הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון

<פרוטוקול מס' 30>
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט

ופרוטוקול מס' 9

מישיבת ועדת המדע והטכנולוגיה

יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 12:30

<קידום לימודי הרובוטיקה ואירוח תלמידי המשלחת הישראלית מירוחם שזכו בתחרות הבינלאומית לרובוטיקה - ישיבה משותפת עם ועדת המדע והטכנולוגיה>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

משה גפני – היו"ר

שמעון אוחיון

יצחק הרצוג

יואל רזבוזוב

>
שר המדע, הטכנולוגיה והחלל יעקב פרי

מנחם גרינבלום - מנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

אבי ענתי - סמנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

נתנאל מזא"ה - מנהל אגף מדע וקהילה, משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

רן סלבצקי - יועץ שר המדע, הטכנולוגיה והחלל

נתי גולדפינגר - יועץ בכיר למנכ"ל משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל

ד"ר עופר רימון - מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

שלומי אחנין - מרכז תוכנית לאומית ברובוטיקה, מינהל מדע וטכנולוגיה, משרד החינוך

סא"ל קרן בן נתן קרוגר - ר' המינהל לכוח אדם טכנולוגי ולמחקר, אגף כוח אדם, צה"ל

פרידה סופר - מזכ"לית המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח

מיכאל ביטון - ראש המועצה המקומית ירוחם

יניב אפוטה - דובר מועצת ירוחם

בני קדר - חבר ועד מנהל FIRST Israel

פרופ' מנחם כפתורי - חבר ועד מנהל FIRST Israel, טכניון

פרופ' אלון וולף - פרופ' לרובוטיקה וחבר ועד מנהל FIRST, טכניון

פרופ' איגור ורנר - מרכז טכנולוגיה, המחלקה לחינוך מדע וטכנולוגיה, טכניון

יבגני קורצ'נוי - מנהל המרכז לרובוטיקה, טכניון

נח דנא-פיקארד - נשיא בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים (מכון לב)

הילה שי וזאן - מנהלת מח' דוברות ויח"צ מכון לב

פרופ' צבי שילר - אוניברסיטת אריאל, יו"ר האיגוד הישראלי לרובוטיקה

ד"ר אלי קולברג - ראש המעבדה לרובוטיקה, אוניברסיטת בר אילן

ד"ר גבור קושה - ראש המעבדה לרובוטיקה, אוניברסיטת ת"א

סיגל ברמן - ראש מעבדה לרובוטיקה, אוניברסיטת בן גוריון

אביטל בכר - ראש המעבדה לרובוטיקה חקלאית, מכון וולקני

תימורה שירי - מנהלת אזור, אורט ישראל

צבי קראוני - יו"ר סניף הסתדרות המורים דימונה

ד"ר רחל קנול - מנהלת מרכז מדעים ירוחם

ד"ר דוד לוי חברוני - חוקר קמ"ג, מלווה קבוצת הרובוטיקה של ירוחם

ראובן שטל - רכז רובוטיקה עירוני, מרכז מדעים ירוחם

לירון גורביץ - מדריך נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

יהודה עיטם - עוזר מדריך בנבחרת הרובוטיקה של ירוחם

רוני בראון - מדריך בישיבת בלבב שלם, ירוחם

רותם שטל - קפטנית נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

ניר ניסים אלג'רט - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

מרים אליזרוב - חברת נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

אילון בן חמו - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

אורטל בקר - חברת נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

טל ברקו - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

תדהר גבר - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

נפתלי דויטש - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

אורי הילדסהימר - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

רון חיים חודאדדי - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

אביהו חזוט - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

ויקטור לונקוב - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

לידור קמרלקר - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

לאוניד קרפנקו - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

דביר ורשבסקי - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

ידידיה פרוינדליך - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

דביר יוסף כהן - חבר נבחרת הרובוטיקה של ירוחם

ברוך שטל - הורה של חבר נבחרת הרובוטיקה בירוחם

אלי ברק - מנהל קבוצת הרובוטיקה של עמק חפר

גל דורון - חברת קבוצת הרובוטיקה של עמק חפר

שלי סלומון
​​–
חברת קבוצת הרובוטיקה של עמק חפר

יואב צלניק - חבר קבוצת הרובוטיקה של עמק חפר

רפאל ערבות - יו"ר מועצת המנהלים של חברת רובוגרופ בע"מ

ד"ר שחר פרנק - מנכ"ל רובוגרופ בע"מ ומרצה באוניברסיטת ת"א

דן קדרון - יו"ר ועדת הביקורת, תנו יד לחרש/נכים למען נכים וארגון ארצנו החברתית

גנאדי ברינסקו - בצלאל

אילת סלע-יונגרמן - לוביסטית – גלעד, מייצגת את בי"ס גבוה לטכנולוגיה – מכון לב

יהודית גידלי
ענת לוי

ירון קוונשטוק

<קידום לימודי הרובוטיקה ואירוח תלמידי המשלחת הישראלית מירוחם שזכו בתחרות הבינלאומית לרובוטיקה>

טוב, ברוכים הבאים, מכובדי וידידי שר המדע יעקב פרי, חברי חברי הכנסת, יושב-ראש המועצה המקומית ירוחם מיכאל ביטון.

מחליפך.

ובאמת לכבוד לי באופן אישי, וכמובן כיושב-ראש ועדת החינוך, התרבות והספורט, לארח את הנבחרות של הרובוטיקה, שהביאו לנו הישג יוצא מן הכלל בתחרויות הבין-לאומיות. אבל מי שקצת מכיר את הפעילות של הרובוטיקה בשנים האחרונות יודע שההישגים הם בעצם תוצאתיים לתהליך ארוך ומתמשך של הכנסת התחום הזה של רובוטיקה לבתי-הספר בכלל, וכמובן המעורבות והליווי שאני עשיתי לקבוצה בירוחם. ואין ספק שזו פלטפורמה יוצאת מן הכלל לא רק ללימוד אלא לחינוך, לעשייה יצירתית, ואני חושב שכולם בסופו של דבר זוכים.

נמצאים פה אתנו הרבה מאוד גורמים ואני מקווה שנצליח באמת לשמוע את רובם לפחות. אנחנו רושמים פרוטוקול, הפגישה דרך אגב גם מצולמת, כך שאיך נאמר היזהרו בדבריכם. זאת הפתיחה. כבוד השר, בבקשה.

חברי וידידי, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך של הכנסת, אני רואה שאדוני יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה - - -

הוא תיכף - - -

אני אברך אותו בכל מקרה. חברי חברי הכנסת, מנכ"ל משרדי, משרד המדע, מנחם, תלמידות ותלמידים, אורחים נכבדים. קודם כול, תודה על ההזמנה וההזדמנות לדבר בפני שתי הוועדות על נושא קידום לימודי הרובוטיקה, וכמובן ברכות מאלפות לתלמידות ולתלמידים מהמשלחת הישראלית מירוחם. אדוני יושב-ראש המועצה המקומית ירוחם, אכן ירוחם מעצמת רובוטיקה, כפי שהשקף מראה לנו. ברכות על ההישגים שלכם בתחרות הבין-לאומית.

אני לא אלאה אתכם בנאומים ארוכים, אני רוצה לדבר ברשותכם על החשיבות בשילוב של נושא הרובוטיקה בחינוך ילדים ונערים בגיל הקדם אקדמי, מנקודת מבטו של משרד המדע, מנקודת מבטי. לימודי הרובוטיקה, רבותי חברי הכנסת ויושבי-ראש הוועדות, הם דבר שמסייע בפיתוח מיומנות של חשיבה טכנולוגית. והדבר החשוב יותר שהוא מפתח את המיומנויות האלה בצורה עצמאית, כך שאין תמיד צורך במורה או מדריך כל זמן הלימוד.

החינוך לרובוטיקה מעשיר את הידע של התלמידים בנושאים חשובים ומגוונים שחלקם, הייתי אומר: אולי אפילו רובם, אינם מצויים בתוכנית הלימודים הרגילה של בתי-הספר, ותחום הרובוטיקה מאפשר לימוד ברמה של תכנון כולל של כל הפרויקט, ובמקביל התמקדות והתמקצעות בתת-נושאים כחלק מאותו פרויקט.

לימודי רובוטיקה מהווים פלטפורמה מצוינת להגביר את המודעות לבעיות העולם המודרני, לקשר שבין פיתוחים טכנולוגיים, איכות הסביבה, וערכים חברתיים, כמובן לא פחות חשוב, כמו עזרה הדדית, כמו עבודת צוות, שותפות, התמדה, השקעה והתמודדות עם בעיות.

שיקול נוסף לעידוד לימודי הרובוטיקה בגילאים שלכם היא העובדה שכל האוניברסיטאות ומכוני המחקר במדינת ישראל, אשר נציגי חלק מהם, אני מקווה, נמצאים אתנו פה, פעילות מאוד בתחום הרובוטיקה ובתחומים שמשיקים, ונכון לנצל את היתרון הזה ולקדם את הקשר בין האקדמיה לקהילה, לילדים ונערים.

מביאים לי פתק עכשיו שנמצאים כאן עמנו גם חברי משלחת נוספים, נציגי בתי-הספר "רמות-חפר", "רופין" ו"מעיין-שחר", שגם הם זכו בתחרות ולא נמנו על המשלחת של ירוחם. ברכותי. אני מניח שחברי הכנסת ויושבי-ראש הוועדות מצטרפים לברכות הללו.

היתרון פה הוא כפול, מכיוון שמצד אחד אנחנו משתמשים במוקדי הידע ובמוקדי המצוינות כדי להנגיש את הנושאים האלה לאוכלוסייה, ומצד שני אנחנו גם מכינים ומעודדים את הילדים ואת הנוער להשתלבות באקדמיה, ולא פחות חשוב, להשתלבות במשק, ובנושאים חשובים, כמו שציינתי. אחת ממטרות משרד המדע, כמובן בשנים האחרונות, הוא קידום ופיתוח של הון אנושי ללימודי הנדסה. אני אגלה לכם פה שבשנים האחרונות ישנה ירידה די מדאיגה בלימודי ההנדסה, דבר שצריך כמובן לטפל בו.

בעוד שמשרד החינוך, ולענייננו מינהל המדע והטכנולוגיה בראשות ד"ר עופר רימון, אחראי על החינוך הפורמלי, הפעילויות החינוכיות שמתקיימות בשעות שבהן מתקיימים הלימודים, מקומו של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל, משרדי, הוא קידום הנושאים הללו במסגרת החינוך הלא פורמלי, או הא-פורמלי, בשעות אחר הצהריים ובשעות החופשיות. ומבחינתנו העיסוק ברובוטיקה לאחר שעות הלימודים מהווה זרז להתמקצעות ולגיטימציה חברתית לעיסוק בתחום בשעות הפנאי, ומהווה כלי גיוס, עתודה נוספת של בני נוער שמתעניינים בנושא. בימים אלה אנחנו נמצאים בעיצומו של תהליך של חיזוק שיתוף פעולה בין משרד המדע לבין מינהל המדע והטכנולוגיה במשרד החינוך, כדי לקדם את החינוך בנושאים החשובים הללו בצורה מקיפה ותואמת. ואני מאוד מקווה, עופר, ששיתוף הפעולה יישא פרי, הוא חשוב.

עד כה משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל פעל בתחום החינוך לרובוטיקה בכמה דרכים. קידמנו הקמתם והפעלתם של 20 מרכזי מחשוב ורובוטיקה בישובים דרוזים ברחבי הארץ, ובכולם מתקיימים חוגי רובוטיקה באופן קבוע. בנוסף המשרד תומך, כמיטב יכולתו, בחוגי מצוינות ברשתות של בתי-ספר תיכוניים וברשויות המקומיות, אשר חלק גדול מהם הינם חוגי הרובוטיקה. המשרד גם העניק במה לפיתוחים בתחום הרובוטיקה במסגרת "הבית הפתוח" בבית הנשיא.

ובנוגע לירוחם. משרד המדע אומנם סייע, אבל רוב האשראי על ההישג המרשים של הקבוצה הנפלאה הזאת שייך לד"ר רחל קנול. אנחנו לא מכירים, ד"ר קנול.

תרימי יד.

לא, ראיתי. ראיתי מהעובדה שהיא הסמיקה. אני הבנתי מאנשי משרדי שאת המשוגעת לדבר, ואת מהווה מנוע בלתי מתכלה של אדם אחד. את יזמת, את דחפת ואת הובלת, בסיוע כמובן ידידי מצנע והיום ראש המועצה המקומית בירוחם, בסיוע משרד החינוך ובסיוע משרדי, ותוך גיוס של הקהילה המקומית, והבאת להקמתו של מרכז המדע, והפיכתה של ירוחם, כפי שאמרנו כבר קודם, למעצמת רובוטיקה אשר קבוצות ממנה קוטפות פרסים בארץ ובעולם.

התוכנית של משרד המדע והתוכנית שלי היא לקחת את המודל שלך, את המודל המוצלח של ירוחם, ולנסות להעתיקו, בשיתוף פעולה עם רשויות מקומיות נוספות ברחבי הארץ, לקחת מבנים ששייכים לרשות המקומית ואינם בשימוש, ויש כאלה רבים, למלא אותם בכלים ובציוד שדרושים, ולרתום את הקהילה מאותו אזור, כפי שעשית את, ד"ר קנול, כדי להביא את הניסיון ואת ההצלחה של ירוחם לכל רחבי המדינה. מבחינה זו תהיו נושאי הדגל.

אני מבקש להודות לכם שוב גם על ההזמנה, ולברך את התלמידים ואת כל הנוכחים פה, את ראש המועצה, על ההישגים שלכם, ולאחל לכולנו שנת רובוטיקה מוצלחת. תודה רבה.

תודה רבה לשר המדע, הטכנולוגיה והחלל. אני מציע, רחל, שתראו לנו עכשיו את הסרטון שהכנתם.

הכנו קצת יותר מסרטון, ואנחנו נתחיל.

בסדר. אוקיי, קדימה.

שלום. אני טל, תלמיד כיתה י"א ב"אורט". אני אספר לכם קצת על FIRST. זה ארגון שהוקם בארצות-הברית על-ידי דין קיימן, ארגון שמורכב כולו ממתנדבים. הוא בא לקדם ערכים של מדעים וטכנולוגיה בקרב בני נוער על-ידי תחרות רובוטיקה בכל העולם.

אני בוגר של הנבחרת ובוגר של הישיבה התיכונית בירוחם. השנה הייתי עוזר מדריך של הקבוצה בירוחם ומדריך של קבוצת הרובוטיקה של הבנות בבאר-שבע. אני אספר לכם טיפה על ההישגים של הקבוצה שלנו, ירוחם, במהלך ארבע השנים של הפרויקט. התחלנו עם שנה ראשונה טיפה פחות מוצלחת, בשנה השנייה שלנו כבר הגענו להישגים יותר מרשימים, הגענו למשחקי הגמר וסיימנו בסופו של דבר בדירוג השמיני. שנה לאחר מכן, בשנה השלישית, שנה שעברה, הצלחנו כבר לסיים את התחרות במקום השני.

השנה סיימנו במקום טיפה יותר נמוך, במקום שלישי-רביעי, אבל השנה זכינו בפרס היושב-ראש שהוא בעצם הפרס הנחשב ביותר בתחרות, פרס ה-Chairman. הפרס הזה ניתן לקבוצה שמקדמת את ערכי FIRST בקהילה ותורמת לקהילה, הפרס מזכה בהשתתפות בתחרות העולמית. בתחרות העולמית גם זכינו בפרס השופטים, שזה הפרס המקביל לפרס היושב-ראש, בחטיבה שבה השתתפנו.

בנוסף, מה שאתם רואים פה בתמונה משמאל, החבר'ה של הקבוצה הצעירה שלנו שהיום הם כבר בקבוצה הבוגרת, שנה שעברה השתתפו בתחרות יחד עם עוד 300 קבוצות מרחבי העולם, תחרות החדשנות הגלובלית. בתחרות הם היו צריכים להמציא איזה פטנט שעוזר בשימור מזון, והם הגיעו למקום השני מבין 300 קבוצות מרחבי העולם. אנחנו בשאיפה להתקדם ככה גם בשנים הבאות, ולהמשיך בטיפוס שלנו.

אני אורי הילדסהימר, תלמיד כיתה י"א בישיבה התיכונית בירוחם. הקבוצה שלנו, הדבר המרכזי שמייחד אותה זה שהיא מורכבת משלושה בתי-ספר: בית-ספר תיכון "מקיף אורט", מדרשיה דתית לבנות ועוד ישיבה תיכונית. השילוב הזה בין שלושת בת0י-הספר, שהם כולם גוונים שונים וילדים שונים, זה עושה את הקבוצה שלנו, יוצר שילוב מעניין שבאמת עוזר להצמיח את הקבוצה למעלה.

שלום, לי קוראים ראובן. אני סיימתי י"ב לפני כשנתיים וחצי בירוחם, זכיתי ב"אות רמון" לפני שנתיים ממשרד המדע. היום אני משמש במרכז מדעים כאחד מהרכזים של תוכנית הרובוטיקה. אצלנו בירוחם אנחנו מאמינים שחינוך לא מתחילים בכיתה י', חינוך מתחילים בכיתה א' או אפילו לפני זה.

אז לכן הקמנו תוכנית שאנחנו קוראים לה "תוכנית 12 השנים". הרעיון שלה שאנחנו חושפים את הילדים למדעים, לטכנולוגיות, לרובוטיקה, כבר בגיל כיתה א', ואתגרים כמובן, ותוכניות ורכיבים שמתאימים לקבוצת הגיל הזאת, וככל שהילדים גדלים כך אנחנו מעלים את הרמה, מעלים הילוך, עוברים לרכיבים יותר אמיתיים, לתוכנה יותר אמיתית. עד שבסוף מגיעים לנבחרת הבוגרת ואחר כך בתקווה לשירות משמעותי בצה"ל, לאוניברסיטה, לחיים מקצועיים מלאי טכנולוגיה ומדע.

טוב, אז אני רחל, ואני מנהלת אשכול הפיס מרכז המדעים בירוחם, וחלק מהפעילויות של המרכז מדעים, של אשכול הפיס, זו תוכנית הרובוטיקה, כפי שאתם שומעים עליה.

עכשיו, אחד הדברים שאני מקפידה עליהם, מתוך האני מאמין, זה שהרובוטיקה תפעל כמו תנועת נוער – המון המון עצמאות וחופש לחבר'ה לפעול. ומה זה אומר? זה אומר שחבר'ה ותיקים יותר מדריכים חבר'ה צעירים יותר, הבוגרים של הקבוצה הופכים להיות מדריכים צעירים. כמו שאתם רואים פה, יש לנו כבר נציגים כאלה של הדור הבוגר. וככה בעצם אני נותנת להם המון חופש, עם כל המקום לטעות, להתבלבל, אבל זה חלק מהעניין בשביל להעצים אותם ולבנות אותם בכל התהליך הזה, כי התהליך הוא מאוד מאוד חשוב והוא חלק מהעניין.

שלום, שמי ד"ר דוד לוי חברוני, ואני מקמ"ג, מהקריה למחקר גרעיני בנגב, תושב ירוחם. ואנחנו שותפים מהשנה הראשונה בהקמה של הקבוצה של הבוגרים, הקבוצה של הילדים האלה. בשביל קמ"ג זה באמת פרויקט מאוד משמעותי, אחד מפרויקטי הדגל שלנו בתרומה לקהילה, אחד מהפרויקטים הרבים שאנחנו עושים בקהילה. אנחנו מלווים את הילדים בעיקר בפן המקצועי, נותנים להם יותר את הרקע ההנדסי, טכנולוגי. אני בעיקר בוגר הנדסה מכונות, יש אצלנו מדענים מהנדסת חשמל, שבעצם נותנים את הרקע, את הדיסציפלינות השונות המקצועיות שקשורות בפרויקט.

וזה מאוד יפה לראות, שבשנים הראשונות היינו צריכים מאוד לתת הדרכה הרבה יותר מסיבית, היום הילדים פה מדריכים אחד את השני, בוגרים מדריכים צעירים, הפרויקט מתגלגל ככה והילדים מקבלים הרבה יותר מקצועיות ועצמאיות לבד, ואנחנו רק מלווים אותם היום מרחוק יותר ויותר.

אנחנו גם עוזרים להם בבתי המלאכה בקמ"ג בייצור של דברים שהם לא יכולים לייצר בגלל המגבלות, כי עדיין, הסדנא, כמו שאתם רואים פה, היא סדנא מאוד קטנה, מאוד צנועה בכסף ובכלים. אז אם יש כלים או דברים מסובכים לייצר אז אנחנו עושים להם אותם אצלנו.

מהנדסי קמ"ג עוזרים גם חוץ מתחום הרובוטיקה במרכז למדעים?

כן.

מאוד.

באיזה תחומים?

יש תחום של חונכות, שרחל יכולה לציין, של מדעים, שהתחיל הפרויקט הרבה לפנינו, התחיל לפני עשר שנים, תחום של חונכות בפיזיקה, שרחל הקימה את המגמה לפיזיקה בירוחם. אז זה תחום שעוזר להם בחונכות פעם בשבוע, מגיעים אחר הצהריים ועוזרים להם בחונכות.

גם מהנדסים שהם לא תושבי ירוחם?

כן, דווקא בפרויקט הזה יש הרבה מאוד חבר'ה צעירים שרובם לא מירוחם בכלל, ומגיעים פעם בשבוע.

תודה.

רחל, שתי דקות טיים אאוט. חבר כנסת הרצוג פשוט צריך ללכת והוא רוצה להגיד משהו.

אני, אדוני היושב-ראש, בשבוע שעבר זכיתי לבקר במרכז למדעים הזה בהזמנתו של ראש המועצה, ידידי מיכה ביטון, והיה מאוד מאוד מרשים לראות את הפעילות. עכשיו, זה היה מרשים מכמה בחינות. קודם כול, התוצר הסופי, הרכב הזה שהם פיתחו, שלמי שבא מעולם הרווחה ומעורב בו, מבין את המשמעות של רכב שנועד לסייע לילדים עם צרכים מיוחדים בתוך גן ילדים. חשבתי שזה פיתוח מבריק, ואני חושב שמעבר ליופי של המרכז ולפעילות שלו, גם המטרה שהוא פיתח כשלשמה היא דבר חשוב מאוד.

הדבר השני זה העובדה שזה שם את ירוחם בכפר הגלובלי במקום אחר. ואני חושב ששיתוף הפעולה בין משרד החינוך, משרד המדע והרשות המקומית, צריך לזכות לברכה וגיבוי מכיוון שזה מניב תוצאות שהן חשובות מאוד לכולנו.

ודבר אחרון, אני רוצה להגיד תודה באמת לחבר'ה הנהדרים הללו. חלקם ישבתי איתם, חבר'ה שלומדים פיזיקה. עכשיו, פיזיקה לא היה התחום החזק שלי אף פעם. אני רק יכול לומר שככה מתחילים לפתח את העתיד של המדינה. ואני מברך את כל מי שיזם ואני מניח שגם אתה, עמרם, הייתה לך יד גדולה בפיתוח המרכז הזה, ומודה לשר פרי. מאחל לכולכם המון המון הצלחה.

תודה. שמעון, אתה גם רוצה?

כן, אני רוצה רק להצטרף, אל"ף, להתנצל - - -

לנו יש הצבעה.

בדיוק כך, משום שאני פשוט הולך גם לאיזושהי הצבעה שלא הייתה מתוכננת.

ואני מלא שמחה וגאווה לראות את הקבוצה הזאת, את המהפך הזה. אני זוכר, בילדותי ביליתי שנים רבות במה שנקרא אז כפר ירוחם, תל ירוחם.

כפר.

גם תל ירוחם וכפר ירוחם. ועם כל הסטראוטיפים והדעות הקדומות וכל מה שקרה מסביב לירוחם. ומה אני יכול רק להגיד, אני באמת מלא שמחה וגאווה, לא רק בגלל המקצועיות, נהניתי מההבעה שהיא לא רובוטית דווקא, יש גם עושר – גם רובוטיקה, גם עושר בהבעה. ותמשיכו בעניין הזה.

תודה. כן, רחל, בבקשה.

אני רק רוצה להוסיף משפט למה שאמר ד"ר דוד חברוני. הוא צנוע, הוא לא סיפר לכם, אבל לפני שבוע וחצי המתנדבים שלנו מקמ"ג, שזה קריית מחקר גרעינית, הכור בדימונה, קיבלו פרס עובד קהילתי מצטיין על התרומה שלהם לקבוצה. ואתם צריכים להבין, שהם נמצאים אתנו ימים ושעות, זה יותר קשה ממילואים מה שהם עושים, והם מביאים איתם המון המון רוח צעירה וזה מדהים.

עכשיו, חוץ מזה באמת יש לנו מדענים שמשתלבים גם במגמת הפיזיקה, גם במגמת הכימיה. אנחנו דואגים לחבור בשיתוף פעולה מאוד יפה גם לתעשייה מקמ"ג, וגם "פריגו" ועוד תעשיות באזור.

כן, בבקשה.

שמי רותם שטל, אני הקפטנית של הנבחרת, אני תלמידת י"ב ב"אורט ספיר".

ואחות של ראובן שטל, ואת ברוך ראיתי גם כן פה, האבא.

רציתי לספר לכם קצת מעבר לרובוטיקה, לתחרות עצמה. אנחנו כקבוצה מאוד חשוב לנו להחזיר חזרה לקהילה שסביבנו. אנחנו מנסים לחשוף כמה שיותר אוכלוסיות נוספות לתחום הרובוטיקה. סייענו בהקמת קבוצת הבנות בבאר-שבע, קבוצת FRC לבנות בלבד באולפנת "אמי"ת". אנחנו מסייעים ומלווים קבוצות FLL בדואיות מישובי הסביבה, מרהט וישובים נוספים.

לקראת שנה הבאה אנחנו מסייעים בפתיחת קבוצת FRC, קבוצת רובוטיקה, בתחרות שלנו בעיר כסייפה. פתחנו קבוצת ג'וניור FLL חרדים בבית-ספר יסודי בירוחם, שזה אוכלוסייה שעדיין לא הגיעה אליה הקדמה של הטכנולוגיה, ולאט לאט אנחנו מנסים לפתוח קבוצות נוספות בבתי-ספר החרדים האלה.

ורציתי להראות לכם את פרויקט הדגל שלנו. פרויקט הדגל שלנו בא אתנו. זוהי ה"בימבה". לפני תחילת התחרות של השנה ישבנו כקבוצה וחשבנו מה אנחנו יכולים לעשות כדי באמת לנצל את כל הידע שלמדנו ואת כל היכולות שרכשנו, חברי הקבוצה, במהלך השנים הקודמות, במהלך התחרויות, ולהחזיר חזרה. בעזרת שיתוף פעולה עם רשת גני אלי"ע לילדים בעלי צרכים מיוחדים וליקויי ראייה, פיתחנו עבורם את הרכב הזה.

הרכב הזה הוא בעצם רכב טיפולי, הוא משולב בטיפולי הפיזיותרפיה בגן, שמותאם לילדים האלה, שהם חלקם עיוורים, חלקם בעלי בעיות מוטוריות. הוספנו אפשרות לחיבור כפתור שכל ילד בגן, יש ילדים שלא יכולים להזיז את הגפיים התחתונות או את העליונות או יש להם בעיות נוספות, שיוכלו להשתמש ברכב הזה ולנוע, וללמוד תפיסה מרחבית. הוספנו שלט לגננת בשביל להקנות בטיחות נוספת, שהגננת תוכל לעצור את פעילות הרכב, או לנהוג עבור ילדים שלא יכולים לנוע בעצמם, השלט נמצא כאן גם כן. לא נדגים כרגע כי אין מקום ואין זמן.

החוויה הזאת של לבנות משהו שבאמת עכשיו משולב בטיפולי הפיזיותרפיה בגן, ולראות איך אנחנו, חבורה של 25 ילד, באמת עשינו איזשהו שינוי בגן הספציפי הזה – הנה, הרכב הזה כבר עוזר, ולשנה הבאה אנחנו מתכננים לעשות עוד הרבה רכבים כאלה ולהפיץ אותם לעוד גנים ברשת אלי"ע – זה חוויה מדהימה עבורי, ואני בטוחה בשביל הקבוצה.

כעת אנחנו רוצים להראות לכם סרטון קצר שמסכם את הפעילות שלנו, הפעילות הקהילתית שלנו כקבוצת רובוטיקה.

אוקיי.

(הוקרן סרטון)

תודה. כדי - - -

רגע, יש לנו עוד קצת קצת.

אה, בבקשה. סליחה.

קוראים לי לידור, אני תלמיד כיתה י"א, לומד ב"אורט ספיר" בירוחם. לפני הרובוטיקה לא חשבתי ללכת לאקדמיה, לחשוב על אוניברסיטה. כשהצטרפתי לרובוטיקה ראיתי עולם אחר ושונה שאהבתי אותו מאוד, ואני רוצה ללכת בעקבותיו ולהיות מהנדס ולהמשיך עם הקריירה הזאת. ההורים שלי בכלל לא חשבו שאני יכול, ואז הם ראו מה אני מסוגל לעשות והם גם חושבים שזה טוב. בעקבות זה גם אחי הקטן הולך לזה, הוא הולך לתוכנית הרובוטיקה, וההורים שלנו מאוד גאים בנו.

כל הכבוד.

אחד מהדברים שאני יכולה להגיד לכם, בתור מורה, אני מורה ותיקה לפיזיקה, זה שאני מנסה תוך כדי השיעור לגרום לתלמידים בצורה חווייתית למידה עם מוטיבציה פנימית. ואני עושה כל מיני שיטות וכל מיני דרכים כדי לגרום לזה, ופה ברובוטיקה מבחינה מסוימת גיליתי את הסוד. וכל השיטות הפדגוגיות האחרות שאנחנו מדברים עליהן ואני מעבירה עליהם בהשתלמויות מורים וכו', פגשתי אותן פה, וזה עובד וזה מדהים.

אז אם אנחנו מדברים על למידת חקר, משאילת השאלה והחקירה ועד הסקת המסקנות; ואם אנחנו מדברים על למידה באמצעות פרויקטים שבו יש לי איזה משהו שאני צריכה להתמודד אתו ולפתור אותו תוך כדי תנועה; ואם זה למידה שהיא למידת עמיתים, שבה תלמיד מלמד תלמיד ותוך כדי זה הוא לומד בעצמו המון; למידה בקבוצות, שיתוף פעולה, עבודת צוות. כל הערכים, כל הפדגוגיות האלה שאני מאוד מאמינה בהן, אני מאוד הייתי רוצה, אם הייתי יכולה, מה שגילינו ברובוטיקה ובעצם בחינוך הבלתי פורמלי, עכשיו להביא אותן לתוך הכיתה ולמערכת הפורמלית, כי בעצם מה שזה גורם, זה גורם ללמידה שהיא למידה אמיתית. אני מטפחת לומד עצמאי שלומד מתוך איזושהי מוטיבציה פנימית עם הרבה הנאה באל"ף ובעי"ן, ומבחינתי זה הפרס האמיתי. כלומר לחבר'ה אני מספרת שהפרס זה לטוס לארצות-הברית ולזכות, אבל מבחינתי זה הדבר.

שלום, אני אורטל בקר, תלמידת כיתה י"א, וזו השנה השנייה שלי ברובוטיקה, ולהלן התפתחות וצמיחת הרובוטיקה בירוחם. כפי שאתם יכולים לראות פה את מספר חברי הנבחרת שלנו, שהמספר הלך וגדל במשך השנים, אתם יכולים לראות מאיפה התחלנו וכמה אנחנו עכשיו. וליד זה התרשים של התפתחות קבוצות הרובוטיקה בירוחם, שגם הלך וגדל באופן משמעותי.

חשוב להדגיש גם שיחס האוכלוסייה למספר המשתתפים ברובוטיקה בירוחם הוא נורא ייחודי, מיוחד וגדול, הכי גדול בעולם, וזה מה שהופך אותנו בעצם למעצמה.

אז כמובן, צריך להזכיר את כל מי שבעצם יחד אתנו בכל התוכנית המדהימה הזאת. אז יש לנו את המועצה המקומית ירוחם, מי שהתחיל את זה היה מצנע כשהיה ראש המועצה ועכשיו מיכאל, וקרן ירוחם ומתנ"ס ירוחם, רשת "אורט" ורשת "אמי"ת", יחד עם בתי-הספר התיכוניים ובתי-הספר היסודיים בישוב.

שותפים אתנו גם משרד החינוך בתוכנית הרובוסטאר וה-FLL, גם משרד המדע בתמיכה בנבחרת של ה-FRC – אל דאגה, אין כפל תמיכות, למי ששאל – וגם המשרד לפיתוח הנגב והגליל, במסגרת "מצוינגב".

יש לנו גם חברים מהמגזר העסקי והתעשייה, את קמ"ג ו"רותם תעשיות", כמו ששמעתם כבר, וגם מפעל "פריגו", מפעל התרופות בירוחם. בפילנתרופיה יש לנו את קרן רש"י שגם מסייעת לנו הרבה, וארגון FIRST זה הארגון שבעצם מארגן את התחרויות בארץ ובעולם. אוקיי, לירון.

אהלן, אני לירון גורביץ. אני בן 25, אני סטודנט שנה א' להנדסת מכונות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. אני בוגר של התוכנית כתיכוניסט בעצמי ב-2006 מחדרה, וכיום אני המדריך של הקבוצה הבוגרת, של ה-FRC בירוחם. ואני רוצה קצת, עכשיו שהצגנו את מה שהתוכנית כבר השיגה, לדבר על הדברים שהיא עוד יכולה להשיג בעתיד.

אז קודם כול, אנחנו שואפים להקים מרכז הדרכת רובוטיקה בירוחם ולשים עוגן טכנולוגי חזק בדרום. כמו שכבר יש מרכז הדרכת רובוטיקה בצפון בטכניון, אנחנו רוצים מרכז בדרום שיכשיר מדריכים לכל ישובי הדרום, לכל התוכניות שקשורות לרובוטיקה, הפצת יידע שנרכש במהלך השנים בירוחם בכל התוכניות שיש לכמה שיותר אנשים, כמו גם הגדלת מספר המשתתפים בירוחם. אומנם המספרים כרגע טובים, אנחנו רוצים מספרים עוד יותר טובים.

כמה יש היום?

כרגע תוכנית הרובוטיקה מקיפה 300 ילד בירוחם, מתוך 1,200 ילד שיש.

ובנוסף על להגיע לעוד ילדים, אנחנו רוצים להגיע בעזרת עוד תחומים לילדים. מעבר לרובוטיקה קיימת כיום מצוקה גדולה מאוד בשוק בעבודה מכנית, באנשים שיודעים לעבוד עם כלי עבודה בתעשייה, אם זה מחרטות, כרסומות – יש מחסור עצום בתעשייה. ואפשר לקחת את הילדים, לא את הילדים של הפיזיקה והילדים של המחשבים אלא את הילדים שפחות קשורים לתחומים האלה, ולעשות להם הכשרות של לעבוד עם כלים, לשרטט במחשב, לשחרר אותם מהתיכון בכיתה י"ב עם תעודה של בן-אדם שמוסמך לעבוד עם הדברים האלה. וכיום הם מבוקשים בשוק יותר ממהנדסים וגם מקבלים שכר יותר גבוה ממהנדסים, ואם נצליח בזה זה יהיה נפלא.

כמו גם רובוטיקה במסגרת חינוך פורמלי, שואפים גבוה – שכבה שלמה שלומדת רובוטיקה, שכבה שלמה שלומדת 5 יחידות ומסיימת עם פרויקט גמר. זה יכול להיות משהו שימנף לא רק את ירוחם אלא כל מקום שהוא קדימה המון המון, זה נותן כלים מדהימים. ותוכנית 12 השנים שהצגנו, אנחנו שואפים לקדם אותה ל-20 שנים, להתחיל מגני הילדים, שכבר אפילו התחלנו איתם, ולהמשיך עד י"ג, י"ד והאוניברסיטאות במודל של תנועת נוער שהבוגרים עוזרים לצעירים.

מבחינת האתגרים שעומדים בפנינו בשביל להגיע לזה. כוח אדם מקצועי ומיומן – חסרים המון המון מדריכים. בירוחם המצב עוד טוב, במקומות אחרים בארץ המצב קשה, אין מדריכים. יש ילדים שרוצים, יש בתי-ספר שרוצים, אין מי שידריך אותם. יש מדריכים אבל הם מעדיפים דברים אחרים, וקל לי להבין אותם, יש אנשים טובים שקשה לשמר, וקשה להביא אנשים אחרים וחדשים למקומות האלה.

מחסור בציוד באיכות גבוהה. הטכנולוגיה בעולם הולכת ומתקדמת – מדפסות תלת-מימד, אני בטוח שכולכם שמעתם על הטכנולוגיה. קשה לעמוד בסטנדרטים שהעולם מציע, קבוצות מארצות-הברית מדפיסות את כל הרובוטים שלהם בטכנולוגיה הזאת. עם התקציבים שיש לנו אנחנו לא יכולים לתת להם fight אמיתי.

אני בטוח שכולכם שומעים את זה הרבה, אבל מה שצריך זה סיוע במשאבים, כסף, כסף וכסף.

אני אוסיף, רק ככה כדי לסבר את האוזן: ילד בירוחם כדי להשתתף בתוכנית משלם עד 500 שקל בשנה, כשחלק מהילדים מקבלים מלגה, כשבמרכז הארץ ילד כדי להשתתף בתוכנית רובוטיקה משלם 5,000 שקל. אז כמובן שזה לא יכול לבוא מהשתתפות עצמית של המשתתפים, וגם מכל השותפים עדיין ההשתתפות היא תמיד חד-פעמית ולא מובטחת לשנה הבאה, ובעצם אין לנו איזושהי תמיכה מסודרת לאורך שנים. ולכן כל הזמן אנחנו עוסקים בגיוס משאבים כדי לקיים את התוכנית הזאת, והתוכנית גדלה והמשאבים גם שצריכים לקיים אותה גדלים.

עכשיו, כמו שראיתם פה, זו בעצם תוכנית שמשנה חיים. ואתם יכולים לראות את זה על החבר'ה שיושבים פה – לא דומה מי שהתחיל אותה למי שנמצא כבר אחריה. מה שזה עושה לדימוי העצמי, לתפיסה העצמית, לאופק העתידי, למקומות שאליהם מסמנים הילדים את האופק שלהם, אני חושבת שזה הדבר האמיתי ולשם אנחנו מכוונים. ולכן זה כל כך משמעותי.

מעבר לזה, יש גם את המיתוג של ירוחם. למתג את ירוחם כמעצמת רובוטיקה זה דבר מאוד משמעותי ומאוד חשוב. ולכן אנחנו מביאים את זה לפתחכם, כדי בעצם להיות אתנו ולחשוב ביחד איך אנחנו הופכים את זה גם לחלק מהתוכנית הפורמלית. עם כל הכיף והחוויה של הבלתי פורמלי, אבל לעשות את זה חלק אינטגרלי מהמערכת הפורמלית כי זה בעצם למידה עצמית אמיתית. וגם איך עושים תמיכה שהיא תמיכה באמת לאורך שנים בצורה מסודרת, ובלי כל הזמן הצורך הזה לחפש ספונסרים ולגייס כספים.

ואני מאוד מקבלת את ההצעה שירוחם תהפוך למודל חיקוי מבחינת תוכנית 12 השנים או 20 השנה. אנחנו נשמח להפוך את זה לתוכנית שתהיה השראה לעוד הרבה ישובים בארץ, כי אנחנו מאוד מאמינים בה.

תודה לרחל. מיכאל, בבקשה.

אני לא אחזור על דברים אבל אני אדגיש כמה נקודות. קודם כול, זה כבוד עצום שבני הנוער מירוחם ומתנדבים מירוחם בהנהגה החינוכית והציבורית של ירוחם מתארחים בוועדת החינוך של הכנסת, אדוני היושב-ראש, שלבך ונפשך לירוחם ואתה מוכיח את זה גם היום. אדוני שר המדע, שאנשים כמוך מצטרפים לעשייה הציבורית בישראל זה נכס, ויש גל של אופטימיות באנשים טובים בכנסת ישראל.

חברי הכנסת, מנכ"ל משרד המדע, אורחים נכבדים, ההישג הזה של נבחרות הרובוטיקה מוכיח שאפשר לנצח את האתגרים הסוציו-אקונומיים של מדינת ישראל ולצמצם פערים. עם הנהגה והשקעה נכונה, וליווי גם ציבורי וגם מקצועי ואמונה שמקום כמו ירוחם יכול להיות המצוין ביותר ברובוטיקה, אבל לא רק ברובוטיקה. הדבר הזה הוא אפשרי והוא תלוי רק בנו.

הרובוטיקה היא בעצם הזדמנות לילד ירוחמי להיות חלק מהעולם הגלובלי. כל החבר'ה האלה טסו בגיל, לא יודע, 14, 15, 16, ואנחנו לא שמענו על אמריקה לפני גיל 30. אז החבר'ה האלה הם כבר חלק מהעולם הגלובלי, מדברים שפה גלובלית, דוברי אנגלית, ומוכנים להשתלב בעולם היצירה והעשייה של עולם שטוח שמתפתח.

אבל הדבר הזה הוא אתגר, כי כל ניצחון שלהם זה להטיס 30 חבר'ה לחוץ-לארץ, וכל צמיחה של קבוצה זה השקעה כספית. משרד המדע, משרד החינוך, שותפים למהלך, צריך לנסות ולהגיע לסדירות, שהדבר הזה לא יהיה תלוי ב"קולות קוראים", באי-ודאות, אלא איזושהי סדירות של סיוע למשלחות שיוצאות ולכוחות ההדרכה ולתשתיות הפיזיות והציוד, למסד את זה כתוכנית השקעה רב-שנתית עם ודאות. זה דבר מאוד מאוד משמעותי.

ברגע הזה אני דווקא מאוד רוצה להודות לאדם שלא נמצא פה. קוראים לו רמי אטיאס, הוא מהנדס בקמ"ג.

רק אני אפריע לך. אני ב-25 ביוני אהיה אורח של ירוחם, אני מקווה שאתה יודע מזה.

ברוך הבא, אנחנו מחכים לך.

אז תכינו לי בבקשה - - -

"בימבה" אחת, שהוא יוכל להתנייע ברמזורים של ירוחם.

תכינו לי, אדוני ראש המועצה, את הדרישות שלכם, את ההצעות שלכם, אבל בעדינות.

בעדינות. אני גם אציב פה אתגר נוסף, כי משהו שקראתי היום ב"דה-מרקר", רק אסיים.

רמי אטיאס הוא מהנדס בקמ"ג. מסיבותיו לא קיבל את הוויזה לארצות-הברית והיום הוא הולך לעבודה, כי הוא בסך הכול מנהל צוות בקמ"ג. אבל שישה שבועות בשנה הוא לא רואה את האישה ואת הילדים – כל ערב מ-17:00 באוטובוס למחסן הרובוטיקה. הוא לא נמצא פה, הוא הוביל ארבעה מהנדסים להתנדב בקמ"ג, דל"ח, ד"ר לוי חברוני, הוא אחד מהם. והדבר הזה שמהנדסי ירוחם, תושבי ירוחם, עובדים שישה שבועות עם בני ירוחם זה כל הסיפור. יש לאן לשאוף, יש עתיד, יש איפה להשתלב מקצועית.

תיזהר, כשאומרים יש עתיד בכנסת - - -

אתה יודע, זה כמו לבחור את המילים הנכונות. אבל הנה למשל ראובן שטל שהוא בוגר הרובוטיקה ישתלב, בעזרת השם, בקמ"ג.

אני רוצה להודות לכולם ולהגיד משהו על "דה-מרקר". היום קראתי על החברות שמשקיעות בקהילה. יש חברות טובות מאוד וחזקות מאוד שלא משקיעות ויש כאלה שמשקיעות. כל הנבחרות הגדולות של ישראל שיצאו לחוץ-לארץ ברובוטיקה מלוות בחברה עסקית גדולה וחזקה, מכל הסוגים, היי-טק ותעשייה. החבר'ה מירוחם עוד לא הגיעו למצב הזה, אין חברה עסקית ישראלית שאומרת: נבחרות ירוחם זה הסיפור שלי. אני מציב את האתגר הזה בפני כולנו גם להשיג את הדבר הזה לצד המימון הממשלתי. ותודה לך, עמרם, על ההזדמנות המיוחדת הזאת. תודה רבה.

תודה רבה. כדי לא לשכוח את הישובים האחרים, האם יש מישהו מהישובים האחרים שרוצה? בבקשה.

צהריים טובים. אלי ברק, אני מנהל את קבוצת הרובוטיקה של עמק חפר. אז קודם כול, ברכות לירוחם, באמת על עונה מופלאה. אנחנו עוסקים פה בחינוך ובהשכלה, וחבר הכנסת הרצוג שעזב את הישיבה קודם, אתו אנחנו עובדים, בכובע אחר שלי אני יושב-ראש המכללה הטכנולוגית ברופין, ושם יש לנו בעיות אחרות של טכנולוגיה, של חבר'ה שהם אחרי צבא.

אני חושב שהפרויקט הזה בעיני, מעבר לצד האנושי המאוד חשוב בו, מאוד חשוב בו, יש בו הזדמנות יוצאת מהכלל, פרויקט FIRST מגיע בשנה הבאה לעשר שנים פה בישראל, עשור לפרויקט הזה. הרובוטיקה בעיני היא תירוץ. תירוץ מאוד מהנה, תירוץ שמאוד נחמד לעסוק בו, אבל הוא תירוץ. והוא תירוץ נפלא אם אנחנו נצליח לשלב כוחות ברמה של מדינה, ומשרד המדע מעורב ומשרד החינוך מעורב. הנה, משרד החינוך השנה פעם ראשונה יצא ב"קול קורא" בסיוע לקבוצות שנסעו לחו"ל – ירוחם נסעו, אנחנו נסענו, היו שש קבוצות שנסעו, השתתפות בהוצאות הנסיעה שהן באמת מאוד גבוהות. משרד המדע תומך.

אם נצליח לחבר מדינה, אם נצליח לחבר שלטון מוניציפאלי – ויש מועצות שעושות את זה, יש מועצות שעושות פחות – אם נצליח לחבר את הקהילה. דיברו פה על מנטורים. בכל הקבוצות, יש 47 קבוצות FRC בארץ, בכולן המנטורים, אין מילה אחרת להגדיר, אלה אנשים פסיכיים שמוכנים להקדיש הרבה יותר משישה שבועות, זה שישה שבועות ואז יש עוד שבועיים וחצי עד התחרות. אנשים מקדישים חודשיים-שלושה מהחיים שלהם, לא רואים את הילדים, כי הם אוהבים את זה. אז את מה הם אוהבים? הם אוהבים קודם כול קצת את האתגר, יש בזה אתגר, זה מעניין, וזה הגאוניות האמריקנית, בוא נודה, בהמצאה של בוא נעטוף את זה באיזה תחרות ספורט וזה יהיה מאוד נחמד.

אבל בסופו של דבר יש הזדמנות, ואני אומר את זה כמתנדב, יש לנו פה הזדמנות לעצב נוער ולכוון אותו לעסוק גם במדע וטכנולוגיה. הילדים לומדים פה הרבה יותר ממדע וטכנולוגיה – תפקוד תחת לחץ. אנחנו, עמק חפר, נותנים להם הכשרה לפני העונה שמעביר מישהו שזאת ההתמחות שלו, מפקד צוללת שעובד היום ב"צ'ק פוינט", לא מבין ברובוטיקה כלום, אבל הוא מבין בתפקוד תחת תנאי לחץ.

הם לומדים לעבוד בקבוצה. אני יכול להגיד לכם שהסטטיסטיקה שלנו אומרת שמי שמצליח בקבוצה הם לא ה"גיקים", אם מישהו חושב פה שזה רק חבר'ה שלומדים פיזיקה – לא נכון. קודם כול, בנות. אנחנו מושכים בנות, ואני רואה בקבוצה בירוחם בנות.

גם בנות יכולות ללמוד פיזיקה.

לא, פיזיקה זה נהדר, אבל הרעיון הוא למשוך אנשים, לחשוף אותם למדע וטכנולוגיה, וכל אחד מוצא בזה את הזווית שלו. יושבים פה אנשים נכבדים, פרופסורים נכבדים מהטכניון - - -

אם נשים יכולות להיות חברות בוועדה למינוי דיינים, הן יכולות ללמוד פיזיקה.

חבר הכנסת גפני, אם לא שמתם לב.

אז ברשות חבר הכנסת הנכבד, אני אדלג על המהמורה הזאת ולא אתייחס לנושא הזה.

זה הומור.

הומור שחור.

אבל בעיני הנקודה החשובה, יושבת פה מאחורי שלי סלומון שהיא ראש צוות תוכנה שלנו, מסיימת י"ב, קיבלה מלגה מהטכניון, זו דוגמה שאפשר לעשות.

עכשיו, צריך לשלב כוחות. הפרויקט הזה מגיע לעשור, הישגים נפלאים, קבוצות ישראליות באמת נפלאות, אנחנו מוכיחים שיש לנו מה להציע גם ברמה עולמית. אבל אפשר לקחת אותו, אמרה רחל קודם, אני מסכים, אי-אפשר להסכים יותר, לאמירה שאומרת, מודל הרובוטיקה מראה לנו איך אפשר לחנך אחרת, ואני לא מחנך, אני לא מורה. אומרים לנו את זה כל מנהלי בתי-הספר, בדיוק את אותו מסר שאומר, שכל הילדים שמסכמים את תקופת התיכון שלהם אומרים: פרויקט הרובוטיקה היה הדבר הכי מרשים שעשינו.

צריכה לחשוב מערכת החינוך על כל רבדיה איך לוקחים את זה ומנסים לשכפל את זה ללימוד חווייתי, לשילוב קהילה. יש לנו פה גרעין שהוא גרעין יוצא מן הכלל.

תודה. יש פה עוד בית-ספר? שלא נקפח חס וחלילה, כי באמת אני מכיר היטב את ירוחם וזו באמת מהפכה של ממש, אבל יש הרבה מאוד בתי-ספר בארץ, דרך אגב ערבים ויהודים, שמגיעים להישגים מדהימים. אני מבקש ממשרד החינוך.

קודם כול, שלום לכולם.

אני מבקש מהדוברים הבאים בתמציתיות, כדי שנוכל לשמוע - - -

כמה שאפשר. עופר רימון, מנהל מינהל מדע וטכנולוגיה. נאמר כאן שמשרד החינוך צריך לחשוב איך לקחת את הרובוטיקה ולהשתמש בה ככלי, כמנוף, לעידוד לימודי מדע וטכנולוגיה. אז קודם כול, את החשיבה הזאת עשינו, הצגנו אותה כאן ב-2009. היו בערך 1,500 ילדים שנחשפו לחינוך בתחום הרובוטיקה, היום בעקבות מהלכים שעשינו מא' עד י"ב אני חושב שבערך 15,000 תלמידים נחשפים לחינוך לרובוטיקה.

אתם ראיתם כאן את הפעילות המדהימה בירוחם, אנחנו רוצים ש-150,000 תלמידים ויותר יעסקו בחינוך לרובוטיקה. אני מאוד מאוד שמח ותולה תקוות גם בשיתוף הפעולה עם שר המדע והטכנולוגיה יעקב פרי, ואנחנו כבר קבענו פגישות בעניין הזה, איך למנף את התוכנית הלאומית לחינוך ברובוטיקה, כי תראו, רובוטיקה זה מכונות, זה אלקטרוניקה, זה מחשבים, זה כל מה שאנחנו רוצים, והילדים עושים את זה תוך כדי משחק.

אז ככה בקצרה, מה אנחנו עושים. קודם כול, בוא נגיד שב-2009 אני הצגתי תוכנית שהפוקוס היה בחטיבות הביניים, כי אתם יודעים שבכיתה ט' הילדים עושים את הבחירה, מה הם הולכים ללמוד בחטיבה העליונה. אנחנו בכלל הצגנו כאן, גם בוועדת החינוך וגם בוועדת המדע והטכנולוגיה, תוכנית אסטרטגית לחיזוק החינוך המדעי טכנולוגי, שהחינוך הרובוטי הוא חלק ממנה. והתוכנית עובדת לא רע, אנחנו הגדלנו בשלוש שנים האחרונות בערך ב-20,000 את כמות התלמידים שלומדים בחינוך הטכנולוגי במגמות כמו מגמת אלקטרוניקה שעוסקים בה הרבה ברובוטיקה, במגמת מכטרוניקה פתחנו, יש לנו ב-70 בתי-ספר שלומדים רובוטיקה מכיתה י' עד י"ב.

במסגרת החינוך הלא פורמלי אנחנו נותנים מענקי תמיכה לתלמידים לעיסוק ברובוטיקה בחטיבת ביניים, גם לקניית ציוד וגם ללימוד רובוטיקה. אנחנו רואים את זה דרך תחרות ה-FLL שגדלה, אני חושב באמצעות התמיכות האלה, ביותר מפי חמש פי שש. עכשיו התחלנו להשתתף במענקי תמיכה באמת לנסיעות לחו"ל.

ב-200 בתי-ספר פתחנו קבוצות מצוינות למדע וטכנולוגיה, מכיתה ז' עד כיתה י"ב. אנחנו לראשונה מלמדים מדעי המחשב מכיתה ז'. בכיתה ח' הכנסנו מודולה של רובוטיקה בתוך החינוך הפורמלי, זו חשיפה של עוד 6,000 תלמידים לתחום הזה במסגרת החינוך הפורמלי. בנינו מודולה ללמוד רובוטיקה מכיתה ד' עד כיתה ו' במסגרת חינוך פורמלי. זה צומח, אנחנו מכניסים את זה בשעות תל"ן.

וכל הפעולות האלה הן טובות, הן חשובות. מה שחשוב באמת, חבל לי היה שהתחלנו – אולי זה טוב, אתה יודע, שראינו את ירוחם וראינו כמה זה מלהיב, וכמה זה טוב וכמה אנחנו רוצים את זה, זה טוב, אבל זה כאילו שהראינו את קצה הזרת של איזה משהו מאוד גדול ולא הראינו את התמונה הגדולה. אז אני אשמח אם תמצא לנכון להזמין אותנו ולהציג תוכנית רובוטיקה לאומית, ואנחנו צריכים הרבה מאוד התגייסות של כל הגורמים כדי שהחגיגה הזאת תימשך, במיוחד בעידן של קיצוצים תקציביים, שבוא נגיד אנחנו אפילו לא חולמים עכשיו על גידול אלא נאבקים כדי לשמר את הקיים.

תודה, עופר. בסוף צריך נבחרות מצוינות ומצליחות כדי לגרור אותנו ולמשוך אותנו כלפי מעלה. זה נכון בספורט וזה כמובן גם נכון בחינוך. ולכן ייחדנו את הפגישה הזו, קודם כל לכבד את מי שהצליחו ועשו והגיעו באמת להאיר תשומת לב ומוקד על מה אפשר, עם באמת חשיבה נכונה ומשקיעים. חבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה.

תודה רבה, אדוני יושב-ראש ועדת החינוך. האמת היא שהיוזמה היא שלך ואני הצטרפתי אליה, אני חושב שזה חשוב מה שאתה עושה. אדוני שר המדע, הטכנולוגיה והחלל, השר יעקב פרי, ראש המועצה בירוחם מיכאל ביטון, אורחים נכבדים ותלמידים מירוחם, כל הכבוד לכם, וגם נבחרת עמק חפר. אני רואה שגם יש מבית-ספר "רופין".

זה שלושת התיכונים בעמק חפר, מחוברים.

בסדר, אני מתכוון אליהם, באמת כל הכבוד לכם.

אני התוודעתי לעניין הזה כשהתחלתי את התפקיד שלי כיושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. מתברר שאנחנו נמצאים בעיצומו של עידן טכנולוגי מאוד מואץ, מאוד מתפתח, וזה יהיה בכל תחומי החיים. מי שיישאר מאחור, יישאר מאחור. בוועדת המדע אנחנו עוסקים במו"פ. מתברר שמדינת ישראל, המדינה כממשלה, כמדינה, משקיעה פחות במחקר ופיתוח. היא סומכת יותר על העסקים הפרטיים, שהם באמת משקיעים ואנחנו נמצאים באחד המקומות הגבוהים בעולם בהשקעה במחקר ובפיתוח, אבל אנחנו תלויים על בלימה, מכיוון שאם הממשלה לא נמצאת בעניין והממסד לא מקושר לעניין הזה באופן דרמטי, אז היום אנשים משקיעים בזה ומחר לא משקיעים, זה תלוי בחשבון המסחרי שלהם, ומתברר שאותו דבר יקרה ברובוטיקה.

אנחנו נמצאים בפתחו של עידן שגם בחיים האזרחיים וגם בחיים הצבאיים והביטחוניים אנחנו הולכים לתהליך של רובוטיקה מוחלטת. אני קראתי בעיתון, אני לא כל כך מתמצא בעניין הזה, להוציא את המזל"טים שאנחנו כולנו יודעים, יש מטוס קרב היום בארצות-הברית שמפתחים אותו, שהוא הולך להיות מטוס ללא טייס, מטוס קרב.

אנחנו כולנו מתפללים שלא נגיע למלחמה, אבל אם חס וחלילה נגיע למלחמה זאת לא תהיה מלחמה שהכרנו. זאת לא תהיה מלחמת טנקים, זאת תהיה מלחמה שמי שיידע - - -

אני מבקש לא לזלזל בטנקים.

אבל האימהות ישמחו.

רגע, לא צריך כל כך לשמוח, מכיוון שהמשמעות של העניין שזו הולכת להיות מלחמה מאוד קשה, אבל מי שינצח בה יהיה מי שהראש שלו יעבוד יותר טוב ויידע להפעיל את המחשבים טוב יותר מאחרים.

מדינת ישראל היא מדינה יהודית גם, יש לנו יתרון בעניין הזה, יש לנו יתרון בגנים, יש לנו יתרון של חשיבה יותר מפותחת. אנחנו מקבלים פרסי נובל, אנחנו מקבלים יותר ממה שמקבלים אומות אחרות הרבה יותר גדולות מאתנו. ומדינת ישראל הייתה חייבת להשקיע בזה, להשקיע בהון האנושי, בחשיבה, בפיתוח הנושא של המחקר ופיתוח בכלל ושל הרובוטיקה בפרט.

אני מברך אתכם התלמידים על ההצלחה שלכם. אני מברך אותך, אדוני ראש המועצה, על זה שבעיר שלך יש הצלחה כזאת.

אני מחליף אותו.

אה, אני מברך אותך, עמרם מצנע.

במה התברכתי?

שהיית ראש מועצה בירוחם.

אה, אוקיי.

ואני מברך את ירוחם כולה. בכל מקרה, אנחנו בוועדת המדע והטכנולוגיה עוסקים עכשיו, מחר אנחנו ממשיכים את הדיון - - -

אתה, דרך אגב, לא שמעת את הילדים, אבל אני רוצה לספר לך, שזה שילוב של ילדים מהתיכון הכללי עם הישיבה התיכונית, עם אולפנת בנות. ושמענו על הכנסה ושיתוף גם עם בית-הספר החרדי.

נכון, הוא אמר לי. אני מברך על כך, אני חושב שזה הליך מבורך וחשוב מאוד. התהליך הזה הוא תהליך באמת שצריך לקדם אותו.

אני אמרתי, ובזה אני מסיים, אנחנו דנים בחוק של הקמת הקרן לרווחי הנפט והגז, שהמשמעות של העניין, אנחנו מדברים בשנים הבאות על סדרי גודל של 500 מיליארד שקל. אנחנו כולנו מקווים שזה באמת יצליח, מדינת ישראל הופכת להיות מעצמת גז, היא הופכת להיות מדינה מאוד עשירה מבחינת העניין הזה. זה לא פותר את הבעיה של התעסוקה, זה לא פותר את הבעיה של מה שהיה בהולנד עם המחלה ההולנדית, זה תלוי עכשיו איך אנחנו נעשה את זה.

ואני מתכוון בתוך החוק הזה להכניס גם את הנושא של המחקר ופיתוח. וגם עכשיו, מה שאני מתוודע על העניין הזה של הרובוטיקה, אני חושב שאם אנחנו מדברים על הדורות הבאים, ואנחנו יודעים מה הולך להיות גם בחיים האזרחיים וגם בחיים הביטחוניים, במדינה מסודרת ושהיום אני מופקד על העניין הזה, צריך לחשוב על הטווח הארוך ולהיכנס לתוך העניין.

אדוני יושב-ראש ועדת החינוך, אני מאוד סומך עליך.

הבנתי, אתה הולך לאיזשהו מקום.

כן, אבל שר האוצר, אני צריך לריב אתו על הכסף בוועדת הכספים.

על הכסף או על הרבנים?

הרבנים – עזוב. איזה רבנים?

הרבניות, סליחה.

לא, הרבניות זה לא נוגע לשר האוצר.

טוב.

אני מברך אתכם ותודה רבה. תודה.

תודה לחבר הכנסת גפני, יושב-ראש ועדת המדע והטכנולוגיה. האם יש פה נציג מ-FIRST? בבקשה.

אני אחד מהיבואנים של הארגון הזה. ובהזדמנות זו אני רוצה לברך את היזם האמיתי, זה אלוף במילואים אביהו בן-נון, שיחד אתו הבאנו את הדבר הזה. ומיותר לציין שאני שומע את כולם מדברים על זה כאילו זה דבר כל כך חופשי וכבר טבוע אצלנו הרבה שנים, וזה נחת לא נורמלי.

אני רוצה לומר בכמה מילים מה ההבדל, בכלל את ההיקף. השנה היו לנו 47 קבוצות כדוגמת בית-הספר בירוחם של התיכונים. היו לנו 285 קבוצות FLL של חטיבות הביניים, ושנה שנייה שאנחנו עושים את הפיילוט עם ילדים בבתי-ספר יסודיים, 120 קבוצות. להערכתי בסביבות 4,500 ילד מעורבים מעורבות ישירה בפרויקט, ועוד כמה עשרות אלפים שמסתכלים מסביב מה קורה בבית-ספר.

ואני רוצה בכמה מילים, באמת אני אקצר, אלי ברק, שזכה אצלנו כמנטור השנה, אמר פה דבר מאוד עקרוני. בעינינו הרובוט הוא בסך הכול כלי. אם היינו מוצאים משהו יותר סקסי, יותר מעניין ויותר מושך את הילדים, היינו מביאים את זה. מצאנו שהרובוט זה הדבר האולטימטיבי. זה עושה טוב, בנות מצטרפות לזה, בנים מכל הגילאים.

אני אתן לכם דוגמה. בשבוע שעבר ישבתי בכסייפה, ואנחנו הולכים להקים קבוצה בדואית שנה הבאה, שלושה בתי-ספר שם. ומפקד נבטים, דיברתי אתו בשבוע שעבר, והוא אמר: הזדמנות נדירה לעבוד עם החבר'ה האלה, במירכאות הם פעם ישבו באדמות של החבר'ה מנבטים היום, אז נעשה פה אולי איזה תיקון היסטורי קטן. אנחנו הולכים לדחוף את זה בכוח, בעינינו זה חשוב מאוד. עד כמה שאני יודע כבר פנו גם לירוחם לנסות לעזור בקטע הזה אחרי הדיון.

אני רוצה לומר: יושבים פה משני צדי פרופסורים מכובדים מהטכניון, כפתורי ואלון וולף, אנחנו פה 60% מהוועד המנהל של FIRST, אביהו ועוד דוקטורית אחת מהמכללה הטכנולוגית בחולון. יש לנו למעלה מ-300 מתנדבים, אנחנו מרימים את כל הארגון הזה עם שלושה אנשים בתשלום, שלוש בנות מקסימות שהם מכירים אותן היטב בירוחם, חוגגים עשור. יש סיכוי שהשנה גם נקיים את התחרות האירופית בארץ. האירופים רוצים את זה, זה חשוב לנו מאוד, אם נצליח להרים כסף.

אני רוצה לומר בכמה מילים, מה החסמים להגדיל את זה. אנחנו עם עופר, יש לנו חלום שבכל חטיבות הביניים יהיה FIRST. זה יביא אותנו לכמעט 1,000 בתי-ספר, מבחינתנו זה משהו מטורף לגמרי. החסמים זה מורים, אין מספיק מורים. ונאמר פה על-ידי ראש מועצת ירוחם דבר מאוד חשוב: הפילנתרופיה בארץ זקוקה לבעיטה רצינית בישבנה. לעומת מה שאנחנו רואים בארצות-הברית, כל בית-ספר שם בא מאחוריו עם "ג'נרל מוטורס" עם "ג'ונסון אנד ג'ונסון", כנופיות חזקות, אנחנו מאוד מתקשים עם התעשייה. השנה החלטנו בוועד אצלנו שאנחנו מתנפלים על התעשייה – מאוד קשה.

אנחנו מגייסים כל שנה 1.3 מיליון דולר. הרוב זה, אגלה לכם סוד, מהחברים שלי יוצאי חיל האוויר – ככה זה נראה. משרד החינוך מזה שנתיים באמת מעלה את התקציבים, אבל עדיין חלק יחסית קטן אצלנו. רוב הכסף, אני אתן לכם דוגמה: ראש עיריית תל-אביב נותן לנו את היכל הספורט בעלות של כ-400,000 שקל שאנחנו לא צריכים לשלם, מממן חמש קבוצות.

עכשיו, ובזה אני מסיים, ההבדל הגדול בין קבוצה מצליחה ולא זה לא הילדים, אני אגיד לכם את האמת. אני רואה ילדים טובים בכל מקום. בקריית-שמונה מדהימים, בירוחם, בכל מקום. הנהלת בית-הספר והרשות המקומית עושים את כל ההבדל. מה שנקרא אצלנו בעסקים מחויבות הנהלה. איפה שיש מחויבות הנהלה זה רץ מדהים. ובירוחם ראיתם דוגמה – מצוין.

נשיא הטכניון החליט לפני כמה שבועות להכיר בתוכנית שלנו כתוכנית פורמלית של הטכניון. אנחנו FIRST פורמלית היום כפופים לנשיא הטכניון, מקבלים את כל השירותים מהטכניון. מי שתורם ל-FIRST מוכר לצרכי מס כי הוא תורם בעצם לטכניון, ואני מקווה שזה ייתן boost מאוד גדול גם ברמת תמיכות.

החיבור בין חיפה לירוחם הוא חיבור טוב.

ואני אומר לראש העיר חיפה לשעבר, שאם יש שתי ערים בארץ שמאוד מאכזבות אותי בנושא FIRST זה העיר שאנחנו יושבים בה עכשיו וחיפה. בעיני חיפה, שמת"ם למרגלותיה, הייתה צריכה להחזיק לפחות חמישה בתי-ספר. אני יכול להגיד לכם שאני מרעות, לקחתי החלטה עם ראש העיר, אנחנו בתוך שלוש שנים עוברים את תל-אביב, החלטנו כל שנה עוד FRC. היום יש לנו שתי קבוצות, שנה הבאה יש שלוש.

אוקיי. תודה.

אדוני היושב-ראש, אני מתנצל, יש לי ב-14:00 פגישה. תודה רבה לכם. בהצלחה.

אני זוכר באמת את הפגישה הראשונה עם אביהו שסיפר לי על הפרויקט הזה, ובאמת התחברנו. זה המקום דרך אגב להודות לאיש חשוב שהיה בתחילת הדרך בירוחם ואחר כך עבד גם אצלכם, יהבי שגיב זכרונו לברכה, שהיה מאוד פעיל בתחום הזה ובעצם אני חושב שהוא גם זה ששכנע אותי בתחילת הדרך בכלל להיכנס לנושא הזה.

הוא זכה באירוע מאוד מכובד בתחרות, שנפרדנו, הזמנו את אשתו וכבדנו אותו מאוד.

כן. אנחנו עוד נשמע כמה אנשים ואנחנו נסכם. פרופ' צבי שילר, יושב-ראש האיגוד הישראלי לרובוטיקה.

זהו, זה כובע אחד שבו אני משמש. כובע אחר זה יושב-ראש הכנס הישראלי לרובוטיקה שיתקיים בעזרת השם בנובמבר. כל הוועדה, חברי הוועדה של ועדת החינוך וועדת המדע, מוזמנים, כמובן גם השר. משרד החינוך ומשרד המדע הביעו את תמיכתם בכנס, אני מאוד מקווה ששני המשרדים האלה יצטרפו ביחד ויוציאו אותנו מהאי-ודאות שאנחנו כרגע נמצאים בה. והכנס הזה למעשה יציג את כל התוצאות או תוצרים של תעשיית הרובוטיקה הישראלית, בנוסף לתוצרים של מערכת החינוך הישראלית, שאנחנו מקווים מאוד שיציגו וכל העולם יבוא ויראה את זה.

עכשיו, הכובע השני, אני פרופ' באוניברסיטת אריאל, האוניברסיטה הצעירה בארץ, שבה הקמתי את המחלקה להנדסת מכונות ומכטרוניקה, שלמעשה המיקוד שלה הוא רובוטיקה. והקמתי את המחלקה כדי שתכשיר את כוח האדם למהפכת הרובוטיקה הישראלית.

עכשיו, כיושב-ראש האיגוד הישראלי לרובוטיקה אני מסתכל על נושא הרובוטיקה בזווית קצת יותר רחבה, ולמעשה בקלות אפשר לזהות שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת רובוטיקה בעולם. התפקיד שלנו באיגוד זה למעשה להפוך את ישראל למעצמת רובוטיקה עולמית. מה שראינו כאן זה קצה הקרחון של מצוינות בתחום הרובוטיקה במערכת החינוך, והרבה תודה ליזמים של מערכת FIRST וכל העושים במלאכה. וזה לא פלא שהתלמידים הישראלים מצטיינים בעולם אבל גם התעשייה הישראלית מצטיינת במה שהיא עושה. גם התעשייה וגם האקדמיה. הבעיה מכיוון התעשייה זה שהתעשייה מאוד קטנה. זאת אומרת אנחנו עושים את זה בצניעות רבה, אבל כל מה שאנחנו עושים זה מצוין.

עכשיו, כדי שנצטרף למהפכת הרובוטיקה העולמית ונהפוך למעצמת רובוטיקה צריך להגדיל את כל התפוקות האלה. זאת אומרת, מתעשייה שכרגע מונה סדר גודל של בין 10 ל-20 חברות שעוסקות ביצירת מוצרים רובוטיים, אני חושב שזה צריך לגדול ל-50 או 100 כדי שנהיה על המפה במפה העולמית.

עכשיו, מה צריך לעשות בשביל זה? כמובן, חינוך זה השלב הראשון. וכשמדברים על חינוך או לימודים ברובוטיקה, אני הייתי רוצה להסתכל יותר על צד החינוך. זאת אומרת, אנחנו רוצים לחנך אנשים לתחום הרובוטיקה, וזה אומר תוכניות לימודים שמשלבות את כל התחומים שד"ר עופר רימון הזכיר אותם. זאת אומרת, רובוטיקה זה לא רק פיזיקה, זה לא רק מתמטיקה. זה גם מכונות וגם אלקטרוניקה, וגם מחשבים, גם תכנות, וזה בכלל לא פשוט. צריך להתארגן, להיערך, כדי לחנך את התלמידים, כדי שיוכלו להתעסק בבעיות מורכבות כאלה.

צד אחר בנושא החינוך, זה בשביל מה אנחנו צריכים רובוטיקה. זאת אומרת, כאן דיברו שרובוטיקה משמש כדי להכניס תלמידים או לעודד אותם לחינוך טכנולוגי, אבל לא רק. הרובוטיקה מתפתחת בעולם כי יש לה צורך. ואחד הצרכים שהוא, ואני שמח שהתלמידים בירוחם קלטו את זה, זו למעשה אחת הסיבות או אחת המטרות ברובוטיקה, זה לעזור לאוכלוסיות חלשות. זאת אומרת, אני לא מכיר תחום אחר שיכול לעזור כל כך לאוכלוסיות חלשות או נזקקות כמו תחום הרובוטיקה, ואני חבר בוועדה בין-לאומית של IEEE, שזה איגוד האלקטרוניקה העולמי או נגיד האמריקני, וקמה שם ועדה לנושא של humanitarian robotics, ואני רוצה את הפעילות הזאת לחזק בארץ.

תודה לפרופ' שילר. פרופ' פיקארד, בבקשה.

אני הנשיא של בית-הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים, בית-ספר שמכשיר מהנדסים למקצועות ההיי-טק, ואני רוצה לברך את כל היוזמים של הפעילויות האלה, את כל הארגונים הוולונטריים או הלא וולונטריים, וכל הצעירים והמורים והמדריכים שלהם, כי זה משהו מאוד מאוד חשוב.

אם לפני כשנה וחצי סטף ורטהיימר פרסם מאמר שבו הוא אמר שבמדינת ישראל חסרים כ-5,500 מהנדסים, אני לא יודע אם המצב השתפר הרבה בשנה וחצי, אבל על מנת שכן נוכל לשפר את המאזן הזה אנחנו צריכים לעשות משהו כדי שאנשים יבואו ללמוד.

הייתה גם סטטיסטיקה שהתפרסמה באיזשהו מקום לפני כמה חודשים, שמראה לפי הישובים שלהם לאיזה לימודים הולכים. אז יש ישובים שהולכים לכל מיני מקצועות, אני לא מזלזל בהם – עריכת-דין או ראיית חשבון, מינהל עסקים וכו'. אבל יש ישובים שמתמחים דווקא בלשלוח את התלמידים, את הילדים, את הצעירים שלהם, ללמוד הנדסה וללמוד לקראת מקצועות שתורמים גם לתל"ג של מדינת ישראל. והישובים האלה הם דווקא ישובים כמו ירוחם והישובים של הצפון או של הנגב, ישובים אחרים.

אני חושב שצריכים לעשות הרבה, והרבה יותר ממה שאנחנו עושים. לקחת תלמידים בגילאים של חטיבת הביניים ושל התיכון זה חשוב, כי ככה נותנים להם חשק לדברים האלה, ואני מתחבר מאוד למה שאמרת לגבי האינטרדיסציפלינריות של הדבר. לדוגמה בכל מחלקה בהנדסת תעשייה וניהול מלמדים רובוטיקה.

אצלנו הקמנו מעבדה לרובוטיקה בתקציב גדול מאוד על מנת שהתלמידים ייחשפו, ילמדו את מה שהם צריכים ללמוד, ולא משנה אחר כך באיזה סוג חברה הם יעבדו, אבל הם צריכים להכיר את התחום הזה ולשלב אותו בצורה נורמלית בעבודה שלהם אחר כך. יש גם תלמידים שבאים ממחלקות אחרות שהפרויקט שלהם, הם לומדים לקראת תואר מהנדס בתחום אחר, אלקטרוניקה או תוכנה וכו', אבל הם עושים את הפרויקט שלהם במעבדה לרובוטיקה והדבר הזה הוא מאוד מאוד חשוב.

אני רוצה רק להוסיף מילה אחת. אולי תופתעו, זאת הפעם הראשונה שאני בפורום שמדברים כל כך הרבה על רובוטיקה ואף אחד לא הזכיר את החוקים לרובוטיקה של אסימוב. פלא פלאים. ואני צריך לומר שיש לנו עוד added value לכל הדברים האלה, וזה הוזכר במצגת שלכם, ואולי מוזר שאני כראש מוסד להשכלה גבוהה שדוגל במדע יישומי אגיד: הערכים החברתיים שיש כאן הם עצומים בשביל מה שאנחנו צריכים לעשות במדינה הזו. השילוב של אוכלוסיות שונות, העובדה שמדינת ישראל שקבעה לעצמה וחרטה על דגלה שצריכים להביא אוכלוסיות מסוימות לעבודה ולתעשייה וכו', אולי עוד לא הפנימה שככה עושים את העבודה על מנת לשלב ולשלב מוקדם כמה שיותר, וככה השילוב הזה יביא את האנשים להכיר ולהוקיר אחד את השני ולפתח.

אז אומנם כשאנשים חושבים רובוטיקה הם חושבים בדרך כלל על אלקטרונים ממוחזרים ובסיסי גרובנר כדי לתאר את המשוואות, אבל בסופו של דבר יש added value עצום למדינה. הממשלה צריכה להירתם, ועדת החינוך, ועדת המדע, יכולות להיתרם ולעשות הרבה כדי לעזור לנו לעזור להם.

תודה רבה. מהטכניון אני מבין, בבקשה.

שמי מנחם כפתורי, אני כבר פרופ' אמריטוס כך שאני יכול קצת להסתכל מלמעלה על הדברים.

אתה יכול להגיד את מה שאתה חושב באמת.

אני אגיד. שני דברים. קודם כול, אני רוצה להזכיר לעמרם, אני לא יודע אם הוא זוכר, בתחרות הראשונה של FIRST אני הזמנתי אותו בתור שופט, כי רצינו להראות לילדים שהאנשים החשובים שמנהלים את המדינה משתתפים יחד איתם בדברים האלה, מקדישים לזה חשיבות. לצערי הרב נמנע ממנו, מכיוון שהוא לא מצא מישהו לקזז אותו בהצבעות באותו יום בכנסת. זה סיפור, אבל אני זוכר ויש לי האימיילים. אבל השתתף שר המדע בתור שופט וגם המנכ"לית של משרד המדע. זאת הייתה התחרות הראשונה שהייתה בחיפה.

עכשיו, אני רוצה להזכיר עוד דבר אחד. בני, ידידי, דיבר על הבאת הפרויקט. אני לא יכול שלא להעיר לו רק דבר אחד, וזה אני חושב היה השילוב המנצח, היה כאן שילוב בין שתי מוסדות שכל אחד ראה אולי את הצד שלו אבל לכולם הייתה מטרה אחת משותפת. וזה היה "GM", הצד של התעשייה, עם הקשר עם מי שדחף אותנו להביא את זה, אני מהצד של הטכניון באותו זמן בתור אחד מנושאי התפקידים שהיה לי, וכך הצלחנו לעשות את זה ביחד. והתחרות הראשונה הייתה באמת בחיפה עם 12 בתי-ספר. כשאני רואה היום לאן הגענו – אני את שלי עשיתי. אני אמשיך להתנדב, אבל אני חושב שכולנו יכולים פשוט לטפוח על השכם.

עכשיו, דבר נוסף. שוב, אני באמת מדגיש את מה שאלי ומה שבני אמרו. זה לא הרובוטיקה, אני בכלל כימאי, מה לי ולרובוטיקה. ותשימו לב, מה הם זכו, ילדי ירוחם, הם זכו במה שנקרא פרס ה-Chairman. זה לא פרס על הרובוטיקה, זה פרס על עבודה בקהילה.

ובכימיה.

גם לא בכימיה. כימיה בין אנשים – כן. זאת השנה התשיעית שזוכים בזה, כל שנה זוכה קבוצה בפרס ה-Chairman, וכל שנה אנחנו נחשפים לדברים שהם הרבה מעבר לרובוטיקה. ואני מחזיק פה מכתבים של ילדים שכותבים על FIRST, איזה משמעות זה עשה להם בחיים שלהם, כמה הדבר שינה את גישתם לחיים, את הנושא של העבודה בקבוצה. זה לא לימוד באוניברסיטה או בטכניון לקראת מומחה לרובוטיקה, זה משהו אחר לגמרי. ואני חושב שזה הדגש שאנחנו צריכים באמת להסתכל עליו ולהעריך את התוכנית. אני כמובן מדבר בשם התוכנית שלי, של רובוטיקה. זה מה שרציתי להוסיף.

טוב, תודה רבה. מישהו שחשוב שיאמר משהו שפספסנו? בבקשה, תציג את עצמך.

אני פרופ' איגור ורנר מהטכניון מהמחלקה לחינוך. אני רוצה לדבר על נושא הכשרת מורים. מורים פה הוזכרו כמישהו שחוסם. אני רוצה לספר לכם על תוכנית "מבטים" שהוקמה בטכניון לפני כשנה וחצי. נשיא הטכניון החליט שכל בוגר הטכניון יכול לחזור וללמוד, לעשות תואר נוסף בחינוך ולתרום לחינוך בארץ. כתוצאה - - - אני מרכז מגמה טכנולוגית, לומדים עכשיו 50 סטודנטים שהם מהנדסים, מהנדסי מכונות, מהנדסי תעשייה וניהול, אנשים מאוד מוכשרים, מאוד נאמנים לתרום לקידום החינוך הטכנולוגי בארץ.

אז לגבי התוכנית הזאת, יש לנו גם אנשים שכבר מלמדים בבתי-ספר, יש אנשים שרוצים ללמוד, עכשיו בודקים את זה. אנחנו מבקשים ממשרד החינוך עזרה כדי לשלב את האנשים האלה במערכת.

אוקיי. תודה רבה. בבקשה.

שמי רפי ערבות, אני בשני כובעים כאן. קודם כול כנציג של ועדת החינוך של התאחדות התעשיינים אני רוצה לומר כמה מילים. התאחדות התעשיינים פעילה כעשור בתחום הזה, בשנים האחרונות בצורה מאוד הדוקה עם משרד החינוך ועם עופר רימון שיושב כאן מולנו. אנחנו מאמצים בתי-ספר בתוכניות שונות, לא רק ב-FIRST, וקמים היום שני מרכזים להדרכה שרובוטיקה יושבת בתוכם, גם בבאר-שבע וגם בחיפה דרך אגב. וצוות של אנשי תעשייה עזר למשרד החינוך להגדיר צרכים, והדברים האלה קורים ויש שיתוף פעולה עם התעשייה.

בכובעי השני אני יושב-ראש מועצת המנהלים של חברה בשם "רובוגרופ", חברה ישראלית שקמה במדינת ישראל לפני 31 שנה. אנחנו מעסיקים בארץ 70 עובדים, במנצ'סטר בניו-המפשייר בארצות הברית עוד 20 אנשים. דרך אגב, דין קיימן בא ממנצ'סטר בניו-המפשייר. אנחנו פעילים בארגון FIRST בחוץ-לארץ. הנבחרת כאן בירוחם, נבחרת 3211, אנחנו תומכים בנבחרת 54, 19 שנה במנצ'סטר, ומיום ראשון במדינת ישראל, תשע שנים במדינת ישראל ובפעילות הזאת.

התעשייה מעורבת. בוודאי יש כאן היבטים שהם לא רק לימודי רובוטיקה, אבל היום רובוטיקה זה לא מה שהיה פעם, זה לא רק בתעשייה. היום רובוטיקה זה ברפואה, זה בסיעוד, זה בצבא – גם בטנקים יש רובוטיקה היום, ומי כמוך יודע את זה, בוודאי עוד באמצעים אחרים. ולכן מתן איזשהו ידע כללי בתחום של הרובוטיקה מכין את הנוער ומכין את האנשים לדור הבא של הטכנולוגיה כדי שיהיו מעורים ושתהיה אוריינות כללית בנושא הזה.

כן. אוקיי, תודה רבה. אחרונה חביבה.

אני אהיה מהירה כי אני רואה שכולם כאן מאוד מאוד ממהרים.

לא, לא ממהרים, אבל כל דבר טוב צריך גם להסתיים.

אני גל דורון מכיתה י' מקבוצת הרובוטיקה של עמק חפר. רציתי להעיר כאן משהו לגבי תחום הטכנולוגיה שעובר בבתי-הספר בארץ. אני חלק מבית-הספר "רופין" שבו יש תוכנית שמתחילה מכיתה ז' ללימוד מדעי המחשב ולפתיחת התלמידים לתחום הרובוטיקה, תחום הטכנולוגיה. אני חושבת שצריך לשים לב שיש לנו כאן FIRST נוסחה מנצחת, ושהיא לא נמצאת מספיק בבית-ספר בלימודים הפורמליים כמו שהם מוצגים בכיתות ז', ח' וט', חטיבות הביניים, ושצריך לקחת את מה שיש לנו כאן ולהשתמש בו.

מאה אחוז. תודה. אבל קצר, בבקשה, ובאמת אחרון.

תודה רבה, כבוד היושב-ראש. דני קדרון, יושב-ראש העמותה לנכים למען נכים ולחרש וארצנו החברתית. כל הכבוד לפורום הזה של הילדים שממציאים והכול, ואני מאוד מקווה שהם גם יוכלו לעזור לכל המוגבלים, הנכים שיש במדינת ישראל. תבורכו. תודה רבה, כבוד היושב-ראש.

תודה. תודה על הדברים ועל הקיצור.

אני רוצה לסכם. קודם כול, להודות לכולכם שבאתם. אני חושב שזה רגע של נחת במציאות הישראלית, שאנחנו עוסקים בדרך כלל בחלק החסר של הכוס, אז כיף לעסוק בחלק המלאה של הכוס. אני דרך אגב טוען שהוא תמיד יותר מחצי, אנחנו רק שוכחים את זה בעוונותינו ובחיי היום-יום.

לי אישית זה באמת מביא נחת, כי אני חושב שליוויתי, הייתי שותף במהפכה הזו בירוחם, בכלל במהפכת החינוך בירוחם, אבל באמת בנושא הרובוטיקה. צריך להזכיר פה שהתומכים הראשונים של המרכז למדעים זה בית חרושת "פריגו" בראשותו של גם כן מי שהלך לעולמו רפי לבל, שליווה ועזר, ובכסף די גדול לאורך שנים סייע לירוחם להתבסס בנושא הזה באמת של המדעים בכלל, של פיזיקה, ובהמשך גם של רובוטיקה.

זה באמת נחת. כי אני חושב, ודיברו על זה רבים, אני לא רוצה לחזור, הרובוטיקה במקרה הזה של FIRST והתחרויות היא בעצם כלי. היא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה ואני חושב שלא היה צריך להוסיף הרבה למי ששם לב, קודם כול, איך הם הכינו את ההצגה עבורנו, בצורה מקצועית, מסודרת, רצינית, האנגלית כמובן, וכמובן ההישגים. ואין ספק שהיא כלי חינוכי ממדרגה ראשונה.

אנחנו מדברים כל כך הרבה בשנים האחרונות על חדשנות בחינוך, על כיתת הלימוד שצריכה להראות אחרת, על אופן הלימוד שצריך להראות אחרת, על החוויה שצריכה להיות בעצם העוגן של החינוך ולא ההרצאה הפרונטלית, ונדמה לי שפה יש דוגמה יוצאת מן הכלל והיא דוגמה שצמחה מחוץ למערכת על-ידי אנשי FIRST, על-ידי כמובן פילנתרופיה ועל-ידי משוגעים לדבר. ובהמשך כמובן המערכות הכבדות הגדולות יותר – משרד החינוך, משרד המדע וקרנות נוספות הצטרפו.

ואני חושב שזו גם כן דוגמה חשובה להבין אותה, כיצד יוזמות וחדשנות מחוץ לקופסה, מחוץ למערכות, מחוץ למעגל שבו אנחנו פועלים בדרך כלל בשמרנות בלתי רגילה, יכולים לעורר, ליצור מציאות חדשה. והחובה שלנו, של מי שיושבים בעמדות השונות שיכולים להשפיע, זה לקחת את זה, לחבק את זה ולעודד את זה, כי בסופו של דבר זה היכולת ליצור את החיבור בין השטח, הדרישות של השטח, הציפיות, לבין קובעי התהליכים והמדיניות.

אנחנו בוועדת החינוך וגם בוועדת המדע, אני מדבר בשמם, כמובן נמשיך לעקוב, נמשיך לעסוק בנושא, זה דיון ראשון אבל לא אחרון. אני מוכן להרים יוזמה משותפת שלכם, אנשי FIRST, של התאחדות התעשיינים, אולי לשכת המסחר, לארגן איזשהו מפגש שמטרתו, ואני מוכן גם כן להיות, נזמין גם את יושב-ראש ועדת המדע, את שר המדע, שר החינוך אגב הוזמן רק לא יכול היה לבוא, כדי לעודד את החיבור הזה של הפילנתרופיה לטובת החינוך בכלל ולטובת כמובן הרובוטיקה בפרט, כי אני חושב שהשילוב הזה הוא בסוף שילוב מנצח.

תודה רבה לכם גם מעמק חפר, אנחנו מצטערים שקצת האפלנו.

הכול בסדר.

אני תמיד אומר שיכולתי לצאת מירוחם אבל את ירוחם קשה להוציא ממני, כי זה באמת חוויה מרתקת, אנושית, להיות שם, לראות ולומר את מה שנדמה לי אחד מהאנשים פה אמר, אני חושב שאתה אמרת את זה: הילדים הם חומר ביד היוצר, זה אנחנו שנושאים באחריות ואנחנו שיכולים לעשות את השינוי, לסגור פערים בחברה הישראלית ולהביא את כל הילדים, כל אחד על-פי כישוריו ויכולותיו, למקום אחר לגמרי בחזית העשייה, כאזרח טוב, כבן משפחה וכאדם מועיל לעצמו, לסביבה ולמשפחתו. אז תודה שעשיתם לנו חוויה באין-ספור שעמום שיש לנו בכנסת.

אז תודה רבה לכם ולהשתמע.

<הישיבה ננעלה בשעה 14:11.>