PAGE
16
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 44>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 9:30

<הקמת ושימוש באולמות אירועים באזור תעסוקה הצפוני של אור עקיבא>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד אזולאי

>
שי קרפ - פיקוח מחוז חיפה, מינהל מקרקעי ישראל

יהודה כהן - מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים

שמחה יוסיפוב - ראש העיר, עיריית אור עקיבא

נוח שמאילוב - עוזר ראש העיר, עיריית אור עקיבא

בני עג'מי - בעל אולם אירועים באור עקיבא

אריק חכם - יזם, בעל אולם פלנטה, אור עקיבא

אבי בין - מנהל אגף קשרי ממשל, משרד הפנים

יעקב אדרי - חבר כנסת לשעבר

דוד דהאן - פעיל המשמר החברתי

גלעד קרן

יפה שפירא

אסתר מימון
<הקמת ושימוש באולמות אירועים באזור תעסוקה הצפוני של אור עקיבא>

בוקר טוב, אני פותחת את ישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בדיון בסוגיה של הקמה ושימוש באולמות אירועים באזור התעסוקה הצפוני של אור עקיבא. הדיון הזה הוא דיון שנערך ביוזמתו של ראש עיריית אור עקיבא, ומן הראוי להגיד שגם פנה אלי חבר הכנסת לשעבר, אדרי, בבקשה לבדוק את הסוגיה שתיכף יציג אותה פה בצורה מפורטת ראש עיריית אור עקיבא. לאחר מכן נשמע את ההתייחסות שלך, אתה היחיד כאן ממינהל מקרקעי ישראל, ואחר כך אני מקווה שעוד ייכנסו כאן גם ממשרד הפנים, כי הכוונה שלי פה לסכם דברים ולראות כיצד אנחנו הולכים לקראת הבקשה של אור עקיבא ולא רק כדי לקיים פה דיון, מבחינת שעשינו וי וקיימנו דיון. אני מציעה שאתה תציג את הנושא.

קודם כול, בוקר טוב, יושבת-ראש הגנת הפנים וועדת הסביבה ולכל החברים שנמצאים כאן. אני ראש עיריית אור עקיבא. מדובר באזור תעסוקה של אור עקיבא, שהוקם בשנות ה-90. בזמן שהוקם אזור התעסוקה לא נתנו את הדעת לנושא של המסחר. היתה בזמנו חלוקה של המגרשים בבתים ובחצרות לבעלי עסקים. רצו לפתור את הבעיות ואותם בעלי העסקים הגיעו להסכם עם המינהל והתמ"ת כדי לעשות את זה ללא מכרז.
בזמנו נתנו רק 100% בנייה ולא היה אישור לתוספות נוספות ואנשים רכשו קרקעות וחלק התחילו לבנות. היתה בעיה נוספת שהיתה חלוקה של חצי דונם לכל בעל עסק ולא היה אפשר לשווק חצי דונם, ואז חיברו חצי וחצי לדונם, וכך לאט-לאט התפתח הנושא.
חלק גדול היה ללא מכרז, לצערי הרב. ולכן משהו קרה. משהו קרה, אנשים התחילו לבנות את המפעלים שלהם, קטנים וגדולים, אבל עם הזמן באזור התעסוקה היה צריך להיות גם הנושא של מסחר. לא נתנו את הדעת על המסחר, אבל היו צריכים לחשוב על מסחר.
לאחרונה בוועדה המחוזית במשרד הפנים בחיפה היתה גם החלטה על הקמת אולמות אירועים באזור התעסוקה. אנחנו מדברים על אזור התעסוקה באור עקיבא שלמעשה זה מקום קלסי להקמת אולמות, כי בבוקר עד הערב יש שם תעשייה ועובדים מגיעים לשם ויש חניות בשפע, בשלב זה. מגיעים לשם ועובדים מהבוקר עד הערב, אחרי-הצהריים הכול ריק. ואז אמרנו שהיו צריכים להיות גם מקומות לבילוי. אותם היזמים שרכשו קרקעות והתחילו לבנות בתעשייה. הם הקימו את המפעלים שלהם, אבל עם הזמן יש מקומות שהמפעלים נכשלו ועשו בהם שימוש לאולמות.
אנחנו לוקחים למעשה כרגע אולם אחד, גני שיר, שנהרס על-פי החלטת בית המשפט, כי היה גם שימוש וגם ללא היתר, והיום אולמי פלנטה, שהוא למעשה - - -

כמה אולמות יש כרגע באזור התעשייה?

כרגע יש לנו בערך ארבעה אולמות גדולים וקטנים. הגדולים הם למעשה אולמי שיר, שהוא על-פי החוק, הוא קנה את השטח כאולם למסחר, ויש לו רישיון על-פי החוק.

על כמה אנחנו מדברים שאין להם רישיון כרגע?

כרגע יש לנו שלושה שאין להם רישיון.

שלושה אולמות ללא רישיון.

האם כולם באזור תעשייה?

כולם באזור התעסוקה.

שלושת האולמות האלה עברו ועדת תכנון?

הם עברו ועדת תכנון, גם כי ביקשנו שימוש חורג. השימוש החורג אושר בוועדה המקומית, אבל מינהל מקרקעי ישראל לא אישרו את זה. הם אמרו שמאחר שהם קנו ללא מכרז את המגרשים, אין אפשרות לאפשר להם שימוש לאולמות.
אני אספר לכם דבר נוסף, אולמי פלנטה בזמנו פנו למינהל ולתמ"ת וקיבלו אישור לשינוי ייעוד מתעשייה למסחר.

שלושת האולמות?

לדוגמה אולמי פלנטה. בזמנו הם קיבלו אישור מהתמ"ת וממינהל מקרקעי ישראל בתשלום של בערך מיליון שקל, אבל בגלל שהמצב שלהם היה כל-כך קשה הם עשו אולם. והסברתי למה הם עשו אולם, כי המפעל שהם רצו להקים, המתפרה "מוניטין", היתה בקשיים, אז הם שינו. אתם יודעים שמצב הטקסטיל בארץ מאוד קשה. הם הפכו רק חלק לאולם, לא הכול אולם. מדובר רק בקומה אחת, ולמבנה הזה יש שתי קומות.

עזוב רגע את האולם. אני שואלת אותך שאלת הבהרה, שמחה. כרגע אנחנו מדברים על שלושה אולמות.

שאין להם רישיון.

הם עברו בוועדה מקומית - - -

יש להם היתרי בנייה וגם ביקשו שימוש חורג, ולא אושר להם שימוש חורג, בגלל שזה לא גורם מסחרי. השטחים ששווקו הם לא למסחר.

האם זה היתר בנייה לאולם?

לא היתר בנייה לאולם, היתר בנייה.

אני שואלת אותך שוב, האם הוועדה המקומית עשתה להם שינוי ייעוד?

לא.

אישרה?

לא.

גם הוועדה המקומית לא אישרה?

ועדה לא יכולה לאשר שינוי ייעוד. הם פנו לוועדה וביקשו - - -

זו סמכות מחוזית.

הם פנו לוועדה וביקשו בנייה על-פי היתר לתעשייה. הסברתי שעם הזמן, בגלל המצב של התעשייה, ובמיוחד בטקסטיל, היה מצב קשה, היזמים האלה שינו מתעשייה לאולמות. אני חושב שהיה גם צורך באולמות.

עזוב כרגע מה היה הצורך.

אבל יש גם החלטה של משרד הפנים, של ועדה מחוזית.

האם יש החלטה?

יש להקים אולמות באזורי תעסוקה.

לאחרונה הצלחנו לאשר תוכנית להסבת תכליות לאולמות, וקיבלנו אישור מתן תוקף, הנה, שבאזור התעשייה אור עקיבא אפשר להקים אולמות. הבעיה היחידה בנושא הזה בגלל שהם קנו את הקרקע ללא מכרז והשתמשו בזה לאולם. זו הבעיה היחידה.

הם צריכים לשלם את ההפרשים.

נכון. אני פניתי למינהל, פניתי לתמ"ת, אמרתי: רבותי, קרה מה שקרה באזור הזה והיו הרבה טעויות שנעשו באזור הזה, באזור התעסוקה, בואו היום לא נהרוס את המשפחות. כבר נהרס שם אולם אירועים אחד. המשפחה נהרסה, לא רק האולם. עם האולם נהרסה גם המשפחה.

כ-60 תושבי אור עקיבא מועסקים באולמות. זה כמו מפעל. צריך לראות את האולמות האלה כמפעל, כי מעסקים שם עובדים: טבחים, הכול.
דבר נוסף, אני חושב שמן הראוי לבוא ולומר: עשיתם מה שעשיתם, תשלמו את ההפרשים. מדובר בהרבה כסף. דיברתם פה על מיליון שקל שהיה צריך לשלם לפני כמה שנים, והיום בוודאי זה כבר עלה.

האם בעלי האולמות מוכנים לשלם את ההפרשים?

מוכנים.

בעבר הם לא היו מוכנים לשלם את ההפרשים.

גם בעבר הם היו מוכנים.

ניקח את אולמי פלנטה לדוגמה, הוא לא הצליח, כי לא היה לו כסף, הוא היה במצב קשה. הוא בנה אולם, השקיע בבניין 25 מיליון שקל, ואחר כך לא היה לו כסף לכלום. הוא אומר: בניתי עוד בניין, מה אני אעשה אתו? האולם הזה ריק. להשאיר אותו נטוש ושייהרס? הוא אומר: בקומה אחת אני אעשה אולם, בקומה השנייה אני אעשה מתפרה, אבל באים והורסים. כבר נהרס אולם אירועים אחד.
נמצא פה בני עג'מי שהוא בנה. היה צורך באולמות, כמו בכל מקום, ומדובר באזור תעסוקה, לא ליד תחנת דלק ולא בשטח חקלאי.

ברור. אפשר להקים שם אולמות.

נכון. על-פי ההחלטה הזאת, יש לנו אישור, אפשר להקים אולם.

אני מכיר את זה ממקומות אחרים. היתה תקופה שבמינהל המקומות האלה היו מתים והמינהל נתן קרקעות בחינם. המקום במשך השנים פרח, נהייתה שם עבודה, ואז אנשים שינו את הייעוד. באו ואמרו: אנחנו יכולים לשלם, הבעיה שהמינהל לא היה מוכן גם לתשלום. אני מכיר מקומות שפשוט אילצו את האנשים לפנות את המקומות האלה. אפילו תמורת תשלום של הרבה מאוד כסף שהיו מוכנים לשלם, המינהל לא הסכים בשום אופן. אני מקווה שנציג המינהל פה.

כן, הוא פה. חבר הכנסת לשעבר אדרי, לאחר מכן נציג האולמות, ואני רוצה גם התייחסות של ממ"י. כן, אדרי.

קודם כול, אני רוצה להודות לך על הדיון המהיר וגם תודה לדוד שהגיע, הוא גם מתמצא בנושאים האלה. יש פה איזה אבסורד גדול מאוד. אזור התעשייה קיים כמעט 20 שנה. כמובן התכלית שלו היתה לפנות את כל המטרדים מהיישוב, כולל אולמות. לדוגמה אולם שלא היה ביישוב, הוצאנו אותו לאזור התעשייה, כי זה היה הדבר הכי נכון, להוציא את כל המטרדים מתוך העיר. אחרי שסוף-סוף – ושמחה פה הזכיר את זה – לפני כמה חודשים אושר בוועדה המחוזית מתן תוקף על שינוי תכליות, שאפשר לעשות אולמות באזור התעשייה, המינהל מתחיל למצות את הדין עם כל מיני בעלי אולמות.

אני לא בא להגיד שהדברים נעשו על-פי דין, זה ודאי שלא. אבל אם יש אפשרות להסדיר את זה, צריך לעשות את זה ולא ללכת עכשיו למשפטים ולהריסות. נהרס אולם, נהרסו הרבה משפחות, כפי שאמר שמחה.

האישור העקרוני כבר ניתן ב-2005, בישיבה שזימנתי עם שר המסחר והתעשייה דאז, אולמרט, ומנהל המינהל. כבר אז הם אמרו: רבותי, גשו לשינוי תוכנית, נאפשר את השינוי ונאפשר אולמות באזור התעשייה באור עקיבא.

יתרה מזו, ושוב גם זה צוין, נתנו הודעת תשלום לבעל אולם. מה ששמחה הראה, זה קיים, זאת אומרת, משרד המסחר והתעשייה והמינהל אפשרו להקים אולם, רק אמרו: תשלמו. עכשיו אפשר להסדיר את זה סוף-סוף בצורה מסודרת, להביא שמאים, להגיד: רבותי, זה ערך הקרקע לתעשייה, זה ערך הקרקע למסחר, תשלמו את ההפרשים ונגמור את הסיפור הזה. אחרת, תקימו את כל אור עקיבא עליכם. זה אבסורד שדווקא עכשיו אתם רוצים למצות את הדין אחרי 20 שנה עם כל האנשים האלה. אפשר לפתור את זה. עם רצון טוב אפשר לגמור את זה.

תודה רבה. נציג האולמות.

בוקר טוב ליושבת-ראש, ואני מברך קודם כול על הדיון. אני מנכ"ל התאחדות בעלי אולמות וגני אירועים בישראל. לצערי הבעיה לא מקומית, הבעיה היא ארצית. הבעיה בכל מקום בארץ. אנחנו רואים חדשות לבקרים שאולמות וגני אירועים נהרסים, נסגרים, עושים המון בעיות לבעלי אולמות וגני אירועים.

למה? מאותה הסיבה?

מאותה הסיבה.

אתה יודע שגם למפעל האמוניה אין רישיונות? דין זה דין כלפי כולם.

אולמות וגני אירועים זה לא סככות אבטיחים שנפתחות בין לילה ונסגרות בין לילה. אולמות אירועים נפתחים עם יוזמות, עם תכנונים, עם ידע. הנושא של עמק חפר נבדק, הנושא של גזר נבדק. היטיב להגיד את זה חבר הכנסת אמנון כהן. בישיבה בוועדה לביקורת המדינה בנושא של גזר, הוא אומר: אני לא רוצה לדון על זה, זו בעיה לאומית, היא לא בעיה מקומית. אנחנו נמצא את הקביעות האלה בכל מקום.

אותה הבעיה של מינהל מקרקעי ישראל.

בתחילה כל אולמות האירועים היו סביב התחנות המרכזיות, ראינו את זה בעפולה, בנתניה, כי זה היה מביא את כל הקהל ומחזיר את כל הקהל. ראשי העיריות ביקשו מאתנו להתפנות מהמקומות האלה, כי זה גם לבעיה בסביבה. התפנינו לאזורי תעשייה. מה קרה באזורי התעשייה? אתם מגלים מקומות, לאו דווקא אצלך, בהרבה מקומות אין מקום לקליטת כלי הרכב. אתה רואה את זה בירושלים בתלפיות - - -

אצלי אין בעיה.

מה קורה היום? היה דיון פה בוועדת הפנים בכנסת השבע-עשרה, בוועדה המשותפת בנושא חוק התכנון והבנייה, צירפתי לך את זה. שמאי אסיף: בתוכנית תמ"א 35 לא הכניסו את הנושא של אולמות אירועים. לא יכול להיות במדינת ישראל, המדינה היחידה בעולם שיש לה ברית מילה, בריתה, בר-מצווה, בת-מצווה, אירוסין ואחר-כך חתונה – מכלול של אירועים שדרוש לציבור, שאין תכנון בכל הדבר הזה. הוא אומר במפורש שזה לא קיים. היושב-ראש אמנון כהן, וגם מצורף לפה פרוטוקול הדיון, הזמין את מינהל מקרקעי ישראל, וכרגיל המינהל לא הגיע. הוא הוציא להם מכתב - - -

אל תדאג, אצלי המנהל יגיע כמו גדול.

הוא הוציא מכתב לאלי ישי להוציא תמ"א מיוחדת לאולמות ולגני אירועים. אין תכנון אסטרטגי.

הבנתי.

לקראת 2030 הלמ"ס מודיע שאנחנו גדלים מ-7 מיליון ל-10 מיליון תושבים - - -

יטופל, יהיה דיון עקרוני בעניין הזה. הלאה. נקודתית יש לך מה להגיד על אור עקיבא?

גם אני רואה את המצוקה שלהם. אני יודע את המצוקה שלהם. כואב לי לבוא למקום ולראות אולם כמו שנהרס.

תודה. ממ"י, בבקשה.

לי קוראים שי קרפ, אני סגן מנהל מחוז חיפה, אני אתייחס קודם כול ברמה הגלובלית. צריך להבחין, רוב גני האירועים שהתייחסת אליהם היו ממוקמים על קרקע חקלאית באזורים חקלאיים.

זו לא הדוגמה. אני מציע לא לערבב.

כבוד היושבת-ראש, אמרתי בתחילת דברי, מדובר באזור תעסוקה שמותר לבנות. אנחנו לא מדברים על שטח חקלאי. שטח חקלאי זה סיפור אחר.

סליחה. אני מנהלת פה את הדיון. אני מבקשת עכשיו לתת לו להתייחס לעניין. הוא יתייחס כללית, כמו שאתה התייחסת כללית, ואחר-כך נקודתית. תודה.

בנושא שטחים חקלאיים הדיון לגמרי אחר. אנחנו מדברים כאן על אירועים שמתבצעים באזור תעשייה. אנחנו צריכים ללכת קצת להיסטוריה, מדובר באזור תעשייה שמינהל מקרקעי ישראל, התמ"ת, משרד האוצר, השקיעו בו המון-המון כסף במטרה שתבוא תעשייה למקום ותיתן תעסוקה. בתהליך הזה יש פטור ממכרז, סעיפים מיוחדים לפי חוק חובת מכרזים, גם הנחה על הקרקע, גם הנחה בתשתיות. יש לנו פה למעשה מציאות שמצד אחד הקצינו לגני שיר למטרה של מכבסה ויצרנו גן אירועים, ולפלנטה – למטרת מתפרה ויצא לנו גם גן אירועים.

לא גן אירועים, אולם אירועים. גן אירועים זה פתוח.

אולם אירועים. הנושא הזה נידון בבתי משפט.

למה נתתם את זה בחינם בצורה כזאת?

למטרת תעסוקה. אלה היעדים של מדינת ישראל, דרך מינהלת התעסוקה של משרד התעשייה. זה למטרה של תעשייה, לא למטרה של מסחר, ואולמות אירועים זה מסחר לכל דבר.

המציאות היתה שזה לא היה ביד שלו לאחר מכן. היתה תקופה של שפל, והמקומות האלה הפכו להיות מקומות מוזנחים, וכתוצאה מזה באו ואמרו: נעשה משהו יפה במקום הזה.

האולמות האלה כבר קיימים 15 שנה.

אם נבחן את הבינוי של המבנים האלה, אלה מבנים שנבנו למטרת אולמות. יש פה חריגה מלכתחילה. הנושא הזה נידון בבתי משפט, הוא כבר עבר בערכאה. בגני שיר לא הרסנו את המבנה, משרד הפנים הרס בחוץ. תפסנו את המבנה ואנחנו בהתדיינות איך - - -

הרסו את המבנה. הנה התמונה.

המבנה לא נהרס.

מה זאת אומרת לא נהרס?

משרד הפנים הרס בחוץ את האוהל.

לא אוהל, מבנה של אירועים.

זה אוהל של אירועים.

זה לא לעניין. אני רוצה שתתייחס נקודתית לשאר האולמות באור עקיבא.

יש גם באור עקיבא, יש גם בטבריה. כעיקרון מה שהוקצה בפטור ובתנאים מיוחדים, בית המשפט אמר שצריך לבטל את ההקצאה ולחזור אחורה כדי לתת לכלל הציבור הזדמנות לבוא ולהקים גן אירועים, כי לכל אחד שמורה הזכות ליזמות. גם בתביעה אנחנו פועלים לביטול של החוזה בפלנטה. יש לנו כבר פסקי דין שמומשו ומגרשים חזרו אלינו. ככל שייווצר אקלים אחר, יכול להיות שאפשר לדון - - -

אתם צריכים לגמור עם האבסורד הזה. אנשים קנו קרקעות, בנו, ואתם אומרים שעכשיו נהרוס, ייקחו את זה למכרז ומישהו אחר יזכה.

זה לא אנחנו, זו עמדת הפרקליטות.

הפרקליטות זה אתה.

הפרקליטות מתווה לנו דרך איך לנהוג.

אפשר לעשות במקומות שהוקצו בדרך רגילה באמצעות מכרז. מה שהמדינה נתנה על מגש של כסף, עכשיו משנים את זה לצד השני?

כל מה שנתתם גם בעבר, יישובים חקלאים ובתים – הכול תהרסו?

גם קיבוצים תיקחו חזרה.

זה לא שאלה של להרוס. זה הוקצה למטרה מסוימת, הוא צריך לעמוד במטרה.

בקיבוצים מותר לבנות?

בקיבוצים יש גני אירועים - - -

זה ממש לא בסדר.

יש מקומות שמאושרים. בקיבוצים רובם מאושרים.

בהרצליה גם אפשר כבר לעשות תהליך הסדרה.

אני לצערי הבעלים של פלנטה, אולם וגן אירועים. אני איש טקסטיל 22 שנים, יש לי מתפרה במעלה אדומים, פה על ידינו. היה לי חלום לעשות מפעל לבגדי עבודה. בזמן שהגשתי בקשה לפטור ממכרז היה מיסוי מסין של 100%. 100% מיסוי מסין. תוך כדי ההיתרים המיסוי ירד ל-12%. מינהל מקרקעי ישראל הגיש נגדי שתי תביעות משפטיות, שני קלסרים ענקיים, האחת על 5 מיליון שקלים והאחת על בקשה לפינוי היעד, תוך הצגה שמדובר לפחות ברוצח. לפחות. אני גם לא נראה כזה, אני גם לא כזה. הייתי בצבא קצין העיר חדרה. אני לא פושע, אני לא גנב. אני איש עסקים לגיטימי שעד היום מחזיק עובדים ומתפרה ונלחם על משכנתאות של עובדים. אתם מציגים אותי קודם כול כעבריין. תסתכל לי בעיניים אני לא עבריין. אני איש עסקים מכובד.

אתה איש עסקים מכובד שלא קיים את החוזה שלמטרתו הוקצתה הקרקע.

פניתי בצורה מסודרת, מכובדת, בשנת 2003 לתמ"ת ושמתי בפניהם את האמת, שעקב הורדת המיסוי אין לי אפשרות להקים מתפרה במדינת ישראל. אני לא יכול להתחרות עם עובד סיני שמרוויח 40 דולר.

נכון. יש כאן מישהו שצריך לראות את זה מערכתית. לא כל אחד יכול להסתכל על זה בפני עצמו.

אני לא יכול להתחרות עם הסיני שמרוויח 40 דולר. לא מסוגל. מעבר לזה, וזה לא שייך לפורום הזה, מדינת ישראל קונה היום מדים לצבא מסין. מדינת ישראל קונה מדים למשטרה מסין. אני לא יכול להתחרות. פניתי בצורה מסודרת, בצורה עניינית, בצורה של איש שומר חוק. אני מקבל אישור להחלפת הייעוד, כתוב בפירוש, שחור על גבי לבן – שינוי מטרת הקצאת קרקע חתומה, מקבל שוברי תשלום, ריבון העולמים. מדינת ישראל מוציאה לי שוברי תשלום לשלם על החלפת הייעוד. אדון יעקב אפרתי - - -

טוב שהגעת באיחור. סגן-אלוף, אני מצדיעה לך, אבל זו הפעם האחרונה שאתם מגיעים באיחור לדיון.

אני מחליף את מחוז חיפה. הוא לא הגיע. אני בשלושה כובעים היום.

זה לא בסדר. אני כבר אגיד לגדעון סער את דעתי על העניין הזה. אתה מחליף, אני לא באה אליך בתלונות.

אמרו לי שהנציג לא הגיע, תרוץ לכנסת. אני צריך להיות ב-10:30, אז אמרו לי להקדים.

נכון. היום אנחנו מצדיעים למערך המילואים. תודה שהגעת.

יעקב אפרתי, מנהל המינהל, מאשר לי את ההחלפה, תמורת תשלום של 91% הפרשי ערך. איש העסקים אריק חכם, לא עבריין, הוגבלתי בבנק ממצוקת האשראי כי הטקסטיל נחת. נהייתי מוגבל באמצעים. הייתי במחלקת מסווגים של בנק מזרחי. זאת אומרת, דקה לפני כונס נכסים, רצו לקחת את הבתים שלנו, את הבתים של ההורים שלי. יש לי הכול בכתובים. לא הצלחתי לשלם. הנה, יושב פה ראש העיר, שמחה יוסיפוב, יושב פה יעקב אדרי ראש העיר דאז. ברגע שטיפה התאוששתי, התחננתי אחרי כל דלת: תנו לי לשלם, אני רוצה להיות בסדר. מה קרה מאז ועד היום? עכשיו אני אגיד לך עוד משהו, מה שהמינהל עושה עכשיו זה מחטף.

לא. הוא לא יעשה את זה.

ברשותך, כשעשיתי ב-2004 את המפעל הזה – 25 מיליון שקל בשנת 2004. עשיתי כבוד לאור עקיבא.

שתה מים ותרגיע.

מחילה. סליחה. באולם העברייני הזה, שקוראים לו פלנטה, עובדים 60 ילדים שההורים שלהם משתכרים בשכר מאוד נמוך, שזה הנעליים שלהם, זה הבגדים שלהם, זה שהם באים אחרי בית הספר והם אוכלים כי הם רעבים, ולא בטוח שבבית יש בשר, אבל באולם שלי נותנים להם בשר, וגם כך אצל החבר שלי, מר בני עג'מי. תפסיקו לשתות לאנשים את הדם.

תודה, אריק. חיכינו רק לך לפני שאני אסכם את הדיון. משרד הפנים, אנחנו דנים בסוגיה של אזור התעסוקה הצפוני של אור עקיבא, אבל בכלל באופן עקרוני בסוגיה של הריסת אולמות בגלל שינוי יעד, וכתוצאה מזה שהעברנו את הטקסטיל לסין וכל מיני דברים כאלה. יש כבר אישורים של ועדת התכנון, כולל של התמ"ת, לשינוי יעד של אזור התעשייה באור עקיבא מתעשייה לאולמות. בגלל שזה לא עבר מכרז, באים ממ"י ואומרים: לא, אנחנו עכשיו הורסים להם את האולמות כדי שהם יוציאו את זה למכרז. זאת אומרת, נהרוס לאנשים את החיים - -

ומישהו אחר יזכה במכרז.

- - במקום לעשות הסדרה של העניין הזה, כמו שעושים הסדרה עם המושבים, עם הקיבוצים, וכל מה שזה אומר. אני רוצה לשמוע את עמדת משרד הפנים לפני שאני מסכמת פה.

מבחינה תכנונית בשנה האחרונה, הבנתי במחוז חיפה, שהוסף שימוש ומתאפשר שם מיקום של אולמות אירועים. אני מבין שהבעיה זזה קדימה, והיא בעיה חוזית הסכמית בין ממ"י לבינם.

אפשר לפתור את זה.

מבחינתנו לא צריך לעשות הליך סטטוטורי. יש אפשרות באזור התעשייה לעשות אולמות אירועים.

זאת אומרת שזה עניין של כסף והסדרה.

ורצון טוב שלהם.

זה עניין של כסף, של הסדרה, של שינוי כל הסעיף של ההקצאה בשאלה של הפטור מחובת מכרזים, זה עניין גם מהותי בסופו של דבר.

הכול עניין מהותי, אבל יש כאן בעיה מהותית. אני יודעת, זה קשה לפקידים, אתם בדרך כלל בתוך הקופסה, ואנחנו אומרים: תצאו רגע מהקופסה, כי בסוף יש פה אנשים ועיר עם תעסוקה ועם מפעלי עוגן. נכון, אתה צודק, צריך למצוא לזה פתרון. הפתרון הוא לא בהריסה והקמה מחדש. לא היה עושה את זה שום גורם עסקי אחר. כשזה היה מגיע לבית המשפט, הוא היה אומר להם: לכו לגישור ותראו איך עושים את הדברים. רק במדינה שלנו, יאללה, כל הפקידים – מה אכפת לנו, נהרוס ועוד פעם נבנה, נהרוס ועוד פעם נבנה. זה לא מקובל עלי. ולכן אני מסכמת את העניין. זאת עמדתכם, הבנתי?

זאת עמדתנו וגם עמדת בית המשפט.

אתה עכשיו גם מייצג את בית המשפט?

יש לנו פסקי דין.

יש שינוי ייעוד.

יש שינוי ייעוד ונבוא לבית המשפט עם שינוי ייעוד.

גברתי היושבת בראש, אני אומר לאנשי אור עקיבא: התמזל מזלכם ואתם על סדר-היום, אבל יש עוד הרבה מקומות, אתם לא יחידים. ופה צריך להיות דיון כללי על כל המקומות הללו. אמרתי בפתיחת דברי קודם שיש מקומות שאני מכיר של אנשים שהשקיעו את מיטב כספם, את חייהם במקום שמעסיק הרבה מאוד אנשים. נכון, אני מסכים אתך, למקומות האלה יש ייעוד מסוים, לכן הם קיבלו את זה ללא מכרז, אבל מה לעשות, המדינה שלנו השתנתה, פעם אזורי התעשייה היו אזורים מוזנחים, שלא עבדו בהם, לא הכירו בהם, בלילה זה היה מקום מת וזה הפך למקום של פשע ושאר מרעין בישין שלא כאן המקום להזכיר. השתנתה המדינה שלנו, ואזורי התעשייה בכל מקום בארץ הפכו למקומות פורחים. הזכרת קודם את טבריה. מי שמכיר קצת את טבריה יודע מה היה באזור התעשייה לפני 20 שנה, היום זה הפך להיות מרכז העיר, מה לעשות.

אתה בטח מכיר את הסיפורים שם של שני האולמות, אחד מול השני, ובאור עקיבא ונדמה לי שגם בחדרה – היום אי-אפשר לדבר על חדרה. הם בכותרות, אז לא נדבר על זה – ויש עוד הרבה מקומות.

מה שאני מציע, גברתי היושבת-ראש, כפי שמשרד הפנים עשה איזה נוהל כללי לגבי כל המקומות האלה ונתן פתרונות, נתן מענה, עם כל הכבוד לאיש הנכבד מהמינהל שיושב כאן, ודאי שזה לא בסמכותו. צריך להיות גורם בכיר עם דיון מעמיק בוועדה, יכול להיות שצריך גם שינוי חקיקה. אי-אפשר להגיד: בלי מכרז, קחו את המקומות. אי-אפשר אם לא יהיה שינוי חקיקה, לא נוכל להתקדם.
לכן הצעתי היא שהוועדה תפנה לשר הבינוי והשיכון, הממונה על מינהל מקרקעי ישראל, נציג בפניו את הבעיות הקשות הללו ונדרוש ממנו פתרונות תוך זמן סביר. בינתיים שתצא הנחיה להקפיא רגע. יש פה בעיה אמיתית, אומר את זה נציג המינהל, וזה נכון. יש במקומות מסוימים תקדימים של פסיקת בית המשפט שהמינהל מסתמך עליהם. מה נעשה אחר כך?

בינתיים קרה משהו, יש שינוי ייעוד.

השינוי ייעוד עדיין תכנוני.

זה לא משנה.

- - -

אני לא יכולה לשמוע את כולם.

מחוז חיפה בר מזל שמינהל התכנון עשה עבודה. תראה שבמחוז הצפון זה לא בדיוק קורה, והעניין שם תקוע. לכן אני חוזר ואומר: הבעיה היא לא בעיה מקומית, הבעיה היא בעיה ארצית. צריך הסדרת פתרון, ואני חושב שהפתרון יהיה דרך שר הבינוי והשיכון וקיום דיון בוועדה, כמובן במעקב של - - -

אני חייב לציין שעיריית אור עקיבא יזמה תוכנית נוספת של שינוי ייעוד מאזור תעשייה לאזור תעסוקה ומסחר. באור עקיבא היה רק אזור תעסוקה. אנחנו הולכים היום לשנות את אזור התעסוקה שלנו גם למסחר, ואז להוסיף הגדלת אחוזי בנייה מ-100% ל-150%, הגדלת גובה וכו'. אנחנו הולכים לקראת השינוי, אבל אנחנו חייבים גם את ההסדרה. המינהל חייב להסדיר את הנושא הזה, זה ביכולתם.

גברתי היושבת-ראש, הם נתלו בזמנו בהליכים המשפטיים שעשו שאין אפשרות. היום יש אפשרות, אז אומרים: אנחנו באמצע תהליך.

אני מבקשת להוציא מכתב עוד היום לשר השיכון והבינוי לממ"י, לעצור בשלב זה את כל ההריסות של אולמות בכל הארץ עד לקיום דיון עקרוני בסוגיה בוועדת המשנה לתכנון ובנייה שאני היושבת-ראש שלה.

וההליכים המשפטיים.

אני לא יכולה לעצור הליכים משפטיים.

אני מבקשת לדיון הזה להזמין, ואני מבקשת שלא יגיעו לי לא באיחור ולא במדים, עם כל הכבוד, פקידים ברמה שלא יכולים לקבל החלטות. אני מבקשת ממשרד הפנים את המנכ"ל, את בינת שוורץ - - -

הממונה על המחוז, זה הכי רלוונטי.

אני רוצה את בינת ואת משלב. אני רוצה בממ"י את ראש מינהל מקרקעי ישראל. הגיע הזמן שגם נראה אותו בדיונים; אני רוצה את נציגות הפרקליטות שעוסקת בסוגיה הזאת; אני מבקשת את נציג התמ"ת שבא ומבין את החשיבות של סוגיית האולמות; אני מבקשת את נציג האוצר; כמובן את נציגי האולמות.

בואו נראה אם שכחתי מישהו – ממ"י, משרד הפנים, בינת שוורץ, פרקליטות, תמ"ת, אוצר, אולמות.

מינהל התכנון.

מינהל התכנון זה בינת שוורץ.

שלטון מקומי.

אפשר להביא את נציג השלטון המקומי. לא רק זה, אתה תפיץ בקרב כל בעלי האולמות וראשי הערים שיש אתן בעיה. אל תציף אותי פה, רק אולמות שנבנו באותו סיפור כזה, שנבנו על היתר בנייה לדוגמה - - -

לא חקלאי.

הייתי מציע לנציג האולמות שיגיש נייר, כמה כאלה יש. אולי אנחנו מדברים על 10 אולי על 100.

תכין לנו נייר מסודר על כל הסוגיה, להסביר על מה הדיון, שאנשים יבואו מוכנים לדיון, על הסוגיה של שינוי ייעוד באזורי תעסוקה או באזורים שונים. תעביר לנו נייר מסודר, יהודה כהן, איפה יש בעיות, שנעביר את זה בצורה מסודרת לגורמים הרלוונטיים. אנחנו לא מסתירים, הכול בשקיפות, שתוכלו להתייחס. אני מבקשת עכשיו מייד לעצור את כל ההריסות, להמתין עם זה גם אם יש החלטת בית משפט. יש החלטות בית משפט להרוס בתים של ערבים ובדואים וזה לא קורה. תמתינו רגע עד שנעשה דיון עקרוני. אל תזדרזו להרוס פרנסה של אנשים, כי אחר-כך נצטער. תמתינו רגע עד שאני אדבר היום עם שר השיכון והבינוי, אני אדבר היום עם ממ"י, ונקיים את הדיון בשבועיים הקרובים.

אין בסמכותנו לעצור הליכים משפטיים ולא הליכי פינוי. זה לא בסמכותנו.

עם כל הכבוד יש לכם סמכות. שר השיכון יודע כמה החלטות להריסה יש שלא מתבצעות ומה כן מתבצע.

אני מציע לכם בעניין הזה, בעקבות ההחלטה של ועדת הפנים, שתפנו את הבקשה לשר הבינוי והשיכון, שיורה לכם מה לעשות.

פניתי לשר השיכון, גם הזמנתי אותו לאור עקיבא שיבוא לראות מקרוב.

יש מעל עשר ועדות שהחליטו לא לעשות פינויים יותר של משפחות וילדים לרחובות, ועקפו את כל ההחלטות האלה וכן המשיכו.

תודה רבה. הדיון סוכם.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:18.>