכל אופן, לשכת המפקח הארצי על הבחירות, שמנו לעצמנו למטרה בבחירות האלה, שהן הבחירות הגדולות ביותר לפחות ב-20 השנה האחרונות, להעלות את אחוז החסימה, ושר הפנים כבר יפרט בנושא הזה.

אתה מדבר על העלאת אחוז החסימה ברשויות המקומיות?

סליחה, אחוז ההצבעה.

יש שאלה גדולה לגבי אחוז החסימה - -

זה דיון נפרד.

- - ואני לא יודעת אם אפי נמצא פה.

הטלת פה פצצה.

סליחה. אחוז ההצבעה.

דרך אגב, אני אשמח, כי בסוף אני אבקש כמה התייחסויות לגבי אחוז החסימה. זה בעייתי מאוד ברשויות המקומיות, כי כל מי שרוצה יכול להתמודד, ואז נוצר מצב שקשה מאוד לנהל את העיר בצורה הזאת, מה שלא קורה לדוגמה בבחירות לכנסת. אבל על זה נבקש התייחסות אחר-כך.

אין טעות מקרית. זה פשוט דיון נפרד שהיה אמור להיות היום ונדחה לשבוע הבא.
התפקידים העיקריים שלנו, של המפקח הארצי על הבחירות, לבצע את הבחירות לרשויות המקומיות בצורה הטובה ביותר, כהלכה ועל-פי החוק. אנחנו מארגנים את ביצוע הבחירות, ביצענו בחודשיים-שלושה האחרונים הכשרת מנהלי בחירות. כידוע לכם הבחירות לרשויות המקומיות מתבצעות בשיטה שונה לחלוטין ממה שמתבצעות הבחירות לכנסת. בכנסת זה עובד לפי ועדות אזוריות, בבחירות לרשויות המקומיות שר הפנים או בא-כוחו, המנכ"ל, ממנים מנהלי בחירות לכל רשות מקומית. השנה בבחירות לרשויות המקומיות שיתקיימו ב-22 באוקטובר יהיו בחירות ב-191 רשויות.

191 מתוך כמה?

מתוך 254 רשויות בכלל הארץ.

יש בערך שלושה שבועות אחרי זה בחירות גם למועצות האזוריות.

חודשיים לאחר מכן. ב-22 בדצמבר יהיה שלב ב', יתקיימו בחירות למועצות האזוריות. מינינו כאמור 191 מנהלי בחירות. מנהל הבחירות הוא היד הארוכה של שר הפנים, והוא האיש על-פי החוק. בחוק לא מופיע המפקח ולא מישהו אחר, מופיע מנהל הבחירות. הוא האיש שעובד, מצד אחד, מול הציבור, מצד שני, מתייעץ עם ועדת הבחירות המקומית, שמתמנה על-ידי הרשות המקומית.

מתי מתמנה מנהל הבחירות?

מנהל הבחירות התמנה בשבוע שעבר. ביום רביעי המנכ"ל חתם על כל הרשימה, ואז למעשה יצאנו לדרך, ואנחנו כבר נמצאים בתקופת הבחירות.

עם מי מנהל הבחירות בקשר בכל עיר?

מנהל הבחירות בקשר כמובן מול ראש העיר, לאחר שמתמנה ועדת הבחירות – 60 יום לפני הבחירות מתמנה ועדת בחירות – ואז הוא עובד בשיתוף פעולה אתם. הוא האחראי על הצד של האכיפה, על הצד של החוק, כאשר ועדת הבחירות היא הצד של הפוליטיקאים, של נציגי הציבור, באותה רשות מקומית, על-פי ההרכב הסיעתי שלהם ברשות המקומית.

מועמדים נוספים מול ראש עיר מכהן, האם הם גם בקשר עם מנהל הבחירות?

כל אחד שיש לו קשר לבחירות הוא האיש שפונה למנהל הבחירות.

האם אתם, כמשרד הפנים, מפרסמים בעיתונות המקומית את שם מנהל הבחירות, את מספר הטלפון שלו, שכל מועמד רלוונטי, שאמור להתמודד או רואה את עצמו מתמודד, אם למועצה ואם לרשות – יידע למי לפנות, וכמה זמן מראש אתם מפרסמים את השם של אותו מנהל בחירות?

רשימת מנהלי בחירות מתפרסמת, א', ברשומות, ב', באתר של משרד הפנים. יש אתר ייעודי לבחירות, שם מתפרסמים כל הפרטים של מנהלי הבחירות, כולל הטלפונים שלהם ותפקידם בשוטף. כמובן ברשות המקומית תצא מודעה שמנהל הבחירות עצמו הוא היוזם שלה, לאחר שהוא נפגש עם ראש העיר והציג את עצמו, לאחר שיחת פתיחה וארגונים ראשוניים יתפרסמו הפרטים שלו ברשויות המקומיות שיש להן אתר אינטרנט מקומי. כמובן זה יופיע באתר האינטרנט המקומי, וכל תושב במדינת ישראל יוכל לפנות למנהל הבחירות שמולו הוא עובד.

מעבר לכך, אנחנו אחראים על הכנת פנקס הבוחרים. הכנת פנקס הבוחרים נמצא כרגע בשליפה הראשונה. כל סיעה או של הכנסת או סיעה יוצאת במועצה היוצאת, או מפלגות או סיעות חדשות שרוצות להתמודד, יכולות להגיש בקשה בטופס מקוון שגם הוא נמצא באתר של משרד הפנים, ויכולות לקבל את הדיסק של פנקס הבוחרים. עשו את זה כבר 54 גופים כאלה ואחרים, אחרים נמצאים בטיפול. כל מי שהגיש בקשה מקבל את הדיסק של השליפה הראשונה. השליפה האחרונה תתבצע כ-30 יום לפני הבחירות, ואז אנחנו סוגרים את הפנקס, וזה הפנקס הסופי שכולל כל מי שביום הבחירות הוא בגיל 17 ומעלה. רק להזכיר, השנה מתווספים עוד 134,000 בוחרים חדשים, והם מצטרפים לכ-5.5 מיליון בעלי זכות בחירה, או ליתר דיוק – 5,475,253 בעלי זכות בחירה שיצביעו בכ-9,300 קלפיות. אלה הבחירות הכי גדולות שהיו אי-פעם במדינת ישראל.

זה שמעתי. תיכף נשמע איך אתם מעודדים את אחוז ההצבעה, איך אתם מעודדים שיבואו כמה שיותר אנשים, איך אתם מעודדים שלא יעמדו שם בפקקים, בתור בלתי נגמר לקלפיות. תיכף תגיד לי אתה איך אתה נערך לזה.

הלוואי ויהיה תור כזה כמו שאת אומרת.

הלוואי. בואו נראה.

מי שקרא מחקרים בתחום הזה, יודע שהסיבות לאחוז הצבעה הן מרובות, כל אחד יודע להצביע על סיבה כזאת או אחרת. אנחנו בכל אופן נשקיע כל מה שאפשר בנושא של פרסום, בנושא של קמפיין בחירות, בנושא של הסברה.

התקשרנו עם חברת לפ"מ, מוקצה לכך סכום מאוד מכובד, כ-10 מיליון שקלים לנושא של קמפיין הבחירות, וננסה לקרב את הציבור ולהשפיע עליו לבוא ולהצביע בהמוניו. ננסה לשכנע אותו שהבחירות לרשויות המקומיות הם הדבר האמיתי, שבהן אנחנו נלחמים על הבית שלנו, על החינוך שלנו, על הניקיון שלנו, על איכות החיים שלנו, ולכן צריך לבוא ולהצביע לבחירות ברשויות המקומיות, לא כמו שבעבר חשבו, שהדברים החשובים נקבעים בבחירות לכנסת, לרשויות הארציות. לכן אנחנו נשקיע בנושא הזה כמה שאפשר בהסברה, בפרסום, בקמפיין, באינטרנט, ברדיו, בטלוויזיה ובכל אמצעי התקשורת, כולל בעיתונות.

האם הבחירות הן ממוחשבות?

הבחירות לא ממוחשבות. ניסינו פעם להוביל מהלך למחשוב הבחירות, הכנסת לא אשרה את זה. כרגע זה נמצא בשלב של התנגדות של המחוקק.

למה יש התנגדות של המחוקק לבחירות ממוחשבות? הרי בבחירות ידניות יש כל כך הרבה מקום לעיוותים, לזיופים.

אותם דברים קיימים גם במחשוב. הדבר הכי חשוב לפוליטיקאי, ואני לא פוליטיקאי, הוא מאגר המידע שלו, מאגר הבוחרים שלו. והנושא של אבטחת מידע ופריצה לדיסקים של מידע הם הדברים החשובים ביותר והפוליטיקאים חוששים שברגע שזה יהיה ממוחשב יהיה יותר קל לפרוץ למאגרי המידע ולקחת את הרשימות של התומכים. זו אחת ההתנגדויות העיקריות לנושא. יש גם התנגדויות כאלה ואחרות, אבל אני לא רוצה להיכנס לשיקולים של המחוקק.

ספר הבוחרים עצמו הוא ממוחשב.

ספר הבוחרים קשור למרשם התושבים שנמצא ברשות האוכלוסין, כמובן שהוא ממוחשב.

לא הבנתי. על איזה פריצת מידע מדובר?

על רשימת התומכים של המפלגות.

מה הקשר בין הצבעה ממוחשבת או לא לבין רשימת התומכים במפלגות?

כל אחד ידע מי מצביע למי.

כי את צריכה להזדהות.

ברגע שאת מזדהה, את נמצאת - - -

את מצביעה למפלגה מסוימת, וברגע שמישהו יודע לחדור למאגר, הוא יודע בדיוק למי הצבעת.

הבנתי את התשובה. לא בטוח שהיא מקובלת עלי, אבל בסדר. אבטחה במקומות הקלפיות, איך אנחנו דואגים שהאבטחה מסודרת ומאבטחים יודעים להשתמש בנשק שלהם?

ראשית, נושא האבטחה הוא באחריות הרשות המקומית. הודענו בתחילת השנה לכל הממונים במחוזות לדאוג שתקצוב הבחירות יופיע בספר התקציב של הרשות המקומית. רשות מקומית שלא הכניסה את סעיפי התקציב לבחירות, לא אושר לה התקציב.

האם זה נראה לך הגיוני שראש רשות שהיא רשות חלשה, שהוא רוצה לדאוג לתושבים, עכשיו יפרסם לקראת הבחירות שהוא לוקח כסף לטובת האבטחה של עצמו? תגיד לי אם זה נראה לך הגיוני. אם זה נראה לך הגיוני, אנחנו סוגרים את העניין. אני מאמינה שגם בעיריות איתנות לא יעשו את זה לפני בחירות, לקחת כסף מהתקציב שלהן לטובת האבטחה של עצמם. למה התקציב הזה הוא לא תקציב צבוע? הרי אנחנו רואים מה קורה לחלק מראשי הערים. למה האבטחה היא לא תקציב צבוע ולא חלק מהתקציב? שוב, אף ראש עיר לא ישים כסף לאבטחה לפני בחירות, וכשיהיה אירוע, אי-אפשר יהיה להאשים את ראש העיר, אלא צריך יהיה לתת דין וחשבון למבקר המדינה, יוסי ברון, זה מי שאחראי על הפיקוח על הבחירות, שהיה צריך לחשוב שיש כאן איזו בעיה כשראש רשות לא יכול לשים כסף כדי לאבטח את עצמו.

קודם כול, כולם שמו כסף וכולם צבעו בתקציב כסף לנושא של בחירות.

בחירות זה ברור. הם רוצים בחירות.

תקציב בחירות כולל לא רק את הנושא של האבטחה, אבל כמובן כולל את האבטחה, הוא כולל גם את כל הציוד שקשור לבחירות: קלפיות - - -

יש ראשי ערים שלא שמו כסף לאבטחה?

אין. אחרת התקציב שלהם לא היה מאושר.

- - -

יש תקציב לבחירות, לא לאבטחה.

רגע, אחד-אחד. יוסי נשרי.

יש תקציב לבחירות, לא לאבטחה.

יפה, אז אני שואלת שאלה פשוטה. האם - - -

הכוונה לאבטחת קלפיות, לא אבטחה אישית.

המנכ"ל אומר שהוא רוצה להתייחס לזה, אני אתן לו להתייחס לזה. אני שוב שואלת את השאלה באופן ברור. ברור לי שתקציב לטובת הבחירות כולם ישימו, כי כולם מבינים שאנחנו בתהליך - - -

- - -

רק שנייה. יוסי, תאמין לי, אני קולטת מהר כשמסבירים לי לאט. הבנתי. הסברת לי לאט, קלטתי, אז תן לי לשאול את השאלה, כי אני יודעת בדיוק מה אני רוצה לשאול.

תקציב לטובת הבחירות בעיר – ברור לי שיש כסף צבוע והוא ניתן. אני שואלת ספציפית לגבי אבטחה של הקלפיות בעיר הרלוונטית. האם כל ראשי הערים צבעו תקציב לטובת אבטחה? שאלה אחת. שאלה שנייה, אם לא, כמה עיריות לא צבעו את התקציב? אני מבינה שהנתון לא מצוי בידיך, לכן, המנכ"ל, תוכל להאיר את עינינו אחר-כך?

מצוי.

בבקשה.

על-פי בדיקה של קציני מחוז, קציני התקציבים שלנו, הם אישרו את התקציבים לכל הרשויות המקומיות רק לאחר שהם וידאו שתקציב הבחירות צבוע ומאושר. אכן כך נעשה, ויש לי את זה בכתב מכל הממונים על המחוזות, דבר אחד. דבר שני, הנושא של האבטחה. האבטחה היא ביחד עם משטרת ישראל, קיימנו אתם כבר שלוש ישיבות. הנושא הזה מפוקח על-ידי קציני המבצעים של משטרת ישראל בכל רשות מקומית עם התחנה שקשורה לרשות, ומשטרת ישראל אחראית על נושא האבטחה, היא המדריכה, היא המאשרת את האבטחה.

אז לא ראש העיר צריך להקצות לזה.

ראש העיר שם את התקציב, המשטרה מאשרת את חברת האבטחה שאותה עירייה לוקחת לעצמה. הפיקוח המקצועי הוא של משטרת ישראל.

לגבי קלפי ניידת – האם לגבי מוגבלים, חולים, קשישים, שלא יכולים להגיע לקלפי – האם אתם נערכים לקלפי ניידת כדי לתת פתרונות לאותם אנשים?

אכן נערכים. על-פי החוק מיקמנו קלפיות למוגבלי ניידות, בדיוק כפי שקבע החוק. לטעמי, אפילו במספרים יותר גבוהים, למרות ההוצאה הכספית הניכרת ולמרות המספר המצומצם של מוגבלים בניידות, שבאים להצביע באותן קלפיות. אנחנו עושים הכול על מנת לאפשר הצבעה של מוגבלים בניידות.

האם זו קלפי ניידת או שזו קלפי שהיא - - -

זו קלפי מיוחדת למוגבלים בניידות.

אני שואלת אותך על קלפי ניידת.

אין קלפיות ניידות.

אז צריך להביא את זה בחקיקה לאותם אנשים מוגבלים. זה כבר לא יהיה עכשיו. לגבי אחוז החסימה - - -

חיילים. חיילים.

חיילים – מה קורה?

אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם הצבא. יש קצין בחירות של צה"ל, העמדנו לו תקציב של כ-5.5 מיליון. הבחירות בצה"ל מתבצעות על-ידי קצין בחירות בצה"ל בשיתוף פעולה אתנו, והכול מסודר ומאורגן כפי שצריך על-פי החוק. בכל קלפי מקבלים רשימה ארצית של כל הרשימות והחייל בא, או שהוא מביא פתק מהבית או שהוא כותב בכתב יד על פתק ריק.

הבעיה היא עם הסטודנטים.

מה הבעיה עם הסטודנטים?

הם לא נמצאים במקום המגורים שלהם. לסטודנטים ולבחורי ישיבות אין איך לבחור, אלא אם כן הם מגיעים לתחומי הרשות.

נכון. מה הפתרון לזה? בזמנו דיברנו על העמדת קלפי גם בבחירות הכלליות, אורלי. דיברנו שגם בבחירות הכלליות יעמידו קלפי לטובת אותם סטודנטים, זה עלה אפילו ביום הסטודנט כחלק מהצעות החוק והצעות הייעול בכנסת – להעמיד קלפי באוניברסיטאות ובקמפוסים. איפה זה עומד?

מה שאת מתכוונת זה להגדיל את אחוז המצביעים במעטפות כפולות. זה יוצר בעיה. לאט-לאט המעטפות הכפולות יוצרות בעיה שבסוף יום הבחירות אין לנו עדיין - - -

שלום לשר הפנים. תודה רבה לך, כבוד השר, שהגעת לדיון החשוב הזה – היערכות לקראת הבחירות המוניציפליות. לשר היה חשוב להיות בדיון הזה ולא להשאיר את זה לרמת הפקידים.

אני מתנצל על האיחור.

גם אני התנצלתי בשמך קודם. ברוך הבא. נמשיך בבקשה עם השאלות. שאל פה ראש מועצת אפרת, עודד רביבי, לגבי הסטודנטים, וזאת שאלה נכונה. זו סוגיה שעלתה, כפי שאמרתי כאן לאורלי, בוועדת הבחירות המרכזית. למה לא להגדיל את כמות הקלפיות ולהעמיד אותן גם בקמפוסים ובאוניברסיטאות.

זה לא הגדלת כמות הקלפיות, זה הגדלת המצביעים במעטפות כפולות. השאלה יכולה להיות נכונה ולהרחיב אותה גם לגבי אלה שנמצאים בשליחות של מדינת ישראל, בשגרירויות כאלה ואחרות וכו' וכו'. זה נושא של שינוי חקיקה. כרגע אין אישור לנושא הזה. כרגע רק חיילים ומוגבלי ניידות מצביעים במעטפות כפולות.

הנושא של הסטודנטים בקמפוסים זה שינוי חקיקה? האם זה לא בהוראת שעה או בתקנה של השר?

לא.

גברתי, ברשותך, במערכת הבחירות לכנסת התגלתה תופעה שהרבה מאוד סטודנטים הצביעו בקלפיות הנגישות, שמיועדות כמובן לנכים ולמוגבלים, ובשיטה הזאת הם עקפו – אומנם זה לא חוקי, כי אתה צריך להצהיר שאתה מוגבל במשהו – את החוק. עובדתית יש הרבה מאוד סטודנטים שהצביעו - - -

בבחירות לכנסת זה יום שבתון וברשויות זה יום עבודה.

אם אפשר לעדכן - - -

שנייה. תיכף תעדכני מוועדת הבחירות.

בהקשר הזה של החוק - - -

זו לא יכולה להיות החלטה של ועדת הבחירות? בחוק כתוב שזה רק לבעלי מוגבלות?

אני מדברת בכל הנוגע לבחירות לכנסת. חבר הכנסת בועז טופורובסקי הניח הצעת חוק שמבקשת לקבוע שסטודנטים יצביעו בקלפיות מיוחדות בקמפוסים. ההצעה הזאת מעוררת לא מעט בעיות, גם יישומיות, עד כמה נכון לעשות את זה, אם בכלל. מבחינה מעשית זה מכביד מאוד על ועדת הבחירות ועל היכולת שלה.

את מדברת כאילו החוק אושר.

לא. אני מציגה את הצעת החוק. בימים אלה יש צוות משותף של בועז טופורובסקי, נציגי משרד הפנים, ועדת הבחירות ואנשי רשות מינהל האוכלוסין, ושם אנחנו מנסים להתמודד עם כל השאלות שעולות ואיך לאפשר לסטודנטים להצביע, כדי שזה ייתן מענה לחוק מעשי, ראוי ונכון, גם לעומת קבוצות אוכלוסייה אחרות שגם להן יש בעיה והן לא יכולות להצביע במקום מגוריהם.

בכל זאת, אנחנו רוצים לוודא שסטודנטים וצעירים לוקחים חלק והם מעורבים בנושאים המוניציפליים ובכלל בבחירות, לכן יש מקום לחשוב על זה. אני לא יודעת אם זה יהיה בבחירות האלה, אבל יש בהחלט מקום לחשוב איך מקלים על הסטודנטים. זאת שאלה נכונה. הבנתי, הנושא הזה כרגע בחשיבה ובדיונים. האם יש עוד משהו שאתה רוצה לעדכן, יוסי?

נושא נוסף זה הכשרת מזכירי הקלפיות. אנחנו נגייס כ-10,000 מזכירים. אימצנו את החלטת השופט רובינשטיין בתפקידו כיושב-ראש ועדת הבחירות המרכזית. אנחנו ניקח את הנוהל של גיוס המזכירים ונאמץ אותו גם בעבודה שלנו.

תודה רבה לך, יוסי. אני מבקשת ממשנה למנכ"ל מבקר המדינה בצורה מאוד טלגרפית. סך-הכול החומר שלך נמצא פה בפני כולם. תגיד לנו איזה נושאים לגבי משרד הפנים ושר הפנים, שבפעם הראשונה הוא מנהל מערכת בחירות גדולה כזאת ורגישה, אתה חושב שצריך להביא לתשומת הלב.

תודה רבה. אדוני השר, גברתי היושבת-ראש, חברי הכנסת, מכובדי, הנחנו פה מסמך ששלחתי ליושבת-ראש הוועדה, שמתמצת את הסוגיות שהיו במערכת הבחירות הקודמת, על חלק שמענו עכשיו מיוסי ברון, שיש השתקפות מסוימת בפעילות שלהם. הייתי מחלק את הסוגיות לשניים, בחלק הראשון אני כמובן אדבר על פעילות משרד הפנים בהיערכות ואחרי זה בניהול, ובחלק השני אני אדבר על הרשויות המקומיות.

המערכת הזאת היא מערכת מאוד-מאוד מורכבת, בניגוד למערכת בחירות לכנסת, שבה יש ועדת בחירות מרכזית, שמתחתיה יש מחוזות, שהעסק מנוהל בצורה מסונכרנת, מתוכללת. המערכת הנוכחית היא מערכת שבחלקה מנוהלת על-ידי משרד הפנים ובחלקה הגדול היא באחריות הרשות המקומית. במיוחד ההיערכות היא באחריות הרשות המקומית. וכמו שהזכירו פה, אם לא מעמידים תקציבים או אם לא נערכים בצורה כזאת או אחרת, היא יוצרת בעיות, ולכן אני רוצה להתמקד בכמה תחומים.
הדבר הראשון הוא כמובן סוגיית משרד הפנים. הוגשה הצעת התקציב, להבנתי בהצעת התקציב קיצצו במערכת הבחירות הנוכחית ואני לא יודע אם התקציב הזה, לבטח השר יתייחס לעניין הזה, יספיק. בפעם הקודמת הגענו למסקנה שהתקצוב, בעיקרו גם השפיע – אחרי זה אני אזכיר – על גיוס המזכירים, גרם לכך שלא היתה אפשרות מעקב אחרי כל ההוצאות. היו הוצאות שלא היו צריכות להיות, ומטבע הדברים זה גם פגע במערכת הקודמת.
אני מדבר על מערכת, שהולכת להתקיים על 191 רשויות מקומיות, כפי שנאמר פה. אם בפעם הקודמת התמודדו מעל 1,600 רשימות, אני מניח שהפעם יהיו יותר מ-1,600 רשימות, ומבחינת פריסת קלפיות – לא שמעתי מיוסי כמה קלפיות יש – אנחנו מדברים על יותר מ-10,000 קלפיות שצריך לפרוס.

9,300

זאת לוגיסטיקה גדולה מאוד שבחלקה בכלל מוטלת על הרשות המקומית. זה הנושא הראשון, זה הנושא של התקצוב.

הנושא השני שהועלה בביקורת הקודמת זה מינוי מנהלי בחירות וסגנים. מנהלי בחירות, בזמנו לא הגדרתם תנאי סף לבחירות, וראוי שתתנו את הדעת על העניין הזה, מה רמת הכשירות שהם צריכים, וכמובן סגנים. בחלק מהמקומות מיניתם סגנים מעבר לצורך, והדבר הזה צריך להיבחן אם באמת צריך בכל מקום למנות סגן למנהל הבחירות. אני מזכיר שהעלות של יום בחירות היא עלות גבוהה מאוד לכל אחד כזה שמקבל שכר, וראוי לבחון את הדבר הזה.
הדבר השלישי, אדוני השר, מערכת תומכת מטעם משרד הפנים המבוססת על אנשי המטה של משרד הפנים. אנשי המטה של משרד הפנים במערכת הבחירות הקודמת קיבלו תגמול נוסף על זה שהם עשו עבודה שבחלקה היא עבודה שממילא מוטלת עליהם – קיבלו סכומים גדולים מאוד בנוסף. הדבר הזה לפי דעתנו לא היה תקין, וצריך לבחון את הדבר הזה מחדש. לא ייתכן שעובדים שממילא עובדים במשרד הפנים באותו יום מקבלים תגמול – יש כמובן תוספת, הכול טוב ויפה – יצטרכו לקבל תגמול כפול והיו כאלה שקיבלו תוספות שכר של כמעט 44,000 שקלים, ולדעתי זה הרבה מאוד.

יכולים לקחת אנשים אחרים במקום התגמול?

לא. בחלק מהדברים גם לא היו תפקידים מוגדרים. בחנו חלק מאנשי המטה. הגדירו את כולם אנשי מטה, ולחלקם לא היה תפקיד מוגדר והם קיבלו שכר לעניין. אני ממליץ שמשרד הפנים יבחן את הדבר הזה בצורה מעמיקה יותר. אומנם זה קורה אחת לחמש שנים, אבל בכל זאת זה תקציב גדול מאוד שמוצא על העניין הזה.

האחריות של משרד הפנים, בין היתר, היא למיין את כל המועמדים לחברות במועצה. להזכירכם, מי שיש לו הרשעה פלילית שיש עמה קלון או שיש פשיטת רגל - - -

זה לא בתפקיד של שר הפנים, של ועדת הבחירות. זה בדיוק אחד מארבעת הנושאים שיושב-ראש ועדת הבחירות - - -

רשימות המתמודדים מוגשות למשרד הפנים, ומי שצריך לעשות את המיון בעניין הזה זה משרד הפנים. מצאנו מספר גדול מאוד של אנשים. כמובן אחרי מערכת הבחירות נעשתה עבודה של משרד הפנים להתחיל להוציא אנשים שחלקם נבחרו, שלא היו רשאים בכלל להתמודד.
הנושא של פנקס הבוחרים, מבחינתנו הוא בעייתי. מצד אחד, באמת צריך להפיץ את פנקס הבוחרים, ובמיוחד לכל הרשימות שמתמודדות בכל רשות, אבל לפי דעתי ההפצה היתה בצורה נרחבת מאוד.
שימו לב, אנחנו מדברים על מרשם התושבים עם פרטים אישיים של כל האנשים, והדבר הזה הופץ בצורה שלפי דעתנו היתה מוגזמת מאוד. מי שרוצה להתמקד בדוח, אם ברשות מקומית מתמודדות מקסימום עשר רשימות ומפיצים 50-40 תקליטורים עם כל מרשם התושבים או עם כל המרשם האזורי, הדבר הזה כנראה לא תקין וצריך לבחון איך אנחנו מתמודדים עם הבעיה הזאת.
הדבר לפני האחרון זה נושא משלוח ההודעות לבוחר, שהוא היה לקוי במערכת הבחירות הקודמת, והיו אנשים שלא קיבלו הודעה. אגב, הדבר הזה קרה גם בחלק מהמקומות בבחירות לכנסת.

נקבע דד ליין מתי צריך לצאת - - -

יש תאריכים מתי נסגרת הרשימה.

משרד הפנים לא שלח את זה בזמן בזמנו?

זה זכיין חיצוני. תהיה התייחסות גם לנקודה הזאת. יש זכיינים שעושים את זה.

פה אנחנו מגיעים לסעיף לפני האחרון, שצריך לתת עליו את הדעת. שימו לב, מערכת הבחירות הזאת היא לא מערכת שמתקיימת ביום שבתון, היא מערכת שמתקיימת ביום עבודה רגיל, יום לימודים רגיל. רוב הקלפיות היום ממוקמות בבתי ספר, בגני ילדים. במידה מסוימת היתה אנדרלמוסיה לא קטנה במערכת הבחירות הקודמת. משרד החינוך בחלק מהמקומות הוציא הנחיות איפה לומדים, בחלק מהמקומות לא למדו. מעל 190,00 ילדים באותו יום לא ידעו מה לעשות אתם, ומטבע הדברים אם הילדים בבית גם ההורים בבית, וצריך לשקול מה עושים בעניין הזה. או שחלק מהזמן יהיו לימודים, או שמשרד החינוך יכול לעשות פעילות חוץ בית ספרית באותו יום וכמובן לשחרר את מוסדות החינוך, או למצוא מקום אחר איפה לשים את הקלפיות.

רכישת הציוד – בניגוד למערכת בחירות של הכנסת, כשוועדת הבחירות המרכזית היא האחראית על הקלפיות, היא האחראית על הפתקים והיא האחראית על כל הלוגיסטיקה, פה האחריות נופלת על הרשות המקומית. האחריות נופלת על הרשות המקומית ובחלק מהמקרים, מטבע הדברים לא ניתן לדרוש ממשרד הפנים שידפיס 1,600 פתקי הצבעה ל-1,600 רשימות, ולכן כל רשות או כל מנהל אזורי הוא זה שעושה את הדבר הזה בתקציב שיש לו ביחד עם הרשות המקומית.
אנחנו זיהינו בחלק מהדברים שכאשר הם לא מתוכללים על-ידי משרד הפנים, היו עסקאות כאלה ואחרות לא טובות. אני מדבר על ארגזי ההצבעה, אני מדבר על כל הלוגיסטיקה שסביב ההצבעה הזאת, כשמוטלת האחריות על הרשות המקומית. היא כמובן צריכה לתקצב את העניין הזה, והזכירו פה את הנושא של התקציב. עם זאת, גם ההתקשרות צריכה להיבחן, כי במקומות מסוימים היתה השתוללות לא קטנה בנושא של מחירים שדרשו מכל מיני רשויות מקומיות, ואין ברירה, צריך לרכוש ארגזים, אז רוכשים ומשלמים.
לגבי הניהול – קחו לתשומת לבכם שפרסום התוצאות חייב על-פי החוק להיות ברשומות בתוך 21 יום, בפעם הקודמת זה לא עמד בקריטריונים האלה וצריך לבחון איך משדרגים את העניין הזה.

לגבי הרשויות המקומיות – א', הזכרנו פה את הנושא של תקצוב הבחירות. בפעם הקודמת, אולי חלק מהרשויות המקומיות פשוט לא תקצבו. גברתי, העלית את הנושא של האבטחה. האבטחה מושרשת בפנים בתקצוב, שכולל סדרנים, מאבטחים וכל בעלי התפקידים שאמורים לקבל כסף לעניין הזה. חלק מזה כמובן צריך להיות מתוקצב. רשויות שלא תקצבו, היו אחרי זה בבעיות רציניות מאוד.
מזכירי ועדות קלפי – נאמר פה שהולכים עכשיו לגייס כמעט 10,000 מזכירי קלפיות. היתה בעיה רצינית מאוד בפעם הקודמת, כשזה היה בסמיכות למערכת הבחירות לכנסת, ומשום מה החליט האוצר לקצץ בשכר ששילמו למזכירי הקלפיות בהשוואה למה שהיה בבחירות לכנסת, ולכן לא הגיעו אנשים. היה קשה מאוד לגייס בפעם הקודמת ועדות קלפי, מזכירי ועדות קלפי, וכמובן ברגע שאתה בקושי מגייס, גם מערכת ההכשרה שלך מוגבלת ואתה לא מגיע בצורה מסודרת.
מצאנו והתרענו פה על הנושא של הנפוטיזם. הרבה קרובי משפחה הועסקו בוועדות, ומי שרוצה להתעמק, מצאנו לפחות 2,300 קרובי משפחה שהיו בוועדות. הוועדות האלה הפכו לעסק משפחתי, ולכן צריך לתת את הדעת איך מתמודדים עם העניין הזה. עם זאת, אני מזכיר, היתה בעיה רצינית מאוד לגייס. אני רוצה להגיד לכם שביקרנו בקלפיות. נכנסתי יום אחד לקלפי אחת, הסדרן היה המזכיר. לא היה אף אחד. הסדרן הוא זה שפתח את הקלפי והוא היה המזכיר.

זה מקום נהדר להמון-המון זיופים ותקלות.

כמובן שזה מקום לזיופים ולכל הדברים האלה. מצד שני, היו גם מזכירים במקומות מסוימים בעודפים. זה עלה הרבה כסף. המדינה שילמה הרבה מאוד כסף להחזקת רזרבה של מזכירים.

שמואל, אנחנו חייבים לקצר.

גמרנו. אני סיימתי. הנושא האחרון זה מה שדיברנו פה על גיוס של סדרנים, מאבטחים וכל הדברים האלה.

תודה רבה לך. שוקי, קצר. מה טיפלתם? איפה הפערים? זהו. יש לנו עוד הרבה מאוד התייחסויות של גורמים נוספים ואני רוצה גם לשמוע חלק מראשי הערים וסגני ראשי הערים שהגיעו לכאן. בבקשה.

דבר ראשון - - -

רגע. אתה צריך לצאת? אתה רוצה להגיד כמה מילים לפני שאתה יוצא? בבקשה. יושב-ראש השלטון המקומי שלמה בוחבוט.

גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, סגנית השר, מנכ"לים, היום יש חגיגה לכבוד 75 שנה לשלטון המקומי וראשי הערים נראים מצוין.

חוץ מאלה שמרביצים להם.

דווקא בתחילת דברי, ביום החג הזה, הייתי צריך להגיד רק דברים חגיגיים, אבל אני חייב לציין דבר שמקשה מאוד-מאוד על השלטון המקומי לעבוד, ואני לא צריך לומר לכם איזו עבודה אנחנו עושים ובאיזה חזיתות אנחנו נמצאים.
אני חושב שצריך לחוקק חוק שמי שנותן הוראות לעצור ראש עיר זה רק היועץ המשפטי לממשלה. לא יכול להיות שארבעה חודשים לפני הבחירות יעצרו ראש עיר או יגישו נגדו תביעה משפטית, כאשר התיק מתמשך ארבע וחמש שנים. ועדת הפנים, קחי את זה לתשומת לבך בבקשה.

הדבר השני שצריך לעשות בו סדר זה הוראות בנושא בחירות. ראשי הערים מבולבלים. אני מקבל מכתבים ששואלים כיצד לנהוג. אני לא רוצה לנקוב בשם. למשל ראש עיר התקשר אלי, ואמר לי: מהאופוזיציה כל הזמן מצלמים אותי ושולחים לוועדת הבחירות. האם מותר לי לבוא לבית ספר? האם מותר לי ללכת ברחוב? מהפניות שאנחנו מקבלים עולה שיש בלבול גדול. אני חושב שגוף אחד צריך להוציא הוראות נוהל בנושא בחירות, רק משרד הפנים בלבד.

על איזה סוג הוראות אתה מדבר?

כיצד נוהגים? אני שואל אותך שאלה: האם אני יכול ללכת לבית ספר כשיש טקס סיום, כן או לא? מהאופוזיציה אומרים שלא, ושולחים לוועדת הבחירות.

- - -

תעשה לי טובה, עם כל הכבוד לי אליך, אתה לא חבר כנסת ואני לא מדבר אליך, אני מדבר בשם כל השלטון המקומי. ההרגשה לא טובה. גם אתה, אם פעם תתמודד לראש עיר, תאמין לי שאתה רוצה הוראות ברורות. אנחנו ממלאים אחרי ההוראות של משרד הפנים ככתבן וכלשונן, ונתתי הנחיה לאותו ראש עיר והוצאתי מכתב: תנהג כראש עיר, יש דברים שאסור לעשות, אל תעשה, אבל תמשיך לבקר, תמשיך לסייר ותעשה את כל הדברים שצריך לעשות.

נכון, שלטים – לא כותבים את השם של ראש העיר, לא קרה שום דבר.

לכן אני קורא לשר הפנים לא להגזים, לתת לשלטון המקומי לעבוד, אנחנו יודעים בדיוק מה מותר לנו ומה אסור לנו. הבחירות האלה לא פשוטות, תמיד הן קשות, אבל אסור לשכוח שאנחנו צריכים לתפקד בדיוק כמו ראש הממשלה, כמו השרים, כמו חברי הכנסת, שעד ליום האחרון לפני הבחירות מותר להם לעשות אספות, מותר להם לעשות הכול. אני מאחל לעצמנו דיון פורה.
אני אומר למבקר המדינה: תמיד יש מעשים שלא צריך לעשות ועושים, אבל כשאתה לוקח מספרים – יש בארץ 255 ראשי ערים – אם אתה לוקח שישה-שבעה שהיתה אצלם זליגה, כשאני בטוח שתתברר זכאותם של חלק גדול בבית משפט , אל תכניס את כולם לאותה קלחת. אותו דבר על מה שאתה אומר כאילו כל השלטון המקומי, כולם משפחה בוועדת הקלפי. זה לא בדיוק נכון, כי המספר ענק, הוא אדיר. כשאתה מדבר באחוזים, האחוזים הם קטנים.

תודה רבה לך, שלמה בוחבוט. שוקי, קצר. בבקשה.

דבר ראשון, כל הליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה לגבי הבחירות שנערכו בשנת 2008 תוקנו על-ידינו. אני אומר ממש כמה משפטים בהתייחס לדברים העיקריים שהועלו על-ידי משרד מבקר המדינה. הנושא של התקציב – התקציב נערך בצורה מפורטת מאוד, כך שיש לנו יכולת לעקוב אחר הסעיפים השונים. אף-על-פי שמשרד האוצר מעדיף שזה יהיה בצורה יותר כוללנית, פירטנו את זה. הנושא הזה בוצע.
לגבי החשש של חוסר בתקציב – יש לנו רזרבה של 3 מיליון שקלים להוצאות שונות במקרה ויהיה חוסר. כל התקציב נעשה בתיאום מלא עם משרד האוצר, על דעת משרד האוצר, כך שהנושא הזה מבחינתנו מכוסה, ואנחנו סבורים שהתקציב שאושר מכסה על הפעילות הזאת.

מה התקציב של הבחירות?

סך-כול התקציב, אנחנו מדברים על 351 מיליון שקלים.

כולל מימון.

כולל הכול.

מה התקציב מול הבחירות הקודמות? איך היה בעבר התקציב הזה?

התקציב הזה בעיקרו מתבסס גם על ניסיון העבר, תואם בעיקרו את מה שהיה בתקציבים קודמים עם ההתאמות השונות. מבחינתנו כרגע, עם הרזרבה של ה-3 מיליון, הוא עונה על הצרכים שנקבעו על-ידינו, עם קיצוצים כאלה ואחרים שנעשו באוצר. מבחינתנו זה בסדר.

לא היתה פגיעה בשכר מזכירים. לעיונך, שמואל גולן.

לגבי ההערה בכל מה שנוגע למנהלים, למזכירים, לסגנים – גיבשנו קריטריונים למינוי, כולל הנחיות בנושא. מבחינתנו הנושא הזה סגור.

השאלה אם המועמדים יודעים את זה, כי המועמדים עומדים בשטח, רצים, הם מגייסים תרומות, ובסוף כשהם באים להתמודד למועצה או לסגנות, לא משנה לאיזה תפקיד, אתם פוסלים אותם. השאלה אם אתם מעבירים את זה בצורה מסודרת למועמדים, כדי שהם יוכלו לפנות לוועדת הבחירות המרכזית, לשופט.

א', הנושאים בתחום הזה מפורסמים באתר האינטרנט שלנו, יוצאים חוזרים על-ידינו בכנסים כאלה ואחרים, ואנחנו גם מקיימים ב-11 ביולי כנס לכל אנשי המקצוע ברשויות המקומיות, כנס מיוחד שבו אנחנו חוזרים ומדגישים את הכללים בנוסף להנחיות.

לגבי אי-קבלת הודעה לבוחר – אנחנו נוקטים בצעדים כדי למנוע את הישנות המקרה, אף-על-פי שמדובר בחברה שמפיצה את ההודעות. לא משרד הפנים באופן אישי מעביר את ההודעות.

תחליף חברה.

עשינו מכרז בנושא, מכרז מסודר, חברה זכתה, והנושא הזה מבחינתנו יהיה חלק מההנחיות במכרז עצמו.

לגבי פיזור הקלפיות – כפי שנאמר כאן - - -

הוא יהיה או שהוא כבר היה? האם הבאתם בחשבון את הבעיות שהיו בעבר כשחברה זכתה?

בהחלט, כן.

עכשיו זה כבר כלול?

כן, כדי שיוטמעו בהליך המכרז, כולל אם יהיה צורך בסנקציות כאלה ואחרות נגדם.
לגבי פיזור הקלפיות – כפי שנאמר, המנכ"ל אישר את מנהלי הבחירות, ולמעשה מנהלי הבחירות מתחילים לבדוק את הסוגיה כדי לבצע את ההתאמה הנדרשת בסוגיה הזאת.
לגבי המטה המרכזי של הבחירות - - -

עכשיו תדבר רק על פערים. האם יש פערים שאתה, כמשרד הפנים, מרגיש שאתה עדיין לא סגור עליהם מול הנושא שהעלה מבקר המדינה?

לא. מבחינתנו לא.

שום כלום? זאת אומרת, כל הנושאים שהעלה מבקר המדינה, מבחינתכם הם בטיפול?

כולם בטיפול, ואנחנו נוקטים בצעדים כדי למנוע הישנותם של הליקויים שהועלו בדוח מבקר המדינה.

תודה רבה.

לגבי המקום המרכזי, מה שהעלה כאן שמואל גולן, שינינו את זה מבנייני האומר לכפר המכביה, בהתאם למכרז שנעשה, כך שהמטה המרכזי יופעל מכפר המכביה, ומבחינתנו אלה הדברים העיקריים כפי שהועלו בדוח מבקר המדינה.

תודה רבה. מנכ"לית ועדת הבחירות באופן ממש קצר. לאחר מכן נעבור לראשי הערים שנרשמו וחברי הכנסת. אורלי.

כפי שאמרה יושבת-ראש הוועדה, בבחירות לכנסת ועדת הבחירות המרכזית אחראית על כל ארגון וביצוע הבחירות מהפרט הכי קטן ועד לביצוע בפועל של יום הבחירות ואישור התוצאות.

בבחירות לרשויות המקומיות הסמכויות של ועדת הבחירות מוגדרות ומוקנות כולן ליושב-ראש ועדת הבחירות. ככלל הן סמכויות שיפוטיות, כשהמרכזית שבהן, וזה מתייחס לדברים שאמר מר בוחבוט, זה לגבי מתן החלטות בבקשות לצווי מניעה על הפרות של חוק הבחירות (דרכי תעמולה). כל האיסורים שעליהם דיברת: שלטים, השתתפות בכנסים, שימוש במשאבי ציבור וכו' – כל האיסורים האלה חלים בחוק הבחירות, וכל הבקשות על הפרות שלהם מוגשות ליושב-ראש הוועדה, ויש לו סמכות לתת צווי מניעה. למעמד של ההחלטות האלה, במקרה של הפרה, חלה פקודת ביזיון בית משפט, והשופט יכול, כיום זה השופט ג'ובראן – הוא רשאי להטיל קנסות, לנכות אותם ממימון המפלגות. השופט פרסם נוהל שמסביר את כל התהליך וכיצד מגישים בקשות כאלה, איך הן נידונות ואת כל התהליך. זה פורסם באתר של משרד הפנים, באתר של ועדת הבחירות, בכל המאגרים המשפטיים. ניתן לעיין בו ולדעת.
רק כדי לסבר את האוזן, עוד לא התחלנו במערכת בחירות רשמית למעשה, אבל כבר יש 20 החלטות של השופט. אנחנו כל היום דוחים על הסף. בגלל שהבקשות לא עומדות מבחינה דיונית בנוהל, אנחנו דוחים אין-ספור בקשות. כדי לסבר את האוזן, בבחירות הקודמות יושב-ראש הוועדה נתן 200 החלטות בנושא התעמולה.

תגידי מה ארבעת הנושאים שוועדת הבחירות אחראית עליהם בשונה ממשרד הפנים.

מה שציינתי זה נושא אחד שהוא סמכות בלעדית של יושב-ראש הוועדה.

הסמכות השנייה היא קביעת היעדר קלון לגבי מועמדים שמבקשים להתמודד בבחירות לרשות, אבל הורשעו בעבירה.

בני, למה אתה עושה ככה?

זה חשוב מה שהיא מציינת, כי עד לרגע זה זה לא נבדק בשום רשות מקומית. אני אומר את זה בוודאות.

תיכף אני אסביר איך זה נבדק.

יש כוונה, אני לא יודע אם שוקי התייחס לזה, כשהציגו לי את העניינים, הבנתי שיש נוהל וסיכום עם המשטרה לבדוק - - -

הנוהל הזה קיים כבר הרבה מאוד בחירות למועצות אזוריות.

אלה שני דברים שמתחברים, אבל החלק הראשון הוא הבדיקה על-ידי משרד הפנים. החלק השני הוא האפשרות שניתנת ליושב-ראש הוועדה לקבוע שמתמודד שהורשע - - -

גברתי המנכ"לית, אני רוצה רק בהערת ביניים לשאול אותך שאלה. האם יש חוק התיישנות של שבע שנים או משהו בדומה לזה?

לגבי מועמד.

יש דבר שנקרא "תקנת השבים". יש תקופה מסוימת שבה נמחק רישום פלילי על-פי דין. זה ודאי חל על כל אדם.

כאן מדובר בסעיף ספציפי בחוק, שמדבר על הרשעה בעבירה פלילית עם עונש מאסר בצדה ושטרם חלפו שבע שנים מיום שהוא סיים לרצות את עונשו, ואז יש אפשרות להגיש בקשה ליושב-ראש הוועדה, ואם הוא קובע היעדר קלון, זה מאפשר למתמודד להתמודד בבחירות לרשויות. עד היום ניתנה החלטה אחת במערכת הנוכחית.

הנושא השלישי שהשופט יכריע עליו.

הנושא השלישי הוא אפשרות להורות כי שמו של בוחר יירשם ברשימת בוחרים של רשות מסוימת. זה מה שמאפשר לו להתמודד.

תסבירי, אני לא מבינה. אני רוצה להתמודד עכשיו לרשות עיר, ואני גרה במקום אחר. מה אני צריכה לעשות?

יש מקרים שבהם יש מועמד שפתאום מגלה שהוא לא רשום בפנקס של רשות שבה הוא מבקש להתמודד, ולעתים זה נעשה בגלל טעות טכנית כלשהי. בקשה כזאת צריכה להיות מוגשת ליושב-ראש הוועדה על-פי לוח-זמנים שקבוע בחוק. אם הוא מוצא שבנסיבות העניין ניתן לאפשר את רישומו באותה רשות, הוא מאפשר את זה. יש אפשרות לעתור על זה לבג"ץ.

הדבר הרביעי, שהוא די נדיר – למיטב זכרוני זה היה פעם אחת בשנת 1998 – זה משהו דומה לתהליך של פסילת רשימות בבחירות לכנסת, רק להבדיל כאן הסמכות נתונה ליושב-ראש ועדת הבחירות, שהוא רשאי לקבוע שהרשימה מנועה מלהשתתף בבחירות לרשויות המקומיות כי יש במעשה משום שלילת קיומה של מדינת ישראל וכו'. היה מקרה כזה של רשימת צומת-מולדת בנצרת עילית ב-1998, אבל אז השופט החליט שלא לפסול אותה, ובעתירה לבג"ץ פסלו אותה. אלה ארבעת הנושאים העיקריים.

האם אתם מפיצים את הנושאים האלה לראשי הערים, לסגני ראשי הערים, למועמדים? האם זה נמצא באתר שלכם שכל אחד שרוצה להיכנס יכול לקבל?

כל ההוראות הן הוראות חוק שמופיעות בחוברת שיפיץ לכם משרד הפנים, שכוללת את כל הוראות החוק הרלוונטיות, לרבות זה.

נושא מהותי שדיברו עליו כאן ואני רק אסביר, הוא לא מכוח חוק. לוועדת הבחירות המרכזית יש צוות קבוע שבודק את מקומות הקלפי ברחבי הארץ וקובע מקומות קלפי נגישים למוגבלים בניידות – זה לגבי הבחירות לכנסת – אבל תמיד לקראת מערכת בחירות למועצות האזוריות או הרשויות המקומיות, אנחנו נותנים סדר עדיפות לבעייתיות כלשהי ברשויות מסוימות ומאיצים את התהליך. לכן מאז ינואר, משהסתיימו הבחירות לכנסת, ועד היום, עשינו תהליך מואץ וקבענו עוד 400 קלפיות מיוחדות נגישות למוגבלים בניידות. כיום יש יותר מ-1,800, וזה גידול של 25%. ועדת הבחירות המרכזית מעמידה את המרכז הלוגיסטי שלה לרשות צה"ל לכל אריזת החומר.

תודה רבה לך. אנחנו עוברים לאפי דרעי. אתה שלחת מכתב בנושא אחוז החסימה, הגדלת כל סוגיית אחוז החסימה. האם אתה רוצה להציג את הנושא הזה בקיצור?

אני אשמח, השאלה אם זה הפורום.

תעלה את זה גם אם נסכם שנקיים על זה דיון בנפרד. האם אתה רוצה רק להגיד איפה יש בעיה בעניין של אחוז החסימה?

אני ראש מועצת כפר יונה. העליתי את הנושא הזה בפני השר באחד המפגשים, והוא ביקש שזה יובא לדיון בוועדת הפנים של הכנסת, והנושא הוא אחוז החסימה שהיום עומד על 75% מהמודד למנדט.

0.75%

כן. 0.75% מהמודד למנדט. גם בכנסת הבינו מזמן שלא יכולות להיות פירורי סיעות. העלו את זה ל-2% ומתכוונים להעלות את זה ליותר מ-2%, ונשארנו עם אותה החלטה שקיימת כבר משנות השבעים, של 0.75% ממנדט, ואז מה שקורה בפועל שבמועצה של 11 חברי מועצה יש כמעט 9-8 סיעות, כי כל קבוצה קטנה כזאת או אחרת מצליחה לעבור את ה-0.75% וצריך להעלות את זה לפחות שהמודד יהיה מנדט שלם. מי שאין לו מנדט שלא יוכל להיכנס.

אני יודעת שיש על זה הצעות טרומיות. זה נושא שהיינו אמורים לדון בו היום והוא נדחה לשבוע הבא בעזרת השם. אנחנו נקיים על זה דיון גם עם משרד המשפטים, גם עם הגורמים הרלוונטיים, כדי לראות אם אפשר לשנות את זה כבר לבחירות הנוכחיות.

נושא נוסף שהעליתי במכתבי אליך זה נושא של מספר חברי המועצה. נקבע איזה כלל, לא זוכר מתי ולא זוכר על-ידי מי, הוא בטח נעשה הרבה שנים אחרונה, אבל באופן אוטומטי כל פעם שהיישוב עולה במספר התושבים, עולה מספר המנדטים בלי להביא בחשבון את המשמעות של זה על ההתנהלות של המועצה. ככל שיש יותר סיעות, כך היכולת של ראש מועצה לארגן קואליציה או לשלם בגין הקואליציה, נעשה הרבה יותר קשה, הרבה יותר מורכב והרבה יותר מסובך.

נביא גם את זה לדיון. פה אני פחות יודעת לתת לך תשובה ברורה. לגבי אחוז החסימה אני גם חושבת שצריך להעלות אותו. שמעון גבסו, בבקשה. לאחר מכן – ג'קי לוי.

תודה רבה, גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, סגנית השר, חברי הכנסת, חברי ראשי הערים, היות שאנחנו בפוקוס, מסתכלים עלינו על כל צעד ושעל, אני חושב שמן הראוי היה שנקבל את הספרים האלה עם ההוראות הברורות.

איזה ספרים?

לדעתי הספרים כבר מוכנים במשרד הפנים.

אני יודעת שהם בהדפסה.

זה חשוב מאוד, כי רוב המטות של רוב המועמדים כבר נמצאים בעבודה. רוב האנשים כבר לוקחים תרומות ודברים כאלה וחשוב שהדברים האלה יבוצעו לפי הנהלים.

למה הספר לא מפורסם?

מה הבעיה להכין לנו קובץ ב-pdf?

מה הבעיה להעביר?

גברתי, הספר כולל הנחיות של משרד מבקר המדינה בנושא. רק אתמול קיבלנו את ההנחיות של משרד מבקר המדינה שהתעכבו לא באשמתם.

אל תעבירו עכשיו את הכובע לצד השני.

לא. היות שבמבקר המדינה זה תקנות, ותקנות משרד המשפטים הוא זה שאחראי לעשות, הוא אישר את זה השבוע, והעברנו להם אתמול.

הספר יצא לבית דפוס ומיד נוציא אותו.

עד שהספר יצא לבית דפוס ונכרות את כל העצים בשביל זה, אפשר בינתיים להעביר את זה במיילים לראשי הערים ולסגני ראשי הערים?

תעלו את זה לאתר באופן מידי.

זה יבוצע.

גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, זה יעזור לנו מאוד אם נקבל את הקבצים האלה ב-pdf.

הנה, קיבלת פתרון, זה יעלה לאתר במידי.

בדיוק כמו ששולחים לנו את חוזרי מנכ"ל ב-pdf, ואני מברך על זה.

כבר הכנסנו את נפת יזרעאל למפת העדיפות הלאומית. טופל. מה עוד?

תודה רבה. עוד דבר אחד, בהמשך לדברי ידידי מכפר יונה – הנושא הזה של ריבוי הרשימות הוא ללא ספק בעייתי.

זו רעה חולה.

זה מאוד-מאוד דמוקרטי, זה נכון, אבל יש הרבה מאוד עבודה גם למשרד הפנים. הרי כל שני וחמישי, ככל שמתקרבים יותר למועד הבחירות, מביאים חברי המועצה – כולם עכשיו לקראת ההתמודדות, כולם עוברים לאופוזיציה, וזה טבעי, גם אני הייתי פעם חבר מועצה , והם מעלים הצעת חוק למה הירח עגול ולא מרובע. על-פי חוק אי-אפשר למנוע מהם להביא את זה לדיון, אז מביאים את זה ודנים שעה ובורחים ונשמעות כל מיני הערות. זה מה שרוצים? אחת הבעיות העיקריות לדבר הזה, ואני חושב שזה לא רלוונטי לישיבה הזאת, אבל כדאי שיביאו את זה בחשבון – יש לי לא מעט רקורד בתחום השלטון המקומי – ואני חושב שחשוב שחברי המועצה שמגישים מועמדות הן למועצה והן לרשות, צריכים להציג שהם מועסקים במקום מסוים. 40% מחברי המועצות בערים מובטלים, וזו עיקר הבעיה של השלטון המקומי. הם מובטלים, לא עובדים.

גבסו, תודה רבה.

תודה רבה.

מיכאל ביטון, ראש מועצת ירוחם. בבקשה.

קודם כול, מכובדי, לא אפרט, אני רוצה לגעת בשתי לקונות הקשורות למימון של קמפיין הבחירות. לקונה אחת קשורה לכך שההחזר הכספי הוא לפי ההישג במנדטים. יוצא שסיעה שרצה והשיגה שני מנדטים, תקבל מימון בחירות בגובה שני מנדטים, וראש רשות שניצח ב-70% מהקולות, וגם לו יש שני מנדטים, יקבל את אותו החזר כספי של סיעה שהביאה שני מנדטים. זו לקונה חמורה, כי בסוף לנהל קמפיין של ראש רשות זה עולה פי כמה וכמה מקמפיין של חברות במועצה. חייבים למצוא דרך לשפות את מי שרץ לראשות המועצה, בנוסף לכך שהוא הביא מנדטים. הדבר הזה הוא לא הפתעה. במועצות האזוריות ההחזר הכספי ניתן לראש הרשות פר ראש, פר מצביע שהצביע עבורו.

שם אין - - -

זה נראה לך הגיוני שמי שזכה בשני מנדטים ולא ב-70% מהקולות יקבל אותו סכום כמו מי שזכה ב-70% מהקולות? זאת לקונה וזה פתח לשחיתות. אני רוצה להדגים את זה במספרים.

הוא צודק במאה אחוז.

כל הזמן מדברים ואף פעם לא עושים עם זה כלום. כל הזמן מקשקשים ואחר-כך שוכחים הכול.

גברתי היושבת-ראש, זאת הצעת חוק - - -

מה אתה מציע?

זה גם חוק מונע שחיתות.

מה אתה מציע?

ההצעה שלי היא כזאת: שיהיה שיפוי בגין מנדטים בריצה לחברות במועצה ושיפוי נוסף על מי שרץ להיות ראש רשות לפי שיעור אחוזי המצביעים עבורו, וזה יאפשר לו סכום תקציבי לנהל קמפיין.

מעל אחוז מסוים.

אני רוצה להביא את המספרים. נניח אצלנו מנדט שווה 25,000 שקל. קיבלתי שני מנדטים, אני מקבל 50,000 שקל. אדם אחר רץ והביא שני מנדטים, ואלה ההוצאות שלו כדי להיות חבר מועצה. קמפיין לראש רשות בירוחם עלה בין 200,000 ל-400,000 שקל. מאיפה אנשים מביאים את הכסף האחר? זה פתח לשחיתות.
הבקשה השנייה דומה לזו. ברשויות קטנות יש הוצאות קבועות. מי שרץ לראש רשות ביישוב קטן עדיין לוקח אסטרטג, אנשי תקשורת ויש לו כל מיני עניינים. יש לו הוצאות קבועות, אבל ההחזר ניתן לפי גודל הרשות. אני חושב שצריך לעשות שיפוי שמאפשר תקציב לקמפיין שהוא מכובד לרשות קטנה, כדי לא לעודד אנשים לקחת תרומות מושחתות או דברים כאלה.

כרגע התקציב שהוא מדבר עליו, שוקי ויוסי, האם התקציב הזה מתחלק בין רשויות גדולות וקטנות ואתם לא מתייחסים לאמירות שכאן הביא לדוגמה מיכאל, שבאמת יהיה תקציב מכובד, לא משהו חזירי, אבל תקציב שהוא צריך – אסטרטג, תקשורת דובר? האם מביאים את זה כחלק מהחשבון כשאתה מחלק את התקציב לרשויות קטנות וגדולות?

הוא מדבר על חוק המימון.

אני יודעת שהוא מדבר על חוק המימון, והוא דורש תיקון.

יחידת מימון של 42 שקלים לתושב זה קבוע בחוק. מה שהוא מבקש, לשנות את החוק שיביא בחשבון שיפוי של מי שרץ לראש רשות, שההוצאות שלו הרבה יותר גדולות.

מישהו צריך לנהל את העיר.

חקיקה.

עפר, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, קודם כול, תודה רבה, כבוד השר, הסגנית, עמיתי, חברי הכנסת, דבר ראשון, יחידת המימון נשארה אותו דבר מהבחירות הקודמות. חמש שנים כאילו לא קרה שום דבר במשק: המע"מ לא עלה, יוקר המחיה לא עלה, הדלק לא עלה. הכול נשאר אותו דבר, אנחנו נשארנו עם 42 שקלים, וגם התרומות נשארו אותו דבר – 5,000 שקלים. אנחנו נמצאים ברגרסיה לעומת ההוצאות שאנחנו צריכים להוציא וזה דבר שצריך להביא בחשבון.
דבר שני, חוק המימון אומר שאתה יכול להוציא עד פי שניים מכמות המנדטים שיהיו לך אחרי שתיבחר. זאת אומרת שאני צריך להיות נביא כדי לא לעבור על החוק, להביא בחשבון כמה מנדטים יהיו לי, לפי זה להכפיל בשניים, לדעת מה התקציב שלי. זה לא ישים, זה לא עובד. זה חוק שאתה יכול לעמוד בו בפוקס ואתה יכול לא לעמוד בו בפוקס. זה נושא שצריך לחשוב עליו ולתת לו פתרון.

והדבר האחרון, ברשותכם, אני לא מצליח להבין למה יום הבחירות לרשויות המקומיות הוא לא יום חופשה.

שבתון.

יום שבתון, בדיוק כמו בבחירות לכנסת. אמר פה יוסי ברון, הוא צודק, הבחירות לרשויות המקומיות לפי דעתי הן יותר מהותיות ויותר עקרוניות, אני לא רוצה להגיד יותר חשובות, לתושב מאשר הבחירות - - -

במציאות של היום גם יותר חשובות.

אמר ידידי, מר חיים ביבס, "יותר חשובות". אנחנו נלחמים על זה. דרך אגב, זה גם גורם לנו להוצאות יותר גדולות באותו יום, כי כמות המתנדבים יותר נמוכה וכל מה שנגרר. תודה רבה.

הבעיה שהקלפיות הן בבתי הספר, אז אין לימודים.

דיברו על זה קודם, אני לא נכנס לזה.

דיברו על זה קודם, ותיכף אולי גם השר יתייחס לזה, למה הקלפיות הן דווקא בבתי ספר ולא במקומות אחרים ואם יש אלטרנטיבה נוספת. יוסי נשרי, בבקשה.

אדוני השר, הייתי מבקש שבאותה הודעה לתושב שאתם שולחים תצרפו אפשרות לתושב להצטרף לכרטיס אדי. עשינו את זה בקדנציה הקודמת ברמה עירונית, לקחו את זה כמה רשויות על עצמן. אם תצאו עם זה כהחלטה שלכם מטעם הכנסת, שאפשר לצרף אפשרות גם לשלשל ביום הבוחר לתיבה את ההתנדבות ואת התרומה לכרטיס אדי, עשינו מעשה מאוד-מאוד חשוב כשלטון מקומי למען המשך החיים של אנשים במדינת ישראל.

חבר הכנסת דוד אזולאי, יושב-ראש ועדת הפנים לשעבר, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, אדוני השר, סגנית השר, הנושא של הנגשת קלפיות – אני מניח שוועדת הבחירות התייחסה לזה, אבל אנחנו עדים לכך שלפעמים ממש שבוע-שבועיים לפני הבחירות מגלים שיש מקומות שאין נגישות לאותן קלפיות. כאן הייתי מאוד מבקש שאתם, כוועדת הבחירות, תיערכו לעניין הזה בקריאת SOS של הרשות המקומית, על מנת לאפשר גישה לכל אזרח במדינת ישראל שרוצה להגיע לקלפי. ואני אומר ואני אדגיש: יש מקומות, במיוחד במגזר הערבי, שלא תמיד יש גישה למקומות האלה – גברתי יודעת למה אני מכוון – ולכן הייתי מבקש מאוד-מאוד להתייחס לנושא הזה.
דבר שני זה נושא התעמולה בכלל. לפני חמש שנים ועד היום ודאי חלו חידושים רבים. ראינו את זה בבחירות לכנסת. צריכה להיות הנחיה לגבי כל פלאי הטכניקה החדשה, לדעת אם זה חוקי או לא חוקי. צריכות להיות הנחיות ברורות האם זה אפשרי או לא אפשרי. סתם כדוגמה נושא ה"פייסבוק" שהיום הוא להיט וכולם משתמשים בזה. צריך לדעת, אם הדבר הוא חוקי – הוא חוקי לכולם. הוא לא חוקי – אז הוא לא חוקי לאף אחד. פה צריכה לצאת הנחיה ברורה.

למה לא חוקי?

מכובדי, לא שאני לא רוצה את זה, אבל אתה יודע, יש כאלה שיגידו לך. למה לך, היום תמנע את זה. אם זה חוקי – תשתמש בזה; אם זה לא חוקי – אף אחד לא ישתמש בזה.

יש תופעה לצערי הרב של מועמדים שאין להם סיעת-אם והם גם לא במועצה היוצאת, הם חריגים משהו. הם לא מקבלים מידע, הם צריכים להתחנן, לפנות לפה ולשם כדי לבקש מידע. צריכה להיות הנחיה ברורה בעניין הזה. מי שאין לו סיעת-אם ומי שלא יוצא מהמועצה האחרונה, הוא לא הכריז על עצמו, אלא סתם אזרח חדש הרוצה להתמודד, לתת לו גישה לכל האינפורמציה הדרושה לו על מנת להתמודד. תודה.

תודה רבה. ראש מועצת כפר קרע.

שתי הערות. הסידור בפנקסי הבוחרים במגזר הערבי ואני חושב שגם ביהודי זה לפי שמות המשפחה ואצלנו בכפר קרע יש 10,000 קולות לעשר משפחות. צריך לסדר לפי שם פרטי ולא שם משפחה.

המנכ"ל, מה אתה אומר על זה?

הערה שנייה, כמעט 10,000 תושבים שעולים ברגל וחוזרים ממש אחרי הבחירות, זה לא חוץ-לארץ רגיל, זו תקופה מאוד קצובה. היתה בקשה לדחות את הבחירות בשבוע אחד.

זה כבר תם. הדיונים כבר היו. איחרת את המועד. אני מקווה שלבחירות לא תאחר את המועד. הנושא הזה כבר תם, דנו בזה.

העליתי משהו מאוד חשוב וערכי. אנחנו מתמודדים מדי בחירות בנושא של אותיות, כשאנחנו נדרשים לבוא לסיעות-האם של הכנסת, לבקש אישור להשתמש באותיות שלהן. צריך לראות איך אפשר לשחרר אותנו מהכבלים האלה ושכל אחד יוכל לבחור - - -

זה לא - - -

בשביל לקחת את האותיות שאני רוצה, צריך לבקש רשות מסיעות-האם בכנסת. זה לא משנה באיזה אות אני משתמש.

היועץ המשפטי, האם גם זה תיקון חקיקה?

כל שינוי. כל המדינה תצטרך לשנות את החקיקה שלה.

- - -

כל מה שהבאתם פה זה תיקון חקיקה.

מילה אחת על 30,000 זקנים.

בבקשה, רוני. 30,000 זקנים.

אני יושב-ראש א.ב.א, איגוד בתי אבות ודיור מוגן בישראל. אני מדבר על יותר מ-30,000 מבוגרים, שמתגוררים בבתי דיור מוגן ובבתי אבות, כשבנושא הקלפיות לבחירות האזוריות אין שום חקיקה. לא מצוין שיש להם אפשרות להצביע. הם מרגישים מקופחים, הם אומרים: רוצים שאני אסע בשלוש מוניות או בשלושה אוטובוסים? הם רוצים שיבואו לקחת אותי עם פתק ביד? יש פה כעס גדול מאוד. ניתן לפתור את הבעיה בהרבה דרכים, אבל אחת הדרכים היא לפחות קלפי ניידת לכמה שעות, למינימום השעות הנדרש. זה הכרחי מאוד. בבחירות הכלליות לכנסת זה קיים, וגם אז אך ורק במחלקות סיעודיות בגלל שזה בא מבתי חולים. צריך לשים לב לאוכלוסייה הזאת, היא מרגישה מאוד-מאוד מקופחת. צריך לפתור את זה בהקדם ממש. תודה.

ועדת הבחירות, מה הבעיה לאשר קלפי ניידת שלפי שעות תעבור בין בתי אבות?

העניין הוא שבחוקי הבחירות יש כלל בסיסי - - -

חוק בחירות אפשר לשנות.

- - - זה העיקרון שעומד בבסיס חוק הבחירות. קבוצות מסוימות הוחרגו מהכלל הזה, אבל המשותף לכולן היה שיש מניעה אובייקטיבית, שהם לא יכולים להגיע לקלפי הסמוכה לאזור מגוריהם, כמו אסיר שכלוא בבית מאסר, כמו חולה בבית חולים שמרותק למיטה, אחרת ייפרץ כאן סכר בלתי סופי.

אתמול העליתי הצעת חוק בעניין, נדון בעניין הזה ביחד. נציג מבקר המדינה, מילה אחרונה לפני השר.

רציתי להעיר לתשומת לבכם שבשלהי הכנסת השמונה-עשרה היו כמה תיקוני חקיקה, למשל רשימות משותפות – מהן דרכי ההתנהלות. נא לשים לב, זה יופיע גם באתר של משרד הפנים וגם באתר שלנו. כמובן לא דיברתי פה על נושא המימון שהוא גם בביקורת שלנו.

תסבירו טוב מה הכוונה במימון. האם זה לקבל מזומן או להפקיד מזומן? תסבירו טוב, שנבין.

הכול מוסבר, הכול מובן.

מאה אחוז. כבוד השר, בבקשה.

גברתי היושבת-ראש, קודם כול, אני רוצה לברך אותך על קיום הדיון החשוב הזה. אני רואה שאת מצליחה לעשות הרבה דברים במקביל. בתקופה הזאת שאת צריכה לבקש את אמון החברים, את מכנסת את הוועדה כרגיל. יישר כוח.

- - -

אסי, אנחנו לא מערבבים בין הנושאים הממלכתיים - - -

מה אני יכולה לתת להם? רק קלפי. אני יכולה לתת להם כיכר? רק קלפי אני יכולה לתת. מה אני יכולה לתת להם?

דבר שני, אני רוצה לברך את ראשי הרשויות הרבים שהגיעו לישיבת הוועדה ולהודות לסגנית השר שיחד אתי בכל הנושא של ההיערכות לבחירות המוניציפליות יחד עם צוות המשרד עובדת באופן שוטף כדי שיהיו בחירות, המסודרות ביותר, הטובות ביותר מבחינת טוהר הבחירות, עם אחוז השתתפות גבוה, כפי שהיינו רוצים.
אני רוצה לגעת בכמה נקודות עקרוניות, ואחר-כך להתייחס לכמה נקודות עקרוניות שעלו בדיון, מצד ראשי הרשויות בעיקר. נקודה ראשונה, הבחירות האלה שיתקיימו אלה הבחירות לפי דעתי הרחבות ביותר שהיו ברשויות המוניציפליות – 191 רשויות מקומיות משתתפות בבחירות, בכ-20 רשויות מקומיות בעקבות ביטול ועדות קרואות או סיום כהונת ועדות קרואות שהן הולכות לבחירות דמוקרטיות מחדש – מספר הוועדות הקרואות שיישארו אחרי הבחירות האלה הוא מצומצם ביותר – וקרוב ל-5.5 מיליון תושבים יהיו בעלי זכות הצבעה בבחירות האלה. זאת אומרת, זה אירוע דמוקרטי מהמעלה הראשונה. אירוע דמוקרטי שבו אנחנו מייחסים חשיבות עליונה לזכות לבחור ולהיבחר. השלטון המקומי עוסק בנושאים הקרובים ביותר לתושבים ולאזרחים, ומכאן החשיבות שאנחנו רואים בהשתתפות רחבה בבחירות, בהעלאת שירותי ההצבעה, בהעלאת אחוז ההשתתפות בבחירות. אנחנו גם נצא בקמפיין פרסומי מטעם המשרד שקורא להגברת ההשתתפות כדי שיהיו אחוזי הצבעה גבוהים ככל שניתן. אני חושב שככל שאחוזי ההצבעה יותר גבוהים, הדבר משקף בצורה יותר נכונה את דעתו האמיתית של הציבור.
את הרשות המקומית התושב פוגש באופן יומיומי בנושאים שקרובים לו ביותר: חינוך ורווחה, תרבות פנאי וכדומה, ומכאן החשיבות של הנושא הזה, שלפי דעתי אמור לאחד את כולנו, ללא הבדלי השקפה פוליטית.

נקודה נוספת אחרי שדיברנו על היקף הבחירות מבחינת מספר הרשויות ומבחינת אחוז ההצבעה שאנחנו שואפים אליו – טוהר הבחירות. טוהר הבחירות הוא דבר חשוב ביותר. פרסמנו ונפרסם בחוזרים כלליים לרשויות המקומיות, נקיים גם כנס היערכות בעוד קצת יותר משבועיים ימים. יש בכל מחוז צוות בקרה מקצועי שאמור להבטיח סדרי מינהל תקינים. יש תיאום מלא גם בהיערכות לקראת הבחירות בינינו לבין משטרת ישראל, ומטה המפקח הארצי על הבחירות תוגבר כדי לתת מענה יעיל, בין היתר, בשאלה הזאת. בחירות שמתנהלות באופן נקי אלה בחירות שמעצימות את אמון הציבור במערכת הדמוקרטית, ויש לזה חשיבות גדולה מאוד.

עלו פה מספר נקודות שאני רוצה להתייחס אליהן. קודם כול נושא מיקום קלפיות. יש שפע של מבני ציבור שמתפקדים כבתי ספר, לנו היום יש קשרים לא רעים עם משרד החינוך והנחיתי את מנכ"ל המשרד שכבר בא בדברים עם מנכ"לית משרד החינוך לפעול. ועל-פי מה שנמסר לי, מנכ"לית משרד החינוך הנחית שייעשה מאמץ על-ידי מערכת החינוך לקיים יום שבו יהיו אירועים חוץ בית ספריים, טיולים, בסופו של דבר זו גם עונה של השנה שמאפשרת את זה ואירועים חוץ בית ספריים אחרים בכמה שיותר בתי ספר. במקומות שיהיו בהם לימודים – אני אומר את עמדתי שהיתה עמדתי כשר חינוך ולא השתנתה גם כשר פנים – אני נגד השבתת בתי ספר מלימודים ביום שהוא עדיין איננו יום שבתון על-פי חוק, ולכן המגמה שלנו, הניסיון שלנו, על בסיס ההידברות שלנו עם משרד החינוך, לאפשר כמה שיותר פעילות חוץ בית ספרית שתאפשר קיום בחירות, אבל אני לא רוצה לפעול שבמקום שזה לא יקרה, לפגוע בלימודים, כי אני נגד פגיעה בלימודים.

עלתה כאן שאלה של הגדלת אחוז החסימה על-ידי ראש מועצת כפר יונה. אני חייב להגיד שאני תומך בהעלאת אחוז החסימה לרשויות המקומיות. היתה לי דילמה כי אנחנו נמצאים פחות מארבעה חודשים לפני הבחירות, כחודשיים לפני הגשת הרשימות, לשנות כללי משחק. עלו פה כמה נקודות, חלקן נוגעות למימון, חלקן נוגעות לאחוז חסימה ונקודות אחרות ואין מקום לשנות כרגע, עם כל זה שאני מאמין שחשוב להעלאות את אחוז החסימה, ואני גם מאמין שצריך לצמצם את מספר חברי מועצות הערים, שהוא לפי דעתי גבוה מדי.
אני רוצה להודיע כאן שכבר הנחיתי את היועץ המשפטי של משרדי להכין הצעת חוק בנושא הזה של הגדלת אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות, אבל כדי שזה ייתפס באופן ענייני, באופן ממלכתי, אני לא יכול להחיל את זה על הבחירות הקרובות. הדבר הזה יובא למושב החורף של הכנסת במנותק מהבחירות, זמן קצר אחרי הבחירות, ונעביר את החוק הזה כך שהוא יתפוס לבחירות שלאחר מכן. אולי הייתי מאוד רוצה שזה יחול עכשיו, זה יהיה בעייתי מבחינה דמוקרטית לשנות את כללי המשחק תוך כדי המשחק, כאשר יש אינטרס הסתמכות, בעיקר של המועמדים, ואולי גם של בוחרים.

להיכנס בשלושת רבעי מנדט זה אנטי דמוקרטי.

אבל זה החוק.

אם אתה מקבל 80% ולא מקבל - - -

יש לי קצת ניסיון בנושאים האלה. אגב, תמכתי בהעלאת אחוז החסימה לפחות לרשויות המקומיות, בכנסת השש-עשרה וכמעט הצלחנו להעביר את החוק הזה. נפלנו במספר מאוד קטן של קולות במליאת הכנסת. כחבר כנסת העליתי את אחוז החסימה, זה היה פעמיים בסך הכול מאז קום המדינה, מ-1.5 ל-2%. בכנסת השש-עשרה העליתי את אחוז החסימה לפחות לכנסת. בדרך כלל יש מתאם, כשאני מתכוון לעשות משהו מסוים, בדרך כלל אני גם מבצע אותו. אני מתכוון להעלות את אחוז החסימה בבחירות לרשויות המקומיות. זה יהיה לא הוגן לעשות את זה במהלך מערכת הבחירות, ואנחנו כבר במהלך מערכת הבחירות. מהתפקיד שלי ומהחומרים שאני מקבל אני מבין שאנחנו כבר במהלך מערכת הבחירות. במהלך מערכת הבחירות אתה לא משנה כללי משחק, אבל אנחנו נשנה את העניין הזה.

אל תוסיפו לנו מנדטים, כי שינוי מנדטים עכשיו - - -

גולברי, אני לא יכול ברגע זה להיכנס לעניין הזה. אני יודע בדיוק מה אני רוצה לעשות ואני אעשה את זה. אנחנו נספוג את זה עוד סיבוב עם הבעיות שיש בזה.
נקודה שנייה שאני מתכוון לשנות. אני חושב שנכון מה שנאמר פה, וגם את זה אני לא אעשה לגבי הבחירות האלה. בבחירות האלה, עם כל הקושי שיש בזה, ויש בזה קושי, וגם מה שנאמר על-ידי ראש מועצת ירוחם, דברים נכונים, נלך על-פי הכללים הקיימים. היה ניסיון גם של משרד האוצר בחוק ההסדרים לשנות לרעה את יחידת המימון, אז נכון שזה לא עודכן. גם כשהלכנו למענקי איזון, הלכנו למענקי פיתוח ודברים אחרים, אמרנו שבשנה הזאת, שנה תקציבית קשה, רוצים לשמור על הקיים. לנו זו שנה קשה. לא פגעו בקיים, אבל לא הוספנו. זה גם בלתי אפשרי לעשות ברגע זה. צריך להסתדר עם מה שיש.
נקודה נוספת שגם היא מצריכה שינוי, ואני מתכוון לפעול לשנות, זה העלאת היקף התרומות – היחידה הבסיסית, אותם 5,000 שקלים. הטעם לכך הוא שאנחנו צריכים הסדר שלא יגרום ללכת לכל מיני כיוונים לא רצויים. והסכום הזה באמת לא עודכן, אפילו בבחירות מקדימות לכנסת הוא עודכן בצורה מסוימת, לא בצורה מאוד דרמטית. צריך לעדכן אותו, אבל פעם נוספת העדכון יהיה לסיבוב הבא. אנחנו לא נחכה. אני משוכנע שאם אני אביא הצעות חוק לכנסת אחרי הבחירות, במושב החורף, כולם יוכלו להסתכל על זה באופן ענייני, ולעומת זאת, אם אתה מביא באמצע מערכת הבחירות, תקבל הרבה מאוד התנגדויות שמונעות מלחצים ומונעות מהתנגדויות בלתי ענייניות.

לגבי יום שבתון – זאת שאלה, לא שאלה פשוטה. יש לזה משמעות מבחינת התוצר הלאומי, אבל בהחלט אני יכול לראות את הנימוקים. בשתי הסוגיות הקודמות החלטתי, בסוגיה הזאת אני עוד רוצה להתלבט וגם לשמוע דעות שונות.

בנקודה שהעלה ראש מועצת כפר קרע – נקודה שעלתה אצלנו וביקשתי מיוסי ברון, המפקח על הבחירות, לטפל בזה מול היועץ המשפטי, ואני מבין שאתם בוחנים את העניין הזה.

כן.

בספרי הבוחרים, הנושא שעלה במגזר הערבי, שהעלה ראש מועצת כפר קרע – מכירים את זה?

כן-כן. מטופל.

יש סיכוי שיטופל לבחירות הקרובות?

לא בכל הקלפיות, במקומות שיש בעיה.

ברור שבמקומות שיש בעיה. במיוחד במגזר.

זאת אומרת שזה לא יטופל.

למה?

או שיטופל אצל כולם, או שלא יטופל.

הוא מתכוון בסקטור.

מקום שיש זיהוי על-פי שם משפחה וכו', הנקודה הזאת עלתה. אני לא רוצה מעבר לזה. יכול להיות שנבוא עוד פעם לוועדה ונפרט. אתם צריכים שינוי חקיקה בשביל זה או לא?

לא. יש אפשרות.

אני מבקש לקבל עדכון בתוך שבוע איפה הדבר הזה עומד.

העלה פה יושב-ראש המרכז השלטון המקומי נושאים שנוגעים לאיסורים. לחלק מהאיסורים התייחסה מנכ"לית ועדת הבחירות המרכזית, היא אמרה שאלה איסורים שנמצאים בחוק תעמולת הבחירות. זו לא המצאה של מישהו, ואני מציע להקפיד על זה. אני ככלל, ואני אומר את זה גם לאנשי משרדי, לקראת הכנס שאתם מקיימים עם אנשי הרשויות המקומיות: צריך למצוא איזון סביר בין קיום שגרת התפקוד של הרשויות המקומיות גם בזמן מערכת הבחירות לבין הימנעות משימוש ברשות ובמשאבי הרשות לצורכי הבחירות. מה זאת אומרת איזון? הרשות צריכה לתפקד גם בחודשים האלה. אי-אפשר לשבש את התפקוד של הרשות ולא צריך להגיע להגזמות. מצד שני, צריך להקפיד לקיים את אותם הדברים, אותם האיסורים שנקבעו בחוק. בסופו של דבר, אם יש דילמה בין אולי לעשות ואולי לא לעשות, עדיף להימנע. עדיף להימנע. זה לא יביא לשינוי. מי שהוא ראש רשות מוערך – עכשיו אני אסתכן אם אני אגיד יוסי שבו בנס ציונה, הוא נבחר הרי ברוב שגם במשטרים טוטליטריים כבר לא מקובל. זה לא שאני לא אומר על האחרים, כי יש פה הרבה ראשי רשויות שייבחרו בקלות, אבל פה אני פשוט זוכר את האחוזים, אז - - -

אף אחד לא התמודד מולו. הוא היה יחיד.

כנראה שיש סיבה. וגם אצלך זה לא כל כך רחוק. גם אצלך יש אחוזים כאלה, אז אולי לא במקרה קראת את קריאת הביניים.
עדיף אם יש ספק, ללכת לחומרה ולא להיכנס למקומות שמעלים סימני שאלה, כי בסופו של דבר אנשים נבחרים, וכמו שאתם עומדים לבחירה, אני אומר את זה כאדם שעומד לבחירה, אנשים בוחנים אותך על בסיס התפקוד לאורך הקדנציה – היית טוב, קידמת את ענייני הרשות, לא קידמת את ענייני הרשות. כל הדברים הקטנים שהם גבוליים לא נותנים שום דבר. מצד שני, אסור לשתק את התפקוד של הרשויות וצריך להפעיל שכל ישר, ויש מקרים, גם בתקופת בחירות, שצריך לעשות דברים, כולל בנושא של איוש עובדים אם זה דבר שהוא בסדר העניינים הרגיל והתחיל קודם. יש הרי כללים בדבר הזה, אני לא רוצה להגיד מתי כן ומתי לא. צריך להפעיל שכל ישר, כדי שגם הרשויות יוכלו לתפקד וגם תתקיים מערכת בחירות שהציבור יכול לתת אמון ברשויות, ובסופו של דבר זו חובה שמוטלת על כולנו.
אני מאחל לכולנו מערכת בחירות עניינית, הוגנת, שטוהר הבחירות יישמר בה, שתושבי ישראל ישתתפו בה בהיקפים רחבים, שייבחרו הטובים ביותר. אנחנו תמיד יוצאים מנקודת הנחה כזאת בחיים הדמוקרטיים.

תודה רבה לך, שר הפנים. פאינה, רצית להגיד כמה מילים.

קודם כול, כבוד יושבת-ראש הוועדה, כבוד השר וכל המכובדים שנמצאים כאן אתנו, אני מצטרפת כמובן לדעתו של השר. לא רק בכל מה שהוא אמר אני מצטרפת לדעתו, אלא גם בכך שהדיון הזה חשוב.

זה בגלל שאני שואל אותה על אחוז חסימה וכו', אז אחרי זה היא מצטרפת לדעתי על בסיס העצה שלה...

אני יכולה להצטער על דבר אחד, שמשך הזמן בין הבחירות לכנסת והבחירה של האנשים שיושבים כאן סביב השולחן היה קצר מדי או קרוב מדי לבחירות המוניציפליות. אני בטוחה שאם היה יותר זמן, היינו יכולים להוביל מהלכים הרבה יותר גדולים שכבר דיברו עליהם פה היום. באמת בגלל קוצר הזמן יש לנו בעיה.

כמו שהוזכר, הבחירות האלה יתקיימו ב-191 רשויות מתוך 255 רשויות, אחת הסיבות היא גם ההחלטה של השר ללכת ברוב הרשויות לבחירות ולא למנות ועדת ממונות או דברים כאלה, כדי שבאמת לכולם תהיה זכות הבחירה, ואני חושבת שזאת החלטה נבונה מאוד. אני גם בטוחה שאם נסיים את המתווה של הבחירות, שכל הבחירות המוניציפליות יתרכזו ביום אחד, אולי אז גם ניתן יהיה לבדוק את הנושא של היום החופשי, נבדוק כמובן גם השלכות כלכליות. כשעד היום היו חמישה-שישה מועדים של בחירות מוניציפליות ברור שלא ניתן היה בכלל לחשוב בכיוון הזה.
לכולנו ברור שהשלטון המקומי מהווה עמוד תווך איתן לכל השלטון בכלל בארץ, ואנחנו מעריכים את הפעילות שלכם. אתם הקו הקדמי בפני האזרח, ולכן אנחנו מקדישים לשלטון הזה הרבה חשיבה, הרבה דיונים, והאיתנות שלכם בהחלט תלויה גם באחוז החסימה וגם במימון של הבחירות, כי אחר-כך אנחנו שומעים הרבה טענות על מה שהיה בדיעבד, וכמובן זה קשור לכך.
אני רק אוסיף עוד מילה אחת, וזה בנושא האותיות. אני חושבת שזה חלק מהמבנה הרגולטורי של בניית האותיות, ובתור בדיחה אני רוצה להגיד, הרי לא הייתי רוצה שכולם ירוצו עם האות ל', לכן אנחנו חייבים לנווט את זה...

ל' זה ליכוד.

כן. בהחלט צריכים מישהו שיבדוק את זה.

למה? את רוצה שירוצו כולם כישראל ביתנו...

לא אמרתי איזו מפלגה.

אני בהחלט מצטרפת לברכות ומאחלת לכם הצלחה. תודה רבה.

כמה דברים לסיכום ולהתייחסות אחר-כך של משרד הפנים בוועדת הפנים. קודם כול, הודיע השר כבר עכשיו שפרסום הנהלים לא ימתין לשליחת הספר, זה יתבצע מיד באתר. רק לעדכן אותנו שזה בוצע, כדי שנוכל לחבר גם את האתר של ועדת הפנים לאתר משרד הפנים, כדי לאפשר לכל ראשי הערים והמועמדים להכיר את הנהלים וכל המגבלות בעניין הזה.

ראשי ערים עולים הרבה לאתר הוועדה?

בוודאי. אנחנו מפרסמים גם את ההנחיות שלך שם. למה אתה שואל?

אני רוצה לדעת אם זה אתר פופולרי.

פרסום מנהלי הבחירות האזוריים – מאוד חשוב לתת זה ביטוי, בעיקר לאלה שמתמודדים, שידעו שגם הם יכולים לדבר אתם, ולא רק ראשי ערים.
שליחת הודעה לבוחר מראש – זו סוגיה שצריך לשים אליה לב. כשהבוחרים מקבלים בסוף את ההודעה יומיים לפני הבחירות או יום לפני הבחירות או אפילו ביום עצמו של הבחירות זה מונע מהם להגיע ולבחור, ואנחנו רוצים להרחיב את קהל הבוחרים. לשים לב לזה, כדי שלא נצטרך להתעסק עם זה בפעם הבאה.
אבטחה בקלפיות – שימו לב לעניין הזה, בעיקר עכשיו, בשיתוף פעולה עם משטרת ישראל, כדי שהאבטחה תהיה מסודרת.

מיקום הקלפיות – התייחס לזה השר. אני שמחה שהוא כבר פנה למשרד החינוך. אין טעם לקבל על זה שום דיווח.
כל סוגיית הקלפי הניידת והסטודנטים נמצאת כרגע בהצעת חוק. נחכה ונמתין. זה יהיה בהידברות אתכם. אני מאמינה שזה לא יגע להבשלה בכנסת הזאת, אבל נצטרך לקדם את זה, אולי במסגרת הצעת חוק שהשר יביא, נביא עוד כמה נושאים, והיא תבוא כולה לעדכון.

אני מקבלת את דברי יושב-ראש השלטון המקומי בעניין כתבי אישום וקלון. פה זה נמצא דווקא יותר במגרש שלכם, של יושב-ראש הוועדה. יש הרבה מאוד ראשי ערים, שעשו עבודה מצוינת, ובגלל מציאות כזאת או אחרת, החליטו להגיש נגדם כתב אישום ארבעה חודשים לפני הבחירות ולקבל החלטה כזאת או אחרת. אני חושבת שעל יושב-ראש הוועדה, השופט, לקיים בצורה מאוד-מאוד רגישה חשיבה כיצד פועלים וגם מפרסמים אולי הודעות בתקשורת המקומית, כי מבחינת אזרחים מסוימים, כשיש כתב אישום, כבר ראש העיר לא יכול לגשת לבחירות, וזה לא נכון. זה בדיוק כמו שקורה בכנסת. גם בכנסת כשיש כתב אישום השר לא יכול להיות שר, אבל הוא כן יכול לתפקד כחבר כנסת, כנציג ציבור. חשוב לפרסם את זה. יש אנשים שעובדים כבר הרבה מאוד שנים, ובגלל אופוזיציה כזאת או אחרת הם מוצאים את עצמם לפני הבחירות במצב בלתי אפשרי. אנחנו כמערכת צריכים לתת להם גיבוי. מי שאשם, הוא אשם, אבל מי שלא אשם, אי-אפשר לקחת ממנו עכשיו את הסמכות ואת היכולת להיבחר. לכן אני מציעה שתעשו על זה חשיבה, ואם אפשר וצריך לפרסם באותם עיתונים מקומיים, תפרסמו את זה מטעמכם, לא מטעם ראש העיר, כדי שראש העיר יבוא בניקיון כפיים לאזרחיו ויגיד: תבחרו בי ובמועמדים שלי, זאת החלטת יושב-ראש הוועדה.

אני מציעה שנכין הצעת חוק משותפת, או הצעת חוק שלכם, השר, ותביאו אלינו, גם בעניין אחוז החסימה, גם בעניין צמצום חברי מועצה, גם בעניין שיפוי בגין המנדטים, זה נכון.

צמצום חברי מועצה זה במנדט של השר

אלה שני דברים נפרדים. צמצום חברי המועצה – אני קובע את המפתח.

אם השר קובע את המפתח, הוא אמר שהוא יעשה על זה חשיבה. יש שני נושאים שהשר אמר שהוא מתכוון לעשות עליהם חשיבה, ועל שני הנושאים האלה נבקש התייחסות בוועדה בעוד שבוע-שבועיים, כשהשר יהיה מוכן עם צוות החשיבה. האחד, בנושא צמצום חברי מועצה, והשני, בעניין יום שבתון, כן או לא, ביום הבחירות המקומיות. אלה שני הנושאים שאמרת שצריך לעשות עליהם חשיבה.

הנושא של צמצום חברי מועצת עיר נקבע על-ידי השר הקודם לפני כשנה. אני מתכוון לקבוע את זה, אבל לא לבחירות שיתקיימו בעוד ארבעה חודשים.

אי-אפשר. אנחנו זורקים הכול לעוד חמש שנים, אנחנו מביאים את השלטון המקומי אל פי פחת עוד פעם, גם באחוז חסימה, גם במספר חברים. זה מסוג הדברים שאפשר לשים עליהם את הדגש.

יכול להיות.

השר, אני לא חושב שתקבל התנגדויות כל-כך גדולות לשינויים האלה.

השיפוי, בוודאי - - -

עזבי את השיפוי. צמצום מנדטים ואחוז חסימה. מה יהיה? בג"ץ יהיה? אחד שעוד לא נבחר, הוא לא יודע מה אחוז החסימה.

מכובדי ראש המועצה, תרשה לי להגיד לך, שכאשר יושבים ליד שולחן ראשי רשויות כולם מסכימים, אם היו יושבים עם חברי מועצת עיר, היית רואה איזה התנגדויות יש. כמי שלחם להעלאת אחוז החסימה בבחירות המוניציפליות וראיתי את זה בכנסת, יש אינטרסים שונים מכיוונים פוליטיים שונים. יש מערכת בחירות, גישה ממלכתית מחייבת לא לשנות כללי משחק תוך כדי המשחק.

לא ראיתי שזה חל על חברי כנסת בבחירת רבנים.

ראית שגם זה בסוף לא עבר.

ראית בסוף ש"חוק עמר" נפל.

אדוני ראש העיר מודיעין, שעליך חל הדין שאמרתי קודם על יוסי שבו, ראית שגם זה קרס, כי זה לא בסדר לשנות כללי משחק תוך כדי המשחק. אמרתי שלושה דברים שאני אטפל בהם: צמצום מספר חברי מועצות ערים, העלאת אחוז החסימה, תרומות, אבל בתחולה לבחירות הבאות. אם נביא את זה, תראו איזו מהומת אלוהים תהיה באמצע מערכת בחירות.

מאה אחוז. אני רוצה להכניס גם את הנושא של השיפוי בגין מנדטים, גם זה ננסה להכניס לחוק. שינוי אותיות – אני חושבת שזה נכון. יוסי נשרי, גם לזה דרוש שינוי חקיקה. דברתי גם לגבי הסטודנטים והסוגיה של המוגבלות.

לגבי המגזר הערבי, אני מבקשת שהיועץ המשפטי של משרד הפנים, יעדכן את היועץ המשפטי שלנו האם הנושא הזה סוכם או לא סוכם, שנוכל להודיע למגזר הערבי אם שיניתם בהתאם לשם פרטי, כי עושה שכל מה שהוא אמר בעניין של שם משפחה.

אני רוצה להודות לשר על ההיערכות.

מה עם כרטיס אדי?

לא יודעת.

יש דבר חשוב שלא עלה כאן – הנושא של מטה הבחירות. לא יכול להיות שהוא מורכב מהרשות המקומית עצמה. צריך לעשות שינוי ולהחליף ממקום למקום.

אני רוצה להודות לשר ולצוות שלו על ההצגה העניינית של הדברים; למשנה למבקר המדינה, שמואל, תודה רבה לך; לראשי הערים. שיהיה לכולם בהצלחה בבחירות.

<הישיבה ננעלה בשעה 12:04.>