PAGE
7
ועדת הפנים והגנת הסביבה
12/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 48>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום רביעי, ד' בתמוז התשע"ג (12 ביוני 2013), שעה 10:00

הצעה לסדר-היום בנושא: "פעולות תג מחיר", של חברי-הכנסת מוחמד ברכה, יצחק הרצוג, איילת שקד

חברי הוועדה: >
דוד צור – מ"מ היו"ר
מוחמד ברכה

מסעוד גנאים

יצחק הרצוג

נסים זאב

ג'מאל זחאלקה

איילת שקד

>
איתן בן דוד - ראש מטה לוחמה בטרור במל"ל, משרד ראש הממשלה

שירי פיין - מתמחה בלשכה המשפטית - המטה לביטחון לאומי, משרד ראש הממשלה

יואל הדר - יועמ"ש בט"פ, המשרד לבטחון פנים

גלית זיו - ר' חוליית סד"צ, המשרד לבטחון פנים

אהוד לוי - רמ"ד פשיעה, המשרד לבטחון פנים

מיכה פרנקנבורג - יועמ"ש מחוז ירושלים, המשרד לבטחון פנים

מרדכי רודגולד - מנהל מח' מידע והפקה תקשורת, משרד החוץ

אורן תמיר - ייעוץ וחקיקה - משפט כלכלי-פיסקלי, משרד המשפטים

נעמה פויכטונגר - מחלקת ייעוץ וחקיקה פלילי, משרד המשפטים

שלומי אברמזון - פרקליט לתפקידים מיוחדים, פרקליטות המדינה

אייל ציאדה - ראש מדור הגנה מרחבית, פיקוד מרכז, משרד הביטחון

נידאל עותמאן - מנהל המטה למאבק בגזענות, מרכז מסאוו'ה

גדי גבריהו - יו"ר תג מאיר

יוסי סעידוב - דובר תג מאיר

אבו חמיד סלמאן - יושב ראש ועד היישוב ביר הדאג'

מירי פרנקל-שור

יפה שפירא

רויטל יפרח

"פעולות תג מחיר", של חברי הכנסת מוחמד ברכה, יצחק הרצוג ואיילת שקד

בוקר טוב. אני מתחיל את הדיון. אנחנו מתוחמים בזמן ואנחנו חייבים לסיים בזמן. אני מחליף את יושבת ראש הוועדה הקבועה כי היא עסוקה כרגע בנושאים אחרים ואנחנו כמעט ברצף מהדיון הקודם, שנוגע ולא נוגע בדיון הזה בהקשר ההפוך, על טענות של וונדליזם שהיו בהר הזיתים וכאן, יש בצדק, הצעה דחופה לסדר היום שהעלו חברי הכנסת מוחמד ברכה וגם חבר הכנסת הרצוג, בענין של תופעת תג מחיר, וגם איילת שקד, נדמה לי, הצטרפה להצעה הזאת. לכן, אנחנו נבקש מחבר הכנסת ברכה להציג בכמה מילים. אני מבקש להיות מאד ממוקדים. לאחר מכן, נשמע את כלל האנשים שכאן.
נמצאים אתנו פה המשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, אני רואה. פרקליטות המדינה. אגב, שירות יש לנו או שהפרקליטות מייצגת אותם? שירות הביטחון לא פה.

חבר הכנסת ברכה, בבקשה.

אדוני תודה רבה. הדיון כאן, בוועדת הפנים, נערך בעקבות הצעה דחופה לסדר יומה של הכנסת - -

מעדכנת אותי פה מנהלת הוועדה המיתולוגית יפה, שהם כן הוזמנו ואנחנו רצינו מאד לשמוע את דעתם ויכול להיות שהם יצטרפו אלינו. הם גם אישרו את הגעתם.

אז אני אתחיל מהתחלה, ברשותך אדוני היושב ראש: כאמור, הנושא מובא לוועדה בעקבות הצעה לסדר היום של מליאת הכנסת, שהועבר לוועדה. זה היה דיון שיזמנו אותו או אני יזמתי אותו, אני לא יודע מה המניעים של חבריי האחרים, בעקבות הפגיעה בכפר אום אל קוטוף, במשולש הצפוני, שם ב-14 במאי נכנסו אנשים, שרפו מכוניות קרוב לבתי מגורים, שבנס השריפה לא התפתחה למשהו חמור יותר וגם כתבו כתובות נאצה על קירות המסגד. זה לא היה המקרה הראשון, אדוני, ונדמה לי שזה גם לא המקרה האחרון כי היו גם אחריו - -

היה בשבוע שעבר בדורמציון, והיו - -

- - היו גם אחריו דברים. מה שמקומם בכל הסיפור, שאנחנו לא יכולים להצביע על התקדמות בחקירה אודות מה שקרוי "תג מחיר". אם זה בתחומי הקו הירוק ואם זה מחוץ לקו הירוק. אם זה בתחומי מדינת ישראל ואם זה בשטים הכבושים. היו מקרים, כאמור, בטובא זנגריה, בעכברה ובכל מיני מקומות. בנין גם, והדברים לא מתקדמים.
אני חושב שזו מכה שצריך למגר אותה. אני לא רוצה להפליג בהשערות אבל משטרת ישראל וזרועות הביטחון, לפי מה שאנחנו יודעים, מסוגלים ויודעים לעשות את העבודה כשצריך. דומני שלא מושקעים עד כה המאמצים הנדרשים. שמעתי באותו יום את השר לביטחון פנים, חבר הכנסת אהרונוביץ', שאמר שהם הקימו יחידה נפרדת והקדישו לה גם אמצעים וגם תקציבים. נדמה לי שהיא מורכבת מ-50 אנשים?

כרגע 30 איש ו-50 נוספים בימים אלה.

- - על אף זאת, הדברים אינם מתקדמים בצורה אפילו סבירה, מתוך העובדה שעוד לא פוענח אף מקרה ולא שמו את ידם על אף אדם או קבוצת אנשים שמעורבים בענין הזה.

התחלתי לומר שאני לא רוצה להפליג בהשערות אבל אני לא רוצה להניח - -

אז אל תניח. בא נתקדם.

לא, אני אגיד משהו, אני מנסה להיות זהיר מאד. אני חושש שיכול להיות שיש טיפול גם בתוך המערכת על אנשים כאלה או יש מי שיודע ולא אומר את מה שהוא יודע כי אני - -

אז בוא נשמע אותם.

כמובן שנשמע אותם. היושב ראש חדש, תנו לו. מה קרה?

אני מרגיש כבר ותיק.

קודם המציעים מדברים.

אמרתי, בגלל שאנחנו קצרים בזמן אני גם רוצה לשמוע את - -

אתה רוצה. שמת לב כמה אני מתפתל על מנת להגיד את הדברים בצורה הכי עדינה כי צריך להעריך את היכולות של המשטרה וזרועות הביטחון לשים את ידם על דברים הרבה יותר מסובכים ודווקא כאן נכשלים, דבר שיכול להביא אותי למחשבות כאלה.

על כן, רבותי, אדוני היושב ראש, חברי הכנסת, אורחים, אני מקווה שהדיון הזה יהיה דיון ראשון בסדרת דיונים שהוועדה תעקוב אחרי ההתפתחות והחקירה בכל מה שקרוי "תג מחיר". תודה רבה.

תודה רבה. חבר הכנסת הרצוג, היית גם בין היוזמים.

בוקר טוב. לך, היושב ראש, בהצלחה.

תודה.

אני לא חושב כמו חבר הכנסת ברכה. אני לא חושב שמישהו מטייח אבל אני חושב שהתופעה כל כך חמורה וכל כך מסוכנת. היא מעמידה את ישראל במצב מסוכן ביותר. הופכת את הסוגיה למלחמת דת והיא משפילה. היא משפילה במובן זה שמדינה שיש לה רשויות אכיפה, לא מצליחה להניח את ידה כבר כמה שנים על תופעה שנראית על פניה כתופעה שניתנת לאיתור. עכשיו, אני מודע לכך עד כמה המשטרה השקיעה מאמצים באיתור הרוצחים בבר נוער. אני מקווה שהיא משקיעה יחד עם השב"כ והמאמצים באותו היקף לאיתור המבצעים של "תג מחיר". אני חושב שהמבצעים של "תג מחיר" מוקעים מחוץ למחנה על ידי כולם. כך זה צריך להיות. אני חושב שהמערכת צריכה לפעול בכל הכוח ואנחנו כאן רוצים לשמוע לא רק שהמערכת פועלת בכל הכוח אלא האם יש כבר קצה חוט? האם יש כיוונים? האם מפעילים את הכלים המשפטיים שעומדים לרשותנו? האם יש כלים נוספים שאתם צריכים כדי לעקור את התופעה הזאת משורש, כי אני יכול להגיד שהיא מעמידה את תדמיתה של ישראל במצב קשה וחמור מאד. בהרבה מאד מקומות סימני שאלה, כמו שמעלה חבר הכנסת ברכה, בגלל התחושה של אין אונים וכמובן, מעקרת וחופרת מתחת ליסודות הדמוקרטיים של מדינת ישראל בצורה הגרועה ביותר. תודה.

יפה. היטבת להגדיר. חברת הכנסת שקד.

אני אעשה את זה קצר: תושבי רתמים בדרום, בחודש האחרון סובלים מפעולות "תג מחיר" של תושבי ביר הדאג', שנמצאים בסכסוך עם המדינה. לתושבי ביר הדאג' אין באופן אישי משהו נגד תושבי רתמים. בסך הכל הם נמצאים בשכנות והשכנות היא בדרך כלל טובה אבל יש להם איזו מחלוקת וסכסוך עם מינהל מקרקעי ישראל שינויים שרוצים לעשות שם. כתוצאה מכך היו כמה וכמה מקרים של זריקת אבנים על תושבי הישוב רתמים. תושבי הישוב רתמים עושים שמירה עצמאית 24 שעות ביממה גם ביישוב וגם בשדות. המשטרה בחודש האחרון אכן התערבה וחל שיפור ויש גם דיאלוג עם תושבי ביר הדאג', אבל לא יכול להיות שתושבי רתמים מפחדים לצאת מהבית ומהישוב, ובניגוד למקרים הקודמים יודעים בדיוק מי המעורבים. צריך לטפל בזה.

תודה. אלה היו שלושת המציעים. נמצאים אתנו גם חבר הכנסת זחאלקה וגם חבר הכנסת מסעוד גנאים. אני אתן לכם לדבר בין לבין, כנהוג. קודם כל חבר כנסת ואחר כך בן אדם נורמאלי. כך למדתי מחברת הכנסת גלאון להגדיר את הדברים.
אני אבקש מהמשרד לביטחון פנים, קודם כל, או נציגיו.

קודם ניתן למשטרה.

המשטרה בבקשה.

אני שייכת לחטיבת המודיעין באגף חקירות מודיעין במשטרה. נמצא כאן אודי, שהוא ראש היחידה למפלג במחוז ש"י, היחידה המדוברת. זאת היחידה החדשה שהוקמה, הוא ראש היחידה.
כמה מילים ברמה הארצית - -

היא כפופה למחוז?

היא כפופה למחוז ש"י אבל יש - -

אז מי יטפל בטובא זנגריה?

תכף נשיב לכל השאלות. במשטרה, כמו שגם אמר השר לביטחון פנים במענה להצעה שמובאת לפניכם כאן היום, לא מכנים את הסוג של העבודות האלה "תג מחיר" אלא ממש מגדירים את זה כפשיעה לאומנית, על כל המשתמע מהדבר הזה, כפשיעה לאומנית על רקע לאומני על כל המשמעות.
הסוגיה הזאת נמצאת ממש בראש סדר העדיפויות, אני חושבת שבין הראשונים של משטרת ישראל והמשרד לביטחון פנים. הסוגיה הזאת מוזכרת פעמיים בשבוע בהערכות מצב שבועיות. כל אירוע מנותח אחת לאחת ומובא לידיעת המפכ"ל והשר לביטחון פנים. כמובן, עד רמת הפרטים של מי נעצר באירוע ומה נעשה.

רק לסבר את האוזן מבחינת כמות האירועים והתיקים: בשנת 2012 נפתחו 623 תיקים בעבירות של פשיעה לאומנית ונעצרו כ-200 עצורים והוגשו 123 כתבי אישום. השנה, אם אנחנו מדברים רק על הרבעון הראשון של שנת 2013, אנחנו עומדים על 165 תיקים כאשר רובם בוצעו בתחום מחוז ש"י. ש"י זה יהודה ושומרון. נעצרו 76 עצורים והוגשו 31 כתבי אישום.

מה זה ההגדרה של התיקים האלה? איזה מין תיקים אלה?

יש אבחנה מאד ברורה בין עבירות סד"צ - סדר ציבורי, שאנחנו מכירים אותם מכל המגזרים לבין התיקים שמבוצעים, שהמניע שלהם הוא פשיעה אידיאולוגית, הוא רקע אידיאולוגי. יש אבחנה מאד מאד ברורה - -

שזה רובם מה? זריקות אבנים או עקירת מטעים?

זה כולל הכל. זה כולל יידויי אבנים, זה כולל ריסוס כתובות, זה כולל השחתת רכוש חקלאי של ערבים פלסטינים, זה כולל פגיעה במקומות קדושים, זה כולל הצתה של כלי רכב. זה כולל את כל סל העבירות שאנחנו מכירים, שמבוצע כמוטיב מרכזי לאותם פעילים שאנחנו מכירים - -

אתם חושבים שזה נקודתי או שזה מאורגן כרשת בכל הארץ?

אני אגיד כמה דברים שאנחנו כן יכולים להגיד: רוב העבירות האלה מבוצעות בתחום הטריטוריאלי של מחוז ש"י ולכן, ההחלטה של המשרד לביטחון פנים להקים את היחידה הארצית בתחום מחוז ש"י.

מה אתם עונים לחבר הכנסת ברכה וגם - -

לגבי השאלה של חבר הכנסת ברכה, אנחנו כן יודעים שיש חלק, אמנם מעט מאד אירועים מבוצעים בשאר חלקי הארץ. האירוע באום אל קוטוף ובכפר נין, אני אתייחס למה שהזכרת. האירועים האלה, ברגע שהם קרו, קיבלו ממש תעדוף עליון.

במסגרת המחוז שלהם, לא במסגרת היחידה.

במסגרת המחוז. זה סוג של אירוע שאפילו לא מטופל ברמת התחנה המקומית אלא מי שלקח את הטיפול, וזה בהנחיית הבכירים במשטרה, זה הימ"ר - היחידה המרכזית של המחוז הצפוני, שאיחדה בין שני תיקים שנפתחו בשתי תחנות טריטוריאליות שונות, תחנת עירון ותחנת עפולה. אני מדברת על כפר נין ואום אל קוטוף. היה איזה שהוא חשש שהיה קשר. באמת התעדוף כאן ממש מרכזי. כל הפעילויות שנותנים בעבירות הכי חמורות ניתנו באירועים האלה, כולל דיוני שב"כ, משרד המשפטים - -

זה תיקים חיים עדין?

זה תיקים עדין חיים. מטפלים בהם ממש. הם נמצאים בקשר יומיומי עם היחידה המרכזית.

גלית וגם יואל, דווקא על רקע היומיים האחרונים שבהם יש ביקורת בשוליים. לא משנה, הפכו את הסיפור הזה לסיפור העיקרי אבל בהתנהלות בתקשורת וכן הלאה, איך 31 כתבי אישום ו-161 תיקים ומעצרים כמה אמרת?

76.

למה הדבר הזה לא בא לידי ביטוי לציבור? מי אחראי בעצם להוציא הנתונים האלה כי לדעתי הרושם הוא שלא נעשה כלום, אין עצורים, אין כתבי אישום. מי אחראי על הענין הזה? הדוברות של המטה הארצי?

אני חושבת שהדבר הזה עולה לא אחת - -

השארתם את זה לכרוניקה?

- - -

אני לא אמונה על פרסום הנתונים אבל אני חושבת שהדבר הזה עולה לא אחת בהמון שאילתות שמובאות לפנינו.

תסבירו לנו קצת לגבי היחידה המיוחדת הזאת שקמה בתוך מחוז ש"י. מתי היא תפעל ומה המנדט שלה?

אני סגן ניצב אודי, ראש המפלג של הפשיעה הלאומנית. כפי שגלית אמרה, הוחלט להקים את זה במחוז ש"י, ששם מרבית האירועים. היחידה כרגע בהתהוות ומונה כ-30 שוטרים, חקירות, בילוש, מודיעין. עד סוף השנה קיבלנו מנדט לגייס עוד 50 תקנים, שהתכנון הוא - -

סליחה שאני אומר לך משהו בשלב הזה: חשוב שתתייחסו לשאלה של חבר הכנסת הרצוג, האם זה אינדיבידואלי או יש ראש מכוון.

תתייחסו אבל למה שאתם כן יכולים להתייחס. עם כל הכבוד, אנחנו לא מנהלים פה טריבונל חקירתי-מודיעיני.

הם לא יגידו דברים שהם לא צריכים להגיד.

ברור אבל יש להם הערכה.

צריך גם להגן עליהם. בבקשה.

- - הכוונה היא בתחילת 2014 להיות יחידה ארצית - -

שתהיה בלה"ב?

לא. תהיה עדין במחוז ש"י, ופה אני יכול גם להתייחס לחבר הכנסת הרצוג: התשתית היא תשתית שיוצאת מאיו"ש, זה ברור לנו. גם הכתובות שנכתבו הן לא כתובות ניאצה אלא כתובות שנכתבו על מותו וה-30 של אביתר בורובסקי שנרצח בצומת תפוח. הכוונה היא להיות יחידה ארצית שתכלול את כל האירועים.

אם אתה יכול תתייחס במילה ואם לא, אז למה ששאל חבר הכנסת הרצוג.

אני אסביר: אני שאלתי, דיברתם על כמה מאות מקרים. האם אתם רואים יד מכוונת במקרים האלה או שזה נראה לכם אירוע ספורדי או - -

הוא אומר שההנחה שזה יוצא - -

אתה לא חייב לענות אבל על מה שתוכללנעות, תענה.

רצוי שנדע.

אנחנו מכירים קבוצה של עשרות אנשים, שהיא מכל רחבי הארץ ומאיו"ש, שיוצאים בהרכבים שונים לביצוע פעולות תג המחיר. ההרכבים משתנים. היום הם מונים קטינים רבים ואפשר לראות את זה בנתוני העצורים, שגיל העצורים הולך ופוחת, ומתייחסת לזה הפרקליטות.
אני רק יכול להגיד לגבי העצורים שאנחנו, מתחילת הפעילות שזה היה במרץ השנה, יש לנו כבר 10 עצורים שקיבלו תום הליכים.

מה מונע ממך לאייש את כל ה-50? זמן או תקציב?

זמן. אנחנו קיבלנו רק בימים אלה את המנדט - -

אבל זה יהיה 50. שאלה אחרונה לך לענין הזה: מה גבולות הגזרה ולגבי חלוקת האחריות, הנושא של איסוף המודיעין ביניכם לבין השירות?

אנחנו עובדים בתיאום מלא עם - -

האחריות היתה ונשארה של השירות?

האחריות היתה ונשארה של השירות, בהתאם לאמנה שנקבעה.

יואל, אתה רוצה להוסיף על דברי המשרד לביטחון פנים?

לא.

אנחנו נשמע את משרד המשפטים ואז אבקש ממך, חבר הכנסת זחאלקה, להתייחס.

אני מפרקליטות המדינה. מערכת אכיפת החוק, וחשוב להגיד את זה, מגוייסת לחלוטין לטיפול בתופעה הזאת של תג מחיר. הטיפול בנושא הזה נעשה על ידי הגורמים הבכירים ביותר בכל מערכת אכיפת החוק וגם במשרד המשפטים נעשים דיונים בפורום של השרים לביטחון פנים ושרת המשפטים, דיונים איטיים, לרבות מעורבות של ראש הממשלה בטיפול בנושא הזה.
אנחנו רואים את העבירות המבוצעות על רקע אידיאולוגי, לאומני, כתופעה חמורה ומסוכנת מאד שנועדה לערער את סמכות המדינה והיכולת של הרשויות לבצע את ההחלטות שלהן והמשימות שלהן. חלק מהפעולות גם נועדו, וזה על פי פרסומים ומידע, לעורר פרובוקציה אל מול הציבור הערבי, המוסלמי, הנוצרי, על מנת להביא למתיחות אל מול הציבורים האלה ולכן, החשיבות והמסוכנות בתופעה הזאת. לכן המשקל הסגולי של העבירות האלה, גם אם לכאורה הן עבירות מהמדרג הנמוך, שיכולות לפעמים להיות רק השחתת פני מקרקעין, המשקל הסגולי שלהן הוא הרבה יותר גבוה ולכן, זה מטופל גם כתיק חמור. מבחינת הפרקליטות יצאו הנחיות של פרקליט המדינה. במחוזות התיקים האלה מלווים אישית על ידי פרקליטי מחוז, כל הטיפול מרוכז על ידי המשנה לפרקליט המדינה לתפקידים מיוחדים, ובתיקים רגישים מתקיימים דיונים אצל פרקליט המדינה. רואים את המסוכנות בעבירות האלה ולכן, זה יהיה שיקול משמעותי בגלל הממד האידיאולוגי ובקשות מעצר עד תום ההליכים וגם מבחינת העמדה העונשית שלנו.

האם כתבי האישום האלה מטופלים על ידכם או שזה נשאר בתביעה המשטרתית?

זה תלוי. אם הצלחנו לסווג את העבירה הזאת כעבירה עם ממד אידיאולוגי. אם יש פה ממד אידיאולוגי - -

אני מדבר על 35 התיקים האלה, שכן סווגו ככאלה או לא?

אני לא יודע להתייחס לנתונים האלה. אני חושב שיש פער בין הסיווג הרעיוני שלהם אולי לבין הסיווג שאפשר לשייך אותו בראיות. אם אפשר ראייתית לבוא ולקבוע שהיה פה מניע גזעני, מניע של פשע שנאה, התיק הזה יטופל בפרקליטות. אם לא מצליחים ראייתית לקבוע את זה, גם אם התחושה או המידע הוא כזה ולכן המשטרה סווגה את זה בתור תיק כזה ואין ראיות לזה, התיק הזה יטופל במסגרת המשטרתית. אני יכול להגיד שאמנם קיימים היום בחוק העונשין כלים להתמודד עם התופעה ויש להערכתנו צורך בכלים נוספים, שיש להם מענה היום בחוק שהוגש כבר לוועדת חוקה לפני שנה וחצי. זה חוק שנקרא: חוק המאבק בטרור, שיש שם ממד של דברים שנותנים כלים נוספים להתמודדות גם עם עבירות מהסוג הזה. אני מדבר על המדרג הגבוה של עבירות מהסוג הזה. אנחנו מנסים לקדם את החוק הזה. כרגע אנחנו מקווים שחלה איזו שהיא פריצת דרך וחשוב שגם ועדת הפנים תדע את זה.

זה עבר ועדת שרים השבוע.

כן, השבוע.

וזה יובא למליאה?

לא, לא צריך את זה. לפי הרציפות זה לא צריך לחזור למליאה, זה חוזר לוועדת החוקה ואנחנו מקווים שעכשיו זה יקודם. צריך לזכור שעם כל הרצון שלנו להתמודד עם התופה ושוב, יש רצון, משתמשים בכל הכלים. הועלתה פה שאלה באיזה כלים משתמשים? משתמשים בכל הכלים ואנחנו יכולים, בסופו של דבר, להגיש כתבי אישום רק על בסיס ראיות שיש לנו ואי אפשר פה עם הרצון ועם הלחץ הציבורי לעקם את החוק עצמו ואת הדרך שלנו לבחון את הדברים.

אולי התייחסות למה שאמרה פה חברת הכנסת איילת שקד, להיבט של פעולה מהצד השני כביכול. האם המשטרה או אתם רואים בזה את אותה התייחסות, נותנים לזה את אותו משקל?

עוד שניה אני אתן למשטרה להתייחס לאירוע הספציפי אבל רק עוד נקודה אחת שאשלים: נעשה גם שימוש מעבר לכלים הפליליים בכלים מנהליים. ברגע שיש מידע, מוצאים צווי הרחקה, שזה צעד מאד מאד דרמטי לפי חקיקה מנדטורית. נעשה שימוש ומוצאים צווי הרחקה נגד פעילים שמרחיקים אותם מאיו"ש על מנת למנוע תופעות מסוג זה. וכלי מנהלי נוסף שנעשה בו שימוש זה למשל: סגירה והפסקת תמיכה של ישיבות ביצהר, שלגביהן היה מידע מודיעיני שמהן יוצאות פעולות - -

על פי חוק ההסתה?

- - בעידוד הישיבה ובמעורבות ובזמן הלימודים בישיבה ולכן, בהחלטת מנכ"ל משרד החינוך לא חידשו את הרישיון של הישיבה התיכונית והופסקה התמיכה לישיבה הגבוהה. כשיש מידע – אנחנו פועלים. זה צעד מאד חריג לעשות כזה דבר.

האם זה השפיע באיזו שהיא צורה על השטח? אתם יודעים משהו? היה לזה אפקט?

אני לא יכול להתייחס לנקודה הזאת.

אולי המשטרה יודעת.

המשטרה, תתייחסו לענין מה שחברת הכנסת שקד העלתה והאם ההתייחסות היא אותה התייחסות, מה נעשה בענין?

לגבי האירוע שציינת פה, חברת הכנסת, האירוע ברתמים וביר הדאג': אנחנו נתקלים באירועי גומלין של פשיעה לאומנית, חיקוי של האירועים, על ידי מגזרים נוספים. במקרה הזה היה על ידי תושבי ביר הדאג', שפגעו בתושבי רתמים. אנחנו יכולים להגיד על מקרים של ריסוס כתובות בקברי צדיקים - -

מה היה בעבדת?

נכון, והיה גם, ואני מדברת רק על השנה. בעבדת זה היה לפני כמה שנים.

עבדת כן, אבל היו שם מעצרים?

היה גם במגזר הדרוזי. אנחנו נתקלים בסוג של חיקוי של האירועים, שכולם - -

יש לך נתונים לגבי המעצרים שם?

לגבי האירוע הספציפי אין לי נתונים אבל אני יודעת שבדיר הדאג' - -

אני יודעת מהתושבים שהמשטרה נכנסה וטיפלה - -

בדיר הדאג', ספציפית, קיים אורגן משטרתי. יחידה ספציפית שמטפלת שם על כל המשתמע כי שם, מעבר לאירועים מהסוג הזה יש אירועים נוספים על רקע פלילי, שמצריכים התייחסות נפרדת של המשטרה. כל האירועים מקבלים את אותה התייחסות משטרתית.

אוקי. חבר הכנסת זחאלקה, אתה רוצה לומר משהו?

כבוד היושב ראש, אני ראיתי שהיתה עליית מדרגה בפעולות האלה. באום אל קוטוף, זה שכנים שלנו, נשרפו 3 מכוניות וכתבו על הגדר של המסגד: לע"נ - לעילוי נשמתו של אביתר, שהכוונה ברורה למה זה. אני שמתי לב, ולזה אני רוצה התייחסות, שהפעולות האלה מתבצעות, שים לב, בישובים ערביים מבודדים. כלומר, בישובים שאף פעם לא שמעת עליהם. כל מיני ישובים קטנים, באותו גודל כמעט, והם לא נמצאים באזור צפוף, נגיד ככה. טובה זנגריה, איך אומרים? זה ישוב בשוליים. גם אבטין בשוליים וגם אום אל קוטוף וגם נין.

בשולים הגיאוגרפיים אתה מתכוון.

כן. כלומר, לא בישובים הגדולים, המרכזיים והמוכרים. לא באום אל פאחם, לא בנצרת. יש כאן איזה "פטרן" מסוים, שהם יודעים שהם יכולים להיכנס ולצאת. אני חושב שהמשטרה צריכה לתת את דעתה בנושא הזה.
אני רוצה להגיד לך שהתחושה בציבור הערבי שהמשטרה לא עושה. יכול להיות שזה חדש, מה שאנחנו שומעים, שהיחידה התחילה לפעול ברצינות אבל עד עכשיו, הפעולות האלה, איך אומרים, היו הרבה ידיעות על כך שפענחו את מה שקרה בטובה זנגריה. בסופו של דבר, אני לא יודע מה קרה שם. היו רמיזות שזה לא בדיוק "תג מחיר". אני לא יודע, גם את זה המשטרה לא הכחישה ולא אמרה ואני רואה את הדבר הזה כמסוכן. את שריפת המכוניות אני ראיתי, הבית כמעט נשרף רק כיבו את האש. האש עלתה בצמחיה שבכניסה ליישוב, ואום אל קוטוף זה ישוב כל כך שקט, שדווקא לשם הולכים. אני חושב שהמשטרה צריכה לדעת, גם באמצעי מניעה, אני לא שוטר, אני לא יודע לעשות את התחזיות אבל אני חושב שמכאן צריך לחשוב גם על דרך הפעולה של טיפול בהם, שהם דווקא הולכים לישובים האלה כי הם יודעים שאין משטרה שם ואין בעיות בישובים האלה, אין עבריינות ואין כלום. הנוכחות המשטרתית מאד דלה בדרך כלל ויכול להיות שגם כאן, אם תעשה פעולה רצינית, אני חושב שאפשר אפילו לתפוס אותם "על חם".

תודה רבה.

רק להוסיף הערת השלמה: היו גם פעולות תג מחיר כנגד אתרי דת נוצריים. כנסיות, לטרון ומקומות אחרים. אני גם חושב שצריך לתת לזה משקל נפרד - -

דורמציון.

- - בגלל שיש לזה גם השלכה משמעותית - -

עיקר ההתמקדות שלך היא לא בפגיעה באנשים שנמצאים בשטח אלא איך זה יראה בעולם. בסדר, נו.

לא, לא הבנת אותי טוב, דיברתי על הכל אבל בענין של מלחמת דת, לשחק עם הנושא של אתרי קודש בארץ הקודש זה - -

צריך להתייחס בחומרה לכולם בענין הזה.

ברור.

אני אבקש מדוקטור גדי גבריהו, תציג את עצמך ואת הארגון אבל בקצרה כי אנחנו חייבים לחתור לסיום.

אני נציג של פורום שנקרא "תג מאיר", שמייצג 35 ארגונים מכל קצוות הקשת של החברה הישראלית. אנחנו מוטרדים מאד מתופעת תגי המחיר. לפני שבוע היה יום ה-30 לאביתר בורובסקי, השם יקום דמו ולא המתנחלים הקיצוניים ייקמו דמו. היו 5 פעולות תג מחיר מתוזמנות. לא יכול להיות שזה מקרה. 5 אירועים בו זמנית זה כבר דגם של מחתרת.
אני רוצה להפנות את תשומת לב הוועדה למאמר שכתבת רב מהיישוב יצהר לפני למעלה מ-3 שנים, והוא כותב באופן מאד מדויק ומאד מדוקדק איך צריכות להיעשות פעולות תג מחיר. הוא קורא לזה: אסטרטגיה של ערבות הדדית. אני אקרא רק כמה משפטים כדי להראות את הרפיון של כל האנשים שיושבים פה, מצד שמאל שלי. לרב קוראים הרב יוסי אליצור, הוא אחד ממחברי "תורת המלך", ויום לפני ה-30 של אביתר בורובסקי הוא פרסם מאמר נוסף, שגם אותו אני אקריא. למחתרת הזאת יש הנהגה ומתעלמים ממנה. והוא כותב ככה, לפני 3 שנים, אדוני היושב ראש: "אם ליהודים אין שקט גם לערבים אין שקט. אם הערבים מנצחים בגלל אלימות כלפי יהודים גם היהודים ינצחו באלימות כלפי ערבים. מובן שכל הנ"ל מוביל לפעולות חינניות, עם הרבה שמחה. אפשר לנצל את כוחם של הנשים, הילדים והמבוגרים יחסית לחסימת כבישי גישה, ובזמן הזה לאפשר פעילות בוטה יותר כלפי גורמים עוינים בהמשך אותו הכביש. אפשר לבצע פעולות שקטות ועמוקות במקביל לפעולות בלגן ופגיעות בגזרה ועוד כהנה וכהנה." ולא רק זה, הוא גם כותב: תיכנסו לחטמ"רים של צה"ל. בדיוק נכנסו לחטמ"רים של צה"ל, וזה היה לפני 3 שנים.

מה זה חטמ"רים? אנחנו לא יודעים.

חטיבה מרחבית, למחנות של צה"ל. הוא מדבר באופן ספציפי על אדון שי ניצן, חבר שלך. לפני 10 ימים כותב יוסי אליצור מאמר: "אולי מעטים מבצעים בפועל את המעשים המדוברים אבל רבים יותר ויותר מבינים את המעשים הללו ומרגישים שטוב שיש מי שעוד לב חם בו לבעור כנגד העוול והרשעות, נגד החלב והסובלנות שנותנים עוד ועוד כוח ותחושת ניצחון ביד הצד הרצחני והאלים." האיש ראש ישיבה מכהן. על איזה חום יהודי הוא מדבר? מי שלא מבין מה זה החום היהודי, שיפתח בבקשה את "תורת המלך", עמוד רי"ז, - -

לא נרצה לתת במה לספר הזה.

הבירור ההלכתי, שככה הגדירה אותו הפרקליטות. זה בירור הלכתי, ושם הוא כותב: "הנקמה היא חום של צדק." ולכן, יש כאן מחתרת, ולא מחתרת, יש הנהגה רוחנית, ומישהו צריך להסביר מדוע ההנהגה הרוחנית ממשיכה לשתות כוס תה בסלון כשהפעילים נעצרים?

אני אתייחס לזה בסיכום. תודה רבה, הדברים שלך חשובים מאד. אני אבקש מעורך דין עותמאן, בבקשה. תציג את עצמך ואת הארגון.

אני ממרכז מוסאוא ואני מנהל המטה למאבק בגזענות בישראל, שישראל מבחינתנו זה 67. אנחנו לא נכנסים למקומות אחרים. המטה מונה כ-38 ארגונים, חלק מהם נמצאים גם ב"תג מאיר". אני אמשיך מאיפה שחברי, גדי, סיים: ענין אי העמדתם לדין ולפעמים גם אי חקירתם של אותם מסיתים וסגירת התיקים גם בעקבות חקירות קלות, זה מה שמביא לפעולות האלה. בעצם זה תרגום ישיר של ההסתה המתמשכת גם של אנשי דת, שממניע, מסיבות כל שהן, המדינה, הפרקליטות, היועץ המשפטי לממשלה, נמנעים מלנגוע בהם. יש פחד לנגוע במוסד הדתי של רבנות, הממשיכה להסית בכל יום. יש לגעת, ונמנעים מלחקור אותם אפילו. היו פניות רבות ליועץ המשפטי לממשלה. המשנה החליט לסגור את התיקים ואפילו לפעמים לא להורות לממשלה לחקור. על מנת לחקור את אותם רבנים צריך שתהיה הוראה למשטרה לחקור, והיועץ המשפטי נמנע להורות למשטרה לחקור, והוא שש לסגור את התיקים כשיש חקירות ויש מבצעים. בעצם, יש הרשאה מצד השלטונות לפעולות האלה כשלא מעמידים לדין. אם יש העמדות לדין ואם יש כתבי אישום, אז למה לא מפרסמים? המטרה של העמדה לדין היא גם הרתעה. כשלא מפרסמים את זה, אתם בעצם לא מעוניינים להרתיע.

עורך דין עותמאן, הבהרת את הנקודה שלך טוב ואני חושב שגם הצטרפת לקודמך והבנו.
אני רוצה לשמוע את ראש המטה, את איתן בן דוד, ואם תרצה אחרי זה, אתן לך להתייחס בקצרה כי אנחנו חייבים לסיים.

אני מצטער על האיחור, היתה פה איזו בעיית תיאום ונכנסתי באיחור קצת. אני ראש המטה ללוחמה בטרור. אני מייצג פה את משרד ראש הממשלה, אם כי זה לא בליבת העיסוק שלי אבל בהחלט ריכזתי חלק מהטיפול בנושא הזה בשנה האחרונה.
אני רוצה לומר בפתיחה, שאני חושב שיש קונצנזוס על הבעיה, על מהות התופעה, שראויה לכל גינוי. אני חושב שיש לי הסכמה מלאה כמעט עם כל הדוברים פה, למעט אולי השניים האחרונים שאולי לא מכירים את כל העובדות אבל בהחלט אני מבין את העומק של הדברים. צריך לומר שממשלת ישראל וראש הממשלה באופן אישי מטפל בנושא הזה, ולמעשה כל מה ששמעתם היום מהצד הזה של השולחן, הוא בטיפול של ראש הממשלה בצורה האישית. בשנה האחרונה, כל הכלים המשפטיים, שדיברו עליהם פה, נעשו במסגרת אחת בגלל הבעיה הכאובה הזאת. במשטרת ישראל היחידה הוקמה בעקבות דיון אצל ראש הממשלה, אחרי שכל הגורמים הביעו רצון לעשות שיתוף פעולה בין השב"כ למשטרת ישראל ולהביא יותר אינסנטיב לחקירות האלה, של תופעת תג המחיר. לכן גם הוקמה היחידה, שאגב, היא תגדל. היא היום מונה 30, היא תמנה 80. הוקצה לכך תקציב מיוחד של עשרות מיליוני שקלים להקמת היחידה הזאת. היא כבר פועלת והיא תביא את התוצאות הנדרשות, בדיוק לצרכים שאתם מבקשים פה, צרכי הבאה לדין.

השב"כ פועל בענין נמרצות. זה שהעסק הוא שקט והוא בטיפול שב"כ, זה לא אומר שהדברים לא מטופלים. יש, כמובן, גם במערכת החוקרת והאוכפת והמסכלת, וגם במערכת המשפטית, מן הסתם, תסכול לא מועט אבל פה מדובר על מדינת חוק, מדינה שצריך להביא אדם לדין בצורה מסודרת. אף אחד לא משחרר אנשים שיש עליהם ראיות ברורות שקשורות לתופעת "תג מחיר". גם הסוגיה של צווי הרחקה מטופלת על ידי משרד המשפטים והועברה פה. ממשלת ישראל וראש הממשלה בהחלט פועל ברגע זה ממש לתת כלים משפטיים הכי טובים שרק אפשר גם לשירות הביטחון וגם למשטרת ישראל, כמובן יחד עם משרד המשפטים. חלק מזה זה חוק המאבק בטרור וחלק אחר זה כלים משפטיים אחרים, שיביאו בסוף את האחראים לדין, אחרי שכמובן יתפסו אותם.

תודה איתן. אני כן רוצה תגובה למה שנאמר פה על ידי שני החברים, גם עותמאן וגם גדי.

במשפט אחד: אין סלחנות ואין התייחסות מיוחדת - -

הוא השתמש במילה "הרשאה", אני מזכיר.

ודאי שאין הרשאה של גורמים אכיפת החוק או מתן היתר או קריצת עין. יש לנו, מה לעשות, חוק. יש סעיפי עבירה ואנחנו בוחנים את סעיפי העבירה אל מול הדברים שנאמרים, ההתבטאויות. מה לעשות, הם לא עולים כדי יכולת שלנו להגיש כתבי אישום פליליים. ירצה המחוקק לשנות את ההגדרות בסעיפי העבירה – יעשה כן. כרגע, על בסיס סעיפי העבירה - -

אתה אומר שבעצם יש לך בעיה בחוק. החוק הוא לא מספיק טוב בתחום של ההסתה - -

אגב, השר דיבר על זה גם במענה.

אני לא אגיד אמירה ערכית אם הוא מספיק טוב או לא מספיק טוב. יש שם איזונים. ברגע שאתה מדבר על התבטאות זה נכנס למגרש של חופש הביטוי, שאתה לא תמיד רוצה להשתמש בו בכלים הפליליים ולהגיש כתבי אישום. לכן, יש פה מערך איזונים שהמחוקק החליט. למשל, בנוגע להסתה לאלימות, שצריך להוכיח אפשרות ממשית שזה מדרג גבוה שהמעשים האלה יובילו לכדי מעשי אלימות.

אבל זה בפסיקה.

לא, זה בחוק.

אבל הממשלה אישרה את חוק הטרור החדש, שהוא חמור ביותר. אני יכול להצהיר כאן שהוא לא מקובל עלי, לא לגבי יהודים ולא לגבי ערבים. לכן, אני כמובן מודע שכתב האישום הוא כתב אישום והערכאה המשפטית היא ערכאה משפטית אבל לדעתי, המאמצים שמושקעים אינם מספיקים, מתוך העובדה שאף מקרה עוד לא פוענח במלואו, למעט מה ששמענו כאן, ועל זה עדין - -

רק אתקן ברמה העובדתית: הוגשו מספר כתבי אישום בעבירות המסווגות, נגיד: תג מחיר, כניסה לכפר, שריפת רכבים ערבים וריסוס כתובות. להגיד לך שיש עשרות תיקים כאלה? לא.

אגב, מה עם הרשעות בענין? יש כבר הרשעות בתיקים האלה?

וגם באיזה סעיפים ההרשעה, זה חשוב.

יש לי הערה קצרה מאד: אתם דיברתם על מעצרים ועל תיקים. האם על עבירות שבוצעו בתוך גבולות ישראל ב-67 לא בגדה המערבית, היו מעצרים? כלומר, בישובים שהכרתי ובישובים אחרים, שהפעולות שנעשו בתוך ישראל?

כמו טובא, כמו אום אל קוטוף. תשובה זריזה.

היו גם בתחום המחוז הצפוני, מחוז ירושלים, מחוז המרכז ומחוז חוף לצורך הענין, היו מעצרים.

למה, אדוני, זה רלוונטי? ההתייחסות היא שווה לכל המקומות שבהם מבוצעת - -

כי היחידה היא בש"י. אתה מדבר על טיפול - -

אין קשר למיקום. היא במטה הארצי לצורך הענין, ולכן יש פה גם ראיה ארצית. הוא נמצא במחוז ש"י. לדעתי, היא ענתה לך על השאלה הזאת קודם כי הראיה היא ראיה מחוזית - -

לגבי אותן עובדות אני רוצה לדעת לגבי הישובים האלה כי התושבים של הישובים האלה שאלו אותי פשוט.

היו מעצרים במקומות אחרים חוץ ממחוז ש"י.

אם זה נתונים שאפשר לתת אותם, אני מבקש שתעבירי את הנתונים ישירות, כדי שנוכל להשיב.

אני מבקש מאבו חמיד סלמאן, בבקשה בקצרה.

בוקר טוב לכולם. אני יושב ראש הוועד של הישוב ביר הדאג'. הוזכר כאן שהיתה איזו שהיא בעיה עם רתמים. חשוב להבין שהישוב ביר הדאג' נמצאת במקום הזה כבר קרוב ל-20 שנה, וחבל שחברת הכנסת שקד לא כאן.

הנה היא נכנסה. איילת, בדיוק אמרנו לו להשיב כשנכנסת. אתה יכול לחזור בבקשה?

אני רוצה להגיד שהישוב הזה קיים כבר קרוב ל-20 שנה, הוא הוקם ב-94. אנחנו גרים בשכנות לרביבים, משאבי שדה וגם אשלים, ופשוט היה שקט מופתי לאורך כל התקופה. הסיפור התחיל עם הגעת הקבוצה של רתמים בשלוש השנים האחרונות. זה התחיל בחסימה של כבישי גישה של ביר הדאג' ואלימות כי הרקע של החבר'ה האלה שהגיעו, הם הגיעו גם מיהודה ושומרון. הם גרו לפני זה ביהודה ושומרון. אז הסיפור התחיל עם חסימת הכניסה של הישוב.

דווקא אתם צריכים לשמוח, לפחות חברי הכנסת. יש פינוי מאיו"ש לכיוון קו ירוק.

אני אתן לך דוגמה. זאת התנהגות שלא מאפיינת את האזור שלנו בכלל כי אם - -

חברת הכנסת שקד מיקדה את הענין שלה בזריקות אבנים. אתה נותן פה איזה רקע, כביכול, לכאורה, שעולה ממנו שאפילו אפשר להצדיק את זה.

אני רוצה להגיד ששמעתי על סלמאן הרבה, והרבה דברים טובים מתושבי רתמים ושהם עובדים בשיתוף פעולה אתך. הם רוצים להרגיע את המצב ולא להחמיר אותו.

קודם כל, היתה ישיבה של סולחה בשבוע האחרון. כמו כן, הסיפור של זריקת האבנים האחרון התחיל משריפת אוהל של אחד מתושבי רתמים - -

זה ודאי לא טוב וזה גם לא מקובל.

בוודאי. אנחנו מגנים את האלימות.

צריך לפתור אולי את הבעיה של גישה לכפר.

אני בא ואומר ברי"ש גלי, שאנחנו מגנים את האלימות על כל סוגיה אבל מצד שני, אנחנו רוצים שהחוק יטפל באלימות בצורה שווה. האיש הזה, ששרף את האוהל, עדין מסתובב חופשי והמנהל, שטענו שאיים על מישהו מרתמים, הוא נמצא היום במעצר בית.

אתם מכירים את הענין הזה?

כן, אנחנו מכירים ואני לא יודעת אם אני יכולה להתייחס. אני חושבת שלא כדאי להתייחס לזה.

אם את מנועה, אז לא. כמה אנשים יש בישוב הזה?

אנחנו כ-5000 איש בביר הדאג'. רתמים הגיעו כ-50 משפחות נדמה לי. אם בהתחלה באו וחפרו עם חפיר, סגרו - -

עד שבאו, לא היו בעיות.

לא היו בעיות. אנחנו שם 20 שנה.

מה יש לספר כאן? זה אנשים שמתמחים בפרובוקציה. הם לא הועתקו מהשטחים לתוך ישראל אלא העתיקו את עצמם לתוך ישראל. אז באה קבוצה ועוד באים ומתבכיינים פה?

אני רוצה להגיד שאחד התושבים של רתמים יצא מהישוב שלו. יש כביש גישה משותף שלנו ושל רתמים. יש עדר אחד של תושבת שעברה את הכביש. הוא נכנס בעדר הזה, פגע בכבשה ששברה לו את הפנס. הוא ירד מהאוטו שלו ורדף אחרי העדר ורצה לקחת כבשה כתג מחיר לפנס שלו. מצד שני, התקשורת משחירה אותנו כל הזמן ומצד שלישי, גם החוק לא מגן עלינו. פתאום רתמים הם הקורבן ואנחנו העבריינים בסוגיה הזאת.

תודה רבה להערה של הפינה הזאת. זה נושא שנצטרך לטפל בו. יואל, ממש בקצרה לסוף.

רציתי להגיד שאני משתתף בהרבה מאד ישיבות של השר לביטחון פנים, ואני חושב שדווקא בנושא הזה היה מיקוד שלא ראיתי בהרבה מאד מהפעילויות שהשר לביטחון פנים השתתף, גם בהנחיית ראש הממשלה, גם ראיתי את שר המשפטים הקודם, ישיבות אד-הוק, מרגע לרגע, כולם פינו את היומן שלהם רק בשביל הנושא הזה בגלל הבעייתיות של הנושא. גם חבר הכנסת הרצוג הציג את הבעייתיות מעבר לתוך המדינה גם בגלל כל החשיבות של הנושא הזה. השרים וראש הממשלה מיקדו את הנושא הזה. יחידה לא קמה תוך שנתיים אם אין משהו מאד רציני שהממשלה מחליטה בזמן של בעיה של תקציב להקים כזאת יחידה. סימן שהממשלה בהחלט רואה את החשיבות והפעילות, ואנחנו נראה את זה גם בהמשך. זה בא לא רק מטעם הממשלה, גם התושבים האחרים שנמצאים שם לא רואים את הפעילות הזאת כפעילות מבורכת. נהפוך הוא. לכן, כל הפעילות ביחד, לדעתי, תביא בסופו של דבר את התוצאות שכולנו שמצפים להן.

תודה רבה. אני מסכם את הדיון הזה: קודם כל, אני שמח להצעה הדחופה שהעלתה את הסוגיה הזאת. אין ספק שגם שמענו את זה וזה חוצה מפלגות, ושימו לב שיש פה מהקשת הרחבה, גם קואליציה וגם אופוזיציה, וזה לא נושא פוליטי. זה נושא מהותי שגורם לנו להיראות רע מאד וזה גם פוגע, מעבר לפגיעה הפיסית בקורבנות העבירה, זה פוגע בנו כריבון, כמדינה, שאזרחיה לוקחים את החוק לידיים ובעצם פוגעים בנו בכל היבט.
אני לא מקבל את מה שנאמר פה במפורש או במרומז לגבי עצימת עין, הרשאה. שמענו פה גם עשיה מצד הרשויות, גם ממשרד המשפטים, גם מהמשרד לביטחון פנים, משטרת ישראל, וגם בעיקר מטה ראש הממשלה ללחימה בטרור, איך ההתייחסות היא התייחסות רצינית ומהותית, מקצועית. הקמת גוף מיוחד שיטפל בנושא הזה הוא לא דבר של מה בכך, כפי שגם ציין יואל בסוף. אני חושב שאנחנו מאד נשמח לראות את הפירות של היחידה הזאת ואחרות ביחידות המחוזיות.
החשש של חבר הכנסת זחאלקה, אני אומר שלא צריך פה, בענין הזה, להיות מוטרדים האם הנושא יטופל ביחידה הארצית או לא. אני דווקא אומר את זה כמי שהיה מפקד מחוז ונאבק לטפל בתיקים במסגרת המחוז הטריטוריאלי. המודיעין שלפתחו של מחוז הרבה פעמים יותר רלוונטי לחקירה מאשר יחידה ארצית, אם כי ההיגיון להקים את זה במחוז ש"י הוא היגיון נכון ארגונית. לכן, אני חושב שחובת ההוכחה בסוף תהיה עליכם, וגם להוכיח לחבר הכנסת זחאלקה את מה שאמרתי דרך הגילויים שיבואו באותם מקרים, בעיקר במקומות בהם צוינו.

הנושא של הפומביות, אמרתי את זה במהלך הדיון ואני רוצה להדגיש את זה גם עכשיו: חשוב מאד להוציא ברמה ההסברתית-תקשורתית את כל מה שנעשה, כי נעשה כולל המעצרים, כולל כתבי האישום וגם ההרשעות. זה משהו שלדעתי ישנה אולי קצת מהתפיסה הציבורית.

אני חושב ואני מרגיש את זה שנים, שהנושא של ההתייחסות לעבירות ההסתה בחוק, גם בחוק החדש, הוא סוגיה שהיא יותר בעייתית ודורשת פתרון. טוב שנכנסה יושבת הראש הקבועה וגם יצאה. אני אבקש לזמן דיון בוועדת המשנה, שיש לה יכולת להיכנס לפרטים ברזולוציות יותר סודיות, מסווגות, כדי שאפשר יהיה לשמוע גם את שירות הביטחון ואז להביא את הגורמים המקצועיים.

בנוסף, אני מציע, אדוני היושב ראש, שתיתן למשטרה תקופת זמן עד שתושלם הכנת היחידה הזאת, ויבואו בעוד חודש חודשיים, מתי שתקבע.

הם לא צריכים לבוא, הם יכולים לדווח לנו על סיום - -

לא, שיתקיים דיון, שהם יציגו מה קורה ומה התקדם וכולי.

אז אני מקבל. אני מניח שגם הדיון בוועדת המשנה לא יערך בחודש הקרוב ולכן, עד אז תבואו לדיון הזה ותדווחו לנו על ההתקדמות. נקיים דיון בוועדת המשנה, שייתן לנו תמונה רחבה.

קודם כל, שמחתי לשמוע אותך כיו"ר ועד הישוב. צריך יהיה, בסופו של דבר, לדור בשכנות טובה עם השכנים שלכם ולהגיע להבנות. אלימות מצד אחד בטח לא יכולה להצדיק אלימות מצד שני, ולא מתקנים עוול אחד בעוול שני ולכן, טוב שאמרת מה שאמרת אם כי, אני אומר שחייבים לפתור את הבעיות האלה, זה לפתחו של משרד הפנים ועוד מקומות אחרים. אני בטוח שהמשטרה תעשה לגילויים אחרים. תודה רבה לכולם. הישיבה נעולה.
<הישיבה ננעלה בשעה 11:00.>