פרוטוקול

 
PAGE
48
ועדת הכספים
12/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 73>
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, ד' בתמוז התשע"ג (12 ביוני 2013), שעה 9:00
<סדר היום:>
<תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנים 2013 ו-2014 – בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, מר מאיר כהן>
נכחו
<חברי הוועדה:>
ניסן סלומינסקי – היו"ר

מיכל בירן

גילה גמליאל

אחמד טיבי

יצחק כהן

יעקב ליצמן

זבולון קלפה

ראובן ריבלין

אלעזר שטרן

סתיו שפיר

אילן גילאון

דב חנין
<מוזמנים:>
שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן
מנחם וגשל - מנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יוסי סילמן - מנכ"ל, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

שלמה אלישר - מנהל אגף השיקום, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

מרדכי וינטר - סמנכ"ל בכיר, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

גלית רייכמן-מימון - ס' ראש אגף התקציבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

יקותיאל צבע - מנהל אגף מחקר, תכנון והכשרה, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

אבנר זקן - סגן מנהל האגף למוגבלות שכלית התפתחותית, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

חנן פריצקי - מנהל אגף התקציבים, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

רחל שרביט - מנהלת אגף התקון, משרד הרווחה והשירותים החברתיים

דב בארי - רכז ביטוח לאומי ורווחה, משרד האוצר

פיני קבלו - סמנכ"ל רווחה וקשרים בכנסת, מרכז השלטון המקומי

איתי חוטר - סמנכ"ל כלכלה, מרכז השלטון המקומי

אסתר אשל - מנהלת רווחה, עיריית אור יהודה, מרכז השלטון המקומי

ארנון אלחנני - חבר הנהלה, עמותת חברות הסיעוד הפרטיות

ערן וינטרוב - מנכ"ל, ארגון 'לתת'

רוניתה טביב - סמנכ"ל תפעול ומשא"ב, מט"ב-עמותה לשירותי טיפול ורווחה

גידי כרוך - מנכ"ל, לקט ישראל-בנק המזון הלאומי

ענת פרידמן-קולס - מנהלת שיווק, לקט ישראל-בנק המזון הלאומי

צבי קסלר - לוביסט, לקט ישראל-בנק המזון הלאומי

תמר אברמוביץ' - לוביסטית, לקט ישראל-בנק המזון הלאומי

אודיה שבתאי - עובדת סוציאלית קהילתית, שתי"ל

רן מלמד - סמנכ"ל, עמותת 'ידיד'

סמאח אלחטיב-איוב - רכזת מחקר וסנגור, עמותת סיכוי

דוד דהאן - יו"ר ודובר, רעיונות הציבור

סטיבן לוי - מנהל הפנימיות לילדים בסיכון

שמואל רון - מייצג ועד מנהלי הפנימיות

רועי כהן - צוערים לשירות המדינה

רותי אבלין רונה - צוערים לשירות המדינה

הדר וינטר-גולן - צוערים לשירות המדינה

מוריה ברוט - צוערים לשירות המדינה

מריה ג'יריס - צוערים לשירות המדינה

גדי ליפובסקי - צוערים לשירות המדינה

אמיר רובין - צוערים לשירות המדינה

נואמי ליברמן - צוערים לשירות המדינה

גל גולן - לוביסטית, פורום כפרי הנוער והפנימיות


<ייעוץ משפטי: >
שגית אפיק
<מנהל הוועדה:>
טמיר כהן
<רישום פרלמנטרי:>
ס.ל., חבר מתרגמים
<תקציב משרד הרווחה והשירותים החברתיים לשנים 2013 ו-2014 – בהשתתפות שר הרווחה והשירותים החברתיים, מר מאיר כהן>
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בוקר טוב, אנחנו מתחילים את ישיבת הוועדה. אני מקבל התנצלות של השר ואני מניח של כמה חברי כנסת כנראה, שתקועים בפקק הגדול.
<יעקב ליצמן:>
אם יוצאים בזמן אז אין פקקים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בכל אופן מה שסוכם שאנחנו נתחיל את הישיבה ולפי הסדר הרגיל השר היה צריך לפתוח ואחריו המנכ"ל הנוכחי, אנחנו תיכף נסביר, היה צריך להשלים את החלק שלו ואנחנו בסך הכול נהפוך את היוצרות והמנכ"ל יתחיל את החלק שלו והשר כשיצטרף ידבר על החלק שלו. נמצאים פה איתנו גם המנכ"ל המכהן וגם המנכ"ל הנכנס,שניהם יציגו את עצמם ואנחנו נוכל להתקדם. ידידי כבוד המנכ"ל, רק תציג את עצמך לפרוטוקול.

<מנחם וגשל:>
אני משמש מנכ"ל המשרד עד סוף חודש יוני, כרגע אנחנו בחפיפה עם המנכ"ל הנכנס, יוסי סילמן, שנכנס לתפקידו וייכנס לתפקידו כמנכ"ל החל מ-1 ביולי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
את שבחיו של מנחם אני מניח חברי הכנסת הוותיקים ודאי שמכירים, שאין רז שלא אניס ממנה, כלומר אין דבר שנעלם ממנו בכל המשרד הזה. אני חושב שזו אנציקלופדיה מהלכת לכל מה שקורה במשרד ומצד שני גם לב רחב שלפעמים רק החסמים של המספרים עוצרים אותו, אבל לב רחב. אנחנו עוד לא נפרדים ממך.

<יעקב ליצמן:>
אדוני היושב ראש, היות שהפכת את הסדר, אולי יהפוך גם את הסדר גם בנושא הזה שהוא יגיד את הגזרות, אני לא אוהב שיגידו לי מה טוב שם, אני רוצה להתחיל מיד בסוף, לראות בדיוק מה לא טוב. הרי שתתחיל שם לא נגיע לדיון רציני, יש לנו עוד שעה ושלושת רבעי, אז שיגיד מה לא טוב, מה הבעיות שם, מה אנחנו צריכים כחברי כנסת - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אל"ף, מאחר שאנחנו אופטימיים, אז אנחנו צריכים כן לשמוע את הטוב ויהיה לנו מספיק זמן - - - אם אתה חושב שהזמן היחיד שנעסוק בכל מה שקשור ברווחה זה רק השעה וחצי, אז אתה יודע שזה לא יהיה כך.

<יעקב ליצמן:>
תעשה עוד יום דיון על המשרד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בחוק ההסדרים אני בטוח שניתקל בכל כך הרבה דברים.

<ראובן ריבלין:>
אני אגיד לך למה הוא צודק, ניסן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רק הביטוח הלאומי יהיה בנפרד.

<יעקב ליצמן:>
בסדר, ביטוח לאומי אני יודע.

<ראובן ריבלין:>
הואיל והימים שלנו לדיון במשרדים מצומצמים, הואיל ולמשרדים יש תקציב שנקבע, בין השאר תחת לחצים ולמעשה כפו עליהם את התקציב הזה, צודק ליצמן שיאמרו לנו איפה אין להם מענות כתוצאה מהתקציב.

<יעקב ליצמן:>
אני רוצה לעזור להם - - -

<ראובן ריבלין:>
ואז אנחנו נראה אם אנחנו יכולים באמת לנסות ול - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אוקי, מה שאנחנו נעשה, אנחנו נבקש שיקצר בטוב ויאריך ברע.

<ראובן ריבלין:>
לא, מה שצריך. אם הכול טוב אין בעיה.

<יעקב ליצמן:>
המנכ"ל שמע מה שביקשתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בדיוק, הוא יפתח איך שהוא מבין ואנחנו לא ננחה אותו.

<מנחם וגשל:>
תודה רבה. אדוני היושב ראש, אנחנו נתחיל בכמה מילות פתיחה ולאחר מכן השר ירחיב בנושא הזה כי יש לו מגמה להרחיב בנושא ואנחנו גם נדבר על היעדים, גם במובנים הקשים שלהם, אבל אני צריך לפתוח ולומר, לפני שאני אתחיל, שאני חושב שבסך הכול משרד הרווחה, ואתם תראו את הדבר הזה, בדיונים התקציביים שהיו הפעם הגיע להישגים לא מבוטלים במובן התקציבי שהם תוצאה של דיונים ארוכים מאוד, תוצאה של ההשפעה של השר, שאני מצטער שהוא לא נמצא כאן כרגע, כי אני חושב שהייתה כאן השפעה רצינית מאוד על תקציב הרווחה בשנים 2013 ו-2014, אבל צריך לומר שהם תוצאה של הרבה מאוד שנים של מצוקה מתמשכת ושל נושאים שאנחנו העלינו אותם על סדר היום והגיעו להבשלה ואני אציג את הנושאים האלה. הם הגיעו להבשלה כעת ונדרש תקציב כדי לבטא אותם, שאם לא כן היינו נכנסים למצב שהרבה מאוד אוכלוסיות שכבר טופלו בכל מיני מובנים, ויש כאן הרבה מאוד חברים באולם שאני רואה אותם, שהיו שותפים בצמתים כאלה או אחרים, האוכלוסיות האלה היו מגיעות למצב שלמרות פיתוחים שעשינו אותם מגמת ההתפתחות הייתה נעצרת.
אני לא אכנס כרגע יותר מדי לנושאים של החזון של המשרד, אבל צריך לזכור שכל מה שאני אומר בא מהחזון של המשרד שגובש שבגדול הוא מדבר על העובדה שמשרד הרווחה רואה את התפקיד שלו בלהעצים ולהגן על אדם, על משפחה ועל קהילה. זה חלק מהעניין שאותו צריך להבין כדי להבין את כל תקציב משרד הרווחה. האדם הוא חלק ממשפחתו והמשפחה היא חלק מן הקהילה והמצוקות שמצוינות כאן, גם המוגבלות וגם העוני וגם ההאדרה וגם העשייה החברתית וקשיי התפקוד, כל אלה הם חסמים שאם אנחנו לא נדע להסיר אותם ולא נדע להתמודד איתם ולטפל בהם בצורה מערכתית נכונה, הסיכוי שהפרט לא יוכל לקבל טיפול, הסיכוי שהמשפחה שלו לא תוכל לתת לו את המעטפת הנכונה והסיכוי שהקהילה, ואולי זה אחד הדברים החשובים כאן להבין אותו, את כל המעגלים האלה, לא תוכל לתת את כל מה שהיא צריכה לתת כדי שהמשפחה והאדם יוכלו לתפקד.

את עיקרי המדיניות יציג השר וגם את הנושא של האתגרים המרכזיים שניצבים לפני מערכת הרווחה, אני מקווה שהשר ייכנס ויציג אותם, ואני רוצה לעבור, ברשותכם, לכמה שקפים. השקף שאתם רואים אותו כרגע, הוא מבטא אולי את הפתיחה שהייתה כאן של חברי הכנסת שהעלו, מה הן הבעיות העיקריות שבגינן אנחנו מתכנסים כאן היום. אנחנו רואים בשקף הזה את המטופלים בשירותי הרווחה ואני אומר מה רואים מה השקף כי לא כולם רואים אותו ממרחק כזה. אנחנו רואים כאן את האוכלוסיות שמטופלות במשרד הרווחה שמופיעות בנתוני היסוד של משרד הרווחה. אני אומר מראש, כיוון שזו ועדת כספים, שאם תסכמו את האחוזים הם לא מסתכמים ל-100, הם מסתכמים ליותר מ-100, והסיבה שהם מסתכמים ליותר מ-100, כי יש לאנשים יותר מנזקקות אחת.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש חפיפות.

<מנחם וגשל:>
נכון, יש יותר מנזקקות אחת ולכן יכולה להיות משפחה שנמצאת כרגע במצב כלכלי קשה ונמצא בה אדם עם מוגבלות ואתה תראה אותם פעמיים. אבל כשמסתכלים על השקף הזה, הוא בעצם מבטא את כל העשייה של משרד הרווחה, הוא מבטא את העובדה שמשרד הרווחה, וזה ארבע העמודות הגבוהות, מטפל בנושא של תפקוד לקוי של הורים ושל ילדים ונוער בתוך המשפחות, הוא מבטא את העניין שהעוני, ואני אציג על זה עוד דברים, וקשיי ההכנסה והתעסוקה עם רכיב מאוד מאוד מרכזי בעשייה של משרד הרווחה כשהוא רוצה לנסות לראות איך הוא עוזר לאנשים להתמודד עם הנושאים שבהם הם נתקלים בקשיים. הנושא של הזקנה מקבל ממד מאוד רציני בעבודה של משרד הרווחה ואנחנו יודעים את הגידול בזקנה וגם יודעים מה יקרה בשנים הקרובות ולכן הנושא הזה של זקנים עניים הוא במיוחד משמעותי. הנושא הנוסף זה כל הנושא של בעיות רפואיות/נושא המוגבלויות. אלה הנושאים המרכזיים שמשרד הרווחה עוסק בהם.

זה לא אומר שאין נושאים נוספים שמשרד הרווחה מטפל בהם, וכל היושבים כאן יודעים שאנחנו מטפלים הרבה מאוד, אני אישית הייתי בעברי מנהל אגף תקון, טיפלתי בכל הנושא של ההתמכרויות ושל העבריינות, נושא שמשרד הרווחה מטפל בו ואין כמעט אוכלוסייה במשרד הרווחה שלא נופלת לתוך ההגדרות האלה. כשלוקחים את הנושא של האלימות, למשל, אתם מוצאים במשרד הרווחה אלימות שזורה והטיפול באלימות שזור בכל עבודת משרד הרווחה, מהנושא של אלימות במשפחה אל הנושא של אלימות ילדים ובני נוער, אל אלימות נגד זקנים, אל כל סוגי האלימות וכמובן שזה מצב שמשרד הרווחה מטפל בו. ואתם רואים שכשאנחנו לוקחים אותו בנושא של הנזקקויות, כמה מהאוכלוסייה הזאת מטופלת ברווחה הוא מקבל את הפרופורציה שלו בשקף הזה לעומת הנושאים האחרים שדיברתי עליהם קודם.

השקף הבא, והוא שקף מאוד מאוד משמעותי לדיון שלנו היום, הוא שקף שמדבר על ממוצע השכר של האוכלוסייה הנזקקת. חברי הכנסת וכל המשתתפים כאן, השקף הזה הוא שקף מאוד משמעותי מפני שהוא מראה את ההכנסה הממוצעת של כל המטופלים בשירותי הרווחה. אני רוצה להדגיש כאן נקודה שלפי דעתי צריך לתת לה חידוד מאוד ברור. יש בציבור הרבה פעמים תחושה שמי שפונה למשרד הרווחה או מי שהכיר פעם את שמו, ניסן ואני עוד היינו שם במשרד הסעד, אז מי שמטפל בנושא רווחה הם אנשים שבאים רק בגלל הנושא הכלכלי והנושאים האלה שמובילים אותם לשירותי הרווחה, ולא היא, כל אדם - - -

השר הגיע. ברשותך, אדוני היושב ראש, נחזור לשקף הזה אחר כך. ניתן לשר ואז נעשה את העניין סגור.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תמשיך. תן לו להתאקלם.

<מנחם וגשל:>
אז השקף הזה מצביע על העובדה שלמרות שלשירותי הרווחה מגיעים היום אוכלוסיות רבות שהן לא באות דווקא בגלל מצב העוני, לדוגמה, אם לא עלינו נולד במשפחה ילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית. המשפחה יכולה להיות משפחה מהעשירון העליון, המשפחה הזאת תזדקק לשירותי רווחה כדי לקבל שירותים לילד עם מוגבלות שכלית התפתחותית. כך לגבי ילדים אוטיסטים, כך לגבי אנשים עם מוגבלויות אחרות. ובכל זאת, כשאנחנו לוקחים היום את השכר הממוצע אתם רואים בשקף הזה שהשכר הממוצע של האוכלוסיות הרווחה כולן, כולל האוכלוסיות שתיארתי אותן כרגע, כשעושים את הממוצע, מגיע לסדר גודל של 4,000 שקל. יכולות להיות לעניין הזה סיבות שונות. סיבה אחת יכולה להיות שאוכלוסיות חזקות נמנעות בחלק מהמקרים להגיע לשירותי הרווחה, למרות שהדבר הזה הוא לא שכיח, כי כמו שאמרתי קודם, במצבים שתיארתי אותם הם יזדקקו לשירותי הרווחה כדי לקבל שירותים בסיסיים. גם יכול להיות מצב הפוך שאומר שכתוצאה מהעובדה שיש בבית ילד עם מוגבלות שכלית, או ילד עם מוגבלויות אחרות, או ילד אוטיסט, היכולת של המשפחה לקיים את עצמה הופכת להיות הרבה יותר קשה מפני שהיא צריכה להשקיע הרבה מאוד גם בטיפול בילד וגם במניעת ההכנסה שיכולה להיות להורים באותה תקופה.

כך או כך אין ספק שהנתון שאומר שרוב האוכלוסייה שמטופלת היום בשירותי הרווחה היא אוכלוסייה ענייה הוא נתון מאוד מאוד משמעותי לדיון הזה, כשאנחנו נדבר אחר כך על כל הנושאים שאנחנו צריכים לטפל בהם.

השקף האחרון שאני רוצה להציג אותו בסיבוב הזה הוא שקף שמסכם את מה שאמרתי קודם. הוא שקף של האוכלוסייה המוכרת לפי האשכולות החברתיים כלכליים. המיקום של האוכלוסייה על הרצף מופיע בחיצים. אתם יכולים לראות כאן ולא צריך יותר מדי להתעמק במספרים שנמצאים למטה, שבאשכול 1, 2 ו-3, אתם רואים את כמות האוכלוסייה וגם את האחוזים, הרובריקה לפני אחרונה מדברת על כמות האוכלוסייה, הרובריקה האחרונה למטה מדברת על האחוזים. באשכול 1, לצורך ההדגמה, 31.6% מהאוכלוסייה מטופלת בשירותי הרווחה. כשאתה עולה לעשירונים העליונים כמובן שזה יורד לאחוזים הרבה יותר נמוכים ואתם רואים את הירידה על פני הרצף על השקף שאתם רואים אותו מאשכול 1 שנמצא במקום שהוא נמצא אל העשירון העליון. זה רק מרכז מחדש את העניין שמשרד הרווחה, גם אם הוא מטפל היום באוכלוסיות רחבות מאוד, שאינן מגיעות אליו רק בגלל נושא העוני הנושא של המצב הכלכלי מאפיין את האוכלוסיות שמגיעות לשירותי רווחה וזאת נקודה מאוד משמעותית בכל הרפורמות שעליהן מדבר השר, גם בנושא העוני, והשר ירחיב על העניין הזה את הדיבור, וגם בנושאים שאנחנו נציג ונראה מה הם היעדים המרכזיים של משרד הרווחה במסגרת התקציב שניתן.

אני רק אסכם את הדברים שלי ואני אומר, אדוני השר, אמרתי את זה בפתיחת הדברים שלי, המשימות של משרד הרווחה, התבקשתי להציג כאן את הצרות ולא את הדברים הטובים ש - - -

<יעקב ליצמן:>
לא, לא אמרתי לא, אמרתי שלפי הסדר, אני רוצה לעזור לכם, מה הבעיות, ובסוף נראה מה הדברים הטובים.

<מנחם וגשל:>
בסדר גמור. אז אני מציע שאתה כרגע תפתח.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז שוב אנחנו ממשיכים בישיבה. אנחנו שמחים להצטרפותו של שר הרווחה והשירותים החברתיים, חבר הכנסת מאיר כהן. התנצלנו קודם שהוא איחר בגלל תאונת דרכים שהייתה בכביש ואני חושב שעל כתפיו מוטלת אחריות אדירה. אחד הנושאים שבהם נדון ישירות ובעקיפין זה עם ישראל ופה באים לידי ביטוי הקשיים של עם ישראל שאותם אנחנו צריכים לנסות ולרומם. לשר יש, מעבר לכישורים האישיים, שתי מעלות גדולות. מעלה אחת שהוא בא מהשטח, זה לא מישהו שהגיע ממקום שהוא צריך ללמוד מה זה עם ישראל, הוא כיהן כראש עיריית דימונה, חי את השטח, מכיר את השטח, אז אותו לא צריכים ללמד, הוא יודע.
המעלה השנייה שהוא גם חבר במפלגה ששר האוצר הוא ראש המפלגה, אז זה בהחלט יכול לעזור. שוב, אני לא רואה כל כך את זה כאן בספר, אבל לפחות לפי הדוח שקיבלנו זה אחד המשרדים היחידים שלמרות המצב הקשה ולמרות הקיצוצים הקשים שנעשים כדי לכסות את הגירעון, המשרד הזה כן זכה לתוספת, מתוך זה שגם שר האוצר ומאבק עיקש של שר הרווחה הביאו למצב שיש, משני המשרדים או שלושה יחידים, גידול ביחס לשנה שעברה. זה לא אומר שזה מספיק וזה ודאי שלא מספיק ואוי לו לשר שיבוא לפה ויגיד שהוא מאושר. למרות שהוא הצביע בעד, אנחנו מכירים את התופעה הזאת, שיגיעו השרים וכל השרים יסבירו למה - - -
<יעקב ליצמן:>
אני מציע להשאיר את הסיכום הזה לסוף, כי אני לא בטוח שזה ככה.

<ראובן ריבלין:>
לשר עדיין אין את הנתונים מה התקציב הזה יכול להביא לתוספת של אנשים אשר ייאלצו לפנות לראשונה בחייהם לרווחה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לאט לאט, אני רק אומר שאנחנו מכירים את התופעה שבאמת השרים מגיעים לפה ומסבירים בצדק את החוסרים הגדולים שיש במשרד ואנחנו אז שואלים, לא יודע אם היום, אבל בתמימותי בפעם הראשונה שהייתי בוועדת כספים שאלתי אז למה הצבעת בישיבת הממשלה בעד התקציב וכאן אתה בא ומסביר כמה הוא חסר? אבל עברנו את זה ואנחנו מבינים שאין בררה, כל שר עושה את המאבק שלו עם האוצר ומצליח להשיג מה שהוא יכול ואז הוא פונה אלינו ואנחנו, כפי שנראה לנכון וכפי שנצליח נשתדל לסייע לפחות בנקודות מסוימות ולהערכתי יש כאן אוזן קשבת בוועדה לכל הנושא הזה ורצון גדול לשנות ולשפר.

שוב אני מבקש, למרות שפה אני מניח שזה מיותר, שנשמור על דרכה של הוועדה שאנחנו נותנים לשר להציג את תפיסת עולמו, לא מתערבים באמצע, למרות שלפעמים זה על הלשון, רושמים ואחר כך לכל אחד מאיתנו יהיה את זכות הדיבור והוא יוכל לדבר. כבוד השר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
תודה רבה. בוקר טוב. שוב, אני מתנצל, יצאתי בשש וחצי מדימונה, בדרך כלל זה לוקח שעה וחצי - - -

<זבולון קלפה:>
מי אמר לך לגור כל כך רחוק?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני גאה על זה שגדלתי ואני גר בנגב. אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת - - -

<ראובן ריבלין:>
תאר לך שלא היה עוקף חברון, כמה זמן ייקח לך?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
הבעיה שאוסרים עליי לנסוע בעוקף, הייתי נוסע בשמחה בעוקף.

<ראובן ריבלין:>
אני יודע, לכן אמרתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
פעם נשיא המדינה בטעות רצה לנסוע ב-443 ואסרו עליו. גם ראש הממשלה. רק שתבינו באיזה - - -

<ראובן ריבלין:>
לראש הממשלה יש ממלא מקום, זה לא נורא, אבל נשיא.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, אני לא הזכרתי את ראש הממשלה. אני יותר פיקח ואני לא הזכרתי רשא ממשלה. מישהו מאחוריי הזכיר את ראש הממשלה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חבריי, שוב בוקר טוב ותודה רבה. עיקר הבקשות שלי לתוספת תקציב, ואני חייב לציין שלא נאמר לי לא. לא נאמר לי כן על הכול, אבל לא נאמר לי לא וישבתי עם אנשי האוצר שנמצאים כאן, אני משער שדב פה ומשה ועם השר עצמו ואני חייב להגיד שנעניתי בהמון סבלנות וגם בפתיחות. לא רק שלא קיצצו, גם הוסיפו, ופריצקי יספר בדיוק וידבר על התוספות כמה.

בכל אופן, חבריי ואדוני היושב ראש, הסיבה שהתעקשתי ואני עדיין מתעקש על תוספות תקציב ועדיין מתעקש על כך שהמשרד הזה יקבל את המגיע לו, כי המשרד הזה כמשרד הרווחה של מדינת ישראל, כמשרד לשירותים החברתיים של מדינת ישראל, הפך להיות למשרד שבעל כורחו השיל מעליו אחריות להרבה מאוד תחומים והעביר אותם לעמותות. ולא שאני חס ושלום נגד עמותות, ההיפך הוא הנכון. אבל חבריי חברי הכנסת, אני דיברתי עם חבר הכנסת אילן גילאון במליאה, לא יעלה על הדעת שמשרד הרווחה הוא לא הגוף המרכזי שמוביל את כל שאלות הרווחה והשאלות החברתיות במדינת ישראל. העמותות הן הנשמה היתרה.

אבל במציאות זה בדיוק ההיפך, חבר הכנסת ריבלין. אתה מגיע, אתמול סיירתי בדרום תל אביב, אנחנו פותחים שם מרחבי הגנה לילדים ולא יכול להיות שעמותות הן אלה שהפכו להיות לגוף המוביל ומדינת ישראל מתנערת. אלה ילדינו, אלה אנשים שחיים כאן ומזה אפשר להקיש על כל הפעילות של משרד הרווחה ואם מגיעים גופים של מסל"ן (מרכזי סיוע לנפגעי/ות תקיפה מינית) שמתעסקים בתקיפה מינית ובטיפול בנתקפות ומספרים לי שכל תקציבם הוא 4 מיליון שקלים כשהן מטפלות בעשרות אלפי נשים שפונות אליהן, ושתבינו, אם זה קרה בפזורה הבדואית צריך לשלוח לשם מונית עם ליווי של אבטחה בכדי להוציא אישה משם, וכל מה שנותנים להם זה 300,000 שקלים, למשל למסל"ן בדרום, והשאר הן צריכות ללכת ולמכור בגדים, העמותה צריכה ללכת ולמכור בגדים בכדי לטפל בנפגעות האלה, אז אני חושב שמדינת ישראל לא ממלאת את חלקה באמנה החברתית עם תושביה. אנחנו כל יום נפגשים עם החירשים ועם אגודות העיוורים ועם הנכים, כאלה וכאלה, וכולם מתלוננים על כך שאין מספיק כסף לעיתים לדברים אלמנטאריים.

לכן כשבאתי אמרתי לא רק שלא נוגעים בתקציב הזה, אלא התקציב הזה מחייב אותנו ומחייב אתכם להקשיב, לפרוט אותו לפרוטות, לראות מה הצרכים ולהוסיף עוד כסף. מהדברים שאמרתי זאת המדיניות שלי, להפוך את משרד הרווחה לקטר ולא לאיזה קרון שנגרר בתוך הרכבת החברתית הזאת. אנחנו הקטר, אנחנו צריכים להוביל. הרבה מאוד שנים המשרד הזה לא תוקצב כמו שצריך ואנשים בשדרות החברה הישראלית שזקוקים למשרד הזה התרגלו לכך שאם הם לא יילכו לעמותות ולא יילכו לפשוט יד ולא יעמדו בלשכות של ראשי הערים לקבל 100 או 200 שקלים לשולחן החג, אז אף אחד לא ייתן להם וזה אסור, אסור שזה יהיה כך.

לכן אני בא לוועדת הכספים, מציג את התקציב ואומר לכם שכל שקל שנוכל לגייס זה לא יילך, לא לעובדים, רוב כספו של המשרד הולך לאנשים, ישר לתוך השטח. יש מצוקה גדולה מאוד במשרד של אנשי כוח אדם, יש מצוקה גדולה מאוד של עובדים סוציאליים, יש מצוקה גדולה מאוד של פקידי סעד, יש מצוקה גדולה מאוד של תקנים. יושבים אצלי חבריי מאיגודי העיוורים, אלה אנשים שלא עדכנו את המחירים, ואומרים לי שיש להם כבר שחיקה של 6ֵ בתקציביהם.

ואני רוצה לעבור לביטוח הלאומי שעליו אני מופקד, גם שם אף אחד לא ישב ובדק את האיתנות הפיננסית של המוסד הזה. כשיש יותר קשישים בארץ, כשיש יותר סיעודיים בארץ, שתוחלת החיים, ברוך ה', עולה ועולה, האם באמת המוסד הזה יוכל בעוד עשר שנים לטפל בכל מה שהוא נדרש? האם יש הלימה, האם יש מחשבה? יושב האוצר ביחד עם הביטוח הלאומי ועושה איזה חשיבה ל-5, 10, 15 שנים לאיתנות הפיננסית שלו? כי בסופו של יום החבר'ה שלנו מגיעים לשם, כולנו מגיעים לשם.

אני לא רוצה להרבות במילים. אמרתי, חבריי, זה הכיוון. הכיוון להבהיר לאוכלוסיות החלשות שמשרד הרווחה הוא המשרד שמטפל בכם, וכל עמותה שמצטרפת וכל ארגון שמצטרף יבורך, אבל הוא נשמה יתרה, הוא לא העיקר, הוא לא במקום המדינה, הם לא מחליפי המדינה, גם לא המגזר השלישי. המדינה היא משרד הרווחה והמדינה צריכה לחשוב שזה משרד מאוד חשוב, שמטפל באוכלוסיות שאם לא נטפל בהן הניכור יהיה גדול והכעסים מאוד גדולים והציבור הזה פרוס מדן ועד אילת ורובו הגדול, כמו שהציג המנכ"ל, נמצא במצב סוציו אקונומי 1 עד 3. אנחנו רוצים להיכנס למגזר הערבי. חבר הכנסת ריבלין, אני מטייל שם ולבי לבי על התושבים האלה. אנחנו רוצים להקים מעונות יום במגזר הערבי ולהיכנס למגזר החרדי ולדאוג לחבר'ה החרדים, לבני הנוער, שעוזבים כל מסגרת ומגיעים אליי, החידוש הוא שהם מגיעים אליי לחדרי, דבר שלא קרה. השבוע הגיעה אליי קבוצה של חרדים שיש להם פינה שנקראת הזולה בירושלים. הגיעו חבר'ה נחמדים, מרתקים, שבאו ואמרו 'תראה, אנחנו - - -

<יעקב ליצמן:>
הם לא חרדים.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חרדים לגמרי. חרדים, נוער חרדי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה גם חרדי, ציוני דתי בעיקר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
המעניין הוא שהחרדים מובילים את זה, היום החרדים מובילים את המקום הזה.

<יעקב ליצמן:>
לא יכול להיות.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
כן, ניקח אתכם לשם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה בכיכר החתולות.

<ראובן ריבלין:>
אלה בעיקר אנשים שהם יוצאי גוש קטיף.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא רק.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חבריה, הקבוצה שהגיעה השבוע מהזולה סיפרה את הסיפור הבא: היות שהם לא מטופלים אז יש שם תחלופה, לאט לאט הולכים החבר'ה ונכנסים החבר'ה החרדים, חבר'ה בני 21-22 שמחפשים עבודה.

<ראובן ריבלין:>
ממשפחות חרדיות. הם לא חרדים.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אוקי, ממשפחות חרדיות, אם זה ישתיק את המצפון של מישהו. זה לא משנה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא משנה, זה בסדר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
פתח הבחור דף פייסבוק וסיפר שהוא מתחיל לעשות השמות עבודה - - -

<יעקב ליצמן:>
זה סימן אחד שהם לא חרדים. לנו אין פייסבוק, אין פייס ואין בוק.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חבר הכנסת ליצמן, כשהייתי בן 26 אמי אמרה לשכנותיה שאני לא מעשן, התחלתי ב-י"ב. תמיד אנחנו לא יודעים מה קורה אצלנו, אבל זה בסדר גמור.

זהו, חבריי. אני מודה לך, אדוני היושב ראש, אמרתי את הדברים בקיצור, חבל שאני אוסיף במלל, אנחנו עסוקים בעבודה. אני רוצה, אל"ף, להגיד תודה רבה ולברך את המנכ"ל הנכנס, תת אלוף יוסי סילמן, הוא בא בכבוד גדול למשרד הזה ולהגיד תודה רבה. אני יודע שכל חברי הכנסת שיושבים כאן ועוד שואלים אותי מאז התקציב, 'מאיר, מה אתה צריך?' אני חייב להגיד שזה מחמם את הלב, שזה עושה תחושה מצוינת, שזה לא משאיר אותך לבד ושבניגוד למה שחושבים אנשים דאגתם של חברי הכנסת, במיוחד של אלה שיושבים כאן, לאנשי הרווחה ולמשרד הרווחה, מעוררת הרבה כבוד ואני מודה לכם מראש על מה שאתם עושים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבחינתך, איך אתה רוצה את הסדר? מבחינת המשרד.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני מבקש שחנן פריצקי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חנן, ואחר כך אתה ואז אנחנו נדבר. חנן, בבקשה.

<חנן פריצקי:>
מהשקף שאתם רואים לפניכם אתם רואים את הגידול בתקציב משרד הרווחה על פני שנים. זה שקף שאנחנו מאוד גאים בו, כי אנחנו מראים בעצם גידול מתמיד בתקציב הרווחה. מדובר על תוספת שנתית גם בשנים קשות, של סדר גודל של 300 מיליון שקל כל שנה. השנה אנחנו רואים תוספת הרבה יותר משמעותית, תוספת של בין 2012 ל-2013, אנחנו מדברים על גידול של 600 מיליון שקל ולשנת 2014 תוספת נוספת של עוד 300 מיליון שקל. כך שבשנתיים האלה המשרד מגיע לגידול של 900 מיליון שקל. זה סדר גודל של תוספת של 20% על תקציב הנטו שיש במשרד. מדובר על תוספת מאוד משמעותית שהגיעה כתוצאה מהרבה מאוד עבודה קשה, גם מול אגף התקציבים באוצר וגם ברמה הפוליטית של השר מול שר האוצר.

<ראובן ריבלין:>
כמה מזה זה לשיא כוח אדם?

<חנן פריצקי:>
כמעט וכלום. אני ארחיב - - -

<יעקב ליצמן:>
כמה תוספת כוח אדם יש?

<חנן פריצקי:>
אני ארחיב, אני אגיד על זה כמה משפטים בהמשך.

<יעקב ליצמן:>
זה המפתח למשרד. כוח אדם ברווחה זה המפתח.

<חנן פריצקי:>
אני ארחיב בהמשך. אני אומר, מדובר בתוספת מאוד משמעותית למשרד. שואלים אותי תמיד כתקציבן רווחה, האם הכסף מספיק, אני חייב להגיד שלא. בתור תקציבן רווחה, הצרכים מרובים מאוד וכל עוד אנחנו חיים בעולם של מחסור, אנחנו כל הזמן מתקדמים, אני מקווה שנצליח להיכנס לנושאים נוספים כל שנה, אנחנו מתקדמים בקטע הזה כל הזמן. אני ארחיב קצת על התוספות בהמשך, לגבי איזה תוספות יש לנו ב-600 מיליון.

השקף הבא – למי שלא מכיר את תקציב הרווחה, זו תמונה ממעוף הציבור על ממה מורכב תקציב המשרד. זה ב-2012, תקציב ברוטו. אתם רואים שהחלק הארי בעצם מיועד לקניית שירותים, רוב השירותים של המשרד נעשים באמצעות קניית שירותים לאוכלוסיות שנמצאות ונתמכות על ידי המשרד. מדובר משירותים החל ממסגרות ל-24 שעות, כמו בתי אבות, נוער עבריין, עובר בהוסטלים בקהילה, מסגרות יום, מעונות יום למיניהם ושירותים שבהם אנחנו נותנים גם שירותים שהם ניתנים באופן חד פעמי או במספר פעמים, כמו מרכזים למניעת אלימות, מרכזים לטיפול במשפחה ודברים דומים. זה באמת החלק המאוד גדול בתקציב הרווחה. גם עליו אני אגיד קצת מילה בהמשך.

הדבר הנוסף שאתם רואים הוא בעצם שכר עובדי הרשויות המקומיות. המשרד פועל באמצעות הרשויות המקומיות, הוא מתקצב את לשכות הרווחה והוא מממן את העובדים בשירותי הרווחה. הרזרבה שאתם רואים שם, זה לא באמת רזרבה שמחולקת לצרכים כאלה ואחרים שיש לנו סיי בהם, אלא זו רזרבה לצורך קניית שירותי הרווחה. אנחנו שומרים פה על המחירים של סלי השירותים שניתנים לנו. הסעיף הכללי הוא בעיקר פיקוח, מטה ומחשוב. יש לנו את שכר עובדי המשרד והפעלת מספר מעונות ממשלתיים, בעיקר בתחום האדם עם מוגבלות שכלית שאנחנו מפעילים.

פה אנחנו רואים את התוספות העיקריות לשנת 2013 ו-2014. התוספת השנתית לשנת 2013 מורכבת משני חלקים מרכזיים. בחלק הראשון מדובר על 300 מיליון שקל, על תוספת תקציבית לשמירה על סלי השירותים. המטרה שלנו במשרד היא שמירה על סלי השירותים באופן ריאלי. אנחנו גם מנסים לשמור אותם כל הזמן לשדרג את סלי השירותים. מהבחינה הזאת, אחרי עבודה מאוד קשה אנחנו שומרים באופן מתמיד על סלי השירותים, כך שלפחות את מה שאנחנו נותנים אנחנו ניתן בצורה ריאלית, כל הסכמי השכר למיניהם שהיו וכל העלויות שנמצאות בתוך סלי השירותים, אנחנו דואגים כל הזמן גם לשמור עליהם וגם לשדרג אותם. השנה, למשל, באופן ספציפי, אנחנו הולכים לשדרג גם את סלי השירותים לילדים ונוער בסיכון וגם את סלי השירותים לנוער עבריין.

החלק השני של הנושאים הם נושאים נקודתיים שלגביהם היה אפשר להגיד מלחמה על כל תכנית ותכנית. כל ה-275 הם אוסף של מצרף תכניות גדול שבו לכל תכנית יש כתובת, יש שם ויש מספר. זה לא כסף שאנחנו יכולים לחלק אותו איך שאנחנו רוצים. ואני אומר, בסיכום התקציבי שלנו בסופו של דבר הגענו למספר שלטעמנו הוא מספר מאוד יפה והוא כולל מספר תחומים מרכזיים. הדבר הראשון זה פיתוח שירותים קהילתיים, אתם רואים, 94 מיליון שקל ב-2013, 46 מיליון שקל ב-2014. למשל אם אתם רוצים דוגמה למה זה פיתוח שירותים קהילתיים, אז יש לנו פה את כל הרחבת התכנית הלאומית שהשנה הזאת אנחנו הולכים לעוד צעד בכיוון שלה, תוספת של 20 מיליון שקל השנה ועוד 15 מיליון שקל בשנה הבאה.
דבר נוסף זה מיגון וחיזוק השירותים החברתיים, אנחנו הולכים על מיגון מבנים בשירותי הרווחה, הגענו לסיכום שאנחנו מוסיפים 130 מיליון שקל לטובת מיגון פיזי של שירותי הרווחה, 130 מיליון השקל יתפרסו על פני תכנית של שש שנים כאשר אנחנו מתכוונים להגיע בהדרגה ככל שניתן למספר גדול יותר של מסגרות. הסעיף הבא זה התמודדות עם מצבי אלימות וסיכון. יש שם תוספת של 41 מיליון שקל ב-2013, 26 מיליון שקל ב-2014. דוגמה לתכנית שנמצאת בקטגוריה הזאת זה פרק השיקום של חוק עברייני המין.
במסגרת חקיקה אנחנו מוסיפים כרגע ואנחנו מתחילים ליישם את החוק, אנחנו פותחים מסגרות, גם קהילתיות וגם הוסטלים, במסגרת פרק השיקום של חוק עברייני המין. הנושא הבא הוא קידום תעסוקה. זה נושא שמאוד קרוב ללבנו. אמנם זה כסף קטן, אבל מהבחינה הזאת אלה דברים שאנחנו רואים בהם תוצאות מאוד גדולות. פה יש תעסוקה הן למשפחות מוחלשות והן למוגבלים. אנחנו נראה פה תוספת לתעסוקה מוגנת למוגבלים של מיליון וחצי השנה ו-3 מיליון שקל בשנה הבאה. הקטגוריה הבאה זה שיפור יכולת המשילות של הממשלה. פה יש לנו גם את הנושא של פיתוח, מחשוב. פה למשל אנחנו רואים במסגרת המשילות תוספת של הקמת מסגרות חדשות, מסגרות נעולות, לחסות הנוער. אתם בטח מכירים כולם, יש לנו הרבה מאוד שיג ושיח עם בתי המשפט על תוספת של מסגרות נעולות לנוער עבריין, אנחנו גם חסרים במיטות פיזיות ואנחנו צריכים גם להגדיל את הבנייה ופה אנחנו מוסיפים 7.5 מיליון שקל השנה ו-10 מיליון שקל בשנה הבאה לתוספת ובנייה של מסגרות נעולות לטובת הגדלה של מכסות. אנחנו הולכים להגדיל 80 מכסות - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
ברשותך אני רוצה להתפרץ. הנושא של הבנייה, לצערי הרב, חברי הכנסת, אין בתקציב משרד הרווחה שום סעיף שמדבר על בנייה. זאת אומרת בניגוד לבתי ספר, משרד החינוך, שמפעל הפיס מעביר סך של כמעט 2.4 מיליארד שקלים לבניית כיתות במשרד הרווחה אין. זאת אומרת אם אנחנו צריכים לבנות היום במסילה או בצופיה, בכל מקום, יש דרישה של מגורים, אין לנו סעיף לבנייה למגורים האלה. איך זה מתנהל היום? זה מתנהל או על פילנתרופיה, שלא תמיד יכולה לפתוח את היד, או על כל מיני ואריאציות וכל מיני דברים, אבל שום דבר לא ברור מאליו. היום אנחנו נמצאים במצוקה, כשיש בידינו כסף לשלם את מה שנקרא הורדות, אבל אין לנו מקום, כי אין סעיף תקציבי.

<יעקב ליצמן:>
אתה יכול לפתוח, אגב.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
בוודאי. בדיוק.

<יעקב ליצמן:>
הוא יכול לפתוח לבד סעיף אם הוא מפריש ממנו ואחר כך לעבות את זה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני פותח סעיף ומפריש לתוכו מיליון שקל, אני יודע, אדוני, אני מכיר את זה, אבל ישבתי - - -

<ראובן ריבלין:>
מה ההיגיון שאין תקציב פיתוח למשרד?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
בדקתי, חבר הכנסת ריבלין, 20 שנה אחורה, גם קודמיי בתפקיד הבינו את העניין הזה, בכבוד גדול ניסו לפתוח, האוצר אמר לא. האוצר אמר לא החלטי לכל ניסיון לפתוח סעיף של בינוי. עכשיו ניחא, אם נניח מפעל הפיס או משרד אחר היו מתקצבים את זה, אבל לא מתקצבים את זה. אני לא רוצה להגיד איך אנחנו מצליחים - - -

<יעקב ליצמן:>
מה סעיף הפיתוח במשרד? הרי ישנו סעיף.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
כן, הסעיף הזה הוא להחזקת מבנים ושיפוצים.

<אורלי לוי אבקסיס:>
מה קורה אם - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
שום דבר. חבריה, בתקציב כלום.

<חנן פריצקי:>
יש לנו תקציב לבנייה ל - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
פריצקי, היה חשוב לי להאיר את - - -

<יעקב ליצמן:>
יש נציג האוצר?

<חנן פריצקי:>
יש, דב בארי.

<יעקב ליצמן:>
דב בארי הוא ביטוח לאומי.

<חנן פריצקי:>
לא, הוא גם משרד הרווחה.

הפרק האחרון הוא תוספת מכסות למסגרות חוץ ביתיות. מדיניות המשרד היא באופן מאוד מאוד ברור מגמה שאנחנו רוצים לשלב ככל שניתן את כולם בקהילה, אבל אנחנו עדיין מודעים לכך ויודעים באופן מאוד ברור שיהיו עדיין אנשים שיצטרכו להיות בפנימיות. חברת הכנסת אורלי לוי הייתה מאוד פעילה בזה ואנחנו מנסים לגרום לכך שכל מי שצריך להיות במסגרת חוץ ביתית תהיה לו מכסה ובמסגרת זו קיבלנו גם תוספת מאוד גדולה של מכסות, גם השנה, יש 300 מכסות תוספת לאנשים עם פיגור שכלי, יש 100 מכסות למוגבלים, יש תוספות לילדים, יש תוספות למעונות יום שיקומיים. במסגרת זה, אני חוזר ואומר, מהבחינה הזאת אנחנו מנסים לדאוג לכך שכל מי שיצטרך מסגרת - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
כמה תוספת מכסות לילדים בסיכון?

<חנן פריצקי:>
לילדים ונוער בסיכון אנחנו מוסיפים השנה 50 ו-50 בשנה הבאה, דווקא מתוך ראייה שחלק מאוד גדול היום של המשאבים הולכים לקהילה, יש לנו הרבה מאוד משאבים בקהילה והלחצים יחסית ירדו. זו הבשורה שיש לנו בתחום הזה.
פה אנחנו רואים את החלוקה שתהיה ב-2013 ולאחר מכן ב-2014 בהתאם לגודלי האוכלוסייה ובהתאם לאוכלוסיות שיש. אנחנו רואים שהחלק הארי הוא אוכלוסיות עם אנשים עם מוגבלויות, כ-2 מיליארד שקל. לאחר מכן יש את ילדים ונוער בסיכון, למעלה ממיליארד שקל. יש לנו חצי מיליארד לטובת שיקום עוברי חוק ונוער עבריין, חצי מיליארד לכוח אדם ברשויות, חצי מיליארד לכל עובדי המשרד, הפיקוח, המטה והמחשוב, 140 מיליון למשפחות והרזרבה שנוצרה בעצם בשביל להגדיל לנו את התקציבים הקשיחים שלנו כדי לשמור על סלי השירותים, כפי שאמרתי מקודם. עד כאן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מנחם, אתה רוצה להמשיך?

<מנחם וגשל:>
אני רק רוצה לסכם כאן ולומר מה הם היעדים העיקריים של המשרד במסגרת התכנית התקציבית שחנן דיבר עליה, וברשותכם אני אתעכב רק בשתיים-שלוש נקודות, כדי לסבר את האוזן.

התכנית הראשונה שהשר מרגע שהוא נכנס אליה הוביל אותה זו התכנית לטיפול בזנות ילדים. התכנית הזאת הייתה מוכרת לפני כן, אבל לתפוס את השור בקרניו ולנסות לראות איך אנחנו מתמודדים עם הנושא הזה ולוקחים את כל המערכות הקיימות, מאגמים אותם בתוך מערכות יותר רחבות, שגם אמורות להתפתח כרגע. זו תכנית שאני מניח שהשר ירצה לומר עליה כמה מילים, אבל זו תכנית חשובה מאוד, כואבת מאוד, נמצאת בשולי החברה הישראלית. קל מאוד לעזוב אותה ולבוא לומר שיש לנו ילדים לפני כן שצריך לטפל בהם, אבל כשמגיעים לילדים האלה ורואים אותם, אלה ילדים ככל הילדים שנמצאים במצבים הקשים ביותר. זו תכנית אחת שנכון לכרגע, השר מנהיג אותה באופן אישי.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
רבותיי, אני רוצה להגיד כמה מילים על הנקודה הזאת ואני רוצה שתקשיבו ברוב קשב. אנשי עלם מספרים על כ-400 ילדים במטרופולין תל אביב, ילדים, חבר'ה מגילאי 13 עד גיל צבא, שעוסקים היום בזנות. לחלק מהם הגענו, אני אישית הגעתי וישבתי איתם, לילדים האלה לא הייתה שום מסגרת, עלם החזיקו שם מסגרות, משעה 4 עד 8 בערב, אבל מ-8 בערב הילדים האלה מסיימים את עבודתם ברחוב וישנים רובם הגדול באזור דרום תל אביב, חלק בתים נטושים, חלק על ספסלי אוטובוס, חלק אצל כל מיני גבירים שפורסים את חסותם עליהם. הנתון האמיתי הוא מעל ל-600 שמטיילים היום במרחב תל אביב. אני מיד הוריתי על פתיחת שני מרחבים שיהיו פתוחים 24 כפול 7. מרחבים שיהיו בהם עובדים סוציאליים, שיהיו בהם פסיכולוגים, מרחבים שייראו כמו בית, שהחבר'ה האלה יוכלו להיכנס לשם ולהתחיל קצת לטפל בחיים שלהם. לכן הקצינו סכום של 10 מיליון, 5 ו-5 מיליון ל-2014.

אני רוצה שתבינו, שוב, אנחנו יכולים להתעלם ולהתגרד באי נוחות כששומעים את הנתונים אבל זה בדיוק תפקידו של משרד הרווחה. לא לחכות שיבוא פילנתרופ שיטפל ב-10 ילדים כאלה, אלא לעשות מיפוי, להבין את הצורך, למצוא מאתרים, ביחד עם עמותת עלם, להוסיף עוד מאתרים שייכנסו לרחוב, קשה מאוד להיות מאתר, זה תפקיד מאוד קשה, להגיע לרחוב, ליצור איתם קשר ראשוני, ליצור איתם אמינות ולהתחיל להביא אותם למרכזים שלנו, שאנחנו פותחים. כך בסחר בנשים וכך בעוד הרבה מאוד דברים, שטיפלו בהם, אבל טיפלו בהם ככה בפינצטה, לא הבינו את הצורך הגדול מאוד. זה פרויקט שאנחנו כולנו צריכים להבין אותו ולהוביל אותו. דיברתי רק על תל אביב, בטוחים שגם במטרופולין חיפה, ירושלים, באר שבע, יש שם ריכוז גדול מאוד.

<מנחם וגשל:>
הנושא הזה זה הנושא של הטיפול המערכתי בסוגיית העוני. אני לא אכנס לפרטים כי אני מניח שהשר ירצה לפרט בעניין, מדובר על 200 מיליון שקל נוספים לתקציב הזה שדיברנו עליו, שיש הסכמה בין השר לשר האוצר, שצריכים להתווסף אחרי אישור התקציב, שהם מיועדים לשני דברים, אבל אני רוצה לומר מילה אחת. השר הציג השבוע את התכנית שלו ולא כולה קשורה בהכרח למשרד הרווחה ולפעילות של משרד הרווחה השוטפת, שזה מדובר בעתיד על הנושא של החזר הקצבאות, הנושא של מס הכנסה שלילי, שהוא מדבר על איך אתה מבטיח למשפחות את הקיום שלהם בכבוד, כדי שהם יוכלו להתקיים וההכנסה הפנויה תהיה כזאת שממנה הם יוכלו להתקדם. אבל כשמדובר על משרד - - -
<ראובן ריבלין:>
אמרתי אתמול לשר האוצר, עד שלא יהיה איחוד גבייה לא תוכל לטפל בעניין הזה, וצריך להסביר לוועדי העובדים וגם להסתדרות, מתוך רצון לעזור לציבור הזה, שחייבים לאחד את הגבייה. אנחנו כבר 20 שנה - - -

<מנחם וגשל:>
השר יתייחס לזה מיד, אני מניח, אבל אני רוצה רק לומר משפט אחד. כשמדובר מבחנית משרד הרווחה על ההתמודדות עם הנושא, זה צריך להיות תמיד בשני ערוצים. ערוץ אחד זה הערוץ של הביטחון הסוציאלי, שאמור להינתן למשפחות שלא יכולות להגיע למצב שהן מסוגלות להביא את עצמן למצב שהן יכולות להיות מעל פני השטח ולחיות בכבוד. אבל הערוץ השני, שהוא לא פחות חשוב, וזה הערוץ שכבר הוצג קודם גם בתכניות התעסוקה, זה ערוץ שמדבר על איך אתה יוצר מצבים שמונעים ממשפחות את הכניסה למצב עוני.

<אורלי לוי אבקסיס:>
זה ממש מתנגש עם חלק מחוק ההסדרים לגבי, למשל, סבסוד מעונות היום ומבחן התעסוקה. זה אחד מהדברים הכי לא הגיוניים שקיימים. אז רצינו לעודד עבודת נשים, אז - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אורלי, זה יהיה במקום הדיבור שלך, כי אנחנו רצינו - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
הוא יודע על מה אני מדברת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני יודע, אני אתן לך אחר כך לדבר, כדי שנוכל לתת לו להביע את מה שהוא מרגיש ואחר כך נוכל ל - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
הטיפול המערכתי בסוגיית העוני – יש שני מישורים. יש מישור אחד שבו אנחנו מתנצחים או לא מתנצחים עם חוק ההסדרים, מתנצחים בדרך כלל, ועם התקציב ואני באתי להציג מה אנחנו עושים כמשרד רווחה, מה אנחנו עושים בתוך המציאות הזאת. מה דעתי ומה אני צריך להגיד אני אומר בכל הזדמנות, אבל התבקשתי כאן להציג את הדברים. הטיפול בסוגיית העוני, בנוסף ל-900 מיליון האלה שהם התוספת של 13'-14', יש 200 מיליון שקלים שיהיו בקופה שתשב במשרד הרווחה, והקמתי מועצה שבראשה יעמוד אלי אללוף, חתן פרס ישראל שכולם מכירים אותו מקרן רש"י, והתבקשו חברי כנסת להצטרף מכל הסיעות ומכל הזרמים ואנשי המגזר השלישי ואנשי עמותות, בכדי להפוך את ה-200 מיליון שקלים האלה ל-300 ו-350 מיליון שקלים. המועצה תשב ותחשוב. יש לנו כבר כיוון מסוים, אבל המועצה תעשה את הפיין טיונינג, היא זאת שתחליט מה אנחנו בדיוק עושים. הכסף הזה יילך אך ורק לטיפול בילדים בעוני, למה שקשור לתזונתם, בכדי לוודא שלא תהיה משפחה אחת בכל רחבי הארץ, לא במגזר היהודי ולא במגזר הערבי, שתהיה משפחה רעבה, ובוודאי ובוודאי לא הילדים האלה. זה הטיפול המערכתי בסוגיית העוני.

אנחנו יושבים ביחד, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, ובנינו כבר מסגרת ראשונה לתכנית כללית לאומית למלחמה בעוני ילדים. אני שוב חוזר, בעוני ילדים. הצגתי את עיקריה. בוודאי כשמדברים על עוני ילדים מדברים על טיפול הוליסטי בכל המשפחה. אני אבוא, אם אני אוזמן לכאן, להציג גם כאן את עיקרי התכנית, אבל אין שום ספק שצריכה להתקבל החלטה ברמה הממשלתית שממשלת ישראל חייבת בתכנית כמו כל ממשלה מתוקנת, כמו שבלייר עשה באנגליה וכמו שעשו בצרפת וכמו שעשו באיטליה וביוון, שאנחנו כל כך לא רוצים להידמות אליהם, תכנית מדידה שהממשלה סומכת את ידיה. אני יודע שזה קצת מעלה חששות בפני מנהיגים, לשים תכניות על השולחן, במיוחד שהן מדידות, מה יקרה אם אנחנו לא נגיע לצמצום של כל שנה אחוז בעוני ילדים, מה יגידו אחרי זה? אבל אני חושב שמנהיגות אמיצה, גם אם אתה לא מגיע לאחוז ואתה מגיע ל-0.4% אתה יכול לפחות להגיד 'יש לי כיוון', לשבת ולראות למה בעצם לא הגעתי ל-1%. יש איזה שיח.

אבל לא יכול להיות שמדינה, שיש לה את כל התכניות שבעולם, ומוכרת את ווייז במיליארד וכמה לא יכולה לשבת עם עצמה ולכתוב תכנית לאומית לצמצום פערים ולמלחמה בעוני משפחות וילדים, ואת זה אנחנו נעשה.

<אילן גילאון:>
אתה לא צריך את הווייז בשביל זה. תכנית כזו, מאיר, גם אנחנו יכולים לכתוב, אתה ואני.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לא רק לכתוב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לכתוב זה לא חוכמה, לכתוב כולנו יכולים.

<מנחם וגשל:>
נושא נוסף זה הנושא של הרפורמה בתחום הפיקוח והבקרה. הפיקוח והבקרה זה שלב קריטי בכל התהליך. הידיעה שכל אגורה שניתנה לנו וכל אגורה שתינתן לנו וכל הדיונים האלה הם גם אחר כך עומדים בפיקוח ובקרה על פי סטנדרטים מדידים, כדי לוודא שהכסף הלך לייעוד שלו ונתן גם את התוצאות שלו, היא קריטית לתהליך. אני רוצה לומר, למיטב ידיעתי, קיבלתי קודם מהיושב ראש שאני קצת מכיר את המערך הממשלתי, זאת לא בעיה רק של משרד הרווחה, אבל אנחנו מטפלים בה כרגע במשרד הרווחה, פיקוח ובקרה היא בעיה גדולה במערך הממשלתי, אבל אני חושב שאנחנו כרגע נכנסים לרפורמה ממש בתחום הזה, כדי להבטיח שהתהליכים יהיו מבוקרים, מדידים ותוצאתיים. אני לא ארחיב בזה, כי אחרת כל הישיבה תלך על זה.

התכנית הלאומית, כולם מכירים אותה כאן. התכנית הלאומית לילדים ונוער בסיכון היא למיטב הבנתי אחת התכניות היחידות שהיא באמת תכנית לאומית, חמישה משרדי ממשלה, כולם שותפים בה, היא תכנית שנותנת תוצאות טובות מאוד. על פי החלטת הממשלה אנחנו נרחיב אותה השנה, ייכנסו עוד יישובים, אנחנו נגיע לסדר גודל של 150 יישובים, זה כבר מתחיל להיות משהו שיש לו מסה קריטית במדינת ישראל ואנחנו ממשיכים לקדם את התכנית על פי התכניות.

<אורלי לוי אבקסיס:>
האם התכנית של וינטר תיכנס לפועל סוף סוף? איתור ילדים בסיכון?

<מנחם וגשל:>
איתור ילדים בסיכון לא נמצא כאן כרגע. תעלי את זה בדיון.

נושא נוסף זה הנושא של הגברת מוכנות למצבי חירום. חברי הכנסת, הנושא הזה, לפי דעתי, דווקא במשרד הרווחה הוא אחד הנושאים היותר קריטיים ולכן ראש הממשלה נדרש לו. אני לא רוצה להאריך, אבל אני רוצה רק שיהיה ברור על מה אנחנו מדברים. אנחנו מדברים על הבטחה של הרציפות התפקודית במדינת ישראל בשעת חירום לאוכלוסיות עם מוגבלויות. אני לא רוצה להיכנס עוד פעם לקלישאה שהשרשרת נבחנת בחוליה החלשה שבה, אבל אין ספק שפגיעה בחוליות חלשות בזמן חירום הוא קריטי לחוסן החברתי של מדינת ישראל, לכן לראשונה, בעצה אחת ובהנחיית ראש הממשלה, אנחנו פרסנו תכנית לשש שנים שהיא מתחילה בשנה הזאת, לייצר מיגון במוסדות לאנשים עם מוגבלויות ולייצר מיגון במערכים של מרכזי יום לאנשים - - -

<ראובן ריבלין:>
כמובן מגובה בתקציב, אפילו בלי לחשוב? זאת אומרת ההחלטה שנתקבלה במסגרת הממשלתית מגובה בתקציב?

<מנחם וגשל:>
כן, זה הגיבוי התקציבי.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
130 מיליון שקלים, אנחנו כבר עכשיו קיבלנו 20 ועוד 20 ומתחילים לטפל.

<מנחם וגשל:>
שש שנים, 130 מיליון שקל. 100 למוסדות, 30 מיליון ל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כל שנה 130 או ביחד?

<מנחם וגשל:>
לא, 130 מיליון שקל לשש שנים.

<ראובן ריבלין:>
מה אם החירום יקרה בעוד כך וכך?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
נצטרך גם מהם לבקש לפרוס את זה על פני שנים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה צריך להיות לשנה, לא לשש שנים.

<יעקב ליצמן:>
צריך לעשות לוח בקשות.

<ראובן ריבלין:>
זאת החלטה שהיא לא ממשית כשעושים תרגילים. כשיש תרגיל ארצי וזה וזה, אז ירדנו למקלט, אבל לא חיכה לי פה ה - - -

<מנחם וגשל:>
אתה צודק מאוד, ולכן כל הנושא של המוכנות זה לא רק המיגון אלא גם המוכנות היא קריטית בעניין הזה. אני יכול להאריך, אבל אני רוצה כרגע, אני אשמח לדבר איתך על העניין.

רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים. אתם מכירים אותה, זו רפורמה שהייתה לפני הרבה מאוד שנים, הייתה רפורמה במחלקות לשירותים חברתיים, יש רפורמה חדשה שצריכה להגדיר באופן הרבה יותר מדויק את היעדים שלהם, את המדידה שלהם ואחד העיקריים שלה זה להגדיר את המשפחה בתוך המהלך הטיפולי כרכיב משמעותי ולא רק את המומחיות לגבי אוכלוסיות, כל אוכלוסייה בפני עצמה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
מילה אחת, כי לפעמים מדברים במושגים של בתי ספר לעבודה סוציאלית. עד עכשיו עובדת סוציאלית שהיא אחראית לתחום הזה ולתחום הזה ולתחום הזה, יש מגמה במשרד ולדעתי היא מגמה מאוד מבורכת שהעובדות הסוציאליות יהיו בעצם ממרכזי ידע, שהיא תלווה משפחה אחת לטיפול הוליסטי. שמשפחה, אם יש בה בעיות בקרב הילדים או בתעסוקה, שעובדת אחת תלווה את המשפחה ולא תהפוך את המשפחה לאיזה משהו שעשרות עובדות סוציאליות נוגעות בה כל אחת בקצת. זאת הרפורמה. אני חייב להגיד שחלק ממתנגדי הרפורמה הם מעצמנו ומבשרנו, מתוך המשרד. זה כמובן ועדים והתנגדויות, אני מגלה אותם לאט לאט.

הוא דיבר על הפיקוח והבקרה, לצערי הרב אני חייב להגיד, ואמרתי את זה אתמול בכנס בינלאומי להתעללות בקשישים, אנחנו עדיין לא יכולים להגיד שבחצר שלנו הכול בסדר. כשאני מטייל בבתי אבות בהפתעה, בחלק מבתי האבות, לא בכולם, אני מוצא בתי אבות עם אנשים נפלאים שעושים עבודת קודש, אבל בחלק מהם, שמפוקחים על ידינו, ואני מוצא שם בתי אבות במצב מאוד קשה, שאמורים להיות מפוקחים על ידינו, אני חושב שלא הגענו לנחלה בנושא הזה. גם שם נעשה שינוי מהותי.

<מנחם וגשל:>
הרחבה ושדרוג מענים קהילתיים, חבר הכנסת ליצמן, זו תכנית שאתה מכיר אותה היטב. היא כוללת הרבה מאוד נושאים אבל אני רוצה רק לסבר את אוזניכם בתכנית אחת, שהייתה כפסע בין נפילה לבין תקומה ואני שמח מאוד שהיא קמה, זו תכנית לטיפול בילדים נפגעי תקיפה מינית שאנחנו פיתחנו בעבודה בין משרדית מאוד קשה. קרן רש"י והביטוח הלאומי לקחו על עצמם ביחד איתנו, כבר זה עוד מעט ארבע שנים, לפתח את התכנית. ממצב של אפס, ממצב שלא היה טיפול מסודר בנושא הזה, זה לא שמחלקות הרווחה לא טיפלו מדי פעם, אבל זה לא היה מסודר, הגענו למצב שנכון להיום ב-12 מרכזים שפותחו טופלו בשנה האחרונה, מטופלים נכון לנקודת זמן כ-1,000 ילדים ו-2,000 ילדים בשנה, ילדים נפגעי תקיפה מינית.

<ראובן ריבלין:>
הכנסת עזרה לכם לקבל 70 תקנים לכוח אדם וזה לא מומש בגלל המשרד.

<מנחם וגשל:>
אני אענה לכם עוד רגע.

<ראובן ריבלין:>
אורלי לוי ביקשה את עזרתם של - - -

<מנחם וגשל:>
חבר הכנסת ריבלין, אני אתן תשובה גם לשאלתכם בעוד שנייה.

התכנית הזאת היא תכנית שהיינו צריכים לתקצב אותה, מפני שפיתחנו אותה כמיזם על ידי גופים חיצוניים וזה בסדר גמור, אבל הממשלה התחייבה לקלוט אותה ואני אפילו מוכרח לומר שזו הייתה התחייבות כמעט אישית שלי שעל בסיסה התחיל כל העניין והיינו צריכים לעשות מלחמה לא פשוטה כדי לקבל את הכסף, לא מפני שמישהו התנגד לנו, אלא שבמסגרת הכוללת זה לא הדבר היחיד בעדיפות.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אבל אי אפשר לדבר על זה בלי לדבר על מרכזי ההגנה. אתם כבר לא מקיימים חוק, גם כשקיבלתם את ההארכה, ועדיין מתוך השמונה מרכזים קמו רק שלושה, אנחנו בפיגור של חמישה. גם לפי ההסכמה שלכם, לפי ההתקדמות שלכם, גם בזה אתם לא עומדים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, אם את רוצה תשובות, תרשמי.

<מנחם וגשל:>
אדוני היושב ראש, עוד שתי מילים ואני מסיים. אני רק רוצה לומר שאני לא מתעלם ואני יודע בדיוק על המחויבות ואני יודע שלמשרד יש כרגע מחויבות קצרה ואת תקבלי את התכנית בדיוק לגבי פיתוח מרכזי הגנה, אבל זה לא אותו דבר. במרכזי הגנה מדברים על הנושא של הטיפול הראשוני והחקירה, מרכזי הטיפול מדברים על טיפול בילדים - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
אבל ללא הטיפול הראשוני אי אפשר לבנות תכנית טיפולית.

<מנחם וגשל:>
נכון, הכול נכון, רוב הדברים שאמרתי היום נמצאים על רצפים, רוב הדברים.

שני דברים נוספים, אחד זה שדרוג הטיפול שאת דיברת עליו, בילדים ונוער בסיכון במסגרות החוץ ביתיות. אני צריך לומר שאנחנו התחייבנו, ולפי מיטב ידיעתי אנחנו עומדים בהתחייבות, אנחנו עומדים על התכנית שטיפול בקהילה צריך לעשות לכל ילד שיכול לקבל טיפול בקהילה ושלא יוציאו ילד אחד מהבית אם לא חייבים להוציא. בשביל זה צריך לפתח שירותים קהילתיים. אבל יש ילדים שצריך להוציא אותם מהבית ויש ילדים שצריכים להיות בפנימיות ושם צריך גם לשדרג את הטיפול, כי שם נשארים הקשים יותר. ושתיים, הבטחנו שלא יהיה מצב שילד זקוק לפנימייה ולא יקבל אותה, ובשלב זה, חברת הכנסת אורלי לוי, אנחנו עומדים בזה.

הנושא האחרון שזה שדרוג והרחבת המענים לנוער עובר חוק. כולכם מכירים את זה, גם חבר הכנסת ריבלין היה מעורב בזה כיושב ראש הכנסת, אפילו היה לי הכבוד לנסוע איתו לצופיה לביקור. אני צריך לומר שזה לא סוף הדרך, אנחנו גם נציג בוועדה את התכנית הסדורה שלנו להתמודד עם העניין, אבל כאן יש את המענה.
עכשיו אני רוצה לומר עוד דבר אחד. אני חושב שקיבלנו כאן תוספת מאוד משמעותית, בגלל כל מה שנאמר, אני חושב שנעשה כאן מאמץ מאוד גדול והיה שיתוף פעולה באמת גם עם האוצר כדי לנסות לקדם את הדברים, אבל לשאלתכם מה הן הבעיות אני כבר אומר שכל משפט שאמרתי כאן יצטרכו להרחיב אותו בפי מאה כדי להגיע לתוצאה רצויה במדינת ישראל. השאלה אם זה יקרה בשנה, בשנתיים או בעשרים שנה. ואני לא מתעלם מהעובדה שאם אנחנו מטפלים היום ב-3,000 ילדים נפגעי תקיפה מינית ואנחנו יודעים שיש במדינת ישראל 6,000, אז באותה נקודת זמן אותם 3,000 שלא מקבלים טיפול הם לא מקבלים טיפול. אז אם מדברים על הבעיות, יש עדיין בעיות, אבל אני חושב שיש כאן תוספת משמעותית ומגמות משמעותיות לטפל בהרבה דברים שאנחנו דנים בוועדות לאורך השנה. תודה.

<חנן פריצקי:>
רק מילה, זה שקף אחרון שלנו, זה משהו שאנחנו גם מאוד גאים בו. בשנה שעברה הניצול התקציבי של משרד הרווחה היה 100%, זה משהו שהוא לא פשוט להגיע אליו - - -

<יעקב ליצמן:>
לפי ה-מ.מ.מ זה פחות.

<חנן פריצקי:>
יש נתונים, יש לי אפילו דף מהחשב הכללי שמראה 90% היה במזומן ו-10% בהתחייבויות.

<יעקב ליצמן:>
אני יכול להגיד לך שהחשב הכללי לא - - -
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, תודה רבה לשר ולאנשיו על הסקירה. לפני שאני אתן לחברי הכנסת שנרשמו אני רוצה אולי הערה אחת שבתפיסה של היהדות, אז קודם כל יש מחויבות לאדם הפרטי לדאוג לחברו, ולכן יש מצוות של לקט, שכחה ופאה, כל אדם שיש לו רכוש, יש עניין של מעשר, כל אדם צריך לתת, יש מחויבות על הקהילה לדאוג לאנשיה ואחר כך אנחנו מגיעים גם למדינה. זאת אומרת למדינה מחויבות ויש לה הרבה כסף, אבל אסור לקהילה בנושאים האלה, מה שאני לא אגיד על ביטחון, אני לא אגיד בביטחון שכל אדם מחויב וכל קהילה וכו', בדיוק הפוך, אבל בנושאים האלה של רווחה, של עזרה לזולת, היהדות גם אומרת שקודם כל צריך האדם והקהילה לעזור וגם המדינה, ולכן אנחנו כן צריכים לדאוג ולעזור ולפתח גם את הגופים המתנדבים, את העמותות, חלקן המגזר השלישי, שעוסקות בנושא הזה, ולולא הם אני חושב שהיית קריסה גדולה.

אני רק אתן לך, השר, דוגמה, מאחר שאתה הזכרת, אחרת לא הייתי מזכיר, את הזולה. הזכרת את הזולה, הזולה לא מתוקצבת אצלכם, היא מתוקצבת בתוך כמה עשרות גופים במשרד החינוך, סך כל התקציב שמשרד החינוך נותן להם זה 625,000 שקל - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני רק רוצה לעשות סדר, הקבוצה החרדית פתחה גוף אחר שגם נקרא הזולה, זה לא הזולה המתוקצבת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אז אני מדבר על הזולה שבכיכר החתולות, שישבתי שם כמה לילות מ-12 בלילה. הם מטפלים במיטב הילדים שלנו, שההורים אפילו לא יודעים, בנים של, שמסתובבים ומגיעים ל - - - רק שתבין, המשרד מטפל, אנחנו כדי לעזור לגופים האלה נתנו 5 מיליון שקל. זאת אומרת פי - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
דרך המשרד?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, מכספים קואליציוניים, מכספים שלנו.

<זבולון קלפה:>
נגמרו הכספים הקואליציוניים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מדבר על השנים הקודמות. זה חלק מהגופים. אותו דבר גם - - -

<יעקב ליצמן:>
אם אתה תחזיר לי שקל מול שקל על מה שקיבלתם תקציב קואליציוני, אני עשיר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ליצמן, אתה תקבל רשות דיבור אם תרצה.

לכן אותו דבר גם לילדים משוטטים, הכוונה לילדים מחוץ למסגרות. זאת אומרת נכון שהמדינה חייבת והלוואי שהמדינה הייתה יכולה לעמוד בזה, אבל יש חשיבות גדולה גם לגופי חוץ.

<מיכל בירן:>
ואולי היא לא עושה את זה בגלל הגופים?
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, המדינה היא קודמת, היא בעלת הממון כנראה.

<מיכל בירן:>
המדינה עושה רק מה שהיא חייבת לעשות.

<ראובן ריבלין:>
גם כשהיית עוזרת פרלמנטרית הכנסת במגזר הזה סתמה הרבה מקומות, לא במיליארדים, אבל - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז, זה חשוב. אתה יודע שגם ישבנו אצלך - - -

<מיכל בירן:>
אבל אתה יודע מה זה עושה באופן מבני.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רובי, אתה זוכר שישבנו גם אצלך, כיושב ראש. זה מצד אחד. מצד שני, בשביל זה יש ועושים הרבה חסד גם במגזר שלנו, נעשים הרבה דברים, אבל אני אומר שנכון שאנחנו מצפים שהמדינה תעשה הרבה מעבר לזה וזה חלק מהתפקיד שלנו.

זה רק פתיחה ועכשיו אני אתן את רשות הדיבור ואני אבקש באמת, אם אנחנו רוצים לקבל תשובות של השר, אז כל אחד שלוש דקות, להגיד את השאלה, נגיד ככה. הראשון חבר הכנסת יעקב ליצמן.

<יעקב ליצמן:>
תודה, אדוני היושב ראש, כבוד השר. אני רוצה להתחיל עם שבחים לשר. אני לא מדבר פוליטיקה כרגע. השר הוא רציני, הוא לקח את הדברים בשיא הרצינות שצריך לקחת רווחה במדינה, ואני משבח אותו ומברך אותו, כמובן שהוא עשה טעות שהוא לא במפלגה הנכונה, אבל חוץ מזה - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
וחוץ מזה הכול בסדר, אתה אומר.

<יעקב ליצמן:>
עכשיו בוא נדבר לתוכן המשרד ועכשיו באמת זה לא פוליטיקה. אני לא שמעתי מכם סעיפים שמחקתם, או קיצצתם, זה רק תוספות. תוספת כאן, זה יפה, מכבד, תוספת כאן, יפה, מה מחקתם? מה קיצצתם? אני מבקש מהיום והלאה, אדוני היושב ראש, אני אומר לך את זה כי זה המשרד הראשון, שזה יהיה נר לרגלינו מכל משרדי הממשלה שיופיעו כאן, אנחנו מבקשים דבר אחד, אני מכבד מאוד שהוא עבד, באמת הוא עבד, כי יצא שם שהוא לא נתן לעבוד עליו באוצר וזה טוב, אבל אני אומר שהוא עשה דברים, הוא הביא הצלחות גדולות למשרד, אני רוצה לדעת גם מה מחקתם, מה קיצצתם ואיפה ולמה. זה חשוב לי מאוד. למשל, אני מניח שאתם מחלקים את זה כל הזמן לפנימיות, אני מזכיר את זה, אבל רק ברפרוף, אני לא הולך להתמקד בזה, אבל יש עוד סעיפים שאני רוצה לדעת למה מחקתם וכמה מחקתם.

לפי כל הנתונים שאמרתם כאן, העוני גדל והוא הולך לגדול עוד יותר. לפי הנתונים שקיבלנו כאן מה-מ.מ.מ העוני גדל בילדים ב-1.5% כמעט. אגב, גודל עוני זה בילדים, יש עוד עוני. לא שמעתי מה התכניות שלכם חוץ מדבר אחד, שאני מכבד אבל אני חייב קצת לצנן את ההתלהבות מזה, קיצצתם 3.5 מיליארד שקל בקצבאות ילדים. עשיתם טובה, לא אתם, אדוני, זה שר האוצר, והוא הוסיף 200 מיליון שקל קרן. אז בואו נראה את הפרופורציה, 3.5 ו-200. מה הפרופורציה? אין לי את הגרף של ביבי, ביבי הוא מומחה גדול, 3.5 קיצוץ במליאה בקצבאות ילדים ועשו טובה גדולה, 200 מיליון שקל קרן לעניים. זו הפרופורציה שאנחנו הולכים לקבל? זה התיקון לעוני של ילדים, 1.5%? זה מה שאנחנו הולכים לתקן את העוני?

אני מכבד ומברך על הקרן, אבל זה לא פתרון לעוני. לכן כל הנושא של קצבאות ילדים, לא משנה, הגישו בג"צ, אני מקווה שבג"צ יבוא, קיבלו 30 יום לענות על זה, המדינה ענתה תשובה טיפשית, שזה לא רלוונטי עדיין כי זה לא עבר. איזה מן תשובה, את זה הם הגישו לבג"צ. נתמודד עם זה, אני חלק מהבג"צ שם וגם טיבי. אבל אני רוצה להבין מה זו הפרופורציה של הקיצוץ, 3.5 קצבאות ילדים מול קרן של 200 מיליון שקל.

עכשיו דיברו כאן על הניצול. המשרד אומר 100%, ה-מ.מ.מ אומר 98.6%, או אני לא זוכר כמה. ההבדל של זה הוא 62 מיליון שקל. אני רוצה להבין גם את הכסף שלא נוצל. אני עברתי את זה גם בבריאות, אני יודע בדיוק כמה עבדנו. האם לפחות אתם יכולים להציע כאן שהכסף שלא נוצל, כסף שאולי אתם אומרים שזו הסיבה של 100 מיליון, אני רוצה תשובה רשמית של המשרד, האם זה כסף שמחויב? האם זה נכנס לפחות לכספים המחויבים, שהמשרד הולך לשלם את זה בעוד חודש? או, וזה חשוב לי, שאיבדו את הכסף, וזה חשוב מאוד.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב. תשתדל.

<יעקב ליצמן:>
רגע. אם אתה רוצה לסתום פיות - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, אני אומר תשתדל לקצר.

<אחמד טיבי:>
אפשר לתת לו העדפה מתקנת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
במקומך? אם בתוספת שלך אז אני אתן לו.

<אחמד טיבי:>
אל"ף, חצי דקה ממני לליצמן - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עבר כבר.

<אחמד טיבי:>
מקום ראשון בעוני, הם עברו אותנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, רק ביקשתי שתקצר.

<יעקב ליצמן:>
יש לי הפתעה בשבילך, אדוני היושב ראש, אני הולך לעשות את זה לכל משרד ומשרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מאה אחוז.

<יעקב ליצמן:>
אז תחליט מה שאתה רוצה. גם אם תנסה להפסיק אותי, אני לא אפסיק.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חס ושלום, אני לא רוצה להפסיק, אני רוצה שתקצר כי זה על חשבון אחרים, זה הכול. תמשיך, רק קצר.

<יעקב ליצמן:>
בסדר.

<גילה גמליאל:>
רק הזמן הזה כבר היית מסיים.

<אחמד טיבי:>
זה ביקורת על ניסן, לא עליך.

<יעקב ליצמן:>
אני אוהב את התמיכה מקיר לקיר.

הדבר הנושא, שיא כוח אדם. בשיא כוח אדם אין תוספת. האוכלוסייה גדלה, היא גדלה ב-2% בשנה וזה שאין תוספת כוח אדם, אז מילא בתמ"ת אין תוספת כוח אדם, זה לא מפריע לי, ובבריאות וברווחה, אגב גם בחינוך, נורא מפריע 2% בכוח אדם, זה נורא מפריע שאין תוספת כוח אדם לעובדים סוציאליים, אנשים שצריכים לטפל בנכים, במצבים הכי קשים, אין בזה. לכן אני מתפלא גם על הקטע הזה ואני הייתי שמח לראות - - - אגב, אם אתם רוצים שוועדת הכספים תיכנס לזה, כי אני חושב שזה אחד הנושאים החשובים, אני מוכן ביחד עם חבריי, על אף שאני באופוזיציה, לפעמים אנחנו יכולים לעשות איזה בלגן כאן בוועדת הכספים, מה שאנחנו בין כה מתכוונים לעשות.

הדבר האחרון. הנושא של נכים זה אחת הבעיות הכי גדולות. אני יודע שהיושב ראש אמר שבביטוח לאומי אנחנו נקיים דיון בנפרד. זאת אומרת זה יהיה עם השר?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני אבוא לביטוח הלאומי.

<יעקב ליצמן:>
כי זה חשוב לי מאוד, נושא הנכים, אז את זה אני אשאיר אם כך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני מודה לך.

גילה.

<גילה גמליאל:>
אני ואורלי החלפנו במקומות, אז אני אהיה בתור שלה.

<אורלי לוי אבקסיס:>
תודה רבה. קודם כל אני באמת רוצה להודות לגילה על כך שנתנה לי את זכות הבכורה, אבל אני רוצה להגיד כמה דברים ואני מפחדת שהזמן לא יעמוד לי. אני אתחיל בתחילה, אדוני השר, אני באמת מאמינה שבאת עם כוונות באמת באמת טובות, אפשר גם לראות שאתה חורש את הארץ לאורכה ולרוחבה, עושה ביקורי פתע, וזה אחד הדברים החשובים ביותר. מי כמונו יודעים, חבר הכנסת אילן גילאון ואנוכי היינו עושים ביקורי פתע במוסדות של חוסים - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
היה פסק דין לא מזמן על מה שאתם - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
נכון, מה שאנחנו טענו, ודרך אגב הותקפנו בכנסת על ידי השר יצחק הרצוג והוציאו לנו גם צו איסור כניסה למוסדות הללו.

<יעקב ליצמן:>
לא איסור פרסום?

<אילן גילאון:>
כמעט זרקו אותנו מהכנסת.

<אורלי לוי אבקסיס:>
לא, כמעט סילקו אותנו מהכנסת. זה שנתנו לנו לחכות שעות, כי רק כאשר אתה מתכנן מראש אפשר לעשות לך כמו מסדר השר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אתם רשאים להיכנס לכל מוסד שאתם רוצים, גם לבית שלי.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אני מאוד מודה לך, אדוני השר. אם זה ככה, תודיעו למוסדות שאפשר לתת לנו להיכנס.

<אילן גילאון:>
תודיע לך אם יש אצלך אלימות והתעללות ונגיע.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
הם יודעים את זה.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אנחנו התרענו והותקפנו שאנחנו אלה שלא בסדר, ובסופו של דבר גם בית המשפט, לא רק שסגר את המקום, הוא גם - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני מתנצל רטרואקטיבית.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אבל זו לא טעות שלך.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
זה לא העניין.

<אחמד טיבי:>
אפשר להחיל את ההתנצלות הרטרואקטיבית על דברים יותר אסטרטגיים?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לא, ממש לא.

<אילן גילאון:>
אהוד ברק כבר נתן אותה.

<אחמד טיבי:>
לא קלעת לדעתי.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, השר הבין .

<אורלי לוי אבקסיס:>
אני מקווה שזה לא על הזמן שהוקצב לי.

אדוני השר, אתה נכנסת למשרד עם הרבה בעיות ובחלק מהבעיות אני, ביחד עם ח"כים נוספים, גם עם יושב ראש הכנסת לשעבר, נכנסנו בעובי הקורה ממש והצלחנו גם להציע אופציות, אבל עדיין, כאשר אני מסתכלת על התמונה, אי אפשר להתעלם מההשלכות של התקציב הזה על המשרד שלך. אם מתווספים עשרות אלפי ילדים מתחת לקו העוני, אני לא יודעת כמה, אם 200 מיליון שקלים האלה, שידאגו להם אולי לארוחה אחת חמה ביום, יכולים באמת להציל את המצב.

אני רוצה לדבר על חוק פעוטות בסיכון. לא שמעתי פה כלום על תוספת תקציב. גם היום החוק לא מנוצל. גם לגבי הזכאים, דרך אגב, שיש להם קריטריונים מאוד בעייתיים, אבל אנחנו מדברים על האשכולות הכי נמוכים של 1 ו-2, וזה טיפול בקהילה, לפני שהוציאו אותם החוצה. אבל אם ההשתתפות של אותן משפחות, שזה באמת התחתית של החברה הישראלית, היא בערך כ-300 שקל לילד, ואנחנו מדברים על מסגרות בתוך הקהילה, אנחנו יודעים שלא מעט משפחות לא מצליחות לעמוד בכך ולכן גם לא מנצלות את ההטבות של החוק. דרך אגב, האבסורד הוא שאם מוציאים אותם החוצה, למסגרת חוץ ביתית, ההשתתפות היא 170 שקל למשפחה. זה אחד מהדברים, הייתי רוצה לדעת מה קורה עם החוק הזה.

הייתי רוצה לדבר על השילוב של חד הוריות ועל הפגיעה שלהן בעקבות התקציב. אנחנו יודעים שפרט לנושא של הורדת הכסף לילדים יש מניית הזהב. דרך אגב הן גם מאוימות עכשיו לגבי הסבסוד של מעונות היום.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
יש את מה?

<אורלי לוי אבקסיס:>
מניית הזהב. אני קוראת לזה מניית הזהב, אבל אמהות חד הוריות שאנחנו רוצים לעודד אותן לצאת לעבודה ומצד שני אנחנו אוטומטית, ברגע שהן יוצאות לעבודה, הן מאבדות זכאויות, הן מאבדות הנחות בכל מיני מיסים, הן מאבדות תשלומים כאלה ואחרים, האם זה משהו שבאמת יעודד אותן? הרי בו ברגע שאנחנו אומרים להן אם יצאתן ולקחתן חלק במעגל העבודה אתן מאבדות כך וכך הכנסה אוטומטית, הן לא תצאנה לעבוד. יכול להיות שחלקן תעבודנה בשחור ואז גם לא מיסינו את זה ויש כספים שמתגלגלים ולא נדע עליהם, אבל כשיש יצר הישרדות, הפחד מפני עבירה על החוק הולך וקטן, ואני לא יכולה לבוא אליהם בטענות אם הם צריכים להאכיל ילדים. בדילמה הזו אני לא יודעת אם אני לא הייתי פורעת חוק.

עכשיו נוסף לכך אני רוצה לדבר על משהו שהובטח לנו עוד בכנסת הקודמת, ואני חייבת להגיד, בהתחלה זה היה על ידי השר יצחק הרצוג, לגבי המאטצ'ינג, של עיריות חזקות מול חלשות. לא ייתכן שעיר חלשה, ואני לא רוצה לנקוב פה בשמות - - -

<יצחק כהן:>
קוראים לזה תקציב דיפרנציאלי. גם בחינוך וגם ברווחה. עשינו את זה בדתות.
<אורלי לוי אבקסיס:>
גם בחינוך, אבל בעיקר ברווחה. הובטח לנו, אני יודעת שאתה רק נכנסת עכשיו לתפקיד. אני מקווה שהבטחות של לפני ארבע שנים יקוימו.

<יעקב ליצמן:>
אורלי, יש רק ויכוח מי העשיר ומי העני. תל אביב למשל היא עיר ענייה.

<אורלי לוי אבקסיס:>
מאוד ענייה. ולכן יש גם פחד מאוד אמיתי וגדול של ראשי הרשויות להשתתף בכלל או להוציא ילדים, גם כאשר אנחנו יודעים - - -

<יצחק כהן:>
אגב, השר, כשהוא היה ראש רשות, הוא תמך בזה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
גם עכשיו אני תומך.

<אורלי לוי אבקסיס:>
דרך אגב, הוא תומך בזה גם עכשיו.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אורלי, שיגיד משרד האוצר שאנחנו נשנה - - - אגב, בביטוח הלאומי אני נתתי הוראה בקרנות לצמצם את זה מכדי 5% ל-2% ביישובים מ-1 עד 3, כי שם אני סוברני. במשרד הרווחה, אני אומר לך, אנחנו נמצא את הכסף, המשרד יעשה את החישובים, רק שיגידו כן. אני לא חושבת שעיר גדולה וחזקה צריכה לקבל 75%, היא יכולה לקבל פחות.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אדוני, האבסורד הולך ומתחדד - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אבל בבקשה בואו - - - את שואלת במה - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
אני בטוחה שלך יש דיבור עם שר האוצר יותר מאשר לי, וכאשר זה יגיע מדרישה של משרד הרווחה זה ייחשב הרבה יותר מאשר ש - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לרגע שלא תחשבו שהשיח הוא שיח של אחרי ארון ביני לבין שר האוצר. ממש לא. השיח הוא עם משרד האוצר, משרד האוצר אומר שיש לזה השלכות, אני אומר שלא. את צודקת. מכל הטיעונים זה הטיעון הכי צודק, הכי חזק. בגלל שהייתי ראש רשות בדימונה ואני יודע שמחכים ילדים, חבריה, בצו שופט כשלראש עיר אין כסף להעביר, כי אין לו 25%.

<ראובן ריבלין:>
הבעיה פתירה. אם אתם מתחייבים לעשות סדר במשרד הבעיה פתירה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
התחייבנו.

<ראובן ריבלין:>
כי העובדים שלך לא מסכימים בסוף.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אין דבר כזה.

<ראובן ריבלין:>
אתה לא יודע עוד.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אבל הוא המחליט.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני אומר לך, אני מכיר את עובדיי, אין דבר כזה. ולא משנה מה הם חושבים, אם יתקבל אישור מהאוצר, אני אומר לך שזו תהיה המדיניות.

<ראובן ריבלין:>
התקבל אישור מהאוצר על 89 תקנים, 29 שלא היו מאוישים ועוד 50 נוספים, בהשתדלותה של חברת הכנסת אורלי לוי.

<אורלי לוי אבקסיס:>
ושל יושב ראש הכנסת לשעבר.

<ראובן ריבלין:>
אנחנו עשינו את זה במקום שבו הייתה השפעה יותר. הבאנו את החשב הכללי, הבאנו את אגף התקציבים והבאנו את זה. היחידים שבסופו של דבר התנגדו, כי אנחנו ביקשנו למשל לעובדים סוציאליים להוסיף אנשים שגמרו קרימינולוגיה, בשום אופן לא. ונתנו תקנים ולצערי הרב זה לא התגשם.

<אורלי לוי אבקסיס:>
אבל 100 ומשהו תקנים, הכפלנו, ויש עדיין 10 בקנה.

<ראובן ריבלין:>
זה מצוין וצריך לשבת עם החשב הכללי - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אורלי, מי שמתנגד לזה, זה לא המשרד, מי שמתנגד לזה הוא איגוד העובדים הסוציאליים. חבר הכנסת ריבלין, נתתי הוראה ועדיין מתנגדים לה, ברוח הדברים שאתה אמרת וברוח הדברים שאורלי אמרה.

<ראובן ריבלין:>
אני אומר לך שאורלי באה והסבירה לחשב הכללי הוא התחיל לבכות, הוא אמר 'ביקשתם 70 תקבלו - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
אני חושבת שצריך לקחת אותם למוסדות.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אורלי, זה טשטוש בין שני דברים. ההחלטה על מאטצ'ינג היא החלטה שלא קשורה למשרד, היא החלטה שאנחנו נמצא לה את הכסף.

<אורלי לוי אבקסיס:>
כן וזו דרישה שהמשרד שלך צריך להעביר למשרד האוצר.

ועכשיו אני רוצה לומר עוד משהו. דיברו פה על טיפול בקהילה מול טיפול במוסדות חוץ ביתיים. צריך להבין, גם מכון ברוקדייל, שמשרד הרווחה סומך עליו, עשה מחקר ויצא עם תוצאות כאלה שלצערנו הרב גילינו שיש אוכלוסיות שמקבלות טיפול בתוך הקהילה כאשר אין להם בכלל פוטנציאל או רצון או מוטיבציה להשתקם. מה שקרה בפועל, ואני מנהלת דין ודברים גם עם אותם בעלי תפקידים, כמו המפקחת הארצית של משרד החינוך על כל המועדוניות של רווחה וחינוך בקהילה, שמספרת לי על מקרים מחרידים, ששם בסופו של דבר, בגלל שילדים צריכים להיות במסגרת חוץ ביתית וזה עולה כסף אז שמים אותם בקהילה, כי יש מדיניות של הקהילה, לא רק שהיא מתה מפחד כאשר הם הולכים הביתה, אם היא תראה אותם למחרת ומה קורה בסופי שבוע ומה קורה בחופשים, כי היא יודעת שזה בית מתעלל, או שהיא פוגשת אותם אחר כך ב-10 בלילה, ילדה בת 8 מסתובבת באזורים שאנחנו לא רוצים לדעת מה קורה לה שם. הם בעצם בהיותם בתוך המסגרות האלה תופסים את המקום של אלה שיש להם פוטנציאל שיקום בתוך הקהילה. איבדנו שתי ציפורים במכה. צריך להבין, אלה לא יטופלו וגם אלה לא יטופלו, אדוני השר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
ברשותך, את יכולה לחדד את ה- - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
אני יכולה לחדד את הדברים ואני יכולה גם להביא לך נתונים.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לחדד את הבעיה.

<אורלי לוי אבקסיס:>
מדובר ככה, יש את הטיפול בקהילה שהוא עכשיו האג'נדה המובילה במשרד שלך, גם אני חסידה מאוד גדולה של להשאיר ילדים בבית, אבל יש בתים הרוסים שאין להם פוטנציאל שיקום, גם מכון ברוקדייל מדבר על המוטיבציה של ההורים להיכנס בכלל לתוך תהליך. מה שקורה הוא שילדים שצריכים להיות במסגרות חוץ ביתיות, הבית מסוכן להם, מחזיקים אותם בתוך הקהילה במסגרות לפעמים אפילו עד 7 בערב, נותנים להם ארוחה, אפילו שיעורים, לא כולם דרך אגב, רוב המקומות זה סוג של בייביסיטר להחזיק אותם, אבל לפעמים זו אופציה עדיפה על לשלוח אותם לבית מתעלל. הם, לא רק שזמנם מוקצב, בערך שלוש שנים, כי הם צריכים לפנות מקום למישהו אחר, אז גם אם הם נכנסו לאיזה שהיא מסגרת וזה עשה להם טוב, הם צריכים לפנות את המקום כי יש מישהו אחר בתור, אבל הם תופסים מקום של ילדים שהטיפול בקהילה יכול לעזור להם לגמרי.
והנושא של המכסות בכל הנוגע לעניין של הסידור החוץ ביתי. עצם זה שאנחנו קובעים מכסות, זאת אומרת הילד ה-101, לא משנה חומרת הבעיות שלו, לא משנה חומרת הפגיעה שלו, הוא ייחשב עדיין לילד ה-101 והוא יהיה מחוץ למסגרת, מחוץ לטיפול. האם אנחנו יכולים להרשות לעצמנו? כל טיפול היום וכל השקעה של שקל היום תמנע הוצאה עתידית של 100 שקל בעבור כל שקל. זה משהו שהוא גם כלכלית לא נכון, אבל אנחנו מדברים פה גם על טרגדיה אישית, לא רק לילדים אלא לחברה, כי אנחנו מאבדים פוטנציאל אמיתי שרק אם היינו נותנים לו את הסיכוי הזה ואת ארגז הכלים הנכון ומרחיקים אותו מהסכנה שאורבת לו בבית היינו לא רק מצילים אותו אלא גם נותנים נקודות לחברה.

אני רציתי לדעת מה קורה עם הוועדה הבין משרדית של מוטי וינטר. אני אכתוב את זה למשרד, הכול יהיה כתוב, תודה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה לך.

אילן.

<אילן גילאון:>
אני מבקש להצטרף לברכות. בכלל אני חושב שלרצות להיות בממשלה שר, צריך להעניק אפשרות להדליק משואה ביום העצמאות ולהיות שר הרווחה, זה חסיד אומות העולם.

<זבולון קלפה:>
יש פה בעיה, בסוף הוא לא ירצה לצאת מהחדר, מי יעשה את העבודה? מאיר, תראה כמה שבחים.

<אילן גילאון:>
אני, אגב, מסכים עם רוב המינויים של המפלגה שלך, יש לי רק בעיה עם אחד, חוץ מזה הכול בסדר. לכן אני לא עושה פוליטיקות כאן. בנושא של רווחה אין פוליטיקות. אני עושה אוונטות כאלה פוליטיות במקומות אחרים, פה יש לי שאלות שמטרידות אותי, קודם כל לגבי דברים שמצאתי בתוך ספר התקציב, אני רוצה אותם בעיקר לשאול, אדוני השר.

למשל אני לא מבין, אצלי בספר כתוב שהתקציב ל-2012 היה 6.258 מיליארד, ולא כפי שאתם ציינתם בעמודה שלכם.

<חנן פריצקי:>
ברוטו או נטו?

<אילן גילאון:>
ברוטו.

<חנן פריצקי:>
בדיוק. ברוטו זה לא תקציב המדינה, תקציב המדינה הוא 4.7, עליו יש הכנסות מהרשויות המקומיות והכנסות מביטוח לאומי וזה מה שמביא לפי שניים.

<אילן גילאון:>
ליצמן הציע כאן להוציא סעיפים שאתם מוחקים וזה באמת רעיון טוב. ככל שתפשטו את זה יותר, גם כדי שחברי כנסת יבינו, בלי להכפיל ברגליים, לחלק בשתיים ולהוסיף מע"מ ותאריך, כדי שלא נבין שום דבר, אנחנו לא יודעים בעצם איפה אנחנו עומדים, בסופו של דבר.

אני אומר מה בתוך זה מטריד אותי ותגיד לי איפה זה נמצא, כי יכול להיות שזה באמת - - - יש בעיה, אני רואה באגף השיקום במעונות ממשלתיים לנכים, אנחנו רואים כאן קיצוץ של קרוב ל-70%, מ-7 מיליון ל-2.3 מיליון. האם הדבר הזה נכון? תקציב שיקום שכונות, לא מצאתי אותו בכלל. תקציב לניצולי שואה, לא מצאתי בתוך התקציב. הנושא של תקצוב לשירותי הדרכה והשתלמויות, גם כן לא. הכי מטריד אותי זה קיצוץ בכוח אדם ברשויות המקומיות.

חברים, אם משרד הרווחה הוא הפרמדיק של הממשלה ועל פתחו שמים את כל הבעיות, והיום יהיו הרבה יותר בעיות וישימו לפתחו הרבה יותר דברים, כך יקרה לרשויות המקומיות. יכול להיות שאני טועה, זה מה שלמדתי מהספר שאתם כתבתם, הלוואי שאני טועה לאורך כל הקו וזה בסדר גמור.

לכן אני אומר, לעולם אין מספיק תקציב לרווחה. אנחנו, מכל הכיוונים הפוליטיים, והנה אני מתחייב פה, צריכים לעשות הכול כדי ששר הרווחה יהיה שר רווחה ולא שר הסעד. זו המטרה המרכזית. אני לא אכנס ליותר פרטים, כי נדמה לי שחברת הכנסת אורלי לוי עשתה את זה מצוין והיא כבר כיסתה מספר נושאים שרציתי לשאול לגביהם שאלות. לכן נדמה לי שלאור הצרכים ולאור ההתפתחויות בממדים שאנחנו מקבלים מקום ראשון ב-OECD ובכל מיני מקומות אחרים ולאור מה שצפוי כתוצאה מן המדיניות הכלכלית, נדמה לי שעדיין אין הלימה, יש גידול, אולי, לפי מה שאתה תסביר לי עוד מעט, אבל אני לא רואה שיש הלימה לפי הצרכים.

אנחנו עומדים לצדך, כדי שלא יהפכו אותך לפרמדיק. לקבל על עצמך את האחריות הזו עכשיו, מה אני אגיד לך? כל הכבוד לך. לכן גם בחרתי לבוא לוועדת הכספים בנושא הזה, אני לא מגיע לכל משרד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
טוב, יישר כוח.

<מיכל בירן:>
האמת שבגלל שתמיד מתחילים במחמאה מנומסת אז אי אפשר להבדיל בין האמירות השקריות - - -

<אילן גילאון:>
לא, היא לא הייתה מנומסת, שיהיה ברור. מהותית לגמרי.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה יודע, לפני השחיטה אתה מלטף ואז אתה עושה שניט.

<מיכל בירן:>
עכשיו תורי. אני רוצה להחמיא לך על תפיסת העולם, שאתה ממשיך וחוזר באופן מאוד ברור ולא מגמגם, שהמדינה היא שצריכה לקחת אחריות ושכל מדיניות מיקור החוץ וההפרטה היו תופעות חמורות ביותר שקרו במשרד.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
נבהלתי לרגע, חשבתי שתדברי על פינוי ההתנחלויות, אז בסדר.

<מיכל בירן:>
מה שאני כן חושבת שאנחנו לא מסכימים עליו ואני כן רוצה לחדד זה עניין קצבאות הילדים. אני חושבת שנעשה פה עליהום על המוסד הזה, נראה לי שהדביקו את זה כאילו קצבאות ילדים זה חרדים וחלק מהקמפיין שעושים על ההסתה נגד האוכלוסייה החרדית - - -

<יצחק כהן:>
מסכנים הילדים החילוניים, בגלל החרדים הם נדפקים.

<מיכל בירן:>
כמו שכל פעם שאני טסה קורה משהו במטוס, אני אומרת מסכנים האנשים שבחרו בטעות לטוס איתי.

אני רוצה להיות פה מאוד מחודדת. אני חושבת שהדבר הכי חשוב הוא שינויים מבניים, כל השאר, כל הפלסטרים, כל הטפטים, בסופו של דבר זה בא והולך משנה לשנה, בהטלאות של ועדת כספים פה ובמשרד, בסופו של דבר דברים מבניים נשארים לאורך זמן ומצליחים להיות יותר משמעותיים. קצבת ילדים זה מבחינתי צריך להיות דבר אוניברסאלי. אגב, זה קורה בכל המדינות, גם היום אנחנו מתחת לממוצע וכשאנחנו הולכים עכשיו לעשות את הקיצוץ הזה אנחנו הולכים להיות ממש בתחתית, כל המדינות המפותחות נמצאות מעלינו. זה לא עניין של סעד, להיפך, ככל שמקצצים את מה שהמדינה נותנת, שהוא אוניברסאלי ואמור להיות לכולם, ובגלל זה אני מתנגדת לקיצוץ, גם שרי אריסון מבחינתי צריכה לקבל קצבת ילדים, לא כי היא צריכה אותה, היא לא צריכה אותה, ואז אתה אומר 'רגע, פרוגרסיבית', אני אומרת שהיא לא צריכה אותה, נכון, האדם הסביר אומר 'הנה, היא לא צריכה את זה', פרוגרסיביות זה שאני אקח את זה ממנה, כשרואים בכל העולם כשמשהו אוניברסאלי, גם מעמד הביניים נלחם נגד השחיקה שלו. ברגע שהופכים את זה לצדקה, לסעד, למה שמקבלים רק החלשים ביותר, בסופו של דבר גם באופן טבעי זה נשחק ונעלם. לא רק זה, אתם מגדילים את הסקטוריאליות במגזר החרדי. במקום שזה כן יבוא מהמדינה וזה יהיה משהו אוניברסאלי אתם שולחים את האנשים לפתרונות סקטוריאליים במגזר שלהם. אני יודעת שההכרעות כבר נפלו, אבל אני כן מפצירה, בניסיון כן לחצוב ולשנות את התודעה, קצבאות ילדים זה לא האויב שלנו וזה גם ממש מגוחך, עדיף שהילד יאכל את הארוחה בבית שלו, תן את הכסף לאמא שלו שתכין לו את האוכל, במקום לשלוח אותו למועדונית בקרן שתעשה אחר כך את הפלסטר על החור שעשית בעצמך. זאת עמדתי.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני רוצה להזכיר לך שב-2008 ה-OECD הציע למדינת ישראל, ומזה אנחנו מתעלמים, לבטל את הקצבאות. לבטל.

<מיכל בירן:>
אז חבל שהם לא מדברים עם המדינות של ה-OECD, כי הם לא מבטלים.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
המשפט השני, הציעו לבטל את הקצבאות ועם כספי הקצבאות להתחיל במערך שיקום והעברה למקומות עבודה. את זה גם צריך להגיד.

<מיכל בירן:>
אני אומרת זה חשוב, זה לא במקום, גם אתה לא היית רוצה לאכול את ארוחת הצהריים שלך במועדונית. אני מקווה שאכלת אותה עם האוכל שהכינו לך בבית, ואני חושבת שזאת כן צריכה להיות ההעדפה שלנו בכל מקום שהוא בית נורמלי וסביר ושלא מדובר בו בילדים שחלילה נמצאים בסיטואציה לא בריאה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
תכירי משפחה מרוקאית עם 9 נפשות תביני שלא זזים בלי לאכול בבית

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
ותמיד יש אוכל, ברוך ה'.

זבולון קלפה. יכול להיות שאנחנו ככה, לא מצילים אבל עוזרים לשר, כי אנחנו נגמור את השאלות שלנו ב-11 ואז מצווה עלינו היושב ראש לסגור את הישיבה, ואז השר לא יוכל לענות.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אי אפשר למשוך?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מבחינתי כן, רק צריכים לקבל אישור.

<אחמד טיבי:>
אני וזבולון מתחלפים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
למה?

<אחמד טיבי:>
מה זה עניינך?

<זבולון קלפה:>
הוא צריך לצאת כרגע ואני צריך לצאת אחריו.

<אחמד טיבי:>
אני אקצר. זאת לא מחמאה נימוסית, כמו שאמרו, לשר כהן. אני עוקב אחרי התבטאויות שלך, ההתנהלות שלך, הדברים שלך בשטח, היחס שלך לאוכלוסייה בצורה מקצועית, אני חושב שהכיוון שלך הוא נכון. יש הרגשה של מחויבות. אני רוצה לשבח אותך על כך.

לגבי תקציב משרד הרווחה – הערבים הם 20% מהנזקקים, אבל התקציב הוא רק 10%-11%, מוקצה לאזרחים ביישובים הערביים והאוכלוסייה עם שיעור נזקקים כזה מכלל האוכלוסייה חייבת דווקא העדפה מתקנת, תקציב יתר, כדי לצמצם את הפערים, ואם יש משרד שיש לו את הממשק החשוב ביותר, הקריטי ביותר, עם האוכלוסייה הערבית, זה משרד הרווחה. זה אמור גם לבוא לידי ביטוי במספר הלשכות שצריך לפתוח, במספר התקנים של העובדים הסוציאליים שצריך להקצות.

הנקודה השנייה זה נושא המאטצ'ינג. אם יש דבר שהוא משתק את העבודה של הרשויות המקומיות הערביות, שהן רשויות חלשות ומוחלשות, זה המאטצ'ינג. אני יודע על הגישה שלך, אתה הצהרת על כך בכנס שעשינו כאן בכנסת לגבי הפחתת השיעור של הרשות המקומית במאטצ'ינג, אני מקווה שאתה תיקח את העניין הזה ואת מה שאמרתי לידיך כדי להקשיב יותר לצרכים של האוכלוסייה הערבית.

שאלה, אתה הצבת כאן תכנית ייעודית לטיפול בזנות ילדים במקום ראשון. סטטיסטית, זה הנושא החשוב ביותר?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לא, זה לא לפי סדר.

<גילה גמליאל:>
קודם כל אני באמת רוצה לברך את השר, אני חושבת שזו זכות גדולה שאתה עומד בראש המשרד, אני מאמינה שכל העיניים נשואות אליך עם הרבה מאוד תקווה ואין לי ספק, עם היכולות שלך, שאתה יכול בהחלט לבצע את המהפכה המתבקשת במשרד. אני רוצה גם לברך את המינוי של המנכ"ל שלך, שהוא מינוי מצוין, הוא מינוי ראוי, וביחד אתם שילוב מנצח ואני מאמינה שבאמת יהיו כאן בשורות טובות.

בעיקרון נכנסת למשרד מאוד קשה, הוא משרד בעייתי. לדעתי האינטרס שצריך להיות, כפי שאמר פה חברי חבר הכנסת גילאון, זה שמשרד הרווחה יהיה משרד, ככה בחזוני, לרווחת כלל האוכלוסייה. כלומר עצם היותו צבוע למקרי קצה ולמקרים בעייתיים, אני חושבת שזו מהות הבעיה בתפיסה. אני אומר אולי דברים שהם לא כל כך פופולאריים אבל המדיניות של הממשלות לדורותיהן זה להנציח את המסכנות וזה, לצערי, דבר שגורם פעולה הפוכה. כשאני רואה גם את הפערים החברתיים, את מספר המדדים בסוגיית העוני, זה אומר שנכשלנו, זה אומר שכל המדיניות שהייתה עד כה היא לא נכונה וצריך לבחון אותה מחדש, צריך לעשות פה איזה שהיא חשיבת עומק שונה, לצאת מהקופסה, לראות את הדברים בראייה אחרת לגמרי, כי כל הדברים שהיו בהתנהלות שלהם לטעמי קרסו, במידה שזה המצב.

על כן אני מאוד אופטימית כשאתה נמצא שם. אני חושבת שמניסיונך העשיר, וכמו שהפכת את העיר דימונה למאוד אטרקטיבית, אין לי ספק שגם כאן יש לך בהחלט אתגר לא פשוט ואנחנו כאן נהיה על מנת לסייע עבורך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אני רק רוצה להודיע לך, אדוני השר, שאנחנו יושבים כל יום ולפי המחמאות כדאי לך לבוא לכאן כל יום. תעבור דרך פה, אחר כך תיסע למשרד.

<גילה גמליאל:>
אני לא מרבה להחמיא, כמו שאתם יודעים.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זו רק הייתה בדיחה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אם אתמול גילה הייתה מחמיאה ליושב ראש המפלגה שלי קצת.

<זבולון קלפה:>
תודה רבה ליושב ראש. גם אני כמובן מצטרף לברכות ולמחמאות. מעבר לייחוס שאתה דרומי, אני חושב שזו מעלה בעניין הזה, כל ההתבטאויות בגדול אני מסכים, יש כמה שהיינו צריכים טיפה ללבן ולחדד. אני מתאר לעצמי שבאחד מימי השישי הקרובים, כשנמצא את הזמן, נוכל לברר את העניין יותר לעומק. לגבי הדברים האחרים, ברשותך, לכמה התייחסויות של דברים - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
זבולון מתייחס להתבטאות שלי, שאני אומר אותה בקולי כשאני מתבקש, שחלק מההתנחלויות המבודדות והלא חוקיות צריך לפנות אותן היום. להבהיר.

<זבולון קלפה:>
אתה אמרת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
השאלה אם בינתיים, עד שתפנו, אם אתה תטפל בהן. השאלה אם אתה בינתיים מטפל במי שגר שם.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
כן, כן. ועוד איך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר, זה בסדר. על החלק השני נדבר.

<זבולון קלפה:>
אל תדאג, אני יודע למה הוא מתכוון. תאמין לי, מכיוון ששנינו דרומים לגמרי אז אני יודע במדויק למה הוא מתכוון.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אבל יחד עם זה מטפלים בחבר'ה האלה. אגב, נוער הגבעות, ארבעה משרדים, כל משרד מיליון שקלים, כותבים ועושים איתם תכנית נהדרת. זה לא שייך.

<זבולון קלפה:>
ואני מציע שאנחנו נעשה סיור ביחד לאותו נוער שאתה קורא לו נוער גבעות ותראה את הדברים מקרוב. יחד עם אלעזר שטרן.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, בהסכם שלנו כל מה שאנחנו בבעיה, לא יקרה בשנים הקרובות, אז חבל על הדיבורים בכלל.

<אילן גילאון:>
אפשר לעבור לקו הירוק, בבקשה?

<זבולון קלפה:>
אנחנו בתוך הקו הכחול. הקו הכחול זה התב"ע של מדינת ישראל כולה.

אם אפשר להמשיך, ברשותך. השר כהן, דיברת על האחריות של הממשלה והמדינה, על האחריות של הממשלה לכל הסוגיות החברתיות. במציאות, בפועל, אתה אומר, ישנן לא מעט עמותות שנכנסו תחת הדבר הזה. אני סבור שדווקא כמשרד בתחום החברה והרווחה, או השירותים החברתיים בשמו הנוכחי, יש חשיבות רבה מאוד דווקא ליצירה של חיבוק ושיתוף פעולה, כחלק מתכנית העבודה של המשרד, כי בסופו של דבר אין תחליף לאנשים שחיים בתוך הקהילות עצמן ומודעים לבעיות ומסוגלים לסייע.
שתיים, באופן טבעי כולם מדברים לא מעט על הקיצוצים בסעיפים השונים בתקציב. אז נכון שהתקציב הספציפי של המשרד גדל מחד, אך מאידך, בעקבות הקיצוצים השונים, ללא ספק, כמו שאמר פה מקודם חבר הכנסת ליצמן, כמות האוכלוסייה שתיכנס לקו העוני רק תלך ותגדל. אני חושב שהדבר הזה מחייב לייצר עוד פתרונות ואני מציע למחוק מהשיח את התקציב הדיפרנציאלי, אלא לקרוא לו בשמו האמיתי, שזה שוויון מהותי. פעם אחת ולתמיד נתחיל לדבר לפי צרכים אמיתיים של כל רשות וכל מקום ולא לפי פלאט, הדבר הקל ביותר, להכניס את הכול לטבלאות אקסל ולחלק את הדברים בצורה הנקראת כאילו שוויונית, אבל היא לא שוויונית כי היא לא פועל יוצא מצרכים.

אני אומר כדוגמה ראשונית למשל זה קצבאות הילדים. אני חושב שקצבאות הילדים, במקרה שלי למשל, באופן אישי אני יכול להעיד, אין שום סיבה שבעולם שלא יחול עליהם מיסוי, ממילא זה ייצר מקור הכנסה נוסף, לדעתי של כמה מאות מיליונים. כאוכלוסייה כמוני, פחות או יותר מבחינת ההכנסה. נראה לי שהדבר הזה ייצר מקורות נוספים שדרכם תוכל לפעול ולהשפיע בצדדים החברתיים ואנחנו כמובן שנהיה לעזר רב בעניין.

<מיכל בירן:>
זאת אומרת במקום למסות את חברות הענק אתה מציע למסות את קצבאות הילדים. גאוני.

<זבולון קלפה:>
לא אמרתי במקום. שנייה רגע, מיכל. זה טוב שיש פה הרבה פרשנים לדבריי, התייחסתי - - -

<ראובן ריבלין:>
מי שאין לו לא ישלם.

<זבולון קלפה:>
התייחסתי לעניין הזה. כשנגיע לחברות הענק - - -

<אילן גילאון:>
אני תומך בזה, אגב.

<ראובן ריבלין:>
אתה האבא של הסוציאל דמוקרטים.

<זבולון קלפה:>
לא לשכוח שאני בא מהתנועה הקיבוצית.

<אילן גילאון:>
לא, הוא אומר בקצבאות שלו, לא בקצבאות של לא - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
רבותיי, עכשיו זה על חשבון השר ממש.

<ראובן ריבלין:>
למה אותם טייקונים שנולד להם ילד לא ישלמו מס? תגידי לי. הנה, לפי ההיגיון שלך.

<סתיו שפיר:>
שלום. אני מצטרפת לברכות כמובן ומאוד מברכת גם על הנוכחות שלך בשטח והבדיקה יותר לעומקם של הדברים.

יש לי כמה שאלות שיוצאות, אני חושבת, מרוב השאלות שנשאלו עד עכשיו, בנוגע לכמה דברים. דבר ראשון, בתוך המשרד, שאלה שאני חושבת שדיברתי איתך עליה פעם באופן אישי אבל לא ממש דיברנו עליה לעומק וזה על האיחוד של האגפים של הפיגור והאוטיזם, איחוד שיכול גם לחסוך בעלויות רבות, ולהעביר את אותן עלויות בעצם לטיפול לאנשים עם מוגבלויות ולסייע להרבה מאוד משפחות שמיטלטלות בנבכי הביורוקרטיה עם מספר מאוד מצומצם של אפשרויות לבני משפחותיהם.

שאלה שנייה באותו התחום, לגבי עצירת מכרזים להקמת מוסדות והוסטלים לאוכלוסייה הבוגרת. הרבה מאוד מכרזים שמעוכבים. לא כל כך ברורה המדיניות, מה מאושר, מה לא מאושר, על מה הם מאושרים, על מה הם לא, איך זה עובד, מה פרק הזמן הנחוץ. אשמח מאוד לקבל את תשובתכם.

<אורלי לוי אבקסיס:>
יכול להיות קבלן בניין וללכת למכרז להפעלת - - -

<סתיו שפיר:>
לא, אני שואלת לגבי המדיניות, לא הכול צריך - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
מה הידע הטיפולי, מה האג'נדה. לגמרי.

<סתיו שפיר:>
והדבר השלישי פיקוח על מוסדות. כיום הפיקוח על הרבה מאוד מהמוסדות האלה מצומצם. מצומצם זו אפילו לא מילה, לא קיים. מפקח או מפקחת שמגיעים אחת לשלושה, ארבעה, חמישה חודשים לפעמים, לא רואים מקרים רבים של התעללות, של עבודה לא נכונה ולא תקינה בתוך המוסדות. ברור לכולנו שבהרבה מאוד מהמוסדות האלה הפיקוח צריך להיות מעל ומעבר, הרבה יותר אינטנסיבי ממה שנדרש אפילו לבתי ספר, למשל, מאחר שנמצאים שם אנשים שלא תמיד יכולים להתריע בזמן.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חסרי ישע.

<סתיו שפיר:>
האם נעשים איזה שהם צעדים? אתם מרוצים מרמת הפיקוח? מה אתם חושבים שאפשר לעשות? תודה רבה.

<יצחק כהן:>
שלמה המלך אומר דבר שפתיים אך למחסור. אם אני אתחיל לשבח את מאיר אני רק אקלקל, כי היא מן המפורסמות שאינן צריכות ראיה.
<אלעזר שטרן:>
יושב ראש הכנסת כתב לנו אתמול, השר.

<יצחק כהן:>
השר, בסדר. סליחה, כבוד השר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
יש הוראות על זה?

<מיכל בירן:>
היה מכתב נזיפה.

<יצחק כהן:>
על כל פנים, כמי שהנהיג את הנוסחה הדיפרנציאלית וגם הפיילוט היה במשרד הדתות כשהייתי שר הדתות וזה הצליח בצורה מדהימה, וכשהנהגנו את זה, יושב לידי דב, היה ברור שזו התחלה לקראת אימוץ גם במשרדי הרווחה והחינוך.

<אורלי לוי אבקסיס:>
בידיים של מי זה?

<יצחק כהן:>
בידיים שלהם, של השרים. כבוד השר היה בין התומכים בצעד הזה, בהיעדר תקציבים הדבר היחידי שאפשר לעשות זה לנייד תקציבים מרשויות חזקות לרשויות חלשות. פריצקי, אתה בדקת את הנושא הזה, כמה מתנייד?

<חנן פריצקי:>
יש לנו את התכניות - - -

<יצחק כהן:>
לא, מספרים. התחלת לכמת את זה?

<חנן פריצקי:>
יש הרבה מאוד תכניות עם הרבה ואריאציות איך לעשות את זה. התכניות קיימות.

<יצחק כהן:>
אתה תומך, נכון?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תל אביב גדולה, אבל הבעיות שם הן גדולות יותר משל כל הערים.

<יצחק כהן:>
אז 15 רשויות חזקות, עם כל הכבוד, אדוני היושב ראש, מתנגדות. בגלל שהשבע לא מאמין לרעב. השבעות האלה - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא בהכרח.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לא רק זה, איציק, אלא יצא דעתו של כל מרכז השלטון המקומי - - -

<יצחק כהן:>
חוץ מהיושב ראש.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
עזוב, אני אומר מבחינה הצהרתית הם התנגדו למה שאני הצעתי. שלמה בוחבוט, יושב הראש, אמר 'אנחנו לא רוצים לעשות דיפרנציאלית', זה בדעתם של ה-15 הגדולות.

<יצחק כהן:>
אבל זה לא נכון. 180 רשויות סובלות בגלל 15 רשויות חזקות.

<אורלי לוי אבקסיס:>
די, זו הפעם היחידה שמפילים על השלטון המקומי איזה שהיא החלטת ממשלה?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני חייב, רבותיי, ישבנו עם שר האוצר ויושב פה דב והחלטנו שאנחנו עושים את זה בחינוך וברווחה ואנחנו יודעים בדיוק ועשינו תכנית נהדרת ואגב האוצר אמר כן. פנינו למרכז השלטון המקומי, לקבל את הסכמתם, כי הם חלק מהשולחן. מרכז השלטון המקומי אמר, אחרי דיונים, 'רבותיי, לא, או שאתם מביאים כסף תוספתי', אבל הם אמרו - - -

<ראובן ריבלין:>
דנקנר לא אישר את זה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אבל אמרו כך ואמר את זה היושב ראש, למשל ראש עיריית תל אביב - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
חבר'ה, זה לא פשוט, כל הבעיות הגדולות בתוך - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
צריך להקשיב. רק במקרה הזה של תל אביב, הוא אומר 'אני המטרופולין', אתמול היינו ברחוב אילת, היינו בבית שנמצאות בו כ-15 נשים שעוסקות בזנות והן נמצאות במצב הקשה ביותר, ממש בקצה הרצף, הקשה ביותר, אף אחת מהן לא הייתה מתל אביב, כולן באו לתוך תל אביב. אומר ראש העיר, 'בסדר גמור, אני מוכן שתעשו מאטצ'ינג, אבל אם היא הגיעה אליי מיישוב מסוים, שהיישוב ייתן לי את ההורדה שלה'. אנחנו אומרים לו לא.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
גם אנשי תל אביב עצמה, יש בה כל כך הרבה - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
היום גם המאטצ'ינג הוא בעייתי, אתה יודע למה? גם אם אנחנו משאירים את ה-25-75, מה שקורה הוא שעירייה חלשה, שלא מצליחה לשלם, היא גם לא מקבלת את ה-75 וזה עובר לעירייה חזקה, שמשלמת. אז מה שאתה אומר, אפילו המעט שבמעט העירייה החלשה לא מקבלת, אבל מה שכן, הדיור הציבורי, שולחים לשם אוכלוסיות חלשות עם התיק שלהם של הרווחה ועם 25% מאטצ'ינג מתל אביב, כי שם אין דיור ציבורי.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
צודקת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
עדיין היא פחותה מכל מקום אחר. הלוא אם ירושלים בתוך ה-15 - - -

<יצחק כהן:>
ירושלים רוצים את זה. ראש העיר הביע את דעתו בצורה מאוד חיובית.

כבוד השר, על כל פנים, לא רק שזה נכון כלכלית, זה גם נכון מוסרית. יש לך היום את השולחן הזה שיעזור לך ויתמוך בך להוביל את העניין הזה. אם תתעקש מול אותן 15 רשויות שבעות ועשירות, שימשיכו להיות שבעות, אין לי שום טענה נגדן. אתה בא מדימונה, אתה הולך בחולון, על כל רחוב שני אתה רואה מוזיאון, כמה מוזיאונים יש בדימונה? ואני מפרגן לו, שיהיה לו לבריאות, אבל לא יכול להיות שהמדינה תיתן לו את אותה מנה שהיא נותנת לדימונה. זה לא יכול להיות.

<אורלי לוי אבקסיס:>
מה גם שיש לו מאיפה לגבות מיסים ולעירייה קטנה אין - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חבריה, חבר הכנסת כהן, אני מתעקש, אבל אני חוזר שוב, אני מתעקש, הלוואי שתצא מכאן בשורה, אבל אנחנו צריכים לקבל את ההחלטה של האוצר. כי עוד פעם, בסופו של יום זה לא כסף תוספתי, אלא זו אידיאולוגיה. יגיד האוצר למשרד הרווחה, 'אנחנו מאשרים שאתם תפעלו על פי מאטצ'ינג', אנחנו נפעל על פי מאטצ'ינג - - -
<יצחק כהן:>
האוצר הריץ פיילוט וזה עבד והאוצר מסכים. אני הייתי באוצר והאוצר רוצה את זה.

בגלל הזמן הקצר אני אקצר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
הזמן נגמר.

<יצחק כהן:>
אוקי, אני אוותר, אני אגיע אליך באופן אישי. תודה רבה.

<ראובן ריבלין:>
אני רוצה להעיר שתי הערות. קודם כל אני לא נותן לך קומפלימנטים, כי אני זוכר את תפילת שליח ציבור, הנני עני ממעש והנני עני ממעש מול עבודתך בתחום הזה, לכן אני חושב שאין לי זכות עוד לתת לך את כל הברכות שמברכים אותך חברי כנסת רבים, שבוודאי יש להם זכות לומר לך ולברך אותך כי הם בטח עשו יותר ממני.

אני רוצה רק להעיר שתי הערות. אחת, אני הייתי שותף לגזרה קשה ביותר, משום שחשבתי שאין למדינת ישראל בררה בעניין המע"מ. אני עלול גם לאשר את שאר הגזרות, אם לא תימצא אלטרנטיבה והתוצאה היא שכל משפחה בישראל תצטרך לתרום 800 שקל לחודש על נושאים שהם קיומיים, לכן אני חושב שהמצב של משרד הרווחה בשנה הקרובה, או מיד מרגע שהגזרות יופעלו, וחלקן כבר יופעל, ישפיע על משרדך ואני חושב שממשלת ישראל צריכה להיערך בצורה רצינית לעבות את משרדך עוד יותר ממה שעובית. אני אמרתי בחוק מס ערך מוסף, בתוספת שאנחנו הטלנו על הציבור, שלפי דעתי 10% מכל מה שייקלט צריך להינתן למשרדך על מנת לטפל נקודתית בכל אותם אנשים אשר הם יסבלו ויעברו מיד לאותה מערכת איומה שבה רק הרווחה תוכל לעזור להם משום שהם יהפכו לחסרי ישע במידה רבה. 800 שקל, אני לא אומר לך שזה דבר שהוא לא משמעותי לי, כי הנכדים שלי יקבלו פחות מתנות, אבל אנחנו נסתדר, אבל 800 שקל למי שמקבל 1,600 או 1,700 צא ולמד.

הדבר השני, אני חושב שהנושא של כוח האדם במשרדך מחייב טיפול מיידי, שכן אני יודע שאנשים שרואים אסונות ורואים דברים קשים, הם נהיים במשך הזמן גם קשוחים מאוד בליבם, משום שאם אנחנו השגנו שיא כוח אדם בנושא מסוים למשרדך, כי ראינו בו חובה כלפי הציבור וארגון העובדים התנגד לעניין זה, כי הוא לא רצה קרימינולוגים והם לא סוציולוגים, כאשר הילדים לא מקבלים את האישור שלהם, גם בעניין זה קטונתי מלהציע לך, אבל אני בטוח, אני לא מברך אותך, שתמצא לכך הסדרים ביד רמה ובזרוע נטויה.

כל מה שאני יכול לעשות זה לקוות יחד עמך.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה.

דב.

<דב חנין:>
תודה רבה, אדוני היושב ראש. אדוני השר, אני מברך אותך, אבל אני חושב שאתה בוודאי שומע שהברכה והברכות שאתה מקבל פה באמת בלב שלם מכל החברים הן גם סימון של אתגר, מאוד קשה ומורכב, ואני רוצה לומר לך שאתה נכנסת לתפקיד שהוא תפקיד כפוי טובה, אם לא עושים אותו נכון. אני רוצה להגיד מה זה לא לעשות אותו נכון, כי אני חושב ששרי הרווחה הקודמים היו כולם אנשים מאוד טובים, אבל לדעתי חלקם עשו אותו לא נכון.

התחום שלך, כפי שאני מבין אותו, הוא לא תחום טופוגרפי, זה לא איזה שהוא אזור שיש רווחה ויש תחומים אחרים של החיים ואז התפקיד שלך זה לדאוג לאלה שהמערכת - - - יש את המערכת הגדולה והיא עושה את כל תפקידיה ופעולותיה ובקצה יש את צינור המפלט, כמו שפעם חשבו על המשרד להגנת הסביבה, שהוא צריך לטפל בחומרים האלה שיוצאים מהמפלט בחוץ. אז אתה, התפקיד שלך לנקות מהחור את מה שכל האחרים הזיקו. זו תפיסה שלדעתי היא בלתי אפשרית, כי אי אפשר לעשות את זה. כמו שאני רואה את התפקיד של שר הרווחה, ואני מאוד מתחבר דווקא לדברי גילה גמליאל, שאני כרגע יושב במקומה פה, זה שר שהתפקיד שלו הוא לא אחריות על תחום, זו אחריות על איזה שהיא צורת הסתכלות אחרת על המציאות. כמו שלמשרד האוצר יש בכל משרד ממשלתי רפרנט שבא ואומר, 'ההחלטה שאתם מקבלים, יש לה השלכות כלכליות כאלה או אחרות', משרד הרווחה, כמו שאני מבין אותו, צריך להיות בכל מקום, צריך להיות לו רפרנט וצריך שיהיה לו מה להגיד בתחום החינוך ובתחום הבריאות ובתחום הביטחון. בכל תחום יש השלכות של רווחה שהן גם חשובות כמו ההשלכות הכלכליות. ההשלכות החברתיות הן לא פחות חשובות. אז אתה, אדוני השר, השר שמופקד על מדיניות חברתית.

איפה הקושי הגדול? ופה אני אומר את הדברים בצורה גלויה, למרות שזה בוודאי לא ממשיך אולי את צורת המחשבה של גילה, שאני הסכמתי איתה מבחינת הצגת האתגר.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אתה רוצה לעבור מקום?

<דב חנין:>
אני חושב שאתה נמצא בממשלה שהשקפת העולם שלה היא אנטי חברתית. השקפת העולם הזו היא לא עניין, אגב, של שר האוצר ולא עניין של פקידי האוצר, אלא זו השקפת עולם שראש הממשלה ביטא אותה עוד כשהוא היה שר אוצר, על קיצוץ בשירותים החברתיים, על כל השירותים החברתיים כאיש שמן, שצריך לעבור דיאטה, כל מיני דברים מאוד מאוד בעייתיים, ולכן התפקיד שלך הוא באמת אתגר מאוד מאוד גדול.
אתה אחד האנשים באמת המרשימים ביותר שיצא לי להכיר במערכת הפוליטית, אני אומר לך את זה באמת בלב שלם ובהרבה הערכה. אני יכול לומר לך, קל לי להגיד את זה כי אני איש אופוזיציה, אני כמובן אפעל ככל שאני יכול כדי לסייע במערכות האלה, אבל אני בטוח שיהיו גם חברי קואליציה שיתמכו במערכה שלך, כי היא המערכה על הגנה של החברה של כולנו.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
כבוד השר, מצד אחד יש כמה גופים מחוץ לחברי הכנסת שיושבים כאן כל הזמן וביקשו לדבר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני אשב עד שתסגור את הוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לי רעיון יותר טוב. הם ביקשו לדבר וזה חשוב כי אלה גופים שעובידם בשטח. מצד שני יש מיעוט גדול של חברי כנסת, בעיקר אלה ששאלו - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
מיעוט גדול.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מיעוט גדול, כן, יש כזה מושג של מיעוט גדול. ההצעה שלי זה שאנחנו נשמע את הגופים והתשובה שלך תהיה כשאתה תבוא לפעם הקרובה שתהיה במהרה, כשנגיע לביטוח הלאומי, ואז אתה תוכל לתת את התשובה, ואז יהיו כל חברי הכנסת.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אם בכל זאת יורשה לי, יש פה חברי כנסת שהעלו דברים מאוד חשובים, שאני רוצה שזה יישמע כבר עכשיו. אני רק אענה לשני דברים שלהערכתי השולחן הזה יכול מאוד מאוד לעזור. האחד, אורלי העלתה בצדק גדול מאוד את הנושא של חוק הפעוטות בסיכון ואת הסבסוד של ההורים. אורלי, אנחנו עשינו חישוב והגענו ל-20 מיליון שקלים בכדי לעזור להורים האלה, כי אלה כולם משפחות שממילא נפגעו, מהקצבאות וכו' וכו', ומשיתים עליהם את ה-300 שקלים. הבאנו את זה לאוצר, האוצר אמר שמבחינתם בשקלא וטריא איתם זה לא דבר שהוא בעדיפות ראשונה, זה עולה 20 מיליון שקלים, להערכתי אנחנו צריכים למצוא, גם מתוך סדרי העדיפות שלנו וגם עם האוצר, ולתקן את זה עכשיו.

<אורלי לוי אבקסיס:>
זו קטסטרופה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
קטסטרופה, את צודקת מיליון אחוז. אז אמרתי, אני שם את זה לפני הוועדה. הדבר השני, דיבר חבר הכנסת ריבלין על כוח אדם. ראו, נמצאים כאן כל האנשים הטובים של המשרד שיושבים מאחורינו. אנחנו צריכים עוד תקנים. אין שום ספק שהאוכלוסייה גדלה, העובדים הסוציאליים במיוחד הם אנשים שרובם הגדול נמצאים בשטח מול 150, 200 ויותר, יש עובדים סוציאליים שמתעסקים, מתעסקות, עם 250 תיקים, זה בלתי אפשרי, ואנחנו נשמח על כל עזרה שיש בה תוספת של אנשי מקצוע, כי החבר'ה האלה נמצאים בתוך השטח.

הדבר השלישי שהוזכר כאן על ידי חברת הכנסת סתיו, הנושא של הפיקוח. אנחנו עכשיו בעיצומה של אני אומר אולי אחת הרפורמות החשובות במשרד הרווחה וזו שאלת הפיקוח במשרד הרווחה. אורלי וסתיו, אני הגעתי למקומות שהדוח האחרון של תזונאית של משרד הרווחה שהייתה אמורה להיות שם ולבדוק את האוכל, וסליחה שאני יורד לרזולוציות כאלה, אבל אני חושב שזה תפקידי, הדוח האחרון היה ב-15 בנובמבר 2010. זאת אומרת מה-15 בנובמבר 2010 מישהי מטעמנו לא הייתה שם ולא ביקרה את האוכל שאותם חסרי ישע אוכלים. זה לא מעיד על כלל המפקחים, יש מפקחים נהדרים, אבל לצערי זה כמו אצל הרופאים הטובים, כשהמדיניות היא שחלק מהמפקחים לא מדפיסים כרטיס, לא בבוקר ולא בערב, אני לא יודע איפה הם נמצאים, הם אנשים נחמדים אבל חלקם אמורפים, זה מה שקורה. אז אתה מגיע לבית אבות ואתה שואל מתי היה לאחרונה, אומרים לך 'לפני ארבעה חודשים', הוא, אגב, רשם את הדוח שאני ראיתי בעיניי, הייתה שם מפקחת נהדרת, היא רשמה את הדוח, אבל כשהיא נתנה את זה למפקח מעליה הדוח הזה נשאר במגרה.

<אורלי לוי אבקסיס:>
זה גם מה שקרה כשפגשנו באילניה את המפקחת והיא אמרה 'לפני חודשיים הייתי פה, הגשתי דוח מזעזע', אמרתי לה 'ומה קרה איתו?' היא אומרת לי, 'זה כבר לא תפקידי'.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אז בפעם הבאה שהדבר הזה יופיע, זו תהיה פשלה אישית שלי, כי אני השר. זה בתוך המשרד, זה לא תקציב, זה לא כלום, אלה הוראות חדשות, זה פיקוח. וגם לאלה שאין תקנון, אני תמיד אומר, יש תקנות של הלב. כשאתה נכנס למקום ואתה רואה זקן מוזנח, אתה לא צריך לחפש תקנון שכתוב, העין שלך אומרת, הלב אומר והראש, אז יש תקנות של הלב.

<אורלי לוי אבקסיס:>
זה בתנאי שיש לה לב.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יש לב, צריכים להוריד את הכיסוי ממנו.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
יש לכולם לב, השאלה אם הוא נשחק.

בנושא של התקצוב הדיפרנציאלי. אדוני, יש ויכוח. אני חייב להגיד פה משהו.

<יצחק כהן:>
יחד איתך בוא נוביל מהלך.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני חייב להגיד משהו, תראו, הדבר הקל זה לשבת כאן בישיבה כזאת של מחלקת רווחה ולחפש את האשם. לא היה אדם שתמך בשינוי הדיפרנציאלי יותר משר האוצר יאיר לפיד, לא היה אדם, אני חייב להגיד את זה, מותר לי להגיד את זה - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
מה עשו לו נערי האוצר?

<יצחק כהן:>
לא, הם בעד.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
חבריה, לא היה אדם שבא אליי ואמר לי 'מאיר, לא יהיה שום ויכוח על התקציב שלך', לא היה אדם שבא ואמר לי בנוסף ל-900 מיליון שקלים, 'אוסיף עוד 200 מיליון ועוד 500 מיליון לניצולי השואה', אז אני מבקש קצת לתקן את הרושם הזה. אז נכון, יש ויכוח האם הקצבאות הן קצבאות שהן מלכוד של קצבאות או - - - יש ויכוח והוא ממשיך להתקיים. בתכנית הלאומית שאני רוצה להציג אני מתייחס לזה. אבל שחלילה לא ייצא מכאן שיש אנשי רווחה ושר רווחה וחברי כנסת כמו אורלי לוי שהם מטפלים ואחרים לא. תאמינו לי שמה שצריך זה להקשיב לדברים ולנתח אותם לאט ולא מתוך התלהמות. כשבאה אורלי לוי ואומרת על ה-20 מיליון, זה הדבר שמיד קפץ, כי אני מכיר את המשפחות שאת מכירה, ובאנו עם זה וכתבנו אחרי זה, זה אורלי לוי, כי זה אחד הדברים הטובים ביותר שחשבת עליהם, באמת, זה דבר מדהים - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
זה לא עזר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
זה לא משנה. את יודעת, כשאומרים את הדברים וחוזרים ואומרים אותם בנעימות ובנחישות, בסוף זה עוזר. אני לא צריך להטיף לך, את יותר ממני.

<יצחק כהן:>
כבוד השר, אם השר לפיד תומך בזה אז מה הבעיה להביא את זה?

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, יושב ראש המרכז לשלטון המקומי - - -

<יצחק כהן:>
אז מה? עם כל הכבוד, יש פה ממשלה ויש פה כנסת. אני לא מבין.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
לא, הוא מדבר על משהו אחר.

<אורלי לוי אבקסיס:>
המאטצ'ינג גם, בשניהם שר האוצר יכול להחליט. גם וגם.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
בסדר. את רוצה שהוא יילך גם ל - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
הוא יכול, השאלה אם הוא רוצה.

<יצחק כהן:>
יש פה נציג של המרכז לשלטון מקומי.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אני אגיד לך מה אני ומישהו שקרוב אלייך ניסינו לעשות ולא הצלחנו. זאת ההחלטה שלהם. התכנסו מרכז השלטון המקומי ובהצבעה החליטו והעבירו לאוצר 'אל תעז, אנחנו לא מסכימים לזה'. חבל. שאלתי את חבריי מערי הפיתוח 'למה הסכמתם?' אז אמרו 'או שאנחנו כולנו בסירה אחת או לא'. מחרתיים אני נוסע לכנס שלהם לשכנע אותם לשנות את זה. אני מקווה שאני אצליח.

<יצחק כהן:>
אם לא, יש כנסת ויש ממשלה.

<אורלי לוי אבקסיס:>
זה העניין. אנחנו מעבירים פה חוקים שמחייבים אותם לתת הנחות בארנונות, או - - - אז גם את זה אנחנו יכולים לחייב.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
איציק, אומרים חבריי ראשי ערים מעיירות הפיתוח, ואני חוזר על מה שהם אומרים, והזכירה את זה אורלי, 'תראו, ברגע שאתם מביאים את זה לשולחן שלנו, אין לנו בררה, הם החברים שלנו. אתם ממשלה, אתם כנסת, תחליטו ותעשו את זה'.

<אורלי לוי אבקסיס:>
נכון.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תעשו קצר קצר.

<איתי חוטר:>
אני גם רוצה לברך את כבוד השר על המאבק שלו במניעת הפגיעה בתקציבי הרווחה וגם הוספת תקציבים נוספים.

בראש ובראשונה אני רוצה להתייחס לסוגיית המאטצ'ינג. מרכז השלטון המקומי מתנגד לבצע מאטצ'ינג שיפחית מאחוזי ההשתתפות הקיימים של משרד הרווחה, כך שמשרד הרווחה יפחית את השתתפותו מ-75%, אין שום התנגדות לבצע את המאטצ'ינג מעל ל-75%, והסיבה מאוד פשוטה. אני רוצה להציג את נקודת המבט דרך הדוחות הכספיים של הרשויות המקומיות, שזה דרך אגב דברים שמשרד הרווחה אולי לא מודע להם, אבל הרשויות המקומיות משתתפות במאות מיליוני שקלים מעבר ל-25% מאטצ'ינג שהם מחויבות בהם.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
העשירות, לא העניות.

<איתי חוטר:>
על פי הדוחות הכספיים הרבעוניים - - -

<אורלי לוי אבקסיס:>
הן עשירות, כי הם לא משאירים הרבה אוכלוסייה חלשה. כל מי שהוא דיור סוציאלי, שולחים אותו לפריפריה, אמהות חד הוריות לפריפריה. ואז אחר כך אפשר - - -

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
זה לא הם שולחים, זו מדיניות של ממשלה לפעמים.

<איתי חוטר:>
אם אפשר להשלים?

<אסתר אשל:>
יש דיור סוציאלי וגם בפריפריה אין דיור סוציאלי. חבל שאת הולכת, כי יש לי להגיד לך כמה דברים. ממש חבל, כי אני באה מהשטח ואני מנהלת אגף רווחה ואני באה כנציגת השלטון המקומי ואני חושבת שכל הנושא הזה שאת דיברת על ילדים בקהילה, לעומת פנימיות, ואת אמרת את זה בלשון של ביקורת, בעיניי זה נשמע ממש לא נאות כלפי העובדים הסוציאליים.

<אורלי לוי אבקסיס:>
לא, חלילה, מה פתאום? כלפי התקציבים. על מה את מדברת?

<איתי חוטר:>
אני אסיים, אני רק רוצה לומר שעל פי נתוני 2009, 2010, 2011, ההשתתפות שמעבר למאטצ'ינג, כמו שאמרתי, עמדה על 300-400 מיליון שקל. לפי הדוחות הכספיים הרבעוניים, עוד לא המבוקרים הסופיים, של 2012, אנחנו רואים קפיצה ל-600 מיליון שקל השתתפות מעבר למאט'צינג. אם זה לא מעיד - - -

<יצחק כהן:>
מי שיכול, יש כאלה שלא יכולים.

<איתי חוטר:>
אם זה לא מעיד על תת התקצוב של המדינה לשירותי רווחה, אז אני לא יודע מה כן. זהו, תודה.

<שמואל רון:>
אני מייצג את ועד מנהלי הפנימיות, אותן פנימיות שמשרדך שולח את הילדים אליהן. זו באמת אוכלוסיית קצה. שמענו תכניות לעתיד, מקסים, מחמם את הלב, הלוואי שתצליחו או נצליח להגשים אותן, אבל אני רוצה לדבר על נטל העבר, הקושי של העתיד הקיומי היומיומי. אני אביא אולי שתי דוגמאות לסבר את האוזן. בעוד עשרה ימים הילדים יוצאים לחופשת קיץ, הילדים שלנו לא יוצאים, כי חלק אין לאן לשלוח אותם וחלק לא רוצים ללכת הביתה. אנחנו פתוחים 365 ימים בשנה.
אני בקייטנה של הקיץ צריך לשלש את המשרות. בתי ספר סגורים, אנחנו צריכים להחזיק את הילדים מהבוקר עד הערב, זה שתי משמרות, עובדים שזכאים לחופש יוצאים לחופש ולקייטנת קיץ אנחנו מקבלים 216 שקלים לילד. 216 שקלים לילד בשביל להחזיק אותו חודשיים. אבל בואו נתקדם קצת קדימה, בעוד חודשיים מתחילה שנת הלימודים, צריך לקנות ספרים לילדים, שהילדים שלנו חלילה לא יחסרו כלום בבית הספר. התקציב שלנו לספרים לשנה הוא 223 שקלים. יש עכשיו מבצעים, ארבע במאה, לא בספרי לימוד, זה 2.5 ספרים, מה עם הספרים האחרים? לפני שלוש שנים פנינו למשרד, הקימו ועדה, שלחו אלינו רואה חשבון, המסקנה הייתה שהחסר, שהמשרד מודה בו, הוא בין 1,000 ל-1,500 לילד לחודש, במה שהמשרד דורש מאיתנו, שצריך להחזיק ילד. אנחנו חושבים שצריך יותר, אבל בואו נסתפק בזה. לפני שנתיים הוקמה ועדה, ועדת גדעון, לפני שנה הוועדה הציגה את מסקנותיה. מדינת ישראל, משרד האוצר ישב שם. עברה שנה, עדיין לא קיבלנו אגורה מהכסף שהובטח לנו בשנה שעברה. מדברים איתנו על חמש פעימות. חמש פעימות שהיו צריכות להתחיל בשנה שעברה - - -
<חנן פריצקי:>
אפשר לגמור את הדיון בחצי שנייה. אנחנו הולכים לקיים את המסקנות של הוועדה הזאת החל ב-1 לתשיעי. מסקנות הוועדה עולות 47 מיליון שקל לקופת המדינה, אנחנו הולכים ליישם אותם, בדיוק כפי שנכתב בוועדה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
יפה, זו בשורה גדולה.

<שמואל רון:>
אני רק מדבר על חמש פעימות.

<חנן פריצקי:>
1 לתשיעי 2013.

<שמואל רון:>
פריצקי, אתם מדברים איתנו על חמש פעימות - - -

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
עם כל הכבוד לכם, אבל אני לא מתכוון לנהל איתך שיחות עכשיו מתי תהיה הפעם הראשונה ומתי הפעם השנייה. מה שהוא אמר, אנחנו התייחסנו לדוח הזה, תקצבנו אותו בשלוש פעימות וזהו. אני מצטער. עם כל הכבוד.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
מכובד.

<שמואל רון:>
אנחנו מברכים על זה, רק אנחנו כבר עכשיו בפערים של העבר ואנחנו בקושי גדול לקיים את מפעלי הקיץ, אנחנו בקושי גדול להתחיל את שנת הלימודים, ותחשבו, אני עושה חשבון שלי, שעם הכסף שהוועדה קבעה שחסר לי אני כבר בפער של 3 מיליון שקלים על העבר. בואו נחשוב גם על העבר. אנחנו מברכים על העתיד ואני חושב שזה יביא לתנופה וישים אותנו במקום הנכון, נוכל לתת לילדים את השירותים המתאימים, אבל אנא, בואו תחשבו על הפעימות האלה כדי שאנחנו נמשיך לפעום והלב לא יפסיק לפעום.

ואנחנו מברכים, ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו ואני חושב שאני פה משתדל לשמש פה לילדים. אז תודה ושיהיה לנו רק טוב.

<סמאח אלחטיב-איוב:>
לקראת הדיון בוועדה שלחתי נייר עמדה, אני מקווה שהוא הגיע לכבוד השר ואני גם מברכת אותו ומצטרפת למברכים.

שני משפטים קצרים. בשנת 2011 אנחנו עסקנו בתחום של רווחה וחקרנו בעמותה את חלוקת התקציבים של רווחה והתמקדנו בדיוק בסעיף התקציבי של תקינה. כפי שציין קודם חבר הכנסת טיבי, הוא ציטט מהנתונים שלנו, שעלו במחקר, ש-20% מכלל המטופלים הם ערבים, כאשר חלקם בתקציב עומד רק על כ-10% בלבד. לא נלאה אתכם בנתונים, לפי המחקר גם עלתה הסוגיה של המאטצ'ינג כחסם בפני הקצאה שוויונית ואני שמחה מאוד לשמוע שאתה בעד שינוי כזה ואני מקווה גם שזה יתקדם לכיוונים חיוביים יחד עם מרכז השלטון המקומי והאוצר.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
בקרנות של הביטוח הלאומי השינוי, אמרתי ואני חוזר, יהיה שינוי. במשרד הרווחה צריך להיות שיח עם האוצר, עם מרכז השלטון המקומי. אנחנו לא לבד בקבלת ההחלטות. זה לא משנה שאני אחליט כך, אלא אם כן הכנסת והממשלה יקבלו החלטה לעשות את השינוי ואז זה לא בא לשולחן שלהם, זו הוראה מלמעלה. כל עוד מבקשים מאיתנו לשבת סביב שולחן כזה, אנחנו לא יכולים לשנות את המאטצ'ינג, אבל בקרנות אנחנו נעשה את זה.

<סמאח אלחטיב-איוב:>
אז אנחנו מברכים על זה. מה שכן, אנחנו יכולים לקרוא לך, כבוד השר, למשל לגבי סוגיית התקינה. הייתה רפורמה, שציינתם, אחד הדברים שהמשרד מאוד מוביל ואנחנו גם מברכים על הרפורמה, אבל במסגרת הרפורמה חולקו 300 תקנים ונכון להיום המשרד לא פרסם איך 300 התקנים האלה חולקו ואנחנו לא יכולים לבחון איך הדבר הזה מיטיב עם האוכלוסייה הערבית.

עוד משהו, בשבוע שעבר, במסגרת הכנס שהיה פה בכנסת, יחד עם טיבי ועוד עמותות נוספות, הצהרת על 40 תקנים חדשים, זה בתוספת ל-300 תקנים או שזה במסגרת ה-300?

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
40 תקנים חדשים, אנחנו במשא ומתן שיאשרו אותם כתוספת.

<סמאח אלחטיב-איוב:>
אוקי. אז אנחנו מאוד נשמח אם ה-40 האלה ישמשו את המשרד כדי לסגור את הפער התהומי בין אחוז הנזקקים בקרב האוכלוסייה הערבית לבין חלקם בתקציב, שזה חצי.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
ברגע שנקבל את התקנים האלה ויש אנשים מוועדת הכספים, זה יגיע גם ליושב ראש, אנחנו צריכים לתקן את זה, כי אנחנו מבינים שבמגזר הערבי יש בעיה גדולה מאוד של תקנים, אני רואה את זה בשטח, אנחנו צריכים לתקן את הדבר הזה ואנחנו חייבים לתקן את הדבר הזה.

<סמאח אלחטיב-איוב:>
כן, כי בלי תקינה אי אפשר להתקדם.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
לגמרי.

<אסתר אשל:>
בקצרה. אני מאוד שמחה, כבוד השר, על זה שאתה בחרת להיות שר הרווחה, זה לא מובן מאליו, זה כבוד גדול לנו ומחמאה מאוד גדולה ואנחנו מצפים באמת לעבודה משותפת טובה ויעילה.

אני מדברת מהשטח, אני מנהלת אגף רווחה באור יהודה ואני 37 שנה עובדת בשלטון המקומי, שלוש שנים באקדמיה ושירות בתי הסוהר, אבל כל החיים שלי נשמתי ואני אוכלת עבודה סוציאלית ברשויות המקומיות. אני רוצה להגיד לכם שתקופה כזו כל כך קשה לא נתקלתי בה מעודי, וזה נובע משני דברים. קודם כל הנושא הזה שכל משרדי הממשלה פונים אלינו בעקבות חוקים. חוקי מדינת ישראל מאוד מפותחים מבחינה חברתית והמעמסה והדרישה של העובדים הסוציאליים למלא אחרי החוקים מוצדקת ונכונה, אבל היום בתי משפט, ביטוח לאומי, וכל יום בא לפתחנו איזה רעיון חדש של גורם זה או אחר, ואם אתם תרצו, אני אוכל לפרט את זה, אבל אולי זה לא המקום פה, וזה אומר שזו מעמסה מאוד רצינית, שלא נגמרת בשיחה אחת או שתיים. אתה גם לא יכול לעשות סדר עדיפויות, זה בית משפט, זה ביטוח לאומי, זה קצבאות נכות שפתאום עכשיו צריכים לעשות ועדות אבחון למפגרים, שזה בסדר, אבל זה אומר שזה לוקח זמן, בינתיים עוצרים להם את הקצבה, ואז אני מגיעה פה לנושא האלימות. האלימות הולכת וגואה בתוך המחלקות לשירותים חברתיים. יש חוק, צריך למצות אותו קודם כל להגן על העובדים. עובד סוציאלי בא לעבודה עם כל הנשמה, עם לב ענק, נכון שיש שחיקה, אבל השחיקה הזאת לא משפיעה על העבודה בשטח, כי כשהבן אדם נמצא מולו אז הוא כולו שם והוא מוותר על המשפחה שלו ונוסע ועושה את מה שהוא צריך. לכן קודם כל צריך להגן עליהם, לא יכול להיות שאנחנו נהיה במצב כל כך חשוף בתקופה הזו, בפרט עכשיו, אחרי כל הגזרות, שעובדים לא יהיו מוגנים. צריכים ללכת עם החוק הזה ואולי לעשות תעדוף שקודם כל יהיה הנושא הזה של החוק.
בנושא המעמסה, אני מבינה שאין תקציב, אני מבינה שיש תעדוף, אני מבינה את כל הדברים האלה, למה לא ניקח החלטות אמיצות ונקבע באיזה נושאים אנחנו לא מטפלים. זה אולי לא יהיה פופולרי ואולי זה לא פוליטי בכלל, אבל אנחנו לא יכולים לטפל בכול. לא יכולים. לא רק זה שאנחנו לא יכולים לטפל, אלא מגיעים אלינו גם כל מיני - - -
<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
אתי, הייתי ראש רשות ואם אנחנו נדאג להגן על העובדים הסוציאליים, יש להם מספיק כתפיים רחבות, אנחנו לא צריכים לצמצם להם, הם גם לא ירצו את זה. אנחנו לא יכולים, מדינה לא יכולה להגיד במה היא לא מטפלת, מדינה צריכה כל הזמן להרחיב את המניפה של הדברים שבהם היא כן מטפלת. ונכון, את צודקת מאוד, את באה מהשטח ואני שומע את זה בדברים שלך. היום עובדת סוציאלית מטפלת בכול, כמו שראש עיר בשטח מטפל בכול, מה לעשות? אבל אנחנו לא יכולים לרשום סילבוס של מה שאנחנו לא עושים. אין לזה אח ורע.

<אסתר אשל:>
נכון, כבוד השר, אבל כשאתה נדרש היום לעבוד על פי חוק, יהיה מצב שעובדים סוציאליים יילכו לכלא, בגלל שהם אנשים טובים, בגלל שהם באו לעבוד ורוצים לחזור הביתה בשלום. קורים בשטח דברים נוראיים וכל יום כשאני חוזרת הביתה אני אומרת תודה לאל שלא קרה שום דבר. בעבודה שלי אני מקפידה על דברים שהם לא בסדרי עדיפויות להתעקש, זה שירות בתי הסוהר שרוצה ממני דוחות של מישהו שנמצא בכלא ורוצה חופשה, לא נותנת דוחות, כי זה לא בסדרי עדיפויות. כל מיני דברים כאלה.
<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אסתי, אני פשוט מתנצל, כי אני חייב כבר לסגור את הישיבה.

<אסתר אשל:>
עוד משפט אחד, לגבי הנושא של ילדים בסיכון והנושא של הרפורמה. נעשית עבודה נהדרת, הילדים בסיכון מקבלים התייחסות מדהימה וכל מי שצריך ללכת לפנימייה הולך לפנימייה, וכל מי שצריך להיות בקהילה נמצא בקהילה, ואם הוא לא מתאים הוא יילך לפנימייה. הנושא הזה של מחסור במכסות אמנם קיים, אבל משרד הרווחה נותן את כל המענים שהוא יכול לתת.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
דקה אחת לגידי כרוך.

<גידי כרוך:>
אני מנכ"ל לקט ישראל. רק לקונטקסט, אחד הארגונים הגדולים בארץ שעוסק בתחום של הצלת מזון וחלוקת מזון לנזקקים.

קודם כל אני רוצה לברך אותך, הקשבתי למה שאמרת בהתחלה ואחד הדברים שבלטו לי שאמרת זה שאתה רוצה להוביל, אתה רוצה להיות הקטר שמוביל את כל הנושא של הרווחה וזה דבר שאנחנו, כארגונים במגזר השלישי, משוועים בעצם לדבר הזה כבר הרבה זמן וקוראים לזה שהממשלה תוביל אותנו. אנחנו מחכים להובלה של הממשלה בדברים האלה. כרגע כל אחד עושה כטוב בעיניו ובאמת אנחנו משתדלים לעשות מה שאנחנו יכולים, אבל אנחנו חייבים הובלה של הממשלה בדבר הזה, ופה אני מאוד מתחבר למה שאמרת בנושא הזה שאתה רוצה להיות הקטר שיוביל את הדברים האלה.

אני קורא, וגם אתה ציינת את זה, לשיתוף פעולה בינך לבין הארגונים במגזר השלישי. מאוד יהיה קשה להעביר את זה מהובלה כרגע של ארגונים במגזר השלישי בתחום של הביטחון התזונתי, שהם מובילים כרגע את הפעילות הזו. מאוד יהיה קשה להעביר את זה בן לילה לממשלה. הלוואי שזה יקרה, אני חושב שאנחנו צריכים לעבוד בשיתוף פעולה מאוד מאוד גדול בנושא הזה. יש לנו מה להגיד, יש לנו דרכים, אנחנו חיים את השטח ואנחנו נשמח מאוד לשתף פעולה בתחום הזה.
<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
שבוע אחרי העברת התקציב, כש-200 המיליון יגיעו לשולחני, אתם תוזמנו בכבוד רב, כי אנחנו צריכים ללמוד מכם.

<גידי כרוך:>
תודה רבה.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
זה יהיה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
אדוני השר, סיימנו. שמענו את כולם. אני רוצה רק לומר, ושזה ייכנס לפרוטוקול, שאתה נמצא באחד המשרדים הכי מרכזיים והכי חשובים לעם ישראל, הכי קשים והכי מסובכים, ולא ראיתי אף פעם ששר כזה קיבל כל כך הרבה קומפלימנטים. אז תדע, זה מחזק, זה אומר שאנשים נותנים בך אמון ויש להם על מה לסמוך וזה צריך לשמש לך כוח נגד כולם כדי להמשיך הלאה. אנחנו נעמוד לרשותך כל הזמן.

<שר הרווחה והשירותים החברתיים מאיר כהן:>
תודה רבה.

<היו"ר ניסן סלומינסקי:>
תודה רבה לך, אדוני.
הישיבה ננעלה בשעה 11:30.

קוד המקור של הנתונים