PAGE
3
ועדת החינוך, התרבות והספורט
11/06/2013

הכנסת התשע-עשרה
נוסח לא מתוקן

מושב ראשון
<פרוטוקול מס' 28 >
מישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט
יום שלישי, ג' בתמוז התשע"ג (11 ביוני 2013), שעה 9:30

<יום המילואים בכנסת - יישום מסקנות הוועדה משנת 2012 בנושא זכויות חיילי המילואים בהשכלה הגבוהה>

חברי הוועדה: >
עמרם מצנע – היו"ר

>
דוד בוסקילה - מפקח באגף להכשרת עובדי הוראה, משרד החינוך

שלמה פשקוס - אגף תקציבים, משרד האוצר

דור בלוך - רפרנט ביטחון באגף תקציבים, משרד האוצר

סא"ל אמיר חי - ראש ענף תכנון כוח-אדם תנועה ומילואים, משרד הביטחון

רס"ן רפי בן דוד - סגן קצין מילואים ראשי, משרד הביטחון

עו"ד נדב שמיר - המועצה להשכלה גבוהה

דבורה מרגוליס - ראש מינהל ור"ה

רעות בר גיל - מתאמת פעולות ודוברת, ור"מ

ד"ר צחי מילגרום - סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה

גידי זאגא - אימפקט, המכללות הציבוריות

ליאור לב - עוזר דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה הפתוחה

ענבל אבנון - התאחדות הסטודנטים

דני מגנר - יו"ר אגודת הסטודנטים

חיה חן נדיבי - עוזרת דיקן הסטודנטים לענייני סטודנטים, אוניברסיטת בר אילן

אריה ארזי - סמנכ"ל לסטודנטים, אוניברסיטת בר-אילן

אדיר חרמון - עמותת המילואים

רפי דנטס - קצין ארגון הטסות

אסף גולדשמידט - עמותת המילואים

רביד נבו - רכזת מגדר הורות ומילואים

אבי סייג - יו"ר העמותה למען חיילי המילואים

עמית ברק - ראש אגף מדיניות והסברה, אחראי תחום מילואים, תנועת "אם תרצו"

מעיין ספנדי - אחראית קשרי ממשל, תנועת "אם תרצו"

אלון שוורצר - ראש אגף משאבי אנוש, תנועת "אם תרצו"

ארנסטו שוורצר - פעיל תנועת "אם תרצו"

שושנה אלגזי - אחראית בדיקנט סטודנטים, אוניברסיטת תל-אביב

נגה ליבשטיין - סגנית מזכירת האקדמית, אוניברסיטת תל-אביב

אמיר מולד - מג"ד שיריון במילואים

אלירן גפסו - פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

ליליאן כהן - חברת פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

עלה מיקנובסקי - חבר פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

זהר גרינברג - חבר פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

אופיר עדני - מ"פ צנחנים במילואים

שמעון נבון - יו"ר ועד ארצי ארגון נכי צה"ל

עידית שבתאי סידיס - לוביסטית ועד ראשי האוניברסיטאות

מירב ישראלי

יהודית גידלי

י.ר. חבר המתרגמים בע"מ
<יום המילואים בכנסת - יישום מסקנות הוועדה משנת 2012 בנושא זכויות חיילי המילואים בהשכלה הגבוהה>

בוקר טוב לכם, היום מציינים את יום המילואים וכהרגלנו בכנסת, אנחנו מציינים את יום המילואים בדיונים בוועדות ואחר-הצהריים הנושא יועלה גם במליאת הכנסת. מזה כמה שנים, שנושא המילואים, מעמד אנשי המילואים, שירות אנשי המילואים, והנושאים הקשורים בכך, התחיל לתפוש יותר מודעות ויותר תודעה בחברה הישראלית, בזכות העובדה שאל"ף, שירות המילואים הוא שירות קשה, מתמשך, שירות שעושה אותו, עושים אותו חלקים קטנים יחסית בחברה הישראלית, בטח שירות מילואים פעיל ואינטנסיבי ובחברה שבה לאט לאט, לא רוצה להגיד נעלמים, אבל יש פחות ופחות התייחסות למתנדבים, למי שלוקחים ונושאים את הנטל על גבם, למי שמתייצבים בחזית הפעילות החברתית, הציבורית, הביטחונית, בחברה כזו, באמת ראוי שדברים שאולי לפני שנים היו מובנים מאליהם, והיו טבעיים שהם מקבלים מעמד וחשיבות והתייחסות בציבור הישראלי, הפכו להיות צורך כדי שנעסוק בזה, נדבר על זה, נכיר את זה, נכבד את זה ואני חושב שזה דבר מאוד נכון ואני הייתי רוצה שהפגישה הפעם, ננסה ללמוד ביחד עד כמה באמת החוקים שחוקקו, חוק המילואים שחוקק לפני מספר שנים, זכויות המילואים, נושא של כמובן התייחסות ההשכלה הגבוהה לסטודנטים שהם מילואימניקים, איך, עד כמה באמת, אל"ף, החוקים, הנהלים, התקנות שהוצאו על-ידי הגורמים השונים, עד כמה הן באמת מיושמות, עד כמה רוח הדברים נשמרת וכמובן, אם יש צורך לעשות תיקונים בעתיד, אנחנו נשמח להיות שותפים ולהוביל בדברים האלו.
עד כאן הפתיחה שלי. אני עוד פעם רוצה לחזור בשורה התחתונה, כפי שאתם בטח יודעים, אני שירתתי בצבא 30 שנה ולא עשיתי אף פעם מילואים, דרך אגב. הילדים שלי תמיד היו שואלים אותי – אבא, אתה לא הולך לפעמים למילואים? כי הם ראו אצל החברים, ההורים של החברים הולכים למילואים, הם לא הבינו בדיוק מה זה מילואים, אז אני לא עשיתי אף פעם מילואים, אלא הייתי בשירות פעיל לאורך כל השנים והחוויות האישיות שלי עם מערך המילואים של צה"ל הן חוויות מאוד מאוד, הייתי קורא לזה, מעניינות, מלאות סיפורים ואין ספק בכלל שצה"ל הוא בראש ובראשונה ובעיקר, צבא המילואים ועדיין גם היום צבא העם, למרות כל הדברים האחרים שאנחנו עוסקים ושומעים עליהם. אז אנחנו היום מכבדים את אלה שנושאים בנטל המילואים ורוצים באמת להקדיש את הפגישה הבוקר, לשמוע מהשטח, מהצבא, מהאוניברסיטאות, מהפעילים בארגונים, שדוחפים את נושא המילואים קדימה, נרצה לשמוע מהם על הדברים.
מי שרוצה לדבר, צריך להירשם אצל יהודית, המנהלת המסורה של הוועדה ואני אולי אבקש מהצבא להתחיל? בבקשה, תפתחו את הדיון.

בוקר טוב. אני ראש עתכ"א (ענף תכנון כח אדם) מילואים באכ"א. אני קודם כל מברך על קיום הוועדה וגם במצע שיצא לקראת הדיון היום, אז אני מבקש לדווח על מה נעשה מהדיון בשנה שעברה ולאן אנחנו הולכים בהקשר של הקשר הזה של סטודנטים שאמורים לעשות שירות מילואים ותיאום שירות המילואים.
אנחנו מקיימים מוסד שנקרא הוולת"מ – הוועדה לתיאום שירות מילואים. הוועדה היא ועדה חיצונית, זאת אומרת מורכבת מנציגי משרדי הממשלה השונים, כשסטודנטים או אוניברסיטאות ומכללות פונים בשם הסטודנט, כדי לתאם את השירות הקרוב ואנחנו בשנה החולפת, עד השנה החולפת, היינו עוסקים רק בסטודנטים שמבצעים תואר ראשון. התחייבנו שאנחנו מכניסים, היות וגם השתנתה מפת ההשכלה, נקרא לזה, במדינת ישראל ואנחנו דנים היום גם בסטודנטים שעושים תואר שני והדבר הזה נכנס בתיאום עם התאחדות הסטודנטים, איזה מגמות, איזה מוסדות ועם המועצה להשכלה גבוהה. זה כבר קורה מזה כחצי שנה.
הדבר השני זה תהליך הגשת הבקשה, הבדיקה עם היחידה והתשובה. אנחנו בעצם ביצענו תהליך יעיל יותר בתוך הצבא. אנחנו מקיימים מרכז כמובן טלפוני, שמקבל את הבקשות. דנים בבקשה, הסטודנט כמובן יכול לבוא ולייצג את עצמו ואנחנו פיתחנו גם מערכת שהיא לתוך הצבא, שהיא בתהליך יעיל יותר ובדצמבר אנחנו נעלה עם אתר אינטרנט.

תן לנו איזה מספר, כמה פניות לוולת"מ של סטודנטים יש בשנה?

כ- 1,700 פניות.

זה הכל?

כן.

אני מניח שחלק גדול מאנשי המילואים מסתדרים בתוך היחידה.

קודם כל נגיד כזה דבר – חייל שמזומן, הדבר האופטימאלי הוא שהוא יפנה למפקדו. המפקד צריך לטפל בכל סוג של בעיה.
יחד עם זאת, ישנם חיילים חדשים, שעדיין לא נטמעים ביחידה ולא מכירים עדיין את המפקד, יכולים לפנות. יכולה לפנות האוניברסיטה או מכללה, שמרגישה שהסטודנט, אם הוא יוצא לשירות מילואים, התואר שלו בסכנה או משהו כזה, ולכן היא יכולה גם לפנות בשמו. בדיוק כמו שמעסיק פונה בשמו, על מילואים של העובד. לכן יש כל מיני דרכים לפנות ולפתור את הנושא. צריך גם להגיד בהקשר הזה, שמ- 2010, נכנסנו למודל תלת-שנתי שמדבר על תעסוקה, שזה אירוע משמעותי במשך שלו, אחת לשלוש שנים. זאת אומרת, השירות לחייל ירד בממוצע, מבחינת נטל השירות, ולכן המפגשים האלה הם פחותים. זה לעניין הזה.
אני רוצה להגיד שהקשר עם הרכזים והאוניברסיטאות ובמכללות הוא קשר טוב. ישנם רכזים שאנחנו ממש עובדים אתם בצורה מרוכזת, אם זה אוניברסיטת בן-גוריון, אם זה הטכניון, כל מיני מוסדות. אנחנו מתכוונים גם לקיים איזה שהוא כנס או יום עיון כזה לרכזים. מבחינתנו זה שגרירים בתוך המוסדות. גם בהקשרים הספציפיים של סטודנטים במילואים, אבל גם בהקשרים רחבים יותר, של זכויות וחובות וכו'. עד כאן, לפחות מבחינת הפתיחה.

יושב-ראש אגודת הסטודנטים בטכניון ונציג הטכניון בדיון, דני מגנר, בבקשה.

בוקר טוב לכולם. כמו שנאמר, אני סטודנט להנדסת חשמל בטכניון, יושב-ראש האגודה, אבל אני גם נציג הטכניון כולו. בעצם, בדיון הזה, הנהלת הטכניון ביקשה ממני לייצג אותה ולא בכדי.

זה מסתדר? אין ניגוד אינטרסים?

לא, אין ניגוד אינטרסים.

אתה דן עם עצמך?

אני דן עם עצמי ואני מקבל את ההחלטות, לא, כמובן אני מתבדח. אבל למעשה, זה כן משקף את המצב המצוין שמתקיים בטכניון. הטכניון גאה להיות מוסד מוביל ביחס שלו כלפי אנשי המילואים זה שנים רבות, תוצאה של, אני מניח, תוצאה היסטורית של האוכלוסייה המיוחדת שלומדת בטכניון ומשרתת בצבא. בטכניון מתקיימות, קיימות זכויות רבות לאנשי מילואים, כמו העברת ציוני מעקב, מועדים נוספים למבחנים, הארכות זמן, קורסי קיץ בחינם, צילומים בחינם, מלגות, נקודות זכות אקדמיות למי שמשרת מעל כמות מסוימת של ימי מילואים בשנה, שיעורי עזר, יש גם הטבות מהאגודה, כמו חלוקת מודמים סלולאריים, חוברות חינם, סדנתונים, כניסה חינם לכל מיני אירועי תרבות ולמעשה, כל החוקים והתקנות והנהלים שהוזכרו בפתיחת הדיון שרק עכשיו מועברות ברמה הלאומית, הן למעשה יישור קו עם דברים שקיימים בטכניון כבר כמה שנים טובות מאוד.
אנחנו מאוד גאים על כך וכמובן שאנחנו גם לא נחים על זרי הדפנה, הפרויקט הבא שלנו זה להנגיש את הזכויות האלו. זאת אומרת, זה לא חוכמה שהמוסדות מודיעים, יש זכות כזאת וכזאת, השאלה איך אנחנו גורמים לסטודנטים להשתמש בהם. רוב הסטודנטים לא ייכנסו ויקראו איזה שהיא מגילת זכויות ויבדקו מה בדיוק מתאים להם ולכן הפרויקט הבא שלנו, שכבר יש לו מימון מצד הטכניון, הוא להקים פורטל מילואים באינטרנט לסטודנטים. כל סטודנט יוכל להזין את תקופת ימי המילואים שלו ולראות בדיוק לאיזה זכויות, הטבות, הוא זכאי, וגם להזמין אותן. על היוזמה הזאת אנחנו קיבלנו איגרת ברכה מקצין מילואים ראשי.

יפה. אריה ארזי, סמנכ"ל הסטודנטים בבר-אילן, בבקשה.

שלום ובוקר טוב.
אוניברסיטת בר-אילן קיבלה על עצמה הרבה מעבר למה שמחייב התקנון של המל"ג, המועצה להשכלה גבוהה, עוד לפני שהתקנון הזה בכלל הפך להיות תקנון, הוא לא היה קיים בכלל. אנחנו נותנים לסטודנטים בעיקר בנושא של הארכות זמן להגשת עבודות, תרגילים, וגם מועדי בחינות, מעבר למה שמתחייב בתקנון, אבל הדבר המיוחד שלנו ואני מעלה את זה כאן בתקווה שגם אחרים יאמצו אותו, בעוד שלפי תקנון המל"ג נדרש כל מוסד שיהיה לו רכז מילואים, אז לנו יש רכזת מילואים, זאת הגב' חיה נדיבי שיושבת כאן לידי, אבל אנחנו הקמנו מערך של רכז מילואים בכל מחלקה ומחלקה, בדגש על כך שהרכז הזה יהיה איש אקדמיה, שהוא גם מכיר את המרצים, שהוא יודע מה זה אקדמיה, ונוכחנו לדעת שהקשר הלא פורמאלי והבלתי אמצעי, דרך רכז המילואים המחלקתי, שמצד אחד הוא מכיר את המרצים ומצד שני הוא מכיר את הסטודנטים ועוד יותר מזה, הסטודנטים מכירים אותו, כי הוא מרצה שלהם, עוזר לנו לפתור הרבה מאוד בעיות בדרך של תקשורת דרך הרכז הזה, עם המרצים.
זה לא צריך להגיע בכלל לרכזת שמטפלת רק במקרי קיצון שמדי פעם קורים גם מקרים כאלה ויושב-ראש אגודת הסטודנטים שלנו שלח אתמול ליושב-ראש הוועדה, אליך, חבר הכנסת מצנע, מכתב בעניין הזה והביע את שביעות רצונו המלאה מהיערכות של בר אילן לאנשי מילואים. אנחנו לא שוקטים על שמרינו, רואים גם מה קורה בטכניון, מברכים על כך. אנחנו נשתדל גם אנחנו בדרכים שלנו לשתף פעולה, עם שירות המילואים.

תחרות בריאה. אני לא רגיל לדיונים כאלה בכנסת, שהכל כל-כך נשמע טוב. את יכולה לספר לנו איזה סיפור קונקרטי על דוגמה מורכבת, מסובכת, שפתרתם?

היו לי עם מקבילים שלי דיונים על כך שלא קל לתת מבחנים במועד מיוחד לסטודנט שנעדר. זאת אומרת, מרצה נדרש לחבר מבחן מיוחד.

אישי? ממש?

אישי לסטודנט, כן, התחייבות מהתקנון שלנו ובמקרים כאלה נאלצנו להתערב, התערבנו וסטודנטים קיבלו מבחנים.

טוב. נמשיך בתחרות. אוניברסיטת תל-אביב, נגה ליבשטיין, בבקשה.

אוניברסיטת תל-אביב ואנחנו מיישמים את אותן החלטות של המל"ג, כמו בטכניון, כמו בבר-אילן. אנחנו מאפשרים לתלמידים שלנו להיכנס לקורסים שאם בשל שירות מילואים נפגע תלמיד, נפגעו הלימודים שלו בקורסים מסוימים, אנחנו מאפשרים לו להתקבל לקורסים מתקדמים, במקביל להשלמת הדרישות הקדם שלו כל הקורסים. הוא יכול לחזור על קורסים כמובן ללא תשלום, אם נפגעו הלימודים שלו, בשל שירות מילואים. הוא רשאי, יש לנו רכז מילואים בכל פקולטה, שזה בדרך-כלל יושב-ראש ועדת הוראה, של כל פקולטה ועוזרת ראש מינהל לענייני תלמידים, שהתפקיד שלה הוא באמת לטפל בכל הבעיות המיוחדות שלא מגיעות לידי פיתרון בחוגים, בחוגי הלימוד השונים.
חוץ מזה, אנחנו בהחלט צמודים לכל ההנחיות של המל"ג ואף יותר מכך, אם המל"ג הנחה אותנו לתת תוספת זמן להגשת מטלות, אנחנו אפילו מאריכים מעבר לכך, אם תלמיד לא הגיש את המטלות שלו במועד, בשל שירות מילואים, אנחנו מאפשרים לו לדחות את זה גם לשמונה שבועות לאחר מועד ההגשה, אם הוא היה 21 יום במילואים, בשירות מילואים, אנחנו מאפשרים לו את זה והוא אף, אם זה גולש לשנה העוקבת וזאת המטלה האחרונה שלו, הוא לא מחויב בשכר לימוד ולא מחויב בדמי גרירה, כפי שלוקחים מעבר לשנות התקן.

יש מקרים שהזכויות האלה או הדרישה לזכויות מנוצלות לרעה?

אנחנו משתדלים לא לחשוב על זה.

בסדר.

יכול להיות שכן, יכול להיות שכן, אבל אנחנו, זה בא לידי, אם זה עולים - - -

אני אספר לך סיפור. קצת לעשות את האווירה נחמדה, כי הכל פה טוב. אני למדתי בפנימייה הצבאית שליד הריאלי ובלילה, היתה איזה פעולת תגמול, לפני 1967, דרך אגב, אני כבר ותיק במדינה, ואז בלילה היתה איזה פעולת תגמול, אז בבוקר באנו בלי שיעורים לבית-הספר ואמרנו למורה – תשמע, אנחנו השתתפנו בלילה בפעולת תגמול, אז תקבל אותנו ותוותר לנו והוא היה נרגש, חצי שנה מהעניין הזה. אז אני שואל אם יש גם ניצול לרעה של הזכויות הללו.

ייתכן, אבל אני לא מודעת לזה. ייתכן. אנחנו משתדלים להאמין לכל סטודנט שמגיע. היה פעם אחת שמישהו שהוא באמת זייף אישורי מילואים על כל בחינה של איזה שהוא קורס מסוים שהוא לא רצה להיבחן בו והוא נשפט על-פי התקנות שלנו.
אני רק רוצה עוד להוסיף שאנחנו טיפלנו במספר לא מועט של בקשות ולת"מ. יש לנו 824 בקשות, בשנת הלימודים האחרונה – 824 בקשות שהוגשו מהמוסד לביטוח לאומי, עוד הוצאנו סכומים של כ- 100,000 שקל, לטיפול בכל, שזה תקציב די גדול, לטיפול בכל הבקשות של חונכות, של שיעורי עזר, בעקבות שירות מילואים ושל צילומים שניתנים לסטודנטים, כרטיסי צילום שניתנים לסטודנטים, כדי להתגבר על הפער, במיוחד לאחר שהיה עמוד ענן, אז באמת נדרשנו להוצאות גדולות יותר וקיבלנו תקציב מנשיא האוניברסיטה.

שושי? רוצה גם להגיד משהו?

נגה כבר אמרה הכל.

OK. העבירו לי פתק, האם אפשר להתייחס גם לזכויות של נשות המילואים, שגם הן נושאות בנטל. אז מישהו רוצה לדבר על זה?
רביד נבו, רכזת הורות, מגדר ומילואים, בדקנט הסטודנטים באוניברסיטה העברית. בבקשה.

רכזת הורות, מגדר ומילואים. בנוסף לכל מי שפירט, אנחנו כמובן ממלאים את כל הדרישות שקיימות. בניגוד למוסדות אחרים, אני אחת ויחידה, על ארבעה קמפוסים ו- 23,000 סטודנטים, חלקם גם בתארים מתקדמים. מעבר לדרישות התקנוניות, אני מקיימת פגישות ייעוץ אישיות עם כל סטודנט שמעוניין, עם תכנון ארוך טווח טרם היציאה למילואים ולאחר החזרה, גם לסטודנטים שהם מעבר לתואר ראשון ולא מקבלים ולת"מ, איך מתמודדים, איך מסנגרים סנגור עצמי מול מרצים, מי שלא מכיר, מי שלא יודע, מי שלא בהכרח מבין את החשיבות. משתדלים לתת טיפול הוליסטי כמה שניתן ולא רק מענה לצילומים, שיעורי עזר, בנושא הזה.

יש לכם מידע, מתוך ה- 23,000 סטודנטים, כמה משרתים במילואים, נניח מעל עשרה ימים?

הדרך להשיג את המידע הזה היא קצת מסובכת, כי מדובר במידע וולונטארי. רובם התרגלו להשתמש במערך שקיים אצלנו כבר כמה שנים. המספרים השנה, עכשיו, נמצאים בעיבוד, לקראת סוף שנה. כרגע אין לי את הנתונים אצלי, הדרך שלנו לעשות את זה היא קשורה באמת בנגישות לזכויות. כל עוד אין לנו מערך שמאפשר לי לגשת לנתונים של כל סטודנט של שירות המילואים, אני יכולה רק להניח את זה, מתוך כמה, אקטיבית, מגיעים לקבל תלושי צילום. זו הדרך.

בכל-זאת איזה שהוא מספר, של שנה שעברה?

התחלתי השנה, אז היתה לו בעיה בשימור ידע, אז אני לא יכולה להגיד.

מישהו מנציגי המוסדות לאקדמיה יכול לתת לנו איזה מספר, לסבר את האוזן?

אני הייתי רכז מילואים באגודה של המרכז הבינתחומי בהרצלייה. אני יכול להגיד שאין לי את הנתון של כמה מגישים בסופו של, בסופי שנה.

לא, מעניין אותי כמה.

באזור ה- 10% אצלנו, היו נוכחים. היו לו 500 איש באירוע הוקרה האחרון שעשינו, זה ברור שזה לא מייצג את כל האנשים אצלנו, אבל הגיעו.

כמה סטודטים יש?

בבית-הספר הישראלי על כל זה, באזור ה- 6,000 סטודנטים.

אני מהתאחדות הסטודנטים. אני יכולה להגיד שמסקר שערכנו לפני כשנתיים, זמן השירות הממוצע של סטודנט במילואים עומד על 14 יום וכ- 36% משרתים עד שבעה ימים בשנה, 24% משרתים בין שמונה ל- 14 ימים בשנה. 21% משרתים בין 15 ל- 21 ימים בשנה וכן הלאה.

זה מתוך אלה שמשרתים?

כן.

השאלה שאותי מעניינת, אם מתוך כלל הסטודנטים, אם אתם יודעים כמה עושים מילואים.

זו שאלה מצוינת ואנחנו גם נרצה לדבר על איזה שהוא מסד נתונים שאנחנו מעוניינים להקים בנוגע למשרתי המילואים במוסדות האקדמיים כי מה שראינו בעמוד ענן, שפנינו למוסדות ורצינו לראות מי, מה, כמה מילואימניקים יש, מי נקרא, מה, כדי שנוכל להיערך ולדעת איפה מבחינת תשומות ארגוניות והמידע הזה לא קיים וכיום אנחנו פועלים מול המל"ג ואנחנו בניסיון לייצר את מסד הנתונים האלה, על-מנת שנוכל באמת לעקוב אחרי הדברים. אנחנו גם, וזאת קריאה למוסדות האקדמיים, נשמח לשיתוף הפעולה שלכם ושזה ייעשה בצורה וולונטארית, אנחנו נשמח לייצר את זה.

אני רק אגיד שאני קודם כל מצטרף לברכות ולדברים על התהליך שקורה וכל הנציגים פה דיברו עליו. אצלנו, הרכזים בתוך כל פקולטה, גם אני נציג מטעם הסטודנטים, אנחנו עובדים בשיתוף פעולה מלא עם המוסד, וגם נציגי הפקולטה הם סטודנטים. סטודנט בא, הוא מסביר לחבר שלו והוא בעצם, כשראינו את זה עוד בשנה שעברה, זה איך הסטודנט המשרת במילואים נזכר בזה בכל פעם בלחץ. זאת אומרת, למרות שכל הנתונים ויש לנו פורטל כבר שקיים תקופה ארוכה, הם לא נכנסים. בסוף הם רוצים לדעת במייל או בטלפון, בשעות לחוצות, מה אני יכול לעשות, מה אני עושה במקרה הזה והזה, ופה אנחנו הגדלנו את עצמנו לנציג או שניים לכל פקולטה כזו והמענה נעשה ישיר ואנחנו רואים על זה נתונים בכמה לקחו את כל השירותים שלנו, כמה ספגו את השירותים. גדלנו בהמון.

מה הם מבקשים?

הם מבקשים הרבה את השירות של השלמה של שיעורים, הרבה. יש לנו את זה בשני אופנים, אחד – המרכז מנחה את המרצים וכולם לאור הערך הזה, הם נותנים מעצמם שעות, זמן אישי, כשהם יושבים עם המתרגל ומשלים את השיעורים ואנחנו למדנו את זה מהסקר שעשו בהתאחדות, מה הכי חשוב לסטודנטים, זה באמת הנושא הזה של ההשלמה, אנחנו פתחנו לא ערוץ אחד של השלמה, אלא שלושה ערוצים שונים – או למידה אישית או למידה קבוצתית או השלמה בזמן שלך, דרך האינטרנט וזה עלה פלאים. ממש ברמת הקפיצה של מאות אחוזים בשימוש.

אני רוצה להגיד שאמנם אנחנו עשינו גם מפגש דומה בשנה שעברה, אותו דבר של היישור קו, הזמנו את כל יושבי-ראש האגודות, נציגים, רכזים ודיקני סטודנטים, במרכז הבינתחומי עשינו באמת כנס והבאנו גם מסמך עם המלצות. כמובן, בשיתוף מלא של עמותת המשרתים במילואים והבאנו הרבה נקודות, כדי להגיע לאותו יישור קו שהוא נכון, לדעתנו.
אני חושב שהיחס הזה, הערך הזה בסוף, בין הסטודנט לבין המוסד, ראינו אותו פלאים במבצע עמוד ענן. בתפקיד שלי, אני רכז אקדמי של בית-הספר, אז כל כזה נציג ישב, הציג, הציג את כל הבעיות שעלו מהסטודנטים שלו, ישבנו עם כל הדיקנים, מצאנו את כל סל הפתרונות שהיה אפשר לתת, היה שיח כל הזמן איך עוזרים לכל אותם הסטודנטים וזה, אני חושב שבסוף, כשמורידים את זה חזרה, זה הפיתרון הכי מהיר. זה לאו דווקא עוד שעה או עוד איזה פורטל כזה שהוא יותר קל לו להיכנס, זה הערך הזה, ה-לחנך על זה, שצריך להיות שיח לטובת הכלל וזה מה שהיינו רוצים.
דבר אחרון, יש כיום את מלגת פר"ח, פרויקט חונכות, שמוסיפים עליה 1,000 שקל לסטודנט שמשרת במילואים. אנחנו חושבים שאפשר להעלות אותה לסכום של 8,000 שקל וזה יעזור המון לאותם סטודנטים שמשרתים.

כמה זה מלגה רגילה של פר"ח?

5,200 ולסטודנט תוספת של 1,000 שקל. סטודנט שעושה מילואים.

תודה רבה. ענבל.

אז קודם כל, באמת אנחנו מברכים על הדיון החשוב הזה. בהמשך לכל, לתחרות פה, איזה מוסד הוא ככה יותר מפרגן למילואימניקים, אתמול נפגשנו עם הקמל"ר, קצין מילואים ראשי, והחל מהשנה הבאה, הקמל"ר יעניק מגן הוקרה למוסדות אקדמיים בולטים על-סמך פעילותם המשותפת למען חיילי מילואים, אז זה רק חשוב שתדעו – התאחדות הסטודנטים תשב בוועדה אשר תקבע את הקריטריונים וזה בהחלט דבר מבורך שככה לעודד את העניין. למרות כל הדברים הנחמדים שנאמרו פה - - -

זה יהיה במסגרת מגן שר הביטחון למעסיקים, אז בשנה הבאה יהיה ייצוג גם למוסדות האקדמיים.

טוב מאוד.

כן, תודה. אז למרות כל הדברים הנחמדים שנאמרו פה, אנחנו נתקלים בכמה וכמה בעיות. כיום מקבלת מפקדת קמל"ר כ- 600 עד 700 פניות בשנה מסטודנטים שנתקלו בבעיות בשל יציאה לשירות המילואים. אנחנו פועלים כרגע על-מנת להכניס איזה שהוא סעיף במערכת לפניות הציבור, של מהו שם המוסד ממנו הוא מגיע, כך נוכל לעשות איזה שהוא monitoring ולעקוב.
בגדול, יש שיתוף פעולה והמוסדות האקדמיים באמת הולכים לקראת חיילי המילואים. בעיה עיקרית ומאוד מאוד קשה שיש לנו כבר הרבה מאוד זמן, אנחנו מנהלים מול מה”ט, משרד התעשייה, המכון להכשרה טכנולוגית, הם אחראים על כל ההנדסאים, טכנאים. בניגוד לחוק זכויות הסטודנט שמחייב את המוסדות האקדמיים בכך וכך דברים, אצל המכללות האלו זה לא מופיע בחוזרים ובתקנונים ואנחנו פועלים הרבה מאוד זמן, על-מנת לגרום לזה לקרות.
בסך-הכל זה הוספת כמה תקנונים ולמרות המינוריות של זה ובאמת פעולה שיכולה להיעשות בימים ספורים, זה עדיין לא נעשה, אנחנו פנינו עם זה גם לשר הכלכלה. אנחנו גם בשדולה להנדסאים וטכנאים מדברים על זה וזה עדיין לא נעשה, אנחנו נשמח לעזרתכם בעניין. חוץ מזה, כמו שאמרתי, אנחנו עובדים על מסד הנתונים הזה ואנחנו נשמח לעזרתכם באמת בעידוד המוסדות האקדמיים לייצר את זה. אנחנו מברכים את אוניברסיטת בן גוריון על תקנות בנוגע לבני ובנות זוג של משרתי מילואים, אפרופו נשות המילואימניקים, כל מיני הקלות במבחנים והגשות, עבודות וכו'. אנחנו נפעל על-מנת להרחיב את זה ושזה יתקיים גם ברמה הארצית, כמובן נשמח אם המוסדות האחרים ישתפו פעולה.

דני דיבר לגבי פורטל מילואים, אנחנו חושבים שזו באמת הדרך המוצלחת ביותר לעקוב אחרי משרתי המילואים, על-מנת שהם ידעו מהן זכויותיהם ואנחנו גם עוד קריאה למוסדות. ושוב, אנחנו מברכים עוד פעם את המוסדות האקדמיים, אשר מכירים בשירות במילואים, מכירים ונותנים על זה נקודת זכות. יש כיום כמה מוסדות אקדמיים אשר מאפשרים את זה וזהו. מבחינת התאחדות הסטודנטים.

תודה. ד"ר צחי מילגרום, סגן נשיא המכללה האקדמית הדסה, ואתה מייצג את מי?

את ועד ראשי המכללות הציבוריות, 21 מכללות, אקדמיות כולן, שמתוקצבות על-ידי המדינה. קודם כל, לגבי רוב הדברים שנאמרו כאן, אני שמח לומר שבכל המכללות, ושוב, אם במסגרת האופוריה הכללית רוב המכללות, הדברים קיימים, גם לפני הכללים שנקבעו על-ידי המועצה להשכלה גבוהה. לדוגמה, דבר אחד שהוזכר קודם, המכללה האקדמית תל-חי זכתה באות מגן המילואים לשנת 2013, ממשרד הביטחון, כביטוי לתמיכה בסטודנטים הנעדרים מלימודים בגין שירות מילואים, שזה כבר קרה, כלומר שההחלטה הזאת כבר היתה ואני חושב שזה דבר מאוד חשוב, שכל המכללות הציבוריות, רואות בסטודנטים שמשרתים במילואים כמי שעושה פעילות מאוד מאוד חשובה למען הקהילה ואם אנחנו מחשיבים את נושא הפעילות למען הקהילה גם כפעילות אקדמית ויש על זה כללים ותקנות, הרי ששירות המילואים בהחלט מקבל עדיפות גם בנושא הזה.
חשוב להזכיר את זה, מכיוון שלמשל, הוזכר כאן העניין של נקודת זכות. הכלל אומר שבאותם מוסדות שמכירים בשירות לקהילה בתנאים מסוימים כמקביל לקורס אקדמי שמקנה נקודות זכות, הרי שאותם מוסדות רשאים באותם תנאים להכיר גם בשירות מילואים כחלק מההכרה בזכאות לנקודות זכות.
במכללה האקדמית הדסה, ששם אני מכיר את הדברים היטב, רוב הקורסים שהסטודנטים חייבים לבחור כקורסי בחירה, מקנים שלוש נקודות זכות. אילו היינו מקנים רק שתי נקודות זכות בגין שירות מילואים כפי שכתוב בכללים, אז אף סטודנט לא יכול היה ליהנות מזה, מכיוון שהיתה חסרה לו נקודת זכות אחת כדי להשלים את התואר. אותם חוגים שבהם נדרשות שלוש נקודות זכות לקורס בחירה, אנחנו מכירים בשירות מילואים, באותם תנאים למספר ימים, כשלוש נקודות זכות. אבל כשאני מזכיר את הימים ואת מספר הימים שבהם הסטודנט משרת, פה זה נקודה שאני מבקש להסב את תשומת לב כולנו.
הכללים שקיימים ברוב המקומות, מדברים על 21 ימי מילואים בשנה. מגיע אלי סטודנט ואומר – תשמע, אני מילאתי יותר מאשר 21 ימי מילואים, אבל זה יצא שנה וחודש, או דברים מהסוג הזה, בין השאר בגלל שאף אחד לא הביא לידיעתי מראש, ש- 21 ימים זה המינימום שמזכה והיחידה ביקשה שיום אחד ייחשב כחד יומי ולא ייחשב בתוך המסגרת, כי ליחידה חסרים ימי מילואים וכדומה.

לכן קודם כל הכרנו בשירות של 36 יום בשנתיים, כמזכה בנקודות זכות ולא רק 21 יום ואני מבקש, חשוב מאוד להביא גם לידיעת הסטודנטים וגם לידיעת היחידות, שכאשר מתקשרים למפקד ומסדרים משהו והדברים האלה לא מופיעים בסופו של דבר בכתובים או יום אחד הוא מגיע ורושמים לו את זה חד יומי, כל מיני דברים שנעשים בין הסטודנט לבין היחידה, בסופו של דבר עלולים לפגוע בסטודנט ואז מאוד קשה בדיעבד, לטפל בזה.
לדעתי, זה קורה בכל המכללות הציבוריות. אצלנו זה קורה תמיד, אנחנו מתייחסים באמת לכל סטודנט ולכל בעיה של סטודנט ברמות הכי גבוהות, כך שאנחנו צריכים לפתור כל בעיה אקדמית בצורה האקדמית הטובה ביותר, גם אם מבחינת הכללים היבשים של מספר ימים בתקופה מסוימת וכו', זה לא תמיד עונה על הדרישות. יחד עם זה, אני אומר שכל המכללות הציבוריותעושות הכל כדי לעזור לכל סטודנט בצורה המקסימאלית, כאשר מה שמופיע בכללים, בתקנות ובתקנות של המל"ג, זה המינימום שאנחנו רואים ויש הרבה מה לעשות מעבר לזה.

ברור. כן. תודה. אלון שוורצר, בבקשה. תנועת אם תרצו.

בוקר טוב, גם אני רוצה לברך כמובן על הכינוס הזה. אני הייתי רוצה להעיר בנקודה נוספת חשובה בנוגע לסטודנטים שמשרתים במילואים. גם אני סטודנט שעושה מילואים. אנחנו קיבלנו ב- 2011 פנייה ראשונה, בנוגע לסטודנט שהופתע. הוא שכר דירה בירושלים וכשהוא הגיע לזכאות של הנחה בארנונה, בגלל שיש לו שכר דירה והשכר שהוא מקבל מהעבודה הספיק לו לזכאות בהנחה בארנונה ומה שקרה, שהוא יצא למילואים, ואז הוא יצא לאיזה 30 יום, קיבל את התגמול של כמה אלפי שקלים בסוף החודש וכשהוא רצה לחדש את הזכאות להנחה בארנונה, בעירייה אמרו לו – אתה לא זכאי, כי קיבלת את ההכנסה מהמילואים.

מה קשור אחד לשני?

אני יכול לעזור? יש שכר מינימום לחייל משרת במילואים שהוא היום 5,800 שקל בערך, זה לא שכר המינימום במשק, הצלחנו לשנות את זה.

זה יותר גבוה?

ברגע שאתה מקבל שכר מינימום כזה, אתה כבר לא זכאי להנחה בארנונה. אז נוצר מצב שאתה יוצא למילואים, מפצים אותך על תקופת המילואים דרך השכר ואז אתה מאבד את הזכות להנחה בארנונה.

אבל הארנונה לא מחושבת בחודש אחד של שכר, נותנים את זה שלושה חודשים.

אבל עדיין זה יצא. באותו מקרה ב- 2011, מירושלים, שאנחנו ניסינו לטפל בזה, פנינו לעירייה אבל התשובה שלהם היתה שעל-פי התקנות של משרד הפנים, התגמול של מילואים נחשב להכנסה, בניגוד למשל לכל מיני קצבאות כאלה ואחרות, והם פועלים על-פי החוקים ועוד פעם, למרות הפניות שלנו וגם ניסינו להעביר את זה אז למשרד הפנים בראשות אלי ישי, הדברים לא השתנו ולפני חודש, גם התפרסמה כתבה נוספת בעניין בתל-אביב הפעם, גם, אותו מקרה, סטודנט שיצא למבצע עמוד ענן והיה גם כמעט חודש במילואים, קיבל את התגמול גבוה, וכשהוא בא לחדש את הזכאות שלו להנחה, הודיעו לו שבעקבות העובדה שהוא קיבל איזה שהוא מענק גדול, הזכאות שלו יורדת והוא צריך לשלם את הארנונה המלאה.
יש פה כמובן אנשים שיכולים אולי לעזור לקדם. בסופו של דבר, זה שינוי באיזה תקנה אחת של משרד הפנים, גם לא מדובר, אני מניח, על יותר מ-אולי מאות סטודנטים שנפגעים מכך, אבל חשוב לשים לב, כי הסטודנט יוצא למילואים, הוא לא יוצא בשביל הנחה בארנונה או בשביל ההכנסה, אבל חשוב שתישמר לו ההנחה הזאת והזכות הזאת.

צריך לטפל בזה לא רק לגבי סטודנטים, עם כולם, בוועדת הפנים.

יש עכשיו דיון בהנחות לארנונה בוועדת הכספים.

לי זה משונה, כי אני יודע שכשאתה מגיש לארנונה בקשה, זה לא על חודש שכר מסוים אחד. לוקחים מראש שלושה או ארבעה חודשים רצופים, ואז, פתאום אתה מקבל איזה שהם הפרשים או משהו כזה. אבל בסדר, אני מניח שידונו בזה, אני מבין, או בוועדת הכספים או בוועדת הפנים. OK, תודה לך. ליאור לב, בבקשה, האוניברסיטה הפתוחה.

אני לא אלאה. האוניברסיטה הפתוחה היא ייחודית לשאר האוניברסיטאות, הן מבחינת תנאי הקבלה, הן מבחינת הפרישה ותכף אני אגע בזה, אולי, פרישה ארצית שסטודנטים לומדים בה מכל רחבי הארץ, מדובר על מעל 40,000 סטודנטים.
אצלנו גם יש רכזת מילואים אבל עוד גורמים, מכיוון שיש כל-כך הרבה סטודנטים, בעצם מהגורמים העיקריים שמטפלים, זה בעצם הרכזים, מרכזי ההוראה של הקורסים השונים, שאליהם הסטודנטים פונים ומאפשרים להם, כפי שציינו פה, אני לא אכנס לפרטים, אין טעם, דחיות של מטלות, דחייה של לימודים, למשל, אם מעל לעשרה ימי מילואים.
אבל מה שרציתי להוסיף אולי בהקשר הזה, שזה אולי בשולי המנדט של הוועדה, אבל בכל זאת לציין שלצערנו החזית מתקרבת לעורף, נגיד ככה ואצלנו, בכל המבצעים האחרונים של עמוד ענן, כבר שכחתי את כל השמות, אנחנו מאפשרים גם לסטודנטים הרגילים, שהם נמצאים וקרובים לחזית בחיפה זה היה, מאפשרים להם גם אותם תנאים מיוחדים שמאפשרים למילואימניקים, אולי גם בזה צריך לדון באיזה שלב.

לא כל-כך ברור לי מה בדיוק, לאן אפשר להגיע.

תנאים מיוחדים, נניח, דחיית מילואים, דחיית עבודות.

לא, אבל אם לצורך העניין יש מצב חירום בעורף, אז גם האוניברסיטאות לא פועלות.

אז אצלנו היא ממשיכה לפעול, כי היא מופעלת בכל הארץ.

OK. נדב שמיר, מל"ג. בבקשה.

שלום רב, גם אנחנו מברכים על הדיון החשוב הזה. הוזכרו כאן הכללים שלנו. אני רוצה להזכיר שבדיון לפני שנה, היינו על סף התקנת הכללים האלו, ממש היינו בשלבים האחרונים ושבועיים-שלושה אחרי הדיון, המל"ג אישרה את הכללים והם פורסמו ברשומות ונהיו כחלק מהחקיקה של מדינת ישראל. מהדברים שאנחנו שומעים כאן, אנחנו מבינים שבאמת הנושא של זכויות הסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה נכנס לאיזה שהוא מסלול אחיד ושוטף, כנראה שהדברים הוטמעו במוסדות והשונות שהיתה קיימת קודם, הצטמצמה וקיימת היום הרבה פחות.
אני רוצה להדגיש שעדיין יש שונות וצריכה להיות שונות כי הכללים שלנו לא קובעים כזה ראה וקדש, ככה, אלו הכללים ולא לעשות יותר מזה. הכללים הם מינימום. המוסדות כמובן יכולים להוסיף על זה. אני שומע שהמוסדות עושים את זה ואנחנו שמחים כמובן. אנחנו קבענו את הסטנדרט המינימאלי. מדי פעם אנחנו מקבלים פניות, גם ממוסדות וגם מסטודנטים, אבל עולה מהפניות שאין איזה שהוא סירוב ליישם את הכללים, אלא מדובר על שאלות של פרשנות של כללים וברגע שהם מקבלים את הפרשנות שלנו, גם התאחדות הסטודנטים, גם הסטודנטים, גם המוסדות, מתיישרים לפי הפרשנות והדברים מתנהלים כסדרם. אנחנו לא מצאנו מוסדות סרבניים או דברים כאלה וגם זה מהווה אינדיקציה שהדברים הוטמעו כמו שצריך.
בנוסף לעניין הזה, כאשר יש אירועים מיוחדים, כמו מבצע עמוד ענן, פתחנו חמ"ל אצלנו, במל"ג, לפניות סטודנטים. באמת הפניות התגברו מאוד בימים האלה. העמדנו אנשים שיענו לסטודנטים ויבהירו להם את הזכויות שלהם. גם הפנינו לרכזי המילואים, קיבלנו את רשימת רכזי המילואים בכל המוסדות והפנינו כל אדם לרכז המילואים, כאשר צריך איזה שהיא התאמה פרטנית ובסך-הכל אנחנו די מרוצים מיישום הכללים וממשיכים לעקוב.

יש מישהו שמייצג את המכללות להוראה? בבקשה.

אני עובד כנציג האגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. כפי שעו"ד שמיר אמר, בעניין הזה המכללות להוראה הן חלק מהמוסדות להשכלה גבוהה והם קיבלו באופן ישיר, את החוזר של המל"ג. כל המכללות אכן פועלות לפי החוזר הזה. המנכ"לית של משרד החינוך, יחד עם הסמנכ"לית, שלחו חוזר רענון שבו ביקשו פעם נוספת להביא לידיעת הסטודנטים וגם לידיעת הסגל, גם בתקנון של המכללות וגם בידיעון לסטודנטים, את כל הזכויות. אנחנו באגף, באופן עקרוני, גם כן קשובים לשמוע אם יש איזה שהן טענות וכו'. לא ידוע לי על טענות שהושמעו לאחרונה, בעניין הזה.

יפה. אתמול יצא מסמך של מנכ"לית משרד החינוך?

המנכ"לית הוציאה, לרגל יום המילואים, חוזר רענון.

זה כבר הישג. OK. זהר גרינברג, מנקודת מבטו של מפקד במילואים. בבקשה.

הדיון כאן הוא דיון שבעצם רואים אותו מהצד המוסדי, הייתי אומר. אני רוצה פשוט גם לענות על התמיהה, מדוע יש רק כ- 1,700 פניות לוולת"מ, שזה דבר שנראה מאוד מוזר.

נמוך, כן. דרך אגב, אני רואה את זה בחיוב, זה סימן שהמפקדים פותרים את הבעיות.

וזה בדיוק מה שאני רוצה לומר. אנחנו עושים פה "עסקה". סטודנטים הם בדרך-כלל בתחילת שנות ה- 20 שלהם, הם באים ליחידה עם אופק שירות, סתם ככה, נגיד 15 שנים, וכשאתה קולט סטודנט במילואים, אתה צריך לדעת שאם אתה לא תקלוט אותו עם הבנה לצרכים שלו, יכול להיות שהוא לא יהיה לך ל- 15 שנים. כי כל מי שבאמת לא רוצה או מי שמרגיש שלא ממש קשובים, ואנחנו מדברים בדרך-כלל על אנשים שאתה לא מכיר אותם, התופעה הזאת קורית ממש כשמגיע הסטודנט לשירות בפעם הראשונה.
בעצם, הדרך שלנו להתמודד או בכל אופן הדרך שלי, אנחנו מנסים לתת את מירב העזרה לסטודנט, בתחילת לימודיו ובדרך-כלל בתואר ראשון, כאשר התועלת היא שאם סטודנט נקלט והוא נקלט ליחידה והוא בדרך-כלל עם החברים שלו, זה מאפשר לו לשרת שירות יותר מלא ומונע תסכול ורוגז ובעצם, אנחנו, לעניין הזה צריכים לאזן בדרך-כלל בין צורכי הצבא ואנחנו לא מדברים, אני לא מדבר על אירועים מבצעיים, אני מדבר בעצם על תוכנית העבודה הרגילה, על תעסוקות מבצעיות, על אימונים, ששם אתה צריך להתמודד, האם להכשיר את החייל, שזה לא כל יום ולא כל שנה, או לאפשר לו להתמודד עם בחינה שאם הוא לא ייגש אליה במועד, יכול להיות שהוא יקבל מועד ב', אבל בראייה המלאה של החיים שלו והחיים של סטודנט הם לא רק לימודים והם לא רק הצד האקדמי והם כמובן גם לא רק השירות במילואים.
יש כל מיני פרמטרים נוספים שאפשר לטפל בהם רק באמת אחד על אחד, ולכן להערכתי, רוב הדברים נפתרים במסגרת היחידות והדבר הזה מסור בידי המפקדים וכאן אני צריך לומר שהמפקדים ככלל, הם אנשי מילואים ולא אנשי קבע. יש להם בדרך-כלל הכרה ובדרך-כלל יש להם גם יתרון שחלק לא מבוטל מהם גם היה סטודנט, אז הוא מביא אתו גם את התחושות שכשהוא היה סטודנט, ואם הוא נפגע, אז זו הזדמנות לתקן ואם נהגו כלפיו כשורה, אז הוא יכול ליישם לקחים טובים. לכן, בעצם, כל המנגנונים שדובר בהם, הם חשובים מאוד, בעיקר לאירועים שבעצם הם לא בשליטתנו, שיש מה שנקרא צו שמונה, יש איזה פעילות מבצעית שאיננה מאפשרת שיקול דעת והיא איננה מאפשרת לשחרר אנשים גם אם יש להם בעיה וגם אם הדבר הזה מסב להם קושי. הדברים האלה בהחלט יש צורך בכל המנגנונים ולטייב אותם.

אפרופו, שאתה מספר על כך שמפקדי הקבע לא תמיד מכירים את עניין המילואים. זה מזכיר לי, כשגמרתי להיות מפקד חטיבה סדירה, חטיבת שריון, הלכתי ללמוד כסטודנט, הייתי מח"ט מילואים והגעתי לתרגיל חטיבתי ונסענו ולידי היה קצין הקשר ולא היה קשר, כרגיל, נתתי לו מכה בראש, כמו שנהגנו פעם לעשות בלי שתבעו אותנו לאיזה דין משמעתי ואז הבחור מתרומם, מוריד את הקסדה ואני רואה בן-אדם שמבוגר ממני באיזה 20, 30 שנה, ואומר לי – המפקד, פה מבקשים, לא נותנים מכות בראש. וזה היה מה שנקרא ההיכרות שלי עם המילואימניקים. בבקשה.

אני אלוף משנה במילואים ואני יושב ראש עמותת המילואים שאנחנו מאחדים למעשה את פורום מג"דים, מח"טים, טייסים, מזה 18 שנה ואת פורום החיילים הפשוטים, שנקרא חפ"שים, וזאת היא העמותה.
אנחנו פעילים פה בהרבה חקיקות בכנסת, בין היתר יזמנו יחד עם חבר הכנסת אלכס מילר את חוק הסטודנט במילואים, בשנת 2008 הוא נחקק. הוא נחקק ולא יכולנו ליישם שם שום דבר בגלל ההגנה האקדמאית בפני חוקים. לכן, המל"ג נדרש להגיש את התקנות שלו לתוך החוק והחוק אומר שהמל"ג יכניס את התקנות.
המל"ג התמהמה עם זה ולא סתם המל"ג עשה את זה שבוע ימים או שבועיים אחרי יוני, ב- 12 ליוני שנה קודמת, כאשר הוא התמהמה מ- 2008 עד 2012. זה זלזול מאוד גדול בחיילי המילואים ולכן האוניברסיטאות, רובן לא נתנו כלום לחיילי המילואים. עכשיו יש לנו את התקנה וזה בסדר ואנחנו שוב אומרים זה רף תחתון ואנחנו מבקשים מכל האוניברסיטאות לעשות יותר, כדי להיטיב עם חיילי המילואים. צריך להיות חייל מילואים וסטודנט, כדי להבין מה המשמעות ועוד אם יש לך גם משפחה ליד, זה בלתי אפשרי.
אז ראשית,. תודה על הדיון הזה, היושב ראש, והוועדה כולה. אנחנו בנוסף לחוק הזה, לחוק המילואים שחוקקנו בשנת 2008, באפריל, בסעיף 20 בחוק המילואים נכתב שניתן לתת העדפה, הבחנה מותרת לחייל המילואים. קצת לפני זה, נדמה לי שבאוניברסיטת חיפה, סטודנט הגיש בג"צ נגד זה שהעדפנו, האוניברסיטה העדיפה חייל מילואים במעונות. נתנה לו נקודת זכות נוספת, כי הוא חייל מילואים, הגיש בג"צ והבג"צ קבע שאסור לתת העדפה לחייל מילואים. בחוק המילואים ניסינו לתת העדפה מותרת, לא הצלחנו, אז קיבלנו הבחנה מותרת.
אני מבקש שתעשו לזה ניצול באוניברסיטאות, השתמשו בזה, זה לא סתם וזה לא פשוט לקבל כזה סעיף. היתה פה מלחמה קשה בכנסת לקבל את הסעיף מול משרד המשפטים וזה עבר עוד בג"צ אחרי זה, בקרקעות ביפו, ואני מבקש שתעשו לזה שימוש ותנו העדפה לחייל מילואים, הרבה יותר ממה שאתם מדברים פה. הרבה יותר. זה מאוד קשה. אני מכיר את זה גם כמפקד של חייל במילואים, כמו שאמר כאן זהר, אלוף משנה במילואים, שמאוד קשה להתמודד עם זה בשטח. אתה קרוע, לא אישרו לו, נתנו לו רק עשרה ימים, פיצלו לו, יש לו מבחן, מה אתה עושה? חבר'ה, תעזרו להם.

לגבי פר"ח, שר החינוך הקודם הבטיח לטפל בפר"ח ואכן אישר לנו תוספת של 1,000 שקל. כאשר פר"ח היה 4,000 שקל, קיבלנו 1,000 שקל, בשנת 2011, תוספת לחייל המילואים. ראו איזה פלא, אין כסף, היום פר"ח זה 5,200. 1,000 שקל נשאר 1,000 שקל. ו- 5,200, צצו להם מ- 4,000. ראשית, אנחנו נבקש להצמיד את זה, כמו שהצעת, אמיר, ושנית – אנחנו מבקשים להעלות את זה, שזה יהיה משמעותי. שוב אני חוזר, חייל מילואים שהוא גם סטודנט וגם בעל משפחה וגם מבצע פר"ח בנוסף לכך, חבר'ה, עד כמה אתם רוצים שהוא יבצע? אנחנו נבקש מהוועדה, בישיבה נפרדת, להעלות את זה וגם ביקשנו את זה משר החינוך, נעשה את זה.
לגבי דברים נוספים שכאן לא נראים, ישנם המון המון עיוותים שאנחנו עובדים עליהם, זה עיוותים שנוצרים בהתמחות. קחו את האדריכל, אדריכל שגמר ללמוד, צריך להתמחות חמש שנים. בחמש שנים תקופת המילואים שלו היא בלתי נמנית לתקופת ההתמחות. זה דבר שהוא בלתי מתקבל. טייס שמבצע מילואים 60 יום, דהיינו חודשיים בשנה, אחרי חמש שנים הוא צריך לבצע שש שנים התמחות. משהו פה לא מתקבל.
במקרה של אדריכלים, זה אמור להיסגר היום, אבל ישנם עוד הרבה מגזרים שתקופת המילואים לא נמנית בתקופת ההתמחות שלהם. אנחנו נטפל בזה ואני מבקש מכם, אם יש עוד דברים כאלה, להציף אותם. כי אותו חייל בודד, אני מדבר על בעיות של חיילים ספציפית, זה ממש, אנחנו יוצרים פה חוסר שוויון משווע, חוסר שוויון על חוסר שוויון.
אני מברך את התחרות ואני מברך את זה שהכניסו למגן השר את האוניברסיטאות ואני קורא לכולם, יש אוניברסיטאות שנותנות לסטודנטים מחשבים כשהם יוצאים למילואים ויחד עם הצ'יפ הזה, לתקשורת. אני מבקש, בואו תעשו כל אחד את המאמץ העילאי שלו. אנחנו פשוט נאלצים עוד להמשיך, חלקנו ימשיך לוועדת הפנים, כי זה, ביום הזה, ארבע ועדות דנות בנו.

מעסיקים אותנו בצורה אינטנסיבית, זה בסדר.

ונשמח לראות אתכם באולם, בשתיים, כשיגיע שר הביטחון והרמטכ"ל ופמליה נרחבת מהצבא, עם נשות אנשי המילואים, מוזמנות לשם ואחרי זה למליאה.

נשות אנשי המילואים ובעלי נשות המילואים.

כן, כן.

Politically correct.

אנחנו מדברים על זה, כן.

תודה רבה לוועדה ונשמח להיות מוזמנים הנה שוב, תודה רבה לכם.

בשנה הבאה נעשה מזה קוקטייל, אם הכל הולך כל-כך טוב. שמעון, אתה רוצה להוסיף משהו?

אני שמח להיות פה. אני יושב-ראש הוועד הארצי של ארגון נכי צה"ל. קודם כל, אני שמח להיות פה, כי גם אנחנו בארגון נכי צה"ל, עדיין יש נכי צה"ל שמשרתים במילואים, חשוב לנו לתת להם את התמיכה ואת העזרה ומאוד משתדלים לתת להם את המעטפת שמתאפשרת ואני חושב שהדיון הזה הוא דיון חשוב. גם אני, אני לא הספקתי לעשות הרבה במילואים, רק שנה אחת, לפני 25 שנה, אני נפצעתי לפני 25 שנה.

היה לי את הכבוד להיות מפקדו של שמעון כשהוא נפצע, סיפור מרתק.

סיפור בפני עצמו, אבל זה לא הבמה עכשיו. חשוב לציין, אני כאחד שהיה במילואים וכשאני יצאתי למילואים בתקופה ההיא, לא היה את כל הדברים האלה וזה שינוי מהותי, זה שינוי דראסטי, שנהיה ומודע לכל מה שקורה, שהאוניברסיטאות נותנות את הדברים האלה. אני הייתי צריך הכל לעשות לבד. לא קיבלנו מועדי ב', זה לא היה. אני נאלצתי להגיע בסוף המילואים שבהם נפצעתי ולא הגעתי כי נפצעתי, כדי להגיע למועד א', כדי שאני אהיה גם נוכח במועד ב', כי אם אתה לא עושה במועד א', אז היה, לא יכולת לגשת למועד ב', אז היית מפספס וצריך לעשות קורס שלם וכיוצא בזה. אז קודם כל, יש תמורות והתקדמות גדולה, אבל יש עוד הרבה מה לעשות וצריך באמת לעשות תיקונים והעדפה לאנשי מילואים, כי עדיין זה צבא העם וחשוב מאוד שנתמוך כולם וארגון נכי צה"ל משתדל מאוד לחברים שבו, לתת להם את העזרה ואת היכולת לתמוך בהם, במלגות, בתקופות שהם צריכים עזרה בתקופות המילואים ולעבוד ביחד עם כל הגופים, זה מאפשר להם להתקדם ולגמור תואר כמו שצריך. תודה.

תודה רבה לשמעון, כמובן לא צריך לספר לכם שזה מרגש אותי לפגוש אותו ובאמת, בהצלחה. יש עוד מישהו שרוצה להגיד משהו חשוב?

לא יודע אם חשוב, אבל להגיד אני רוצה.

העמותה למען משרתי המילואים, בבקשה.

אני פשוט שמעתי נתון ואם היושב-ראש רוצה משימה לוועדה, אז יש לי משימה לתת לו. לגבי הנקודות זכות, זכאות לנקודות זכות אקדמיות בעקבות מילואים. מה שמצטייר פה, שכל מוסד קובע לעצמו מהו רף הזכאות, לפי ימים. אז יש לך 21 יום, מוסד אחר עשרה ימים. אני חושב שחשוב שזה יהיה מעוגן בתקנות מחייבות לגבי כל המוסדות ושזה יהיה בהתאמה לקריטריון שנקבע למילואימניק פעיל.

אני התרשמתי שהתקנות המחייבות הן המינימום שהן מחייבות ומעליהן יש כאלה שמוסיפים.

לא ייתכן שסטודנט במוסד מסוים יקבל שתי נקודות זכות על עשרה ימים ובמוסד אחר, 21 יום. כי 21 יום מחריג כמעט את כל הסטודנטים בשנה, קשה להגיע ל- 21 יום, בעקבות חוק המילואים ואמיר חי יכול לתת תמונה כמה ימים בממוצע עושה מילואימניק ולכן כן המל"ג צריך לקבוע מינימום מחייב לכל המוסדות, ושזה יהיה בהתאמה להגדרה של מילואימניק פעיל. לא יכול להיות שכל אחד שם הגדרה אחרת.

יש מינימום?

לא, אין בכלל חובה להכיר במילואים כנקודות זכות. הסעיף מדבר על כך שמוסד רשאי, וזה כבר היה הישג גדול. כי בעבר גם הם לא היו רשאים להכיר בזה כנקודות זכות. המל"ג לא רואה מקום לחייב את המוסדות גם להכיר בפעילות חברתית כנקודות זכות.

אבל מי שכן עושה.

מי שמכיר בנקודת זכות, יש גם עניין של חופש אקדמי למוסדות.

איזה חופש אקדמי?

הכרה, בסופו של דבר - - -

אין שום מגבלה אקדמית במישהו שתורם לקהילה באמצעות המילואים שלו וזה לא דיקן האוניברסיטה שקובע האם זה חובה או לא, אתה באמת לא פשוט, זה הטבה או זכות, אפרופו אותו סעיף של הבחנה מותרת, שמותר ורצוי ואם יש מוסדות שכן נותנים את זה, אז אין שום סיבה שזה יהיה גורף ואם כבר עושים את זה, אז צריך להיות מינימום מחייב, שלא כל אחד ייקבע את הימים שהוא רוצה ובהתאמה להגדרות שכבר נקבעו, לגבי מיהו מילואימניק ומי לא.

המושג נקודת זכות, דרך אגב, הוא מושג שהוא קיים בכל הגופים האקדמאיים תחת מל"ג? או שגם המילה נקודת זכות, היא - - -

נקודת זכות אקדמית זה מונח שחל בכל המוסדות להשכלה גבוהה.

אבל הוא שונה.

רציתי לוודא פשוט שהמונח הזה - - -

על פעילויות כאלה, כל מוסד יכול לתת כמה שהוא רוצה.

אבל אני לא כל-כך מבין למה אי-אפשר לקבוע כחובה, נקודות זכות על-פי ממוצע ימי מילואים. מה זה סותר חופש אקדמי?

שום דבר.

לא, אני שואל אותו.

כמו שאנחנו, המל"ג, לא קובעת למוסדות להשכלה גבוהה, בדיוק איזה קורס ללמד בזמן מסוים וכמה לזכות עבורו נקודות זכות, אז אנחנו גם לא נקבע על פעילות אחרת, קל וחומר, אני חושב, שלא נקבע כמה לזכות עבור פעילות, כמה פעילות בהיקף X תזכה. אני חושב שמספיק ההישג הגדול בזה שמוסדות יכולים כבר לתת נקודות זכות, נקודות זכות אקדמיות, לא על לימודים אקדמיים. אני רק רוצה להגיד שהכללים האלו נקבעו בעקבות ועדה שישבה, של אנשי אקדמיה, בשיתוף המוסדות, בשיתוף הסטודנטים, אלו ההסכמות שאליהן הגיעו. אני משפטן, אני יכול להציג כמיטב יכולתי את העמדה של אנשי האקדמיה שחשבו על הכללים האלו, זה אנחנו משאירים. צריכים להשאיר גם משהו לחופש אקדמי של המוסדות. גם על הכללים האלו היתה בהתחלה ביקורת רבה שהם יותר מדי מפורטים וצריך לקבוע קווים כלליים בלבד.

עלה, אני אתן לך לדבר. אתה הלא לא מקשיב לו. כשאתה לא מדבר, אתה מכין את התשובה. חכה.

למרות הביקורת, אנחנו כן ראינו לנכון לקבוע משהו הרבה יותר מפורט, יסתפקו בזה.

אחד, אנחנו פה בכנסת כבר, כמו שאבי אמר, 18 שנה. תמיד טענתם על כל בקשה, גם מועד מיוחד, שהיום זה משהו מובן מאליו, טענתם שזה פוגע בחופש האקדמי של כל מוסד. מסתבר שהחופש האקדמי שלכם הוא משהו שאפשר להגביל אותו לפעמים ושום דבר לא קרה, OK? שום דבר לא קרה.
שתיים, בתקנות האלה שהצגתם פה, כמו שאבי אמר, לקח לכם ארבע שנים לתקן אותם וזה כי "ישבנו לכם על הראש". לכן, עד היום לא היו תקנות.
שלוש, אדוני היושב-ראש, אמרת שזה הכל ורוד מדי? מכיוון שהמל"ג מיוזמתה לא מוכנה, יש לכנסת פה יוזמה, שכדאי לטפל בה.

יש עכשיו חוק, דרך אגב, שמונח, לנושא הזה של זכות הציבור לדעת, שהאקדמיה גם כן, בזכות החופש האקדמי, עד היום היתה לא כלולה. אז יש עכשיו באמת הצעת חוק בנושא הזה. בבקשה.

אני רוצה רק להסביר משהו, לפני שמתרגשים יותר מדי בנושא הזה. הנושא של נקודות זכות אקדמיות, כמו שנאמר באמת במסגרת החופש האקדמי, המוסד קודם כל, ולא כולם עושים את זה, רשאי לתת נקודות זכות אקדמיות לפעילות קהילתית, בתנאים מסוימים שמלווה גם בקורס, אבל לפעילות קהילתית. רק מוסד שעוסק, שנותן נקודות זכות אקדמיות לפעילות קהילתית וגם זה במסגרת קורסי הבחירה וכמובן לא בלהחליף קורס חובה, לא היית רוצה שרופא יחליף את הפעילות, את הידע שלו באנטומיה בפעילות קהילתית.

לא צריך להגזים.

אני אתך, אני לא נגדך, רק תקשיב אולי. הנושא הזה הוא נושא שלדעתי, בכל המכללות הציבוריות, הוא נושא שכבר מעוגן בכללים של המכללות. אני שמח שחלק מהאוניברסיטאות הכניסו גם את הנושא הזה, אני לא יודע לגבי המכללות הפרטיות, שמענו לגבי הבין תחומי, אני לא יודע לגבי אחרים. בכל אופן, הנושא הזה הוא חלק מהפעילות הקהילתית ואז המוסד רשאי לקבוע באמת את הכללים לגבי, כאשר מישהו עושה מילואים, מה התנאים שבהם זה יחליף קורס בחירה ואני חושב שכולם עושים את זה, כולם הולכים מאוד לקראת הנושא הזה, כלומר, שבאמת הדלת פה מאוד פתוחה ואני חושב שלא, היא לא תהיה בעיה לגבי ההמשך.

אני מבקש להתייחס, אם אפשר.

כן, בבקשה. אחרון ואני אסכם, בבקשה.

להתייחס לשני דברים. אחד, לנושא שדובר פה. אנחנו נשמח לסייע בהגדרה. יש הגדרה שהיא בהחלטת ממשלה של מיהו משרת פעיל, זאת אומרת, מי שעושה שירות משמעותי ואותו אחד הוא גם זכאי למספר הטבות ממשלתיות שכבר קיימות, לכן אפשר להיצמד להגדרה, במידה - - -

ההגדרה היא, נדמה לי, עשרה ימים, לא?

ההגדרה היתה עשרה ימים בשנה, עכשיו היא 20 ימים ב-עד שלוש שנים, כי עברנו למודל פעילות תלת-שנתי. אבל יש הגדרה שאפשר לקבל אותה וללכת אתה, זה יפשט לכולם. הדבר השני, כפי שנאמר על מלגת פר"ח, אני רק רוצה לציין איזה שהיא עובדה. שר החינוך הקודם, בזמנו, הקציב איזה שהוא סכום מסוים לאותה הטבה, מתוך איזה שהוא תחשיב אפשרי. אנחנו אחרי שלוש שנים שאנחנו מממשים את ההטבה ומממשים כ- 30% או 40% מהסכום. זאת אומרת, יש יכולת ואם הוועדה תמצא לנכון לקרוא ולהרחיב - - -

תודה רבה. אני רוצה לסיכום שלי, לחזור על הסיכום שנכתב בישיבה של הוועדה לפני שנה ב- 29 למאי 2012, לראות את הדברים שנכתבו פה, זו היתה בעצם חלק ממטרת הפגישה. בסעיף 2 כתוב שהוועדה מבקשת מצה"ל לנהל את הוולת"מ בצורה מהירה ויעילה, כולל אפשרות הגשת בקשות ומתן תשובות באמצעות האינטרנט, כמשל.

התייחסתי לזה בתחילת דבריי. אני אומר, זה יעלה בדצמבר לאוויר, מהאינטרנט, דרך ממשק למערכות הצה"ליות וחזרה.

אז אנחנו רושמים לעצמנו שבחודש דצמבר, אפשר יהיה גם לפנות וגם לקבל תשובות באמצעות האינטרנט.

אל מול הרכזים אנחנו עובדים דרך האינטרנט. הכוונה היא לאפשר לכל.

לאפשר לסטודנטים, כן.

הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להוציא חוזר מנכ"ל ברור למכללות להכשרת מורים, אני מבין שאת זה קיבלנו אתמול. אבל המשפט יותר ארוך. הוועדה מבקשת ממשרד החינוך להוציא חוזר מנכ"ל ברור למכללות להכשרת מורים, לפיה שירות מילואים לא ייחשב במסגרת 20% הזמן המותר להיעדרות מלימודים. זה לא בדיוק מה שכתוב פה. מי פה ממשרד החינוך? דוד, בבקשה.

אני חושב שזה כלול גם בהוראות של המל"ג, שזה לא חלק מה- 20%.

ממש לא. יש לי תשובה של המל"ג.

אני יכול להגיד גם את התשובה שלנו לעניין. במכתב כתוב באמת שכאילו בישיבה הקודמת גם המל"ג התבקשה להעביר איזה שהיא הוראה למוסדות. אני עברתי על הפרוטוקול, מדובר רק על משרד החינוך, יכול להיות שהיה פה איזה שהוא ערבוב בין המל"ג לבין משרד החינוך, זה לא אותו גוף. אנחנו גוף בלתי תלוי.

אני יודע. נעביר אותו אליכם, אולי בעתיד. אני מקווה.

הקשר זה רק שאנחנו, משרד החינוך זה יו"ר המל"ג. למל"ג אין שום הנחיה למוסדות, כמה לאפשר היעדרות. ה- 20% האלו, יכול להיות שזה, במשרד החינוך יש איזה שהיא הוראה כזאת.

יכול להיות שזה כתוב פה, מאחר שבמשרד החינוך זה קיים.

המל"ג לא מנחה את המוסדות כמה היעדרות לאשר ולכן אנחנו גם לא ראינו - - -

אתה רושם לך את הנקודה הזו? כי היא לא מופיעה במכתב של המנכ"לית. אז אם יש במכללות את ההוראה באמת יכולת לסטודנט להיעדר עד 20%, אז זה לא צריך להיחשב למי שעושה מילואים מעבר לזה.

הנה, המל"ג, אז הקדמת אותנו. זאת אומרת, אין אצלכם בכלל דבר כזה של 20%?

אין.

OK. הוועדה מבקשת מהמל"ג להעביר לה את הכללים שגיבשה ליישום חוק הסטודנטים המשרתים במילואים והצעת חוק התאמות וזכויות לסטודנטיות בהיריון ואחרי לידה.

כן.

מה זה קשור? לא יודע.

שני קובצי הכללים האלו, חוק זכויות הסטודנט תוקן גם בהיבט של זכויות המילואימניקים וגם בהיבט של זכויות של סטודנטיות בהיריון, בשני התיקונים האלו התבקשה המל"ג להתקין כללים והמל"ג עשתה את זה, העברתי את זה לוועדה. זה גם מופיע בחקיקה של מדינת ישראל.

טוב. והוועדה מבקשת מהתאחדויות הסטודנטים להעביר גם אליה בקשות ותלונות כדי שיהיה בידיה מידע ויכולת בקרה. אז אתם לא חייבים להעביר, אבל אם תחשבו שיש משהו עקרוני.

אנחנו נמצאים בקשר עם הוועדה ועם המל"ג ומעלים את הפניות במשך השנה, כל הזמן.

אני רוצה לסכם ולומר, שהוועדה רושמת בשביעות רצון, בסך-הכל, את ההתקדמות הגדולה שהושגה והוצגה לנו על-ידי הנציגים כולם, כולל כמובן גם הנציגים מהמוסדות האקדמאיים וגם הנציגים, נציגי הסטודנטים, וגם נציגי העמותה המטפלת באנשי המילואים. סך-הכל, אני מזהה שביעות רצון ממה שהושג עד היום ובתחושה שבאמת הטיפול שלכם, של המוסדות האקדמאיים במילואימניקים, הוא אמיתי והוא בא מבפנים, לא רק מכורח החוק והנהלים והתקנות, אלא באמת נוצרה מציאות שמפרגנת, מעודדת וחשנו אפילו תחושה של תחרות מי מוביל ביותר התחשבות, אני קורא לזה התחשבות, זכויות היא מילה קצת, אבל יותר התחשבות, באנשי המילואים.
אנחנו פונים למשרד הכלכלה שלא נוכח פה, שיוציא הנחיות לבתי-הספר הנמצאים תחת אחריותו. אנחנו פונים לשר החינוך לבחון בחיוב להעלות את היתרון של משרתי המילואים במלגת פר"ח, אני בהחלט חושב שזה ראוי ואני כן פונה אל המל"ג, בכל-זאת, לבחון, אני עושה את זה במילים עדינות, לבחון בכל זאת לחיוב, לא רק לתת רשות אלא גם לקבוע מתן נקודות זכות לאנשי מילואים שעושים את מכסת המילואים כפי שנקבעה וזכאים להתחשבויות ולהטבות. אז נא תבדקו את זה אצלכם עוד פעם. אני חושב שנכון לעשות את זה ותנו לנו תשובה.
אני רוצה באמת לסכם ולומר שבתחושתי, ממה שכמובן גם עלה במפגש הזה, שהפעילות האינטנסיבית שנעשתה לאורך השנים על-ידי המילואימניקים עצמם כמובן שהציבו והציפו את הנושא וכמובן על-ידי המוסדות השונים, גם הממשלתיים, גם האקדמאיים, שבהחלט יש הכרה וזה דבר מאוד חשוב. אני חושב שאיש המילואים ומשפחתו, בעצם העובדה שמשרתים לאורך כל-כך הרבה שנים, כל שנה בתעסוקה מבצעית או באימונים, חלק כמובן במלחמות ומבצעים שבין המלחמות, אני חושב שהחברה הישראלית צריכה להוקיר, להכיר, ולתת את כל הגיבוי הנדרש, הכלכלי, החברתי, וכמובן בנושאים שעסקנו, האקדמאי. אז תודה רבה לכם ושיהיה יום טוב.

<הישיבה ננעלה בשעה 10:50.>