PAGE
18
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
11/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 32 >
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 10:30

<הממשלה מנסה לעקוף את עיצומי העובדים במשרד החוץ ולשבור אותם – הצעה לסדר-היום (דיון מהיר) של חה"כ נחמן שי>

חברי הוועדה: >
מיקי רוזנטל – מ"מ היו"ר
שולי מועלם

שמעון סולומון

יצחק הרצוג

דב חנין

מאיר שטרית

נחמן שי

>
יוסף יאיר - ועד מינהלי, משרד החוץ

יאיר פרומר - יו"ר ועד העובדים המדיניים, משרד החוץ

רוני הראל - יו"ר ועד חוץ מינהלי, משרד החוץ

עו"ד איתן בן דור - מנהל מחלקת עובדים בחו"ל, משרד החוץ

עמי מהל - חבר ועד העובדים, משרד החוץ

אדיר רובין - חבר ועד העובדים, משרד החוץ

ניר אמסל - רפרנט ממשל ומינהל באג"ת, משרד האוצר

משה בכר - מרכז בכיר באגף השכר, משרד האוצר

יאיר איצר - אגף התקציבים, משרד האוצר

רבקה ורבנר - סגנית הממונה הראשי על יחסי עבודה, משרד הכלכלה

עו"ד אלי יריב - ההסתדרות החדשה

שילה ראלף - גמלאות הממ"מ

נעה בן שבת

וילמה מאור

י.ר., חבר המתרגמים בע"מ
<<הממשלה מנסה לעקוף את עיצומי העובדים במשרד החוץ ולשבור אותם – הצעה לסדר-היום (דיון מהיר) של חה"כ נחמן שי>>

בוקר אור, ג' בתמוז, תשע"ג, 11 ביוני 2013. ועדת העבודה והרווחה מתכנסת לבקשתו לדיון דחוף של חבר הכנסת נחמן שי והסוגיה שעל הפרק העיצומים שנוקטים עובדי משרד החוץ וההתערבות של גורמים במדינה, לטענת העובדים, ששוברים שביתה בשפה פשוטה. הוועדה הזאת חרדה מאוד ודואגת מאוד לזכויות עובדים ולכן אנחנו מתכנסים.
בוקר טוב לך, חבר הכנסת שי. אנא.

תודה רבה לך אדוני היושב ראש וחבריי. תודה רבה על האפשרות להעלות את הנושא הזה לפני הוועדה.

סליחה, ברשותך, אני מבקש לומר דבר אחד. נמסר לי שחבר הכנסת, סגן השר אלקין, היה בחו"ל.

נמצא בחו"ל עד יום שישי.

הוא רצה להצטרף לדיון ונבצר ממנו. הוא ביקש גם לדחות את הדיון ואנחנו לא יכולים, מפאת האירועים שמתרחשים.

אני חושב, ואני אומר לכם את זה עכשיו, מבלי להתייחס לדיון הקודם שהשתתפתי בו זה עתה בוועדת חוץ וביטחון, שהנושא הזה הוא חמור מדי ודחוף מדי, מכדי שנחכה גם לשובו של חבר הכנסת אלקין, ובכלל שנחכה.

למרות שאלקין הוא אולי היחיד שיכול לפתור, להוציא את העגלה מהבוץ בצד של הנהגת משרד החוץ.

או השר עצמו, ראש הממשלה, כב' ראש הממשלה, שהוא שר החוץ.

אנחנו שמענו אתמול בוועדת החוץ והביטחון דברים חדים וברורים מפי ראש הממשלה ומפי שר החוץ לשעבר, על השביתה ועולה שבאמת כתוצאה מהעיצומים שהעובדים נוקטים, דברים חמורים מתרחשים או לא מתרחשים, דבר שמצריך להגיע איתם להידברות ולסיום של העיצומים הללו, זה המסר שלי. השביתה הזאת חייבת להסתיים או העיצומים חייבים להסתיים אבל הם חייבים להסתיים לפחות בהתחלה של משא ומתן. הדרך שהממשלה הלכה בה עד כה היא התנערות מהעובדים, התעלמות מהדרישות שלהם, שקיבלו את אישור ההסתדרות, כפי שמקובל וכפי שנהוג וכפי שצריך להיות, מתוך ציפייה שזה יתמסמס באיזה שהוא מקום בדרך. ובכן, זה לא. העובדים הם עקשניים ובצדק, הם נלחמים על זכויותיהם, נלחמים על מעמדם. עוד מעט כשהם יציגו, יתברר שהם לא רק עוסקים במונחים כלכליים, דורשים דברים שיש להם משמעות כלכלית או כספית, אלא שהם גם נאבקים ויפה הדבר, על מעמדם ועל מקומם במערכת הממשלתית, במערכת הציבורית במדינת ישראל ואני חושב שבעניין הזה הם צודקים.
לכן, אני חושב שבסופו של דבר הייתי מצפה מהוועדה הזאת, אחרי שהיא תקרא לסיום העיצומים, כדי שעניינים ביטחוניים או מדיניים חשובים של מדינת ישראל לא ייפגעו. כי הרושם שלי הוא, אני אומר את זה פעם נוספת, שבאמת, לא בטוח שהעובדים רצו להגיע לכך, אבל מתוך המאבק המקצועי שלהם, המקצועי שלהם, נגרמים נזקים ולכן דרשת המדינה להיכנס אתם להידברות ואני מאמין שהדבר הראשון שייעשה כאשר תיפתח אתם ההידברות ואני מבין שהם מנסים ליצור את ההידברות הזאת, כשתיפתח ההידברות, העיצומים יוקלו וכדומה, כדי שאפשר יהיה להגיע לפחות לצמצום אותם נזקים מדיניים וביטחוניים שנגרמים כתוצאה מן ההשבתה הזאת.

תודה רבה לך. אנחנו אולי נשמע רגע את נציג העובדים ואז נשמע את חברי הכנסת. בבקשה, מי פה מייצג את העובדים? בבקשה.

אני יושב-ראש ועד העובדים המדיניים במשרד החוץ, מייצג את כלל עובדי משרד החוץ כאן בדיון, יחד עם חבריי, רוני הראל ויאיר יוסף שהם ראשי ועדים, יש לנו שלושה סקטורים במשרד החוץ שמייצגים קבוצות עובדים שונות, אבל אנחנו ועד אחד ואנחנו כאן נמצאים בתוך - - -

מה שלושת הקבוצות?

העובדים המדיניים, שאלה הם הדיפלומטים שעוסקים בנושאי מדיניות, הסברה וכו', קידום יחסים כלכליים, יחסים ביטחוניים וכו' והעובדים החוץ מנהליים, אלה האנשים שנותנים את השירותים הקונסולאריים בחו"ל וגם עוסקים בכל נושא המנהלה וכל הנושא של חילוץ ישראלים וכו', יש לנו את הסקטור המנהלי, שכמו כל משרד, יש לנו סקטור מנהלי שהוא מקצועי, שמקדם, למעשה מאפשר את עבודת המשרד גם בארץ גם בחו"ל.
אני אתן קצת רקע, למרות שאני מניח שרוב החברים מכירים את הנושא, אבל אני אתן טיפה רקע לסכסוך העבודה במשרד החוץ, איפה הוא נולד ומה, ולאן הוא הגיע.

רק בתמצית, בבקשה.

בתמצית. אז סכסוך העבודה, קודם כל, הוא הוכרז במרץ אבל קדמו לו שנה, יותר משנה, של ניסיונות הידברות מצידנו, עוד לפני שהכרזנו סכסוך עבודה, קודם כל ניסינו כמובן, העלינו את הנושאים שהם בעייתיים. הנושאים העיקריים, לנו יש בעיה מאוד גדולה בשירות החוץ היום, שתנאי השירות בחו"ל למעשה לא מאפשרים ברוב מדינות העולם למשפחה של שליחים עם ילדים, לגמור את החודש. זו המציאות האמיתית והעגומה. זאת מציאות שנוצרה בגלל שנים של רשלנות, אני חושב, בנושא הזה. פשוט לא נתנו על זה את הדעת ונשחקו הדברים, גם בתנאי השירות גם בשכר, גם בכל מיני נושאים שהיה צריך לטפל כמו כיצד מתמודדים עם אובדן ההכנסה של אחד מבני הזוג, כאשר יוצא שליח הוא יוצא, הוא עובד אבל בת זוגו או בן זוגה או בן זוגו, גם זה יש לנו, לא מצליחים, לא יכולים לעבוד וכשהם חוזרים לארץ הם מאבדים את הקריירה שלהם, למעשה אנחנו חיים ממשכורת אחת, בעל כורחנו. אנחנו לא יכולים למצות את כושר ההשתכרות שלנו, לא בארץ ולא בחו"ל, וכתוצאה מזה התא המשפחתי מאוד נפגע. יש עלויות מאוד גבוהות בחו"ל של גידול ילדים, יוקר המחייה ברוב המדינות הוא מאוד יקר למי שאיננו אזרח אותה מדינה, מהסיבות הפשוטות שאת כל מה שהמדינה נותנת מסובסד היא לא יכולה לתת לדיפלומטים ולכן הדיפלומטים למעשה מוציאים מכיסם את כל ההוצאות האלה והתוצאה, כמו שאמרתי, לא גומרים את החודש. תוצאת הלוואי של זה זה שאחד מכל שלושה דיפלומטים שמגויסים לשירות החוץ היום עוזב אחרי עשור. 34%, זה מספר מדויק. זה נתון חמור מאוד. המגמה הזאת היא גם במגמת החרפה. יש לנו 40 משרות בחו"ל, שזה 10% מסך המשרות של, יותר מ- 10%, מסך המשרות הדיפלומטיות בחו"ל לא מאוישות בגלל שאנשים גם בשירות החוץ פשוט לא רואים את היכולת שלהם - - -

10%?

אמת. לא רואים כיצד הם יכולים לצאת לשליחויות האלה. אני מדבר על תפקידים מאוד בכירים בחו"ל. אנחנו התקשינו, משרד החוץ, כן? התקשה להוציא דובר ללונדון, דובר לניו-יורק, דובר בוושינגטון, אלו תפקידים מאוד בכירים, קצין מנהלה במוסקבה שהיינו צריכים לצאת למכרז חיצוני וגם שם זה לא נפתר. הדברים האלה הם קשים מאוד, הם בעייתיים והם גורמים נזק ארוך טווח, לא רק לעובדים. גורם נזק ארוך טווח לדעתנו לשירות החוץ, ליחסי החוץ של מדינת ישראל.
סכסוך העבודה הזה הוכרז במרץ. יש בו 12 סעיפים שנוגעים לתנאי שירות ודרישה למינהל תקין, נושאים שגם כן נוגעים לעובדים וזה דרישות, אני אומר סבירות ביותר, אני מזמין את כולם, יש לי כאן את המסמך, גם אפשר לראות אותו.

תשאיר לנו בבקשה גם עותק מהמסמך.

מאה אחוז.

ניתן לפתור את הסכסוך בקלות רבה, יחסית, זאת דעתנו. אנחנו לא מדברים פה על מיליארדים.

מה קרה בשנה האחרונה, מאז שהכרזתם סכסוך עבודה? הידברויות? מה, מה קרה? אתה יכול לתאר?

כן. ב- 17 במרץ הוכרז סכסוך עבודה, אם אתם זוכרים זה היה ערב ביקורו של הנשיא אובמה, כיוון שלא רצינו לשבש את ביקור הנשיא אובמה וגם אני חושב שמשרד האוצר הבין את זה, אז קבעו לנו פגישה במשרד האוצר וסוכם שיתחיל משא ומתן. במשא ומתן הזה אנחנו באנו בתום לב, ברצון לפתור את הדברים מהר. לצערנו, פשוט זה היה דיאלוג של צד אחד.

כמה פגישות התקיימו?

התקיימו כארבע או חמש פגישות. בוא נכלול בזה גם פגישות שהיו, שבהן נציגי האוצר לא ממש השתתפו, אבל בכל הפגישות האלה, אנחנו הצגנו את הדברים, מהצד השני היה שקט מוחלט, זאת אומרת פשוט לא נתנו שום הצעה, אז ככה שאנחנו יודעים שהם יודעים מה הבעיות במשרד החוץ, אבל פתרונות אין להם להציע והם לא הציעו.

כן. טוב.

עכשיו אני נכנס לנושא הזה. אנחנו נקטנו עיצומים, שזה דבר מקובל ביחסי עבודה, אבל במקום לנהל אתנו משא ומתן רציני, אז מה שאנחנו רואים עכשיו, שבוחרים לנקוט צעד שלדעתי הוא לא לגיטימי, של שבירת עיצומים. זאת אומרת, פשוט, כל הכוח של עובדים, בדרך-כלל, זה ביכולת שלהם, גם להראות את חיוניותם, כאן מנסים להראות לנו שאנחנו לא חיוניים ולא רלוונטיים, על-ידי זה שמשתמשים בצבא ובשב"כ, בכוחות הביטחון, לעשות את העבודה שלנו. אני חושב שזה מהלך לא טוב, לא ליחסי העבודה בישראל ובטח לא למשרד החוץ וגם, הנזק הכי חמור אולי, זה ליחסים בין משרד החוץ לבין מערכת הביטחון, אלה יחסים חשובים ביותר למדינת ישראל, אני לא אפרט כאן בוועדה, אני חושב שכולם יודעים איזה סוגים של משאים ומתנים על ייצוא ביטחוני ועל סיוע ביטחוני אנחנו מקיימים, הדברים האלה הם חשובים וחשוב שיהיה אפשר לשמור על זה.
אני רק אסכם בשני משפטים, כדי לקצר. אני אומר – אנחנו הסקטור היחיד במדינת ישראל שאני מכיר, שבמקום לדבר אתו, שוברים לו את השביתה ומאיימים עליו, זאת לא הדרך לנהל יחסי עבודה. אם חושבים שיש כאן פגיעה בביטחון המדינה, אז אפשר לפנות אלינו ולדבר אתנו. אנחנו היינו הוועד, אני חושב, מהאחראיים ביותר בכל סכסוך העבודה הזה. אמרו לנו – שלושה חודשים לא מרגישים אתכם וזה פשוט כי אנחנו נזהרנו מאוד לא לפגוע, לא באזרחים, לא בשום דבר שהוא חיוני למדינה ואני חושב שאנחנו נאלצים, דוחקים אותנו לפינה ולא יהיה לנו ברירה אלא להחריף את העיצומים שלנו. אני אומר – החרגנו, ראש הממשלה יצא לביקורים בסין, יצא לביקורים בלונדון, אפשרנו את זה בגלל החשיבות של זה, אנחנו נתנו באמת את כל היד, באמת, לנהל אתנו משא ומתן בתום לב, אני חושב שכאן אין תום לב.

יש פה נציג של האוצר? אין פה נציג של האוצר?

אני נציג של אגף תקציבים באוצר, נציג של אגף השכר, אמור להגיע בקרוב, הוא נמצא כעת בוועדת חוץ וביטחון והם עדיין לא סיימו.

אז בינתיים אנחנו נאפשר לחברי הכנסת לדבר. הראשון שביקש, בוז'י הרצוג, בבקשה, חבר הכנסת הרצוג.

תודה, אדוני. קודם כל, אני מברך את חברי, נחמן שי, על כך שיזם את הדיון ומאחל לך הצלחה להובלת הוועדה, כי אני לא רגיל עדיין לראות אותך יושב כאן.

תודה רבה, גם אני לא, זה רק פעם שנייה ואני נרגש מאוד.

אני גם מברך את אנשי משרד החוץ. אתמול, בנאומי בכנסת כשהצגתי את היום יום בממשלה, עסקתי בסוגיית עובדי משרד החוץ כמי שמכיר אותם מהרבה מאוד זוויות. מדובר בעובדים שעובדים קשה מאוד, בכל מיני פינות של כדור הארץ. אני זוכר פעם עובדת שאמרה לי – אתה לא יודע מה זה לנסוע תשע שעות עם גופה של עובדת זרה פיליפינית שנפגעה בפיגוע, ולהגיע לאיזה כפר נידח באיזה פינה של הפיליפינים, ומשרד החוץ זה לא רק קוקטיילים ועניבות וחליפות, אלא הרבה עבודה סיזיפית קשה, שוחקת, עם קידום איטי מאוד ושלא לדבר על העובדה שהם גם מרגישים לא מעט פעמים מחוץ ללופ ולא בסדר העדיפות העליון של הממשלה, ראש הממשלה.
אני חושב שכאן צריכה להיות תביעה מובהקת ומלאה של הוועדה לתזוזה הרבה יותר מהירה במשא ומתן. אני יודע ומעודכן על המשא ומתן כי שוחחתי עם זאב אלקין לא מעט ואני מקווה שהוא ייכנס לתמונה עם שובו שוב ואני חושב שהבעיה היא כרגע יותר חוסר אמון. דהיינו, צריך להיות מרכיב אמון שיאפשר תחילתו של משא ומתן אמיתי שפורט את זה לפרוטות. יש פה סוגיה של מיסוי שלא דיברנו עליה, שהשיתו על העובדים. יש סוגיה של מקומות מגורים בערים שבהן עלויות השכירות הן מטורפות. קח את מוסקבה, שמישהו פעם יציג לך מה זה להיות עובד שגרירות במוסקבה, כששכירות של חדר עולה במחירים של אלפי דולרים. כל מיני מרכיבים שבסוף אם אנחנו רוצים שירות חוץ הכי טוב שיש, על הוועדה, ואני אומר גם לאנשי משרד האוצר, ועל כל מי שעוסק בנושא, להיות הרבה יותר פתוחים ומבינים ולהתחיל לפתור בעיה-בעיה. אני לא יודע אם אפשר לפתור את הכל במיידי עד גמר חוק ההסדרים, אבל בוודאי להראות צעדים אמיתיים לפיתרון הבעיות המיידיות, הבוערות ואני יודע שהוועד גם נכון לכך. אבל הגיעו מים עד נפש, מבחינתו.

תודה רבה לך. חבר הכנסת שטרית, בבקשה.

אני גם מודה לנחמן על העלאת הנושא. אני הגשתי השבוע הצעה דחופה לסדר היום, מאחר וקיימים שני דיונים היום, גם בוועדת חוץ וביטחון וגם פה, אז כמובן ההצעה לא אושרה. אתמול באמת הנושא עלה בוועדת חוץ וביטחון, בפגישה עם ראש הממשלה ואני העליתי בפניו את העניין, תוך דרישה להסדיר את הנושא, כי בעצם הוא שר החוץ. אני אומר בצער, העובדה ששר החוץ במדינת ישראל היא בפני עצמה סוגיה בעייתית, אני חושב שאי-אפשר להשאיר מדינה בלי שר חוץ בפול-טיים ג'וב. פעם קיטרו שאין שר בריאות במשרה מלאה, אפשר להתקיים גם בלי שר חוץ במשרה מלאה בכלל, בכלל בלי שר חוץ בכלל, ואפשר להקים לו המון שלוחות שיחליפו את משרד החוץ, זה מה שעושים בעצם במשרד החוץ.
בישיבה הטענות היו שהעובדים רוצים להכתיב, משהעלו את השאלות, כשהעליתי את השאלה, שהעובדים רוצים לנהל את המשרד ואני אמרתי – לא כך הוא. אני מצטט את עצמי, את עצמי תמיד מותר לי לצטט. אמרתי שלדעתי, מאחר ונפגשתי עם נציגי העובדים והתרשמתי מהבעיות שהם העלו, רוב הבעיות שעלו, גם בתביעה שלהם, גם בהכרזה על סכסוך עבודה, יש פה את הנייר, רוב הבעיות הן בעיות בעצם שהן כלכליות. הבעיות הן בעיות של תנאי עבודה, בעיות כלכליות ולדעתי, בתוך שיחה שלי עם נציגי העובדים, אני שאלתי מה העלות של התביעות הללו. ואמרתי, זה מה שהייתי שואל אם הייתי שר אוצר, מה העלות של התביעות הללו? אמרו לי, שאלו אותי סדר גודל של בין 20 ל- 30 מיליון שקל. אני אמרתי להם וגם אמרתי את זה אתמול לראש הממשלה, אם היה בי תלוי העניין, הייתי נותן להם שיק 30 מיליון שקל ושלום על ישראל, לכו תפתרו את כל הבעיות.
אני חושב שזה מה שצריך לעשות. זה בזבוז זמן, זה פוגע קשה מאוד בשירות החוץ של מדינת ישראל, בתדמית של מדינת ישראל בעולם. אני חושב שזה לא ראוי ולא נכון שמייחסים להם כל מיני, את כל הצרות שקורות בשטח, בלי שהם בעצם נמצאים בעבודה ואני קורא מהשולחן הזה לממשלה, להיכנס לעובי הקורה, לשר האוצר. כי הדבר, אם הבעיות הכלכליות, שר אוצר או ממונה על השכר, צריך להיכנס לעובי הקורה, לשבת אתם, לחתוך את העניין במהירות. אני למדתי בעבר, גם כניסיון שלי, גם בתור שר אוצר, ככל שמתפרץ סכסוך, כמה שגומרים אותו יותר מוקדם, הוא עולה יותר זול. נורא פשוט. כמה שמחכים, עולה יותר יקר. ואני יכול להביא דוגמאות רבות, גם כשגמרנו מהר, גם כשלא גמרנו מהר. תמיד, אין שום ספק, ברגע שגומרים סכסוך, אם גומרים אותו ביום הראשון, הוא הכי זול. אם ממשיכים אותו, ככל שהוא נמשך, יהיה יותר יקר.

כן.

אני חושב, הרי זה לא עניין של יקר וזול, זה לא עניין של איזה התפלגות. יש באמת בעיות קשות, לשליחים. כאשר יש ועדת לאור, והיא ועדה שאמורה לקבוע את תנאי השליחים בחוץ לארץ, בכל המוסדות, לא רק במשרד החוץ – משרד החוץ, הסוכנות, שליחים של מקומות אחרים, יש ועדה שקובעת את התנאים של השליחים ובדרך-כלל הוועדה הזו מתכנסת אחת לכמה זמן, בודקת מה קורה בעולם ומעדכנת את התעריפים שלה.

אני התרשמתי מנציגי העובדים שבעצם אותה ועדת לאור so called, על שם ועדת לאור.

לא מתכנסת.

היא היום מורכבת משלושה נציגי אוצר, בעצם, שבעצם אין שם נציגים של גופים אחרים, כך שבעצם היא הופכת להיות עושה דברו של האוצר ולא נוקטת, לא דנה בנושאים לגופם. אני חושב, זה חלק מהשינוי צריך להיעשות, להקים את ועדת לאור הזו מחדש, לא רק נציג האוצר, אלא נציגים של גופים ציבוריים אחרים – נציג סוכנות, נציג מהשליחים האחרים שישבו בוועדה, כיוון שהם מכירים יותר טוב את השטח, יכולים לעדכן את התוצאות, את העבודה של השליחים. אי-אפשר לדרוש משליח בחוץ לארץ שעובדים ואני אומר על עובדי משרד החוץ, חלקם אני פוגש בכל מיני מקומות, שהם עובדים באמת עבודה קשה ומציגים את ישראל בהרבה מאוד תחומים והם חשובים וחיוניים לתדמיתה של המדינה וכשהמדינה מותקפת מכל העולם, נגדנו, זה המצב, אנחנו מדינה, ראש הממשלה אומר הכי מאוימת בעולם, אני אומר להם הכי מושמצת בעולם, הכתובת היחידה שיכולה להתמודד מול זה, זה משרד החוץ. ולצערי, מנטרלים אותם.
לכן, אני קורא לממשלה ולשר החוץ, שהוא ראש הממשלה, ולסגן שר החוץ, להיכנס לעובי הקורה. מה הנסיעות לחו"ל? בשביל מה לנסוע? אני חושב שעדיף שיישארו פה ושיגמרו את הבעיות, לפני שייסעו לחו"ל.

תודה רבה לך, חבר הכנסת שטרית. חבר הכנסת סולומון, בבקשה.

בוקר טוב. אני גם מצטרף לברכות. היתה תקופה קצרה מאוד שעברתי באתיופיה, שם אני הבנתי שדווקא בן זוג, חייבים למצוא לו עבודה, לבן הזוג, זה היה המסר, כאילו, בן-זוג מגיע, לא משנה אם זה האישה או הגבר, בעדיפות ראשונה, זה למצוא לו, אני לא יודע אם זה השתנה או לא.

זה לא התקבל, אבל הם עובדים בשגרירות, בתור עובדים.

כן, ברמה כזו או אחרת.

אחת שיש לה קריירה, נגיד אישה או גבר שיש לו קריירה אחרת, ועובר לשם, הוא מאבד את מקום העבודה שלו, הוא חוזר – המקום כבר תפוש, אולי איבד כבר את היכולת לחזור.

אני מודע לזה, תאמין לי. אז כנראה דברים משתנים. אבל להמשיך מעט את מה שאמר חבר הכנסת נחמן שי. מעבר לקריאה באמת למצוא פיתרון מהיר, מהנימוקים שכולם אמרו פה, אני חושב גם אנחנו צריכים לצאת באמת בקריאה כוללת. אני קצת לא מבין שהמדינה מוצאת כל מיני דרכים עקיפות ובדרכים לא נכונות לדעתי, בעוד שהממשלה צריכה להיות דוגמה באמת לתת כבוד להתארגנויות כדי למצות את הזכויות ולשבת ולמצוא את הפיתרון. אני לפעמים אומר שאם הממשלה, אם אנחנו פועלים בצורה כזאת, אז מה מצפים מהחברות הפרטיות שיעשו מול העובדים? ולכן, חשוב מאוד שנצא מפה לא רק על המקרה הזה של משרד החוץ, אלא ההתנהלות בכלל מול התארגנות של ממשלה, של מדינה, שהיא בעצם מנסה לעקוף התארגנויות אחרות, שזה דוגמה מאוד מאוד שלילית כלפי מטה. תודה.

תודה לך. בינתיים הצטרף אלינו מר בכר, שהוא נציג האוצר בדיון. העובדים טוענים שלא מתנהל אתם משא ומתן רציני, מאז שהם הכריזו על סכסוך עבודה, לא הוצעה להם שום הצעה קונקרטית. דבריך, בבקשה.

קודם כל, בוקר טוב לוועדה.

בוקר אור.

באתי מוועדת חוץ וביטחון שדנה גם על הנושא הזה.

תראו, אנחנו, כעיקרון, זה לא סוד שאנחנו עכשיו נמצאים בתהליך לא פשוט במשרד האוצר, ממשלת ישראל בעצם.

אתה נציג אגף השכר?

אולי תציג את התואר שלך, גם בשביל הפרוטוקול, זה יהיה נוח לכולנו.

אני מרכז באגף השכר.

זה לא סוד שהממשלה עכשיו נמצאת בעיצומו של העברת קיצוץ מאוד נרחב בתקציב לשנים 2013 – 2014, בהעברת התקציב לשנים 2013 – 2014, שטומן בחובו קיצוצים נרחבים מאוד, בין היתר גם נעשה תהליך חקיקה שנלווים לזה, שכוללים גם כן סוגיות בנושא הפחתת עלויות השכר במגזר הציבורי. אני רוצה גם לקשר את הוועדה, וזה בטח לא סוד לוועדה הזאת, לכל הנושא של עיצומים שקיימים כיום במשק, ויש לא מעט כאלה, אין כמעט משרד ממשלתי או יחידת סמך או אפילו בגופים אחרים במגזר הציבורי, שלא קיים איזה שהוא סכסוך ברמת עצימות כזו או אחרת, והדברים ידועים. בכל מקום, אני בטוח שהעובדים קודם כל מרגישים שהם צודקים ויש באמת בעיות אמיתיות בשטח. אני לא מתכחש לזה. אבל בשלב, בעת שהממשלה עסוקה לה בלהעביר תקציב שיש, טומן בחובו קיצוץ נרחב, כפי שאמרתי, הוא בין היתר גם עושה את הצעדים הנדרשים, אם זה ניהול משא ומתן קיבוצי, אם זה חקיקה להקטין את עלויות השכר במגזר הציבורי, אז זה לא, זה לא בדיוק העיתוי הנוח לדבר, לא משנה עם מי, על דרישות כאלו ואחרות לתוספות שכר.

סליחה שאני קוטע אותך. עד כאן עשית לנו סקירה של מצב המשק ואנחנו מודעים לבעיות התקציביות. ברם אולם, יש פה בעיה ייחודית של אנשים שהם נמצאים בשליחות המדינה וטוענים שחלו שינויים במדד יוקר המחייה בחו"ל וכו' וכו' ואני לא נכנס לפרטים, אתה יודע אותם, ויש להם בעיה ייחודית שצריך לפתור אותה. זה לא תוספת שכר רגילה, זה לא משא ומתן רגיל, נכון שלכל אחד יש את הייחודיות שלו, אבל כאן המצב שונה, בכל זאת, ואתם לא, זאת אומרת, מה שאתה בא ואומר לעובדים – תראו, יש בעיית תקציב באופן כללי, אנחנו לכן לא מציעים לכם שום דבר, לכו הביתה. ובנוסף, לטענת העובדים, בנוסף, לא זו אף זו, ממשלת ישראל, לטענת העובדים, מפעילה גורמים אחרים כדי לפגוע בשביתה שלהם או בעיצומים שלהם, שזו בעיה אחרת ודוגמה רעה מאוד ליחסי העבודה במשק. עכשיו בבקשה תתייחס.

אז קודם כל, אני לא, זאת אומרת, משרד האוצר לא, בטח הוא לא מפעיל גורמים נוספים לשבירת שביתה, זאת אומרת, זה לא קשור למשרד האוצר, דברים כאלה. אני שמעתי גם אמירות כאלה, זה גם נושא הדיון, אז ככה שאי-אפשר להתכחש לזה.
קודם כל, כפי שאמרת בעצמך, כל אחד הוא ייחודי ואין מקום שאין בו את הבעיות הייחודיות שלו.

סליחה, עוד שנייה שאני מפריע לך. סך היקף התביעות שלהם מסתכם בכ- 30 מיליון שקל. נכון? נכון או לא?

זה לא מספר שאני מכיר.

אבל זה לא הכסף. צריך לפתור בעיות מסוימות, ודי מהר.

זה לא, המספר הזה, אני לא מכיר אותו, אני לא יודע מי.

OK, תמשיך.

הבעיה היא שאתם שומרים את הכל ולא נותנים כלום, כדי, אני מכיר את הגישה הזאת, כי אוי ואבוי, ויתרנו ולא נוכל יותר לתת את זה יותר. ואני אומר, תשחררו קצת, יש דברים שאתם יכולים לפתור שלא עולים כסף, ואת סוגיית המיסוי יכולתם כבר מזמן לפתור והיא גם לא חלה על אף עובד מדינה אחר. זה עניין של רצון טוב.

נתוני השכר של עובדי משרד החוץ, אני, סליחה, אני מבין שהם סוד מדינה, כי עד היום לא ראינו אותם, כשביקשנו לנהל משא ומתן ולכן אולי האוצר לא יודע כמה כסף מדובר, כי זה סוד מדינה, זה שמור בכספת אצל מישהו. אנחנו ביקשנו את זה, אני לא חושב שזאת בקשה מוגזמת, כדי שנדע על מה אנחנו מדברים.
אני מבין עכשיו מהנציג של האוצר כאן, שלא, אין כוונה לקיים משא ומתן, לא מתנהל משא ומתן, תיקחו את הכסף של ההורים שלכם או של החסכונות שלכם, תצאו לחו"ל על חשבונכם ותשרתו את המדינה ותסכנו את החיים שלכם שם.

ניתן לו לסיים רק. בבקשה. סליחה.

יושב הראש, רק שתהיה הבנה, אני רוצה להבין, האם מה שאני ציטטתי הוא נכון, אדוני יושב ראש הוועד? מה שציטטתי, שהדרישות שלכם מסתכמות - - -

הדרישות מסתכמות, לדעתי זה יגיע לעשרות מיליונים, כמו שאמרת, כמה עשרות מיליונים.

אתם רוצים שאני אנקוט בשיטות חיים כץ? לא? אז בואו ניתן לחבר לסיים. כן.

אז באמת, לא אמרתי שאין רצון ואנחנו שולחים את האנשים הביתה בידיים ריקות, אמרתי שהעיתוי הוא לא נוח, כי הדברים ידועים. יש בהחלט חלק מהטענות שמועלות, אגב, לא רק על-ידי הוועדים, אלא גם על-ידי המשרדים, הם נאמדים על-ידינו, זה סוגיות מורכבות ויש לנו רצון לקדם אותם, אבל אנחנו צריכים מאוד להיות זהירים, כי המרקם הוא מאוד עדים כרגע. יחסי העבודה במשק, ידוע מה מקומם. אני אגיד על זה עוד מילה אחת, כי זה, לדעתי, נקודה מאוד חשובה. תראו – עד היום, תנאי העבודה בחוץ לארץ לשליחים בחוץ לארץ, ואגב, זה לא רק שליחים של משרד החוץ, יש לא מעט שליחים גם במשרדים אחרים וביניהם גם ביטחוניים, כולם נקבעו.

לפני שנכנסת, נטעת פה על-ידי חבר הכנסת שטרית, שיש ועדה שהיא בעצם ועדה שנשלטת על-ידי האוצר ולכן לא מטפלים בנושא של כל השליחים ותנאיהם שם ואכן הדבר מאוד מטריד. אבל תסיים.

לא, אז אני אומר, זה בדיוק חלק ממורכבות העניין. בגלל שהממשלה, כשהקימה את הוועדה הזאת כנראה עם קום המדינה, היתה מודעת למורכבות ולייחודיות של השירות בחוץ לארץ.

לכן זה לא יחול על כלל עובדי המדינה.

כן, אבל ברגע שנכנס למגרש ועד עובדים או ההסתדרות הכללית וזה הופך את זה להיות נושא טיפה יותר מורכב.

יש לך תשובות? כי עד עכשיו אני שומע רק על הבעיות של האוצר. יש לך פיתרון לבעיות של העובדים או שאנחנו נשארים בזה שיש בעיות לאוצר, שאנחנו יודעים.

קודם כל, אז אני אומר שוב, הוועדה הזאת היא לא הפסיקה לפעול, שלא יובן לרגע אחד. אנחנו נפגשים, לדעתי פעם בשבועיים לפחות.

מה החלטתם?

אבל אתם לא נותנים מענה לעובדים. זה נחמד מאוד שאתם נפגשים.

אולי אתם צריכים לשדרג בכלל את דרג המשא ומתן ולעלות לרמת הנהגת ההסתדרות מול הוועד?

תשמע, זה שירות המדינה, זה הבעיות, אני לא רוצה אפילו לתאר את הבעיות המורכבות שהעיצומים האלה יוצרים למדינת ישראל והם יוצרים בעיות מורכבות מאוד למדינת ישראל. והם יוצרים בעיות מורכבות מאוד למדינת ישראל וזה לא המקום לפרט אותם ואתם מתנהלים כאילו, אתה יודע, יהיה בסדר, נראה מה יהיה, תעבירו את התקציב, אולי בסוף. יש פה עניין דחוף. יש גם סדר עדיפויות לאומי.

זה גם נכון, וזה חשוב להדגיש.

מר בכר, מאז שהתחיל הסכסוך, אתם רק שוחקים עוד יותר. אתם, סליחה שאני אומר, אנשים יוצאים, 50 שליחי מדינת ישראל יוצאים השנה לקיץ בהרגשה שאומרים להם – לכו תסכנו את עצמכם, לכו תעמדו מול גלי השנאה וההסתה שיוצאים נגד מדינת ישראל, תעמדו בחזית שלנו, אבל שנייה לפני שהם יוצאים, יורקים להם בפרצוף, זה מה שאתם עושים. אתם מוציאים אותם עם תנאים יותר גרועים מאשר היו כאשר הם יצאו למכרזים. אתם רוצים שאנשים יביאו את הכסף, יוציאו את החסכונות של הירושה שלהם והעיזבונות שלהם, של מה שהם חסכו בכל החיים שלהם, יממנו מזה את השליחות שלהם בחו"ל וככה ייצגו את מדינת ישראל.

סליחה, מר פרומר. כן, בבקשה. בבקשה, דב.

תודה, אדוני היושב ראש. אני מברך על קיומו של הדיון הזה ואני חייב לומר שאני לא הכרתי את תנאי העבודה של עובדי משרד החוץ עד לאחרונה וכשנחשפתי לסיפור הזה, אני חייב לומר שמאוד מאוד הופתעתי ונחרדתי. אני לא יודע איך באמת מצפים שהמערכת הזאת שנקראת משרד החוץ תעבוד. אני חושב שזה פשוט, הנתונים הם פשוט בלתי אפשריים. זאת אומרת, הם שולחים אנשים לעבוד בתנאים שהם פשוט לא יוכלו לעמוד בהם. אדוני, נציג משרד האוצר, גם אתה, אם היית מתבקש לעבוד בצורה כזאת, אני מניח שהיית מוצא לעצמך פרנסה אחרת בשוק הפרטי. זו עבודה, יש מסביבה אולי הרבה מאוד הילה או איזה שהוא סוג של זהר ואנשים חושבים שמי יודע מה החיים, חיים מאוד נוחים וטובים, אבל בפועל זה עובדה קשה ומפרכת, העלויות הן לא קטנות, לאנשים שצריכים לעבוד בחו"ל. דיברו חברי הכנסת לפניי על אי-היציבות המשפחתית והנטל הגדול שזה מטיל לא רק על העובד עצמו, אלא על כל מי שנמצא סביבו.
אני חייב לומר שאני רואה את זה כחלק ממשהו הרבה יותר רחב. משרד החוץ, מדינה נורמאלית, מתוקנת, זו חולייה מרכזית במערכת הממשלתית. יש לי הרושם שבממשלה שלנו, הבעיה היא לא עם משרד החוץ, הבעיה היא עם החוץ. העולם כנראה הוא קצת מקום לא נעים ואם המציאות לא סימפטאית, אולי נטפל בשליח ואולי גם נשבור את המראה ואז לא נראה את דמותנו כפי שהיא נשקפת בה.
אני חושב שאנחנו נמצאים, אני מייד אגיע לנקודה הקונקרטית של המאבק של העובדים, אבל אנחנו נמצאים במציאות מדאיגה שמה שקורה היום עם עובדי משרד החוץ הוא חלק ממנה. למעשה, משרד החוץ נמצא באיזה שהם תהליכי פירוק. אין שר חוץ, כאילו שמה זה, מדינת ישראל לא חושבת שזה חשוב? התפקידים של משרד החוץ הופרטו החוצה לכל מיני גורמים אחרים. אני קורא על תפקידים ושליחים שראש הממשלה שולח לכל מיני משימות. אז אולי באמת הגיע הזמן להגיד שבממשלה הנוכחית, אדוני היושב-ראש, לא צריך משרד חוץ ולא רק לא צריך שר חוץ אלא לא צריך משרד חוץ וראש הממשלה ינהל את הדברים בעצמו וייסע בעצמו עם אנשיו לטפל בכל בעיה שהוא חושב ולא צריך מערכת מסודרת. אבל בפועל זה פירוק של המדינה, זה לא רק פירוק של משרד ממשלתי, זה פירוק של אחת מהמערכות המרכזיות של מדינה מתקדמת.

אני, אדוני היושב-ראש, חושב שהמהלך של פירוק משרד החוץ והפרטת משרד החוץ הוא מהלך מסוכן, הוא מהלך לא תקין, הוא מהלך לא ראוי. אני לא חושב שבאיזה שהוא גוף התקבלה החלטה מסודרת שצריך לפרק את משרד החוץ ושמדינת ישראל לא צריכה משרד חוץ. אם מישהו רוצה להוביל מהלך כזה, הוא צריך לפחות להעביר את זה בהליך מסודר ואחרי דיון.
לגופו של מאבק העובדים, אני חושב שהדרישות של העובדים מאוד סבירות. העובדים לא מעלים את כל השאלות הגדולות של עתיד משרד החוץ כרגע במאבק שלהם, מעלים דרישות מאוד קונקרטיות שהמטרה שלהם היא פשוט לשרוד. אני חושב שהוועדה צריכה לקבל החלטה חד-משמעית שראשית תומכת בדרישות העובדים, שנית, קוראת לממשלה לקחת את הדרישות האלה ברצינות ושלישית, אני מציע לך, אדוני היושב-ראש, להקים בנושא הזה איזה שהוא צוות מחברי הוועדה, שימשיך לעקוב אחרי הנושא הזה, כי כמו שזה נראה לי, בשלושת החודשים האחרונים הממשלה מתנהלת כאילו שהיא יכולה להסתדר נהדר בלי משרד חוץ. תודה רבה.

חבר הכנסת שטרית ביקש רק שאלת הבהרה ואז חברת הכנסת מועלם, חיכתה פה כל-כך יפה.

שאלה לנציג האוצר. יש הרי שליחים שאינם שליחי משרד החוץ, שליחי המוסד, הם עובדים באותם תנאים כמו משרד החוץ?

כן. אותו שכר, אותם תנאים.

אולי גם את המוסד לא צריך.

כולם עובדים באותם תנאים.

שליחים אחרים, רק להדגיש, יוצאים בדרך-כלל לשליחות אחת, לפנים לשתי שליחויות. אצלנו זה הקריירה, אנחנו יוצאים בממוצע, עובד משרד החוץ, מצופה ממנו לצאת ל- 20 שנות שירות בחו"ל. זה כמעט כל הקריירה. בדרך, בן הזוג או בת הזוג מאבדים את האפשרות שלהם להתפרנס. אנחנו חיים ממשכורת אחת ומפנסיה אחת. אנחנו במצב הרבה יותר קשה ואני לא מזלזל בקשיים שעמם מתמודדים גם שליחים אחרים.

תודה. כן, בבקשה. חברת הכנסת מועלם.

נחמן כבר לא פה, אבל יישר כוח גם לו וגם לך על הדיון הזה.

רוחו אתנו.

בדיוק. הוא שורה כאן. אני רוצה להגיד שהסבתא שלי שבאה ממרוקו, כמו כל הסבתות היהודיות, לא משנה מאיפה הן הגיעו, לימדה אותי משפט שנראה לי שהוא פה תופש על שני המימדים של משרד החוץ, שאנחנו לא מספיק עשירים בשביל לקנות דברים בזול. ואני מרגישה שזה נכון על שני המימדים שבהם דנים כאן. הראשון, שזה בעצם המימד המשמעותי של משרד החוץ, בתפקיד של ההסברה, של הייצוג של מדינת ישראל, של הקשרים שנרקמים והשאלה הגדולה של מי התפקיד לרקום אותם, האם זה נכון שעכשיו את כל הפגישות בחוץ לארץ יעשו נספחים צבאיים ודומיהם, האם זה בסדר לנו להתנהג ככה לאנשים שזה הבחירה שלהם.
אני לא באה פה לרחם על עובדי משרד החוץ, אלא להגיד שהאנשים האלה בחרו מקצוע לחיים שלהם. כשהם בחרו את המקצוע לחיים, כמו שאני בחרתי את המקצוע להיות אחות, ידעתי מה זה המקצוע הזה, על כל המימדים שלו. לא חשבתי לרגע שיום אחד אני אעמוד מול אמירה כמו שלך, משה, שאנחנו נמצאים באיזה תקופה שיש בה קיצוץ רוחבי. לפי מה שאני מבינה, הסיפור הזה הוא מתנהל כבר שנה ויותר והעיצומים האלה, הם הכריזו על סכסוך עבודה רק במרץ, אבל למיטב הבנתי והיא לא לקויה בדרך-כלל, הסיפור הזה הוא כשנה. אז אני חושבת שיש פה אמירה משמעותית, על מה המשמעות של ההסברה ומה מקומו של משרד החוץ במדינת ישראל. האם למשרד החוץ יש תפקיד, יש תפקיד שאנחנו חושבים שהוא חיוני.

אני חושבת שעובדי משרד החוץ צריכים לייצג את המדיניות של ממשלת ישראל. אל תטעו במה שאי אומרת פה, ומי ששמע אותי בדיון על הר הבית יודע בדיוק למה כוונתי. עובדי משרד החוץ צריכים לייצג את המדיניות של ממשלת ישראל. מי שזה לא מתאים לו, יתכבד ויודיע בהליכים המקובלים שהוא פורש מהתפקיד הזה שהוא בחר. אבל בטח אין סיבה ועכשיו אני עוברת לצד המקצועי שכרוך בשכר שלהם ובהתקדמות שלהם, בטח אין סיבה שאנחנו נבזבז את האנשים האלה שעשו בחירה מודעת בתפקיד מורכב, אני אף פעם לא חייתי בחוץ לארץ אבל לעומת זאת אני חייתי על בעל שבחר להיות איש צבא וכשאתה בוחר להיות איש צבא אתה יודע שזה מכלול מסוים. אז מי שבחר להיות עובד משרד החוץ, מאוד מאוד רוצה לעשות את התפקיד הזה, הוא רק רוצה להבין שיש פה מישהו שחושב שזה חשוב וכשאתה חושב שמשהו חשוב, אתה אמור לתגמל אותו, אתה אמור לדאוג לשילוב שלו במרחב שאליו הוא נשלח. אני מניחה למיטב הבנתי שלא כולם מתחילים מלהיות שגרירי ישראל באו"ם. בדרך עוברים מקומות קצת יותר קשים, קצת יותר מסובכים. הדבר הזה חייב לקבל את המקום שלו בשני המימדים. במימד הראשון של המשמעות של משרד החוץ והייצוג של מדינת ישראל על כל המשמעויות שלו בחוץ לארץ ובמימד השני, המימד האנושי.
מה אנחנו רוצים להשיג מהאנשים האלה, האם האנשים האלה אמורים להישחק ולחזור לפה עייפים, מרוטים, עם בני זוג שבעצם לא מוצאים את עצמם, או שיש לנו תפקיד גם בלהגיד – נכון, רק הבעל או רק האישה הוא עובד משרד החוץ, אבל לנו יש דאגה למכלול המשפחתי כי יש פה משפחה שיוצאת לשליחות של המדינה. ואני חושבת שעל האיזון הזה, צריך לשמור. אנחנו לא מספיק עשירים, לא בהסברה ולא באנשים שמוכנים לעשות את זה, בשביל להוזיל את התהליך הזה כל-כך, כמו שקורה עכשיו.

בבקשה, תציג את עצמך.

אני יושב ראש ועד חטיבה חוץ מנהלית במשרד החוץ. אני רוצה להגיד מספר דברים.

מה זה אומר חוץ מנהלית? תסביר לנו.

בחו"ל, קונסולים, אנשים שנשלחים להביא גופות תשע שעות לפיליפינים ואחר-כך להסביר למשפחה.

מנהלה – בחוץ.

כן.

תודה.

אבל אם רוצים לדייק יותר, אנחנו בערך, בחטיבה המדינית החוץ מנהלית אנחנו על אותו סולם שכר של שירות החוץ ומכאן זה מתחיל. אני רוצה להגיד מספר דברים. אל"ף, לפנות לחברי הכנסת ובאמצעותכם לממשלה. הנושא הוא שבירת העיצומים במשרד החוץ וזה דובר על-ידי חברי הכנסת ונאמר, אבל אני חשבתי שאני חי במדינה דמוקרטית. מדינת ישראל אמורה להיות מדינה דמוקרטית ולא ייתכן, בהנחיית לשכת ראש הממשלה או גורמים אחרים, לשבור עיצומים על-ידי צבא וזה מהלך לא דמוקרטי בעליל, כשמפעילים כוחות ביטחון לשבור עיצומים של אזרחים, זה דבר חמור מאין דוגמתו ואני חושב שבפעם האחרונה שזה קרה, זה קרה בשבירת שביתת הימאים בשנת 51. מאז לא הופעל צבא נגד אזרחים וזה דבר חמור שאתם חייבים לתת עליו את הדעת, אין מצב כזה.

האם היתה פעולה נגד עובדי משרד החוץ כשאתה אומר נגד אזרחים?

לא, אני קורא לעצמי אזרח. אני אזרח.

לא, אני בכוונה חידדתי את השאלה.

אז אני עונה.

אתה אומר שהיתה פעולה נגד אזרחים, אתה מתכוון שהפעילו גורמים.

הפעילו צבא לשבור עיצומים של עובדי משרד החוץ. עובדי משרד החוץ הם אזרחים.

OK.

ויש כוח התארגנות שההסתדרות, יש חוקים במדינת ישראל, קיבלנו את הסכסוך, חוקי, ולהפעיל צבא לשבור, לעשות לנו את העבודה, אז מחר יעשו את זה גם במשרד הפנים ומשרד העבודה ובכל משרד אחר, יפעילו את הצבא לשבור עיצומים וזה דבר שלא מקובל במדינת ישראל וזה נעשה. וזה דבר חמור. עכשיו לעצם הסכסוך. מה שאמרה חברת הכנסת מועלם, אני רוצה להמשיך משם.

אנשי האוצר, הוועדה הבין משרדית שנקראת ועדה בין משרדית, זה ועדה חד צדדית, זה לא באמת ועדה בין משרדית שיושבים ודנים ועושים הצבעה וזה מתקבל על-ידי רוב. אתה בא, אומר, מציב את הדברים ותחכה לתשובות שבוע, שבועיים, שלושה, יגידו לך כן, יגידו לך לא. השכר שלנו בחוץ זה אותו דבר, השכר בחו"ל נקבע על-ידי האוצר, אין מישהו שמגן עלינו, אין הסתדרות או הסכם שמגן וקובע והשכר נשחק. אני חושב שעדכון השכר האחרון היה אולי לפני 12 שנה ואני רוצה להביא דוגמה למה אני מתכוון. רק עכשיו, בארגנטינה, לפני חודש וחצי, יש לנו עובדים שליחים, יש עמ"י, עובדים ישראליים מקומיים ויש עמ"ז, עובדים מקומיים זמניים. יש חוקים בחו"ל שהממשלה המקומית קובעת להעלות על-פי אינפלציה, והעלו בארגנטינה 20% שכר לעובדים מקומיים. כאילו השליחים שלנו בארגנטינה לא חיים באותה מדינה ולא קונים לנו כלום. אבל המקומיים – 20% ועוד שלושה ועוד ארבעה וככה השכר שלנו נשחק במשך למעלה מ- 12 שנה. היום אמר את זה יאיר שאנשים לא רוצים לצאת כי כבר לא כדאי לצאת. כי בארץ השכר עלה ובחו"ל השכר נשחק.
אני לא רוצה להיכנס לכל הסכסוך, אני מקווה, זה רק מראה ופה אני אסיים, דוגמה, שאנחנו באים לישיבות כאלה, אף אדם בכיר מהאוצר לא בא לפה ולהגיד את הטיעונים של האוצר, אז אנחנו מתנהלים מול משה בכר ויש לנו כבוד גדול אליו, אבל הוא לא מבכירי האוצר וזה היחס של האוצר לדבר הזה. אותם זה מעניין מספרים, כסף, לא יודעים שיש אנשים, יש נשים, יש ילדים, יש משפחות, שעומדות מאחורינו, שנפגעות כל הזמן. אנשים לא חשוב, חשוב מספרים.

תודה רבה. יש עוד מישהו שמבקש לומר משהו? בבקשה.

מרגיז, תמונה מרגיזה, המצב הזה, אדוני, הוא מצב שעובדים שיש להם יד על השלטר, ולא חשוב אם זה נמלים, חברת החשמל, ברגע שיש שביתה ... מעל ומעבר שאין בכלל מקום להשוות לעובדי המדינה, מאחר ואין להם יד על השלטר, אז הם בעצם מתייחסים אליהם בזלזול ואני אומר זה חמור, כיוון שפה זה נציגי המדינה בחוץ לארץ ואני באמת קורא לממשלה ולאוצר, חבל על בזבוז הזמן. אפשר להבין את הבעיות הכלכליות, כולנו מבינים את הבעיות הכלכליות, זה לא תירוץ לא לפתור את הבעיות. אני חושב שמדובר בסכסוך שכל עלותו מסתכמת בכמה עשרות מיליוני שקלים, זה לא שווה את העניין, הנזק שנגרם מאי-השירות של עובדי משרד החוץ, הוא הרבה הרבה יותר גדול מאותם עשרות מיליוני שקלים, ואני מציע לכם למצוא דרך לכסות את העניין הזה. כי הבעיה הזאת לא תיפתר מאליה, היא לא תיפתר, היא רק תחריף.
ואני רוצה לומר לעובדי משרד החוץ, יש לי הצעה אליכם, כי תראו – אני, דיבר מר הראל על העניין של שוברים שביתה. הרי מה התירוץ של הממשלה? אתמול זה עלה בוועדה. אומרים שאתם פוגעים באינטרסים ביטחוניים ממדרגה ראשונה של מדינת ישראל, ולכן מוצאים פיתרון איך לפתור את הבעיות האלה, באמצעות גופים אחרים. אני מציע לכם, אני אומר כמי שמכיר סכסוכי עבודה, אני מציע לכם לנציגי העובדים, להקים ועד חריגים, לא לתת תירוץ לממשלה.

יש להם, יש להם.

רגע, רגע. כדי לא לתת תירוץ לממשלה, להפעיל אנשים אחרים בעניין, זה אגב אני אתן עכשיו משפט מרוקאי – לא כל מי ששולחים אותו, הוא נהיה איש משרד החוץ. יש משפט במרוקאית שאומר [מרוקאית]. מה פירוש? הוא ישן לילה אחד ליד הנהר, הוא קורא לעצמו בן הדוד של הדגים. זאת אומרת, זה לא, כמה שמתיימר, ומי שיוצא לשליחות, שליחות מיוחדת, לא עושה אותו עובד משרד החוץ, זה מקצוע. ואני מציע לכם להגיד, להקים ועדת חריגים ולהודיע לממשלה ולראש הממשלה, אדוני ראש הממשלה, תדע לך, יש לנו ועדת חריגים, תכתבו לו מכתב. יש לנו ועדת חריגים, אנחנו מבקשים שכל נושא חיוני לביטחון מדינת ישראל, נא לפנות אלינו, אנחנו כן נפעל לוועדת חריגים. לדעתי, שווה לכם לעשות את זה. בסכסוך עבודה זה מהלך נכון לעשות. זה גם יוריד מהם את הדרך שהם משתמשים בה, לצערי, לעשות באמצעות אנשים אחרים ועדיף שאתם תעשו את השירות הזה, כי אם זה באמת אינטרס חיוני, שווה לעשות אותו.

תודה רבה. אנחנו צריכים לסיים.

אני בוועדת חריגים.

אתה בוועדת חריגים, יש לך ממש כמה משפטים, כי אנחנו צריכים לסיים. בבקשה.

שני משפטים, שני דברים. קודם כל, יש ועדת חריגים ואני עומד בראשה ואנחנו המון דברים שקשורים לביטחון המדינה, אנחנו משחררים, לא נוגעים בהם, מתוך אחריות.

לא פגענו בביטחון המדינה, לא בסכסוך הקודם ולא נפגע בסכסוך הזה ואם מישהו חושב שפגענו הוא טועה.

תן לו לדבר.

מתוך אחריות מלאה למדינת ישראל, אנחנו לא פוגעים בביטחון המדינה, זה נוגע בהמון המון דברים, אני לא רוצה להיכנס ולפרט כאן דבר דבר.

מציע לכם לכתוב מכתב.

זה דבר אחד. הדבר השני זה העניין של הפיתרון. אנחנו למעשה הסקטור הציבורי היחיד במדינת ישראל שאין לו הסכם קיבוצי. זאת אומרת, עובדי המדינה בחו"ל, הם הסקטור הציבורי היחיד במדינת ישראל, שאין לו הסכם קיבוצי ומכאן כל הבעיות. אם אנחנו רוצים לפתור את הבעיות, אנחנו צריכים להיכנס להסכם קיבוצי, באותו רגע הכל יהיה מסודר, כי ההסכם יהיה מסודר והוא יקבע תנאים איך מעדכנים את השכר בחו"ל, בצורה מסודרת ולא על-סמך שרירות הלב של הוועדה. ומשפט אחרון, היתה לנו ישיבה עם מר משה בכר לפני חודש וחצי, חודשיים, ואנחנו ביקשנו שהישיבות, זה היה בנושא של משפחות. אנחנו ביקשנו שהישיבות האלה תתקיימנה שלוש פעמים בשבוע ולא פעם בשבועיים, אז אני מתנצל, זה לא פעם בשבועיים, זה אפילו לא פעם בחודשיים, כי מאז לא היתה לנו עוד ישיבה.

תגיד, איפה אתה שירתת?

אני שירתתי בפולין, אני שירתתי בטורקיה והייתי שגריר בטשקנט.

ומר פרומר, איפה אתה שירתת?

אני שירתתי במקום הנוח והנעים ביותר בעולם, זה נקרא בוג'ה בניגריה, ואחר-כך שירתתי בבלגרד, כסגן השגריר, אני חושב שיש לנו הרבה מה ללמוד מהניסיון שלהם מה קורה כשיחסי החוץ שלך מתפרקים.

והראל, איפה אתה היית?

אני הייתי בקהיר, שליחות ראשונה, מדריד ופינלנד.

אני ברשותכם אקרא, נחמן, תקשיב, יקירי, אני אקרא הודעת סיכום, אם יש לכם הערות אתם יכולים כמובן להוסיף.

תודה.

הוועדה קוראת לראש הממשלה שהוא גם שר החוץ ולשר האוצר להתערב לאלתר בפיתרון הסכסוך עליו הכריזו עובדי משרד החוץ. הוועדה שוללת כל צעד וניסיון שמטרתם לעקוף את עיצומי העובדים במשרד החוץ ולשבור את שביתת העובדים. הוועדה קוראת לראש הממשלה ולשר האוצר להכריז על כניסה מיידית למשא ומתן עם העובדים, שיפור תנאי עבודתם.
הוועדה מוקירה את עבודתם ושליחותם של עובדי משרד החוץ ומבקשת מהם להכריז על ביטול העיצומים שנוקטים מייד עם כניסתם למשא ומתן עם נציגי ראש הממשלה והאוצר. הוועדה קוראת לחידוש התכנסותה ופעילותה של ועדת לאור לתנאי השירות בחו"ל, במתכונת שתכלול נציגי ציבור ונציגי משרד החוץ וכך להבטיח שהחלטות הוועדה לא יהיו חד-צדדיות. הוועדה תעקוב אחר יישום המלצותיה והתקדמות המשא ומתן.

הישיבה נעולה, אלא אם כן יש למישהו הערה.

אדוני, יש לי הצעת תיקון קלה. אני לא נלהב מהקריאה לעובדי משרד החוץ להפסיק את העיצומים, אבל אם אדוני חושב שזה מה שאנחנו צריכים לעשות - - -

אני חושב שזה ביחד, זה נכון.

אני הייתי מציע, אם כך, להוסיף, לחדד את הנוסח באופן כזה - - -

תקשיב, זה מותנה בפתיחת משא ומתן.

כניסה למשא ומתן.

אני לא יודע אם שמעתם את כל הנוסח. הנוסח אמר שאם ראש הממשלה, ראש הממשלה, האוצר, פותחים אתכם במשא ומתן.

אדוני, אני מציע, אני מבין את כוונתך הטובה, אדוני היושב-ראש, אני מציע שבנוסח נוסיף – עם כניסה למשא ומתן רציני ורצוף עם נציגי משרד ראש הממשלה שלא יגידו לנו שעושים איזה פגישה ואחר-כך בעוד שלושה חודשים ישבו.

יתוקן בהתאם. הישיבה נעולה, תודה רבה לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 11:30.>