PAGE
4
ועדת הפנים והגנת הסביבה
11/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 45>
מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 10:30

<שיפור, חיזוק ותגמול משפחות המשרתים במילואים – במסגרת יום המילואים בכנסת>

חברי הוועדה: >
מירי רגב – היו"ר
דוד צור

ישראל חסון

איתן כבל

יוני שטבון

>
אבי כהן - מנהל אגף א' קשרי ממשל ותכלול, משרד הפנים + איש מילואים

גליה כהן - המינהל לשלטון מקומי, משרד הפנים

רועי קונפינו - רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

דור בלוך - רפרנט ביטחון, אגף תקציבים, משרד האוצר

חמדה מרק - מנהלת הקרן ור' היח' להכוונת חיילים משוחררים, משרד הביטחון

אייל דולב - תקציבן, הקרן והיח' להכוונת חיילים משוחררים משרד הביטחון

תא"ל גדי אגמון - ר' חטיבת תומכ"א, אכ"א, צה"ל, משרד הביטחון

ליאורה ברקלי - מנהלת תחום מילואים, המוסד לביטוח לאומי

אבי צרפתי - סגן סמנכ"ל גמלאות, המוסד לביטוח לאומי

פיני קבלו - סמנכ"ל, מרכז השלטון המקומי

אבי סייג - יו"ר העמותה למען חיילי המילואים

אמיר מולד - מג"ד שריון במיל', העמותה למען חיילי המילואים

ליליאן כהן - מזכירת העמותה למען חיילי המילואים

אלירן גפסו - העמותה למען חיילי המילואים

זהר גרינברג - העמותה למען חיילי המילואים

יהודה אונגר - קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

גילה אונגר - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

אחינעם אונגר - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

שחר אונגר - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

רפי דנטס - קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

אסף גולדשמידט - העמותה למען חיילי המילואים

יונתן (יוני) רון - אח שכול של קצין מילואים

גיל גרינשפן - קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

מאיה גרינשפן - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

רן גרינשפן - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

חן גרינשפן - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

אייל גרינשפן - משפחת קצין מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

דוד וינטרוב - איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

יותם וינטרוב - משפחת איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

משה בנימיני - איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

גילה אפריאט קורצר - משפחת איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

עדי קורצר - משפחת איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

אופיר עדני - מ"פ במילואים, העמותה למען חיילי המילואים

איה יגל - העמותה למען חיילי המילואים

קובי רובשיץ - העמותה למען חיילי המילואים

אלחנן דיקשטיין - העמותה למען חיילי המילואים

עלה מיקנובסקי - העמותה למען חיילי המילואים

נועה כבל גרון - משפחת איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

רפי אלמוג - איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

קרן אלמוג - משפחת איש מילואים, העמותה למען חיילי המילואים

חיה תמר הר-פז - יו"ר פורום נשים ציוניות

עמית ברק - ראש אגף מדיניות ואחראי תחום מילואים, תנועת אם תרצו

שירלי הקר - עיתונאית, במחנה

מאיר סויסה - יועץ לחה"כ מירי רגב

ד"ר שמואל חן - דובר הוועדה

שילה הטיס רולף

יפה שפירא

אירית שלהבת
<שיפור, חיזוק ותגמול משפחות המשרתים במילואים>
במסגרת יום המילואים בכנסת

בוקר טוב לכולם. בכל זאת, זאת ישיבה רשמית של ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. נמצאת כאן מנהלת הוועדה, יפה שפירא, וכמובן רשמת הפרוטוקולים, נמצא כאן חבר הכנסת איתן כבל, שאני לא צריכה להציג אותו, חבר הכנסת יוני שטבון מהבית היהודי שהצטרף לשדולה שלנו וחבר הכנסת דוד צור. אמנם הוא לא בשדולה אבל הוא בוודאי גם ישמח להצטרף אליה.

נמצא כאן ראש חטיבת תומכ"א, שמלווה אותנו במהלך השנה כולה בכל סוגיית המילואים, יושב-ראש פורום המג"דים והמח"טים, עמותת המילואים, אבי סייג, אלוף משנה במילואים, באמת ידיד ושותף לדרך, שמסייע בכל מה שאנו זקוקים וגם יוזם המון נושאים לטובת המילואימניקים. אני שמחה באמת שיש לנו פרטנר כזה. וכל הצוות שהגיע לפה היום, ותיכף חלקכם תציגו את עצמכם.

פיני קבלו, סמנכ"ל מרכז השלטון המקומי, נמצא כאן, הוא היה ראש עירייה בעבר, נציגי הביטוח הלאומי, משרד הפנים, משרד האוצר, משרד הביטחון, היחידה להכוונת חיילים משוחררים. מי פה ממשרד האוצר?

הקר לא נמצא כאן?

חבר הכנסת כבל, כפי שאתה יודע יש עכשיו 4 ועדות במקביל ואנחנו מתפצלים.

הדיון הזה אין לו נושא מוגדר. בעצם בדיון הזה יש כאן איזו הצעה של אבי כהן, עורך-דין, סגן אלוף במילואים, שתיכף יציג אותה גם בפני הוועדה, אחרי שאיתן כבל ויוני שטבון יגידו כמה מילים, אבל בעיקר חשבנו לפתוח את הנושא הזה לדיון חופשי.

כבר 4 שנים איתן כבל ואני מצליחים לשרוד בזוגיות מופלאה. זה לא פשוט, כפי שאתם יודעים, זוגיות במשפחה. נכון, איתן? עכשיו מצטרפים אלינו עוד חברים. הצלחנו בכל שנה להביא, בשיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים, ליום הוקרה של המילואים בכנסת. נכון שלא תמיד יצאו מזה "תכלס" חקיקה או נושאים שאפשר לומר עליהם: הנה, קרה משהו לטובת אנשי המילואים, אבל מה שכן קורה, שבכל זאת פעם בשנה חברי הכנסת, ועדות הכנסת, הציבור בצורה כזאת או אחרת מבין שהמחוקק לא מתעלם מסוגיית המילואים. אנחנו נמשיך לדון בסוגיית המילואים, אם בשגרה דרך הוועדות השונות, ואם כמובן כשיהיה אירוע, אז כולנו נהיה ביחד ונסייע.
תמיד דנו בנושא התגמולים והחקיקה, בנושא כזה או בנושא אחר, ולא שמנו את המשפחה במוקד של איש המילואים. לכן היה לנו חשוב שהשנה זה יהיה בסימן "אנשי מילואים – נשות המילואים שומרות על הבית", כשהבית בעצם זה תרתי משמע. הבית – מן הבחינה שאתם עוזבים פיזית את הבית הפרטי שלכם ואת כל הקשור סביב הפעילות בבית, וגם הבית – כן, אתן שותפות בהגנה על המדינה הזאת, שהיא הבית שלנו.

נכון לנו היום לשמוע מה אתן חושבות. האם יש לכן אילו הארות והערות? האם יש נושאים שאנחנו יכולים לקדם? האם יש סוגיות שאנחנו יכולים לקדם רק בפרלמנט, או סוגיות שאנחנו יכולים לקדם יחד עם עמותת המילואים ויחד עם השלטון המקומי או גורמים אחרים? אנחנו רוצים לשמוע אתכן יותר, כי את אנשי המילואים בוודאי שומעים, גם בחטיבות וגם בגדודים וגם בצה"ל בדיונים כאלה ואחרים, ובוודאי בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, אבל אליכן אנחנו כמעט לא מצליחים להגיע ולשמוע אתכן. לכן גם היה חשוב שנציגה שלכן תדבר בטקס, ואחת הנציגות שנבחרו נמצאת פה, גילה אפריאט-קורצר. דעי לך שהאשם בבחירה שלך הוא חבר הכנסת כבל. היום נראה אם הבחירה היתה טובה או לא...

אני מקווה לעמוד בזה בכבוד.

אין לי ספק בכלל שתעמדי בזה בכבוד.

נמצאים כאן גם מתנועת "אם תרצו", שלום גם לכם.

אנחנו נפתח את זה לדיון פתוח כדי לקבל רעיונות ולשמוע הצעות, ויכול להיות שבכלל את הפורום הזה נצטרך לכנס יותר ולא רק פעם בשנה ביום המילואים. כל החלטה שתתקבל כאן, הפורום הזה, ובוודאי גם נוספים, יהיה מוכנים לקדם.

לפני שנפתח את הדיון, רשות הדיבור לחבר הכנסת כבל, ואחר-כך לחבר הכנסת יוני שטבון ונמשיך את הדיון.

תודה, גברתי היושבת-ראש, שלום לכולם. הנה חלפה לה עוד שנה ואנחנו שוב מוצאים את עצמנו בפורום הזה של יום המילואים.

למען האמת, היתה לי זכות במשך שנים רבות להוביל את שדולת המילואים ולהפוך אותה למה שהיא היום. אני מסתכל לאחור, אני רואה כאן את אבי סייג ואת החברים האחרים. כאשר יצאנו לדרך, והגעתי לכנסת לפני כעשור, אולי קצת יותר, נכנסנו לנושא הזה, ובמשך השנים התחלפו חברי כנסת אך ברוך-השם אני עוד פה, קשה להחליף אותי. ב-4 השנים האחרונות, באמת ביחד עם מירי רגב, שהיא גם חברה וגם שכנה, העלינו עוד מדרגה את נושא המילואים כאן בכנסת. מצטרף אלינו חבר הכנסת שטבון שבאהבה הסכמנו שיהיה חלק מהצוות המוביל, כי לשדולת המילואים ובכלל לנושא המילואים אין צבע פוליטי ואין ריח פוליטי. הנושאים נוגעים לחיי היום-יום, לחיי המילואים, לחיי המילואימניקים. זה מעבר לעובדה שאנחנו, כל אחד בדרכו גם חבר בוועדות כאלה ואחרות בוועדת החוץ והביטחון, שעוסקות במכלול השלם של מערכת הביטחון וצה"ל.

השנה העלינו על נס את נושא הנשים. אומר את זה רק בשניים וחצי משפטים כי כדאי לשמוע אתכם, גם את החיילים וגם את הנשים, ואני יודע שיגיעו היום גם חיילות מילואים.

שדה הקרב הבא, ואני לא מגלה סודות עכשיו, וכבר היה לנו את זה – העורף הוא חזית. חייל המילואים בשנים שקדמו למעגלים האחרונים ידע דבר אחד: הוא יכול להיות רגוע בכל הנוגע לבית. הוא לא היה צריך לחשוב מה קורה עם המשפחה שלו, האם יש מקלט או אין מקלט, האם ירדו למקלט או לא ירדו למקלט. כעת יש מצב חדש – החייל, הקרב האמיתי מבחינתו הוא כבר לא החזית אשר בה הוא נמצא אלא החזית בה המשפחה שלו נמצאת.
זכרו, זה יוחמר עוד יותר, הלחץ והדאגה, מכיוון שבמלחמה הבאה, ואני מקווה שהיא לא תפרוץ, אבל אם היא תתקיים אנחנו לא נסתובב עם מכשירי טלפון. היום הטלפון, הסמארטפון הוא כלי בידי האויב, חד-משמעית, וזה כלי שלא ייצא אתנו למלחמה. הנתק בין החזית של העורף ובין החזית בא אנו נימצא יהיה עוד יותר גדול מתמיד וזה רק יעצים את תחושת הלחץ ואת תחושת החרדה שתתקיים אצל החיילים שנמצאים בחזית. מערכת הביטחון, אני אומר לך גדי אגמון, צריכה וחייבת לתת דעתה איך היא נותנת מעטפת חדשה. זאת תפיסה אחרת לגמרי, איך לתת את המעטפת הזאת למשפחות. זה לא דבר שהיה עד היום, זאת מעטפת חדשה לגמרי.

אני אירתם בעניין.

זאת תפיסה חדשה לגמרי ואני מקווה שנדע לתת לה תשובה.

אני מקווה שיהיה לנו יום פורה. יש לנו יום ארוך, עם המון נושאים להתעסקות ולדיון. אני מקווה שנדע להציף כמה שיותר נושאים. בבקשה.

תודה רבה לכם, וגם תודה רבה לחבר הכנסת כבל ולחברת הכנסת מירי כבל על השותפות. אתם יודעים, בפוליטיקה זה לא מובן מאליו שככה הולכים ביחד בהובלה קדימה, ופה יש ממש בית חם בנושא הזה.
אני סמג"ד במילואים. הזיכרון שלי מהמילואים – למה אני אומר זיכרון? כי היום כאשר אני רוצה לצאת למילואים, כחבר כנסת אני צריך לעבור דרך יחידה שתאשר לי את הכניסה – אני זוכר הכי טוב את הריח. אתה עולה על המדים של המילואים, פתאום כל הבית מלא בריח הזה. נשות המילואימניקים, אתן בטוח מכירות את זה, והנה הילדה מכירה את זה. אשתי מכירה את זה – פתאום כל הבית מריח בריח של אבא, בריח של השמן של הנשק ובריח המדים. האווירה סביב המילואים – כל הבית מתכנס סביב האווירה הזאת. אני רואה פה את ההנהונים – כולם מכירים את זה. הריח הזה הוא ריח של שותפות במדינה. זאת הציונות בצורה הכי פשוטה שיש. פתאום כל הבית הופך להיות אנחנו המדינה. זה כבר לא אני הפרטי, המשפחה שלי.

אני חושב שהמילואים זה בדיוק הנקודה הזאת. אמרתי את זה בכמה מקומות. זה שמורת הטבע האחרונה של הקונצנזוס הישראלי. ממש ככה, שכולם מתכנסים פה. אפשר לראות את הפסיפס של האנשים שנמצאים כאן.

אני אומר את הדברים האלה דווקא בתקופה שהיא רגישה בשני מובנים. יש היום שיח נוקב, אולי חלקו מאחורי הקלעים וחלקו נמצא בצורה גלויה, סביב סוגיית צבא העם, האם צריך ללכת למודל של צבא מקצועי או צבא העם. אני חושב שמי שיושב כאן ברור לו שחלק מביטחונה של מדינת ישראל וחלק מהשותפות של החברה הישראלית נובע מכך שהצבא הוא צבא העם. ולמה זה צבא העם? כי יש פה את הנשים, יש פה את הילדים שכולם מגויסים לציונות הזאת. כאשר אנחנו נאבד את זה, אנחנו נאבד את החברה הישראלית. זה דבר אחד.

דבר שני, אנחנו שומעים היום על חרב הקיצוצים שפוגעת ישירות באנשי המילואים. קיבלתי בשבועות האחרונות שיחות טלפון גם מהחטיבה שלי וגם מחטיבות אחרות, ואתם בוודאי מכירים את זה, על אנשים שאמרו להם להגיע לימי מילואים הרבה יותר מקוצרים, פחות זמן אימונים ובסוף – אני לא נכנס פה עכשיו לכל מה שהולך מאחורי הקלעים, אבל לא יכול להיות שנפגע בכשירות המבצעית של חיילי המילואים. בסוף אתם-אנחנו נמצאים בחזית, וכפי שאיתן כבל אמר, זה לא רק אתם, זה כולנו פה, זה המשפחה.

אז תודה רבה על השותפות, ובאמת על הזכות להיות שותף ביום הזה.

רשות הדיבור לחבר הכנסת דוד צור. שלום לאלירן גפסו, מהצעירים שעושים מילואים, הוא סטודנט.

שלום לכולם. גם אני רוצה קודם כול לברך את אנשי השדולה, היושבת-ראש ואיתן כבל ויוני שטבון.
אני לא חבר השדולה, אבל הלב שלי פה, גם כמי ששירת שנים רבות בכל מיני צמתים וגם עשיתי מילואים תקופה קצרה, אבל על החשיבות של העניין הזה אני לא רוצה להכביר במילים.

אני דווקא רוצה להתייחס לסוגיה אחת שמוטלת לפתחנו כחברי כנסת, שיכולים גם לחוקק וגם להשפיע שלא בחקיקה. אני יותר ויותר מתוודע לעניין הזה כי מגיעות אליי פניות בנוגע לפיטורים של אנשי מילואים שיוצאים לתעסוקה או לשירות מילואים. מכיוון שנחקק פה חוק שלכאורה אוסר לפטר אותם חודשיים אחרי שהם מגיעים למילואים אז התחילו לפטר אותם לפני שהם יוצאים למילואים. נראה לי בלתי מתקבל על הדעת שגופים לא יירתעו מעניין הזה. כפי שהכנסת הצליחה להגן, בצדק, על נשים בהריון מפני פיטורים, אני חושב שהשר- - -

זה חוק שחיים כץ ואני הובלנו, שאין לפטר נשים בהריון מהצבא.

כפי שהצלחנו שם, אנחנו צריכים להגן על אנשי המילואים. פיטורים של אנשי מילואים, או לפני או אחרי, זה דבר שיהיה טאבו. לדעתי אנחנו יכולים גם בחקיקה או בפנייה לשר בנט בעיקר, כי זה בתחום אחריותו במשרד הכלכלה, להבטיח שלא יהיו פיטורים בלי שימוע לחיילי מילואים, כפי שנעשה עם נשים בהריון, אחרת אנחנו ממש שומטים את הקרקע שעליה אנחנו יושבים.

בעניין הזה נוכל להביא הצעה משותפת. דרך אגב, לא רק של השדולה, של הרבה מאוד חברי כנסת שיכולים להצטרף לזה. דרך אגב, זה היה הנושא העיקרי שדיברנו עליו עם בעלי העסקים ביום המילואים הקודם.

זה נושא רחב.

היו קצת שיפורים, אבל עדיין אנחנו רואים שמפטרים מג"דים ואנשי מילואים.

הרבה מאוד אנשים נרשמו לדיבור, וגם אתה תדבר, יושב-ראש העמותה, אבל אני רוצה לשמוע קודם את הנשים. אנחנו שומעים אתכם באמת לאורך כל השנה.

צריך לדאוג להם לארנונה בוועדת הכספים.

כן, אני יודעת. צריך לדאוג לא רק לארנונה אלא לעוד כמה דברים מעבר לכרטיס שהן נכנסות אתו.

אני רוצה קודם כול לפתוח את הדיון עם הנשים. אחר-כך אבי כהן יציג רעיון שיש לו לגבי הרשויות המקומיות ופיני קבלו יוכל להתייחס גם לסוגיה הזאת. בבקשה, הנשים, הבמה שלכן, נשות אנשי המילואים. ילדים של אנשי מילואים שרוצים להגיד משהו מוזמנים. חשוב לי לשמוע אתכם, חשוב לכולנו לשמוע אתכם.

אני אשתו של ערן קורצר שהוא מג"ד בגדוד 7, שנעדר כרגע כי הבוקר הוא היה באישור תוכניות אז הוא יגיע עוד מעט.
ראשית, רציתי להגיד תודה רבה על ההזדמנות הזאת ועל הזכות הזאת. אנחנו רואים זכות גדולה להיות כאן ולהשמיע קצת את קולנו.

יש באמת הרבה דברים שאפשר לדבר עליהם. אבחר כרגע אחד, וזה הנושא שלנו כנשים עובדות. גם כך זו סוגיה לא פשוטה בכלל, להיות אמא ולהחזיק בקריירה, כשיש בית וילדים. נכון שאנחנו בעידן שבו החלוקה בין בני הזוג כבר מתחילה להשתנות במקצת, אך עדיין לא הגענו למקום שהייתי שמחה שנגיע אליו.

בסוף את תצאי למילואים והוא יישאר בבית...

אנחנו בכיוון הנכון, אבל אני חושבת שהנושא של יציאה למילואים – נכון שאני מדברת מפרספקטיבה של אשת מג"ד, שכמות ימי המילואים שהוא עושה כמעט הרבה ביותר בקרב אנשי מילואים בכלל, אבל מול המעסיקים, כאשר בן הזוג לא נמצא, ובמשפחה שיש בה ילדים, בדרך כלל בשגרה נזקקים ונעזרים בו בטיפול בבית ובילדים. הדבר הזה נלקח מאתנו כאשר הוא נעדר ונמצא במילואים ואז אני צריכה להתמודד מול המעסיק ולהגיד: תראה, הבעל עוד פעם במילואים ואני צריכה להיעדר שעות מהעבודה. נכון שהתברכתי במעסיק שתומך מאוד ואני עובדת הרבה מאוד שנים במקום העבודה שלי, אבל אני חושבת שאני מדברת בשמן של הרבה מאוד נשים, שעוסקות בכל מיני סוגים של עבודות ולא תמיד המעסיקים טולרנטיים לעניין הזה.

אולי אפשר לנסות, כפי שיש שעות מחלה לבדיקות הריון או כפי שיש כל מיני דרכים שהמעסיקים מקבלים פיצוי, אז אולי אפשר להגיד: הנה, אותה אישה מציגה צו מילואים – מ-X ימים והלאה, לא על יום מילואים אחד שבן הזוג נעדר, אני מבינה שזה דבר שלא יתבצע – אבל מכמות מסוימת של ימי מילואים אולי ניתן לבוא עם הצו ולהגיד: מעסיק יקר, הנה, בן הזוג שלי נמצא עכשיו במילואים, אם אני במקום 9 שעות עבודה- - -

שיבינו מה קורה.

היום יש את זה במגזר הציבורי ואנחנו רוצים לעשות את זה במגזר הפרטי גם כן, שעה ביום.

אתקן אותך מכיוון שהצעת החוק היא שלי. לא סתם פניתי לרועי קונפינו ממשרד האוצר ולא סתם הסתכלתי על רח"ט תומכ"א, עוד בקדנציה הקודמת ניהלנו קרב, כאשר הצעת החוק עברה בקריאה טרומית. הוויכוח היה מי ישלם.

זה לא עבר בסוף?

זה לא עבר עדיין. במסגרת הציבורית זה לא קיים, זה נוגע רק לרצון טוב של המעסיקים.

אבל יש פנייה של נציב- - -

לא מתאים לך אחרי כל-כך הרבה שנים שאתה אומר- - -

יש לי את התגובה הכתובה.

עזוב את התגובה. אני מדבר אתך מה קורה באמת בפועל.

לא הבנתי. מה זאת אומרת "מי ישלם את זה?" – משרד האוצר, או הצבא, או משרד הביטחון? איזו עלות היתה להצעת החוק?

כאשר הנחתי את הצעת החוק משרד האוצר אמר – זה התחיל מהערכה של 70 מיליון שקל לשנה. אמרתי: איך 70 מיליון שקל? מה, כולם עושים מילואים? הרי זה לא יכול להיות. מה, לכולם יש ילדים, וכולם, וכולם, וכולם? בסופו של עניין הסכום לאט-לאט ירד והגיע להערכה סביב 6-7 מיליון שקלים. תקן אותי, רועי קונפינו, אם אני טועה. זה בסך הכול 6-7 מיליון שקל, זה לא סכום בשמים. הוויכוח נכון לרגע זה הוא מי ישלם את הסכום הזה.

חצי-חצי.

אגיד לכם עוד דבר. בזמנו סיכמתי עם שרגא ברוש, ראש התאחדות התעשיינים, שהסכים שהמעסיקים יספגו את זה.

הוא היה בפורום הקודם ודיבר על זה.

נכון. אמרתי שאני לא מסכים שהם ייקחו את זה על עצמם כי זה נתון להשתנות, אחד חושב כך, יבוא מישהו אחר ויחשוב אחרת. זאת צריכה להיות אחריות המדינה בחוק. לכן הגשתי את הצעת החוק פעם נוספת. רועי קונפינו, כתבתי אותה באופן קצת שונה, במובן הזה שייתכן שהשעה הזאת תוחזר למשפחה דרך ה"תלוש" של חייל המילואים, בדרך כזאת, כי אם תתחיל התחשבנות בכל מקום ומקום לא נצא מזה. הצעת החוק מונחת לפתחה של הכנסת והמשמעות שלה, שרעיה של איש שיצא למילואים – או להיפך, בעל של אישה שיצאה למילואים, ויש כאלה, לא הרבה אבל יש – תוכל לבחור להגיע למקום העבודה שעה מאוחר יותר או לצאת שעה מוקדם יותר ממקום העבודה.

זאת השתנות דרמטית, אני אומר את זה לכם. יושבים כאן חברים שלי. זה אחד הנושאים שנראים לכאורה – מי שלא חי את עולם המילואים לא מבין עד כמה זה קריטי, איך גדוד שלם עם טלפון אחד עושה ב-7:00 בבוקר הכוונה כמו בתחנת מוניות.

תיכף אסכם בעניין הזה.

דיברנו אפילו על חצי שעה-חצי שעה.

לא, עזוב חצי שעה-חצי שעה. אנחנו נצטרף להצעת החוק של חבר הכנסת כבל, אם הוא יאשר לנו. אם לא, נעתיק אותה ונטפל בזה. אנחנו חייבים לקדם את זה. הוא הביא את גילה אפריאט-קורצר היום אז בשבילה אנחנו חייבים לקדם את זה.

לא תיאמנו, אגב.

זה יהיה רשום על שמך: "חוק גילה".

עניין שעות העבודה הוא בהחלט קריטי מאוד-מאוד. אני חושבת שאולי לא כדאי להגדיר את זה יותר מדי, אלא פשוט שתהיה אפשרות להוריד שעה מיום העבודה. זה יפתור הרבה בעיות.

כלומר, באופן כללי, לאו דווקא בבוקר או בערב.

בתיאום עם המעביד.

בהצעת החוק אין הגדרה. החוק קובע שהאישה או הבעל, אם אשתו במילואים, יחליטו. כלומר האישה תודיע למעסיק שלה אם מתאים לה באותו יום בוקר או ערב, שזה שעה אחת. אין הגדרה מתי. זה בתיאום מול המעסיק.

זה כמו שעת הנקה, שלא מוגדרת כשעת בוקר או ערב. זה פשוט שעה פחות.

גילה אונגר, את רוצה להוסיף עוד משהו מעבר לנושא שעלה כאן? את חושבת שיש עוד נושא שאנחנו יכולים לקדם מול הצבא, מול משרד' הביטחון, מול גורמים אחרים?

אני יכולה לציין משהו ששמתי אליו לב בעיתון "במחנה". לפני חודש יצא עיתון שהוקדש לאנשי מילואים. היה כתוב שם בקטן על כל מיני שירותים שניתנים בזמן מילואים, כמו החלפת גלגל מפונצ'ר.

רציתי להגיד את זה, אבל אז יגידו: מה, עוד פעם את עושה את האישה כזאת חלשה? תיכף נדבר על זה. היה איזה רעיון שדווקא עלה על-ידי שוקי, הקמל"ר לשעבר.

זה עובד, יש סיוע כזה.

מאוד שמחתי לראות את זה בעיתון.

מה זה כולל?

שמי חמדה מרק ואני מנהלת את הקרן לקליטת חיילים משוחררים ואת היחידה להכוונת חיילים משוחררים. מה שעשינו הוא מועדון "בהצדעה". במסגרת מועדון "בהצדעה" התקשרנו עם חברת ביטוח, שבעצם מאפשרת כמעט בכל תחום לבקש סיוע לבן או בת הזוג, כאשר בן הזוג או בת הזוג אינם בנמצא ולא יכולים לסייע. זה בכל הדברים.

זה עובד?

זה עובד.

גם אינסטלטור?

גם.

את מכירה את הבעלים שבאים מהמילואים עם חצי מכנס למטה והם מסובבים את הברז. כך אנחנו אוהבים אותם...

הבעיה, שיש אינסטלטורים... סיבה לא לישון טוב אחר-כך במילואים...

סוף-סוף תתגעגע לאשתך ותראה כמה היא שווה...

יש בעיה של מידע?

חשוב לי להבהיר את הדברים. זה באמת across the board, זה בכל התחומים: בשירותים לבית, בתקלות צנרת, בקצר חשמלי, בפתיחת דלתות נעולות, אני לא צריכה להגיד לכם שכאשר זה קורה זה לא נעים, בשירותי החלפת צמיג לרכב.

למה אנחנו לא יודעים את זה?

מי שחבר במועדון "בהצדעה" יודע את זה. זה מופיע באתר. אני ביקשתי להגדיל את זה, שהכתובת תהיה ברורה ושיהיה יותר פרסום, וכך נעשה.

גדי אגמון, יש אפשרות שכאשר מעבירים את צו הקריאה למילואים יועבר יחד עם זה טופס מסודר של חמדה מרק עם פירוט כל השירותים האלה של חברת הביטוח?

התחייבנו לפני שבועיים לוועדת המשנה, וחבר הכנסת כבל היה בוועדה הזאת, לפרסם את זכויות אנשי המילואים בצורה אקטיבית יותר, או דרך צווים או דרך אתרי האינטרנט או דרך מערכות המידע האחרות.

לכתוב הביתה, כמו שמגיע הצו.

מתוך הבנה שלא כל המידע מצוי בידי האנשים. אנחנו רוצים להכין איזה מידעון שיעביר את כל המידע למערך המילואים, כי יש הרבה מאוד נושאים, וגם אדבר עליהם בהמשך.

מאחורי הצו אפשר להוסיף את המידע.

אנחנו מפעילים את זה. נעשה את זה.

מה זה "נעשה את זה"?

כפי שאת אומרת, נעשה פרסום.

למה העליתי את הנושא? לא ידעתי שזה קיים. בעבר קמל"ר הציע להעביר את האחריות למרכז השלטון המקומי ולהקים שם גוף, שברגע שמישהי גרה בנתניה, או לא משנה היכן, היא יודעת שהיא יכולה להתקשר למוקד של העירייה ואז מוקד העירייה שולח לה את מי שהיא צריכה: גרירת רכב וכולי, על כל בעיה שיש היא מתקשרת למוקד העירייה. אמרנו שננסה לקדם את זה דרך משרד הפנים, דרך הרשויות המקומיות ונבדוק עם כמה ראשי עיריות אם בכלל זה אופציה, האם אפשר להעביר אליהם את האחריות או לא. עכשיו את אומרת שיש לך פתרון לזה, וזה מצוין, אבל לא יודעים על כך. אם חבר הכנסת כבל ואני, שמתעסקים בזה כבר שנים, לא יודעים על כך, זה פשלה שלכם.

קודם כול, זה חדש. זה נכנס בעוצמה בשנת 2012 וממשיך לפעול ב-2013.

קודם כול, זאת יוזמה ברוכה.

מעולה. אני מבקשת שתסגרי עם גדי אגמון איך לפרסם את המידע. גדי אגמון, זה בסדר לפרסם את זכויות אנשי המילואים, אבל באופן קבוע שיהיה כתוב מאחורי הצו: "חברת ביטוח לסיוע" , שהם יידעו. זה עוזר מאוד כאשר אדם נמצא בלחץ. זה דרמטי.

רציתי להוסיף עוד נקודה אחת, שלא כולם חברים ב"בהצדעה", ואולי טוב שכך, כי יש בכל זאת מגבלה.

אנחנו רוצים לשמור את זה כמועדון אקסקלוסיבי לחיילי מילואים פעילים, אותם שמשרתים יותר מ-10 ימי מילואים בשנה.

אני מסכימה עם זה, כי זה בדיוק המקום הזה. תמיד מדברים על מועדון "חבר" שבאמת נחשב מועדון יוקרתי מאוד בארץ. "בהצדעה" קיבל באמת תנופה גדולה מאוד. אנשים אומרים: אה, יש לך חברות ב"בהצדעה", איזה כיף לך, תזמין לי כרטיס. אני חושבת שצריך לשמור את זה.

יש כאן אנשים בוועדה שהיו מהמובילים.

צריך לשמור את זה, אבל אז אם מצרפים את זה לצו זה עלול ליצור בעיה מול אנשים שנקראים ליום מילואים אחד או ליומיים.

צריך להגיד לכם באמת מילה טובה על העניין הזה.

שחברים ב"בהצדעה" יקבלו את זה. מה הבעיה?

שישלחו לכולם.

ממילא, וזה עבר גם בחקיקה ממש לפני מספר חודשים, כאשר שינינו והתאמנו את ההגדרה "משרת מילואים פעיל" למודל התלת-שנתי במקום המודל השנתי ולמודל של 20 ימים במקום מודל של 10 ימים. גם בעניין זה היה לנו שיח ארוך עם משרד האוצר על המשמעויות שנגזרות, והעברנו את זה. כאשר אנחנו מודיעים בכל שנה מי זכאי לפי המודל התלת-שנתי האחרון, גם שם נוכל להעביר את הפרטים הרלוונטיים.

אלה דיונים שהתקיימו פה. זה עלה מתוך הוועדה שלנו, מתוך השדולה, העלינו את עניין המודל התלת-שנתי ותפיסת חייל המילואים על-פי מודל תלת-שנתי, ושהתעודה תהיה בתפיסה על פי מודל תלת-שנתי ולא חד-שנתי. אני שמח באמת שרח"ט תומכ"א והצוות שלו וגם אמיר חי, שלא נמצא כאן אלא בוועדת הכספים, עשו עבודה מאוד-מאוד טובה. אלה דברים שהיום נראים לעתים ברורים מאליהם אבל מעולם לא היו קיימים. לכן אני חושב שמן הבחינה הזאת זה רק עצה, כי בסוף תחשבו על הדבר הכי נכון שיכול להגיע לכל החיילים. אני חושב שלא כדאי לתחוֹם את העניין הזה רק למי שמחזיק את התעודה ושעשה 10 ימי מילואים בממוצע בשנה.

מה שאפשר לעשות, אולי באמצעות השלטון המקומי אפשר לבדוק אם ראשי עיריות יכולים ומוכנים – הרי יש את המוקד שבמילא עובד 24 שעות ביממה בעירייה כאשר יש פיצוץ וכאשר יש כל מיני בעיות ברחובות העיר. ייתכן שאפשר לראות איך אפשר לגבות את זה שם לטובת אנשי המילואים של אותה עיר. אפשר לבדוק את זה. אני לא רוצה להפיל את זה על ראשי העיריות, אבל זה סוגיה שאפשר לבדוק, לתת מענה במוקד עירוני לאותן משפחות שהאבא נמצא במילואים.

אנחנו נבדוק את בקשתך. אפילו רציתי קצת להרחיב. אני חושב, גם כמי שעשה מילואים ביחידה קרבית במשך 25 שנים, והיו תקופות שעשינו גם 70 ימי מילואים בשנה, בסך הכול כמילואימניק מאוד כיף להיפגש עם החבר'ה ולשבת לשתות יחד קפה.

בטח, בלילה שמישהי אחרת תאכיל ותשכיב את הילדים...

מי שנשאר בבית זו באמת האישה, וגם אשתי נשארה עם 4 ילדים קטנים. לכן בעניין הזה אנחנו צריכים לחפש מענה. יש לנו היום הרבה מאוד מוקדים שאפשר להקים של מתנדבים שיכולים למצוא בכל המערכות, בכל ישוב. לדעתי יוקמו סניפים שישרתו את אנשי המילואים והעירייה כמובן תלווה את זה על-ידי תנועות נוער ועל-ידי מתנדבים ואפשר יהיה לסייע.

אנחנו מדברים על אנשי מקצוע.

וגם אנשי מקצוע. יש היום אנשים שיצאו לפנסיה שיכולים לבוא ולתרום, אם זה אינסטלטור, גורר רכבים או כל דבר אחר שאפשר.
אביא את העניין הזה לדיון במרכז השלטון המקומי.

אנחנו גם נביא את זה לדיון בוועדת הפנים והגנת הסביבה.

אולי נקים מוקדים של מתנדבים שיסייעו למערך המילואים ושיוכלו לפנות אליהם, יפרסמו גם את מספר הטלפון שלהם בעיתונות.

יופי, תודה. יש פה עוד אשת איש מילואים שיושבת בצד עם שלושת הילדים החמודים שלה. ברוכים הבאים לכנסת. נשמח לשמוע גם אותך. מה את אומרת? מה את יכולה להוסיף על הדברים שהעלו נשות אנשי המילואים?

אני מאוד מסכימה איתן, קודם כול, גם בעניין שעות העבודה וגם בעניין מועדון "בהצדעה" שצריך לשמור עליו כמועדון אקסקלוסיבי.

כלומר, לא לפתוח אותו, כן לאפשר את הדירוג הזה. חוץ מזה, יש לך עוד רעיונות שאת חושבת שכדאי ליישם, כאחת שמטפלת ב-3 ילדים כשהבעל נמצא במילואים?

לא חשבתי שאדבר כאן אז לא חשבתי על זה לפני כן.

אולי תספרי קצת מה הקשיים שאיתם את מתמודדת, תשתפי את כולם, למרות שכולם מכירים.

אני אחת שמאוד מסתדרת, אז אין יותר מדי קשיים.

אני בכל זאת רוצה להגיד כמה דברים, אני רואה שאתן לא מספיק יצירתיות.

חכה רגע. גדי אגמון, רציתי לאפשר לך לדבר בהתחלה, אבל חבר הכנסת כבל אמר שאתה תדבר בסוף. פה אני מצדיעה לחבר הכנסת איתן כבל, כי הוא עושה מילואים, אז החלטנו לתת לך לדבר בסוף, לכן ידברו לפניך.

אני מבקש לומר משהו אישי כי הנשים שלי לא נמצאות כאן ובאתי לכאן כנציג.

ממש משפט קצר. תציג את עצמך.

שמי זהר גרינברג, עשיתי כ-35 שנים מילואים. יש לי אישה ושתי בנות, יש לי גם בן מילואימניק.

אני רוצה לומר דבר אחד. אנחנו זקוקים לאנשי מילואים שיש להם יכולת וחוסן אישי, והחוסן הזה מגיע מן הבית. אני מוכן להגיד בצורה הכי בוטה, שבלי אשתי לא הייתי עושה 35 שנים מילואים, אין סיכוי. מי שחושב שזה by the way, שזה איזה הובי של אחד מבני הזוג – זה לא כך. אנחנו זקוקים לתמיכה האמיתית, וזו תמיכה לא פשוטה, ממש לא פשוטה, ולא מובנת מאליה, דווקא בתקופה שברחוב – איך אומרים – יש פחות ופחות אנשים שמקבלים את המעטפות החומות ונוסעים בבוקר למילואים. זאת אומרת, זה לא מובן מאליו.

חשובה מאוד הפגישה הזאת כדי להבין שכאשר אנחנו מדברים על החוסן של הצבא, זה גם זה. אני אומר את זה כמפקד במילואים, שחלק לא גדול מן העבודה שלי היה הקשר עם הנשים של החיילים שלי, כי גם שם צריך לטפח.

יש לך איזו עצה נקודתית?

זה עניין של חינוך, איך החברה מקבלת ואיך אנחנו מציגים את זה כלפי חוץ. האירוע הזה היום לדעתי הוא צעד ראשון בדרך שצריכה לתת את המשקל האמיתי לבנות הזוג.

אני רוצה גם להזכיר במילה אחת שיש גם נשים שמשרתות במילואים. יש לי שתי בנות ששירתו במילואים. לא לשכוח אותן.

אנחנו לא שוכחים אותן. מאה אחוז, תודה רבה לך.

אבי כהן, אנא תציג את ההצעה שלך.

למען גילוי נאות, אני פה בשני כובעים. אני מייצג את משרד הפנים, אבל ההצעה הזאת מוגשת בכובע שלי כמג"ד שריון בחטיבה 179 שעכשיו שינו את השם שלה.
כאשר מדברים על הטבות לחיילים ולמשפחות, אנחנו רגילים להטבות שמתבצעות בכסף ומגיעות מן השלטון המרכזי. למרות שהשלטון המקומי עושה הרבה. לקחתי את מודל רמת-גן. רוב השירותים שלנו כאזרחים ניתנים על-ידי השלטון המקומי.

אתה גר ברמת-גן?

לא. מודל רמת-גן – כי יושבים כאן הרבה צנחנים – רמת-גן אימצה עוד בתקופת קריניצי את חטיבת הצנחנים ובעקבותיה גם עוד ערים עשו את זה: אשדוד אימצה את גבעתי. אמרתי שאפשר להעתיק את המודל שנהוג ברמת-גן גם לחטיבות המילואים, ליצור קשר. אין הרבה חטיבות מילואים, יש כ-40 חטיבות. זה מכסה את רוב המערך שעושה את העבודה האינטנסיבית. קשר כזה בין רשות מקומית ובין חטיבת מילואים יכול להפיק המון לשני הצדדים.

אני עושה ימי כיף לגדוד – ומי שעושה ימי כיף לגדוד שלו והיה שותף יודע איזה ערך יש למשפחה, שיוצרים את הקונוטציה הזאת אצל הילדים ואצל האישה שהצבא של אבא זה משחקים מתנפחים או משהו כזה. העלות קטנה מאוד. אם העלות לאירוע כזה לגדוד שלי היתה 12,000 שקל, לעירייה או לחטיבה זה גרושים. אני מדבר על פתיחת מתקני הרשות המקומית לימי כיף, אני מדבר על קשרי גומלין – אפשר להביא תיכוניסטים לתרגילים של החטיבה.

קודם כול, זה רעיון מצוין, אבל איך נחלק בין החטיבות לערים? יש לך רעיון?

זה תלוי קודם כול ביוזמה של רשות מקומית שרוצה לאמץ. לאיש מילואים אין באמת בסיס-אם, לרוב אנשי המילואים. יש לנו את הימ"ח ובגזרה שלנו הוא מצוי מאחורי הגבול. אין לנו באמת בסיס-אם. זה לא שייך לטריטוריה. זאת אומרת, גם אם יגידו לי עכשיו שאשקלון היא החטיבה המאמצת שלי – אני חושב שזה יעבוד.

אם יורשה לי להעיר, היום הרשויות המקומיות מתחבטות בבעיות קשות ובשבילן הוצאה שנתית של 50,000 שקל עבור יחידה מסוימת – ראש העירייה מעדיף לתת את זה לתושבי עירו, זה בא על חשבון. מאגר הרשויות המקומיות החזקות שמאמצות חטיבות סדירות וחטיבות מילואים כמעט מוצה. התשואה צריכה לבוא מן המדינה עצמה, ממערכת הביטחון. כל הסיפור של ערים כמו רמת-גן שמאמצות יחידות, זה נהיה יותר פולקלור, יותר מאשר דבר ממשי.

הוא כותב כאן דברים שאפשר לעשות, שלא כרוכים בכסף. לדוגמה, בני נוער שמגיעים לתרגילים של האבא במילואים; בשירותרום ילדים מכינים שי לחייל, אז במקום שי לחייל אפשר להכין שי לאנשי המילואים. אפשר לעשות כל מיני דברים כאלה. דרך אגב, עם כל אנשי העסקים שמאמצים לוחמים, אפשר גם לפנות אל אנשי עסקים שיאמצו גדודים במילואים ביחד עם עיר מאמצת.

זה מחייב עבודה. זה מחייב ליצור צוות עבודה עם המעסיקים, עם השלטון המקומי, עם הצבא, לעבוד על זה. השאלה אם בא לך להתניע מהלך כזה. קודם כול, לפני הבחירות המקומיות הכול יצליח עם הרשויות המקומיות, ויש לנו בחירות עוד מעט. אנחנו יכולים בשקט לעשות בספטמבר כנס גדול עם כל ראשי העיריות ועם חטיבות ומילואים וכן הלאה: "עיר מאמצת מילואים", בעיקר שאמורים לבחור בהם לראשות העיר אז זה יכול להצליח.

אנחנו מציבים יעד של 7 חטיבות ראשונות ביחד עם השלטון המקומי.

כפיילוט.

נעביר להם את הרשימה.

גרינברג הוא בוגר חטיבה, בוגר הגדוד שלי, שהיום אני מפקד שלו.

אבל זה לא עוזר לנו.

אם נמצא את 5 הערים המאמצות, יכול להיות שזה ידליק את האנשים.

חבר הכנסת יוני שטבון, מה אתה אומר על זה כפיילוט?

בטח, ננסה את זה.

בסדר, נסכם את זה כך. גם פיני קבלו אומר שאפשר להוביל את זה כפיילוט.

גדי אגמון, כדאי שתעשה איזה מיפוי ראשוני.

אל תדאגו, אנחנו לפני הבחירות המוניציפליות, ראשי עיריות יבואו לכאן ונערוך דיונים בעניין הזה. מי עוד רוצה להעלות דבר מה?

קוראים לי יוני רון. אני מדבר בשם עצמי, אבל אני מייצג אשת איש מילואים, שהיא גיסתי. זה נוגע מאוד לכל נשות המילואים. אחי עשה סדר גודל של 3,000 ימי מילואים. כשמכמתים את זה לשבוע של 5 ימים זה בערך 13-14 שנים רק של מילואים, עד שהוא מת לפני 3 חודשים, נהרג בהתרסקות הקוברה, בן 49 במותו.

שלא תדעו יותר צער, שיהיו רק בשורות טובות, אמן.

אני עוזר מאוד לגיסתי בכל ההתנהלות מול אכ"א, מול הצבא. מתברר שהחוקים מפלים בצורה תהומית. אלמנה שמתחתנת שוב מפסיקה לקבל גמול מצה"ל, לא מאגף השיקום במשרד הביטחון אלא מצה"ל.

אבל זה נפתר בחוק, זה תוקן. אם אני לא טועה, חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי וחיים כץ טיפלו בזה בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.

באגף השיקום. לא בצה"ל.

מה זה אומר?

אלה שני גופים שונים, זה משרד הביטחון וזה צה"ל.

מה צה"ל נותן שמשרד הביטחון לא נותן?

הוא נותן קצבה חודשית עד תקרה מסוימת של שכר, של 5 פעמים קצבת הביטוח הלאומי, 40% לאלמנה, ואם יש 3 ילדים עד גיל 21 זה 70%.

אתה מכיר את זה, גדי אגמון?

לא.

ראש אכ"א מודעת לזה, אנחנו אמורים להיפגש בעוד שבוע.

קודם כול, אני לא מכירה את זה. חשבתי שרק משרד הביטחון מטפל בתגמול. אני מציעה, אם אתה יכול, שתשאיר לנו כאן עותק של המכתב ששלחת לראש אכ"א. גם אנחנו נפנה באופן רשמי לצה"ל כדי לבדוק את הסוגיה הזאת.

זה לא מסתיים שם. מהתגמול הזה צה"ל, אכ"א מקזז את כל החיסכון הפנסיוני לקצבה שהבן אדם חסך. אחי חסך מיליונים ומקזזים הכול. זה כסף פרטי שלו שהוא חסך והוא קנה כיסוי ביטוחי בתוך קרן פנסיה.

הוא היה איש קבע, נכון?

לא, הוא היה איש מילואים, טייס במילואים. בגיל 25 הוא פרש משירות הקבע בצבא ומאז הוא היה עושים מילואים, לפעמים 120, 130, 140 ימים בשנה.

אתם יודעים, לפעמים חוק זה חוק, אבל כשאני משווה את זה מול הביטוח הלאומי, לאלמנתו של אבנר כהן, מנהל סניף בנק הפועלים בבאר-שבע שנרצח, שמת תוך כדי עבודה והוא נפגע תאונת עבודה, הביטוח הלאומי משלם בלי הקיזוזים, בלי הפסקת קצבאות במקרה חתונה, עד אותה תקרה, ובמקום 70% לאלמנה ושלושת ילדיה נותנים 75%.

זה "טריק" של משרד האוצר? במשרד האוצר מכירים את זה?

אני לא מכיר את זה.

זאת האפליה הכי ברורה.

זה ברור. אנחנו נסכם את זה. אנחנו גם נטפל בזה. פעם ראשונה אני שומעת את זה. ואם גם גדי אגמון לא מכיר את זה כרח"ט תומכ"א וכמי שהיה מפקד בצבא ומכיר את הנהלים, אז בואו נבדוק את זה.

קיבלת תשובות רשמיות מאיזה גורם?

עוד לא קיבלתי תשובות רשמיות. נפגשתי עם מפקד חיל האוויר, אני הולך להיפגש עם הרמטכ"ל, עם ראש אכ"א, עם כולם. כולם מאוד נחמדים אבל כבר התחילו לחזור אליי בתשובות בעל-פה, שזה חוקים וצריך חקיקה.

אנחנו טובים בחקיקה. יש פה צוות טוב בחקיקה.

יותר מזה, מתברר שעד היום אף אחד לא טיפל בזה. זה נוגע גם לאדם כמו אח שלי, שהיה מעסיק של עובדים, ששילם בשנה האחרונה יותר מחצי מיליון שקל מס, עשה אין-סוף ימי מילואים, ייצג את המדינה גם בכלי תקשורת בראיונות בחוץ-לארץ כדי להגן על המדינה גם בצד ההסברתי, ובאמת הוא היה בטוח שהוא "מכוסה". הוא עצמו לא היה מודע, והוא איש של פיזיקה ומתמטיקה, אדם שהבין בסוגיות האלה, הוא לא מישהו שלא מבין.

בסדר, מאה אחוז. תודה שהצגת את זה. אנחנו לוקחים את זה לתשומת לבנו. מאיר, אתה רוצה לעשות השלמה של דברים?

בעיתון "מעריב" פרסמו היום במסגרת יום ההוקרה למערך המילואים, נחשף שיש איזה פער, או אפליה, לטעמנו די מקוממת, שמדירה קבוצה לא מבוטלת של מאות או אלפי חיילי מילואים שנפלו בין 1948-1949. חוק המילואים הובא לכנסת ב-1 באוקטובר 1949, זה החוק שנחקק בכנסת, שבעצם ייסד את מערך המילואים באופן רשמי. אבל בין 1948-1949 נקראו מאות ואלפים לדגל ונהרגו בכל מיני מבצעים, או אפילו בהפוגות של מלחמת העצמאות, מלחמת השחרור, או איך שיקראו למלחמה הזאת. אותם לוחמים אמנם מוכרים כחללי צה"ל אבל הם לא זכו לאותו מענק הוני שהובלתם אתם בכנסת, שנתן פיצוי של 100,000 שקלים.

עסקנו בזה בכנסת.

אבל הם לא קיבלו.

אבל הם לא נהנו מן הפיצוי מכיוון שצה"ל אמר: הכנסת אמרה שאנחנו רוצים לתת פיצוי לאותם חיילי מילואים מיום הקמת המדינה. אמרו: בסדר, יום הקמת המדינה מבחינתי – נכון, זה 1948, אבל אני מתייחס רק ל-1949 כי אז הוקם מערך המילואים מבחינתי. אז מה קרה בין 1948 ו-1949?

הם לא מקבלים כלום.

היום זה גם לא הרבה כסף. למה? כי לא נשאר למי לתת, כי מדובר בדרך כלל בחיילי מילואים שלא נישאו ולא השאירו צאצאים. רק לפני שנתיים החוק נתן פיצוי של 100,000 שקל לאלמנות ולהורים שכולים, חבר הכנסת דני דנון היה מעורב בזה וגם חבר הכנסת איתן כבל. בעצם נוצרה כאן אפליה של אותם אנשים. גם ברמה הדקלרטיבית, להגיד: אלו חיילי מילואים.

מבחינתי אין חיילי מילואים. בגוש עציון, בכפר עציון וכדומה היו עשרות לוחמים שנקראו מן הבית, הם עבדו ברפת, עבדו במקום אחר ונקראו לדגל. אמרו להם: תגיעו, יש כאן ירדנים על הגדרות, או מצרים וכן הלאה, בנגבה או באזורים אחרים, ולכן הם לא נהנו מזה.
אם נציג משרד האוצר יושב כאן, מדובר פה בסך הכול, עשו חישוב, בעשרות מיליוני שקלים בודדים ממש. אם לא, אפשר לתת את זה לאיזו קרן מיוחדת לטובת מערך המילואים, אפשר "לצבוע" את זה.

רשמנו את זה. גם לזה נתייחס.

תודה. אתייחס לנושא ההעסקה.

רק בקיצור כי עוד רגע אנחנו צריכים לסיים.

אני מתנועת "אם תרצו". לצערי, אני מכיר את זה באופן אישי. אני משרת במילואים באותו גדוד ביחד עם אבא שלי ועם אח שלי. בשנת 2007 היינו בתעסוקה מבצעית ואבא שלי פוטר מעבודתו על רקע שירות המילואים. הסיפור נסגר עם עורך-דין של משרד הביטחון. מאז גם היה קצת שיפור.

אני חושב שאחת האפשרויות להקל על אנשי המילואים היא במגזר הציבורי. סקר שנערך במרץ האחרון מצא ש-36.2% מן העסקים במגזר הפרטי לא מוכנים להעסיק אנשי מילואים. לכן אפשר להקל במעט עם העדפה מתקנת, או אבחנה מותרת במגזר הציבורי.

יש לנו בעיה עם העדפה מתקנת. זה לא עובר אצל היועץ המשפטי לממשלה, האמן לי. למרות שאנחנו יודעים שנקבל תשובה שלילית, ואנחנו לא נוהגים להעלות נושאים רק כדי להשאיר אותם על סדר היום, בוועדת החוקה, חוק ומשפט זה עולה לדיונים כל הזמן, בנושא העדפה מתקנת. גם נציב שירות המדינה וגם היועץ המשפטי לממשלה משיבים תשובה שלילית, שאי אפשר לעשות את זה, שעל-פי החוק אנחנו לא יכולים לעשות את זה. יש כאן בעיה. אני לא יודעת איך למצוא לזה פתרון, יש כאן בעיה אמיתית.

לאחרונה הוצאנו דוח שבדק פעילות של ארגונים חוץ-ממשלתיים בעניין הטבות ליוצאי צבא, יוצאי שירות לאומי והעדפה מתקנת לאנשי מילואים, ומצאנו שיש כמה ארגונים שממומנים על-ידי האיחוד האירופי, על-ידי הקרן החדשה לישראל וממשלות זרות, שפועלים בשדה הזה, גם במישור הפרלמנטרי, גם במישור המשפטי וגם במישור הציבורי נגד כל הצעה כזאת שעולה להעדפה מתקנת או לאבחנה מותרת או למתן תגמולים כאלה או אחרים. אמנם העתירות נדחות על-ידי בתי-המשפט אבל הן נדחות אחרי שמינהל מקרקעי ישראל או הכנסת או הממשלה הולכים צעד אחורה ומבטלים את ההטבות. הארגונים האלה גורמים לאפקט מצנן מן הבחינה המשפטית. צריך לתת על כך את הדעת.

מאה אחוז, תודה רבה לך. יש עוד מישהו שרוצה לדבר? גדי אגמון, אני מבקשת שאתה תדבר, ואחר-כך חמדה מרק.

גברתי היושבת-ראש וחברי הכנסת, קודם כול אני מברך מאוד על היום. אני מברך על הפעילות השנתית שלכם במהלך השנה, ומי שמכיר את הפעילות שאתם מבצעים יודע שהפעילות הזאת לקידום מערך המילואים בכללותו וקידומי תהליכי החקיקה למערך המילואים איננה מסתכמת רק ביום הספציפי הזה.

אני גם חושב שהנושאים שהעלו כאן חלק מן המפקדים, מן החיילים, אחיו של נועם שהעלה כאן סוגיה מורכבת, מעידים על כך שהפעילות שלכם כמחוקקים חשובה גם לצה"ל, גם לפעילות התמיכה בתפיסה שברורה כאן על השולחן, אין כאן חילוקי דעות באשר לצורך לתמוך בנבחרת של אנשי מילואים, בנבחרת שצריכה להיות מתוגמלת, או כפי שאנחנו קוראים לה: "נבחרת מתוגמלת".

לצערנו השוויון בנטל מנוהל בעיקר בשיח על מערך החובה, אבל אנחנו יודעים שבמערך המילואים צריך מזה מספר שנים להסתכל על הנבחרת הזאת בצורה אחרת ולתת לה מענה, הן בסוגיית הוצאות נסיעה שהחל מינואר האחרון קידמתם.

זה מלחמה של שנתיים.

הצבא מתקצב בהיקף של 60 מיליון שקלים תוספת לתגמול מיוחד שהחלטנו עליו השנה ועוד סוגיות שדיברנו עליהן במהלך השנה, באמת בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים.

יחד עם זה, גם בשנה שעברה אנחנו כצבא, קצין המילואים הראשי שלא נמצא כאן, בהסכמה אתכם ביקשנו לקדם הצעות חוק שייתנו מענה ויתייחסו למערך המילואים כנבחרת מתוגמלת, הן בסוגיות שקשורות לדיור ולהקלה בדיור לזוגות צעירים ולמשרתי קבע. אני רואה כאן את החבורה הנפלאה הזאת עם ילדים צעירים ואני חושב שנכון לקדם אותה.

עדיין לא אבדה ההבנה שלנו שאפשר גם לקדם את סוגיית האבחנה המותרת למערך המילואים. ויש גם ועדות מוועדות שונות שהמליצו, גם ועדת קדמי, על הקלות במיסוי למעסיקים בהיקף של 6%, גם החלטת ממשלה ממאי 2011, החלטה 3273, להעדפת חיילים בשירות המדינה, שהמדינה כבר החליטה בנושא הזה ונראה נכון שננסה לקדם את הדברים הללו. כמו גם בוועדת הפנים והגנת הסביבה, שאת מובילה, סוגיות שקשורות גם בהפחתת שיעור מס וגם הנחה בארנונה.

הארנונה נדונה בוועדת הכספים.

הצעת החוק בעניין הארנונה נדונה בוועדת הכספים לפני כשנה ולא קודמה. אולי אפשר יהיה לעדכן כיצד אפשר להוביל את העניין הזה.

היה ערר של שר האוצר עוד מהממשלה הקודמת.

היתה התנגדות של משרד האוצר לעניין הזה.

יש החלטת ממשלה, והיה ערר של שר האוצר.

בגלל הסוגיות התקציביות, בגלל הסוגיות שהמשמעות שלהן היא כסף. מדיור בר-השגה ועד הנחות בארנונה, כל העניין הזה בסופו של דבר "חונה" על ההיבט התקציבי.

יש סעיף אחד בנושא הארנונה שהייתם אמורים לטפל בו, ואתם יכולים לטפל בו באופן מיידי, בלי קשר להנחה בארנונה הכללית. ביקשנו להכניס תיקון בתקנות שנוגעות לחיילי מילואים, בעיקר סטודנטים. טיפלתי בזה. הבעיה הזאת היא לא בעיה לאומית, זה פה מקרה, שם מקרה, אבל בכל זאת. חייל מילואים נענש בגלל שהוא יוצא למילואים. קרה לנו מקרה בירושלים, קרה עכשיו מקרה נוסף בתל-אביב שבו סטודנט שלא מגיע לסף השכר הנדרש, וכתוצאה מכך מקבל על-פי התקנות פטור מארנונה, היציאה שלו למילואים, כתוצאה מן העובדה שהוא מקבל את התגמול, גורמת לכך שעכשיו הוא מפסיד את התגמול הזה כאשר הוא צריך לשלם את הארנונה. זאת אומרת, היציאה שלו למילואים פוגעת בו. סיכמתי עם אמיר, ואני מבקש ממך, אפשר להביא את זה כתיקון חקיקה, אבל זה "יום לימודים ארוך". החלטה של מערכת הביטחון להוסיף – הרי שכחתם – שחייל מילואים לא תהיה לו לרועץ עובדת יציאתו למילואים, יכולה להסדיר את העניין הזה במקום שנביא את זה כתהליך חקיקה ארוך ומייגע. תודה.

הדבר הנוסף שאני רוצה להתייחס אליו הוא סוגיית הקמת מרכז פניות למערך המילואים, שנקרא "כוכבית מילואים". היכולת שלנו לפנות גם לחברי מועדון "בהצדעה" שציינתם כאן וגם סוגיות נוספות, כולל ולת"מ, שהכנסנו משנה שעברה ועדכנו גם הבוקר בוועדת החינוך, שאפשר לפנות גם על תואר שני לוועדה לתיאום מילואים למי שיש לו בעיה. אנחנו נקדם את המוקד הזה בשנה הקרובה כדי ליצור סט של מוקד פניות, לא לקצינת הקישור בהקשר של צו כזה או אחר, אלא בראייה חברתית-כלכלית, לצורך העניין, לפניות בשיתוף עם קמל"ר ואתנו בחטיבת תומכ"א. אפשר יהיה לקדם סוגיות רלוונטיות לעניין הזה, הן בהקשר של מועדון "בהצדעה" והן בכלל.

מעבר לקידום של העניין הזה מינתה ראש אכ"א את תת-אלוף במילואים מיקי בראל כיושב-ראש ועדה לבחינה. נפגשתי אתו אתמול ואנחנו ממש יושבים על המדוכה, כדי לתת מענה למה שחבר הכנסת כבל דיבר עליו בסוגיית החירום, היכולת שלנו "להתנפח" או לגדול בחירום ברמת המענה לפניות. דרך אגב, בצורה מדהימה קיבלנו רק במבצע "עמוד ענן", שהיה קצר ומצומצם יחסית, למעלה מ-1,500 פניות להתנדבויות שונות ומגוונות במערך המילואים. אנחנו רוצים לאפשר שתהיה לנו יכולת לתת מענה לאוכלוסייה הזאת. ועוד כהנה וכהנה. הסוגיה הזאת גם תבוא לידי ביטוי בתוכניות שלנו לשנה הקרובה.

מצוין, תודה. חמדה מרק, ממש בקצרה כי אני רוצה לסיים.

אני מבקשת לדבר כאן בשם המילואימניקיות.

אמרתי שאתן לך לדבר, פשוט חמדה מרק התחילה לדבר והפסקתי אותה באמצע.

אני רוצה לומר כמה דברים שנוגעים בפעילות שלנו, שבאמת מסייעת למערך המילואים. מערך המילואים הוא מרגע שאדם משתחרר משירות החובה שלו. אנחנו מטפלים על-פי החוק ב-5 השנים הראשונות, כאשר במשך עוד שנתיים יש לחייל המשוחרר זכות למשוך את הכסף.
עכשיו אנחנו מובילים שינוי בתזכיר חוק כדי שאפשר יהיה להכניס כמה שינויים, כדי לאפשר להחיל את אותן זכאויות על תחומים נוספים, גם בהכשרות המקצועיות שאנחנו עושים לקבוצה גדולה מאוד של חיילי מילואים וגם חיילים ששירתו בשירות חובה.

חשוב לציין שאנחנו הולכים לכל המגזרים. אנחנו מרגישים את עצמנו כמו הוועד של החיילים המשוחררים. גם לתת להם לעשות אבחונים להתאמה למקצוע, או כל דבר שקשור בלימודים, להשתתף בקורסי הכנה לפסיכומטרי. זה יגיע לשולחן הכנסת, אתם תראו את זה. גם לתת להם דמי קיום כשהם עושים הכשרות מקצועיות, כי רבים נושרים מזה. במכינות הקדם-אקדמיות היום יש לנו 9,000 חיילים משוחררים שלומדים. האנשים שלנו מהווים 75% מכלל הלומדים בארץ במכינות קדם-אקדמיות. אני מממנת כ-6,000 חיילים משוחררים שלומדים להנדסאים וטכנאים. חשוב לדעת את זה. איך אומרים, כל אחד שרוצה וראוי יכול כמובן להגיע לזה.

מועדון "בהצדעה" הוקם בשיתוף עם צה"ל. צה"ל נכון להיום מסבסד אותו. רק לאחרונה אושרה תוספת כדי שהמועדון יוכל להשלים את השנה. אני מקווה שלשנים 2014-2015 גם יושלם התקציב כדי שאפשר יהיה לצאת במכרז לדבר הזה. יש לנו 220,000 חברים. זה מועדון הגדול פי שתיים מ"חבר". ב"חבר" יש 100,000 חברים. זה מועדון ענק. בכל מקום שאני הולכת אני שומעת הרבה דברים מאוד-מאוד טובים על "בהצדעה". אנחנו רוצים לשמוע גם דברים רעים, אם יש, כדי שנוכל להשתפר.

פורום החפ"שים הגיע. הוא כבר יעשה את שלו.

הוא רוצה לקנות טלוויזיה. תמליצי לו מהיכן.

אין שום בעיה. יפה מאוד, נעזור גם בזה. יש לנו 1,000 עסקאות ביום, זאת אומרת נעשות שם פעילויות ענקיות.

כמה מתוכם הם סדירים משוחררי צה"ל?

מתוך ה-200,000 כ-60,000. הרוב הם חיילי מילואים.
דיברתם כאן על הסוגיה הלא נעימה, שצריך לטפל בה בצורה הכי נוקשה, להיות רציניים בעניין הזה – כל מה שקשור עם פיטורים במהלך תקופת המילואים. רק להגיד את המשפט הזה מעורר בי צמרמורת.

אנחנו בוועדות התעסוקה – חשוב מאוד שיפנו. המספרים לא מראים כמות פניות כל-כך גדולה.

אז תפרסמו את זה.

זה מתפרסם, יודעים על כך. זאת הדרך. אחת הדרכים היא גם דרככם. בסך הכול בשנת 2011 היו 110 תביעות, שזה מעט מאוד יחסית להיקף המילואים.

קשה מאוד להוכיח את זה.

מחצית התביעות נמצאו מוצדקות ובפשרות קיבלו כ-700,000 שקל. זאת אומרת, גם נפסק להם סוג של פיצוי על עגמת הנפש ועל כל הנזק שנגרם להם. ב-2012 שמחתי לראות שהיו רק 68 תביעות. חשוב שתדעו שיש כתובת, כי הכתובת הזאת לא רק עוזרת להגיש תביעה, אלא גם עוזרים לקבל ייעוץ משפטי. חשוב שזה הולך לקצין העיר וברגע שצה"ל מאשר מעמידים לתובע גם ייעוץ משפטי. חשוב מאוד שמלווים אותו. יש גוף אצלי שמפקח על כל התהליך הזה ודואג שהדברים האלה יסתיימו. זה חשוב מאוד.

תודה רבה. אנא תדברו בקיצור רב, כי אנחנו צריכים לסיים.

אני נמצאת כאן בשני כובעים, גם כיושבת-ראש ארגון "פורום נשים ציוניות" וגם בתור מילואימניקית בעצמי. אני עושה מילואים ביחידת חילוץ והצלה, מחוז צפון, פיקוד העורף.

קודם כול, אני רוצה להגיד שבתור מילואימניקית אני מאוד-מאוד מרוצה גם מהיחס, גם מהפרגון, גם מהתנאים. אנחנו בדרך כלל מקבלות את התנאים הטובים יותר. גם בתרגיל, אנחנו קיבלנו את האכסניה והבנים ישנו בשקי שינה.

את אומרת: במקום שמגיע להם...

לא, חס וחלילה, לא אמרתי, אבל היחס באמת מצוין ביחידה.

רציתי לדבר על היחידה הקודמת שלי, יחידת התקווה, שם איישנו מחסומים. אני כבר 3 שנים לא שם, היחידה נסגרה, אני לא כל-כך יודעת מה המצב היום עם המחסומים כי אני מבינה שרבים עברו לידיים אזרחיות, אבל בטוח יש את המחסומים האקראיים ושם מאוד-מאוד זקוקים לבנות כי אין להם מי שיעשה את הבידוקים. לפני שנתיים היינו בישיבה עם הקמל"ר הקודם, בישיבה של פורום מג"דים, והיו רבים שהתלוננו שיש להם עודף בנות. חשבתי שאולי אפשר לנתב כוח אדם נשי.

לא ידעתי שיש עודף בנות.

אני רק מצטטת מה נאמר, לא בדקתי את זה בעצמי.

אולי זה עניין מקומי. אנחנו מכירים את המיצוי של שירות הנשים בצה"ל.

להיפך, עכשיו זה בעלייה.

אפשר יהיה לראות את הנתונים בוועדת החוץ והביטחון בעוד חצי שעה.

בכל מקרה, רציתי להוסיף גם שאולי אפשר לנתב, כי במחסום היינו כל הזמן בחוסר של בנות, אז אם יש מישהי חופשיה אולי אפשר לנתב אותה לשם.

הדבר השני שרציתי להגיד הוא לגבי התקופה שעשיתי את הרישיון שלי לעריכת-דין. זה היה בדיוק בתקופה של "חומת מגן" וכל הגברים שיצאו למילואים קיבלו הקלות. חשבתי שאולי בסיטואציות כאלה צריך גם לתת לרעיות שנבחנות מבחני לשכה או מבחנים מן הסוג הזה, לתת להן גם הקלות בנסיבות כאלה. בסך הכול יש להן יותר עבודה. הן לומדות, אבל עם יותר עבודה, כי הבעל במילואים. אז אולי הן גם צריכות לקבל הקלות, כמו גבר שיצא למילואים בתקופה הזאת ונבחן אחרי כן.

ברור, בכל דבר.

זה לא קיים. אולי באוניברסיטה זה קיים, אבל לא בבחינות לשכה מקצועיות ודברים כאלה.

את מתכוונת ללשכת עורכי-הדין, רואי החשבון וכאלה. מעניין. אני מבקשת שתעבירי לנו נייר כתוב על זה, נשמח לשמוע.

בסדר, אשמח.

אנחנו במין מרוץ מרתוני היום ביום ההוקרה של הכנסת אותנו, את אנשי המילואים. ראשית, אני מודה לך, מירי רגב, גם על היוזמה בוועדה הזאת, ולאיתן כבל ולמירי רגב יחד על השדולה, וליוני שטבון, ברכות להצטרפות, וגם נצרף את דוד צור.
לא פשוט לקיים את היום הזה בכנסת. ראינו כמה קשה לתאם אותו. אני מודיע שגם הרמטכ"ל, גם שר הביטחון וגם יושב-ראש הכנסת, כולם יגיעו היום. מדובר פה באמת באופרציה לא פשוטה, כאשר חברי הכנסת כאן גם מאבדים את הזכות לאולם הכנסת. יש להם זכות אחת ובכל זאת הם מארחים אותנו ולא פוליטיקאים. אז על זה תודה רבה.

בהערות טלגרפיות.

פיטורים – בשנת 2003 שינינו בכנסת, יחד עם החימ"ש, את חוק החזרת חיילים משוחררים לעבודה. לא רצינו להחמיר יותר מדי, כי כאשר אנחנו מחמירים יותר מדי את חוק הפיטורים, המעסיקים מראש לא יקבלו אותנו לעבודה, אז עשינו משהו מחמיר, זה לא פשוט. חמדה מרק דיברה על 700,000 שקל. מדובר בחוק על קנס של 5 משכורות. מי שצריך להוכיח את הפיטורים זה לא החייל יותר, אלא המעסיק צריך להוכיח, העברנו את חובת ההוכחה אליו. מדובר פה בחוק רציני מאוד. אני מבקש מחברי הכנסת לא להפוך אותו לפופוליסטי, כי כל פעם מנסים לשנות אותו. תדעו שזה יהיה בעוכרנו. החוק הזה לא קל. ועדת התעסוקה זה בית-משפט, עם סמכויות של בית-משפט. זה מצורף בצו המילואים, כתוב על כל צו מילואים: "אם קרה משהו, תפנה" ומצורפים מספרי טלפון. אני רוצה להזכיר את זה.

יש דבר נוסף שעליו דיברנו גם עם הצבא. כאשר יש אירוע כמו "חומת מגן" או "עמוד ענן" ועוד אירועים מן הסוג הזה, אנחנו היינו רוצים להקים ועדה בין-משרדית, שיהיו שותפים בה כל המשרדים ויבינו את המשמעות וההשלכות של הגיוס ההמוני של 50, 60 או 70 אלף איש, מה קורה עם אותם אנשים כאשר הם משתחררים – מה קורה עם רשות המסים, אילו הקלות יהיו.

בשביל זה יש ועדת שרים בראשות שר הביטחון. שר הביטחון בשעת חירום צריך לכנס את כל הגורמים הרלוונטיים.

ועדת השרים בראשות שר הביטחון לא התכנסה שנתיים.

היא לא התכנסה מאז שבן גוריון היה שר. אני אומר בצחוק כמובן.

הוועדה הזאת על-פי חוק, סעיף 21 בחוק המילואים קובע שהיא חייבת להתכנס לפחות פעם בשנה. אנחנו דורשים שתתכנס יותר, כי זה הכוח המניע של הכול, אך לא כינסו אותה כבר שנתיים. אנחנו דורשים מן השר – העברנו לו גם על מה אנחנו רוצים שידברו. סוף-סוף מינו את הוועדה לפני חודש, אז עכשיו אני מקווה שבתוך חודש היא תתכנס. נבקש גם את עזרתכם, אם אתם יודעים לעשות את זה.

ועדה בין-משרדית אמורה לפתור את הבעיות מראש, כדי שלא יהיה חסר כסף לפצות את חיילי המילואים רק כי גייסו 70,000 חיילי מילואים.

אני לא יודע מה קרה בזמן האחרון, המלחמות נופלות לנו בדצמבר-ינואר, זאת התקופה שנדרשים דיווחים למס הכנסה, אז בודקים את המלאי, משלמים את המע"מ, הכול קורה בדיוק אז, וחייל המילואים לא יכול להסתדר.

וחוצה שמ"פ...

תודה רבה. חבר הכנסת כבל, בבקשה.

אני סבור שבראייה ארוכת הטווח, מעבר לעובדה שצריך להגדיר את חייל המילואים בצורה אחרת לגמרי, ואני לא רוצה עכשיו לפתוח את כל הדיון, אבל יש רשימה ארוכה של עניינים.

זה מתחיל, אם מדברים ברמה של המשפחה, בנקודות זכות לפנסיה, ואנחנו מדברים על זה כבר תקופה ארוכה, נקודות זכות לפנסיה במדרגות. זה מקצוע, להיות חייל מילואים זה מקצוע. כאשר אתה סופר את ימי המילואים שכל אחד מאתנו עושה במשך השנים, זה מגיע לאלפי ימים אצל חלק מהאנשים, בוודאי למי שהוא מג"ד, ואי אפשר להתעלם מזה.
דוגמה נוספת, שנמצאת אצל רועי קונפינו עכשיו, וגם אצלך, זה הצעת חוק שעלתה ביום ראשון. אני רוצה להזכירך, רועי, כבר קיימנו דיון בעניין הזה. אלה דברים קטנים שמצטברים למכלול שלם של דברים עם משמעות. אבי כהן, אם אתה זוכר את הוועדה הרחבה, אז הבאנו את ההצעה.

העלות שלה כ-60 מיליון שקלים. זה עלה בוועדת השרים לענייני חקיקה וצה"ל לא התנגד, למרות שזה הצעת חוק פרטית. הצענו להעלות את זה בוועדת השרים ולשמוע את דעת משרד האוצר. גם נושא הנקודות הפנסיה צריך לעלות. נשמח שמשרד האוצר ישתף פעולה.

אני רוצה להזכיר במה דברים אמורים. אמרתי, וזה נוגע למשרד האוצר, אבל בעיקר למערכת הביטחון, לצה"ל, יש על-פי חוק את מה שהקצינים או החיילים מחויבים לעשות במודל התלת-שנתי, או במודל השנתי. מג"דים וגם אחרים נדרשים לעשות ימי מילואים הרבה מעבר למכסה הקבועה בחוק. אבל מעבר לקבוע בחוק, יש מערכת נוספת. אני כבר לא מתייחס לכל-כך הרבה ימי מילואים שלא מוגדרים אפילו כימי מילואים בהתעסקות השוטפת, מרמת מ"מ, בדרך כלל, עבור לרמת סמ"פ, עבור לרמת סמג"ד, מג"ד – הליבה שמובילה את הגדוד.

סליחה, אם מערכת הביטחון, קרי: צה"ל במקרה הזה, חושבים שערן קורצר ודומיו חייבים לעשות יותר ימי מילואים, ובאים אליי, אל הוועדה שאני עומד בראשה, ואומרים כל פעם: אנחנו מבקשים לקבל אישור מיוחד להגדיל את מכסת ימי המילואים ולהחריג מעבר למכסה הקבועה בחוק, כי א', ב', ג', ד'. אני אומר: אין שום בעיה, אם זה נדרש, אבל תשלמו. אני אומר את זה ללא כחל ושרק. אלה לא סכומים בשמים בסופו של עניין.

מייצרים פה מערכת כפולה. פעם אחת צה"ל יחשוב פעם נוספת על כל יום מילואים שהוא קורא למפקד אם צריך. אבל מעבר לכך, זה מסוג הדברים שמחייבים שיינתן להם שיפוי.
בנינו מודל פשוט מאוד, שמדבר על כך שישולם תשלום כמו בשעות נוספות. כפי שיש שעות נוספות, שאתה מגדיל ב-25% או ב-50% את היקף המשרה, בנינו מודל כאן בוועדת החוץ והביטחון. היועצת המשפטית של ועדת החוץ והביטחון, מירי פרנקל-שור, ביחד אתנו, הכינה את ההצעה. אני מבקש, גדי אגמון, זה לא נדחה, זה עבר לדיון ביניכם ובין משרד האוצר.

זה יעלה בוועדת השרים לענייני חקיקה. יש כאן מודל תלת-שנתי, שהוא שונה לראשונה, מעבר למודל השנתי, של תגמול נוסף ותגמול מיוחד שמנוהל במודל שנתי. אתה הצעת, מכיוון שלא רצינו לנהל דרך הממשלה דיון מסוג זה, הצעת לנהל גם מודל תלת-שנתי של תגמול. יש לזה משמעויות קטנות, של 60 מיליון שקלים.

אני לא רוצה לפתוח את הדיון. אני רוצה להגיד לך רק את הדבר הבא. העניין אחר. לצערי צה"ל – כשרוצים להתחמק הופכים אבנים. כדי להתחמק הם פתחו כבר את כל היריעה. הם אמרו: זה לא רק שקוראים למג"ד וכדומה לעוד יום מילואים, אלא מה קורה עכשיו לכל מי שקוראים להם לשרת והם מתנדבים, איך אתה מתייחס לכל הקבוצה הזאת, ופתאום הקבוצה גדלה מ-1,000, 2,000 או 3,000 בשנה לכדי 70 מיליון שקל.

12,000 אנשי מילואים ו-50 מיליון שקלים.

תודה לכם.

יוני שטבון, משפט סיכום.

עלו כאן יוזמות. תיכף חברת הכנסת מירי רגב תסכם. החוכמה של הפורום הזה היא גם לתרגם דברים לעשייה, לקחת אחריות. הרעיונות שעלו פה – היו כאן רעיונות מאוד נקודתיים שאפשר לתרגם אותם, לפני כל הליך של חקיקה ולפני סוגיית 60 מיליון השקלים. יש דברים שאפשר לעשות אותם מחר בבוקר, ואנחנו נתחיל עם זה. תודה רבה לכם.

קודם כול, אני חושבת שהדיון הזה היה חשוב מאוד, מפגש חשוב, ותיכף ננסה לבנות איזה מנגנון כדי לקדם את מסקנות המפגש הזה.

גדי אגמון, יש כאן כמה דברים שגם אתם צריכים לפעול בהם, אז אם תוכל להישאר עוד 3 דקות. אתה צריך להיות בוועדת החוץ והביטחון? טוב, אחד המג"דים יכתוב את הדברים ויעביר אחר-כך לגדי.

קודם כול, אין טעם להכביר מילים על החשיבות שאנחנו רואים ביכולת שלנו כממשלה, ושל הכנסת, לתת גיבוי למערך המילואים, לא רק כמערך של מי שעושה את המילואים אלא גם את המערך תומך המילואים, שזה בעצם המשפחה ומי שסובב את איש המילואים. אני מקווה שאנחנו נמשיך ונפעל ביחד, כל הגורמים, כדי לקדם את זה.

מילים כמו חול ואין מה לאכול – אנחנו חייבים ללכת בסוף ל"תכלס" ולראות איך אנחנו מקדמים חלק מן הדברים.

קודם כול, יוני שטבון, כיוון שאתה חלק מן הבית היהודי אני מבקשת, אנחנו נעביר גם פנייה רשמית לשר הכלכלה בעניין פיטורי אנשי מילואים, שיהיה שימוע לפני כן. זה דבר נכון. מישהו כאן העלה את זה, אני לא זוכרת מי. אני מבקשת שגם אתה תעלה את זה, וגם אנחנו נכתוב מכתב מסודר למשרד הכלכלה, והמכתב יהיה חתום גם כמובן על-ידי כל יושבי-הראש המשותפים של הפורום.

הדבר השני שאני מבקשת משר הכלכלה לבדוק ולבחון, ואנחנו נביא את זה גם כהצעת חוק משותפת שאתה תצטרף אליה, הוא בעניין נשות המילואים, על האפשרות להפחית להן שעת עבודה, בבוקר או בערב, על-פי החלטתן. נצטרך לראות באמת בכמה מדובר מבחינת משרד האוצר ומשרד הכלכלה. אפשר להביא את זה לחלוקה שווה בין משרד הכלכלה, בין משרד האוצר ובין משרד הביטחון. בסך הכול אנשי המילואים עושים את מה שאנחנו שולחים אותם לעשות. אני חושבת שצודק חבר הכנסת כבל שלא נכון שהמעסיקים יספגו את העניין הזה. אם מדובר על סכום שבין 5-7 מיליון שקלים, זה באמת כסף קטן למשרד האוצר ואפשר לדעתי לסיים את החקיקה בעניין הזה.

בעניין חברות הביטוח – קודם כול, יישר כוח, חמדה מרק. שמעתי את זה פה לראשונה וזה דבר מצוין. צריך להמשיך ולהביא את זה לידי ביטוי לטובת אנשי המילואים.
אני מבקשת לגבי מוקד בעירייה, פיני קבלו, שתעלה את זה בצורה מסודרת בפני השלטון המקומי.

צריך לבדוק את זה.

אנחנו נערוך כאן דיון בסוגיה הזאת, של מוקד בכל עיר שיוכל לתת מענה ראשוני לאשת המילואים, למשפחת המילואים כאשר הבעל נמצא במילואים.

אבי סייג, אני חושבת שכדאי שתעשו ריכוז חדש של סוגיות שחוק המילואים לא מצליח לממש אותן, בהמשך לחוק המילואים, ותעבירו את הריכוז הזה אלינו. אנחנו נוכל לשבת בפורום ולראות למי לפנות מחדש. יש שרים חדשים, יש עררים של שרים קודמים. מבחינת הפקידים שבמשרדים – מן הסתם זה נוח להם. תעביר לנו איפה הדברים תקועים. אל תעביר לנו עכשיו רשימה מפה ועד הודעה חדשה. אנחנו הרי מכירים את שיטת העבודה שלך. תעביר את הדברים העיקריים.

עם השנים אנחנו כותבים את הרשימה.

כל הזמן. רק טוב יש לי להגיד, אבל בואו נרכז את זה ונראה איך אנחנו יכולים לפתור את הבעיות.

ועדה בין-משרדית בנושא חירום – אני חושבת שזה נושא חשוב. אני חושבת שאפשר להעלות את הסוגיה במכתב לשר הביטחון.

העברתי לו, וראש אכ"א ענתה לי שהם מקבלים את זה. עכשיו נצטרך "להריץ" את זה.

מצוין. תעביר לנו עותק, שגם אנחנו ננסה לקדם את הסוגיה הזאת.

אני מציעה להקים פורום הידברות של נשות המילואים, גילה (אפריאט-קורצר) וגילה (אונגר), ולפתוח את זה לגורמים נוספים. זאת אומרת להעביר את זה נניח דרך קמל"ר, או אני לא יודעת מי. נקים פורום הידברות וניפגש פה אחת לכמה חודשים. פה או אולי מישהי תארח את המפגש בביתה, כל פעם בבית אחר ונדבר על סוגיות שכדאי לקדם. תובילי את זה בבקשה, גילה אפריאט-קורצר, תראי מה אפשר לעשות עם זה, איך אפשר להריץ את זה קדימה. זה לא יהיה פורום שידרוש מכם הרבה, אלא אחת ל-4-5 חודשים אפשר להיפגש בפורום של 20 נשים, חלק נשות מג"דים, חלק נשות מ"פים, מי שתחליטו. אני מאמינה שפה תמר הר-פז יכולה לעזור. צריך לראות איך אפשר לקיים את הפורום הזה. אני חושבת שזה פורום חשוב.

זה צריך להיות דרך קצין מילואים ראשי, כי החשיפה שלי מצומצמת יחסית.

דברי עם קצין מילואים ראשי ונראה איך להתקדם.

חשוב שתהיה נציגות גם לקצינים זוטרים ולא רק למג"דים וסמג"דים.

פורום נשות אנשי מילואים – גילה אפריאט-קורצר תוביל את זה ביחד עם קמל"ר. נשב ונראה מתי אפשר לזמן את הפורום בפעם הראשונה.

אבי כהן העלה כאן סוגיה נכונה. אני מבקשת שתעשו עבודת מטה לגבי הפיילוט, יוני ביחד אתך, תבואו עם איזו הצעה ורעיון של עבודת מטה. נכנס פה ישיבה, ביחד עם השלטון המקומי, ביחד עם הגורמים הרלוונטיים, ביחד עם המשרדים הרלוונטיים ונראה איך אפשר לקדם את זה.

בעניין מה שהעלה כאן אחיו של נועם רון זכרונו לברכה, יוני, אני מבקשת שתעביר לנו את המסמך שהעברת לצבא, נראה איך אפשר לבדוק את זה. זה נראה לי לא הגיוני.

גם הפער של שנת 1948, של אנשי המילואים, לא הוגן. הם צריכים לקבל את מה שמגיע להם. גם פה נכין מסמך מסודר ונעבירו למשרד הביטחון ונראה איך אפשר לקדם את זה.

אני חושבת שהתייחסתי לרוב הבעיות שהגורמים פה העלו, מתוך כוונה באמת שנקדם את זה ולא רק נדבר על זה. עליכם לזכור שיש לנו עוד הרבה מאוד סוגיות שאנחנו כחברי כנסת, כל אחד בתחומו, רוצים לקדם, ועדיין אנחנו, בוודאי שלושת האנשים שנמצאים פה, מחויבים לקדם גם את סוגיות אנשי המילואים. אז אל תתפסו אותנו בכל מילה ובכל עניין, אל תחשבו שכל השנה נוכל להתעסק רק בזה, לא, אבל בהחלט אנחנו רוצים להיות ממוקדים גם בסוגיות הללו. יש לכם נציג מצוין פה בכנסת, אבי סייג ואנשיו, שיושב ועוזר ודוחף את הדברים.

בהזדמנות הזאת אני רוצה להודות לכולם על שהגעתם לכאן היום ועל כך שביחד אנחנו נקדם את הדברים, ושוב תודה ליוני שטבון ולידידי וחברי איתן כבל על כל העבודה במהלך השנה כולה ולהמשך הדרך. תודה רבה לכולם.
<הישיבה ננעלה בשעה 12:00.>