PAGE
2
הוועדה לקידום מעמד האישה
11/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 19>
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 13:00

<מעקב אחר יישום החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008>

חברי הוועדה: >
עליזה לביא – היו"ר

חנין זועבי

>
בני פפרמן - מנהל מינהל תכנון, מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה

רעות הררי - מינהל מחקר וכלכלה, משרד הכלכלה

מאיה טאוסיג - לשכה משפטית, משרד הכלכלה

יעל סלנט - עו"ד, לשכה משפטית, משרד הכלכלה

אינה דוד-סולטנוביץ - נציבה ארצית, נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, משרד הכלכלה

נחמה מזרחי - מרכזת משאבי אנוש, משרד המדע, התרבות והספורט

הדס אגמון - ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מוחמד מסאלחה - עוזר משפטי, משרד ראש הממשלה

טלילה שחל-רוזנפלד - מנהלת האגף לקידום ושילוב נשים, נציבות שירות המדינה

שרון צ'רקסקי - מנהלת תחום קשרי ממשל, ויצ"ו ישראל

מאירה בסוק - לשכה משפטית, ארגון נעמ"ת

ענבר בורנשטיין-ליאבוק - לשכת עורכי הדין

עדי גולדינר - יועצת משפטית, שדולת הנשים בישראל

ליאת גור - מנהלת הסברה והדרכה, התאחדות המלאכה והתעשייה בישראל

גל גולן - לוביסטית, התאחדות המלאכה והתעשייה

יעל יצחקי - מנכ"ל, נט"ע - איגוד נשים מנהלות

סאוסאן תומא שוקחה - רכזת פרויקט נשים ותעסוקה, עמותת נשים ונערות נגד אלימות

אימאן קאסם סלימאן - עיתונאית, פעילה בתחום מעמד האישה הערבייה

טל שביט - פוליסי, לשכת רו"ח

טל פוקס

דלית אזולאי

ס.ל., חבר המתרגמים בע"מ
<מעקב אחר יישום החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, התשס"ח-2008>

צהריים טובים, אני שמחה לפתוח את הישיבה של הוועדה לקידום מעמד האישה בנושא של מעקב אחר יישום החוק לעידוד של שילוב וקידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים 2008. קודם כל אני רוצה לבוא ולומר תודה לשר נפתלי בנט. אתמול היה פה לילה לבן, ארוך מאוד, עד קרוב ל-5:00 בבוקר, סיימנו עם חוק הדיינים, עבר בקריאה שנייה ושלישית, חוק של 15 שנים, גם ארגונים חברתיים רבים מעורבים בו ובאמת סיימנו את התהליך הזה, בתקווה לעתיד טוב יותר לכולם. זה נתן המון המון שעות של עבודה במליאה לכל אחד ואחת ופניתי לשר, הפניתי את תשומת לבו לנושא. לזכותו ייאמר שהוא באמת לקח את העניין וכבר הבוקר קיבלנו תגובה ולוח זמנים. אז קודם כל תודה וברכות ואנחנו נדבר על זה, מיד אחרי שנשמע כמנהגנו על דמות של אישה מההיסטוריה, והיום אִינה, את פותחת את הישיבה, אז בבקשה.

תודה. אני מבינה שהישיבה היום מדברת על שילוב וקידום של נשים בעבודה, ובני תיכף יציג את העבודה שהוא עשה בעניין הזה, ורציתי לדבר על אישה שנפטרה השבוע, בשם יעל עוזאי, שהייתה מזכירת הממשלה הראשונה והיחידה עד כה. השם לי לא היה נשמע מוכר, לעומת מזכירי ממשלה אחרים שכן, כמו אליקים רובינשטיין, דן מרידור ומכובדים נוספים. בהקשר של התעסוקה אפשר לראות שהתפקיד של מזכיר ממשלה, למרות שהוא לכאורה תפקיד פקידותי וטכני זה תפקיד שנחשב מאוד יוקרתי והרבה פעמים משמש איזה שהיא נקודת קפיצה לתפקידים הבאים ואפשר לראות שלעומת מצבים שבהם אנחנו רגילים לראות נשים מזכירות, אז מזכיר הממשלה, כשהוא תפקיד יוקרתי ובכיר, הוא הופך ללשון זכר. אז יעל עוזאי, ראיתי לנכון, פרצה לכאורה את תקרת הזכוכית, שימשה בתפקיד הזה בשנים 1962-1968.
היא נולדה ברוסיה, עלתה עם המשפחה שלה לישראל, עבדה כמזכירה במשטרת היישובים העבריים, עבדה במחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, אחרי זה הייתה עוזרת למזכיר הממשלה זאב שרף, אחר כך שימשה מזכירת ממשלה בפועל ואחרי זה מונתה לתפקיד. אחרי הפרישה שלה משירות המדינה היא הייתה פעילה באיגוד נשים אקדמיות ובפעולות התנדבות שונות למען קשישים ומוגבלים, היא הייתה מראשוני מפלגת שינוי וחברת מועצת התנועה, כיהנה גם כנציגת ציבור בבית הדין לעבודה. אפשר לראות שהיא פנתה דווקא לפן ההתנדבותי, לעומת, שוב, מזכירים אחרים שמינפו את הקריירה. לא שיש לי איזה שהיא ביקורת על מי מהם, אבל זה פשוט מעניין לראות את חיי הקריירה של אישה דרך האישה הזאת. היא הייתה מאוד מוערכת בתפקיד והוגדרה כשומרת הסוד.
איזה שהוא פן שאפשר ללמוד על הייחודיות בבחירת אישה לתפקיד הזה אפשר לראות מפרסומים שהיו בשנים האלה. היא כמובן עוררה הרבה הד. אז כמו שגם היום אנחנו שומעים, אם מונתה מנכ"לית למשרד האוצר אנחנו רואים את זה בכל העיתונים, אז גם אז זה היה ככה, הכותרת הייתה: 'המזכירה בפועל הייתה למזכירה', ברוח התקופה כינו אותה בעיתון דבר 'הפקידה הבכירה ביותר בין בנות המין החלש המשרתות במנגנון המנהלי של המדינה'.

טוב, למדנו, החכמנו.

אולי יהיו לנו עוד נשים בתפקיד הזה בעתיד.

התקדמנו במשהו. כמה פעמים פתחתי את הישיבה מאז שהתמניתי ואמרתי שיש שני נושאים שלא מספיק התקדמנו בהם, אחד זה הנושא של נשים בעולם העבודה, למרות שינויים, למרות השכלה שהולכת וגדלה, אנחנו לא רואים את השינויים שקורים בעולם העבודה. הנושא השני זה הנושא של אלימות. והנה באמת יש לנו נושא של חוק שבא לעודד ולשלב קידום של נשים בעבודה ושל התאמת מקומות עבודה לנשים, חוק של חברת הכנסת לשעבר עמירה דותן ב-2008, חוק שעבר בקריאה שנייה ושלישית באפריל 2008, צעד קטן מאוד מתבקש, מסמן דרך של שילוב נשים בתוך עולם עבודה, שבנוי על פי התפיסות של המרחב הגברי, כי גברים היו קודם, כמו בהרבה מקומות אחרים, לא מותאם מספיק למבנה של משפחה, של הורות, של ילדים והתאמה לנשים בעולם העבודה וגם לא מקודם מספיק. אין ספק שהחוק הזה אמור להיות סנונית ראשונה מסמנת דרך, גם בציבור כולו, אבל בקרב מעסיקים בפרט וחוק שמחייב את המשרד הממשלתי שאחראי על שוק העבודה לעסוק בנושא, לעקוב אחריו, לראות את היישום, לראות אם יש כשלים, התאמות וכו'.

הבעיה היא, כמו בהרבה מקרים דומים, שהחוק החשוב הזה שבא לשנות מודעות לא מתקדם ולא נאכף בשל עיכוב בהתקנת התקנות. יש לנו סקרים ביד ונתונים לגבי שוויון מגדרי בין גברים לבין נשים במשרות בכירות שלא חלו שינויים, ופערים נוספים, גם הקדשנו ישיבה שלמה לנושא הזה של פערים בין גברים לנשים בעולם העבודה, ובמבנה שלו ובהוויה שלו ועוד ועוד. הרצון הטוב קיים, החוק נחקק, המשרד שמופקד, ותיכף נשמע בהרחבה, כסף יש, תקציב יש, אז מה קורה בדרך ובאמת אני לא רוצה להקדים את המאוחר, כי קיבלנו התייחסות ואני הודיתי עליה בראשית הוועדה, אבל בואו נשמע את הדברים כהווייתם, כדיוקם, ונראה איפה אנחנו עומדים מכאן והלאה.

אז בבקשה, אני אשמח לשמוע אותך, בני פפרמן, מנהל מינהל התכנון, מחקר וכלכלה והמטה לשילוב במשרד הכלכלה. בבקשה.

תודה, גברתי. לפני שאני ממש אסקור בקצרה איפה אנחנו עומדים בכל אחד מהנושאים ולבסוף אני גם אנסה בפעם השלישית לקבוע תכנית לאבני דרך, שקצת תחייב את לוחות הזמנים, אני רוצה בכל זאת להעיר כמה הערות, ממש כלליות וממש בתמצית. זה חוק, שכפי שאמרת הוא חוק תודעתי, הוא חוק שנועד להגביר את התודעה של הציבור, של אוכלוסיית הנשים העובדות, של גברים, לגרום לארגונים לעשות משהו מעבר למה שהם עושים. אני חושב שפעם ראשונה במדינת ישראל נותנים מענק כספי, והוא איננו מבוטל, בגין אותם עסקים שיזכו, כי מדובר בסופו של דבר באיזה שהיא תחרות שאנחנו נדבר מיד על הכללים שלה. אז במובן הזה אני חושב שהתקדמנו צעד אחד משמעותי, אנחנו רוצים להביא את זה לתודעה, אבל אנחנו רוצים גם לשלב סכום כספי נאות למי שלוקח על עצמו גם איזה שהם סיכונים להיכנס. צריך להבין, שינויים ארגוניים זה לפעמים גם סיכונים ואנחנו רוצים לעודד את הדברים האלה.
אני חייב גם בהזדמנות הזאת לומר שאנחנו נכנסנו בעצם למשבצת שהיא הייתה די פעילה, אפילו פעילות ענפה של ארגונים, אפילו עסקים פרטיים, בנושא הזה. זה לא משהו שאנחנו המצאנו. אמנם מי שהוליכה את זה היא חברת הכנסת עמירה דותן, אבל אנחנו נכנסנו לכל מיני משבצות שכבר הייתה פעילות של הרבה מאוד שנים בנושא הזה, חשבנו וסברנו שטוב תעשה המדינה שתיכנס לעניין הזה והיא בעצם תעמוד בראש המחנה ותצביע על הכיוון הכללי. זה היה נראה לנו הרבה יותר תודעתי לעשות את הדבר הזה. ואכן, בעקבות הדבר הזה באמת חוקק החוק.

אנחנו קיבלנו לידינו מ-2010, התחלנו להיות פעילים הרבה יותר בגלל שהקמנו ועדה ציבורית בראשות השופטת דורנר שעשתה עבודה יוצאת מן הרגיל. בסוף שמנו שורה של המלצות שהן הבסיס המקצועי שאני אשמח מאוד שרעות הררי, שנמצאת פה איתנו, גם תדבר קצת על הנושא הזה, כי זו בכל זאת מהות הדברים.

אז אם לנסות לומר איפה אנחנו נמצאים בנושא, ואני עובר ממש במהירות, כי שמנו את המסמך לפני כל אחד ושמחתי שלילות לבנים גם מניבים דברים חיוביים - - -

אתה יודע, אנחנו פה עובדים יחד.

אז אני מקווה באמת שזה יזוז, לפחות מבחינה מקצועית אנחנו סגרנו את הדברים.

אני לא מבינה, התחלתם לתת מענקים?

לא התחלנו.

עכשיו קובעים קריטריונים?

הקריטריונים קיימים.

הקריטריונים קיימים. אנחנו גם נציג, כבר הצגנו את זה בכנסת הקודמת וקיבלנו הערות ושינינו את הדברים, אבל זה התארך בכל מקרה. חברת הכנסת עליזה לביא, יו"ר הוועדה, ביקשה מאיתנו להגיע עם דוח ואנחנו נותנים דוח. במובן מסוים מי ששמע את זה, אז אנחנו חוזרים קצת על הדברים, אבל בואו נעדכן איפה אנחנו נמצאים.

אז לגבי התקנת התקנות, אנחנו נמצאים עכשיו בישורת האחרונה עם משרד המשפטים. זה צריך לעבור את משרד המשפטים. כפי שאמרת, זו ישורת אחרונה, אנחנו נמצאים בכמה דברים, אני מקווה מאוד שזה כבר ייסגר. יש איזה שהיא תנועה. מאז שהשר בנט נכנס פה לעניין, זה הולך הרבה יותר מהר.

רק שאלה של טירונית, החוק מ-2008, זה קצב הדברים? ארבע שנים, חמש שנים עד שמשרד המשפטים מגיב? רק אני רוצה לדעת את זה לגבי החוקים הבאים.

אז אני אגיד לך, אני איש ותיק מאוד, 35 שנים בתוך ה - - -

אם אפשר להעמיד דברים על דיוקם, זה לא עד שמשרד המשפטים מגיב.

אז אני אשמח לשיעור זריז, לח"כים טריים, מה קרה פה?

אז תסבירו על תהליך העבודה של התקנות. אנחנו עובדים בשיתוף פעולה היום ו - - -

סליחה, הטירונית גמרה לשאול שאלות, תסיים ואני אחזור. תודה.

תנו לי לסיים את הדברים, אני לא אגזול הרבה מזמנכם. אז אנחנו נמצאים, אני מקווה, בישורת האחרונה של - - -

ברור, כי הגעתי.

אחרי זה יש שלב, זה משהו פורמלי, שהשר צריך לאשר את זה אישור עקרוני ואחר כך זה חוזר פעם נוספת לוועדה לאישור סופי. מפה מתקדמים הדברים. אני מזכיר לך, לא לוועדה הזו, ועדות קודמות שהיינו כבר, זה לא יהיה הדיון הראשון, זה שני או שלישי, גם עם הערות שכבר היו ובסוף זה מגיע לאישור הסופי של השר ואז אפשר יהיה לצאת לדרך. אני אחר כך אומר את לוחות הזמנים.

אני רוצה בהזדמנות הזאת גם לדבר על הגשת דוח ההמלצות המסכם של המועצה הציבורית. אני לא יודע עד כמה אנשים זוכרים את הדברים, אז כדאי שרעות הררי ממש בכמה מילים תסביר, כי ההמלצות של הוועדה הציבורית שבראשה עמדה השופטת דורנר הן הרבה יותר רחבות, בטח עם התקנות, על כל מיני פרוצדורות וגם דברים מהותיים, הליכים, איך הדבר הזה ייעשה ביום יום ובזה קיבלנו החלטות בוועדה הציבורית שהשופטת דורנר עמדה בראשה.

מעבר לדברים הללו גם פרסמנו כבר מפרט לבחירת ספק חיצוני. צריך להבין, מדובר פה בבחינה של להערכתי בין 50 ל-100 מתמודדים, זה לא משהו שיכול ליפול עלינו. אז נקבעו אמות מידה ויצאנו כבר פעם אחת למכרז. לצערנו הרב לא היה אפילו מתמודד אחד.

באמת?

אני יכולה להגיד לך למה.

זה לא משנה כרגע, אנחנו הפקנו - - -

הדברים האלה מאוד משנים.

זה לא משנה לרגע זה, אחר כך כל אחד ידבר בזמנו. הפקנו את הלקחים, קיימנו שיחות עם מועמדים פוטנציאליים, הבנו מה בדיוק הפריע למועמדים ועכשיו שינינו את זה ואני מקווה מאוד שבזמן הקצר ייצא מכרז נוסף, פעם נוספת מכרז לגבי ההפעלה של התקנות. אני מקווה שהפעם יהיו מתמודדים. דיברנו עם שלושה-ארבעה מתמודדים שנראו לנו פוטנציאליים, שידענו שהם התעניינו בשלב מוקדם ואני מקווה שהפקנו את הלקחים לגבי הנושא הזה.

במקביל גם אנחנו הבטחנו לוועדה שאנחנו נלווה מחקרית את הנושא, פעלנו בשנים האחרונות לכמה נושאים מחקריים, אני חושב שגם פירטנו איזה נושאים. אם הוועדה תרצה לשמוע פעם, שתזמין אותנו ברצון למסגרת הזאת, גברתי, כמו שעשית דבר מעניין לגבי גיל הפרישה, אנחנו נשמח גם להציג דברים, גם בגיל הפרישה, אבל גם ב - - -

אנחנו רק התחלנו עם גיל הפרישה.

כן, אז הדגם נראה לי דגם טוב, שאפשר ללמוד בו וללמוד דברים מתוכו.

על פי המתוכנן יש יום עיון בנושא, כלומר יהיה יום עיון בנושא של שילוב ואיזון של חיי העבודה והמשפחה. גם זה חלק מהתכנית שלנו. זה פחות או יותר הדברים.

אם אני צריך לסכם, אני חושב שאנחנו נמצאים ממש בישורת האחרונה של הדברים, אבל צריך לתת לחיצה, והלחיצה הזאת אמורה למצוא את ביטויה כפי שהצגנו אותה בתכנית אבני הדרך בסעיף האחרון, בו בעצם יש כל אחד מהשלבים שפירטתי, אפילו דברים הרבה יותר מפורטים. יש פה מתי אנחנו מתכוננים לסגור את כל הדברים מבחינת לוחות הזמנים, שאם הכול יילך כמו שצריך באמת לא נצטרך לבוא ולהתנצל פעם נוספת, ואנחנו אמורים לפתוח את התחרות בסוף שנה-תחילת השנה הזו.

עברית או לועזית?

לועזית.

אז אנחנו מדברים על מה, על ינואר?

על ינואר לפתוח את המהלך, שהכול יהיה כבר - - -

מתי אנחנו עושים ישיבה חגיגית, לדעתך?

לדעתי ממש בסוף השנה הזאת.

דצמבר?

כן. אני אומר שוב, הבטחתי לוועדה כל כך הרבה פעמים שזה כבר גובל קצת בחוסר אמינות לבוא ולהבטיח פעם נוספת. כאילו אני לא הפקתי לקחים מהדבר הזה. אז אם הכול יילך כמו שצריך, זה נראה שלא צריכות להיות עכשיו בעיות מיוחדות. יש לנו מספיק חודשים לנסות לסגור את העניין הזה, כולל גם להוציא את המכרז, לבחור ספק ולצאת לדרך עם אירוע השקה גדול כדי לעשות את הדבר הזה.

תודה.

רעות, נשמע את הדברים?

אני אשמח אם תרצו להציג פעם נוספת את אמות המידה שהמועצה הציבורית המליצה עליהן.

אני אשמח להציג את זה בישיבה החגיגית. אני לא רוצה לחזור על זה, זה מיותר. אני רוצה לדעת איך אנחנו מתקדמים הלאה.

בבקשה, מאירה.

זו יוזמת החוק שלנו מ-2008 וחלק גדול מהחברים והחברות כאן היו נוכחים במשך הישיבות, צר לי, אנחנו מדברים על מ-2008, ב-2012, ב-4.7 הייתה ישיבה אחרונה. אני מאוד שמחה שלקחת את זה על עצמך ואני מאוד מקווה שתריצי את זה, כי בישיבה הקודמת, וסליחה, אני מאוד מעריכה את מר פפרמן, הוא עושה עבודה מצוינת, אבל הדברים היו אותם הדברים ואז זה נתקע בתקנות, לא במשרד המשפטים, זה נתקע אצלם ולא קיבלנו תשובה. גם אז. שאלנו שאלות והכול נתקע. ואני לא מבינה באמת, אולי יסבירו לי האנשים למה שנה לא קרה כלום.

עכשיו אני רוצה להגיד לכבוד היושבת ראש, היה כסף. היה כסף נפרד ולא השתמשו בו בכלל, איפה הוא? אנחנו לא יודעים איפה הכסף בכלל. עכשיו אני חושבת שבאמת הפעם, גם כאן, עם כל הכבוד, יש פה אבני דרך, זה לא רציני.

מה, אולי יש פה תרנגולת ששומרת על ביצים? שהיא לא רוצה לחלק אותן?

אני באמת לא יודעת, אולי כבוד היושבת ראש תבדוק את זה יותר לעומק ונראה מה קורה, למה לא קרה כלום. למה שנה שלמה לא קרה כלום. אנחנו לא יודעים. אמות מידה, כבר למדנו אותן בפעם הקודמת - - -

בני, כמה שנים אתם מחזיקים את התקציב הזה? מ-2010?

מ-2010 נדמה לי פעם ראשונה.

זאת אומרת מ-2010 יש לכם כסף ובגלל בעיות ביורוקרטיות אתם לא מחלקים?

לא, כן, תקראי לזה בעיות ביורוקרטיות.

אני רוצה עוד דבר להגיד.

הדברים ברורים לי, אבל בשנה הראשונה אנחנו נשתמש בכסף רטרואקטיבית?

לא, אין אפשרות.

אין אפשרות, זה חוזר חזרה, זאת הבעיה.

אז זה ממש מחדל. שלוש שנים שהדברים תקועים?

נכון, בדיוק.

צריך להבין - - -

אני לא מבינה, אני לא מוכנה להבין, אני מצטערת. אני קראתי את הפרוטוקול, אני לא מוכנה להבין.

אני רק רוצה - - -

בני, אני לא מוכנה להבין. אני לא רוצה לשמוע את התקנות עוד פעם, היה פה תהליך, זה הוצג בפני הוועדה. אני מבקשת לצמצם גם לפני דצמבר, אין סיבה שזה יימרח עד דצמבר. שוב נפסיד כסף, למה? למה?

טוב, אני רוצה להיפגש עם השר בעניין הזה. אני לא מבינה למה זה קורה. באמת אני לא מבינה. אם הוא לא ייתן פה פוש - - - אני לא מבינה למה זה תקוע.

זה דבר שכל כך יכול לעזור.

ברור, אני רוצה להבין למה זה תקוע. בני, אני מבינה שאתה צריך את העזרה שלי, אז בוא נעשה את זה ביחד.

בואו נשמע את משרד המשפטים, מה אתם יכולים לעזור לנו.

אני לא חושבת שאנחנו - - - אני חושבת שהרצון המשותף פה, יש פה פורום שכולו, ההתכוונות של כולם היא אותה התכוונות.

אז מה חסר אולי?

אני לא עושה ועדת ביקורת או זה, אני יכולה להגיד שאני מבינה שכולם מגויסים, אנחנו ביררנו, היה שיג ושיח מתמשך על התקנות, שמגיע עכשיו באמת, אם להשתמש שוב במונח, לישורת האחרונה, יש לנו ישיבה בשבוע הבא לליבון קצוות אחרונים. אני מבינה שעיקר הזמן היה נדרש לאיזה שהיא עבודת הכנה שהביטוי שלה הוא בתקנות אבל זה הרבה מעבר.

מי חתום על התקנות, שרת המשפטים או שר הכלכלה?

שר הכלכלה.

אז אנחנו מקווים לסגור את הדברים בזמן הקרוב. אנחנו מחויבים לפרויקט, כמו כולם פה. מעבר לזה אין לי מה להוסיף.

הטיוטה שהוגשה בכנסת הקודמת זו טיוטה שהוגשה על ידי משרד המשפטים?

לא, התמ"ת.

וזה עבר אליהם?

באופן שגרתי תקנות של משרדי הממשלה עוברות שלב של דיון עם משרד המשפטים, אבל התקנות הן תקנות של המשרד.

אוקי, תודה על ההבהרה. זה חזר כבר אליהם, נכון?

כן, אנחנו מגיבים, מחזירים למשרד, לפעמים יש דברים שדורשים הבהרות. עכשיו אנחנו לקראת ישיבה בשבוע הבא לליבון מחלוקות.

אז מה לוח הזמנים שלך? מתי תשחררי להם את זה?

לא, הם באים אלינו לפגישה בשבוע הבא, ב-18. אנחנו מקווים ששם ייפתרו הדברים. אלה דברים של יישום, זה לא צריך לעכב את ה - - -

אז למה אומרת עורכת הדין בסוק שבשנה שעברה היה ויכוח על זה?

בשנה שעברה זה נתקע אצלכם ואז אתם רבתם איתם מי יעשה מה. הכול כתוב בפרוטוקול. אני כאילו עוצמת את העיניים ואני אומרת 'זה אותו דבר', כאילו לא קרה כלום. עדיין הם מתווכחים על ה - - -

את רוצה להגיד לי שהוויכוח הזה כבר עומד שנה פה?

כן.

אני לא יודעת.

תסתכלי בפרוטוקול.

בסדר, אני מוכנה לבדוק שוב את הפרוטוקול, אני יודעת שיש - - -

אני לא חושבת שאתם הייתם אשמים, אבל זה מה שהיה בשנה שעברה.

אני לא מחפשת אשמים, אני יודעת ש - - -

טוב, הבנתי. עוד מישהו שרוצה להעיר? מהידע, מהתובנה, מהניסיון? בבקשה, טלילה

בשירות המדינה קודם כל החוק לא רלוונטי אלינו, אבל כן אני חושבת שכדאי לשתף קצת מהניסיון שלנו. אנחנו מקיימים תחרות שנקראת אות המעסיק המתקדם מדי שנה, בכל משרדי הממשלה. בעבר היינו עושים את זה גם עם שדולת הנשים, איגוד התעשיינים, רשויות מקומיות, ומתוך כל סקטור היה נבחר מישהו שהיה זוכה בפרס. בשנים האחרונות אנחנו עושים את זה לבד, בין היתר בגלל החוק שאמור לדאוג לגופים האחרים. אני חושבת שזה מאוד חשוב ועדיין צריך לקחת בחשבון שיש לזה את המגבלות שלו. אצלנו גם לא נותנים כסף, אז יכול להיות שבגלל זה זה גם פחות מתמרץ. נותנים אות בטקס מאוד מכובד על ידי נציב שירות המדינה, ומשרדים שמעוניינים וזה חשוב להם, זה מאוד מתמרץ אותם, משרדים שלא כל כך אכפת להם הנושא, זה לא מה שיעזור בעניין. זאת אומרת צריך לעשות גם פעולות אחרות משלימות.

עוד דבר קצת שרציתי להתייחס. בקטגוריות פה, שראיתי שהועברו לעיוננו אני חושבת שכדאי כן לשים לב גם לנושא של טיפולי פוריות, שמופיע פה רק תחת נשים וזה רלוונטי גם לגברים - - -

הכול רלוונטי לגברים ונשים.

קודם כל הרבה דברים פה, אנחנו בכלל מאוד במגמה של לעבור לזכויות הורים ולדיבור על הורים ופחות על נשים. אנחנו עובדים מאוד קשה כדי להכניס את הגברים הביתה, מה שגם מאפשר לנשים להישאר לפעמים שעות יותר ארוכות וגם אני מאוד מקווה שאולי ישנה קצת את שוק העבודה. ברגע שגברים יהיו יותר בבית הם אולי פחות יקבעו את הישיבות לשעות המאוחרות.

אנחנו קצת בפיגור כי המבנה המשפחתי מתערער, כלומר אנחנו מדברים יותר על חד הוריות, גם מבחירה וגם לא מבחירה, צריך שזה יהיה בהלימה. אם היית עושה את זה לפני 20 שנה, אז בסדר, אבל את רואה שהשוק משתנה, מרחב החיים שלנו משתנה, המבנה המשפחתי, היום המשפחה היא משפחה חדשה.

אז קודם כל זה מאוד נכון וצריך להתייחס לכל המקרים, אנחנו נותנים מענה תמיד גם לזוגות חד מיניים וגם לחד הוריות ובאמת מכל הסוגים ומכל המינים, אבל עדיין יש הרבה מאוד במבנה של המשפחה המסורתית ועדיין בדרך כלל התפיסה היא שהנטל של גידול הילדים הוא על האישה, גם אם זה לא ככה בפועל. זאת אומרת כשמגיעים לוועדת מכרזים או לריאיון עבודה, גם אם זו מישהי שככלל מסוגלת להישאר בשעות מאוחרות ההנחה הראשונית היא שאם יש לה ילדים קטנים כבר תהיה לה איזה שהיא בעיה. זה משהו שאסור לשאול ולא שואלים, אבל זה נמצא איפה שהוא ברקע, ולכן זה משהו שמאוד מאוד חשוב לנו להילחם בו. אני רואה את זה מופיע הרבה גם בקריטריונים ואני חושבת שמאוד חשוב לתת על זה את הדגש.

תודה.

אינה, בבקשה.

רק שתי אמירות כלליות. אחת, לגבי בכלל כל הנושא הזה של מתן פרסים למעסיקים על זה שהם מקדמים נשים. אני חושבת שזה דבר שהוא צריך להיות ואני מקווה מאוד שאולי מענק כספי כן יסייע ואחד הדברים שאני שמה ככה למחשבה לעתיד זה באמת לראות איך ממצבים את הדבר הזה. אני מקווה שאם המעסיקים לא מבינים לבד את היתרונות שקיימים בהעסקת נשים אז לפחות התחרות וזכייה בפרס תהיה וכמובן שאנחנו עומדים לרשותכם, בני, לראות אם אנחנו נוכל לעזור לקדם את העניין כמה שיותר מהר.

תודה.

דר' יעל יצחקי בבקשה, מנכ"ל נט"ע.

אנחנו פיתחנו כלי לפני כמה שנים כבר שנקרא מדד נט"ע שזה בדיוק על הדברים האלה. יש לו חמישה פרמטרים. אגב, אין שום סיכון בניהול של תרבות ארגונית שיותר ממוקדת נשים ואני יותר מתכוונת לא לנושא של הורות אלא למה נשים צריכות כדי להתקדם בעולם העבודה, שדברים כאלה הם לטובת הארגון ולטובת האישה. כשאנחנו מדברים על ארגון שוויוני למשל ומישהו חושב שאם דלתו פתוחה אז נשים תיכנסנה דרך הדלת הזאת בדיוק כמו גברים, אלה דברים לא נכונים. זאת אומרת צריך להיות פרו אקטיבי עם נשים.

אני אדבר מאוד בקצרה על הקריטריונים. חמשת הקריטריונים כוללים את השאלות, האם קולן של נשים נשמע בארגון, כלומר האם הן מסוגלות לדבר בישיבות צוות, האם הישיבות מנוהלות בצורה כזאת שנשים לא חוששות לדבר. נושא שני הוא הערכה על פי הישגים ולא על פי שעות נוכחות במשרד, שאנחנו יודעים ששעות ארוכות מתוגמלות ובטח הגברים הם אלה שנשארים שעות ארוכות. אפשרויות קידום והתפתחות בארגון, שראיתי שזאת אחת התקנות של התמ"ת גם. שכר שווה לנשים וגברים וסעיף נוסף זה ארגון שפועל נגד הטרדה מינית. אני מבינה שתמ"ת קבע שארגון לא יקבל את המענק אם היה שם נושא של הטרדה מינית, אבל אנחנו מדברים על משהו שהוא הרבה מעבר. זאת אומרת לוודא שאין אווירה עוינת, שהממונה אכן עברה את ההכשרה שהיא צריכה לעבור.
אנחנו העברנו את מדד נט"ע בכמה ארגונים, מצאנו כמה דברים ששותפים לארגונים האלה, למשל ישנו פער בין תפיסת המנכ"ל שהשכר הוא שווה לכולם, לבין זה שרוב הנשים חשבו שהשכר לא שווה. בנושא של הטרדה מינית, כאמור יש תופעות של אווירה עוינת, בדיחות סקסיסטיות שנשים גם לא יודעות איך להגיב. יש חוסר בהירות גם לגבי גברים איך נכון להתנהל אבל גם לגבי נשים, הן לא יודעות למשל שעל פי חוק ברגע שזה שטח אפור הן אמורות להגיד 'לא, את זה תפסיק'. אז הנושא הזה של הדרכה, חשוב שיהיה לכולם. אין מודעות לזה שלנשים הרבה יותר קשה להציע את עצמן לתפקיד. כמו שאמרתי, מישהו יכול להציע תפקיד ולהגיד 'בואו תיגשו למכרז', אבל נשים הרבה פחות ניגשות למכרזים האלה, אז גם את זה צריך לדעת איך לעודד.

בנט"ע זה בדיוק מה שאנחנו יודעות לעשות. יש לנו את המודעות המגדרית של איך לפעול נכון בנושאים האלה, איך לשים את הזרקור לאנשים שהם לא שוביניסטים מלידה אבל באמת אין להם מודעות של למה נשים צריכות סוג של יחס שונה, ואני לא מדברת על אפליה מתקנת אלא באמת על הבנה מגדרית.

אני מאוד רציתי לגשת למכרז, המכרז היה פשוט ברמה הטכנית בלתי אפשרי ואז חברנו - - -

בתור מה רצית לגשת?

בתור ספק. כי אני חושבת שמדד נט"ע בדיוק מתאים.

למה אי אפשר היה לגשת?

אפשר היה לגשת, אבל הוא היה דרקוני. חברנו לבי די איי קופאס, שהם היו אמורים להביא את כל החלק הטכני, כי לי אין את החלק הטכני, יש לי את החלק של ההבנה המגדרית, בסוף פשוט נשברנו. זאת אומרת זה היה משהו כל כך דרקוני, כל כך מאיים, עם אלף סעיפים שגם יכולת להגיד שם שאתם בוחרים חלק ממה שאנחנו מציעים, אבל בעצם אני אחויב לעבוד עם מישהו אחר שאני בכלל לא רוצה לעבוד איתו. כאילו זה היה משהו בלתי אפשרי ובסוף ויתרתי.

מי הוציא את המכרז הזה? זה אתם?

אנחנו, כן.

ולמה?

אני יכול להגיד מה - - -

כי אחרת אף אחד לא ייגש, אם את לא ניגשת אז לא ייגשו אחרים.

אני ברשותכם רוצה להתייחס לעניין של המכרז. ראשית, במכרז נקבעה מתודולוגיה ואמות המידה ואנחנו לא הולכים על שיטת נט"ע. לא הולכים על הדבר הזה. תפיסת העולם של המכרז, זה המוטו המרכזי, איזון חיי משפחה. זו תפיסת העולם. נכון שחלק מהדברים שאת מדברת עליהם נמצאים כפרמטרים בתוך הנושא הזה, אבל התפיסה היא הרבה יותר רחבה. אבל זה לא מונע ממך, להיפך, אנחנו ראינו אותך כגוף פוטנציאלי לעשות את הדבר הזה, אבל במידה שגופים יבואו עם הידע שלהם, שזה מבורך בפני עצמו, בסופו של דבר הם יצטרכו לספק את השירות שאנחנו מבקשים.

זה בסדר גמור, עם זה לא הייתה לי בעיה.

בסדר, אנחנו הרי לא נעשה עכשיו את הסשן. עכשיו, כפי שאנחנו הבנו את מי שלא הגיש, היו שלושה ארבעה גופים שהם היו פוטנציאליים ואיתם אנחנו דיברנו ומה שבעצם הפריע להם זה לא הסעיפים. אגב, יש הליך מאוד מסודר שאפשר לדבר איתנו, לבוא, לכתוב שאלות, זה הליך מאוד מסודר, אני לא חושב שזה צריך להבהיל, אלא אם כן זה מישהו שלא מנוסה. מה שקרה, שרוב הגופים בעצם טענו טענה אחת פשוטה, שמכיוון שצריך לבוא לעסק עצמו ולעשות את העבודה הם לא ידעו לתמחר כמה שעות צריך לעסק הזה, וזה מה שהפיל את הדבר. לכן הפקת הלקחים עכשיו במכרז הזה הייתה לנו פעם ראשונה אומדן של השעות שאנחנו חושבים שצריך.
חשבנו שהקבוצות בעצם יכירו טוב את המאטריה ויש להם ניסיון והם יגידו 'אוקי, מהניסיון שלנו אנחנו חושבים שפעילות כזאת בעסק הזה אמורה להיות שלוש שעות', כי זה משהו שהוא הרבה יותר מורחב. מסתבר שהגופים שעמדו להתמודד אמרו 'אנחנו מצטערים מאוד, מכיוון שזה בסיס התחשיב לא ידענו לומר ולא קבעתם את זה', אז לכן מה שעכשיו עשינו, זה ועוד כמה דברים, זה הדבר המרכזי, אנחנו הודענו להם מה אנחנו חושבים על ה - - - וגם שינינו קצת את צורת ההתייחסות כדי שהם לא ייקחו על עצמם יותר מדי סיכון, אנחנו ניקח על עצמנו את הסיכון. נראה לי שעכשיו זה יותר טוב. כל מי שרואה את עצמו כמתאים, בקרוב מאוד ייצא המכרז, בין שלבד ובין שבשילוב עם גופים אחרים, יבורך. אני מקווה שעלינו על הנקודות המרכזיות.

אגב, עוד דבר, הורדנו גם חלק מהשירותים. זה היה אמור להיות איזה קומפלקס ענק, גם ימי עיון, כל מיני דברים שלא היו ליבת הדברים, ורצינו פעם אחת לעשות תחת קורת גג אחת את כל הדברים. דר' יצחקי, את מכירה את המכרז. רצינו לשים את כל הדברים תחת קורת גג אחת, פעם אחת בצורה מאוד מסודרת, שיהיה ברור שאנחנו מקבלים את כל השירות, אבל זה גם הפחיד את הגופים, הם אמרו 'אנחנו לא מתמחים בעניינים אחרים, אנחנו מתמחים בתחומים מסוימים', אז גם את זה הורדנו, פיצלנו את זה עכשיו והחזרנו את זה.

אני אומר שוב, יש נוהל של שאלות, שואלים שאלות ואז מקבלים תשובות ואם צריך אז גם נפגשים לפעמים. זה לא משהו שפסול, אלה דברים שמי שעוסק בזה בשגרת הימים יודע שזו הדרך שהממשלה נוהגת. אני אומר שוב, המכרז לטעמי הוא מכרז מצוין. הוא מבהיל, כי הוא מבקש פעם ראשונה מספקים 'אנא התייחסו ברצינות, עשו את העבודה'. זה באמת אחד המכרזים המורכבים שרעות בנתה איתי ביחד, זה משהו מאוד מורכב, אבל אנחנו יודעים מה אנחנו קונים.

בני, הוא אמור לצאת אחרי התקנות?

לא, זה לא קשור, הוא יוצא עכשיו. לא דיברנו על הדבר הזה, אנחנו נמצאים בשנה מאוד מיוחדת, זה גם עיכב חלק מהדיונים בנושא של התקנות, אי אפשר היה לדבר בכלל על התקנות בגלל השנה המיוחדת הזאת. זה לא קשור אחד לשני. אנחנו עכשיו נצא ואני בטוח שנקבל גם אישור בוועדת חריגים לדבר הזה. כל פעילות צריכה אישורים של ועדת חריגים, אני אפעל עכשיו כדי לקבל את הדבר הזה.
(חילופי יו"ר, היו"ר חנין זועבי)

אוקי, אני אתן לעדי, אבל עד עכשיו, אם אני כבר פה ואני יכולה לדבר מתי שאני רוצה, כתוב פה גם על מטרה של שילוב נשים בתעסוקה מקבוצות אוכלוסייה המתקשות להשתלב במקומות עבודה וסליחה שאני לא השתתפתי בדיון הקודם שהיה בנושא הזה, לכן היססתי לשאול, שלא תגידו 'אנחנו לא נחזור', אז אמרתי שאני אחזור על הפרוטוקול של הישיבה הקודמת, אבל אם כבר מדברים, אם אפשר להתייחס אם נעשה משהו, אם זה נמצא בקריטריונים על נשים מקבוצות, אני מניחה שמדובר פה על ערביות וחרדיות, אם אפשר להתייחס גם לנקודה הזאת. עדי משדולת נשים.

לגבי מה שאמרת, לפי מה שזכור לי מהישיבה הקודמת כן יש התייחסות, אבל אני מניחה שמשרד הכלכלה יתייחס לזה ביתר פירוט.

אני רציתי לשאול שאלה, בהמשך למה שהיה בישיבה הקודמת. לפני כשנה עלתה הצעה שמכיוון שאחת המטרות המרכזיות של החוק זה באמת להעלות את המודעות ולעודד העסקת נשים, הייתה הצעה להשתמש בתקציב לעשות איזה שהוא קמפיין ציבורי ורציתי לשאול אם העניין הזה נבחן ואם יש כוונה לעשות אותו, וגם אם לא, האם יש אפשרות שאם, לא עלינו, התקנות יתעכבו והחוק לא ייושם עד סוף שנת התקציב הנוכחית, האם יש אפשרות כן לנסות לעשות משהו מהסוג הזה.

ההצעה הייתה מטעמי לעשות את הקמפיין.

אני לא זוכרת, זה עלה בדיון.

אפשר אולי באמת להשתמש בכסף שלא השתמשתם לעשות בזה את הקמפיין.

זה מה שאמרתי.

אל"ף, כסף שלא השתמשנו בו זו פרוצדורה לקבל אותו מחדש. אני לא אומר שהאוצר לא יכול, אבל זה לא משהו, זאת הרשאה להתחייב לכל שנה, מניסיוני רב השנים זה משהו שיהיה בתנאים מאוד מסוימים. אז זה דבר ראשון.
עכשיו לגבי הנושא של הקמפיין, להזכיר לכם, זה היה רעיון מצוין ושמחנו, אבל רצינו שהוא יהיה בסמיכות לאירועים.

כן, אבל הבעיה של נשים להשתלב במקומות עבודה היא נמשכת, זה לא משהו ש - - -

לא, אבל הקמפיין הזה נועד לכוון, זה לא רק קמפיין להעלאת מודעות לנושא הזה, אלא הוא קמפיין שנועד גם לומר בקצה, 'תוך זמן קצר מתחילה להיות פעילות מכוונת לנושא הזה'. מכיוון שזה לא קרה, ואתם רואים את השנה הזאת, אז בסדר, אז גם לא יצאנו לקמפיין.

אבל אפשר לשקול את מה שהם מדברים עליו? זה גם - - -

אפשר עכשיו לשקול את זה, גם אז אמרנו שזה נראה רעיון טוב.

(חילופי יו"ר, היו"ר עליזה לביא)

שם גם תהיה התייחסות לנשים ערביות.

אני גם אגיד לך מה מטריד. אתה יודע, התקציב הוא השנה פחות וכשמשרד האוצר רואה שאין מימוש ושמחזירים כל שנה למה שהוא יגדיל תקציב? אז הוא הוריד. ואני עכשיו אולי אדבר עם שר האוצר להגדיל את זה. לא אולי, אני אדבר עם שר האוצר, אבל צריך לבוא ולהראות לו שיש יכולת לבצע את זה.

האוצר, אם מותר לי - - -

למה האוצר ולא הכלכלה?

כי האוצר הוריד את התקציב.

האוצר שמר בקפדנות על התקנה הזאת במשך שנים. מה שקרה עכשיו זה הקיצוצים האחרונים שהם קיצוצי פלאט על כל המערכת וגם קיצצו את זה.

כן, ברור שהקיצוץ מחויב, אבל כשאתה רואה שאין מימוש והכסף חוזר לאוצר - - -

אגב, גם אם היינו משתמשים בזה הם גם היו מקצצים, כמו שהם מקצצים בכל מקום אחר.

עורכת דין יעל סלנט, משרד הכלכלה.

רק שני דברים קטנים. דבר ראשון, כמו שציין בני, לאור התלונות שעלו כאן, נמסר לוועדת מכרזים שבאמת המכרז עובר איזה שהיא בחינה, כמו שאמר בני, וזה משהו שחשוב לציין, לאור זאת שבאמת לא ניגשו מציעים. הדבר השני שרצינו לציין, בהקשר לזה שעברה שנה מאז הוועדה הקודמת, זה נכון, אבל כן חשוב לזכור גם שהייתה תקופת בחירות באמצע, שזו תקופה שקצת יותר קשה לקדם בה דברים, שרים התחלפו ועכשיו באמת אנחנו ממש בישורת האחרונה מול משרד המשפטים ואני לא חושבת שנכון להטיל על משרד המשפטים את האשם.

תודה, הדברים ברורים.

תסיים ליאת גור, מנהלת ההסברה וההדרכה בהתאחדות המלאכה.

שלום.

שלום, ליאת, מה שלומך?

בסדר, תודה. היא הייתה המרצה שלי.

אני רוצה לדבר קצת על העסקים הקטנים והבינוניים במגזר העסקי. מאוד קל להגיע למגזר הציבורי בענייני מגדר ולארגונים הגדולים אצל התעשיינים, אבל צריך לזכור ש-99% מהעסקים במגזר העסקי הם עסקים קטנים ובינוניים, אם זה בדפוס, או טקסטיל, או מכון של קוסמטיקאית, ואליהם מאוד מאוד קשה להגיע ומי שיושב שם אלה לא אנשים שסיימו לימודי מגדר, רחוק מזה, המודעות שם, ואני יודעת כי אנחנו מייצגים את העסקים האלה, היא מאוד מאוד קטנה. הפערים שם בין גברים לנשים הם מאוד גדולים ואני חושבת שלפני שמעניקים פרס, שאנחנו נברך על זה ואנחנו גם מזמינים פה את כל הארגונים והעמותות להשתמש בנו כצינור להגיע לכל העסקים הקטנים האלה, צריך לחשוב איך מגיעים אליהם ואיך מעלים את המודעות כדי שבכלל יוכלו להגיש מועמדות לפרס כזה. אני באמת תומכת בדברים של שדולת הנשים, שצריך לעשות איזה שהוא קמפיין וצריך להגיע לכל אותם עסקים. 50% מהמועסקים במגזר העסקי הם בעסקים קטנים ובינוניים, הם לא במפעלים הגדולים ששם יש אחראית על הטרדה מינית ושם יש הרבה מאוד מודעות ויש שם אפילו ייעוץ משפטי צמוד, הם דווקא בעסקים הקטנים שלא יודעים על הדברים האלה, שלא שומעים ואני חושבת שגם הוועדה וגם כל הארגונים פה צריכים להקדיש מחשבה איך אנחנו מגיעים אליהם, איך אנחנו מגיעים לכל מכון קוסמטיקה, לכל נגריה קטנה, ושם גורמים להעצמה של הנשים, לקידום שלהן ואז אולי גורמים להם להיות מועמדים לפרס כמו זה.

אני רוצה להתייחס לזה. מי שיעיין באמות המידה יראה שיש התייחסות מאוד מפורטת למה שקראנו לו קטגוריות ארגוניות. לעסקים קטנים יש אמות מידה קצת יותר פשרניות, כי ידענו שאנחנו לא יכולים לדרוש מהם, אז יש התייחסות ארוכה לכל הנושא הזה. את מוזמנת להסתכל בזה. יצרנו ארבע-חמש קטגוריות כדי בדיוק להתמודד עם הבעיה הזו והקדשנו לזה הרבה מאוד זמן.

לגבי קמפיין – בשעתו, אני רוצה להזכיר לכם, אמרתי שאנחנו נפעל באמצעות המוסד לביטוח לאומי. יש טכניקה מצוינת שבה כל עסק מקבל פעם בשנה מכתב מהמוסד לביטוח לאומי על מה שהוא אמור לדווח, אז אנחנו משתמשים בזה, אנחנו מכניסים אגרת וזה מגיע ל-200,000 עסקים. אגרת אישית. גם עשינו את זה בהקשרים אחרים, זה משהו די יעיל. פרט לזה אנחנו ננסה גם לעשות את הקמפיין, כמו שאמרתי.

ואנחנו מזמינים אתכם להשתמש בנו גם כאיזה צינור לכל העסקים.

אני, אגב, רואה שהמסמך יוגש לשר בכינוס חגיגי, הנושא של ההמלצות, במהלך הרבעון הנוכחי לאחר שיאושר על ידו. אז ממש אתם ככה - - -

כן, אנחנו מתקדמים. אבל צריך לסגור את התקנות.

צריך שתהיה סיבה למסיבה, אתה יודע.

כן, אבל צריך לסגור את התקנות. כל המסיבות האלה, אין להן ערך אם התקנות לא יהיו.

אז אנחנו פה בשביל לסגור את התקנות.

אני רוצה רק משפט אחרון. אני רוצה לחזור על זה, אני אמרתי שלא נכחתי בשתי הישיבות הקודמות בנושא ולכן זה קצת חדש בשבילי, אבל כאשר אנחנו מנתחים את אמות המידה, או אפילו מסתכלים עליהן קצת, שם המטרה של שילוב נשים בתעסוקה מקבוצות אוכלוסייה המתקשות להשתלב במקומות עבודה, שזו אחת המטרות של החוק, אינן משתקפות בכלל בקריטריונים. כלומר זה לא רלוונטי בכלל, תעסוקה, קבוצות חלשות, אין שם. אני עכשיו קראתי.

אני יכולה להתייחס?

בבקשה, כן.

דווקא להיפך. אנחנו החלטנו לייחד לזה קטגוריה מיוחדת בפני עצמה.

פה?

תפני את תשומת לבנו.

כן, יוענק מענק כספי ייחודי מטעם השר לקידום נשים שמשתייכות לאוכלוסיות שמתקשות להשתלב בשוק העבודה. התכנית תעסוק בקידום - - -

תפני אותנו לסעיף.

זה לא מופיע במה שבפניכם.

הנה, סעיף 8, מענק כספי מטעם השר לקידום נשים בתעסוקה המשתייכות לקבוצות מיוחדות באוכלוסייה. כתוב לך פירוט בהערת שוליים מספר 6.

כן. למעשה מה ש - - -

אני רואה, אבל אם אתן קוראות את זה אתן מבינות שזה מתייחס ל - - -

אני יכולה להרחיב קצת, אם את רוצה.

אפשר לשלוח אלייך את הניסוח המפורט יותר כדי שתראי את זה.

כן.

כתוב לך בפירוש בהערת השוליים, חנין.

במסגרת הקטגוריות האישיות.

תודה על ההבהרה.

אני רוצה לסכם. אולי יש פה אנשים שיש להם תחושה של דז'ה וו, כמו שאת היטבת לתאר ולנסח, אבל את גם קצת הכרת אותי ואנחנו פה בשביל לשנות וגם כאן אנחנו נבקש לשנות ולעקוב. חבל, עשו פה קודמותינו עבודה וראוי לברך אותן, את חברת הכנסת לשעבר עמירה דותן וחברות נוספות ואת ארגוני הנשים ואת כל השותפים והשותפות, ואנחנו פה בשביל לקדם את זה. לא יעלה על הדעת שמצד אחד יד ימין מאפשרת תקציב וכו' וכו' ויד שמאל לא יודעת לקחת את זה, כי אני לא רוצה לחזור על מה קרה.

אז הוועדה לקידום מעמד האישה סבורה שלא ייתכן שחוק המבקש לעודד שילוב וקידום נשים בעולם העבודה, שהוא חוק תקציבי, שחקיקתו הושלמה בסיום הכנסת ה-17, טרם מיושם וקוראת לשר הכלכלה לזרז את התקנת התקנות ליישומו. אני מבקשת לפרוטוקול לחזור ולציין שהתקציב לחוק מ-2010 לא נוצל.

שתיים, הוועדה מבקשת ממשרד הכלכלה וממשרד המשפטים לדווח לה לאחר הפגישה להשלמת נוסח התקנות, שתתקיים בשבוע הבאה, ב-18.6. אני מבקשת לדווח לנו עד שלושה ימים לאחר הפגישה. גם אם לא הגעתם להבנות ולהסכמות וגם אם שוב העניין נתקע, אני מבקשת לדווח בכתב לוועדה על הסיכום של הפגישה, על המסקנות של הפגישה וגם על לוח הזמנים שלכם, אם משהו לא ברור ביניכם.
נקודה שלישית. יושבת ראש הוועדה תקיים פגישה עם שר הכלכלה, חבר הכנסת נפתלי בנט, ועם מנהל מינהל מחקר וכלכלה במשרד, בני פפרמן, לבדוק כיצד ניתן לזרז את התקנות ולקצר את לוח הזמנים.

הוועדה תפנה לשר האוצר כדי לבדוק את סכום התקציב לחוק ואת החזרתו לפחות למה שהיה בשנה שעברה.

עד לדצמבר 2013 תתכנס הוועדה שוב כדי לשמוע על התחלת התהליך ועל קביעת האולם למסיבה.

תודה רבה, צהריים טובים, המשך יום טוב לכולם.

<הישיבה ננעלה בשעה 13:50.>